ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 14/01/1991

הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 13), התש"ן-1990; חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 12); צו התעבורה (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"א-1990

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 215

ועדת החוקה הוק ומשפט

יום שני, כ"ח בטבת התשנ"א (14 בינואר 1991), שעה 11:00
נכחו; חברי הועדת
א' לין - היו"ר

א' אבוחצירא

מ' וירשובסקי

יצחק לוי

חי מירום

ש' שטרית
מוזמנים
ז' אפיק - משרד האנרגיה והתשתית, היועץ המשפטי

א' צמח - " " "

י' שטרן - " " "

ע' להבי - משרד התחבורה

גי נאור - יי

בי רובין - משרד המשפטים

י' שמעוני - " "
מזכירת הועדה
די ואג
יועצת משפטית
ר' מלחי
קצרנית
א' אשמן
סדר היום
א. חוק יסוד: הכנסת (תיקון מסי 12)

ב. צו התעבורה (עבירות קנס)(תיקון), התשנ"א-1990

ג. הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 13). התש"ן-1990
א. חוק יסוד
הכנסת (תיקון מס' 12)

היו"ר א' לין;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת חחוקח חוק ומשפט. בשבוע שעבר סיימנו את הדיון
בחוק יסוד
הכנסת (תיקון מסי 12), שמליאת הכנסת העבירה אותו לדיון בועדה. קיימנו

שתי ישיבות בנושא, הועדה קיבלה החלטות, חברים רשמו הסתייגויות. הנוסח הסופי

להצעת החוק הוכן בידי היועצים המשפטים בהתאם להחלטות הועדה. עברתי על הנוסח. אני

מבקש שהועדה תאשר באופן פורמלי את הנוסח הזה להגשה לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

ר' מלחי;

מלבד התיקונים הנובעים מהחלטות הועדה יש גם כמה תיקוני נוסח.
היו"ר א' לין
יש כמה תיקוני נוסח, לא תיקונים בתוכן. הנוסח שלפנינו משקף את החלטות הועדה. י

הוחלט להגיש את הצעת החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

ב. צו התעבורה (עבירות קנס)(תיקון), התשנ"א-1990

היו"ר א' לין;

בישיבה קודמת החזרנו את הצו למשרד התחבורה שכן אמרנו שאנחנו רוצים שצוים

ותקנות בענינים עונשיים, בהטלת קנסות שיש להם אופי של עונש פלילי לאזרח, הצוים

והתקנות עצמם ישקפו את התוכן, ולא יסתפקו במילות קוד, ולא בספרות ובאותיות, גם אם

זה נוח מבחינה אדמיניסטרטיבית.

יאמרו שהציבור בכללו בלאו הכי לא קורא תקנות. קודם כל, אין זה נכון. חלק

מהציבור כן קורא תקנות וכן קורא צוים. שנית, זה פוגע בבקרה של מי שצריכים לבקר את

הצו או התקנה אם במה שמתפרסם ברשומות אי אפשר לראות במה הענין, מה תמצית העבירה

ומה העונש המוטל.

אשר על כן ישבתי עם מר נאור ממשרד היועץ המשפטי למשרד התחבורה ועם נציגי משרד

המשפטים והסברתי את מגמתנו. בגלל דחיפות הענין, נאשר את הצו שלפנינו בנוסחו

הנוכחי. לעתיד, משרד המשפטים יחליט אם המתכונת שאנחנו מציעים לתקנות ולצוים

עונשיים מחייבת שינוי בחוק. אם זה מחייב שינוי חוק, תגישו הצעת חוק. אם זה לא

מחייב שינוי בחוק - לא ארצה עוד לשמוע את הטענה שדבר כזה מחייב שינוי בחוק.

נאשר היום את הצו כמות שהוגש על ידי משרד התחבורה. לתוכן אין לנו הערות, יש

לנו הערות רק למתכונת. אני אומר במיוחד לנציג משרד המשפטים, להבא לא נאשר תקנה או

צו שלא ישקפו את תמצית המעשה שבו מדובר ואת סכום הקנס המוטל. בישיבה המשותפת

הצגתי על המתכונת הרצויה ואין טעם לחזור על הדברים.

אושר צו התעבורה (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"א-1990



ג. הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 13), התש"ן-1990

היו"ר א' לין;

אני מבקש מגב' רחל מלחי להציג לפני הועדה ולפרוטוקול, בסגנונה המשפטי הטוב

ובנוסח בהיר ככל האפשר, נושאים נוספים שהועדה סבורה שיש צורך לטפל בהם במסגרת

תיקון חוק המקרקעין. לישיבה הבאה נבקש ממשרד המשפטים הסברים ותשובות בנושאים אלה.
ר' מלחי
במשך הזמן קיבלה הועדה פניות רבות, חלקן העברנו גם למשרד המשפטים, בענין

חלוקת ההוצאות ברכוש המשותף לפי החוק הקיים. הטענות ידועות היטב למשרד המשפטים,

ואנחנו התרשמנו שמשרד המשפטים מודע לבעיה. היתה גם פסיקה שהפנתה את תשומת הלב של

המחוקק ושל משרד המשפטים. הכוונה היא להוראות הקובעות שחובת הנשיאה בהוצאות הרכוש

המשותף חלה על כל הדיירים בבית המשותף, ללא הבדל באיזו מידה הם נהנים מהרכוש

המשותף וכמה הוא משרת אותם.

לא אכנס לפרטים. הנושא בכללו היה מקור להמון פניות לועדת החוקה חוק ומשפט.

במכתב שקיבלנו ממשרד המשפטים לפני יותר משנה הובטח לנו שהם מודעים לענין ושתוך

שבועות יביאו הצעות. אבל מאז לא נעשה שום דבר.

יש בענין זה פסיקה של בית המשפט העליון שאמר כי בית המשפט פוסק בעניו שלפניו

כפי שהוא פוסק באין ברירה ובלא צדק, והוא מפנה את תשומת לב המחוקק ומשרד המשפטים

לצורך לתקן את החוק.

אנחנו מנצלים את ההזדמנות של דיון בחוק שלפני הועדה כדי לשאול את משרד

המשפטים מה אפשר לעשות בענין זה.

היו"ר א' לין;

אם לא נקבל תשובות מספקות, נציע לשלב תיקונים נוספים במסגרת הצעת החוק

שלפנינו כדי לפתור את הבעיה הזאת איות ולתמיד. הענין נמשך זה שנים. אנחנו מכירים

את התשובות המקובלות של משרד המשפטים שמכינים הצעת חוק. כשמשרד המשפטים אומר לנו

שהוא מכין הצעת חוק, לא בכל המקרים אבל בהרבה מקרים המשמעות היא שהפתרון יופיע

אולי בעוד המש שנים או בעוד עשר שנים.

י' שמעוני;

הענין שגבי מלחי מדברת עליו לא נוגע לנושא הנידון בישיבה הזאת. בסעיף 58 לחוק

נקבע שבעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו ולניהולו של הרכוש המשותף,

הכל בהתאם לחלקו ברכוש המשותף, אלא אם נקבע שעור השתתפות אחר בתקנון.

