ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 13/06/1990

הצעה לסדר; הצעת חוק מטעם הוועדה לשיפור הנורמות המחייבות את נבחרי הציבור

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 145

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום רביעי, כ' בסיון התש"ן (13 ביוני 1990). שעה 08:30
נכחו
חברי הוועדה: א' לין - היו"ר

ש' אלוני

אי בורג

יצחק לוי

א' רובינשטיין
יועצת משפטית לוועדה
ר י מלחי
מזכירת הוועדה
ד' ואג

רשמה; א' ברק

סדר היום; הצעת חוק מטעם הוועדה לשיפור הנורמות המחייבות את נבחרי

הציבור (על רקע האירועים בחודשים האחרונים)

הצעה לסדר



הצעת חוק מטעם הוועדה לשיפור הנורמות המחייבות את נבחרי הציבור
היו"ר א' לין
אני מתכבד לפתוח או; ישיבת ועדת החוקה כאשר הנושא על סדר היום הוא הכנת חוק

מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שנועדה למנוע את תופעות השחיתות של נבחרי ציבור.

הצעת החוק מתבססת בעיקר על האירועים בפועל שהיו בשלושת החודשים האחרונים, ההסכמים

עם נבחרי ציבור למיניהם, ההבטחות שניתנו, כל הפרשיות הידועות היטב. זאת אומרת,

החומר האמפירי שיש לנו בשביל להכין את החוק הזה הוא גדוש מאוד, מגוון מאוד ועשיר

מאוד. אנחנו לא צריכים פה לשאוב דוגמאות עובדתיות נוספות.

קיימנו כבר סדרת ישיבות בנושא הזה ומטרת הדיון היום היא לגמור את הכנת החוק

לקריאה ראשונה ולתת את ההנחיות הסופיות ליועצת המשפטית של הוועדה להכין את החוק

לקריאה ראשונה.

לפני שאנו ממשיכים אני רוצה לומר שאין פה כפילות עבודה בינינו לבין ועדת

הכנסת. ועדת הכנסת התחילה ביזמת היושב-ראש שלה גם כן לדון בנושא הזה, אבל הם

עוסקים בשינויי תקנון. אנחנו לא עוסקים בשינויי תקנון. אנחנו על-פי מצוות הכנסת

עוסקים בחוקי יסוד, בחוקי בחירות ובשינויי חקיקה ראשית. כאמור, ועדת הכנסת

עוסקת בתקנון. במה שנוגע לשילוב בין השניים כאשר אנחנו באים ונותנים בחוק סמכות

ברורה לוועדת הכנסת אם לאשר הקמת סיעה חדשה או לאשר פרישה מסיעה, מובן שהאלמנטים

שצריכה ועדת הכנסת להביא בחשבון יכולים בהחלט להיקבע בתקנון הכנסת.

הסעיף הראשון בהצעה שלנו דן בתיקון חוק יסוד:הכנסת. בתיקון סעיף 6א (א)
בטיוטה שלפניכם נאמר
"מי שהיה חבר בכנסת יוצאת ופרש מסיעתו מבלי שהתפטר מכהונתו

בכנסת, לא יהיה מועמד בבחירות של הכנסת שלאחריה, ברשימת המועמדים של הסיעה שפרש

ממנה או של כל סיעה אחרת של הכנסת היוצאת". כאן היו הערות לסעיף הזה. אני מציע

שאנחנו נתקן אותן. קודם כל "פרש מסיעתו מבלי שהתפטר מכהונתו", צויין שלא ייתכן

שיהיו הפרשי זמנים גדולים מדי בין השניים. שכן הוא יכול לפרוש מסיעתו היום

ולהתפטר מהכנסת חודש לפני יום הבחירות. לא זו הכוונה. הכוונה היא, כמובן, שהוא

פרש מסיעתו ולא התפטר מהכנסת בו-זמנית או סמוך מאוד לכך.

ש' אלו נ י ;

"מבלי שהתפטר בסמוך לכך מכהונתו בכנסת".

הי ו"ר אי לין;

לאחר מכן ההערה השניה היתה "ברשימת המועמדים של הסיעה שפרש ממנה או של כל

סיעה אחרת של הכנסת היוצאת" - כמובן זה יכול להיות גם צירוף סיעות של הכנסת

היוצאת, מיזוג סיעות. לא חייבת להיות סיעה ספציפית מסויימת של הכנסת היוצאת. אני

חושב שגם זה אנחנו צריכים לתקן.
ש' אלוני
? פה אתה לא צריך לתקן. מדוע? מפני שהניסוח של סיעה זה גם הצירוף של הסיעות.

ברגע שיש צירוף של סיעות הם נחשבים לסיעה. כשהיה המערך, הם היו סיעה אמת.
ר' מלחי
הם סיעה אחת בכנסת, אבל אנחנו מדברים על צירוף של כמה סיעות שכל אחת מהן סיעה

בכנסת.



ש' אל ו נ י;

כל זמן שאת משתמשת בביטוי סיעה, צירופים זה סיעה וכל אחת לחוד זה סיעה.
ר' מלחי
אני מדברת על צירוף של כמה סיעות שהן סיעות בכנסת.
היו"ר א' לין
יכול להיות שמה שאומרת הברת הכנסת אלוני זה נכון. אנחנו רוצים שזה יהיה מאוד
ברור. הכוונה פשוטה
פה נאמר "או של כל סיעה אחרת של הכנסת היוצאת". על-פי משמעות

המלים הפשוטה אנהנו אומרים הוא לא יכול להצטרף לשינוי. אבל למשל יהיה הרכב סיעות

שינוי, ר"צ, מפ"ם, ייתכן יגידו בדוחק, בפרשנות, שלזה הוא כן יכול להצטרף. ברור

שהכוונה שלנו שהוא לא יכול להצטרף לסיעה בכנסת הבאה שבנויה על חברי כנסת של הכנסת

היוצאת.
ש' אלוני
לא הייתי מוסיפה את זה. מפני שאם זו לא סיעה בכנסת היוצאת וזה צירוף שנעשה

לבחירות הבאות, קשה להניח שזה בבחינת שוחד. זה כבר מעשה מרכבה הדש. הייתי משאירה

את זה פתוח לפרשנות. מספיק לי "כל סיעה אחרת של הכנסת היוצאת". כי אם הצירוף היה

תוך כדי עבודת הכנסת, זו סיעה של הכנסת. אם צירוף הסיעות היה תוך כדי קיום

הכנסת, זה עדיין של הכנסת. אם הצירוף היה לקראת הבחירות הבאות, זוהי כביכול מפלגה

אחרת או דבר אחר.
ר' מלחי
לכך הכוונה. ההבדל הוא בין סיעה שהיא צירוף לבין צירוף של סיעות. הכוונה

