ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 15/03/1990

הצעת חוק העונשין (תיקון), התש"ן-1989(מאת חבר-הכנסת ר' ריבלין); הצעת חוק לתיקון חוק העונשין (שחרור אסירים לפני זמנם), התש"ן-1989(מאת חבר-הכנסת ד' ליבאי); הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 12), התש"ן-1990

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן-



פרוטוקול מס' 122

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום חמישי, י"ח באדר התש"ן (15 במרץ 1990). שעה 00;08
נכחו
חברי הוועדה;

א' לין - היו"ר

מי וירשובסקי

יציג? לוי

די ריבלין-

שי שטרית
מוזמנים
י' קרפ - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

לי משיה - משרד המשפטים

ג' אבי נרי - מנכ"ל משרד המשטרה

ניצב הי הירש - היועצת המשפטית למשרד המשטרה

מי הורביץ - משרד המשטרה, לשכת היועה"מ

רב-גונדר ל' שאול - נציב שרות בתי הסוהר

חי שמואלביץ - היועץ המשפטי לשב"ס

סנ"ץ אי רפאלי - ראש מהלקת תכנון וארגון

עי שטרייט - אגף התקציבים, משרד האוצר

שי ברעלי - לשכת עורכי הדין
מזכירת הוועדה
די ואג

יועצת משפטית; ר' מלחי

הקצרנית; חי בנקין

סדר היום;

א. הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 12), התש"ן-1990.

ב. הצעת הרק לתיקון חוק העונשין (שחרור אסירים לפני זמנם),

התש"ן-1989 - מאת חבר-הכנסת ד' ליבאי.

ג. הצעת חוק העונשין (תיקון), התש"ן-1989 - מאת חבר-הכנסת

ר' ר י בל י ן.



א. הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 12), התש"ן-1990

ב. הצעת חוק לתיקון חוק העונשין (שחרור אסירים לפני זמנם), התש"ן-1989

(מאת חבר-הכנסת ד' ליבאי)

ג. הצעת חוק העונשין (תיקון), התש"ן-1989

(מאת חבר-הכנסת ר' ריבלין)

היו"ר אי לין ;

אני פותח את הישיבה.
על סדר היום שלנו
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 12), הצעת הוק

לתיקון הוק העונשין (שחרור אסירים לפני זמנם), מאת חבר-הכנסת ליבאי והצעת חוק

העונשין (תיקון), מאת חבר-הכנסת ריבילין. לאחר הדיון היום נמשיך ונקיים דיון

בהצעות חוק אלה בנפרד ונדון רק בהצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 12). אני

מבין שאין התנגדות לכך. על כן נראה את זה כהחלטת הוועדה.

נשמע מנציב שרות בתי הסוהר, רב גונדר לוי שאול, תשובות לכל השאלות

שהועלו בדיון הקודם באשר לנתונים הנחוצים לצורך ההכרעה.

במהלך הישיבה עיינתי בחומר וראיתי שבית המשפט העליון מתייחס למרקר שבו נאמר

ש-75% מאותם אסירים המשוחררים על ידי ועדות חשחרורים חוזרים ומבצעים עבירה

פלילית. בערעור עע"א 2/83 התייחס בית המשפט העליון למחקר של יעל יחסין בנושא

"שחרור מוקדם של אסירים - כשלון או הצלחה", שבו נאמר כי שלושה רבעים מבין האסירים

ששוחררו על ידי ועדת השחרורים חוזרים לבצע עבירות פליליות. אם כן, ייתכן שוועדת

השחרורים אינה כל כך טובה כפי שרושבנו.

בעתון "הארץ" ראיתי רשימה שהמתייחסת לכל הנתונים שהובאו בפנינו ולאחר שקראתי

אותה חגעתי למסקנה שייתכן שהיה משהו שלא הבנתי במהלך הישיבה. אני מתייחס לשאלה

האם מספר העצורים ברשות המשטרה הוא גורם לצפיפות בבתי הסוהר. האם יש קשר בין

השניים? האם יש מצב שבו מחזיקים עצורים במשטרה ולא מעבירים אותם לרשות בתי הסוהר?

