ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 07/02/1990

הצעת חוק התאגידים (הגבלת שכר והסדרי פרישה), התש"ן-1939 - חה"כ י' צבן; הצעת חוק לתיקון פקודת החברות (שכר נושאי משרה), התשמ"ט-1989 - חה"כ ע' זיסמן; סיכום עמדת ועדת החוקה, חוק ומשפט באשר להפעלת סמכות החנינה; סיכום עמדת ועדת החוקה, חוק ומשפט באשר להפעלת סמכות החנינה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 108

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

שהתקיימה ביום ד', י"ב בשבט התש"ן , 7.2.90 בשעה 09:00
נכחו חברי הוועדה
א' לין - יו"ר

ש' אלוני

מ' וירשובסקי

א' ורדיגד

יצחק לוי

א' עזרן

ש' שיטרית
מוזמנים
ז' רפואה - מנהל רשות החברות הממשלתיות

ז' אורן - המשנה למנהל רשות החברות הממשלתיות

ת' הקר - היועצת המשפטית במשרד האוצר

ד' לחמן-מסר - משרד המשפטיים

י' דנון - הממונה על השכר

חבר-הכנסת ע' זיסמן

חבר-הכנסת י ' צבן
יועצת משפטית
ר' מלחי
מזכירת הוועדה
ד' ואג
רשמה
ט' קוטלר

סדר היום;

1. סיכום עמדת ועדת החוקה, חוק ומשפטי באשר להפעלת סמכות החנינה.

2. הצעת חוק לתיקון פקודת החברות (שכר נושאי משרה)

התשמ"ט - 1989 - חה" כ ע' זיסמן

3. הצעת חוק התאגידים (הגבלת שכר והסדרי פרישה),

התש"ט 1989 - חה"כ י' צבן



סיכום עמדת ועדת החוקה, חוק ומשפט באשר להסעלת סמכות החנינה :
היו"ר א' לין
אני פותח את הישיבה.

אנחנו צריכים לסכם את עמדת ועדת החוקה, חוק ומשפט בענין סמכות החנינה.

לפניכם הצעת סיכום העמידה. (נספח לפרוטוקול).

יצחק לוי;

אני מבקש להעיר הערה כללית להצעת המסקנות. אני חושב שבמיסמך הזה יהיה

פגם אם יוכלו להסיק ממנו שיש באן ביקורת על נשיא המדינה. במיקרס אחד או שניים

יש כאן לדעתי רוח של ביקורת. התחושה שלי היא, שכיוון שהשיקול המרכזי בנושא

החניכה הוא שיקול הרחמים והחסד, צריך לתת כמה שיותר שיקול דעת לנשיא ולא

לההביל אותו בקירט-ריונים ובהוראות. המיסמך שיוצא במילא מגביל אותו, על אף

שמבחינה חוקית הוא לא מוגבל.
היו"ר א' לין
אתה מתנגד שיהיה מיסמך בכלל?

יצחק לוי;

לא.

היו"ר א' לין;

אפשר לומר שאין מקום בכלל לסכם עמדת ועדה ואין צורך בכך. אתה אומר שאתה

מוכן שנוציא מיסמך שמהווה עמדת ועדה, אבל שנכניס בו שינויים.

יצחק לוי;

אני מציע שני שינויים. סעיף 1 ו-2 מקובלים עלי כפי שהם כתובים. בסעיף 3"

הייתי מוחק את המלים "אולם, על אף זאת, רצוי כי מוסד החנינה ירתע ולא יעשה

שימשו בסמכותו כאשר מיום מתן גזר הדין חלפה תקופה קצרה בלבד". לדעתי זה לא

במקומו זה שיקול דעת של הנשיא.

היו"ר א' .לין ;

אתה קורא רק חלק מהמשפט. תגמור לקרוא.

יצחק לי;

נאמר עוד ש"...וכלל השיקולים הנוגעים לעצם ההרשעה ולחומרת הענישה העומדים

בפני מוסד החנינה, אינם שונים באופן משמעותי מכלל השיקולים שעמדו בפני בית-

הנזשפט-". זה בכל מקרה. אם השיקולים אינם שונים, הרי גם עבר זמן יותר ארוך

הנשיא לא צריך להתחשב בהם.

ש' אלוני;

זו עשיית החסד.



יצחק לוי;

משיקולים חדשים. השקל גם הוא חלק מהשיקולים החדשים. החסד תופס גם כאשר

מיום מתן גזר הדין עברה תקופה קצרה בלבד. אינני חושב שיש מקום להגביל את שיקול

דעתו של הנשיא במיסמך ציבורי ואפילו בחוות דעת של מיסמך ציבורי שיאמר לו

להתחשב באורך הזמן שהאסיר מרצה את. עונשו. לכן הייתי מציע למחוק את הסיפא של

הסעיף הזה.

היו"ר א' לין;

פה לא נאמר רק משך הזמן . כאן נאמר שגם אם עברה תקופה קצרה וגם כאשר אין

דבר חדש לעומת מה שעמד בפני בית-המשפט, שכל גם בית-המשפט שוקל את השיקולים

באשר לעצם ההרשעה או לחומרת הענישה. ואם לאחר תקופה קצרה הנשיא יעניק חנינה

כשאין דבר חדש, הוא בעצם מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעת בית-המשפט.

חבר-הכנסת אמנון רובינשטיין הציע משהו שהייתי ממליץ לקבל אותו. הוא הציע

לא להוריד את הפיסקה הזאת, אלא להוסיף בסוף הפיסקה דבר שלדעתי מובן מהחלק

הראשון והוא אומר כך! "דברים אלה אינם אמורים כאשר נוצרו מסיבות חדשות מאז

שניתן פסק הדין או כאשר יש שיקול ציבורי או ממלכתי שאינו בא לידי ביטוי

בהליכים משפטיים".

האמת היא שכאן אומרים דבר שנאמר גם על ידי בית-המשפטי העליון ושהוא גם לא

בלתי-מקובל על נשיא המדינה עצמו.

אני חשבתי שכדאי להוציא את המיסמך הזה משום שיש ויכוח ציבורי רחב בנושא

הזה. הויכוח הציבורי הזה יימשך. יש אי-בהירות וחשבתי שגוף כמו ועדת החוקה, חוק

ומשפט, רצוי שתביע את דעתה, בעיקר לאחר שקיימנו בענין זה שלוש ישיבות.

בית-המשפט- העליון כתן ביטוי ברור להשקפה הזו. נשיא המדינה איננו מתנגד,

כדי להבהיר את הדברים, הציע חבר הכנסת אמנון רובינשטיין שנוסיף, שדברים אלה

אינם אמורים כאשר נוצרו נסיבות חדשות מאז שניתן פסק הדין או כאשר יש שיקול

ציבורי או ממלכתי שאינו בא לידי ביטוי בהליכים משפטיים. את זה מציע חבר-הכנסת

רובינשטיין להוסיף בסיום סעיף 3 של נייר העמדה.

ש' אלוני;

אני תומכת בכך.
היו"ר א' לין
לפי דעתי זה אפילו מגוחך שנשיא יעניק חנינה על דבר שבו קבע בית-המשפט

קביעה, לאחר שעברה תקופה קצרה, אין נתונים חדשים ואין בעצם שום שיקול ציבורי

או ממלכתי שלא בא לידי ביטוי בהלכים המשפטיים. זו תשובה שלי לחבר-הכנסת יצחק

לוי. אני מוכן לקבל את הצעתו של חבר-הכנסת רובינשטיין כי היא הבהרה של הכוונו;

האמיתית.