לצירוף של סיעות.
ש' אלוני
עניינית פה לא הייתי מרחיקה לכת. אתה זוכר איך הוקם הליכוד עם החיבורים?
היו"ר א' לין
כשהליכוד הוקם זה לגיטימי. השאלה מה אנהנו רוצים למנוע.
ש' אלוני
זה הוקם תוך כדי פירוק במרכז החדש.
היו"ר א' לין
? לא זו הבעיה שלנו של צירוף סיעות והקמת סיעות. הבעיה שלנו היא שהוא עזב את

סיעתו שלו ולקח את הקולות של הבוחר תמורת פיתוי ותמורת הבטחות. הבטחות אלה יכולות

להינתן לו או על ידי סיעה או על ידי שתיים-שלוש סיעות. יכולות לבוא אליו

שתיים-שלוש סיעות ולהגיד לו, שמע, אנחנו בכנסת הבאה מתכוונים ללכת ביחד, בוא

תפרוש מסיעתך. זו הבעיה שלנו.
ש' אלוני
אני לא רוצה להכביד, אבל יכולה להיות סיטואציה ששלוש או ארבע סיעות רוצות

להקים גוף גדול הדגש, ואחת מהסיעות, וזו יכולה להיות סיעה קטנה, לא רוצה לעשות את

זה, והאיש הזה אומר - זה בזבוז להישאר סיעה קטנה, בוא נעשה את הקואליציההגדולה.

זאת אומרת זה יכול להיות על בסיס רעיוני, ונדמה לי שמה שמוצע כאן סותם את הדרך



בפני זה. אני בעד להשאיר את הנוסח כפי שהוא. אבל אם אמנון רובינשטיין יתמוך בך

אני לא אשים הסתייגות.
היו"ר א' לין
זה לא ענין של הסתייגות. זה ענין של קריאה ראשונה. אפשר להציע גירסה שונה

ונחזור ונדון בדברים האלה. הענין הוא בכך שהאלמנט המרכזי שאנהנו רוצים למנוע

אותו, שהוא בעצם פרש מסיעתו. התפיסה הבסיסית היא שהקולות לא שייכים לו. הוא פורש

מסיעה בעוד שהסיעה קיבלה את הקולות ולא הוא באופן אישי. הוא לוקה את הקולות האלה

והוא עושה אתם איזשהו עסק שאנהנו רוצים למנוע אותו.

הבר-הכנסת רובינשטיין, אנחנו נמצאים בסעיף הראשון. בסעיף הראשון אנחנו אומרים

שחבר כנסת יוצאת לא יכול להצטרף לסיעה אהרת. התיקון הראשון אומר שהפרישה

וההתקשרות צריכים להיות בסמוך.
הנושא השני
לא יהיה מועמד ברשימת המועמדים של הסיעה שפרש ממנה או של כל סיעה

אהרת של הכנסת היוצאת. השבנו שכל סיעה אחרת של הכנסת היוצאת צריך לתקו ולומר גס

צירוף של כמה סיעות. שכו הפיתוי שהוא יעזוב את סיעתו יכול להיעשות על-ידי סיעה

אחת יכולים להגיד לו, אנהנו מתכוונים להקים כמת סיעות ביחד, בו תצטרף אלינו

ותעזוב את הסיעה. זאת אומרת, אם למשל ניקח דוגמא הוא מצטרף למולדת בבהירות

הבאות, והוא מצטרף למולדת, התהיה וצומת, אין זה משנה מבחינתנו. כי אווזה מידת

פיתוי קיימת בין שהוא מצטרף לסיעה אחת ובין שהוא מצטרף לרשימה שהיא צירוף של כמה

סיעות.

זו היתה דעתי ודעת גבי מלחי. לחברת-הכנסת אלוני יש דעה קצת שונה בענין הזה.
ש' אלוני
אני בעד להשאיר את זה כמות שזה, מפני שאם חל בתוך עבודת הכנסת צירוף של סיעות

הו הופכות לסיעה ואז זה מכוסה. אם נוצר צירוף של סיעות כתנועה הדשה לקראת הבחירות

הבאות, יכול להיות מצב שאדם אומר בתוך סיעתו, בואו גם אנחנו נצטרף לדבר הזה כדי

להקים דבר גדול. למשל הזית דתית. אבל מפלגה אהת מהחזית הדתית אומרת, אנחנו לא

רוצים. חבר באותה מפלגה אומר, אבל אני בעד. פרישה שלו והצטרפות לדבר ההדש לא

צריכה להיות גורם שמונע את הדבר הזה. מפני שחיים פוליטיים הם בכל זאת חיים

שמשתנים. אם נוצרת הזית הדשה לקראת בחירות ובתוך אחת המפלגות שיכולה להצטרף לגוש

יש הילוקי דעות ואהד אומר כו ללכת, מה עוד שסעיף (ב) למעשה מקל עליך. אני לא

צריכה את התוספת. מפני שאם הפרישה וההצטרפות הזאת היא בבחינת פיקציה כדי לעקוף את

סעיף (א), <ש אפשרות.
היו"ר א' לין
שמענו עמדות ונתקדם. זו הכנה לקריאה ראשונה. נקבל את דעת הרוב. מה דעתך,

חבר-הכנסת לוי?
י' לוי
אני מקבל את דעתה של חברת-הכנסת אלוני בתוספת אחת: הייתי מסייג את הסעיף הזה

עד חודשיים לפני סוף הכנסת. כי בסופו של דבר לקראת הכנסת הבאה יכולים לתת שיקקול

דעת למישהו להודיע שהוא מצטרף לסיעה אהת.
היו"ר א' לין
אז לא עשית כלום. הוא יעשה הסכם עם סיעה מסויימת והוא יצטרף אליה חודשיים

לפני כו. בואו נזכור על מה אנחנו מדברים. הוא לוקה קולות שלא שלו.
י' לוי
אני מקבל.
א' רובינשטיין
אני תומך בעמדה הכללית, אבל אני לא יודע איך לנסח את זה.
היו"ר א' לין
דשנו בזה די הרבה. לקריאה ראשונה נסתפק בזה כך.

היתה סיטואציה שאתה חבר-הכנסת רובינשטיין דיברת עליה. אני הבנתי אותך בדרך

אחת וגב' מלחי בדרך אחרת, ולכן לא ניסחנו את זה, ולי זה נראה חשוב.

