ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 16/05/1990

הצעת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 8), התש"ן-1989; חוק השמות (תיקון מס' 2), התש"ן-1990

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 135

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי, כ"א באייר התש"ן( 16 במאי 1990), שעה 00;09

נכחו;

חברי הוועדה; א' לין - היו"ר

שי אלוני

מי וירשובסק י

חי מירום

יי צבן

אי רביץ

אי רובינשטיין

מוזמנים; מ' צלטנר - מנכ"ל "קרנית"

עי אב< - מנכ"ל "אבנר"

ד' חוטר-ישי - לשכת עורכי-הרין

עי אליצור - משרד המשפטים

י' לוי - משרד המשפטים

ני הכהן - משרד המשפטים

מי סאן - משרד הפנים

היועצת המשפטית של הוועדה; רי מלחי

מזכירת הוועדה; ד' ואג.

רשמה; מזל כהן

סדר-היום; 1. הצעת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

(תיקון מסי 8), התש"ן-1989 .

2- הצעת חוק השמות (תיקון מסי 2), התש"ן-1990 -

הצעת חוק של חברת הכנסת שי אלוני.



הצעת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

(תיקון מס' 8), התש"ן-1989
היו"ר אי לין
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת תתוקה, כאשד הנושא הדאשון על

סדר היום הוא; הצעת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דדכים (תיקון מסי 8),

התש"ן-1989.

היום בעצם נסיים את הדיון בדדך שבה התתלנו, נמשיך לעבוד על

הדוגמאות שקבלנו מ"קרנית'' ולאחר מכן נבחן את ההגדרה הכללית לאוד

מה שקבענו, כאשד אמדתי מדאש שלא נהסס מלהדתיב את ההגדדה כך שהיא

תצמצם את מרתב הפרשנות ככל האפשר. ההלמות שקבלנו על-פי דוגמאות

קונקרטיות יצטרכו לקבל או ביטוי חד משמעי בהגדרה הכוללת, ואם

ההגדדה הכוללת לא נותנת את התשובה ההד-משמעית, נכניס את ההגדדה

היותר ספציפית. זה הכיוון שבו בדעתנו ללכת, לא להסתפק בהגדרות

כלליות ולהזוד למה שהיה בעבד, אלא לצמצם את מדתב שיקול הדעת תוך

קביעה בדודה ביותד מה היא כוונת ההוק-

יש דבד נוסף שאנתנו צדיכים לזכוד אותו והוא תשוב מאד- אנתנו

לא דוצים גם דדך התיקון הזה לפתות מהדש את השאלה אם היתה תאונת

דדכים או לא היתה תאונת דדכים, שכן בדדך כלל דצוי שההגדדה אם

היתה תאונת דדכים או לא היתה היא תהיה פשוטה ככל האפשד, מפני שלא על

זה ייסוב הדיון המשפטי.

על כל פנים, בפעם הקודמת קבלנו שודה של החלטות שמבוססת על

דוגמאות שקבלנו מ"קרנית". אני מציע שנעבוד עכשיו ונסכם סופית את

אשד הוחלט בפעמים הקודמות.

קודם כל באשד לפיצוצים פליליים. מד צלטנד, האם אתם דוצים לומד

מה סוכם?

מיי צלטנד;

הסיכום היה כך, כשמדובד במעשים פליליים, צדיך להוכית שהכוונה

היא כלפי אותו אדם שנפגע. כשמדובד בפעולות איבה, צדיך להוכיח שאכן

מדובד בפעולת איבה שחל עליה חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ואם

זה מוכת לא צדיך להוכית פגיעה ספציפית לגבי אותו אדם.

ה י ו"ר א' לין;

אני תוזד ואומד כך; אם מדובד במעשה פלילי דגיל ומשתמשים בדכב

כדי לבצע מעשה פלילי, לדוגמא; דוצים לדצות אדם כאשד הדכב הוא כלי

מכשיד לביצוע הפשע, ואכן הדגו את אותו אדם, זו לא תאונת דדכים.

אם בשלב הנסיון להדוג אותו אדם נפגע במקרה עובר דרך צד שלישי,

זה כן תאונת דדכים.



מ' צלטנר;

גם לגבי נוסעים אחרים ברכב.
הי ו"ר א' לין
בוודאי. אם מדובר במטען חבלה שמשלבים אותו ברכב מתוך כוונה

להרוג את אותו אדם, זהו מעשה פלילי ואין זה תאונת דרכים.

עיי אליצור;

אם עבר אדם על יד המכונית ברחוב ונפגע כתוצאה מהפיצוץ.
מ' צלטנר
הוא מקבל לפי החלטת הוועדה, כי זה לא היה מכוון כלפיו.
ר' מלחי
אבל הוא לא בתוך המכונית ולא המכונית פגעה בו.
היו"ר א' לין
השאלה ששאלה גבי אליצור חיא רלבנטית והתשובה היא, שגם לגבי צד

שלישי זה לא תאונת דרכים. פה ההבדל הוא בכך, שאני לוקח את הרכב ,

רוצה להרוג אדם ובזמן נסיעתי המטורפת פגעתי באנשים אחרים. זו תאונת

דרכים, אלא אם הרגתי את אותו אדם שאני מתכוון להרוג אותו אבל אם

אנחנו מדברים על מקרים של פיצוצים, מטען חבלה שמורכב בתוך רכב

וכתוצאה מהפיצוץ נהרגו אנשים וזה היה בעל אופי פלילי, אין זה תאונת

דרכים.

עכשיו אנחנו עוברים לפעולות איבה. בפעולות איבה קבענו שאם חברת

הביטוח מעלה את נטל ההוכחה שהנזק שנגרם הוא תוצאה של פעולת איבה

המכוסה בהתאם לחוק במסגרת חוק פעולות איבה, לא תהיה זו תאונת דרכים.

והמקרים כוללים את הכל, זריקת אבנים, מטעני חבלה, מוקשים. יכולים

להיות מקרים בהם אי-אפשר לדעת מה היה מקורו של המוקש, האם המוקש

היה פעולות איבה או שזה אולי מוקש ישן של צה"ל. משום כך ענין הנטל

פה הוא על חברת הביטוח. אם היא הרימה את הנטל שזה פעולת איבה וזה

מכוסה בחוק, אין זה תאונת דרכים.
ע' אליצור
כולל אוטובוס 405?
מיי צלטנר
כן.
הי ו"ר א' לין
השאלה היא שאלה, התשובה ברורה בענין הזה.

היה מקרה אחר שאנשים העלו אותו, זריקת אבן שאינה פעולת איבה.

נאמר חרדים זורקים אבן, אוהדי ספורט זורקים אבן ואדם נפגע בזמן

שהוא נמצא במכוניתו. העלו טענה די טובה, שהימצאותו במכונית מגדילה

את הנזק שיבול להגרם לו. אס אנהנו עושים את ההשוואה בין הולך רגל

לבין מי שנוהג ברכב אז אומרים: מה פתאם זה תאונת דרכים. נגיד שאדם

הלך, זרקו עליו אבן, זו לא תאונת דרכים. מפני שהוא יושב ברכב זו

תאונת דרכים? זו שאלה שלא סיימנו בה את ההחלטה. אני מבקש הערות

לגבי זה.
ע' אליצור
יש הבדל בין אותו מקרה של זריקת אבן בכדורגל אם המבונית היתה

בנסיעה שאז יכול להיות שעצם הנסיעה מגדילה את הנזק, לבין אם הוא

יושב בתוך המכונית כשהמכונית עומדת. אם הוא נפגע מהזכוכית של חלון

המכונית, הוא יכול היה להיפגע מזכוכית של הלון בבית.

היו"ר א' לין;

זה ידוע לנו. בואו נפנה קודם כל את פה שאין ספק. אם זרקו עליו

אבן וכתוצאה מכך הוא יורד לשולי הדרך או מתנגש עם רכב אחר, זו

תאונת דרכים מסיבה פשוטה, ההתנגשות היא תוצאה של סיכון של זה שהוא

נוהג ברכב. נכון שהסיבה המקורית היתה זריקת אבן, אבל היא גרמה

לתאונת דרכים, זו תאונת דרכים.

שיי אלוני;

מדוע הנטיה שלך לפי הדוגמא הזאת היא לצמצם ולא להרחיב את נושא

הביטוח כתוצאה מתאונת דרכים? יש לנו שיטה מסויימת של ביטוח שבה

למעשה אנחנו יוצרים אחריות הדדית של אנשים שנפגעו. יש איזשהו שיפוי.

