ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 12/09/1990

חוק החברות הממשלתיות (תיקון - מינוי דירקטור), התש"ן-1990

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 168

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום רביעי. כ"ב באלול התש"ן (12 בספטמבר 1990). שעה 08:30
נכחו
חברי הוועדה: א' לין היו"ר

ש' אלוני

ח' קורפו

מוזמנים; ר' חכם - רשות החברות הממשלתיות

ת' פנרוסוביץ - משרד המשפטים

א' דמביץ - יועץ משפטי
מזכירת הוועדה
ד' ואג

רשמה: א' ברק
סדר היום
חוק החברות הממשלתיות (תיקון - מינוי דירקטור). התש"ן - 1990



חוק החברות הממשלתיות (תיקון - מינוי דירקטור), התש"ן-1990

היו"ר אי ליי ן;

אני מתכבד לפתרה את ישיבת הוועדה. על סדר היום: חוק ההברות הממשלתיות (תיקון

- מינוי דירקטור), התש"ן-1990, הצעת הוק פרטית של הבר הכנסת היים קורפו.

קודם כל ברצוני לציין שישיבת הוועדה אכן הוקדמה לשעה שמונה וחצי. הקדמת

הישיבה לשעה שמונה והצי נעשתה עקב כך שמליאת הכנסת נקבעה במפתיע היום לשעה עשר.

היא נקבעה לשעה עשר מתוך ידיעה ברורה שכבר נקבעו ישיבות של ועדות רבות בכנסת. אם

היו שואלים אותי, הייתי קובע את ישיבת המליאה בשעה שתים-עשרה או בשעה אחת ולא

מביא לזעזוע בעבודת הוועדות. אבל כמובן שזה לא שיקול שלי, וכתוצאה מכך ברור שהיה

צורך להקדים את הישיבה לשמונה והצי, שכן אם לא היינו מקדימים אותה לשמונה וחצי

היינו גורמים לבזבוז זמנם של הברי הכנסת שיבואו למליאה ולא יקיימו ישיבת ועדה.

אם כן, הצעת ההוק הפרטית של הבר הכנסת היים קורפו באה לתקן את חוק החברות

הממשלתיות, והיא באה לקבוע עקרון, שאם התייעץ אחד השרים עם הרשות והציע שר,

והכוונה לשר שאחראי להברה ממשלתית הנתונה לתהומי אחריותו, והשר האחר, כשהכוונה

לשר האוצר על-פי ההוק, לא הגיב על ההצעה תוך 60 ימים, יועברו הסמכויות של השר

האחר לראש הממשלה.

אני לא רוצה כאן לשרוק. ברור לנו לחלוטין מה עומד מאהורי ההצעה הזאת - מקרים

שבהם אדם בסמכות שר אוצר השתמש בסמכותו זו של חתימה שניה כדי לעצור מינוי של

דירקטורים. לפעמים אפילו במקום להשתמש באופן ענייני בסמכותו משתמש בסמכותו זו

כדי לסהוט מינוי דירקטורים המקורבים אליו. בהרבה מקרים כתוצאה מכך יש קיפאון,

מבוי סתום, אין ממנים דירקטורים, שיתוק, ואני חושב שהצעת החוק של חבר-הכנסת קורפו

היא לא רק ראויה אלא היא גם הצעה מצויינת.

אני רוצה לומר מיד שאני רוצה להוסיף לקריאה הראשונה גם הצעה נוספת שלי על

ההצעה הזו, נוכח דברים שלפי דעתי הם קשים מאוד. קורים מקרים, ואני לא רוצה לציין

שמות, אני לא רוצה לפגוע באנשים - - -

הי קורפו;

אני מבין שאתה רוצה להוסיף את זה בדברי ההסבר.

היו"ר אי לי ן;

הבר-הכנסת קורפו, קצת איחרתי, התרולתי בהערכתי על ההוק. כל מה שנאמר עכשיו

זה הערכות היו"ר על החוק, יתר-על-כו, גם הצעה שהיושב-ראש רוצה להציע מיד לדיון

כדי שהדיון יהיה מלא, קצר וממצה.