לתועלת חברי הוועדה אחזור בקיצור על מה שנאמר בכתבה הזאת: ב-21 בתי הסוהר

בישראל יש 9,755 אסירים ועצירים. התפוסה המירבית האפשרית היא 9,300. יש בבתי

הסוהר כ-450 אסירים שאין בעבורם מיטות ומקומות כליאה. על כך נוספים עוד כ-700

אסירים שפוטים ועצירים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, המוחזקים בבתי מעצר
משטרתיים. שאלתי היא
האם זה המצב? האמנם יש 700 "חייבי שב"ס", כפי שזה מכונה

כאן, הנמצאים במשטרה ואי אפשר להעביר אותם לשירות בתי הסוהר? האם הנתונים

שהתפרסמו הם נתונים נכונים?

האם מה שאנו עושים בהוק הזה יסייע בידינו להפריד בין קטינים לבין אסירים

בוגרים בשירות בתי הסוהר? זו שאלה מאד חשובה.
רב גו נדר ל' שאול
אדוני היושב ראש, יש בפניך תיק שהכנו עם כל הנתונים, העונים גם על השאלות

שהוצגו בישיבה הקודמת והמרחיבים קצת את היריעה להבנת הבעיות הקשות שיש לשירות בתי

הסוהר ושהביאו להצעת החוק. ברשותך, אציג אותם נתונים על גבי שקפים.

בפניכם טבלה של הגידול במצבת האסירים בשב"ס מ-1984 עד 1989. בשנת 1984 סך כל

האוכלוסיה היה 7,350 אסירים, ובסוף 1989 - 9,649 אסירים. המספרים מעודכנים לדצמבר

1989. זה שיעור הגידול של סך כל אוכלוסיית האסירים בתוך בתי הסוהר. אמת מה שנכתב

בכתבה, שנוסף לזה יש 800-700 אסירים שפוטים ועצורים עד תום ההליכים, האמורים

להיות אצלנו והמוחזקים בתחנות המשטרה. עצור, עד לבירור דינו כמעמדו כאסיר בשירות

בבתי הסוהר, עם הזכויות המלאות, ואת זה הם אינם מקבלים כי הם מצויים בבבתי המעצר



של המשטרה, אשר אין לה אפשרות לתת להם את זכויותיהם, כפ< ששמענו בישיבה הקודמת.

איננו מקבלים אותם בגלל הבעיה של עודף אוכלוסים, ומיד נראה את העודף.

השקף שאתם רואים עכשיו מצביע על התפלגות מצבת האסירים לפי סוגי אוכלוסיה

עיקריים, ואני מדבר על שירות בתי הסוהר בלבד. יש 4,540 שפוטים תושבי ישראל, שהם

47.1% מסך כל האסירים אצלנו; 1,075 עצורים תושבי ישראל, שהם% 11.1; 2,519 שפוטים

תושבי השטחים, שהם % 26.1, ו-1,515 עצורים תושבי השטחים, שרום % 15.7 - בסך הכל

9,649 אסירים. נתון זה תקף לדצמבר 1989 .
הי ו"ר א' לי ן
מה הוא סך כל העצורים מתוך אותם 9,649 אסירים?

רב גונדר ל' שאול;

1,075 עצורים תושבי ישראל ו-1,515 תושבי השטחים. אגב, אנחנו מחזיקים אותם

בנפרד, בבתי סוהר נפרדים ובתנאים אחרים.
השקף הבא הוא
שיעור האסירים במאסר שני ויותר מכלל השפוטים תושבי ישראל. אלה

הרצידיביסטים שעליהם נשאלנו בישיבה הקודמת. ב-1987 62.4% מכלל השפוטים היו במאסר

שני יותר. המשמעות היא שבאותה שנה % 37 היו במאסרר ראשון. מספר הרצידיביסטים הלך

וגדל ב-1988 וב-1989 כפי שאנו רואים בשקף הזה. מ-% 62.4 ב-1987 הגענו ל-% 68

ב-1989, והנתון המעודכן לחודש דצמבר הוא כבר 68.5%. כלומר, יש פה רצף של

רצידיביזם.