ר' מלחי;

הייתי אומרת "יימנע מלעשות שימוש" ולא הייתי אומרת על מוסד החנינה,

כשמדובר בנשיא, "יירתע מלעשות שימושיי.
היו"ר א' לין
אני מקבל את זה.
יצחק לוי
אני לא מקבל זאת. זה ענין מאד אלמנטרי ונכנסים לפרטים שהמיסמך הזה לא

מיועד להם. על דרך זו אפשר להוסיף עוד 10 פרטים שמקובלים על הנשיא וברור שהם

ביסוד ענין החנינה. הסעיפים האחרים עוסקים בעניינים כלליים, בהשקפתה של הוועדה

בנושא חנינה. כאן נכנסים לפרט ובקשר אליו אומרים, שאם התקופה קצרה, הנשיא לא

ישנה אלא אם כן יש שיקולים ציבוריים וכו'.

ש' אלוני;

אבל זה נכון.

יצחק לוי;

אנ י חושב שהקטע הזה מיותר. לסעיף 4 אין לי הערות. יש לי הערה לגבי סעיף

5. הייתי משאיר רק את המשפט הראשון ולא הייתי מנחה אתה נשיא מתי כן ומתי לא.

סעיף 5 וסעיף 6 משלימים אחד את השני. בסעיף 5 הייתי אומר רק: "רצוי מאד לשקול

הרחבת מתן פומביות לשיקולי החנינה", ולמחוק את אי ו-ב'.

היו"ר א' לין;

לא לומר שאתה רוצה שהוא ימסור נימוקים כשמדובר בחנינה על הרשעת רצח? ולא

כשיש ענין ציבורי מיוחד לנושא?

יצחק לוי;

זה כתוב בסעיף 6.

היו"ר א' לין;

סעיף 6 הוא תשובה לטענה שעולה שהענקת חנינה זה חסד, ומשום שזה חסד, מתן

פומביות לנימוקים אינו מתיישב עם חסד. סעיף 6 שבא לומר שיש שיקולים ציבוריים

שלפעמים הם גם עליונים על עשיית חסד נוסף על אלה שהורשעו בדין וצריך להביא"

אותם בחשבון. אבל אנחנו רצינו לקבוע קריטריונים ברורים מתי כן תינתן פומביות

להחלטות ולא באים לצמצם את השיקולים שלו. בשני מקרים אלה אנחנו מעוניינים

שתינתן פומביות.

יצחק לוי;

הם בשני התחומים האלה יהיו טעמים שהנשיא יימנע מלתת הסברים פומביים.

היו" ר א' לין;

בענין הפומביות כתוב שמוטב ותיעשה, זו לא חובה.
יצחק לוי
אם יהיה מיסמך כזה, אפשר יהיה לנפנף בו. את סעיף 6 אני מציע להשאיר כמות

שהוא.
ש' אלוני
הייתי משאירה את הדברים כמות שהם, מוסיפה דברינו שהציע חבר-הכנסת אמנון

רובינשטיין, ומבטלת את סעיף 6. גם חברי הכנסת שיטרית ורביץ - החלפנו

רשמים בענין והיינו סבורים שאת סעיף 6 יש לבטל. אין בו צורך.

יצחק לוי;

סעיף 6 הרבה יותר חשוב מסעיף 5, כי הוא מתייחס להשפעה שיכולים לגייס

בחלונות הגבוהים, וכאן הביקורת הציבורית מאד חשובה.

ש' אלוני;

אני מתנגדת לסעיף 6 משני טעמים. הדבר האחד הוא, שצריכה להיות חזקה שלא

קיימת השפעה. בעוד שבדברים אחרים אנחנו עוסקים בתחום של הנחיות, כאן יש החשדה

כאילו יש הפשעה וזה צריך היה להיות בבחינת חזקה.

דבר שני נוגע להתייחסות למשפחות שנפגעו. הטיפול בנשוא חכינה וכל נ'וערכת

העונשין הוא באיש עצמו, במצבו ובצרכיו. יש שלבים מסויימים בהם השיקול צריך

להיות ההתייחסות לאיש. המשפחה הנפגעת היא תמיד תהיה נפגעת. זה אוטר להוציא

דובים מן היער בעצם הניסוח הזה.

לכן, מהטעם של חזקה שאין הנשיא נתון ללחצים, ומהטעם שהמשפחה הנפגעת הופכת

פתאום, לאחר כל ההליכים המשפטיים, לצד - משני האלמנטים האלה יש פגם.

היו"ר א' לין ;

גם בנקודה זו אני מצטרף לדבריה של חברת-הכבסת אלוני.

בחלק הראשון אנחנו מוסיפים בסוף סעיף 3 נוסיף את התוספת שהוצעה על ידי

חבר-הכנסת רובינשטיין, ש"דברים אלה אינם אמורים כאשר נוצרו נסיבות חדשות מאז

שניתן פסק הדין או כאשר יש שיקול ציבורי או ממלכתי שאינו בא לידי ביטוי בהלכים

משפטי ים".

משאירים את סעיף 5 כמות שהוא ומוחקים את סעיפים 6.

החלט לקבל את התוספת של חבר-הכנסת רובינשטיין ולמחוק סעיף 5 בהצעת הסיכום

בסעיף 2 חבר הכנסת מציע לכתוב קטיגורית "אין לתת חנינה קודם גיבוש כתב

אישום".

ש' אלוני;

מבחינה משפטית הוא צודק.

היו"ר א' לין;

אני לא אומר שהוא לא צודק, אבל לא הייתי אומר זאת בצורה אבסולוטית שכן

החיים יכולים ליצור מקרים שזה לא יעמוד במבחן .

ש י אל ו נ י ו;

לטובת הענין אולי כדאי להוציא את זה לגמרי. יש מקרים חריגים, אבל לכתוב

זאת בחוק, זו בעיה.





היו"ר א' לין;

אבל לכתוב דבר שלא יעמוד במבחן המציאות, יותר גרוע.
ש' אלוני
אניי לא מקבלת את ההצעה של חבר-הכנסת רובינשטיין, כי היא לא תעמוד במבחן

המציאות. השאלה אם- צריך לכתוב את השאר.

היו"ר א' לין;

זה אילו לא נקבעה עמדה לגבי הנושא. ברור שנאחנו רואים רק מקרים- מאדן

חריגים. אני מציע שנשאיר את הנוסח כמות שהוא.

לסעיף 3 מציע חבר-הכנסת רובינשטיין, בשורה 3 נאמר בהצעתנו "מוסד החנינה

לא נועד לתיקון הממצאים העובדתיים שבפסק הדין ואין הוא נועד להחליף חוזר", הוא

מציע להוסיף את המלים "אלא במקרים יוצאי דופן". אני לא מתנגד.

ש' אלוני;

יהיו לך יותר מדי מקרים י וצאי דופן. אני מציעה לא להוסיף זאת.

היו"ר א' לין;

אני מקבל אתה עמדה לא להוסיף זאת.

ש' אלוני;

בסעיף 2 לא היית מוסיף. שתהיה הנמקה, שהדברים יהיו ברורים ומפורסמים?

היו"ר א' לין;

אם המקרים חריגים במיוחד זה מתקשר לנו גם במתן פומבי לשיקולי החנינה.

חבר-הכנסת שיטרית מבקש למחוק את סעיף 6, אבל זה כבר הוחלט-. הוא מבקש

להוסיף אח המלים "בדרך כלליי בסעיף 3 בשורה 4 ולנסח;". .אולם על אף זאת רצוי כי

מוסר החנינה בדרך כלל יימכע מלעשות שימוש...". זה עונה בחלקו להשקפתו של חבר-

הכנסת יצחק לוי. אפשר להוסיף אותן.

החלט- להחליף את מלה "יירתע ב"יימנע". להוסיף "בדרך כלל" בסעיף 3 שורה 4
היו"ר א' לין
הוא מציע גם למחוק את סעיף 4. אני מציע שלא נעשה זאת.