בלי לציין ולפגוע בשמותיהם של אנשים, אני רוצה לומר שלא ייתכן שבמדינת ישראל

ישחקו בהברות ממשלתיות כאילו שהיו צעצועים פרטיים, שיבואו ויציעו למנות בחברות

מהרושובות ביותר לישראל אנשים שאין להם שום נסיון בניהול כלכלי, ושני שרים יסכימו

לכך - גם השר האהראי וגם שר האוצר.

על כן, על רקע העובדות ההמורות והמדאיגות האלה גם להציע, ששר שמציע דירקטור,

הצעתו תועבר גם לעיון ועדת השרים לענייני כלכלה. אם יחליטו שני שרים של ועדת

השרים לכלכלה לערער על מינוי אותו דירקטור, יביאו את זה לישיבת ועדת שרים לענייני

כלכלה הקרובה ביותר, ושם יתקיים דיון אם אכן אותו אדם ראוי לתפקיד הזה. אינני

מציע זאת לגבי דירקטורים אלא רק לגבי שתי משרות חשובות - יו"ר של חברה ממשלתית

ומנהל כללי של הברה ממשלתית. אני אומר את זה על רקע דברים המורים מאוד שקרו, שאי

אפשר לעבור עליהם לסדר היום ואי אפשר להתעלם מהמציאות שבה אנחנו חיים.
חי קורפו
אנ< שמח שהוועדה קיבלה את הרעיון הצודק והנכון שבהצעת החוק. אני מציע לא

להוסיף, ואומד- למה. העובדה הזאת שאתה מצביע עליה, שני השרים הסכימו למינוי לא

מפני ששני השרים הסכימו אלא מפני שלאחד לא היתה ברירה. אילו היתה לשר פלוני

היכולת להמתין את ה-60 יום שלו ולקבל את הכרעתו של ראש הממשלה, הוא לא היה מסכים

למינוי הזה. אז למה לנו ליצור אבני ריחיים? נדמה לי שהתוספת של ועדת הכלכלה היא

לא במקום.

היו"ר אי לי ן;

עשיתי בדיקה עובדתית ואני כבר לא בטוח. אנחנו מדברים פה על נכסי המדינה, דבר

כל כך רציני. אני גם לא מעריך שבמקרים שגרתיים שני שרים מוועדת שרים לכלכלה יגישו

ערעור על יו"ר או על מנכ"ל. אבל מוכרחים להשאיר את האפשרות הזאת שאם באמת קורים

דברים חמורים, שיש גוף שמסוגל לבדוק את זה.
חי קורפו
יש פה ערבוב של שתי רשויות. ודאי שיש דברים שאנחנו מביאים אותם לאישורן של

הוועדות.

היו"ר אי לין;

אין מדובר על ועדת הכלכלה של הכנסת אלא על ועדת השרים לענייני כלכלה.
חי קורפו
חשבתי שמדובר בוועדת הכלכלה של הכנסת.

אנחנו מדברים על הליך שקודם כל יש ועדה של רשות החברות הממשלתיות. את

הכישורים היא בודקת. היא חייבת לתת את חוות הדעת על כישוריו של האיש. השר השני,

השר האחר, לדעתי בטעות, ניתנה לו סמכות בלתי רגילה, לאחר שהוועדה ברשות החברות

הממשלתיות תאשר את כישוריו, הוא יגיד יילאיי וינהלו משא ומתן. אני יודע שאין שר אחד

שעושה מינויים מבלי שיתרום משהו לשר האוצר. אין לו ברירה אחרת. אם הוא רוצה

להעביר את המינויים שהוא החליט עליהם, ושר האוצר אומר, אני רוצה שתכניס לי את

פלוני, אז הוא מכניס את פלוני. פה אנחנו מוציאים את הרוח מהמפרשים. רשות החברות

הממשלתיות תיתן את אישורה לאיש הזה, אז יושר לא יוכל לומר שהוא איננו מתאים, ואת

הוויכוח הואילא יוכל לנהל כי הוא יידע שכעבור זמן קצר זה ייצא.