אני עובר להתפלגות אסירים תושבי ישראל לפי תקופות מאסר - נכון ל-1 בדצמבר

1989. גם כאן יש תשובה מלאה ובהירה לשאלה שנשאלה בישיבה הקודמת:19.3% - משנה
אחת מאסר עד שנתיים
10.7% - מששה חודשים עד שנה; כ-3% - שלושה חודשים עד ששה

חודשים; % 1.7 - עד שלושה חודשים; 3.2% - מאסר עולם; % 7.8 - מעשר שנים ומעלה;

14.5% - מחמש שנים עד עשר שנים; % 18.1 - משנתיים עד שלוש שנות מאסר וכן הלאה.

התפלגות כושר הקליטה ומצב האסירים, תושבי ישראל ושטחים - אנו רואים שכושר

הקליטה ב-1988 חיה 9,148; ב- 1989, לאחר שהוספנו אגפים, הוא גדל ל-9,346, אך

לעומת זאת האוכלוסיה גדלה בשיעורים הרבה יותר גבוהים: מ-9,054 ב-1988 ל-9,649

ב-1989, כלומר כ-600 אסירים נוספו בבתי הסוהר ב-1989. והנתונים מעודכנים לסוף

דצמבר, והמצב בשלושת החודשים האחרונים עוד יותר קשה. התוצאה היא שיש 300 אסירים

יותר ממספר המיטות בכל בתי הסוהר בסוף 1989.

התפלגות אסירים תושבי ישראל לפי מועדות - נכון לדצמבר 1989.זה אותו
רצידיביזם שדיברנו עליו
% 31.5 - מאסר ראשון. פחות משליש הם בפעם הראשונה במאסר.

כל היתר הם במאסר שני, שלישי וכו'.

התפלגות סוגי עבירות של אסירים תושבי ישראל - נכון לדצמבר 1989 .עבירות רכוש

תופסות את החלק הגדול בי ולנר - % 35; לאחר מכן עבירות הסמים - % 20, ופה היה גידול

רציני ואמיתי בשנה האחרונה.
הי ו "ר אי לי ן
האם מדובר כאן רק על סוגי עבירות, או שזה מצביע גם על סוגי אסירים?
רב גו נדר ל' שאול
השקף הזה מדבר רק על סוגי עבירות של אסירים תושבי ישראל, ללא קשר לגיל או

מין. השיעורים של עבירות מין, עבירות כלפי גוף אדם, כלפי חיי אדם וכו' הם קטנים

י ותר.

אנו מגיעים עכשיו לנושא הפיתוח, שהוא פועל יוצא של התקציבים העומדים לרשות

שירות בבתי הסוהר. ב-1985 תקציב הפיתוח מסך כל התקציב של שירות בתי הסוהר היה

13.4% ב-1986 - 10%; ב-1987 - 7.9%; ב-1988 - 7.2%; ב-1989 - 6.3% וב-1990 -



6.1% כפי שאנו רואים כאן, אנו הולכים ומכרסמים ברצף בנתח של תקציב הפיתוח מתוך

סך כל תקציב שירות בתי הסוהר.

התפלגות התקציב הישיר של שירות בתי הסוהר בשנת 1990 - הכל באלפי שקלים. סך כל

תקציב שב"ס הוא 201,825, המורכב בחלקו הגדול, ב-66.3%, משכר הסוהרים. תקציב

הקניות מגיע ל-% 27.6, וזה כולל מזון, ציוד, לבוש, הכל, ותקציב הפיתוח מגיע

ל-% 6.1, היינו 12 מיליון שקלים.

