ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 19/03/1990

חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 9), התש"ן-1990; חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס' 2), התש"ן-1990 -הצעת חה"כ י' צבן; שונות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 123

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני, כ"ב באדר התש"ן (19 במרץ 1990). שעה 00;11
נכחו; חבר< הועדה
אי ל<ן - היו"ר

שי אלוני

מי וירשובסקי

יצחק לוי

חי מירום

אי רובינשטיין

ש' שטרית
מוזמנים
חה"כ < י צבן

השופט ד' בר-אופיר

עי אליצור - משרד המשפטים

מי אגמון - " יי

ט י שפ נ יץ - " "

י' ברק - משרד העבודה והרווחה, היועץ המשפטי

א' שושני - " " " סגן רשם האגודות השיתופיות

דייר אי אלתר - משרד האוצר, נציבות מס הכנסה, היועץ המשפטי

י י עזריאל - " " " " "

ו' לוסטהויז - בנק ישראל

ג' מרקס - "

צי צפת - לשכת עורכי הדין

אי רזניק - " " "
מזכירת הועדה
די ואג
י ועצת משפטית
ר י מלחי
קצרנית
אי אשמן

סדר היום; א. חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס' 2), התש"ן-1990 -

הצעת חה"כ י' צבן

ב. שונות

ג. חוק ההוצאה לפועל (תיקון מסי 9). התש"ן-1990



א. חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס' 2), התש"ן-1990 -

הצעת חה"כ י' צבן
היו "ר א' לין
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. לאחו" הדיון הקודם בנושא

אני רוצה לה1יא לפני הועדה את מה שנראה לי בשלב זה לסיכום עמדת הועדה על מנת

שזה ישמש בסיס לדיונים שלנו לקראת החלטות; סופיות,,

ההצעה היא למחוק סעיף 5(א) (2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג. פרוש הדבר

ביטול העקרון שזכויות שעל פי דין אינן ניתנות. להעברה לא יכללו במשאבים העומדים

לחלוקה בעת פקיעת נישואין.

אני מציע, בלי לנסח כרגע ניסוח סופי, שבמקום הסעיף שנמחק ייאמר: אם

הרכוש או הנכס מבטיח מקום עבודתו של אחד מבני הזוג, או שהוא מהווה את מקור

פרנסתו, יקבע בית המשפט את איזון המשאבים תוך שיתחשב במכלול הנושאים הקשורים

במצבם הכספי של כל אחד מבני הזוג, אך ימנע ככל האפשר מלגרום לאובדן מקום עבודה

או איבוד מקור פרנסה סביר של אחד מבני הזוה"
ועוד אני מציע
מכלל הנכסים של בני הזוג יוצאו זכויות לפיצוי או גימלה

המשולמים על פי חוק המוסד לביטוח לאומי ולו פיצויים שנפסקו לאדם ברין נזקי

גוף.
הצעה נוספת
באיזון המשאבים יביא בית המשפט בחשבון גם את הצורך בקיום

רציפות של זכויות סוציאליות, ויימנע ככל האפשר ממתן צווים שיש בהם משום פגיעה

בזכויות סוציאליות או ברציפותן-

בזה אני רואה תשובה להצעה של חבר-הכנסת וירשובסקי. אני חושב שזה המצב

החוקי גם היום, אבל בוודאי ובוודאי אם נבטל את הסעיף הלללי לא יהיה ספק שעקרון

חלוקת המשאבים גם !1.ל כספים שהצטברו בקופות גמל, קרנות פיצויים וכוי-,,

אני מציע. שהתיקוו הזה יחול מ-1 בינואר 1974, הווה אומר באשר לנישואים

שנעשו לאחר יום זה, אבל הוא לא ישנה תוקפם של הסכמים שנ1!.שנעשו על פי חוק יחסי

ממון בין בני זוג קודם פרסומו של חוק זה,.

נראה לי שדברים אלה הם סיכום של המכנה המשותף הרחב ביותר שהתגבש בו נדה,

כדי שזה יהווה מצע. לדיון בישיבה היום,,
מ' ו ירשובסקי
אני מקבל את זה כבסיס לדיון,, אם ההצ(1.ות האלה יאושרו, אבקש לקרוא בעיון

את ההצ(!.ה שלי ולראות אם כל מה שניתן לכלול אמנם נכלל,,

אני הצעתי : "בחישוב כלל נכסי בני הזוג כאמור בסניף קטן (א) יובאו בחשבון

כל הזכויות הסוציאליות אשר צבר כל אחד מבני הזוג במשך הנישואין ובכללם קופות

גמל, זכויות פנסיה, מענקי פרישה, פיצויי פיטורים, ביטוח חיים ובריאות,, לצורר

קביעת חלקו של בן זוג..."

היו "ר א' לין!

ביטלנו את הסעיף המדבר על נכסים שעל פי דין אינם ניתנים להעברה,, הסעיף

בחוק יחסי ממון בין בני זוג קובע : עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו

של אחד מבני הזוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג,

להוציא נכסים שהיו להם ערב הנישואין, שלושה סוגי נכסים שבני הזוג הסכימו

ששוויים לא יאוזן. לפי דעתי כל הנכסים שציינת כלולים בנכסים יאוזנו,, נשמע

תיכף דעתם של משפטנים.
מ' וירשובסקי
אם זה כלול, נחה דעתי. אם לא, צריו להגיד את הדברים במפורש כי אלה נכסים

לא בדיוק במובן המקובל של המושג.
היו"ר א' לין
אם היה ס3ק אם העקרון חל על הזכויות. האלה,. הספק נבע רק מהשאלה אם זכויות

אלה היו ניתנות להעברה על פי דין. אינני רואה ספק אחר,שכן זה נכס ככל נכס אחר

ואני לא יכול לראות פרוש שאומר שזה לא חלק מנכסיו של אדם" לכו אם אנחנו

מבטלים סעיף 5(א)(ב), עקרון האיזוו חל. אחרת אנחנו צריכים להתחיל לפרט על

איזה נכסים חל החוק. לא כך בנוי החוק" החוק קובע קודם כל חלוקה טוטאלית: ל כל

הנכסים ורק לאחר מכן הוא אומר מה לא יהיה במסגרת העקרון. אני לא מציע ללכת

בדרך הפוכה. נשמע הערות המשפטנים בנושא הזה.
ע' אליצור
אני מבקשת להניח לפניכם לעיון רשימה שקיבלנו ממחשב הכנסת- אמרו לי

שהרשימה ממצה, אבל כבר מצאתי שלפחות חוק אחד לא נכלל כאו והוספתי אותו בכתב

יד: חוק הביטוח הלאומי. ביקשתי להעלות במסוף את כל החוקים שבהם מופיעות המלים

"אינו ניתו להעברה על פי דיו", בזכר ובנקבה, רבים ורבות. הרשימה לפניכם.,

סימנתי במינוס את החוקים שנראה לי שאינם נוגעים לעניננו, לדוגמה כשמדובר

בבנקים,. תאגידים שאיו להם בניות יחסי ממון ביו בני זוג. כל היתר הם חוקים

שצריך להביא אותם בחשבון אם מוחקים סעיף 5(א)(2).

נראה לי שצריך גם לחשוב כשיגיע הענין לדיון, איך יפסוק בית המשפט אם יש

בחוק ספציפי הוראה האומרת שהזכות הזאת אינה ניתנת להעברה. נניח שמחקנו פיסקה

(2), יש הוראה ספציפית, ובבית המשפט יגיד הצד שאינו מעונין: סליחה,, זה לא ניתו

לה11ברה 0.ל פי החוק- זאת אומרת, הבניה של פקודת האגודות השיתופיות תהיה בעיה של

האגודות השיתופיות עצמן, לא של חוק יחסי ממון ביו בני זוג.
הי ו "ר א' לין
אני חושב שהבעיה ניתנת לפתרון אנחנו יכולים לומר במפורש שהעקרון הנכסים

המשותפים חל גם על נכסים שעל פי דיו אינם ניתנים להעברה, ואז לא יהיה שום ספק

לבית המשפט.

נראה לי שמה שחשוב יותר זה לא הצד הפורמלי אלא הצד המהותי של הבעיה.

כלומר, אם יש נכסים כאלה שלפי דעתנו איו זה הוגן ואין זה רצוי ונחוץ שיהיו

במסגרת הנכסים המשותפים הניתנים לחלוקה.. לפי דעתי, זו השאלה המרכזית שעומדת

לפנינו. אנחנו צריכים תמיד לזכור את נקודת המוצא. נקודת המוצא שלנו היא שמדובר

רק על נכסים שנוצרו במהלך חיי הנישואין והנו שייכים לשני בני הזוג.

השאלה היא אם יש הצדקה להוציא משהו מהנכסים המשותפים. אמרנו שיש הצדקה

להוציא גימלה מהמוסד לביטוח לאומי, כי במקרה של גירושיו גם הזכויות בביטוח

הלאומי יהיו אחרות. יש הצדקה להוציא גם פיצויים בשל נזקי גוף. נראה אם יש עוד

דברים שמוצדק להוציא אותם מהחלוקה-
ע' אליצור
רציתי קודם כל להסב את תשומת הלב שמדובר כאו רק באותם מקרים שבני הזוג לא

עשו הסכם ממוו ביניהם. אם בני זוג מודעים למה שכתוב בחוק, כפי שנטעו בפעם

הקודמת, ולכו כו רשמו או לא רשמו את המניה באגודה השיתופית, למשל, עדייו פתוחה

לפניהם הדרך, אם הם עדייו ביחסים טובים, לרשום היום בהסכם ביניהם. הבעיה

תתעורר אם היום הם כבר לא ביחסים כאלה שהם מוכנים לעשות הסכם. זה נוגע לשאלת

הרטרואקטיביות.
ר' מלחי
אני חושבת שהדבר הראשון שהועדה צריכה להחליט עליו בהקשר של נכסימ שניתנים

להעברה הוא אם היא חושבת בחוק הזה לשנות. ולהפוך את הנכסים האלה לנכסים שמכוח

חוק יחסי ממון בין בני זוג כן יועברו, וזה אכן יחייג אותנו להכנס לכל אחז

מהמקרים ולקבוע אם ניתן ואיך ניתן לחייב שכל יועברו למרות. ההוראות הספציפיות.

בחוקים השונים-

לי נראה שרוח הדברים בישיבה הקודמת היתה שונה" הכוונה היונה למנוע מצב

שהנכסים שאינם ניתנים להעברה על פי דין לא יובאו בחשבוו כשעושים את איזון

הומשאבים, מה שקרה על פי החוק היום. נדמה לי שלא היתה כוונה לקבו!!. בחוק שנכסים

אלה כן יועברו למרות ההוראות בחוקים הספציפיים- ואז השאלה היחידה שנשארת היא

השאלה שעמדה בישיבה הקודמת בקשר למניה באגודה שיתופית, מה עושים אם -זה הנכס

היחידי שאלא אם מעבירים או פודים אותו אין דרך לנשות איזוו המשאבים לפי שהחוק

מורה. אם זו השאלה, זה פחות מפריט. שבחוקים שונים ישנו הוראות שמונעות העברת

הנכס לבו הזוג, מפני שמה שאנחנו רוצים זה לא להעביר אלא שערכו יונא בחשבוו

באיזון המשאבים. אני חושבת. שהדבר הראשון שהועדה צריכה לעשות. בשלב זה הלא

להחליט באיזו משתי הדרכים היא רוצה ללכת.
הי ו "ר א' לין
איו אנחנו באים לקבוע שכל הנכסים האלה ניתנים להעברה. מה שאנחנו רוצים

הוא שהם יובאו בחשבוו בסל הנכסים כאשר בית המשפט קובע את איזון המשאבים. מה

היתה תפיסת הועדה בענין מניה באגודה שיתופית? קודם כל, אנחנו לא רוצים לחייב

את מכירת המניה, אבל אנחנו גם לא רוצים שנכס שמחירו 100 אלף שקל, לדוגמה,. לא

יובא בחשבוו כשצריך לקבוע מה יהיה חלקה של האשה בנכסים" אותו דבר גם לגבי

נכסים אחרים שאינם ניתנים להעברה. אבל אם בית המשפט מגיע למסקנה שכדי לעשות

-צדק ביו בני הזוג, לאחר כל הקריטריונים שאנחנו קבענו, יש מקום לפדות אותו נכס

- שיהיה לו הכוח לעשות זאת. לא משנים את הדין המיוחד של הנכסים האלה, אבל

נותנים לבית המשפנ! את הכוח, אם זו הדרך היחידה לנשות צדק ביו בני הזרג בחלוקת

נכסים, להורות על מכירת אותו נכס או אותה זכות"
א' רובינשטיין
גם קנין רוחני?
היו"ר אי ליו
אם יש לו נרו כספי, בוודאי שכן. אם לסופר יש זכות לתמלוגים, זה קניו

רוחני שיש לו ערך כספי. איו הבדל אם הנכס נוצר עקב השקעה בדלא ניידי או פרסום

ספר"
א' רובינשטיין
יש הבדל עקרוני ביו השקעה בנכסים וביו יצירה אישית.
היו "ר א' לין
נאמר שאדם הוא צייר במקצועו, הוא לא עוסק בשום עבודה אחרת הוא רק מצייר.

התמונות שיצר במהלך הנישואין לא שייכות לבני הזוג? גם על פי החוק היום הו

שייכות לבני הזוג. אם אדם כתב ספרים, הם חלק מהנכסים של בני הזוג. אני לא

מדבר כרגע על הסיטואציה שהחוק נתן עליה תשובה" אנחנו מדברים על נכסים שהחוק

אמר שלא ניתן להעבירם ו1ל פי דיו. התעוררה הבעיה הספציפית של מניה באגודה

שיתופית. אמרנו שמניה כזאת צריכה להכלל באיזו ו המשאבים וגם נכסים אחרים, אבל

לא באופן שפוגע במקור פרנסה של אדם ולא באופו שגורם איבוד מקום עבודתו.



י' ברק"

בישיבה קודמת הבעתי דעתי שאני לא ממליץ על מחיקה גורפת. של סעיף 5 (א)(2).

אנחנו לא יודעים היום, גם לאחר שיש לפנינו רשימה של חוקים שהכינה גב' אליצור,

אנחנו לא יודעים במה אנחנו פוגעים אפשר לעשות 1זיקה, אפשר לחקור או1 העניו

הזה" אבל במסגרת הזמן שהיה מהישיבה הקודמת עד הישיבה הזאת אני לא הספקתי לעשות

את הבדיקה הזאת. אני יכול לומר שהמילה דין בוודאי כוללת תקנות,, ולאו לא

מופיעות תקנות.

יש שאלה מה זאת אומרת "אינו ניתנות להעברה". לגבי קופות גמל, למשל , יש

תקנה 7 לתקנות. מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל) : לא יאשר הנציב קרו

או קופה כקופת גמל אלא אם תקנונה אוסר העברת זכויות או שעבודן לאחר וכן הפליה

ביו הזכויות המוקנות לו1מיתים. זה כנראה המקור לאיסור להעביר זכויות בקופות

גמל. אגב, קופות גמל כוללות הם קופות המל של בנקים, קופות תגמולים לשכירים

ולעצמאיים, קרנות השתלמות, ביטוח לאומי וגם קופות גמל לקיצבה כמו מבטחים-
היו"ר א' לין
מה שמאפיין את כל קופות הגמל הוא שלא מקבלים את הזכויות בהו במתנה, זה

חלק מתמורת עבודתו של אזם או השקעה. מה שניתן במתנה לא נמצא במסגרת הנכסים

המשותפים.
י ' ברק
רציתי רק להביא זאת לדוגמה למורכבות של החיפוש אחר אותם נכסים שלא ניתנים

להעברה. קשה לי מאז לומר לכם היום מהם הנכסים שאינם ניתנים היום להעברה, חוץ

מהדוגמה שהבאתי והרשימה שלפניכם, שהיא בווזאי לא ממצה.
היו"ר א' לין
מה זה משנה אם נכסים מסוימים אינם ניתנים להעברה? לא אומר שהנכס יועבר.

אני אומר שהאשה תקבל פיצוי.

י' ברק!

לדעתי, זכות לפנסיה לא צריכה להחשב באיזוו המשאבים, אני מדבר לא על קופת

גמל אלא על ביטוח פנסיוני. הזכות הזאת קיימת לציבור הזול עול שכירים. כמובן

שיש קבוצה של שכירים שהם בנלי אמצעים, אדם יכול למכור מכונית ולתת את השווי של

קרן פנסיה. אבל ישנו ציבור הזול מאז של שכירים שהם פועלים בבתי חרושת, פקידים

בדרגות נמוכות, איר אלה ישלמו את החלק הזה?
מ' וירשובסקי
נקודת המוצא שלנו שונה לחלוטין.
היו"ר א' ליו
אחז מבני הזוג עובד חלק מתמורת עבודתו הוא יצירת זכויות פנסיה. האם

אפשר לומר שהתמורה הזאת ששולמה לו לא תהיה חלק מהנכסים המשותפים של בני הזוג

לצורר חלוקה בעת פקיעת הנישואין אני לא אומר שיפגעו בזכותו של אזם לפנסיה,

אבל יקבע בית המשפט את הערך המהווו, ואם האיש כבר מקבל פנסיה יקבע. בית המשפט

שמחצית נוברת ישירות לאשה. האם נכוו יהיה לגרוע ממנה את הזכות הזאת? נניח

שהאיש הוא שכיר וזה המקור הכספי היחידי שלהם, אז בווזאי ובוודאי שצריך לקחת את

זה בחשבון.

אנחנו לא צריכים לראות את הפתרוו בקביעת מזונות לאשה,. למה היא צריכה

מזונות.? עם פקיעת הנישואיו יש לה זכות למחצית מהרכוש המשותף,, אנחנו צריכים

לעשות חקיקה שתואמת את תפיסות היסוז שלנו. עוד לא שמעתי נימוק נגד מחיקתו של



סעיף 5(א) (2),

יש לי הרושם שפנסיה לא צריל.:ה להכלל 1חלוקת. הנכסי-מ. אנחנו צריכים לזכור

מהי פנסיה" פנסיה היא לא רק פנסיה לעת זיקנה, פנסיית מקיפה מכסה רם נכות,
היו"ר א' לין
הצעתי להוציא מכלל הנכסים של בני זוג זכות לפיצוי או גימלה שמשולמים על

ידי המוסד לביטוח לאומי וכן פיצויים ;שנפסקו לאדם בגין נזקי גוף., פיצוי כולל

גימלה.
י' ברק
אני מביו שהכוונה איננה לצמצם את הפנסיה של העובד כשהוא מגיע לגיל קיבצה,

אלא שאם בני הזוג מתגרשים יעריכו את השווי המהוון של הפנסיה והוא יצטרך לשלם

את ההפרש, בבת אחוז. או בשעורים. בוודאי תסכימו שלא יתכן שכאשר אהד מגני הזוג

יגיע לגיל פנסיה, במקום פנסיה מלאה יקגל רק 50% מהפנסיה" לא 11ל זה מדו גר.
מי וירשובסקי
7.7/ זה יכול להיות" למה לא?
י' גרק
נהפוך אוכלוסיה מסוימת. למקרי סעד.
היו "ר א' לין
לא אמרתי מה יקבע בית המשפט" כל שאמרתי הוא שזה חל מהפול המשותף, ואנחנו

קובעים עקרונות מנחים גרורים.

י' גרק;

לפי דעתי, צריך להבטיח גחוק הזה שאיזון משאגים יכול להיות רק 1דרך תשלום

ההפרש בעת פקיעת הנישואין או לאחר מכן, אגל לא גדרך גריעת הזכות לפנסיה או

שינו י זכות זו.

