ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 05/09/1990

הצעה לסדר היום; חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 23), התש"ן-1990 - הצעת חברי-הכנסת ש' וייס וע' סולודר חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 24), התש"ן-1990; חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 9) (תיקון), התש"ן-1990; חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 8), התש"ן-1990

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שנ<



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 165

ועדת החוקה חוק ומשפט

<ום די, ט"ו באלול התש"ן, 5 בספטמבר 1980, בשעה 11:00
נכחו: חברי הוועדה
אי לין - היו"ר

שי וייס

מי וירשובסקי

יצחק לוי

עי סולודר

מי פלדמן
מוזמנים
תי אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית

עי אליצור - משרד המשפטים

השופט ר' בודסקי - " " סגן מנהל בתי המשפט

שי גוברמן - " " משנה ליועץ המשפטי לממשלה

אי אפרת-סמילג - משרד החוץ, מנהלת מחי משפט כללי

מי בן-יעקב - " " סמנכ"ל לתפקידים מיוחדים

אי בר-און - לשכת עורכי הדין

מי כהנא - משרד האוצר, סגן הממונה על שוק ההון והביטוח

אי שיל"ת - משרד הפנים, המפקח הארצי על הבחירות
מ"מ מזכירת הועדה
עי לוי
יועצת משפטית לועדה
רי מלחי
קצרנית
א' אשמן
סדר חיום
א. הצעה לסדר היום

ב. חוק ההוצאה לפועל (תיקון מסי 9) (תיקון), התש"ן-1990

ג. חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מסי 8), התש"ן-1990

ד. חוק הבחירות לכנסת (תיקון מסי 23), התש"ן-1990 - הצעת

חברי-הכנסת שי וייס ועדנה סולודר

חוק הבחירות לכנסת (תיקון מסי 24), התש"ן-1990



א. הצעה לסדר היום
היו"ר אי לי ן
רבותי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקח חוק ומשפט. אני רוצה להודיע

שבחודש ספטמבר חועדח תעבוד בקצב מלא. בחודש אוגוסט כולו היינו בחופשה, נהיה

בחופשה גס בתקופת החגים מ-1 באוקטובר עד 15 באוקטובר. בחודש ספטמבר, בימי

העבודה, נעבוד בקצב הראוי, ואני מקווה שנעבוד בשיתוף פעולה של משרד המשפטים,

אם כי שמעתי שכמה מבכירי עובדיו נמצאים עכשיו בחו"ל. נקווה שזח לא ישבש את

עבודת הועדה, כי על הפרק עומדים נושאים רציניים.

הועדה הזאת תקפיד גם על ביצוע חוקים ולא רק על חקיקתם. כנראה שהיום יש

הכרח להקפיד גם על הביצוע.

הצעה לסדר היום לחבר-הכנסת ו י רשובסקי. בבקשה.
מ' וירשובסקי
אדוני היושב ראש, אתה אמרת שאנחנו צריכים להקפיד גם על ביצוע חוקים

שאנחנו מחוקקים, ואני מבקש לצרף לרשימת החוקים האלה את החוק לאיסור האזנת סתר.

אני לא רוצה להתייחס לארועים של הימים האחרונים, אבל אני חושב שכדאי לבדוק

בדיקה יסודית כיצד מתבצע החוק הזה, כיצד הוא נשמר, אם יש די סמכויות להעניש את

העבריינים על חוק זה, אם יש כלים נאותים לפיקוח.

קראתי באחד העתונים, ובעקבות זה הגשתי שאילתה, שהדרך המקובלת והנפוצה

להאזנות סתר היא חיבור כל מיני פטנטים בתוך תיבות המיסעף של בזק, וזה יכול

להעשות רק בעזרתם של עובדי בזק. גם זה מעורר שאלה גדולה.

לפני מספר חודשים כתבתי מכתב ליושב ראש, ללא כל קשר לשום פרשח, וביקשתי

שפעם אחת נבדוק אם יש פיקוח על חוק החוקרים הפרטיים, חוק שקיבלה הכנסת שנועד

להסדיר את המקצוע ולקבוע לו הוראות. הואיל שחלק לא מבוטל מהאזנות הסתר הבלתי

חוקיות כנראה נעשות על ידי גופים כאלה, הייתי מציע לבדוק גם עני ן זה.

אני מציע שהנושא בכללותו, ללא כל קשר לפרשיה זו או אחרת, ייבדק בועדה -

ובהקדם.

היו"ר אי לי ן;

תודה רבה. חבר-הכנסת וירשובסקי, אחרי שאתה שוחחת אתי אתמול בעני ן זח, פנה

אלי הבוקר גם חבר-הכנסת דוד ליבאי וגם הוא ביקש שנקיים דיון בנושא זח.

מאחר שעני ן האזנות הסתר היה למכת מדינה, ומסתבר שאף כי יש חוק האוסר

האזנות סתר החוק אינו מכובד, חייבת הועדה לבדוק למה החוק הזה לא מבוצע, מדוע

היו האזנות סתר למכת מדינה, לא רק בפרשה שהתפרסמה בימים אלה אלא גם האזנות סתר

למטרות מסחריות, שמעתי לפני זמן מח בשידור בטלוויזיה מקצוען שאמר שזאת כבר

נורמה מקובלת, אם כן, החוק כשל וצריך להבין אם האשם רובץ לפתחו של המחוקק או

לפתחן של רשויות אכיפת החוק.

שי גוברמן;

או חעבריי י או העבריינים. .



היו"ר אי לין;

אנחנו מקיימים רשויות לאכיפת חיק כדי להלחם בעבריינות. אי אפשר לומר

שהעבריינים מכשילים אותנו. אנחנו צריכים להאבק בעבריינות, זו חובתנו.

חבר-הכנסת וירשובסקי, אני מבקש להוסיף עוד דבר. ברקע הדברים האלה עומדת
גם שאלה נכבדה מאד
מה מותר ומה אסור למשטרה לעשות בשימוש באמצעי התקשורת

לצורך חקירה פלילית, אני מציע שנקיים דיון, וכבר בשבוע הבא, בשני הנושאים:

נבחן את החוק לאיסור האזנות סתר ומדוע אין הוא מרתיע, ונדון בשאלה מחו שיתוף

חפעולה עם כלי התקשורת שהחוק מתיר למשטרה בקשר לחקירה פלילית.

נקיים את הדיון הזה בשבוע הבא. יש פניה של שר המשפטים לא להביא נושא

מסוים לדיון בשבוע הבא מכיוון שמספר עוברים בכירים במשרד המשפטים לא נמצאים

בארץ, יכול להיות שזו תהיה הזדמנות להענות לבקשתו של שר המשפטים.

הנחתי על שולחן הועדה הצעה של מסקנות בנושא "מחאות עורכי הדין נגד

המכללות למשפטים", שהעבירה אלינו המליאה בעקבות הצעה לסדר היום של חבר-הכנסת

אברהם פורז. קיימנו כאן דיון יסודי בנושא, שלדאבוני הרב חברי חועדה הנוכחים

היום לא השתתפו בו, רק חבר-הכנסת פלדמן השתתף בחלק מהדיון. מאחר שהנושא רציני

ודחוף, ולשכת עורכי הדין עומדת לקיים דיון בהצעה לבטל את האישור שנתנה למכללה

למינהל, אני מניח את הטיוטה הזאת לפניכם ומבקשכם לעבור עליה. בישיבה ביום שני

בשבוע הבא נשמע הערות והמסקנות יובאו לאישור הועדה.
בעת הדיון בחוק יסוד
הממשלה (תיקון מסי 5), בחוק יסוד: הממשלה (תיקון

מסי 6), בחוק יסוד: חרשות המבצעת, ובחוק יסוד: הממשלה, התחייבנו להגיש הצעה

מאוחדת שתהיה מצע לדיון בועדה. סיימנו את העבודה שלנו, ואני עכשיו מוסר את

ההצעה לועדה כדי שתהווה מצע להמשך הדיונים בועדה.

ב. חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 9) (תיקון), התש"ן-1990
שי ג וברמן
הכנסת קיבלה בחודש אפריל השנה תיקון די נרחב לחוק ההוצאה לפועל. בין השאר

בוטלה פיסקה 8 בסעיף 88 לחוק העיקרי. פיסקה זו הסמיכה את השר להתקין תקנות

בדבר איחוד תיקים והצטרפות של בעלי חוב לבקשה לאיחוד תיקים. תחילתו של הביטול,

בסעיף 12 לחוק התיקון, נקבעה ששה חודשים מיום פרסום החוק, דהיינו ב-6 באוקטובר

השנה.

כאשר נדונה ההצעה בועדה נכבדה זו, הזהיר השופט בר-אופיר מפני ביטול

טוטאלי של ההוראות בדבר איחוד תיקים, כי זאת לדעת - אי ן בחוק ההוצאה שום הוראה

אחרת זולת האכסניה הזאת של התקנות בדבר איחוד תיקים, כך שעם ביטול הסמכות

להתקין תקנות בטל המוסד של איחוד תיקים.
היו"ר א' לין
זאת היתה הכוונה: לבטל את המוסד של איחוד תיקים.
שי גוברמן
השופט בר-אופיר היה סבור שבחלק מהסוגיה של איחוד תיקים, הביטול הטוטאלי

בלי הסדר חלופי עלול לגרום בעיות.
היו"ר א' לין
לכן קבענו שהתחילה תהיה רק לאחר ששה חודשים,

ש' גוברמן;

ששה חודשים אלה לא הספיקו להשלמת הסדר חלופי, אם כי כבר הוכנה במשרד

המשפטים הצעה מקפת מאד וגם מרחיקת לכת בענין איחוד תיקים. המושג איחוד תיקים

יוצר מבנה שבמידה רבה הוא מקביל למושג פשיטת רגל. לכן ההצעה שהכינונו, בשיתוף

עם גופים מכובדים מאד, ההצעה גורסת שהמבקש איחוד תיקים למעשה יוצר הליך שמקביל

במידה רבה מאד להליך של פשיטת רגל, וזה אומר עיכוב יציאה מן הארץ אוטומטית עם

הגשת הבקשה, זה אומר סיוג הכשרות לפעול פעולות משפטיות כדי למנוע הברחת רכוש

של החייב. ההצעה הוכנה, יש גם הצעה של תקנות. בגלל פגרת הכנסת, אנחנו מבקשים

להאריך את התקופה עד תחילת הביטול.

היו"ר א' לין;

הועדה הזאת סברה שהמוסד של איחוד תיקים במסגרת ההוצאה לפועל במתכונתו

הקיימת היום הוא מוסד פסול והוא גורם עוול רב למספר גדול של בעלי חוב, שכן

משתמשים בדרך של איחוד תיקים כדי לסכל את האפשרות שלהם לגבות חוב. אומרים שאם

נפתח עוד תיק, מאחדים את כל התיקים ביחד. גם אם נפתה תיק נגד אותו חייב במועד

מאוחר יותר, מאחדים הכל ביחד, ואותו אדם שכבר עשה פעולות והשקיע כספים כדי

לגבות את חובו לפתע נעצר, שמים את כולם באותו סל. אני לא רוצה לחזור על הדברים

החריפים שנאמרו על ההסדר הקיים.

כדי להבטיח שייעשה שינוי, אמרנו שנקבע ביטולו של ההסדר הזה בתום ששה

חודשים מיום פרסום החוק. תהיה תקופה מספיקה להציע הסדר חלופי. זה נעשה במכוון

כדי ליצור לחץ להכנת הסדר חלופי לאיחוד תיקים.

עכשיו מבקש מאתנו משרד המשפטים להאריך את התקופה, במקום ששה חודשים לקבוע

שנים-עשר חודשים. אני מציע שנאשר את ההצעה. אינני רואה סיבה מיוחדת לא לאשר

את ההצעה. הגורם לכך הוא שהעבודה מתקדמת בקצב איטי, אבל אם מבקשים מאתנו

להאריך את התקופה בששה חודשים וכבר נעשו ההכנות הדרושות לקבוע הסדר חלופי, אני

מציע לאשר את ההצעה.

א' בר-און;

אני סברתי שבמצב הענינים היום די בתקופה של שלושה חודשים. כאשר קיבלה

הכנסת את התיקון המקורי, היה נייר עבודה שהכינה לשכת עורכי הדין ומסרה אותו

למשרד המשפטים. אני צריך לומר לזכות משרד המשפטים שהם קיבלו את הצעת לשכת

עורכי הדין כמעט במלואה, שעברה גם בועדת בר-אופיר. מ-12 באוגוסט יש כבר הצעה

מגובשת. הענין מתעכב כרגע רק מסיבה אחת, שר המשפטים ביקש להפגש עם ועדת השופט

בר-אופיר, הפגישה תתקיים ב-26 בספטמבר.
היו"ר א' לין
מר גוברמן, למה אתם מבקשים הארכה של ששה הודשים?

