ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 30/01/1991

הצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 14), התשנ"א-1990של חברי-הכנסת יצחק לוי ו-א, לין; הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 13), התש"ן-1990

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 225

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי. ט"ו בשבט התשנ"א. 30.1.1991. שעה 9.30
נכחו
חברי הוועדה: א. לין - היוי'ר

א. דיין

מ. וירשובסקי

יצחק לוי

ש. שטרית

א. רובינשטיין
מוזמנים
ש. ג וברמן - משרד המשפטים

י. שמעוני - משרד המשפטים

הרב א. בן-דהאן - מנהל בתי-הדין הרבניים

הרב ה. קולין - היועץ המשפטי של בתי-

הדין הרבניים

עו"ד מ. בזק
היועצת המשפטית של הוועדה
ר. מלחי
מזכירת הוועדה
ד. ואג
קצרנית
ח. אלטמן
סדר-היום
1. הצעת חוק הדיינים (תיקון מסי 14),

התשני'א-1990, של חברי-הכנסת יצחק לוי

ו-א. לין;

2. הצעת חרק המקרקעין (תיקון מסי 13),

התש"ן-.1990
היו"ר א. לין
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת

החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

חבר-הכנסת אלי דיין פנה אלי וביקש להגיש

הסתייגויות בחוק שהוועדה הזאת עסקה בו במשך הרבה מאד זמן, תיקון לחוק

העונשין. ההוראות של יושב-ראש הכנסת וכן הנוהלים המקובלים בוועדה הם

כאלה שלא רושמים הסתייגויות לאחר שתם הדיון בחוק. חבר הוועדה צריך

להעלות את הצעתר כהצעת תיקון לחוק, ורק אם הוועדה תמכה בהצעתו, רק אז

אפשר לרשום הסתייגות, מה גם שאם חבר לא משתתף בדיונים בוועדה אין יכולת

של הפריה הדדית ואז ההסתייגויות מכשילות את מטרתה.

בכל אופן, לפנים משורת הדין, ומאחר וחבר-הכנסת

אלי דיין פנה אלי, אני מציע, כדי שלא נצטרך לכנס את הוועדה לצורך זה,

לאפשר לו להצטרף להסתייגותו של שר המשפטים, מבלי שיהיה צורך להעלות

הצעה נוספת, ואז הוא יוכל להביע דעתו בפני המליאה.

אם הוועדה איננה מתנגדת, נאשר את בקשתר של חבר-

הכנסת אלי דיין.

נעבור לנושא הראשון שעל סדר-יומנו -

הצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 14). התשנ"א-1990

של חברי-הכנסת יצחק לוי ו-א. לין
היו"ר א. לין
חבר-הכנסת יצחק לוי יציג את הצעת החוק שהוא יזם-,

בבקשה.

יצחק לוי -. בתיקון מס' 11 לחרק הדיינים, הכנסת קיבלה החלטה

שבה נקבע כי בתי-הדין הרבניים יוכלו לדון בדן

יחיד במספר עניינים. עד כמה שזכור לי הוועדה אישרה גם תקנות בעקבות

תיקון מס' 11. התקנות הועברו ראז התברר שיש כמה וכמה מהן שאי-אפשר היה

לתקן אותן כיוון שחן לא התאימו לאף אחד מסעיפי החרק. כיוון שכך ראינו

צורך להוסיף שני סעיפים נוספים; אחד - בענייני סדר ומינהל, והשני

עניינים שנרגעים למעמד צד אחד.

כאשר חרקקנר את החרק הזה, תיקון מס' 11, קבענר
לעצמנו מספר דברים
החיוב בחוק הזה יתבטא בכך שנקל על העומס הקיים על

בתי-הדין הרבניים, והדיונים יארכו פחות זמן. מכיוון שבתי-הדין הרבניים

מוגבלים להלכה, ואי-אפשר לחרוג מההלכה כיוון שזאת מהותם של בתי-הדין

הרבניים, הכיוון של הוועדה היה לא לפרט את הדברים יתר על המידה בחוק

אלא לתת כרתררת ראשיות, והפירוט יכנס לתקנות. התקנות האלה תותקנה על-

ידי השר לענייני דתות, בהתייעצות רבאישררר של נשיא בית-הדין הגדרל כך

שממילא הן תתאמנה להלכה.

אנחנר זקרקים לסעיפים האלה כדי שאפשר יהיה
להכניס מספר דברים כגרן
איחרד תיקים, ועניינים אחרים שבנוהל כמו

קביעת מועדים.

לפני שהגשתי את הצעת החרק שוחחתי עם מנהל בתי-

הדין הרבניים ועם היועץ המשפטי של בתי-הדין הרבניים והם הביאו בפני

רשימה ארוכה של עניינים שאינם נכנסים לסעיפים שאושרו בתיקון מס' 11

רשעבררם יש צררך לתקן את התיקון הזה.



החוק עבר קריאה ראשונה, קיים רצון כללי מצד כל

הבית הזה להתלכד ולייעל את מערכת בתי-הדין, על-כן אני מבקש מהוועדה

להעביר את ההצעה כמות שהיא לקריאה שניה ולקריאה שלישית.
היו"ר א. לין
תודה רבה לך. אני מבקש להוסיף על דבריו של חבר-

הכנסת יצחק לוי ולומר שהוספת דברים אלה, בענייני

סדר ומינהל ועניינים הנדונים במעמד צד אחד כדברים שיכולים להיות נדונים

בבתי-הדין הרבניים בהרכב של דיין אחד אינה, אוטומטית, גורמת לכך שכל

הנושאים האלה יובאו בפני דך יחיד. איננו משנים את התנאים המוקדמים

הדרושים כדי שעניין מסויים יהיה נדון בפני דן יחיד, בפני בית-הדין

הרבני. כל התנאים המתקיימים שהם עניין של סמכות השר להתקין תקנות,

אישור הרבנים הראשיים וכוי, מתקיימים גם לגבי העניינים האלה שכן אמרנו

שהקו שמנחה אותנו הוא כזה שאין אנחנו באים לעשות דברים שמנוגדים להלכה,

אלא לאפשר לעשות מה שאפשר לעשות על-פי ההלכה. על-כל-פנים שתהיה סמכות

מבחינת החוק.

זאת תוספת לרשימת אותם דברים שאפשר יהיה לדון

בהם בפני דין יחיד.

לפני שנעבור לשמיעת דבריו של מר גוברמן, נשמע את

דבריהם של נציגי משרד הדתות. רשות הדיבור לרב אלי בן-דהאן, ואחריו לרב

הלל קולין.
מ. וירשובסקי
אני מבקש מהאורחים להסביר מה כלול במושג: סדר

ומינהל.
א. בן-דהאו
אנחנו תומכים בשתי ידינו ומקבלים את הצעת החוק

שהונחה על שולחנה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של

הכנסת. להערכתנו ההצעה הזאת באמת תעזור ותייעל את עבודת בתי-הדין

הרבניים.