הואיל ובארץ אין ביטוח לכל הנגעים, לכל הפגעים ולכל הצרות, אני לא

הייתי נוטה לצמצם. לא הייתי מרחיבה באופן מלאכותי עד אין סוף, אבל

הייתי מרחיבה מתוך אותה פילוסופיה שאם יש לנו איזושהי מערכת של

ביטוח וזה נעשה ברכב ואני יכולה איכשהו לקשור, אני הייתי נוטה

להרחיב.

היו"ר א' לין;

האמת היא שהצעת החוק המונחת בפנינו, כל עיקרה הוא לצמצם את

ההרחבה אולי הכמעט פראית של ההגדרה של תאונת דרכים. בעצם בואו
נאמר כך
הצעת הממשלה שמונחת לפנינו, כל עיקרה הוא לצמצם את

ההרחבה הבלתי מרוסנת של ההגדרה מה זה תאונת דרכים. אבל אנחנו לא

חייבים לקבל את ההשקפה הזאת. מדוע בכל זאת אנחנו מקבלים את

ההשקפה הזאת? ניקח את הדוגמא של פעולות איבה. אם נעשית פעולת איבה

ואדם ניזוק, המדינה חייבת לפצות את האדם. אם הפיצוי שהוא מקבל

נמוך יותר מהפיצוי שהוא היה מקבל אם מגדירים את זה כתאונת דרכים,

חייבת המדינה להגדיל את הפיצוי הניתן לנפגעי פעולות איבה. כאן

אנחנו מדברים בביטוח שכל עיקרו בתשלום של בעלי הרכב שהוא נועד



באמת לבטח מפני תאונת דרכים. הרי כל הרבר נולד על רקע של החלטות בית

המשפט לצדק שהרחיב את זה הרחבה מאד גדולה. ההגדרה קודם היתה: תאונה

שנגרמה עקב שימוש ברכב מנועי. הצעת החוק כאן באה לצמצם את זה. היא
אומרת
עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה.

היה למשל מקרה שהכניסו רכב לתיקון במוסך. מוסכניק מתקן את הרכב,
הוא נפגע, אומר
תאונת דרכים, על אף שזו תאונת עבודה קלאסית. המונח

קודם היה כל כך רחב שרק הדמיון היה חסר כדי לחגדיר מה זה תאונת
דרכים. אמרנו
בואו נשאיר תאונות דרכים במסגרת של תאונת דרכים,

ואנחנו עוסקים במקרי הגבול על פי דוגמאות קונקרטיות ולאור זאת

נבחן אחר כך את ההגדרה הכללית-
ר- מלחי
המקרה הזה של תאונה שנגרמת בעקיפין, אבל לא המעשה הפלילי עצמו

פוגע, זריקת אבן או זכוכית אלא נגרמה תאונה כתוצאה מהמעשה הפלילי.

אמרנו קודם שאם זה כלפי אותו אדם זה לא תופס. גם במקרה הזה זה לא

תופס? הכוונה היא פלילית כלפי אותו אדם ונגרמה לא פגיעה ישירה אלא

פגיעה עקיפה כתוצאה מהנהיגה שהשתבשה. האם זה לא תופס?
הי ו"ר א' לין
אי אפשר לעשות את האבחנה הזאת.

ריי מלחי;

כלומר, אם היתה כוונה פלילית כלפיו, בכל מקרה זה לא תופס?
הי ו"ר א' לין
אני לא הייתי עושה את האבחנה הזאת. זורקים אבנים. אם זה הביא

לאחר מכן לתאונת דרכים, זו תאונת דרכים. זה בגדר סיכונים שנראה

אותם כסיכונים תעבורתיים. אבל אם פגעו בו באבן, לא נעשה אבחנה בינו

לבין הולך רגל.

גמרנו סעיף ראשון. סעיף 2. תיקון רכב במוסך או במפעל לרבות סיכה

ורחיצה או החלפת גלגל וכוי. כאן עשינו אבחנה ברורה ביותר. אמרנו: אס

תיקון הרכב נעשה במוסך, לא תאונת דרכים. אם אדם נוסע מנקודה לנקודה,

נעצר בדרך לצורך תיקון הרכב, הוא מזמין אנשי מקצוע לתקן את הרכב, הם

באים מתקנים את הרכב ונפצעים, לא תאונת דרכים. הוא מנסה בעצמו לתקן

את הרכב שלו ונפצע, כן תאונת דרכים.
ר' מלחי
אם זה בדרך ואנשי המוסך באים לתקן אבל הם מפעילים את המכונית

כדי נסיעה ותוך כדי נסיעה זה קורה.
היו"ר א' לין
לא העלינו את זה בכלל. זה תאונת דרכים.



ר' מלחי;

זאת אופרת, המגבלה לגבי אנשי מוסך בדרך היא רק במידה שמדובר

במצב של חניה,

היו"ר א' לין;

כן.

שיי אלוני;

לא כך זה בסעיף 2.

ר' מלחי;

אנחנו נכתוב את זה.

הי ו"ר א' לין;

לגבי סעיף 2, יש מה להוסיף? אין,

סעיף 3 -זריקת אבנים, אני חושב שאת זה סיכמנו כבר, יש מה להוסיף?

מ' צלטנר;

כאשר הרכב עומד והאדם נפגע מאבן, כאשר הרכב שימש אך ורק זירה,

הרכב לא סיכן אותו, לא החמיר, לא עשה שום דבר,

היו"ר א' לין;

אמרנו שזו לא תאונת דרכים, ברשותכם אחזור פעם שלישית, אם נוסע

אדם ברכב וזורקים עליו אבן, זו לא פעולת איבה אלא סתם זריקת אבן,

וכתוצאה מפגיעת האבן או הפחד ממנה או תגובה ממנה, לא חשוב מה,

ונגרמת תאונת דרכים, זו תאונת דרכים, ולא איכפת לנו מה הסיבה

הראשונית, אס כל התוצאה היתה פציעה של האדם, אין זו תאונת דרכים,

אם זה לא הביא לתאונת דרכים,

אנחנו עוברים הלאה לנושא של פגיעה מכוונת, נהיגה בכלי רכב מתוך

כוונה לדרוס את הנפגע, לפגוע בו או להרגו, את זה סיכמנו כבר,

תניה, פה עשינו אבחנה בין חניה כדין לחניה שלא כדין ואני דורש

בחינה נוספת בדבר הזה, אנחנו מדברים על מצב שבו הרכב חונה ואו שהולך

רגל רץ או רחב אופניים נתקל ברכב ונפצע, השאלה אם זו תאונת דרכים

או לא, יש הצעה אחת שאומרת שזו לא תהיה תאונת דרכים, יחד עם זאת

לקחתי דוגמא מעשית, רכב חנה באופן לא חוקי בדרך, רוכב אופניים

רוכב בשלווה על הכביש ונתקל ברכב, איך אפשר להגיד שזו לא תאונת דרכים,

למה זו לא תאונת דרכים, כי הרכב חנה? הרי הרכב, הוא שגרם לתאונה,

ניסינו לעשות אבחנה ואמרנו שאם הרכב חונה כדין, זה לא יהיה תאונת

דרכים, אם הוא לא חונה כדין, זה כן תאונת דרכים, אמרנו; מה זה חונה

כדין? אם למשל הוא חונה במקום מותר אבל הוא לא שם כרטיס חניה,



ש' אלוני;

חונה כדין - למשל אם הוא נתקע הוא שם משולש או אורות. שלא כדין -

הוא לא שם אורות, הענין של תווית חניה איננה רלבנטית,

הי ו "ר א' לין;

זו הסיבה שהגענו למסקנה שבעצם הענין של כדין או לא כדין לא משנה

שום דבר, עכשיו אמרנו! נעשה אבחנה פשוטה, אם הוא תונה במקום שנועד

לחניית רכב ונפגעו בו, לא תאונת דרכים, כל מצב אחר, לא חשוב אם הוא

שם משולש, לא שם משולש, הרכב תקוע במקום שלא נועד לחניית רכב, עכשיו

הגענו פחות או יותר למסקנה הסופית הזאת, אני חושב שהיא מחייבת בדיקה

נוספת, שכן אינני מרגיש לגמרי נוח עם האבחנה הזאת ואני שואל את עצמי

אם אנחנו לא צריכים לקבוע שכל מקרה בו מתנגד רוכב אופניים או הולך

רגל עם רכב, יהיה הרכב אשר יהיה, זו תאונת דרכים,
ע' אליצור
גם בחצר?