שי גוברמן;

אנחנו רוצים למנוע מצב שאם לאחר שלושה חודשים יחסרו לנו שבוע או שבועיים,

נצטרך שוב לבוא לפני הועדה ולבקש הארכה. אנחנו נעשה כל המאמצים, וגם הוכחנו

זאת, כדי שהחקיקה תובא לכנסת לפני תום התקופה, הרבה לפני תום ההארכה שאנחנו

מבקשים.



מ' וירשובסקי;

אני לא מתנגד להארכת התקופה שמבקש משרד המשפטים. אבל אני מבקש שנרשום

לפנינו שהפטנט הזה שאם משהו לא מסתדר, אם לא גומרים ענין באים ומבקשים הארכה -

זה מוצדק אולי במקרה זה ואינני בא בטענות - אבל זה לא נכון מבחינת החקיקה.

נקבע תאריך שבו צריכה הוראת החוק להכנס לתוקפה וצריך לשמור על זה. יש לי הרגשה

שלא כל כך מקפידים, כי יודעים שאם ירצו, יבואו ויסבירו ונאריך את התקופה.
א' בר-און
הערה נוספת. אני מודה ומתודה שלא ראיתי מראש את הצעת החוק כי נפלה אצלנו

איזו שהיא אי הבנה. אני לתומי חשבתי שתקלה רצינית שהיתת בתיקון מסי 9 תתוקן

היום.

היו"ר א' לין;

בתקופת הפגרה לא אכניס במסגרת החוק הזה נושאים נוספים, נושאים שלא היו

בחוברת הכחולה. אישרנו עכשיו הארכת תקופה, זה ענין טכני. לא אכניס עכשיו דברים

שנוגעים לתוכן חוק ההוצאה לפועל.

הוחלט להעביר לקריאה שניה ולקריאה שלישית את הצעת חוק ההוצאה לפועל

(תיקון מס' 9) (תיקון), התש"ן-1990.

מר גוברמן, אני מבקש שתעביר למשרד המשפטים את הערתו של חבר-הכנסת

וירשובסקי, שגם שאר חברי הועדה מצטרפים אליה.

ג. חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 8), התש"ן-1990

היו"ר א' לין;

כידוע, אנחנו סיימנו הכנת החוק הזה והוא עבר קריאה שניה בכנסת לפני

הפגרה, אבל התקבלו שתי הסתייגויות לסעיף 1, אחת של חבר-הכנסת מירום ושניה של

חבר-הכנסת אורון. מה אומר תקנון הכנסת למקרה כזה?
ר' מלחי
התקנון אומר בסעיף 130: "(א) נתקבלה הסתייגות בקריאה השניה או הוצבע בה

על גירסאות שונות לסעיף אחד, תתקיים הקריאה השלישית בשבוע שלאחר השבוע בו

הסתיימה הקריאה השניה, והועדה רשאית, לפני הקריאה השלישית, להביא בהצעת החוק

את שינויי הנוסח המחוייבים בעקבות ההסתייגות או הגירסה שנתקבלה".
היו"ר א' לין
זאת אומרת שאין לנו סמכות לדחות את ההסתייגות. הסמכות היחידה שנתונה לנו

היא לעשות את התיקונים הדרושים עקב ההסתייגות שהתקבלה במליאה, ולהחזיר הצעת

החוק למליאה. משרד המשפטים יכול בכל רגע למשוך בהזרה את הצעת החוק כולה לפני

שאושרה בקריאה שלישית. שאלתי את משרד המשפטים אם הם רוצים לקחת בחזרה את

החוק. התשובה היתה שהם מעדיפים שתושלם חקיקת החוק הזה עם ההסתייגות, ולאחר מכן

הם יגישו הצעת תיקון לביטול ההסתייגות.

קרה דבר אומלל, כפי שקורה לפעמים כשגם חברי הועדה הזאת אינם נוכחים

במליאה בעת הצבעה על חוק שאושר בועדה הזאת. ההסתייגות של חבר-הכנסת מירום באה
לתת העדפה לסקטור החקלאי
כלי רכב עומד ומשמש לשאיבת מים, אם נתפסו בן שערות

או נתפסה יד - זו תחשב תאונת דרכים. למה? כי הוא חקלאי. לא זו היתה עמדת

הועדה. חבר-הכנסת מירום רשם הסתייגות, אני לא יודע אם הוא עצמו התכוון

שההסתייגות הזאת תאושר במליאה, אבל היא אושרה. כמעט לא היתה נוכחות במליאה, כל

מי שנוכחו במליאה היו חברי כנסת מהמיגזר החקלאי.

על כל פנים, מאחר שיש דחיפות לא קטנה לחוק הזה, משרד המשפטים מעדיף

שאנחנו נשלים את החקיקה, והוא יגיש תיקון שמבטל את ההסתייגות. רציתי לברר עמדת

משרד המשפטים לפני הישיבה הזאת, ודיברתי בנושא זה עם המנהל הכללי של משרד

המשפטים, מר חיים קלוגמן.

י' לוי;

מה היתה ההסתייגות של חבר-הכנסת אורון?

היו"ר א' לין;

חבר הכנסת אורון הציע בהגדרה של שימוש ברכב מנועי להוסיף: "וכן התנתקות

או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת

עבודתו".

דובר על התנתקות של מטענים שגורמת תאונת דרכים. ההסתייגות של חבר-הכנסת

אורון לא כל כך מפריעה לי, זו תפיסה ענינית באשר להגדרה כך או כך. ההסתייגות

של חבר-הכנסת מירום היא פשות העדפה סקטורלית.

היועצת המשפטית של הועדה הכינה נוסח לועדה, שבו משולבות ההסתייגויות

שהתקבלו, כפי שמתבקש מהתקנון. מונח לפניכם נוסח לועדה ליום 5.9.90. אני מציע

שגבי מלחי תסביר את ההצעה.

ר' מלחי;

אני רוצה להקדים ולומר שאין לנו הרבה ניסיון בשימוש בסעיף 130 לתקנון.

לפחות במידה שמדובר בועדה זו, לא זכור שהועדה דנה על ההתאמות הדרושות לאחר

שהתקבלו הסתייגויות ומה גבול המותר במסגרת ההתאמות האלה. בוודאי ובוודאי שאין

פרשנות מוסמכת מה מותר ומה אסור במקרה שהצעת חוק עם הסתייגויות שהתקבלו חוזרת

לועדה לצורך התאמת הנוסח.

אני לקחתי לי את החופש בנוסח שמונח לפניכם לתת פירוש מרחיב, אף כי נטייתי

הטבעית היא להיות פורמליסטית ולצמצם. הסיבה לכך היא שהנוסח עוד לפני

ההסתייגות היה מסורבל וקשה. אם מוסיפים עוד את ההסתייגות, הנוסח יוצא מסורבל

מאד וקשה מאד לבליעה.

ניסיתי להביא למכנה משותף את שני החלקים של הסעיף, לאחר שהתקבלה

ההסתייגות. יש שני חלקים בסעיף שמדברים על דברים שנכללים בביטוח בתנאי "שלא

היו תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו". לפני כן זה נגע רק לטיפול

דרך ותיקון דרך, עכשיו זה נוגע גם להתנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו

בשעה שהרכב עומד - על פי ההסתייגות של חבר-חכנסת אורון. ואילו בתוך הסעיף יש

לנו "התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה", וזה לא קשור

לענין "טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו".



חשבתי לנכון להציע לועדה לאחד את שני הדברים האלה. מאחר שמדובר בשתי

הסיטואציות על חריג לגבי טיפולו של אדם שלא במסגרת עבודתו, להתעלם מן ההבדל

בין נפילה או הנתקות חלק מהרכב אם הוא עומד או נוסע, ושבשני המקרים יישאר

הסייג המוציא טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו, כדי שיהיו עקביות והיגיון

פנימי בתוך הסעיף, וגם כדי שהנוסח יהיה פשוט יותר.

התאמת ההסתייגות בפיסקה הראשונה היא פשוטה. בנוסח שמונח לפניכם,
ההסתייגות באה באותיות מודגשות
"או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של

הרכב, ובלבד שבעת השימוש האמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי". בנוסח

ההסתייגות נאמר "וכן מאורע". כשבדקנו איך זה משתלב בסעיף, מצאנו שנכון יותר

להגיד "או מאורע". פרט לכך אין שינוי בנוסה ההסתייגות.
היו"ר א' לין
נגמור קודם כל ענין זה. יש למישהו הערות לשינוי הזה?

עי אליצור;

לא. זה במסגרת סמכותה של הועדה, לפי התקנון.

היו"ר א' לין;

אין ספק שיש לנו סמכות לעשות תיקוני נוסח. האם יש הערות לתוכן?
י' לוי
מדובר כאן על ניצול הכוח המיכני של הרכב, לא מדובר כאן על ניצול הכוה

המיכני של כל מיני מוכנות שמורכבות על הרכב. יכול להיות רכב עומד ועליו מכונה

שמרוקנת בור ביוב. אני מבין שזה לא כלול אלא רק מה שנגרם עקב שימוש בכוח

המיכני של הרכב עצמו. יכולה להיות שאלה אם מנוף הוא חלק מן הרכב או דבר

שמרכיבים על הרכב לצורך עבודה אחרת. אפשר לשים גנרטור על רכב.

היו"ר א' לין;

אם משתמשים בכוה המיכני של הרכב כדי להפעיל איזה שהוא דבר וכתוצאה מכך

נגרמה תאונה, היא תיחשב תאונת דרכים. תהיה שאלה אם תאונה היא הפגיעה של המנוף

או הפגיעה של מנוע הרכב. אבל אין לנו סמכות היום לשנות את החוק או את

ההסתייגות כפי שאישרה המליאה. הדבר חייב להשאר כפי שהוא, ואני מקווה שמשרד

המשפטים במהרה יציע תיקון.

י' לוי;

אולי אפשר עכשיו להוסיף הבהרה, לכך יש אולי סמכות כי זו רק הבהרה

להסתייגות, שמדובר רק במנוע של הרכב ולא חלקים שהורכבו על הרכב או מכשירים

שהורכבו על הרכב. זה בכל אופן מצמצם.
מ' פלדמן
כתוב "עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב". אם המכשיר אינו מופעל על ידי

הרכב, הוא לא כלול.



ע' אליצור;

בסעיף 1 לחוק העיקרי, סעיף ההגדרות, יש הגדרה של רכב מנועי; רכב הנע בכוח

מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתהבורה יבשתית, לרבות רכב, טרקטור וכוי,

כאן כתוב במפורש "רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע", זאת אומרת הכוח המיכני

שמניע אותו. אני מניחה שאם תהיה בעיה בענין זה, ילכו להגדרה בסעיף 1 לחוק.

לכן הענין הזה לא מטריד אותי.

מח שמטריד אותי בנוסח ההסתייגות הוא המושג "ייעודו המקורי". בהגדרה של

רכב מנועי נאמר "ועיקר יעודו". אולי צריך לומר: יעודו העיקרי. אנחנו לא יודעים

מה זה "ייעודו המקורי".

היו"ר א' לין;

ייעודו המקורי לשמש למטרות תחבורה. זה לא ייעודו העיקרי, זה ייעודו

המקורי.
ר' מלחי
הכוונה היתה לכלי רכב שמשתמשים בו לייעוד אחר.

עי אליצור;

אנחנו לא יכולים לנתק את זה מההגדרה של סעיף 1 לחוק, ושם כתוב; ועיקר

יעודו לשמש לתחבורה יבשתית לרבות וכוי.

ש' גוברמן;

אני חושב שהשימוש במילה "מקורי" באה להעיד על שינוי שחל. אם יש מקור,

משמע שאותו מקור השתנה, ולכן צריך לחזור אל המקור.

ר' מלחי;

דווקא את המושג "עיקרי" אסור להכניס כאן, כי זה תופס גם אם היעוד היה

משני.

היו"ר א' לין;

לדעתי, "מקורי" עדיף. אבל חבל להעמיק הרבה באנליטיקה, ממילא איננו

יכולים לשנות. נזכור שהסמכויות שלנו בענין זה מוגבלות. אני חושב שהתיקון הזה

הוכנס בצורה הנכונה, נקווה שתנתן לו גם הפרשנות הנכונה, ואני גם מקווה שנתקן

את החוק בהקדם ונבטל את התיקון הזה.

אושרה ההגדרה של "תאונת דרכים" עם התיקון שהציע חבר-הכנסת חי מירום

בנוסח הבא; "או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוה המיכני של הרכב,

ובלבד שבעת השימוש האמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי".

אנחנו עוברים להגדרה של שימוש ברכב מנועי. ההגדרה בהצעת החוק היתה:

"נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-

דרך או תיקון-דרך ברכב שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת

עבודתו, לרבות התדרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב

או מטענו תוך כדי נסיעה, למעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד."



חבר-הכנסת אורון הציע שאחרי המלים "תוך כדי נסיעה" יבוא: "וכן התנתקות או

נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת

עבודתו".