אם הבסיס לדיון הוא ההצעה של היושג ראש, האם זה אומר שההצעות גדיון קודם

להנחיית גי ת המשפט נופלות?

היו"ר א'- לין ו!

כך. ההצעה שהבאתי היום היא הגסיס היחידי לדיון. אם אנחנו יכולים להתאחד

על ההצעה הזאת, גמרנו את הדיון. לא יכולים להתאחד, נתחיל הכל מחדש"

גאשר לרטרואקטיביות, אני אומר שהתיקון יחול על נישואין שנעשו לאחר 1

בינואר 1974, אגל לא ישנה תוקפם של הסכמים שנעשו בין גני זוג על פי החוק קודם

פרסומו של חוק זה.
ר' מלחי
אני רוצה להתייחס להצעות של היושג ראש כנקודת מוצא,, להניח לכל מה שהיה

גישיגה הקודמת כי אני מגינה שזה כגר לא רלוונטי. אני מגקשת רק להוו.יר הערה

געקבות דגריו של מר גרק. לדעתי, מחיקת פיסקה (2 )לא מעוררת שם געיה אם אתה לא

אומר שגיחד עם המחיקה ייעשו ההבגרות של אותם דגרים שאינם ניתנים להעגרה" סעיף

5 לא אומר את זה" הוא רק אומר שגן הזוג זכאי למחצית שוויים של הנכסים, כלומר



זה יוצר מחויבות. אובליגטורית ולא מחייב העברה.באופו מקרים שלא ניתן להעביר

ואין נכס אחר, יש די סעיפים ובלמים בחוק שמאפשרים לבית משפט לפסוק לפי הצדק

ולפי נסיבות הענין.

שתי היורות להצעה של היושב ראש.נכון שההצעה פותרת את מרבית הבעיות.אבל

היא לא פותרת את הבעיה שעורר בישיבה הקודמת חבר-הכנסת צבן.הוא דיבר לא על

פרנסתו של בן אדם אלא על הבטחתה המשך קיומו של קואופרטי או גוף אחר.השיקול

הזה, בניגוד לשיקולים ששייכים ליחסים בין בני זוג
היו"ר א' לין
הצעתי שבית המשפט יתחשב במקום העבודה או במקור או הפרנסה. אם תיפגע האגודה

גם העובד ייפגע.
ש' אלוני
האגודה היא צד שלישי ממילא אי אפשר לפגוע בצד שלישי.
ר' מלחי
כל השיקולים שנוגעים ליחסים ביו בני הזוג ממילא קיימים היום בחוק. הדבר

היחידי ,שצריך לומר במפורש אם רוצים שבית המשפט יתחשב, הוא הבטחת המשך קיומו

של הקואופרטיב - זה שיקול לא רלוונטי לחוק יחסי ממון בין בני זוג.

היושב ראש הציע להוציא גימלות נכות ופיצויים !1.ל נזקי גוף, ללא שיקול

לבית המשפט. אני מצינה לוועדה לשקול אם לא להכפיף הם את גימלת הנכות וגם

פיצויים בשל נזקי גוף לשיקולים של בית המשפט לפי הנסיבות ולפי הצדק. ממילא

כשבית המשפט דן באיזון משאבים ביו בני זוג הוא לא תמיד מחלק חצי וחצי. בית

המשפט יתחשב בעובדה שאחד מבני הזוג הוא נכה ואולי זקוק ליותר מחצי, בלי קשר

לשאלה אם יש לו או אין לו גימלה. אם יש לו גימלה, זה כמובן מפצה על אותו נכות,

אולי יותר מדי ואולי פחות מדי" ממילא בית משפט לוקח בחשבון את כל הנסיבות

האלה,. אם אנחנו אומרים שפיצויים אלה משוריינים בפני השיקולים של בית משפט,

עלולים לגרום אי צדק לבו הזוג.

כדי לחדד את הדברים אביא לדוגמה בני זוג ששניהם נכים, נכות שנגרמה בתקופת

הנישואין. ההכנסה היחידה של בני הזוג הם הפיצויים שהוא קיבל, היא לא קיבלה

פיצויים, מאיזו שהיא סיבה, נניח שבמקרה שלו היה אשם ובמקרה שלה לא היה אשם,.

באיזון המשאבים צריך להביא בחשבון גם את הנכות של האשה.אם ייאמר בחוק בצורה

מוחלטת שפיצויים בשל נזקי גוף שייכים למי שזכאי לפיצויים או לגימלה אי אפשר

יהיה לחלק ביניהם בצורה צודקת לפי שיקולי בית המשפט., אני חושבת שגם את זה צריך

להכפיף לשיקולי צדק-
היו"ר א' לין
אני חושב שאם אדם נפגם. בגופו והוא מקבל פיצויים או גימלה, זה שלו. אחד

מבני הזוג נפגע ונקבעה לו נכות בשעור 90%. בני הזוג נפרדים,, לא מגיע לנכה

לקבל את הפיצוי ועל נכותו? הוא מתחלק עם הזוג בנכות שלו?
ר' מלחי
גם היום הוא מתחלק עם אשתו" שניהם חיים על הגימלה.

הי ו "ר א' לין;

אני מציע שקודם כל נחליט אם העקרונות שהצעתי מקובלים על הועדה ומאמצים

אותם כהחלטת הו ([דה,, אם נחליט כך, נשמע איזה תיקונים או הוספות כדאי לעשות.
י' מלחי
הערתי הערות ספציפיות להצעת היושב ראש, אבל אני לא יכולה לסיים גלי להגיד

שלדעתי אחרי מחיקת פיסקה (2) יש בחוק " לא אחזור כי זי גרנו על זה בפעם הקודמת

יש סמכות לבית משפט לחלק לא חצי וחצי, לל האפשרויות נתונות והן כפופות.

לשיקולים של צדק. אחרי כל ההתייחסות לפרטים" אני לא יכולה שלא להגיד שבסך הכל

אחרי מחיקת פיסקה (2) הדגר הטוג ביותר כדי להקיף את כל האפשרויות זה לא להכנס

לפרטים, להניח לחוק לעשות את שלו.
י ' צבו
ראשית, אני מקבל את הגישה של היושב ראש, אני חושב שהיא נכונה- אם הדגר

ניתר, חשוב שנגבש את העקרונות של הנוסח הסופי עוד היום ושהמשפטים יעבדו את

הפרטים.

אני רוצה לומר בהמשך לדבריה של גב' מלחי, החוק הזה הוא גמיש מאד. לא רק

שהוא גמיש אלא שהו גם מצהיר על גמישותו הוא יכול היה להיות גמיש וגם גלי

הצהרה, אגל לא, הוא גא ומצהיר חמש פעמים על גמישותו מכל מיני בחינות,
והשקולים הם או
?נם שיקולים של צדק- לפי דעתי צריך להגיא את הדגר הזה בחשבון.

אני שותף לדעתו של היושג ראש בענין פיצויים בגין נזקי הוף. אגיא לדוגמה

את המקרה הקיצוני. אדם מקגל קיצגה גשל נכות עבודה או תאונת דרכים. לגני הזוג

איו שום מקור הכנסה אחר ואין להם שום נכס אחר. שניהם חיים ו1ל אותה קיצגה,.

בפועל הם מתחלקים באותה קיצגה. אנחנו צריכים לקבוע את גגו ל הסגירות באיזון

שגיר זכויות הפרט וגיו חזקת השיתוף. לפי דעתי, ההתחלקות גמקור הפרנסה היחידי

היא חלק מהשיתוף שלהם והוא נגמר. לא תהיה גרירה, גמקרה כזה האשה תצטרך לחיות

ו1ל הגטחת הכנסה. אם הגימלה שהוא מקגל 11קג הנכות שלו היא זה מקור ההכנסה

היחידי,, אני מניח שהנכות היא קשה, כי אם זה לא המקור היחידי הוא ממשיך לעבוד

ויש לו קרנות פנסיה וכדומה, אגל אם זה המקור היחידי הוא יחיה מקיצבת הנכות

שהוא מקגל עקב הפגיעה האישית גו והיא תחיה מהגטחת הכנסה.

גידי פסק הדין בענין תלגם ואקרא ממנו רק את המשפטים הרלוונטיים: נראה לי

שיש להחיל את השיתוף על הקופות הללו - קופות הגמל - לא רק מתחושת הצדק הנובעת

מכך שנכס זה ששווין למעלה מ-200 אלף שקל הוא נכס הממון הנכבד של המשפחה, אלא

יש לגסס את השיתוף גם על כוונת הצדדים עצמם הזכויות גקרן התגמולים שהעובד

והמעביד מפרישים לה מהשכר, נוצרו מכספי משכורתו של הנתגנ והנה הנתבע עצמו מוסר

כי משכורתו היתה שייכת לקופה המשותפת של המשפחה"

דווקא הנו גדה שהשכר הולך לקופה המשותפת של המשפחה אומרת שכך גם הזכויות

הסוציאליות. אני יכול כאילו לסתור את זה. מה דינו של פנסיונר שהוא גן 65 ויש

לו אשה צעירה גת 25, אתה רוצה שהפנסיה תתחלק? כאן המקום לשיקול דנת של בית

המשפט. בית המשפט גו ו דאי לא יאמר לפנסיונר גן ה-65 לתת חצי מהפנסיה שלו לאשה

הצעירה, הוא יתן החלטה אחרת.

גננין מניה גאגודה שיתופית, אדוני היושג ראש, אני מציע שאנחנו נגקש מן

המשפטנים לנסח כאן דגר. כשאנחנו מדגרים על אגודה שיתופית אנחנו רואים לפנינו

את דן ואת אגד ואת שלג. האגודות האלה לא מענינות אותי בקשר הזה" אם יש נשרה

או אף חמישים מקרי גירושין בדן או באגד, האינטרס של האגודה לא ייפגע הבעיה

קיימת ג-150 - 200 אגודות שיתופיות קטנות, שיש גהן 8-7 אנשים, שם שני מקרי

גירושין נלולים לזנזנ את כל המגנה. אני אומר שאפילו שם אי אפשר לקגונ דגר

אבסולוטי, אני לא יכול לומר שאם אין איזון אחר תלך האשה לכל הרוחות" אגל צריך

לשים גלם נוסף, וההצנה של היושג ראש גננין מקום העבודה או מקור פרנסה איננה

מספיקה" אולי צריך לנסח כאן דגר נוסף. חברת -הכנסת אלוני העירה הערה בענין נזק

לצד שלישי "
ש' אלוני
ראשית, אני מקבלת את. כי ו ו ו המחשבה של היושב ראש . גב' מלחי העלתה שאלה.

נניח שאחד מבני הזוג נכה,. יכול להיות. שלאשתו היה מקצוע והיא עבדה, אבל מיום

שהוא נכה הוא מקבל גימלה מסוימת והיא המטפלת הקבועה (שלו, - ואין ספק שהגימלה

שהוא מקבל היא מקור הפרנסה היחיד של בני הזוג. אני הייתי הולכת בכל זאת

לכיוון של היושב ראש, אבל במקום לומר באופו קטגורי כמו בהצעה של היושב ראש

שגימלה כזאת בכלל לא מובאת בחשבון הייתי אומרת. שהיא מובאת לידיעתו של בית

המשפט.
היו"ר א' לין
זאת. כבר אמרתי בסעיף הראשון בהצעתי: בית המשפט יתחשב במכלול הנושאים

הקשורים במצב הכספי של כל אחז מבני הזוג. אם תני י נו בחוק תראו כמה רחבות

הסמכויות. שיש לבית המשפט של פי סעיפים 6 ו-8-

ש'- אלוני;

הועלה החשש שאם סכום הגימלה או הקיצבה משוריין עבור הבעל הנכה, הרי הוא

גם מחוץ לחישוב איזון האינטרסים- מה שאנחנו רוצים לומר הוא שזה אמנם שלו,. זה

ניתו עבורו כי מישהו אחר יצטרך לטפל בו, אבל שעה שדנים באיזון האינטרסים זה

מובא לידיעתו של בית המשפט. צריך לאמור זאת וזה יסיר גם את החשש של גבי מלחי.
היו "ר א' לין
אני חושב //והמלים "בהתחשב במכלול הנושאים הקשורים במצב הכספי של כל אחד

מבני הזו!;" עוונות על בעיה זו,, זהו עוונות הם על הרבה אפשרויות אחרות..
ש' אלוני
הערה לענין האגודות השיתופיות" אנחנו איננו רוצים שלצורך הענין הזה

יצטרכו לפרק אהודה שיתופית שיש בה שבעה או עשרה מפרנסים,, כי אז לצורך איזון

משאבים יפגעו בצד שלישי- אבל יש פתרוו לבעיה הזאת על ידי כך שאותה אהודה תשלם

לאשה, ישלמו לאורך זמן בצורת מזונות לאחר פקיעת הנישואין,. על מנת שהאגודה לא

תהרס,. בעניו זה תהיה יד חופשית. לבית המשפט. שום בית משפט לא יפסוק שבשל סכסוך

ביו בני זוג יפרקו קואופרטיב שלם,. חלק מהסכום שמהיע לבעל מכוח המניה

בקואופרטיב פורסים אותו למקסימום של תשלומים באופו לא ייפגע צד שלישי.
ר' מלחי
פריסה יש כאן. אבל צד שלישי הוא לא רלוונטי לחוק יחסי ממוו ביו בני זוג

אלא אם הדבר ייאמר במפורש"

היו "ר א' לין;

פריסה יש גם היום בחוק,. בסעיף 6(2}. לעניו צד שלישי, אנחנו בכלל לא

מציעים מכירת המניה באגודה השיתופית,, להיפך,. אנחנו מציעים לעשות מאמצים לא

למכור את המניה,. אלא אם כו הסתבר לבית המשפט שאיו פתרוו אחר" אנחנו גם אומרים

שצריך לשמור על מקור הפרנסה ולא לפגוע בו" אם אתם סבורים שגם זה לא מספיק

וצריך להכניס הגנה על צד שלישי, אפשר לעשות זאת"
ע' אליצור ג
העליתי קודם את השאלה מה יעשה בית המשפט כשיש חוקים שבהם כתוב שזכויות

מסוימות אינו ניתנות להעברה,, אבל זו שאלה אחרת" אם מוחקים פיסקה (2;',, לדעתי לא

צריך לכתוב תחתיה שום דבר"

בדקתי מה היה המקור של ההצעה הזאת בשעתה.. לא היה מדובר בכלל לא על זכויות

בגימלאות ולא על זכויות. בפנסיה. היה מדובר על זכויות אישיות,. חשבו על זכות לשם



טוב זכות מוסרית וכו'-. אני התרשמתי שכל החזקים שנתקבלו במשך השנים וששם

נקבע , מסיבות של אותו חוק עצמו, שהזכויות. אינן ניתנות להעברה או לירושה,, לא

התכוונו לחוק הזה" נוצר בשטח מצב שלמעשה זה נכלל בחוק יחסי ממון בין בני זוג

למרות. שאיש לא התכוון לזה,

לענין איבוד מקום העבודה,; אני חושבת. שאפשר להסתפק במחיקה של פיסקה (2),.

אם זה מה שהועדה רוצה,. נדמה לי שבזה אפשר להסתפק ואיו צורו להוסיף שום דבר" כל

ההצעה של חבר-הכנסת צבו באה מפני שבפקודת האגודות השיתופיות כתוב היה שמניה

איננה ניתנת להעברה ולכן זה נכנס בחוק יחסי ממון 1יו בני זו!; ואת המניה עצמה

אי אפשר לתת. ברישא כמובן לא כתוב שצרי ר לתת. את המניה אלא מדובר על מחצית

שוויה של המניה.

אני מכירה באופו אישי בני זו!; שלא מזמן התגרשו. הוא היה הבר דו, המניה

נשארה בידין ובידיה נשאר כל היתר ~ הדירה,, המכונית.. במסגרת הגירושים הם לקחו

בחשבו ו שהוא צריו להמשיך לעבוד ולתת מזונות לילדים,,

אני לא חושבת שאלה דברים שצריך לכתוב אותם בחוק במפורש,, כפי שכבר אמר יושב

ראש הועדה ואמרה גב' מלחי, כתוב היום בחוק כל מה שאפשר לעשות.

לענין איבוד מקום עבודה או מקור פרנסה,,גם אם יש לאדם חנות מכולת, או שיש

לו חנות גדולה יותר והוא מעסיק עובדים, הם אז עלול להפגע מקום העבודה. כל זה

בית המשפט מביא בחשבו ו- כתוב היום בחוק שבית המשפט או בית הדין יחליט

הנסיבות,. ורשאי הוא לק בוע מועדי ביצוע,סילוק בשעורים. הוא יכול לעשות כל דבר.

אני לא רואה למה צריך פתאום היום לתת הוראות לבית המשפט, שיש לו סמכות כמעט

בלתי מוגבלת,, להגביל ל אותו ולומר לו שבמקרים כאלה יבדקו אם יש חשש לאיבוד מקום

([בודה,. כאשר גם היום חנות המכולת נכללת בנכסים שיש עליהם איזוו. בזה איו שום

ספק,, לכו אני מציעה שאם הועדה מחליטה למחוק את פיסקה (2), לא לכתוב במקומה

שום דבר..

אם בכל אופו תמצאו שלגבי מניה באגודה שיתופית יש בעיות מיוחדות,,. אני

מציעה להכניס את זה במסורת סעיף 6 כהנחיה לבית המשפט,. שיקח בחשבוו גם את

השיקולים האלה, אבל לא להגביל אותו ולא לומר לו : כזה ראה וקדש.

י ' ברק;

אני מבקש להזכיר שמלבד חוק הביטוח הלאומי יש עוד חוקי גימלאו ת. יש

גימלאות לנכי צה"ל, גימלאות לנכי רדיפות הנאצים. במקום לומר "גימלה המשולמת

על ידי המוסד לביטוח לאומי", אפשר לומר :גמלה המשולמת על פי חיקוק. זה כולל

את כל הגי מלאות.

הערה בענין הרטרואקטיביות.. בית המשפט לפי סעיף 8, רשאי לקבוע נכסים

נוספים (1.ל המפורט בס(1.יף 5 ששווים לא יאוזו לבני הזוג ונוד דברים מסוימים, וזה

רק אם יש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. צריך לזכור שעד חקיקת החוק הזה שווי

המניה באגודה שיתופית לא היה בתוך איזוו המשאבים. אנחנו יודעים שבני זוג עשו

הסכמי ממון ולא כללו את המניה מתוך ידיעה שהיא ממילא לא כלולה באיזון המשאבים.
ש' אלוני
הם יכולים לעשות חוזה חדש.
י ' ברק
זה לא בטוח שיעשו חוזה חדש אחרי חקיקת החוק הזה. אני חושב שראוי לקבוע

שהעובדה שקודם לכו המניה לא היתה כלולה בנכסים שמאזנים תחשב לנסיבות מיוחדות

לצורך החלטת בית המשפט,. בית המשפט יחליט. אני מציע שהדבר הזה יובהר בחוק.
מ' וירשובסקי
אדם .עבד שנת. 1965, לפני- תחילת החוק, וצבר זכויות. פנסיה, איך מחשבים את

הפנסיה שנכנסת לסל,, משנת 1974 או גם מה שצבר לפני כן?
י ' צבו
מעונת. 1974"
ש' אלוני
מיום הנישואים.

היו"ר א' לין;

נקודת החיתוך היא 1 בינואר 1974" מי שנישא לאחר יום זה חל עליו החוק

שלפנינו. לפני דן חל עקרון השיתוף .כנכסים מכוח הפסיקה., אין שינוי מבחינת

התפיסה העקרונית. גם החוק הזה וגם המצב הקודם קבעו עקרון של שיתוף בנכסים.