אגיד לך מה היה הנושא שהעלית ורציתי שהוא יקבל ביטוי מדובר במצב למשל שיש

סיעה של 6 ואין פרישה. לא קמים 3 ואומרים, אנחנו רוצים לפרוש מהסיעה. כל אחד

טוען "אני הסיעה". הוא כותב מכוזבים ליושב-ראש הכנסת או למי שצריך ואומר "אני

הסיעה". לא נעשה אקט של בקשה להקמת סיעה חדשה ולא היתה פנייה. ואז אנחנו אומרים

מי הסיעה? זה מאוד קשור בנושא הזה כי יכולים להגיד 3 חברי כנסת, אנחנו לא פורשים,

בואו נגיד שאנחנו הסיעה. אמרנו שבמקרה שיש חילוקי דעות קודם כל רוב חברי הכנסת

הוא הסיעה. ואם אין רוב, החצי שבו נמצא זה שעומד בראשות הרש יכוה, בלי שום קשר

לפרישה או פילוג או אקט כזה. נכון?
א' רובינשטיין
נכון.
היו"ר א' לין
אז הבנתי אותך נכון.

ר י מלחי ;

הקושי שלי הוא שאנחנו מחוקקים כאן חוק שנוגע לשמירה על הדמוקרטיה ומניעת

שחיתות. אנחנו מכניסים את ההוראות האלה שנוגעות להתפלגות סיעה. המקום שלהן בחוק

הבחירות. אין מקום אחר כי אין לנו חוק כנסת, יש לנו רק תקנון. בחוק הבחירות זה

כבר דחוק מאוד להכניס את כל ההוראות האלה מפני שזה לא דבר שקשור עם הבחירות, אבל

אנחנו מכניסים את זה מפני ששם יש איזו הוראה שנוגעת למה קורה כאשר משתנה ההרכב

הסיעתי של הכנסת לצורך ועדת הבחירות המרכזית, לא לצורך ניהול הכנסת. אנחנו

מכניסים שם את ההוראות האלה.

הנושא הזה של מה קורה בסיעה שלא מתפצלת ורק לא ברור מי מייצג אותה, איננו

שייך לא לנושא של שמירה על הדמוקרטיה ולא למבנה של אותו סעיף. לא רק שזה לא שייך

אלא אין שום וו לתלות עליו את הענין הזה.
היו"ר א' לין
ישבתי עם הגבי מלחי, היא מדברת על בעיה של משפטנים. אנחנו מדברים על בעיה

עניינית ומהותית. זה כל כך קשור בנושא הזה, במקום להתפלג הוא יעשה סבוטאז' בתוך

הסיעה ויגיד, אני הסיעה. זה קשור בנושא הזה קשר אינטגרלי וענייני. מוכרחים לטפל

טיפול שלם. אמרה לי גבי מלחי את הדברים האלה בישיבה שהיתה לי ארנה והבנתי אותה.

זו בעיה של משפטנים. מאחר שאין לנו חוק שעוסק בזה, נכניס את זה בכל מקום שאפשר.

חייבים להכניס את זה.
ר' מלחי
למעשה זה שייך לתקנון.
היו"ר א' לין
הי<ת< מכניס את זה לחוק יסוד: הכנסת.
ש' אלוני
אם אינה לא מכניס לחוק יסוד: הכנסת, בחוק מימון מפלגות יש דיון בנושא הזה של

סיעה.
א' רובינשטיין
רק לצורך המימון.
היו"ר א' לין
למה שלא נכניס את זה בחוק יסוד: הכנסת?
ש' אלוני
אני לא מתנגדת.
ר' מלחי
זו הוראה שלפי אופיה שייכת לתקנון. הסיעה לא התפצלה אלא השאלה מי מייצג אורנה

כשיש ויכוח בתוכה.
י' לוי
אני מציע שנדון בזה אחרי קריאה ראשונה.
היו"ר א' לין
לא שנדון בזה אחרי קריאה ראשונה. זה ענין יסודי. נכניס אותו לחוק יסוד:

הכנסת. דבר כזה להכניס בתקנון משמעותו שרוב קואליציוני מחר ישנה לך את התקנון

על-פי הצרכים שלו. יהיה מצב של סיעה שהיא נוחה לצד זה או אחר, ישנו לך את התקנון.
ש' אלוני
בחוק יסוד: הכנסת הביטוי "סיעה" איננו מופיע. הוא מופיע ומשמש אותנו נהדר

בחוק מימון מפלגות. אני זוכרת שבפיצולים שהיו ושנדונו בזמנו בוועדת הכנסת - - -
היו"ר א' לין
ונתייעץ גבי מלחי עם היועצים המשפטיים ענבר ודמביץ, ויחליטו איפה המקום

המתאים. על-כל-פנים, השתכנעתי מדבריכם, לא הייתי ער לסיטואציה הזאת, שזה קשור

אינטגרלית בענין הזה ואי אפשר להשאיר ואקום, כי אחרת נעשה מעצמנו צחוק.

אנחנו עוברים לסעיף 2 - תיקון חוק הבחירות לכנסת.

סעיף (ב1}(1) הוא בעצם סעיף הסמכות שיש סמכות לוועדת הכנסת. אנחנו לא נכנסים

לתוכן הסמכות. זה ייעשה בתקנון, על-פי הצעתך, חבר-הכנסת רובינשטיין, או בכל דרך

אחרת.



סעיף (2) אומר "אישרה ועדת הכנסת את פרישתו של חבר הכנסת מסיעתו, לא יצורף

לסיעה אחרת". אני רוצח שתשימו לב להוראה הזאת שאומרת, לא שהוא לא יהיה ברשימת

המועמדים הבבאה אלא שאי אפשר לצרף אותו לסיעה אחרת בתוך תקופת כהונתה של הכנסת.

-זה נראה לכם?
א' רובינשטיין
לא דיברנו על זה בישיבה הקודמת. חשבתי שצריך לסייג את זה, לתת סמכות לוועדת

הכנסת. זה מרהיק לכת מאוד. אתן לדוגמא את המקרה של יוסי שריד.
היו"ר א' לין
זה לא אומר שאם יוסי שריד עשה את זה אז הכול בסדר.
א' רובינשניין
אני לא אומר שזה בסדר. זו דוגמא אידיאולוגית. זו דוגמא שאדם לא עשה את זה

בגלל טובת הנאה אישית. אני נגד המעבר מסיעה לסיעה. אני רק אומר שיש הבדל בין מעבר

אידיאולוגי. הוא עבר ממפלגת שלטון למפלגת אופוזיציה, אז בוודאי שהוא לא השוד

בקבלת טובת הנאה אישית. הגשתי את הצעת התקנון הזאת שהיא מאוד משמעותית, שוועדת

הכנסת לא תאשר מעבר מסיעה לסיעה או הצטרפות לסיעה, אם הוא קיבל תפקיד שר, סגן שר

או יושב-ראש ועדה או אם יש לו טובת הנאה כספית.
היו"ר א' לין
יחליטו על כך אשר יחליטו בוועדת הכנסת. ייתכן שנרחיב וייתכן שנצמצם. בואו

נדבר כרגע על העקרון הפשוט. בוא נבין מה אנחנו רוצים להשיג. אנחנו רוצים למנוע

את פרישתו מסיעה למטרה של השגת טובות הנאה אישיות. לא מקרים מצפוניים

אידיאולוגיים, ולא תמיד קל למתוח את הקו. אנחנו בכל אופן רוצים להבטיח שזה יהיה.