לשנה הקרובה השוטפת אנו מתכננים תוספת מקומות כליאה בבתי הסוהר הקיימים,

שתוסיף בסך הכל 180 מקומות.

יש כמה פרוייקטים לתוספת מקומות כליאה לטווח של שלוש-ארבע השנים הקרובות,

שיתנו לנו בסך הכל 674 מקומות כליאה. התקציב הנדרש לטווח של ארבע השנים הקרובות

הוא 11.2 מיליון שקל בהקצאה הבסיסית לבינוי, לתשתית, בתוספת 8.9 מיליון שקל

להפעלה שנתית של אותם מיתקנים חזויים. כלומר, נוסף להשקעה הבסיסית נצטרך לתקצב

קרוב ל-9 מיליון שקל לתחזוקה שוטפת, כולל תקנים, סוהרים וכו' לוח ההתפלגות

בפניכם והוא מצוי גם בתיקים שחילקתי לכם. זו התכנית לתוספת מקומות כליאה בארבע

השנים הקרובות.

היו "ר א' לי ן;

יש לכם בעיה בגיוס סוהרים?
רב גונדר ש' לוי
כיום לא.

עלות אחזקת אסיר בשנה בארץ ובעולם: בישראל - 10,000 דולר; באנגליה - 23,000;

בארצות-הברית, ני ו-י ורק - 22,000; בקליפורניה - 22,000. מדובר כאן על אחזקה

שוטפת, ללא תשתית.
השקף שבפניכם הוא
שטח מחיה ממוצע לאסיר בארץ ובעולם. תושבי השטחים מוחזקים

ב-2.2 מ"ר; תושבי ישראל - 2.8 מ"ר, באופן כללי2.5- מ"ר, לעומת 5.7 מ"ר

בארצות-הברית ו-8 מ"ר באירופה, והתקן הרצוי, התקן של האומות המאוחדות, הוא 12

מ"ר.

בישיבת הקודמת נשאלנו על ועדת השחרורים. בפניכם פעילות ועדות שחרורים בשנת

1989, שהיא מידגם לשנים עברו. 945. שהם24.7%, שוחררו ברשיון; 1973 שהם 25.4%,

שוחררו ללא רשיון - היינו % 50.1 מסך כל המוגשים לוועדות השחרורים.
היו"ר א' לין
כל אלת שוחררו בשנה אחת? זה מספר די גדול של שחרורים, קרוב ל-2,000. הצרה היא

שעל פי המחקר 75% מתוכם, היינו 1,500, יחזרו לבצע פשעים ולפגוע בציבור.
רב גונדר ל' שאול
כאן אתם רואים את ההתפלגות החזויה של שחרור אסירים לפי הצעת החוק. עשינו

תחזית אסירים לשחרור מי נהלי למשך חצי שנה, מאפריל עד ספטמבר 1990 .התחזית למחצית

הראשונה של השנה היא 965. כאשר אנו מדברים על שני שלישים. הרצנו במחשב את

אוכלוסיית האסירים הקיימת חצי שנה קדימה ושאלנו: מי הם אלה שיגיעו לשני שלישים?

והם מוינו במחשב על פי הצעת החוק.
חי הירש
זה לא כולל את העבירות שלא השתחררו בגינן.
רב גונדר ל' שאול
לפי הנסיון שיש לנו 50% מהם, כלומר 450 -460, ישתחררו לפי הצעת החוק.

י' לוי;

אני מבין גם מהשקף הקודם וגם מהשקף הזה שאותם משוחררים בשני שלישים כוללים

אנשים שהם במאסר שני, שלישי ורביעי. 50% מתוכם משתחררים. האם אותם % 50 המשתחררים

הם במאסר ראשון או במאסרים נוספים?
רב גו נדר ל' שאול
ב-1988 השתחררו בוועדת שחרורים 350 במאסר ראשון, וב-1989 - 761. ב-1989

השתחררו 589 במאסר שני, 259 במאסר שלישי ו-290 במאסר רביעי. ברור שבאופן טבעי

העדיפות ניתנת למאסר ראשון.

