ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 20/02/1990

חוק סדר הדיו הפלילי (תיקון מס' 11), התשמ"ט-1989; תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום) (תיקון), התש"ן-1990

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 112

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי, כ"ה בשבט התש"ן (20 בפברואר 1990). שעה 00;11

נכחו: חברי הועדה;

א' לין - היו"ר

א' אבוחצירא

צ' הנגבי

מ' וירשובסקי

יצחק לוי

ד' ליבאי

י י עזרן

ש' שטרית
מוזמנים
א' אריאן - משרד האוצר, סגן הממונה על הכנסות המדינה

ל' בר-טוב - " " מינהל הכנסות המדינה

ד' אפרתי - משרד הפנים, ראש מינהל האוכלוסין

מ' סן - " " לשכת היועץ המשפטי

ד' טלמור - עירית תל-אביב, היועץ המשפטי

לי משיח - משרד המשפטים

י י קרפ - " "

סנ"ץ ר' גוטליב - משרד המשטרה

נצ"מ מי מילנוב - "

סנ"ץ ו' שחם - " "

מזכירת הועדה; די ואג

יועצת משפטית; ר' מלחי

קצרנית; אי אשמן
סדר היום
א. תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)(תיקון), התש"ן-1990

ב. חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 11), התשמ"ט-1989



א. תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום) (תיקון), התש"ן-1990
היו"ר א' לין
רבותי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט ואני מקדם בברכה

את כל הנוכחים. נשמע הסבר לתקנות מעורכת הדין מלכה סן מהלשכה המשפטית של משרד

הפנים. בבקשה.
מ' סן
למען שלמות התמונה, אני רוצה לציין שההצעה הזאת בענין האגרות היא הצעה

כללית לכל האגרות של משרד הפנים. האגרות האחרות נידונו- בועדת הכספים של הכנסת.

בבקשה שלנו מוצעים שלושה תיקונים. האחד בענין עידכון אגרות . כיום עידכון

האגרות נעשה פעמיים בשנה, באפריל ובאוקטובר. הבקשה שלנו היא לעדכן את האגרות

פעם אחת בשנה - בינואר. בתנאי האינפלציה היום הוכח שדי בזה ואין עוד צורך

בשינויים פעמיים בשנה, דבר המחייב עוד הדפסה של בולים והוצאות נוספות הקשורות

בשינוי כל האגרות.

התיקון השני הוא בענין עיגול האגרות. יש אגרות בשקלים יחידים, או בסכומים

שמכבידים מאד גם על הציבור וגם על הפקידים. יש תלונות גם מצד הציבור מדוע

הסכום אינו עגול באופן שיקל על התשלום.

שני התיקונים האלה אנחנו מציעים לגבי כל האגרות.
היו"ר א' לין
איך אתם רוצים לעגל?
מ' סן
סכום עד 10 שקלים יעוגל לשקל השלם. לדוגמה, 6.2 יעוגל ל-6 שקלים. זה הכלל

הקבוע בחוק עיגול סכומים. כלומר, בעיגול לשקל השלם אין חידוש.

החידוש הוא באגרות שמעל 10 שקלים, שם יהיה העיגול לכפולה של 5. במקום 2

יהיה הסכום 10 שקלים, במקום 16 יהיה 15, במקום 13 יהיה הסכום 15.

אני רוצה להוסיף שהעיגול הוא לצורך התשלום בלבד. הבסיס לעידכוו האגרות

יהיה הסכום הבלתי מעוגל. כלומר, במשך השנה התשלום יהיה 15 במקום 13 שקלים,

אבל כשעושים את העידכון בינואר מוסיפים את המדד על הבסיס של 13 שקלים ולא על

15.
מ' וירשובסקי
בקובץ התקנות כתוב יהיה הסכום המעוגל, כלומר 15 ולא 13 שקלים?
מ' סן
כן.
היו"ר א' לין
במקום 12.50 יהיה סכום המונו גל 15. במקום 12.40 יהיה הסכום 10 שקלים.

כלומר, מעל מחצית ההפרש עולים למעלה, מתחת למחצית יורדים למטה. ואתם לא רוצים

שעידכון המדד יחול על העליות האלה, אלא שזה יהיה רק לצרכי תשלום.



השינוי השלישי שאנחנו מציעים הוא בענין סכומי האגרות.
היו"ר א' לין
בענין האגרות גופן נעסוק אחד כר,, מה עמדת מינהל הכנסות המדינה?
א' אריאן
אגרות משרד הפנים נידונו כבר בועדת הכספים. עמדת מינהל הכנסות המדינה היא

שיש להקל,, בעיקר מפני שאגרות משרד הפנים משולמות על ידי הדבקת בולים ולא על

ידי תשלום בקופה. אי אפשר להדפיס הרבה סוגים של בולים. על מנת להקל את הטיפול

בבולים גם לציבור וגם למשרד, קבענו שרוב האגרות יהיו בכפולות של 5 שקלים, על

מנת שלא יצטרכו להדפיס בולים בערכים שונים,,
היו"ר א' לין
מינהל הכנסות המדינה אחראי על כל האגרות. האם הכלל הזה יחול על כל האגרות

בישראל?
א' אריאן
לא על כל האגרות. בכמה יחידות במשרד המשפטים נהוג תשלום אגרות בבולים,

וגם שם יחול הכלל הזה, זה יחול רק במקום שתשלום האגרה הוא בבולים דביקים.
י' לוי
זה לא כתוב כאן.

מ י- סו ו!

כל האגרות של משרד הפנים משולמות בבולים.
א' אריאן
היה תאום בענין זה, וועדת האגרות אישרה את השינויים, שפרושם חסכון וייעול

בגבית האגרות.
ר' מלחי
בחוק מרשם האוכלוסין איו שום הוראה שמאפשרת לעדכן את האגרות לפי המדד.
מ' סן
זה לא בחוק, זה מופיע בתקנות. צלמתי נוסח התקנות. ואמסור אותו לועדה.
ד' ליבאי
אדוני היושב ראש, אתה בקי ממני בתהום זה ואני מבקש לשאול אם אתה סבור כי

השינויים במדד מצדיקים הוראה כזאת" האם לא מוטב פעם בשנה להביא לאישור סכומי

האגרות? כפרקליט אני תמיד מעדיף למצוא בילקוט הפרסומים או בקובץ תקנות תשובה

לשאלה ולא חידון תשובה לשאלה היא שסכום הקנס הוא כזה וסכום האגרה הוא אחר."

כשקובעים דברים סתומים כאלה אני מרים ידים,. אני צריך לבקש ממישהו שיתקשר

ו ינדנד לפקיד במשרד הפנים שיואיל להסביר מה כתוב כאו, כי אני כפרקליט לא מסוגל

להביו מה כתוב כאו. אזרח בוודאי שלא מסוגל להביו,, יש מקרים שזה מוצדק מחוסר

ברירה, אבל אנחנו לא חיים היום באינפלציה דוהרת.



אגי מעדיף שיבואו לועדה הזאת פעם או פעם בשנתיים ויעדכנו את האגרות,תוך

הבאה בחשבון של העליה הצפויה, וכתוב יהיה שהאגרה היא 25 או 50 שקלים , ולא

שיהיה חידון בילקוט הפרסומים ובקובץ התקנות.
י' לוי
שתי הערות. שדמעתי מג' סן שהעלאת סכומים לצורך עיגול מקובלת עד לשקל

שלם,. לא 5 שקלים" כאן יש חידוש. לעיגול עד חמישה שקלים אין תקדים, ואני חושב

שאין לו הצדקה .אין הצדקה להוסיף 2.5 שקלים לאגורה. יכול להיות שבאגורה של

1257.5 שקל התוספת היא לא משמעותית, אבל באגרה של 12.5 זה שינוי משמעותי. אני

מציע להסתפק בעיגול לשקל שלם, ולא יותר מזה.
היו"ר א' לין
בעיגול ל-5 שקלים יש משום זלזול בערך הלסף הישראלי" 5 שקלים הם 2.5 דולר,.

בארצות הברית מכבדים סכום לזה.
י' לוי
הערה שניה" נדמה לי שמשרד הפנים הולך להסתבר עם שתי רשימות נפרדות. תהיה

רשימה של הסכומים המעוגלים ותהיה רשימה של הסלום המקורי לצרכי עידכון וכו',

חבר-הכנסת לי באי יצטרך לברר שני סכומים, מה הסלום המקורי ואין מחשבים את

עליתו, ומהו הסלום המעוגל שהקליינט שילם, תצטרך לחשב ולהשוות את הסלומים,

כלומר תצטרך לקחת עוד פקיד, אני חושב שהם משרד הפנים יסתבך בזה. מכיוון

שהעליות והירידות עקב ניהול סלומים פחות או יותר יתקזזו, לשם מה לנהל שתי

רשימות?

אתו דוגמה. יש היום אהרה 7.6 שקלים, האזרח ישלם מעתה סכום מעוגל 8 שקלים"

אבל לפי ההצעה, העידכון ייעשה לפי 7.6. ללומר, תהיינה שתי רשימות, רשימה אחת

לצרלו ורשימה אחרת במשרד הפנים לצורך עידכון לפי המדד. אם לאחר שנה צריך יהיה

להוסיף 10% לאגרה, יוסיפו 10% לא על 8 אלא על 7.6 שקלים. למה לסבר את

החישובים? ליווך שיש אהרה אחת 7.6 ושניה 7.2,. השינויים יתקזזו, יש להניח שלא

יהיה רווח או הפסד למשרד הפנים, נקבע שהאהרה האחת היא 8 שקלים והשניה 7 שקלים

והסכומים האלה יהיו הם הבסיס לחישוב בשנה הבאה"

היו"ר א' לין;

השיטה הקיימת היום עובדת טוב, הם בתחום המיסים. לאשר אזרח צריך לשלם

456.6 הוא משלם 457 שקלים, ואיו בזה שום בניה. האזרח יודע שמנהלים תמיד לשקל

השלם, ללפי מעלה או ללפי מטה. זה דבר שכולם יודעים אותו וכולם מבינים אותו.

העידכון נעשה לפי הסכומים שמופיעים בתעריף, ואלה אינם משתנים.
לאו יש הצנה נוספת
לנהל לכפולות של 5 שקלים. זה לא דבר פשוט, זה יגרום

אי הבנה בציבור, בפרט לשמדובר בסכומים קטנים. יבוא אדם ויראה שלפי התעריף הוא

צריך לשלם 12 שקלים, יגידו לו שהוא צריך לשלם רק 10, בסדר. אבל אם אדם יראה

שלפי העריף הוא צריך לשלם 12.60 ויגידו שהוא צריך לשלם 15 שקלים, הוא יתחיל

להתווכח. הוא לא יביך את זה"

יש הגיון בהצעה של חבר-הלנסת לוי, ולך הבנתי הם את ההצנה של חבר-הלנסת

ליבאי. מאחר שאתם רוצים לנשות עידכון לפי המדד פנם בשנה, תביאו לאישור את

העידכון הזה אחת לשנה ושם תלתבו לבר את הסלומים המנוהלים. במשך שנה שלמה יהיה

תעריף בסכומים מנוהלים וידועים. לא יהיה צורך בשתי רשימות נפרדות.. אילו

הנידלוו היה נעשה שלוש פנמים בשנה, זה דבר אחר. אבל פנם בשנה אפשר לאשר רשימה-

של סכומים.
יש שתי אפשרויות
האחת - לעדכן אגרות רק עד שקל שלם; השניה - להביא פעם

בשנה לאישור את הסלומים נם עידכון למדד ואז לנשות הם עיגול לכפולות של 5

שקלים.
ד' אפרתי
ההתאמה למדד, כפי שהיא מתבצעת גם היום , היא לא שרירותית והיא לא פנימית,

היא מתפרסמת בהודעת מנכ"ל משרד הפנים אין שם חידות. אתה יכול למצוא שם סכומי

האגרות.
ד' ליבאי
עם כל הכבוד להודעות מנכ"ל משרד הפנים, זה חוזר פנימי, לא תקנות, זה לא

מתפרסם,
מ' סן
הודעת המנכ"ל, על פי מצוות התקנות עצמו, מתפרסמת בתקנות. אנחנו מפרסמים

אותה מדי חצי עונה בקובץ התקנות,. עם סכומים ברורים..יש בידי הודעה שפורסמה

לאחרונה.
ד' אפרתי
לאחר העיגול, הציבור אינו יודע שהסכום צריך היה להיות 60.12. בקופה יגידו

לו שהוא צריך לשלם 13 שקלים. בכל לשכה יעו לוח אגרות ושם מופיע. הסכום המעוגל,

הוא לא צריך לעשות חישוב.
היו"ר א' לין
אפשר לבחון את הרעיון שכאשר מודיע. מנכ"ל משרד הפנים על עידכון אחת לשנה,

תהיה לו גם הסמכות לעדכן את הסכומים לכפולות של 5. אני לא בטורו שזה טוב. על כל

פנים בדרך זו איו רשימות כפולות. אחרת. הם צריכים לבוא אלינו מדי שנה לאישור

התעריפים. הם יבואו פעם בשנה, אחרים יבואו כל אחד פו1ם בשנה, יש הרבה אגרות.