הי ו"ר א' לין;

כרגע אני לא מדבר אם זה בתוך הצר פרטית או בדרך ציבורית, כרגע

נישאר במסגרת של דרך ציבורית לשם הבנת הענין,

ש' אלוני;

אני תומכת בהרחבה,

הי ו"ר א' לין;

בסופו של דבר, האבחנה בין מצבים שונים לא תהיה תמיד כל כך קלה,

טוב אז הוא חונה במקום מותר, אבל אם רוכב האופניים טמבל, עלה עליו,

מדוע מצבו צריך להיות יותר גרוע ממצב שבו הולך רגל קפץ לתוך הכביש

ברשלנות רבה מאד כשהרכב היה בתנועה והולך הרגל נפגע, אז אין שום ספק

שהוא חייב לקבל פיצוי, מה זה משנה אם אני התנגשתי ברכב כשהוא היה

בתנועה או בחניה, כשבשני המקרים ההתנגשות היא כתוצאה נאמר מפעולה

רשלנית שלי, זאת אומרת, אני יוצא מתוך הנחה שאם רכב חונה במקום מותר

ואני התנגשתי בו, אני התרשלתי, אבל מדוע צריך להיות מצבי שונה אם

הרכב בתנועה או בחניה?

ר' מלחי;

מה ההבדל אם הוא עלה על עמוד או עלה על מכונית?

הי ו "ר א' לין;

זו מכונית, זה כל ההבדל,



מ' צלטנר;

מה שאתה מדבר זה לא שימוש תעבורתי, אנחנו מדברים על שימוש תעבורתי,

שרכב בתנועה, רכב נוסע. זה דבר ראשון. דבר שני, אין כמעט מקרה שילד

לא התהפך פעם או נפצע וכדומה. מה יותר פשוט מלקחת ילד שהתהפך עם

האופניים או שהתגלגל ומחר יספר שהוא נתקל ברכב, אפילו לא צריך להוכיח

שיש סימן לרכב. קודם כל זה נוגד את הקונספציה של שימוש תעבורתי. ב.

זה פותח פתח לעשרות ואלפי מקרים שלא קשורים בכלל לתאונות דרכים.

האבחנה בין דרך ציבורית לדרך לא ציבורית בוטלה על ידי המחוקק מסיבות

שכרגע לא אחזור עליהן. זאת-אומרת זה יחול גם על מקומות פרטיים.

לדעתי, כפי שהיו"ר אמר, ההרחבה הקיימת באמת עוברת כל גבול. זה

מקרה שנפרוץ מעל ומעבר.

היו"ר א' לין;

ברי בשביל זה אנחנו מזמינים אתכם, כדי שתתנו לנו את נקודות הראות

שאולי לא תמיד אנחנו ערים להן.

ש' אלו נ י;
אם אנחנו נגיד
במקום שאינו ראוי לחניה או באופן שאינו ראוי לחניה,

אז זה מכסה אם הוא במקום שאיננו ראוי לחניה. למשל יום גשום, אין אורות,

אין סימנים. זאת-אומרת, אני מורידה עד אבסורד שהאוטו דינו כדין עמוד

חשמל.

היו"ר א' לין;

יש סכנה אחת. כשאנחנו עושים היום את השינוי אנחנו צריכים מאד להזהר

שלא נפתח את הויכוח בשאלה אם נגרמה תאונת דרכים או לא. היום בדרך כלל

האירוע הוא כזה שאם נגרם כתוצאה מתאונת דרכים או לא, זה די מוגדר ודי

ברור. ברגע שנקבע הגדרות כאלה שהשאלה אם זו תאונת דרכים או לא תהיה

מורכבת יותר, הדין השיפוטי יהיה סביב הענין הזה ואז גם לא יוכל הנפגע

לקבל את התשלומים הדחופים המגיעים לו עד אשר מבררים את התביעה העיקרית.

אנחנו צריכים מאד להשתדל שההגדרות שאנחנו מגיעים אליהן תהיינה צודקות

ככל האפשר אבל גם חדות ככל האפשר.

ע' אבל;

מצב של חניה במקום שנועד לחניה, כאן בהחלט תהיה הרחבה. גם היום

אין עדין הגדרה חד משמעית שאומרת שכל תאונה שנגרמת לרכב חונה זו

תאונת דרכים. מבהינה זאת, אם נכניס את זה זו תהיה בהחלט הרחבה והרחבה

שיכולה להביא לנו אלפי מקרים אמנם קטנים שהיום הם לא מגיעים בכלל

אלינו,

דבר נוסף, כאשר מציגים את הקונספציה הקודמת אז יש פה את הנושא של

"בגלל". זאת אומרת, האוטו עמד במקום כזה, שכיוון שהוא עמד במקום שיש בו

סיכון של הולכי רגל או של רוכבי אופניים נגרמה תאונה ואז יש אחריות

מסויימת לזה שהעמיד אותו ואכן סביר שזה ייחשב כתאונת דרכים. כאשר אדם

נוהג בתום לב מוחלט ומעמיד את הרכב במקום שצריך והולך הביתה, שיהיה

מצב כזה שבו הוא ימשיך להיות אחראי, הרי בסופו של דבר צריך להאשים

גם את הנהג. מי שאחראי לתאונה הזאת באופן בלעדי הוא מי שלא נזהר.



אם יש מגרש חניה של בנק, שם יש כלי רכב שחונים כדין וילדים משחקים בין

כלי הרכב ומישהו נופל ומקבל מכה מהאוטו, זה בדיוק כמו שהוא נפל בכביש

או בדרך. להכניס את זה כתאונת דרכים, לדעתי זו תהיה הרחבה מרחיקת לכת.

ד' חוטר-ישי;

הדבדים של מר צלטנר לגבי הקושי להוכיח תאונה כזאת או אחרת, אני

חושז שזה איננו שייך לחוק הזה. אין ספק שצריך תמיד להוכיח אם היתה פגיעה

ברכב או לא. אדם יכול להתחלק במגרש, באמבטיה או במפעל. אם הוא ינסה לומר

שזו תאונת דרכים, צריך לקשור את זה לאוטו. זה המבחן.

לגבי הנימוק של מר אבל, כל מטרת החוק היתה להוציא את סוגית הרשלנות

מתחום בתי המשפט, להקל על הדיונים, לקצר בעומם. לכן אין טעם להכניס אותה

בעקיפין.
היו"ר א' לין
הכל ברור. תתמקד בשאלה אם זה סיכון תעבורתי.

ד' חוטר-ישי;

אני לא רוצה להרחיב מהמסגרת הקבועה היום בחוק. אומר מר אבל: זה

מרחיב. המסגרת הקבועה היום בחוק מגדירה במפורש ואומרת: נגרם לאדם

נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי, כאשר שימוש מוגדר: הסעת הרכב או

החני יתו וכו'.
ש' אלו ני
תקרא עוד פעם את המשפט שקראת, הנוסח של היום. חנייתו או החנייתו?
די חוטר-ישי
"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי בין בנסיעת

הרכב ובין בעמידתו". זה הנוסח המוגדר היום. הנוסח הזה מכסה כל מקרה

של חניה, החנייה, עמידה.
עי אבל
לא.
די חוטר-ישי
אם לא אז לא. אני לא חושב שיש טעם להרחיב. יש על הנוסח הזה פסיקה

של בית משפט מה הוא מכסה ומה הוא לא מכסה.

לגבי האספקט הזה של אחריות או אי-אחריות, כדין או לא כדין, בהחלט

יכול להיות מצב שבו רכב חונה בהתחלה כדין ולאחר מכן, בגלל נסיבות כאלה

ואחרות, זה התפתח להיות שלא כדין. להכנס לאבחנה הזאת אם זה כדין או

לא כדין, אם יש אחריות או אין אחריות, אני חושב שזה הכנסה בדלת

האחורית של סוגית הרשלנות שהוצאה מפה.



לכן לא צריך להרחיב מהנוסח הקיים. הנוסח הקיים ברור בנושא הזה.

בהנחה הזאת נשארת רק ההגבלה שציין מר צלטנר כאילו יכולים להכנס

מקרים נוספים. הכאילו הזה לא חל על מסגרת החוק. אס מישהו ינסה

לטעון טענה שקרית, צריך להוכיח שזו לא היתה תאונת ררכים כלל, שהוא

לא נפגע על ידי רכב. זה איננו שייך לחוק. כך שאני חושב שבנקודה

הזאת הנוסח הקיים הוא ברור וטוב.