ר' מלחי;

בסעיף הקטן הזה יש לנו פעמיים "שלא במסגרת עבודתו". בנוסח שהצעתי ניסיתי

להביא את הדברים למכנה משותף. זה הצריך שינוי-מה, שלדעתי הוא שינוי מזערי

שמותר לנו לעשותו.

עי אליצור;

בהצעת הנוסח אין המילה "המשתמש".

ר' מלחי;

עוד אגיד משהו בענין "המשתמש". השינוי כאן הוא שלגבי הנתקות או נפילה של

רכב מרכב או מטענו תוך כדי נסיעה נקבע אותו סייג שהציע חבר-הכנסת אורון למצב

של עמידה. בנוסח שאני הצעתי, בגלל המכנה המשותף, זה חל גם בעמידה וגם בנסיעה.

חשבתי שטוב לעשות כך לשם עיקביות. אני מודה שזו הרחבת הסמכויות.

היו"ר א' לין;

אילו לקחנו את הנוסח המקורי ומחקנו את המלים "תוך כדי נסיעה", זה היה

מספיק. מה עשה חבר-הכנסת אורון? הוא ביטל את משמעות המלים "תוך כדי נסיעה"

לגבי הנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו.
ר' מלחי
אבל הוא הגביל את זה בסייג "שלא במסגרת עבודתו". לאחר התיקון הזה, המשפט

"ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד", נעשה חסר משמעות. לדעתי, יש

צורך למחוק משפט זה, הוא כלול בתוספת שהציע חבר-הכנסת אורון.

עי אליצור;

כשהרכב נוסע, מישהו נוהג בו. יכול להיות שבמסגרת עבודתו הוא נוהג בו.

מוכרחים להפריד בין הדברים.

ר' מלחי;

אנחנו אומרים שאם הדבר קורה במסגרת עבודתו של אדם, כלומר כשעובד מוסך בא

לתקן, לאחר כל ההסתייגויות שהתקבלו, זה חסר עיקביות וחסר היגיון להוציא את

הסיטואציה של רכב נוסע מהמקרים שבהם הכלל לא חל "במסגרת עבודתו."

עי אליצור;

אני מציעה להשאיר את הנוסח כפי שהיה בהסתייגות. כאשר נגיש את ההצעה שלנו

לתיקון החוק, פשוט נבקש למחוק את המשפטים האלה. אם הופכים את ההגדרה כולה

ועושים דבר שהוא גם לא בדיוק מתאים למה שהועדה החליטה, עושים את העבודה הרבה

יותר קשה. הרבה יותר קל יהיה להציע פשוט למחוק משפט זה וזה, ולהסביר שאנחנו

מבקשים למחוק את ההסתייגויות. בנוסח החדש יש מהפכה שלמה.
מ' וירשובסקי
כיוון שאנחנו לא יכולים בשלב זה לשנות את החוק, אני מציע לשלב את

ההסתייגות כפי שהתקבלה במליאה. התיקון בשילוב ההסתייגות הראשונה היה באמת בגדר

התאמה. כאן כבר מתחיל ויכוח, ואני חושב שאנחנו סוטים מעבר לסמכויות שלנו. אם

משרד המשפטים והועדה חושבים שצריך לתקן את החוק ולקבל את הנוסח כפי שהובא

לקריאה השניה, נתקן. אם לא, יישאר הנוסח הזה. כל משחקי המלים והשינויים הם

תקדים מסוכן, שיוצר אי בהירות. אינני מציע ללכת בדרך הזאת.

י' לוי;

הבנתי שהיועצת המשפטית הציעה את הנוסח החדש בגלל בעיות של ניסוח. אני

מציע לחלק את ההגדרה של רכב מנועי לשתי פסקות. מותר לנו לעשות את החלוקה הזאת

לצרכי ניסוח. בפיסקה הראשונה יבוא יבוא ענין הנסיעה ברכב, כניסה לתוכו וכו',

בפיסקה (ב) יבוא ענין ההנתקות או הנפילה מהרכב תוך כדי נסיעה או כשהרכב עומד,

עם הסייג "שלא במסגרת עבודתו".

ר' מלחי;

אני רוצה להקדים הערה לדברים של גבי אליצור בענין התיקון שיוגש. אנחנו לא

יודעים אם ומתי יוגש תיקון. אם כי אני מקווה שיוגש תיקון ואברך אם יתקבל תיקון

כזה, הייתי מציעה לא לסמוך על זה. אני חושבת שחובתנו לצאת מהנחה שהחוק שאנחנו

מקבלים היום הוא החוק, והוא צריך להיות מנוסח כפי שהאחריות מחייבת לנסח אותו,

ולא להסתמך היום על כך שהחוק יתוקן. אף על פי שאני מקווה שהחוק יתוקן, אני

חושבת שחובתנו להתייחס לחוק כאילו לא יתוקן ולעשות את המכסימום שאנחנו יכולים

לעשות במסגרת הסמכות כדי שהחוק יהיה ברור.

אני מודה ומתוודה שמתחתי עד למכסימום את הסמכות שנותן סעיף 130, ואני לא

בטוחה שזה מותר. אמרתי מלכתחילה שמתחתי, משום שהנוסח היה מסורבל ולא עקבי.

ועכשיו לתוכן. לאחר שהתקבלה ההסתייגות של חבר-הכנסת אורון, צריך למחוק את

המשפט "ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד". בהסתייגות נאמר "וכן

התנתקות או נפילה כאמור" - כלומר, של חלק מהרכב או ממטען - "כשהרכב עומד או

חונה". זה דבר והפוכו. חייבים למחוק, ולדעתי זה בסמכות הועדה.

עי אליצור;

לא. טעינה ופריקה זה לא נפילה. עומדת מכונית, איש לא נוגע בה, פתאום נופל

חלק, או הרוח העיפה חלק מהמטען. דבר אחר הוא אם אני מטעינה מזוודה והיא נופלת

על ראשי. על זה החליטה הועדה לומר "למעט".

ר' מלחי;

השאלה היא אם ההבחנה הדקיקה הזאת צריכה להשאר.
היו"ר א' לין
לא מדובריכאן בהבחנה דקיקה. קבענו באופן ברור ביותר שמה שקורה בטעינה של

רכב או בפריקתו איננו בגדר תאונת דרכים. זה צריך להשאר. כאן מדובר במקרה של

התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטען שלו תוך כדי נסיעה, התיקון של חבר-

הכנסת אורון אומר שהוא הדין גם אם הרכב עומד.



אני משתכנע שצריך ללכת על פי הצעתו של חבר-הכנסת וירשובסקי ולהכניס את

הדבר כמות שהוא, אחרת לא נמלא חובתנו כמחוקקים. שאלתי לפני כן את משרד

המשפטים מה הם מעדיפים, אם לקחת בחזרה את הצעת החוק או שנשלים את החקיקה.

נכון, הנוסח יהיה קצת יותר מסורבל, אבל זה יהיה ביטוי מדוייק למה שהחליט

המחוקק. זה מה שאנחנו חייבים לעשות. בנוסח שהציעה גבי מלחי אני רואה גם שינוי

בתוכן. אני הושב שלא יחיה מנוס אלא להכניס את ההסתייגות של חבר-הכנסת אורון

כפי שהתקבלה במליאה.

הוחלט לכלול בהגדרה של "שימוש ברכב מנועי" את ההסתייגות של

חבר-הכנסת חי אורון כפי שהתקבלה במליאה.

גם אם לא עושים שום שינוי, חשוב לקבל החלטה לאחר שהיה דיון בנושא.

ד. חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 23), התש"ן-1990 - הצעת

חברי-הכנסת ש' וייס וע' סולודר

חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 24), התש"ן-1990
היו"ר א' לין
אנחנו מדברים בהצעת חוק של חברי הכנסת ובהצעת חוק של הממשלה. מר גוברמן,

מה השוני העיקרי בין שתי הצעות אלה? באיזו הצעה כדאי להשתמש כמצע לדיון בועדה?

שי גוברמן;

כמובן שאני מציע לדון על בסיס הצעת החוק של הממשלה.
ר' מלחי
צריך קודם להחליט על העקרונות לפני שבאים לסעיפים. יש שלושה דברים שבהם

יש שוני בין שתי ההצעות, עליהם צריכה הועדה להחליט.

שי גוברמן;

הצעת הממשלה היא מצומצמת מאד בהיקפה, היא מתייחסת ל"עובד המדינה שמקום

עבודתו הרגיל נמצא במדינת חוץ". ואילו ההצעה של הברי הכנסת שבח וייס ועדנה

סולודר מתייחסת לכל נציג ישראל, שמוגדר כ"מי שמכהן באותה עת כנציג רשמי של

מדינת ישראל, הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, קרן קיימת לישראל או

חברה ממשלתית, והוא נמצא במסגרת תפקידו מחוץ לגבולות מדינת ישראל", וכן לבני

המשפחות של נציגים אלה. זהו ההבדל המרכזי בין שתי ההצעות. כל השאר הם דברים

טכניים.

היו"ר א' לין;

קודם כל נקבל החלטת לאחד את שתי ההצעות, שלא נגרע חלילה מזכויות היוצרים

של מגישי הצעת החוק הפרטית.
נתחיל בדיון בשאלה המרכזית
מי רשאי יהיה להצביע בחו"ל. וקודם כל נשמע

מנציגי הממשלה מדוע חם העדיפו את התפיסה המצומצמת.



א' שיל"ת;

התפיסה המצומצמת נובעת מאי רצון, כפי שהבינונו יש אי רצון כזה גם בתוך

המפלגות, לתת זכות הצבעה לכל אזרח ישראל שנמצא ביום בחירות בחו"ל. הצעות לאפשר

הצבעה לישראלים בחו"ל חוזרות ועולות בכל קדנציה, לפחות מאז אני מכהן בתפקידי.
היו"ר א' לין
כאן לא מדובר בכל אזרח ישראל. בהצעת החוק של חברי הכנסת מדובר על עובד

המדינה, הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, קרן קיימת לישראל וחברה

ממשלתית. רק על זה מדובר.
א' שיל"ת
נכון. אם אתה פורץ פירצה ומאפשר הצבעה בחו"ל, השאלה היא אם אתה פותח הכל

או מגביל בתחום כלשהו. אם אתה מדבר על שליחים רשמיים, פקידים שמקום העבודה

הקבוע שלהם בחוייל, המדינה שלהח אותם לעבוד שם ועקב כך נמנעת מהם זכות ההצבעה,

ההצעה היא לאפשר להם הצבעה בחו"ל. כשאתה פותח את הפתח גם לעובדי סוכנות או

חברות ממשלתיות, למה לא לכלול גם אנשי שיווק ועובדים אחרים של חברות פרטיות,

שיש להן עסקים טובים מאד בחו"ל והן מביאות הרבה מאד דולרים למדינה? למה לא

לכלול אנשים שיצאו ללמוד, להשתלם, והם מביאים ידע למדינה - סטודנטים למיניהם,

מתמחים. התחום הולך ומתרחב ואתה לא יכול להבחין.

היו"ר א' לין;

נעשה הבחנה אחרת. אני מבין את ההבחנה לגבי כלל אזרחי המדינה. אבל מה

ההבדל בין עובדי מדינה ובין ארבע הקטגוריות האחרות שבהצעת חברי הכנסת?
אי שיל"ת
לדעתו של חברי מר גוברמן, שהוא טען לה בלהט רב בפעמים הקודמות, אכן אין

הבדל. הוא אומר שהבחירות הן לא של מדינת ישראל ועובדיה, ואם מאפשרים הצבעה

בחוץ לארץ, צריך את זה לכולם ולא רק לעובדי מדינה. יש הרבה היגיון בעמדה זאת.

עובדי המדינה שמשרתים באופן קבוע בחוץ לארץ, הם נשלחו על ידי המדינה והנה

השליחות הזאת מונעת מהם הצבעה בבחירות, כי הם לא יכולים לחזור ארצה ביום
הבחירות. לכן באה המדינה ואומרת
אני שלחתי אתכם, אני מאפשרת לכם להצביע. כל

היתר הם מוסדות שהם לא המדינה, הם היו מוסדות של המדינה-בדרך, מוסדות שיש להם

חשיבות לאומית. חברות ממשלתיות יש מכל מיני סוגים, יש חברות שבהן יש שליטה

מלאה למדינה ויש חברות ממשלתיות שבהן יש רק שליטה חלקית. ברגע שאתה אומר

שהאפשרות תנתן לא רק לעובדי המדינה, אלה שהמדינה חייבה אותם להיות בחו"ל, אלא

גם לעובדי כל מיני מוסדות חשובים אחרים, הרי יש עוד מוסדות חשובים. היום נקבע

את ארבעת המוסדות שכלולים בהצעת חברי הכנסת, מחר יבואו אחרים ויבקשו אפשרות

כזאת באותה מידה של הצדקה, ואז אתה כבר לא יכול להבחין מי כן ומי לא, פרצת את

הדרך לפני כולם.

