ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 12/02/1990

חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 9), התש"ן-1990; חוק המעבר (תיקון - חתימת יו"ר הכנסת על חוקים), התש"ן-1989הצעת חה"כ מי וירשובסקי

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 109

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום חמישי. כ"ז בשבט התשיין (12 בפברואר 1990). שעה 11:00
נכחו
חברי הועדה;

א' לין - היו"ר

מ' וירשובסקי

יצחק לוי

י ' עזרן

ש' שטרית

מוזמנים;

יו"ר הכנסת ד' שילנסקי

מזכיר הכנסת ש' יעקבסון

צ' ענבר - יועץ משפטי לכנסת

השופט ר' בודסקי - הנהלת בתי המשפט

עי אליצור - משרד המשפטים

ג' נויטל - " "

רפ"ק י' בוטבול - משטרת ישראל
יועצת משפטית
ר' מלחי
קצרנית
אי אשמן
סדר היום
א. חוק המעבר (תיקון - חתימת יו"ר הכנסת על חוקים).התש"ן-1989 -

הצעת חה"כ מי וירשובסקי

ב. חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 9). התש"ן-1990



א. חוק המעבר (תיקון - חתימת יו"ר הכנסת על חוקים), התש"ן-1989

הצעת חה"כ מי וירשובסקי

היו"ר א' לין;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. אנחנו מקדמים בברכה את יושב

ראש הכנסת דב שילנסקי, את מזכיר הכנסת מר שמואל יעקבסון ואת כל הנוכחים.

הנושא הראשון על סדר היום שלנו הוא חוק המעבר (תיקון -חתימת י ו "ר הכנסת על

חוקים), הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת מרדכי וירשובסקי. חבר הכנסת וירשובסקי מציע

שעל כל חוק שיוצא מהכנסת, ואנחנו יודעים שכל חוקי המדינה יוצאים מהכנסת ונעשים

בידי הכנסת, תהיה חתימה של יושב ראש הכנסת. כיום יש על כל חוק חתימות של נשיא

המדינה, ראש הממשלה והשרים האחראים או הממונים. על חוקים מסוימים יש ארבע חתימות

ואין חתימה מאשרת של מי שעומד בראש המוסד המחוקק. חבר-הכנסת וירשובסקי , בבקשה.

מ' וירשובסקי;

אדוני היושב ראש, בעצם אמרת את עיקרי הדברים. באקראי ניתקלתי בכך שהחוקים של

מדינת ישראל, שהם חוקים של הכנסת, אינם נושאים חתימה של מי שעומד בראש הכנסת -

יושב ראש הכנסת, אם כי חתומים על החוקים כל מיני אנשים , שכבודם במקומו מונח.

עיינתי בספרי המשפט הקונסטיטוציוני ולא מצאתי הסבר מתקבל על הדעת. דיברתי

בענין זה עם מספר פרופסורים למשפט, שאמרו לי שהדבר נוצר בהיסח הדעת. הואיל שלא
עסקו באופן יסודי בחוק יסוד
החקיקה - כפי שצריך היה לעשות, היינה אפילו הרצאת

פתיחה של שר המשפטים דאז שמואל תמיר אבל הדיון לא נמשך - כל הנושא הזה נשתכח.

ההצעה שלי לא באה לשנות לא תקפותם של חוקים וגס לא סדרי בראשית. הגשתי את

ההצעה כי אני סובר שיש חשיבות לתת מעמד של כבוד לכנסת. הרבה פעמים אומרים: הממשלה

חוקקה חוק. ולא היא. הכנסת היא שמחוקקת. כדי לתת ביטוי לדבר הזה, ראוי שעל חוקי

מדי נת ישראל תהיה גם חתימתו של יושב ראש הכנסת.

לא נגעתי בענין החתימות האחרות על החוקים. לא הצעתי חוק יסוד, הצעתי את ההצעה

כתיקון לחוק המעבר על מנת שלא יעוררו כל מיני שאלות שכרוכות בחוקי יסוד. אמרתי

שצריך לתקן את חוק המעבר שקיים משנת 1949. ואני חושב שזו הדרך הטובה ביותר.

אם באותה הזדמנות יש גם רצונות וכוונות אחרות לחברי הועדה להעלות נושאים

אחרים שקשורים בנושא הזה, אני לא מתנגד. אני ביקשתי לתקן את הדבר שלדעתי הוא

מעוות והוא לא כל כך חינוכי. הייתי רוצה שחוקי מדינת ישראל יהיה בהם גם אלמנט של

חינוך לציבור הרחב, ובחתימה של י ו "ר הכנסת על חוקים יש גם אלמנט כזה.

סגני יושב ראש הכנסת כשהם מנהלים ישיבות המליאה חותמים על חוק שהתקבל בקריאה

שלישית. מדוע בספר החוקים לא תהיה חתימה של יושב ראש הכנסת על חוקים שקיבלה

הכנסת?

אני מציע להעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה כדי לקיים עליו דיון בכנסת.
היו"ר א' לין
אני מבין שחבר-הכנסת וירשובסקי אינו מציע להסיר את החתימה של נשיא המדינה,

שמופיעה על חוקי המדינה מכוח חוק יסוד: נשיא המדינה.



יש גם שאלה של ריבוי חתימות. בדרך כלל יזמת החקיקה לא באה מהממשלה כולה, אחד

השרים יוזם את החוק, מביא אותו לאישור הממשלה. ההצעה מקבלת מעמד של הצעת חוק של

הממשלה, אבל יש שהוא מציע ומעצב את החוק, הוא מביא אותו לכנסת, ועל פי תקנון

הכנסת הוא יכול לפני הקריאה השלישית להחזיר את הצעת החוק לממשלה אם איננו שבע

רצון מהשינויים שעשתה הכנסת. לפי דעתי, חתימתו של השר הזה צריכה להיות על החוק.

הצעת החוק מגיעה לחקיקה לא כהצעה אינדיבידואלית של שר אלא כהצעת חוק של

הממשלה, טוב שיהיה גם אישור של ראש הממשלה על החוק.

ההצעה שגם יושב ראש הכנסת יחתום על החוק היא הצעה טובה, שכן קביעת תוכנו של

החוק וקבלתו נעשים במליאת הכנסת. אין הצעה שכל סגן של י ו "ר הכנסת שישב בראש

ישיבה יחתום על החוק, אלא שיחתום יושב ראש הכנסת.

על פי תפיסה פונקציונלית, אני רואה צורך בשלוש חתימות.
ר' מלחי
החתימה היא לאו דווקא של השר שהציע אותה הצעת חוק.
היו"ר אי לין
בוודאי, אבל השר הוא שמייצג את הממשלה לענין זה.

אדוני יושב ראש הכנסת, בבקשה.

יו"ר הכנסת די שילנסקי;

אני חושב ששניכם הסברתם את הענין כל כך טוב וכל כך נכון, שאין לי מה להוסיף.

יש לי רק לברך על כך ולהגיד שזה יתרום לשמירת כבודה של הכנסת, ששמה נעלם מהמוצר

הסופי. המשפטן שמעיין בחוקים, התלמיד, או מי שמתענין במינהל תקין או במדעי

המדינה, יכולים לחשוב שהכנסת היא בכלל לא גורם בתחום הזה. רציתי רק להוסיף לכל

הנימוקים שלכם שהתיקון המוצע ראוי גם למען יראו את מעמדה של הכנסת כמוסד עליון

מעל הממשלה.
מזכיר הכנסת ש' יעקבסון
העיר חבר-הכנסת וירשובסקי שהדבר נעשה בהיסח הדעת. זה לא נעשה בהיסח הדעת. אני

לא רוצה לחזור להיסטוריה, אבל שום דבר לא נעשה בהיסח הדעת.

יכולה להשאל השאלה אם בהצעת החוק של חבר-הכנסת וירשובסקי יש מקום לאזכר גם

דבר, שהוא מקובל כבר עשרות בשנים, שיושב ראש הישיבה חותם על החוק, אם זו חתימת

קיום ואם חתימת זהות.

יושב ראש הועדה דיבר על הצעות חוק ממשלתיות. גם על הצעות חוק ביזמת חברי כנסת

חותם שר, לאחר הקריאה השלישית.

כאשר יושב ראש הכנסת ממלא את מקום נשיא המדינה, יכולה להתעורר שאלה אם חתימתו

תופיע פעמיים או רק פעם אחת, אם צריך לינת את הדעת על זה או לא?
היו"ר א' לין
נכון שהצעת חוק פרטית יוזמה בכנסת והיא עוברת מכוח החלטה של הכנסת. אבל

הביצוע של החוק מוטל על השר האחראי ועל הממשלה. משום כך חשוב שגם על הצעת חוק

פרטית תהיה חתימה גם של השר האחראי וגם של ראש הממשלה.



לדוגמה, לאחרונה ועדת החוקה חוק ומשפט העבירה הצעת חוק פרטית שאני הצעתי כדי

לתקוף את גניבות הרכב בישראל. אני מצפה ששר המשטרה או שר המשפטים, אני לא חושב

שצריך לכך יותר משר אחד, יראה עצמו אחראי לביצוע חוק שהתקבל בכנסת, וגם הממשלה

כולה תראה עצמה אחראית לכך.

אני מציע שעל כל חוק תהיה חתימה של שר אחד ולא יותר, של ראש הממשלה ושל

יושב ראש הכנסת. נשיא המדינה, כפי שהוסבר לנו קודם, חותם מכוח חוק יסוד: נשיא

המדינה, ואין התיקון המוצע משנה מאומה בענין זה.

צ' ענבר;

החוק הקיים משקף גישה שהיתה קיימת הרבה שנים, שהכנסת היא הזרוע המחוקקת של

הממשלה.

ג' נויטל;

אני מייצג את משרד המשפטים ונמצא כאן גם מטעמו של מר גוברמן. דעתו של מר

גוברמן היא שאם כי אין התנגדות להצעה שלפני הועדה, הרי אין הצדקה ענינית לסטות

מנוהג קי ים.

בדיון שהיה בזמנו בכנסת על חוק המעבר, שקלו היטב את מספר החתימות. היתה

הסתייגות להצעת החוק ושאלו אם ריבוי החתימות אין בו גריעה מהתוקף שרוצים לתת

לחוק. ההסתייגות נדחתה, אבל אחת השאלות שעלו באותו דיון היינה אם לצמצם את מספר

החתימות, להשאיר רק את חתימת הנשיא, או חתימות הנשיא וראש הממשלה, במגמה למנוע

ריבוי החתימות.

היו"ר א' לין;

אתה מציע שאם תתקבל הצעת ההוק הזאת, נסיר את חתימתו של השר האחראי? נסתפק

בחתימה של ראש הממשלה. יכול להיות שכן, אם כי מבחינה פונקציונלית, כפי שאמרתי,

היוזמה העיצוב והשליטה הם בידי השר האחראי.
ג' נויטל
לא מהיסח הדעת נעדרה עד היום חתימת יושב ראש הכנסת. דנו בענין זה בכובד ראש.