השוני בחוק הזה הוא שהנכסים ניתנים לחלוקה רק פקיעת הנישואים, אני מציע

כרגע לא לסבר את הדברים מעבר לזה-

אנחנו לא יכולים עוד להמשיך בדיון הזה, כי יש לנו נושא נוסף על סדר היום.

אני רוצה לנמק מחדש את ההצעה שהבאתי לועדה ולהציע. שהיא תנוסח ותוגש לועדה.

אנחנו צריכים להביו שהסעיף המרכזי בחוק שללפנינו הוא סעיף 5(א), והוא אומר

שעם פקיעת הנישואין עקב גירושיו או עקב מותו של אחד מבני הזיה, זכאי כל אחד

מבני הזוג למחצית. שוויים של כלל נכסי בני הזוג להוציא.,.. החוק הזה לא מגדיר

מהם נכסים., החוק הזה קובע עקרון של חלוקת נכסים., אני לא מציע שאנחנו עכשיו

נבוא להגדיר מהם נכסים, נשאיר את המשמעת המקובלת. כפי שהיא היום.

אנחנו מטפלים במה שמוציאים מאיזון המשאבים: זכויות שעל פי דין אינו

ניתנות להעברה. את הפיסקה הזאת אנחנו מוחקים.

לאחר שמחקנו פיסקה זאת, ומכיוון שנוצרו בעיות חדשות, שהועלו כאן במהלך

הדיון, אני מצי!!. שכן ניתן הנחיה כוללת לבית המשפט וכו נביא בחשבון את המאטריה

שעמדה לפנינו, משום שאנחנו יודעים שהמאטריה הזאת תעמוד על הפרק., הבעיה נוגעת

למניה באגודה שיתופית או לנכסים אחרים שעל פי דין אינם ניתנים לחלוקה, כולל

זכויות סוציאליות בקופות גמל וכדומה.. אני חושב שי;;ו בהחלט מקום להנחיות. כוללות,

שמניחות שיקול דנת רחב לבית המשפט אבל גם מבטאות עמדה של המחוקק בנושא זה"

שיקול הדעת שניתן היום לבית המשפט, במסגרת סעיף 6(ג),. באיו הסכמה ביו בני

הזוג, אני חושב שהוא כללי מדי, רחב מדי, ולא נותו תשובה למאטריה החדשה שעומדת

לפנינו. משום כר אני מציע שאנחנו כו נ י תו את ההנחיות הכוללות.

אנחנו מדברים ([ל נכסים שנוצרו בתקופת הנישואים, אנחנו מדברים על נכסים.

אנחנו לא באים כאו לפתור את כל בעיות בני הזוג שמתגרשים, כולל זכות למזונות

וכו' וכוי. אנחנו צריכים להשאר במסגרת של חלוקת נכסים, לא להתפרס מעבר לזה.

משום כר לא נראה לי שיש מקום לקבוע עמדה שאם אדם נעשה נכה בתקופת הנישואים ויש

לו זכות לקבל פיצויים או גימלה, שגם זה יתחלק כנכסים אחרים של בני זוג. אני

חושבת שזה יהיה דברמופרז, מרחיק לכת מדי, שאין לו מקום במסגרת תיקון כזה.

אפשר להשאיר עניו זה להסדר ביו בני זוג שמתגרשים. לא צריך הכל להכניס במסגרת

התיקון שאנחנו עושים עתה. אני מציע שנשאר במסגרת של נכסים..

אם עמדה זו מקובלת על הועדה, נבקש מו היועצת המשפטית של הועדה לנסח את

הצעת הועדה בנייר לבן.. אשתדל להביא את הנוסח לדיוו או בישיבה מיוחדת עוד השבוע

או בשבוע הבא, שכו אנחנו רוצים לסיים הכנת החוק הזה לפני שהכנסת. יוצאת לפגרת

הפסח. אני לא אומר שחייבים לגמור בימים אלה, אבל נדמה לי שכבר מיצינו את הדיון

בנושא הזה,. נעבור על הנוסח ונראה אם הוא הולם בדיוק את כוונות הועדה.

אם זה מקובל, בזה סיימנו את הדיוו בסעיף הראשוו שעל סדר היום. תודה רבה.



ב. שונות
הי ו"ר א' לין
אני מבקש למסור הודעה לועדה בענין חוק הרשויות המקומיות (איסור פתיחת עסקים

וסגירתם בימי מנוהה).

לפני ארבע ישיבות, במסגרת דיונים על חוק ההסמכה, הטילה עלי הועדה לפנות לנשיא

בית המשפט העליון ולברר למתי ייקבע הדיון בערעור פלילי 479/89 בענין קולנוע דקל.

קיבלתי תשובה שזה יהיה ביום 4 ביוני שנה זו, הווה אומר שהדיון ייערך בתוך זמן

קצר. אני חושב שטוב שפנינו ושאלנו. אבקש ממזכירת הועדה להעביר לחברי הועדה העתקי

מכתב התשובה שקיבלנו בענין זה.

ג. חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 9), התש"ן-1990

היו"ר א' לין;

אני מקדם בברכה את השופט דוד בר-אופיר, שמצא את הזמן לבוא להשתתף בישיבת

הועדה. לאחר שדנו בנושא מספר לא קטן של ישיבות הגענו למסקנה שהשתתפותו של השופט

בר-אופיר היא חיונית. אני מודה לכל המוזמנים שבאו לדיון זה.

בענין חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 9) אני רוצה להדגיש כי הנושאים שבהם אנחנו

צריכים לסיים את הדיון ולקבל החלטות הם מוגדרים ביותר, ואין בכוונתי לפתוח את כל

הדיון מחדש, אנחנו צריכים היום לקבל החלטות. נשמע דעתו של השופט דוד בר-אופיר

בכל אחת ואחת מהנקודות שעל הפרק, לאחר מכן נסכם בקצרה את העמדות במגמה להגיע

להחלטות סופיות, בהצבעה או בהסכמה פה אחד כפי שמתקבלות רוב ההחלטות בועדה. אציג

את הנושאים בזה אחר זה, נקבל החלטה בכל נושא, ולאחר מכן היועצת המשפטית לועדה

תנסח את ההחלטות. אני רוצה להביא לידיעת כל המשתתפים שסיימנו את הדיון בחוברת

הכחולה. אין אנחנו חוזרים לדיון בחוברת הכחולה. סיימנו גם את הדיון בענין הערת

אזהרה, שלדעתי היועץ בו טעות בניסוח, שכן הכוונה היא לבוא בנעליו ולא לקבל זכויות

שאין לבעל הערת האזהרה. אנחנו דנים היום בכמה נושאים ספציפיים.
הדבר הראשון שעומד על הפרק
אם רוצים לפתוח תיק הוצאה לפועל בגין שק שלא

נפרע, אנחנו רוצים לחייב ששק ישא מספר תעודת הזהות של מושך השק. בלי זה אי אפשר

יהיה לפתוח תיק.
השופט ד' בר-אופיר
וכתובתו.
הי ו"ר א' לין
לא דיברתי על כתובת כי בענין הכתובת התעוררה בעיה, אבל אדוני יכול להציע

שתצויין גם הכתובת. כפי שאמרתי, נקבל קודם כל התגובה של אדוני לכל אחת ואחת

מההצעות ואחר כך נגיע להחלטה. נעבור נושא נושא.
השופט ד' בר-אופיר
בענין תעודת זהות ברור שההצעה בהחלט טובה וראויה, ואני מקווה שניתן יהיה לבצע

כל מה שטעון ביצוע בדרג המעשי עם בנק ישראל וכל המוסדות האהרים שקשורים בזה.

בענין הכתובת, נכון שכתובת נתונה לשינוי.
היו"ר א' לין
עלתה גם בעיה של הגנה על פרטיות.

השופט די בר-אופיר;

צריך יהיה לבדוק את הדבר מנקודת המבט של החוק להגנת הפרטיות. אני רוצה לבדוק

את הדברים מזוית הראיה של דיני ההוצאה לפועל. הכתובת נראית לי חשובה, מכיוון

שבתקנות ההוצאה לפועל ישנה הוראה מפורשת, אם אינני טועה בתקנה 25, שאם נשלה כתב

בית דיו לחייב לפי מען מסוים והוא שינה את מענו ולא הודיע על שינוי המען, רואים

את ההמצאה כתופסת לכל אורך ההליכים מן ההתחלה עד הסוף לפי המען האחרון. הייתי

רוצה שתהיה לנו כתובת לפחות כנקודת אחיזה לגבי אחריותו של החייב, 1( הכתובת שהוא

מצהיר עליה בפני המוכר שהוא נותן לו שק, -זו הכתובת שהוא לפחות לכאורה גר בה, ומן

הכתובת הזאת אנחנו מתחילים את ההליכים, מאחר שהוא עצמו העיד על עצמו כגר בכתובת

זאת. יש כאן מעין הודעת בעל דין.

ה יו"ר א' לין;

אתה מציע שמי שרוצה להגיש שק לגביה להוצאה לפועל, תנאי נוסף יהיה ציון הכתובת

על ידי מושך השק.

השופט די בר-אופיר;

כן. ובמלים אחרות, כדי לא להשאיר מרחב פעולה למושכי שקים מתחמקים, שהכתובת

תופיע על השקים.

טי שפניץ;

עקרונית אנחנו בעד זה שיופיעו הכתובת ומספר תעודת הזהות על השק, השאלה היא רק

איד עושים את זה ומה רוצה הועדה לקבוע בחוק ההוצאה לפועל. אם אומרים שבעל החוב

הוא מי שצריך למסור את הפרטים, הרי היום המערכת ערוכה בצורה כזאת שיש לו זכות, אם

הוא אוחז בשק, לפנות לבנק והבנק חייב לתת לו את הפרטים האלה. עד כאן הועדה כאילו

לא נוגעת, משום שזה המצב הקיים ואפשר לגבות. לעומת זאת, אם חושבים להטיל את חובת

ההטבעה על הבנק, זה דורש קצת השלמה.

היו"ר א' לין;

לא בהכרח, או הטבעה או רישום בידי מושך השק. אני מבין שהשופט בר-אופיר מסתפק

בכך שלא תהיה חובת הטבעה של הכתובת.

השופט ד' בר-אופיר;

אני מעונין בחובת הטבעה גם של הכתובת, כי אני לא רוצה להשאיר את זה בידי מושך

השק.

ט' שפניץ;

אבל גם אם נדבר רק על מספר תעודת זהות, זה דורש גם השלמות. הכינונו הצעה,

נוסח ראשוני, כדי להראות מה הכוונות של הועדה לנושא ההוצאה לפועל. חובת הטבעה

צריכה להיות בחקיקה ראשית, אז היא גם מתמודדת עם הבעיה של הגנת הפרטיות וכל מה

שכרוך בזה. התוכנית שלנו בעתיד לא רחוק מדי לכלול את זה בחוק שקים ללא כיסוי,

שגם הוא בא לדיון בועדת החוקה חוק ומשפט,לקבוע חובת הטבעה על הבנק, לקבוע הוראות

משלימות, לכתוב בדיוק מה חייבים להטביע. נראה לנו שנכון יותר שההסדר הכללי יופיע

בחוק שקים ללא כיסוי. אם אין הטלת חובה אלא רק קביעה שהבעל החוב צריך למסור את

הפרטים להוצאה לפועל, הרי היום הוא יכול לקבל את הפרטים בהבנק. אנחנו רוצים למנוע

את כל הסיבוב הזה על ידי קביעת ההוראות שנציע, אבל בינתיים האוחז בשק יכול לקבל

את הפרטים מהבנק.
היו "ר א' לין
השאלה שעומדת לפנינו היא אם נקבע שלא תקבל ההוצאה לפועל שק אלא אם יש עליו

ציון מספר תעודת הזהות.

ט' שפניץ;

מהו ציון? אם בעל החוב חייב להביא את מספר תעודת הזהות של החייב, הוא יכול

לפנות לבנק ולשאול מה מספר תעודת הזהות של מושך השק. באשר לחובת הטבעה, נראה לנו

שאין טעם לקבוע פעם חובה בעניו מספר תעודת הזהות ופעם אחרת בענין כתובת, כדאי

לעשות הכל ביחד. חובת ההטבעה איננה מספקת, הצענו כמה הוראות משלימות שדרושות לכך.

למשל, שהבנק לא ימסור שקים ללא הטבעה, שהמנפיק לא ינפיק תוספת.
היו"ר א' לין
באיזה שלב נמצאת הצעת החוק הזאת?
אי רז ניק
ההצעה התקבלה בועדה לשקים ללא כיסוי.

היו"ר א' לין;

אני מציע שלא נחכה לחוק הזה. ענין ההוצאה לפועל הוא ענין בוער. אני לא מוכן

לחכות להצעות חוק אחרות. אנחנו נחליט עכשיו בעניו ההוצאה לפועל. אני מתעלם כרגע

לחלוטין מהצעות חוק נוספות, גם אם הן מצוינות ומשלימות. אני רואה בהוצאה לפועל

מצב חירום. באופן רגיל הייתי אומר שנחכה להצעת חוק שלמה יותר במישור אחר שתפתור

גם את הבעיות שלנו. הגישה שלנו היא שבהוצאה לפועל יש מצב חירום.

אי רזניק;

אני בעד הכרה במצב חירום בהוצאה לפועל ובעד זה שיזיזו שם את הדברים, אבל אם

אנחנו נקבע שלא ניתן לפתוח תיק בהוצאה לפועל אם בשק אין ציון מספר הזיהוי, אנחנו

מטילים במקרים מסוימים מטלה קשה על הנושה. אני מסכים שתהיה חובה לפתוח תיק

בהוצאה לפועל עם מספר תעודת זהות בתנאי שבמקביל תהיה חובה על מושך השק שלא יוציא

שק בלי ציוו תעודת הזהות ושהבנק לא ידפיס לו שק בלי מספר תעודת זהות. הא בהא

תליא. היום אחר/ מקל על החייב ומכביד על הזכאי. אם זה לא יבוא ביחד עם תיקוו בחוק

שקים ללא כיסוי, שם יטילו חובה על מושך השק, למעשה מטילים את החובה על הנושה

ומכבידים עליו.
ו ' לוסהויז
אני מבקשת להפריד לרגע בין ענין ההטבעה, שהוא ענין טכני שמוטל בעיקר על הבנק,

ובין הדרישה של ההוצאה לפועל לפרטים מסוימים לצורך פתיחת תיק. יכולה לקרות שמקבל

השק בהיסח הדעת לא ביקש פרטים. בדרך כלל היום מבקשים פרטים, מבקשים מספר תעודת

זהות, כתובת, מספר טלפון. גם במקרה שמקבל השק לא ביקש פרטים, כפי שאמרה גבי

שפניץ, חוק שקים ללא כיסוי מאפשר לקבל מהבנק שבו מתנהל החשבון פרטים על מושך יושק.

בזה נפתרת הבעיה של מי שמבקש לפתוח תיק הוצאה לפועל.

סעיף 12 לחוק שקים ללא כיסוי קובע: אוחז בשק שלא נפרע מכל סיבה שהיא ימסור

לו הבנק הנמשך, על פי בקשתו, פרטי זיהוי של המושך כפי שקבע השר בתקנות. פרטי

זיהוי הם מספר תעודת זהות וכתובת.



היו"ר א' לין;

אנחנו לא רואים בזה פתרון לבעיה.
ו ' לוסטהויז
הפתרון הוא שאדם לא יקבל שק בלי פרטי זיהוי. גם הוא עצמו צריך את הפרטים,

במקרים רבים לפני שהוא פונה להוצאה לפועל לטלפן לחייב או לכתוב לו מכתב. במקרה

שאין לו פרטים, הוא יכול לפנות לבנק ולקבל אותם בקלות יחסית.

ג ' מרקס;

אנחנו מבקשים מהועדה לא לקבל החלטה כזאת משום שהיא לא תתבצע. אנחנו פועלים

בשתי דרכים כדי להשיג בדיוק אותה מטרה.

היו"ר א' לין;

אתה רוצה להגיד שחוקי הכנסת לא מתבצעים?
ג ' מרקס
לא. הבעיה היא של לוח זמנים. מדפיסים בשנה כ-200 מיליון שקים עבור כ-10

מיליון לקוחות. אנחנו מתכוונים, מכוח התיקונים בחוק שקים ללא כיסוי, לחייב את

הבנקים לציין פרטי הזיהוי על שקים, זה קטע אחד שביצועו יקח לפחות שנה. עם כל

הרצון הכי טוב לעשות זאת, זה יקח לפחות שנה עד שהבנקים במאה אחוז יוכלו לעמוד בכל

הדרישות לגבי כל אוכלוסי ישראל וכל ההיקף הגדול הזה. אנחנו מתכוונים לזרז את

הפעולה על ידי הכלים של בנק ישראל ומסלקת הבנקים, לבקש מהבנקים לנהוג כמעט לאלתר

בדרך זאת. פרושו של דבר שתוך חצי שנה עד שנה רוב השקים ישאו את פרטי הזיהוי כפי

שמבוקש. חלק גדול מהשקים גם היום נושאים כבר את פרטי הזיהוי. כפי שאמרתי, מדובר

על 200 מיליון שקים לשנה. זאת כמות עצומה. אינני יודע כמה שקים מגיעים להוצאה

לפועל.

היו"ר א' לין;

כמה שקים חוזרים ללא כיסוי?

ג ' מרקס;

3%-4% מ-200 מיליון, אבל לא כל השקים החוזרים הם חוב אבוד. כמה מגיעים

להוצאה לפועל - - -

השופט ד' בר-אופיר;

מאות אלפים בשנה.

ג' מרקס;

המטרה היא משותפת לכולנו. מדובר על בעיה טכנית גרידא. מסלקת הבנקים תבקש מן

הבנקים להערך לאלתר, בלי שום דרישה חוקית, לציין פרטי זיהוי. אפשר לעשות זאת,

אפשר לשכנע את הבנקים. כשהענין יגיע לחקיקה במסגרת חוק שקים ללא כיסוי, ההסדר הזה

יעוגן בחקיקה ואז מי שלא ימלא את החובה יהיה עבריין. אני לא תושב שצריך לקבוע את

החובה במקום אחר, בפרט שהביצוע לא יהיה לפני תום שנה.



היו"ר א' לין;

אני רוצה קודם כל להסביר לכם את עמדת הועדה. אנהנו סבורים שהמצב בהוצאה לפועל

היום הוא מצב הירום, אנחנו רוצים לגמור הכנת החוק הזה היום ולהביא אותו בשבוע הבא

לקריאה שניה ולקריאה שלישית בכנסת. אנחנו לא עוסקים עכשיו ברקיקה מקיפה בענין

שקים ללא כיסוי. אנחנו עוסקים באמצעים שיכולים לסייע להוצאה לפועל בעוד שבוע או

שבועיים. השאלה המרכזית היא אם דבר כזה יסייע מיד להוצאה לפועל או לא יסייע.

ההוצאה לפועל סובלת מכך שעושים שימוש רחב בןאד באמצעי תשלום נוחים מאד,
שהסקטור העסקי בוחר להשתמש בהם
מקבלים תשלומים בשקים גם בסכומים קטנים מאד.

מכיוון שמוסר התשלומים הוא כמות שהוא, רבים מהשקים האלה מגיעים להוצאה לפועל. אם

סותמים את ההוצאה לפועל בתביעות רבות מאד על סכומים קטנים מאד, לפעמים אי אפשר

לעסוק בענינים רציניים יותר וחיוניים יותר, כמו למשל מזונות לנשים. אני רוצה

שהמציאות תעמוד לעינינו.

אנחנו לא עוסקים כאן בדברים תאורטיים, אנחנו עוסיקים בדברים דחופים. בזמנים

כתיקונם אפשר לדבר על חקיקה מסודרת, בדרך המקובלת. ב-14 במרס אמר בכנסת מי שהיה
שר המשטרה
מוסר התשלומים של קנסות, של מזונות לנשים גרושות, של חובות פרטיים

בישראל, הוא בשפל. כ-400 אלף אזרחים מדי שנה לא משלמים את החוב.