או1ה מדבר על מנכייל ויו"ר. זה לא מתיירק, כ< המנכ"ל איננו דירקטור. אולי למה

שאתה מציע אפשר לתת לבוש אחר בהצעת חוק אחרת.
היו"ר א' לין
מאחר שאנחנו מעבירים את ההצעה היום לקריאה ראשונה, אני מציע שניתן שתי

אפשרויות, האחת בנוסף לשניה, לדיון בפני המליאה. אני רוצה להציג את המציאות

האמיתית, אני לא רוצה לכסות אותה. אני מוכרח לומר את האמת שעד לגבול מסויים אפשר

היה לקבל דברים, אבל יש אירועים שאסור לעבור 'גליהם. אני מרגיש שנעשה לא נכון את

חובתנו כחברי כנסת. אני מאוד חושש שיש לשר האוצר אפשרות להפעיל לחצים לא דרך

המינוי, גם לחצים אחרים על שרים כדי להוציא מהם מינויים, ואני מאוד חושש מהדבר

הזה.

אני גם רוצה לבקש ממך שתסכים להצעתי שלא יצטרכו לחכות 60 יום. בשביל מה

צריכים 60 יום?



חי קורפו;

לא מפריע לי שתהיה הסתייגות במליאה והיא תתקבל.

היו"ר א' לי ן;

זו קריאה ראשונה. תקצר את התקופה ל-30 יום.

אנחנו ריאליסטים ומכירים את המצב. הקביעה היא לא של רשות החברות הממשלתיות.

אנהנו יודעים שאם רוצה שר האוצר להכניס מישהו שלא שווה כלום לא תהיה בעיה ברשות

החברות. הלוואי וזה כן היה מהווה בעיה.

עד כאן חילופי הדברים ביו חברי הוועדה. נשמע עכשיו את הנציגים המכובדים של

משרד המשפטים ואת היועץ המשפטי של ועדת הכספים.
תי פנרוסוביץ
במליאת הכנסת כשהובאה ההצעה לקריאה טרומית, הציע שר המשפטים שינוי בהצעה,

וחבר-הכנסת קורפו, לפי הפרוטוקול, הסכים להצעה.
הי קורפו
אמרתי שאני לא מתנגד.

תי פנחסוביץ;

ההצעה של שר המשפטים היתה, ואני גם אמסור את הנימוקים שהציג שר המשפטים,

בהצעת חבר-הכנסת קורפו נאמר כידוע לחברי הוועדה, שאם אחד השרים הציע - - -

היו"ר אי לין;

אין צורך לחזור. תגשי לענין.
הי קורפו
שר המשפטים הציע שהממשלה תחליט ולא ראש הממשלה.
תי פנחסוביץ
אסביר גם מדוע. כאו נאמר שתוך 60 ימים שר צריך להגיב, אם הוא לא הגיב, ראש

הממשלה ייכנס לנעליו והוא שיגיב. התוצאה תהיה שהשר שאיננו מעוניין במינוי או יש

לו סיבות אהרות, כפי שנאמר כאו, שהוא רוצה להתנות את המינוי, יענה בשלילה. במקום

שכעת הוא לא מגיב, הוא יענה בשלילה.
חי קורפו
על סמך מה?

היו"ר אי לין;

גם בזה אני רוצה לטפל.
תי פנחסוביץ
השר אי ננו הייב לנמק.
היו"ר אי לין
אם הוא יגיב בשלילה תהיה הכרעה לראש הממשלה. את בהחלט צודקת.

ת' פנחסוביץ;

אמר שר המשפטים שגם ראש הממשלה הוא איש פוליטי. התוצאה יכולה להיות שראש

הממשלה אם זה שר ממפלגה אהרת או בדעות אחרות, ראש הממשלה יענה בשלילה, ואז שוב

מגיעים לאותו מבוי סתום. לכן הציע שר המשפטים, שייאמר שאם תוך 60 ימים לא התמנה,

הממשלה תמנה. ואז הממשלה ברוב דעות תמנה מנהל. כך אנחנו פותרים את הבעיה שיהיו

מנהלים להברות, דירקטורים להברות.
היו"ר א' לין
יש דברים שכדאי להשאיר לוויכוה בקריאה ראשונה.
תי פנרוסוביץ
זה הנושא הראשון.