דנו ואמרו שיש אפילו חתימות רבות מדי אפילו בלי חתימת יושב ראש הכנסת.
היו"ר א' לין
ברור לנו שיש ריבוי חתימות וצריך להתייחס לענין. אבל הבעיה המרכזית שעולה כאן

היא לא ריבוי החתימות, אלא שבכל החתימות הרבות האלה אין ביטוי למוסד המחוקק. את

זה באה לתקן הצעת החוק שלפנינו.
ג' נויטל
למיטב ידיעתי, עד היום לא היה ביטוי כלשהו לגריעה מהכנסת כרשות המהוקקת בגלל

העדר חתימה של יושב ראש הכנסת. להיפך, הן בית המשפט העליון והן הפסיקה, כמו

שנאמר, הפסיקה הרכינה ראש - - -
היו"ר א' לין
לא מדובר על בית המשפט העליון. אנחנו מדברים על הציבור הרחב, ולא איך חוג

המשפטנים רואה את הענין.
ג' נויטל
כשדנו על החוק בזמנו, יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט דאז, חבר הכנסת אידלסון - -
מ' וירשובסקי
הוא נקרא אידלסון בעת שהיה יו"ר הועדה, לימים שר הפנים בר-יהודה.
ג' נויטל
בדברי חבר הכנסת דאז אידלסון היתה התייחסות לעניו הזה. אמרו: הכנסת מחוקקת,

הממשלה מוציאה לפועל, והיא זו שחותמת בתוספת חתימתו החשובה כשלעצמה של נשיא

המדינה. לא אמרו מה קורה כשאין חתימה כזו או אחרת.

אני חוזר ואומר, משרד המשפטים אינו מתנגד להצעה. אין בה פגם, ואם היא מוסיפה

לרשות המחוקקת, מה טוב. באתי רק להעיר עיניכם ולומר שהענין נדון היטב בשעתו, ושמר

גוברמן מוסיף ומציין שמבחינה ענינית כלשהי לא נראה מקום לסטות מנוהג שהיה קיים.
היו"ר א' לין
מר נויטל, אני רוצה לברך אותם על הופעתך הראשונה לפני הועדה. הצגת את הדברים

בצורה תמציתית ובהירה.

לענין יש צד תאורטי עקרוני ויש צד מעשי. אפילו בצד העקרוני, ממשלה משתתפת

בחקיקה עם הכנסת. הפעולה היא משותפת, שכן מרבית הצעות החוק יזומות על ידי הממשלה,

והממשלה מלווה כל שלבי החקיקה בכנסת.
יצחק לוי
הייתי רואה כדבר מתוקן יותר שעל חוק יהיו שלוש חתימות: של הנשיא, של יושב ראש

הכנסת ושל ראש הממשלה - ובסדר זה. הנשיא מכוח חוק יסוד: נשיא המדינה, יושב ראש

הכנסת כמי שעומד בראש המוסד המחוקק, וראש הממשלה כראש המוסד המבצע.

חתימה של השר הנוגע בדבר יכולה להיות בעייתית במקרים מסוימים, כי לעתים חוק

נוגע לא רק לשר אהד. יש תקנות שצריכים להתקין מספר שרים וכדומה.

מזכיר הכנסת העלה את השאלה מה קורה כשיושב ראש הכנסת ממלא מקומו של נשיא

המדינה.
יו"ר הכנסת ד' שילנסקי
חשבתי על הדבר. לדוגמה, כאשר ראש הממשלה הוא גם שר העבודה והרווחה, הוא חותם

פעמיים על חוק. גם כאן צריך להיות אותו כלל.
יצחק לוי
אפשר להתגבר על הבעיה הזאת.

אני חושב שההצעה ראויה לעבור לדיון בקריאה ראשונה. בדיון בכנסת נשמע דעות

נוספות.
היו"ר א' לין
אתה מציע שעכשיו לא נשנה מההצעה שלפנינו, אבל כשנבוא לדיון לאחר הקריאה

הראשונה נביא בחשבון את האפשרות שיהיו רק שלוש חתימות.
ר י מלחי
אני רוצה להתייחס להערתו של מזכיר הכנסת שהחוק נחתם לראשונה בידי סגן יו"ר

הכנסת שיושב בראש הישיבה, ולזה אין איזכור בהוק המעבר. לא הייתי מעמיסה על חוק

המעבר את העובדה הפרוצדורלית הזאת, שנוהגת מזה שנים ושיש לה חשיבות רבה, משום

שמקומן של הוראות אלו בחוק יסוד:החקיקה, לכשיהיה לנו חוק בזח.

בהצעה של חבר-הכנסת וירשובסקי נאמר "כל חוק ייחתם על ידי יושב ראש הכנסת...".

בעצם החוק נחתם לראשונה על ידי יושב ראש הישיבה. יכול להיות שהנוסח המותאים יותר

הוא: כל חוק יפורסם בחתימת... מאחר שהחתימה של סגן יו"ר הכנסת גם היא חתימה, אלא

שהיא לא מתפרסמת.

היו"ר א' לין;

אני מציע שלא תשיבו עכשיו על השאלה הזאת. השאלה היא בהחלט נכבדה, אנחנו

רושמים אותה לפנינו. כאשר נחזור לדון בנושא הזה לאחר הקריאה הראשונה, נזכור שיש

לפחות שתי סוגיות שהחלטנו להתייחס אליהן.

אני מציע לקריאה הראשונה להעביר את הצעת החוק כמות שהיא. יהיה ויכוח במליאה,

נשמע את כל מיגוון הדעות. רשמנו לפנינו שלאחר הקריאה הראשונה אנחנו מחוייבים

בהתייחסות לשתי סוגיות שהועלו בדיון היום.
מ' וירשובסקי
אדוני היושב ראש, אני מקבל את הסיכום. כל ההערות שהושמעו הן נכונות ויש

להתמודד אתן. אולי השתמשתי לא נכון במושג היסח דעת, אבל אני חושב שהתעלמו מהאלמנט

החינוכי שיש בחתימה של יושב ראש הכנסת. זאת רציתי להדגיש.

היו"ר א' לין;

הוחלט להעביר הצעת חוק המעבר (תיקון - חתימת יו"ר הכנסת על חוקים) לקריאה ראשונה
י ו "ר הכנסת ד' שילנסקי
אני מודה לכם על הישיבה שהיתה ענינית מאד.
מ' וירשובסקי
אדוני יו"ר הכנסת, אני רוצה שתדע שזו הנורמה בישיבות הועדה הזאת.
י ו "ר הכנסת ד' שילנסקי
אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהגיד ישר כוח ליושב ראש הועדה, לחברי הועדה ולכל

המשתתפים. תודה רבה.
היו"ר א' לין
תודה רבה.



ב. חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 9). התש"ן-1990

היו"ר אי לין;

אני רוצה לומר בפתח הדיון בנושא זה כי המצב השורר היום בהוצאה לפועל הוא מצב

שאסור להשלים עמו. אי אפשר עוד לקבל את ההנמקות הרגילות והמקובלות מדוע ההוצאה

לפועל לא יוצאת למרחב. שמענו את ההנמקות בעבר, שאין די משאבים, שמתמודדים, שיש

ריבוי תיקים, אבל אסור שהמצב הקיים היום יימשך. לפיכך אנחנו בועדה הזאת נלחם גם

בעד אמצעים קיצוניים, שעד היום לא היינו מסכימים להם, כדי לשנות את המצב מעיקרו.

לא נסתפק באותם דפוסי מחשבה ובאותם כלים שהשתמשו בהם עד היום. נשקול גם מה שנראה

כשבירה של מוסכמות אל מול הבעיה שאנשים מקבלים פסקי דין והם צריכים לעבור שבעה

מדורי תיסכול ומרירות עד שפסק הדין יוצא לפועל. אני לא רוצה לדבר על ההשפעה שיש

למצב הזה על המוסר ועל העקרון של שויון בפני החוק. רציתי שהגישה הזאת תהיה ברורה

מלכתחילה.

בישיבה הקודמת שמענו מהשופט בודסקי שבשנת 1989 לבדה נפתחו 300 אלף תיקים

חדשים, במלאי יש 600 אלף תיקים, ושהמצב מחמיר מדי חודש. אני מבקש מהשופט בודסקי

לתת לנו ניתוח תמציתי של המצב הקיים, איך אתה מעריך את המצב אם נמשיך לפעול

בכלים שעומדים היום לרשותנו, אם יש בזה תשובה או שאין בזה תשובה.

שאלה נוספת שאני מפנה לשופט בודסקי נוגעת ליישום של הוראות חוק. בתיקון מס'8

לחוק ההוצאה לפועל עשינו מספר תיקונים חשובים. עברה שנה. אני מבקש לדעת אילו

דברים יושמו ומה היתה התרומה שלהם. למשל, קבענו שי ימחקו יתרות חוב עד לסכום 25

שקל. כמה חובות נמחקו? באיזו מידה זה הקל על המערכת? איך השפיעו הוראות חוק

אחרות?

אני יודע שההוצאה לפועל הפסיקה את העבודה לחודשיים או לשלושה חודשים כדי

להכניס מיחשוב. אמרו לי עורכי דין שהמיחשוב נכנס להרצה ושעכשיו העבודה זורמת.

אנחנו מצווים לדעת ולהעריך היכן אנחנו עומדים.
השופט ר י בודסקי
אפרוש את תמונת חמצב. בשנת 1989 נפתחו 300 אלף תיקי הוצאה לפועל חדשים. בשנת

1988 נפתחו 280 אלף תיקים חדשים. בשנים האחרונות אנחנו רואים מגמה של גידול בשעור

שבין 20% ל-30% מדי שנה בשנה.

מספר סיבות לגידול. לדעתי, אחת הסיבות היא מבצעי האשראי של רשתות השיווק.

סיבה שניה - במובן מסוים, חוסר היעילות של מערכת ההוצאה לפועל, שאיננה מבהילה אף

אחד מלמשוך שק ללא כיסוי.

נגה המשמעות של משיכת שק ללא כיסוי? ראשית, זאת עבירה פלילית, אבל משטרת ישראל

לא מטפלת בזה כי זה בין הנושאים שהיא יכולה לטפל בהם במצבת כוח האדם הקיימת.

כשהנושא לא מטופל במישור הפלילי, השק מגיע לטיפול במישור האזרחי. ברגע שנפתח תיק

אזרחי, נשלחת אזהרה לחייב. היו בעיות בהמצאת אזהרות לחייבים. חייבים מנוסים לא

היו באים לקבל דבר דואר רשום, או היו מסרבים לקבל. התגברנו על זה השנה על ידי

תיקון תקנות ההוצאה לפועל. תקנה 24 תוקנה ונאמר בה שדבר דואר רשום שנשלח עם אזהרה

או צו חיוב תשלומים ולא נדרש, או שהנמען סירב לקבלו, תוך ששה ימים מיום המשלוח

לכתובתו של אותו חייב, יראו את המשלוח כאילו נמסר לו. זה ייעול גדול בשלב הראשון

של ההוצאה לפועל.

נמסרה אזהרה, עומדות לזוכה שתי אופציות: לתפוס את החייב ולאסור אותו,

באמצעות פקודת מאסר; או לרדת לנכסיו ולמטלטליו.
היו"ר א' לין
אינני בקי בהליכי ההוצאה לפועל, וחשוב כי לברר את הדברים. אני מבין

שהפעולה הראשונה היא הזהרה. לאזהרה הזאת מצורף פסק הדיו?
השופט ר' בודסקי
מצורף פסק הדיו וצו חיוב בתשלומים. לא שילם החייב תשלום שבצו החיוב

בתשלומים, זכאי הזוכה לבקש את מאסרו בגין אותו תשלום שלא שילם.
היו"ר א' לין
מרגע שניתן פסק דיו, האם יש הנחה שהוא נמסר לחייב?
השופט ר' בודסקי
רוב פסקי הדיו לא נמסרים לחייבים. מתור התיקים האזרחיים כ-80% מסתיימים

ללא כתבי הגנה, ללא רשות להתגונן. ההוצאה לפועל מעבירה לחייב את פסק הדיו

ביחד עם האזהרה, ולאחר מכו אפשר לפתוח נגדו בפעולות גביה.