אם אנחנו אומרים שהוא לא יכול להצטרף לסיעה אחרת, הוא נשאר בעצם חבר כנסת

בודד במשך חייה של הכנסת הזו ואין הוא יכול להצטרף לרשימה אחרת. השאלה אם זה

נחוץ.
י' לוי
אני חושב שזה נובע מ-6א, אם הוא אחר-כך לא יכול להתמודד באותה סיעה שהוא רוצה

להצטרף אליה. כי אם הוא פרש מרשימה אחת הוא לא יהיה ברשימת מועמדים של סיעה שפרש

ממנה או של כל סיעה אחרת.
היו"ר א' לין
זו שאלה אחרת.
י' לוי
ו

אדם שפרש מהמערך או מהליכוד, אנחנו רוצים למנוע שיריון. אנחנו רוצים שבשנתיים

האלה הוא יחסה תחת כנפי הליכוד? מה יתן לו הדבר? הוא יכול להישאר כבודד ויתנו לו

את כל החסות. אם רוצים לתת לו מקום בוועדת הכספים או בוועדת החוץ והבטחון, הם

יכולים מה שהם רוצים. אם כוונתו היא אחר-כך להשתלב ברשימת הליכוד ולהתמודד, הוא

לא יכול לעשות זאת בגלל סעיף 6א. לכן יש הרבה הגיון. כי אם נאשר לו להצטרף לסיעה

אחרת אנחנו קצת סותרים את הדברים. הוא לא יכול לפתח פעילות מפלגתית, הוא לא יכול

להשתתף בפורום מפלגתי כי הוא בעצם גומר את עתידו באותה מפלגה לקראת הבחירות שלאחר

מכן.
היו"ר א' לין
אנחנו רוצים למנוע תופעה של חציית קווים. ניקח את המקרה של יוסי שריד. הוא

פרש מהמערך ועובד ביחס עם סיעת ר"צ. הוא לא חייב להצטרף לסיעה. הוא יכול להצביע

אתם ולעשות כל מה שהוא רוצה. אנחנו רוצים ליצור מחסום נוסף לחציית קווים.
ש' אלוני
הייתי הולכת לשיטתך, אמנון רובינשטיין. היה מצב של כנסת בעבר שפרשו יוסי שריד

ואחרים, אבל היתה איזשהי אתתיקה. עכשיו אתה רוצה לחסום את זה. עד התיקון הזה;

קיימת חזקה שהמנדט הוא של חבר הכנסת. הנה אנחנו עכשיו באים לנוכח השחתה נוראה

בנושא הזה, ואם אתה רוצה לבלום אווזה ואין לך שום קנה-מידה אובייקטיבי לבדוק איפה

טובות ההנאה - כי יש דברים שאתה יודע ויש דברים שאינך יודע - אם אדם פורש מבחינה

אידיאולוגית, הייתי משאירה אותו כחבר כנסת בודד, אבל אם פרישתו אושרה - - -
היו"ר א' לין
יש לי בקשה לכולנו. בואו נלך על-פי הרוב.
ש' אלוני
הייתי אומרת שמי שפרש כך וקיבל אישור, לא הייתי מונעת ממנו את האפשרות להצטרף

לסיעה לבחירות הבאות.
היו"ר א' לין
את זה לא מונעים. רק להיות ברשימת המועמדים. זה השיריונים. זה הפיתוי הכי

גדול לפרישה. ייבחר, הכול יהיה בסדר, הוא יצטרף לסיעה.
א' רובינשטיין
זה דראסטי מאוד.
היו"ר א' לין
בוודאי שזה דראסטי.
א' רובינשטיין
יש לי בהחלט קריטריונים שאני יכול להבחין בין מעבר מסיבות אידיאוללוגיות לבין

טובת הנאה אישיות. שלושת הדברים שפירטתי מכסים אותנו.
היו"ר א' לין
הוא יהיה בכנסת והוא יהיה אידיאולוגית נפלא והוא יצביע אידיאולוגית איך שהוא

רוצה, אבל הוא לא יחצה קווים. חוץ מזה, זה לא סופי. בואו נראה מה שהרוב מסכם

ונקבל את זה. זה מועבר לקריאה ראשונה, נחשוב כולנו הלאה ונקבל כרגע את הכרעת

הרוב.
ש' אלוני
הייתי בשלב זה משאירה את זה.
י' לוי
אני מבקש הסבר: בסעיף (ב1)(1} שבו נאמר "ועדת הכנסת רשאית לאשר שינוי בהרכב

הסיעתי של הכנסת", פירוש הדבר פרישתו מהסיעה או הכרה כסיעה חדשה?
היו"ר א' לין
הכול.
ש' אלוני
למשל החיבור של סיעות זה גם כן חלק מהסמכות של הוועדה. זה קל וחומר.
היו"ר א' לין
סעיף (3) - צריך לכתוב שבכלל לא יחולו כל הוראות הסעיפים שנוגעים לענין, לא

רק פיסקה (2). כל ההוראות לא יחולו. אם זו התפלגות, 1( התפלגות. לא חלות כל

הוראות התיקון.
י' לוי
(ב1) כן חל. כלומר, ועדת הכנסת צריכה לאשר את השינוי הסיעתי.
ר' מלחי
אנחנו אומרים שזה לא נחשב לפרישה. את אומרת ש-6א לא חל וסעיף (2) לא חל.