כשפורצים את הפירצה, הדרך נפתחת. על חלק מהפירצה שכבר נעשתה מצטערים עד

היום. בזמנו נתנו לימאים את זכות ההצבעה בחו"ל, אחרי שביתות גדולות. בגלל הלחץ

הפוליטי פרצו את הפתח הזה ואיפשרו לימאים להצביע בחו"ל, והיום כולם מצטערים על

זה.
ש' וייס
למה מצטערים?
היו"ר א' לין
מר שיל"ת, תסביר לנו מה הבעיות המיוחדות שקשורות בהצבעה בחו"ל,
א' שיל"ת
ככל שאתה מרחיב את היקף המצביעים בחו"ל, מתעוררת בעיה בצד הארגוני,

בשליטה וידיעה איך עושים ומה עושים, אם הבוהר הצביע מרצונו ההופשי או לא. מצד

שני יש בעיה למפלגות, שיצטרכו להשקיע הרבה מאד כסף בתעמולה בהו"ל, כי מספר

הנמצאים בהו"ל - מה שנקרא אצלנו יורדים, אני אף פעם לא יודע בדיוק מה ההגדרה

הזאת - שווה כמה וכמה מנדטים בכנסת, ואין לי ספק שזה יריץ את המפלגות,
שי וי יס
אילו דובר על כל אזרחי ישראל שנמצאים בהו"ל, היה יסוד לנימוקים האלה. אבל

אם מדובר לכלול גם עובדי קרן הקיימת וקרן היסוד, עוד כשבעים איש, איזה מפלגות

יעשו תעמולה בהו"ל? בסך הכל מדובר על עוד כמה מאות.
אי שיל"ת
יש בעולם שתי דרכים לארגון הצבעה בהו"ל. האחת - הצבעה בקלפי בנציגות

ישראל, הבוחר נכנס מאחורי הפרגוד ומצביע. השניה - ככל שמרהיבים את מספר

המצביעים מקובלת השיטה של הצבעה באמצעות הדואר. כלומר, הבוחר פונה, מבקש

להצביע, שולחים לו חומר הצבעה, מעטפה פנימית ומעטפה חיצונית וכוי, הוא מצביע

בביתו, סוגר את המעטפות ושולח אותן בדואר. יש חשש לגבי הצבעה בדואר, שיטה

שקיימת במדינות שונות, איש אינו יודע אם הבוחר מצביע מרצונו החופשי.

היו"ר א' לין;

אנחנו לא מדברים היום על הצבעה בדואר. זה ברור לנו.
אי שיל"ת
אם לא מצמצמים את הזכות לעובדי המדינה. עצמה ומרחיבים אותה גם לגופים

אחרים, אין ספק שהפירצה הזאת תתרחב. השאלה היא אם קל יהיה לשים מחסום.
מ' פלדמן
באיזה סדרי גודל מדברים כאן, אם לפי ההצעה הממשלתית המצומצמת ואם להרחיב

את היריעה לפי הצעת חברי הכנסת.

שי וייס;

עוד 300 איש.
אי שיל"ת
אני לא יודע כמה שליחים יש לסוכנות היהודית, כמה שליחים יש לחברות

ממשלתיות.
היו"ר א' לין
על חברות ממשלתיות אנחנו לא מדברים כרגע. לסוכנות ולהסתדרות הציונית -

בוודאי פחות מאלף שליחים.

י' לוי;

יש שליחי חינוך כמעט בכל קהילה - מורים, מנהלים, מדריכים בתנועות נוער.

היו"ר א' לין;

חבל להתווכח, נברר את הנתונים. אני משוכנע שאין יותר מאלף. נכון שיש גם

בני משפחה. מה מספר עובדי המדינה המשרתים בחו"ל?
א' שיל"ת
1500 עד 2000.

היו"ר א' לין;

ההבדל הוא בסדר גודל שבין 2000 ל-3000.
שי וי יס
המנדט בבחירות הבאות יהיה 30 אלף קולות.

היו"ר א' לין;

אני מציע שלא נעסוק בענין עובדי חברות ממשלתיות. כל עוד עוסקים במוסדות

לאומיים, אנחנו נמצאים במסגרת מוגדרת. מרגע שאנחנו עוברים לחברות בעלות אופי

עסקי, אני רואה בעיה אמיתית לעשות אבחנה בין חברה ממשלתית ובין חברה אחרת.

שי וי יס;

תודה רבה על הטיפול בנושא הזה. אני רוצה לומר כמה דברים עקרוניים ואחר כך

אתייחס באופן דווקני להצעה של חברתי עדנה סולודר ושלי. אני מעלה את הנושא הזה

כבר בפעם השלישית, ואני רואה שעמדת הממשלה בנושא לא השתנתה, כפי שאני שומע גם

מן ההערות של מר שיל"ת ובעיקר מן המנגינה של ההערות.

יש בעיה עקרונית. זכות הבחירה היא זכות יסוד של אזרה, ובמדינה חופשית

לאזרח מותר להמצא מחוץ לגבולות מדינתו. אם העובדה שהוא נמצא מחוץ לגבולות

מדינתו, לא כל שכן בתפקיד, גורמת לכך שניטלת ממנו זכות יסוד כזאת, זה כשלעצמו

בעייתי.

אני יודע מה היה בעבר הרחוק. בעבר כולנו היינו באוירה של סלאח-שבתיזם ,

היתח לנו חרדה, היתה חשדנות שכולם מרמים, כולם משחדים, כל המתים מצביעים.

היו"ר א' לין;

רק בעבר? לא היו בעיות בבחירות האחרונות?



ש' וייס;

הבאתי דוגמה מהבחירות האחרונות. הדוגמה הזאת היא לא מקרית. היא רק מראה

שבמדינת ישראל הרבה יותר קל לזייף מאשר בהוץ לארץ, כי כאן יושבים

המניפולטורים.

אף פעם לא הבנתי עד איזה גיל מדינת ישראל וממשלתה והכנסת שלה יתייהסו אל

כל אזרח כאל רמאי פוטנציאלי. הרי זה בסיס הענין, כי הבעיות הטכניות הן שום

דבר. כל מה שיכולה לעשות דנמרק, גם אנהנו יכולים לעשות. אנהנו עם הכם, עם

גאון, רב תושיה. אין כאן בכלל בעיות טכניות, יש בעיות תוכניות, מוסריות.

מתייחסים אליהם כאל רמאים בפוטנציה. ציפיתי שיימצא אזרח ישראלי בחוץ לארץ

שיתהיל להטריד את הבג"צ. אני יודע שיש בעיה לבג"צ כי הוא עומד מול חוק, אבל

להטריד אותו, בתורנות, כדי שהשופטים באיזה שהוא שלב יביעו דעתם.

אני החלטתי הפעם להיות פרקטי, בהשפעתה של הברתי חברת-הכנסת עדנה סולודר.
היא אמרה
נתחיל במשהו. העמדה שלנו מנוגדת לעמדת הממשלה, הם לא רוצים להתחיל

בכלום. ואם כבר נפל עליהם האסון הנורא ויתנו לשליהי המדינה להצביע, שיהיו מעט,

רק אלף, ואם חלילה יהיו אלף מאתיים, זה כבר יהיה נורא, כי יהיו עוד מאתיים

רמאים.

אני מציע לקבל את הצעת החוק שלנו כמינימום. אני מתכוון, כל עוד אני חבר

בכנסת, ללחום על זכותם של אנשים שנמצאים בשליחות המדינה בכל מיני ואריאציות.

סוכנות היא סופר-מדינה. שליח מדינת ישראל בברית-המועצות יוצא מטעם הסוכנות.

אני לא מתנגד בשלב זה להוציא חברות ממשלתיות.

עי סולודר;

אני רוצה להזכיר ליושב ראש שבהכנה לקריאה הראשונה היה לנו כאן ויכוח על

הגישה המצומצמת מול הגישה המרחיבה, ולמעשה אנסנו את משרד הפנים להגיש הצעת

חוק. אחרת גם ההצעה הזאת לא היתה עוברת את הקריאה הטרומית ולא היתה מגיעה

לקריאה הראשונה.

הופיע בעתון מאמר של ד"ר ברכה, והוא אמר שאם אנחנו לא מאשרים הצבעה

לאזרהי ישראל שנמצאים בחוץ לארץ, אנחנו שוללים מהם זכות בסיסית של אזרחים.

החוק שלנו שמרתק בוחר לקלפי, עשה זאת.

אני מודה שכדי להעביר את ההצעה הזאת את המשוכה הראשונה, התחייבתי לפני

משרד הפנים שאנחנו נלך לגישה המצומצמת. אני יודעת מן הפרקטיקה שהטוב מאד הוא

אויב של הטוב. אני יודעת את הרגישות הרבה בענין היורדים, יש חשש שיורדים

שחיים שנים רבות בחוץ לארץ ישתתפו וישפיעו בבחירות.

היו"ר א' לין;

מרוב חששות מפני יורדים נרחיק אותם ונגרום לזה שהם באמת ישארו בחוץ לארץ.
עדנה סולודר
אני לא תומכת בזה. נכון היה להרחיב, בסייגים מסוימים. אבל זה נתקל

בקשיים פסיכולוגיים או אחרים. אני גם לא מקבלת שזאת בעיה למפלגות, בכמה זה

כבר יכול להשפיע. נדמה לי שההצעה של משרד הפנים מצמצמת יותר מדי כשהיא

מתייחסת רק לעובדי המדינה.



אני ערה לענין שעובדי הסוכנות או ההסתדרות הציונית לפעמים יושבים בחוץ

לארץ הרבה מאד שנים. אפשר להגביל את מספר השנים. אני מוכנה להוציא מההצעה את

עובדי החברות הממשלתיות. אפשר להגיע לעמק השווה, להסכים ולהתאחד על הצעה אחת

רחבה קצת יותר מן ההצעה של משרד הפנים.
ש' גוברמן
היתה לי הזכות להיות חבר בועדה בין-משרדית, אשר הגישה ב-18 בינואר 1965

דין וחשבון לשר הפנים. הועדה הציעה לתת אפשרות להצביע לכל מי שנמצא בחוץ לארץ

בשליחות המדינה או המוסדות הלאומיים, בשליחות מטעם גוף מבוקר, כמשמעותו בחוק

מבקר המדינה, ימאים, תלמידים ומשתלמים, ובני משפחותיהם של כל המנויים לעיל.

הבעיה המרכזית היתה, כפי שאמרה חברת-הכנסת סולודר, רגישות גדולה לענין

אזרחים ישראליים שלמעשה ניתקו עצמם מן המדינה ולא יעלה על הדעת שהם ישפיעו על

המתרחש במדינה.

ש' וייס;

ניתקו, ושלא יתחברו מחדש, חלילה...
היו"ר א' לין
לא רק הם, גם בניהם.
ש' גוברמן
מי שנושא באחריות לגורל המדינה צריך להשתתף בבחירות.
היו"ר א' לין
צריך גם לשרת בצה"ל. בלי שירות בצה"ל המדינה הזאת לא תתקיים.
ש' גוברמן
נכון. הייתי שמח לתת את האפשרות בצורה מכסימלית לאזרחי ישראל, בין שהם

עובדים שליחים של גוף מבקר, ובין שהם עובדים שליחים של גוף עסקי. אני הייתי

רואה את זח בברכה רבה.
היו"ר א' לין
אם כוללים חברות ממשלתיות, צריך לשקול גם תחומים אחרים. חברה ממשלתית

יכולה לשלוח אנשים לחו"ל לעשרים שנה. מה ההצדקה להבחנה בין חברה ממשלתית ובין

חברה פרטית? חברה פרטית נאבקת על קיומה ונושאת במשימות הכלכליות אולי טוב

יותר מחברה ממשלתית. אנחנו רוצים לגמור את ענין החברות הממשלתיות וכאן ניתן

להן עדיפות מי וחדת?

אני חושב שצריך לכלול עובדים של מדינת ישראל, הסוכנות היהודית, ההסתדרות

הציונית, קרן קיימת לישראל. ענין הקרן הקיימת הוא הכי פשוט, כי אני מניח שאין

לה יותר מעשרה שליחים שנשלחו מישראל למדינות חוץ. אלה המוסדות הלאומיים שלנו,

שקשה מאד להבחין ביניהם ובין שירות המדינה. אני חושב שעל זה אפשר להגיע

להסכמה.



י' לוי;

אני חושב שההצעה גובלת בחוסר צדק משווע לגבי אזרחים אחרים שנמצאים בחוץ

לארץ והם לא עובדי הסוכנות או ההסתדרות הציונית והם לא עובדי המדינה. אין

הצדקה לעשות הוק שהוא מעיקרו לא צודק. ההיגיון היה אומר שכל אזרח ישראל יוכל

לבחור. מדוע לעובד הסוכנות היהודית יש זכות יותר מאשר לתייר שנמצא בטיול בחוץ

לארץ? הוא חי כאן כל חייו, משרת במילואים, משלם מס הכנסה, ממלא כל חובותיו

כאזרח, ובמקרה - - -
היו"ר א' לין
והוא נוסע לחוץ לארץ דווקא כשיש בחירות?
י' לוי
כך יצא.