לבקשתו של חבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי אני אסביר

בקצרה מה כלול במושג סדר ומינהל: הזמנת עדים, ציוי-הבאה לבעלי-דין,

הזמנת אסירים, קביעת מועדים ודדוייתם, איחוד תיקים, סגירת תיקים,

וקבלת עדות כדי להעביר אותה למקום אחר. אם אדם מתדיין במקום אחד, אבל

מקום מגוריו הקודם היה במקום אחר, הוא צריך להביא עדות מבית-דין אחר.

כדי לא להריץ אותו מבית-דין אחד לבית-דין אחר הוא יכול למסור עדות בפני

דיין אחד, ואותו דיין יחתום על העדות ויעביר אותה לבית-הדין שבו נדון

התיק העיקרי. זאת תשובתי, בקצרה, לשאלה שנשאלה בדבר ענייני סדר

ומינהל.
עניינים הנדונים במעמד צד אחד
מזונות זמניים,

צד שהוזמן ולא הופיע, ביטול עיכוב יציאה, עיקול נכסים, ראיית ילדים,

וטיפול רפואי דחוף. אלה, בקצרה, הנושאים העיקריים שיכולים להיות

נדונים במעמד צד אחד.
היו"ר א. לין
תודה. רשות הדיבור לרב הלל קולין.
ה. קולין
אין לי הרבה מה להוסיף על דבריו של הרב בן-דהאן.

בסך הכל ההצעה לא באה לתת סמכויות מעבר מה שהיה

קודם, אלא לסגור את המעגל באותם מקרים שבהם דיין יחיד יוכל לדון ותהיה

לו אפשרות לעשות כל מה ששופט יכול לעשות, כמו שהרכב מלא יכול לעשות.

ענייני סדר ומינהל נוספו כדי שיהיה ברור שכל הדברים נעשים בסמכות, והוא

הדין למעמד צד אחד לאותם מקרים דחופים, שהרי בדרך-כלל אין הדברים

נדונים במעמד צד אחד. ההצעה הזאת באה כדי לייעל את בתי-הדין כך שלא

תהיה בעיה שמקרה דחוף לא ימצא הרכב.
היו"ר א. לין
תודה.



לנו שאמנם יש התייעלות בבתי-הדין? מרגישים את

ההתייעלות?
א. בן-דהאן
בהחלט כן.
יצחק לוי
האם הוועדה תוכל לקבל מכם, תוך שלושה חודשים או

תוך פרק זמן של חצי שנה, סטטיסטיקה של תקופה

לעומת תקופה כדי להתרשם מיעול - - -
היו"ר א. לין
אני הייתי מציג את השאלה הזאת בצורה יותר
פשטנית ושואל
האם עושים בזה שימוש?
א. בן-דהאן
כן.
היו"ר א. לין
שימוש מלא? נרחב?
א. בד-דהאו
כן. לא הייתי אומר שכל 85 הדיינים שיש היום

עושים בכך שימוש - - -
היו"ר א. לין
מדוע לא עושים שימוש מלא? מדוע אי-אפשר ליצור

אווירה או מודעות או תפישה שכן יעשו שימוש אם

כבר קיים דבר כזה? הרי התקנות אושרו. מדוע לא יקלו על המתדיינים?
א. בז-דהאן
באופן בסיסי הדבר נעשה ברוב ההרכבים.
מ. וירשובסקי
אני חושב שזה דבר אינדיווידואלי שתלוי במידה

רבה מדיין לדיין.
היו"ר א. לין
כולנו אינדיווידואלים אבל יש לפעמים מהלכים

שאנחנו מעוני ינים שהם יתפסו בחזית רחבה.
א. בו-דהאז
בעקבות התקנות שתוקנו הפצנו חוזר לכל אחד

מהדיינים עם החוק, עם התקנות, ועם הסבר להפעלת

התקנות, וגם כמובן למזכירים הראשיים ולמי שעוסקים בפתיחת תיקים בבתי-

הדין, שיכולים להאיר את עיניהם של מי שבאים להתדיין ולומר להם שיש

אפשרות, בהליך יותר מזורז, להתדיין בפני דיין אחד אם חותמים על הסכמה.
היו"ר א. לין
רשות הדיבור לעורך-דין בזק.
מ. בזק
אנחנו מעודדים כל מה שקשור בקבלת חוקים ותקנות

שיזרזו את הדיון בבתי-הדין.

לעניין שמובא בפיסקה (4) - ענייני סדר ומינהל,
מה שציטט הרב בן-דהאן
הזמנת עדים, צווי הבאה, קביעת מועדים, ואיחוד

תיקים, כל אלה דברים שבהחלט רצויים וגם נעשים בין כה וכה באופן מעשי.

בכל אופן צריך להלביש על הדברים האלה לבוש חוקי.

אין לנו הערות בקשר הסעיף הזה ואנחנו תומכים בו.

אבל לא כן בקשר פיסקה (5) המדברת על עניינים הנדונים במעמד צד אחד.

לדעתנו הסעיף כוללני מדי. מלבד הדברים שבפעם הקודמת אושרו: עיכוב

יציאה או עיקול נכסים, דברים שבין כה וכה דנים, הרי אלה רוב הדברים

שדנים במעמד צד אחד בלבד. . אין דברים שנדונים במעמד צד אחד שאיננו

יודעים עליהם. אפילו הרב בן-דהאן לא הביא בפנינו דברים אחרים מלבד

מזונות זמניים, עניין שקיים בין כה וכה.



אני מצי-ע שנפרט את הדברים שנדונים במעמד צד אחד

בלבד כיוון שהם לא רבים. רוב הדברים בין כה וכה צוטטו, אבל אם - - -
היו"ר א. ליך
התקנות צריכות לקבוע זאת. אנחנו רצינו לתת

בחוק סמכות רחבה - - -
יצחק לוי
עד כמה שניתן מבחינת ההלכה.
היו"ר א. לין
למה להגביל את הדברים האלה בחוק? מה ההגבלה

הזאת תיתן?
מ. בזק
נכון שכל זה עומד בפיקוח, יש תקנות, הוועדה

צריכה לאשר, אבל אם יהיה ציטוט בחוק, ידעו מי

שפונים לבית-הדין מה עומד בדיוק בפניכם - - -

היו"ר א. לין; רק התקנות קובעות לעניין הזה.
מ. בזק
למרות זאת אנחנו סבורים שרצוי לפרט את העניין

הזה מראש, וזה גם נעשה בחוקים אחרים.
היו"ר א. לין
לפי דעתך הלשכה מעדיפה שהעניין הזה כן יפורט

בחוק?
מ. בזק
כן.
היו"ר א. לין
רשות הדיבור למר גוברמן.
ש. גוברמן
אני חושש שיש כאן איזושהי שגגה לכן אני מבקש

להעמיד את הדברים על דיוקם. יש להבדיל בין מתן

סמכות ליושב-ראש ההרכב לדון בו לבדו, בלי צורך ששני חברי ההרכב האחרים

ישתתפו במתן ההחלטה. אני סבור שלא יעלה על הדעת שמישהו יתנגד שענייני

סדר ומינהל יהיו נתונים בידי יושב-ראש ההרכב בהחלטה של כל ההרכב כולו.

