ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 29/01/1991

חוק-יסוד: הממשלה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 224

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

מיום ג'. י"ד בשבט התשנ"א - 29.1.91. שעה 11.00

נכחו: חברי הוועדה; א' לין - היו"ר

ש' אלוני

חי מירום

אי רובינשטיין

מוזמנים; שי גוברמן
יועצת משפטית
ר' מלחי

מזכירת הוועדה; די ואג

קצרנית; ח' בנקין
סדר-היום
א. אישור הסתייגות של חבר-הכנסת מי איתן לחוק יסוד; הכנסת (תיקון

מסי 12).

ב. חוק יסוד; הממשלה - הצעת חוק פרטית של קבוצת חברי כנסת. המשך

הדיון בסוגיות ספציפיות.



א. אישור הסתייגות של חבר-הכנסת מ' איתן
לחוק יסוד
הכנסת (תיקון מס' 12)
היו"ר א' לין
אני פותח את הישיבה.

פנה אלי חבר-הכנסת מיכאל איתן וביקש לרשום הסתייגות לחוק יסוד: הכנסת

(תיקון מסי 12). שמעתי את תוכן ההסתייגות שלו. מאחר שלפי דעתי היא גם עניינית

והיא גם מבטיחה את זכויות חברי הכנסת, אני מציע שנאפשר לו להסתייג.
שי אלוני
מה הוא מציע?
היו"ר אי לין
הוא מציע שאם חבר כנסת פרש מסיעה, הקביעה אם הוא פרש אם לאו לא תוכל

להעשות בצורה שרירותית רק על ידי ועדת הכנסת, שהיא ועדה פולטית. הוא רוצה

שלחבר הכנסת תהיה זכות לעמוד על טענותיו, להשמיע אותן ושהדברים ייקבעו על בסיס

עובדתי.
שי אלוני
האם זה לא מובן מאליו? אוי לנו אם זה לא מובן מאליו.
ש' גוברמן
זה מובן מאליו.
היו"ר א' לין
חברת-הכנסת אלוני, זה מובן מאליו, אבל אם מישהו חושש משרירותיות של ועדת

הכנסת וזה יכול להרגיע אותו, אני מציע לאשר את ההסתייגות.
הוחלט
לאפשר לחבר-הכנסת מי איתן להגיש הסתייגותו לחוק יסוד: הכנסת

(תיקון מס' 12).
ב. הצעת חוק יסוד
הממשלה

(הצעת חוק פרטית של קבוצת חברי כנסת)

סוגיה 8
היו"ר א' לין
אנו עוברים לנושא המרכזי בסדר היום, הצעת חוק יסוד: הממשלה, הצעת חוק

פרטית של קבוצת חברי כנסת. סיימנו את הדיון בסוגיה 7, ואנו עוברים לסוגיה 8:

איד למנוע שימוש מניפולטיבי בפיזור הכנסת והאם לכפוף את פיזור הכנסת על ידי

ראש הממשלה ל- (א) אישור הנשיא; (ב) לנסיבות המצדיקות זאת.

אחת הסוגיות המרכזיות בהן עסקנו - והיא גם שייכת אינטגראלית לשאלת משך



תקופת כהונתו של ראש הממשלה - היא שאם קובעים, למשל, שראש ממשלה שכיהן שבע

שנים אינו יכול להציג מועמדות, הוא עלול להשתמש בסמכותו לפזר את הכנסת חודשים

ספורים לפני תום שבע השנים, ואם הוא יציג מועמדותו מהדש בטרם הסתיימה התקופה

וייבחר, הוא יוכל לכהן מעבר לשבע שנים. לכן נראה לנו שזה כוח גדול מדי.

האמת היא שבמהלך הדיונים כבר קבענו עמדה שצריך להגביל את הכוח הזה, ואחת

האפשרויות שעלו היתה שפיזור הכנסת לא יוכל להעשות על פי שיקול דעתו ההחלטי של

ראש הממשלה, אלא הדבר יהיה טעון אישורו של נשיא המדינה. כלומר, נשיא המדינה

צריך להשתכנע שאכן נוצר מצב של אי-שיתוף פעולה דרך קבע בין ראש הממשלה לבין

הכנסת - כנסת לעומתית - ועל בסיס מצב זה הוא יאשר את פיזור הכנסת, כמובן,

יהד עם התפטרות ראש הממשלה.
שי גוברמן
אני יכול להוסיף שבספר שכתבתי לפני הרבה שנים הועדתי פרק מיוחד לסמכות

ראש הממשלה לפזר את הכנסת ומצאתי שזה אחד האמצעים היעילים והנכונים ליצירת

איזון כוחות. אם רוצים להגביל את כוחו של ראש הממשלה במבנה המוצע, טכנית זה

אפשרי, אבל אני חושב שמחמיצים אלמנט מאד חיוני, משום שסמכות ניתנת בדרך כלל

לשם שימוש בהפעלה סבירה, ואנשים אינם משחקים בשלטון בצורה כל כך מרושעת

ושטנית. אם מדברים פה על מבנה חוק של איזונים, צריכים לתת לראש הממשלה את

האפשרות לאיים בפיזור הכנסת, משום שדי בכוח שטמון בידו. הוא לא צריך להוציא

אותו לפועל.
היו"ר אי לין
לא מדובר בשימוש שטני בסמכות, אלא בשימוש שיכול להיות אפילו נורמטיבי,

כגון שראש ממשלה המכהן כבר שש וחצי שנים ושמצבו מצויין מפזר את הכנסת כדי

להיבחר מחדש לפני תום שבע השנים. יש להניח שמשיקולים פוליטיים הדבר ייראה

אפילו לגיטימי, והיו דברים חמורים מאלה שנראו די לגיטימיים במציאות הישראלית.

י' צידון;

גם אני לא שקט בענין זה, כי אנחנו מכניסים חוליה נוספת בתוך כל המערכת

הזאת. לדעתי, מוטב היה למנוע את היווצרות הנורמה, שעליה אתה מדבר ושגם אני

חושש ממנה, על ידי הגבלת המספר האבסולוטי של השנים בהן ראש הממשלה יכול לכהן

ברצף.
היו"ר אי לין
אבל קביעת מספר אבסולוטי של שנים מתייחסת לשאלה מתי מותר לראש הממשלה

להציג מועמדות מחדש.
י' צידון
אני מנסה למצוא פתרון לסיטואציה הזאת שבה ראש ממשלה, שיודע שמצבו מצויין

והוא עשוי לזכות שוב באמון הציבור, יפזר את הכנסת בתום שש וחצי שנים וכך

יתאפשר לו לכהן קדנציה נוספת. כדי למנוע את הסיטואציה הזאת הייתי מסייג את

המספר האבסולוטי של חשנים שבהן מותר לו לכהן ברצף. אם ראש הממשלה יידע שבשנה

השמינית הוא יצטרך בלאו הכי להתפטר, הוא לא יעשה את התרגיל הזה.

לא הייתי מכניס לענין זה את נשיא המדינה, והסיבה היא בדיוק מה שאמר מר

גוברמן; יצירת איזון או מאזן אימה.
שי אלוני
אני מציעה שינוי קטן שאולי מכוון לדבריך, אבל בדרך אחרת. אם נאמר שראש

הממשלה אינו יכול לעמוד ברציפות לבחירה יותר מאפשר פעמיים, לא נהיה קשורים

למספר השנים.

י י צידון;

בעוויתות שיהיו, כנראה, עד שכל התרבות בתחום זה תשתנה אצלנו, ייתכן שיהיו

שלושה מחזורי בחירות במשך שמונה שנים. אינני רוצה לקבוע הגבלה בענין זה. אם

הבעיה שמעסיקה אותנו היא שראש הממשלה ינצל קוניוקטורה מסויימת כדי לכהן מעבר

לתקופה של שבע שנים, אני מציע לומר שבכל מצב שייווצר ראש הממשלה לא יוכל לכהן

יותר משמונה או עשר שנים ברציפות. אני נוטה יותר לעשר שנים מאשר לשמונה שנים.

אינני מציע להעביר את ההכרעה לגורם שלישי, שנתון גם הוא ללחצים ונשמע לרחוב,

לכנסת, לחוק, לראש הממשלה ועוד, ואי אפשר לומר שהוא איננו סובייקטיבי בענין

זה.

המטרה שלי היא לשמר את הצעת החוק הזאת כפי שהצענו אותה תוך כדי מתן איזון

לשני הצדדים ולהבטיח בעת ובעונה אחת את עצמנו בפני החשש שהביע היושב ראש,

ובצדק, שראש ממשלה ינצל קוני וקטורה מסויימת וזה יהפוך לנורמה. הפתרון הוא

להגביל אבסולוטית את מספר השנים בהן ראש הממשלה יכול לכהן ברציפות.
שי אלוני
אם אדם הלך פעמיים לבחירות ולא הצליח בשתי הפעמים להשיג כנסת תומכת,

לדעתי, כדאי שתהיה פאוזה ושאדם אחר יעמוד לבחירה. אם נגביל אבסולוטית את מספר

השנים בהן ראש הממשלה יכול לכהן ברציפות, כהצעת חבר-הכנסת צידון, אנחנו עלולים

להכניס את הציבור לסחרחורת בלתי פוסקת בה אדם מקבל שוב ושוב את רוב קולות

הציבור ונבחר כראש ממשלה, כשיש לו כל הזמן כנסת לא-תומכת. ההנחה שלי היא שאם

פעמיים אדם אינו מצליח להשיג כנסת תומכת, הוא כבר לא ייבחר שלישית ברציפות.

זה לא ימנע בעדו לפזר את הכנסת כשיש במפלגתו מועמד מתאים אחר למלא את

תפקיד ראש הממשלה, ואולי הוא יצליח להשיג כנסת תומכת. הרי אנחנו לא בונים חברה

על אדם אחד. לכן במקום לקבוע מספר אבסולוטי של שנים, הייתי מעדיפה לקבוע שראש

הממשלה לא יעמוד ברציפות לבחירה יותר מפעמיים.

אני לא מאוהבת ברעיון שהנשיא יאשר את השימוש בסמכות, גם מבחינת מקורות

העוצמה, ואנחנו בכל זאת שומרים על איזו שהיא מערכת קונסטיטוציונית. מקור הכוח

של ראש הממשלה הוא בחירת הציבור. הנשיא נבחר על ידי הכנסת. בפני מי חייב

הנשיא בענין זה? איך הוא נוהג? למה אנהנו צריכים לערב אותו רק משום שיש לנו

רגשי אשם מפני שאנחנו קצת מקצצים בסמכויותיו?
היו"ר אי לין
הוא חי יב בפני החוק.
שי גוברמן
בלי ביקורת שיפוטית. זה לא נתון לבג"ץ.
שי אלוני
ואם מדובר בנשיא שמכהן בקדנציה שניה, הענין הוא עוד פחות סימפטי.



היו"ר אי לין;

כמה הערות למה שאמרו חברי הכנסת צידון ואלוני. ראשית, ראש הממשלה יכול

לעשות שימוש בכוחו לפזר את הכנסת גם כשיש לו כנסת תומכת. איננו חוששים משימוש

בסמכות זו כשאין- לו כנסת תומכת, כי למטרה זו ניתנה לו הסמכות, אבל אנחנו

חוששים שהוא ישתמש בה גם כשיש לו כנסת תומכת, וזאת משיקול פשוט: כשהוא מתקרב

לשנה השביעית לכהונתו והוא מרגיש שהפופולריות שלו בשיאה, הוא יתפטר, יפזר את

הכנסת וירוץ מחדש לבחירות. זה היה החשש המרכזי שלנו.
שי אלוני
וכל זה לעיני העם, לעיני הציבור, וכל העם רואים את הקולות?

היו"ר אי לין;

לדעתי, זה לגיטימי לחלוטין, ועשו את זה גם למטרות אחרות.

שנית, אם נגביל את מספר הפעמים בהן ראש הממשלה יכול להיות מועמד ברציפות,

אני חושש שאנחנו עלולים להכשיל את כל החוק. נניח שהוא יגיש מועמדות ויקבל את

התמיכה הנחוצה, שבעים חברי כנסת יעבירו אותו מתפקידו ויילכו שוב לבחירות.