א' אריאן;

7000 סניפי אגרות. תארו לכם איזה עומס. . .

לא כל האגרות באות. לועדה הזאת.
הי "ר א' לין
לא, אבל צריך לחשוב גם על הועדות האחרות של הכנסת.

ננסה למקד את הדברים. אם אנחנו מתנגדים לעיגול לכפולה של 5, נוריד את

הרעיון הזה מו הפרק. נקבע שהעיגול הוא לשקל שלם" נידכוו פעם בשנה בהודעת. מנכ"ל

ובהודעה יהיה גם העיגול לשקל השלם.
די אפרתי
לוח האגרות מופץ בכל לשכות משרד הפנים, ושם כתוב הסכום שייגבה בפועל. לא

שכתוב שם שהתעריף הוא 12.5 והקופאית אומרת שצריך לשלם 15 שקלים.
י' לוי
אני מתנגד עקרונית לעיגול לכפולה של 5, לא רק מפני שהאזרח לא יידע. אני

מציע לעגל לשקל השלם ולא ל-5 שקלים.



האגרות. באות לכסות את עלות השירות שנותן במשרד לאזרחים. באנו לחסוך בדבר

שלמעשה לא מכסה את עצמו. העלות של בול בעדר של עוקל היא הבוהה,
הי ו "ר א' לין
ברור לנו שיש הוצאות, אבל הרי אתם לא מבקשים להעלות את האגרות. בסר הלל

מה שמבקשים הוא לעגל כלפי מטה וכלפי מעלה לכפולה של 5. הרעיון של העיגול

לכפולה של 5 אינו מקובל על הוועדה. נשאר ענין העיגול לשקל השלם. כאשר יודיע

המנכ"ל על עידכון לפי המדד, תעשו גם את העיגול לשקל השלם וכך תפרסמו את

התעריפים, תהיה סימטריה מלאה בתקנות ובתשלומים.

בעיגול לכפולה של 5 יש משום זלזול במטבע הישראלי. לא הייתי רוצה להכשיל

בכך את נציגי האוצר, גם אם היום הם הגנו על ההצעה הזאת לא הייתי רוצה שיעשו

דבר שפוגע בערך המטבע הישראלי.

ד' אפרתי;

מרבית האגרות של מינהל האוכלוסין, לפי החוקים השונים,. נתונות לסמכות של

ועדת הכספים. בוועדת הכספים היה דיון באותו ענין - -

היו"ר א' לין;

תאמרו לועדת הכספים שהיה כאן דיון ויש הנחיה של ועדת החוקה חוק ומשפט,

איו לי ספק שהם יפעלו על פי ההנחייה שלנו, ואנחנו מבקשים לשמור על אחידות

באגרות.
ד' אפרתי
הנושא כבר נידון שם ואושר עיגול ל-5 שקלים.
ד' ליבאי
זה ההבדל בין ועדת החוקה וועדת הכספים...

היו"ר א' לין;

זה אושר? אם כך, אני מצטער על מה שאמרתי .

מר אריאן, אני מציע שתביא את ההערות שהושמעו הי-ום בועדת החוקה חוק ומשפט

לפני הממונה על הכנסות המדינה. אני מציע שאתם תיזמו תיקון, שיהיה רק עיגול

לשקל השלם ולא עיגול ל-5 שקלים, כי בזה יש ביטוי של זלזול במטבע הישראלי,
מ' וירשובסקי
מזלזלים גם באזרחים.
היו"ר א' לין
לו, אבל לזה אנחנו לבר רגילים.
מ' וירשובסקי
אני מבקש פעם שנה לשמוע איך עשו את עידכון האגרות. יכולות להיות שאלות.,

אולי מוצדק להעלות אגרות מעבר לעליה במדד או בללל לא להעלות. אני לא רוצה

אוטומטיות- ועדת הכספים עוסקת בתקציב של 50 מיליארד שמראש יודעים שלא יספיק,

ללו הם מזלזלים גם באזרח וגם בלסף. אנחנו עומדים עלי עקרונות. ללו חשוב .בעיניי

הרעיוו שהעלה חבר-הלנסת ליבאי, לא בגלל העיגול והנוחות, אלא מפני שהכנסת. חייבת



לפקח על פעולות הממשלה. יתכן שתטפח על שכמו של משרד הפנים ותגיד: יפה מאד,

תעלו את האגרות. בעוד 5 שקלים, כדי לשפר את השירות. במקרים אחרים אולי תגיד

הועדה שלא צריך בכלל להעלות אגרה. משרד הפנים יגיד, במקום להתחיל להתווכח

בועדת החוקה לא אבקש העלאת האגרה, עוד שנה תשאר האגרה בשעורה הקודם. שום דבר

לא יקרה לאף אחד.

אדוני היושב ראש, אני מציע שאחת לשנה יובאו האגרות לאישור הועדה. אם לא

יבואו לפנינו, תעמוד האגרה בשעורה הקודם.

היו"ר א' לין;

למעשה אתה מציע שלא ניתן סמכות למנכ"ל משרד הפנים לעדכן אגרות לפי עלית

המדד. אתה מציע שאם רוצים להעלות אגרות, יצטרכו לבקש אישור הועדה גם כשמדובר

רק בעדכון לפי המדד.
ד' ליבאי
זה מרחיק לכת.

היו"ר א' לין ;

אני מזדהה נם העקרון שמנחה את חבר הכנסת וירשובסקי, הבניה היא שאם קובעים

כר כאו צריך לקבוע כך בכל האגרות. מה שמציע חבר-הכנסת וירשובסקי הוא בחינה

מחודשת של כל מערכת האגרות. בכל שנה. בחינה כזאת היא אמנם רצויה, אבל לאהר

שבוחנים ומסכמים בענין, מוסכם לא לחזור על הדבר בכל פעם. המציאות היא שכאשר

מבקשים העלאת אגרות ועדות הכנסת בהרבה מקרים מעלות שיעורים מעבר לעליה במדד.

הוסכם שתהיה הצמדה למדד ולא יהיה צורך לחזור בלי הפסק לבקש אישור ועדות. הכנסת.

אני חושב שהעקרון הזה היה טוב.

אני רוצה להביא לתשומת לבכם שמשרדי הממשלה לא צריכים לקבל אישור לאגרות

אלא רק על העלאת תעריפי האגרות. אני לא חושב שאנחנו צריכים לקבוע שעידכון לפי

העלית המדד הוא עקרון לא נכון. נראה לי שזה קצת מרחיק לכת. מעבר למה שאנחנו

מתכוונים לעשות. אנחנו יכולים להסכים לעידכון לפי המדד, מעבר למדד - הם צריכים

לבקש מאתנו אישור ספציפי" כפי שמבקשים כאו בחלק השני לגבי החלפת תעודת זהות.
ד' ליבאי
אני ביקשתי שיביאו את הדברים לבחינה בועדה אחת לשנה. יכול להיות שיגידו

בועדה שאיו סיבה לחייב את הציבור באגרה עבור שירות שהוא צריך לקבל. מחייבים כל

אדם לשאת תעודת זהות. התעודה אבדה, אם מגיע לו עונש תעמידו אותו לדיו, לא

מגיע לו עונש - תוציאו לו תעודה חדשה. למה הוא צריו לשאת בנזק כאשר מחייבים

אותו לשאת את התנודה הזאת? מה השירות הגדול שנותנים לו כאו? מילא אחד שרוצה

לדעת פרטים על רגינה, אומרים לו לשלם חמישה שקלים, לא חייבים לתת לו מידע..

יכול להיות שאני טועה בענין תעודת הזהות, אבל צריך פעם לעיין בדברים מחדש

ולא להמשיך בשיגרת האגרות. מצד שני,, צריך גם לשקול את שיקולי זמנה של הועדה.

הועדה עמוסה.
היו"ר א' לין
רבותי חברי הועדה, אני רוצה קצת. לצנו את התלהבותכם ולומר לכם בפשטות.:

איו לכם סמכות. לפי המצב הקיים, מעדכנים אגרות פעמיים בשנה, אנחנו לא יכולים

לשנות, אנחנו מתבקשים רק לאשר שינויים המוצעים על ידי משרד הפנים. הם מבקשים-

לנשות את הנידכוו פנם בשנה במקום פעמיים בשנה,, אנחנו יכולים להגיד שאיננו

רוצים לאשר, יישאר עידכון פעמיים בשנה. אני מציע שנאשר שהעידכון ייעשה פעם

בשנה.

אני מציע לא לאשר עיגול סכומים ל-5' שקלים. יהיה רק עיגול לשקל השלם.