השקף שאני מציג עכשיו דן בשחרור מלא. אלה שישתחררו שחרור מלא, מתוך ידיעה

מראש שהם ישבו שש-שבע שנים, למשל, היו בוועדה ונדחו והשתחררו - 552 . זה המספר

האמיתי של אלה האמורים להשתחרר במחצית השנה הקרובה על פי הצעת החוק. כפי שהסברתי

קודם, עשינו הרצה במחשב ושאלנו; מה מספר האסירים האמורים להשתחרר על פי הצעת החוק

במחצת השנה הקרובה? קיבלנו תחזית בת שני חלקים; חלק ראשון הם אלה האמורים להשתחרר

בשני שלישים.

הי ו "ר א' לין;

זאת אומרת שבמסגרת ר!שחרורים המוקדמים יש כאלה שיגיעו לשני שלישים והתקופה

שלהם תקוצר לאחר שני שלישים.

רב-גונדר ל' שאול;

כאשר ההנחה היא שרק % 50 ישתחררו, שהרי לא כל אלה שיוגשו לוועדת שחרורים יזכו

לשחרור מוקדם על ידי ועדת שחרורים.

היו "ר אי לי ן;

ומה לגבי אותם אנשים שנדחתה בקשתם לשחרור מוקדם והם מרצים את תקופת המאסר?

כמה מהם ישוחררו?
רב גונדר ל' שאול
אלה שוועדת השחרורים דחתה אותם בעבר והם לא יגיעו לוועדת שחרורים ומשתחררים

מלא נמצאים במסגרת הנתון של 552.

הי ו "ר א' לי ן;

כמה להערכתך ישתחררו בסך הכל בחצי שנה?

רב גונדר ל' שאול;

כ-1,240.

הי ו"ר אי לין;

שר המשטרה אמר לנו בישיבה הקודמת שבמהלך השנה הראשונה ישוחררו כתוצאה מהצעת

החוק 700, ועכשיו אנו שומעים שכתוצאה מהפעלת החוק הזה ישוהררו בחצי שנה 1,240.
רב גונדר לשאול
1,240. המספר שקיבלנו על פ< המחשב בהרצה לששה הודשים. לא הבאנו בחשבון

התנהגות של אסירים בתוך אותה חצי שנה.
ר' ריבלין
למעשה אלה היא: אם נתקן את החוק, כמה אסירים נוספים ישוחררו בהשוואה לאלה

המשתחררים הקיים היום?
רב גונדר לשאול
אותם 180 אסירים שמדברים עליהם אמורים להשתחרר בכל מקרה בחצי השנה הראשונה.

עם תיקון אנו מקצרים להם את המאסר בשבועיים, שלושה, ארבעה או חמישה.
הי ו "ר אי לין
שאלתנו היא בכמה יגדל מספר האסירים ששחרורם יוקדם כתוצאה מהעברת החוק הזה

במהלך השנה הראשונה להפעלתו.
רב גונדר ל' שאול
אנחנו שרים את שחרורם של כל אותם 1,200 אסירים בשבועיים, שלושה-ארבעה. בכל

מקרה כל שמניתי ייצאו בשנה הקרובה. כתוצאה מהקדמת יציאתם אנחנו מקבלים בחצי

השנה הקרובה 278 מיטות ריקות בששה חודשים.

י' קרפ;

האם כוללים או לא כוללים את אלה שלפי הצעת החוק לא מקבלים את השחרור

המי נהלים, היינו אותם עבריים לפי סוגי עבירות שהוצאו מהרשימה?

רב גונדר ל' שאול;

הם הוצאו- מהמספר הזה.