בפסיקה נקבע שמידת ההנאה מהרכוש המשותף היא לא המודד להשתתפות של בעל דירה

בהוצאות. מידת ההנאה זה דבר כללי מדי.
היו"ר א' לין
יש נושאים שהועדה שנדרשת אליהם לאיור שפונים אלינו אזרחים בבעיות שאנחנו

סבורים שיש לתת להן פתרון. אנחנו שומעים תשובה ממשרד המשפטים שמכינים הצעת חוק,

ועוברות שלוש שנים, חמש שנים. כועדת כנסת שחייבת למצוא פתרון אנחנו מוצאים פתרון

לבעיות כאלה במסגרת רקיקה באותו נושא. אנחנו לא יכולים להגיד לאזרחים: אנחנו

מצטערים, מחכים למשרד המשפטים. משרד המשפטים אמר שעובדים על הנושא הזה. אנחנו

רוצים לדעת היכן עומדים. אולי תרצו לשלב את ההצעה בנושא זה בהצעת החוק שלפני

הועדה.



י' שמעוני;

השאלה היתה כללית ורציתי להבין במה בדיוק מדובר. בעית ההנתקות מהסקה מרכזית,

שהטרידה את בעלי הדירות, נפתרה.
ר י מלחי
עד לחוק בענין הנתקות יכול היה להיות שבבית משותף יש אגפים שקשורים להסקה ויש

אגפים שלא קשורים להסקה, ולפי לשון ההוק כיוון שזה רכוש משותף כל הדיירים חייבים

לשאת בהוצאות אותם חלקים ברכוש המשותף שמשרתים את רוב הדיירים. בעית ההנתקות

מהסקה מרכזית נפתרה בצורה מיוחדת, אבל עדיין יש בעיות לגבי חלקים אחרים ברכוש

המשותף, כגון מעלית. יש בתים שבהם אגפים שונים, יש אגף שחדר המדרגות אינו משרת

אותו, יש אגף שהמעלית אינה משרתת אותו. זה היה נושא גם לבקורת בית המשפט, שאמר

כי ההוראה בחוק היא כללית מדי ולא עושה צדק עם הדיירים.

י' שמעוני;

עד כמה שידוע לי, יש הצעת תיקון לסעיף 59 לחוק לענין האגפים.
ר' מלחי
את ההצעה הזאת אנחנו רוצים לראות בעיניים.

י' שמעוני;

אני יודע שהנושא נמצא בטיפול ורק לפני זמן קצר דנו בו.

היו"ר א' לין;

מר שמעוני, אני מציע שבתום הישיבה תתעדכן בנושא. גב' מלחי תיתן לך הסברים

מפורטים יותר. יש לנו התכתבות ענפה בנושא הזה.

י' שמעוני;

לא תמיד כל טענה של אזרח היא נכונה. מי שמתנגד לתשלום תמיד - - -

היו"ר א' לין;

אל תצא מהנחה שכל טענה של כל אזרח מעוררת בנו מיד התרגשות והתלהבות. היא תמיד

מעוררת בנו תשומת לב ראויה, אבל לא התלהבות. יש לנו התכתבות ענפה, היו פניות

רבות שמצאנו אותן נכונות. פנינו למשרד המשפטים בענין וזה וקיבלנו תשובות מהמשרד.

החומר כולו יימסר לך על ידי היועצת המשפטית לועדה, ונבקש ממך תשובות מתאימות

בישיבה הבאה בענין חוק המקרקעין.

היועצת המשפטית לועדה הכינה רשימה של נושאים להחלטה. נעבור עליהם על פי הסדר

ונקבל החלטה בכל דבר ודבר. לאחר מכן ייעשה הניסוח בידי המשפטנים, הווה אומר

היועצת המשפטית לועדה ואם צריך בסיוע משרד המשפטים.

בתחילת הרשימה, במסמך מיום 27 בדצמבר 1990. שלוש שאלות כלליות מוקדמות: "א.

האם על פי החוק הקיים ניתן שלא להעביר חלקים ומיתקנים ברכוש המשותף לדיירים, או

להעבירם לגורם אחר ב. לשקול תיקון החוק, אם יש צורך, כדי למנוע אפשרות שחלקים

כנ"ל לא יועברו לדיירים, או יירשמו על שם מישהו אחר. ג. לשקול: התניית המעבר

מחברה לחברה בכך שחוזה האספקה של החברה הנכנסת אושר כחוזה אחיד, על פי חוק חוזים

אחידים". איך מתקשרת השאלה הראשונה עם החוק הספציפי שלפנינו?



ר' מלחי;

זה קשור בשאלה אם יתכן שחברת גז תרשום על שמה חלק מסוים בבית משותף, או זכות

מסוימת בבית המשותף, שלפי החוק שייך כולו לדייריו. אם הדבר הוא אפשרי, השאלה

השניה אם יש צורך לתקן את החוק כדי למנוע זאת. לי נראה שגם החוק הקיים אינו מאפשר

זאת.

היו"ר א' לין;
ברשותך, אנסח את הדברים אחרת
האם אותו קבלן בנין נמרץ וחרוץ שמוכר דירות

לדיירים יכול להרשות לעצמו להשאיר חלק מהרכוש המשותף בבנין בבעלות חברת גז. החברה

היא כאן הצד הפאסיבי. התשובה שלי היא שלילה מוחלטת. לא יכול קבלן שבונה בית

להעביר לחברת גז חלקים ברכוש המשותף. אסור שאיזה שהוא חלק יהיה בבעלות חברת גז,

כל הרכוש המשותף צריך להיות בבעלות מלאה ומוחלטת של דיירי הבית. אם יש בחוק

פירצה שמאפשרת לעשות כדבר הזה, ואם הדבר אכן נעשה, לדעתי צריך לתקן את החוק

ולעקור את התופעה הזאת.

אני רוצה להזכיר לחברי הועדה במה מדובר. נשמעו כאן טענות שהצנרת היא בבעלות

חברות הגז וכן חלקים בבית המשותף, ויש שאלה מה עושים ברכוש הזה אם מנתקים את הקשר

עם חברת הגז. לא יתכן דבר כזה. רכוש של בית משותף לא יכול להיות שייך לחברת הגז.

ז י אפיק;

היו פרסומים בעתונות שחברות הגז רושמות בבעלותן את חדרי הגז ובכך הן מבטיחות

שהמקום המיועד להספקת גז נמצא בשליטתן לעולמי עד. בדקנו את הטענה הזאת עובדתית,

הסתבר שאין אף מקרה אחד שחדר הגז רשום על שם חברת גז.

מבחינה משפטית, נדמה לי שהיום אין אפשרות לרשום את חדר הגז בבעלות חברת הגז.

על פי חוק המקרקעין היום אפשר להצמיד את חדר ההסקה רק ליחידה בבית. חברת הגז תוכל

להיות בעלת חדר ההסקה רק אם היא היא בעלת יחידה בבית. אני מסכים שזה לא טוב, אבל

זה מיעוט שבמיעוט.

לאחר שחברות הגז טענו שהצנרת שייכת להן, בדקנו את הענין מבחי נה משפטית.