ע' אליצור;

אולי זה לא שייך, אבל זה בהחלט מקל על מי שרוצה לשקר.
ש' אלוני
מה שקיים היום.

עיי אליצור;

היום זה לא קיים.

ד' חוטר-ישי;

אם זה לא קיים, אני מציע להישאר בנוסח של היום. אני לא מציע לשנות.
הי ו"ר א' לין
הנוסח של היום קובע עמדה לגבי הנושא הזה פחות או יותר. נכון שזה

ניתן לפרשנות, אבל יש בו מצב שהוא יותר בכיוון של אם הרכב חונה שזה

נכלל במסגרת תאונה, הוא רק אומר: תאונת דרכים - מאורע שבו נגרם לאדם

נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי, ולאחר מכן: בין בנטיעת הרכב ובין

בעמידתו. זה הנוסח היום.

על פי ההצעה שבה אנחנו עוסקים היום נאמר: "תאו נת דרכים"- מאורע

שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה-" נעזוב

כרגע: למעט אם אירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגוף
או לרכוש. אתרי זה כתוב
"שימוש ברכב מנועי"- הסעת הרכב או ההנייתו

וכן התדרדרותו; אולם טיפול ברכב או תיקונו לא ייחשבו כשימוש בו".

על-פי ההצעה הכוונה היא בעצם שבמקרה כזה שמתנגשים ברכב חונה

זה לא תאונת דרכים. על-פי המצב החוקי הקיים היום, יש ספק לכאן ולכאן.
מיי צלטנר
אין ספק. יש פסיקה של בית המשפט העליון שאומר "ברחל בתך הקטנה",

שכל חניה, בין בדרך ציבורית, בין בדרך פרטית, בין זה שהרכב עולה עליך

לבין זה שאתה עולה עליו - זי תאונת דרכים. לפני זה היתה פסיקה אחרת.

הרי אנחנו באים לצמצם את שולמן. לפני שולמן אמרו: יש פסק דין שאומר

שפירוש מוגזם של החוק קובע שחניה כדין זו לא תאונת דרכים. בא פסק הדין

של שולמן, שופט בית המשפט העליון וקבע שכל חניה תהא אשר תהא לפי נוסת

החוק הקיים, היא תאונת דרכים. בעקבות פסק הדין הזה ניתן פסק דין בבית
המשפט המחוזי שאמר
לאור פסק הדין של שולמן, במקרה של רכב שחנה כדין

ונתקל בו, זה תאונת דדכים. השאלה היא לא להשאיר את המצב הקיים, כי הרי

אנחנו באים לצמצם את המצב. המצב הקיים הוא שכל חניה היא תאונת דרכים.



ש" אלוני;

מה מאשר משרד המשפטים?

ע' אליצור;

מה שכתוב בהצעה האחרונה. אנחנו מציעים לצמצם.
הי ו "ר א' לין
מצב קיים, שינויים מוצעים - כרגע לא זו השאלה. כרגע השאלה מה עמדת

הוועדה לאור העקרונות שקבענו לעצמנו.

אני מוכן לומר שאני נוטה לקבל את העמדה אשר על פיה אם הרכב נמצא

במצב חניה במקום שיועד לחניה, שמותר לחנות בו והתנגשו בו, אין זו

תאונת דרכים. פה הייתי מקבל דווקא את דעתה של גבי מלחי שאומרת: מה

ההבדל אם התנגשת בבנין או בעץ או. בכל דבר אחר. אני אומר: זה לא בדיוק

דומה, אבל יחד עם זאת אני מסתכל גם על השיקולים העקרוניים וגם

הפרקטיים שיש גבול למה שניתן להגדיר תאונת דרכים. אם הרכב נמצא

במצב דומם במקום שמותר לחנות, מקום שיועד לחניה, לא נגדיר זאת כתאונת

דרכים. ודווקא אנחנו הולכים פה בעקבות הצעת החוק,בעמדה שבאה לידי ביטוי

בהצעת החוק, אלא שאנחנו רוצים הגדרות יותר ברורות.
שיי אלוני
אני תומכת במה שאתה מציע.
ד' חוטר-ישי
הערה קטנה בנושא הזה. כשאדם עושה פוליסת ביטוח לגבי רכב, הוא חושב

שכל שימוש ברכב יהיה מכוסה. אדם החנה את הרכב שלא כדין, בתחום של

12 מטר מהצומת, ירד לרגע לשתות גזוז ומישהו התנגש בו ברכב, הביטוח

לא יכסה אותו.
שיי אלוני
כן יכסה.
דיי חוטר-ישי
לפי הנוסח של גבי מלחי לא.
היו"ר א' לין
בוודאי שמכסה.
רי מלחי
לא חנה כדין וזה היה הגורם לתאונה.



ד' חוטר-ישי;

סליחה, ניקח את הצד השני. חנה כדין, עמד 18 פטר מהצומת, במקום שכן

מותר. יצא לשתות גזוז ומישהו התנגש בו. אז לא תהיה תאונה?

שיי אלוני;

לא.
היו"ר א' לין
התנגש בו מי, מכונית או הולך רגל?

דיי חוטר-ישי;

אופניים נסעו ופגעו במכונית.

היו"ר א' לין;

עמדה במקום שיועד לחניה?

דיי חוטר-ישי;

לצורך הענין לא.

היו"ר א" לין;

חנה במקום שלא יועד לחניה זו תאונת דרכים. עמדה במקום שיועד לחניה,

זה לא תאונת דרכים.

ד' חוטר-ישי;

במלים אחרות האדם יצטרך לספוג את הנזק אולי מכיסו.

היו"ר א' לין;

אני לא מבין את ההגיון. אתה חייב לקבוע נקודת חיתוך .

די חוטר-ישי;

השאלה אם נקודת החיתוך חייבת להיות על מקום חניית הרכב או העובדה

שהוא התנגש ברכב.

היו"ר א' לין;

אני לא יכול לפתוח דיון כל פעם מחדש. כל הסיטואציה שבה אנחנו

מדברים זה מצב שבו רכב חונה, מצב עמידה. על זה אנחנו מדברים כל הזמן.



ד' חוטר-ישי;

אני התרשמתי מהדיון הקודם שהששנו לעשות את האבחנה של חניה כדין

או שלא כדין כדי לא להכניס את סוגית האחריות. עכשיו אנחנו מכניסים

אותה דרך השאלה של חניה כדין או שלא כדין.

היו"ר א' לין;

לא כדין. הוא יכול לחנות למשל במקום שבו מותר לו לחנות שעה אחת

בלבד. הוא לא שם כרטיס. זה לא שייך. המקום הזה יועד לחניה, זה נמצא

מחוץ למסגרת של סיכון תעבורתי אם הולך רגל או רוכב אופניים התנגשו

בו.

סעיף 6 - התלקחות רכב- פה נאמר: התלקחות דלק ברכב כתוצאה מגורם

חיצוני. פה אמרתי שדעתי היא היא שזה כן תאונת דרכים. זאת אומרת, אני

יושב ברכב, נשפך בנזין מתחנת דלק לדוגמא, ניצת זיק, הוא מוביל את

האש לרכב שלי, הרכב מתקקח כתוצאה מזה שיש טנק בנזין ברכב - לדעתי

זה תאונת דרכים. אי-אפשר להגדיר דבר כזה. זה לא מעשה פלילי. אנחנו

מדברים פה על אירוע רשלני. אי-אפשר לומר שדבר כזה הוא לא תאונת דרכים-

את זה אמרנו בישיבה הקודמת.

דברנו גם על סעיף 7 - פריקה וטעינה- דברנו על כך שרכב פורק וטוען

ואמרנו שנעשה את האבחנה בין רכב שהוא נועד להובלת מטענים, הוא הגיע

למקום מסוים, או שטוענים אותו או שפורקים אותו, נגרם נזק בשלב הזה -

אין זה תאונת דרכים.

עכשיו הגענו לשלב של רכב פרטי- לקחנו דוגמא, רכב פרטי מגיע

לאיזשהו פארק, הם פורקים את המטען שלהם - תאונת דרכים או לא תאונת

דרכים? זו שאלה, בואו נתייחס אליה כרגע, כי פה עוד לא סגרנו את

הענין לגמרי.