שי וי יס;

ביום המהפך ב-1977, 116 מחברי מרכז מפלגתי היו בחוץ לארץ.

י' לוי;

לא פעם נערכות הבחירות בקיץ, אנשים יוצאים לחופשה בחוץ לארץ. להם אנחנו

לא נותנים זכות הצבעה, ואילו לשליח הסוכנות או הקרן הקיימת שנמצא כבר עשרים

שנה בחוץ לארץ ניתן זכות הצבעה. יש סטודנטים שלא היתה להם אפשרות ללמוד

באוניברסיטאות בארץ, אין די מקומות בפקולטות לרפואה, או אנשים שיוצאים ללמוד

או להשתלם בחוץ תקופה מסוימת על מנת לחזור, אלה לא יצביעו, ולעומת אנשי

הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית - - -

ש' וייס;

אתה מציע; לי לא יהיה וגם לך לא יהיה...

י' לוי;

אני מציע לתת את הזכות לכולם. אני לא מציע לעשות הוק חלקי.

עי סולודר;

יהיה שלב שני.

יי לוי;

לא יהיה. אולי יהיה שלב שני בעוד עשרים שנה. החוק הזה מעיקרו איננו

צודק. הוא נותן עדיפות לאנשים שבמקרה מצאו עבודתם במוסדות מסוימים.

הסוכנות היהודית קשורה בהוצאה לחוץ לארץ של הרבה מאד אנשים, הרבה יותר

מאלף. אבל מכיוון שהיא מוגבלת בתקנים, היא עושה זאת באמצעות קהילות. הם יוצאים

כשליחי הקהילות ולא כשליחי הסוכנות היהודית. הסוכנות היהודית עוסקת בתיווך בין

קהילות בחוץ לארץ ובין מורים ורבנים וכוי. לסוכנות היהודית אין תקן, היא אומרת

לקהילה היהודית בפילדלפיה; תפנו אתם לפלוני, אנחנו נתווך ביניכם, וחוא יהיה

עובד של הקהילה ולא עובד הסוכנות. לפי החוק הזה, אותו אדם שחיה עבורו תקן



יצביע, ומי שלא היה עבורו תקן לא יצביע. החוק הזה בעיקרו איננו צודק, כי אינני

רואה עדיפות לזה על פני זה. ענין עובדי מדינה הוא עוד על הגבול, אבל להרחיב

מעבר לכך בוודאי אין הצדקה, אלא אם כן הזכות ניתנת לכל ישראלי בחוץ לארץ, ואני

הרחבה מלאה.
היו"ר א' לין
מה אתה מעדיף, שהחוק יהיה מצומצם רק לעובדי המדינה או שתהיה הרחבה גורפת?

י' לוי;

הייתי מעדיף הרחבה גורפת. אבל אם מדובר על הרחבה מצומצמת, אני חושב שאין

לה שום הצדקה כי אין שום עדיפות למוסדות שצוינו. יש מוסדות ישראליים ששולחים

אנשים שעושים שליחות המדינה, אבל הם לא עובדי המדינה ולא עובדי הסוכנות

היהודית, גם בתחום הכלכלי וגם בתחומים אחרים.
היו"ר א' לין
אני חושב שכדאי לנו להשאר במסגרת של עובדי המדינה ועובדי הסוכנות,

ההסתדרות הציונית וקרן קיימת, ולא להרחיב מעבר לזה. מבחינת התפיסה של הצדק,

אפשר להתווכח אם זח צודק או לא צודק כלפי כל אזרחי המדינה שנמצאים בחוץ לארץ.

ואז צריך להכנס לאנאליזה של קלסיפיקציות, יש אזרח מדינה שיש לו זכות והוא לא

מתכוון לחזור אליה. איך תבחין בינו ובין אחרים? הוא נמצא בחוץ לארץ כבר עשר או

חמש-עשרה שנים. נאמר שלא יוכל להצביע מי שנמצא בחוץ לארץ כבר חמש-עשרה שנים?

צריך יהיה לעשות בדיקות לצורך קלסיפיקציה, וזה לא פשוט. לא קל לבדוק אם אדם

שנמצא בחוץ לארץ הוא אכן סטודנט. ההתמודדות עם השאלות האלה היא לא פשוטה כפי

שהיא אולי נראית בהתחלה. אני לא מתנגד שסטודנטים יצביעו, להיפך, אני מאד בעד

זה, אבל אני רואה את קשיי הביצוע. יש כאלה שנשארים בחוץ לארץ והם נרשמים

באוניברסיטאות, יש שאפילו לא התחילו ללמוד. נצטרך להגדיר מיהו סטודנט, מי

שהביא אישור שאכן התקבל לאוניברסיטה, או שסיים שנת לימודים, אינני יודע.

אני לא חושב שאנחנו יכולים ללכת להרחבה גורפת, גם לא מבחינת הצדק והענין.

בהרחבה כזאת אנחנו לא יודעים למי יש קשר אמיתי עם המדינה ולמי אין קשר. צדק

מר שיל"ת שאמר שאם תהיה הרחבה גורפת, צריך יהיה לאפשר גם לנהל מערכת בחירות.

זה לא פשוט לנהל מערכת בהירות בין 300 אלף או חצי מיליון ישראליים שנמצאים

בחו"ל. לפי דעתי, אין מנוס מללכת לקטגוריות מוגדרות, שהארגון יוכל אכן להתמודד

אתן. לכן אני מעדיף את המסגרת המצומצמת.
מ' וירשובסקי
אני חושב שלאזרחי המדינה יש זכויות מסוימות שצריך להגשים אותן בכל מקום

ומקום. לפי השקפת עולמי, לכל אזרח מדינת ישראל צריכה להיות זכות הבחירה בכל

מקום שהוא נמצא. אם מדינת ישראל תגיד שאדם שיושב מספר שנים בחוץ לארץ ואין לו

שום קשר אתה מאבד את האזרחות, זה דבר שצריך לדון בו. אבל כל זמן שהמדינה מכירה

בזכותו להיות אזרח, יש לו גם הזכות לבחור ולהבחר.

אבל מאחר שאני יודע את הקשיים ואת הלבטים, מאז השנה הראשונה לחברותי

בכנסת בכל פעם דנים בנושא הזה, אני יודע שאנחנו לא יכולים להגיע להסדר כל כך

גורף כפי שאני הייתי רוצה. לפיכך הצעת החוק של חברי הכנסת סולודר ווייס היא

בהחלט סבירה בעיני.



אני מציע להוסיף גם גוף מבוקר, כי אם כוללים רק עובדי מדינה, הסוכנות,

ההסתדרות הציונית והקרן קיימת, זה עלול לגרום עוול. על בשרי חזיתי זאת. הייתי

בשליחות מדינת ישראל במדינות דרום-אמריקה, מטעם המחלקה לשיתוף בין-לאומי,

עסקתי בהכנת חוקי מים, ולאחר מכן הייתי בשליהות מטעם תכנון המים לישראל.

התפקידים והאינטרס של המדינה היו זהים בשני המקרים, אבל לפי החוק הזה כאיש

תה"ל לא הייתי יכול להצביע. מסיבות טכניות פעם היתה השליחות מטעם גוף זה ופעם

מטעם גוף אחר. אני בטוח שיש מאות ואלפים כאלה. לא מתקבל על הדעת להבדיל בין

אלה לאלה.

אמר מר שיל"ת שיש חברות כלכליות שמכניסות למדינה מיליונים, וזה נכון.

אבל בגלל כל מ<ני אילוצים אנחנו צריכים באיזה שהוא מקום למתוח קו. ההצעה של

חברי הכנסת היא טובה, ואפשר להוסיף גם גוף מבוקר. אם יש באיזו שהיא מדינה נציג

קבוע של אגד, שהוא גוף מבוקר, הוא יוכל להצביע שם. יהיו עוד שלושים או ארבעים

מצביעים בחוץ לארץ. אם לא רוצים להוסיף גוף מבוקר, להשאיר את ההצעה כפי שהיא -

אסתפק בזה. חשוב מאד לכלול חברות ממשלתיות, כי הן ממלאות פונקציות ממלכתיות של

מדינת ישראל.
היו"ר א' לין
אתה מדבר על מצב אידאלי או על המציאות?

מ' וירשובסקי;

כשאני מחוקק, אני צריך אולי לחשוב לא על מצב אידאלי אבל על גישה

קונסטרוקטיבית. אני מניח שאם קיימת חברה ממשלתית, הרי יש אינטרס למדינת ישראל

שתהיה חברה כזאת. ואם זו לא מחלקה ממשלתית אלא חברה ממשלתית, זה נובע מכל מיני

שיקולים כלכליים ומסחריים חשובים כשלעצמם, אבל זה לא צריך להשפיע על זכויות

בסיסיות של העובד. ניקח לדוגמה איש התעשיה הצבאית, עד אתמול הוא היה עובד

מדינה, עכשיו הופכים את חתעשיה הצבאית לחברה ממשלתית - מדוע שאותו עובד שיכול

היה להצביע בחו"ל ממחר לא יוכל להצביע?

אני תומך בהצעה של חברי הכנסת. אם רוצים להוסיף גוף מבוקר, אתמוך גם בזה.

אני מציע לא לצמצם את ההצעה לעובדי המדינה פרופר, ואני גם לא מסתפק בהרחבה

לעובדי הסוכנות, ההסתדרות הציונית והקרן הקיימת, שלדעתי אין להם ייחוס לעומת -

נושאי תפקידים ממלכתיים אחרים במסגרות חוקיות אחרות.
היו"ר א' לין
לכלול גם גוף מבוקר - זו הרחבה רצינית מאד.
מי וירשובסקי
נקודת המוצא שלי היא שאזרחות נושאת עמה חובות אבל נושאת עמה גם זכויות

מסוימות, ביניהן הזכות לבחור. אני יודע שיש יורדים שחיים בחוץ לארץ עשרים שנה

ואין להם מושג מה נעשה בישראל, הם רוצים להצביע ויכולים על ידי זה להשפיע, לכן

אני נרתע מלהציע הצעה גורפת. אני ער לבעיה הזאת. אבל ככל שאני יכול להרחיב את

המעגל, אני מוכן לעשות זאת.
מי פלדמן
הרשו לי להביע דעה אחרת. קודם כל, יש זכות בסיסית לכל אזרח לבחור

ולהיבחר. אני לא חושב שהמצאותו של אדם רחוק ממקום הקלפי שלו בארץ היא שלילת

זכות. אם הקלפי שלי בבני-ברק וביום הבחירות אני נמצא באילת, לא אוכל לבחור

באילת. האם זו שלילת זכות? לא, משום שאני יכול לנסוע לבני-ברק ולבחור. גם מי



שנמצא בחוץ לארץ יכול תוך יממה אחת לבוא לכאן ולממש את זכותו, מבחינה חוקית,

אין כאן שלילת זכות בחירה. יש כאן שאלה פרקטית.

עד כמה שאני הבחנתי משיחות עם הרבה אנשים שנמצאים בשליחות או שנמצאים

בתפקידים שונים בחוץ לארץ, בתוך כמה חודשים הראיה שלהם והתחושות לגבי המצב

בארץ הן קצת שונות. הם מקבלים השפעה מהסביבה שהם נמצאים בה. זו המציאות.

ש' וייס;

לאן אפשר להגיע... בנימין נתניהו כשהיה בתפקיד בארצות-הברית לא ידע מה

קורה בארץ...
מ' פלדמן
הטוב ביותר הוא לא לפרוץ בכלל את הגדר ולהשאיר את המצב כמו שהוא. מי

שנמצא בארץ יבחר בקלפי שלו, כאן בארץ. אם פורצים ומרחיבים את היריעה, ניתן

זכות הצבעה לאנשים שגרים שנים בחוץ לארץ - - -

שי וי יס;

אגודת-ישראל נעשתה מאד ציונית...
מ' פלדמן
תמיד היתה. עוד לפני מאתיים שנה.

מ' בן-יעקב;

אני מבין שבענין עובדי המדינה אין חילוקי דעות. אבל כעובד משרד החוץ אני

רוצה לומר שכאשר לא היתה הזכות הזאת היתה לנו הרגשה של עוול. הרשו לי לספר

מנסיוני. כשהייתי בתפקיד בסינגפור או באיסטנבול, לא מפני ששבוע לפני הבחירות

החלטתי לצאת לחוץ לארץ, אלא תקופת זמן לפני כן נשלחתי לאותו מקום כדי למלא

שליחות של המדינה. היתה לי ולחברי הרגשה שנמנע מאתנו לממש זכותנו.

אנחנו מברכים על התיקון המוצע. היינו מתעוררים לטפל בנושא למחרת בחירות

והיו אומרים שעוד יש זמן, עד שהגיע ערב בחירות ואמרו שכבר אין זמן. כך הגענו

עד הלום. אם התפנינו לעסוק בנושא כמה שנים לפני הבחירות ויש זמן לתקן, יש לברך

על כך.
היו"ר א' לין
מה דעתך בשאלה המרכזית שלפנינו: לכלול בהסדר הזה רק עובדי מדינה או

קטגוריה רחבה יותר?