מכל מקום יש להבדיל את העניין הזה, של מתן סמכות ליושב-ראש ההרכב, ממתן

סמכות לבית-הדין לשבת בהרכב של דן יחיד. אלה הם שני דברים שונים

לחלוטין.
היו"ר א. לין
אנחנו עוסקים כאן בדן יחיד.
ש. גוברמן
לא; אנחנו עוסקים בעניין הזה בעירבוביה.

החוק תוקן לאחרונה, ויש להבדיל בין מה שכתוב

בסעיף הי ובין מה שכתוב בסעיף ה' (1). בסעיף ה' כתוב: בין-דין רבני

אזורי ידון בשלושה; ואולם בעניין מהעניינים הבאים שקבע השר לענייני

דתות בתקנות, בהסכמת נשיא בית-הדין הרבני הגדול,באישור ועדת החוקה,

חוק ומשפט של הכנסת, הוא ידון בדיין אחד אם לא הורה נשיא בית-הדין

הרבני הגדול הוראה אחרת לעניין מסויים (מפרט את העניינים).

כאן, מלכתחילה, ההרכב הוא של דיין אחד. עכשיו

בא המקרה השני שעליו אני מצביע, וכוונתי לסעיף הי(1) האומר שבבית הדין

הרבני הגדול ובבית-הדין הרבני האזורי במשפטים בהם הוא דן בשלושה, תהא

ליושב-ראש בית-הדין, על-אף האמור בסעיפים קטנים ב' ו-ה', הסמכות לדון

לבדו בבקשות לצווי-ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות.
מ. וירשובסקי
בתקנות?.
ש. גוברמן
לא; מפוח החוק.



אם רוצים להסמיך את היושב-ראש לדרך לבדר בענייני

סדר ומינהל, הדבר מקובל עלי - - -
היו"ר א. לין
היום אין לו סמכות כזאת?
ש. גוברמן
לדעתי יש לו, אבל אם רוצים להוסיף סמכות - - -
יצחק לוי
כוונת החוק היא להסמיך דייך יחיד. לא יושב-ראש

אלא דיין יחיד.
היו"ר א. לין
ברור שזאת כוונת החוק אבל אנחנו צריכים לשמוע

אם זה נחוץ ואם זה הולם את המצב.
ש. גוברמו
אם הדיין יושב בהרכב של דן יחיד, יש לו כל

הסמכויות לנהל את הדיון. אז לא צריך לפרט את

העניין של סדר ומינהל, ולהבדיל סדר ומינהל לעומת דברים אחרים. הבעיה

מתעוררת כאשר בית-הדין יושב בהרכב של שלושה, ואז נחוץ להסמיך את היושב-

ראש לבדו לקבוע את הדברים של סדר ומינהל. כך נעשה, לדוגמה, בבית-הדי

לעבודה, שמקביל לעניין זה, שם יושב שופט בשיתוף עם שני נציגי ציבור

והחוק, בסעיף 18 לחוק בית-הדין לעבודה, הסמיך במפורש את השופט, לבדו.

בסעיף 18 (ד) כתוב-. במשפטים שבית-הדין דן בהם בשלושה תהא לשופט לבדו
סמכות
1. לבדוק אם כתבי-הטענות ערוכים כדין, להתיר תיקון כתבי-טענו

או להורות על-כך, לערוך רשימת הפלוגתות, לקבוע את שלבי הדירן בתובענ

ואת הסדר שבו יתבררו שאלות - - -
היו"ר א. לין
ברור.
ש. גוברמז
לא נקטו בלשון סדר ומינהל. הצדדים להיתדיינות

בבית-הדין זכאים לדעת מראש מכוח מה יושב בהרכ

דן יחיד, ומכוח מה היושב-ראש מחליט לבדו.
מ. וירשובסקי
האם הצדדים לא ידעו זאת כאשר הם יקראו את

התקנות?
היו"ר א. לין
נשמור את שאלתך בהמתנה.

לדן יחיד, בעניינים שונים, אין סמכות אוטומטי

לקבל החלטות בענייני סדר ומינהל? האם יכול להיות מצב שדן יחיד ד

בנושאים מסויימים, הוא צריך לקבל החלטות בענייני סדר ומינהל ואין ל

סמכות לדון בענייני סדר ומינהל?
א. בו-דהאו
מצב כזה לא קיים.
היו"ר א. ליל
אולי נקבע קביעה גורפת שבכל מקרה שביח-הדין

הרבני הגדול או בית-הדין הרבני האזורי או אפיל

כאשר יושב דן יחיד בעניין מסויים, יהיו לו הסמכויות בענייני סדר ומינה

ואת העניין הזה של עניינים הנדונים במעמד צד אחד נוסיף לרשימה, ועניינ

סדר ומינהל נכתוב כסמכות גורפת שנובעת בכל מקרה שבו יושב הרכב או שיושב

דן יחיד? האם מה שאני מציע ברור?
א. בד-דהאז
ברור מאד, אבל זה עדיין לא עונה על הבעיה

העיקרית שיש לנו, ואני אסביר למה אני מתכוון.

בית-דין דן בהרכב של שלושה קיים ב-90%-80% של המקרים. אבל כאשר בית-

דין דן בהרכב של שלושה יש הרבה ענייני סדר ומינהל שמובאים בפני בית-

הדין הזה. עד היום, גם על החלטות בענייני סדר ומינהל זקוקים לקבל א

חתימת שלושת הדיינים, או חתימת-אב בית-הדין. מה אנחנו רוצים? שאב בי



הדין, וזאת הפרקטיקה המעשית, יסמיך את אחד הדיינים, בדרך כלל הוותיק

מבין הדיינים האחרים, שיהיה הממונה על ענייני סדר ומינהל בהרכב הזה,

שדן בשלושה.

מ. וירשובסקי; אם זה מה שאתם רוצים כי אז אני לא חושב שצריכה

להיות הוראה מפורשת בחוק.
א. בו-דהאו
הוא מחליט החלטות וההחלטות האלה הן בעלות

משמעות.
היו"ר א. לין
על-פי החוק הקיים היום, כאשר יושב בית-הדין

הרבני בהרכב של שלושה, או בית-דין אזורי בהרכב

של שלושה, יש לאב בית-הדין סמכות לדון בבקשות לצווי-ביניים, לצווים

זמניים ולהחלטות-ביניים אחרות. זה כאשר הוא יושב בהרכב של שלושה.