באשר למטלטליו ורכוש, החוק הקיים אומר שהזוכה זכאי לבקש צו עיקול, בצו

מקופלת ההוראה לעקל ולהוציא את המעוקלים, להובילם למחסן המעוקלים ולאחסנם.

ההוצאה לפועל צריכה היתה לחכות ליוזמה של הזוכה שיבוא לבקש צו נוסף, צו למכירת

המעוקלים. הרבה זוכים לא יזמו את מכירת המעוקלים. מעוקלים במאות ובאלפים

מונחים במחסני ההוצאה לפועל ללא שום תנועה, סותמים את המחסנים ומונעים מאתנו

המשך הוצאת מעוקלים בתיקים אחרים.
היו"ר א' לין
הכסף עבור מכירת מעוקלים מגיע להוצאה לפועל ומשם מקבל בעל החוב את כספו?
השופט ר' בודסקי
כן. כשמוכרים מעוקל, הפידיוו נזקף לזכות אותו תיק שבו הוצא המעוקל ומועבר

לזוכה.
היו"ר א' לין
אם מוציאים פקודת מאסר נגד אדם, הוא משלם ישירות לבעל החוב או שהוא מעביר

את הכסף לאוצר?
השופט ר' בודסקי
הוא משלם לחשבון שרשום על גבי פקודת המאסר, לזכות בית המשפט שממנו יצאה

פקודת המאסר. זה הולך לתיק ההוצאה לפועל וממנו מועבר לזוכה.

בתיקון מס' 9, שהוצע על ידי ועדת ההוצאה לפועל, יש תיקוו שמייעל את ההליך

של עיקול, הוצאת המטלטלין ומכירתם. לפי ההצעה הזאת, מי שביקש צו עיקול ביקש

למעשה צו עיקול, הוצאת המעוקלים וגם מכירתם. המטלטלין שמונחים באלפיהם כאבו

שאין לה הופכיו במחסני ההוצאה לפועל יימכרו, אלא אם ביקש הזוכה לעצור את

המכירה. ברור שזוכים לא מעונינים לעצור את המכירה אלא מעונינים לקבל את פדיון

המעוקלים.
היו"ר א' לין
נניח שלאחר הוצאת מעוקלים, בא החייב לבעל החוב ואומר לו: בוא נגמור את

הענין בינינו. משלם לו סכום כסף וגומר אתו את העניו. מה קורה במקרה כזה?
השופט ר' בודסקי
הזוכה חייב מיד לבוא ללשכת ההוצאה לפועל ולהודיע. אם הזוכה לא הודיע

שהחוב נפרע, ההוצאה לפועל תגיע לביתו של החייב ואס איו בידו שום מסמך שבו

הזוכה מאשר שפרע את חובו, יעקלו לו את המטלטלין ויוציאו אותם. אם יהיה בי דו

מסמך כזה, יעצרו ולא יבצעו.

מכירת המעוקלים תעשה לאחר שעברו 14 ימים.
היו"ר א' לין
זאת אומרת שאם נעשה הסדר ביניים, הוא יכול לעצור את הפעולות של ההוצאה

לפועל, בתנאי שיש בידי החייב מסמך שמוכיח זאת. טענות בעל 3ה וסיפורים לא

יעזרו.
השופט ר' בודסקי
סיפורים לא יעזרו. אבל הזוכה מתחייב בנזיקין, אם קיבל את הכסף ולא עצר את

ההליכים הוא גרם נזק.
י' עזרן
נניח שאין בידי החייב מסמך המעיד שפרע חובו, אבל יש לו מסמך המעיד שהגיע

להסדר כלשהו עם בעל החוב, נאמר דחית התשלום בחודשיים.
השופט ר' בודסקי
היוזמה ו ההנעה של ההוצאה לפועל היא בידי הזוכים. הזוכים באים ומבקשים

פעולה, ראש ההוצאה לפועל מצווה והמבצעים מבצעים. הזוכה הוא גם שעוצר. כמו

שקודם לחץ על הבנזין, הוא יכול ללחוץ ברקס. לחץ על הברקס, נעצרות הפעולות. בא

החייב אל הזוכה במשרדו ועשה אתו הסדר כלשהו שלא ימשיכו בפעולות נגדו והוא

יעמוד בתשלומים מסוימים, שישולמו במישרין לזוכה - יש הרבה מקרים כאלה - מחובתו

של אותו זוכה לבוא להוצאה לפועל ולהגיד: אני מבקש להקפיא את כל הפעולות, לעכב

אותן.
היו"ר א' לין
גם החייב יכול לבוא ולומר: עשיתי הסדר, אני מבקש לרשום זאת בתיק שלי.
ע' אליצור
סעיף 19 לחוק ענינו טענת "פרעתי": חייב הטוען שמילא, או שאינו חייב עוד

למלא אחרי פסק הדין כולו או מקצתו - עליו הראיה; ורשאי ראש ההוצאה לפועל

לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל על החייב למלא אחרי פסק הדין.
י' עזרן
אפשר לחזור ולעקל אותם מטלטלי ן פעמיים? ידוע ליי מקרה שעקלו מטלטלין, הלך

אחד מבני המשפחה ורכש אותם מטלטלין, כי מחירם היה זול יחסית, והחזירם לאותה

משפחה. אפשר לחזור ולעקל אותם?
השופט ר' בודסקי
כן, עד שמכסים את החוב. אם החוב הוא 10 אלפים שקל והטלוויזיה נמכרה באלף

שקל, אפשר לעקל אותה שוב ולמכור אותה שוב, ועדיין יהיו רק אלפיים שקל לכיסוי

חלק מהחוב.



בהוצאת המעוקלים, עד שלב המכירה, הפעולה היא יעילה. מערכת גתי המשפט

מסתיימת בקבלנים פרטיים, שנבדקים גם בדיקה בטחונית, שאיו להם רישום פלילי, 03

מבחינת ידיעתם את חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו, והם עומדים גם תחת בקרה

יומיומית. אם מתקבלת תלונה נגדם היא נבדקת, ו יש שמושעים מעבודתם או שמופסקת

עבודתם. מימון פעולות הקבלנים הוא מידי הזוכים, והעסק הזה עובד מצוין. במחסנים

ראינו את המכשלה, המחסנים מתמלאים ואין מכירה. לנוכח זאת הצענו את התיקון.

התיקון הזה יאיץ את. הירידה למטלטליו, ואני מקווה שהעבודה באפיק הזה תהיה יותר

טובה מאשר היום, וגם היום היא לא רעה.

האפיק השני הוא תפיסת החייב ומאסרו אי תשלום החוב, או אי תשלום

תשלום כלשהו מהסדר תשלומים שנעשה. העבודה באפיק הזה כיום היא בלתי יעילה, פרט

למקומות מסוימים שבהם המשטרה מבצעת את פקודת המאסר תוך תקופה קצרה מחודש ימים.

למה אני מדבר על חודש? מפני שאם החוב היה 5000 שקל ונעשה הסדר תשלומים לתשלום

500 או 1000 שקל לחודש, לכל חודש של אי תשלום מוצאת פקודת מאסר, ואם המשטרה

מבצעת את פקודות המאסר תוך חודש, החייב לומד שלא כדאי לו להוגיע לחודש הבא ותצא

פקודה חדשה. הוא משלם ועומד בהסדר התשלומים. אבל אם תקופת ההמתנה לביצוע פקודת

מאסר היא חמישה או שישה חודשים, וכשמביאים את המאסר לאחר שישה חודשים עם שש

פקודות על סכום של 005 שקל בפני ראש ההוצאה לפועל, החייב מסביר שאיו לו יכולת

כלכלית לשלם יותר מ-500 שקל, ראש ההוצאה לפועל מצווה שישלם רק פקודה אחת ושאר

הפקודות יוחזרו ללא ביצוע. ואז ממתינים שוב שישה חודשים, ושוב וגובים 500 שקל,

וגבית חוב של 5000 שקל יכולה להיות סיפור לשלוש שנים.
היו"ר א' לין
הצעת החוק שלפנינו אינה עוסקת בנושא פקודות מאסר. בנושא זה נעסוק במסגרת

הדיון על הצעת והחוק הפרטית של חבר הכנסת יהודה פרח, שצומצמה רק לעניו פקודות

מאסר.
השופט ר' בודסקי
נשאלתי מה יקרה בעתיד. אם החייבים, זאת אומרת אזרחי ישראל שמושכים שקים

ללא כיסוי, והם חלק גדול מדי מהאוכלוסיה, אם לא ילמדו שלא כדאי למשוך שק ללא

כיסוי, מספר השקים ללא כיסוי ימשיך לגדול מחודש לחודש כפי שהוא גדל היום.אמצעי

אחד ללמד את ציבור החייבים שפקודות מאסר יבוצעו בתוך חודש ימים. אמצעי שני הוא

שהתהליך של ירידה למטלטליו ולרכוש יהיה הרבה יותר יעיל, הרבה יותר מהיר, כמוצע

בהצעת החוק שלפני הועדה, ואני מקווה שחלק מהחייבים שהם בעלי רכוש ומטלטליו,

יבהלו וישלמו לפני שיגיעו אליהם הביתה. ולעתים מגיעים לבית בשעות הבוקר,

מחליפים את הצילינדר, בא החייב הביתה מוצא צילינדר חדש עם פתק: נא לסור ללשכת

ההוצאה לפועל לקבל מפתח לבית. זה דבר לא נעים. כשההליכים יהיו יותר יעילים

ומהירים מאשר היום, אני מקווה שחלק מאוכלוסית החייבים יבחרו לא להיות חייבים.

אבל רק חלק, שאני לא יודע שיעורו.
היו"ר א' לין
מאיזה חלק מהחייבים היום נעשית הגביה בדרך של מכירת מעוקלים?
השופט ר' בודסקי
קשה לי לעשות אומדנים. איו נתונים סטטיסטיים. אני יודע שבלשכת ההוצאה

לפועל בתל אביב, שם יש לנו מי חשוב, מתבצעות 3000 פעולות של הוצאת מעוקלים מדי

חודש בחודשו. מספר התיקים בתל אביב הוא 50% מהתיקים בארץ, פותחים בחודש כ-15 -

12 אלף תיקים, פעולות הוצאת מעוקלים נענשות בכ-20% מהתיקים.