אנחנו לא מטילים שום סנקציה על מקבל השק. הוא יאמר לאדם שרוצה לשלם לו בשק:

אדוני, אני לא מקבל שק שלא מוטבע עליו מספר תעודת זהות. מהר מאד יעברו אנשים לשלם

בשקים שיש עליהם ציון תעודת זהות. לאנשים רבים מאד יש גם היום שקים שעליהם יש

ציון תעודת זהות וגם כתובת. אם מחר לא יקבלו שקים בלי פרטים, זה יקטין מאד מספר

השקים האלה. השאלה המרכזית שעומדת על הפרק היא: זה יסייע להוצאה לפועל או לא

יסייע?
השופט ד' בר-אופיר
אענה בצורה מאד כללית ובסיסית: בוודאי שהטבעת מספר תעודת זהות ומען של חייב

על שקים יסייעו להוצאה לפועל. על זה לא יכולה להיות מחלוקת. יכולה אולי להיות

מחלוקת על הדרכים ועל השימוש במען ובתעודת הזהות. לא הייתי מציע שנשתמש במונח כמו

"לא יקובל". צריך לאפשר לפחות בשלב ראשון של התיקון הגשת שקים גם אם מספר הזיהוי

והמען לא יצויינו עליהם. ננקוט בכל הצעדים כדי שבמשך זמן סביר נגיע לכך שתהיה

הוראה חוקית, או לפחות נוהג מחייב או הוראה מטעם בנק ישראל שיחייבו את הבנקים

להטביע את הפרטים, ואני מקווה שניתן להשיג זאת או על ידי הוראת חוק
היו"ר א' לין
הוראה כזאת תתבצע רק בעוד שנה.
השופט ד' בר-אופיר
אני מציע לא לכתוב בהוראת חוק "לא יקובל". צריך לזכור שמסתובבים היום מאות

אלפי שקים שעל חלק גדול מהם, אני לא יודע כמה, אין ציון תעודת זהות ואין מען.

אנחנו מוכרחים למצוא פתרון גם לשקים האלה ולא לתת בחוק מכה לאנשים שמחזיקים

בשקים.
היו"ר א' לין
שישה חודשים.



השופט ד' בר-אופיר;

זה לא טוב .אנשים לא ישימו לב שיש הוראה כזאת, יהיו תקלות. אנהנו למודי

ניסיון מסעיפים של ואקציו לגס, ממתינים עד שחוק נכנס לתוקף. אנהנו למודי ניסיון

מר מהוק הפרשי הצמדה, בתיקון שהיה מ-1 בינואר 1979, שם נתנו בגוף ההוק הצי שנה

לפרוע את כל ההובות. באופטימיות, שהיום היא לא מובנת, חשבנו שהחוק הזה יחסל הלק

גדול מאד מתיקי ההוצאה לפועל. אבל איש לא בא, איש לא התענין בפרעון ההוב.

הי ו"ר א' לין;

כי אין פעולות הסברה מתאימות.

ע' אליצור;

היה פרסום רב.
השופט ד' בר-אופיר
אני ראיתי את המודעה של משרד המשפטים במדור הספרותי של אחד העתונים, ושאלתי

את עצמי אם אדם שחייב כסף יש לו ראש לקרוא מדורים ספרותיים...

אני מציע שהועדה לא תיקבע תבנית נוקשה לענין הזה.

היו"ר א' לין;

זו הדרך היהידה ליצור שינוי בנורמה. אין דרך אהרת לעשות שינוי נורמטיבי.

השופט ד' בר-אופיר;

יכול להיות, אבל עומדת שאלה כמה קורבנות יפלו בשינוי הנורמה הזאת.

הי ו "ר אי לי ן;

נקודת המוצא שלנו היא שחוסר פעולה יעילה של ההוצאה לפועל גורם הרבה מאד

קורבנות.

השופט ד' בר-אופיר;

אין ספק בזה, אני מקבל את הגישה הזאת במלואה.

אני מבקש לא להשתמש במונח "לא יקובליי, וזה נוגע בדיוק במה שאמר היושב ראש.

לפי הניסיון שלנו, אם אומרים "לא יקובליי זאת הגיגה למנגנון. ישירות למנגנון,

ובעקיפין גם לחייבים. על הדבר הקטן ביותר יגיד איש המנגנון; אני לא מקבל. אם

תשימו לב, הוראות כאלה יש רק בפרוצדורה שקשורה בהגשת מסמכים לבית המשפט העליון.

שם המקום היחיד שמשתמשים במונח "לא יקובל", כי שם המנגנון רשאי אמנם לקבוע אם

מסמכים מסוימים כשירים או לא והוא רשאי לא לקבל. לא הייתי רוצה להתמודד עם הוראה

סטטוטורית "לא יקובליי. עלול להגרם נזק גדול מאד, שליטה של מנגנון בנושא, מבלי

שראשי ההוצאה לפועל יוכלו לשלוט בזה. כמובן שאם לא יקבלו יש דרך של הגשת ערר

מהמוציא לפועל או מהפקיד אל ראש ההוצאה לפועל. זה עלול לגרום להגשה של המון עררים

כי יש עורכי דין שעיסוקם בעיקר בהוצאה לפועל, הם מגישים מדי שבוע תיקים רבים מאד,

אם תהיה נגדם הוראה "לא יקובל" ואיש המנגנון אמנם יחליט לא לקבל, זה יביא המון

עררים ללא צורך.



יצחק לוי;

אני רוצה להפריד בין כתובת ובין תעודת זהות. המגמה היא לחסוך -זמן להוצאה

לפועל. יש הבדל בין איתור כתובת ובין איתור מספר תעודת זהות. איתור- כתובת יכול

לקהת הרבה זמן והרבה אמצעים ואי אפשר להטיל את זה על הנושה, איתור מספר תעודת

זהות כן אפשר להטיל עליו, גם לפני שיהיה התיקון בהוק שקים ללא כיסוי. הוסבר לנו

שהפעולה היא פשוטה, צריך לפנות לבנק ולבקש מספר תעודת זהות של מושך השק.

ט' שפניץ;

גם כתובת.

יצהק לוי;

לדעתי, הפרטים לא מוכרהים להיות מוטבעים. אנחנו רוצים שיהיו פרטים מסוימים

שיאפשרו להוצאה לפועל לעבוד. יתכן שלענין ההטבעה דרושה הערכות מיוחדת או דרוש

שינוי בחוקים אחרים. אבל מרז מעכב בעדנו מקביעת הוראה כזאת בחוק תהוצאה לפועל.

הרי אנחנו באים להטיל על הנושה חובה קטנה מאד, הוא צריך לעזור להוצאת לפועל, ובזה

לעזור לעצמו, להמציא מספר זהות וכתובת של החייב. כל מה שהוא צריך לעשות זה ללכת

לבנק ולבקש את הפרטים.

אני מציע ללכת בכיוון שהיושב ראש דיבר עליו, אבל לחייב הטבעת הפרטים. לא

הייתי מציע לחכות לחוק אחר. מדברי כל הדוברים כאן לא השתכנעתי שצריך לחכות עד

להערכות או עד חקיקה אחרת ולא לעשות את הדבר הפשוט והוא לבקש מהנושה להביא את

הפרטים.
היו"ר א' לין
אני הבינותי שאדם שמבקש לפתוח תיק בהוצאה לפועל חייב להמציא כתובת ומספר

תעודת הזהות של החייב. כלומר, הדרישה הזאת קיימת כבר היום. אנחנו חשבנו על הטבעת

פרטים על השק מטעמים אחרים. אם יידע אדם שמספר תעודת הזהות והכתובה שלו מופיעים

על השק, יהיה בזה כוח הרתעה מפני אי פרעון השק. אם הפרטים נכתבים בכרת יד, הוא

עלול לכתוב פרטים לא מדוייקים, כאילו שגה כשרשם מספר תעודת הזיהוי. אם הפרטים

מוטבעים בידי הבנק, אלה פרטים שנבדקו על ידי הבנק בזמן פתיחת החשבון ומידת הדיוק

הרבה יותר גדולה. זה הרציו שהניע את הדיון שלנו בענין ההטבעה. אין ספק שאנחנו

עומדים על כך שבעת פתיחת תיק בהוצאה לפועל בעל החוב ימציא את פרטי החייב.

ע' אליצור;

בתקנה 10 לתקנות ההוצאה לפועל כתוב: בקשה לביצוע פסק דין תהיה ערוכה לפי טופס

4 שבתוספת ותוגש על ידי הזוכה ללשכה. בטופס 4 הפרטים הראשונים הם שם המשפחה, שם

פרטי, תעודת הזהות, המען של הזוכה ושם החייב.
אי רזניק
יש תקנה מפורשת, לא הפניה לתוספת. בתיקון מסי 3 הוספה תקנה: אלה הפרטים שתכיל
הבקשה לביצוע שטר
שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו.
עי אליצור
"במידה שניתן לבררם."
אי רזניק
בביצוע שטר ניתן לבררם ללא בעיות. מתי מתהילה בעיה בתיק הוצאה לפועל? שלא

בדרך של ביצוע שטר.



היו"ר א' לין;

אם אפשר לקבל את הפרטים בבנק, מדוע צריך בכלל לכתוב "במידה שניתן לבררם"?

מדוע בקשר לשק ושטר חוב לא להטיל חובה אבסולוטית?

א' רזניק;

בועדה לעניו ההוצאה לפועל יש החלטה פה אחד, מרגע שיתקבל התיקון לא יוצאו שקים

בלי שם, כתובת ומספר זהות. יש בעיות בקשר לאגודות שיתופיות, חברות וגופים משפטיים

אחרים, אבל העקרון נקבע. יכול להיות שאפשר להקדים, לא לחכות עד שייעשו כל

התיקונים כולם בחוק שקים ללא כיסוי ואת התיקון הזה להכניס מיד, תהיה תקופת מעבר.

היו"ר א' לין;

אני חושב שעדיף שנכניס הוראה זו לחוק היום ולא נחכה לתיקון השלם, ובנק ישראל

ייערך בזמן הדרוש לכך.
טי שפניץ
אם רוצים לפעול בצורה מסודרת, אפשר לתקן חוק שקים ללא כיסוי תיקון חלקי, תוך

הנחה שהועדה לא תכנס לשאר הבעיות של שקים ללא כיסוי. אפשר לעשות תיקון נקודתי,

והתיקונים הכלליים ייעשו בבוא העת. רצוי לא לעשות תיקונים עקיפים, אלא ללכת בדרך

הראשית ולתקן חוק שקים ללא כיסוי.
הי ו"ר א' לין
עכשיו זו הדרך הראשית, שכן אנחנו מטפלים בבעיה של הוצאה לפועל, שחלק גדול

ממנה היא הבעיה של שקים ללא כיסוי. זו הבעיה הראשית.

טי שפניץ;

אנחנו יכולים לעשות את התיקון. אני חושבת שזה הפתרון היחידי, שאר הפתרונות הם

לא רציניים.
שי שטרית
מה בדבר הזכות לפרטיות?
טי שפניץ
מבחינה חקיקתית או מבחינה רעיונית? מבחינה חקיקתית, זו רקיקה ראשית והיא

תיגבר. רעיונית, זה ענין של מדיניות. יש אלטרנטיבה לשימוש בשק, לא מוכרחים לשלם

בשק. מי שהפרטיות יקרה לו מאד והוא לא רוצה להטביע את הפרטים שלו, יש לו אפשרות

להשתמש באמצעי תשלום אחרים. מצאנו שבפועל רוב האנשים מטביעים את הפרטים על השקים.

הגענו למסקנה שאם יש מכה של אי פרעון, זה המחיר.
השופט ד' בר-אופיר
אני רוצה לענות לחבר-הכנסת שטרית בענין הגנת הפרטיות, לא מהצד הפורמלי אלא

מהצד הרעיוני היתאורטי. לנגה אנחנו צריכים לוות לחייב להסתתר מאהורי הגנת פרטיות אם

האיש משלם בשקים ללא כיסוי וגורם נזקים? להיפך, צריך לפגוע בפרטיות שלו, לחשוף

אותו, להכניס אותו למסלול של גבית חובות.



ר' מלחי;

זה פוגע גם באחרים.

ש' שטרית;

מי שכותב שלן יכול להיות אדם שמושך שק שיש לו כיסוי והוא רוצה לשמור על

פרטיותו, ויכול להיות שרוצה לפזר שקים בלי כיסוי ורוצח לשמור על חשאיותו, לעבור

את העבירה בשקט.. אני רוצה להגן על הראשון, אתה מדבר על השני.
השופט ד' בר-אופיר
אני פשוט מקורב יותר לרשע מאשר לתם... סעיף 12 לחוק שקים ללא כיסוי פרץ

פירצה צרה בענין של שמירת פרטיות במה שנוגע למושכי שקים, וכל מה שאנחנו עושים

עכשיו הוא שמשתדלים לפתח את הפירצה הזאת וסביבה לבנות בנין משפטי ראוי. הסעיף כבר

אומר לנו שהאוחז בשק שלא נפרע מכל סיבה שהיא, ימסור לו הבנק הנמשך פרטי זיהוי של

המושך. זו גם תשובה פורמלית לשאלתו של היושב ראש.

היו"ר א' לין;

רוב האנשים גם היום מציינים על השקים שלהם מספר תעודת זהות וכתובת, זה הופך

יותר ויותר לנורמה. ציון מספר תעודת זהות לא כל כך נוגע להגנת הפרטיות, ציון

הכתובת נוגע יותר. אלה שרוצים לשמור על פרטיותם, יש להם דרך. השאלה היא רק של

איזון אינטרסים. כשיש בעיות נוראות בהוצאה לפועל, עכשיו שמענו דיווח שמתגלגלים

במשך 200 מילייון שקים, שמענו ש-3%-4% מהשקים חוזרים ללא כיסוי, אנחנו יודעים

שמאות אלפים באים להוצאה לפועל וחונקים אותה, חשאלה היא של איזון אינטרסים - מה

חשוב יותר מבחינת האינטרס הציבורי? אנחנו יודעים שמי שרוצה לשמור על הפרטיות יש

לו דרך, לכן אני לא כל כך חרד לאותו אדם.

ד "ר א' אלתר;

רציתי רק לחזק דבריו של היושב ראש. אנחנו בדקנו את הנושא בקשר עם משרד

המשפטים, ונמצא כי הגנת הפרטיות ממילא לא חלה על הפרטים האלה.

היו"ר א' לין;

יש דעות שונות. אני מציע שנעשה תיקון נקודתי, כפי שאמרה גבי שפניץ שאפשר

לעשות. נקבע חובת הטבעה של מספר זהות וכתובת על שקים, במסגרת חוק שקים ללא כיסוי.

השופט ד' בר-אופיר;

ומה על שקים תלויים ועומדים בתקופת מעבר?

טי שפניץ;

זו שאלה עובדתית כמה זמן יימשך התהליך. צריך לדעת מה יש במערכת.

היו"ר א' לין;

לשקים שכבר מתגלגלים בשוק נקבע תקופת מעבר של שנה אחת. אם זה יותר מדי, אפשר

לקבוע חצי שנח.

ג' מרקס;

נתקלנו בבעיה זו בעת החלפת השקים עקב החלפת המטבע, ותקופת המעבר עד היום לא

הסתיימה. יש אנשים, פירמות ושלוחות של הממשלה שעד היום משומשים בשקלים ישנים.

סיכמתי עם יושב ראש ועד המסלקה שידון לאלתר עם הבנקים שצריכים להערך. היות



שהעקרונות היו מקובלים עליו, הוא יביא את העניו לפני ועד המסלקה, הגוף שאחראי על

כל מערכת השקים במדינה, שיפעלו לאלתר להפעלת ההסדר הזה קודם כל וולונטרית. זאת

אומרת שהבנקים יקבלו על עצמם וייערכו לעשות את זה. גם זה יכול לקחת כמה חודשים.

אפשר להתחיל בביצוע תוך חודשיים או שלושה חודשים. אם שואלים מתי ייצאו מהמחזור כל

השקים הישנים, זה סיפור לשנים, כי אי אפשר לבוא לאיש ולבטל את השקים שבידו.

הי ו"ר א' לין;

כמה זמן דרוש לבנקים כדי להנפיק שקים חדשים לפי הדרישות שלנו?
ג' מרקס
אני מעריך שהם יתחילו בנוהלים המדוייקים תוך שלושה חודשים לערך מיום פרסום

החוק.
היו"ר א' לין
יש שקים שהונפקו ללא פרטים, חלקם גם נכתבו ונמסרו כאמצעי תשלום. כמה זמן

יעבור עד שכל אלה יכלו ויעברו מן העולם?

ג' מרקס;

הפרקטיקה עד היום במקרים שהשקים שונו היתה לא להפוך שקים לחסרי ערך. בשני

המקרים שאני טיפלתי בהם, בשינויי מטבע, ננקט כלל ברור: לעולם לא לגרום לביטול

שקים.

אי רזניק;

כשעברנו משקלים ישנים לשקלים חדשים, היתה תקופה שאנשים החתימו שקים בחותמת

מיוחדת ש"ח. עד היום יש שקים כאלה. בדרך כלל שקים עתידיים ניתנים רק למספר

חודשים, עד חצי שנה. אני חושב שהפרעון של רוב השקים הדחויים חל לפני תום ששה

חודשים.

הייתי מציע לקבוע שמעתה ואילך לא יונפקו עוד בידי בנק שקים שלא הודפסו עליהם

פרטי זיהוי, ובתקופת מעבר עד חצי שנה אפשר להשתמש בשקים הקודמים, או להשתמש בשקים

עם חותמת עד גמר השנה.
מ' אגמון
בזמנו דרושה היתה חותמת אחת - ש"ח. עכשיו צריך יהיה לכל אדם חותמת עם הפרטים

האישיים שלו.

אי רזניק;

אם יש לאנשים ערמות של שקים ועכשיו יצטרכו להדפיס מחדש, אנחנו רוצים להקל

עליהם ולהקל גם על הבנקים שלא יעמדו תחת לחץ מהר מהר להנפיק שקים חדשים, אנשים

אלה יקנו חותמת בשקלים אחדים ויטביעו על השק מספר תעודת זהות וכתובת.
ג' מרקס
זה מה שלא רוצים שיעשו.

היו"ר א' לין;

אפשר לומר שעל הבנקים ונהיה חובה בעוד שלושה חודשים להנפיק רק שקים עם ציון

הפרטים, כפי שמציעה ועדת ההוצאה לפועל, ולהסתפק בכך. כל מה שנמצא במלאי יתכלה

מאליו. זו דרך אפשרית שפותרת הרבה בעיות, אבל לא את כל הבעיות.



ר' מלחי;

אני רוצה להוסיף שיקול להצעה להטיל הובה על הבנקים אבל לא לגרום לכך ששקים

מהסוג הקודם יפסיקו להיות בעלי ערך. רציתי להזכיר את הנושה התמים שלא יודע ומקבל

מהצד השני, אולי במתכוון ובזדון, שק שלא רשומה עליו כתובת, ומה יהיה עליו. יהיו

בשוק שקים שניתנו אולי בכוונה להשתמט מפרעון והם לא יהיו בני פרעון.

היו"ר א' לין;

אנחנו מדברים כרגע רק על הטלת חובה על הבנקים.