אני מניח שיש לו גם סמכות בענייני סדר ומינהל - - -
א. בד-דהאד
זה לא כתוב.
היו"ר א. לין
אם זה לא כתוב, אולי נוסיף זאת?

אולי נוסיף גם דבר שני, שלא תמיד אב בית-הדין

חייב להיות, אלא הוא יכול להסמיך דיין אחר שידון בנושאים האלה. אז

תיקנו את הסעיף הי (1) כאשר יושב הרכב של שלושה. אבל זה עוד לא פותר

את הבעיה העיקרית שהרבנים מצביעים עליה שיכול להיות שלא יושב בדין הרכב

של שלושה וכל הפניה במהותה מתרכזת בבעיה של סדר ומינהל ולא רוצים

בשבילה לכנס הרכב של שלושה, אז גם לגבי דבר כזה אפשר לקבוע מראש שהדיון

בבקשה הזאת יהיה בהרכב של דן יחיד. אז נוסיף לגבי הסעיף הקודם, ה', גם

ענייני סדר ומינהל, וגם עניינים הנדונים במעמד צד אחד, אבל אנחנו גם

נתקן את סעיף ה'(1) שכאשר בו יושבים בהרכב של שלושה, תהיה סמכות ליושב-

ראש, בנוסף לדברים האחרים, לתת החלטות בענייני סדר ומינהל וגם להסמיך

את אחד הדיינים לדון בבקשות סדר ומינהל. כך נסגור את הנושא הזה מכל

הכיוונים. מה דעחך על כך מר ג וברמן?
ש. גוברמן
עם כל הכבוד, זה לא מקובל עלי.

אני מציע להבחין בין בית-דין שיושב בהרכב של דן

יחיד ובין בית-דין שיושב בהרכב של שלושה. כאשר הוא יושב בדן יחיד אין

צורך לשנות שום דבר - - -
היו"ר א. לין
הם אומרים שכן.
ש. גוברמד
הם טועים.
היו"ר א. לין
אם הם יפעלו אחרת משום שהם חושבים שההלכה מונעת

מהם, מה זה יעזור לי? אנחנו רוצים להקל עליהם.

אם הכנסנו דבר שאין צורך והוא יקל על התיפקוד שלהם - - -
יצחק לוי
מר גוברמן, כאשר ישבנו עם הרבנים הראשיים

דיברנו על עניין הזמנת עדים וראינו שלאף אחד

מסעיפי החוק אי-אפשר להכניס את הנושא הזה. הרב הראשי שאל איך הוא יקבע

תקנה שדן יחיד יכול להזמין עדים אם אין לו גיבוי בסעיפי החוק? זאת

רק דוגמה למה שלא כלול בחוק.
ש. גוברמד
אם לאדם יחיד יש סמכות יחידה מכוח החוק לדון

בעניין שלפניו, מי יזמין את העדים? הרכב אחר?
יצחק לוי
הרב הראשי צריך לציין בחוזר שהזמנת עדים - - -
היו"ר א. לין
יכול להיות שאין הרכב בכלל.
יצחק לוי
בענייני- הלכה יש דעות, ואנחנו מקבלים את פסיקתו

של נשיא בית-הדין הגדול עבור כל המערכת. לנו

יש עניין, בניגוד לחוק שצריך להיות כולל, שבתקנות יהיו דברים יותר

מפורטים. צריך להיות ברור שנשיא בית-הדין הגדול הוא זה שאומר מה מותר

ומה אסור מבחינת ההלכה. על-כן צריך לכל תקנה שאפשר להכניס אותה לאחד

הסעיפים בחוק, על אף שאולי בתפיסה המשפטית הרגילה יש דברים ברורים

ומובנים מאליהם, מבחינה הילכתית יש דברים שלא כל-כך ברורים ומובנים

מאליהם. יכול להיות שמבחינת ההגיון המשפטי - -
היו"ר א. לין
יש כאן גם שילוב של גישה פרקטית מסויימת.
ש. גוברמו
אני סבור שרצוי להסמיך את היושב-ראש להחליט

לבדו בענייני סדר ומינהל. אשר לפיסקה הגורפת של

עניינים הנדונים במעמד צד אחד, כפי שחבר-הכנסת יצחק לוי אמר, ובצדק רב,

בענייני הלכה יש לפעמים דעות שונות. כיוון שכך עשוי להתעורר ויכוח האם

ההלכה מרשה שעניין מסויים ידון בפני דיין אחד או לא? מה העניין

שאפשר ומותר לדון בו במעמד דיין אחד? החוק יקבע זאת - - -
היו"ר א. לין
לא; זאת לא היתה הגישה שלנו.
ש. גוברמן
אמרתי את הדברים האלה גם בעת הדיון על הקריאה

הטרומית. אני בדעה שבנושא כזה, של עניין

קונסטיטוטיבי ומהות הרכב בית הדין, החוק צריך לומר את דברו, ולא מחוקק-

המישנה, עם כל הכבוד.
היו"ר א. לין
לא רצינו להיכנס לשאלה מה ההלכה מרשה או לא

מרשה. זאת לא היתה התפיסה שהינחתה את עבודת

הוועדה.

אני שואל שוב את הרבנים בן-דהאן וקולין מה

דעתם? מה נראה להם רצוי ביותר לשם השגת המטרות שאנחנו מעוניינים

להשיג?
א. בן-דהאן
מה שהיושב-ראש אמר - מקובל עלינו. דהיינו,

לתקן את סעיף הי ולהוסיף לו את ענייני סדר

ומינהל, דבר שיעזור לנו כדי שגם דיין יחיד, שאיננו יושב ראש, יוכל לטפל

בענייני סדר ומינהל, וגם כמובן את סעיף ה (1) כדי להבהיר שבסמכותו של

היושב ראש לטפל בענייני סדר ומינהל, נושא שלא מוגדר היום.
יצחק לוי
גם להסמיך דיין.

א. בן-דהאן; אם סעיף הי אומר שדיין יחיד יכול, אז לא צריך

את ההסמכה. הוא ממילא יכול.
היו"ר א. לין
גישת היסוד של הוועדה היתה שאיננו מתערבים

בקביעה מה מותר ומה אסור על-פי ההלכה. הגישה

שלנו היתה להסמיך את שר הדתות לקבוע זאת כאשר בעצם גם שר הדתות איננו

הסמכות התורתית העליונה. אבל זה כבר עניין אחר. לכן אני אומר שגם אם

אין סימטריה שתואמת לעקרונות שאנחנו מחילים אותם בבתי-המשפט הרגילים,

שזה עוזר לנו לייעל ולפשט את הדברים ועוזר גם להם כמובן, אני מעדיף את

הגישה הזאת.

אני חוזר על הצעתי, שהיא הצעת-הרתבה למה שהיתה.