ההליך של ירידה לנכסי החייב ולמטלטליו הוא הליך יקר יחסית. אמרתי שאנחנו

מבצעים את זה בעזרת קבלנים פרטיים. כשהחוב הוא אלף שקל, לא כדאי לנקוט בהליך

הזה ולשלם לקבלו 200 - 250 שקל כדי שיוציא מטלטלין.
היו"ר א' לין
אני מבין שההוצאה לפועל עושה את זה כשאין לחייב חשבון 1נק שאפשר לתפוס

אותו. אם יש לו חשבון בנק זה הרבה יותר קצר ופשוט.
השופט ר' בודסקי
נוקטים בהליך זה לאחר שניסו עיקול צד ג' אצל מוסד בנקאי. לאחר שמקבלים

תשובה שאיו כספים אצל מוסד בנקאי, הולכים למטלטלין או לרכוש.
י' עזרן
אפשר לעקל משכורת?
השופט ר' בודסקי
לפי חוק הגנת השכר, מותר לעקל רק מינימום מסוים ממשכורת.
יי עזרו
אם יש בתל אביב 3000 פעולות הוצאה לפועל בחודש, הקבלנים חוגגים.
השופט ר' בודסקי
יש שם שישה קבלנים שמרוויחים טוב.
היו"ר א' לין
כל מה שצריך לעשות הוא רק לשלם את החוב בזמן. יש פסק דיו, צריך לשלם את

החוב.
השופט ר' בודסקי
נכוו. גם שק הוא פסק דין על תנאי, והתנאי הוא שלא תוגש התנגדות. לא הוגשה

התנגדות במועד, זה פסק דיך סופי.
היו"ר א' לין
האם זה כל כך מרחיק לכת וחריג לבקש מאנשים שחייבים כסף על פי פסק דיו של

בית משפט שישלמו את חובם? אם איו להם יכולת, לפחות יבואו להוצאה לפועל, יעשו

הסדר תשלומים, פריסת החוב, וישלמו.
שי שטרית
הבעיה היא לא במקרים הברורים אלא במקרים שבהם יש ספק: לא קיבלו הזמנה,

גוררים אותם, פגעו בהם, עשקו אותם - - -

חבר הכנסת שטרית, המאסה היא אלה שמזלזלים בחוק.
השופט ר' בודסקי
בוודאי. מתוך 300 אלף תיקים שנפתחים בשנה, לפי בדיקות סטטיסטיות שלנו,

67% הם חובות עד אלף שקל. מתוך 300 אלף תיקים 75% הם בגין שקים ללא כיסוי,

והיתר הם פסקי דין. כל אזרח שיבוא ויבקש לשלם חוב של אלף שקל בתשלומים של 300

לחודש, בארבעה חודשים יגמור את התשלום עם האגרות והכל. אבל לא באים, מפני

שמצפצפים.



תיקון מס' 8 הופעל. לפי הגידול במספר התיקים, כנראה שלא נבהלומהתוספת של

10% ריבית על הפרשי הצמדה. החייבים ממשיכים לחגוג.
ש' שטרית
אולי תוכל להגיד לנו מה הסיבה לגידול הרב במספר התיקים.
היו"ר א' לין
השופט בודסקי עמד על כך בתחילת הדיון. אחת הסיבות היא שרשתות השיווק

מעודדות מכירות באשראי. הו מקבלות הרבה שקים ואחר לו יש הרבה תביעות. שמענו

שחלק הארי של התביעות הם שקים ללא כיסוי - 75%. סיפרו לי עורכי דין שלפעמים הם

עומדים בתור ועומד מישהו שמגיש רשימה של 0015 שקים, מעסיק את הפקיד זמן ארוך

מאד, ובעל חוב של 2000 שקל צריו לעמוד ולחכות.שמעתי שיש כבר פתרון

אדמיניסטרטיבי, שאנשים אלה יבואו בשעות אחרות.
השופט רי בודסקי
אם יותר לי להוסיף, תחנות דלק במקומות מסוימים בארץ מקבלות תשלום לא

בכרטיסי אשראי אלא בשקים. לדוגמה, בעכו היה גידול עצום במספר התיקים, הגיעו

ל-16 אלף תיקים חדשים בשנה. לפני ארבע או חמש שנים היו שם 4000 תיקים חדשים

בשנה. נסעתי למקום כדי ללמוד מה קורה שם. לקחתי תיקים בצורה מידגמית ומצאתי

שאלה שקים של תחנות דלק. ביקשתי מהסטטיסטיקאית של הנהלת בתי המשפט לבדוק

התפלגות התיקים שם. המימצא שלה היה ש-25% מהתיקים בעכו הם בסכומים עד 100 שקל,

ואילו במקומות אחרים בארץ השיעור הוא כ-10%.

אם תתקבל הצעת היושב ראש בישיבה קודמת שחוב עד 100 שקל לא ייגבה בהוצאה

לפועל, נמנע כניסתם של כ-30 אלף תיקים להוצאה לפועל. זה משמעותי.

ניתנה הוראת-שעה למחוק תיקים קיימים שיתרת החוב בהם עד של 25 שקל. הלשכות

הידניות לא מסוגלות ליזום בדיקת התיקים וסריקתם, בגלל העומסים העצומים עליהן.

אני מניח שאם בא חייב ואמר שיתרת החוב שלו קטנה מסכום זה - וזה מקרה בטל בשש

מאות, לא בטל בששים - מחקו לו את החוב. למעשה זה לא קרה. גם זוכים לא באו

להגיד שיתרת החוב בתיקיהם היא מתחת ל-25 שקל. אני מניח שבלשכות הידניות לא

נעשה שימוש בהוראה.
היו"ר א' לין
השופט בודסקי, אי ר אנחנו נתייחס להצעות חוק שמשרד המשפטים מגיש לנו אם

לאחר החקיקה לא מפעילים אותם?
השופט ר' בודסקי
סליחה, הפעלנו את הוראת החוק בלשכות הממוכנות, בתל אביב ובנתניה. לפי

מידע שקיבלתי הבוקר מהמוציא לפועל בתל אביב, נמחקו 02 אלף תיקים.

עדייו לא כל הלשכות ממוכנות. אני מקווה שבמהלך 1990 כל הלשכות ימוכנו,

בעזרתו האדיבה של אגף התקציבים באוצר.

המיחשוב של ההוצאה לפועל עד השנה האחרונה היה על מחשב השירות של מל"מ.

בשנתיים וחצי האחרונות בנינו תוכנה חדשה, רכשנו מחשב מסוג דיגיטל עבור לשכת

הוצאה לפועל תל-אביב. אנחנו מפעילים מחשב שלנו. התוכנה החדשה עברה תקופת הרצה

די קשה, אבל כיום היא כבר וו.ו.ו::דת באופו יחסי טוב. אני מקווה תוך חודשיים למחשב

את לשכות ההוצאה לפועל בת-ים והרצליה, ואחרי כן להמשיך ולמחשב את כל הלשכות

בארץ.
היו"ר א' לין
בחיפה יש לשכה גדולה, יש שם .נשנה כ-35 אלף תיקים . בירושלים יש כ-18 אלף

תיקים לשנה,. היא כמעט שווה לעכו- אני מקווה שלחיפה נגיע תוך חצי שנה.
היו"ר א' לין
אני- רוצה לסכם אח. הדברים, כי זה חשוב להסקת המסקנות" המצב היום הוא גרוע

מאד והוא עוד הולך ומדרדר, שכן מתרבים התיקים החדשים ו ההצטברות של תיקים במלאי

עולה. אם נעשה תיקון בענין מכירת מעוקלים,. תוקפים כ-15%-20% מהבעיה. אני

מעריך שגם אחרי התיקון שבהצעת חוק הזאת, המלאי- של תיקי הוצאה לפועל ימשיך

לגדול.

זו גם הערכתי .
הי ו "ר א' לין
לפי דעתי , זה מחייב אותנו למהלכים הרבה יותר קיצוניים מאלה שהיינו מוכנים

להם בעבר. אני לא חושב שאנחנו יכולים להשלים עם כך שמספר התיקים במלאי בהוצאה

לפועל ילך ויגדל, ושאנשים יצטרכו לחכות בתור לטיפול יותר מכפי שמחכים היום. זה

מחייב אותנו לחשיבה יותר יצירתית" ניסיתי לגבש כמה הצעות במסגרת הדיון בהצעת

החוק הזאת. ואביא אותן לפני הועדה. חשוב שנדע את המצב העובדתי. נעביר את הצעת

החוק שלפנינו, נשפר משהו, אבל לא נפתור את הבעיה המרכזית" הבעיה המרכזית היא

איך לגרום לכך שילך וירד מלאי התיקים שטרם בוצעו. המצב הקיים במלאי הוא נורא

ואסור שיימשך - 600 אלף תיקים"
השופט ר' בודסקי
אני הייתי מבקש שתשקלו איך לגרום לכך שתרעד ידו של מי שמושך שק ללא

כיסוי, ובסכומים הקטנים שההוצאה לפועל עוסקת בהם.

ש' שטרית;

אדוני היושב ראש אני שותף לחרדה שלך. אני חושב שלא יתכן שיימשך מצב כזה,,

גם בחינת הפעילות העסקית וגם מבחינת הצד החברתי - היחס לחוב"

אני חושב שהחוק הזה הוא לא מה שאנחנו צריכים- מביאים לנו הצעות חוק בשיטה

של טלאי על גבי טלאי , וגם התפירה היא גסה. בהצעת החוק הזאת מודיעים לנו

שהקבלנים יהיו עכשיו הגורם המרכזי בביצוע, אם כך, הייתי מצפה שיהיו בחוק עשרים

סעיפים בענין זה, לא איזה .סעיפון קטן "בתנאים שימצא לנכון".. צריכים להיות

עשרים סעיפים שיסדירו מי רשאי להיות קבלן ומי אינו רשאי, מה התנאים, איזה

תאגיד. אני יודע איזה סטנדרדים נוהגים הקבלנים האלה? חייבים לקבוע להם

סטנדרדים- כאשר המוציע לפועל הוא רשות שלטונית, יש לנו כל מיני ציפיות ממנו

ויש נוהגים שמבטיחים לנו שלא תהיה נגישה.. אם מוסרים את הפעולה לקבלנים מחוץ

למערכת המינהל הציבורי,. עושים את. הקבלנים האלה לזרוע של השלטון,, חייבים לקבוע

להם כללים מדוקדקים,. מה מותר ומה אסור להם לעשות, באיזה שעות לבוא ובאיזה שעות

לא לבוא , מה הדרישות, האם מי שעבר (ובירה פלילית יכול בקבלנות כזאת. אין

שום תקנות בתחום הזה" זו אחת הסיבות גובים פרטיים. אולי לא

יטפלו בכל גובה שעוסק בתחום זה מיוזמתו. אבל לפחות. קבלן שהשלטונות מטילים עליו

משימה של גבית חובות"

אם רוצים להתמודד עם הבעיות ורוצים לתת לקבלנים האלה לעשות את המלאכה"

לפי דעתי הצעת החוק צריכה פירוט, פרק שיקבע את המגבלות שחלות על קבלן"

האם כדאי בחוק להכנס לפרטים כאלה? אולי תסתפק בתקנות של מנהל בתי המשפט

באישור שר המשפטים ובאישור הועדה הזאת"



כדאי לכתוב בחוק לפחות כמה עקרונות. אני לא חושב שצריך להגיע לרמת פירוט

של תקנות אלא לקבוע כמה עקרונות בסיסיים.

אני מבין שאם מעבירים נושא מראש ההוצאה לפועל למוציא לפועל, זיו מקל כי יש

י ו תר מוציאים לפועל. מי יכול להיות מוציא לפועל? האם כל פקיד יכול להיות

מוציא לפועל?

אני שותף לדעתו של חבר-הכנסת שטרית, שההצעה הזאת היא תיקון בקטע אחד. איו

כאו הצעה כוללת לתיקוו הרברים.
היו"ר אי ליו
זו שיטת העבודה של הועדה.