השופט ד' בר-אופיר;

כשאני שומע מאנשי בנק ישראל שההערכות של הבנקים תמשך שלושה חודשים, ברור לי

שלגבי שקים תלויים ועומדים נצטרך תקופה הרבה יותר ארוכה מזאת. אני חושב שששה

חודשים זו תקופה מינימלית. אם אני מבין נכון, הכוונה היא שכל האנשים שיש להם שקים

בלי פרטי זיהוי, או עם פרטים לא מלאים, יצטרכו לשחר לפתחם של הבנקים ולקבל מהם

איזו שהיא הטבעה, שתיקבע בחוק או בתקנות.

ג ' מרקס;

אין כוונה כזאת ואין דרך לעשות זאת.

השופט די בר-אופיר;

מה יעשה אדם שיש לו שק בלי פרטים?

ג ' מרקס;

אם תוטל החובה רק על הבנקים, כפי שאמר היושב ראש, השקים האלה ימותו במשך

הזמן.
השופט ד' בר-אופיר
איך נבצע הליכי הוצאה לפועל?
ג י מרקס
כפי שמבצעים היום. אנחנו מקילים על ההוצאה בכך שהחל מהיום יקטן בהדרגה חלקם

של השקים שאין בהם פרטים. סעיף 12, שאנחנו מבצעים אותו בהקפדה, יאפשר לנושה לקבל

את הפרטים מן הבנק.

הי ו"ר א' לין;

רק בנק רשאי להנפיק שקים. צריכה להיות הוראה שהנפקה של שק פרטי מהווה עבירה

פלילית.

ג ' מרקס;

העבירה היא הנפקת שק פרטי בלי הרשאה של הבנק. הרבה מאד שקים מסחריים מודפסים

בבתי דפוס בהרשאה של בנק.



היו"ר א' לין;

ואם בנק ינפיק שקים בלי פרטי זיהוי,זו תהיה עבירה פלילית של הבנק?

ו' לוסטהויז;

לא. העבריין העיקרי בכל מערכת ההנפקה של השקים הוא בעל בית הדפוס, מי שעושה

את זה פיסית. הוא צריך לקבל הזמנה ישירות מהבנק, עם פרטים, או שהלקוח עצמו יכול

להביא מכתב מהבנק שמאשר הדפסת השקים.
היו"ר א' לין
צריך להיות גם היגיון בהוק. אם הבנק ירשה למישהו להנפיק שקים בלי הפרטים

הדרושים לפי ההוק, זה לא יחשב לבנק כעבירה?

ו' לוסטהויז;

ההובה שמוטלת על הבנק היא בסעיף 11א. אני לא יודעת אם יש סנקציה פלילית

בצידה.

הי ו"ר א' לין;

אם אין, צריכה להיות סנקציה. האם הבנקים הם מעבר לסנקציות?

טי שפניץ;

אפשר להטיל עבירות פליליות על כל הגורמים, השאלה היא כמה רוצים להרחיק לכת.

על הבנק יש חובה מינהלית בסעיף 11א. אם עבר עליה, קודם כל זה ניהול לא תקין, לפי

כללי בנק ישראל. לדעתי, אם עשה זאת בכוונה ובידיעה, ממילא הוא שותף. אבל אז

אנחנו לא צריכים הוראה פלילית מיוחדת, כי אם עשה יד אחת עם המנפיק בעבירה פלילית

ממילא הוא שותף.

אנחנו לא דנים פה בחוק שקים ללא כיסוי, אבל הכוונה היתה שחוק שקים ללא כיסוי

לא יהיה חוק פלילי. חוקים פליליים <ש לנו בשפע ושום דבר לא קורה. זו היתה התפיסה

הבסיסית. היום יש בחוק רק עבירה פלילית אחת, שולית לגמרי. אנחנו מוסיפים עבירה

פלילית כדי לסגור על בית הדפוס, על המנפיקים. המשתמשים הולך ומזמין אצל בית דפוס

כפי שהיה מזמין מאז ומעולם. אם עשה זאת בתמימות, לא ידע, ובית הדפוס לא עמד על מה

שצריך היה לעמוד, בית הדפוס עבר עבירה פלילית. אני לא חושבת שעל המשומש צריכה

להיות עבירה פלילית. אם עשה זאת בכוונה לזייף, יש לנו די עבירות פליליות. אם פשוט

הזמין ולא היה מודע - -

היו"ר א' לין;

לא היה מודע להוראות החוק?

טי שפניץ;

לא נעים לי להגיד, אבל זה קורה.
היו"ר א' לין
אם כך, נשחרר מחובה כל אדם שלא יודע הוראות החוק. למה רק במקרה זה?
ט' שפניץ
השאלה היא כמה רוצים להרחיק לכת בהוראות הפליליות, כמה אנשים נתפוס. אפשר

לעשות את זה, זה ענין של מדיניות.

היו"ר א' לין;

אנחנו קובעים הוראה שצריכה להיות לה אחיזה ואחר כך צריך להיות לה מימוש.

אנחנו רוצים להטיל חובה על הבנקים להטביע על שקים פרטים מסוימים. אם הבנקים לא

יעשו זאת, אני מניח שאי המעשה צריך להחשב לפחות רשלנות, וזה נופל במסגרת ניהול לא

תקין.

אדם מזמין שקים בבית דפוס. אם בית דפוס מנפיק שקים, וזה לא בסמכותו, בלי

אישור של בנק, זאת עבירה פלילית. אם אדם ומזמין לו שקים שנושאים שמו של בנק, וזה

לא בסמכותו, זאת עבירה פלילית. השק הזה מחזה כשק של בנק. מי שעושה דבר כזה, מוליך

שולל.

ט' שפניץ;

יש עבירה פלילית. השאלה היא אם רוצים לקבוע עבירה פלילית ספציפית.

ג' מרקס;

אם אדם מכניס נייר במכונת כתיבה ומדפיס עליו שק, זה איננו זיוף. הוא כותב: אל

בנק לאומי, נא שלם למר פלוני...

היו"ר א' לין;

הנייר הזה מתחזה להיות שק של בנק?

ג' מרקס;

השק הוא מסמך של מושך השק. אני אישית כורע: מכתב לבנק לאומי: נא לשלם למר לין

מאה שקלים. זה שק. קשה מאד להאשים אדם בזיוף של מסמך שהוא מוסמך לעשות אותו

בעצמו.

מכיון שהדפסת השקים הרגילים זו עבודה מקצועית של כחצי תריסר בתי דפוס, קבענו

עבירה של בית דפוס אם הוא מדפיס שקים בניגוד לנוהלים ולהוראות ולחוק. זאת עבירה

פלילית ברורה. מי שיזמין את זה, אני מניח שהוא שותף ומופלל ממילא. לגבי הבנק יש

בעיה. הסנקציות על ניהול לא תקין הן חריפות למדי ואני חושב שהן מספיקות. הבנקים

הם די ממושמעים, בוודאי בדברים כאלה. אין טעם שאם בנק ינפיק שק עבורך וישכח את

מספר תעודת הזהות או ישבש אותו, להפוך את זה לעבירה פלילית. זו בעיה מינהלתית.

הרי אנחנו לא מאשימים את הבנקים בכוונה רעה בקטע זה.

הי ו "ר א' לין;

אם בית דפוס מנפיק שק בלי אישור של בנק, זו עבירה פלילית משום שעשה מעשה שלא

בסמכותו. אם אדם רוצה לתת הוראה לבנק, יתן הוראה לבנק. אבל אם הוא מדפיס לו שק

שמתחזה להיות מסמך של הבנק, זו צריכה להיות עבירה פלילית. יגידו לי שיש לענין זה

הוראה בחוק הפלילי ויש עונש. אם יש הוראה שהיא די ספציפית, אסתפק בזה. אם לא,

צריך לסגור את הענין. אנחנו לא רוצים שיהיו לאקונות בחוק.

טי שפניץ;

נבדוק שוב.



הי ו "ר א' לין;

אני רוצה בזה לסכם את הנושא הראשון - ציון פרטים על השק.
השופט ד' בר-אופיר
מזוית הראיה של דיני ההוצאה לפועל צריכה להיות הוראה ברורה שכל השקים

שמתגלגלים היום יוכלו להיות מוגשים כפי שהם, על פי תקנות ההוצאה לפועל.
היו"ר א' לין
אנהנו לא משנים שום דבר בתקנות ההוצאה לפועל. קיבלנו את התפיסה של גבי שפניץ

שלא נוגעים בהוראות ההוצאה לפועל.

ש' שטרית;

אני מוכן להסכים להצעה הזאת, אם כי בתחילה התנגדתי לה. מכיוון שאני מבין את

הקשיים בהוצאה לפועל ואת הניצול לרעה, ומכיוון שלמעשה רוב האנשים כן מוסרים פרטים

על שקים, בגלל מאזן האינטרסים אני,מוכן לקבל את ההצעה.

יש לי הצעה לתיקון סעיף 2 להצעת החוק. מכיוון שלא הייתי בישיבה הקודמת, אני

רוצה להזכיר את הצעתי.
הי ו "ר א' לין
חבר-הכנסת שטרית, בעצם גמרנו את הדיון בסעיף הזה. אבל אני לא מתנגד לכך

שתביא את הצעתך, נשמע אותה, ואם הועדה לא תקבל אותה - נרשום אותה כהסתייגות.
שי שטרית
אני חושב שלאחר שהשימוש במבצעי הליכים בהוצאה לפועל יקבל גושפנקה בסעיף מפורש

בחוק, לא רק בסעיף שלד כמו סעיף 5 לחוק, ויהיה סעיף שאומר שתאגיד יכול לעשות את

זה, קבלנים יעשו את זה, אני מבין שגם מס הכנסה רוצה שיהיו לו קבלנים, אין מנוס

מתהליך רישוי של קבלנים ומבצעים של הליכי הוצאה לפועל.

אפשר לכתוב לענין זה סימן שלם עם הוראות מפורטות. דרך אחרת היא לקבוע

הוראות-שלד שיקבעו עקרונות, ושר המשפטים יתקין תקנות. נדמה לי שבדיון קודם היינה

הנחה שיש סמכות לשר המשפטים, במסגרת הסמכות שלו, להתקין תקנות. אני לא גורס כך.

יש חופש עיסוק. נצטרך עוד להתמודד עם קביעת חובות מהותיות, באיזה שעה יבואו לבית

החייב, איך יפעלו. על זה אינני דן עכשיו. אני עכשיו מעלה את השאלה מי רשאי, תאגיד

ועובד. בענין זה אציע ארבע סעיפים שאפשר לחיות אתם, כדי שלא יגידו שנתנו גושפנקה

להפעלה יותר המונית, יהיו הרבה אנשים שיפעלו בשם התאגיד.

ר' מלחי;

תיקנו את הסעיף הזה ואמרנו שייקבע בחוק כי האחריות לבצוע היא על נושאי משרה

מסוימים באותו תאגיד. תאגיד שמקבל עליו לבצע את התפקיד יצטרך לקבוע בדיוק מי

האנשים שנושאים באחריות. ועוד אמרנו שזה יחול רק מה שנוגע לעיקול רכוש ומכירתו.

התקנות יהיו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט.
שי שטרית
עדיין לא ניזק דעתי. התאגיד יתן רשימה של ראש אגף ומנהל מדור, ויתן אפילו

שמות. אבל אני לא יכול לבדוק מי האנשים האלה. ראש התוצאה לפועל לא ילך לבדוק את

האנשים.



אני מציע לקחת את חוק חוקרים פרטיים ולבנות עליו את העניו הזה. לא להקים ועדה

חדשה, לא לכתוב את בל הנוסח מחדש, אלא לקבוע: לא יעסוק אדם בביצוע הליכים כאמור

בסעיף 5 אלא אם הורשת לכך על ידי ועדה לרישוי גובים פרטיים, שתוקם בהתייעצות עם

שר הבטחון ושר המשטרה. שר המשפטים רשאי לקבוע כי ועדת הרישוי לפי חוק החוקרים

הפרטיים ושירותי השמירה תשמש גם כועדה לרישוי גובים פרטיים. במקום לקבוע תנאי

כשירות בתוך החוק, אני מציע בסעיף 5(ג) לכתוב: שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות תנאי

כשירות למבצע הליכי תוצאה לפועל או גביה ברוח חוק החוקרים הפרטיים, וכן לקבוע

כללי התנהגות להגנה גל חייבים שנגדם יופעלו אמצעי הוצאה לפועל. ובהוראה אחרונה

אני מציע לכתוב: למרות האמור בסעיף 5(ג) - בעצם זה למרות האמור במרה שהועדה

הוסיפה, וצריכה להיות הפניה לשם - תאגיד שהוא בעל רישיון המעסיק עובדים לצורך

ביצוע הליכי הוצאה לפועל רשאי להעסיק רק עובדים בעלי רישיון, אבל הוא רשאי

להעסיק גם מתאמנים - בחוק החוקרים יש גם מתאמנים - ובלבד שהמתאמנים יפעלו

ובפיקוחו של עובד התאגיד שהוא בעל רישיון גובה פרטי.

אם מוסיפים את זה לא יהיה כל כך חרד גם מפני ההרחבה לענין מס הכנסה, ואני

מניח שעוד גופים ייזכרו באפשרות זאת. אם אף אחד לא יטען נושא חדש, הייתי מציע

שזה יחול גם על גביה בידי רשות על פי דין, למשל רשות השידור.
השופט די בר-אופיר
פקודת המיסים(גביה}.
היו"ר א' לין
למה לנו ללכת להרחבה כל כך גורפת? יש לפנינו כבר הצעה בענין פקודת המיסים

(גביה), וזאת מסגרת רחבה מאד שכוללת גם גבית קנסות של בתי משפט שלא שולמו במועדם,

חובות מיסים ועוד. נעזוב בינתיים את רשות השידור.
השופט די בר-אופיר
המסמך שהגשתי כעת ליושב ראש הועדה ושגם חבר-הכנסת שטרית קיבל אותו, מנוסח על

פי תקנות אתיקה מקצועית של חוקרים פרטיים. ניסחתי מסמך זה בהתאמה לדיני ההוצאה

לפועל ולאופי העבודה בהוצאת לפועל. לא הייתי רוצה שזה יהיה חיקוק נפרד, מפני

שלפי השקפתי כל מה שקשור בעניני ההוצאה לפועל צריך להופיע או בחוק או בתקנות

ההוצאה לפועל ולא בחיקוקים אחרים, אחרת יהיה פיזור ללא תכלית על פני כל מיני

חיקוקים אחרים, וככל שהחומר ירבה יהיה לנו קשה להתגבר. חבר-הכנסת שטרית, אני

משוכנע שאם תעיין במסמך הזה ונמצא בו הרבה מאד דברים שהולכים לקראתך. אבל זה נייר

עבודת, זה לא מסמך מוגמר.
שי שטרית
אני מסופק אם אפשר להתקין תקנה כזאת. בגלל חופש העיסוק, יש צורך בהוראה

מפורשת בחקיקה ראשית. מה שאתה מציע מקובל עלי ואני סומך ידי עליו, אבל אלה תקנות.

אני מציע לכתוב את זה בחקיקה ראשית ואז מלאנו את תפקידנו.
היו"ר א' לין
אנחנו צריכים להחליט מת לתכניס בגוף החוק. חבר-הכנסת שטרית הציע לקבוע בחוק

שגוף שיעסוק בעיקול רכוש ובמכירתו חייב יהיה לקבל רישוי משר המשפטים. אין ספק ששר

המשפטים יכול להתקין תקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט. מה שהציע השופט

בר-אופיר יכול לבוא בפגסגרת התקנות, אבל חובת הרישוי צריכה להקבע בחוק הראשי.
השופט ד' בר-אופיר
אני לא רואה את החשיבות של הטלת רישוי. לא חייבים לקרוא לזה רישוי. אני מדבר

כרגע מזוית ראית מצומצמת של דיני ההוצאה לפועל למרות שזה חל גם על גופים נכבדים

כמו מס הכנסה, מע"מ, מכס, המשטרה שגם היא עושה פעולות מכירה פומבית וכדומה. סעיף



2 להצעת החוק נראה לי ממצה את הנושא, מזוית ראיה של מערכת ההוצאה לפועל. המנגנון

הזה שעל פיו הנהלת בתי המשפט תתקשר עם תאגיד מסוים, כמוהו כאישור שר המשפטים.

ש' שטרית;

עם כל הכבוד, אנחנו מדברים פה על סדרי חקיקה שמתיייזסים להסדר ראשוני, ואתה

מתייחס לא להסדר משני, אתה מתייחס למה שנקרא בחוק הפרשנות הוראת מי נהל, ואתה מניח

שזה צריך לרצות אותי. אני לא יכול להוציא מתחת ידי חקיקה שנותנת גושפנקה להעסקת

גובים פרטי ים - - -

היו"ר א' לין;

ננסה להבהיר לעצמנו אם חובת רישוי מפריעה. אנשים יגישו בקשות לשר המשפטים

שיכריז שהם כשירים.
שי שטרית
יעביר את זה לועדת הרישוי לפי חוק חוקרים פרטיים, הם ידונו בזה, יש להם

פרקטיקה. כל מה שמציעים לנו בתקנות, כבר כתוב בתוך חוק מפורט מאד, עדכני. בתקנות

יכולים לה<ות כללי התנהגות. התקנות יכולות להיות יותר מפורטות. אדוני השופט, אתה

לא כתבת באיזה שעה יבואו לביתו של חייב. אתה מסכים שיבואו בשתים לפנות בוקר? אני

לא.
רזשופט ד' בר-אופיר
אני כן, בתנאים מסוימים. אני רואה זכות לעצמי לחלוק עליך בנקודה זו. אני

בהחלט חושב שבתנאים מסוימים, אם אין ברירה אחרת, צריך ללכת לחייב בשעות הלילה.
עי אליצור
הכוונה בתיקון הזה היינה שאפשר יהיה להפעיל את חברת ממיין, שעוסקת זה עשרות

שנים שבגביה בשביל רשויות מס. רצינו לנצל את המחסנים הענקיים שיש להם בלוד

לאיחסון ולמכירה. חברת ממיין לא מעקלת. בהזדמנות זו חשבנו לשפר את סעיף 5 ולהגיד

שיהיה לראש ההוצאה לפועל יותר פיקוח על הקבלנים. מכאן ללכת ולהציע רישוי...
היו"ר א' לין
חבר-הכנסת שטרית, אתה מציע לקבוע: לא יעסוק אדם בהליכים כאמור בסעיף 5 אלא אם

הורשה לכך על ידי ועדה לרישוי גובים פרטיים שתוקם בהתייעצות וכוי. אני מציע לומר:

אלא אם הורשה לכך על ידי שר המשפטים. בלי שום ועדות. שר המשפטים יתן אישור. אני

לא רוצה לסרבל את הענין יורנר מדי.
אתה מציע
שר המשפטים רשאי לקבוע כי ועדת הרישוי לפי חוק החוקרים הפרטיים

תשמש גם כועדת רישוי לענין זה. לפי התיקון הראשון, נמחק את זה.
ההצעה השלישית
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות תנאי כשירות לשמש כמבצע הליכי

הוצאה לפועל - בלי המלים ברוח הוראות חוק חוקרים פרטיים - וכללי התנהגות להגנה על

בחיבים שנגדם יופעלו הליכי הוצאה לפועל.

אני מציע בצורה כזאת לקצר את ההצעה של חבר הכנסת שטרית ולאמץ אותה כהחלטת

הועדה. אני מסתפק בסמכות שר המשפטים. אני מכיר את ההפעלה של חוק חוקרים פרטיים.

אנשים שאינם ראויים בקבלים אישור לחברת שמירה, מעסיקים שומרים בלי לבדוק אותם.

אני מציע לא להסתמך על החוק הזה כי הוא לא יתן לנו שום דבר. נקבע את העקרון, מאחר

שמדובר בעיסוק בנושא רגיש שנוגע לאנשים פרטיים, צריך לדרוש אישור שר המשפטים

לחברה שהיא כשירה לבצע עבודות כאלה.