אחרי פיסקה (3) לסעיף קטן ה' יתווספו עניינים הנדונים במעמד צד אחד,
ואחר-כך
ענייני סדר ומינהל. בסעיף ה', כאשר ניתנת סמכות להרכב של



שלושה, הורה אומר ליושב-ראש בית-הדין, נוסיף על הנושאים שלגביהם ניתנת

לו סמכות גם ענייני סדר ומינהל, וגם תהיה לו סמכות להסמיך דיין אחר

באותו הרכב, שהוא ידון בעניינים האלה. כך ניתן את כל שלל האפשרויות

הנחוצות מבחינת שר הדתות ומבחינת נשיא בית-הדין הרבני.

ש. ג וברמן-. לכל הנושאים?
היו"ר א. לין
כן.
ש. שטרית
אדוני היושב-ראש, אני חושב שצריך להיות זהירים

במתן הסמכות כאשר לא יודעים מה ההלכה מתירה

לקיים דיון במעמד דן יחיד. אני לא יודע אם מערכת הערכים שלי זהה

למערכת הערכים של ההלכה - - -
היו"ר א. לין
האם אתה ער לכך כי הכל דורש אישורה של ועדת

החוקה, חוק ומשפט?
ש. שטרית
כן, השאלה הנשאלת בהקשר הזה של הדברים היא

מהי ההסמכה שאנחנו נותנים מראש? האם נותנים

הסמכה מראש על כל דבר שהוא? העובדה שאנחנו קובעים אישור מראש - - -
היו"ר א. לין
איננו נותנים על כל דבר אישור. רק על ענייני

סדר ומינהל, ועל עניינים הנדונים במעמד צד אחד.
ש. שטרית
העובדה שאנחנו קובעים דרישת אישור מראש אינה

דומה למודל שקובע בחקיקה מיגבלה שאפילו ועדה לא

יכולה לאשר זאת. מה שאני אומר הוא שלפני שאומרים: עניינים הנדונים
במעמד צד אחד, אני שואל
מי יכול לתת לי רשימה שזה המאגר של העניינים

שמוגדרים בסעיף קטן (5) שהם עניינים הנדונים במעמד צד אחד?
היו"ר א. לין
רק התקנות.
ש. שטרית
בתקנות יש רשימת העניינים?
מ. וירשובסקי
ודאי; זה כל העניין.
היו"ר א. לין
התקנות חייבות לקבוע - - -
מ. וירשובסקי
אתה מסמיך את מתקין התקנות ותו לא.
ש. שטרית
כאשר אני קובע הסמכה בחוק אני רוצה לדעת מה

ההסמכה שקבעתי? אני רוצה לשאול את חברי הכנסת

מה הם חושבים שכלול בקטגוריה שהיום מנויה בסעיף קטן (5)? אני יכול

היום לתת תשובה מה הם ענייני סדר ומינהל, אבל אפשר להתווכח עליהם. לפי

ההגדרה המהותית של סדר ומינהל אנחנו יודעים מה זה. אבל אם אני אשאל את

חברי הכנסת מה הם הסמיכו את מתקין התקנות לקבוע בתוך העניינים שנדונים

במעמד צד אחד, שהוא יקבע אותם, הם לא ידעו - - -
מ. וירשובסקי
נכון. אני לא יודע מה אני מאפשר למתקין התקנות

לעשות אבל אני מחייב ארתו לבוא בפני ולהביא לי

קטלוג. אם הקטלוג ימצא חן בעיני, - אני אאשר אותו. אם הוא לא ימצא חן

בעיני - אני אמחוק את הפסקאות שאני אחשוב שהן עניין מהותי-, לא

פרוצדוראלי.

מה אתה רוצה חבר-הכנסת שטרית? שאני אכניס

בחקיקה ראשית את כל המקרים של סדר ומינהל?
ש. שטרית
לא הכל; קטגוריות.
מ. וירשובסקי
שם הקטגוריה הוא: סדר ומינהל.
ש. שטרית
עם ענייני סדר ומינהל אין לי בעיה.
היו"ר א. לין
חבר-הכנסת שטרית, מה אתה מציע לוועדה?
ש. שטרית
אני מציע לוועדה, אם אפשר היה לקבל הסבר או

חוות-דעת, או אם לחבר-הכנסת יצחק לוי יש

מידע - - -
היו"ר א. לין
יושבים אתנו נציגים של בית-הדין הרבני.
ש. שטרית
אני מבקש לקבל הגדרה, היא לא חייבת להיות הגדרה

נוקשה או מכבידה, אבל היא צריכה להיות הגדרה

שמכוונת גם לחקיקה הראשית מה מותר לשר להביא לנו - - -

היו"ר א. לין; אתה מציע שאנחנו נגדיר יותר במדוייק מה הם

עניינים במעמד צד אחד?
ש. שטרית
כן.
היו"ר א. לין
הצעתך איננה מקובלת עלי. אני מעדיף את הסמכות

הרחבה, עם התקנת תקנות, באישור נשיא בית-הדין

הרבני העליון ובאישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. אני מודה

שתפיסתי בעניין דה שונה. על-כל-פנים ברור מהי תפיסתך בעניין הזה.

האם כבוד הרבנים יכולים לתת לנו הסברים על

עניינים הנדונים במעמד צד אחד?
א. בו-דהאו
אולי כהגדרה מישנית אני אומר: עניינים דחופים.

אני לא יודע אם זה עונה - - -
מ. וירשובסקי
בפירוש לא. זה רק מסבך את העניין.
יצחק לוי
יש צורך לקבוע מזונות זמניים, לדוגמה, לאשה,

שבעלה לא מאותר, ואין לה אפשרות לקבל מזונות.

זה עניין דחוף כיוון שלאשה אין כסף לקנות אוכל - - -
ש. שטרית
ביטוח לאומי דואג לעניין כזה.
יצחק לוי
טעות בידך; צריך לקבל פסק בית-דין. לכן אנחנו

מציעים שעניין כזה, לדוגמה, יכלל בתקנות, נשיא

בית-הדין הגדול יגיד לנו שדבר כזה ניתן לקבוע על-פי ההלכה, כך נקל על

הנושא.
היו"ר א. לין
יש כאן הבדל בין שתי תפיסות-, חבר-הכנסת שטרית

היה מעדיף שבחוק המסמיך בעצמו יהיה מפורט מה הם

סוגי העניינים שנדונים במעמד צד אחד. מה דעתך מר גוברמן?
ש. ג וברמז
מרוב להיטות להביא ליעול עשויה לצמוח תקלה כיוון

שבבית-הדין הרבני המתח השורר בין המתדיינים גדול

מאד, יותר גדול מאשר בכל עניין אזרחי אחר, ואז ינסו להיטפל לכל החלשה



של ענייני סדר ומינהל או בכל עניינים שנדונים במעמד צד אחד, ויגישר

ערעורים או לבג"צ או להיתדיינות אחרת בתוך מערכת בתי-הדין. יצא שמרוב

להיטות לתקן את החוק, - נקלקל.
היו"ר א. לין
אנחנו נותנים לשר המשפטים סמכות רחבה מאד