אינני חושבת שנותר עוד משהו.
היו"ר א' לין
לגבי התפלגות סיעה אני מציע לאחר הדיון שהיה לנו בפעם הקודמת שאנחנו נמחק את

הסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) ונקבע דבר פשוט, שאם קבוצת חברי כנסת אשר עונה על שני

תנאים - מינימום 3 חברים ומינימום שליש מהסיעה שממנה היא פרשה וממנה היא מתפלגת,

זה מהווה התפלגות.
י' לוי
אני מבקש להגיש פה שתי גירסאות.
היו"ר א' לין
חברי הכנסת לוי דיבר על סיעות קטנות. אני לא רואה בעיה גדולה. מאחר שאנחנו

כללנו את הסעיף הזה שבעצם מה הדין במידה ויש ויכוח פנים סיעתי, אז נגיד שיש

סיעה של 5. 3 רוצים לצאת, אין להם בעיה להתפלג.
א' רובינשטיין
לא 3 רוצים לצאת, 2 רוצים לצאת.
היו"ר א' לין
אני נותן כדוגמא ש-3 החליטו ליצור פילוג.
י' לוי
הם הסיעה.
היו"ר א' לין
נכון. הם הסיעה.
י לו
ה-2 האחרים מה דינם?
היו"ר א' לין
זוהי השאלה.
א' רובינשטיין
אין לנו חוק מפלגות. לפי ההנחה שלנו הרוב בסיעה הוא הסיעה. יש בעיה אהרת -

הרוב לא יכול להוציא את המיעוט, הוא יכול לנקוט סנקציות נגדו. הוא יכול לא לתת לו

לדבר, לא לשלוח אותו לוועדות וכו'. סיעה של 4 לא יכולה בכלל להתפלג.
היו"ר א' לין
בואו נלך בדרך פשוטה. תסתכלו רק על סעיף (ג). הסעיף מקובל?
א' רובינשטיין
כן.
י' לוי
כן. אבל זה ללא שום קשר למספר.
היו"ר א' לין
אני יודע. אני רוצה שנפשט את הדברים כדי שנתקדם בדיון.

נעבור לענין של התפלגות. קודם כל קבענו שאם זה 3 חברי כנסת כשהם מהווים שליש

מהסיעה אין זה פרישה אלא זה מעשה התפלגות. עכשיו אנחנו בסוגיה של הסייעות הקטנות
יותר. אנחנו אומרים
מצב שבו יש 5. 3 מחליטים לנטרל את השניים, או אפילו הייתי

אומר: נניח שה-3 רוצים לעשות מעשה מהפכני, לזרוק את השניים החוצה והם אומרים,

אנחנו רוצים לקבל הכרה כסיעה, שם חדש. באים לוועדת הכנסת ואומרים, אנחנו סיעה

חדשה. על פי התוצאה הם יכולים לעשות תרגיל כזה - הם יוכרו כמפלגה, אין להם סכנות

של פרישה. ה-2 שהם רוצים בעצם לזרוק אותם יכולים אפילו להישאר בשם המקורי, ואז

במקרה כזה אי אפשר לומר שהשניים האלה זובלים מתוצאות הפרישה. אני לוקח סיטואציה.

אולי זה בלתי אפשרי אבל נגיד שהם החליטו לשנות את השם. הרי ראינו כבר שמשנים שמות

של מפלגות די מהר, בעיקר במפלגות הדתיות.
י' לוי
אלה רשימות חדשות.
היו"ר א' לין
אפשר גם בכנסת לתת שם חדש וכו י. אם למשל אזישהו רוב יוזם מעשה של פרישה והכרה

כסיעה ונותרו כמה בודדים בהוץ, אסור שהסנקציות יחולו לגבי אלה שנותרו, אלה שלא

עשו את מעשה הפרישה, שלא ביקשו הכרה כסיעה נפרדת. עכשיו יש מצב שבו בתוך הסיעה

של 5. 3 מחליטים לנטרל את ה-2. מה אנחנו יכולים לעשות בשבילם? שום דבר. אנחנו לא

צריכים להיכנס לזה בכלל.
ש' אלוני
אנחנו השארנו שיקול דעת לוועדת הכנסת, והואיל והשארנו שיקול דעת לוועדת הכנסת

אני חושבת שאת הפרטים המיוחדים האלה לא צריך לכסות בחוק. אנחנו צריכים בחוק לכסות

כמה דברים עקרוניים. אנחנו כיסינו את הענין הזה של הנדידה הזאת לצורך טובות הנאה.

בעניו של הפילוג, את הסעיף (ב) שדנו בו הייתי בונה הפוך: התפלגות שיש בה לפחות

שליש או 3.
היו"ר א' לין
לא שליש או 3 אלא שליש ו-3.
ש' אלוני
3 שהם לפחות שליש. ואת החצי השני, בסיעות קטנות יותר, אם הן יתפלגו לשני

חלקים.
ר' מלחי
סיעות קטנותת שהתפלגו לשני חצאים שווים זה את רוצה לכלול כאן?
י' לוי
זה מקדם את הענין.
היו"ר א' לין
אני לא אומר שזה לא מקדם את הענין, אבל שנזכור רק שזה מעודד פיצול של מפלגות

קטנות של 2.
י' לוי
צריכים להיות שני תנאים: או שאין אפשרות להכריע, פירוש הדבר חלקיים שווים או

לפחות 3. אנחנו רק הכרענו מי שאומר את השם. אמרנו שאת השם שומר הפלג שנמצא בו

ראש הרשימה. אבל נאמר שיש חלקים שווים, בחלקים שווים אין פתרון. לא מצאנו את

הפתרון של 3 ו-2.
היו"ר א' לין
לא נמצא פתרון לזה.
י' לוי
אבל כן מצאנו פתרון ל-2 ו-2 או 1 ו-1, ול-2,2,2.
א' רובינשטיין
הנסיון מוכיח שסיעות קטנות מתפצלות יותר.
היו"ר א' לין
נראה לכם שאם זה מחצית לא משנה אפילו אם זו סיעה של 2, אז זה בסדר? שזה יהיה

ברור שזה מעודד פיצול של מפלגות קטנות. אם לא מסודלים לחיות יחד, שיגידו את זה

לבוחר. אני רוצה לומר .לך, חבר-הכנסת לוי, הדבר הזה נוגד חוק שאתה רוצה להעביר

אותו להעלאת אחוז החסימה. אם תעשה אחוז חסימה ואחרי אחוז חסימה סיעה של 2 או 4

יכולה להתפצל, מה עשית?
א' רובינשטיין
אז אסור שתהיה בכנסת סיעה שהיא פחות מאחוז החסימה.
י' לוי
אדוני היושב-ראש, אם דעתך יכולה להביא לידי כך שנזרז את קבלת אחוז החסימה -
היו"ר א' לין
אחוז החסימה זה לדעתי אחד הדברים שיהיה יחסית קל לגמור.
י לו
אני רוצה להוסיף: אולי תוסיף - ובלבד שהחלק הקטן לא יהיה קטן מאחוז החסימה.
היו"ר א' לין
אין צורך. כשנקבע את אחוז החסימה נתייחס לזה.