פנינו לשר הבינוי והשיכון וביקשנו שבדירות חדשות שייבנו בעתיד ברור יהיה על פי

המיפרט של חוק המכר (דירות), שצנרת ההסקה שייכת לבעל הדירה, כמו האינסטלציה

החשמל.

הבעיה היא בדירות קיימות. התלבטנו הרבה בבעיה זו. אם הצנרת עוברת בתוך

הקירות, הותקנה בעת הבניה, הצנרת היא חלק מהבנין וחלק מהדירה, ולחברת הגז אין

זכויות בצנרת. אם הצנרת היא מחוץ לקירות ואפשר לעקור אווזה, יתכן שהיא שייכת

לחברת הגז, אבל יש לה רק ערך של גרוטאה.

ר' מלחי;

לפי החוק זה אפשרי?

ז' אפיק;

לפי חוק המכר (דירות) זה אפשרי.

הין"ר א' לין;

זה מוצדק, צריך כך להיות?
ז' אפיק
לא צריך.

היו"ר א' לין;

המיתקנים הבסיסיים, הבלונים צריכים להיות בבעלות חברות הגז?

ז' אפיק;

בזה יש ויכוח קשה מאד בין חברות הגז ובין משרד האנרגיה. השר שחל בזמנו רצה

להגיע לכך שהציוד שנקרא מושאל - הבלונים, הוסתים והשעונים - יהיה בבעלות הצרכן,

כי למעשה הפקדון מכסה את שווי הציוד הזה. אבל לפי החוזים הקיימים היום זה ציוד

מושאל והוא שייך לחברות הגז.

היו"ר א' לין; ,

יש הצדקה ענינית שמיתקנים אלה ימשיכו להיות בבעלות חברות הגז?

ז י אפיק;

משרד האנרגיה והשתית רצה מאד להעביר את המיתקנים האלה לבעלות הצרכנים. יש

טענות שזה עלול לפגוע בבטיחות, שזה לא מקובל באירופה, ושלא יהיה מי שידאג לתקינות

ולבטיחות המיתקנים. אנחנו שואפים, מכוח הרפורמה במשק הדלק, שבשלב זה המיתקנים

ישארו בבעלות החברות, אלא אם כן יעדיפו למכור אותם מרצון. לא נפקיע.

י' שמעוני;

סעיף 55 לחוק המקרקעין אומר שלכל בעל דירה יש חלק בלתי צמוד ברכוש המשותף.

החוק אומר שאין תוקף לעיסקה ברכוש המשותף בנפרד מהדירה. אני מבחין בין המיתקנים

של הגז ובין המבנה שבו נמצא המיתקן. המבנה הוא לכל הדעות רכוש משותף ואי אפשר

בשום אופן להקנות אותו לחברה.

הצנורות הם רכוש משותף, גם אם הם מחוץ לקיר. כי ההגדרה של סעיף 52 היא

שיורית. היא אומרת שרכוש משותף הוא כל שאינו דירה ובכלל זה... לדעתי, כמו קו

טלפון, כמו קו חשמל כך גם קו גז הוא רכוש משותף.

היו"ר א' לין;

נסכם; צנרת בבנין, וזירים בבנין, רכוש כלשהו בבנין לא יכול להיות בבעלות חברת

הגז. נקודה. הדבר היחיד שיכול להיות בבעלות של חברת גז הם המיתקנים שהיא קובעת

לשימוש כלל הצרכנים בבית - מרכזת, מיתקנים שהם יחידות שלמות בפני עצמן ומשמשים את

הדיירים כולם. מטעמי בטיחות המיתקנים האלה יישארו בבעלות חברות הגז. חחברה

היוצאת תפרק ותיקח את המיתקנים האלה.

מ' וירשובסקי;

המיתקנים יכולים להיות של חברת הגז, הם לא מוכרחים להיות בבעלותה.

היו"ר א' לין;

כן. שאר הדברים לא יכולים בבעלותה של חברת גז. גם שעונים לדירות שייכים

לדיירים.



ר' מלחי;

הנקודה השלישית היתה הצעה של ארגוני הצרכנים. אני לא יודעת אם הוראה מסוג זה

מקומה בהוק המקרקעין. ככלל אנחנו יודעים שהשימוש בהוק הוזים אהידים הוא לא מספיק.

מיגזר כל כך גדול כמו הגז ומי גזרים איורים לא עוברים את הבקירת של בית הדין. אבל

אני לא הושבת שזה ענין לחוק המקרקעין.

היו"ר א' לין;

אני מציע שלא נכניס את הדבר בהוק הזה. אין לו מקום בהוק המקרקעין. זה ענין

להוק כללי בענין הוזים אהידים. לא בהזדמנות הגיגית זאת.

ז י אפיק;

יש לנו ניסיון. הוזים אהידים של כמה הברות גז אושרו על ידי המועצה לחוזים

אחידים, וזה לא עזר לבטל את התנאים הקשים שהיו בהם. עובדה היא שהחוזים האלה קשים

מאד גם היום.
היו"ר אי לין
אנהנו עוברים לנושא השני ברשימה - ההלטות בבית משותף. ההליט הועד בבית משותף

לעבור להברת גז אחרת. נשאלת השאלה אם הההלטה צריכה להתקבל ברוב רגיל של בעלי

הדירות או ברוב מיוחד. היתה הצעה שהרוב המיוחד יהיה 75%

מתוך הדיונים כאן עלה באופן ברור שאי אפשר לינת זכות וטו לדייר אהד. אם יהיה

וטו לדייר אהד, הברת הגז שרוצים להחליפה תהפש נקודת תורפה בבית המשותף, תמצא דייר

שהוא קרוב משפחה או ידיד והוא יסכל את כל ההעברה.

מ' וירשובסקי;

אם הההלטה היא ברוב רגיל, יכולה להיות השפעה לדייר אהד כזה שדיברת עליו.

הההלטה צריכה להיות ברוב מיוחד. אני מציע שההחלטה תתקבל ברוב של שני שלישים.
יצהק לוי
מצטרף להצעה.

י י שמעוני;

בתקנון המצוי שבתוספת להוק המקרקעין, בסעיף 12 נאמר: (1) ההלטות האסיפה

יתקבלו ברוב דעות; (2} ההלטה המטילה על בעל דירה הובות או תשלומים שלא פורשו

בפרק ו(1) או בתקנון זה, או המשנה את זכויותיו, לא יהיה לה תוקף לגבי אותו בעל

דירה אלא אם הסכים לה.

אם תתקבל ההחלטה שמדברים בה ברוב של שני שלישים או 75%, הסעיף הזה עדיין נשאר

בתוקפו.

ז י אפיק;

יהיה בהוק הסדר מיוחד בנושא זה שיהיה עדיף על פני התקנון.

י' שמעוני;

אם רואים את הההלטה לעבור מהברה להברה כניהול של רכוש משותף - -



היו"ר אי לין;

ברור שאנחנו לא רואים את זה כניהול. זו לא החלטה ניהולית רגילה. דייר רכש

דירה בבית, הוא קיבל מצב נתון. באים דיירים ורוצים לשנות את המצב. זאת לא החלטה

ניהולית אלא יותר מזה. זה מקרה קלאסי שבו צריך לתת משקל גם לזכויות המיעוט.