יצחק לוי;

לאחר התיקון של חבר-הכנסת שיטרית לסעיף 3, אני מסיר את ההצעה שלי. את

דעתי בענין סעיף 5 אני מציע להשאיר.
היו"ר א' לין
נוסיף חוות דעת אישית שלך לגבי סעיף 5. אתה ראית בסעיף 6 כמות שהוא השלמה

לסעיף 5 המקוצר על פי הצעתך. אני מציע שההסתייגות שלך תתייחס לסעיף 5 ו-6 יחד

ותתן בטוי לשניהם יחד.
יצחק לוי
אני אשקול זאת.
מ' וירשובסקי
במסגרת המלצות הוועדה בנושא אחר, בנושא השימוש ביועצים משפטיים, לצערי לא

הייתי בהצבעה, אבל הערתי שהייתי רוצה שיווספו כנוה דבירם. דיברתי הם עם חבר-

הכנסת רובינשטיין וגם לו נראה שמן הראוי להוסיף כמה דברים להחלטה הזאת, לפחות

לגבי הנקודה שמתייחסת למקרה שהעלה היועץ המשפטי.
היו"ר א' לין
תגבשו זאת בכתב ונביא לוועדה.

2. הצעת חוק לתיקון פקודת החברות (שכר נושאי משרה),

התשמ"ט-1989 - חה"כ ע' זיסמן.

3. הצעת חוק התאגידים (הגבלת שכר והסדרי פרישה), התש"ן-1939 - חה"כ י' צבן

היו"ר א' לין;

רבותי, אני חושב שלא תהיה התנגדות לאחד את הדיון בשני החוקים האלה, שכן

הם דנים באותו נושא. ההבדל הגדול ביותר הוא בקריט-ריון של השכר, כפי שחבר"

הכנסת צבן הציע אותו והם בהגדרה של תאגיד. בהצעת החוק הפרטית של חבר-הכנסת

יאיר צבן תאגיד חל הם על מסוד בנקאי, בעוד שאצל חבר-הכנסת ז יסמן אין החלה על

מוסד בנקאי.

להבי הצעתו של חבר-הכנסת זיסמן עמדת הוועדה היתה חיובית, -שיש בהחלט מקום

לקבוע מיגבלות בכל מה שקשור למתן שכר והטבות אחרות לשיכבת הבכירים שעובדת

בגופים ציבוריים. כרגע איננו מדברים על מה הגדרה של גוף ציבורי. זו תהיה הגדרה

שיוסכם עליה.

היתה גם הסכמה שבעצם אין טעם לקבוע קריטריונים חדשים שאינם שלמים, כמו על

פי המחזור. בעצם יש לנו בעצם קריטריונים שעמדו בנסיון בחברות הממשלתיות. על פי

ידיעתי,הקריטריונים בחברות הממשלתיות, מבחינת שכר של בכירים, עומדים בהחלט

במבחן, ואין שום בעיה של גיוס הכוחות הטובים ביורת במשק לחברות ממשלתיות. זה

שבאיזשהו מקום מנהל מקבל 40 אלף שקל, זה לא אומר שאינך יכול להשיה מנהל טוב גם

ב-10 ו-14 אלף שקל .

עמדה שניה היתה, שהמיגבלה חייבת לחול על הכל, לא רק על השכר השוטף אלא גם

על מניעת תנאים מיוחדים ומופלגים של מענק פרישה, ויתר על כן, הם מניעת קבלת

הטבות, כמו רכישת וילה ששווה מיליון דולר ב-50 שקל.

הצעתו של חבר-הכנסת צבן שונה מבחינת הרחבת גוף ציבורי וגם מבינת

הקריטריונים של רמת השכר, שאינם על פי מחזור אלא על פי השכר הממוצע במשק.

נתחיל בעמדת חבר-הכנסת צבן, ונשאל אותך אם אתה חושב שהוספת מוסד בנקאי נכונה

לענין זה, ואם אתה סבור שהקריטריון של השכר צריך להשאר כפי שאתה מציע, או היית

מקבל השקפה אחרת שאומרת, שנלך לפי החברות הממשלתיות ולא ניצור מכשיר חדש.

י י צבן 5

אני בעד איחוד הדיון. אומר מראש, שבנושא זה אחייב גם התקדמות של צעד אחר

צעד מבחיינת תפיסת עולמי. הנחתי מראש שהחוק הזה נוגע בבעיות מאד מורכבות ומאד

מסובכות, ובקלות אפשר להציג לגביו כל מיני סימני שאלה. אני חושב שהמבחן של



הוועדה הוא לתת את התשובות הנכונות, כולל לקחת בחשבון חריגים, ויש חריגים. אני

אומר מראש שיש חריגים, אבל חריגים חייבים להיות גם הם תחת סייגים מסויימים

ובייחוד תחת בקרה ציבורית.

אומר מראש שהיה דבר שרציתי לכלול והוא לא נכלל כפשוטו בסעיף 2. אציג אותו

מראש ואני מצפה שחברי הוועדה יעזרו בפתרון הבעיה. אני לא בועלה על דעתי מצב,

ויש מיצבים כאלה אוני חשוב שהם בלתי-נסבלים, שהמדינה מסייעת לחברה פרטיית או

לחברה ציבורית במובן זה שמניותי הנסחרות בבורסה, בדרך של ערבות מדינה למשל, או

בדרך של סיוע ישיר, ובאותו זמן מנהלים ייהנו מזכויות מפליגות בלתי-מתקבלות על

הדעת.

לי ידוע מקרה שעל סף פניה לועדת הכספים לקבלת ערבות מדינה, יושב-ראש

מועצת המנהלים והמנכ"ל הורידו את השכר שלהם, המירו את ההפחתה הזאת בטובות
לעתיד, ובאו בידיים נקיות
הנה אתם רואים, בעצמנו הבנו את הקשיים של המפעל

והורדנו את השכר שלנו. זה לא יעלה על הדעת. גם בסוגיה זו אנחנו מוכרחים לדון.

אגד, זה גוף מתוקצב?
ת' הקר
נתמך. זה נכנם להגדרה של גוף נתמך.
י' צבן
צריך לבדוק מה נכלל ומה לא נכלל. אם נקבל את העקרון , צריך יהיה כמובן

להגדיר את הדברים.
היו"ר א' לין
אשר לתאגיד בנקאי, אם הבנקים הם בבעלות ממשלתית, בלאו הכי תחול עליהם

הגדרה של גוף ציבורי, ואם הם יימכרו לידיים פרטיות, איך אנחנו נכניס היום חוק

כשאנחנו רוצים למכור אותם?
י' צבן
אמרתי מראש שאני מוכן להתקדם בשלבים. לאורך כל הדרך אנחנו עדים למצב

שכאשר תאגידים בנקאיים עמדו בפני כנה של התמוטטו, למדינה לא היתה ברירה אלא

להכנם ולהשקיע הון עתק כדי להציל אותם. בפרשת הסדר המניות זה שיא השיאים, שכל

מלה שאפשר לומר עליה, לא תוכל לתאר את חומרתה.
י' צבן
אני מציע שנלך כך: נקיים דיון משותף על הצעות החוק, כשנאחנו מבודדים את

הנשוא של תאגיד בנקאי. נקדיש ישיבה אחת גם לנושא של תאגיד בנקאי והם לנושא של

חברות אחרות.

היו"ר א' לין;

אני מסכים. אנחנו עושים הפרדה של התאגיד הבנקאי. נעסוק בשאלה של גוף

ציבורי בשלושה מישורים- קודם כל מבחינת בעלותו, גוף מתוקצב וגוף נתמך. נבחין

את ענין המוסד הבנקאי נשים בצד, כדי שנוכל להתקדם יותר טוב עם החלק הראשון.
י' צבן
אני מדבר למעשה על שתי קטיגוריות. לא במקרה יש בנוסח שטח אפור. אני מדבר

על גוף מתוקצב גוף נתמך כמשמעותו בחוק התקציב, או כל גוף וחברה שהמדינה

בצורה זו או אחרת משתתפת בתקציבה או בשליטה עליו לפחות ב- 25%. זה הקו הכללי

שלי.
א' רובינשטיין
אם זו תמיכה, זה כל המשק.

היו"ר א' לין;

מבחן .אחד הוא מבחן הבעלות. זה לא משנה אם זה זכות למנות דירקטוריונים או

זכות לקבלת חלק מהדוידנדים או זכויות הצבעה. כל אחד מאלה צריך לעמדו בקריט-ריון

או של 25% או 50%.