כעבור חודשיים, לאחר שהוא ייבחר מחדש, יוכלו שוב להעבירו מתפקידו, ואז יותר

הוא לא יוכל להיות מועמד. כלומר, ברגע שאנו מגבילים את מספר הפעמים בהן הוא

יכול להיות מועמד, אנחנו מפירים עוד פעם את האיזון ונותנים לכנסת כוח שלא

התכוונו לתת לה.
שי אלוני
על זה אפשר להתגבר.
י י צידון
כדי להתגבר על הבעיה הזאת הדבר הפשוט ביותר הוא להגביל את מספר השנים בהן

ראש ממשלה יכול לכהן ברציפות.
היו"ר א' לין
אשר להצעתו של חבר-הכנסת צידון להגביל את מספר השנים בהן הוא יכול לכהן

ברציפות כראש ממשלה, לא כללנו את ההצעה הזאת בהצעת החוק המקורית, שחבר-הכנסת

צידון שותף ללה, כי פירוש הדבר שראש הממשלה צריך להפסיק לכהן בתפקידו תוך כדי

הקדנציה, וזה לא מתקבל על הדעת שאדם ירוץ מראש לבחירות רק לתקופה של שנתיים,

שעה שהקדנציה הנורמלית היא של ארבע שנים. לכן מלכתחילה לא הגבלנו ענין זה

במספר שנות הכהונה, אלא אמרנו מי יכול להיות מועמד לראשות הממשלה, בידיעה שלא

ייתכן ללכת מלכתחילה לבחירות לתקופה של שנתיים.

לכן אנחנו חוזרים לשאלה המקורית שלגביה כבר התגבשה במידה מסויימת עמדת
ועדה שאומרת כך
כשנתנו לראש הממשלה סמכות לפזר את הכנסת, התכוונו שהוא יעשה

שימוש בה אם הכנסת הפכה להיות כנסת מכשילה ולעומתית.
י' צידון
אם הכנסת הפכה להיות מכשילה. היא יכולה להיות לעומתית.
אי רובינשטיין
לעימתית, משמע שהיא אינה מאפשרת לעבוד.



היו"ר אי לין;

לא היתה כוונה שראש הממשלה יעשה שימוש בסמכות זו למטרות קוניוקטורליות.

קבענו שבתום שבע שנים הוא לא יוכל להציג מועמדות, ואנו חוזרים לשאלה מה הדרך

להבטיה שהוא לא יעשה שימוש שרירותי בסמכותו.

אי רובינשטיין;

אני ביקשתי להעביר להברי הוועדה את רשימת הסמכויות בדר פיזור פרלמנטים.

האם היא הועברה להברי הכנסת?
היו"ר אי לין
היא הועברה כבר בישיבה הקודמת.

אי רובינשטיין;

חוץ מאשר בשוודיה ובאנגליה, אין סמכות מוהלטת לראש ממשלה לפזר את הכנסת.

אני רוצה להגן על ההצעה שלי שנשיא המדינה יהליט על פי המלצת ראש הממשלה.

ראשית, אנחנו עושים כאן צעד שחלק מחברי הכנסת חוששים ממנו, ולכן אנחנו צריכים

להזדקק למינימום ההכרחי לשיטה. שנית - וזה הדבר החשוב ביותר - אם לראש הממשלה

תהיה סמכות מוחלטת לפזר את הכנסת, אנחנו חוששים שהוא לא ינסה להסתדר אתה.

אנחנו רוצים ששני הצדדים יהיו באילוץ. הכנסת תצטרך להסתדר עם ראש הממשלה, וגם

ראש הממשלה יצטרך להסתדר עם הכנסת.

יי צידון;

האילוץ הוא הבוחר.

אי רובינשטיין;

לא, כאן הבוחר הוא לא האילוץ. הוא בחר שני נציגים, ושניהם אוטנטיים. נכון

ששיטת הבחירות לכנסת אינה יעילה, אבל הכנסת בשיטה שלנו היא אוטנטית וראש

הממשלה הוא אוטנטי. אנחנו רוצים שהם ייאלצו להסתדר ביניהם.

אני חוזר ואומה שאני מפחית מערך הסכנה. על פי הנסיון בערים הדברים

מסתדרים, אבל יש חברי כנסת שחוששים מהמקרה הקיצוני, ולהם צריך לתת תשובה. חוקת

הרפובליקה הפדרלית היא חוקה מאד סבירה בענין זה. היא אומרת שלנשיא יש סמכות,

והסמכות מוגבלת למצב שהעסק לא פועל.

שי אלוני;

על פי החוקה הפדרלית בגרמניה, למשל, הנשיא נבהר על ידי הפרלמנט?

אי רובינשטיין;

כן, הוא נבחר על ידי הבונדסטאג. כשיש מצב שאי אפשר להקים ממשלה הוא מפזר

את הבונדסטאג.
אומר לכם מה הצעתי
ייראה נשיא המדינה כי נוצר בכנסת רוב קבוע נגד ראש

הממשלה ונגד הממשלה, וכי עקב מצב זה אין ראש הממשלה והממשלה יכולים למלא את

תפקידם, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה ועם סיעות בכנסת, להורות על

פיזור הכנסת ועל קיום בחירות חדשות לכנסת ולראש הממשלה".



היו"ר אי לין;

חבר-הכנסת רובינשטיין, אני אומר לך מיד שאני תומך בהצעתך, אבל בצורה

אחרת. אני מציע שהסמכות תישאר של ראש הממשלה, ולא שהיא תועבר ישירות לנשיא.

אני גם רוצה להענות לתביעותיו הצודקות של חבר-הכנסת צידון. היוזמה היא של ראש

הממשלה, אבל האישור ניתן על ידי הנשיא, בתנאים הקבועים כאן.
אי רובינשטיין
אני מקבל את הצעתך.
שי אלוני
הנשיא יאשר לאחר התייעצות עם סיעות הכנסת?
היו"ר אי לין
לא, איננו קובעים זאת כתנאי. בכל מקרה הנשיא רשאי להתייעץ עם מי שהוא

רוצה להתייעץ.
י' צידון
אדוני היושב ראש, מה מניע אותך להכניס את נשיא המדינה לענין זה?

היו"ר אי לין;

מסורתית, מוסד נשיאות המדינה תפקד עד היום בצורה נכונה, על פי התרבות

הפוליטית שלנו. אולי פה ושם הושמעה ביקורת, אבל בסך הכל יש למוסד הזה אמינות,

נבנתה תרבות פוליטית בישראל ויש מסורת מסויימת בענין זה. אם ייאמר בחוק שהנשיא

יתן אישורו אם אכן ישתכנע שהתקיימו התנאים, אני סומך על המוסד הזה שיתן את

האישור רק לאחר שישתכנע שהתקיימו התאים, אבל אינני רוצה להטיל עליו את החובה

להתייעץ עם סיעות הבית. אם ירצה, הוא יתייעץ.
אי רובינשטיין
בהתייעצות עם סיעות הבית כוונתי לנסות להניע את המערכת הפוליטית להסתדר

בלי בחירות. זה ברור.

יצחק לוי;

על אף שגם הכנסת וגם ראש הממשלה שואבים את סמכותם מהעם, ההבדל ביניהם הוא

שהכנסת מונה 120 איש, ואילו ראש הממשלה הוא אדם אחד. על כן יש לנקוט אמצעי

זהירות הרבה יותר גדולים לגבי סמכות ראש הממשלה לפזר את הכנסת לעומת סמכות

הכנסת לפטר את ראש הממשלה. לכנסת יש יותר שיקול דעת כי היא מונה 120 איש.

היו"ר אי לין;

אתה צודק. לכנסת גם אין מה להשיג על ידי שהיא מעבירה את ראש הממשלה

מכהונתו, כי במקרה כזה היא צריכה להתפזר בעצמה.



יצחק לוי;

לאו דווקא. על פי סעיף 9 המצב אינו כזה.

היו"ר א' לין;

עדיין לא דנו בסעיף 9, ואני מציע לא להכניס אותו לארגומנטציה.

יצחק לוי;

על פי הצעתו של חבר-הכנסת רובינשטיין, יש אפשרות שהכנסת תוכל פעם אחת

בחייה להחליט להעביר את ראש הממשלה מתפקידו בלי שהיא תתפזר, ואף על פי כן - גם

אם נקבל את סעיף 9 - יש הבדל בין הכנסת לבין ראש הממשלה מבחינת שיקול הדעת. קל

וחומר אם לא נקבל את סעיף 9.

לכן יש צורך בשיקול דעת נוסף של הנשיא, כאדם בעל אחריות ממלכתית. אמנם

הוא איש פוליטי, אבל השיקולים שלו אינם צריכים להיות פוליטיים. הוא ישקול את

הענין יחד עם ראש הממשלה. משום כך אני תומך בהצעה שהועלתה כאן, שאם ראש

הממשלה רוצה לפזר את הכנסת, הוא צריך להתייעץ עם הנשיא ולקבל את אישורו.
אי רובינשטיין
וחשוב גם שהחוק יקבע את הנסיבות שבהן הנשיא מאשר.
יצחק לוי
אינני חושב שיש צורך לפרט את הנסיבות, כי איננו יכולים להעלות על דעתנו

את כל הסיבות האפשריות. יכול להיות שיהיה מקום לפזר את הכנסת לאו דווקה משום

שהיא לעומתית או מכשילה, אלא מסיבות מיוחדות שקשה מאד לפרט אותן. לכן לא הייתי

מגדיר את הנסיבות, אלא הייתי משאיר זאת לשיקולו של הנשיא.

לסיכום, אני בעד זה שהיוזמה תהיה של ראש הממשלה - כלומר הנשיא אינו יכול

ליזום אלא ראש הממשלה צריך לבקש - והנשיא צריך לאשר זאת. אני רק חושב על מצב

שראש הממשלה פונה לנשיא, והנשיא אינו מאשר. במקרה כזה ראש הממשלה הוא נטול כל

יכולת לנהל את המדינה. אני מניה שאם ראש הממשלה פונה בבקשה כזאת לנשיא, ברוב

המקרים זו תהיה בקשה שקולה ונכונה והנשיא יאשר אותה, אבל אם בכל זאת יהיה מקרה

שהנשיא לא יתן את אישורו, ראש הממשלה יהיה בבעיה. אני מעיר הערה זו בלי שיש לי

פתרון.

אי רובינשטיין;

בצרפת היה נשיא למעלה משנתיים עם רוב נגדו בממשלה ובפרלמנט.
היו"ר א' לין
אני מסכים שמצבו של ראש הממשלה יהיה קשה יותר, אם כי אין זה אומר שזה

דורש שינוי חקיקתי.



שי אלוני;

אנחנו גם יכולים לתאר מצב שהנשיא נבחר בתקופת כהונתה של אותה ממשלה,

שבראשה עומד ראש הממשלה, ובתקופת כהונתה של אותה כנסת. השימוש בסמכות לפזר את
הכנסת נשאר בידי שני אנשים
ראש הממשלה והנשיא. אני מסכימה אתך, הבר-הכנסת

לוי, שלא צריך לפרט בחוק את השיקולים, אבל הייתי רוצה שנקבע הגבלה כלשהי: או

תוך התייעצות עם הסיעות, או הגבלה אחרת. מאחר שיש היום חוק הקובע שהנשיא

מתייעץ עם הסיעות, במקום שלא נדבר על התייעצות, הנשיא לא יהיה חייב לקיים שום

התייעצות.

אני לא רוצה במצב שבו שני אנשים מסתדרים ביניהם, כי אנחנו יודעים שנשיא

שנבחר על ידי הכנסת נבחר בהשראת ראש הממשלה והרוב שיש לו בכנסת. 71/ לא נראה לי

מבחינה קונסטיטוציונית. אם הנשיא אינו מאשר את הבקשה, הוא צריך לתת הנמקה.
אננחנו צריכים לדעת את הנסיבות
או שהוא מתייעץ עם סיעות, או שיש לו הנמקה

בכתב, או שהאישור ניתן או לא ניתן בכתב. מצד אחר, לכתוב בחוק יסוד את כל

השיקולים שצריכים להנחות את הנשיא, זה נראה לי מוגזם.
י י צידון
כאשר התנגדתי לעירוב הנשיא בענין זה, זה היה בדיוק מהטעמים שפירטו חברי-

הכנסת לוי ואלוני. תוך כדי כך אנחנו מסבכים ומסתבכים ומתרחקים מהכוונה המקורית

בחוק זה כפי שגיבשנו אותו. הסיבה שבגללה הוצע לערב את הנשיא היתה אחת: למנוע

נורמה שכעבור שש וחצי שנים יוכל ראש הממשלה להאריך לעצמו את הכהונה על ידי

שהוא קובע תאריך בחירות נוח לו.

לדעתי, אין פגם באפשרות שיהיו בחירות לשנתיים, אדוני היושב ראש. אנחנו

יכולים לקבוע תקופת כהונה מקסימלית ומינימלית. אפשר למצוא פתרון טכני, בלי

לערב את הנשיא במעגל הזה ולדלל את החוק על ידי כך. אינני נבהל מהאפשרות שאדם

אחד יפזר את הכנסת, או שכנסת של 120 תפטר אדם אחד. כל אלה עומדים למשפט העם,

וזו היתה הכוונה המקורית של החוק הזה שעליו עבדנו חודשים על גבי חודשים, ליצור

את האיזון הדרוש בין הכנסת לבין ראש הממשלה וליצור תרבות פוליטית מסויימת . אם

נלך בדרך שהוצעה כאן, נתרחק מכל אלה.