יצחק לוי;

הבחינה של חצי השנה הקרובה אינה אמיתית כל כך, כי מדובר באסירים שצריכים

להשתחרר ממילא והקדמת שחרורם בשבועיים-שלושה אינה כל כך משמעותית. אני חושב

שבתחזית לשנתיים הקרובות הפער בין המצב ללא החוק החדש לביו המצב לאחר החוק החדש

יהיה פער גדול. בתקופה כל כך קצרה של חצי שנה הדברים כמעט אינם ניתנים להיבחן.

רב גונדר ל' שאול;

כל תחזית שנעשה תהיה לא מדוייקת ומטעה. אנו יודעים, למשל, איזה סוג עבריינים

היו לנו בשנה שעברה. בשנה האחרונה מספר האסירים בנושא סמים הכפיל את עצמו, אבל

אינני יודע מה יהיה בתחום הזה בשנה הבאה. אין רצף הגיוני של עבריינות, עם עקומה

ברורה. העקומה הזאת עם סוג העבריינות תשנה גם את היציאות, כי יש מגבלות בחוק.
יצחק לוי
על כל פנים אני מבין שאתם תקבלו תוספת של 270 מיטות פנויות במשך ששה חודשים.

האם יש לכם ניתוח לפרק זמו יותר ארוך מאשר חצי שנה?

רב גונדר ל' שאול;

לא.
יצחק לו
אני רק רוצה שתדע, רב גונדר לו<, שאנחנו לא נעביר את החוק הזה כהוראת קבע,

אלא כהוראת שעה, וכבר אמרתי זאת לשר המשטרה. יתלווה לכך תנאי נוסף והוא: הגשת

תכנית מסודרת של האוצר על פי הצעתו של חבר-הכנסת צבן וכו'. אלה דברים שהתחילו

להתגבש אצל חברי הוועדה כתנאי להעברת החוק. היה מאד מאד רצוי שאתם תעשו ניתוח

לתקופה של ארבע שנים כמה מיטות פנויות נוספות יתרום לכם ההוק הזה.
מ' וירשובסקי
אם מדובר ב-270 מיטות פנויות בששה חודשים, האמנם פירוש הדבר שיהיו 270 מקומות

פנויים? הרי יכול להיות שבמקום מסו י ים יתפנו 60 מיטות ואי אפשר יהיה לנצל אותן

בכלל, כי אסירים מסויימים שמסווגים אחרת לא יוכלו להתשמש בהן.

ר' ריבלי ן;

לדעתי, התשובה ברורה משום שהחוק מבחין בין קטגוריות שונות והוא מפלג בהתאם

לצורך. לי יש שאלות המתי ירקות בעיקר להצעות החוק של פרופ' ליבאי ושלי.

הי ו "ר א ' לי ן;

חבר-הכנסת ריבלין, מאחר שאנו אמורים לסיים היום את הישיבה בשעה 9:00, אני

מציע שתעיין בתיק שמסר לנו רב גונדר לוי שאול, ואם לא תמצא שם תשובה, תוכל לשאול

את שאלותיך לאחר מכן. אני פשוט רוצה שרב גונדר שאול יסיים את הרצאתו לפני תום

הישיבה.
ר' ר י בל י ן
בדקתי כבר והתשובות אינן מצויות כאן. אעביר אליו את שאלותי בכתב.
רב גונדר ל י שאול
התפלגות תהזית האסירים המתאימים לשחרור מי נהלי על פי מספר המאסרים - במאסר

ראשון אמורים להשתחרר 323. שוב, לקחנו את המידגם של ששת החודשים הקרובים. וכפי

שאנו רואים פה, יש ירידה מובהקת במאסר שני, שלישי, רביעי, חמישי וכו'.
נשאלה שאלה בקשר לעבודת שירות
כמה שוחררו מאז החלת חוק עבודות שירות ב-1

ביולי 1987 ועד הלום? מצאנו שמה-1 ביולי 1987 עז- ה-31 ביוני 1988 היו 1,600

שהופנו על ידי שופט לעבודת שירות בחוץ במקום שיוכנסו לבית הסוהר.
הי ו "ר אי לין
שים לב שחוק עבודות שירות הביא להפחתה מאסיבית במספר האסירים.
רב גונדר ל' שאול
נכון.