אני מציע שנסתפק עכשיו בשני דברים: אם קבוצת חברי כנסת המהווה 3. לא פחות

מ-3 ולא פחות משליש מהסיעה, אין זו התפלגות. אם התפצלה סיעה איזו שהיא לשני חצאים

שווים, זו התפלגות.

ר י מלחי ;

אני מבקשת הבהרה: גם אם זה חבר כנסת בודד?
היו"ר א' לין
בלי לומר בודד.
ר' מלחי
כל מספר שהוא?
היו"ר א' לין
אם זה מתחלק לשני חצאים שווים.
י' לוי
ואם 6 מתחלקים לשלושה חלקים שווים?
היו"ר א' לין
אמרנו שני חלקים שווים בלי לתייחס אם זה 1 או 2. לא אמרנו חלקים שווים אלא

חצאים שווים. אם 6 מתחלקים לשלושה חלקים שווים, לא פתרנו את זח חיום. אחרת זח חוק

לעידוד פיצולים.
י' לוי
אני אעלח את זח אחרי חקריאח הראשונה שוב.
היו"ר א' לין
חחוק חזח הוא לא חוק להסדרי פיצולים. חוא חוק למניעת פרישח של מפלגות.

בהתאם לכך סעיף (4) יכול להימחק.
א' רובינשטיין
חוא לא יכול לחימחק.
היו"ר א' לין
חוא לא מחוץ לחלקים השווים. אנחנו צריכים לקבוע דבר פשוט. זח לא מחוץ לחלקים

השווים. אין דבר כזח. אנחנו קובעים שאם חתפלגח סיעח ונותרו חברי כנסת מעטים בסיעח

חמקורית, עליחם לא יחולו חוראות חפרישח.
א' רובינשטיין
חבנתי שזח מצב ד"שי, זאת אומרת שיש סיעה של 15. 7 ו-7 יוצרים כל אחד פלג חדש

ואחד נשאר ד"ש.
ש' אלוני
אל תכניס את זח לחוק.
היו"ר א' לין
דיברנו על שני חצאים שווים. סעיף (4) לא קיים. יש דבר אחד שכן צריכים לכלול:

אמרנו שבסיטואציח שאולי חיא תיאורטית שחברי כנסת לא ביקשו לשנות און, סיעתם אלא

חברים אחרים שלחם ביקשו לשנות את סיעינם וחם נותרו בסיעח חמקורית, אפילו שנותר

אחד, אפילו שנותרו שניים - - -
א' רובינשטיין
לא הייתי מכניס אתת זה.
ש' אלוני
אל תכניס את זח עכשיו.
היו"ר א' לין
לא נכניס את זח.

סעיף (5) - כבר ראינו את חחוראות חאלח, לא צריך לחזור על זח.



אנחנו עוברים לעמ' 3, סעיף (2) - סייגים להסכם על רשימות מועמדים. סעיף (א).
י לו
זה מאוד בעייתי למפלגות שאין להן מרכז. כוונת הסעיף שאנשים ייבחרו במרכזים.
א' רובינשטיין
לא. כוונת הסעיף למנוע סחיטה של חברי כנסת, שיוציאו היום התחייבות. בסעיף (ב)

כתוב "לא ייעשה הסכם ולא תינתן התחייבות הבאים להבטיח מקום ברשימת המועמדים לכנסת

לאדם מסויים או לקבוצות אנשים, אלא לאחר היום ה-90 שלפני יום הבחירות לכנסת".

יודעים מתי יום הבחירות, תעשו איזה הסכמים שאתם רוצים.
א' רובינשטיין
יש סתירה בין (א) ל-(ב}. (א) זה כאילו איסור מוחלט, ו-(ב) זה היתר.
היו"ר א' לין
אבל האיסור המוחלט הוא בסיעתו שלו. (ב) זה כללי, זה סיעות אחרות.
ש' אלוני
זה בסדר.
היו"ר א' לין
סעיף (ג) הוא סעיף מניעת הפיקציה.

סעיף 3. תיקון חוק יסוד: הממשלה. סעיף (א) -
ש' אלוני
זה יפה מאוד.
היו"ר א' לין
סעיף (ב) - פה אנחנו אומרים לא שזה בר-תוקף אלא אסור אפילו לתת את ההסכם ואת

ההתחייבות.

סעיף (ג) - איסור מתן ערבות.
א' רובינשטיין
עכשיו לפני הבג"ץ עומדת השאלה של תוקף הסכמים כאלה. אם אנחנו נכניס את זה כאן

בצורה כזאת זה ישמש בהחלט נימוק בבג"ץ שיש כאן שינוי הדין וזה בהחלט עלול להשפיע.
היו"ר א' לין
אמרנו שנכניס הוראה כללית שבנוסח הזה לא נמצאת, ונזכרתי בזה הבוקר, שנאמר

שהוראות חוק זה אין בהן כדי לשנות שום דבר מהדין הקודם.
ר' מלחי
זה מופיע בסוף, בסעיף 5-
היו"ר א' לין
סליחה. זה מופיע בסעיף 5. תחולת דינים - "איו בהוראות חוק זה, כדי לשנות הוראת

כל דין שעל פיה מעשה הוא אסור או מהווה עבירה, או שהסכם או התחייבות אינם ניתנים

לאכיפה".
ר' מלחי
וגם "הוראות חוק זה באות להוסיף ולא לגרוע מהוראות כל דין".
א' רובינשטיין
זה יעזור לכל אלה שטוענים שההסכם שנעשה עם סיעת מודעי הוא הסכם תקף. זה יאמר

כך, הנה הכנסת באה לחוקק חוק חדש שאוסר. עד כה זה היה מותר.
היו"ר א' לין
עד היום זה היה אסור מכוח החלטות של בתי המשפט ומכוח הוראות שנובעות מהמשפט

הציבורי. היום זה אסור על-פי חוק מפורש.
א' רובינשטיין
יהיה ברור שחקיקה כזאת בשלב כזה תעזור להחלטה שהסכם זה הוא בסדר.
היו"ר א' לין
אתה רוצה לחכותת שבתי המשפט יפתרו לנו את הבעיה? מה התשובה של מה שארנה אומר?
א' רובינשטיין
השאלה אם אי אפשר היה להוסיף כאן משהו לשם הסרת ספק.
היו"ר א' לין
זה כן. זה אנחנו מנסים לעשות בסעיף האחרון, בסעיף 5. אם זה לא מספיק, נחזק

אותו.
ר י מלחי
אנחנו הוספנו את מה שנאמר בסעיף 5 ואני חושבת שזה דרוש, אבל גם זה אולי לא