בענייני סדר ומינהל בבתי-הדין הרגילים מבלי

שהדבר דורש את אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט. גם בעניינים שנדונים

בפני בתי-דין רגילים יש מתיחות בין הצדדים. בכל אופן אנחנו נותנים

בעניין הזה סמכות רחבה מאד לשר המשפטים. אנחנו נותנים סמכות שעוברת

קודם כל את הבקרה התורתית-ההילכתית של נשיא בית-הדין הרבני העליון שהיא

טעונה את אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. כיוון שכך אני

מרגיש עצמי שקט - - -
ש. שטרית
ענייני סדר ומינהל יהיו באחריות משותפת של נשיא

בית המשפט העליון ושר המשפטים. על דה אין לי

אתך ויכוח.
ריו"ר א. לין
אבל היום שר המשפטים קובע את התקנות, בלי

אישורך.
ש. שטרית
הרכב בית-משפט איננו תחום ששר המשפטים - - -
היו"ר א. לין
הסיבה שאנחנו - - -
יצחק לוי
מדברים על תקנות; גם כאן לא קבענו הרכב.
היו"ר א. לין
היתה הנחה מסויימת שהיא היתה הנחת-היסוד שלנו

והיא זאת שלא רצינו להתערב בשאלות ההילכתיות.

לא רצינו לקבוע באיזה נושאים אפשר לדון בהרכב של דן אחד. זאת היתה

תפיסתה של הוועדה. משום כך יצרנו את המנגנון הזה באופן מיוחד. זאת גם

היתה התפיסה שעמדה ביסוד החוק שהעברנו. כעת מדובר על תוספת לחוק

שהועבר בוועדה.

נשמע עכשיו סיכום של עמדות חברי-הוועדה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת אלי דיין.
א. דייו
אני רוצה לשכנע את ידידי, חבר-הכנסת שמעון

שטרית, שדואג שהעניינים יהיו קבועים, ולהסביר לו

שכאן מדובר דווקה על מצב הפוך. מה קורה בבית-הדין הרבני? בבית-הדין

הרבני קיים מצב הפוך מזה שקיים בבית המשפט. בדרך-כלל יש איסור לדון

בדן יחיד, וזאת הבעיה בהלכה. לכן העניינים הסתבכו. כאשר אתה בא לבית-

דין רבני, מספיק שבאותו יום דיין שהיה צריך להגיע מאשקלון לירושלים לא

הגיע, ואז יושבים שני הרבנים האחרים ולא יכולים לעשות כמעט כלום

בלעדיו.

א. רובינשטיין-. אותו מצב קיים בבית-דין לעבודה.
א. דיין
שמחתי שלאחרונה הרבנות הראשית ונשיא בין-הדין

התחילו להיות ערים לביקורת שהושמעה על-ידי

עורכי-הדין והצדדים, כיוון שהרבה ימי דיונים מתבזבזים. לכן גם אם

מכניסים ענייני סדר ומינהל, ועניינים הנדונים במעמד צד אחד - - -
ש. שטרית
לגבי ענייני סדר ומינהל אין לי בעיה.
א. דיין
גם לגבי עניינים הנדונים במעמד צד אחד עדייו

קיימת בעיה והלוואי שיצליחו לשחרר כמה שיותר

מהרשימה - - -
א. רובינשטיין
הודיעו לנו שיש כבר התקדמות בנושא הזה.

א. דייך-. המגמה היא ללחוץ בכל מיני דרכים על נשיא בית-

הדין ועל הרבנים הראשיים כדי שאפשר יהיה להושיב

אנשים שיבדקו מה הן כל הבעיות. שופט בית משפט מחוזי יכול לעתים לדון

בדברים חמורים ביותר, מהותיים, כאשר הוא שופט אחד - - -
היו"ר א. לין
גם בעבירות חמורות מאד.
א. דיין
אם יש דיין באותו מעמד של שופט מחוזי אפשר לשבת

ולבדוק מה כל הנושאים שיכול לעמוד בהם דן יחיד,

לא רק במעמד צד אחד, אפילו במעמד שני צדדים. לפעמים, בקשר מזונות

זמניים, מה שבבית המשפט המחוזי מקבלים מהר מאד במעמד צד אחד, הדיינים

לא מקבלים - - -

א. רובינשטיין; זה עלול להיות צודק.
היו"ר א. לין
האם יש מישהו שתומך בעמדתו של חבר-הכנסת שטרית?

אני מבין שלא.

אני חוזר על התיקונים שהתקבלו על דעת רוב חברי
הוועדה בחוק הדיינים
בסעיף (ה), אחרי סעיפים קטנים (1), (2) ו-(3)

יבוא סעיף (4) המדבר על עניינים הנדונים במעמד צד אחד, ואחריו יבוא

סעיף (5) המדבר על ענייני סדר ומינהל. את סעיף (ה) (1) נתקן כך

שליושב-ראש ההרכב תהיה גם סמכות לדון לבדו בענייני סדר ומינהל, ואת

הסמכויות שיש לו על-פי הסעיף הזה הוא יוכל גם להעביר לאחד מהדיינים

המשתתפים אתו בהרכב.

אם חבר-הכנסת שטרית ישקול - - -
ש. שטרית
אני מבקש שירשם בשלב הזה שאני אגיש הסתייגות

לניסוח של סעיף (5). אני מבקש להתייעץ בקשר

אליו.
היו"ר א. לין
בסדר. סיימנו את הדיון בחוק הזה. אני מבקש

את אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט להעבירו לקריאה

שניה ולקריאה שלישית. חבר-הכנסת שמעון שטרית ישקול את בקשת ההסתייגות

שהוא הגיש.

נעבור לסעיף השני שעל סדר-יומנו -

הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 13). התש"ן-1990
היו"ר א. לין
סיכמנו את עיקרי הדברים בישיבה הקודמת. מה

שעומד היום על הפרק הוא ראיית פרטי הסיכום

שהגענו אליו בצורה מסודרת כדי להביאם לאישור. בנוסף לכך הועלו על-ידי

נושאים לגביהם ביקשתי ממשרד המשפטים להביע עמדה בפני הוועדה כדי שנוכל

לשאול את עצמנו האם נשלב אותם במסגרת החוק או לא?



איו מדובר על- חרק בעל תחולה רטרואקטיבית. אני

אומר את הדברים האלה כיוון שקיבלתי מכתב מוזר מאחד מעורכי-הדין שהיו

כאן שקבענו עמדה לגבי יכולתה של חברת הגז להיות בעלים ברכוש המשותף של

הבניין. אני מדגיש ואומר כי איננו באים לקבוע שום דבר לגבי זכויות

העבר, רק קובעים דברים מעתה ואילך, אנחנו יודעים טוב מאד שבדרך זאת

קבלן הבניין יכול לתת זכויות קנייניות ברכוש המשותף וליצור החזקה של

חברת הגז באותו בניין כך שאי-אפשר יהיה יותר לעקרה מן המקום אף פעם.