מ' בן-יעקב;

כשדיברנו על עובדי המדינה, פסקנו שנציב שירות המדינה יקבע למי יש תעודת

עובד מדינה. אם מרחיבים, צריך למצוא מכניזם כדי לקבוע מיהו עובד קרן קיימת

ומיהו עובד הסוכנות. צריכה להיות הגדרה כזאת כדי להבדיל בין עובדים שנשלחו מן

הארץ ובין עובדים מקומיים בחו"ל, שגם הם עובדי הסוכנות.



היו"ר א' לין;

זו בעיה טכנית שעליה קל יהיה להתגבר. השאלה היא מי כלול במסגרת האנשים

שיוכלו להצביע בחו"ל. לפי דעתי, לכלול גוף מבוקר זו הרחבה גדולה מדי. לכלול

חברות ממשלתיות יש הצדקה, אבל זה גם יוצר בעיה, כי אלה גופים עסקיים. קשה

לעשות הבחנה בין גוף עסקי שהוא חברה ממשלתית ובין גוף עסקי אחר, מה גם שאנחנו

יודעים שרבות מאד מהחברות הממשלתיות מתקיימות לא משום שזה אינטרס של המדינה

אלא מאינטרסים אחרים. בסך הכל זה גוף עסקי. הרחבה גורפת, לכלול גם תיירים

וגם סטודנטים, כשאיננו יודעים מי מהם מתכוון לחזור ומי לא מתכוון לחזור לארץ,

זה הוצע אמנם על ידי חבר-הכנסת לוי אבל לא שמעתי תמיכה בהצעה זאת.

אני רוצה להעמיד להצבעה שתי הצעות זו מול זו: האחת - זכות ההצבעה בחוץ-

לארץ תהיה רק לעובדי המדינה; הצעה שניה - הסדר לקטגוריה אחרת, שאחר כך נחליט

מהי. זאת לא הכרעה סופית, נצביע כדי שנדע איך לכוון את הדיון שלנו ולהתקדם.

הצבעה

בעד ההצעה שזכות ההצבעה בהו"ל תה<ה רק לעובדי המדינה - 2

בעד ההצעה שהזכות תהיה לקטגוריה יותר רחבה - 4

הוחלט שזכות ההצבעה בחו"ל תהיה לקטגוריה יותר רחבה מעובדי המדינה

קטגוריה אחרת - יש כמה אפשרויות. חבר-הכנסת לוי הציע הרחבה גורפת -

כולם. אפשרות שניה - להוסיף גם גוף מבוקר, זה כולל רשויות מקומיות, חברות

עירוניות וכו'. אני מבקש לקרוא את ההגדרה של גוף מבוקר.

ר' מלחי;

ההגדרה של גוף מבוקר בחוק מבקר המדינה, סעיף 9: " (1) כל משרד ממשלתי;

(2) כל מפעל או מוסד של המדינה; (3) כל אדם או גוף המחזיק, שלא לפי חוזה,

ברכוש המדינה או המנהל אותו או המפקח עליו מטעם המדינה; (4) כל רשות מקומית;

(5) כל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר, שהממשלה משתתפת בהנהלתם; (6) כל אדם,

מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר, שיועמדו לבקורת על פי הוק, על פי החלטת הכנסת או

על פי הסכם ביניהם ובין הממשלה; (7) כל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר, שאחד

הגופים המנויים בפסקאות (2), (4), (5) ו-(6) משתתפים בהנהלתם, אולם הבקורת

על גוף כזה לא תופעל אלא אם הועדה או המבקר החליטו על כך ובמידה שהחליטו; (8)

כל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר הנתמכים במישרין או בעקיפין, על ידי הממשלה או

על ידי אחד הגופים המנויים בפסקאות (2), (4), (5) ו-(6) בדרך הקצבה, ערבות

וכיוצא באלה; אולם הבקורת על גוף כזה לא תופעל אלא אם הועדה או המבקר החליטו

על כך ובמידה שהחליטויי. זה גוף מבוקר, אלא שהבקורת תופעל עליו לפי החלטה. הוא

לא פוסק להיות גוף מבוקר גם אין מפעילים בקותאת הבקורת.

היו"ר א' לין;

יש שלוש הצעות, ונלך מן המצומצם אל הרחב. אני הצעתי הצעה מצומצמת,

בהסכמת חברי הכנסת שהגישו את הצעת החוק, שהקטגוריה תהיה זו שהם הציעו פרט

לחברה ממשלתית. ההצעה השניה היא של חבר-הכנסת וירשובסקי: להוסיף גוף מבוקר.

ש' וייס;

חבר-הכנסת וירשובסקי, הצטרף אלינו.



מ' וירשובסקי;

אני מסיר את הצעתי.
היו"ר א' לין
הצעה אחרת היא של חבר הכנסת יצחק לוי - הרחבה גורפת,
י לוי
אני מסיר הצעה זו.
ש' וייס
הבר-הכנסת לוי בעצם הסיר את הצעתו כשהצביע בעד הסדר לעובדי המדינה בלבד.

היו"ר א' לין;

אם כך, נשארה ההצעה של חברי הכנסת וייס וסולודר, בלי חברה ממשלתית.

מ' וירשובסקי;

אני הסרתי את הצעתי להוסיף גוף מבוקר, אבל אני מבקש להשאיר חברה ממשלתית.
היו"ר א' לין
יש לפנינו עכשיו שתי הצעות: האחת - הצעת חברי הכנסת וייס וסולודר בלי

חברה ממשלתית; השניה - עם חברה ממשלתית. נצביע.

הצבעה

בעד ההצעה של חה"כ ש' וייס ועי סולודר בלי חברה ממשלתית - 4

בעד ההצעה עם חברה ממשלתית - 1

התקבלה ההצעה של חהייכ שי וייס ועי סולודר בלי חברה ממשלתית

רבותי, ניגש לחוק עצמו. נקרא את הצעת החוק של הממשלה, נשתמש בה כמצע

לדיון.

(קורא סעיף 1 להצעת החוק - תיקון סעיף 6}

אושר סעיף 1

(קורא סעיף 2 - תיקון סעיף 7)
ש' גוברמן
זה ענין טכני. הסעיף מדבר על ריתוק לקלפי, בהוספת האותיות באים להגיד

שאלה שיש להם הצבעה מיוחדת אינם מרותקים לקלפי מסוימת.
היו"ר א' לין
אושר סעיף 2



(קורא סעיף 3 - תיקון סעיף 78)
ש' גוברמן
סעיף 78 לחוק העיקרי דן בקולות פסולים. אם מעטפות הצבעה מגיעות לועדת

הבחירות המרכזית אחרי ונאריך מסוים, צריך לקבוע בחוק שהמעטפות האלה פסולות ושלא

יהיה צורך לפתוח את המעטפות האלה ולצרף אותן למנין שכבר נעשה. יש כבר היום

הוראות בענין זה.

היו"ר א' לין;

זה תיקון כללי או שהוא מתייחס רק לשינוי העיקרי שאנחנו עושים בחוק זה?

שי גוברמן;

שני הדברים גם יחד. פיסקה (6 ) בסעיף 78(א) היום אומרת שאלה יהיו קולות
פסולים
יימעטפת הצבעח של בוחר שהצביע שהצביע לפי פרקים ט' או י' " - דהיינו

הצבעה של חיילים ושוטרים והצבעה בכלי שייט - ייואשר הגיעה לועדה המרכזית לאחר

היום ה-7 שלאחר יום הבחירות."

אנחנו מבקשים להרחיב ולהחיל את זה לא רק על פרקים טי או י', אלא לומר

"פרקים ט' עד י'. פרק ט' - הצבעה של חיילים ושוטרים; פרק י' 1 - הבחירות

בבתי סוהר ובבתי מעצר; פרק י'2 - הפרק החדש, הבחירות בנציגויות הדיפלומטיות

והקונסולריות. אנחנו מבקשים להבדיל ולקבוע שבהצבעה של חיילים ושוטרים המועד

ישאר היום ה-7 שלאחר יום הבחירות, ואם חחצבעח חיתה לפי פרקים י', י' 1 או י' 2 -

הקולות פסולים אם הגיעו "לאחר היום ה-2 שלאחר יום הבחירות".
היו"ר א' לין
איך יכולות המעטפות להגיע מחוייל עד לאחר היום השני שלאחר יום הבחירות?
אי שיליית
ההצבעה בכלי שיט ובשגרירויות, לפי הצעה זאת, תיעשה ביום ה-12 שלפני יום

הבחירות. בהצעת חוק אחרת שאנחנו עומדים להגיש אנחנו מציעים גם במקום שקבוע

היום ה-7 שלאחר יום הבחירות לתקן ולקבוע את היום השני, כך שלא יהיה הבדל.

מעטפות של חיילים ושוטרים למעשה מגיעות תמיד לפני היום השני שלאהר יום

הבחירות, אולי היתה פעם בעיה כזאת.
היו"ר א' לין
למה לא עושים את התיקון מיד?
אי שיליית
הצעת החוק עוד לא הוגשה, היא מתגבשת אצלנו להגשה על ידי חברי חכנסת מיכאל

איתן וחיים רמון. בסעיף אחר בחוק קבוע כבר עכשיו היום השני ולא היום השביעי.

צריך לתקן ולהתאים הכל ליום השני שלאחר יום הבחירות.
ש' גוברמן
אפשר למחוק את ההבחנה בין (א) ו-(ב). בסעיף 3 להצעת החוק, במקום פיסקה

(6) יבוא: מעטפת הצבעה של בוחר שהצביע לפי פרקים ט' עד י'2, ושהגיעה לועדה

המרכזית לאחר היום ה-2 שלאחר יום הבחירות.
היו"ר א' לין
התקבל סעיף 3 עם התיקון.

אנחנו עוברים לסעיף 4 להצעת החוק - הוספת פרק י'2: הבחירות בנציגויות

הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל. נעבור על הסעיפים אחד אחד,

(קורא סעיף 116ז - רשאים להצביע)

בסעיף 116ז מדובר על הצבעה של עובדי מדינה. נעסוק כרגע רק בעובדי מדינה

כדי לראות אם הקריטריונים בסדר, אחר כך נדבר על ההרחבה.
י' לוי
אני מציע למחוק את המלים "שמקום עבודתו הרגיל נמצא במדינת חוץ". יכול

להיות עובד שהמדינה שלחה אותו לשבוע או לשבועיים או לחודש, ואין סיבה שהוא לא

יצביע.
היו"ר א' לין
אין הבדל בין מי שיצא לחופשה ובין מי שיצא בשליחות? נתאר לעצמנו שנציב

שירות המדינה צריך לנסוע לשבדיה לייצג את ישראל בארגון בין-לאומי חשוב,

העדרותו מארוע זה כמו מפורומים בין-לאומיים אחרים עלולה לפגוע קשה במדינה. גם

אם לא נשלח מטעם משרד האוצר, הוא נוסע כדי להשתתף בפורום בין-לאומי חשוב גם

אם הוא עושה זאת במסגרת נסיעה פרטית, לא נאמר שלא יוכל להצביע מכיוון שזאת

נסיעה פרטית. מרגע שקבענו שהוא עובד המדינה, הוא יוכל להצביע בחו"ל, תהיה

נסיעתו לכל מטרה שתהיה, אפילו נופש, או למטרה חשובה של ייצוג המדינה בפורום

בין-לאומי.
מ' בן-יעקב
לפי סעיף 116י צריך להגיש רשימת בוחרים 42 ימים לפני הבחירות. אם נציב

שירות המדינה, לפי הדוגמה שנתת, לא ידע עד היום או עד השבוע חאחרון אם יסע או

לא יסע, שמו לא יכלל ברשימה בנציגות ישראל במדינת חוץ.
היו"ר א' לין
אנחנו צריכים לקבוע אם ההסדר יכול רק על עובד מדינה שבאופן קבוע עובד

בחו"ל או על כל עובד מדינה.
שי וייס
אם נדבר על כל עובד מדינה, זח יחול על 30 אלף תיירים.
א' שיל"ת
בניסוחים החלופיים שדנו בהם לא דובר על כל עובד מדינה. היתה הגדרה אחרת

של עובד מדינה שנמצא בחו"ל עקב תפקידו. כלומר, לא בחופשה או בטיול.
היו"ר א' לין
אני רוצה קודם כל ללבן את הצד המעשי. איך זה ייעשה לגבי מי שעקב תפקידו

נמצא בחו"ל?
א' שיל"ת
בכל משרד יודעים מראש איזה עובדים צריכים לצאת להשתלמות או כל דבר אחר.

אולי יש מקרים שאדם יוצא מהיום למחר, אבל בדרך כלל יודעים את זה מראש.