למה אתה חותר, אתה רוצה שדי יהיה בהחלטה של רוב רגיל? במה אתה רוצה לשכנע

אותנו?
י' שמעוני
אני רוצה לשכנע שצריך לחשוב על המיעוט כדי ליתר דיונים בבבתי משפט. לא די

ברוב רגיל לעניו זה. אני חושב שאפשר להסתפק ברוב של שני שלישים.

א' צמח;

החוק הזה יכול להיות טוב לדיירים ואיו כל כך צורך בהגנה על המיעוט. יכול ו

להיות שמיעוט לא ירצה מסיבות כאלה ואחרות לעבור לחברת גז אחרת, אני לא יודעת מה

יש בפסיכולוגיה של כל אדם. אבל הדרישה של ועד הבית לעבור לחברה אחרת באה מפני

שחושבים שחשרות שלה יהיה יותר טוב, שמחיר הגז יהיה נמוך יותר. זה לא יהיה עושק

המיעוט, בסופו של דבר זה יהיה גם לטובת המיעוט. לכו אני חושבת שדי ברוב רגיל.
ר' מלחי
את מתכוונת לרוב רגיל או לרוב בעלי הדירות? יש הבדל. רוב בעלי הדירות הוא רוב

בעלי הדירות ביו שהם נוכחים וביו שאינם נוכחים. רוב באסיפה יכול להיות מקרי, זה

יכול להיות מיעוט של בעלי הדירות.

י י שטרן;

אנחנו צריכים למנוע אפשרות מחברת הגז היוצאת להשפיע - - -

היו"ר א' לין;

היא לא תוכל להשפיע. שני שלישים זה רוב גדול מאד.

ו

י' שטרן;

בבית שבו שמונה או תשעה דיירים, שליש הם שנים או שלושה דיירים והיא יכולה

להשפיע. על פי העתונות בשבועים האחרונים, היה מקרה שחברה שעמדו להוציא אווזה שילמה

כסף לכמה דיירים כדי שלא יוציאו אווזה מהבית המשותף. ככל שהמיעוט יהיה קטן יותר,

אפשרות ההשפעה של החברה היוצאת תהיה גדולה יותר. אני מציע שההחלטה תתקבל ברוב

רגיל.

היו"ר א' לין;

רוב בעלי הדירות. על רוב רגיל אין בכלל מרז לדבר. רוב רגיל יכול להיות רוב

מקרי.
יצחק לוי
גם בהצעת החוק כתוב שההחלטה היא של רוב בעלי תדירות.



היו"ר אי לין;

אני מציע שקודם כל נסכם שההסכמה צריכה להנתן בכתב.

רוב של 75% זה יותר מדי. אני מציע לקבוע שני שלישים.

אולי אפשר גם לקבוע בחוק שאם חברת גז תציע כסף או טובת הנאה כלשהי לדייר כדי

לסכל מעבר להברה אחרת, זו תהיה עבירה. אני לא רוצה שחברות גז יתחילו לשחד דיירים.

אני לא מציע שזו תהיה עבירה פלילית, אפשר לתת סמכות לשר האנרגיה והתשתית לטפל

באותה הברה.

מ' וירשובסקי;

אני כולי עם הסנטימנט שאתה מביע, אבל אני מפהד שהוראה כזאת בחוק תהיה אות

מתה.

היו"ר אי לין;

קיבלתי. העליתי הרהור במהלך הדיון, אין לי בענין זה דעה מלומדת, מגובשת

ומוכחת. אתה צודק.
ז י אפיק
כשהכנו את טיוטת התקנות לפי חוק ההסדרים, ההנחה שלנו שיש לתת שהות מספקת של

30 יום דווקא כדי שחברת הגז הנוכחית תוכל לשכנע, לינת תנאים טובים יותר, לרדת

למחיר של הספק החדש. זה יצור תחרות. כך שגם אני לא מתלהב מהרעיון של קביעת עבירה.

אני מסכים שההחלטה ונהיה ברוב של שני שלישים.

ר' מלחי;

נראה לי שהערובה היחידה נגד אפשרות שחברת הגז תעשה מה שאנחנו לא רוצים שתעשה

היא רק בהקטנת הרוב הנדרש לענין זה. אני חושבת שהדרך היחידה היא לקבוע שההחלטה

תהיה ברוב של בעלי הדירות. ככל שמספר האנשים אותם צריך "לשחד" יהיה גדול יותר,

יהיה קשה יותר לחברה לעשות "מונקי ביזנס".

היו"ר אי לין;
החלטת הועדה היא ברורה
ההחלטה בבית המשותף תתקבל ברוב של שני שלישים מבעלי

הדירות, בכתב.

אם ייוצרו בעיות בעתיד, יבוא אלינו משרד האנרגיה והתשתית ויאמר לנו שנעשו

מעשים אשר לא ייעשו, אנחנו נשקול להוריד את הרוב הדרוש. בשלב ההתחלה ההחלטה הזאת

נראית לי הולמת ונכונה, וזה משקף את דעת הועדה.
נקודה שלישית בנושא זה
"להבטיח מניעת פיצול בין הדיירים בהספקה מרכזית."

למה הכוונה?
ר י מלחי
אם יש החלטה של רוב, אין אפשרות שהמיעוט שאינו שבע רצון מההחלטה יוכל לפרוש

מההספקה המרכזית. ההחלטה מחייבת את כל בעלי הדירות להספקה מרכזית של גז.
היו"ר אי לין
מקובל.

ז' אפיק;

אם זו הכוונה, צריך לומר זאת במפורש בחוק.

היו"ר אי לין;

ממש נפגעתי כי אתה מעלה בדעתך שהחלטות שאנחנו מקבלים כאן לא יבואו לביטוי

בחוק. בשביל מה מקבלים כאן החלטות? זו שיטת העבודה של הועדה הזאת מזה כמה

שנים. אם יש החלטה, היא צריכה לבוא לביטוי בחוק.
הנקודה הבאה
"להבטיח מניעת פגיעה באיכות הסביבה ובבטיחות."

ר י מלחי;

הצורך להבטיה מניעת פגיעה באיכות הסביבה ובבטיהות נופל מרגע שמונעים את

הפיצול. השאלה עלו7ה על רקע האפשרות שיהיה פיצול ואז תהיה צנרת נפרדת, אולי לא כל

כך בטוחה, אולי לא כל כך יפה.

ז י אפיק;

יש תקן ישראלי למרכזיה מבחינה אקולוגית. זה צריך להראות יפה, אם כי זה לא

תמיד נראה יפה. מבחינת הבטיחות יש חוק הבטיחות בגז. אם לאדם שמתנתק אין אפשרות

להתקין לעצמו מיתקנים איורים, לא תהיה פגיעה אקולוגית.

היו"ר אי לין;

יש גם סמכות מספקת לשר האנרגיה וגם למשרד התעשיה והמסחר להבטיח את נושא

הבטיחות.
אנחנו עוברים לנושא השלישי
"זכויות החברה המנותקת - "היוצאת". א. הודעה

מוקדמת ואפשרות פירוק (עקרונות פסק דין וינוגרד)".