דרוש. כשאנחנו מדברים אם ההסכמים חוקיים או לא, לדעתי, אין לזה שום נגיעה לסעיף

הזה שאנחנו כותבים כאן, משום שזה ממילא לא חוקי לדעתי כבר עכשיו, ועל זה יפסוק

בית המשפט מכוח דיני ההסכמים ומכוח תקנת הציבור, ולא מכוח מה שכתוב כאן. אנחנו
מדברים במסגרת חוק יסוד
הממשלה. אנחנו לא קובעים פה אם ההסכם בטל משפטית או לא

אלא אנחנו קובעים בעצם נורמות להקמת הממשלה.
א' רובי נשטיין
זה בסדר.
ש' אלוני
אנחנו מטילים איסור לעשות את ההסכם הלא חוקי .
ר' מלחי
נכון. אבל בזה אנחנו לא אומרים שהוא היה חוקי עד עכשיו אלא אנחנו קובעים

נורמות למי שמקים את הממשלה.
היו"ר א' לין
בוא נעשה משהו עכשיו. בשביל זה לא נעצור את החוק, נכון?
ש' אלוני
אני מציעה שתעשה לך פה סימן וכאשר תביא את החוק למליאת הכנסת תציין שאנחנו

יודעים שזה לא חוקי, אבל - - -
היו"ר א' לין
אני בעצמי פניתי לבית המשפט המחוזי בתל-אביב לבקש את בטלות ההסכם עם מודעי.

סעיף (ד) בעמ' 4 - ראינו את זה ואין צורך לקרוא שוב. הכוונה למניעת פיקציות.

מאחר שהתיקון הזה מתפרס לכמה חוקים, התיקון הזה חייב להופיע בכל חוק.

סעיף 13ב. פרסום הסכמים - סעיף (א). שימו לב שהכוונה היא כאן שההסכמים האלה

יפורסמו סמוך לאחר עשייתם כדי שהביקורת הציבורית תיכנס לדינמיקה של העשייה ולא

לאחר שהכול יהיה גמור וסופי יניחו את זה כאן על שולחן הכנסת כמה שעות לפני

שמקימים ממשלה ואף אחד כבר לא רוצה אפילו לקרוא את ההסכמים הללו .

סעיף (ב) - "בדרך שנקבעה בתקנון" אינני רוצה להכניס את זה כאן. הוא חייב

להביא לידיעת חברי הכנסת כל הסכם. לא שהתקנון יהווה לי מכשול לזה שהוא יציג את

זה. אני מבקש למחוק את המלים "בדרך שנקבעה בתקנון".
ש' אלוני
כי אם לא יהיו הוראות בתקנות הוא יגיד שהוא לא יכול למסור.
היו"ר א' לין
סעיף 4 - תיקון חוק מימון מפלגות. סעיף 13 (א) - "התפלגה סיעה בכנסת על-פי

האמור בסעיף 25(ב1) פיסקה 30), לחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), יחושב מימון

ההוצאות השוטפות של הסיעות ממנה פרשו ושל הסיעות שהתפלגו, בהתאם למספר החברים

החדש, החל בחודש שלאחר שוועדת הכנסת אישרה את השינוי".

ברור שאם התפלגה סיעה, מחלקים את מימון ההוצאות השוטפות מחדש.

סעיף (ב) - ייבכל מקרה אחר לא יהיו חברי כנסת שפרשו מסיעה או עברו לסיעה

אחרת" - אבל אמרנו שאי אפשר לעבור לסיעה אחרת.
י' לוי
בסעיף (א) צריך לתקן במקום "הסיעה ממנה פרשו ושל הסיעות שהתפלגו", לכתוב -

"הסיעה או הסיעות שהתפלגו".
היו"ר א' לין
זה מקובל.



סעיף (ב) -
י' לוי
אין שאליה הצטרפו, רק שפרשו.
היו"ר א' לין
נכון.

יש אפשרות אחרת - לקבל את גירסת ליבאי, לא הלכנו בקו הזה. זו גירסה שמקובלת

על חלק גדול מהציבור.
ש' אלוני
לא הייתי הולכת בכיוון הזה.
היו"ר א' לין
סעיף 5 - תחולת די נים.
א' רובינשטיין
אני רוצה להוסיף "או שהם בלתי חוקיים"
י' לוי
לדעתי זה מיותר.
ש' אלוני
קשה מאוד להכניס לחוק שאי אפשר לאכוף דבר שהוא בלתי חוקי.
ר' מלחי
אני מסכימה שייאמר: "נוגד את החוק או אינו ניתן לאכיפה".
י' לוי
מדוע סעיף (ב) דרוש?
ר' מלחי
חשנו שכיסינו את זה כשכתבנו שזה מהווה עבירה. אבל זה לא בהכרח מהווה עבירה.

אותה עושה הסכם בדולרים שהוא פשוט נוגד את החוק, הוא באמת גם לא ניתן לאכיפה. יש

מקריים שהשאלה של אכיפה היא לא רלבנטית והשאלה היא שההסכם הוא בלתי חוקי.
י' לוי
צריך יישר כוח גדול ליושב-ראש על החוק הזה.
היו"ר א' לין
רבותי, אני מציע כך: אנחנו מסכמים היום שאנחנו מעבירים את זה לקריאה ראשונה.

זה יונח על שולחן הכנסת כהצעת חוק מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט.בשבוע הבא אני אעדר

מן הארץ ונציג את זה בשבוע לאחר מכן כשאני אחזור. נחזור לוועדה, ניקח את כל



ההערות שיהיו במליאה, ואני בטוח שהציבור בארץ לפחות מאוד יודה לנו על הצעת החוק

הזאת שדרושה כמים לאדם הצמא.

הצעה לסדר
א' רובינשטיין
לשכת עורכי הדין אתמול לראשונה בתולדותיה הצביעה הצבעה חשאית האם להכיר

בבקשה של המכללה למי נהל להקים מכללה למשפטים ברוח החוק שהעברנו כאן. בראש המכללה

למשפטים עומד דניאל פרידמן, אחד המרצים זה אני. הם דרשו מהם תנאים שלא ייאמנו. הם

דרשו התחייבויות כספיות אישיות של זנבר ושל אחרים, ודרשו הקמת ועד ציבורי על רמה

גבוהה מאוד. הלכו לבקר בבנין שבו עומדת המכללה לקום.לאחר שהמכללה למינהל עמדה בכל

התנאים האלה וגם קבעה שכר לימוד מאוד מאוד סביר, הם החליטו על הצבעה חשאית ודחו

את ההמלצה של ועדה שהם הקימו לצורך זה, שלא להקים בית ספר למשפטים, בטענה של הצפת

המקצוע. עם האוניברסיטה יש בעיה רצינית מאוד, אבל שם היא בעיה הפוכה, אם כי

אינני רוצה לדבר על זה. קודם כל שיפתחו. אחרי שיפתחו, נדבר אתם.
ש' אלוני
ממש גילדה.
היו"ר א' לין
אמנון, ההצעה המקורית שלך היתה רק אישור לשכת עורכי הדין, ויושבנו שהם רוצים

לפתוח והאמנו בהם.
א' רובינשטיין
אדוני היושב-ראש, אולי זה יתוקן במשך הזמן, אבל אני מאמין להבטחות של אנשים.