לגבי ההצעה שיושב-ראש הברה ממשלתית ומנכ"ל חברה ממשלתית גם כן יקבלו את אישור

הממשלה - - -
הי ו "ר א' לין
לא אמרתי את זה. אמרתי שהשר שרוצה למנות מנכ"ל או יו"ר של חברה ממשלתית,

יודיע במקביל גם לוועדת השרים לענייני כלכלה, ותהיה אפשרות לשני שרים שהם חברי

הוועדה להגיש ערעור על כך תוך תקופה מוגבלת בזמן של 30 יום. אם ירצו לערער, זה

צריך לבוא להכרעה בישיבה ראשונה של ועדת השרים לענייני כלכלה.
תי פנחסוביץ
ועדת השרים לענייני כלכלה פועלת בסמכות הממשלה בנושאים כלכליים. כשאנחנו

מתכוונים לוועדת שרים לענייני כלכלה אנחנו אומרים הממשלה, וועדת השרים לענייני

כלכלה לפי תקנון עבודת הממשלה עוסקת בנושאים כלכליים בסמכות הממשלה. זה רק

פורמאלי.

יושב-ראש הדירקטוריון והמנהל הכללי מתמנים על ידי הדירקטוריון, לא על ידי

השרים, והמינוי טעון אישור השרים לאחר התייעצות עם הרשות. אבל לגבי שניהם נאמר

בחוק החברות הממשלתיות "אולם רשאית הממשלה למנות את המנהל הכללי אם ראתה צורך

בכך". אותו הדבר כתוב גם לגבי היו"ר. כלומר, הממשלה מיזמתה יכולה להתערב אפילו לא

פונים אליה. במקרה הזה צריך לבוא בהצעה אליה מי יהיה יושב-ראש הדירקטוריון. כאן

הממשלה יכולה ליזום. כלומר, חבר ועדת השרים לענייני כלכלה יכול להעלות לדיון הצעה

למנות פלוני ליושב-ראש דירקטוריון או למנהל כללי של חברה, אף שאף אחד מהשרים

הנוגעים בדבר לא פנה לוועדה.
היו"ר אי לי ן
ואם פנה ואם הציע השר האחראי?

תי פנרוסוביץ;

קודם כל הדירקטוריון של החברה הוא שממנה. השרים צריכים רק אישור.



היו"ר אי לין;

אנ< יודע שהדירקטוריון מציע, השרים צריכים לאשר. כל זה אנחנו מכירים. יש לחבר

הכנסת קורפו נסיון רב, גם לי יש קצת נסיון. אני רוצה לשאול שאלה פשוטה בצד המעשי
של הדברים
הדירקטוריון הציע מנהל או או יו"ר, גם אז יכול חבר הממשלה למנות או

להציע?
ת' פנחסוביץ
אני לא רואה מניעה. כתוב "אולם רשאית".

היו"ר אי לין;

גם אם הדירקטוריון הציע אותו?
תי פנרוסוביץ
הוא מוצע, אבל במקביל הממשלה ממנה. גם אם מישהו הציע, הממשלה תוכל למנות.
הי ו "ר א' לין
את חושבת, את לא בטוחה?
תי פנרוסוביץ
לדעתי כן. לדעתי זה הפירוש.
היו"ר א' לין
מה אומר הסעיף?
תי פנרוסוביץ
"הדירקטוריון של חברה ממשלתית ימנה את המנהל הכללי . המינוי טעון אישור השרים

לאחר התייעצות עם הרשות; אולם רשאית הממשלה למנות את המנהל הכללי אם ראתה צורך

בכך". כלומר, ייתכן שיציע אחד השרים או שני השרים אפילו יסכימו, אבל הם טרם חתמו

על המינוי, והממשלה הקדימה ומינתה מפני שהיא ראתה צורך בכך - - -
היו"ר אי לין
אבל אם לא הקדימה?
תי פנחסוביץ
אז המינוי הוא מי נוי.
היו"ר אי לי ן
זה מה שהתכוונתי למנוע בדיוק.