השופט ד' בר-אופיר;

אני לא בקי בסדרי המי נהל ובהוק משק המדינה, כלומר בכל ההליכים שצריכים להוביל

לרישוי על ידי שר המשפטים. אני לא יודע אס יש צורך בפרסום מכרז נוסף או איזו שהיא

פניה לציבור שכל מי שרוצה יבוא. אנשי משרד המשפטים צריכים לומר לנו אם אין מנגנון

מסורבל ומסובך.
שי שטרית
אתה חייב במכרז. אני לא רוצה להתחייב במתן חוות דעת או ייעוץ, אבל אתה יכול

ללפנות לנשיא בית המשפט העליון השופט שמגר והוא יתן לך חוות דעת. הוא כבר נתן

למערכת השיפוטית חוות דעת בענין סעיף 69 לסדר הדין הפלילי .

היו"ר א' לין;

חבר הכנסת שטרית, כדי לקבל את זה כהחלטת ועדה אני מציע שנעשה את הדבר יותר

פשוט. אם שר המשפטים צריך לאשר שגוף מסוים כשיר לבצע עבודות אלה, אני רוצה לסמוך

על שר המשפטים שיעשה את הבדיקה הדרושה. אני לא רוצה להפנות אותו להוראות חוק שאני

מטיל ספק רב ביעילותו.

אני מציע לקבוע: א. לא יעסוק אדם בביצוע הליכים כאמור בסעיף 5 אלא אם הורשה

לכך על ידי שר המשפטים. ב. שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות תנאי כשירות לשמש כמבצע

הליכי הוצאה לפועל וכן כללי התנהגות להגנה על חייבים שנגדם יופעלו אמצעי ההוצאה

לפועל. אני לא בטוח שההצעה שלך בענין אמנים צריכה להיות במסגרת החוק, אפשר

להסדיר את זה בתקנות.

אנחנו לא מדברים כרגע למי נמסרת העבודה, אם זה צריך להעשות במכרז או לא

במכרז, זו שאלה אחרת. אנחנו רוצים שהגוף שמעונין לקבל עבודה מההוצאה לפועל יפנה

לשר המשפטים ויקבל ממנו אישור. ירצה שר המשפטים, יתקין תקנות מתאימות בנושאים

אלה.
שי שטרית
לפי דיני ההסמכה, אם אוזה כותב שר המשפטים זה הוא עצמו, ואז אנחנו הולכים להוק

יסוד: הממשלה והוא יכול לאצול סמכותו לעובד ציבור. אין כאן בעיה מבחינה מינהלית
היו"ר א' לין
שר המשפטים נושא באחריות כלפינו. אני לא חושב שרישוי כזה מסבך את הענין. זה

רק תנאי מוקדם, בדיקה של הגוף לא במישור של ביצוע. קרו גם דברים לא נעימים בהוצאה

לפועל. מדובר במתן סמכויות מפליגות מאד, ואפשר לבקש אישור שר המשפטים לגוף המבצע.
עי אליצור
רק לגוף או גם לכל אדם באותו גוף?
הי ו"ר א' לין
הוא צריך לאשר כל גוף או כל אדם פרטי שרוצה לעסוק בכך. הוא יקבע את הכללים.
השופט ד' בר-אופיר
הערה קטנה לדברים של חבר-הכנסת שטרית כללי התנהגות להגנה על חייבים -
היו"ר א' לין
הוא לא חייב. שר המשפטים רשאי לקבוע.

השופט ד' בר-אופיר;

רשאי - יש לנו בג"ץ אופנהיימר, אומרים שהוא חייב להפעיל שיקול דעת ולהפעיל את

סמכותו.

ט' שפניץ;

זה לא יחול. אי אפשר היה להפעיל חוק המפגעים בלא תקנות, מפני שלא היה כתוב

"רשאי".

השופט ד' בר-אופיר;

הכללים להגנה על חייבים זה חלק מהפרשנות של התקנות, וזה עלול לגרום בעיות

גדולות של פרשנות. לעתים די קרובות יש צורך לבוא לחייבים דווקא בשעות לא רגילות.

אני מציע לומר; וכן תקנות לעניו חובותיו של מקבל תפקיד. בלי לדבר על הגנה על

חייבים.

היו"ר א' לין;

מקובל. כל מה שנוגע להליכים בלאו הכי מפורט בחוק ובתקנות איך מבצעים הליכים.

לכן עדיף להגדיר את החובות של אותו אדם.

בזה גמרנו גם בנושא זה.

בנושא הראשון אני רוצה להבהיר, לא קבענו הוראת מעבר. כל שקבענו הוא שתהיה

חובה על המוסדות הבנקאיים שלושה חודשים לאחר פרסומו של החוק. השקים הישנים יתכלו

מאליהם. אנחנו רוצים להבטיח שאנשים לא ידפיסו להם שקים שנראים כשקים שהנפיק בנק,

ושבית דפוס לא ידפיסו שקים בלי הרשאה ספציפית של בנק.

אנחנו עוברים לנושא השלישי; ביצוע פקודות. מאסר. הוצע- כאן שלא י נתן צו מאסר אם

מדובר בחוב קטן מחמישים שקל. לא יתכן שישלחו שוטרים בגלל חוב של 5 או 10 שקלים.

השופט י ' בר-אופיר;

מסכים.

שי שטרית;

לשימוש בכלי קיצוני של מאסר בשל חוב הייתי מעלה את הסכום. אולי אפשר למסור

לנו אינפורמציה מה יקרה אם נעלה את הסכום למאה שקלים.

א'רזניק;

אגיד לך מה יקרה. החייב יבדוק בתיק ו<ראה שהחוב 1000 שקל, ישלם 920, יישאר

חייב 80 ולך לרדוף אחריו. למה חייב הנושה להפסיד כסף? הרי החייבים יודעים את

התרגילים האלה.

הי ו"ר א' לין;

שאלתי את השאלה הזאת באופן מפורש. אם שוטר מקבל פקודת מאסר בגין חוב של 1000

שקל, הוא מגיע לחייב וזה שילם 900, מבצעים את פקודת המאסר או לא? אמרו לי; כן.

מדובר על יתרות שנשארות לביצוע, שוטר יוצא לביצוע כשנשארו לגביה 20 או 30 שקל.
ש' שטרית
אני יבול להשיב תשובה אחרת ולומר שמר שטרית, במחילה מכבודו, את 30 השקלים

הנותרים יגבה בדרך אחרת" לא בדרך צו מאסר.

א' רזניק;

אני מוכן לקביעת סכום מינימלי 50 שקל. שוב תור ויתור על עקרונות. נניח

שאני מוציא פקודת מאסר נגד פלוני בגלל חוב של 1000 שקל עובדים כמה חודשים עד

ביצוע הפקודה. שוטר בא לביתו של החייב וזה שילם 1000 שקל החודשים שעברו

נוספו הפרשי הצמדה וריבית כדי כמה עשרות שקלים, התוצאה היא שבעל החוב גבה 1000

שקלים אבל נותר זנב של חוב שצריך לגבות. אותו,
ש' שטרית
בתור בעל חוב, אילו הצלחתי לגבות 900 מתוך חוב של 1000 שקלים הייתי שמח

מאד.

אני מוכן לקבוע שהסכום המינימלי יהיה 50 ואפילו 100 שקלים.
היו "ר א' לין
אנחנו לא פותחים את הדיון מחדש- היום אנחנו צריכים לדון בהחלטות., אני

מציע שנקבע סכום מינימלי 50 שקל-

אני רוצה להזכיר שר,שההתנהגות של אנשים משתנה כאשר משתנים כללי המשחק, פנמים

רבות אנחנו עושים טעות הגיונית וחושבים איר התנהגו אנשים על פי הכללים

הקודמים- כאשר הכללים משתנים, אנשים מתנהגים אחרת- בעלי חוב יפעלו אחרת

כשיידעו שעל 50 שקל לא ניתן להוציא פקודת מאסר. היום הם יודעים שאפשר להוציא

פקודת מאסר גם על סכום קטן.

א' רזניק;

אתה לא מבחין בין פתיחת תיק" ובין גביה של. יתרת חוב" אני מסכים שלא יפתחו

תיק בשל חוב של 50 ואפילו 100 שקל. אנשים יזהרו ולא יקבלו שקים בסכומים קטנים.

אני מדבר על יתרת חוב.

היו"ר א' לין;

כבר גיבשנו עמדה- לא נשלח שוטר לגבות יתרת חוב פחות מ~50 שקל. זהו הסיכום

בענין זה.

אנחנו עוברים לענין מחיקת תיקים שיתרת החוב בהם פחות מ-50 שקל- בתיקון

הקודם נקבע שי ימחקו תיקים שיתרת החוב בהם פחות מ-25 שקל, וקיבלנו דיווח שמחקו

כ-20 אלף תיקים- אני רואה בהוראה זאת הוראת שעה חשובה- אין הכוונה שבכל יום

ימחקו תיקים שהיתרה בהם ירדה מ-50 שקל, כי במקרה כזה צודק היה עו"ד רזניק שכל

חייב ישילם רק 950 מחוב של 1000- הכוונה היא שקובעים שבנקודת זמן מסוימת,

לדוגמה 1 באפריל 1990, כל אותם תיקים שיתרת החוב בהם פחות מ-50 שקל - ייסגרו-

סוגרים את התיק, לא שוללים מאדם זכותו לחוב אבל הוא לא יוכל עוד להשתמש

בשירותי ההוצאה לפועל- זה לא יוצר מצב שהחייבים 1000 שקל ישלמו רק 950, שכן

קובעים את הסגירה רק לנקודת זמן מסוימת-

ש' שטרית

אדם שיש לו חובות ב-300 תיקים, יוכל לתכנן ולהרוויח 50 שקל בכל תיק.
היו"ר א' לין
אי אפשר לתכנו כי זה הולך אחורה! מי שחייב סכום קטן מ- 50שקל ביום מסוים

רק באותו יום ולא למחרתו ,זו לא הוראת קבע זו הוראה שנוגעת ליום אחד.

זה חשוב לא רק בדי להוריד מספר התיקים בהוצאה לפועל, זה חשוב ועם כדי

שבהוצאה לפועל יעברו על התיקים יעשו סדר ינפו מה שצריך להוציא,.

השופט ד' בר-אופיר;

במערכת הממוכנת אתה לא יכול לעבור על תיקים כי אין תיקים. בלשכות

הממוכנות, בתל אביב ובנתניה, ומרוכזים 60% - 70% מבי התיקים במדינה, לפי נתונים

שקיבלתי מהנהלת בתי המשפט., שם אי אפשר לעבור על תיקים וממש לבדוק אותם, צריך

יהיה לעשות סריקה של יתרות חוב-

מתעוררת שאלה עקרונית. אם טוב שבכל פעם מעלים סכומים שמשחררים חייבים

מתשלום"

היו "ר א' לין;

זה לא טוב, אבל אנחנו במצב חירום..
ר ' מלחי
50 שקל בערכם הריאלי ביום שנקבע.
עי' אליצור
ובר גם לגבי פקודת מאסר.. סכום של 50 שקלים בפקודת מאסר הוא נכוו לתאריך

מסוים.. אם הזוכה לא יצליח לגבות את החוב בעיקול, החוב רץ נם הצמדה וריבית,

ואחרי כמה חודשים הסכום יהיה כבר יותר גדול מ-50 שקל ואז יוכל לבקש צו מאסר..
היו "ר א' לין
נכוו י. זו הכוונה..

ההוצאה לפועל לא תטפל בתיקים שבהם ביום מסוים החוב היה 50 שקל,. יכול

להיות שאדם יחליט מחר להגיש שוב תביעה נגד פלוני והוא יגיד שנשארה לו יתרת חוב

45 עוקל שהוא לא גבה והוא מבקש לצרף אותה. אנחנו לא מוחקים חובות, אנחנו רק

קובעים שההוצאה לפועל לא תטפל בתיקים שיתרת החוב ביום מסוים עד 50 שקל.. יסגרו

את התיק,.

ההוצאה לפועל לא יכלה לתת לנו נתונים מדוייקים כמה תיקים יסגרו בדרך זו..

נאמר לנו שבפעולה הקודמת, שבוצעה רק בלשכות הממוכנות, הורידו מהמדף 20 אלף

תיקים,. איו להם ניתוח מדוייק של הערר הכספי של התיקים האלה..

השופט ד' בר-אופיר;

אני רוצה להסב את תשומת לבכם שתחנות דלק נוהגות לקבל שקים 30 שקל, 40

שקל,, וזה יוצר סתימה אדירה בהוצאה לפועל, בעיקר בלשכות הקטנות., זה חלק

מההווי הכלכלי במדינה. אנחנו צריכים לדעת שאנשים משלמים בתחנות דלק, בחנויות,

בסופרמרקטים, משלמים בשקים סכומים קטנים.. השאלה היא אם פוסלים את זה או שצריך

לתת גיבוי למחזיקי השקים.. אני מסכים שזה עניו של תקנת הציבור,, יבוא המחוקק

ויגיד שלתקנת הציבור נקבע שלא נותנים שקים עד 50 שקל.. אבל מוכרחים למצוא לזה

פתרון.
היו "ר א' לין
לא עשינו את זה היום.



בתחנות הדלק פוחזים להחזיק כסף מזומן.
השופט ד' בר-אופיר
בעל תחנת דלק יכול לקבל בי ובו 50 עוקל על 30 -40 וזה וזה הקפיטל. המחוקק

צריר להביא את. זה בחשבון.
היו"ר א' לין
את הנושא הזה שקלנו היטב. אנחנו לא קובעים היום סכום מינימלי לצורך פתיחת

תיק. שמענו גם נציגים של רשתות השיווק הסוחרים ואחרים. החלטנו בשלב זה לא

להתמודד עם הנושא הזה. למגינת לבנו, נניח אותו הצידה. כרגע אנחנו עסקים

בסריקה ובסגירה של תיקים שהיתרה בהם עד 50 שקל- זה (עוזר או לא עוזר?

ש' שטרית

אני מסתכל בדוגמה שהשופט בר-אופיר הביא, פלוני בעל תחנת דלק או אלמוני

ירקן, או סוחר קטן בניר בינונית שם הוא מכיר את כל האנשים או שאיו לו אינטרס

לקבל תשלום מזומן כי הוא פוחד משודדים, הוא לא רוצה לקבל כרטיסי אשראי כי

גובים ממנו עמלה, והוא עשה אומדן שהוא יכול לחיות עם האובדן עקב שקים חוזרים

ומוקשיך לקבל שקים בסכומים של 30 או 40 שקל. בתאריך שנקבע, תהיה לו כמות כזאת

של שקים שהסך הכל שלהם הוא בשבילו הפסד, כי איו לו דרו אחרת לגבות. מצפוני לא

ירשה לי להטיל על אנשים אלה את ההפסד הזה כדי להקל על המערכת. השאלה היא אם

אפשר להבחיו ביו אלה שיפסידו שק פה ושם, אני מוכן להשלים נם זה כדי שיוקל לכלל

הציבורי ובין אלה שעלולים לאבד אלפי שקלים במספר גדול של תיקים קטנים ובשבילם

יהיה הנזק משמעותי אין זה צודק מטעמים של יעילות, אף שהם חשובים, ובגלל העומס

על המוגרכת שאף זה שיקול חשוב להטיל את העול על כתפיהם. נסגרו 20 אלף שקלים

שהחוב בהם היה קטו מ-25 שקלים, בסדר. לא צריך להרהיב את. השימוש במנגנוו הזה.

השופט ד' בר-אופיר;

אני תומר בדברים של חבר-הכנסת שטרית-
היו "ר א'- לין
בזה גמרנו. אני מקבל.

אנחנו עובדים לנושא הבא! איחוד תיקים. מבחינה עקרונית, אם אדם חייב כסף

ופותחים נגדו עשרה תיקים בהוצאה ללפועל ,ואז עוצרים הליכים, מכניסים הכל לאיזה

שהוא פול וכל הענין מסתבר באופו בלתי רגיל. אי אפשר כבר לגבות את החוב. הצעתי

הי תה למחוק לחלוטין את הסעיף בעניו איחוד תיקים. הר נדה לענין ההוצאה לפועל

יודעת שהבעיה היא רצינית וגורמת הרבה מאד עיכובים, אבל היא עדיין לא מצאה

פתרוו. אני מציע למחוק את הסעיף הזה. אם הועדה לענין ההוצאה לפועל תביא לנו

בעתיד הצעה טובה בעניו איחוד תיקים, נדוו בה. מי שרוצה לגבות את חובו, ירוץ

יטרח ישלם כסף ויגבה את החוב. מי שלא ירוץ ולא יטרח, לא יגבה את חובו.
השופט ד' בר-אופיר
ככל שהדבר נראה תמוה, עוד בשנת 1967 עניו איחוד התיקים לא הוסדר בחקיקה

ראשית אלא רק בתקנות. איו בחוק הראשי שום התייחסות לאיחוד תיקים. כל מה שיש

הוא בסעיף 38 שמאפשר לשר לעשות הסדר בחקיקת משנה לעניין איחוד תיקים. איו בחוק

התייחסות מהותית, לבד מסעיף תשתית שמסמיך את השר לחקיקת משנה. זה מבוא לתוכן

עצמו.

לפני הרבה שנים השופט רוני בודסקי ואני ניסינו לבטל את המוסד של איחוד

תיקים. זה היה בשנות השבעים, הופענו לפני ונדה בראשותו של השופט חריש, מי

שמכהן היום כיועץ משפטי לממשלה, ו הבע נ ו דעות אפיקורסיות .בענין איחוד תיקים.



התשובה של המחוקק היתה שלא רק שאיחוד התיקים לא בוטל אלא שהוא קיבל גיבוי

בפקודת. פשיטת רגל, והיום נאמד שלא יובל אדם לפגות. להליכי פשיטת; רגל לפני שהוא

מיצה אפשרויות בהוצאה לפועל איחוד התיקים הובלע בפקודת פשיטת רגל כחלק

מההליכים שצריך לבצע. למיטב זכרוני מדובר גם על איחוד תיקים, אולי בסעיף אחר.

בל המערכת של איחוד תיקים היא מערכת לא טובה במתכונתה הנוכחית - אני
מגדגיש
במתכונתה הנוכחית - ולו מהטעם שחייב שיש נגדו צו איחוד תיקים איו דבר

שמונע ממנו לפזר שקים נוספים ללא כיסוי ולגרום לפתיחת תיקים נוספים בהוצאה

לפועל ולהגשת בקשות חוזרות ונשנות לצרוף תיקים.
היו"ר א' לין
נניח שהודה רוצה היום לבטל את מוסד איחוד התיקים בהוצאה לפועל. איר צריך

לעשות זאת?

השופט ד' בר-אופיר;
אפשר לכתוב
כל הוראה הכרוכה באיחוד תיקים בטלה,, מוחקים את הסעיף בחוק

ומבטלים כל התקנות שלפיו.
הי ו"ר א' לין
האם יש סיבה טובה למה הועדה לא תעשה כך?
השופט ד' בר-אופיר
כן. מכיוון שהועדה שיש לי זכות לעמוד בראשה, הגישה הצעה לשר המשפטים,

שהועברה למחלקת החקיקה לידי הגב' עליזה אליצור, ובשבוע הקרוב אם לא בימים

הקרובים היא תנסח הצעה מתאימה. את עיקרי ההצעה מסרתי כבר בטלפון לגב' רחל

מלחי. ההצעה שלנו כוללת בתוכה גם הוראות שתצטרכנה חקיקה ראשית, ולדעתי תצטרך

הועדה לצרף הוראות לחוק ההוצאה לפועל, ואותו הוראות בחקיקה ראשית תדרושנה

כמובן גם הוראות של חקיקת משנה,.