רוצים לבחון את כל מערכת האגרות שלמשרד הפנים, זד, יכול להעשות בשתי
צורות
כשמבקשים להעלות אגרה ספציפית ואנחנו יכולים לאשר או שלא לאשר: אנחנו

יכולים גם להזמין דיון מיוחד עם משרד הפנים בנושא האגרות. אין לנו סמכות לבטל

תקנה, אנחנו יכולים רק לאשר או לא לאשר מה שמבקשים מאתנו. אם לא נאשר עידכון

פעם בשנה, יישאר עידכון פעמיים בשנה.
ד' ליבאי
זאת. שאלה רצינית. הסמכות היא בידי הועדה, ואם הועדה רוצה לחזור גה

מאישור? האם רק השר יכול לחזור בו?
ר' מלחי
תקנות שיש להן תוקף, הועדה יכולה לשנות אותו רק באמצעות חוק.
ד' ליבאי
הו!1דה יכולה להזמין את השר, להביע דעותיה, לשכנע את השר.
היו"ר א' לין
רבותי, אני מסכם,

הוחלט א. לאשר עידכון אגרות משרד הפנים פעם בשנה. ב. לא לאשר עיגול

סכומים לכפולות של 5 אלא רק לשקל השלם.
ד' אפרתי
יש לנו בקשה שלישית. אנחנו מנפיקים תעודת זהות, לפי התקנות היום תעודת

זהות ראשונה לנער בן 16 פטורה מאגרה. כך גם תעודה לעולה חדש. כל מי שמחליף

תעודה שהתבלתה, פטור מאגרה. אגרה יחידה שאנחנו גובים בגין הנפקת תעודת זהות

היא ממי שהתעודה אבדה לו, או נגנבה, או הושחתה על ידו. האגרה כיום היא 15

שקלים, כדי לכסות את העלות, לאחר שאדם קיבל תעודת זהות ראשונה,. עבורה לא גבינו

תשלום, אם איבד תנודה והוא מבקש חדשה, אנחנו גובים אגרה כדי לכסות את העלויות

לגבי אותו פרט שקיבל כבר לפחות תנודה אחת"
ד' ליבאי
אני מבקש לפטור מאגרה חיל בשירות חובה, ואולי גם צעיר שטרם מלאו לו 18,

גם אם איבד את התעודה" קורה שחייל מאבד תעודת זהות, המשכורת שלו נמוכה מאד

ואגרה של 25 שקלים היא בשבילו סכום רציני" יכול להיות שלא יבקש תעודה חדשה

משום שאיו לו 25 שקלים" יש בידו פנקס צבאי,, הוא לא כל כר נזקק לתעודת הזהות"

היו"ר א' לין;

אולי יש גם קבוצות נוספות באוכלוסיה שכדאי לפטור גם אותו מתשלום...
י' לוי
אין היגיון לחייב את מי שנגנבה לו תעודת הזהות" אני לא מדבר על מי שאיבד

או השחית" אבל מי שנגנבה לו התנודה, לא די שאיבד אח. כל הארנק, כסף, כרטיסי

אשראי, מפתחות ותעודות, והוא צריו להתרוצץ, הוא צריך בכל מקום גם לשלם" אני

מציע למחוק את המילה "שנגנבו""

ד' ליבאי;

איר תדע אם נגנבה או אבדה התעודה?
י' לוי
יצהיר במשטרה ויביא אישור.
ש' שטרית
אני רוצה לצרף קולי לאלה המבקשים להקל קצת על האזרחים.
היו"ר א' לין
חבר-הכנסת שטרית, אני רוצה לשאול אותך שאלה. אנחנו קיבלנו עכשיו דיווח

שועדת, הכספים אישרה אגרות בעיגול לכ3ולה של 5 שקלים. זה נראה לר הגיוני?
ש' שטרית
לא. קודם כל אני חייב לברר על האוירה בועדה הזאת. לועדת הכספים הביאו

הצעה שאגרה שישלם מי שמגיע לדה התעופה ומסתבר שהדרכון שלו לא בתוקף ויבקש לחדש

אותו במקום תהיה 100 שקלים.+ לא הסכמתי, אמרתי ש-50 שקלים זה המכסימום. יושב

ראש ועדת הכספים עשה אתמול מחטף וקבע מאה שקליים. אני משבח את הועדה הזאת,

שהיא בודקת גם אגרה של 25 שקלים. כל דבר שאחד החברים כאן יציע לתקן, אני אתכם

ואני משבח את האוירה כאן בהשוואה למקום אחר.
היו"ר א' לין
אני רוצה לספר מנסיוני. היה פעם מס נסיעות. עלתה השאלה אם זה אמנם צודק

להטיל מס על כל קבוצות האוכלוסיה. אם אדם צריו לקבל בחו"ל טיפול רפואי, צריך

לחייב אותו במס? בוודאי שלא. פטרו אותו ממס. אחר כך אמרו שאנשי דת, אנשי כמורה

צריכים לנסוע לחו"ל, למה ישלמו מס? פטרו גם אותם. סטודנטים צריכים לשלם מס?

פטרו גם אותם. בסופו של דבר הגענו ל-40 קבוצות של אנשים שקיבלו פטור ממס

נסיעות, והיה טעם צודק לפטור כל קבוצה כזאת.

אחד הדברים המסוכנים ביותר באגרות, בהטלת חובות מסוג זה, שאתה מתחיל לתת

פטורים לקבוצות שונות, הכל מטעמים צודקים, כי איו לדבר הזה סוף. אם אתה פוטר

מי שתעודה נגנבה ממנו, צריו גם להוכיח אם נגנבה או לא נגנבה. כל אחד יגיד

שהתעודה נגנבה ממנו.

האגרה צריכה להיות הוגנת, שווה להוצאה בפועל של משרד הפנים. אדם קיבל

תעודה, לא רק למען משרד הפנים, גם למענו הוא כדאי שילמד לשמור על תעודה. אם

איבד את התעודה, ישלם את ההוצאה הנוספת.
י' לוי
מה העלות של הנפקת תעודת זהות?
היו"ר א' לין
אם האגרה הוגנת, לא כדאי להסתבו בקבוצות של פטורים. יש לי כל הסימפטיה

לחיילים, אבל אם חייל מאבד תעודת זהות - גם הוא צריך לשלם כי גם הוא צריו

להיות אחראי למעשיו. הרי לא נאמר שחייל או צעיר שנוהג במכונית אחראי למעשיך

פחות מנהג אחר. כל אחד אחראי למעשיו. אני יודע שהכוונה היא טובה, אבל אם

מתחילים לתת פטורים אין סוף לדברים האלה. נראה כמה עולה השירות הזה, זה לא

עניו גדול ולא עליו ננהל כרגע מאבק סוציאלי.
מ' וירשובסקי
מדינת ישראל היא אחת המדינת היחידות בעולם שלא רק מחייבות אדם לקבל תעודת

זהות אלא גם לשאת אותה תמיד, וזה אינטרס של המדינה ולא של האזרח. אם אדם אינו

נושא עמו את התעודה, זאת עבירה פלילית, יש כבר עילה לעצור אותו. אם מדינת

ישראל מטעמי בטחון מחייבת את אזרחיה לשאת תעודת זהות, שתיתן את התעודה בחינם

גם אם תאבד שמונים פעם. כרטיס אשראי טוב יותר מכל תעודה, המספר יותר טוב



אני לא מסכים להצעה של חבר-הכנסת ליבאי לתת פטור לחייל או לצעיר. אני

חושב שתעודת זהות צריך לתת בחינם, כי זה אינטרס של המדינה שאנשים ישאו את

התעודה ולא אינטרס של האזרח.
היו"ר א' לין
פעם ראשונה נותנים בחינם. אתה רוצה לעודד אנשים לא1ד?

לא. אבל למה מאבדים? לי הם צריכים תמיד לשאת את התעודה על וגופם.
ד' ליבאי
גואו נתפשר על 20 שקל ונגמור עניו...
מ' וירשובסקי
חבר הכנסת ליבאי, זה בועדת הכספים.

אדוני היושב ראש, אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שאין מקום לתוספת ו שצריך

בכלל לבטל את האגרה על הנפקת תעודת זהות במקום תעודה שאבדה.
י' עזרן
גם אני עמדתי לבטל פטור לחוג מסוים, מי שתורתו אמנותו. אבל השתכנעתי

מדבריך, אדוני היושב ראש, שאיו מקום לפטורים בעניו הזה.

אני חלוק על דעתו של חבר-הכנסת וירשובסקי. זה גם שירות לאזרח, לא רק

למדינה. במקומות רבים אתה מקבל שירות עם הצגת תעודת הזהות. השירות שאדם מקבל

בבנק הוא שירות אישי, ויש עוד שירותים שמותנים בהצגת תעודת זהות. דיינו שהרשות

צריכה לממן, או עם ישראל צריך לממו את התעודה הראשונה, כי יש חובה לשאת אותה.

אבל אדם אינו מעריך דבר שהוא מקבל בחינם. צריך לברר מה עלות התעודה ולקבוע

אגרה סבירה. אבל אני סבור שאיו לפטור שום סקטור מאגרה זאת.
היו"ר אי לין
נדמה לי שהפלגנו בדיון הזה קצת יותר מדי. עד היום האגרה היא 15 שקלים,

מבקשים להעלות אותה ל-25 שקלים. השאלה היא אם יש הצדקה להעלאה בשיעור זה.
י' לוי
כמה עולה הנפקת תעודת זהות?
ד' אפרתי
יותר מ-15 שקלים. יש עלות לחומרים, מכונות, כוח אדם. אנחנו עושים עכשיו

תמחיר בהערכות להכניס תמונה מדגם חדש. תעודה עם תמונה מדגם חדש, ללא כוח אדם

וללא כל התקורה של המשרד והפעילות הנוספת, תעלה כ-12 שקלים. לפי כל תמחיר, 15

שקלים לא מכסים את עלות התעודה היום.

אנחנו מבקשים להעלות את האגרה ל-25 שקלים, גם כדי לקנוס מי שאיבד תעודה

ולחייב אותו גם בעלות התעודה הראשונה שקיבל בחינם.
היו"ר א' לין
זאת אומרת שבסכום 25 שקלים יש קצת מעבר לעלות, יש גם מעין עונש.
י' לוי
אני מציע שהאגרה תהיה כעלות תעודת הזהות. אדם איבד תעודה, הוא צרי ר לשלם

עבור התעודה החדשה, אבל לא צריך לקנוס אותו והוא גם צריו לשלם עבור תעודת

הזהות שקיבל פעם בחינם. אם העלות היא כ-15, האגרה צריכה להיות 15 שקלים. תעלה

העלות, נדוו בעניו.
היו"ר א' ליו
אני מצטרף להצעתו של חבר-הכנסת ליבאי שהאגרה תהיה 20 שקל. גם חברי הכנסת

אבוחצירא ועזרו מצטרפים להצעה זו. חבר-הכנסת לוי הציע שהאגרה תהיה 15 שקל,

חבר-הכנסת וירשובסקי מצטרף להצעתו.

הוחלט שהאגרה על הנפקת תעודת זהות במקום תעודה שאבדה תהיה 20 שקלים.
ד' אפרתי
הסעיף השני - אגרה עבור מתו מידע מקצבי מרשם האוכלוסין. היום האגרה היא 4

שקלים. מעל 100 גבינו 3 שקלים למידע מרשומה אחת. אנחנו מבקשים לאשר שהאגרה

תהיה 5 שקלים. למעשה איו כאן העלאה אלא התאמה לרעיוו של עיגול ל-5 שקלים.

העלות של השירות הזה היא יותר מ-4 שקלים, האגרה היום היא 4 שקלים. אם נזכור

שהאגרה הזאת תהיה בתוקף עד ינואר 1991, למעשה אין שום העלאה.
היו"ר א' לין
אושרה האגרה על מתו מידע.
מ' סן
לאחר שהגשנו את התקנות ערכנו במשרד חישוב אין ייראה העידכון בינואר 1991.

הגענו למסקנה שאיו הצדקה בעידכוו הראשוו לחזור אחורה למדד קודם. לכו הצענו

לגבי התקנות האחרות ואני מציעה גם בו להתקיו הוראת מעבר שהעידכון הראשוו

שייעשה בינואר 1991 ייעשה מו המדד הידוע היום, ולא נלו אחורה לאוקטובר 1989.
א' אריאן
אחרת יהיה כפל עידכון.
היו"ר א' לין
מקובל. העידכון הראשן ו שייעשה בינואר 1991 יהיה ממדד ינואר 1990.

תודה רבה.

ב. חוק סדר הדיו הפלילי (תיקוו מס' 11), התשמ"ט-1989
היו"ר א' לין
בעקבות הדיונים בועדה בחוק סדר הדיו הפלילי (תיקוו מס' 11), ביקשתי ממשרד

המשפטים לחשוב מחדש על הנושא, להביא בחשבו ו את ההערות שנשמעו בועדה גם באשר

להוראות היסודיות בנושא עבירת קנס ברירת משפט, וגם באשר להתייחסות למקרה

הקונקרטי שלפנינו - הוראות המעבר.