אותו הדבר לגבי יו"ר דירקטוריון?
תי פנחסוביץ
"יושב-ראש הדירקטוריון של חברה ממשלתית יבחר באחד מחבריו ליושב-ראש

הדירקטוריון. הבחירה טעונה אישור השרים לאחר התייעצות עם הרשות. אולם רשאית

הממשלה למנות יושב-ראש הדירקטוריון מבין חבריו אם ראתה צורך בכך". זה מקביל.



אם מותר לי להוסיף לגבי הכישורים של דירקטורים שאינם מתאימים, ישנה סמכות לפי

סעיף 17(ג) לחוק החברות הממשלתיות לשר האוצר לקבוע את הכישורים של דירקטור. היתה

ועדה של שר האוצר, ועדה בראשותו של גבאי שהגישה המלצות. האוצר הגיש הצעה לתקנות

לאישור ועדת הכספים של הכנסת, שנמצאת על שולחן הוועדה.
הי ו "ר א' לי ן
והאוצר לא כל כך נלחם על ההצעה הזאת היום עד כמה שאני יודע.

אי דמביץ;

אני מכיר את ההצעה מראשיתה ומעריך אותה היטב.

אני רוצה לשאול אותך שאלת הבהרה - האם הרעיון שלך להוסיף את ההצעה בעני ן

מנכ"ל ויו"ר, ארנה מתכוון לעשות את זה עכשיו או בשלב שבין הקריאה הראשונה לשניה?
היו"ר אי לי ן
אני רוצה להציג את זה לקריאה ראשונה לוויכוח של מליאת הכנסת. אחר-כך יגידו

לנו שאנחנו מפתיעים אותם בנושאים. ההיפך, אנחנו מעוניינים לשמוע את מגוון הדעות

של המליאה, ועל-פי מגוון הדעות נחליט אם להוריד את זה או לא.
א' דמביץ
הנסיון שלי בהצעות חוק מסוג זה אומר שאם אתה מרכיב ענין שלא חיה מראשיתו, אתה

יכול לעכב את עצם הדיון והקבלה שלו.

היו"ר א' לי ן;

איפה לעכב?

אי דמביץ;

בכל מקום - הוועדה, הממשלה.
היו"ר אי לי ן
אנחנו לא עובדים כך בממשלה. אנחנו תמיד משתדלים לתת דבר יותר מלא בפני המליאה

כדי לשמוע גם את הדעות של חברי הכנסת.
חי קורפו
קודם כל לענין של הכרעת ממשלה או הכרעת ראש ממשלה. אם אנחנו אומרים הכרעת

ממשלה פירושה הכרעת ועדת שרים לענייני כלכלה. אם אנחנו אומרים ועדת שרים לענייני

כלכלה זה בראשותו של שר האוצר. אני מכיר את המבנה וועדת השרים לענייני כלכלה לא

תחליט בניגוד לעמדתו. מרבית השרים לא יפרו את עמדתו, כשהוויכוח הוא לא ענייני אלא

אישי - הוא הציע מישהו ואחר הציע משהו. כאן הנקודה יכולה להיות מוכרעת בתוקף

תפקידו.

אנחנו מדברים היום על מסירה בידי ראש הממשלה את כל מינוי השרים. אנחנו רוצים

לשנות את שיטת הממשל. לראש הממשלה אנחנו רוצים לינת סמכויות כל כך גדולות ולא

להכריע על דירקטור? הנימוק שהוא פוליטי? מי מהשרים איננו פוליטי? יש שרים

מקצועיים בממשלה? ראש הממשלה איננו כפוף לא לשר האוצר ולא מבחינה תקציבית,

כיוון שראש הממשלה לא מבקש הגדלת תקציבים. לדברים שהוא צריך תקציבים הוא מקבל בין

כך ובין כך. כך שמבחינה זו ראש הממשלה הוא דווקא הכתובת הנכונה כדי להגיע לקביעה



הנכונה. נכון שהסכמתי אבל 1ה מבה<נת א<נוס, היה חסר ל< שמתוך 5 חברי הכנסת שהיו

נוכחים באולם 3 יקבלו את בקשתו של השר ורק אני אתנגד?

אני מקבל את הערתו של מר דמביץ, כדאי לעשות את זה אחרי הקריאה הראשונה כדי לא

ליצור עיכוב.
היו"ר א' לין
לא ניצור כלום. יש לנו מסורת עבודה מוכחת.