היו"ר א'- לין;

יש כבר הצעה מגובשת של משרד המשפטים?
ע' אליצור
לא. היו כמה הצעות שלא היו מקובלות על משרד המשפטים.
השופט ד' בר-אופיר
הצעות הועדה שלנו הועברו למשרד המשפטים. אני מקווה מאד שגבי אליצור בימים

הקרובים תשלים את ההצעה.
היו"ר א' לין
לא נכנס היום לפרטי ההצעה כי מקוצר הזמו לא נאשר היום הוראת חוק שמחליפה

את המוסד של איחוד תיקים.
השופט ד' בר-אופיר
אני מדגיש, אני נורא לא אוהב את התהליך של איחוד תיקים, אבל אני חושש מאד

שהיום אין אלטרנטיבה,, בתי המשפט המחוזיים אינם מאשרים בקשות לפשיטת רגל והם
אומרים
; תמצו את ההליכים בהוצאה לפועל. הליך בהוצאה לפועל זה איחוד תיקים. אני

אומר בגילוי לב, לא אהבתי את ההליך הזה,, לפני הרבה שנים ניסיתי לבטל אותו, לא

רק שהנסיון לא עלה יפה אלא שההליך הזה אפילו מוסד. אני מקווה שנצליח להשתלט

על הנושא הזה בצורה טובה ויעילה אחרי שוועדת החוקה חוק ומשפט תקבע תשתית בחקיקה



ראשית. לגבי הרחבת ההליך הזה צמצום זכויותיו של החייב,. הטלת חובות ומגבלות

כלכליות על החיי ב , ופיקוח ראוי של ראשי ההוצאה לפועל.
א' רזניק
איחוד התיקים הוא דבר גרוע אבל הוא הכרחי. הצרה היא שמנצלים אותו לרעה.

80% - 90% מהבקשות לאיחוד תיקים הן בקשות מזיקות. בהצעות עולנו אנחנו סותמים את

כל הפרצות. אם ההצעות שלנו תתקבלנה כמות שהן, לאותם נזקקים שלגבי דידם זה

הכרחי פתרנו את הבעיה .היושב ראש שאל למה לא לבטל. התשובה היא: לא לבטל בשביל

אותם 10% שזקוקים לזה, כו לבטל ל-90% הרמאים.

ע'.אליצור;

היושב ראש שאל איך אפשר לבטל את איחוד התיקים" יש דרך שהיא אולי לא

אלגנטית, אבל אפשר לבטל פיסקה (8) בסעיף 88. אם אתה מבטל את החקיקה הראשית

ממילא בטלות עמה התקנות שמכוחה הותקנו. אבל אני לא חושבת שמן הראוי לנשות את

זה לאחר ששר המשפטים התקין תקנות כחוק.

כמי שטיפלה פעם בכונס הנכסים בעניני פשיטת רגל, אני רואה בכל ההסדר של

איחוד תיקים ככפילות להליכי פשיטת רגל- אני לא חושבת שמוצדק שכבר באיחוד תיקים

יעשו הסדר פשרה בזה אני מכוונת גם לדעת גדולים, גם הנשיא שמגר חושב שזה לא

מוצדק שבבר באיחוד תיקים יעשו הסדר פשרה, כך שכל חייב יידע שאם הוא עושה איחוד

תיקים אפשר להביא את זה לפני אסיפת נושים ואם רובם יסכימו להסדר שיקבלו רק כר

וכר אחוזים מכל החוב, יסכימו"
היו"ר א' לין
אני לא אביא היום להחלטה איזה הוראות חוק יובאו בענין איחוד תיקים. מה

שעומד היום על הפרק זו האפשרות למחוק את הנני ו ללא אלטרנטיבה, עד שתבוא אותה

אלטרנטיבה מצוינת שאתם מדברים עליה ותגישו אותה כהצעת חוק לכנסת.

ע' אליצור;

בוודאי שאי אפשר היום לבטל.
היו"ר א' לין
גם לועדה יש ניסיון חיים מסוים, ויש לה מערכת של שיקולים שמבוססים על

ניסיון חיים מסוים. אנחנו צריכים לקבל החלטה. אני מבקש מהשופט בר-אופיר לא

להפגע מההחלטה שלי, כי אני לוקח כל מה שאמרת במלוא תשומת הלב- אבל אם אני צריך

עכשיו לקבל את ההחלטה הטובה ביותר שאני יכול לקבל, זו תהיה החלטת הו נדה- אנחנו

מבטלים ברגע זה את המוסד של איחוד תיקים" יווצר חלל נד אשר תובא אותה הצנה

טובה של- הועדה לענין ההוצאה לפועל, בדרך של הצעת חוק. עכשיו יהיה חלל, משום

שאני חוזר שוב ושוב ואומר שאני רואה בהוצאה לפונל מצב חירום- הועדה לא הי תה

מקבלת החלטה כזאת במצב רגיל" באיזון בין האינטרסים השונים, לדאבוני הרב, איו

מנוס אלא לגרום אולי נזק מסוים ל-10% כדי ש-90% יפסיקו לשחק ולעשות תימרונים"
השופט ד' בר-אופיר
אני פונה אליך בקריאה דרמטית לא לבטל את איחוד התיקים, מפני שקריסה

סטטוטורית של איחוד התיקים נלולה לגרום זעזוע קשה ביותר באלפי תיקים, ואני לא

בטוח אם התחליף יהיה יותר טוב. אני לא בטוח שאם איחוד התיקים יבוטל נד שאנחנו

נגיש את ההצנה הטובה שלנו, אם הזוכים יוכלו לגבות את הכספים ביתר הצלחה מכפי

שהם גובים היום.
היו"ר א'-לין
אני- לא מץכוון לכך שייפסק איחוד תיקים שכבר בוצע אני מתכוון לכר שלא

ינתנו עוד צוים לאיחוד תיקים נוספים- תיקים שאוחדו ישארו מאוחדים,. ההליכים

יימשכו על פי הכללים שהיו נגדד היום."
השופט ד' בראופיר
אם צריך להסביר את ההיגיון של ההחלטה הזאת שלא יהיו איחודים נוספים
היו"ר א' לין
כל מה שאדוני אמר קודם על התמרונים האפשריים, על הסחבת, על האפשרות לפזר,,

על הצורך להעביר ממחוז למחוז כל העכובים.

הוועדה מחליטה שמיום שהחוק הזה נכנס לתוקף לא יאוחדו עוד תיקים.
השופט ד' בר-אופיר
אם מותר לי להציע הצעת תיקון, אני מציע תקופת מעבר של מספר חודשים. אני

מציע שהביטול יכנס לתוקף לאחר ששה חודשים"
היו"ר א'- לין
החלטת הועדה: ששה חודשים לאחר פרסומו של חוק זה לא יינתנו עוד צוים

לאיחוד תיקים ולא יוחל בהליכים לאיחוד תיקים. תיקים שכבר אוחדו בעבר ההליכים

בהם יימשכו על פי הכללים שהיו ערב תוקפו של התיקון הזה.
ע' אליצור
הייתי מבקשת לדעת מהו "חוק זה" ~ הצעת החוק בחוברת הכחולה כפי שהיא

מונחת לפני הוועדה? אם כך,. במה היא נוגעת לאיחוד תיקים?
ר' מלחי
היא נגעת בזה שיימחק סעיף 83, והמחיקה הזאת תכנס לתוקף לאחר ששה חודשים.
ע' אליצו ר
אני מבקשת לרשום זכות הסתייגות לשר המשפטים.
היו"ר א' לין
הנושא האחרון: טענת "פרעתי". סעיף 3 להצעת החוק אומר שאפשר יהיה להורות

על עיכוב ביצועו של פסק דין" אני מציע שטענת "פרעתי" אפשר יהיה להעלות רק אם

היא נשענת על מסמך. רק אם היא מתייחסת ספציפית לפרעון אותו חוב פסוק שאת

תשלומו צריך לבצע. ורק אם הטענה זו הועלתה בהזדמנות הראשונה. יתר על כן, אני

מציע. שאם יחליט בית המשפט שיש ממש בטענתו של החייב ויש להורות עיכוב ביצוע.

עיכוב הביצוע יוכל להעשות רק אם יפקיד החייב ערובה מתאימה על פי הוראת ראש

ההוצאה לפועל.
השופט ד' בר-אופיר
אני מתנגד באופן נחרץ להצעה הזאת. סעיף 19 הוא אחד הסעיפים החשובים

והמרכזיים בחוק ההוצאה לפועל. היתרון של סעיף 19 הוא שהוא לא נוסק רק בחובות

פסוקים פרופר אלא עוסק בכל פסקי הדין מכל סוג. כותרת השולים של הסעיף -טענת

"פרעתי" - היא כותרת מטעה. הכותרת הנכונה לסעיף 19 היא טענת פטור או טענת

הפטר,, מכיוון שבסעיף 19 אנחנו מדברים לא רק על חובות כספיים פסוקים אלא על כל

חיוב לפי פסק דין שניתן בידי- איזו שהיא ערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית בישראל.



אם ניתן פק דין פינוי ובמסגרת צו הפינוי ניתן סעד מן הצדק ,ואם נפתח תיק

פינוי בהוצאה לפועל והחייב טוען טענת פרעתי",הוא לא טוען שפרע חוב מסוים.

הוא טוען שהוא ביצע את. פסק הדין או שאיננו חייב עוד למלאו,.

במשך הרבה מאד שנים מאז 1967 ועד היום התגבשה פסיקה רבה סביב הסעיף הזה.

הסעיף הזה פורש בצורות. שונות על ידי בית המשפט העליון והמשמעות שלו היום

ברורה ביותר. לדעתי, כחלק ממדיניות קודם חקיקתית ואחר כך שיפוטית כוללת,. אנחנו

לא צריכים לגעת בסעיף הזה ובלשונו ,מכיוון שהביצוע שלו, להבדיל מסעיפים אחרים,

הוא ביצוע טוב ונכון. הוא בנוי למטרתו והוא בנוי היטב.יש בו איזון בין

אינטרסים של זולים ובין אינטרסים של חייבים. מצד אחד הוא מאפשר לחייב להביא את:

כל הטיעונים שיש לו כלפי הביצוע ומצד שני הוא מאפשר כמובן לזוכה להביא ראיות

מטעמן.

במלים אחרות, באמצעות הסעיף הזה אנחנו לא מעוררים טענות, וזה בתשובה

לדברים שהועלו בהזדמנות ראשונה, טענות שכבר התגבשו במסגרת פסק דין והפכו

למעשה בית דין אלא רק אחרי מתן פסק הדין או אחרי מועד ההמצאה של שטר חוב או

שק, או אחרי רישומם לחוק של שטר משכנתה ושטר משכון. ענין זה של הזדמנות

ראשונה, שאנחנו מוצאים אותו בסניף 15(7) לחוק יסוד: השפיטה לגבי סמכויות בג"ץ,

אני חושב שהוא לא ישים לאו" כי בסופו של דבר צריך לאפשר לחייבים למצות לל

טיעון שיש להם כלפי פסק דין ואם ראש ההוצאה לפועל ימצא לנכון,הוא יעכב

ביצוע.

הי ו"ר א' לין;

לא נימקתי את הצעתי" הייתי בטוח שתקבל את ההצעה, ללו לא נימקתי אותה.,

אדם טוען טענת "פרעתי"" הטענה הזאת נשמעת לאחר ארבעה חודשיים, ועד שמקבלים

החלטה ומוציאים צו עיכוב יכולים לחלוף עוד כמה חודשים. אני אומר דבר פשוט.

אדם בא להוצאה לפועל ואומר שמגיע לו סכום כסף, התביעה עוברת הליכים , עוברים

למה חודשים עד שההליכים מגיעים לבשלות ואולי יביאו לו גאולה. ואז ברגע האחרוו

קופ'-! החייב ואומר "פרעתי"" למה שלא יאמר "פרעתי"? אם יסתבר שלא פרע, יקרה לו

משהו? מישהו יעניש אותו? איך לו ממה לחשוש. הוא אומר "פרעתי", הוא לא אומר;

פרעתי את החוב שהשופט פסק ביום זה וזה, ושבגינו נפתח התיק.. הוא אומר: פרעתי לי

לאחר מלו נוצר מצב שבעל החוב הזה חייב לי סכום כסף" על פי פסק דין שניתן חודש

ימים לאחר פסק הדיו הראשון, ואני מבקש לקזז את השנים.

השופט ד' בר--אופיר;

למה אתה סבור שאסור לו לעשות לו?

היו"ר א' לין;

אני הייתי אומר לו: אתה צודק, אבל עכשיו תשלם את הכסף שאתה חייב, ותפתח

הליכי הוצאה לפועל נגדו לדי לגבות מה שהוא חייב לך. אם יש שני תיקי הוצאה

לפועל ודורשים קיזוז, אני יכול לקבל את זה כשיש תיק מול תיק.. אבל כל עוד החייב

מעלה טענה מסוג זה והוא לא פתח תיק הוצאה לפועל, אני רואה בזה מרחב תימרוו

גדול מדי. ואם אפשר יהיה גם לעלב את הביצוע, בכלל תהיה חגיגה שלמה.

השופט ד' בר-אופיר;

בפ"די כ"ה נמצא פסק דין אמרי לין משנת 1971. בפסק דין זה קבע בית המשפט

העליון שראש ההוצאה לפועל כאשר הוא דן בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, הוא יכול

לדור רק בטענת "פרעתי",. הוא לא יכול לדוו בטענות שיש להו אופי של מחלוקת ביו

הצדדים. התעוררה הבעיה לגבי טענת קיזוז, ובית המשפט קבע שאי אפשר במסגרת סעיף

19 להעלות טענת קיזוז.

אם אנחנו לבר עוסקים בטענת קיזוז, פסק הדיו הזה ניתן לפני שנחקקו חוק

החוזים (חלק כללי), חוק המכר, סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), סעיף 20 לחוק

המכר, שקבעו באופו סטטוטורי סעיפים של קיזוז. כך שאני לא יודע באיזו מידה פסק

דין אמרילין עומד היום בעינו.



לא נעים לי לומר שאותו פסק דין אמרילין משנת 1971 ניתן בערעור על החלטה

שלי. כשהייתי ראש הוצאה לפועל צעיר ורציתי דווקא להרחיב את הסמכויות של ראשי

הוצאה לפועל, דנתי בסמכויות. קיזוז, אמנם לא עיכבתי את. ההליכים. הענין הגיע

לבית משפט מחוזי ואחר כך לבית המשפט העליון, ושם אמרו: קיזוז לא. מאז 1971

יש התפתחות גדולה מאד בפסיקה. נדונו הרבה מאד דברים. בחלק מהענינים החייבים

נמצאו צודקים, בחלק לא.

אגי מוכן לעבור פיסקה פיסקה על הצעת היושב ראש ולענות בכל ענין וענין.
היו"ר א' לין
מה שמפריע לי במיוחד הוא שראש ההוצאה לפועל ידון דיון כמעט שיפוטי,כאילו

היה בית משפט, ודין החלטתו לפסק דין של בית המשפט שלום. אני יודע שהמרחב הזה

פתוח זה שנים אבל עכשיו רוצים להוסיף ולהוציא צו עיכוב ביצוע. עקב הגשת בקשה,

וזה מחמיר את הדבר עוד יותר. אי אפשר לקבוע בצורה יותר ספציפית באיזה מקרים

אפשר להעלות טענת "פרעתי"?

השופט ד' בר-אופיר;

לא.
היו"ר א' לין
אי אפשר לקבו סנקציה נגד מי שמעלה טענה כזאת ללא יסוד?

א' רז נ י ק;

הוא יחוייב בהוצאות.

הי ו"ר א' לין;

מה איכפת לו הוצאות, הוא רוצה להוציא את הנשמה למישהו.

כמה בקשות כאלה יש?
השופט ד' בר-אופיר
לא הרבה.

בסעיף 3 להצעת החוק כתוב "בתנאים שיקבע". במקום זה אפשר לכתוב-" מטעמים

מיוחדים שיירשמו זה מצמצם את מרחב שיקול הדעת של ראש ההוצאה לפועל-

סעיף 19 בא לתקו הוראה עול סעיף 36 בחוק ההוצאה לפועל הזמני העותמני,

שהפנה לבית משפט רגיל כל מי שטעו טענת "פרעתי" בהוצאה לפועל. כשאני מדבר על

טענת "פרעתי" , אני מדבר על טענת "פרעתי" במו בו הרחב שלה - טענת הפטר, לא רק

פרעתי סלום כסף אלא גם אינני חייב עוד למלא אחר פסק הדיו" לא רק כסף, זה יכול

להיות הריסת גדר, זה יכול להיות פינוי בית, זה יכול להיות מזונות לילדים, זה

יכול להיות ביצוע בעיו של חוזה.

לפני ההוראה בחוק, כשהיה הליך של הוצאה לפועל פנו בתביעה לבית משפט שלום

או לבית משפט מחוזי, לפי העניו, ביקשו שם עיכוב הליכים, ונפרדו לשנה או שנתיים

ואף יותר מהלי לי ההוצאה לפועל, כאורך המשפט שהתנהל בבית המשפט. בשנת 1967

לקחו את סעיף 36 ושילבו אותו כהוראה בסעיף 19. לדעתי, זה אחד הסעיפים היפים

ביותר בחוק ההוצאה לפועל וגם היעילים ביותר, כי הם עושים את ראש ההוצאה לפועל

למחליט בעניו. יכול להיות שזה לוקח לו ארבעה חודשים,, אבל בבית משפט זה היה

לוקח הרבה י ותר"

מה המצב היום בעניו עיכוב הליכים כשיש טענת "פרעתי"? למשל, בענינים של

פינוי, בא דייר לראש ההוצאה לפועל ואומר לו; אני טוען שמלאתי אחר הוראות פסק



הדין. בכל זאת יפנו אותי?' אומד לו ראש ההוצאה לפועל : לבית משפט שלום.בבית.

משפט שלום כשרואים תיק של פינוי, ויש כמה וכמה כאלה בשנה, אומרים : לא נפנה

אותו כשיש תביעת פינוי? בוודאי שנפנה צריך לקחת בחשבון שעד שמתבררת הבקשה

בבית. משפט שלום בהמרצה יכולים לנבור כמה חודשים טובים, בעוד שאצל ראש ההוצאה

לפועל זה יכול להיות ענין של לגס פרטה או שזה ייקבע. תוך ימים או שבועות.
הי ו "ר א' לין
אני לא מביו למה רוצים לתת אפשרות לטענת קיזוז.
השופט ד' בר-אופיר
אנחנו לא נותנים אפשרות לטענות קיזוז. פסק דיו אמרילין עומד בעינו.
היו"ר א' לין
למה צריך להסס ולהמנע מלומר זאת מפורשות בחוק?
השופט ד'- בר-אופיר
אי אפשר לומר שלא תיטען טענת קיזוז. עם כל הכבוד, לדעתי זו קם לא תהיה

מדיניות חקיקתית נכונה לקחת קטע ולהגיד שעליו זה לא חל,, יש כבר הלכה עול בית

המשפט העליון.
היו"ר א' לין
למה ביקשתם את התיקון שמאפשר עיכוב ביצוע?

השופט ד'.בר-אופיר;

כדי לא ללבת.לבית משפט שלום או מחוזי, אלא להפנות את הבקשה אל ראש הוצאה

לפועל, שהוא מכיר את התיק, הוא יודע בדיוק מה גורל ההליכים בתיק, הוא יודע מה

כל צד טוען.