ברירת משפט היא בעצם ענף אחד של עבירות הקנס. מרגע שעבירה כלשהי הוגדרה

כעבירת קנס, באופו אוטומטי ניתנת לאדם ברירת קנס, אבל אפשר להפוך עבירת קנס גם

לברירת משפט. השוני הוא בכו שבברירת משפט אומרים לאדם: אנחנו מטילים עליו קנס

בגיו חשד לביצוע עבירה זו , אתה יכול לשלם את הקנס או להודיע שאתה מעוניו

להשפט.



בתיקון הזה אנחנו מוסיפים מרכיב נוסף, לא רק ברירה להשפט אלא גם אפשרות

לפנות לתובע ולבקש ביטול הודעת הקנס.

נושא חשוב אחו- שנתייחס אליו הוא מה שנכלל בהוראות המעבר. יש מאסה של

אנשים שבשנים האחרונות, מסיבה זו אן אחרת, לא שיל%ו את הודעות הקנס, צברו

חובות, חלקם חובות לא מבוטלים, והשאלה היא איך נוהגים בהם. על זה היה ויכוח

בועדה, דיברנו על כל ההשלכות, איר נוהגים באלה שכן צייתו לחוק ושילמו ואם ראוי

שאלה שלא שילמו כחוק יצאו נשכרים.

אני רוצה עוד לציין שכל המוסד של ברירת משפט עומד לפני הרחבה. אנחנו

רוצים להקל קצת את העומס מעל בתי המשפט וגם לפשט הליכים פליליים, ויש מגמה

ברורה להרחיב את ברירות המשפט, מגמה שבאה לביטוי בשינוי שעשה שר התחבורה

ושנכנס לתוקף לאחרונה.

אנחנו סברנו כי לא יתכן שהגדרת עבירה כעבירת קנס או העברו^ה לברירת משפט

תעשה במקומות שונים ולא תהיה יד אחת וראיה מקפת במשרד המשפטים ובועדת החוקה

חוק ומשפט, כדי שיהיה סדר בכל הנושא של עבירות קנס.

לאור כל ההערות האלה, ביקשתי ממשרד המשפטים להכין נוסח חדש. הנוסח החדש
מונח לפני הועדה
נוסח ליום 20 בפברואר 1990. נקרא את הנוסח הזה, שהוא משמש

בסיס לדיון שלנו, נשאל שאלות ונעיר הערות על פי הצורך.

(קורא סעיף 1 להצעת החוק, נוסח לועדה)
בסעיף הזה שני מרכיבים
א. אם בחוק ספציפי ניתנה סמכות לשר כלשהו לקבוע

עבירה כעבירת קנס, הרי קביעתו של אותו שר טעונה הסכמת שר המשפטים; ב. הקביעה

טעונה גם אישור ועדת החוקה חוק ומשפט.
י' לוי
מה ההבדל בין הסכמה ואישור?
ש' שטרית
לגבי שר נוהגים להגיד הסכמה, ולגבי הועדה - אישור.
י' קרפ
זה הנוסח המקובל.
מ' וירשובסקי
השרים הם במעמד שווה, לכן נאמר הסכמה. הכנסת היא מעל השרים והיא יכולה

לאשר או לא לאשר.
היו"ר א' לין
אושר סעיף 1.
י' לוי
למה דרושה הסכמת שר המשפטים לכל עבירת קנס?
היו"ר א' לין
מדובר בעבירה פלילית. אם יש סמכות למי מהשרים להפוך עבירה פלילית לעבירת

קנס, אנחנו רוצים שתהיה סמכות מרכזית אחת שעושה שינויים מוסדיים במבנה העבירות

הפליליות, ושהדבר יבוא גם לאישור הועדה. יכולה הועדה להגיד שלא יעלה על הדעת

שעבירה זו וזו תהיה עבירת קנס, לא יתכן ששמי שעבר עבירה כזאת ישלם קנס ויצא

פטור. או להיפך, אנחנו יכולים ללחוץ להרחבה של עבירות קנס. צריך טיפול מרוכז

וראיה מקיפה של כל המוסד הזה,, שלא תהיה פריצה בלי ידיעה של משרד המשפטים ושל

ןעדת החוקה.
מ' וירשובסקי
ספי החוק הקיים יכול שר התחבורה לקבוע עבירת קנס. עכשיו אתה מוסיף סמכות

שר המשפטים עם וטו. אם שר המשפטים לא יסכים, שר התחבורה איננו יכול לקבוע

גרירת קנס. בזה אנחנו נותנים סמכות חדשה, שלא היתה קיימת בכלל.

אני מציע לכתוב בהתייעצות עם שר המשפטים, במקום בהסכמתו. אם רוצים שיהיה

תיאום, התייעצות מספיקה. אם שר המשפטים אינו מסכים, העניו יגיע לכאן, אנחנו

נדון בדבר, או שנקבל עמדת שר המשפטים ולא נאשר עבירת קנס, או שנדחהאותה ו נאשר

עבירת קנס.
י' קרפ
אנחנו לא מחדשים בזה שום דבר, משום שהיום בכל אותם חיקוקים שמכוחם יש

סמכות לשרים לקבוע עבירת קנס, הקביעה שלהם טעונה הסכמת שר המשפטים. מה שעשינו

כאן הוא רק העתקת המצב הקיים לחוק הזה כדי שתהיה תמונה שלמה של ההסדר.
היו "ר א' לין
חבר-הכנסת וירשובסקי, גם לא הייתי מעלה בדעתי שיהיה אחרת. עם כל הכבוד,

השרים האחרים לא די מיומנים בנושאים האלה. מבחינה עקרונית, אתה לא רוצה שתהיה

תפיסה מרכזית איזו עבירה אפשר להפוך לעבירת קנס?
מ' ו ירשובסקי
די בהתייעצות. איו צורך בהסכמה.
היו"ר א' לין
חבל להתווכח בעניו זח. איו בזה שינוי, זה ממילא קיים בחוק.
י' קרפ
אני רוצה לקרוא את הסעיף בפקודת התעבורה שמגדיר עבירת קנס: עבירה על

פקודה זו או על תקנה, לרבות חוק עזר, ואשר שר התחבורה, בהסכמת שר המשפטים,

הכריז עליה בצו שפורסם ברשומות שהיא עבירת קנס. סעיף מקביל יש לגבי פקודת

העיריות.
היו"ר א' לין
(קורא סעיף 2: הוספת סעיף 255א - התיישנות עבירות קנס.)
שי שטרית
מה משמעות הדבר? נניח שאדם עבר עבירת תעבורה בכביש ירושלים-תל-אביב.יכול

בכלל לקרות ששוטר ישמור את הרישום אצלו בפנקס ואחרי שנה יגיש?
י' קרפ
הכוונה לאותם מקרים שנשלחה לאדם הודעה בדואר, למשל, על עבירת חניה, והוא

לא קיבל את ההודעה. כשקיבל הודעה חוזרת על החוב שלו, הוא בא לברר את העניו ואז

צריך לתת לו הודעה חדשה. אנחנו חשבנו שאם עברה שנה מיום ביצוע העבירה,

מוחקים.

בחוברת הכחולה נאמר שאם היתה עבירת תעבורה ואדם הודיע, לפי סעיף מסוים

בפקודת התעבורה, שלא הוא נהג ברכב אלא אדם אחר נהג ברכב, תהיה תקופת ההתיישנות

שנתיים ולא שנה. בשלב מסוים חשבנו שאחרי שהכנסנו מוסד של בקשה לביטול קנסות,

ההוראה הזאת מתייתרת משום שאדם חייב להגיש תור שלושים יום בקשה לביטול הקנס,

ואז ממילא יודיע שלא הוא אלא אחר נהג ברכב. אבל לא הבאנו בחשבון את האפשרות



שאדם יבקש להשפט ואת העובדות לגבי מי שנהג ברכב ימסור במהלך המשפט, בשלב הרבה

יותר מאוחר, לאחר שעברה שנה, ואז אי אפשר יהיה עוז למסור הודעה לאדם שנהג ברכב

ועבר אותה עבירה. אני מציעה לחזור לנוסח שבחוברת הכחולה ולתת תקופה של שנתיים

רק למקרה של טענה מהסוג הזה.
היו"ר א' ליו
אני חושב שנחזור לעניו זה לאחר שנדבר בסעיף שנותן אפשרות הארכה, אז תהיה

תמונה שלמה לעינינו. אנחנו עוסקים עכשיו רק בחצי העניו והחצי השני בא פתרונו

בסעיף אחר, וכדאי לדו ו בשני הסעיפים ביחד.
א' אבוחצירא
לפי ההסבר של גב' קרפ, מדובר במקרה שאדם לא קיבל את ההודעה הראשונה. יכול

גם להיות שאדם קיבל את ההודעה הראשונה ויאמר שלא קיבל. מה שכתוב בסעיף בנוסח

הלבו הוא "עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס", וזה יכול להיות מאלף סיבות, או

שהאדמיניסטרציה היתה גרועה, או שהוא לא קיבל את ההודעה ובאה הודעה חוזרת, או

שסתם לא שילם. יש הרבה מקרים שאדם לא שילם, העניו נמשך. עברה שנה - הכל נמחק?

לפי הפשט של הסעיף הזה, אם לא שילם במשך שנה - החוב נמחק.
י' קרפ
מה שאנחנו אוסרים אחרי שנה זה למסור הודעה. אנחנו מטילים על

האדמיניסטרציה חובה לפעול בתוך זמו סביר כדי להודיע לאנשים שהם עברו עבירה.

הסעיף הזה לא חל על מי שקיבל הודעה ולא שילם.

אסור להגיש כתב אישום או הודעת תשלום קנס או הזמנה למשפט אם עברה שנה

מיום ביצוע העבירה.
היו"ר א' לין
נניח שאדם קיבל הודעה שבעה חודשים לאחר ביצוע העבירה, תור 30 יום הוא

הודיע שהוא מבקש להשפט, וכתב האישום הוגש לו לאחר שנה וחודש. על פי הסעיף הזה

הדבר בלתי אפשרי?
י' קרפ
הדבר אפשרי, מכיוון שניתנה הודעה לארור שבעה חודשים הסעיף הזה לא רול.
היו"ר א' לין
הסעיף אוסר הגשת כתב אישום אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה. הדבר כתוב כאו

מפורשות. אם חלפו שנה וחודש מיום ביצוע העבירה, אי אפשר להגיש כתב אישום. אני

לא אומר שזה לא בסדר, אבל אנחנו צריכים לפחות להביו מה משמעות הדבר.
סנ"צ ר' גוטליב
סעיף 230 מדבר על הזמנה למשפט, ספציפית לעניו ברירות משפט, והוא לא מוזכר

כאן. עניו ההזמנה למשפט אחרי שהוגשה בקשה להשפט מוסדר בסעיף 230: הודיע אדם על

פי סעיף 229(א) שברצונו להשפט על העבירה, תשלח לו הזמנה למשפט.
י' לוי
תוך כמה זמו?
סנ"צ ר' גוטליב
לא כתוב, ואין גם צורך לכתוב זאת. הסעיף הזה שמדבר בהתיישנות ואוסר הגשת

כת1 אישום, אומר איזה כתב אישום אסור להגיש: "לא יוגש עליה כתב אישום ולא

יומצאו בענינה הזמנה לפי סעיף 222..." הוא לא דן בהזמנה למשפט לפי סעיף 230.
היו"ר א' לין
התוצאה ברורה לנו. השאלה היא אם בזה אנחנו רוצים.
י' קרפ
כן.
י' לוי
באותה מידה שאנחנו רוצים לזרז את האדמיניסטרציה לפתוח בהליכים, ואומרים

שאם תוך שנה לא התחילו בהליך חל חוק ההתיישנות והעבירה בטלה, כר צריו להיות גם

התחילו בהליר אבל בגלל האדמיניסטרציה הוא מתעכב. יכול להיות מקרה שאדם יקבל

הודעת קנס ויודיע שהוא רוצה להשפט, ואת כתב האישום יקבל לאחר שלוש שנים. צריך

להגביל את התקופה.