אני רוצה לברך את חבר-כנסת קורפו על הצעה חיונית מאוד. במידה מסויימת אני

חייב להתנצל על כך שההצעה הועברה לוועדה לפני זמן רב אבל לא שמתי לב, והעיר חבר

הכנסת קורפו על כך לפני שיצאנו לפגרה והופתעתי ששכחתי מן ההצעה.

אני מציע שנעביר את ההצעה לקריאה ראשונה בשינויים הבאים: קודם כל, השר האחר

לא הגיב על ההצעה, לא תוך 60 יום אלא תוך 30 יום.

דבר שני, אם הוא לא הגיב או הגיב בשלילה, זאת אומרת לא קיבל את דעתו של השר

האחראי, יועבר הדבר להכרעת ראש הממשלה. זאת אומרת, אם הוא לא הגיב, מועבר לראש

הממשלה. אם הוא הגיב בשלילה, מועבר להכרעת ראש הממשלה בתקופה של 30 יום.
ש' אלוני
בשני המקרים אינה מעביר לראש הממשלה?

היו"ר אי לי ן;

שר האוצר לא יכול להיות סמכות סופית בענין. אם הוא אומר שלילי , זה עובר לראש

הממשלה. הוא יכול להביא את ההנמקות שלו לפני ראש הממשלה ואני חייב לקבל את ראש

הממשלה כסמכות הכרעה בענייני ממשלה.

דבר נוסף, היו מקרים חמורים מאוד שמינו בהסכמת שני השרים אנשים נעדרי כל

נסיון לתפקידים כלכליים לתפקידים החשובים ביותר במשק הישראלי, רק מפני שזה בבעלות

המדינה. אני מאוד חושש מזה. הממשלה כולה צריכה לקבל את האחריות על דבר כזה. לא

שאני מדבר עם כמה שרים ושואל איך הסכמתם, והם אומרים, זו לא אחריותו. פה צריכה

להיות אהרי ות ממשלה.

משום כך אני מציע שאם מדובר במינוי מנכ"ל או במינוי יו"ר של חברה ממשלתית,

יישר המציע גם יעביר את הצעתו לחברי הוועדה. אם שני שרים יערערו על המינוי הזה תוך

30 יום, יובא הדבר להכרעת הממשלה.

מה אני מבקש להשיג בכך? שהאחריות על מינויים כושלים תהיה אחריות הממשלה

כולה. שלא יגידו, זה לא היה שלנו, לחץ עליו שר האוצר וכו'. אנחנו מדברים על דברים

ממשיים שקרו לאחרונה, ואני חושב שאי אפשר להשלים אתם.

ש' אלוני;

האם ההמלצות של השר בענין מינוי דירקטור או יושב-ראש מוגשות בכתב עם המלצות

בכתב או שהכול נעשה בטלפון?
הי קורפו
מוגש בכינב לרשות ההברות הממשלתיות.
היו"ר א' ל< ן
השר אחראי על חברה מסויימת. למשל, שר האנרגיה אחראי על חברת חיפושי נפט. הוא

פונה ליושב-ראש מועצת המנהלים ואומר לו, אני מעוניין באדם זה כמנכ"ל. האדם הזה

מביא את מינוי המנכ"ל למועצת המנהלים על פי המלצת השר. אחרי שמועצת המנהלים

מאשרת, צריך חתימה של השר האחראי וגם חתימה של שר האוצר.
ש' אלוני
השאלה שלי היא שאלה מדגמית, כשהוא אומר, אני רוצה את האיש הזה למנכ"ל, האם

הוא אומר את זה או כותב את זה בחתימתו? אלה שני דברים שונים.

הי וייר אי לי ן;

על מנכ"ל הוא לא צריך לכתוב, על דירקטור הוא כותב. על דירקטור הוא מודיע לשר

האוצר וזה עובר בדיקה של רשות החברות הממשלתיות.
ש' אלו ני
למנכ"ל הוא לא צריך לכתוב?

הי וייר אי לי ן;

לדעתי על מנכי'ל הוא לא צריך להודיע בכתב.