דיברתי עם ראש לשכת עורכי הדין והוא אמר לי שלא תהיה כל בעיה, שלשכת עורכי הדין

מעוניינת בדבר הזה. אני חושב שמוכרחים להעלות את זה דחוף על סדר היום בשבוע תבא.
היו"ר א' לין
אנחנו מעלים את זה עכשיו על סדר היום. לא נדחה את זה עוד. המכתב של המינהלה
נמצא בפניי ובו נאמר
"לשכת עורכי הדין בישיבתה מיום 12.6.90 דחתה בהצבעה חשאית

את הבקשה של המכללה למינהל לקבלת הכרה בבית-הספר שלה למשפטים. הבקשה שלנו הוגשה

בהתאם וענתה לכל הקריטריונים שקיבלנו מלשכת עורכי הדין. בכל המגעים שקיימנו עם

הלשכה לא נאמר לנו שקיימת בעיה ביחס לעמידה בתנאי הלשכה. אנו מבקשים התערבותכם

המיידית על מנת שנוכל לפתוח את הלימודים בחודש ספטמבר". - י

היה ברור לכולנו, כי אנחנו ליווינו את הנושא הזה בבדיקה בלתי פוסקת, אף אחד

לא אמר לי בלשכת עורכי הדין, והיו לי כמה שיחות, שהמכללה למינהל אינה כשירה לפתוח

פקולטה למשפטים. אף אחד לא אמר לי שהקריטריונים שהיא הגישה הם לא קריטריונים

מספקים, אלא פשוט היתה התרוצצות כוחות בתוך הלשכה, וכדי לפתור את הבעיה עשו הצבעה

רושאית. ואז האינטרס הצר של אלה שרוצים לחסום את המקצוע ניצח, בניגוד למה שהם

הצהירו ואמרו לנו כל הזמן שהם רוצים לפתוח פקולטה. אני נוכח כמה טוב עשינו

כשנתנו גם את הסמכות לאוניברסיטאות לפתוח פקולטאות למשפטים.

אני רוצה להציע שאנחנו נביע לא רק אכזבה עמוקה אלא מורת רוח ותדהמה מהחלטה זו

שנוגדת כל הצהרת כוונות שאנחנו שמענו עד היום מנציגי לשכת עורכי הדין.

ללשכת עורכי הדין יש נשיאות, נכון?
א' רובינשטיין
זה היה הוועד הארצי.
היו"ר א' לין
כמה אנשים הוא מונה?
א' רובינשטיין
אינני יודע. 8 הצביעו נגד ו-5 בעד.
היו"ר א' לין
אנהנו מבקשים לקיים פגישה דהופה עם כל אנשי הוועד הארצי. נזמין אותם לוועדה.

אם אנחנו נשתכנע שאין נימוקים אמיתיים, שיהיה להם ברור, אנהנו נבטל את סמכותם

לאשר בתי-ספר וניתן את זה לגופים שיוכלו לפעול על-פי שיקולים אובייקטיביים. ייתכן

שזה לא יהיה רק האוניברסיטאות, כי גם האוניברסיטאות אינן יכולות לפעול על-פי

שיקולים אובייקטיביים כפי שאנהנו רואים.
א' רובינשטיין
עם האוניברסיטאות יש בעיה רצינית אהרת.
היו"ר א' לין
נשקול לבטל את סמכותם.
א' רובינשטיין
כשאני רואה איך מתנהגת לשכת עורכי הדין ואיך מתנהגות האוניברסיטאות בהקשר

אהר, הרקב הוא לא רק בבנין הזה.
ש' אלוני
גבי ורובין נתנו לנו נאום שלם כמה הם מעוניינים וכמה זה טוב.
היו"ר א' לין
היו לי שיחות עם עשרות אנשים. כל הנציגים שלהם שבאו לוועדה עד היום קיבלנו

מהם הבטהות הכי ברורות והצהרת כוונות.

האם ההצעה שהצעתי מקובלת? אני מבין שכן. נוציא גם הודעה לעתונות.

יאנו מביעים מורת רוה ואכזבה עמוקה שמה שנעשה על ידם זה בניגוד לכל הצהרת

כוונות, לא שמענו עד היום טענה כלשהי מדוע צריך לפסול את המכללה למינהל. לא שמענו

טענה או השגה כלשהי על תכנית הלימודים או הקריטריונים של המכללה למינהל. נזמין את

חברי הוועד המרכזי לוועדה.
ש' אלוני
לא שמענו גם הצעה מהם על תיקון שצריך להכניס שם.
היו"ר א' לין
נכון. נזמין את חברי הוועד, ובתום שיחה זו אנו מודיעים באופן ברור, שאם אנחנו

נשתכנע שאינטרסים צרים של סגירת המקצוע הם אלה שעמדו מול עיניהם בהצבעה - ותהיה

זו הצבעה חשאית, אין זה משנה - נשקול לתקן את החוק בהתאם. אנחנו מפקידים סמכות

בידי גופים משום שאנחנו מניחים שגופים אלה יעשו שימוש בסמכות הזאת לטובת הציבור

בכללו ולא לקיום אינטרסים מקצועיים צרים.

כל הדברים האלה שסיכמנו עכשיו בהחלטה אני אוציא כמכתב ליושב-ראש לשכת עורכי

הדין. נפתור את הדבר הזה. אנחנו פותרים בעיות. יש הרבה בעיות שהממשלה איננה

משכילה לפתור אותן ואנחנו פותרים אותן. פתרנו אתמול בעיה גדולה. אני מבטיח לכם

שתוך תקופה לא ארוכה ההוצאה לפועל תשתנה. ההסתייגות של האוצר נפלה אתמול. הכנסת

לא אוהבת את החוכמות האלה. רוצים שנאפשר למשטרה להקים יחידה מיוחדת אבל במסגרת

התקנים הקיימת, שהם ישלטו בהם. לא. זה לא הולך. האוצר אפילו לא מצא אתמול את

העוז לנמק את ההסתייגות.

רבותי, תודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 9:45

קוד המקור של הנתונים