אני חושב שצריו לכלול גם סעיף 230, ולקבוע שכתב אישום יוגש לא מאוחר משנה

מיום שאדם הודיע. על רצונו להשפט. יכול להיות שתור למשפט יהיה רק כעבור

שנתיים, אבל הוא צריו לקבל את כתב האישום בתוו שנה מיום שהודיע כי רצונו

להשפט.

לא נראה לי שנכון יהיה לקבוע תקופת התיישנות של שנתיים למקרה שיש צורו

באיתור הנהג. לדעתי, תקופה של שנה היא מעל ומעבר לזמו הנחוץ במקרים הרגילים.

בעצם הודאות כאלה צריך אזרח לקבל תוך חודש, חודשיים, שלושה חודשים. לאחר תקופה

ארוכה יותר גם הזכרון כבר לא עובד.

אני קיבלתי עכשיו הודעה שבנובמבר 1989 עברתי את המהירות המותרת 10-1 קמ"ש.

וגברו מאז חמישה חודשים, אינני זוכר מה היה. שנה היא זמן ארוך. אני חושב שתקופה

של שנה זה המכסימום שצריך לקבוע לכל המקרים. במשך שנה אפשר לאתר את הנהג השני

ואיו צורו לקבוע שתי תקופות לענין התיישנות.
י ו"ר א' לין
אני חושב שלקבוע תקופה של שנה באופו גורף, גם להוצאת הזמנה, גם להודעת

תשלום קנס וגם להגשת כתב אישום, זה לא טוב. נתתי קודם דוגמה. אני מציע שנקבע

תקופה שבה אפשר להוציא הזמנה למשפט או הודעת תשלום קנס. זה דבר אחד. דבר שני,

מרגע שאדם אמר שהוא רוצה להשפט, תוך תקופה מסוימת צריך להמסר לו כתב האישום.

אני הולך בכיוון דבריו של חבר-הכנסת לוי. צריך להטיל חובה ברורה גם על

האדמיניסטרציה. הודיע אדם על רצונו להשפט, צריך לתת לו כתב אישום לא לאחר חמש

שנים ו לא לאחר שנתיים אלא תוך תקופה סבירה. לא נמסרה לו הזמנה למשפט, לא נמסרה

לו הודעת תשלום קנס - חלה התיישנות. אני הייתי מסתפק בתקופת התיישנות קצרה

יותר - חצי שנה מיום שאדם הודיע כי רצונו להשפט. חלפה תקופה ארוכה יותר, אי

אפשר כבר להוציא הזמנה למשפט. זו הצעה למחשבה ולדיון.
סנ"צ ו' שחם
לשאלתו של חבר-הכנסת לוי, אנחנו לא מדברים על כו שיש לנו קושי באיתור

הנהג. אנחנו רוצים למנוע את האפשרות שהסמכות שלנו להגיש כתבי אישום תופקד בידי

האזרח. אדם מקבל הודעת קנס, משהה אותה 10 חודשים ועד שנה, ואז הוא אומר: לא

אני נהגתי, אשתי נהגה. למקרים אתה אנחנו מתכוונים. אנחנו לא אומרים שאם לנו

לקח המון זמן לאתר את הבעלות על הרכב תהיה לנו עוד תקופה נוספת.
היו"ר א' לין
נגיע לענין זה כשנדון בסעיף אחר. אני מציע שנעסוק כרגע בתקופת ההתיישנות

על מרכיביה היסודיים.,
א' אבוחצירא
ההצעה שלך טובה מאד כדי לזרז את האדמיניסטרציה והיא גם הוגנת כלפי האזרח.

במדינה מסודרת חצי שנה זה זמן סביר.
היו"ר אי ליו
אפשר לקבוע שנה. אני לא אומר חצי שנה, הצעתי היא שהתקופה תחשב מיום שאדם

הודיע שהוא רוצה להשפט.
א' אבוחצירא
הוא צריך להודיע תוך שלושים יום. אני לא חושב שהאדמיניסטרציה אצלנו

בנויה לטיפול בכמות האדירה של הניירת של קנסות כאלה ואחרים. אני חושב איו

האזרח הישראלי ינצל את הסיטואציה הזאת. ניתן לאנשים אפשרות לנצל את בעיות

האדמיניסטרציה ולצאת ללא שום עונש על עבירות תנועה. יש די פטנטים יאפשרו

לאלפים רבים לצאת ללא קנס או עונש, ולא תהיה הרתעה של הנהג הישראלי.
היו"ר א' לין
אני לא רואה שום ערך בעבירות קנס, שהו עבירות פשוטות, אם הגשת כתב האישום

תעשה יותר שנה לאחר שאדם הביע רצונו להשפט. כל העניו הזה מוכרח לרוץ הרבה

יותר מהר, בזה תלויה ההרתעה. אם לא קובעים תקופה, זאת אומרת שגם לאחר שעברו

חמש שנים אפשר להגיש כתב אישום. השאלה שלפנינו היא אם לקבוע תקופת זמן או לא,

אחר נדבר איזו תקופה.
א' אבוחצירא
אפשר להפריד ביו עבירות מסוגים שונים, לדוגמה, עבירת חניה - שלושה

חודשים, או שישה חודשים.
היו"ר א' לין
זה מסבך אותנו.
א' אבוחצירא
אם העבירה היא חניה, לא נורא שתימחק. אני לא רוצה להתנפל על האזרח שחנה

לא בסדר וקיבל קנס. צריך להיות יחס אחר לעבירות חמורות של מהירות נסיעה.

בעבירות חניה איו עניו של הרתעה. יש מי שלוקחים בחשבון בתקציב שלהם סכום חודשי

קבוע לדו"חות חניה, ואנחנו לא יכולים להתמודד עם הבעיה הזאת. אנחנו צריכים

לחשוב על העבירות שמסכנות את המשתמשים בדרך.
די טלמור
רציתי להפנות את תשומת לב הועדה הנכבדה לכר שההזמנה למשפט היא פונקציה של

ימי שיפוט שבית המשפט קובע. זה לא תלוי ברשות האדמיניסטרטיבית, זה לא תלוי

בהגשת כתב האישום מצד העיריה.

בעצם האזרח הוא שיוזם הגשת כתב אישום. הרשות המקומית מלכתחילה יכלה להגיש

כתב אישום, היא העדיפה לתת ברירת משפט. אם האזרח מודיע שהוא רוצה להשפט, צריך

לפנות לבית המשפט ולבקש מועד למשפט. זו בעיה רצינית, כי ידוע שזמנו של בית

המשפט לא פנוי לעבירות מסוג זה.
הי ו "ר אי לין
אנחנו לא מדברים על מועד המשפט אלא מועד קבלת ההזמנה.
ד' טלמור
אני לא יכול לונו: לו הזמנה בלי תאריך.
הי ו"ר א' לין
אנחנו מוכרחים לקבוע תקופה מוגבלת לעניו הזה, אי אפשר למשוך את זה בלי

סוף ולאחר שנתיים לתת לאדם הזמנה למשפט. אם האדמיניסטרציה לא יכולה להתמודד,

שלא יעבירו עבירות לברירות משפט.
ד' טלמור
אדוני היושב ראש, אני חושב שהרעיון הבסיסי שלך הוא נכון. הייתי מציע ללכת

בכיוון זה, ההודעה הראשונה צריכה לצאת בתור תקופה מסוימת, אחרי כן צריך האזרח

ליטול יוזמה, או לשלם או להודיע שרצונו להשפט. צריך לקבוע תקופה סבירה שתאפשר

לרשות המקומית לפנות לבית המשפט, והמנין הוא מיום שאדם הודיע על רצונו להשפט,

ולא מיום ביצוע העבירה.
י' קרפ
אני מבקשת שנסתכל על העניו בהקשר לתכלית שאנחנו רוצים להשיג. התכלית היתה

שבעבירות מסוג זה, שהו פחותות בהשיבו תו, אנחנו לא צריכים להטריד את האזרח

בהודעה ראשונה לאחר שעבר זמו רב מאד והוא כבר לא יכול להעריך מה באמת קרה.

המצב שונה לגבי אדם שקיבל בזמן הודעה של ברירת משפט וביקש להשפט. ברגע

שקיבל הודעה על ברירת משפט, יש לו זמו סביר שבו הוא יכול להכיו את ההגנה שלו,

לחשוב על נימוקי ההגנה שלו. השאלה מתי תומצא לו ההזמנה למשפט לא צריכה להשקל

במסגרת הזאת אלא במסגרת הכללית.

כאן אני מבקשת להשיב לחבר-הכנסת לוי. מהי המסגרת הכללית של ההתייחסות

לאפשרות להעמיד אדם לדיו עקב מכשלה של האדמיניסטרציה? יש לנו התיישנות

עבירות, שנידונה בחוק סדר הדיו הפלילי בסעיף 9: באיו הוראה אחרת בלעניו זה

בחוק אחר, איו להעמיד אדם לדיו בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה - התאריך הקובע

הוא יום הביצוע, אנחנו מדברים על עבירות שהן עוון - חמש שנים. החוק קובע:

בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם חקירה על

פי חיקוק או הוגש כתב אישום, או התקיים הליך מטעם בית משפט, יתחיל מניו

התקופות מיום ההליך האחרוו בחקירה, או מיום הגשת כתב האישום, או מיום ההליך

האחרוו מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר.

זאת אומרת שאם יש מחדל עשיה, חוסר טיפול מצד הרשויות הממונות על התביעה,

מתחיל מירוץ התיישנות. מירוץ ההתיישנות הזה לגבי עוון הוא חמש שנים. התקופה

הזאת מתחילה לרוץ מיום הפעולה האחרונה שנעשתה בהליכי התביעה.

אנחנו סברנו שלעניו השלב הראשוני של מסירת ההודעה, התקופה של חמש שנים

היא ארוכה מדי. הגענו למסקנה הזאת בעיקר משום בעיה שנתקלנו בה, המאסות הגדולות

של אנשים שפנו לעיריות וביקשו להסדיר את ענינם לאחר שריבלו הודעה על עיכוב

רישיון, אז הסתבר שיש טעויות בכתובות ושצריך היה למסור להם הודעות חדשות.

אנחנו חשבנו שבגלל המאסות ובגלל הבעיה שהתבררה לפנינו, תקופת התיישנות של חמש

שנים היא לא מתאימה. הצענו תקופה של שנה. אני מציעה שנסתפק בקביעה של שנוי

לענין ההודעה הראשונה. לא נשרת שום תכלית בזה שעכשיו נסדר אחרת את סדר הדיו

הפלילי דווקא בעבירות של ברירת משפט. זאת לא היתה התכלית.
הי ו "ר א' לין
אני רוצה להציג עמדה שונה. עלולה להיות קטסטרופה שאיש לא ישורנה. אם

בעבירות של ברירותמשפט, שהיום כמעט כולן עבירות תעבורה, אני מדבר על הרחבה

שכבר נעשתה בידי שר התחבורה, יש 23 עבירות תעבורה שהפכו לברירת משפט ויש

תוכנית הרחבה נוספת ב-1 באפריל, אם הגשת כתבי אישום לא תעשה בתוך חצי שנה מיום

שאדם הודיע שהוא רוצה להשפט - כל המערכת הזאת תקרוס. תהיה הצטברות אדירה. אם

על עבירה שנעברה היום יגישו כתב אישום בעוד שנתיים, הרי על עבירות בעוד שנתיים

יגישו בעוד ארבע או חמש שנים.