לכן אני חוזר להצעתי למנוע היווצרות המקרה שהוזכר כאן, שסביר שייווצר, על

ידי קביעת סייגים טכניים. התחלנו בזה שראש הממשלה לא יוכל להגיש מועמדות כעבור

שבע שנות כהונה. נמצא עכשיו פתרון טכני שיגביל את תקופת הכהונה למינימום

ומקסימום, ואל נערב את הנשיא.
היו"ר אי לין
אני רוצה להביע תמיכה בעמדתו של חבר-הכנסת יצחק לוי. לפעמים אנחנו

מתרחקים מהמטרה המרכזית שלמענה נכתב הסעיף. סעיף זה לא נולד על רקע רצוננו לתת

סמכות-על לראש הממשלה לפזר את הכנסת. לא היתה כאן תפיסה קונסטיטוציונית שבאה

לתת לראש הממשלה סמכות לפזר את הכנסת לאחר שהעם בחר בה. על כל פנים אני בטוח

שזאת לא היתה הכוונה המקורית, אלא הכוונה היתה לפתור בעיה. האם אני צודק, חבר-

הכנסת רובינשטיין?
אי רובינשטיין
בהחלט.



היו"ר א' לין;

כל מה שרצינו הוא לתת לו את הסמכות לגבי סיטואציות קשות במיוחד שיכולות

לצוץ, וגם כדי ליצור באופן מתמיד את האיזון שהוא תולדה של מאזן האימה. הווה

אומר שראש הממשלה יודע שכוחו אינו אבסולוטי ושגם הכנסת יכולה להעביר אותו

מכהונתו, והכנסת יודעת שהיא אינה יכולה אבסולוטית להכשיל את הרשות המבצעת, שכן

אם היא תעשה זאת על ידי אי-שיתוף פעולה דרך קבע, גם אותה אפשר לפזר.

כיוון שאנו רוצים לפתור בעיה, אני מציע שנלך צעד נוסף. צדק חבר-הכנסת לוי

באמרו שייתכן שאנחנו נונתים כוח רב מדי יחסית לבעיה שאנחנו רוצים לפתור. אולי

אנחנו מפחידים, ובצדק, מספר אנשים שעוד קשה להם להסתגל לשינוי המרחיק לכת

המוצע בהצעת החוק, והשאלה היא אם זה נחוץ. לדעתי, זה לא נחוץ. יש לנו מוסד

הנשיאות, ואינני מבין מדוע את חוששת, חברת-הכגנסת אלוני. גם היום הנשיא נבחר

על ידי כנסת מסויימת, ועל פי זרם החשיבה המרכזי שלנו זה מוסד שאנחנו מאמינים

בו, גם אם הוא תולדה של בחירה על ידי הכנסת. למה נטיל בו ספק היום? הרי בכל

שיטה פוליטית יש ערכים שנבנו על מסורת של שנים, ואם בנינו על סמך מסורת משהו

שיש לו ערך, למה נטיל בו ספק?

על פי המוצע בהצעת החוק ראש הממשלה יכול לפזר את הכנסת, ואנחנו רוצים

ליצור בטחון נוסף, ואין לנו בטחון טוב יותר מאשר מתן סמכות אישור למוסד

הנשיאות. אני שוב אומר שאם ראש ממשלה יפזר את הכנסת למטרות קוניוקטוראליות, זה

לא ייחשב כמעשה שטני, אלא כצעד פוליטי לגיטימי ונורמטיבי. עשו את זה בעולם

ועושים את זה גם כאן. אבל איננו רוצים שזה ייעשה. מוסד הנשיא הוא המוסד שעליו

אפשר לסמוך, ואם הנשיא צריך לאשר את הפיזור ולקבוע קביעה עובדתית נתונה, הוא

גם אינו עומד תחת לחצים של ראש הממשלה.

אני מתלבט באשר להצעתו של חבר-הכנסת לוי לאפשר לנשיא לאשר את הבקשה לא רק

אם הוא השתכנע שנוצר מצב של כנסת לעומתית, אלא גם אם מצא שיש סיבות מיוחדות

המצדיקות זאת.

אי רובינשטיין;

אילו נסיבות מיוחדות יכולות להיות?

יצחק לוי;

למשל, יש מהפך מדיני או תכנית מדינית וראש הממשלה חושב שצריך ללכת אל

העם.

י י צידון;

אני מבקש להבדיל בין כנסת לעומתית לבין כנסת מכשילה, כי ראינו מקרים בהם

אפשר היה לעבוד עם כנסת לעומתית. לעומת זאת כנסת מכשילה זה ענין אחר.
היו"ר אי לין
כנסת מכשילה היא כנסת שעושה זאת בכוונה תחילה.

רבותי, אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לכך שסוגיה 8, שאנחנו דנים בה

עכשיו, קשורה קשר אמיץ עם סוגיה 3, בה קבענו כבר עמדה לפיה נגביל את כוחו של

ראש מממשלה, ומשום כך אנחנו משאירים את התקופה של שבע שנים בעינה. אולם אפשר

לחזור לענין זה, כי אנחנו במסגרת כזאת של דיון שבה אפשר לחזור ולבחון כל דבר

מחדש.
ש' אלוני
מה דעתך על אפשרות להוסיף התייעצות עם ראש הקואליציה וראש האופוזיציה, לא

עם כל הסיעות?
היו"ר א' לין
לאיזו מטרה את רוצה להטיל חובת התייעצות כזאת על הנשיא?
ש' אלוני
תתאר לך סיטואציה שנשיא צריך להגיד לראש ממשלה שנבהר ישירות שהוא לא מאשר

לו את השימוש בסמכות הפיזור.
היו"ר א' לין
חברת-הכנסת אלוני, ניתנת כאן לראש הממשלה סמכות מופלגת, סמכות אדירה.

בהתחלה גם אני הלכתי בכיוון זה, אבל לאחר שיקול נוסף נראה לי שהרחקנו לכת.
י' צידון
הרחקת לכל היותר עד המצב הקיים באנגליה.

אי רובינשטיין;

באנגליה זה מאד פרובלמטי. באנגליה, עם מסורת של מאות שנים, הסמכות הזאת

מעוררת בעיות בלתי רגילות. דרך אגב, כל ההצעות לתיקון חוקתי באנגליה נותנות

שיקול דעת.

שי גוברמן;

רציתי להסב את תשומת הלב לתוצאה של מתן סמכות לנשיא המדינה. התפקוד של

נשיא המדינה הוא כפי שהינו על פי החוק הקיים. אם באים ונותנים לו סמכות וטו

לפזר את הכנסת, נוצרת דמות חדשה של נשיא המדינה, דמות מעורבת יותר בפוליטיקה.
היו"ר א' לין
יותר מאשר כיום? הרי כיום הוא יכול להחליט מי בעל הסיכויים הטובים יותר

להרכיב ממשלה.
יצחק לוי
גם מדובר במקרה נדיר, ולא שנשיא המדינה יידרש לענין זה בכל קדנציה.
שי ג וברמן
בוודאי ובוודאי שהתוספת הזאת גוררת יותר את הנשיא לתוך החיים הפוליטיים.

נשווה לנגד עינינו נשיא שמכהן בכהונה הראשונה, ולקראת סוף הכהונה בא אליו

ראש הממשלה בהצעה לפזר את הכנסת. האם יש ספק שהנשיא יעדיף להיות נאמן לכנסת

מאשר לראש הממשלה? אני חושב שהנטיה שלו תהיה אז להעדיף את הזיקה אל הכנסת.



מעבר לזה, אם ראש הממשלה צריך לבקש אישור של מאן דהוא, אני חושב שבכך

מרוקנים מלכתחילה את סמכתו לפזר את הכנסת, כי קשה להעלות על הדעת שראש ממשלה

שנתקל בסירוב של הנשיא יוכל להמשיך לתפקד, שהרי נוצר משבר פוליטי חמור.
יצחק לוי
הוא יכול להתפטר.
שי ג וברמן
אבל למעשה לא נותנים לראש הממשלה מה שחושבים שנותנים לו.
היו"ר א' לין
עם כל הכבוד, אני מוכרח להסתייג מדבריו של מר ג וברמן. ראשית, אני הושב

שהתפקיד של הנשיא כיום הוא הרבה יותר פוליטי; שנית, אני חושב שהפתרון הזה הוא

הרבה יותר טוב מהפתרון המוצע בהצעת החוק, ואינני רואה כל דרך אחרת למצוא פתרון

לבעיה; שלישית, אינני חושב שמרוקנים את סמכותו של ראש הממשלה מכל תוכן אף אם

הוא פנה לנשיא המדינה והנשיא לא אישר את בקשתו. קודם כל למה לא יאשר הנשיא את

השימוש בסמכות אם אכן מתקיים המצב העובדתי שבגינו אנחנו כן רוצים שהוא יאשר את

הפעלת הסמכות לפזר את הכנסת? אם לדעת הנשיא, אין מצב עובדתי כזה בכנסת, הוא

יתלבט עם מצפונו ועם אחריותו כלפי החוק והמדינה ויחליט אם לאשר או לא לאשר את

חבקשה. זו הדרך הטבעית בה צריכים הדברים להעשות.

על כל פנים אנחנו צריכים להחליט אחת מהשתיים: או להשאיר את הסמכות לפזר

את הכנסת כסמכות מוחלטת של ראש הממשלה, או לקבוע לגביה מגבלות. אם אנחנו רוצים

לקבוע בה מגבלות, אינני רואה מגבלה מכובדת ותואמת יותר למסורת הפוליטית

החוקתית המקובלת בישראל.
אי רובינשטיין
אני רוצה להוסיף ענין אחד שמוכרחים להביא אותו בחשבון. המערך לא מיוצג

כאן עכשיו, אבל קביעת מגבלה כלשהי לגבי סמכותו של ראש הממשלה היא, לדעתי, ענין

חיוני עבור אנשי המערך. חבר-הכנסת ליבאי הסביר את זה בישיבה הקודמת. אנחנו

צריכים להיות מעשיים. אני מתאר לעצמי שגם במפלגתך, חברת-הכנסת אלוני, מייחסים

חשיבות גדולה לזה שלא תהיה סמכות מוחלטת לראש הממשלה, ואם רוצים לקבוע מגבלה

כלשהי, מן ההכרח לעשות זאת באמצעות הנשיא.
שי אלוני
אבל על ידי זה אתה מחלק את האחריות לפיזור הכנסת בין ראש הממשלה לבין

הנשיא. אם אין מטילים עלל הנשיא חובת התייעצות עם ראשי סיעות, הייתי מעדיפה

להשאיר את הכל לראש הממשלה, ומערכת הבחירות תקבע אם היה לו שיקול דעת נכון אם

לאו.
אי רובינשטיין
לא, הוא לא עומד לבחירות.
ש' אלוני
למה אנחנו צריכים לחלק את האחריות לפיזור הכנסת בין שניים?
א' רובינשטיין
כי זה לא דבר כל כך שגרתי.
היו"ר א' לין
אני מתרשם שארבעה מהנוכחים תומכים בכך שתהיה סמכות אישור של הנשיא, חבר-

הכנסת צידון מסתייג מכך. כיוון שהסכמנו לגבי האישור, אנחנו צריכים לעסוק עכשיו

בשתי סוגיות הנובעות מכך. הסוגיה הראשונה היא האם אנחנו מגדירים בחוק באילו

מקרים יאשר או לא יאשר הנשיא את השימוש בסמכות.
ש' אלוני
כלומר, מתי ישתמש הנשיא בזכות הווטו.
היו"ר א' לין
אני מצטער, זה רחוק מאד מלהיות וטו. הנשיא אינו פוסל פעולה שנעשתה. הוא

בסך הכל מתבקש לאשר דבר מה.

אי רובינשטיין;

זה כמו חתימת קיום.

היו"ר אי לין;

אני מבקש לא להשתמש במונחים שעלולים ליצור קונוטציות לא נכונות.

הסוגיה השניה היא האם להטיל על הנשיא חובת התייעצות. במסגרת הסוגיה

הראשונה אנחנו צריכים להחליט אם להגדיר מתי הנשיא יאשר או לא יאשר, ואם נחליט

להגדיר, השאלה היא אם הנשיא יוכל לתת אישור רק במקרה שהוא חושב שראש הממשלה

אינו יכול לעבוד עם הכנסת, או בכל מקרה שהוא ישתכנע שיש תנאים מיוחדים

המצדיקים זאת, כהצעתו של חבר-הכנסת לוי, אם כי אינני מנסח כרגע את הדברים

במדוייק.
שי אלוני
במסגרת הסוגיה השניה יש כמה אפשרויות. אפשרות אחת היא לא להגדיר שום דבר,

אלא להשאיר את כל הענין לשיקול דעתו של הנשיא. אפשרות אחרת היא כן להגדיר, ואם

הולכים בדרך זו, אני הייתי מעדיפה שהנשיא יתייעץ עם ראש האופוזיציה ועם ראש

הקואליציה.