נושא שני הוא מה אנחנו רוצים להכניס בתוך המסגרת הזאת בהדר הוף נתמך.

ונושא שלישי, מה אכחנו רוצים להכניס בהדר הוף מתוקצב.
י' צבן
הבעיה בהוף מתוקצב יותר קלה. בהוף נתמך הכוונה שלי שלא יכול להיות מוסד

אקדמי, מוסד מחקר, מוסד הנצחה, איזשהו מוסד שבו המדינה משתתפת בתקציב בלמעלה

מ-25% ממש ישירות - לא תמיכה עקיפה על ידי סיבסוד של יצוא או דברים כאלה " שבו

ישלמו למנהלים שכר ללא פיקוח וללא תיקרה.

היו"ר א' לין;

ההנחה היא שהוועדה מוכנה להעביר את החוק הזה לקריאה ראשונה. השאלה שעומדת

על הפרק היא, איזה גופים צריכים להיכלל במסגרת החוק .
ד' לחמן-מסר
האם השאלה של איזה גופים מותנית בקריטריונים? אם אתה קובע שזה פונקציה

של השכר הממוצע במשק או פונקציה של חברה ממשלתית, זה הבדל הדול. בפעם שעברה

דיברת על כך שאתה הולך לכיוון של שיעורים של חברות ממשלתיות. שיעורים אלה הם

בעיקרם להבי חברות יצרניות שפועלות בתחומים שהממשלה מעוניינת בהן, אבל בעקרון

אלה חברות לכל דבר וענין. הבעיה שלי היא בקריטריונים.

היו"ר א' לין;

אנחנו מדברים פה על הה. לא מדברים על כך שחובה לשלם את השכר הזה כמו

בחברות ממשלתיות.

ד' לחמן-מסר;

ברגע שנציב תקרה, כולם יילכו לתקרה. הבעיה המהותית למשפטנים הם בבעיה של

חבר הכנסת זיסמן והם בזו של חבר-הכנסת צבן, היא בעיתה קריטריונים. יש שני

קריטריונים שונים במהותם שאף אחד לא מעיד על פעולת החברה. אי-אפשר להשוות חברה

כמו כי"ל ל חבר האחרת.
היו"ר א' לין
חברות ממשלתיות הן לא רק חברות עסקיות. יש רבות שאינן עסקיות. ברגע

שאנחנו קוביעם תקרה,אני לא חושב שבכל מקום יילכו נזיד להתיישר על פי התקרה.

התקרה באה לקבוע סכר, לקבוע אפשרות שיפרצו את התקרה. אבל זה לא אומר שבכל מקום

יהיו מוכנים לשלם את זה. אפשר לומר שלא צריך בכלל תקרה אלא להשאיר את המצב כפי

שהוא.

הדרך של סדר הדיון לא תמדי כל כך חשובה בטרם מקבלים הכרעות. לא משנה אם

קודם נדון על גוף ציבורי ואחר כך על גוף נתמך או להיפך. לאחר מכן נאחד את שני

הדברים ונראה תמונה שלמה. בשלב זה נשמע איך הדבר פועל בחברות ממשלתיות, מה

רמותה שכר המקובלות, מה הקריטריום נבחן אם זה מתאים כתקרה במקום ההגדרות

הקיימות.

ז' רפואה;

אספר גם את ההיסטוריה כדי שאפשר יהיה אולי להסיק מנסיוננו. היום יש כ-160

חברות ממשלתיות, ובאמת לא כולן עסקיות. יש הרבה חבורת שאינן עסקיות או

מתוקצבות, שכל מה שהן עושים זה שהן מקבלות תקציב המדמינה ומבצעות. למשל, נתיבי

איילון או חבורת פיתוח התיירות. כתיבי איילון מקבלת תקציב מעירית תל-אביב

והממשלה ובוכה כביש. אין שם שום אלמנט של רווח, אולי יש אלמכט- של יעילות.

החברות הממשלתיות סווגו בעבר לעשר קבוצות מ-1 עד 10, כאשר הקרטריונים

היו שלושה! מחזור, רווח ומספר עובדים. אלה היו לדעתנוק ריטריונים פרימיטיביים.

לא תמיד המחזור קובע ולא תמיד הרווח קובע ולא תמיד מספר עובדים קובע. מה עוד

שהקריטריון של מספר העובדים היה דווקא תמריץ להגדילו ולא להקטין אותו.
היו"ר א' לין
כשלא יכלו להגדיל את הרווח, הגדילו את מספר העובדים...
ז' רפואה
הגענו לשאלון של 24 קריטריונים, ביניהם אלמנטים אחרים, כגון יצוא,

התייעלות, גידול וכו'. סיווגנו מחדש את כל החברות הממשלתיות לפי הסיווג הזה.

היו"ר א' לין;

כולל חברות שאופי פעילותן איננו עסקי.
ז' רפואה
בהחלט. כי הקריטריונים שבנינו אמורים לתת ביטוי לחוסר העסקיות של החברות

האלה. ישנו שכר גג למככ"ל של כל רמת סיווג. כלומר, החברה הגדולה ביותר יכולה

להיות מסווגת ברמה 10. הסיווג הנמוך ביותר ליום1.10.89 , המככ"ל של החברה

הקטנה ביותר משתכר 5592 שקלים. מסיווג 1 עד סיווג 8 יש תוספת של 5% בין דרגה

לדרגה. כלומר, ברמה 2 משתכר המככ"ל 5900 שקל, ברמה 3 הוא משתכר 6224 שקל, זה

רמה של מנכ"ל ומזכירה, ויש קופצים רבים. ההבדל בין דרגה 8 לדרגה ל-9 הוא 15%,

בדרגה 9 מגיעים היום ל-9335 שקל, בדרגה 10 שוב 15% מעל דרגה 9, ומגיעים ל-

10575 שקלים.

היו"ר א' לין;

מה ההטבות הנלוות לזה?



ז' רפואה;

השכר של החברות הגדולות נוגע לחברות כמו כימיקלים לישראל, תעשיה אוירית,

אל על, חברת החשמל, בזק, בתי הזיקוק. מנכ"ל כזה מקבל, פרט- לשכר ברוטו: רכב עם

נהג אם זו חברה גדולה, אם זו חברה קטנה רק רכב. בחברות בדרגה 9-10 זה רכב עם

נהג. הוצאות, כיבוד ודברים מעין אלה על פי קבלות, וזה לא מוגזם בשום מקום.

א' רובינשטיין;

עם גג מסויים?

ז' רפואה;

לא אין גג. נסיעות לחו"ל מותר, אם זה לצורך עבודה. אנחנו מעודדים בונום

בחברות עסקיות רווחיות, בונוס לכל העובדים. במסגרת כל העובדים נמצאים גם

ההנהלה וגם המנכ"ל. לצערנו הבונוס בארץ, אם הוא כבר ניתן, הוא לא ניתן כמו

בארצות-הברית שמנכ"ל מקבל הרבה, סמנכ"ל קצת פחות והעובדים פחות, אלא מחלקים את

זה פרופורציונלית.
א' רובינשטיין
אני מעיד על כך שלא רק שזה נכון, אלא שבתנאים אלה קשה מאד להשיג מנכ"לים

לחברות הממשלתיות- אתה משיג מנכ"ל רק בגלל האתגר והיוקרה. המשק הפרטי משלם

משכורות כל כך יותר גבוהות שקשה לגייס אנשים.