שיי אלוני;

נעשה את זה ציורי יותר. הגיעו לכנרת, פותחים את הדלת. מה היתה

התאונה, הברקס לא היה סגור?
הי ו"ר א' לין
לא,ברקס אין בעיה. החנו את הרכב, פרקו את האוהל, אחר-כך באו

לפרק את המזוודה
ע' אלי צו ר
פתחו את תא המטען כדי להוציא את המזוודה וקיבלו מכה בפנים.

שיי אלוני;

זה תאונת דרכים?



ע' אליצור;

זאת השאלה- אני כמובן חושבת שלא. השאלה היא מה חושבים חברי הוועדה.

אני לא רואה כל קשר בין זה לבין סיכון תעבורתי בכלל, כי באותה מידה

הוא יכול היה לפרק מזוודה מתלת--אופנוע שהוא לא רכב מנועי, מה זה שייך

לענייננו? הוא פתח את תא המטען וקיבל מכה בפנים, זה סיכון תעבורתי

שאליו מתכוון חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים שהוא חוק כל כך יקר?

לא.

ש' אלו ני;

אנחנו אנשים שיש לנו גם דמיון, גם רכב וגם יודעים על מה מדובר.

נתת דוגמא אחת-

אני שואלת לשיטתך איזה מקרה אתה רואה בדמיונך שאפשר לקשור אותו

כתאונת דרכים. החנו רכב עם חמישה ילדים, הדלת עפה.

ה י ו"ר א' לין;

לקחו מטען שמו אותו על גג הרכב" נוסעים לחיפה, בדרך מרגישים

שהמטען מתנדנד. עוצרים בצד הדרך על-מנת לחזק את המטען. מזוודה נופלת

על הראש, זעזוע מוח- תאונת דרכים או לא תאונת דרכים? קל מאד להמציא

דוגמאות שמעוררות ספק- עורך-דין חוטר--ישי, מה דעתך בסוגיה הזאת?

דיי חוטר-ישי;

קשה מאד לעשות קו מאבחן בנושא הזה. כפי שציינה קודם הגביי אליצור,

היא אומרת זה חוק יקר. השאלה אם זה משפיע משהו על מחיר החוק. אני

חושש שאנחנו עוסקים בתחום שהוא כל כך אקראי, שולי לחלוטין מבחינת

עלות החוק. אני חושב שזה לא משפיע לחלוטין על עלות החוק, אני לא

חושב שיש הרבה מקרים ואני חושש שכל מקום שננסה לעשות בו קו מאבחן

יכול אחר כך לגרום לתקלה יותר גדולה- קשה לעשות קו מאבחן, אני

בהחלט מודה. קשה להגדיר מתי נגמרת ההגדרה של הנסיעה או השימוש

ברכב כרכב. אני לא בטוח שזה התחום דווקא שאנחנו צריכים לנסות לחפש

קו כזה.

מיי צלטנר;

אם אנחנו רוצים בסך הכל להיצמד לרעיון שאנחנו מדברים על נזק שנגרם

כתוצאה משימוש תעבורתי, הרי פריקה וטעינה בתור שכאלה הם לא נזק

תעבורתי. אם אמרנו שחניה כדין או חניה במקום שמותר או תיקון במוסך

זה לא תאונת דרכים מפני שזה תאונת עבודה, הרי לגבי רכב שמקצועו

וייעודו--

ש' אלו ני;

על זה לא היו חילוקי דעות.



מ' צלטנר;

לגבי רכב פרטי, מה לי אם אני מוריד מטען מארגז או מארון וזה קורה

לי. העובדה שזה רכב, זה בעצם כמו הנושא של זירה. הסכמנו שרכב מתוך זירה,

בתור שכזה, לא מהווה שימוש תעבורתי. אם זה בנסיעה אין בעיה. אם זה תיקון

דרך אין בעיה- על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על מצב שהרכב חונה,

נמצא במקום מסוים

היו"ר א' לין;

בוא אקשה עליך. משאית עמדה בצד הדרך. היא טעונה אבטיחים. ברגע שעברתי

לידה היא התפרקה וערימה ירדה עלי.
מ' צלטנר
אין ספק שזה תאונת דרכים.

היו"ר א' לין;

אם זה תאונת דרכים, את המקרים האלה אני רוצה להכניס לתאונת דרכים.

זאת-אומרת, נזק שנגרם כתוצאה ממטען של רכב שהתרחש לא בהכרה בזמן שהרכב

היה בתנועה אלא בזמן שבו הרכב נמצא בתנועה ממקום למקום בדרך, אם אנחנו

מכניסים את זה במסגרת של תאונת דרכים, אני לא רואה בעיה עם הדבר הזה.

מ- צלטנר;

כאילו תיקון דרך.

היו"ר א' לין;

כמו בדוגמא של תיקון מנוע. אנחנו עוצרים בדרך כדי לתקן את המנוע

כדי שנוכל להמשיך בנסיעה. אז אמרנו שזה כן יהיה תאונת דרכים, בעוד

שאם זה הולך למוסך ואנשי מקצוע, זה לא תאונת דרכים. באותה מידה גם כאן-

נגיד שאני נפגעתי בדרך כתוצאה מזה שהתפרק מטען של רכב, אני לא הייתי

אומר שזה לא תאונת דרכים, ואני לא רוצה שנכתוב משהו שיוציא את המקרה

הזה ממסגרת של תאונת דרכים.

עיי אליצור;

אתה מתכוון למקרה שמשאית אבטיחים עומדת בצד הדרך ומישהו עובר בדרך

ונופל עליו אבטיח - זה תאונת דרכים?

הי ו"ר א' לין;

כן.

מיי צלטנר;

דוגמא מסיי 9 היא דוגמא שאתה מדבר עליה. אנחנו מדברים על פריקה

וטעינה פרופר. זה לא חלק אינטגרלי של הרכב, הוא גרם לנזק.



הי ו"ר א' לין;

בעצם הדוגמא שנתתי לא נכנסת במסגרת הזאת, בי פה לא מדובר בפריקה

וטעינה, מדובר בהתפרקות תאונתית של המטען.
מ' צלטנר
כשהרכב חונה ופורקים אותו, כשהורדתי את המזוודה החמישית, היא נפלה

לי על הרגל, לדעתי אי-אפשר לומר שזה סיכון תעבורתי או שזה תאונת דרכים.

הי ו"ר א' לין;

אני נוטה לחשוב שאם אנחנו נמצאים בהגדרה היותר מדוייקת של טעינה

ופריקה פרופר, שזה לא יהיה תאונת דרכים, כאשר אנחנו מקפידים על כך

שההגדרה לא תקיף יותר מאשר פעולה של טעינה ופריקה במובן האמיתי שלה.

מלאכתנו לא נשלמת היום במובן זה שאנחנו מחליטים על העקרונות על-פי

הדוגמאות. אחר-כך נראה את הנוסח הכללי ורק לאחר שנקבל את הנוסח החדש

שיוכן על ידי היועצת המשפטית בעזרת משרד המשפטים נעבור עוד פעם על כל

הנוסח החדש. כרגע זה גיבוש העקרונות לקראת הכנת הנוסח-

סעיף 8. על מה מדובר כאן? נזק שנגרם כתוצאה מתפיסת שערותיה של

הנפגעת במנוע של טרקטור? זאת-אומרת, זה לא רכב שבתנועה אלא רכב שהוא

במצב עמידה?

מ' צלטנר;

כן, בכלל לא שימוש תעבורתי. המנוע שימש מקוד כח לשאיבת מים מהנהר.

הי ו"ר א' לין ;

כלומר, לא מדובר במנוע ששימש לשאיבת מים, אלא מדובר בכך שלקחו

טרקטור והשתמשו במנוע שלו לצורך שאיבת מים, ואז נתפסו שערותיה.

ד' חוטר-ישי;

דוגמאות רלבנטיות הנוגעות לקטע הזה הן דווקא בתחום של תאונות

חקלאיות-

חיי מירום;

הטרקטור עומד וזה לא רק כמקור שאיבת מים, גם כהפעלה למשל במגדל

מילוא ועוד דברים- יש מאחורי הטרקטור קרדן שמעביר את הכח לכלי שנמצא

מאחוריו, הרבה פעמים מפעילים את זה בצורה נייחת, אבל עושה את זה כלי

תעבורתי שנקרא טרקטור-

הי ו"ר א' לין;

ואז זו צריכה להיות תאונת דרכים או לא?
ש' אלוני
לא. רק כשהוא נע זו תאונת דרבים, מפני שזו למעשה משאבה או כח

שאין לך אותו בכל מקום. אתה מניע אותו למקום מסוים ושם הוא עומד

בתפקיד. הטרקטור הוא רק בהובלה. לעתים הוא עומד שם ימים שלמים.