יצחק לוי;

ראש הקואליציה הוא ראש הממשלה.
היו"ר אי לין
הברת-הכנסת אלוני, אם הנשיא צריך לאשר את השימוש בסמכות, אני פושט לא

מעלה על דעתי שהוא לא יקיים בדיקה עובדתית.

שי אלוני;

מה האופציה השניה שמציעים?
היו"ר אי לין
האופציה השניה היא: נוצרו תנאים שלא מאפשרים לממשלה לשתף פעולה עם הכנסת.
אי רובינשטיין
אני הייתי כותב: נוצר רוב קבוע נגד ראש הממשלה ונגד הממשלה, וכי עקב מצב

זה אין ראש הממשלה והממשלה יכולים למלא את תפקידם.
שי אלוני
אם תהיה הגדרה כזאת, אני מוכנה ללכת בדרך זו, כי ההגדרה מחייבת אותו

ממילא לערוך בדיקה.
היו"ר אי לין
זו דרך מאד מצומצמת.
אי רובינשטיין
בגרמניה המערבית הנשיא, כמו הנשיא הישראלי, נבחר על ידי הבונדסטאג, לא

בבחירות ישירות, והוא איש פוליטי. אם יש אי-אמון בממשלה, בגרמניה לא די באי-

אמון. כלומר, אם הפרלמנט לא מוצא ראש ממשלה אלטרנטיבי, הממשלה נשארת, זאת לא

ממשלת מעבר. כשהנשיא שם רואה שאין רוב לראש ממשלה אלטרנטיבי, הוא מפזר את

הבונדסטאג.
היו"ר א' לין
אני מציע שנעשה מאמץ להתגבש סביב עמדת הרוב. אני חושב שהצעתו של חבר-

הכנסת רובינשטיין היא הצעה שהרוב בוועדה יכול להתגבש סביבה. אם חברים ירצו

לרשום הסתייגות לאחר מכן, הם יחיו רשאים לעשות זאת. אני מבין שהצעתו של חבר-

הכנסת רובינשטיין אינה תואמת בדיוק את תפיסתו של חבר-הכנסת לוי שרצה להרחיב את

ההוראה גם לנסיבות מיוחדות שאינן צפויות מראש.
יצחק לוי
קודם אני רוצה להעלות נקודה שלא עלתה עד כה. אני הייתי מגביל את זמן מתן

האישור על ידי הנשיא. כל דבר שנוגע לניהול שלטון תקין צריך ללהיות מוגבל בזמן.

אנחנו צריכים לשקול מה פרק הזמן המתאים לענין זה - ארבעים ושמונה שעות, שבוע,

שבועיים, מה שיתגבש בוועדה כזמן סביר.
שי אלוני
עשרה ימים.
יצחק לוי
שנית, אני לא חושב ש"רוב קבוע" הוא ההגדרה הנכונה, כי האופוזיציה יכולה

להכשיל את ראש הממשלה בחוק אחד בלבד, הוא חוק התקציב.
אי רובינשטיין
לענין זה יש פתרון בהצעת החוק: התקציב הקודם נשאר בתוקפו.
יצחק לוי
ברור, אבל כאשר האופוזיציה מכשילה את חוק התקציב, היא כובלת את ראש

הממשלה ביוזמותיו המדיניות, ואז ראש הממשלה שוקל פניה לנשיא, כי בלי המגמות

החדשות שהוא מתכנן- בחוק התקציב ובלי המגמות האחרות הוא אינו יכול לתפקד. במקרה

כזה אי אפשר לדבר על רוב קבוע, אלא זה רוב חד פעמי, אבל כל המהלכים שראש

הממשלה מתכנן לשנה הקרובה יורדים לטמיון. לכן אני חושב ש"רוב קבוע" אינו

ההגדרה הנכונה ואני נשאר בדעתי שאיננו צריכים לקבוע הגדרות שיביאו אותנו

למצבים שלא נוכל להתמודד אתם.

אל נשכח עוד דבר אחד, אדוני היושב ראש. התפטרות היא תמיד מוצא אפשרי לראש

הממשלה. לפי מה שקבענו בפעם הקודמים, יש פעמים שהתפטרות ראש הממשלה מביאה

לפיזור הכנסת, ויש פעמים שלא. כלומר, בזמן מסויים של הקדנציה, בעיקר בסוף

תקופת כהונתה של הכנסת, התפטרות ראש הממשלה מביאה ממילא לפיזור הכנסת ולהליכה

לבחירות.

אי רובינשטיין;

דיברנו על השנה האחרונה של הקדנציה.
יצחק לוי
בפרקי זמן אחרים עומד תמיד לרשות ראש הממשלה המוצא האישי. לא תמיד הוא

צריך לגרור את הכנסת יחד אתו, אלא מאי? כדי שיהיה בכל אופן איום מסויים על

הכנסת וכדי שהיא תיאלץ להסתדר אתו, אנחנו נותנים לראש הממשלה את האפשרות לפזר

אותה ומגבילים אותו, מצד אחד, בכך שהוא צריך להביא את כל שיקוליו בפני הנשיא,

ומצד אחר, בכך שהוא צריך לקבל את אישור הנשיא.

לסיכום, אני מציע להגביל בזמן את מתן האישור על ידי הנשיא ולהשאיר את

ההגדרה רחבה ככל האפשר.
היו"ר אי לין
ההגדרה שהציע חבר-הכנסת רובינשטיין נראית לי קצת יותר מדי ספציפית. אפשר
לכתוב
נוצר מצב שלא מאפשר לממשלה לתפקד, בלי להתשמש בביטוי "רוב קבוע".
אי רובינשטיין
אני מוכן לכתוב "רוב", בלי המלה "קבוע".
יצחק לוי
לא, תמחק בכלל את הביטוי "רוב קבוע".
א' רובינשטיין
אני רוצה להסביר מדוע צריך להשאיר את המלה "רוב". פיזור הכנסת על ידי

הרשות המבצעת נועד לפתור אך ורק בעיה אחת, שראש הממשלה אינו יכול לתפקד. אם

לראש הממשלה יש רוב בכנסת, מה פתאום הוא מפזר אותה?
היו"ר א' לין
אם כן, נתגבש בשלב זה סביב ההצעה הזאת: נוצר רוב נגד ראש הממשלה ונגד

הממשלה ועקב מצב זה הם אינם יכולים לתפקד.



סוגיה 9
היו"ר א' לין
אנו עוברים לסוגיה 9: האם לאפשר לכנסת - פעם אחת בקדנציה - להעביר את ייאש

הממשלה מכהונתו בלי שתצטרך להתפזר, לאחר שעבר תקופה מסויימת מבחירתו - במחצית

הקדנציה, לדעתי, הצעה זו יורדת לשורשו של ענין והייתי רוצה להתחיל את הדיון

בהבעת התנגדות לה.

שי אלוני;

תרחיב את ההנמקה מפני שאני מאד תומכת בהצעה.
היו"ר א' לין
אני מוכן לאמץ כל הצעה שאינה ממוטטת את השיטה כולה ומכשילה את השגת המטרה

העיקרית שללמענה חוקק החוק. בעיני, אחת המטרות העיקריות, אם לא המרכזית, היא

להביא ליציבות הממשלה, שהציבור והכנסת יידעו שיש ראש ממשלה עם ממשלה יציבה

לארבע שנים. כל הצעה שיוצרת דינמיקה של תמרונים, קנוניות, חתירות, התארגנויות,

החללפת מחנות וקניית סיעות, דינמיקה שיכולה להשיג את התוצאה של הפלת הממשלה -

מחזירה אותנו לכל החוליים של השיטה הקודמת. גם אם אפשרות זו תינתן לכנסת פעם

אחת בקדנציה, שנה אחת לפני כן יתחילו התארגנויות ופעילויות. הרי לא מפילים

ממשלה שלושארבע פעמים בתקופת הקדנציה, זה קורה פעם אחת, ומכוונים את כל הכוחות

לאותה פעם אחת, לאותו נסיון נוסף להכשיל את ההכרעה הדמוקרטית ביום הבחירות,

כפי שהיה במארס 1990. זיק האמונה - לא הבטחון - באפשרות להפיל את הממשלה מספיק

כדי לקנות, לשחד, לערער את כל המערכת ולחתום הסכמים כפי שהמערך חתם עם אגודת

ישראל ב-2 באפריל 1990.
שי אלוני
אני חושבת שהכוויה עדיין בוערת כל כך שלא תהיה חזרה על זה לעולם.

י י צידון;;

זה בדיוק מה שיקרה.
היו"ר א' לין
חברת-הכנסת אלוני, ההיפך הוא הנכון. כשבאנו לתקן את זה בכנסת. בפעם

האחרונה, היתה מהומה וחברים כבר חוששים קצת מתיקונים.

אני יודע שחבר-הכנסת רובינשטיין הציע את ההצעה הזאת גם מפני שהיו עליו

לחצים מצד סיעות אחרות, והוא רצה ללכת לקראתן. הוא חשב שבזה אפשר אולי לרכך את

ההצעה וכו', ואני בעד ריכוך, אבל לא בעד ריכוך שמכשיל את מטרת החוק.
א' רובינשטיין
אתה עוד תשמע את הנימוקים שלי.



י' צידון;

חבר-הכנסת רובינשטיין, אתה בוודאי זוכר שדנו בזה הרבה זמן, וגם חבר-הכנסת

ליבאי, גם חבר-הכנסת לין וגם עבדך הנאמן ציירנו בדיוק את התמונה שתיאר עכשיו

היושב ראש. ברגע שהדבר אפשרי, הוא יהיה.
היו"ר א' לין
לפחות הנסיונות לעשותו יהיו.
י' צידון
ובכך אנחנו מחסלים את התרבות הפוליטית החדשה ואת החוק הזה מתחילתו ועד

סופו ואנחנו רק שמים מרעום השהיה. כמובן, אני מביא בחשבון את המקרה הגרוע שיש

שני מחנות שווים פחות או יותר ויש מחנה שלישי שיכול להיות כף המאזניים. ברגע

שנותנים למחנה הזה את האפשרות להתחיל שוב במערכת הסחיטות, הוא יעשה את זה,

והפיתוי שיעמוד בפני שני המחנות הגדולים יהיה אותו פיתוי הקיים היום.
היו"ר א' לין
לדעתי, הפיתוי יהיה עוד יותר גדול, כי הכל מתמצה במהלך אחד.
י' צידון
זה מה שרציתי לומר. יתר על כן, הכל מתמצה במהלך אחד.

אי-לכך אינני רואה שום סיבה לאפשר תרגיל אחד כזה. אם כבר מאפשרים תרגיל

אחד, אנחנו יכולים להישאר בשיטה הנוכחית. לדעתי, הצעה זו מחסלת את החוק כולו

מתחילתו ועד סופו. מאפשרים כאן לכנסת להמרות את פי העם.
יצחק לוי
האם בהצעה שלך הכנסת כבר אינה מפקחת על הזרוע המבצעת ומבקרת אותה?
י י צידון
אבל לא במצב כזה בו מאפשרים לכנסת להמרות את פי העם על ידי זה שמישהו

מקבל משרה, כסף או מעמד, או על ידי כל מיני תרגילים כאלה. זה מה שרצינו למנוע

וזה מה שיקרה אם תתקבל הצעה זו.
היו"ר א' לין
גם אם לא יצליחו, יהיו כל הזמן נסיונות.
ש' אלוני
זה דבר נורא לקבוע נורמות רק לפי שחיתויות.
א' רובינשטיין
בהצעת החוק שלי כללתי בהחלט הצעה אחת שנועדה לרכך את הענין הזה וחזרתי בי

משום שראיתי בה את כל הפגמים שמנה חבר-הכנסת צידון, וזה הרעיון של ראש ממשלה

אלטרנטיבי ברוב מיוחס. אמרתי שאין זה משנה מה הרוב, אינני רוצה שהכנסת תוכל

להחליף ראש ממשלה כאשר העם בחר בו.

בהצעה המונחת עכשיו בפניכם לא מדובר בהחלפת ראש ממשלה, אלא בהעמדה מחודשת

למבחן הציבור. כל הדברים שאתם ציינתם לא רלוונטיים. ניקח לדוגמה את פסח שנה

שעברה שאינני רוצה להיזכר בו. נניח שלא היה מדובר בתרגיל האיום הזה להחליף ראש

ממשלה בדרכים בהן זה נעשה ושהאפשרות היחידה של מפלגה מסויימת, ששינתה כאן את

עמדתה, היתה ללכת לבחירה ציבורית. זה אותו דבר?
יצחק לוי
אותה מפלגה ששיחקה בין שני המחנות לא היתה הולכת לבחירות.
א' רובינשטיין
רבותי, זה שסתום לעת חירום. בתקופה רגילה לא תהיה בכלל לשון מאזניים.
יצחק לוי
וכאן הכוונה היא שהכנסת אינה מתפזרת.