היו"ר א' לין;

תרשה לי לא להסכים אתך. זה לא מונע מנכל"ים טובים.
ז' רפואה
לגבי תנאי הפרישה בחברות הממשלתיות, המצב סיביר בהחלט. על פי החלטת ממשלה,

כל מנכ"ל כזה או עובד בכיר אחר, מפרישים לו 8.3% 13.3% פיצויים ועוד 5%

תגמולים. במקרים מסויימים, בחברות לפי הגודל שלהם, הדירקטוריון רשאי, באישור

רשות החברות, לתת למנכ"ל או סמנכ"ל או משנה למנכ"ל, תוספת לפיצויים שנעה בין

0% ל-100% כלומר, אם מנכ"ל כזה עובד עשר שנים, הופרשו לו 8.3% פיצויים,

הדירקטוריון באישור רשות החברות רשאי לתת לו עוד 100% פיצויים עבור כל שנת

עבודה. לא מעבר לזה, ולא חייב לתת לו גם את זה. החופשות הן במסגרת הרגילה של

חופשות שנהוגה בישראל. לעובדים יותר נמוכים רשאים לתת 100% פלוס 50% וזה רק

בחברות גדולות.

לכן, חוזה הבכירים שלנו קובע שאתה יכול לפטר מככ"ל או עובד בכיר אחר

בהודעה. אין ועד.

איפה המיגרעות של השיטה שלנ ו ?
היו"ר א' לין
עד איזה דגר נמצאים בשכבת המנהלים?
ז' אורן
הבכירים שקבועים מנויים בסעיף 32 א' (4) לחוק תחבורת הממשלתיות. הסעיף

אומר: "המנהל הכללי, המשנה והסגנים למנהל הכללי, ומנהלי האגפים, מנהל ענייני





הכספים, המבקר הפנימי, מזכיר החברה, נושאי תפקידים אחרים שקבעו בענין זה השרים

לאחר התייעצות עם הרשות ".
ז' רפואה
איפה הבעיות? בעיה אחת היא האוטומטיות כאשר אחת לשלושה חודשים בודקים

בכמה עלה השכר הממוצע במשק, ואם הוא עלה ב-2.6% - כל המערכת הזאת של החברות

הממשלתיות, מקבלת אותה תוספת, ולא חשוב אם היית מנכ"ל טוב או סמנ"כל רע, אם

החברה שלך הרויחה או הפסידה. כל אותם 1000-1500 עובדים מקבלים אוטומטית אחת

לשלושה חודשים את עליית השכר הממוצע במשק. החברות לא חייבות. אנחנו שולחים להם

חוזר: הנכם רשאים- להעלות את השכר ב-2.6%.

שכל מי שמר אורן קרא צמודים לשכר של המנכ"ל. אם יש חברה ובה 30 עובדים

בכירים, בחוזים שלהם כתוב שהשכר שלהם צמוד לשכר המנכ"ל. דהיינו, המשנה מקבל

95% משכר מנכ"ל, הסגן 90%, המזכיר 80%. אם המנכ"ל מקבל תוספת של 2.6%, כולם

מקבלים את התוספת הזו. וזאת ללא שכר ועונש וללא קשר למצב החברה וללא קשר

לעבודתם.

המיגרעת השניה היא, שכאשר חברה מסווגת, ובמשך השנים פעילותה קטנה או

אפילו שואפת לאפס, אין מורידים. ולא זו בלבד, אלא גם אם מקבלים סמנכ"ל חדש,

הוא עדיין מקבל. הדוגמא הט-ובה ביותר לענין זה היא החברה ים תיכון-ים המלח.
י' צבן
יושב-ראש מועצת מנהלים פעיל?
ז' רפואה
כמו מנכ"ל. בחצי מישרה - חצי שכר.
י' צבן
עם כל התנאים?
ז' רפואה
בדיוק. נכון שהשכר של מנהלים בחברות הדולות גבוה פי חמישה במשק הפרטי.

אבל מצד שני יש קופצים רבים, להבדיל ממנכ"לים במשרדים ממשלתיים. בחברות

ממשלתיות יש יוקרה. מי שהופך להיות מנכ"ל בחברה ממשלתית הדולה, אחרי חמש שנים

יוצא לשוק הפרטי ומקבל את הפי חמישה.
י' צבן
האם כל תנאי הפנסיה הם בקרנות פנסיה או ביט-וח מנהלים, או חלק מהם הם

פנסיה תקציבית.
יצחק לוי
אמרת שההוצאות הנלוות של כיבוד והוצאות אישיות הן בלתי-מוהבלות. אתה יכול

לתת לנו מושה מה ההוצאה של מנכ"לים אלה, בדרהה 1 ,5 ,10? או שאין הבדל?
ז' רפואה
מנכ"ל בחברה ממשלתית שיש מעליו דירקטיוריון ויושב שם גם נציג הרשות, סביר

להניח שאם אנחנו סומכים עליו שהוא הולך לנהל עסק שח מיליארד דולר בשנה, והוא

צריך לאשר הוצאות במאות מליונים - - -

ש' שיטרית;

זו לא היתה התחלה טובה.
יצחק לוי
אני שאלתי אם אתה יכול לתת לי מושג מה ההוצאות החודשיות בסעיף הזה.

היו"ר א' לין;

האם לדעתך הקריטריונים שלכם, אלה שקיימים היום, אפשר להחיל בלי בעיה על

גופים ציבוריים, גם עסקיים וגם לא עסקיים. יש גופים עסקיים שהם בבעלות

הסוכנות היהודית, בבעלות ההסתדרות. האם לדעתך הקריטריונים שלכם מבחינת שכר

לבכירים, על פי הנסיון המעשי שלכם, הם נאותים במיגזר הציבורי העסקי? האם אפשר

להחיל אותם ולהרחיב אותם גם על גופים בבעלות ציבורית?

איך אתם מונעים מקרים שבהם יכולים מנהלים לרכוש דירה או וילה בתנאים מאד

מאד מפליגים ונוחים? האם אתם יכולים למנוע מקרים כאלה מכוח ההוראות שבידכם?
א' רובינשטיין
באופן עקרוני אני תומך בחוק הזה. נניח שמתקבלת ההצעה של חבר-הכנסת צבן.

לגבי מגיזר החברות הממשלתיות, לכמה אנשים זה יוריד שכר לפי הערכתך? בכמה מקרים

יש לך חריגה מהנורמה? בכמה מקרים שחורגים בחברות הממשלתיות מהצעת החוק של חבר-

הכנסת צבן?

כמה חריגות כאלה יש שלא במיגזר החברות הממשלתיות אלא במיגזר של החברות

הציבוריות? בעלות של 25% וכו'.

ש' שיטרית;

בהשוואה למיגזר שאני מתעניין בו, האם עשיתם השוואות בין הלוח של מ-1 עד

10, לבין מה שמקובל חברות אחרות בשוק? אתה יודע שבחברות עסקיות אין תנאים

שווים ליושב-ראש פעיל ולמנכ"ל. ישוב-ראש פעיל, אף שהוא פעיל הוא מקבל פחות.

ההנחה היא שהוא מקדיש מזמנו לא את כל המזן אלא חלק מהזמן. האם נתתם דעתכם

לשאלה זו?

היו"ר א' לין;

לפני שהגעת החלטנו להפריד את הנושא הזה. ברור שאם נכסה לחבוק במסגרת הזאת

גם תאגידים בנקאיים וגם חברות הרשומות בבורסה, לא נתקדם. החלטנו לאחד את הדיון

בשצתי הצעות החוק האלה ולהוציא את התאגידים הבנקאיים- הנושא שאתה מדבר עליו,

מוטב שיידון בחלק העסקי של התאגידים הבנקאיים שאינם בבעלות ציבורית. ברגע זה

אנחנו עוסקים בבעלות הציבורית או גוף מתוקצב או גוף נתמך.
ז' רפואה
לגבי השאלה של הוצאות אש"ל וכיבוד - אני ארבע שנים בתפקיד ולא הגיעה אלי

אף תלונה או ביקורת מצד הרפרנטים שלה רשות שיושבים בכל הדירקטוריונים, שהיתה

איזושהי חריגה.
היו"ר א' לין
זה נבדק?

ז' רפואה;

לא הייתי אומר שזה נבדק פרטנית. כאשר יש מקרה של הגזמה ואנחנו שמים לב

לזה, אנחנו מט-9לים בזה. אני יכול לשלוח חזור לכל החברות ולבקש את כל הוצאות

האש"ל של כל הבכירים בחמש השנים- האחרונות.