אנחנו לא יכולים כל הזמן להתאים את החוק לבעיות האדמיניסטרציה. אם

האדמיניסטרציה לא יכולה להתמודד עם הגשת כתב אישום בתור תקופה סבירה - אני

רוצה שנבין את תכלית העניו, אני שופט את הדברים לפי התכלית, מדובר פה בעבירות

תעבורה שהו במאסות אדירות, והרעיון של ועדת לוין, שחלק מהמלצותיה כבר אומצו,

הרעיון היה שחלק גדול מעבירות התעבורה יועברו לברירת משפט כדי שאפשר יהיה

לתקוף מהר יותר ובמאסות דפוסי התנהגות שרוצים לשרש מו הדרכים. אם כתב אישום

יבוא לאחר תקופה ארוכה, לא הועלנו שום דבר והמהלך הזה כולו ייכשל.

צריר לזכור שמדובר בעבירות קטנות. לדוגמה, אדם לא שמר רווח - זו תהיה

עבירת קנס, ברירת משפט. אם יודיע שהוא רוצה להשפט, הוא יקבל הודעה שהוא מוזמן

למשפט בעוד שנתיים?
י' הרפ
זה המצב גם בעבירות חמורות יותר.
היו"ר אי לין
אם אדם עבר עבירה, ההודעה הראשונה צריכה להנתו לו בתוך חצי שנה. אם הודיע

שהוא רוצה להשפט, ורק במקרה זה מתעוררת הבעיה, תור שנה צריר להגיש כתב אישום.
שי שטרית
אני תומר בעמדת היושב ראש. סעיף 2 יוצר מצב מוזר: אדם התעלם לחלוטין

מהודעת קנס, לא שילם; אם עברה שנה - הדבר נמחק.
היו"ר אי לין
לא. כפי שהסבירה לנו קודם גבי רחל גוטליב, הסעיף הזה חל רק על סעיפים

מיוחדים. אם ניתנה לו הזמנה למשפט או הודעת תשלום קנס בתור שנה, איו התיישנות.
ש' שטרית
שאלתי בהתחלת הדיון למה הכוונה בסעיף הזה, אמרו לי שהכוונה למקרה שנשלחה

הודעה לאדם והוא לא קיבל.
י' קרפ
לא היתה המצאה ראויה. מדובר על מי שלא קיבל הודעה, ולא חשוב מה הסיבה,

ועברה שנה מיום ביצוע בעבירה. אם קיבל את ההודעה, חל עליו מה שכתוב בחוק,

הוא חייב לשלם קנס. אם הוא מגיש תור 30 יום בקשה להשפט, יש פרוצדורה. אם לא

הגיש, נוספים קנסות והוא חייב בתשלום.
ש' שטרית
אני תומר בהצעת היושב ראש להגביל את התקופה. אני מציע חצי שנה.
היו "ר אי ליו
אני לא אומר כרגע. אם חצי שגה או שגה. אגי אומר שצריך לקבוע שתי תקופות

מוגדרות, אחת להודעה הראשונה שצריך אדם לקבוע על ביצוע העבירה, וזה יכול להיות

בדרר הזמנה למשפט שזו ברירת קנס, או הודעת תשלום קנס שהיא ברירת משפט. מיום

שאדם הודיע שהוא רוצה להשפט, חייבים להגיש לו את כתב האישום בתור שגה. אחרת כל

המוסד הזה יתמוטט.

נדמה לי שהעקרון מקובל. הבעיה היא אדמיניסטרטיבית. אני לא חושב שברירת

משפט אפשפר להכניס בתקופת ההתיישנות של עוון, צריך לקבוע זמן, לפי דעתי גם

להגשת כתב אישום.
נצ"מ מי מילגוב
לגבי משלוח ההודעה הראשוגה אין בעיה. אדם שביקש להשפט מקבל מיד תאריך

למשפט. הוא לא מקבל כתב אישום. כתב אישום אפשר להכיו רק כשאגחגו מודיעים

להגהלת בתי המשפט על פתיחת התיק. לפי בקשת הגהלת בתי המשפט, ההודעה הזאת צריכה

להגיע אליהם לא מוקדם מחודש לפני המועד.
היו"ר אי ליו
גהלים אפשר לשגות.
נצ"מ מ' מילגוב
לא תמיד ניתן לעמוד בזה.
היו"ר אי ליו
אנחנו כאן מחוקקים חוקים. נהלים אפשר לשנות. הנהלים ישתגו לפי החוק שיקבע

המחוקק. בהגחה שהגהלים משתנים, האם יש קושי להוציא כתב אישום בתור שגה מיום

שאדם הודיע שהוא רוצה להשפט?
גצ"מ מי מילגוב
כמו שלא תעשה חוק שהציבור אינו יכול לעמוד בו, לא תעשה גם חוק שהמינהל

אינו יכול לעמוד בו, ברמה של סבירות ובהנחה שהמינהל פועל בכל הרצון הטוב.

הקשיים של הגהלת בתי המשפט לאפסו ולעקוב אחרי עשרות אלפי התיקים שיצטברו אם

ההודעה תשלח מראש, יגרמו לאזרח הרבה יותר בעיות משיש היום.

אם האזרח מקבל הודעה על המשפט בזמן, בתוך תקופה סבירה לאחר ההודעה שלו,

השאלה אם קיבל או לא קיבל כתב אישום מפורשט לא צריכה להשפיע לעגיו תקופת

ההתיישגות, משום שהוא כבר קיבל הודעה על מועד המשפט והוא כבר יודע תאריך.

אגחגו יודעים שהעיכוב הוא בתורים בבית המשפט ולא בבירוקרטיה.
היו"ר א' לין
אדם קיבל הודעת קנס, הוא ביקש להשפט. לאחר מכו הוא מקבל הזמנה למשפט, עם

תאריך. אם קיבל הזמנה תוך שנה עם תאריך לדיון, זה מספיק לנו. אפילו בלי כתב

אישום.
מ' וירשובסקי
אזרח קיבל הודעה שהמשפט על עבירה מסוימת יהיה ב-1 ביגואר 1994. תור כמה

זמו יוכל לקבל כתב אישום? אולי אפשר לקבוע מועד גם לעגיו זה.



יש כאן אי הגנה. אדם עברה עבירה ביום מסוים. הודעה ראשונה על ביצוע

העבירה, אם זו ברירת קנס או הודעת תשלום קנס, שהיא ברירת משפט, חייבים להמציא

לו בתוך חצי שנה מיום ביצוע העבירה. בברירת קנס אין לנו בעיה, כי אם איננו

משלם את הקנס הוא עובר אוטומטית למסלול של משפט. על זה אינני מדבר כרגע. אם

קיבל הודעת תשלום קנס והוא מודיע שרצונו להשפט, בתור כמה זמן צריכה התביעה

למסור לו כתב אישום? כתב האישום מהווה גם הזמנה למשפט עם מועד למשפט.
י' קרפ
אני רוצה לפתוח בשאלה אם ההודעה הראשונה צריכה להמסר תוך חצי שנה או תוך

שנה. אני חושבת שזאת פונקציה של הבעיות שיש לרשויות ואם הן יכולות לעמוד

בהגבלה לתקופה של חצי שנה, כי לא הייתי מציעה לתת פרס לאנשים שעברו עבירה

ולאחר חצי שנה תחול ההתיישנות.
מ' וירשובסקי
משחררים אסירים מפני שאיו די מקום בבתי הסוהר.
י' קרפ
שינינו מהמצב הקיים משום שחשבנו שתקופה של חמש שנים היא ארוכה מדי

לעבירות מסוג כזה. אבל אני לא מציעה שנפליג לצד השני. אם המשטרה והרשויות

המקומיות אומרות שאיו בעיה למסור הודעה בתוך חצי שנה, אני אהיה האחרונה שאבקש

לקבוע שנה. אבל אני חושבת שאנחנו צריכים לראות בעינים פקוחות את היכולת של

המשטרה להערר לדבר הזה.
ד' טלמור
אני לא חושב שתקופה קצרה משנה תספיק. היא מספיקה למקרים השיגרתיים, אבל

לא למקרים בעייתיים. אם היתה טעות בכתובת, צריר שוב למסור הודעה ראשונה, כי

האיש לא קיבל את ההודעה לא באשמתו אלא מפני שהיתה טעות בכתובת.
י' קרפ
היתה הצעה שנגביל בזמן גם מתן הזמנה למשפט. לפי תקנות סדר הדיו הפלילי,

הזמנה למשפט כמוה כהזמנה למשפט וכתב אישום. כלומר, איו הפרדה ביו הזמנה למשפט

וביו כתב אישום. השאלה שנשאלת היא אם האדמיניסטרציה יכולה לשלוח את זה בתור

פרק הזמו שנקבע או שזה קשור בהסדרים עם בתי המשפט, ובגלל העומס בבתי המשפט אי

אפשר להגיע לתוצאה הזאת.

אני לא חושבת שמשרד המשפטים יאמר שהוא נגד קביעת זמן, אבל צריך לראות את

הענין בפרופורציה. אם הדבר מותנה בהליכים בבית משפט, אם נגביל את הזמו בברירת

משפט משמעות הדבר, לדעתי, שנעמיס על בתי המשפט את החובה להתמודד עם ברירות

משפט בתוך שנה על חשבון משפטים אחרים.
י' לוי
רק לקבוע מועד. המשפט יכול להיות לאחר שלוש שנים.

היו"ר אי לין;

בתי המשפט ישנו קצת את הסדרים.
י' קרפ
גם בענינים אחרים אנחנו לא קובלים את הסדרים לבתי המשפט.
היו"ר א' ליו
אני מציע שלא נקבע עכשיו את התקופה, נקבע רק את העקרון. לדאבוננו , לא

נסיים היום את הדיון בחוק הזה. נמשיך בנושא זה בישיבה ביום שלישי הבא, ואז נשב

הרבה זמןעד שנגמור את הדיון בחוק הזה. אי אפשר עוד לדחות.
ד' ליבאי
מלכתחילה התכוונו מציעי הצעת החוק להקל עם הנהוגים, ונם העבריינים, משום

שכיום העבירה שבה מדובר תתיישן לאחר שעברו המש שנים. הבינו מציעי הצעת ההוק

שזאת תקופת התיישנות ארוכה מדי ובאו להציע לנו, בסעיף 1 להצעת החוק, תקופת

התיישנות קצרה בהרבה - שנה אחת, ובמקרים חריגים - שנתיים.

הערתי כבו בעת הדיון במליאה, שאם צריך תיקון לתקופת ההתיישנות, אני חושב

שהתיקון צריך להיות בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי שם מדובר על תקופות התיישנות

שונות.

נראה לי שכרגע אנחנו לא כל כר עוסקים בהתיישנות העבירות, וספק בעיני אם

כדאי להכניס אותנו למבוך הזה של תיקון סעיפי ההתיישנות בכללותם, אלא אנחנו

רוצים יותר לקבוע לוח זמנים ספציפי לטיפול בברירות קנס בעבירות תעבורה. לכן

הדרו שנראית לי ענינית היא לקחת את הסעיפים בחוק סדר הדין הפלילי שמטפלים

בפרוצדורה של טיממפול בעבירות תעבורה, ואם רוצים להכניס לוח זמנים כפי שהציע

היושב ראש, להכניס זאת לאותם סעיפים ספציפיים. ואז יבינו מה הפרוצדורה, כי היא

תהיה כתובה בחוק.