שי אלוני;

היא אינה מתפזרת, אבל ראש הממשלה חייב ללכת לבחירה אישית.
היו"ר א' לין
ראש הממשלה מודח מכהונתו בלי שהכנסת מתפזרת.
י' צידון
מדיחים אותו מכהונתו לפי הנוסח הישן.
ש' אלוני
אבל הוא חייב לעמוד עוד פעם לבחירה של הציבור, לא של הכנסת.

א' רובינשטיין;

קודם כל גם לפי הצעת החוק המקורית שלנו יש מקרה יוצא דופן שבו זה קורה.

יצחק לוי;

חבר-הכנסת רובינשטיין, בהצעה זו אתה מתכוון לרוב של 60 או של 70?
אי רובינשטיין
אני מתכוון לרוב של 61, אבל אני מוכן להתפשר על 1ה.

אני רוצה להסביר את הענין. הנורמה לפי החוק הזה היא שתהיה מיד קואליציה,

ודווקא אותן מפלגות שאתם מתכוונים אליהן יהיו בקואליציה.
יצחק לוי
אני מבקש לשאול שאלה אינפורמטיבית נוספת, כי עדיין לא גיבשתי דעה. נאמר

שהכנסת אכן רוצה לפטר את ראש הממשלה. היא יכולה לפטר אותו, ואז גם היא עצמה

מתפזרת. אני מבין שבהצעתך אתה רוצה למנוע את פיזור הכנסת.
א' רובינשטיין
אני אומר שיש מקרה שהוא יוצא דופן. אין לי כל ספק שבדרך כלל יהיה לראש

הממשלה רוב בכנסת, משום שזה גם קורה בהתנהגות הפוליטית הישראלית. אנחנו

מוכרחים ללמוד, לצורך זה בלבד, מהשלטון המקומי בערים הגדולות בישראל. בערים

הגדולים יושבות שינוי ור"ץ ביחד עם המפלגות הדתיות והחרדיות, וזה פועל משום

שאי אפשר להחליף את ראש העיר. אני אומר את זה בגילוי לב: אי אפשר להחליף את

ראש העיר. קורה פעם ביובל משהו יוצא דופן: קורה משהו לראש הממשלה, תפקודו

התערער לגמרי.
היו"ר א' לין
אז מעבירים אותו מכהונתו.
יי צידון
אתה מניח שהעם לא יראה את זה? במצב כזה הכנסת תלך יחד אתו הביתה, והעם

ישפוט.
אי רובינשטיין
תיקח את החוקה של הרפובליקה החמישית. עם כל הבעיות שלה, ניתנה סמכות

לנשיא הרפובליקה, פעם בשנה, לפזר את האסיפה. אתה יודע שנשיאים לא עושים זאת.

למה אתה מניח שהכנסת תעשה את זה? בדרך-כלל תיווצר כאן קואליציה חזקה מאד. אני

גם לא חושש מכנסת לעומתית.
יצחק לוי
ההגיון אומר שפה יידרש לפחות רוב של 70 חברי כנסת.
אי רובינשטיין
אמרתי כבר שעל -זה אני מוכן להתפשר.
י י צידון
למה להכניס את התולעת הזאת?
אי רובינשטיין
אסביר. זה שסתום בטחון. יש בחירות, נבחר ראש ממשלה, ותוך זמן קצר או

שמתגלה שהוא לא שווה שום דבר, או שקרה לו משהו.
היו"ר א' לין
נניח שהקונגרס האמריקאי יכול היה להדיח כיום את בוש מכהונתו. התוצאה היתה

שבוש לא היה מעז לקבל את ההחלטה לצאת למלהמה במפרץ.
א' רובינשטיין
בקונגרס היה רוב מאסיבי.
היו"ר אי לין
על ידי שתיתן לכנסת סמכות לפטר פעם אחת את ראש הממשלה בלי שהיא עצמה

מתפזרת תמנע מראש הממשלה את האפשרות לקבל החלטות קשות, ואנחנו צריכים להביא את

הענין הזה בחשבון.

א' רובינשטיין;

סמכות זו ניתנת לכנסת פעם אחת בחייה.
היו"ר אי לין
ממה אתה חושש?

אי רובינשטיין;
אמרתי כבר
נבחר ראש ממשלה, ותוך זמן קצר מאד, חצי שנה או שנה לאחר

בחירתו, מתגלה שתפקודו לקוי ביותר, ויש רוב גדול בכנסת - אני מוכן לקבוע רוב

של 70 - שרוצה להעביר אותו מכהונתו. אם אותו ראש ממשלה יוכל לרכוש את אמון

הציבור מחדש, הציבור יצביע בשבילו. ההבדל האדיר הוא שהיום הכנסת יכולה להחליף

ראש ממשלה, ואילו כאן אני אומר: אם אותו ראש ממשלה פופולרי בציבור, הציבור

יצביע בעדו.

אני מבין את ההתנגדות של חבר-הכנסת לוי שזה יהיה ברוב רגיל. באווירת

החשדנות שיש לנו כאן אולי לא די ברוב רגיל, אבל אם נדרוש רוב של 70, אני חושב

שאין סכנה.

שי אלוני;

אתם המציעים הזרתם והדגשתם כל הזמן שבהצעת החוק שלכם אתם רוצים גם לחזק

את הכנסת.

אי רובינשטיין;

יש שבעה סעיפים שמחזקים את הכנסת.

ש' אלוני;

אם ראש הממשלה ליבו גס בכל הכנסת, כי אז יש לכנסת רק אמצעי אחד, וזה

לבחור את כל המערכת מחדש? אני חושבת שפעם בקדנציה צריך לאפשר לכנסת להדיח את

ראש הממשלה. זה לא מחזיר אותנו למצב שהיה במארס שנה שעברה. אני מושכנעת שמה

שהיה אז לא יכול לקרות עוד פעם.

אי רובינשטיין;

בשיטה הקיימת זה יכיל לחזור.
שי אלוני
אבל כאן לא מדובר על כך שראש הממשלה עושה עסקות בכנסת, אלא יש בחירות

חוזרות וראש הממשלה צריך ללכת שוב לציבור ולנהל מערכת בחירות. אם במשך כל

הקדנציה כל מה שהכנסת יכולה לעשות -זה להעביר את ראש הממשלה מכהונתו ולהתפזר

בעצמה, אני מסכימה עם מה שאמר חבר-הכנסת לוי, שהכנסת מונה 120 חברי כנסת עם כל

מיני אינטרסים, וייתכן מצב שהכנסת נתונה לשרירות ליבו של ראש הממשלה מעבר למה

שאנחנו רוצים. אבל אם נאמר שפעם אחת בקדנציה תוכל הכנסת, ב-70 חברי כנסת,

להדיח ראש ממשלה, ואז הוא יהיה חייב ללכת פעם נוספת לבחירות, לי נראה שמבחינת

מעמדה של הכנסת חשוב מאד לתת לה את הכלי הזה, ולא, תהיה לראש הממשלה עוצמה

גדולה מדי.

שי גוברמן;

אם רוצים לתת לכנסת, פעם אחת בחייה, את האפשרות להעביר את ראש הממשלה

מכהונתו בלי שהיא עצמה תתפזר, המשמעות בחיי היום היום היא שכמעט כל שבוע תוגש

הצעת אי אמון. מצד האופוזיציה יהיה כל הזמן נסיון לקעקע את מעמדו של ראש

הממשלה, כדי להגיע לאותו רוב, שעה שכל מבנה החוק רוצה למנוע את המצב הזה ולומר

שראש הממשלה שנבחר נועד לכהן כל הקדנציה של הכנסת. כאן יוצרים אמצעי שמקעקע את

יציבות הממשלה, את יציבות השלטון, על ידי נסיונות חוזרים ונשנים.
יצחק לוי
הצעה זו באה למקרים מאד מאד מיוחדים שבחם הכנסת משוכנעת מעל ומעבר לכל

ויכוח פוליטי. לפי רוח הצעת החוק, תמיכה של 51 חברי כנסת היא תמיכה סבירה

שמאפשרת לראש הממשלה לתפקד, וכדי להסיר את התמיכה הזאת דרוש גיבוש של 70 חברי

כנסת. יכול להיות שיש הגיון בהצעתו של חבר-הכנסת רובינשטיין, אבל צריך לדרוש

רוב גדול יותר מ-70, כדי שייראה שאכן לא מדובר כאן בשום חשבון פוליטי, אלא

בולט לעיני כל העם שאותו ראש ממשלה אינו יכול לכהן בתפקידו. בהוראה כזאת אני

הייתי קובע רוב של שני שלישים, היינו 80 חברי כנסת. בכך מבהירים שמדובר

בהתנהגות מאד יוצאת דופן ש-80 חברי כנסת אומרים שהיא לא תיתכן וצריך לחזור אל

העם.
אי רובינשטיין
וזה כולל חברים ממפלגתו שלו.

יצחק לוי;

ב-80 חברי כנסת - לא ב-60 ולא ב-70 - הייתי תומך בהצעתו של חבר-הכנסת

רובינשטיין.
י' צידון
אז אתה הופך את זה למיותר.

יצחק לוי;

אבל זה שסתום בטחון למקרים מאד מאד יוצאי דופן, ולכן אינני מציע לקבוע

אותו רוב שיכול להפיל ראש ממשלה בגלל מחלוקת פוליטית, היינו רוב של 70. אנו

מדברים על מקרה שכל העם רואים שאי אפשר לחיות עם אותו ראש ממשלה.
אי רובינשטיין
כמו המקרה של WOODROW WILSON



יצחק לוי;

ואז צריך לגייס רוב של שני שלישים, 80 חברי כנסת שיאמרו שהמדינה אינה יכולה

להתקיים עם אותו ראש ממשלה.
א' רובינשטיין
לפי ההצעה של חבר-הכנסת לוי, לא צריך IMPEACHMENT. כלומר, לא דרושים הסעיפים

המדברים על הדחת ראש הממשלה מטעמי בריאות או מטעמים נפשיים.
יצחק לוי
נחשב על כך, כיצריך להוכיח שיש לראש הממשלה בעיה נפשית.

היו"ר א' לין;

אם נשתכנע שרוב של 08 חברי כנסת ייתר את כלההליכים המיוחדים של הדחה מטעמי

בריאות, אין ספק שהצעתו של חבר-כסת לוי מתחזקת מאד, ואז הסעיף הזה יהיה סעיף

שנועד באמת למקרים מאד יוצא דופן. זה צריך להיבדק.
אי רובינשטיין
מקרה WOODROW WILSON.
חי מירום
יש מגמות שונות וסותרות במקצת בענין זה, כי מצד אחד, הצעת החוק הזאת חיפשה

יציבות והביאה בחשבון את ה"סיכון" הטמון במשטר שבו ראש הממשלה יציב ומוגן קצת

יותר מפני עסקאות בכנסת.
א' רובינשטיין
או מפני מיעוט בכנסת.
חי מירום
מפני מיעוטים בכנסת או לשונות מאזניים בלתי סבירות. מצד אחר, אני זוכר שכאשר

התייחסנו לסעיף 15(א) ודיברנו על פיזור הכנסת על ידי ראש הממשלה - וכיוון שלא

השתתפתי ברציפות בישיבות הוועדה, אינני יודע מה נקבע בדיוק בסופו של דבר - אמרנו

שצריך להגן לא רק על ראש הממשלה הנבחר אלא גם על מוסד הכנסת הנבחר. הוזכרה

אפשרות שראש הממשלה, שנה לאחר שנבחר, יחליט קוניוקטוראלית לפזר את הכנסת וללכת

לבחירות חדשות, כי הוא מעריך שהוא ייבחר שוב, עם יתרונות בתוך הכנסת וכו'.

חשבנו אז שאחד האמצעים שיכולים לבוא בחשבון כדי למנוע פיזור פוליטי של הכנסת

הוא האופציה הזאת של הדחת ראש הממשלה בלי פיזור הכנסת, היינו ליצור מין מאזן

אימה. כדי שראש הממשלה לא יבוא ויפזר את הכנסת באחת, אנחנו אומרים לו: דע לך

שאנחנו יכולים להציב מולך כנסת שמסרבת להתפזר, כנסת שמפטרת אותך ואינה מפזרת את

עצמה. אני מתלבט בין הבעיות השונות שנוצרו.
א' רובינשטיין
היינה החלטת רוב שראש הממשלה לא יוכל לפזר את הכנסת אלא באישור הנשיא.