יצחק לוי;

להבכירים יש סעיף פתוח או רק למנכל"ים?
ז' רפואה
כל הבכירים, אבל הייתי אומר שזה בייחוד- אצל המנכ"לים. כמובן שהדבר תלוי

בתפקיד ובחברה. אם החברה מאד גדולה והחשב מקבל אורחים מארצות-הברית והוא מזמין

אותם לצהרים, אני חשוב שהוא מביא את הקבלה לזזברה. אם זו חברה של 20 לעובדים ויש

4 בכירים, אין להם הוצאות כאלה. אבל לומר את האמת, לא נכנסנו לנושא הזה ולא

ביקשנו דיווחים. היה אולי מקרה או שניים שאני הרמתי טלפון למנכ"ל ואמרתי לו

ששמענו שהוא משתולל וקוראים לו לסדר.

לגבי הקריטריונים, נוצר מצב מעניין. בעבר פנו אלינו מכל מיני גופים

וביקשו לדעת איך אנחנו מסווגים. חבר הכנסת רובינשטיין ביקש ממני בזמנו לסווג

את מנכ"ל רשות הדואר. בדקנו את החברה על פי הקריטריונים שלנו וסיווגנו אותה.
ועוד דוגמא
פנו אלינו די הרבה עיריות וביקשו שנסווג את החברות העירוניות. זה

מראה שיש חוסר ודאות.

זה מביא אותי להציע לכם שאם הולכים לכיוון זה, חייב להיות איזשהו גוף

שיסווג ואיזשהו גוף שיפקח. בשבוע שעבר סיווגנו חברה חדשה שהוקמה, ולפי הסיווג

שלנו היא יצאה בדרגה 3, כי הצטברו 30 נקודות,. ומישהו אחר שסיווג את אותה חברה

הגיע ל-8 למשל, בנושא התייעלות אנחנו נתנו אפס, כי החברה עוד לא התחילה

לפעול, והאחרים אמרו 4, אנחנו כבר התייעלנו.
היו"ר א' לין
לנו היה ברור שאנחנו רוצים ללכת על פי הקריטריונים שלכם? אני מבין

שהקריטריונים שלכם מתאימים, נכון?
ז' רפואה
צריך לבדוק את זה. אני לא יכול לתת תשובה כרגע. אני מוכן לבדוק את זה.
היו"ר א' לין
יש בעיה עם קריטריונים של גבוה השכר. אנחנו מעדיפים לא לעשות דבר חדש

שאיננו ידועים איפה ייגמר ואיזה אבסורדים זה יכול להצליח, כשיש כבר דרך סלולה,



שלפחות זה אחד המגזרים בחיים הציבוריים בו כן הצלחנו. אחת הסיבות שהזמנו

היום את מר רפואה זה כדי לשמוע ממנו הערכות. אם אתה אומר שאתה לא יכול לומר

בודאות, הערכות בכל זאת היינו רוצים לשמוע. אבל נאמר שבחוק, הזה היינו מטילים

על רשות החברות, שהיא תסווג את כל החברות ולא להקים גוף נוסף, האם הייתם

יכולים לבצע את זה?

ז' רפואה.

כן. אבל בשביל זה נצטרך תוספת של איש או שניים. תלוי גם כמה גופים יצטרכו

לסווג.
ז' אורן
ל-24 קריטריונים נתנו משקלים. נתנו משקל גדול לנושאים כמו יצוא, רווח,

עתירות יידע, האם המחיר נקבע על ידי הממשלה או שזה מחיר תחרותי. לכ אפריורי

נראה לי שחברות מהסוג הציבורי, שאינן עסקיות ואינן מתחרות ואינן עוסקות ביצור,

יסווגו נמוך יחסית. משקל מספר העובדים או היקף מחזור איננו גדול. זו הערכה.

אולי יש מקום שתבקשו מאתנו שנעשה מידגם על גופים מסויימים ונראה מה זה נותן.

יש לנו את הנתונים על מחשב, נזין את הנתונים הרלוונטיים ונראה מה התוצאה. יש

גורם סובייקטיבי בענין זה.
היו"ר א' לין
יש חברה שהיא זהה בדיוק לחברה ממשלתית. השוני הוא, שהיא בבעלות של חברת

העובריים, או בעלות של הסוכנות היהודית - יש סיבה על פי תפיסתנו מדוע שם יהיה

ש ו ב ה?
ז' אורן
לא יהיה שונה. אבל יש מרכיב סוביקטיבי מבחינת משקל. למשל, בנושא עתירות

יידע או מחקר ופיתוח. האם החברה מתוחכמת או לא - פה יש מידה רבה של

סובייקטיביות של המעריך.
ז' רפואה
שאלו כיצד טונעים רכישת דירה וכו'. אני לא מאמין שבחברות הממשלתיות זה

קיים. אולי חשוב להדגיש - - -

היו"ר א' לין;

אני שואל אם זה אפשרי לא אם זה קיים.
ז' אורן
יש לבו הנחיות מדוייקות לגבי הלוואות לעובדים, כולל מנכ"ל, כולל שיעורי

ריבית.

ע' ז יסמן ;

האם אתה יכול לפרט את הקריטריונים לגבי הבונוסים? הם לא אחידים. הבונוסים

חשובים מאד מנקודת מבט של החוק שלי.
ז' רפואה
האם בחברות הממשלתיוות חורגים מהשכר? - לא חורגים. שאלו אם זה יהיה פי חמש

מהשכר הממוצע במשק.

השכר הממוצע במשק. לגבי חברות אחרות אין לי שום מושג.

יושב-ראש פעיל - כאשר אבחנו נותנים ומאשרים יושב-ראש פעיל, הוא לא עוסק

בשום דבר מלבד בחברה. אטור לו. אם הוא עובד חצי מישרה, מותר לו. אם הוא עובד

מישרה מלאה, הוא מקדיש את כל זמנו ואז מגיע לו כמו למנכ"ל.
ז' אורן
השכר הוא מרכיב אחד בחוזה סטנדרטי. איננו מסכימים לתת את השכר הזה כאשר

יש חוזה שנותן תנאוים אחרים. אחד הדברים החשובים הוא שהוא לא יכול לל,בל שכר

משום מקור אחר. יכול לקבל דוידנדה או רנטה אבל לא שכר, לא המבכ"ל ולא

הבכירים.

לענין פנסיה תקציבית, רק בחברת החשמל יש פנסיה תקציבית של החברה עצמה.

במקומות אחרים הכל מופרש החוצה.

י' צבן ;

ומה הסדרי הפנסיה של חברת החשמל למנכ"ל ולאחרים?
ז' אורן
רק המנכ"ל והיושב-ראש הם על חוזים שלנו. כל יתר העובדים משתכרים על פי

ההסכמים הקיבוציים.

היו"ר א' לין;

מפני שהם התקבלו לפני שהחוק נכנם לתוקפו. כל בכיר שמתקבל לאחר שהחוק נכנס

לתוקפו ב-1976 הוא על פי חוזים שהם על פי המתכונת הזו. אבל בחברות הממשלתיות"

יש אנשים מהעבר, והם עובדים על פי תנאים שונים.

י י צבו -

אני שואל על יו"ר ומנכ"ל בחברת החשמל.
ז' אורן
הם מפרישים החוצה. הם מפרישים 5% ויש להם ביט-וח מנהלים. זה לא בנוסף

לפנסיה התקציבית. להם אין פנסיה תקציבית.
היו"ר א' לין
הם מקבלים את ה-13.3% ואם הם פורשים, יתנו להם על הפיצויים תוספת של

100%.
ז' אורן
עוד מרכיב חשוב בחוזה הוא, שניתן לפטר בלי שום הנמקה, או שהעובד יכול

ל התפנית" בהודעה מוקדמת של שלושה חודשים.