רשות הדיבור לגבי רחל מלחי.
ר. מלחי
הדבר הראשון שסוכם היה שכל הצנרת שקשורה לדירה

מכאן ולהבא, וכל החלקים שנוגעים לגז ושאינם

חלקים שקשורים ברכוש המשותף אלא קשורים לדירה, לא יוכלו להיות משועבדים

בצורה זאת או אחרת לחברת הגז, אלא יועברו לרשותו של הדייר. אני יכולה

לומר בהקשר הדברים האלה שזה גם המצב החוקי שקיים היום. מיתקנים

ששייכים לרכוש המשותף ושהם לא חלק מהבניין כגון: חדר הסקה, חדר גז

וכו', אלה הם מיתקנים העומדים בפני עצמם - - -
היו"ר א. לין
זאת אומרת שחדר - בשום-פנים-ואופן לא-, רק

המיתקן שאפשר לקבוע אותו ולסלק אותו - - -
ר. מלחי
מיתקן שאפשר לפרק אותו - - -
א. רובינשטיין
צנרת?
ר. מלחי
צנרת לא. הצנרת של הדייר ודאי וודאי לא

כי נקבע שכל מה ששייך לדירה - - -
היו"ר א. לין
זה ברור.
ר. מלחי
מה ששייך לרכוש המשותף, מיתקנים שניתנים לפירוק

ושהם יכולים להיות לא חלק מהבית המשותף - החברה

תוכל לרשום אותם על-שמה ולראות אותם כרכושה לפי ההסכם עם הדיירים.

לגבי העתיד נקבע שלגבי מיתקנים כאלה, השיעבוד או

כל צורה אחרת שתיקבע על הזכות של חברת הגז בעניין הזה, יהיה מוגבל ל-5

שנים מהיום שהעניין הזה סוכם או נרשם. זה לגבי בניינים מהעבר. לגבי

בניינים חדשים - מקסימום שנה אחת.
היר"ר א. לין
לגבי מבנים קיימים שכבר היו לגביהם התקשרויות

וחוזים, צריכה לחלוף תקופה של 5 שנים מאיזה יום?
ר. מלחי
מהיום שבו נעשתה ההתקשרות הראשונה.
היו"ר א. לין
על-ידי הדיירים?
ר. מלחי
כן.
היו"ר א. לין
לגבי מבנים חדשים בעתיד?
ר. מלחי
שנה.

ההסכמה של הדיירים להחלפת חברה צריכה להתקבל

ברוב של שני-שליש מבעלי הדירות, ובכתב.
היו"ר א. לין
זאת היתה הצעתו של חבר-הכנסת וירשובסקי.
ר. מלחי
הסכמה כזאת מחייבת את כל בעטי הדירות, ואיר

אפשרות לבעלי הדירות שאינם מסכימים, לפרוש

מהמיתקנים המרכזיים ולהקים לעצמם מיתקן עצמאי.

ההודעה של הדיירים לחברת הגז צריכה להינתן 30

יום מראש, ובתוך 30 הימים האלה חברת הגז צריכה לפרק את המיתקנים

ששייכים לה ולהודיע על-כך לדיירים לפחות 3 ימים קודם לכן. אם היא לא

פרקה תוך 30 יום את המיתקנים שלה, רשאים הדיירים או חברת הגז החדשה

שנכנסת לעבוד אתם, לפרק את המיתקנים ולהעמיד אותם לרשות החברה היוצאת

במקום מתאים.

תיקבע פרוצדורה מהירה לגביית חובות של החברה

היוצאת לגבי חובות הדיירים, וגם תישמר זכותה לקזז את החובות האלה

מפקדונותיהם של הדיירים.
היו"ר א. לין
זאת אומרת שיש אפשרות של קיזוז מהפיקדונות לשם

גביית יתרת החוב של כל אחד ואחד מהצרכנים.
ר. מלחי
יש עוד נקודת הבהרה, כדי למנוע ספק, אם כי היא

מובנת מאליה, שכל זה אמור במידה שחברת הגז מגיעה

להסכם עם הדיירים על ה-5 שנים ועל השנה. אם היא לא מגיעה להסכמה לגבי

המחוייבות של הדיירים, והדיירים קובעים תקופה קצרה יותר או לא מתחייבים

לשום התחייבות לגבי חברת הגז - זאת החוק לא ימנע.
היו"ר א. לין
מר שמעוני, מה בקשר הנושאים שביקשנו לצרף להצעה

הזאת ואשר הם נוגעים לתיקון חוק המקרקעין?
י. שמעוני
בדקתי את הנושא במשרד המשפטים ואני רוצה לומר

על דעת שר המשפטים ליושב-ראש הוועדה שמוצע תיקון

לחוק המקרקעין שבו כלולים גם סעיפים 58 ו-59 שנוגעים לנושאים שהועלו

בישיבה הקודמת. לגבי זה משרד המשפטים מבקש לתקן את החוק בכללותו ולא

כל סעיף בנפרד.

לאחר התייעצות עם השר עמדת המשרד היא שמדובר על

נושא חדש שלא שייך לתיקון הספציפי שעומד היום על הפרק בעניין הגז.

אנחנו מבקשים שהתיקון יעשה בכללותו, כחטיבה אחת, ולא לתקן סעיף זה או

אחר. יחד עם זאת העברתי לגב' רחל מלחי את הנוסח המתוקן המוצע על-ידי

משרד המשפטים לעניין השתתפות בהוצאות אחזקתו וניהולו של הרכוש המשותף

לגבי מי שיש לו גג צמוד, חניה צמודה או גינה. שיעור ההשתתפות יהיה

על-פי מה שבפועל קיים בדירה, למעט החלקים הצמודים או שאינם נכללים

בדירה, וכך גם סעיף 59 לעניין בית שמורכב ממספר אגפים. אם באגף מסויים

יש מעלית ובאגף האחר אין מעלית - - -
היו"ר א. לין
את זה אתם כן מוכנים להכניס?
י. שמעוני
שני הסעיפים האלה הם במסגרת אותו תיקון לחוק

המקרקעין שאת הנוסח העברתי לגבי מלחי. יחד עם

זאת איננו מוכנים, בשלב הזה, - - -
היו"ר א. לין
את זה אתם גם לא מופנים להכניס.
י. שמעוני
לא.
היו"ר א. לין
אני רוצה לשמוע מה דעת חברי הוועדה על-כך.

אני כבר אומר לכם שדעתי היא שנכון שמדובר על

נושא חדש. החוק הזה עוסק בענייני גז ואנחנו רצינו לצרף את העניין

בהסכמת משרד המשפטים כיוון שכאן מדובר על נושאים שהובאו לוועדה הזאת



לפני- הרבה שנים, נדונים בה הרבה שנים, היתה לי התכתבות עם משרד המשפטים

על-כך, קיבלתי תשובה ב-25 בספטמבר 1989, אבל לדאבוני הרב משרד המשפטים

איננו מביא הצעת חוק מסודרת.