חי מירום;

כלומר, ראש הממשלה יבוא לנשיא, יציג בפניו את שיקוליו, ואם הנשיא יקבל את

השיקולים, ראש הממשלה יהיה רשאי לפזר את הכנסת?
אי רובינשטיין
יש שיקול דעת לנשיא.

הי מירום;

משמע שאם הנשיא יאמר לראש הממשלה שהוא אינו מקבל את שיקוליו, התוצאה היא שראש

הממשלה אינו יכול לפזר את הכנסת.
אי רובינשטיין
אם הנשיא ישתכנע שיש רצון לנצל פופולריות רגעית כדי לפזר. את הכנסת, ואין בעיה

של תפקוד, הוא לא יאשר את השימוש בסמכות.

היו"ר א' לין;

אני מבקש מחבר-הכנסת מירום שעל אף סדר היום העמוס שלו יעשה מאמץ להשתתף יור

בדיוני הוועדה, כי דעתו מאד חשובה.

הי מירום;

מה אפשר לעשות, יש אילוצים.

צריך להבדיל בין ההצעה של חבר-הכנסת לוי שהיא בעצם הדהה לבין הצעת חבר-הכנסת

רובינשטיין. חבר-הכנסת רובינשטיין מדבר על אמצעי, שהוא גם אמצעי הרתעה וגם אמצעי

להדהת ראש הממשלה בלי פיזור הכנסת והליכה לבחירת ראש הממשלה במהלך הקדנציה. מה

שמציע חבר-הכנסת לוי זו הדחה מכורה נסיבות מיוהדות בלבד, כגון שראש הממשלה הולה

או שהוא מתעמר בסדרי שלטון. אותו סיפור של מחלה או של התעמרות בסדרי שלטון. מי

שיקבל את הצעתך, חבר-הכנסת לוי, בעצם יקצר את הצעת ההוק בפרק אהד, הוא הפרק המדבר

על מהלה וכיוצא בזה, כי אפשר לכלול אותו במסגרת הצעתך.
יצחק לוי
לא, כשמדובר בהעברה מכהונה מפאת מהלה דרוש רוב רגיל, ובהצעתי אני מדבר

על רוב של 80 הברי כנסת, וזה הבדל גדול.
היו"ר א' לין
לענין הדחה מהמת ליקוי בריאותי או עבירה פלילית, ההליכים הם כל כך מורכבים

ופרובלמטיים, שאם היינו מוצאים להם פתרון הד והלק, אין ספק שזה היה מקל מאד.

הי מירום;

כשאני שוקל את הענין מכל צדדיו, השורה התחתונה בדברי היא שאני מוכן לקבל את

הצעת חבר-הכנסת רובינשטיין, אבל ברוב של של 70 הברי כנסת. זה רוב מיוחד, לא רוב

מזדמן.
שי אלוני
נדמה לי שחבר-הכנסת רובינשטיין מוכן לקבל את ההצעה בדבר רוב של 80.

אי רובינשטיין;

לא, אמרתי כבר שההצעה של חבר-הכנסת לוי לקבוע רוב של 80 חברי כנסת היא
יצהק לוי
לאו דווקא.

היו"ר א' לין;

אני חושב שהדבר היחיד שראוי להישקל זו הצעתו של חבר-הכנסת לוי בדבר רוב של 80

חברי כנסת, בתנאי שזה מייתר את כל הסעיפים העוסקים בהדהה מהמת ליקוי בריאותי

ובהדהה בגין עבירה פלילית.

א' רובינשטיין;

הדהה בגין עבירה פלילית היא עניו שונה, כי שם יש קביעה אובייקטיבית. שם אין

בכלל בעיה, כי בית המשפט העליון קבע שזו עבירה שיש עמה קלון, ולכן לענין זה מספיק

רוב. בהדחה מחמת ליקוי בריאותי יש בעיה.
היו"ר א' לין
חבר-הכנסת רובינשטיין, לא קבעתי עמדה. אני רק אומר שאם הצעתו של חבר-הכנסת

לוי מייתרת את ההוראות האלה, זה יכול, כמובן, לתרום.
אי רובינשטיין
אל תכרכו יהד ליקוי בריאותי ועבירה פלילית.

היו"ר אי לין;

אני מקבל את ההערה. אם זה מייתר את ההוראה לגבי ליקוי בריאותי, זה יכול

לתרום.

בכל אופן גם זה נראה לי בלתי נהוץ, ואינני רוצה להזור על כל הנימוקים נגד

הצעתו המקורית של חבר-הכנסת רובינשטיין. אני רוצה רק שנבין דבר אהד פשוט. ברגע

שיוצרים את האפשרות הזאת להדיה את ראש הממשלה פעם אהת בתקופת הקדנציה בלי שהכנסת

עצמה מתפזרת, המערכת עובדת כל הזמן כדי להגיע לכך, ואני מדבר על כל מה שעושים גם

אם לא מצליהים להשיג את היעד המבוקש. אנהנו הושבים תמיד על מצב שמישהו עושה

מעשים ומצליה להשיג את היעד, ובכך נפתרת הבעיה, אולם במציאות מנסים שוב ושוב להפיל

את הממשלה ולא מצליהים, כפי שקרה במארס שנה שעברה.

אינני יודע על סמך מה קובעת הברת-הכנסת אלוני שמארס 1990 לא יחזור על עצמו.

אני רוצה שנזכור שמארס לא נולד באופן פתאומי, אלא היחה כל הזמן כוונה תהילה

במערכת, משום שהפיתוי, הזיק הקטן שמא אפשר להפיל את הממשלה, הספיק כדי לרתום

ולרתק את כל המערכת.
ש' אלוני
בכל זאת היו חישוקים.
היו"ר אי לין
זה לא חשוב כרגע. כל מה שאני רוצה לומר הוא שלא היה סיכוי אמיתי, רציני, אלא

די היה בסיכוי קלוש כדי שיתבזו וישלמו מהיר עתק, ובסופו של דבר כל העניו עמד ונפל

עם חבר-הכנסת אברהם שריר. זו התוצאה הסופית. כיוון שזה היה כל כך הרבה זמן

במערכת, למה לומר שזה לא יהזור, חברת-הכנסת אלוני? זה יהזור, ועוד איך.

ההגיון בהצעה של חבר-הכנסת רובינשטיין הוא היווצרות מצב חריג שמצדיק להעביר

את ראש הממשלה מתפקידו, אבל האמצעי הזה קיים היום ב-70 הברי כנסת.

יצחק לוי;

עם פיזור הכנסת.

היו"ר אי לין;

כן, במקרה חריג תתפזר הכנסת. אנחנו מביאים בחשבון שהכנסת תעשה שימוש אחראי

בסמכותה ולאחר המהלך הזה תתייצב בפני הבוחר ותקבל גיבוי מוסרי וציבורי. אבל לא

רק זה. האם נחנו באים ואומרים כאן, שגם אם נוצר אותו מצב חריג שמחייב אותנו

להעביר את ראש הממשלה מתפקידו, אנהנו לא נעביר אותו מתפקידו משום שאנחנו הוששים

לעצמנו, שלא ניבחר מחדש?

יציק לוי;

לא, הנימוק הוא שאין טעם לערוך בחירות נוספות לארור חצי שנה.

היו"ר אי לין;

אפשר לתאר כל מיני מצבים מי ורודים שייווצרו חצי שנה לאחר הבחירות או חודש לאחר

הבחירות, אבל המצבים החריגים האלה אינם נוצרים בדרך כלל. ניקח לדוגמה את תקופת

חייה של הדמוקרטיה האמריקאית. כמה מקרים של IMEACHMENT היו במשך 200 שנות קיומה

של ארצות הברית? וזאת כשהסמכויות של הנשיא בארצות-הברית מופלגות פי כמה מהסמכויות

שיש לראש ממשלה בישראל ואי אפשר להעבירו מכהונתו. עד כמה שאני מכיר את ההסטוריה

האמריקאית, היו רק שני מקרים של IMPEACHMENT אם כן, מדובר במקרה חריג, ולמקרה

החריג הזה נתנו את האמצעי המוצע בחוק.

לדעתי, זה אמצעי טוב, כי הליכה משותפת של ראש הממשלה ושל הכנסת לבחירות גם

מבטיחה שיתוף פעולה ביניהם. היא גם יוצרת איזה שהוא קשר בין השיקול של הבוחר

בבחירת ראש הממשלה לבין השיקול של הבוהר בבחירת המפלגות המיוצגות בכנסת. אם

מסתכלים על זה מכיוון אחד, זה חשוב למפלגות הבינוניות והקטנות, ואם מסתכלים על זה

מכיוון אחר, זה חשוב למפלגות הגדולות. תלוי מה נקודת המבט.

אי רובינשטיין;
זה פלא שקיים בפוליטיקה
זה טוב גם לאלה וגם לאלה. זה רע רק ללשונות

מאזניים.
היו"ר א' לין
לכן אני אומר שיצרנו פה איזון בריא. נכון שאפשר לרכך את החוק בנקודות

מסויימות, אבל אם מדובר בריכוך שממוטט את כל השיטה ושמחזיר אותנו לדינמיקה

במציאות הקיימת, אי אפשר לקבל את זה.
א' רובינשטיין
גם ברוב מיוחס?
היו"ר אי לין
אמרתי בתחילת דברי שאם מדובר ברוב של 80 חברי כנסת, ואם זה מייתר דבר אחר,

אני רואה בזח הצעה שראויה להישקל. מעבר לזה, אני חושב שאנחנו פשוט מקלקלים את הכל

וממוטטים את אבני השיטה המוצעת.

אי רובינשטיין;

אני מציע שנחשוב על זה.

שי אלוני;

אדוני היושב ראש, אינך יכול להביא את הדוגמה של ארצות-הברית בנושא

ה-IMPEACHMENT לצורך העניו שאנו דנים בו עכשיו, מפני ששם אין לנשיא אפשרות לפזר

לא את הקונגרס ולא את בית הנבחרים. הם עומדים בזכות עצמם. שם יש רק אפשרות

ל-IMPEACHMENT של הנשיא. לכן הדוגמה איננה מתאימה.
היו"ר אי לין
דיברתי על כך בהקשר למקרים החריגים שמצדיקים העברה מכהונה.
ש' אלוני
אני רוצה לשמור על איזה שהוא איזון בין הכוח של ראש הממשלה לבין הכנסת.

הנסיון שלנו מראה שאם אנחנו בונים חוק על סמך מקרה בודד גרוע, אנחנו לא עושים

רקיקה טובה. נניח שאו7ם צודקים שמקרה כמו זה שקרה במארס שנה שעברה יכול לחזור מפני

שהוא תוצאה של שיטה שלימה. יש עוד כלים למנוע מקרה כזה. אנחנו רוצים לשנות שיטה

שמצאנו שהיא לא טובה, של לשון מאזניים וכו', ואנחנו צריכים להתייחס לשיטה ולא

למקרה הספציפי.

היו"ר א' לין;

לשיטה אני מתייחס.
י' צידון
המקרה הספציפי הוא רזשיטה.
ש' אלוני
לכן אני חוזרת לשיטה ועוזבת את המקרה הספציפי. כולנו מרגישים גועל נפש לגבי

המקרה הספציפי שהגיע לאיזה שהוא טופ, עם הגלגול הנוסף שלו, כאשר בנו לא רק על

אברשה, אלא גם על "אברשה, חזור הביתה" ועל מזרחים וגורים למיניהם. נדמה לי שאת זה

הציבור ואנחנו לא נסבול יותר, אבל אנחנו חושבים שכל השיטה לא טובה מפני שהיא

יכולה להביא למקרים האלה.

אם אנחנו מנהיגים שינוי, בלי לפרק את השיטה הפרלמנטרית ובלי להקטין את הכוח
הפרלמנטרי, אנחנו יוצרים איזון
ראש הממשלה יכול לגרום לפיזורה של הכנסת, הכנסת

יכולה להדיח את ראש הממשלה ולפזר את עצמה, אבל יש סיטואציה חד פעמית בקדנציה של

ארבע שנים שבה צריך לאפשר לכנסת לשלוח את ראש הממשלה לבדו לבחירות, ומדובר בתקופה

מסויימת של הקדנציה.



א' רובינשטיין;

בעצם זה מתעורר בשנה השניה ובשנה השלישית של הקדנציה. בשנה האחרונה גם הכנסת

וגס הנשיא יכולים ללכת לבחירות.
ש' אלוני
כן, חד-פעמית צריך לתת לכנסת את את הכוח המאיים על ראש הממשלה.

יצחק לוי;

אתה מציע שהסמכות הזאת תינתן לכנסת רק בשנה ראשונה ושניה, היינו במחצית

הקדנציה?

א' רובינשטיין;

זה יכול להיות כך או כך.