הזמנתי לישיבה זו את יושב ראש ועדת ההוצאה לפועל, השופט בר-אופיר. אף כי

זה לא כל כר מקובל, נראה לי שבנושא כל כך רציני, שאנחנו החלטנו לטפל בו טיפול

יסודי בדאי שיבוא יושב ראש ועדת ההוצאה לפועל. קיבלתי תשובה שהשופט בר-אופיר

נמצא היום בהרכב וקשה לו לבוא.
י' לוי
אולי נתקן בקטע מסוים שהוא חשוב כשלעצמו, אבל אני לא חושב שעקב התיקוו

הזה תהיה ירידה משמעותית בעומס. יכול להיות שנקל על המחטנים, נקל על המערכת,

אבל לא נקטין מספר התיקים. אנחנו לא יוצרים כאו שום אמצעים שיבטיחו שהמצב לא

יחזור לקדמותו.

אני רוצה להציע שני דברים. קודם כל צריו לחשוב איר לטפל בסוגית השקים, שהם

רוב רובם של התיקים. אנשים מקבלים שקים מתוך אמון, ואנחנו רואים מה קורה אחר

כר בהוצאה לפועל. אני סבור שצריך להרחיב את הוראת השעה בעניו מחיקת יתרות חוב

ולקבוע מחיקת חובות שעד 100 שקלים, כדי להקל מיד על המערכת שתוכל לטפל בגבית

חובות גדולים יותר.

דבר שני, צריך להוציא הודעה לציבור - אינני יודע אם בחקיקה, בתקנה או

בהודעה - שההוצאה לפועל לא תקבל לגביה שקים עד סכום מסוים. אדם יידע שאם הוא

מקבל שק בסכום עד 100 או עד סכום סביר שנקבע, יידע מראש שלא יוכל לבקש סיוע

ההוצאה לפועל בגבית את החוב.
ש' שטרית
הבנקים יכעסו מאד.
היו"ר א' לין
רשתות השיווק ותחנות הדלק יכעסו יותר.
י' לוי
הבנקים אולי גם ישמחו. הציבור יעבור לשיטה של תשלום בכרטיסי ארשאי או

לתשלום במזומן. השימוש בכרטיסי אשראי לא כלול בנושא הדיון שלנו, אבל צריו

לזכור שיש היום שיטות תשלום יותר בטוחות משקים. מי שרוצה לקבל שק בסכום 100

שקל, יקבל. אבל יידע מראש שלא יוכל אחר כך לקבל סיוע של ההוצאה לפועל. ואולי

צריך לקבוע סכום גבוה יותר מ-100 שקל. לפי הנתונים שקיבלנו עכשיו, בדרך זו

נוכל לצמצם באופן משמעותי מאד את מספר התיקים.



הצעות התיקונים צריכות לבוא ביחד. לדעתי, לא יהיה זה נכון לתקן בנושא

מכירת מטלטליו ובענין הקבלנים ואחר כך לחכות הרבה זמן לתיקו ו הבא בחוק. גדרו

זו לא נעשה תיקון משמעותי ויסודי.
היו"ר א' לין
המגמה שלנו היא במסגרת הזאת להכניס גם תיקונים נוספים, שיציעו חברי הועדה

או יציע משרד המשפטים,.כי אנחנו רוצים לראות שינוי הרבה יותר מהיר. אמרתי

בתחילת הדיון שהמגמה של הועדה היא לעשות צעדים יותר מהירים ויותר להרחיק לכת,

בי אחרת מלאי התיקים בהוצאה לפועל ימשיך לעלות.
י' עזרן
אני רוצה להתייחס למספרים ששמעתי. 600 אלף תיקים - מספר מדהים. הצטברות

הולכת וגדלה. מתרחבת הבעיה של תשלום בשקים ללא כיסוי.

במקום שידו של המחוקק וידו של המוציא לפועל אינה מגעת, צריכה הטכנולוגיה

לבוא לעזרת המחוקק והמוציא לפועל. אני רוצה להביא דוגמה. יש אנשים שפתרו באופו

אישי את בעית השקים, זה עלה להם כסף אבל ההוצאה השתלמה. יש כי ידיד בפריס שיש

לו רשת שיווק ענקית, הם מקבלים בממוצע 3000 - 4000 שקים ליום. הם סידרו פקס

לבנקים, כל שק עובר בפקס ואחרי כמה דקות מקבלים אישור. אני לא יודע אם אפשר

לחייב בזה כל מוכר בשוק הכרמל או כל חנות מכולת, אבל רשתות השיווק מקבלות הרבה

מאד שקים והו צריכות לעשות משהו. אם הבנק מאשר 20 אלף שקים לחודש, אחר כר

התובע יהיה הבנק, הוא יתבע על סכום גדול בתיק אחד והטיפול יהיה אחר. כך גם

בתחנות דלק.

צריך להשתמש בטכנולוגיה מודרנית. תוך זמו קצר ביותר אפשר לקבל אישור לשק.

אם איו כיסוי לשק, מתקבלת מיד תשובה שלילית. אם אדם שנותו שק ללא כיסוי יידע

שהוא יהיה מוגבל בבנק, זה יהיה גורם מרתיע.
היו"ר א' לין
לא למדתי באופו יסודי את כל חוק ההוצאה לפועל. לכו אני מבקש לשאול אם

אנחנו מיצינו את כל האפשרויות בכל מה שנוגע לקיצור ופישוט הליכי ההוצאה לפועל?

הייתי רוצה שתקראו מכתב המתאר מה עוברת אשה בהוצאה לפועל בירושלים לשם גביית

חוב מזונות, איזה טירוף מערכות, מה אפשר לעשות כדי לטרטר אדם ולהוציא אותו

מדעתו כשהחייב לא רוצה לשלם. ממש קשה להאמיו שדברים כאלה מתרחשים בתקופתנו.
י' עזרן
ביטוח לאומי - - -
היו"ר א' לין
ביטוח לאומי זה עד סכום מסוים. יש מי שרוצים גם מעבר לביטוח הלאומי ויש

. להם זכות לכך.

אני רוצה לדעת אם מיצינו כל מה שאפשר לעשות לקיצור ופשיוט הליכים בהוצאה

לפועל. אמרו לי שיש מדינות שבהו איו בכלל הוצאה לפועל. מרגע שיש פסק דיו,

נגמר העניו, הכסף שייר לזוכה. אני לא מרחיק לכת עד כדי כך, אבל הייתי רוצה

שהחייב לא יוכל לטרטר את המערכת ואת בעל החוב. הוא מקבל הודעה ראשונה, אם הוא

רוצה לבקש פריסת חובות, יגיש בקשה לראש ההוצאה לפועל. יבוא ויסביר את מצבו

הכלכלי ובהתאם לכר יקבעו לו הסדר תשלומים. לא ביקש, לא עשו אתו הסדר תשלומים,

איו עוד משחקים. לא שמתחילים הליכים, אחר כר רצים חצי שנה, אחר כר הוא מגיש

בקשות ומטרטר את כולם. שיבוא ויגיד מה מצבו הכלכלי, ואם איו שינוי אמיתי במצבו

הכלכלי - לא תהיה לו עוד אפשרות לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לשינויים. אם

לא ביקש הסדר תשלומים בשלב הראשוו, לא יוכל לבקש דחיית הליכים אלא אם כו היה

שינוי במצבו הכלכלי. אני רוצה למצוא דרך שהחייבים לא יוכלו לטרטר את המערכת



אמרתי מראש שאינני מומחה בתחום הזה. אני מוכן ללמוד את החוק באופו יסודי,

ואז אולי אוכל להציע הצעות קונקרטיות.

בעקבות דבריו של חבר הכנסת יצחק לוי, אני רוצה להציע שלא נרחיק לכת עד

100 שקלים, אני הייתי מציע לבטל תיקי הוצאה לפועל שיתרת החוב בהם עד 50 שקל.

זה לא ביטול החוב. את 50 השקלים שנותרו בתיק אחד אפשר לצרף לתיק אחר שבו אותו

אדם חייב 100 שקלים.
י' לוי
השאלה היא אם זה יהיה משמעותי.
השופט ר' בודסקי
2% - 3% מהתיקים.

אמר לנו קודם השופט בודסקי שבחלק הממוכן סגרו כ-20 אלף תיקים עד יתרת חוב

של 25 שקל. אני מניח שאם הסכום יהיה 50 שקל, וזה יהיה בכל לשכות ההוצאה לפועל,

מספר התיקים שיסגרו יהיה הרבה יותר גדול מ-26 אלף.

יכול להיות שבלשכות שאינו ממוכנות צריך להעזר בכוח אדם חיצוני. יש חברות

לשירותי כוח אדם, אפשר לגייס סטודנטים או עולים חדשים, ולעשות פעולה של מיפוי.
השופט ר' בודסקי
על חשבון מי?
היו"ר א' לין
על חשבון תקציב הנהלת בתי המשפט.
השופט ר' בודסקי
אין לנו תקציב.
היו"ר א' לין
אתם מוציאים כסף על עבודה. זו פעולה שתאפשר לכם לגמור בבת אחת את הטיפול

בתיקים רבים.
י' לוי
במקום לשלם לקבלו 200 שקל לביצוע עיקול, כדאי לסגור תיקים שבהם הסכום 50

שקל.
היו"ר א' לין
אני מציע קודם כל לסגור תיקים שבהם יתרת החוב עד 50 שקל. שנית, לא לפתוח

תיקים שבהם החוב הוא פחות מ-50 שקל - החוב המקורי, בלי ריבית. בדקתי את העניו

ומצאתי שזה יחייב את תחנות הדלק לעבור לקבלת תשלום בכרטיסי אשראי. זה רצוי.

בעניו זה השיקול הוא מסחרי. חלק מתחנות הדלק היום מעדיפות לא לקבל כרטיס אשראי

אלא שק. נכון שבכרטיס אשראי יש עלות נוספת. כשתתממש הרפורמה שהשר שחל מציע,

ואיו לי ספק שהיא תתממש, יהיה גם ענין של תחרות, לא רק עלות נוספת. רשתות

השיווק וגורמים אחרים יידעו שהמדינה לא עוסקת בגבית חובות עד 50 שקל. זה יחייב

אותם לשינוי מסוים, לא לקבל שקים בסכומים קטנים, או לקבל אותם בסיכון שלהם. יש

גם מערכות מידע פנימיות. אפשר לפסול אנשים וכו'. יש בל מיני שיטות,, נכוו שזה



יש גם סוחרים שמקבלים שקים.
היו"ר א' לין
אצל סוחרים אחרים הענין יותר אישי, ברשתות שיווק זה יותר המוני. סוחר

יכול להחליט אם הוא רוצה לק1ל מאדם שק וגל 50 שקל.

יכול להיות שאנחנו צריכים לקבוע הוראה כזאת לא כהוראת קבע אלא כהוראת שעה

לתקופה מסוימת, עד שירווח. בבל אופו צריך לחשוב על הדבר הזה.

איחוד תיקים. אמרו לי עורכי דיו שעובדים בתחום הזה, שיש כמה דרכים שבהו

חייבים מתמרנים. הרי אדם כזה אוהב להיות חייב, זו דרך פעולה אצלו, לא רק בעל

חוב אחד פותח נגדו תיק אלא כמה וכמה. ואז הוא מרים ידים ואומר: תראו, אינני

יכול, יש לי חמישה בעלי חוב... הוא מבקש לאחד את כל התיקים לתיק אחד והכסף

שגובים מוזרם לתיקים. אמרו לי שהחייבים מתמרנים בזה ובעצם מסדרים את בעלי

החוב. מה אפשר לעשות בתחום הזה?