תנאי אחד להצבעה בחוץ לארץ הוא שעובד המדינה יהיה בחוץ לארץ גם ביום

ההצבעה בחוץ לארץ וגם ביום הבחירות בארץ. אם עובד המדינה יצא לחוץ לארץ ויהיה

שם ביום ה-12 לפני הבחירות, ביום שבו יצביעו בשגרירויות, אבל לקראת יום

הבחירות יחזור לארץ, אין לו בעיה, הוא יצביע כאן. כלומר, היציאה לחו"ל היא

לפחות ל-12 יום, לא ליום ורבע.

התנאי השני הוא שעובדה המדינה נמצא בחו"ל לרגל תפקידו. אם יש השתלמות או

כינוס גדול שעובדי המדינה צריכים להשתתף בהם, את זה יודעים מראש במשרד.

אם לא רוצים בסעיף 116ז. לכתוב יישמקום עבודתו הרגיל נמצא במדינת חוץ",
אפשר לכתוב
עובד המדינה שנמצא במדינת חוץ עקב תפקידו. לא כל עובדי המדינה

שיוצאים לחו"ל.

יי לוי;

ההגדרה של "עקב תפקידו" מעוררת כמה בעיות. גם אדם שנמצא עקב תפקידו בחוץ

לארץ, לא תמיד נמצא במקום שבו הוא עובד. יתכן שלצורך מגילוי תפקידו הוא נוסע

ממקום למקום. עובד השגרירות בשוויץ יכול להמצא ביום הבחירות במדינה אחרת.

זה מביא אותי למחשבה מה בכלל התועלת בספר הבוחרים בכל שגרירות? זה

מכשול. האם יש צורך בספר בוחרים? אם ייאמר כאן שיש צורך בספר בוחרים, הרי

מדובר לא רק על "עקב תפקידו" אלא גם צמוד למקום תפקידו - שתי הגבלות. לעניות

דעתי, הבדיקה צריכה להעשות במעטפות כשהן מגיעות לארץ רלא לשלוח ספרי בוחרים

לכל מקום ומקום.

אם התנאי הוא "עקב תפקידו", צריך לוודא שהממונים עליו אמנם שלחו אותו.

עובד המדינה יכול לטעון שהיה בתפקיד זה או אחר.

אני מציע שעובד המדינה יוכל לבחור בכל נציגות דיפלומטית של ישראל, לאו

דווקא במקום שהעובד נשלח אליו. לכן לא צריך כלל פנקס בוחרים בנציגות. אם אותו

עובד היה בחו"ל עקב תפקידו או שלא עקב תפקידו - הדבר ייבדק בארץ.

ש' גוברמן;

אני חושב שחבר-הכנסת לוי קלע בלב הבעיה. לפי הצעת הממשלה, לא כל מי שבא

לנציגות ישראל ומכריז שהוא שייך לקטגוריות כפי שהכנסת תיקבע והוא מבקש להצביע,

יתנו לו מעטפות והוא יצביע שם. הכוונה יהיו שרשאים יהיו להשתתף בהצבעה רק

אנשים אשר נמצאים ברשימה בשגרירות. אפשר לדון אם רוצים לאפשר לכל אחד להצביע

בנציגות ולתת אחר כך לועדת הבחירות המרכזית לפסול מעטפות:.
היו"ר א' לין
חבר הכנסת יצחק לוי הציע דבר אחר, אם עובד המדינה יצא לחו"ל עקב תפקידו -

הוא יוכל להצביע בכל אחת מנציגויות ישראל.
שי ג וברמן
לא זאת הצעת הממשלה. הצעת הממשלה אומרת שלא נותנים זכות יתר לעובדי

המדינה. אגב, הצעת הממשלה לא כוללת שר, ולא חבר כנסת. הצעת הממשלה אומרת שעובד

המדינה שביתו, לצורך התפקיד, נמצא בחוץ לארץ, נותנים לו אפשרות להצביע שם. מי

שבמקרה הזדמן לחוץ לארץ בגלל אלף ואחת סיבות, לא נותנים לו את האפשרות להצביע

שם. זאת הפילוסופיה שעומדת מאחורי ההצעה.

עיונית, כמובן שלתייר ישראלי בחו"ל מגיעה הזכות להשתתף בתהליך הבחירות גם

אם ביום הבחירות הוא נמצא בחוץ לארץ. אבל לפי התפיסה בהצעת החוק, על כל פנים

לפי שעה, אומרים שנותנים את האפשרות להשתתף בבחירות בחו"ל למי שנמצאים באופן

קבוע בחוץ לארץ בגלל תפקידם.
היו"ר א' לין
השאלה שעומדת על הפרק היא אם לאפשר הצבעה בחו"ל רק לעובד המדינה שעקב

תפקידו הוא נמצא בחו"ל דרך קבע, או גם לאותו עובד מדינה שעקב תפקידו צריך היה

בתקופת הבחירות - שני האלמנטים - להיות בחוץ לארץ. אם אפשר לתת זכות ההצבעה

גם לאותו עובד מדינה שאינו נמצא דרך קבע בחוץ לארץ לצורך תפקידו אלא גם למי

שעקב תפקידו צריך היה לנסוע בחו"ל, אני לא רואה סיבה לא לתת אפשרות זאת. השאלח

היא אם ניתן לבצע או לא ניתן לבצע.
אי שיל"ת
ניתן לבצע.

היו"ר אי לי ו;

אם ניתן לבצע, ניתן לו אפשרות זאת.

ש' גוברמן;

אם ניתנה הודעה מוקדמת.

תי אדרי;

עם תעודה.

היו"ר א' לין;

אנחנו לא מבחינים כאן בין החוק ובין תקנות. יש כמה דברים ששר המשפטים

יצטרך לקבוע, איך אדם מוכיח שהוא עובד המדינה, מה יהיו ההליכים. אנהנו לא

צריכים להכנס לזה כרגע. לא די שעובד המדינה יגיד; אני עובד המדינה. הוא צריך

יהיה להוכיח. צריך יהיה לקבוע איזה אישור הוא צריך להביא לצורך זה. אבל אנהנו

לא צריכים להכנס לזה, אלה פרטים טכניים שקשורים בביצוע החוק. מר שיל"ת אמר לנו

שניתן לבצע. ברור שצריך הסדרים טכניים של הודעה מראש וכוי.



מ' בן יעקב;

קשה לבצע, אבל אפשר להתגבר על הקושי. את רשימת המצביעים בנציגות צריך

להשלים 42 יום לפני הבחירות, -זאת אומרת שצריך להכין אותה שנים-שלושה שבועות

לפנ< כן.
היו"ר א' לין
לא חייבת להיות רשימה בנציגות. יכול לבוא אדם להצביע בנציגות, להציג

אישור מתאים. אפשר לפתור בעיות כאלה.
א' שיל"ת
הרעיון היה שאכן תוכן רשימה של מי שאמורים להיות בחוייל בשני ימי הבהירות,

הרשימה הזאת תכלול גם את הפרט סמוך לאיזו נציגות יהיה העובד ביום ההצבעה בהוץ

לארץ.

היו"ר א' לין;

ואם הוא נקרא היום לצאת בדחיפות לחוץ לארץ?
אי שיליית
הרעיון הוא שיצביעו לפי רשימות בנציגויות. כל נציגות תקבל שמות האנשים

שאמורים להצביע שם. הרשימות האלה צריכות להיות מוכנות 42 יום לפני יום

הבחירות.
היו"ר א' לין
כלומר, זה חל רק אם 42 יום לפני הבחירות יודעים שפלוני יהיה בחו"ל.
אי שיליית
אלה רוב המקרים.
עי סולודר
אם אפשר שכל עובדי המדינה שנמצאים בחוייל עקב תפקידם יוכלו להצביע, כדי

לעשות את זה. אבל אם זה מסובך, לעשות פריצה כזאת בשביל מי שנוסע לחו"ל - - -

היו"ר א' לין;

זה לא מסובך. אם שומרים על המסגרת של 42 יום, זה לא מסובך. אני חשבתי

שאפשר לתת אפשרות להצביע גם למי שיוצא לנסיעה דחופה. אבל אם הולכים לפי

רשימות, זה לא מסובך.
נסכם חלק זה
גם עובד המדינה שמקום עבודתו הרגיל איננו במדינת חוץ, אם

עקב תפקידו הוא נמצא בחוייל גם ביום שבו מתקיימת ההצבעה בחוייל וגם ביום הבחירות

בישראל, יוכל להצביע בנציגות של ישראל, ההצבעה תערך על פי רשימות שיוגשו 42

יום לפני יום הבחירות.



י' לוי;

למה נקבע שיוכל לבחור בחו"ל ילדו של עובד המדינה "שגילו אינו עולה על

עשרים שנה"?

מ' בן-יעקב;

בדרך כלל הילדים חוזרים לארץ לשרת בצבא. אם לא גמר את הלימודים בגיל

שמונה-עשרה, הוא נשאר בחו"ל עוד שנה. קבענו עד גיל עשרים.
היו"ר א' לין
בסעיף 116ז. נכלול לא רק עובדי מדינה. נצרף כאן גם עובדי הסוכנות

היהודית, ההסתדרות הציונית וקרן קיימת לישראל.

ש' גוברמן;

בהצעת הממשלה מדובר על עובד המדינה. השאלה היא גם לגבי הסוכנות היהודית,

ההסתדרות הציונית וקרן קיימת מדובר בעובד או בכל נציג אחר. לפי ההצעה של חברי

הכנסת וייס וסולודר - - -

היו"ר א' לין;

עובד, לא נציג. נלך באותו קו שהלכנו לגבי שירות המדינה, לא נעשה שתי

קטגוריות שונות.

ר' מלחי;

לגבי בני משפחה יש הבדל בין שתי ההצעות. בהצעת חברי הכנסת יש גם

"והסמוכים על שולחנו". אני מבינה שהכוונה היא להורים.

היו"ר א' לין;

נניח לסמוכים על שולחנו. הרי אנחנו לא רוצים לפרוץ יותר מדי. לא נגיע

לשלמות.

י' לוי;

בסוכנות היהודית, בהסתדרות הציונית ובקרן קיימת ישראל, ככל הידוע לי, יש

שני סוגי עובדים. יש עובדים שנשלחו מהארץ כדי לעבוד בחוץ לארץ, ויש שנסעו לחוץ

לארץ מסיבות אחרות ושם נתקבלו לעבודה. השאלה היא אם יש להבדיל בין שני הסוגים

האלה.

היו"ר א' לין;

איך תבדיל? למה להבדיל? משום שהוא חסך למדינה הוצאות הנסיעה ואת הובלת

החפצים? אם קיבלו אותו שם לעבודה - - -

ש' גוברמן;

ההגדרה של בוחר היא מי שרשום בפנקס הבוחרים. צריך שתהיה לו כתובת בארץ.

אם הוא אזרח ישראל תושב חוץ ואין לו כתובת רשומה בישראל, הוא לא יוכל להשתתף

בבחירות. עובד מקומי שהתקבל לעבודה בחו"ל, לא יוכל לבחור.



א' שיל"ת;

לרובם יש כתובת בארץ. הרי אנשים לא מודיעים שהם היגרו מישראל. הם עוזבים

את הארץ אבל נשארים רשומים במירשם האוכלוסים, יש להם כתובת. מי שנכנס לשגרירות

של ישראל ומודיע על שינוי מען, אם מענו ההדש במדינת הוץ, הוא יוצא מהפנקס

בארץ. אבל הרוב הגדול לא עושים את זה. פשוט יוצאים, בלי להודיע שום דבר,

ונשארים בחו"ל.

היו"ר א' לין;

לא ניגע בענין זה.

הוחלט בסעיף 116ז: א. במקום "שמקום עבודתו הרגיל נמצא במדינת חוץ"

יבוא: שעקב תפקידו נמצא במדינת חוץ. ב. יוספו עובדי הסוכנות

היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית וקרן קיימת לישראל, וייעשו

ההתאמות הדרושות בסעיפים האחרים.

(קורא סעיף 116ח - יום ההצבעה)

אושר סעיף 116ח.

(קורא סעיף 116ט - סדרי ההצבעה והוראות אהרות).

למה רק סעיפים 100 עד 116 ולא כל הסעיפים?

אי שיל"ת;

אלה הסעיפים המדברים על הצבעת ימאים, הטכניקה - דרך ההצבעה, ארגון הקלפי

וכו'.

היו"ר א' לין;

אושר סעיף 116ט.

(קורא סעיף 116י - רשימת הרשאים להצביע בנציגויות}
אי שיל"ת
בשיחה בינינו, גבי תמר אדרי העלתה הצעה שכדאי לשקול אותה. הרעיון הבסיסי

כאן, כפי שהסברתי קודם, הוא שיוכנו רשימות של עובדים שיודעים מראש שיימצאו

בחוץ לארץ, הרשימות יועברו לנציגות המתאימה ושם יוכל העובד להצביע. גבי אדרי

אומרת שאפשר להכין רשימות כאלה אבל לא להעביר אותן לנציגויות, במקום זה כל שר

שמטעמו יוצא עובד, יתן לו תעודה שהעובד נמצא מיום זה עד יום זה בתפקיד.