הי ו"ר א' לין;

בעצם זה הופך להיות תאונת עבודה-

חיי מירום;

אבל הוצאת האפשרות הזאת מתחולת תאונת דרכים היא די גורפת. כל

הדברים האלה מתבצעים על ידי איזשהו כלי נוסע. היתרון גם שהוא יכול

לנסוע עם הכלי שנמצא מאחוריו ממקום למקום. הוא מנייד אותו.
עיי אליצור
אבל התאונה קורית כשהוא נייח.
היו"ר א' לין
אני יוצא מתוך הנחה שמצב כזה הוא בעצם תאונת עבודה, שכן השתמשו

ברכב לביצוע עבודות מסויימות.

חיי מירום;

אין קושי לראות בכך תאונת עבודה אם מדובר בעובד. השאלה היא מה

כאשר אין מדובר בעובד.

ה י ו " ר א' לין;

כשלא מדובר בעובד זה כבר סיכוני צד שלישי שנגרמים כתוצאה מביצוע

עבודה מסויימת.

ש' אלו ני;

מה קורה כאשר אדם עובר ברחוב, חום חשמל נפל והאדם ניזוק מהזרם של

חוט החשמל- איך אנחנו קוראים לזה, תאונת עבודה?
עיי אליצור
לא, זה פקודת הנזיקין.

ש' אלוני;

כשעומד הטרקטור הזה לפעמים ימים ולפעמים שעות, אם עובד על זה אדם

והנפגע הוא אדם, זו תאונת עבודה. אבל אם זה עומד ושואב את המים או

מניע את הסילוא ועבר זוג רומנטי ונפגע.



הי ו"ר א' לין;

זה לא תאונת עבודה, זה סיכוני צד שלישי.
דיי פלחי
רציתי לשאול את אנשי חברת הביטוח אם אין טעם להבחין כאן בין רכב

שאחת ממטרותיו העיקריות היא השימוש החיצוני הזה לרכב, כמו מכונות

חקלאיות לבין שימוש חיצוני שהוא שולי לעצם השימוש ברכב, כמו שימושים

פרטיים של מקרר- אני הושבת שהכוונה כשהכניסו את הסייג הזה היתה באמת

למכונות שהשימוש העיקרי שלהן הוא חקלאי או דומה ולא לדברים קטנים

לשימוש פרטי.

ה י ו " ר א' לין;

לא, היה פה מקרה קונקרטי שממנו שאבו את הדבר.

מיי צלטנר;

השתדלתי להצטמצם בדוגמאות מהפסיקה. ברור שהיו לי עוד עשרות

דוגמאות תיאורטיות כפו סילוא וכדומה שלא היו במציאות, לכן לא

הכנסתי אותן- הבאתי דוגמאות מהתחיקה הקונקרטית. הנימוק היחידי

שבית המשפט החליט שזה תאונת דרכים היה מפני שהוא אפר: לא כתוב

בחוק שימוש תעבורתי. אם היה כתוב שימוש תעבורתי, הייתי מחליט שזה

לא תאונת דרכים. היות שאנחנו בקונספציה רוצים להיצמד לנושא של

שימוש תעבורתי פסק הרין היה בדיוק הפוך אם היינו אומרים את זה אז-
עי אליצור
ההגיון שלי משייך את זה למקרה הפיצוץ קול הדלק- נכון שאתה אופר

שלפכונית יש טנק של בנזין והוא נדלק. אבל מבחינת השימוש, הפכונית

שימשה כמחסה לרוח. היא בכלל לא זזה. הם היו בפיקניק מספר ימים, המכוניות

עמדו בצורה שהסתירו את הרוח ומאפגזית יצא זיק ופגע בטנק הבנזין של

הפכונית. זה מה שאמר עורך-דין חוטר-ישי, שאלה מקרים יוצאי דופן, אבל

המקרה היוצא דופן הזה עלה הרבה כסף. מבחינת הפטרה אינני רואה את ההבדל

בין השימוש לצרכי הגנה מפני רוח לבין השימוש החקלאי.
הי ו"ר א' לין
דוגמא 9, נזק הנגרם מחלק שאינו אינטגרלי לרכב - לפה אנחנו מתכוונים?
מיי צלטנר
המקרה הקונקרטי שהיה זה שהפנוף הרים דבר מסוים וכתוצאה מזה שהוא

הרים אותו הוא עף ופגע במישהו. במקרה זה זו היתה מלגזה שהרימה מחסום

גדול והמחסום ניתק מהמנוף ופגע באדם- השאלה אם אנחנו רוצים שזה יהיה

תאונת דרכים או לא.
שיי אלוני
הוא עף מפני שהאוטו נע?



מ' צלטנר;

לא, האוטו בעמידה. אם האדם נפגע מהמנוף, אין ספק שזה תאונת דרכים,

כי זה חלק אינטגרלי של הרכב,
ש' אלו ני
פה פסק בית המשפט?

מ' צלטנר;

לאור ההרחבה הזאת אנחנו רוצים לצמצם. אני לקחתי מקרים שכאילו הם

בפנים היום ובהצעה שלנו אנחנו מתכוונים לצמצם את זה.

הי ו "ר ש' אלוני;

הרי מה בעצם עשינו כאן? אנחנו קיבלנו הצעת חוק עם הגדרה כללית.

כדי להבין מה השינויים שההגדרה הזאת תעשה אמרנו: נעבור על הדוגמאות

בפסיקה שהיו ביסוד הגשת ההצעה. זה מה שבעצם אנחנו עושים עכשיו.

אם היתה מלגזה פוגעת בו, זו היתה תאונת דרכים?

מי צלטנר;

כן, או כל חלק אינטגרלי של הרכב.

היו"ר א' לין;

אם עף חלק מסוים, אנחנו אימרים שזו לא תאונת דרכים, למרות

שהחלק הזה עף מהמלגזה? זו נראית לי אבחנה קצת מלאכותית-

ד' חוטר-ישי;

חשבתי לקחת דוגמא פחות ציורית- מכונית עם מטען ענק של בולי עץ-

שהגיעו מפינלנד עומדת, בול עץ נופל על אדם. זו לא תהיה תאונת דרכים?

היו"ר א' לין;

זה אמרנו שכן. אם מטען יורד, אמרנו שזה תאונת דרכים.

ד' חוטר-ישי;

מה ההבדל? בדיוק אותו דבר. אי-אפשר לעשות פה את האבחנה, זה צר מדי,

זה פשוט לא מעשי.

הי ו"ר א' לין;

דוגמא 10 - נזק בעליה או בירידה מהרכב. אם התאונה נגרמה בזמן

שהוא עולה לרכב, זה תאונת דרכים. אם התאונה נגרמת בזמן שהוא יורד

מהרכב, זה תאונת דרכים, נכון?
מ' צלטנר
ההצעה מדברת על נסיעת הרכב או החנייתו. ההצעה אומרת, כשהרכב עומד

בתור שכזה, זה לא תאונת דרכים. החנייתו פירושו קול דבר שהגיע לנקודה

הנייחת האחרונה, כיבה את המנוע, בזה נגמר השימוש התעבורתי.
היו "ר א' לין
אתם כותבים מפורשות: "כאשר נותק המגע הפיזי בין הנפגע לבין הרכב",
בוי צלטנר
הפסיקה הקיימת אומרת: כאשר הוא עדין עולה או יורד עד שנותק המגע

הפיזי, זה תאונת דרכים. הצעת החוק מצמצמת. היא אומרת: בנסיעת הרכב או

בהחנייתו לרבות התדרדרותו, כלומר, הצעת החוק אומרת: שימוש תעבורתי זה

שהרכב נע אבל כולל ההחנייה, לא חניה, פירושו של דבר, תהליך ההחנייה

עד שהרכב מגיע לנקודה הנייחת האחרונה,
היו"ר א' לין
ניסיתי להכנס לרכב, שמתי את הרגל שלי לא טוב, התחלקתי, שברתי את

הרגל, לדעתך זה לא תאונת דרכים-
מיי צלטנר
לדעת ההצעה,
ה י ו"ר א' לין
בסדר, לדעת ההצעה, עכשיו אנחנו מדברים עניינית, החניתי את הרכב

בתחנה סופית, ירדתי, נתקלתי במקרה בהגה בכתפי, חוסר יציבות, התהפכתי

על הגב, נפלתי, על פי ההצעה זה לא תאונת דרכים? אני מניח שדעת הוועדה

היא שכן נשאיר את זה כתאונת דרכים ונראה בזה סיכון תעבורתי, שכן לא

נעשה אבחנה מלאכותית בשאלה אם הרכב כן היה בתנועה או לא היה בתנועה,

הרי נכנסתי לרכב בשביל לנסוע. זה חלק אינטגרלי בעצם מהשימוש

התעבורתי של הרכב, הרי אם לא אכנס לרכב, הרכב לא יסע מאליו אלא אם כן

החניתי אותו לא בסדר- לנתק פה את הקשר התעבורתי, זה קצת קשה-
עיי אליצור
אם כיבית את המנוע, ירדת מהרכב, היה שמן ליד הרכב והתחלקת עוד לפני

שהספקת לסגור את דלת המכונית.