ש' אלו ני ;

אני בעד הגישה שלך.

היו"ר א' לי ן;

י וייר מועצת מנהלים הוא כבר חבר דירקטוריון, הדירקטוריון בוחר אותו ואז צריך

שתי חתימות. ברגע שהוא רוצה להוסיף דירקטור נוסף לחברה ממשלתית הוא חייב להודיע

את זה לשר האוצר, זה עובר בדיקה של רשות החברות הממשלתיות ואחר-כך באה תגובת שר

האוצר.

ש' אלוני;

הייתי מרחיבה את העקרון שארנה חושב עליו של נשיאה באחריות. אנחנו יודעים שכל

נושא שנעשה לא בטלפון אלא בכתב עם חתימה מפורשת, האחריות של החותם וההתייחסות שלו

לדברים היא הרבה יותר רצינית.
היו"ר א' לי ן
אני מציע שנטפל בפרטים האלה נטפל אחרי הקריאה הראשונה.

חי קורפו;

הכול נעשה בכתב. גם מנכי'ל צריך להעביר לגבאי כנציב שירות המדינה את קורות

החיים ויש מכתב לוואי של השר.

ש' אלוני;

זה לפני או אחרי שהוא מונה?
חי קורפו
לפני.

היו"ר אי ל<ן;

ואם הוא לא חבר דירקטוריון והדירקטוריון רוצה אותו כמנכ"ל? זה מעוגן בחוק?
תי פנחסוביץ
ברוב המקרים המנכ"ל דירקטור.

היו "ר אי לי ן;

ואם הוא לא דירקטור?

אני מציע שנעביר את ההצעה לקריאה ראשונה בתיקונים המוצעים על ידי היושב-ראש

ובהסכמת הוועדה, ונקיים דיון. אני בטוח שיהיה דיון מעניין מאוד במליאה כי מדובר

בנושא רגיש. לאחר מכן אני מקווה שההצעה תאושר בקריאה ראשו נה ואז נעסוק בכל

הפרטים.

ש' אלוני;

כשנכנסתי דיברת על הכישורים של האיש שממנים אותו. איפה אתה מכניס את זח?
היו"ר אי לין
אני לא מכניס את זה. אם אני אכניס את זה יכשילו את הצעת החוק. משום שכבר היום

יש סעיף מפורש בחוק החברות הממשלתיות שנותן סמכות לשר האוצר לקבוע קריטריונים

לכישורים. ואכן, למראית עין הגישו הצעה ולא כל כך מתאמצים להעביר אותת.

אני קובע שבהסכמת חברי הוועדה אנחנו מעבירים את ההצעה לקריאה ראשונה בתיקונים
שהוצעו. התיקונים הם
30 יום, גם במקרה שהשר האחר הגיב בשלילה, תועבר ההכרעה

לראש הממשלה. וגם אם רוצים למנות מנכייל או יו"ר של חברה ממשלתית, השר המציע צריך

להודיע על כך גם לממשלה ולתת אפשרות לחברי הממשלה, לשניים מהם, להגיש ערעור על

המינוי תוך 30 יום.
תי פניוסוביץ
כיוון שעל חוק החברות הממשלתיות ממונה שר האוצר ואני רואה שלא בא איש, אני

באתי כיוון שמשרד המשפטים משתתף בכל דיון.
היו"ר א' לין
הוזמן ולא בא.
תי פנחסוביץ
הוזמן ולא בא.

היו"ר אי לי ן;

את רוצה שגם אזמין אותם וגם אתנצל שלא באו?
חי קורפו
לפני.
היו"ר אי לין
ואם הוא לא חבר דירקטוריון והדירקטוריון רוצה אותו כמנכ"ל? זה מעוגן בחוק?

תי פנחסוביץ;

ברוב המקרים המנכ"ל דירקטור.

היו"ר א' לי ן;

ואם הוא לא דירקטור?

אני מציע שנעביר את ההצעה לקריאה ראשונה בתיקונים המוצעים על ידי היושב-ראש

ובהסכמת הוועדה, ונקיים דיון. אני בטוח שיהיה דיון מעניין מאוד במליאה כי מדובר

בנושא רגיש. לאחר מכן אני מקווה שההצעה תאושר בקריאה ראשונה ואז נעסוק בכל

הפרטים.