כשהעובד יבוא עם תעודה זו, שנגדיר אותה בתקנות, הוא יוכל להצביע בכל נציגות

שיופיע בה. אם באמת היה באותה עת בתפקיד בחו"ל והיתה לו זכות להצביע שם, את זה

נוכל לבדוק בארץ כשיחזרו המעטפות הכפולות. לפי הצעה זו גם עובד מדינה שיצא

לחו"ל לאחר שכבר הועברו הרשימות, גם הוא יוכל להצביע.
ש' וייס
מסמך נוסף למחלת הבירוקרטיה.
א' שיל"ת
לפ< הצעת החוק, כל שר יצטרך להעביר רשימה של אנשי משרדו שאמורים להיות

בחו"ל בתקופה הרלוונטית. השר יעביר את הרשימה לנציב שירות המדינה. הרי נציב

שירות המדינה לא יודע בדיוק מי נמצא בחו"ל בכל יום ולמה, כל שר יצטרך להעביר

רשימה של עובדי משרדו. מה שאמרה לי גבי אדרי, ואני לא הושב שצריך לפסול את זה

על הסף, שנוסף לרשימה יתן השר גם תעודה. כלומר, גם אם עובד יוצא להוץ לארץ

אחרי שהועברו הרשימות, הוא יוכל להצביע בחוץ לארץ, ולא יהיה מרותק לנציגות

מסוימת בחוץ לארץ.
היו"ר א' לין
מדובר על עובדים שיצאו בתקופה שלאחר מסירת הרשימות?

אי שיל"ת;

כולם. כל עובד מדינה שתקופה מסוימת לפני הבחירות, לדוגמה, קצין צבא שיוצא

להשתלמות לארבעה חודשים, או מי שיוצא ביום ה-30 לפני הבחירות, כל עובד מדינה

שבתקופה שלפני הבהירות יוצא לחו"ל בתפקיד יצוייד בתעודה שהוא נמצא בתפקיד

בחו"ל מיום זה ועד יום זה. בתעודה כזאת יוכל לבוא לכל נציגות של ישראל ויתנו

לו להצביע. זכות ההצבעה שלו, אם באמת היה בתפקיד או לא, זה ייבדק כאן כשיגיעו

המעטפות. זאת תהיה הקלה.
היו"ר א' לין
זה לא במקום הרשימות אלא נוסף להן?
אי שיל"ת
כן. אבל הרשימות לא יצטרכו להיות סגורות ביום ה-42 לפני הבחירות.
ש' גוברמן
למה אתה לא עושה את זה בבחירות הכלליות?
היו"ר א' לין
חבר-הכנסת יצהק לוי העלה קודם את הרעיון הזה, וגם לי הוא נראה הגיוני

מאד, ולא התקבל על דעתכם. עכשיו אתם אומרים שאם העובד יצא את הארץ לאחר היום

ה-42 לפני הבהירות, הוא יצוייד בתעודה ויכול להצביע בכל נציגות של ישראל.
ש' גוברמן
יש מדינות שבהן האזרחים מקבלים כרטיס בוחר, מציגים את כרטיס הבוחר בכל

קלפי שהם רוצים ומצביעים.
ש' וייס
מדינות נורמליות, לא מדינות של ימי הביניים.
ש' גוברמן
יכול להיות. אבל מדינת ישראל העדיפה, כנראה מסיבות טובות מאד - מי אני

שאטיל בהן ספק - ההחלטה העקרונית היתה שמצביעים אך ורק לפי רשימות מצביעים.

בודקים אם אדם נמצא ברשימה, ורק מי ששמו מופיע ברשימה - הוא משתתף בהצבעה.



לשבור את השיטה הזאת, לתת לכל אחד כרטיס בוחר... אנחנו עשינו רשימות גם לצורך

הצבעה בבתי הסוהר, עשינו את זה בכל מקום. לא נתנו תעודות בוחר. השיטה שעורכים

רשימה, ורק מי שכלול ברשימה משתתף בבחירות, השיטה הזאת הוכיחה את עצמה והיא

פועלת טוב.

צריך לזכור שכאשר ועדת הבחירות המרכזית תבוא למנות את הקולות, אם כי

מדובר במספר לא כל כך גדול בכל זאת מדובר בכמה וכמה מאות, לא תהיה אפשרות

לבדוק את המעטפות האלה כהלכה. זה טעון בדיקה ידנית, מעטפה מעטפה. צריך לשמור

על טוהר הבחירות.

היו"ר א' לין;

הערה למר שיל"ת. לדעתי, לא טוב לשלוף הצעות במהלך הדיון. אתה באת עם עמדה

מוגדרת. אפילו אם דבריה של גבי אדרי משכנעים, מכיוון שיש לכם אחריות בנושא

הזה, אני חושב שדברים כאלה טוב לכם לבדוק אותם בדיקה פנימית לפני שאתם מעלים

אותם לפני הועדה. אפילו אם הרעיון נראה שובה לב. אנחנו מצפים שכל רעיון שמובא

לנו ביוזמת המשרד, לא עקב בעיות שמתעוררות בדיון בועדה, ייבדק קודם כראוי, על

כל פנים, שמענו דעתו של מר גוברמן ונדמה לי שיש לה הרבה משקל.
אי שיל"ת
אני מקבל.

מ' וירשובסקי;

אם יש רשימה, עובד המדינה בחו"ל חייב להיות ביום הבחירות בעיר מסוימת,

להצביע בנציגות מסוימת ורק שם יוכל להצביע?
היו"ר א' לין
כן. בדיוק כמו כל אזרח במדינת ישראל.
מי וירשובסקי
אם בגלל עיסוקיו העובד לא נמצא אותו יום במרסי אלא בפריס, במסגרת תפקידו,

הוא לא יוכל להצביע. אני חושב שאנחנו מכשילים חלק לא מבוטל.
ש* וייס
המרחק ממרסי עד פריס דינו כמרחק בין חיפה ואילת.
מי וירשובסקי
אנחנו עושים מהפך די גדול בנושא הזה. בארצות הברית יש 10 - 15 נציגויות.

אם עובד צריך לנסוע ביום הבחירות לאטלנטה, הוא לא יוכל להצביע כי הוא יכול

להצביע רק בבוסטון. בארץ הענין אחר. בארץ יום הבחירות הוא יום שבתון, אפשר

לכוון את הדברים. יש גם החזר הוצאות נסיעה. אני חושב שההצעה שהועלתה היא

חשובה מכדי שנדחה אותה על הסף. אם לא נאפשר לעובד בחוייל להצביע בכל מקום שהוא

נמצא בו לרגל תפקידו, אנחנו עושים חצי מלאכה.
היו"ר א' לין
אנחנו לא דוחים על הסף. הצעה זו הועלתה, גם אם ללא הכנה מוקדמת, אבל הוא

לא נדחתה על הסף. שמענו כבר דעות שונות בנושא הזה, זה לא על הסף.



מר בן-יעקב, מבחינה מעשית, אתה רואה בעיה בענין זה?

מ' בן-יעקב;

אני לא רואה בעיה. יום הבחירות זה יום שבתון בארץ. זה יום שכולם ישתדלו

להיות במקום הנציגות. אפילו מי שצריך להפגש עם סנטור בעיר אחרת, יוכל לשכנע

אותו שיש בחירות ואפשר לדחות את הפגישה ביום אחד. מה גם שהרשימות מוגשות 42

יום מראש, ויש לפלוני ואלמוני רשות להגיד: אני לא אהיה בפילדלפיה באותו יום.

היו"ר א' לין;

כדאי גם קצת לרסן את הנסיעות.

הצעה זאת לא דחינו על הסף, אבל דחינו אותה.
י' לוי
סעיף 116י(2} מתאים רק לעובדי המדינה, לא לעובדי הסוכנות. מי ירכז את

הרשימות בסוכנות? צריך להוסיף משהו בענין זה.
היו"ר א' לין
בוודאי. כאן מדובר על נציב שירות המדינה, נקבע בהקבלה מי שעומד בראש

אותו ארגון בתפקיד המינהלי הגבוה ביותר - מנכ"ל, לא יושב ראש.
ש' גוברמן
רצינו להוציא את זה מהדרג הפוליטי. רצינו שזה יהיה דרג מי נהלי.
שי וייס
בסוכנות אין דרג לא פוליטי.
י' לוי
אותו נציג של הסוכנות יצטרך גם לסווג את האנשים לפי מקומות ההצבעה. בסופו

של דבר בכל נציגות צריכה להיות רשימה אחת.
היו"ר א' לין
כמובן שאת הסעיף הזה צריך יהיה להתאים להרחבה שעשינו.
מ' בן-יעקב
צריך להיות ברור שמדובר בנציגויות, כי עובדי הסוכנות והקרן הקיימת יושבים

לפעמים לא במקומות שיש לנו נציגויות דיפלומטיות.
היו"ר א' לין
הם לא יושבים במרחק כל כך גדול. לא נוכל לפתוח קלפי אלא בנציגויות של

המדינה. קלפי חייבת להיות בשליטת המדינה.



הפסוק האחרון אומר שמטעמים של בטחון המדינה מותר לא לכלול שמו של עובד

ברשימה. זה מתקבל על הדעת.

י' לוי;

אני מציע למחוק את המלים "ובלבד שהעובד הסכים לכך". ענין שבבטחון המדינה

אינו צריך הסכמתו של העובד.
שי וייס
צריך למצוא טכניקה שאותו עובד יוכל להצביע בלי ששמו יכלל ברשימה.

מ' בן-יעקב;

י 1ה נועד לאותם מקרים שהשם שאדם מופיע בו בחוץ אינו השם שבתעודת הזהות.

נדמה לי שבפעם הקודמת נאמר שלא לכפות עליו ויתור על זכות מסיבות כלשהן,

לכן מבקשים את הסכמתו.

היו"ר א' לין;

אם מטעמי בטחון אי אפשר לכלול שמו ברשימה, הוא עצמו יהיה המחליט סופית אם

לכלול את שמו או לא? נניח שהוא מתעקש, רוצה ששמו כן יכלל ברשימה. על פי

הניסוח כאן, הוא המבקר והקובע סופית אם טעמי הבטחון מוצדקים או לא.

אני חושב שאנחנו נאלצים לקבל את ההסתייגות של חבר-הכנסת יצחק לוי.
מי וירשובסקי
זה לא פוגע בזכות שלו לבחור? אם לא, זה לא נורא.

עי סולודר;

לא. הוא רק יופיע בשם אחר.

ש' גוברמן;

סליחה, אם לא יהיה ברשימה הוא לא יוכל להצביע.
שי וי יס
מוכרחים להבטיח לו את זכות ההצבעה.
י' לוי
אלה שתי סוגיות שונות. ההנחה היא שרוב העובדים שמטעמי בטחון המדינה אי

אפשר לפרסם את שמם, יסכימו. אני מדבר על המקרה שאחד לא יסכים. "ובלבד שהעובד

הסכים לכך" לא צריך להופיע, כי שיקול הדעת לא צריך להיות של העובד. אנחנו

צריכים אולי למצוא דרך אחרת לאפשר לאותם עובדים להצביע. אבל זאת סוגיה אחרת

לגמרי.



מ' גירשובסקי;

זאת סוגיה אחרת, אבל היא קשורה לענין זה. אני רוצה להיות בטוח שהאיש יוכל

להצביע.
היו"ר א' לין
מטעמי בטחון לא כללו שמו של אדם ברשימה, ייקבעו סידורים שיאפשרו לו

להצביע.
א' שיל"ת
מי יקבע?

היו"ר א' לין;

שר הפנים עם שר החוץ.

ש' גוברמן;

ואין צורך לפרסם את ההוראות האלה.
עי סולודר
יש אנשים שאסור לחשוף את זהותם. אני מניחה שאנשים כאלה שנמצאים מספר שנים

בחוץ לארץ הם גם לא מצביעים. זה חלק מעבודתם.

מ' וירשובסקי;

אם האיש רוצה להצביע, אני רוצח לאפשר לו להצביע. אני מקבל את הצעת היושב

ראש.

היו"ר א' לין;

לאדם זה יש זכות להצביע. מטעמי בטחון לא רוצים לחשוף את שמו האמיתי.

צריך לאפשר לו להצביע בלי לחשוף שמו האמיתי ברשימות. שר הפנים ושר החוץ יעשו

את הסידורים בענין זה.

התקבל סעיף 116י עם התיקון בסיפה של סעיף קטן(2).

(קורא סעיף 116יא - משלוח הרשימות)

התקבל סעיף 116יא.
מי וירשובסקי
אגיש הסתייגות ואציע לכלול גם עובדי חברות ממשלתיות.

היו"ר א' לין;

סיימנו את הדיון בחוק. נביא את הנוסח הסופי לאישור הועדה. תודה רבה

לכולם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:00)

קוד המקור של הנתונים