ע' זיסמן ;

בשנים האחרונות יש דבר חדש, שגם אם מקבלים פנסיה מצטברת, מוסד מוציא

מנהלים בכירים וגם אם יש פנסיה מצטברת הוא נותן את הפנסיה לפני גיל הפרישה.

אני מדבר על חברות. פנסיה מצטברת היא רק בגיל 65. אני מדבר על פרישה מוקדמת.

זו הוצאה נוספת.
היו"ר א' לין
בנוסף למה שהצטבר לזכותו בקופת ביטוח המנהלים, הוא מקבל גם תנאים של

פנסיה מוקדמת?

ע' זיסמן;

נאמר שהוא פורש בגיל 50. הוא מקבל פנסיה ובמקביל ממשיכים להפריש לו

לפנסיה המצטברת.

ז' אורן;

אין דבר כזה. מי שחתום על החוזה הזה, ניתן לפטר אותו והוא לא מקבל פנסיה

תקציבית. יש חמישה מקרים בקרב בכירי התעשיה האוירית, שלאחר שהנושא נבדק אעל

ידי פרקליטות המדינה, על ידי גב' מרים רובינשטיין, הסתבר שבהסכם שנחתם בשנת

1980 לינקג' עם סעיף של פיטורי יעול של התעשיה האוירית. מאחר שהם פוטרו במסגרת

פיטורי הלביא, סוכם שגם לגביהם תהיה סמכות.
היו"ר א' לין
זה חריג שלא היה במקומו, כי הסכמי השכר הקיבוציים לא צריכים לחול עליהם.

ז' אורן;

הם לא חלים לעובדים בהסכם קיבוצי של החברה, אם יש פיטורי יעול, מדיניות

האוצר היא שמעל גיל 60 ומעלה נותנים פנסיה תקציבית. ואז, במשך חמש שנים עד

שהקרנות נותנות את הפנסיה, יש פנסיה תקציבית של החברה.

בנושא הבונוס - מדי שנה האוצר קובע מדיניות של בונוס בחברות העסקיות. זה

לא חל רק על העובדים הבכירים אלא על כלל עובדי החברה. בחברה שהרויחה והתשואה

על ההון היא מעל 3% - ואנחנו עומדים עכשיו בדיונים לגבי שנת 1990 - יש סולם

שככל שהתשואה יותר גבוהה, ניתן לשלם בונוס לעובדים. זה מגיע עד תקרה שלא תעבור

10% מהרווח, ובתנאי שלא יהיה יותר מאשר משכורת של חודש אחד לכלל העובדים. יש

סכום שההנהלה רשאית לחלק לעובדים, דיפרנציאלית, וביניהם גם הבכירים והמנכ"לים,

ובתנאי שסכום שיקבל אדם לא יעלה על שתי משכורות, ותנאי נוסף, שלא יחולק לכל

העובדים. לא יכול להיות שבחברה כל ולעובדים טובים וכולם תרמו.

ד' לחמן-מסר;

האפשרות היחידה שנושא הסיווג יצליח היא, אם יהיה גוף שיסווג ויהיה גוף

שיפקח. אנחנו צריכים לקחת רשימה של תאגידים, שלי עדיין לא ברור בדיוק מי הם,

ונכפיף אותם לרשות החברות הממשלתיות, שהיא תעשה את הסיווג. אם אנחנו מדבירם

על הסוכנות והחברות שבשליטתה, יש בעיה גדולה מאד, שאסור שהסוכנות תזוהה עם

הממשלה, לא כגורם מפקח ולא כגורם מווסת ולא כגורם מתערב. עם הסוכנות וחברותיה

יש בעיה.



לגבי חברת העובדים, חברת העובדים על השלוחות שלה, שיהיו כפופים לענייני

השכר והפיקוח והסיווג לגוף ממשלתי - זו נקודה אחרת שאניח מעלה לדיון כבעיה

אולי.

ונקודה שלישית, גילינו שיש דרכים לעקוף כל חוק. הדרך שעוקפים כל חוק היא

באמצעות עירעור של חברות. כאן קבעתם קריטריון שהממשלה משתתפת בגוף נתמך, יקחו

את המנהל והוא יטפל ויישב בחברת בת או חברת בת-דודה או חברה קשורה, וגם לרשות

לניירות ערך וגם גורמים אחרים יהיה קשה מאד לעקוב אם התנאים המצטברים שקבעתם

בהגדרה כתנאי לפיקוח ולסיווג אכן מתקיימים בשירשור ה-72 - אני מגזימה לצורך

הענ ין .

אם תזכרו את הלקח של תיקון מס. 2 לפקודת החברות בענין דירקטורים בקרב

הציבור, זה תיקון שמעורר הרבה מאד שאלות בענין מידת האקטיביות שהוא גרם הלכה

למעשה. לא שאנחנו חושבים לבטל אותו, כי הוא בכל זאת מקיים איזושהי נורמה, אבל

הוא יוצר הרבה בעיות. הוא יוצר הרבה בעיות שקשה מאד אחר כך לבדוק אי לאכוף

אותן . רציתי להצביע על הבעיה של גוף ממשלתי שמסווג חבורת שאינן חברות

ממשלתיות. יכול להיות שאפשר להגיע לאותה תוצאה באמצעות חוק יסודות התקציב. זו

הדרך שלפיה הולך האוצר היום, שיתכן לבוא ולומר שגוף שמקבל תמיכה מהממשלה

במישרין או בעקיפין, רשאית הממשלה בהסכם התמיכה להתייחם לנשוא שכר.

היו"ר א' לין;

גבי לחמן מעלה בעיה. בואו נפרק את הנושאים-. אנחנו מטפלים- כרגע בשאלה אחת,

של מידת התאמת הקריטריונים של רשות החברות להרחבה של חבורת ציבוריות. הועלתה

שאלה,מי יקבע את הקריטריונים. עולה שאלה נוספת והיא מאד חשובה, מה המשמעויות

של כך, כשאומרים למשל שיקום גוף ממשלתי, מכוח חוק של הכנסת, שיקבע את הדברים

האלה, או שאנחנו אפילו אומרים שרשות החברות הממשלתיות תקבע את הדברים האלה.

כדי להציג את הדברים זה מול זה, צריך לבחון את המשמעויות של- הדבר גם באשר

ליחסינו עם הסוכנות היהודית וגם באשר לחברת העובדים.

אני לא רואה שום בעיה בשמדובר בחברות עירוניות .
י' צבן
כמי שנלחים על עצמאות גופים וולנטריים בכלל הוהסתדרות בכלל, אני לא רואה

שום בעיה, אס המדינה עוזרת למפעל של חברת-העובדים, שיהיה לה לגבי זה.
היו"ר א' לין
ייעוזריי זה רק קריטריון אחד. יש לנו גם בעלות במסגרת גוף ציבורי. העזרה

יכולה להיות גם חד-פעמית, ואז השאלה איך אתה עושה שינויים במקרה של עזרה חד-

פעמית. זה מנגנון טיפול מסוג שונה. כרגע תפיסת היסוד שלנו היתה שאנחנו עושים

משהו סיווגי, כמו בחברות הממשלתיות.

י' צבן ;

אני מבקש ממר רפואה, שיניחו לנו על שולחן הוועדה את הקריטריונים, את

הסיווגים. אני במקש זאת בנייר.
ז' רפואה
מר- אורן עוסק בנושאים- אלה ואין בעיה.
ד' לחמן-מסר
יש בעיה עם הקריטריונים. אם מדברים על שליטה של 25%, זה הרבה מאד עמותות

והרבה מאד גופים שאני בהכרח לא יודעת אם החשיבות היא לא בעצם קיומם אלא בצורת

ניהול ומספר העובדים, אני מעלה את השאלה אם במאת הסיווג מתאים. אם היינו

יודעים, לאחר שהלכת לקריטריונים של חברות ממשלתיות, על איזה חברות מדובר,

היינו יכולים דלעת אם זה דבר גיוני או מתאים. אם הולכים לגוף מפקח ומסווג,

אפשר להוסיף קריטריונים אחרים.