מ-1988 עד 1989. באותם תאריכים, 2,400 אנשים שהיו אמורים להיכנס לבית הסוהר,

בית תמשפט העדיף להפנות אותם לעבודת שירות בחוץ. מיולי 1989 ועד 1 במארס 1990 -

400 נוספים.
היו "ר א' לין
לדעתי , אלה מספרים מדהימים. אם מצליהים להפנות לעבודת שירות כל כך הרבה אנשים

מדי שנה, בתנאים שהחוק קבע - והחוק קבע תנאים די ספציפיים בנושא הזה - הרי זו

הקלה מאסיבית לעומת החוק החדש שאנו רוצים לקבל.



חי הירש;

אבל חלק היו משוחררים ממילא אחרי שלושה חודשים והם נכללים.

רב גו נדר ל' שאול;

לפני החלת החוק הזה היתה פקודת עבודת עונשין שאיפשרה למפקד מחוז במשטרה

להוציא אסיר שנדון לתקופת מאסר עד שלושה חודשים לעבודת הוא. זו היתה סמכות

מינהלית של מפקד משטרה, והחוק הזה בא והרחיב את התקופה לששה הודשים ומסר את העני ן

לשיקול דעתו של שופט בלבד.

הי ו"ר א' לי ן;

האם אין זה אמצעי יותר טוב לשהרור הלחץ בבבתי הסוהר מאשר קיצור התקופות?

רב גו נדר ש' לוי;

זה אמצעי יוצא מן הכלל. אינני בטוח שלו היינו מגדילים את התקופה מששה חודשים

לתשעה מספר היוצאים חיה גדל בצורה משמעותית. יש לי כמה הרהורים בעני ן זה. אגב, יש

לנו גם אנשים שמוחזרים לבית הסוהר על ידי הסמכות המינהלית שלי, וזאת במקרה שהאיש

לא מתפקד, לא עומד בתנאים וכו'.

ר' מלחי;

מה אחוז המוחזרים?

י י קרפ;

מעט מאד, עד 6% אם אינני טועה.
גו נדר ל' שאול
בפניכם עכשיו תקן הכליאה שאנו מדברים עליו על פי הצע ההוק. אנחנו ממליצים

שהקטגוריות יהיו; בוגרים ברמת בטחון מירבי; בוגרים ברמת בטחון בינוני;

בוגרים-מזערי - הכוונה לאלה שנמצאים ב"מעשיהו", שלא משתמשים בסמים, שנמצאים

בשיקום - נשים ונוער.
ה י ו "ר א' לין
מה גרם לכם לסווג את האסירים על פי הקבוצות האלה?
גו נדר ל' שאול
הרי בסך הכל החוק בא לפתור לנו בעיית קליטה של אסירים. אנו מסווגים את

האסירים על פי הסיווגים העיקריים האלה, כשאנו אומרים שבית סוהר בבטחון מירבי נדרש

לאסיר מסוג מסויים, כגון אסיר המסכן את עצמו, מסכן את האחרים, אין לו חופשות כי

הוא עלול לברוה, נרשם שהוא ברח קודם לכן וכיוצא באלה. יש לנו שלושה בתי-סוהר כאלה
של בטחון מירבי בפליליים
באר-שבע, איילון, שאטה ובית-מעצר ניצן. אנו מגדירים

בוגרים-בינוני כל אותה אוכלוסיה שנשפטה לתקופות יותר קצרות. מדובר כאן

בקטגוריות של אסירים ושל מיתקנים.

כללנו כאן גם עצורים עד תום ההליכים, כי הם תופסים לנו מקומות. אין להתעלם

להתעלם מזה שיש לנו גם 400 עצורים במשטרה שאינם יכולים להגיע אלינו היום.