יש דבר נוסף, שהוא אמנם אדמיניסטרטיבי, אבל יש לו חשיבות. לא יתכו שאנשים

שבאים עם אלף תיקים יגרמו לכר שאלה שבאים עם תיק אחד יצטרכו לעמוד בתור ולחכות

הרבה זמו. חייב להיות הסדר אדמיניסטרטיבי לבעיה הזאת.

חבר-הכנסת לוי, נכוו שהחוק הזה עוסק רק במכירת מעוקלים. אם אנחנו נקדם

אפילו רק את מכירת המעוקלים, עשינו משהו. אני לא מסתפק בזה, אני מעלה הצעות

נוספות. אבל כדי להציע הצעות נוספות על אלה שאציע צריכה כבר להיות התמחות הרבה

יותר גדולה גם בחוק וגם בהליכים. המגמה שלנו לקצר הליכים, שהחייב לא יוכל לשחק

ולהעלות טענות אחרי שעברה תקופה ארוכה ולא שילם חובו, הדברים צריכים לבוא לידי

ביטוי כבר בשלב הראשוו, לאחר שקיבל הודעה על החוב. אנחנו רוצים מאד לראות את

התיקונים האלה במסגרת החוק.

להערה של חבר-הכנסת שטרית בדבר הקפדה ופיקוח, אני הייתי מציע שתהיה סמכות

למנהל בתי המשפט להתקין בתחום זה תקנות מחייבות, באישור שר המשפטים.
השופט ר' בודסקי
להערה של חבר-הכנסת שטרית, אין כאו כוונה להרחיב העסקתם של קבלנים. סעיף

5 לחוק ההוצאה לפועל במתכונתו הנוכחית מסמיך את המוציא לפועל להטיל תפקיד

מהתפקידים שמוטלים עליו על פקיד של בית משפט, א1 על אדם אחר שהסכים לכך.זה

קיים כבר היום.

התיקון המוצע יאפשר למוציא לפועל מסוים, לדוגמה המוציא לפועל תל-אביב,

להתקשר עם תאגיד מסוים שאנקוב בשמו - חברת ממ"ן, מסופי מטעו בלוד. זו החברה

הגדולה ביותר בארץ שעוסקת באיחסון המעוקלים, הם מקצוענים, הם נותנים שירותים

למכס, למס הכנסה, לביטוח הלאומי. הם מבצעים את המכירות בשיטת המכרז ולא בשיטת .

המכירה הפומבית. ועדת ההוצאה לפועל גיבשה לעניו זה הצעה לתיקונים בתקנות

הוצאה לפועל. על התקנות האלה חותם שר המשפטים.

חבר-הכנסת שטרית שאל מיהו ראש ההוצאה לפועל ומיהו המוציא לפועל. המוציא

לפועל הוא העובד המי נהלי, שהוא מזכיר ראשי של בית המשפט בלל עיר. המזכיר הראשי

של בית משפט השלום בקרית-שמונה הוא המוציא לפועל של קרית-שמונה, המזכיר הראשי

של בית משפט השלום בדימונה הוא המוציא לפועל של דימונה.
היו"ר א' לין
ראש ההוצאה הוא רשם, רוצים להוריד ממנו את העול ולהעביר סמכות למוציא

לפועל. גם המוציא לפועל עמוס עבודה. במקום שיש לו סגן, למה לא לתת את הסמכות

גם לסגן?



אני מציע שלא נלך בבת אחת לשינוי כל בו דרסטי, להעביר סמכות של ראש הוצאה

לפועל לא רק למוציא לפועל אלא גם לסגנו. המוציאים לפועל וסגניהם הם עובדי

מינהל.
היו"ר א' לין
הסמכות היא בסך הכל לבצע פסק דין. אם ניתן פסק דין צריו לבצע אותו. במקרה

זה לא דרושות סמכוינות, פה צריך לבצע . למה לא לתת את זה גם לסגנים? אמרתי

בתחילת הישיבה שאנחנו רוצים לנקוט אמצעים יותר קיצוניים כי צריך להתקדם יותר

מהר ונושא הזה.
השפוט ר' בודסקי
העברת הסמכות מראש ההוצאה לפועל למוציא לפועל תקצר הזמן של קבלת צווים

בלשכות מסוימות מספר ימים, בלשכות אחרות בשבוע ימים. זו כל המשמעות של

השינוי. אצל ראש ההוצאה לפועל בפתח-תקוה יש לפעמים 3 - 4 קרגלים שגהם בקשות

לחתימה מתעכבות 4 - 5 ימים ולפעמים 7 - 8 ימים. אם געביר את הסמכות למוציא

לפועל, הבקשות שמנויות בהצעת החוק - בקשות לצוי עיקול צד שלישי, צוי עיקול

מטלטליו וצוי תשלום - ייחתמו בו ביום.
היו"ר א' לין
ואם המוציא לפועל חולה?
השופט ר' בודסקי
לפי צו של שר המשפטים שממנה מוציאים לפועל, בהעדרו של המוציא לפועל ממלא

את מקומו סגנו. הסגן יחתום על החלטות של מוציא לפועל. הנושא הזה מכוסה. לראש

הוצאה לפועל בתקופת מחלה איו ממלא מקום. למוציא לפועל יש ממלא מקום - סגנו.
היו"ר א' לין
למה לא ניתן לסוגו את הסמכות באופו ישיר? אם בלאו הכי הוא יכול למלא אותו

תפקיד, למה שלא יקבל אותה סמכות? אולי ירצו לחלק את העבודה.
השופט ר' בודסקי
אני חושב מי האנשים שממלאים את תפקיד הסגן במקומות השונים. יתכן שאבדוק

מי האנשים שממלאים את התפקיד ואוכל להגיד שהשינוי הזה מקובל.
היו"ר א' לין
בדרך כלל סגנים וממלאי מקום הם יותר חרוצים, יש להם יותר אמביציה מאשר

לאלה שהגיעו לפיסגה והם כבר עייפים.
השופט ר' בודסקי
אבדוק את הנושא.

העירו שאנחנו עושים תיקונים בקטעים. נכון אנחנו עושים תיקונים בקטעים.

ועדת ההוצאה לפועל מורכבת, אני מרשה לעצמי לומר, מהאנשים בעלי הנסיוו המצטבר
הרב ביותר בתחום ההוצאה לפועל
שני נציגים של לשכת עורכי הדין - עו"ד רזניק

ועו"ד בר-און שעובדים יום יום בנושאי ההוצאה לפועל, השופט בר-אופיר שהיה ראש

ההוצאה לפועל שנים רבות והוא שכותב את כל הספרים המקצועיים בנושא ההוצאה

לפועל, השופטות יהודית שיצר ורות אלקבץ, המוציא לפועל תל-אביב, חברתי גב'

עליזה אליצור ואנוכי. אנחנו תוקפים את הנושאים שגורמי חוץ מעלים על שולחן

הועדה. נושא איחוד תיקים הועלה על ידי לשכת עורכי הדין. ועד מחוז תל-אביב.
היו"ר א' לין
תציעו עכשיו, במסגרת זו. לכן ביקשתי שגם י ו"ר ועדת ההוצאה לפועל יהיה

כאן. איו לנו זמן . אם. אני לא מצליח להעביר לכם את תחושת הדחיפות בענין זה, כי

אז נכשלתי. אם תבוא הצעה רק בעוד שלושה אז ארבעה חודשים, זה יהיה מאוחר מדי.

אני רוצה להע1יר את התיקונים בחוק לפני שהכנסת יוצאת לפגרת הפסח. אני רוצה

שהכל יהיה מוכן עד 15 במרס.
השופט ר' בודסקי
אשתדל שהתיקון בענין איחוד התיקים יוכן גם בזמן הקצר ביותר. למעשה הההלצות

בעניו זה גובשו כמעט סופית.

ועתה לעניו השקים, ההצעה להוראת שעה בסכום גדול יותר וההצעה לסגור את

הדלת בפני תיקים עד סכום 50 שקל. אם תקבעו בה1ראת שעה שההוצאה לפועל לא תעסוק

בגבית יתרת חוב עד 50 שקל, הרי רק במשרדים הממוחשבים נוכל להפעיל את זה, ואני

סבור שמספר התיקים שנוכל לסגור יהיה קטו יותר מאשר בעבר, כי החובות גדלו עקב

תיקוו מס' 8, כי היתרה כוללת גם הצמדה וריבית.
היו"ר א' לין
אני מציע שתבדקו את זה. אני מציע שתבדקו גם אפשרות של גיוס כוח אדם

לסינון והתיקים, באותו לשכות שם לא מחקו אפילו יתרות חוב עד 25 שקל. יש לכם

תקציב, אתם מוציאים הוצאות לביצוע פעולות. פה ניתנת לכם אפשרות במכה אחת לסגור

מספר גדול של תיקים. זה שווה השקעה כספית.
השופט ר' בודסקי
הנהלת בתי המשפט בנויה על שיא כוח אדם עובדים תקניים ועל תקציב להעסקת

עובדים ארעיים. אנחנו לא מסוגלים מהתקציבים שעומדים לרשותנו לתת מספיק סיוע

ללשכות הוצאה לפועל כדי שיוכלו לעמוד בעומס שמוטל עליהם.
י' לוי
אני שומע שיש לכם עד כה שתי לשכוח ממוכנות, 26 לשכות ידניות. נאמר

שבלשכות הידניות נמצאים 40% מהתיקים, ביו 2000 ל-5000 תיקים בכל לשכה.
השופט ר' בודסקי
מכובדי, הרשו לי לומר דבר שלא רציתי לומר. במשרדים הידניים ההוצאה לפועל

ממשיכה לפעול בסיוע מאסיבי של פקידות עורכי הדיו, שהו לעתים מוציאות את

התיקים, מתייקות את הבקשות, ממלאות בקשות. בהעדר סיוע כזה משרדי ההוצאה לפועל

היו מזמו קורסים. כשאתם מבקשים עבודה נוספת, פקידות עורכי הדיו לא יעשו עבודה

נוספת זו, והפקידים שלנו בקושי משתלטים על כמות העבודה שיש להם. אם יש גידול

במאות אחוזים, לא מסוגלים לספוג את זה.
היו "ר אי לין
קודם כל צריו לשלוף את התיקים שבהם יתרת החוב נמוכה. לאחר מכו צריכה

להיות פעולת אישור. אנחנו לא אומרים שהפקידה היא שתסגור את התיק. לסגירת

התיק דרושה חתימה של המוציא לפועל או סגנו. אבל אם שמים על שולחנו ערמה של

תיקים שראויים לסגירה, לאחר שנעשתה שליפת התיקים שהיא הפעולה העיקרית, הוא

צרי ר לתת חתימת אישור.