יש פרוצדורה של עבירות קנס, שכתובה בסעיפים 221 עד 224. אבל כאשר באים

לדבר בעבירות תעבורה, במפורש מוציאים את הסעיפים האלה מכלל תחולה וקובעים

פרוצדורה מיוחדות לעבירות קנס בעבירות תעבורה. בסעיף 228(ד) נאמר: על עבירות

שסעיף זה חל עליהן - ובסעיף זה מדובר בעבירות תעבורה - לא יחולו הוראות

סעיפים 222 עד 224, שענינם עבירות קנס רגילות.
היו"ר א' לין
לא י כולו מסיבה פשוטה, משום שכל עבירות התעבורה הן ברירת משפט. זו הסיבה

היחידה.
ד' ליבאי
הכותרת של סעיף 228 היא ברירת משפט. עכשיו אנחנו באים לדבר על עבירת קנס

שהיא עבירת תעבורה.
היו"ר א' לין
עבירת קנס שהיא עבירת תעבורה היא ברירת משפט על כל מרכיביה ומאפיניה.

סעיף 228 עוסק בזה לא משום שזו עבירת תעבורה, אלא משום שמרגע שהוגדרה כברירת

משפט לא חלים עליה הכללים של עבירת קנס רגילה שהיא ברירת קנס. אנחנו מדברים

עכשיו על עבירת קנס שהיא ברירת משפט. כל עבירות הקנס נחלקות לברירת קנס

ולברירת. משפט. כל ברירת משפט, אם היא עבירת תעבורה ואם לא, חלים עליה הכללים

האלה.
ד' ליבאי
נקרא סעיף 288(א): היה לשוטר, או למי ששר הפנים או שר התחבורה הסמיך לכך-

- אלה פקחים למיניהם - היה יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירת קנס שהיא עבירת

תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, רשאי הוא למסור לו הודעת תשלום קנס.
היו"ר א' לין
תקרא גם סעיף קטן (ג) להשלמה.
ד' ליבאי
סעיף קטן (3): רשאי לקבוע כי עבירות קנס נוספות יהיו עבירות של ברירת

משפט ויחולו עליהן הוראות סעיף זה וסעיפים 229 ו-230 בשינויים המחוייבים.
היו"ר א' לין
יש לנו שני סוגים: עבירות תעבורה ועבירות אחרות.
די ליבאי
כרגע אנחנו מדברים על עבירות תעבורה.
היו"ר א' ליו
לא. אנחנו מדברים בברירת משפט, לא בעבירות תעבורה. אנחנו מתקנים את סדר

הדיו הפלילי ודנים בסעיף העוסק בברירת משפט. הנוסח של סעיף 228 הוא לא טוב

ביקשתי שקצת ישפצו אותו. על פי הנוסח הקיים אפשר לחשוב ששוטר יכול להחליט

דעתו מתי להפוך עבירת קנס לברירת משפט.
די ליבאי
מכל הדוגמאות שהובאו ומכל השאלות שנשאלו, התרשמתי שמדובר בעיקר במאסה

הגדולה של עבירות תעבורה. אחר כך נחשוב מה הפועל היוצא אם דיו אחד לאלה

ולעבירות קנס נוספות. נדבר רגע על עבירות תעבורה ואחר כך נעבור לפיסקה (ג), כך
בנוי החוק
פלוני עבר עבירת קנס שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה...

רשאי הוא למסור לו הודעת תשלום קנס. מה שמציע היושב ראש, ולדעתי אפשר וצריו

לשלב את זה בסעיף 228, לא בסעיף כללי במקום אחר שדן בהתיישנות, צריך לכתוטב:

רשאי הוא למסור לו בתור חצי שנה מיום שנעברה העבירה או מיום שבעל הרכב הוכיח

שלא חלה עליו האחריות לעבירה לפי סעיפים 169) ו-70(א) לפקודה האמורה אלא על

מי שנהג ברכב.

אני מציע הגבלת זמן של שנה להכניס בסעיף 228(א). ממילא פיסקה (ג) מפנה ל-

(א). אני חושב שגם בעבירות קנס אחרות לא צריך יותר משנה. לכו הכנסה של הגבלת

זמן להודעת תשלום לסעיף 228 היא נכונה, היא חלה על עבירות תעבורה ומכוח פיסקה

(ג) על כל עבירות הקנס הנוספות שהועדה הזאת תאשר.
יי קרפ
אם נכניס את זה רק בסעיף 228 זה יחול רק על עבירות ברירות משפט. צריך

יהיה סעיף מקביל לגבי עבירות של ברירות קנס, וצריו יהיה סעיף מקביל לגבי הגשת

כתב אישום בכל אחד מהסוגים. אנחנו קבענו הוראה כללית.
די ליבאי
אני רציתי להציע שהגבלות זמן יבואו באופן עניני בסעיף 228(א); במקביל

בסעיף 230, האומר שמי שרצונו להשפט תשלח לו הזמנה למשפט, יוסף תור שנה מיום

העבירה. ואז לא עוסקים בהתיישנות כללית אלא בדברים ספציפיים שמגבילים את

השלטון בתקופת זמן סבירה לשלוח את ההודעות הרלוונטיות, בין אם זו הודעת תשלום

קנס וביו זו הזמנה למשפט, שסעיף 230 עוסק בה, וביו זו הגשת כתב אישום בסעיף

228(ה). אם זה רלוונטי, לפי דבריו, גם לסעיפים אחרים, שם המקום.

הייתי מולו לתמוך בהצעת היושב ראש שהודעה ראשונה על ביצוע עבירה צריף

יהיה לתת בתוך חצי שנה, אבל אני שומע שלרשויות יש קשיים. אני מציע לקבוע שנה.



יש הסכמה על הגבלת הזמן.

הוחלט הודעה ראשונה על ביצוע עבירה תמסר בתור שנה מיום העבירה; כתב

האישום למי שביקש להשפט יימסר בתוך שנה.
ד' ליבאי
אדוני היושב ראש, אם אתה קובע את זה בסעיף התישנות, בהצעת הממשלה, אנא

הכנס את זה בסעיף 9.
י' קרפ
אנחנו לא קובעים התישנו ת. נשנה את כותרת השוליים ונכתוב: הגבלת תקופות.

העקרון של הגבלת תקופות הוא בעל תחולה כללית, על כל עבירות קנס, על הודעת

קנס ועל ברירת משפט.
סנ"צ ר' גוטליב
הנושא של הגבלת מועד לפי סעיף 230 צריך תיאום עם הנהלת בתי המשפט.
היו"ר אי ליו
הגענו כבר לשלב מסוים בדיון. אל תיתנו לי עצות עם מי צרי ר להתייעץ. הבאנו

בחשבוו את הנהלת בתי המשפט. גם כאן יושבים עורכי דיו שיש להם ניסיון מסוים וגם

ניסיון באדמיניסטרציה.

סיימנו את הדיון בשלוש סוגיות של הקצבת תקופות. על הבעיה של מי שהיה בחוץ

לארץ בעת שנעברה העבירה ולא קיבל את ההודעה נדון בהקשר של סעיף אחר, ואם שם לא

תהיה תשובה - נחזור לעניו הזה.
ש' שטרית
מכיוון שהדרישה לקבל הסכמת שר המשפטים לא הופיעה בחוברת הכחולה - - -

היו"ר א' לין;

אתה רוצה לטעון שזה נושא חדש, על מנת שבהצעה שאתה רוצה להעלות לא יטענו

נושא חדש.
ש' שטרית
אני לא מתכוון לזה. אני רוצה לדעת אם הממשלה נתנה הסכמתה לדבר הזה.
היו"ר א' ליו
גם היום צריך הסכמת שר המשפטים. השינוי היחידי הוא אישור ועדת החוקה חוק

ומשפט.
ש' שטרית
אם גדעון שבחרר הועדה מעודכן, איו צורר בהסכמת שר המשפטים.
י' קרפ
זה קיים גם היום באותם חוקים שמסמיכים שרים לקבוע עבירות כעבירות קנס:

פקודת התעבורה, פקודת העיריות ומועצות מקומיות. באותם חוקים כתוב בפירוש

שהקביעה היא רק בהסכמת שר המשפטים. השינוי הוא שחזרנו על זה כאן במסגרת החוק

הזה כדי שההסדר יהיה שלם לעיני הקורא.
הי ו"ר א' לין
אנחנו עוברים לסעיף 3 להצעת החוק, סעיף 228 לחוק העיקרי שעבר שיפוץ, לאחר

שהנוסח הקודם לא היה ברור.

(קורא סעיף 3 להצעת החוק: החלפת סעיף 228)

אושר סעיף 3

אם לאחר עיון נוסף ירצו חברי הועדה להעיר הערות, אפשר יהיה לעשות זאת

בישיבה הבאה. בינתיים נמשיך ונתקדם.

(קורא סעיף 4: תיקון סעיף 229)
י' קרפ
הערה לסעיף קטן (1). כיוון שהועדה המליצה לקבוע את העקרון שבקשה לביטול

תוגש תוך שלושים יום, הוספנו את החיוב הזה לאותו סעיף שמדבר על חובת ההודעה על

בקשה להשפט בתוך שלושים יום.
הנוסח יהיה
מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס ישלם תוך שלושים ימים מיום

ההמצאה את הקנס הנקוב בהודעה לחשבון שצוין בה, זולת אם תוך אותם שלושים ימים

הודיע בדרך שנקבעה בתקנות שיש ברצונו להשפט על העבירה, או הגיע לתובע בקשה

לביטול כאמור בסעיף קטן (ג).
מ' וירשובסקי
הערה לנוסח סעיפים קטנים (1) ו-(2). הדברים האלה מתפרסים בספר החוקים

וקשה מאז להבין מה המשמעות כשכתוב "יבוא "או הגיש לתובע..." אני מציע לאשר

נוסח חדש לאותו סעיף, כלומר נחזור על הסעיף בשלמותו עם התוספת. זה שנים אני

חוזר ומעיר אותה הערה לגבי חוקים שונים.
היו"ר א' לין
גם אני חושב שעדיף להביא סעיף בשלמותו.

אושר התיקון לסעיף 4(1).

הוחלט להביא בחוק את הסעיף המתוקן בשלמותו.
י' קרפ
בסעיף קטן (2) קובעים חישוב שונה לתוספת הפיגור. במקום תוספת פיגור 100%

תהיה התוספת 50%. עד היום תוספת הפיגור נחשבת על גבי כפל הקנס, אנחנו אומרים

כאן שתוספת הפיגור תחושב על בסיס הקנס המקורי. בכר מפחיתים באופן משמעותי אח.-

תוספת הפיגור.

הכנסנו בסעיף הזה הבהרה. היתה מחלוקת בשאלה אם יש לבתי המשפט סמכות לדון

בבקשה לשנות מתוספת הפיגורים, לבטלה או להפחית ממנה. בענין זה הי תה גירסת

המקום. היו בתי משפט שחשבו שיש להם סמכות, היו שקבעו שאין להם סמכות. לפני כמה

חודשים יצאה הנחיה של נשיא בית המשפט העליון בקביעה שאין סמכות לבתי המשפט.



ואכן כך משום שהסמכות שניתנה לבתי המשפט עד היום היוגה לגבי קנסות שבית משפט

הטיל. אנחנו באים להבהיר שלבית משפט לא ונהיה סמכות והנושא שלבירור הודעות על

תשלום של ברירות משפט יבוא לידי תיקון על ידי התהליך ההדש של סמכות תובע לדון

בבקשות לביטול.
די ליבאי
בסיפא של סעיף קטן (2) נא5ר: "וסעיף 69 לאותו חוק לא יחול". אני רואה כאן

נסיגה מכוונת המחוקק, אם כי הפירוש שניתן על ידי נשיא בית המשפט הוא קרוב

לוודאי פירוש אפשרי לסעיף הזה, והוא הסעיף שבינתיים מחייב את בתי המשפט.