ש' אלוני;

אם נחליט לקבל הצעה זו, נצטרך להיכנס לפרטים, אבל חייב להיות איזון. אם לא

נקבל את הצעתו של חבר-הכנסת רובינשטיין, אני חושבת שלראש הממשלה לא יהיה שום

רספקט לכנסת. יהיו לו 51 התומכים שלו והוא יצפצף על הכנסת ככל שדעתו סובלת, אלא

אם כן הכנסת תגייס רוב של 70 חברי כנסת להדחתו, וקשה להביא 70 חברי כנסת להחלטה

לפרק את הכנסת ולפטר את ראש הממשלה.

היו"ר אי לין;

חבר-הכנסת רובינשטיין, אתה מסכים עם ההשקפה הזאת שהוא יוכל לצפצף על הכנסת?

אי רובינשטיין;

לא, אני לא חושב שהוא יוכל לצפצף על הכנסת, אבל יש דבר אוזר. אפשר להעביר חוק

ברוב של 61, וחוק אפשר להעביר מהר מאד אם רוצים בכך.
ש' אלוני
קשה גם להביא לכך ש-61 חברי כנסת יפזרו את עצמם, כי הם מפחדים מסיכונים כאלה

או אחרים. לכן אני חושבת שחד פעמית צריך לאפשר לכנסת לאלץ את ראש הממשלה ללכת

עוד פעם לבחירות. זה כלי חשוב מאד מבחינת מה שחבר-הכנסת מירום כינה "מאזן

האימה".
היו"ר אי לין
הוא התכוון למצב שבו ראש הממשלה יכול לפזר את הכנסת, אבל לארור שהצענו שזה

יהיה באישור הנשיא, פני הדברים משתנים.
אי רובינשטיין
אניו מציע שנרושוב על זה.
ש' אלוני
אני רוצה לסכם את דעתי. אני תומכת בהצעה של חבר-הכנסת רובינשטיין, היינו

לאפשר לכנסת, פעם אחת בקדנציה וברוב של 70 חברי כנסת, לחייב מירוץ מחדש לתפקיד

ראש הממשלה, בלי שהיא עצמה מתפזרת.
א' רובינשטיין
דבר כזה קורה פעם במאה שנה.

י' צידון;

אני מוכרה לומר לכם שבענין זה אני ממש מתרגש. סליחה על האנלוגיה ההנדסית,

אבל אנחנו יוצרים רכב עם בולם זעזועים שהוא הטוב ביותר בעולם, ואחר כך אנחנו
אומרים
בואו נרתך לו איזה מוט ברזל כדי שהוא לא יבלום כל כך טוב. זה בדיוק מה

שאנחנו עושים. לצערי הרב, כל החוק הזה וכל הלבטים נבעו מזלזול של הכנסת בעם, לא

מזלזול של ראש הממשלה בכנסת, ויש לי רושם שאנהנו עושים כאן שוב אלימינציה של העם

מהמשחק הזה.

תתארו לכם ש"הרעיון הציני", גור, מזרחי - כל התופעות האלה חוזרות ומתהוות

לאחר שינוי החוק, לאחר שיצרנו ציפיות בעם שסוף סוף יהיה לו ממשל תקין. רבותי, אני

אומר לכם שזה יהיה סוף הדמוקרטיה בישראל.
יצחק לוי
אבל ראש הממשלה הולך שוב לעם. גור ומזרחי לא יכולים להמליך ראש ממשלה. יש

פחות חשש.

י' צידון;

תרשו לי להמשיך. טענתי היא שהדבר הזה פשוט לא הגיוני, משום שאנו רוצים ליצור

איזון מסויים, ואגב, את האיזון הזה עוד הגבלנו על ידי מתן סמכות האישור לנשיא.

אני חושב שגם זה מיותר, כי הבעיה היא הכנסת, לא ראש הממשלה, וכך זה היה במשך כל

השנים.

אי רובינשטיין;

בסיטואציה הקיימת.

י' צידון;

מאז הסכם בן-גוריון - אגודה, הבעיה היתה הכנסת.

פה אנו יוצרים במו ידינו מצב של אי-יציבות אינהרנטית בכל המבנה של המשטר

הדמוקרטי.

אי רובינשטיין;

גם ברוב מי והס?

י' צידון;

גם ברוב מיוחס, כי ברגע שיש איזה קו מגנטי בכיוון ההוא, שואפים באופן מתמיד

לערער את יציבות השלטון, וזה בנה שיוצר את החתחתים ואי-בלימת הזעזועים במשך כל

עבודת הכנסת. הכנסת צריכה להיות נאמנה להוק בצורה הד משמעית והד ערכית, ולא שיותר

לה פעם אהת שלא להיות נאמנה לחתונה שלה עם החוק. הדבר הזה נראה לי ממש בלתי

מוסרי.

החוק המוצע הוא פרי של הרבה מאד מחשבה, ואם כי אפשר להכניס פה ושם תיקונים,

אין לסתור את ההגיון שלו. הצעה זו נראית לי קיצונית במיוחד, כי היא גורמת להפרת

השלום במשך כל תקופת כהונתה של הכנסת. הבעתי כאן את דעתי, ואם היא לא תתקבל,

ארשום הסתייגות.
היו"ר א' לין
אין זה ענין של הגשת הסתייגות או אי-הגשת הסתייגות. מבחינתי הדבר הזה ממוטט

את השיטה כולה.

יצחק לוי;

הצעה לסדר. אני מציע לא לסכם את הנושא הזה. אני מבקש לחשוב עליו ולהתייעץ

שוב.

היו"ר אי לין;

זה מה שהתכוונתי להציע. מאיור שהנושא מאד מאד עקרוני והוא יכול להיות אבן נגף

רצינית, אני מציע שנפסיק את הדיון בנקודה זו ונחזור אליה פעם נוספת במספר גדול

יותר של משתתפים.

סוגיה 10

היו"ר א' לין;
אנהנו עוברים לסוגיה העשירית
מעמדו של סגן שלא נבחר ישירות על ידי העם

ושבתוקף הנסיבות הפך לראש ממשלה, וכיצד יבחר/יתמנה סגן. אם אתם זוכרים, סיכמנו

שאין סגן שנבהר ביחד עם ראש הממשלה, אלא אנחנו מאמצים את השיטה הקיימת כיום, של

מינוי ממלא מקום. השאלה היא מה קורה אם, חלילה, ראש הממשלה נפטר או שאינו יכול

לתפקד, מה סמכויותיו של הסגן ומה הכללים לגבי בחירתו של ראש ממשלה.

אני מבקש ממר גוברמן לחזור על ההוראות הבסיסיות, כדי שתהיה לנו נקודת אחיזה.

שי גוברמן;

ההוראה בסעיף 25(ב) לחוק יסוד: הממשלה קובעת: "ראש הממשלה שהתפטר ימשיך

במילוי תפקידו עד שתיכון הממשלה החדשה. נפטר ראש הממשלה, תקבע הממשלה שר אחר מבין

השרים שהם חברי הכנסת לכהן כראש הממשלה בפועל עד שתיכון הממשלה החדשה".
שי אלוני
וכאן תיכון ממשלה חדשה לאחר בחירות, תוך עשרים ואחד יום.
אי רובינשטיין
בענין זה צריך ללכת, לדעתי, לפי השיטה הצרפתית, משום שהיא דומה לזו שלנו

מבחינה זו שאין סגן שרץ בירוד עם הנשיא. שם השיטה פשוטה: אם נפטר הנשיא או שאינו

יכול לתפקד, ראש הסינאט ממלא את מקומו לתקופת מעבר קצרה - לנו אין סינאט, אז זה

יהיה ממלא מקום ראש הממשלה בפועל - והחוקה הצרפתית קובעת תקופת מינימום ותקופת

מקסימום, נדמה לי 21 עד 35 יום, וצריכות להתקיים בחירות, אבל רק לראש הממשלה.
היו"ר אי לין
מתי ייקבע ממלא המקום?
אי רובינשטיין
עם פטירתו של ראש הממשלה.



היו"ר אי לין;

לא לפני כן? איננו רוצים שייקבע ממלא מקום?

א' רובינשטיין;

ממלא מקום שנועד לפעול רק במקרה שראש הממשלה הולך, זו צרה צרורה.

ש' גוברמן;

מעי ו חברה קדישא.
אי רובינשטיין
אגב, יש לנו ממלא מקום בחוק. מדובר במילוי מקום זמני. נפטר ראש הממשלה,

הממשלה מתכנסת - והשיקולים הם אחרים לגמרי - והיא מחליטה מי ראש הממשלה בפועל,

ואז הולכים תוך זמן קצר לבחירת ראש הממשלה בלבד.
היו"ר א' לין
סעיף 19 לחוק יסוד: הממשלה הקיים אומר: "נעדר ראש הממשלה מן הארץ או שנבצר

ממנו זמנית למלא תפקידו, יכהן במקומו ממלא מקום ראש הממשלה עד שישוב ראש הממשלה

ארצה או עד שיחזור למלא תפקידו; לא היה ממלא מקום לראש הממשה או שממלא המקום נעדר

מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, תקבער הממשלה שר ארור מבין השרים שהם

חברי הכנסת לכהן כממלא מקומו של ראש הממשלה". ממנו זמנית למלא תפקידו, יכהן

במקומו ממלא מקום ראש הממשלה...". מה פסול יש בכך?
אי רובינשטיין
אתן לך דוגמה. יגאל ידין היה ממלא מקום. הוא קיבל את התפקיד מטעם מפלגה שהיו

לה 15 חברי כנסת, כחלק מההסכם הקואליציוני. איש לא העלה על דעתו שאם, חס ושלום,

ימות ראש הממשלה, הוא יהיה ראש ממשלה. זאת אומרת שממלא מקום זה לפעמים חלק מהסכם

קואליציוני.
היו"ר א' לין
יש שני מצבים עיקריים. האחד הוא המצב בו עוסק סעיף 19: נעדר ראש הממשלה מן

הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו. ממלא מקום ראש הממשלה ממלא את מקומו

באותה תקופה. המצב האחר הוא מקרה שראש הממשלה נפטר או התפטר. האם אנחנו רוצים שלא

יהיה ממלא מקום גם על פי סעיף 19. אם ראש הממשלה נעדר זמנית?
אי רובינשטיין
אפשר לכתוב שעד שהממשלה בוחרת ראש ממשלה בפועל, יהיה ממלא מקום. תמיד צריך

להיות ראש ממשלה, בכל שניה.
יצחק לוי
לא חייב להיות ממלא מקום, וגם על פי החוק הקיים זה כך.
שי אלוני
הכוונה היתה שאנחנו נאמץ את שני הסעיפים. סעיף אחד אומר שלאחר שראש הממשלה

הרכיב את ממשלתו הוא קובע לעצמו ממלא מקום או סגן לצורך הסיטואציות האלה של

העדרות מהארץ או הפסקה זמנית, וסעיף נוסף אומר שאם הוא נפטר, הממשלה קובעת ראש

ממשלה בפועל. אני חושב שאנחנו צריכים לאמץ את שתי האפשרויות, לא לחליפין.



היו"ר אי לין;

אני מציע שנתרכז קודם בשאלה אם אנחנו רוצים בכלל שתהיה חובה למנות ממלא מקום

לצרכים הזמניים.

יצחק לוי;

המצב היום הוא שאין חובה שראש הממשלה ימנה ממלא מקום. אני מסופק אם יש לו

אפילו חובה בחוק למנות סגנים. כלומר, כיום ראש הממשלה יכול לנהל ממשלה בלי ממלא

מקום, ואם ראש הממשלה נעדר או נבצר ממנו למלא את תפקידו, הוא עצמו קובע ממלא מקום

באותו זמן. זה המצב הנורמלי. איננו צריכים לחייב את ראש הממשלה למנות וגם איננו

צריכים למנוע ממנו למנות. לפעמים יש לו שיקולים קואליציוניים בתוך מפלגתו, או עם

מפלגות אחרות. צריך לאפשר לו גם למנות ממלא מקום וגם למנות סגנים, ומאידך גיסא לא

לחייב אותו לעשות זאת. לפעמים השיקולים הקואליציוניים יכתיבו לו לא למנות כדי לא

להסתבך.

לכן אני מציע שבענין זה נאמץ את החוק כמו שהוא היום. כפי שהבנתי מהסעיף שצוטט

כאן, ב"ממלא מקום" הכוונה למי שראש הממשלה מינה אותו כממלא מקום, לא שקודם הוא

היה ממלא מקומו. לא הייתי קובע מסמרות בענין הזה, אבל הייתי מאפשר למנות ממלא

מקום, למנות סגן. זה באשר להעדרויות זמניות מן הארץ וכדומה.

לגבי החלק השני, אם ראש הממשלה התפטר או נפטר, הייתי קובע סעיף נוסף, ואסביר

מדוע. היום קובע החוק שהממשלה תבחר שר כראש ממשלה בפועל. נניח שהממשלה אינה יכולה

לבחור שר בפועל, כלומר, היא נשארת בעצם בלי ראש ממשלה. היום אם הממשלה לא עושה

זאת, הכנסת יכולה לבחור ראש ממשלה.