לדעתי, כדאי לכם לשקול היטב את הענין הזה. אם תעשו את הבעולה הידנית הזאת,

יש יקל עליכם מאד לאחר מכו. אם כי בשלב הראשון נראה שאין תקציב, אבל למעשה אתם

ממוית פעולות גם מתקציב לרוח אדם חיצוני - כל משרדי הממשלה עושים את זה.
השופט ר' בודסקי
אנחנו לא מממנים פעולות. הזוכים הממנים את הפעולות של הקבלנים ושל

המחסנים.
י' לוי
אולי אפשר שההוצאה לפועל תחליט לסגור את הלשכות ליום אחד ולהקדיש אותו

לסריקה והוצאת התיקים הקטנים. זה היה מקל את העומס, מפנה ארונות. סוגרים את

הלשכות ליום אחד, מודיעים על כך מראש לציבור, ובאותו יום כל הצוות וכל האנשים

שאפשר לגייס מבחוץ עוסקים בעבודה זו. ביום אחד אפשר לעבור על מאות תיקים

ולראות מה סכום החוב שנותר בהם.
היו"ר א' לין
ואפילו אם צריך לשם כך לסגור את הלשכות לשלושה ימים. בינתיים יעשו גם

סדר.
השופט ר' בודסקי
אני מציע שחברי הועדה יבקרו במשרד הוצאה לפועל ידני ויראו מה קורה שם.

חוק ההוצאה לפועל מאפשר דילול תיקי הוצאה לפועל, הוצאת תיקים שהוזנחו 12

חודשים. בקושי מספיק כוח האדם שלנו, בתקופה של פגרת בתי המשפט, לעשות איזה

מבצעון כזה או אחר לטפל בתיקים שהוזנחו תקופה שמעל 12 חודש. כוח האדם שעמד

לרשות לשכת ההוצאה לפועל לפני שלוש שנים טיפל ב-3000 - 4000 תיקים ואותו כוח

אדם צריך עכשיו לטפל ב-16 אלף תיקים.
י' לוי
זו טעות. אם יוציאו את התיקים שצריך להוציא, יישארו 16 אלף פחות 5000

תיקים. אתה לא יודע בעצם כמה תיקים יש לך היום בעכו. יש 16 אלף תיקים, אבל

יכול להיות שבעצם צריכים להיות רק 10 אלפים, כי אולי ביו 16 אלף התיקים יש

6000 תיקים של שקים שניתנו לתחנות הדלק על סכום 20 שקל.
היו"ר א' ליו
ההצעה של חבר הלנסת לוי היא הצעה מצוינת. אני יודע שקשה לקבל הצעות, בפרט

כשהן באות מבחוץ. לפי ג. סיוני במינהל הציבורי, ההצעה של חבר-הכנסת לוי היא

הצעה מצוינת. הייתי סוגר את הלשכות אפילו לשבוע כדי להוציא את כל התיקים שיתרת

החוב בהם עד 50 שקל, ובהזדמנות זו לעשות גם סדר פנימי. נכוו, זה דורש

התארגנות פנימית וצריך להניע את הצוות שיהיה מוכן לעשות את הפעולה הזאת,

שבסופו של דבר תוציא מספר לא קטו של תיקים ותקטין את העומס.
השופט ר' בודסקי
כל הצעה אנחנו מקבלים בתודה ובהערכה ובשמחה. משמעות ההצעה היא לקחת את כל

התיקים, יש ביניהם תיקים שלא טופלו תקופה ארוכה, לבדוק בכל תיק לאיזה תארי ר

מעודכנת יתרת החוב, לעדכן את היתרה, להוסיף הפרשי הצמדה מהיום שהתיק עודכן

לאחרונה. בכל תיק צריך גם לעשות חשבון. זה לוקח זמן. במקום שיש מחשב הוא עושה

את כל החשבונות.
היו"ר אי לין
אנחנו מוכנים לבוא לקראתכם. אנחנו מוכנים שייקבע שאם לא הי תה תביעה של

הזוכה בתיק המסוים במשך תקופה מסוימת, לא להוסיף את הפרשי ההצמדה. אם זה לא

תיק חי, לא הי תה תביעה, לא להוסיף את ההפרשים. ואז יתכן שהסכום לא יהיה 50 אלא

75 שקל.
השופט ר' בודסקי
כלל לא מעודכן, עורך הדין לא ביקש שכר טירחה ראשון ולא את השני, לא חישבו

הפורשי הצמדה
היו"ר א' לין
אם יש בקשה חיה שעוד לא בוצעה, צריך להתחשב בזה. אם אין בקשה...
ע' אליצור
גם היום יש הוראה שאפשר למחוק תיקים שהוזנחו.
י' לוי
כל תיק שהיום לא מטפלים בו , צריך יהיה פעם לטפל בו , צריך יהיה לחשב את

ההצמדה ..
השופט ר' בודסקי
ההוצאה לא מטפלת בתיק. הזוכה בא והוא מעדכן את התיק שלו ואז הוא מבקש

פקודת מאסר על יתרת החוב ליום העידכון. אם הזוכה אינו מטפל בתיק 12 חודשים,

שולחים לו הו דנה שהתיק הוזנח ואנחנו עומדים למחוק אותו . שולחים הודעה לעורך

הדין, ואם אינו מגיב עליה- אפשר לסגור את התיק.
היו "ר א' לין
לוקחים תיק ורואים שעברו 12 חודש מאז טופל, רואים שהסכום לא מגיע ל-50

שקל- שולחים הודעה אני חושב שזו יכולה להיות פעולה טובה. על כל פנים, היא

ראויה לבדיקה מעמיקה על ידיכים לקראת הדיון הבא.
השופט ר' בודסקי
חבר-הכנסת עזרן הציע לבדוק אפשרות של קשר פקס עם הבנקים כדי לבדוק אם למי

שמושך שק יש כיסוי. זו הצעה מצויינת. היום בודקים, בסכום מסוים, גם את כרטיס

האשראי באמצעות מסוף אם יש אישור.
היו"ר א' לין
אם נקבע שאי אפשר יהיה לפתוח תיקים על סכומים עד 50 שקל, הרשתות כבר יעשו

את זה.
השופט ר' בודסקי
שיבדקו גם שקים על 100 ו-200 שקל אם יש להם כיסוי. אם ראו בתשובת הפקס

שאין כיסוי, לא מקבלים את השק-

אם הדבר אפשרי, אני מוכו לקבוע בחוק שהם חייבים לבדוק.
השופט ר' בודסקי
לענין גבית חובות מזונות בהוצאה לפועל בארץ כולה ובירושלים בפרט" המוסד

לביטוח לאומי בירושלים פתח 5000 תיקים עקב חוק המזונות (הבטחת תשלום), זה היה

להם נוח בגלל הלשכה המשפטית בירושלים, והעומס במדור המזונות. בירושלים הוא מעל

העומס שיש בכל משרד אחר. עומס עצום.



החייבים מוצאים כל דרך התחכמות, אומר בשפת העם - כדי לטרטר את הזוכה.

תרגיל אחד לדוגמה - משלמים לזכות האשה ומשבשים את מספר תיק ההוצאה לפועל. כשנא

השוטר עם פקודת מאסר הוא מציג לפניו קבלה: שילמתי. אבל הכסף הלך לתיק אחר

ועובר זמן עד שמאתרים איפה הכסף. יש תרגילים מתרגילים שונים כדי להוציא נשמתה

של האשה שזכאית לכסף.

פישוט הליכים. כל הצעה מגורם חיצוני, על אחת כמה וכמה מועדת החוקה חוק

ומשפט, יתקבל על ידינו בשמחה. אנחנו מנסים כל דרו אפשרית לפישוט הליכים.
הי ו "ר א' לין
מה דעתו על הצעתי שהכל י ובא לדיון בשלב הראשון? החייב רוצה לטעון שמצבו

הכלכלי קשה, רוצה לבקש הסדר תשלומים - יביא טענותיו מיד עם פתיחת התיק, תור

שלושים יום או זמן אחר שייקבע. אחר כך לא יוכל עוד לטעון, אלא אם רול שינוי

מהותי במצבו.
השופט ר' בודסקי
נהוג היה אצלנו בעבר לצרף לכל הזהרה ולכל פסק דיו טופס שאלון: מקורות

הכנסה, רכוש, כספים בבנקים, יכולתו של החייב לשלם את החוב. מתוך ()10 שאלונים

שנשלחו קיבלנו תשובה רק בפרומיל אחד. מאז ביטלנו את השאלון.

היום להזהרה מצורף צו חיוב תשלומים, גם אם האיש לא ביקש דבר. אם החוב הוא

2000 שקל, נותנים לו צו חיוב תשלומים לשלם את החוג בארבעה תשלומים. לא משלם

את החוב - על התשלום הראשון יוצאת פקודת מאסר. הגיע מועדו של תשלום שני ולא

שילם, יוצאת פקודת מאסר.
היו"ר אי ליו
לאחר חצי שנה יוכל לפנות לראש ההוצאה לפועל ולבקש הסדר?
השופט ר' בודסקי
לא. כשייאסר החייב על סמך הפקודה הוא יצטרך להגיד לראש ההוצאה לפועל מה

יכולתו, מה מצבו, והוא כבר לא יחכה לפקודה הבאה. אם לא ייאסר, יגיעו לביתו,

יוציאו את הטלוויזיה ואת הוויידאו, וגם אז כבר לא יחכה. הייעול והפישוט של

הירידה למטלטלין אולי יביאו להרחבת ההליך הזה.
היו"ר א' לין
מתי יכול החייב לפנות בבקשות לראש ההוצאה לפועל ולבקש הסדרים?
השופט ר' בודסקי
מרגע שקיבל את ההזמנה ועד לרגע האחרון שבו הוא משלם את האגורה האחרונה.

הוא יכול לפנות לכל אורך הדרך. אבל הוא לא צריך לפנות. אנחנו מיוזמתנו עושים

הסדר תשלומים.
היו"ר א' לין
אני לא רוצה שיוכל לפנות בכל רגע. אני רוצה שיוכל לפנות לראש ההוצאה

לפועל רק בתקופה הראשונה של ההודעה.
השופט ר' בודסקי
מספר החייבים שפונים לראש הוצאה לפועל בטל בששים. בתיקים של חוב עד אלף

שקל שום חייב לא פונה ושום חייב לא מגיע להוצאה לפועל, הוא רק מתחמק מתשלום

ומנסה לדחות תשלום החוב.
היו"ר א' ליו
זאת אומרת שהבעיה היא לא בתהום הפגיות אל ראש ההוצאה לפועל.
השופט ר' בודסקי
הבעיה היא שהחייב יודע שעד שיגיעו אליו הביתה, למאסר או להוצאת מעוקלים,

יעבור הרגה הרבה זמן. בזה צרי ר להתמקד.

התמקדנו בנושא של תפיסת רכוש, אני מבקש שנתמקד גם בנושא תפיסת החייב על

ידי מאסרו, ואז 3עלנו בשני האפיקים והשלמנו את התמונה.