אני רוצה להסב את תשומת הלב לכר שבצד ההסמכה לחייב על קנס שלא שולם תוספת

פיגור, ששעוריה היו כל כך גבוהים, אמר המחוקק שבית המשפט או הרשם רשאים לפטור

אדם על פי בקשתו מתשלום התוספת כולה או מקצתה, אם שוכנעו שהיו סיבות סבירות

לאי תשלום הקנס או חלק ממנו במועד הקבוע. נקבעה פרוצדורה איו לעשות זאת,

ואפילו נקבע שהחלטת בית המשפט או הרשם ניתנת לערעור. זאת אומרת, היה סעד למי

שהיו לו סיבות סבירות לאי תשלום הקנס במועד. עכשיו אנחנו מבטלים במפורש את

התחולה של סעיף 69 עם הסעד הזה ל3בי ברירות משפט.
היו"ר א' לין
נכון, אבל נותנים סעד אחר.
די ליבאי
כן. אני זוכר שהעלינו את הנושא ודנו באפשרויות של פתרון. אני רוצה להציע

לשמר את הגחלת של סעיף 69 על ידי הוצאתה מבית המשפט והרשם והגבלתה לעילות

מוגדרות בלבד. אני מציע שבסעיף 229, לאחר כל התיקונים המוצעים בו, יבוא סעיף
קטן שביעי
אדם כאמור בפיסקה (א) שלא הודיע שיש ברצונו להשפט על העבירה ולא

שילם במועד את הקנסף רשאי תובע לפטור אותו על בי בקשתו מתשלום תוספת הפיגור על

אי תשלום הקנס במועד או חלק ממנו, אם נראה לתובע שהעילה לאי התשלום במועד היא
אחת מאלה
1. החייב בתשלום הקנס או תוספת הפיגור לא קיבל הודעת תשלום קנס;

2,, מקבל הודעת התשלום שהה בחוץ לארץ או היה בשירות חובה בצה"ל או בשירות

מילואים פעיל באופן שמנע בעדו מלשלם במועד; 3. מקבל הודעת התשלום עיכב את

התשלום מסיבת פטירה של בן משפחה או מסיבת מחלה שלו או של בן משפחתו בנסיבות

שבהן היתה הצדקה לעיכוב; 4. הסיבה לחיוב בתוספת הפיגור יסודה בתקלה של רשויות

המדינה. ואני מציע, כפי שכתוב היום בסעיף 69, שהבקשה לפי פיסקה זו תהיה בכתב

ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה. התובע רשאי להחליט בבקשה על

יסוד התצהיר בלבד ובמעמד המבקש בלבד, והחלטתו אינה ניתנת לערעור. שר המשפטים

יתקין תקנות , באישור ועדת החוקה חוק ומשפט, לביצוע סעיף זה.

אני רוצה למנוע את הביטול המהיר הזה של סעיף 69, שמלכתחילה היה ספק אם

הוא חל או לא חל על עבירות תעבורה. זה לא פשוט, כי החוק קובע שמי ששילם את

הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא עונשו. אפשר היה

לפרש סעיף 69 שהוא חל גם על תוספת פיגור, א בל יצא הוראה מכבוד נשיא בית המשפט

העליון שסעיף 69 לא חל על עבירות תעבורה, שבתי המשפט לא יקבלו בקשות להפחתה

בתוספות, למרות שהיו דרסטיות ביותר. עכשיו אנחנו סוגרים כל דרך לבקש הפחתה.

אני יודע את גישתו של היושב ראש, שמי שלא שילם אחת דינו לשלם. אני חושב שאי

אפשר גם להתעלם ממידת הצדק לגבי עילות מסוימות. לדעתי, אין כאן צורך להטריח את

בתי המשפט, במקרה כזה לא נפתח תיק בבית משפט, אבל אין לסגור את הדרך לפנות

לתובע, שימונה לצורך זה, בעילות מוגדרות.

אולי אפשר יהיה לקראת הישיבה הבאה להניח לפני חברי הועדה את הנוסח שאני-

מציע.
היו"ר א' לין
אני מציע שנחזור לרעיון של חבר הכנסת ליבאי לאחר שנעבור על סעיף 4 כולו.
ד' טלמור
בסעיף 3 (3) במקום "ויפרט את הנימוקים להחלטה", שמזה אפשר להבין שהתובע

צריו לתת החלטה שלמה, אפשר לומר: ינמק את החלטתו. בפועל זה נעשה במחשב
היו"ר א' לין
התקבל התיקון לסעיף קטן (3) (ג).
מ' וירשובסקי
עדיין אינני שלם עם הפסקת הליכים מפני ש"בנסיבות המקרה איו ענין לציבור".
היו"ר אי ליו
חבר הכנסת וירשובסקי, זו היתה גם עמדתי. נסוגותי מעמדתי כדי להסכמה רחבה

יותר בועדה. איו טעם להתחיל את הדיון הזה מחדש. אם אתה רוצה, תרשום הסתייגות.
י' קרפ
מסרנו לועדה שהיועץ המשפטי לממשלה יוציא הנחיות לתובעים איך להפעיל את

שיקול הדעת. השר התחייב בעניו זה.
מי וירשו בסקי
ביקשתי שבחוק ייקבע שיהיו הנחיות. או שנקבל הבהרה בעניו זה או שאגיש

הסתייגות. אני לא חושש לערים הגדולים, אבל אני יכול לתאר לעצמי שברשויות

מקומיות קטנות יהיו לחצים לבטל דוחות.
היו"ר אי ליו
סעיף קטו (ה) בא לתת תשובה לכל המקרים שאדם שהה בחוץ לארץ או היה

במילואים ולא יכול היה להגיש בזמו בקשה לפטור. אני מציע בסעיף הזה לתת סמכות

לתובע גם להאריך מועד כדי שאדם יוכל להודיע על רצונו להשפט, או לשלם רק את

הקנס בלי התוספת.
ד' טלמור
זה קיים בסעיף 230: בית משפט רשאי מנימוקים שיירשמו לקיים את המשפט גם אם

ההודעה האמורה ניתנה באיחור.
סנ"צ ו' שחם
כדאי אולי להבחין ביו שלוש סיטואציות. יכול להיות שאדם מבקש לשקול שוב את

האינטרס הציבורי, או כל הנימוקים האחרים, ואז התוצאה היא או ביטול מוחלט של

הודעת תשלום הקנס או חיוב בכל תוספות הפיגורים, או הסיטואציה שדיבר עליה חבר-

הכנסת ליבאי, האיש לא אומר שהוא זכאי לביטול הודעת הקנס, איו כאו עניו של העדר

אינטרס ציבורי, אבל נמנע ממנו לשלם בזמו. חבר-הכנסת ליבאי דיבר על ביטול תוספת

פיגור, לא ביטול הקנס המקורי.
היו"ר א' ליו
חבר הכנסת ליבאי, אני רוצה להקדים ולומר שאני אתנגד להצעה עולו,. כי לפי-

דעתי היא עלולה למוטט את כל המוסד הזה.בקשות לביטול תוספות - תהיה הצפה. גם

העילות הו רחבות.
די ליבאי
נקודת המוצא שלי היא ש1בזמנו היה סעיף שאיפשר לדון בהפחתת שעורים - - -
י' קרפ
לגבי קנסות של בתי משפט. יש הבדל גדול בין תוספת. פיגור ו1ל קנס שהוא בסמום

נמוך ובין תוספת. פיגור על קנסות שבתי המשפט מטילים.
ד' ליבאי
אל תשכחי שרואים את האיש כאילו הודה והורשע וכאילו בית משפט הטיל את

הקנס.
י' קרפ
זה לא שייר לתוספת. הוא משלם את הקנס.
ד טלמור
כאן מתעוררת שאלת ההתיישנות. אם התובע דוחה בקשה ושולח הודעה חדשה, עולה

שאלת התקופות. יתכן שהתובע מקבל את הבקשה כל כך מאוחר, שאם הוא מוגבל בשנה כבר

לא נשאר לו זמן לגבות את הכסף. זאת אומרת שעצם הגשת הבקשה מבטלת את הקנס.
היו"ר אי לין
אם אדם לא יכול היה להודיע בזמן והוא פונה, מחליטים להוציא את ההודעה

בשלב יותר מאוחר, צריך לקבוע לעניו הזה תקופת התיישנות.
י' קרפ
הצעתי שלמקרים האלה נחזור לתקופה של שנתיים, כמו שהצענו בחוברת הכחולה.
סנ"צ ו' שחם
הארכת התקופה לשנתיים היתה רק במקרה שאדם אחר נהג ברכב. מר טלמור מעלה את

השאלה מה קורה אם אדם לא טוען שאחר נהג ברכב אלא מבקש לשקול סגירה מכל מיני

סיבות אחרות.
י' קרפ
אם מדובר מאדם שביקש לשחרר אותו מההודעה בגלל חוסר עניו לציבור, והתובע

דחה את הבקשה, הרי הוא קיבל הודעה ואיו בעיה של התיישנות.
י' קרפ
לפגי סעיף 5 צריך לבוא סעיף נוסף שהוא תיקון סעיף 230, שיחייב למסור את

ההזמנה למשפט תוך שנה.
הי ו"ר אי לין
(קורא סעיף 5: תיקון חוק העונשין)
י' קרפ
לשר המשפטים יש סמכום לפי חוק העונשין לעדכן קנסות לפי העליה במדד. אין

כאן העלאה אלא רק התאמה למדד. אנחנו מציעים שאם שר המשפטים ראה שהיה שינוי

במדד שמצדיק תיקון קנסות, תהיה לו סמכות לתקן גם תוספת הפיגור.
היו"ר א' לין
אני מציע לותר על הסעיף הזה. בחלומות הכי גרועים אנחנו לא צופים אינפלציה

דוהרת. אם המצב יחייב שינוי, נעשה אותו בחקיקה ויהיה פיקוח מלא.
י' קרפ
לפי אותו היגיון שנותנים סמכות. לשר המשפטים לעדכן קנסות, צריך גם לתת לו

סמכות לעדכן תוספת פיגור. תוספת פיגור הוטלה בגלל מוסר התשלומים הירוד בארץ

ומתוך רצון להתמודד עם אנשים שלא משלמים אלא יש יש עליהם שוט. אם שעור תוספת

הפיגור יהיה כמו ריבית רגילה, כדאי יהיה להם לא לשלם.
היו"ר א' לין
למה אנחנו צריכים להכניס את עצמנו לחלום בלהות על אינפלציה בשעור 400%?

זה צריך להעסיק אותנו היום? לא צריך לסבר את החוק. אין ספק שצריך לעדכן

קנסות, והשר יעשה זאת באישור הועדה. אני מציע לכם לותר על הסמכות לשינוי תוספת

הפיגור.
י' קרפ
למען הסדר, אני מבקשת לרשום הסתייגות לשר המשפטים, אם כי אינני בטוחה

שתוגש הסתייגות.
היו"ר א' לין
הוחלט בסעיף 5 למחוק סעיף קטו (1).

אושר סעיף 6

אנחנו מפסיקים את הדיון. אני מבקש לישיבה הבאה להכיו לנו את הנוסח עם

התיקונים שהועדה החליטה עליהם היום. בישיבה הבאה נדון קודם כל בסעיף 7 -

הוראות מעבר. נשמע הערות חברי הועדה, אבל הערות בלבד, לא נחדש את הדיון.

הישיבה תימשך עד שנסיים את הדיון בחוק הזה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:50)

קוד המקור של הנתונים