שי אלוני;

במצב זה הנשיא צריך להתהיל את כל הסבב מראשיתו. לכנסת אין שום סמכות. הנשיא

מזמין את הסיעות.

יצחק לוי;

נניח שראש הממשלה נפטר ואנחנו מטילים על הממשלה לבחור שר שיכהן כראש ממשלה

בפועל. אם היא עושה כן, הכל בסדר, ואני מציע שכך יהיה גם בשיטה החדשה, אלא שבמקום

שהנשיא יתחיל בסבב לפי השיטה הקיימת, יילכו לבחירות. אני מציע שזאת תהיה הדרך.

נשאלת השאלה אם יש צורך להתייחס למקרה שהממשלה אינה בוחרת שר למטרה זו, או מה

קורה עד שהיא בוחרת.

חי מירום;

למה לא יהיה ממלא מקום?

יצחק לוי;

לפעמים ממלא מקום יכול להיות מסיעת ש"ס, מסיעת ד"ש או מסיעת ר"צ בגלל בעיה

קואליציונית, ואני לא חושב שהוא צריך להיות ראש הממשלה הקבוע לחודשיים. לא תמיד

נקבע ממלא המקום על פי השיקול הזה שהוא יהיה ממלא מקום ראש הממשלה, אלא הוא נקבע

על פי שיקול קואליציוני. לכן החוק הקיים עצמו הבדיל בין מקרה שראש הממשלה נעדר מן

הארץ, ואז ממלא המקום נכנס לתמונה, לבין מקרה שראש הממשלה התפטר או נפטר, ואז

הממשלה בוחרת שר. והשאלה היא מה עושים בתקופות הביניים: ראשית, עד שהממשלה בוחרת

שר, ושנית, עד שהעם בוחר ראש ממשלה. צריך לכסות את שתי התקופות. בענין זה צריך,

לדעתי, להיצמד לחוק הקיים להבדל אחד: במקום שהנשיא יפתח בהתייעצויות למינוי ראש

ממשלה, הציבור הולך לבחור ראש ממשלה חדש בזמן נתון.



היו"ר אי לין;

רבותי, יש שורה של דברים שצריך לקבוע בהם עמדה. ראשית, האם חייבים למנות ממלא

מקום לראש הממשלה? לפי דעתי, כן. אינני רואה שום סיבה לא לעשות זאת. במסגרת

השיקולים הקואליציוניים יובאו בחשבון סמכויותיו של ממלא המקום. אם יודעים שהוא

ממלא את מקומו של ראש הממשלה כשנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו או כשהוא נעדר מן

הארץ, ממנים ממלא מקום מקרב המפלגה המובילה ולא ממפלגה אוזרת. היום, למשל, יש שני

סגנים ואיו ממלא מקום. מה זה כל כך גרוע שיהיה ממלא מקום? לפי דעתי, חייבים למנות

ממלא מקום.

מי וירשובסקי;

אגב, זה המצב בשלטון המקומי. יש סגן שממלא אוטומטית את מקומו של ראש העיריה.

היו"ר אי לין;

הנקודה השניה היא מי ממנה את ממלא המקום. אני הייתי אומר שראש הממשלה, באישור

הממשלה עצמה, ממנה אותו.

ש' אלוני;

מבין חברי הממשלה שהם חברי הכנסת.

היו"ר אי לין;

זה חייב להיות שר בממשלה שהוא הבר הכנסת.

מה סמכויותיו? הוא ממלא את מקומו של שראש הממשלה כאשר נבצר ממנו זמנית למלא

את תפקידו, או כשהוא נעדר מן הארץ, ובמקרה שראש הממשלה נפטר, הוא ממלא את מקומו

עד שמתקיימות בחירות. על כל פנים אין חלל ריק. ממלא המקום הוא אוטומטית זה שממלא

את מקומו.

ש' גוברמן;

זולת אם נבצר מממלא המקום.
היו"ר אי לין
אחר כך נעבור גם לרמה הזאת. גם גבי מלחי שאלה אותי קודם מה קורה אם שניהם

נספו ביחד. זה מקרה עוד יותר חריג.

חי מירום;

אפשר גם להטיל על הנשיא לקבוע זמנית.
היו"ר א' לין
רבותי, במקרה של פטירה חייבים לקיים בחירות לראש הממשלה תוך שלושים יום. מה

הדין במקרה שראש הממשלה נפטר כשנותרה פחות משנה ליום הקבוע לבחירות? במקרה זה

הייתי מציע שהתקיימנה בחירות גם לראש המשלה וגם לכנסת, ואם נותרה תקופה העולה על

שנה אחת עד הבחירות, יהיו בחירות לראש הממשלה בלבד.

י' צידון;

אני בדעה שעם כינון הממשלה צריך ראש הממשלה להודיע מי ממלא את מקומו. יש כל

הסיבות לעשות זאת, ושוב כדי שיהיה סדר ויידעו אפריורי מי מלא את מקומו. זה גם

קובע מערכת שלימה של עשיה ואי-עשיה. ראש הממשלה, ורק ראש הממשלה, ימנה את ממלא

מקומו. גם כשדיברנו בגלגול הקודם על הסגן, אמרנו שראש הממשלה ימנה לעצמו סגן, כדי
יצחק לוי
כמו במצב הקיים היום.

י' צידון;

אם אנו קובעים שראש הממשלה חייב להיות חבר הכנסת ואנו יודעים שאותו ממלא מקום

צריך לשאוב את כוחו ממקור כלשהו, הרי שגם הוא חייב להיות חבר הכנסת. אני בדעה

שצריך למנות את ממלא המקום מלכתחילה, עם הצגת הממשלה, כשברור מי הבוס ומי
ה- SEKCOND BOSS
ושנית, המינוי ייעשה רק על ידי ראש הממשלה.

היו"ר אי לין;

והוא חייב להיות חבר הכנסת. מה הסמכויות שלו?
י' צידון
על פי הגדרתו של ראש הממשלה. ברגע שראש הממשלה יוצא מסיבה זו או אחרת

מהמשחק, הוא ממלא את מקומו של ראש הממשלה בסמכויות מלאות, בהגבלות שיהיו, אבל

צריך שיהיה ברור מי פה ממלא המקום. פעם סגן היה ממלא מקום, עכשיו יש דוולואציה של

הסגן. כשיהיה ברור מי ממלא המקום, כולם יכבדו אותו ויפנו אליו. המעמד שלו ייבנה

תוך כדי כהונת הממשלה, כך שהוא ימלא את תפקידו יותר טוב לכשיווצר מצב בו הוא חייב

להיות ראש הממשלה.
חי מירום
ראשית, אני בעד זה שראש הממשלה ימנה את ממלא המקום, וימנה אותו מיד עם כינונה

של הממשלה. שנית, אפשר להכניס סייג שממלא מקום ראש הממשלה יהיה מהמפלגה של ראש

הממשלה. חבר-הכנסת לוי, אתה יכול לחשוב על אפשרות כזו על מנת להימנע מדברים שאתה

לא רוצה בהם.
יצחק לוי
הבעיה היא לכתוב את זה בחוק.

י' צידון;

אינני רואה שום סיבה לא לכתוב זאת.

חי מירום;

אני בעד זה שיהיה ממלא מקום על מנת להבטיח רציפות ועל מנת שהענין יהיה ברור.

במקרה שראש ההמשלה נפטר אפשר לומר - וכאן ההתלבטות שלי - שהממשלה תבחר לתקופת

ביניים ראש ממשלה, וזאת כדי להשאיר לה את האופציה לבחור מתוכה ראש ממשלה אחר

שיכהן עד הבחירות, ולא את ממלא המקום, אולם היא אינה יכולה לעשות זאת, יכהן ממלא

המקום כראש ממשלה עד הבחירות.

היו"ר אי לין;

חבר-הכנסת מירום, אם יש ממלא מקום, למה להדיח אותו? נותרו שלושים יום עד

הבחירות.



ח' מירום;

אם מדובר בשלושים יום, אני רואה הגיון בכך שממלא המקום ימשיך בתפקידו.
יצחק לוי
השאלה היא אם אפשר לערוך בחירות תוך שלושים יום.
הי ו"ר אי לין
אם צריך לערוך בחירות לראש הממשלה בלבד, די בשלושים יום, ואם צריך לערוך

בחירות לראש הממשלה ולכנסת ביחד - במקרה שהתקופה שביו הפטירה לביו המועד שנקבע

לבחירות היא פחות משנה - אפשר לחשוב על תקופה ארוכה יותר, ותיכף נבחן מה היא.

שי גוברמן;

אני רוצה להפנות את תשומת לבכם שממלא מקום ראש הממשלה, שממלא את מקומו של ראש

הממשלה כשהוא נמצא בחוץ לארץ, אינו אותה דמות של ראש ממשלה בפועל במקרה שראש

הממשלה נפטר, והדרישות שהתפקיד מחייב אינן זהות. כשמדובר במילוי מקומו של ראש

הממשלה שנמצא בחוץ לארץ או שנבצר ממנו למלא תפקידו, הצרכים משתנים ואינם ניתנים

לקביעה מראש. יכול להיות שבמקרה מסויים יעדיף ראש הממשלה ששר האוצר ימלא את

מקומו, ובמקרה ארור - ששר החוץ ימלא את מקומו, הכל לפי הנסיבות באורנה שעה. אני

חושב שיש יתרון בגמישות הזאת, היינו לאפשר מילוי מקום לפי הצרכים באותה שעה. זה

החוק הקיים.

כשמדובר בפטירת ראש הממשלה, עם פטירתו נוצר למעשה משבר פוליטי, וזה לא דומה

למצב הקודם שעליו דיברתי.

הי ו "ר אי לין;

המצב לא דומה, אבל אותו אדם יכהן במקום ראש הממשלה עד הבחירות. אנחנו

מתייחסים למצב הקיים היום, אבל אם נדע שהמצב הקיים ישותה ושממלא המקום ממלא את

מקומו של ראש הממשלה בכל מקרה, גם במקרה של פטירה, מה הבעיה?
שי גוברמן
טענתי היא שאתה אונס את הדמות לתפקיד לא מתאים.

היו"ר אי לין;

לדעתי, הגמישות הזאת המאפשרת למנות ממלא מקום כזה לשבוע וממלא מקום אחר למקרה

פטירה וכו' היא כמו חנוונות. הגמישות הזאת לא נדרשת על פי המציאות בישראל, ולא

יקרה שום אסון אם יידעו מראש שאותו אדם שנקבע כממלא מקום ממלא את מקומו של ראש

הממשלה במקרה של פטירה, ואם הוא יכול למלא מקום במקרה פטירה, בוודאי שהוא יכול

למלא מקום במקרה של העדרות זמנית.

חי מירום;

אינני בטוח שיציאה לחוץ-לארץ צריכה להישאר באותה מתכונת שהיתה בעבר.

היו"ר אי לין;

חבר-הכנסת מירום, אלה לא דברים בעלי משמעות גורפת.



שי אלוני;

כשראש הממשלה חי וקיים, הוא רוצה לידו אדם שהוא קצת "שלימזל", ואם נפטר ראש

הממשלה, צריך שימלא את מקומו אדם חזק.

יצחק לוי;

אני מוכן לבטל את דעתי הקודמת אם אשתכנע שאפשר לערוך בחירות תוך שלושים יום.

כיוון שאני משוכנע שבמערכת הבחירות שלנו היום זה בלתי אפשרי לקיים בחירות תוך

שלושים יום, אני לא מבטל את דעתי. אני מציע, אדוני היושב ראש, להזמין לכאן את מר

שיל"ת, המפקח הארצי על הבחירות, ולהתייעץ אתו בעניו זה.
שי אלוני
הפנקס מתעדכן כל שנה.

יצחק לוי;

חשוב שנשמע את אהוד שיל"ת בכל הסוגיות האלה.
אי רובינשטיין
בכל אירופה הולכים לבחירות תוך שבועיים-שלושה.

יצחק לוי;

הלוואי שנגיע לכך. אם אפשר לערוך בחירות תוך שלושים יום, וממלא המקום ימלא את

תפקיד ראש הממשלה לא יותר משלושים יום, אין מקום לכל הפלפול הזה.
היו"ר אי לין
בחירות לראש הממשלה בלבד אפשר לקיים תוך שלושים יום.
ח' מירום
גם אם יידרשו ששים יום, זה לא אסון.

היו"ר אי לין;

רבותי, בנקודה זו נסיים הישיבה. את הישיבה הבאה נפתח בשמיעת המפקח הארצי על

הבחירות, מר אהוד שיל"ת.

אני מודה לכולם. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.20

קוד המקור של הנתונים