הי ו"ר א' לין;

על זה כרגע עוד לא דברנו, דיברנו רק על זה שאני יוצא מהרכב ובזמן

יציאתי מהרכב נפלתי ונפגעתי-
מיי צלטנר
נפגעת על ידי חלק של הרכב או על ידי משהו חיצוני?



היו"ר א' לי ן;

החניתי את הרכב שלי ליד הבית שלי, נעלתי אותו. אני הולך לכיוון הבית, בדרך יש

שמן, התחלקתי.

מ' צלטנר;

כשנותק המגע הפיזי, אין ויכוח. אנחנו מדברים כשיש עדין מגע פיזי

והפגיעה לא קשורה לרכב.

היו"ר א' לין;

לא משנה אם הפגיעה מהרכב או בגלל שהכביש היה עקום. אם לא סיימתי את הפעולה של

החניית הרכב וסגירתו וניתקתי מהרכב הזה את הקשר הפיזי, זו ונהיה תאונת דרכים.

מי צלטנר;

כל עוד קיים מגע פיזי - תאונת דרכים, כך אני מבין.
היו "ר א' לי ן
אני לא רוצה להגדיר איזו הגדרה שנקודת החיתוך זה מגע פיזי. לא השלמתי את

הפעולה של החניית והיפרדות מהרכב. אני צריך לנעול את הרכב, נכון?

מ' צלטנר;

אנחנו צריכים להגדיר איפה זה נגמר.

היו"ר א' לין;

אני לא יודע אם ההגדרה היא בדיוק מגע פיז< , אבל ברור כרגע מה אנחנו מתכוונים.

יכול להיות מצב שפיזית אני רחוק מהרכב, אני נועל אותו ואז קרה לי הדבר הזה. יכול

להיות שנקודת החיתוך היא המגע הפיזי. כרגע אנחנו מציבים את נקודת החיתוך במישור

העקרוני. נחשוב על זה אחר-כך כשנראה את הנוסח.

אנחנו נראה את ההגדרה הכללית של החוק. "חוק פיצויים לנפגעי לגאונות דרכים

(תיקון מסי 8), הת"ן-1989 - 1. בסעיף 1 לחוק הפיצוי ים לנפגעי תאונות דרכים,

התשל"ה-1975 (להלן - החוק העיקרי) - (1) במקום הגדרת תאונת דרכים" יבוא: "תאונת

דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה, למעט

אם אירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגוף או לרכוש;"

עכשיו אני קורא לכם את הנוסח הקודם של ההוק. הנוסח הקודם של החוק אומר;

""תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי בין בנסיעת

הרכב ובין בעמידתו."

יש כאן בעצם שלושה שינויים עיקריים שמיד בולטים. 1. שאנחנו מוסיפים: "עקב

שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה" ולא "שימוש בלבד". 2. אנחנו מוציאים מפורשות;

"'למעט אם אירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגוף או לרכוש" ואנחנו

הגדרנו כבר איזה מעשה פלילי לא נמצא בתוך ההגדרה, לא כדאי לחזור על זה יותר. 3.
השמטנו את המלים
"בין בנסיעת הרכב ובין בעמידתו". גם בזה עשינו כבר את האבחנות

הדרושות.
ע י אליצור
עוד משהו. הוספנו פה הגדרה של שימוש ברכב.



היו"ר א' לין;

עוד לא הגענו לזה. כרגע אני מתייחס למה שקראתי.

מי צלטנר;

ההגדרה לא מתאימה למה שסוכם פה.

היו"ר א' לין;

כרגע כל מה שאני עושה זה השוואה בין שני הנוסחים המגדירים תאונת דרכים.
אחר-כך אנחנו ממשיכים ואומרים
"אחרי הגדרת "נזק גוף" יבוא: "שימוש ברכב מנועי" -

הסעת הרכב או החנייתו וכן התדרדרותו; אולם טיפול ברכב או תיקונו לא ייחשבו כשימוש

בו." גם בחלק מזה עסקנו.

מה שאנחנו נעשה עכשיו זה כך: נגדיר מחדש את ההצעה בכחול לאור ההחלטות שקבלנו

כאן, כך שההגדרה הכוללת תענה להחלטות שקיבלנו כאן בוועדה, כאשר אנחנו בהחלט

מבינים שאם יש צורך למטרת הבהרה להגדיר הגדרות ספציפיות אנחנו נפרט אותן. הכוונה

שלנו היא שהחוק יהיה ברור וככל האפשר לצמצם את מרחב הפרשנות הקיים. יהיה ברור

לחלוטין מה היתה כוונת המחוקק בעניו הזה.

אני רוצה להוסיף כהתראה מוקדמת, שבדעתי בסוף הדיון להיכנס גם לשאלה של העברת

כספית ל"קרנית". יכול להיות שמשרד המשפטים ירצה לעורר את השאלה הזאת כנושא חדש
ובזה אני מודיע לכם
מדובר בהעברת כספים מ"קרנית" שמקבלת חלק בביטוח הרכב גם

בישראל והיא לוקחת את הכספים האלה ומעבירה אותם ל"קרנית" שטחים או משהו כזה, מבלי

שיש לזה הסמכה כדין וכחוק.
מ' צלטנר
יש הסמכה.
היו"ר א' לין
כו, יש הסמכה בחוק. השאלה אם הדבר הזה לא צריך להיות מבוקר, שכן לוקחים כספים

מבעל הרכב הישראלי שמשלם את הביטוח, מעבירים את זה לחברה אחרת מבלי שבעצם הוא

אחראי לאותם סיכונים. נצטרך לדון גם בענין הזה.

מר אבל, איזה חלק מהכספים מועבר ל"קרנית"?
ע' אבל
היום 6.7%.
הי ו"ר א' לי ן
זה הרבה מאד כסף. צריך לבחון אם ההסמכה בחוק היא נכונה עקרונית. גם אם היא

נכונה עקרונית, צריך לבחון אם היא מבוקרת כפי שהיא צריכה להיות מבוקרת.
מי צלטנר
העברה מישראל לשטחים?
הי ו"ר א' לין
כן. או שצריך למצוא את המקורות לעני ן הזה ממקור אחר ולא להטיל את זה על כתפיו

של בעל הרכב הישראלי. אנחנו אימצנו איזושהי תפיסה, שאנחנו לא נאמר לבעל הרכב

הישראלי שהוא אחראי לתוצאות האינתיפיאדה. זה צריך להיות מקור תקציבי אחר.



אנחנו נקבל את הנוסח שיוגש לוועדה. גבי מלחי תכין את הנוסח והיא תסתייע במשרד

המשפטים ובכם.

ד' חוטר-ישי;

ברשות היושב-ראש, הערה אחת קצרה. כל הזמן ניסיתי לחשוב על דוגמא בעייתית בקטע

של מקום שמיועד לחניה וכו'. אמרנו: רכב שחנה במקום שמיועד לחניה, זו לא תאונת

דרכים. אבל מה הסיטואציה אם הוא חנה שם, פתח את הדלת ורוכב אופניים נפגע מהדלת,

זו תהיה תאונת דרכים או לא תהיה תאונת דרכים? אני חושב שלא נתנו על זה את הדעת.