אני חושב שחייבת להיות הודעה מוקדמת על פירוק, לפחות 30 יום, כדי לאפשר לחברה

להתארגן, לגבות חובות וכל יקשור בכך. יכול להיות שצריך לקבוע אפילו יותר מ-30

יום. יש דיירים שעדיין לא שילמו חובותיהם, אם כי החברה יכולה תמיד לנתק להם את

הספקת הגז. החברה צריכה להערך להעביר את הציוד למקום אחר. השאלה היא מהי תקופת

הזמן הנאותה להודעה מוקדמת.
יצחק לוי
אני חושב ש-30 יום זה הזמן המכסימלי. החברה היוצאת עלולה גם לנהוג בנקמנות

מסוימת כלפי הדיירים, לא למלא מיכלים וכו'. לא צריך לתת אפשרות גדולה מדי למשחק

של החברה עם הדיירים, או זמן רב מדי להשפעה. 30 יום זה זמן סביר, לא הייתי מרחיב

מעבר לזה.
1 י אפיק
בענין זה הייתי מוכן להיות גמיש. אנחנו שואפים להגיע להעברה מסודרת. הצענו

15 יום ואמרתי לחברות הגז שאם נגיע להסכמה בכל שאר הדברים נהיה מוכנים להסכים

ל-30 יום.



י' שמעוני;

מקובל.

היו"ר אי לין;

סוכם: הודעה לחברת הגז תנתן 30 יום מראש.

"אפשרות פירוק" - הכוונה לפירוק המיתקנים.

אני מציע שההודעה תקבל תוקף לא מיום השלחה או מיום המסרה, אלא ביום שמסתיימת

תקופת חשבון. החשבון נערך מדי חודש בחודש?

ז' אפיק;

החשבון במרכזיות הוא לחודשיים.

היו"ר אי לין;

אני מציע שההודעה תנתן לפחות 30 יום מראש אבל בסיום תקופת חשבון.

יצחק לוי;

החברה לא יכולה לחשב את החוב באמצע התקופה?
ז' אפיק
יכולה. ממילא חייבים לעשות את החשבון ביום הניתוק.

היו"ר א' לין;

אם כד אין חשיבות לתקופת החשבון.

יצחק לוי;

אם החברה הנכנסת עומדת להתקין את המיתקנים החדשים ב-1 בפברואר, יכולה החברה

היוצאת לפרק את המיתקנים שלה ב-15 בינואר. איך מגינים על הדיירים שלא יישארו

שבועיים בלי גז? איד אפשר להבטיח תאום?

ז י אפיק;

בפסק דין וינוגרד נקבעו תנאים. גם בתקנות שלנו כתוב שאסור לחברה לסלק או

לנתק הציוד המושאל לפני תום התקופה, והצרכן צריד לדאוג שבאותו מועד יהיה לו חוזה

עם החברה החדשה.

י' שמעוני;
אפשר להוסיף
הפירוק ייעשה תוד 30 יום ובתאום עם בעלי הדירות. לא במוקדם ולא

במאוחר.
יצחק לוי
החשש הוא שהחברה תקדים. אפשר לקבוע שפירוק המיתקנים ייעשה ביום ה-30 לאחר מתן

ההודעה.



ז ' אפיק;

בטיוטת התקנות שהכנתי כתבתי במפורש שהחברה חייבת להודיע מראש את מועד הפירוק.

היו"ר אי לין;

למה לחייב את החברה להודיע מראש, מדוע שלא תבצע את הפירוק ביום ה-30? אולי

החברה הנכנסת לא ערוכה להתקין את הציוד שלה מוקדם יותר.

י' שטרן;

זה יכביד בעיקר על החברה היוצאת אס נחייב אווזה לעשות את הפירוק בדיוק ביום

מסוים. יכול להיות שלפי תאריך הודעת הצרכן יוצא שהפירוק צריך להעשות בדיוק ביום

שני בשבוע, ובאותו יום החברה לא עובדת באזור רמות אלא באזור אחר. זה משבש את כל

לוח העבודה. לכן צריך לקבוע שהחברה תודיע מתי היא מתכוונת לפרק את המיתקנים שלה,

ולתת את ההודעה לפחות 48 שעות מראש.

היו"ר אי לין;

החברה יכולה לפרק את המיתקנים בתום 30 יום, או מוקדם יותר בתאום עם הועד.

א' צמח;

בפסיקה של וינוגרד מדובר על 30 יום, ובלבד שהחברה תודיע לצרכן לפחות 48 שעות

מראש על מועד הפירוק, כדי לאפשר לו לדאוג להספקה אלטרנטיבית לאחר הפירוק. השופט

ראה בעין את טובת הצרכן.

בפסיקה יש גם אפשרות שחברה חדשה תפרק את הציוד לאחר תום 30 הימים.
יצחק לוי
הייתי מציע שתי הודעות מוקדמות, הודעה מוקדמת של בעלי הדירות והודעה מוקדמת

של החברה היוצאת. בעקבות הודעת בעלי הדירות שמבקשים לפרק את הציוד תוך 30 יום,

תבוא הודעה של החברה היוצאת מתי היא באה לפרק, והודעה זו צריך למסור לפחות 7 ימים

מראש כדי לאפשר לחברה הנכנסת להערך.

ר י מלחי;

צריך גם להבטיח זכות החברה היוצאת לפרק את המיתקנים שלה וגם להבטיח זכויות

הדיירים שלא יישארו בלי גז, שבו זמנית יותקנו להם המיתקנים החלופיים. אני חושבת

שהדברים האלה מסורבלים מכדי להכניס אותם לחוק, אני מציעה להשאיר אותם לתקנות. אי

אפשר בחוק להכנס לכל הפרטים.
היו"ר א' לין
מוטב שנסדיר את הנושא כולו בחוק.

ז י אפיק;

אם נשאיר דברים לתקנות, בעוד שנתיים יהיה לנו ויכוח ---

היו"ר אי לין;

יש לנו כבר ניסיון. אני מציע לקבל את ההצעה של חבר-הכנסת לוי. הודעה לחברה

תימסר 30 יום מראש, החברה היוצאת מפרקת את המיתקנים שלה בתוך 30 הימים אבל לא

יאוחר מכך, בהודעה מוקדמת לועד הבית 3 ימים מראש. אם בתום 30 יום לא פירקה, החברה

הנכנסת רשאית לפרק את המיתקנים ולהעמידם לרשות החברה היוצאת.



ז י אפיק;

לפרק את המיכלים ולהעביר אותם למיתקן בטיחות, כדי שלא יישארו זרוקים בחצר.

צריך להעביר אותם למחסן סגור, או למקום מתאים.

היו"ר אי לין;

להעמיד את המיתקנים לרשות החברה היוצאת במקום מתאים.
נקודה שניה
"שחרור החברה היוצאת מכל אחריות".

ר י מלחי;

עניו השחרור מאחריות הועלה בועדה על ידי נציגי חברות הגז ולכו מצאתי לנכוו

לציין אותו. טענו הנציגים שלאחר שהחברה היוצאת פירקה את המיתקנים היא רוצה להיות

משוחררת מכל אחריות למה שיקרה לאחר מכו.

אני חושב שהבקשה הזאת לא מוצדקת. יש עקרונות חוק אחריות למוצרים פגומים והם

חלים גם בעניו זה. אם החברה התקינה את צנורות הגז בקירות באופו גרוע, היא ממשיכה

לשאת באחריות בנזיקין.