אם יוחלט שאי אפשר לפתוח תיק בשל חוב עד 50 שקל, זה יכול להוריד 3% - 5%

מסך הכל התיקים, וגם זה יתקבל בברכה. זאת לא תהיה תרופה לחולי.
היו "ר א' ליו
אני רואה בזה חשיבות כדי להרגיל את רשתות השיווק לעבור לשיטות תשלום

אחרות, לא שקים. אני לא רוצה להנחית עליהם מהלומה חזקה מדי. לקבוע מתחילה גבול

של 100 שקל זה מרחיק לכת. כשנתחיל ב-50 שקל הם יתחילו לספוג ולהתארגן לשיטה

אחרת. לאחר שיעברו לשיטה אחרת, יתכן שהם עצמם לא ירצו עוד להשתמש בשקים.
השופט ר ' בודסקי
לדעתי, זה יהיה פתרוו בהיקף של 5% לנו, ותהיה בזה תרומה לחינוך של הציבור

ושל רשתות השיווק.
הי ו "ר א' ליו
יש כמה דברים שהעלינו כאן וביקשנו שתבדוק אותם באופו יותר יסודי, ואת

התשובה נקבל בישיבה הבאה. בישיבה הבאה נקרא את סעיפי החוק, נדו ו בהצעות

השונות שהועלו כאן וגם נצביע עליהן. אנחנו רוצים בישיבה הבאה לסיים את הדי ו ו

בהצעת החוק שלפנינו.
רפ "ק י' בו טבול
אני רוצה להתייחס לעניו הקבלנים. הדברים שאמר חבר-הכנסת שטרית מקובלים

עלינו מאד לגבי עובדי הקבלנים. על פי החוק, חייב הקבלן להופיע אישית בעת ביצוע

הוצאה לפועל. בפועל הקבלו איננו בא, יש לו עובדים, הוא מאציל מסמכותו.

משטרת ישראל מסייעת בביצוע עיקולים, אבל אנחנו מתנים את זה בכר שהאיש

שקיבל תפקיד של מוציא לפועל, שהוא המבצע, יהיה נוכח במקום. מדובר בקבלנים וגם

בעורכי דין. יש גם עורכי דיו שמקבלים תפקיד כזה. אנחנו לא יודעים מי הם

העובדים, יכול להיות שהם עבריינים. לכו אנחנו לא משתפים פעולה עם עובדים של

קבלנים אלא רק עם אותם אנשים שאנחנו יודעים מי הם.

נוסף לפקודה ששולח בית המשפט, גם אנחנו שולחים הזהרה לחייב שאנחנו עומדים

לבצע את הפקודה.

שמעתי על הקשיים באיתור פקודות שעד סכום 25 שקלים. אני מוכו לתת הוראה

לכל אנשי המשטרה להחזיר את הפקודות האלה לבית המשפט. יש לנו במשטרה פקודות על

סכום עוקל אחד. עד כדי כך. שוטר בנתניה שילם מכיסו פקודה של 5 שקלים ובלבד שי לא

ילך לבצע אותה. אני מוכן לתת הוראה את כל הפקודות עד 25 שקלים להחזיר לבית

המשפט.
הי ו "ר א' לין
פירוש הוראת השעה הוא שאם יתרת החוב בתיק כולו היא עד 25 שקלים אפשר

להפסיק את הליכי ההוצאה לפועל. יכול להיות שהחוב בסךהכל יותר קבוע והפקודה

היא על תשלום אחד. אבל אני לא יכול להעלות על דעתי איך אפשר להוציא הוראה

לביצוע 10 שקלים אם יש חוב של 100 שקל. אפשר לתת פקודת מאסר על שקל או על

חמישה שקלים? זה לא מתקבל על הדעת.
השופט ר' בודסקי
אני לא יודע אם זה קורה, אבל אם כן, הסיבה יכולה כהיות שהחוב כולו נגבה

באמצעות מכירת מטלטל. לאחר שמכרו מטלטל עשו את חשבון דמי האיחסון שהצטברו.

נניח שהמטלטל עמד במחסו חודש ימים, דמי האיחסון 30 שקל, החוב היה 200 שקל

ו המטלטל נמכר ב-200 שקל, נשארה יתרה של 30 שקל, מבקשים פקודת מאסר ועל החוב

הזה הולכים לאסור את החייב.
היו"ר א' ליו
אולי צריך לקבוע מינימום שבשלו מוציאים פקודת מאסר.
השופט ר' בודסקי
אני מציע שנטפל בבעיה המרכזית של 460 אלף פקודות מאסר ולא במקרים הבודדים

שמגיעים עד כדי אבסורד.
היו "ר א' ליו
לא יתכן לתת פקודת מאסר על שקל או על עשרה שקלים. יש הרבה פקודות כאלה?
רפ"ק י ' בוטבול
יש טענות מהשטח שיש פקודות על סכומים קטנים. צו בית משפט צרי ו לבצע. אם

יאפשרו לנו, אנהנו מוכנים להחזיר פקודות כאלה. לא בדקתי כמה פקודות כאלה יש,

אבל יש תלונות מהשטח.
היו"ר אי ליו
נביא את הנושא הזה להכרעה בישיבה הבאה: קביעת סכום מינימלי לפקודת

מאסר.אם מותר לי להציע, עד שתתקבל ההחלטה לא להוציא פקודות מאסר. יכול להיות

שחבל על העבודה.
רפ"ק י' בוטבול
בישיבה קודמת, בדיון בהוראת שעה, ביקשתי לחייב את הזוכה או את מי שמקבל

שק לבדוק בתעודת הזהות את הפרטים של נותן השק, ולרשום את הפרטים הנכונים מתוך

תעודת הזהות. היושב ראש ביקש להעלות עניו זה בעת הדיון בתיקון הזה בחוק.

יש הרבה מאד שקים שמגיעים ללא מספר תעודת זהות. קשה לנו לאתר את האיש

במאגרי המידע שלנו.
השופט ר' בודסקי
אפשר לקבוע בחוק: לא תקובל בקשה לביצוע אלא אם צוין בה מספר תעודת זהות

של החייב.
היו "ר אי ליו
אני נוטה לקבל את ההצעה. אני נוטה גם לקבל שעל חובות עד50 שקל אי אפשר

יהיה לפתוח תיק - כהוראת שעה לשנתיים או שלוש שנים. אני נוטה גם לקבל שלא

יקבלו שקים להוצאה לפועל אם לא יצוין מספר תעודת הזהות של מושך השק, ואולי גם

כתובת.
ע' אליצור
אני לא רואה הבדל ביו שק וביו חוב אחר. בחוב אחר אתם לא צריכים מספר

תעודת זהות?
רפ"ק י' בוטבול
כל חוב. חייבים נותנים לפעמים פרטים לא נכונים, כתובת לא נכונה. אם ירשמו

את מספר הזהות ואת הכתובת מתעודת הזהות, יש סיכוי שהפרטים יהיו נכונים.
היו "ר אי' ליו
אם הכתובת לא נכונה, הזוכה יסבול מזה.
רפ "ק י' בוטבול
אבל אנחנו צריכים לבצע. ההוראות שלנו הו שאפילו אם הכתובת לא נכונה, לא

להחזיר מיד את הצו לבית המשפט. אנחנו עושים עוד סידרה של פעולות כדי לאתר את

הכתובת הנכונה.אני הולך למקום, אם אומרים שפלוני לא גר שם, אני לא מסתפק בזה.

אלה הנוהלים שלנו. יכול להיות שהשכו מחפה על החייב. היה מקרה ששכנים פחדו
מעבריין מסויים, ותמיד אמרו
הוא לא גר כאן. התברר שכן גר שם.

אם מי שמקבל שק יקח תעודת הזהות ויעתיק ממנה את הפרטים המדוייקים, יש כל

הסיכויים שתהיה כתובת נכונה. למעט אם אדם החליף כתובת וטרם שינה כתובתו בתעודת

הזהות.
היו"ר א' ליו
במקום שמקבלים תשלום בשקים לא בודקים בתעודת הזהות ומוציאים ממנה את

הפרטים. לא כך נעשים הדברים. אי אפשר עד כדי כך לאנוס את החיים.
השופט ר י בודסקי
אפשר לקבוע בפקודת הבנקאות שלא יפתח אדם חשבון ללא ציוו מספר תעודת הזהות

והכתובת.
היו "ר א' ליו
זה רעיון טוב. נחייב את הבנקים שלא יוציאו שקים בלי לציין תעודת זהות

וכתובת על ובי כל שק.
רפ"ק י' בוטבול
אם מספר תעודת הזהות לא נכון, כי אדם מסר מספר פיקטיבי ומקבל השק לא בדק

את תעודת הזהות, אני מבקש לאפשר לנו גם במקרים כאלה לא לבצע פקודה מבלי שנצטרך

לחפש את האיש. היום איננו יכולים לנהוג כך. היום גם אם מספר תעודת הזהות

משובש, אנחנו נוקטים פעולות מסוימות לאיתור האיש ומשקיעים בזה הרבה עבודה.


:
היו"ר א' ליו
הד1ר הזה מחייב מחשבה. אם שיקרו באשר לתעודת זהות, יש בזה לא רק משיכת שק

ללא כיסוי אלא גם הוצאת כספים ברמיה, וזו עבירה פלילית חמורה יותר. אני לא

בטוח שבשל כך צריו להעניש אותו אדם שקיבל את השק.

איו ספק שאנחנו צריכים להדרש לתיקון פקודת הבנקים ולקבוע במה אנחנו

מחייבים את הבנקים לכתוב על גבי שק לזיהוי מושך השק. אני יודע שעל שק שלי

היום כתובים השם, הכתובת וכו', אבל נדמה לי שזה נעשה על פי בחירה אישית..
ר' מלחי
זה לא כל כך פשוט לחייב. לא כל אדם מעוניו שכל אחד ידע את הכתובת שלו.
הי ו "ר אי ליו
כשאני בא לשלם בשק, המוכר ממילא מבקש לרשום כתובת ומספר טלפוו. אני לא

אוהב לרשום מספר טלפוו, אבל אם אני רוצה לקנות משהו ומבקשים ממני לרשום מספר

טלפוו, אני חייב לרשום כי אחרת לא יקבלו את השק שלי. מי שלא רוצה, ישלם

במזומו.
עי אליצור
איזו סיבה יש לאדם שמתחייב לשלם לא לתת את הכתובת שלו? כאילו אמר: אני

לא רוצה שתדע את הכתובת שלי כדי שלא תדע איפה למצוא אותי ולדרוש תשלום הכסף.
ד' מלחי
לאו דווקא, יש גם אספקטים אחרים.
הי ו"ר א' ליו
לא חייבים להשתמש בשקים.

אם אתה בא לבנק בארצות הברית לפתוח חשבון, אתה מפקיד 10 אלפים דולר ומבקש
פנקס שקים, אומרים
לא, קודם צריך לעשות לך בדיקת אשראי. אם אנחנו נותנים לו

פנקס שקים של הבנק שלנו יש לנו אחריות מסוימת. יכול להיות שאדם הפקיד 10

אלפים דולר ומחר יוציא 30 אלף. אצלנו - הפקרות. הבנקים לא לוקחים עליהם

אחריות, מעבירים להוצאה לפועל.

עברנו היום על כמה דברים, ואני מבקש להכין אותם להכרעה בישיבה הבאה:

סגירת תיקים שיתרת החוב בהם עד 50 שקל, הוראה ששנתיים או שלוש שנים אי אפשר

לפתוח תיקים על חוב עד 50 שקל, חובה לציין מספר תעודת הזהות על השק..
השופט רי בודסקי
התבקשנו לבדוק נושא המוציא לפועל וסגנו, לבדוק נושא מיון הקבלנים,

מינימום לפקודת מאסר, איחוד תיקים.
היו "ר אי ליו
הדיון היום היה יעיל וגם מועיל, העלינו אפשרויות נוספות במסגרת החוק.

אני מודה לכולם. המשך הדיון ביום רביעי בשבוע הבא. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:05)

קוד המקור של הנתונים