רי ריבלין;

מה לגבי עצורים שצריכים בטחון-מירבי? האם הם נשארים בבתי המעצר או שהם

מועברים ישר לבתי הכלא?
גונדר ל' שאול
אם יש למשטרה בעיות מיוחדות, אנחנו נותנים להם עדיפות.



י' קרפ;

האם יש לך נתונים מה המצב העכשיווי לעומת תקן הכליאה שהראית קודם?

בוגרים-מירבי יש 1.330 .האם זה התקן, או צילום מצב עכשיווי?

גונדר ל' שאול;

זה התקן ומלא פלוס.

בפניכם עכשיו הצעת תקציב פיתוח שב"ס לפי תחומי פעולה עיקריים, איך אנו מחלקים

את תקציב הפיתוח.

הי ו"ר אי לי ן;

לנושא התקציב ניכנס לאחר שנשמע גם את נציג האוצר. נקיידם דיון זוטא על

התקציב.

אני מודה לך מאד, רב גונדר לוי שאול. אני חושב שהצגת הדברים היתה די מלאה

ותרמה הרבה מאד להרחבת תיידע של חברי הוועדה בנושא הזה.

מאחר שחבר-הכנסת ריבלין ואני צריכים לעזוב בשעה 9:00 בגלל קביעת ישיבה בלתי

צפויה מראש, נמשיך את הדיון בנושא זה ביום שלישי, בשעה 11:00. אני רק רוצה לציין

שהישיבה ביום שלישי תהיה ארוכה וניכנס גם לניתוח סעיפי החוק הספציפיים.
ר' ריבלין
העברתי את שאלותי בכתב, אבל אני מבקש להבהיר מה כוונתי. רב גונדר לוי שאול,

אנו דנים פה בחוק שהממשלה הגישה אותו, אבל במשותף עם שני חוקים נוספים בהם הצענו

לאפשר לוועדת השחרורים להפחית את עונש המאסר עד כדי חצי. שאלתי החשובה ביותר היא:

כמה מבין האסירים שנאסרו בפעם הראשונה וקיבלו שחרור או שהשתחררו לאחר שריצו את

מלוא העונש חוזרים לכלא? השיקולים של ועדת השחרורים מביאים תמיד בחשבון את העובדה

שהאדם מרצה יותר ממאסר אחד ובכל זאת לעתים נותנים לו שליש ולעתים לא נותנים לו.

אם ניתן לוועדת השחרורים את הסמכות להפחית את העונש עד כדי חצי, האם אנחנו צריכים

לשלול ממנה את הסמכויות שיש לה היום לאפשר לכל אסיר לצאת לאחר ריצוי שני שלישים,

בין אם ריצה את העונש הראשון שלו ובין אם ריצה את העונש המאה שלו? השיקולים שלה

הם שיקולים שמביאים בחשבון את הכל. לכן אני מבקש, ראשית, נתונים, ושנית, את חוות

דעתך בנדון.
ש' שטרית
אני רוצה לשאול דווקא מאוריינטציה תקציבית. הנתונים לגבי שטח מחיה ממוצע

לאסיר בישראל מדהימים. נניח שאנו רוצים להגיע ל-3 מ"ר לאסיר או לתכנית קידום. בד

בבד עם הרפורמה התקציבית הזאת שאנו נוקטים מנקודת מבט משפטית של שחרור כעבור

תקופה מסויימת, האם לא כדאי גם שהאוצר יחשוב על תכנית מתאימה, מה הם היעדים. יכול

להיות שצריכות להיות אבני דרך, תחנות ביניים.
היו"ר א' לין
מר שטרייט, כפי שאמרתי לממונה על התקציבים, אנחנו צריכים לקבל מהאוצר נתונים

מלאים על מדיניות, על סדרי עדיפויות וכל השיקולים הקשורים בהקצבות לשירות בתי

הסוהר ואיך האוצר רואה את זה. נרצה בהצגה מלאה של הדברים, וזה יהיה חלק מהדיון

שלנו בישיבה הבאה.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 9:00

קוד המקור של הנתונים