היו"ר א' לין;

נקבל את התיקון המוצע. בשני תנאים: א. החייב מעלה טענת "פרעתי " בהזדמנות

הראשונה שהוא יכול להעלותה, הוא לא דוחה את זה: ב. ראש ההוצאה לפועל יקבע. את

הבטחונות והערובות המתאימים אם יוציא צו עיכוב, וגם ישית על החייב הוצאות

מיוחדות אם יסתבר שהטענה לא היתה מבוססת,.
השופט ד' בר-אופיר
אני מסיכים לחיוב בהוצאות עם נמצא שהטענה לא היתה מבוססת.

אני לא מסכים לתנאי הראשון, לי זה עלול לגרום לכר שזכויות החייב תפגענה"
היו"ר א' לין
וו

לא יתכו שהחייב יעלה את טענתו לאחר שעבר זמו רב ויעכב הליכים.

השופט די בר-אופיר;

ראש ההוצאה לפועל לא יתן לו, הוא לא חייב לתת צו עיכוב. הצעתי במקום

לכתוב "בתנאים שיקבע " לכתוב; מטעמים מיוחדים שיירשמו.
היו "ר א' לין
לתיקוו הזה אנחנו מסכימים. אבל מעבר לזה, מתן ערובה והוצאות מיוחדות אם

הטענה לא היתה מבוססת.
השופט ז' בר-אופיר
אני מסכים לזה, אגל לא לתנאי של הזדמנות ראשונה.
היו"ר א' לין
לא עולה על דעתי שהחייב יוכל להעלות טענת. "פרעתי " לא בהזדמנות הראשונה

שיש לו להעלות טענה זו. שהוא ידחה ויעלה את. הטענה הזאת בשלב מאוחר יותר כשהדבר

נוח לו,, לא יתכן שיוכל להעלות את הטענה הזאת בעיתוי הנוח לו אף כי הטענה הזאת

היתה כבר בשלה להגשה בשלב מוקדם יותר.
השופט ד' בר-אופיר
אני מתנגד לתנאי הזה בגלל ההיבט השיפוטי של הסעיף הזה, כמו שאתה לא יכול

למנוע מאדם להעלות בפני בית משפט טענה שיכול היה להעלותה בפעם הראשונה ולא

העלה, אתה לא יכול לחסום אותו מלכתחילה
הי ו "ר א' לין
אבל עם כל הכבוד, זה לא בית משפט, זאת הוצאה לפועל.

השופט ד' בר-אופיר;

אתה צודק, אבל בארבעה ענינים מיוחדים המחוקק נתו לראש ההוצאה לפועל

פרידוגטיבה של בית משפט.
היו"ר א' לין
השופט בר-אופיר,. אתה מוכרח להבין שיהיה לי קשה מאד לשנות את עמדתי.

השופט ד' בר-אופיר;

הם לי, אבל אתה המחוקק,
הי ו"ר א' לין
קשה יהיה להזיז אותי מדעתי שאדם שיש לו טענת "פרעתי " ומטעמים טקטיים

שונים לא נוח לו להעלות אותה היום, יוכל להעלות טענתו בעבור ארבעה חודשים,, אני

לא רוצה לאפשר את זה,. אתם צריכים למצוא דרך למנוע זאת ממנו מבלי שזה יפגע

בעקרונות שאתם מאמינים בהם. לא מתקבל על דעתי שניתן לחייב אפשרות לעשות תמרון

מכוון.

השופט ד' בר-אופיר;

קודם כל צריו להשתכנע שהוא עשה תמרון מכוון- אתה בונה תשתית עובדתית

שנקודת המוצא שלה טעונה ראיה, אם יתברר לראש ההוצאה לפועל שהאיש השהה טענה,

הוא יטיל עליו הוצאות.
היו"ר א' לין
זה לא מספיק.

השופט די- בר-אופיר;

אני מציע לא לקבוע תבנית. נוקשה,, נניח שאדם נסע לחוץ לארץ, אתה שולל מראש

ההוצאה לפועל את שיקול הדעת להתחשב בעובדה זאת.



אני לא מציע לומר שיצדטו להביא טענת "פרעתי " בהזדמנות ראשונה שהטענה
בשלה אני אומר
בהזדמנות. ראשנה שיכול היה להביא טענה זאת.
השופט ד' בר-אופיר
אדם נמצא בחו"למשך שנה, ובמשך שנה זו פותחים נגדו תיק הוצאה לפועל.

אנשי המשרד שלו מודיעים לו בטלקס שנפתח תיק הוצאה לפועל האיש יצא בצורה

לגיטימית מהארץ. לשיטתך מה הוא צריך לעשות ?זה קורה לאנשי עסקים.
הי ו "ר א' לין
אם יש לו כאן נציג משפטי שמטפל בענינין הוא צריך לטפל הם בענין זה.
השופט ד' בר-אופיר
אבל הוא לא יודע את העובדות.

היו"ר א' לין;

במקרה כזה לא יכול היה האיש להעלות בשלב מוקדם את הטענה. אני מנסה קודם

כל להגדיר את כוונתי. אחר כך צריך למצוא את הביטוי המשפטי הנכון לכוונת הועדה.

אם אדם נמצא בהו "ל והוא לא יכול להעלות טענת "פרעתי", אין כוונה שלא יוכל

להעלות את הטענה כשיחזור ארצה- כוונת הועדה היא שלאחר שהוא חזר מחו "ל הוא לא

יוכל לתמרן לבהו ר מתי נוח לו להעלות טענה זאת. אני לא רוצה להשאיר לו מרחב

תימרון אם החייב יכול לטעון טענה זו היום,. אני רוצה שיטען אותה היום ולא בעוד

ארבעה חודשים. אני לא רוצה לתת שיקול דעת לחייב שנכנס לשלב של הוצאה לפועל

להעלות טענת "פרעתי" באיחור של ארבעה חודשים. יש הליכים שצריכים להתבצע מיד.,

השופט ד' בר-אופיר;

מותר לחייב להמתין בתום לב כדי לראות איך יתפתחו ענינים יש לו מענת

"פרעתי" , הוא רוצה לראות עניו מסויים יתפתח- למה לא לתת לו אפשרות כזאת?
הי ו "ר א' לין
אתת מו השתים, או שהטענה שהוא רוצה להעלות היא בשלה או שאינה בשל. אם

הטענה איננה בשלה, שיחכה. הוא יטעו לפני ראש ההוצאה לפועל שהטענה לא היתה בשלה

בתאריך מסוים.

השופט ד' בר-אופיר;

תיקון כזה יגרום דיונים בענינים מיקדמיים, אם החייב טעו את הטענה

בהזדמנות הראשונה או לא- הוא יפנה בעניו זה לבתי משפט לערעורים,, יעכבו את

ההליכים. מכיוון שזה יהיה עניו חדש, מו הסתם תינתן לו רשות ערעור לבית המשפט

העליון, ועד סוף הדי ו ו יעבור שוב זמן, כנראה עם עיכוב הליכי הוצאה לפועל.
היו "ר א' לין
איו בזה תשובה לבעיה שאני מעלה. אם מבחינת התפיסה היסודית של ההוצאה

לפועל יש היום לחייב טענת "פרעתי"" הטענה כבר בשלה והעילה קיימת,, אני לא מסכים

שהוא יעלה את הטענה בעוד ארבעה חודשים. לא יתכו שהאיש הזה יתו לכל הליכי

ההוצאה לפועל לרוץ ארבעה חודשים, יגרור את בעל החוב ארבעה חודשים, וכאשר יתחשק

לו אתרי ארבעה חודשים הוא יעלה את הטענה. לדעתי, זה עושה את כל ההוצאה לפועל

לחוכא ואיטלולא. לא כר אני תופס את ההוצאה לפועל. יש פסק דיו של בית משבט,

צרי-ך לבצע אותו.
השופט ד' בר- אופיר
אני מציע למחוק את ההצעה שלנו .

היו "ר א' לין;

אני מבקש לנסות לנסות את היושב ראש.. אני ער לבעיה שאתה מעלה אבל אגיד לך

למה תגרום ההצעה שלך.. נניח שעשיתי הסדר עם החייב, קיבלתי ממנו חלק מהכסף, הוא

לא צריך לרוץ להוצאה לפועל, אולי בכלל לא יהיה צורו לפנות בטענת "פרעתי" אם

נחייב אותו לפנות בהזדמנות ראשונה, נעורר אנשים להגיש בקשות בטענת "פרעתי "

שאולי 90% מהן מיותרות., זה יכביד על ראש ההוצאה לפועל שיצטרך לשבת בדיונים

שאולי בכלל לא היו מתעוררים, כי אחרת יפסיד החייב את ההזדמנות הראשונה. אני

לא רוצה בזה.

אני רוצה שהחייב יתו בטוחה. אם יתו בטוחה שאם יפסיד בטענת. "פרעתי " הנושה

יקבל את הכסף מיד, זה שווה הכל. במקום לחכות חודשים או שונים יקבל הנושה את

הכסף תוך שבועיים או שלושה כשתידחה טענת "פרעתי"., זה הרבה יותר חשוב. הבעיה

של העלאת הטענה בהזדמנות ראשונה היא בכלל לא משמעותית, הקביעה הזאת רק תעודד

אנשים מיד לבוא להגיש טענת "פרעתי " ולפתוח עשרות תיקים כדי לא לאבד את

ההזדמנות., מה שחשוב הוא שהחייב יתן ערבות שאם הגיש בקשת עיכוב ללא יסוד,

הנושה יקבל מיד את כספו. ראש ההוצאה לפועל קורא את הבקשה והוא לא מוכרח לתת צו

עיכוב, אבל לצערנו הרב יש רשמים שכלאחר יד יתנו צו עיכוב,. בגלל אותם רשמים אני

מציע לדרוש מהחייבים בטוחות., לא נרוויח כלום אם נחייב להעלות טענת "פרעתי "

בהזדמנות ראשונה.

השופט ד' בר-אופיר;

זה יגרום גם התדיינויות נוספות על המשמעות של הזדמנות ראשונה.

היו"ר א'- לין;

אני חרד מכך שהוראה על עיכוב ביצוע תגרום לכך שלא יקבלו החלטות במהירות.

מה שיקרה הוא שיורו על ביצוע. גם לי יש ניסיון מסוים, יהיה תמריץ לא

לגמור את הדיון. אני רוצה שנושאים כאלה יידונו מהר,. הוצאה לפועל היא הוצאה

לפועל.., גם אם יש לה בנושאים מסוימים סמכויות. של בית משפט היא חייבת לפועל

כהוצאה לפועל.

השופט ד' בר-אופיר;

נמחק את הסעיף הזה. בלי להכניס במקומו דבר אחר..

א' רזניק ;

התוצאה תהיה שרשמים יתנו עיכובים בלי בטוחה.. יש רשמים שנותנים היום צוי

עיכוב, ללא סמכות והביצוע נדחה בטענות שטותיות וללא שום בטוחה.. חשבתי שלפחות

נסגור את הפירצה הזאת.. לבטל את התיקון זה הדבר הכי קל.

ר' מלחי;

יבוא עוד תיקון לחוק ההוצאה לפועל. אנשי משרד המשפטים שמעו את כל הדברים

שנאמרו כאן. הבעיה היא סבוכה, ואני חושבת שההצעה של השופט בר אופיר היא טובה,

בשלב זה למחוק את התיקון..

היו"ר א' לין;

יש שתי אפשרויות., אנחנו יכולים לבטל את סעיף 3 להצעת החוק או לקבלו עם

שלושה תנאים; 1.. במקום "בתנאים שיקבע" יבוא: מטעמים מיוחדים שיירשמו; 2.

הטלת הוצאות מיוחדת עם הטענה נמצאה לא מבוססת; 3.. הפקדת ערובה מתאימה לפני

שמוציאים צו עיכוב.
השופט ד' בר-אופיר
שיקול דעת. בענין הפקדת ערובה, כי לא בכל מקרה זה מוצדק.

היו"ר א' לין;

הייתי אומר שהמגמה היא שכן תהיה ערובה , אלא אם כן אין בכך צורך.

השופט ד' בר-אופיר ;

לגבי השהית הליכים סעיף 16 קובע חובה של הטלת ערובה. זהו סעיף כללי לגבי

כל ההליכים,,

היו"ר א' לין;

מר רזניק, אתה לא חשוב שיהיה קצת סדר בהוצאה לפועל? אם בעל חוב עשה הסדר

עם החייב, צריך להיות דיווח להוצאה לפועל, זה צריך להכנס לתיק. זה אינטרס גם

של מי שפרע את החוב.
א' רזניק
מתוך כל עשרה תיקים שיש לי, ב-5 או ב-6 תיקים אני עושה הסדרים עם חייבים,

פשוט כדי לא להעמיס על ההוצאה לפועל. הם באים אלי למשרד, אני עושה אתם הסדר,

והם משלמים לי במשרד. אני עושה בזה שרות גדול להוצאה לפועל. יש עלי חובת

דיווח. אם אני הו בה תשלום מהחייב, אני חייב לדווח להוצאה לפועל, הרבה מאד

הליכים נעשים בלשכות עורכי הדין.

היו"ר א' לין;

ההסדר משתקף בתיק ההוצאה לפועל?

א' רזניק ;

בדרך כלל הוא משתקף בתיק.

היו"ר א' לין;

אני מבין שבחלק מהמקרים הוא לא משתקף בתיק. כשהחוב נפרע, זה צריך להשתקף

בתיק, הם אם רק חלקו נפרע. אם יש טענה שחייבים ירוצו מהר לטעון "פרעתי"

ויטרידו את ההוצאה לפועל, הרי לדעתי זאת לא הטרדה.

השופט ד'- בר-אופיר;

אני מעדיף שישלמו ולא ידווחו מאשר שלא ישלמו.

היו"ר א' לין;

יש שתי אפשרויות; לא לקבל את ההצעה או לקבל אותה עם שלושה סייגים.

א' רזניק;

אני מציע. לקבל את ההצעה עם הסייגים,

השופט ד'- בר-אופיר;

מוטב לקבל את ההצעה עם הסייגים.



היו"ר א' לין;

הועדה מחליטה לקבל סעיף 3 להצעת החוק עם שלושת הסייגים: א. "במקום בתנאים

שיקבע" יבוא; מטעמים מיוחדים שיירשמו; ב. הפקדת. ערובה לפי שיקול של ראש ההוצאה

לפועל; ג. יוטלו על החייב הוצאות. מיוחדות אם נמצא שהטענה לא היתה מבוססת.
אנחנו עובדים לנושא הבא
תיקון עקיף לפקודת המיסים (גביה). ד"ר אבי אלתר

הגיש לנו הצעה מסודרת מסודרת מטעם נציב מס הכנסה...

ד"ר א' אלתר;

עמדת נציבות מס הכנסה היא שההוראות המתוקנות בתיקון מס' 9 לחוק ההוצאה

לפועל יש בהן כדי להועיל גם בפקודת המיסים (גביה)- ביקשנו להחיל את התיקונים

גם בפקודת המיסים (גביה), בשינויים המחוייבים" בשלושה נושאים; 1. אפשרות

להעביר הוצאה לפועל לידי גוף חיצוני, בתנאים שייקבעו בתקנות על ידי שר האוצר -

זה שינוי מחוייב ; 2. סמכות למנות כונס נכסים שתהיה לו סמכות. כמו בהוצאה

לפועל; 3. עיקול על הערת אזהרה.

השופט ד' בר-אופיר;

ההצעה נראית לי נכונה.

הערה עקרונית לענין פקודת המיסים. זו אחת הפקודות המיושנות והארכאיות

ביותר במדינה, והיא עדיין מדברת על עריכת עיקולים בנוכחות מוכתר.

היו"ר א' לין;

למה לא מציעים תיקון כולל לחוק? כל מה שעושים הוא מעלים או מורידים מיסים.

ד''ר א' אלתר;

הגשנו הצנה.

השופט ד' בר-אופיר;

פנינו לשר המשפטים בדבר הצורר בחקיקת חוק מיסים (גביה) חדיש, מודרני,

ישראלי. אני מבין שהחוק הועבר לטיפול מחלקת החקיקה במשרד המשפטים.

אשר להצעה של נציבות מס הכנסה, אני יכול כבר להוסיף תיקון לענין פנקס

המקרקעין. צריך לדבר לא רק על רישום במינהל מקרקני ישראל אלא גם בחברה משכנת.

אני מסב תשומת לבכם לערעור אזרחי 4/84 , שתל נגד עמידר. השופט שמגר הרחיב

מעגל מעוקלי מקרקעין. הוא פרש סעיף 34 לחוק ההוצאה לפונל שנכס רשום על שם חייב

הוא לא רק נכס שרשום בטאבו אלא גם במקומות אחרים שנושים בהם רישום מקרקעין.

היו"ר א' לין;

זה יחול גם על התיקון שעשינו עכשיו בהוצאה לפועל?

השופט ד' בר-אופיר;

לא, כי הערת אזהרה נרשמת רק בטאבו ולא בחברה משכנת.

היו"ר א' לין ;

נקבל את התיקון. הסעיף שמבקשת נציבות. מס הכנסה יהיה בדיוק כמו הסניף

לצורך ההוצאה לפונל" אבל במקום שבנל הסמכות יהיה ראש ההוצאה לפונל תהיה הסמכות

לנציב מס הכנסה. המנרכת תהיה זהה וגם הניסוח יהיה כמו לננין ההוצאה לפונל,,

בשינויים המחוייבים.



ד"ר א' אלתר;

רוב ההוצאה לפועל של פסקי דין בתי משפט מבצעים עורכי דין פרטיים ונציבות:

מס הכנסה.

השופט ד' בר-אופיר;

בפיסקה ז בהצעה, צריך להיות ברור שהכונס הוא לא על כלל נכסי החייב אלא רק

על נכס מסוים. כך הדבר בהוצאה לפועל.

ד"ר א' אלתר;

גם על זכויות ערטילאיות .
השופט ד' בר-אופיר
נכס מוגדר בחוק ההוצאה לפועל: לרבות. זכות. קיימת או עתידה. נדמה לי שגם

בפקודת המיסים ההגדרה דומה. זה כולל גם זכות עתידה, גם זכות יוצרים, בתנאי

שהזכות תהיה מגובשת. בפסק דין נגד בנק לאומי יש הסבר מהי זכות עתידה.

ד"ר א' אלתר;

בסעיף 12 בהצעה שלנו, בפסקות. ח ו-ט היתה כוונה להעתיק נוסח הצעת החוק,

אבל עדיין לא ידענו איזה נוסח תקבל הועדה.

היו"ר א' לין ;

הנוסח של סעיף 6, בשינוי המחויב.

ד"ר א' אלתר?

בעל הסמכות יהיה הממונה על הגביה.

השופט ד' בר-אופיר;

צריך להיות ברור שהכוונה היא גם לקבלנים פרטיים, לא רק חברה משכנת כמו

עמידר.
(ע. אליצור
כשאיננו יודעים מהי חברה משכנת, אולי נבקש חוות דעתם של אנשים שמטפלים

במקרקעין.

ד"ר א' אלתר;

ההצעה של השופט בר-אופיר מקובלת. עלינו.

היו"ר א' לין;

אני מבין את ההצעה של גב' אליצור, אבל מדובר כאן בנושא די פשוט וברור.

ההצעה היא שאפשר יהיה להטיל עיקול גם כשאין רישום בטאבו אלא רק במי נהל מקרקעי

ישראל או במשרד החברה המשכנת. אני מציע שנקבל החלטה, ואם חלילה נשכח משהו,

אפשר לפנות אלי בהערות ובישיבה קרובה נמצא זמן להעלות את השאלה.

חבר-הכנסת יצחק לוי ביקש רשות להסתייגות.



היו"ר א' לין;

אימ אפשר עכשיו לאשר הסתייגויות. בלי דיון. הכנסת עומדת. לפני פגרה ואנחנו

צריכים לסיים את חקיקת החוק הזה.

תודה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 15.15)

קוד המקור של הנתונים