לשם ההגינות עלי להודות כי אמנם מדובר על נושא

חדש.
ר. מלחי
בית-המשפט נתן דעתו על השאלה הזאת ואמר שהמצב לא

משביע רצון וכי כדאי שהמחוקק - - -
היו"ר א. לין
מאחר והבעיה הזאת הועלתה עוד בקדנציה הקודמת של

הכנסת ומשרד המשפטים אמר שאכן העניין הזה דורש

תיקון, חשבנו לצרף זאת במסגרת תיקון חוק המקרקעין.

אנחנו יכולים להביא להכרעה את השאלה בדבר נושא

חדש, לוועדת הכנסת. מה דעת חברי הוועדה על-כך?
א. רובינשטיין
אם מדובר על נושא חדש כי אז צריך להעביר אותו

לוועדת הכנסת - - -
מ. וירשובסקי
אם אתה מתגבר על המיכשלה הזאת?
א. רובינשטיין
אני מצדד בחקיקה.
מ. וירשובסקי
נפרדת?
א. רובינשטיין
לא.

החקיקה הפרטית נכנסת לתוך ואקום כאשר בעניינים

רבים מאד אין חקיקה ממשלתית. מדובר על פצע פתוח. בית-המשפט העליון

הפנה את תשומת-הלב לכך, וגם אנחנו עסקנו בכך. אז או שיביאו לנו הצעת

חוק ממשלתית, או שיאפשרו לנו לעשות זאת. בקשר הצעת חוק ממשלתית צריך

להבין שהנושא הזה צריך להיות מוכן תוך חודש ימים - - -
היו"ר א. לין
הנושא הזה נמצא בדיון במשך שנים.
מ. וירשובסקי
אני לא אוהב יותר מדי לחבר דברים ואני סבור שזה

לא טוב מבחינת החקיקה באופן כללי. בהזדמנות

חגיגית זאת - - -
היו"ר א. לין
זאת איננה הזדמנות חגיגית. זה נושא שנגרר כבר

הרבה מאד זמן. רצינו לחוקק את החוק בהסכמת

משרד המשפטים.
מ. וירשובסקי
אני חושב שאפשר להתגבר על הבעיה בקלות. יהיו

שלושה-ארבעה-חמישה חברי הכנסת שיגישו הצעת חוק

לתקן את הנושא באופן נפרד, ונניח את הצעתנו על שולחן הכנסת. אם הממשלה

לא מתנגדת ומבינה שצריך לתקן - - -
א. רובינשטיין
מדוע שמשרד המשפטים לא יגיש הצעת חוק?
מ. וירשובסקי
או שמשרד המשפטים יעשה זאת או שזאת תהיה יוזמה

של חברי הכנסת - - -
א. רובינשטיין
אז העניין הזה יארך שנה.

*
היו"ר א. לין
זה לא חייב לארוך שנה. אם העניין יעשה בהסכמה,

אפשר יהיה לפעול מהר מאד. לא תהיה התקופה של ה-

45 ירם וכר '.
ר. מלחי
משרד המשפטים לא מתנגד לגופו של עניין.
מ. וירשובסקי
הוא לא רוצה לחבר את הנושא הזה לחוק.
היו"ר א. לין
רשות הדיבור לגב' רחל מלחי.
ר. מלחי
ההצעה להעלות את הנושא הזה כהצעה פרטית מחטיאה

את המטרה כיוון שבאותה מידה שמשרד המשפטים מתנגד

שהעניין הזה יוכנס, ודאי שמאותה סיבה הוא יתנגד להעביר את הצעת החוק

הפרטית כפתרון חלקי לבעיה שהוא רוצה לראות אותה כחלק מבעיה כוללת יותר.

לעניין של נושא חדש אני מבקשת לומר שקודם כל זה

לא מסמכותה של הוועדה להחליט, אבל יש כנראה טעם לטענה של נושא חדש.

הנוהג בוועדה היה שיש מודוס-ויוונדי בעניין הזה. משרד המשפטים בעצמו

לא פעם משתמש בהזדמנות שהצעה מונחת כבר לפני הוועדה ומציע הצעות שיש

בהן, מבחינה פורמלית, נושא חדש, ובאין התנגדות העניין עובר. באותה

צורה משרד המשפטים נוהג לגבי הצעות שהן נושא חדש שעולות מטעם הוועדה

ושהמשרד לא מתנגד או לא מתנגד התנגדות חריפה להן.
מ. וירשובסקי
העניין הזה לא מגיע בכלל לקריאה ראשונה.

הכנסת לא מביעה את דעתה, ואני סבור שזאת טעות.
ר. מלחי
זה היה המודוס-ויוונדי שפעל בוועדה ובמידה

מסויימת הוא גם פתר את הבעיה, פה ושם, של יוזמת

הוועדה שחסרה לנו.

מה שנראה לי בנסיבות שנוצרו זה שאין טעם ללכת

לוועדת הכנסת כיוון שאני מניחה שוועדת הכנסת תיקבע שאכן מדובר על נושא

חדש - - -
היו"ר א. לין
אני גם לא אטען שלא מדובר על נושא חדש.
ר. מלחי
לכן אני אומרת שאין טעם לפנות לוועדת הכנסת.

אני הייתי פונה לשר המשפטים שישקול את הטענה

שלנו - - -
היו"ר א. לין
זה מה שרציתי להציע. אני אדבר עם שר המשפטים

ואנסה להבין ואולי גם לשכנע אותו שלא יתנגד.

אגב אני מבקש להעביר העתק של הנוסח המוצע לחברי הוועדה בדי שהם ידעו מה

מוצע. מה שמוצע על-ידינו אלה הם תיקונים מינימליסטים שקל מאד להתאחד

לגביהם. אלה לא תיקונים נרחבים.

אני אדבר, כאמור, עם השר ואם הוא יעמוד על דעתו

בעניין זה אנחנו נפעל בקו שחבר-הכנסת וירשובסקי הציע. אין לי כל ספק

בכך שהשר לא יתנגד לתיקון חלקי להצעת חוק פרטית. אני מניח שהוא מתנגד

לעצם העיקרון של שילוב דבר כזה במסגרת של חוק בנושא שונה לגמרי.

אנחנו מאשרים להבאה לקריאה ראשונה את החלק

שאישרנו, כפוף לשיחה שאני אקיים עם שר המשפטים לגבי החלק הזה. אם יהיה

אישור של שר המשפטים, או שתהיה איזושהי התפתחות אחרת, אני אחזור אליכם

כדי שנדון גם בחלק הזה לשם צירופו להצעת החוק.

אני מודה לכולכם על השתתפותכם בישיבה.

(הישיבה הסתיימה בשעה 10.30)

קוד המקור של הנתונים