היו"ר אי לין;

ברור. הם לא צריכים לקבל פרס על כך שהם החברה היוצאת. הם ישאו באחריות על פי

הענין ועל פי החוק.
נקודה שלישית
"פיצוי על השקעות: הכתובת לפיצוי, אם הוא מוצדק? (הקבלו?)

לאיזו תקופה תחשיב ההשקעות? מה המשמעות לגבי המחיר לאחר שההשקעה "הוחזרה"? מה

המשמעות של הנ"ל לגבי חברה נכנסת (מרוויחה?). לשיקול - הסדרי קיזוזים בין החברות

לגבי החזרי השקעות".

אדם רוכש דירה ומוצא חברה שמספקת גז לבית. האם לאחר חצי שנה הוא יכול להגיד

שהוא רוצה להחליף את החברה? אני חושב שלא. אני חושב שצריך לקבוע תקופה מסוימת

שבה לא יוכל הדייר להחליף את החברה. אי אפשר יותר מדי לשגע את החברות.

נציגי חברות הגז אמרו שהחזר ההשקעה הוא בתקופה של חמש שנים. יכול להיות

שתקופת ההחזר קצרה יותר. אף פעם לא הבנתי למה במחיר הגז ממשיכים להביא בחשבון את

ההשקעות אם הוחזרו בתוך חמש שנים, אבל תמיד היה לנו חשד שחברות הגז "מסדרות" את

משרד האנרגיה. על השאלה הזאת איו לנו תשובה.

על כל פנים, חייבים לקבוע תקופה מסוימת שבה אי אפשר להחליף את חברת הגז. אדם

נכנס לבית ויש חברה שמספקת גז לאותו בית. אני לא מדבר על מקרה שאדם לאחר מכו ברור

בחברת גז אחרת ועשה אתה חוזה. אם חתם חוזה, יש לו חוזה. נצטרך להתייחס לשאלה אם

הר1ברה יכולה בחוזה למנוע את החלפתה. אני מציע שנקבע שמי שבא לבית חדש לא יוכל

להרוליף את חברת הגז בתקופה של שלוש שנים.
מי וירשובסקי
אדם גר בדירה ולא היה מרוצה מהחברה שסיפקה לו גז. הוא קונה דירה בבית אחר

ונודע לו שאותה חברה מספקת גז גם לאותו בית. עכשיו יצטרך לחכות שלוש שנים כדי

להנתק מחברה שהוא כבר יודע שהוא לא רוצה להיות קשור אתה?

הרי אנחנו מחוקקים את החוק הזה כדי שלאדם תהיה בחירה. אני מבין שהוא לא יכול

להחליף מיד, אבל שלוש שנים זו תקופה ארוכה מדי.



יצחק לוי;

למה לא מיד?

מ' וירשובסקי;

לדעתי, אפשר לעשות זאת מיד.
היו"ר א' לין
אנחנו מתערבים כאן בהתקשרות חוזית בין צדדים. אנחנו צריכים לראות לעינינו את

המצב הריאלי. כשאדם בא לבית חדש אין לו שיקול דעת, כי הקבלן כבר הכתיב לו את חברת

הגז.

יצחק לוי;

כמה זמן יש לקבלו אחריות לבניו?

היו"ר אי לין;

בדרך כלל אחריות הקבלו היתה לשנה איות. יש חוק חדש שמאריך את תקופת האחריות.

יצחק לוי;

אולי נצמיד את התקופה לעניו זה לתקופת האחריות של הקבלו.

היו"ר אי לין;

לאדם שרכש דירה חדשה איו שיקול לגבי חברת הגז. צריך לזכור שגם אם חצרכו לא

מרוצה מחברת הגז אין זה מצב של קטסטרופה. אין הבדלים גדולים ביו חברות הגז. אנחנו

רוצים ליצור תחרות, אבל אי אפשר גם לגרום העלאת מחירים של חברות הגז וליצור

השתוללות.

יכול להיות מצב אחר. אדם פונה לחברת גז אחרת, וזו אומרת לו: אני מוכנה לספק

גז, אבל לא תוכל להחליף אותי בעוד חצי שנה, נעשה חוזה לשלוש שנים, או לעשר שנים.

האם המחוקק רוצה להתערב גם במקרה שלאדם יש שיקול דעת שאי אפשר לקבוע בחוזה מה

שהוא רוצה? צריך להתיייוס לשני המצבים.

ז י אפיק;

הבעיה הרבה יותר מורכבת. לגבי בניה חדשה, משרד האנרגיה והתשתית מעוניו היה

למנוע את התופעה שחברות גז משלמות לקבלנים כסף עבור הזכות להרכיב מרכזיה בציפיה

שכך וכך שנים יספקו גז לבית. אילו יכולנו לקבוע שבבניה הדשה איו הגנה לחברה, היו

חברות הגז מפסיקות לשלם כסף עבור הזכות הזו. רוכש הדירה היה משלם, מה שלדעתי הוא

ממילא משלם בעלות הדירה, והיה שוק חופשי.

הבעיה מורכבת לגבי בנינים ישנים שם חברות הגז שילמו לקבלנים עבור הזכות

להרכיב מרכזיה וגם השקיעו ממיטב כספן בציפיה שמספר שנים יספקו גז לאותו בית. נדמה

לי שההגנה של הועדה הזאת בחוק המקרקעין צריכה להתייחס רק לבתים קיימים שבהם

השקיעו בציפיה לספק גז, ואם מפסיקים את הקשר עם ההברה היא מפסידה כסף. שקלנו

הרבה ואנחנו מציעים בבנינים ישנים לתת לחברת הגז הגנה לתקופה של חמש שנים ממועד

הרפורמה במשק הדלק, כי שנתיים הם כבר יודעים שאנחנו רוצים לאפשר ניתוק. שנתיים

כבר עברו, ההגנה תנתו עוד שלוש שנים.



4י' שטרן;

אנחנו לא רוצים שהדיירים יהיו קשורים לאחר שהם שילמו את כל המחירים, שילמו

לקבלו, במספר מקרים שילמו גם לחברת הגז, הם שילמו בעצם פעמיים ועוד הם קשורים

בחוזה בלי אפשרות הינתקות. לכן עלתה ההצעה שהתקופה תהיה חמש שנים. על פי חברות

הגז, ההשקעות שלהן מוחזרות בחמש שנים. מכאו שמדובר רק באותן דירות שנבנו בחמש

השנים האחרונות.

היו"ר אי לין;
אפשר לומר
שלוש שנים מיום שהתקבל חוק זה, אך לא פחות מחמש שנים מיום רכישת

הדירה.

י י שטרן;

בתנאי שחברת הגז תוכיח שהיא השקיעה - - -

היו"ר אי לין;

לא. לא כדאי להסתבך. יהיה ויכוח אם הוכיחה או לא הוכיחה. נקבע דבר פשוט.

בבנינים קיימים יש מצב נתון. אם עושים שינוי במצב הנתון יש הצדקה לקבוע תקופת

מעבר מסוימת. לדעתי, תקופה של חמש שנים היא התקופה המתאימה. בבנינים חדשים שבהם

חברות הגז לא השקיעו, זה מצב שונה. נדון קודם בבעיה של בנינים קיימים.