ש' אלו ני;

כשנכנסתי דיברת על הכישורים של האיש שממנים אותו. איפה אתה מכניס את זה?
היו"ר א' לי ן
אני לא מכניס את זה. אם אני אכניס את זה יכשילו את הצעת החוק. משום שכבר היום

יש סעיף מפורש בחוק החברות הממשלתיות שנותן סמכות לשר האוצר לקבוע קריטריונים

לכישורים. ואכן, למראית עין הגישו הצעה ולא כל כך מתאמצים להעביר אותה.

אני קובע שבהסכמת חברי הוועדה אנחנו מעבירים את ההצעה לקריאה ראשונה בתיקונים
שהוצעו. התיקונים הם
30 יום, גם במקרה שהשר האחר הגיב בשלילה, תועבר ההכרעה

לראש הממשלה. וגם אם רוצים למנות מנכ"ל או יו"ר של חברה ממשלתית, השר המציע צריך

להודיע על כך גם לממשלה ולתת אפשרות לחברי הממשלה, לשניים מהם, להגיש ערעור על

המינוי תוך 30 יום.

תי פנהסוביץ;

כיוון שעל חוק החברות הממשלתיות ממונה שר האוצר ואני רואה שלא בא איש, אני

באתי כיוון שמשרד המשפטים משתתף בכל דיון.

היו"ר אי לין;

הוזמן ולא בא.
תי פנרוסוביץ
הוזמן ולא בא.

היו"ר א' לין;

את רוצה שגם אזמין אותם וגם אתנצל שלא באו?
תי פנחסוביץ
אנ< רק מבקשת לומר שאני לא מוסמכת לתת את הסכמת הממשלה.
הי ו"ר א' לין
לא מבקשים הסכמת הממשלה.

תי פנחסוביץ;

אני רק הייתי נוכחת ושמעת*. אני מבקשת לרשום זכות הסתייגות אם יש פרוצדורה

כזאת.אני מבקשת לרשות את הזכות לממשלה להתנגד, מפני שוועדת והשרים לענייני רקיקה

ההליטה להתנגד. כך רשום בתיק.
הי ו"ר א' לין
נציג האוצר לא הגיע, הוא צריך לקבל נזיפה שהוא לא הגיע. אנהנו צריכים לקבוע

החלטות בגלל שהוא לא מגיע? מפני שברשות החברות הממשלתיות מתקשרת יועצת משפטית

והיא אומרת שתגיע בעוד חצי שעה ומנהל הרשות לא יכול להגיע? ייתכן שצריך פעם

להעביר חוק של סנקציה כנגד עובדי מדינה שלא מגיעים. פתאום מתחילים להגיד לי שההוא

לא הגיע ולפי זה נשנה את החלטות ועדת הכנסת?

תי פנחסוביץ;

אני מבקשת לרשום שהממשלה מתנגדת.

ש' אלוני;

אני מבקשת שבאיזשהי צורה נתייחס לענין של האזנות הסתר.

היו"ר אי לין;

קבענו היום שתי ישיבות - האחת להצעת החוק של קורפו, והשניה - על האזנות סתר.

נעביר את הישיבה הזו למועד אחר. מה שקרה הוא, והבעתי את מחאתי, שלאחר שקובעים

ישיבות ועדות, קובעים ישיבת מליאה בשעה עשר. אם קובעים ישיבת מליאה יומיים מראש

אפשר לקבוע אווזה בשעה אחת. זה לא חייב להיעשות בצורה כזאת שגורמים לכל כך הרבה

בזבוז של זמן ומשאבים של הרבה אנשים. לא רק שצריכים לבטל הזמנות להרבה אנשים

שהוזמנו, אלא שאנשים לא תמיד מקבלים את ההודעות ומגיעים וזה חבל. אני אדבר על כך

עם יושב-ראש הכנסת. משום כך קבענו את הישיבה היום לשעה שמונה ושלושים ואת הישיבה

בעניו האזנות הסתר נעביר למועד אחר.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 9:35

קוד המקור של הנתונים