היו"ר א' לין;

אין ספק שזו תאונת דרכים.
חי מירום
משאית שמאחוריה יש מנוף, עומדת ומבצעת פריקה של מטען, מישהו נפגע מזה - זו

יגאו נת דרכים או לא?
הי ו"ר א' לי ן
אם מדובר על פעולה של פריקה וטעינה בהגדרה המדוייקת ונגרם נזק, אין זה תאונת

דרכים. כאשר הרכב נמצא בתנועה בדרך או שהוא החנה לרגע בדרך, מטען מתפרק או משהו

דומה לכך, זה כן תאונת דרכים.

את הנושא הזה סיימנו. אנחנו גם נראה את הנוסח החדש לאחר שיוכן ונעבור עליו

פעם נוספת בוועדה לפני שנסיים את החוק הזה.

חוק השמות (תיקון מס' 2), התש"ן-1990
הי ו"ר א' לי ן
אנחנו עוברים לסעיף השני בסדר-היום: חוק השמות (תיקון- מסי 2), התש"ן-1990,

הצעת חוק פרטית של חברת הכנסת שולמית אלוני. בבקשה, חברת הכנסת אלוני.

ש' אל ו נ י;

אין לי מה להוסיף כל הדברים שנדונו הן במליאה והן בוועדה. זה הרי עבר גם

קריאה טרומית וגם קריאה ראשונה והכל הסכימו שהתיקון הזה הוא חיוני ושבאופן פרקטי

היום למעשה בני זוג שאינם נשואים צריכים ללכת לבית המשפט קודם לכן. אם במקרה של

זוג נשוי יכול הילד לשאת את שמות שני ההורים, קל וחומר במקרה שהם אינם נשואים וזה

לטובת הילד.

אני חושבת שאין טעם להרחיב בענין. כבר דנו בזה, הסכמנו על זה גם במליאה.

הי ו"ר א' לין;

זה לא אומר שום דבר, כי אנחנו נמצאים עכשיו בשלב של הכנה לקריאה שניה וקריאה

שלישית. כל דיון וכל הערה הם כמובן לגיטימיים לחלוטין.
ש' אלוני
אז אני חוזרת ואומרת: ההצעה היא בתיאום מלא עם משרד הפנים. היא באה לתקן

שיבוש לדעתי שהיה בהוק המקורי בשל מבנה הניסוה שלו. הואיל ובזוג נשוי מקדימים את

שם האב לשם האם ואהר-כך מודיעים שיש אפשרות של שני השמות, כאן הקדימו את שם האם

לשם האב ועל כן מבהינת הניסוה משתבש הענין ולא הוספה התוספת שיכולים להיות שמות

המשפהה של שני ההורים.

אי רביץ;

ראשית כל אני רוצה לשבה את התיקון הזה. אני הושב שזה תיקון מאד חשוב. אבל

נדמה לי שההוק עדין לוקה בחסר גם לאהר התיקון הזה. הייתי רוצה להרהיק לכת אם

ניתן לעשות זאת במסגרת ההצעה של חברת הכנסת שולמית אלוני.
היו "ר א' לי ן
אם אפשר לשפר אנחנו רק נשמח.
אי רביץ
אני חושב שדווקא במקרים שילד נולד להורים שאינם נשואים יש צורך אולי לחייב

בחוק שהילד יירשם בשני השמות, יבחר לו הילד בעתיד באיזה שם הוא רוצה להשתמש באופן

פרקטי. זאת כדי למנוע גילוי עריות בעתיד ואולי גם - בואו נדבר גם באופן חיובי -

כדי שהילד ידע שיש לו עוד משפחה במקרים שההורים לא רק שהם אינם נשואים אלא גם לא

נמצאים יחד. קורה לא פעם, שילד גדל אצל אחד ההורים ונגיד שההורה הזה נפטר, הוא

איננו נמצא יותר. אני חושב שיש לחזק אצלו את הקשר באיזושהי צורה ולו על ידי זה

שבתעודת הזהות יש לו שם נוסף. זה יהיה תיקון שימנע דברים שליליים וגם יחזק את

החיוב.

אני לא יודע אם זה שייך לתיקון של חברת הכנסת שולמית אלו ני. יכול להיות

שצריכה לבוא הצעת תיקון מיוחדת. בהזדמנות הגיגית זאת אפשר להוסיף את התיקון הזה

כי הוא לא בא לגרוע מהצעתה של חברת הכנסת שולמית אלוני, להיפך זה תיקון חשוב.

הי ו "ר א' לין;

אני לא בטוח שתמיד טובת הילד מחייבת או מצדיקה ציון שמות של שני ההורים. למשל

יכול להיות מקרה של אשה שילדה ילד מחוץ לנישואין ויש אולי סיבות כלשהן מדוע לא

לקשור את זה עם שם האב, לטובת הילד.
אי רביץ
לפי החוק הקיים אנחנו לא שואלים את טובת הילד. האמא מחליטה.
מ' סאן
לגבי ההצעה שהועלתה כאן, גם מה שאמר היושב-ראש, לא תמיד בטוח שזה טובת הילד.

ולעני ן שאומר חבר הכנסת רביץ, חשש של חיתון אחר-כך, אחת מן השתיים, אם האב הזה

הוכר , הרי הוא רשום כאביו.
אי רביץ
איפה הוא רשום כאביו?



ש' אל ו נ י;

בתעודת הלידה.
מ' סאן
גם בתעודת הזהות.
אי רביץ
הילד י ודע את שם אבי ו?
מ' סאן
אם בפועל הוא יודע או לא עד שהוא מתבגר, זה כבר ענין משפחתי פנימי. אבל

במסמכים של משרד הפנים, אם האב הכיר באבהות, רשומה האבהות גם אם הוא אינו נושא את

שם משפחתו. כך שאלה שני נושאים נפרדים, האבהות ושם משפחה. שם המשפחה בחיי

היום-יום צריך להיבהן בכל מקרה אם זה טוב לטובת הילד או לא טוב לטובת הילד.

א* רביץ;

אבל ההוק הזה אינו נותן לנו כלים לדאוג לטובת הילד. זו ההלטה שרירותית של

האמא או של האבא.
א' רובינשטיין
אתה רוצה להעביר את זה להכרעת בית המשפט?

אי רביץ;

אני רוצה לתקן. יכול להיות שזה תיקון נפרד.

מ' סאן;

אם האב אינו מכיר באבהות והאם אינה פונה לבית המשפט אז האב לא ידוע, זה לא

ניתן בידינו.
אי לין
אם האב ידוע אז הוא נרשם. ופה השאלה היא לא באשר לזהות האב אלא מטרת ההוק היא

לאפשר חופש הבחירה של נשיאת השם.

י' לוי;

אנחנו מסכימים לחוק כפי שהוא. נראה לי משמיעה ראשונה של חבר הכנסת רביץ

שההצעה היא יכולה להיות נדונה אבל היא לא כלולה במסגרת ההצעה הזאת והיא צריכה

לקבל שיקול מחשבתי מקיף.
ש' אל ו נ י
למעשה רציתי לומר מה שנאמר כאן. הבעיה שהעלה חבר-הכנסת רביץ היא בעיה

שדנו בה כשדנו בכל סעיפי האימוץ, האפשרויות של רישום וכיוצא באלה, וזה דיון

פילוסופי הרבה יותר רחב כיצד במקום שיש לנו משפחות חד-הוריות, יש מקומות ששני

הצדדים אינם רוצים שיידעו מיהו האב, ואז נשאלת השאלה באיזו צורה אתה יכול לצמצם

עד למכסימום את החשש שלך, כפי שעשו בחוק האימוץ, מפני גילוי עריות. זה לא שייך

לענין הזה.



היו"ר א' לין;

גב' מלחי, יש לך הערות לחוק?
ר' מלחי
לא.

הי ו"ר אי לי ן;

מי בעד אישור החוק כמות שהוא?

הצבעה

חוק השמות (תיקון מס' 2), התש"ן-1990

הי ו "ר א' לי ן;

החוק נתקבל פה אחד. אנחנו נעביר אותו לקריאה שניה וקריאה שלישית.

בהזדמנות זו שואל חבר-הכנסת אמנון רובינשטיין מה עם הצעת החוק הפרטית שלו.

ר' מלחי;

תוך כמה ימים.

הי ו"ר א' לין;

זה לא טוב.

ר' מלחי;

אנחנו צריכים לעמוד בקשר גם עם האנשים של נציבות שירות המדינה.

א' רובי נשטיין;

הם היו כאן. ככל שתקדימי כך ייטב לעם ישראל כולו.

ר' מלחי;

אני אקדים.

הי ו"ר א' לין;

סיימנו את הישיבה. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30

קוד המקור של הנתונים