ר' מלחי;

חמש שנים מההתקשרות עם חברת הגז, שמא יש מקרים שהיתה החלפה או היינה התקשרות

מאוחרת לצורך הקמת מרכזיה. לא תמיד ההתקשרות עם חברת הגז תואמת להקמת הבנין.

היו"ר אי לין;

ההתקשרות יכולה להיות עם התחלת הבניה, כי הקבלן רוצה לקבל כסף, וחולפות

שנתיים עד שהבנין מוכן.

ר' מלחי;

זה המקרה הרגיל. אבל יש גם מקרים שההתקשרות אינה קשורה עם תהליך הבניה. יכול

להיות שקבלן התחיל את הבניה עם בלוני גז לכל דירה ודירה, ולאחר מכן הדיירים

החליטו להתקין הספקה מרכזית.

מי וירשובסקי;

אדם קנה דירה מדייר שגר בה כבר ארבע שנים. ההתקשרות עם חברת קיימת כבר ארבע

שנים. הוא צריך לחכות עוד שנה עד שיוכל להחליף חברה, עד שתמלא תקופה של חמש

שנים. הספירה מתחילה מההתקשרות הראשונה.

היו"ר א' לין;

נכון. התקופה של חמש שנים היא בהחלט ראויה כשבאים לעשות שינוי עקרוני ביחסים

חוזיים ומשפטיים בין אנשים.

י י שטרן;

בתנאי שהדיירים לא שילמו עבור ההשקעה בציוד ובצנרת. אם הם שילמו, אין מקום

להחזר ר!שקעה. אני מניח שיש מקרים כאלה. חברות הגז לא ששות לעזור לנו ואנחנו

צריכים לבדוק מקרים פרטניים.



ז' אפיק;

נסתבך בזה ובעוד עשר שנים יהיו משפטים מה שייך ומה לא שייך להבו-ת הגז. אני

חושב שצריך לקבוע הסדר אחד לתקופה מסוימת, ואחריה כולם משוחררים.

היו"ר אי לין;

למה אתם לא מתאמים את הדברים מראש במשרד?

י' שטרן;

באנו בעמדה מתואמת, אבל כאן התפתח הדיון.

היו"ר א' לין;

אני כל כך חושש ממשפטים. חוק צריך להיות פשוט וברור. יוצרים תקופת מעבר,

וצריך לגמור את הענין בלי משפטים.

נקבע תקופת מעבר של חמש שנים. צריך לזכור שרוב הבתים כבר עברו את התקופה של

חמש שנים. מדובר רק בבתים שנבנו לפני פחות מחמש שנים, זה חלק קטן מהבתים,

ר י מלחי;

אני מבקשת להעלות ענין כלכלי. יוצאים מהנחה ששימוש בגז במשך חמש שנים מפצה את

חברת הגז על ההשקעות שלה. הדיירים שעוזבים חברת גז אחת הולכים לחברה אחרת. אם הם

עוברים אחרי שלוש שנים, הרווח של השנתיים עד לחמש שנים עובר למישהו. מצד שני,

החברה שאותה עזבו אולי מקבלת צרכנים שעברו אליה מחברה אחרת, שבהם היא לא השקיעה.

באיזה שהוא מקום יש תשלום כפול.

היו"ר אי לין;

אנחנו לא קובעים את מחירי הגז. משרד האנרגיה יתמודד עם הבעיה של מחירי הגז.

סוכם שבבתים ישנים אפשר יהיה להנתק מחברת גז חמש שנים לאחר ההתקשרות, ללא

פיצוי בעד הציוד. בבתים חדשים די בשנה אחת.

י י שטרן;

אולי אפילו פחות משנה. אנחנו שואפים לכך שהקבלן ימכור את הבית עם כל מיתקני

הגז, והתשלום עבור מיתקני הגז והצנרת יהיה חלק ממחיר הבית. ספק הגז לא ישקיע

בציוד שלא יוכל להוציאו מהבית. בתנאים כאלה ישמח לספק גז אפילו במשך שנה או חצי

שנה.

מי שיבחר את חברת הגז הוא הדייר הראשון. לא רצוי לתת לדייר הראשון ולמקרה

לקבוע את ספק הגז לתקופה ארוכה מדי. לכן הספק יהיה מי שיבחר בו הקבלן או הדייר

הראשון, ובהחלטה של שני שלישים מבעלי הדירות אפשר יהיה להחליף את הספק - בלי

תקופת מינימום.

היו"ר אי לין;

אסביר למה צריכה להיות תקופת מינימום. דיירים נכנסים לבית חדש, מתמודדים עם

בעיות חדשות בבית, עוד אין ועד מאורגן, עוד אין מנהיגות, הדיירים עוד לא מכירים

זה את זה, וכבר יתחילו בויכוחים על חברת הגז. תן להם שנה להתארגן. הרי אין כאן

מצב של קטסטרופה בהספקת גז. צריך לשמור על הפרופורציות. המגמה היא רק לאפשר

תחרות. חברת הגז תתפוס דייר מסוים ותבקש ממנו לנהל מיד מלחמות על החלפת חברת הגז.



שי שטרית;

מה זכותו של קבלו למנוע מרוכשי דירות בבית שנמצא בבניה להציע את הברת הגז שחם

בוחרים? הם יכולים להתארגן עוד בתקופת הבניה.

י' שטרן;

אני הושב שאין זכות לקבלן.
ז' אפיק
אנהנו מסכימים לקבוע וזקופה של שנה בדירות הדשות מסיבה אהת: זה לא מהווה תמריץ

להברה לשלם לקבלן עבור הזכות. לא כדאי לו לשלם עבור זכות לשנה.

ר י מלחי;

הגנה לשנה רק כשנכנסו דיירים לבית לראשונה או גם לאהר מכן? לאהר שנה התקשרו

עם הברת גז הדשה ואיורי הודש או חודשיים היא לא מוצאת הן בעיניהם, גם אז יש הגבלה

של שנה?

יצחק לוי;

ההגבלה היא רק להתקשרות הראשונה. צריך לומר זאת.

היו"ר אי לין;

אין צורך. די להגיד איפה כן קובעים הגבלה. קובעים הגבלה בשני מקרים: בבתים

קיימים - חמש שנים; בבתים חדשים שההתקשרות לגביהם נעשתה לארור שההוק הזה יכנס

לתוקפו - שנה אהת מיום ההתקשרות. מזה ניתן להבין שבנסיבות אהרות המעבר מהברה

לחברה הוא חופשי.
יצחק לוי
צריך להבהיר זאת בנוסה ההוק.
י' שמעוני
הכלל הוא שניתן לעבור מהברה להברה, אבל בשני מקרים יש תקופת מינימום.
היו"ר אי לין
בבנין ישן, לאיור שחלפו המש שנים אין הגבלה. הבר הכנסת לוי צודק, ההגבלה היא

רק להתקשרות הראשונה.

אני מציע להוסיף שגביה של הובות דיירים להברות הגז תעשה בסדר דין מקוצר,

כשם שמקובל לגבי שקים ושטרות. כדי שההברות לא יצטרכו להגיש תביעות לבית משפט בדרך

הארוכה.
י' שמעוני
זה ניתן גם היום.
היו"ר א' לין
יתכן. הכוונה שלנו שזה יעבור ישר להוצאה לפועל בלי בית משפט.



ז' אפיק;

אני חושב שחובות עבור צריכה שוטפת של גז לחודשים האחרונים צריך לתת לחברות

הגז לנכות מהפקדון. הן לא צריכות לרוץ לבית משפט עבור 40 שקלים. חובות אחרים -

לא, באלה ילכו לבית משפט.

היו"ר א' לין;

אם יש פקדוו, ינכו ממנו חובות עבור הספקת גז. אם זה לא פותר את הבעיה, אפשר

יהיה לפנות ישירות להוצאה לפועל.

יש הערות או הצעות נוספות?

מי וירשובסקי;

לחברת-הכנסת שולמית אלוני יש הצעה לחוק הנידון. אני מבקש לקרוא לה.
י' שמעוני
בישיבה קודמת הציעה נציגת הרשות לצרכנות תיקון בהגדרה של רכוש משותף - סעיף

52 לתקנון המצוי - להוסיף גם מיתקני גז. הדיון היום בשאלה הראשונה כבר כלל גם את

שאלת המיתקנים. אין עוד צורך לדון בתיקון לסעיף 52. זאת אומרת, הגדרת רכוש משותף

תישאר בעינה.

היו"ר א' לין;

הדברים הם ברורים והם נובעים מההחלטה שלנו היום. אנחנו לא מתיימרים להיות

המשפטנים הכי טובים. ההחלטה שלנו היום היא שלא יכולה חברת גז לטעון שהצנורות הם

שלה. הצנרת היא חלק מהמבנה והיא בבעלות הדיירים. הרכוש המשותף שייך לדיירים, על

פי החוק. הדבר היחיד שיכול להיות בבעלות חברת הגז הם המיתקנים. מבחינה זו לא

צריך לתקן את ההגדרה בסעיף 52. אם תגיעו למסקנה שהדרך היחידה לתת ביטוי להחלטת

הועדה היא לעשות תיקון, יהיה תיקון. אנחנו לא מתערבים בזה. אנחנו מעדיפים לא

לעשות שינויים בהגדרה אם אין בכך צורך.

ז י אפיק;

כדי לבצע את החלטת הועדה ולמנוע את כל האפשרויות הבלתי רצויות, צריך לומר

שחדר מיתקן הגז הוא חלק מהרכוש המשותף, ואז אי אפשר להצמיד אותו לאחת היחידות

בבית ואי אפשר לעשות בו שום דבר. נתייעץ עם משרד המשפטים אם יש צורך בדבר.

היו"ר א' לין;

קיבלנו הרולטה שלחברת הגז לא יכולה להיות בעלות על שום חלק בבנין ולא על שום

דבר שהוא על פי הגדרת החוק חלק מהרכוש המשותף, חוץ מאשר המיתקנים.

י י שמעוני;

כדי להצמיד חלק מהרכוש המשותף לאחת הדירות דרושה הסכמה של כל בעלי הדירות, כך

קובע החוק. להשיג הסכמה של כל בעלי הדירות זה דבר כמעט בלתי אפשרי, ואולי זה גם

לא ניתן להעשות כי נקבע איזה שטחים ניתן להצמיד לדירות.

היו"ר א' לין;

מר שמעוני, תקבל מגבי מלחי את החומר בנושא שדיברנו בו בתחילת הישיבה ואנחנו

מבקשים תשובה לפני שאנחנו מסיימים את הדיון בחוק הזה. תביאו בחשבון שאם אין לכם

הצעות לפתרון במסגרת החוק הזה, יתכן שהועדה תיזום הצעה משלה לפתרון הבעיה. נבקש

תשובה בתוך שבועיים.



ר' מלחי;

נדמה לי שנוסח ההחלטה להגבלה של חמש שנים ושנה הוא לא נכון. אנחנו מדברים

בתחום של יחסים חוזיים ואנחנו רוצים למנוע מהצדדים להגיע להסכם מעבר לחמש שנים או

מעבר לשנה. אם יש בחוזה בין הצדדים תקופה ארוכה יותר, הוא לא יתפוס. אבל אם אין

ביניהם התקשרות לתקופות כאלה, אנחנו לא רוצים לקבוע את החיוב הזה מכוח החוק. אם

הצדדים קבעו בחוזה שהם קשורים רק לשלוש שנים, האם אנחנו רוצים בחוק להוסיף עוד

שנתיים?

היו"ר א' לין;

אנחנו עושים שינוי במצב המשפטי בניגוד להסכם בין צדדים. אם ההסכם בין הצדדים

מאפשר ניתוק לאיור שנים, שיבורכו וינתקו את הקשר בשעה שהם רוצים. אבל אם ההסכם לא

מאפשר ניתוק, אנחנו אומרים שמבטלים תוקפו של הסכם זה, מאפשרים את הניתוק, בתנאי

שכל חברות הגז שהתקינו מיתקנים בבתים קיימים ופעלו על סמך הנחה שיספקו שם גז דרך

קבע ובהתאם לזה שילמו כספים ובהתאם לזה השקיעו במיתקנים וגם בנו את התרושיבים

שלהן, להן תינתן תקופת מינימום של חמש שנים.

ר י מלחי;

זאת אומרת שההוראה הזאת לא תתפוס אם הצדדים הסכימו על תקופות התקשרות קצרות

יותר, היא רק תמנע תקופות ארוכות יותר.

היו"ר אי לין;

היא לא נועדה להאריך וקופה חוזית. היא רק מאפשרת לקצר את התקופה.

ההוראה שבבתים רודשים ההתקשרות תהיה לפחות לשנה היא בהחלט הוראה סובסטנטיבית.

היא אומרת שהדיירים לא יתעסקו עם חברות הגז אלא לאחר שנה אחת.

ר י מלחי;

גם אם אין הסכם עם חברת הגז שמחייב אותם לשנה?

היו"ר א' לין;

אם ההתקשרות עם חברת הגז נעשתה בהבנה שההתקשרות היא לא לשנה, לא תהיה הגבלה

של שנה.

ז י אפיק;
צריך להוסיף הוראה כללית
אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מזכות חוזית להנתק

לארור תקופה קצרה יותר.

היו"ר א' לין;

אם הקבלן לא עשה הסכם לשנה, אנחנו לא באים להתערב. אני מקווה שהתקופה של שנה

לא תיתן לחברות תמריץ לשלם לקבלן.



ז' אפיק;

זו תקופה קצרה מכדי להיות תמריץ. מי ישלם כסף עבור שנה?

כדי להרגיע את גבי מלחי, אני לא יודע מה יהיה בעתיד אבל בעבר לא היו חוזים

מוגבלים לתקופה.

ר י מלחי;

אבל אם יש, באלה לא פוגעים.

היו"ר א' לין;

אנחנו מחכים לתשובות משרד המשפטים בתוך שבועיים, כי אנחנו רוצים לסיים את

הדיון בחוק הזה.

תודה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:40)

קוד המקור של הנתונים