השאלה איך אתה הולך. אוש אתה הולך במיסגרת של הסכם, גוף שנתמך או מקבל

תקציב, אתה בהסכם רוצה להסדיר את תנאי השכר והפרישה, או שאתה הולך במקביל

ואתה יכול ללכת בשתי הדרכים האלה - לסיווגים, ולעשות גם סיווגים אחרים. כמו

שרשות החברות עשתה סיווג שהתאים לחברות ממשלתיות, כך אפשר לעשות סיווג לגופים

וולנטריים אלה או אחרים שאינם עוסקים בפעילות יצרנית ויצוא, אבל יש להם חשיבות

לא פחות גדולה בחיינו.

הכל לא מתאים לסוכנות ולא לקרן הקריימת. במידה שהוועדה חושבת להחיל עליהם

את הדבר, אולי היא צריכה להזמין אותם ולשמוע אותם. אנחנו לא מייצגים אותם.
מ' הרצברג
רציתי להצביע על ה-: 25%. אם 75% הם גוף פרטי, אני לא חושב שיש לכך הצדקה.

היו"ר א' לין ;

רציתי לדון קודם בשאלת הקריטריונים ואחר כך להככס לשאלה מה זה גוף.

ציבורי. גבי לחמן הקדימה אותנו. יש בעיה של קריטריונים. נשאר בסוגיה זו. אם

לוקחים את הקריטריונים הסלולים של רשות החברות, זה מעלה בעי-ות מסוג חדש כפי

שאנחנו שומעים ונוכחים. ואז השאלה שלנו היא, האם אנחנו הולכים בדרך של חיפוש

פתרון לבעיות שעולות אם אנחנו קובעים קיטריונים לגבי החברות, או שאולי רוצים

לקבוע בחוק קריטריונים שונים, ואז לא יהיה צורך בהתאמה לרשות החברות בשום דבר

שהוא, אבל שוב, קריטריונים של מחזור יכולים להתאים רק לחברות עסקיות, ויכול

להיות שאנחנו מדברים בעצם רק על חברות עסקיות. צריך לחשוב על כך.
י' צבן
יש לנו בעיה עם שתי מערכות קריטריונים. מערכת קריטריונים אחת, לאחר

שכללת את אותו גוף שהחוק יחול עליו, על פי מה תקבע את תקרת השכר של הבכירים

באותו גוף. אבל אני מבין שיש שלב מוקדם, מה הקריטריונים להחיל חוק כזה על

הגופים השונים.

אני חושב שאמור שהדיון שלנו יהיה במקרה זה מופשט ומנותק מן המציאות.

אנחנו צריכים לקבל איזושהי תמונה, לפחות ראשונית, על מה מדובר, אני מציע

שכדבר ראשון נבקש מאגף התקציבים של האוצר, שיניח על שולחננו רשימה - והיא לא

חייבת להיות מלאה ואל יאמרו שכדי להכין רשימה מלאה הם צריכים שלושה חודשים,

שיכינו אתה רשימה הזמינה - של הגופים והמוסדות הנתמכים בשיעורים בשתי קבוצות,

מ-25% ומעלה ומ-0% ומעלה.
ת' הקר
בהצעת החוק שלך אתה מדבר על 25% שליטה, לא על 25% תמיכה.
י' צבן
דעתי היא שאנחנו צריכים- לבקש גם שליטה וגם תמיכה. זה תמיד קורלטיבי.

אני יכול להניח אפשרות של מקום שיש למדינה שליטה של 25% והגוף מבוסס ועצמאי

ומקיים את עצמו ואינו תלוי כל כך באוצר המדינה, ואני יכול לתאר גוף אחר שהמימון

למדינה שליטה של 25% והוא נתמך ביותר מאשר 25%.
ת' הקר
25% שליטה זו חברה מעורבת. הקריטריונים שלכם חלים על חברות ממשלתיות או

גם על מעורבות?
ז' אורן
על חברות שהממשלה בהן 50% ומטה, נושא השכר לא חל עליהן כלל.

היו"ר א' לין;

אנחנו יכולים לבש מהאוצר רשימת גופים נתמכים. יש גופים שהמימון שלהם

במלואו מהתקציב, כמו כמה חברות במשק האנרגיה ומקומות אחרים, זוה לא למטרות

רווחים. יש מקרים שבהם מקלבים תמיכה, אוניברסיטאות וכו'. הם לא אחראים על

החברות של הסוכנות או ההסתדרות.

י' צבן ;

אני מבקש זאת כדי שהדיון שלנו יהיה יותר קשור למציאות ושהקריטריונים לא

יהיו מופשטים ומנותקים. נראה את הפרובלמטיקה, הם את היכולת והצורך והם את

הקשיים. ההגדרות של הסיווגים שנעשה יעמדו יותר במבחן המציאות, ואז, אחרי

שנקיים דיון, לא ישלוף לנו מישהו קבוצת מסויימת של הופים וחברות וישאל: את זה

לקחתם בחשבון כשהחלטתם למתוח את קו ההבדל הזה והזה? אני רוצה לראות את המפה

מראש.
היו"ר א' לין
אתה מבקש מרשות החבורת לראות את רשימתה קריטריונים. ישנה שאלה מרכזית,

בהנחה שהחוקה זה מתקבל , על מי הוא צריך לחול . גב' לחמן העלתה בעיה-קושיה

ראשונה, האם מדינת ישראל יכולה להחיל זאת בחוק על הסוכנות. האם מכוח חוק צריך

להחיל את זה הם על חברות של הסתדרות העובדים. יש כאן הם שאלה של בעלות, הם

שאלה של הופים מתוקצבים והם הופים נתמכים. אני לא רואה בעיה עקרונית בשאלה של

הופים מתוקצבים, אני הם לא רואה בעיה עקרונית בשאלה של הופים נתמכים. אבל פה

ישנה בעיה של ההדרה מה זה גוף נתמך ולאיזו תקופה. זה קצת יותר מסובך. בהנחה

שמחילים את החוק, יש שאלה, על מי הוא צריך לחול.
מ' וירשובסקי
מהסקירה שקיבלנו היום, לצורך הכנה לקריאה ראשונה, אני חושב שיש לנו מספיק

חומר , כדי שנוכל להגיד בחוק , שהקריטריונים שהם הקריטריוניםש ל רשות החברות

הממשלתיות, בשינויים המחוייבים על פי הענין לדעתי זה מספיק לצורך קריאה

ראשונה. מה שחסר הוא הענין על מי זה חל. על החברות הממשלתיות יש כבר סידור.

אני מקבל שחברות עירוניות צריכות להיות באותו מצב.

בחוקים ובהסכמים שיש למדינת ישראל ולסוכנות היהודית, לא יהיה פשוט למצוא

את הההדרה שא3שר יהיה להחיל את הסמכויות והחוקים שנאחנו רוצים.



אשר להסתדרות, כל פעם שאפשר להגביל את ההסתדרות על ידי ביקורת מבקר

המדינה, אני בעד.

שאלה שניה היא מי יפקח. אם נרחיב את החוק ובגיד שזה יהיה בושאי משרה

במוסדות ציבור, אינני ידוע אם טוב להכפיף את הפיקוח לרשות החבורת הממשלתיות,

שהיא דבר שעומד בפני עצמו, כאשר יש ויכוח אם הממשלה צריכה לעסוק בחברות, או

העיריות צריכות לעסות בחברות, כשאני יודע שהוקמו חברות במטרה אחת בלבד, כדי

לשחרר במידה מסויימת את הפקידות הבכירה מבחינת שכר, ושנית, להשתחרר מחובת

המיכרזים .

רשות החברות הממשלתיות צריכה לעסוק בחברות הממשלתיות. אנחנו יכולים לאמץ

את הקריטריונים שלה. אבל הפיקוח השוטף חיוני במקרה זה. פיקוח על הגופים שלפי

הצעתו של חבר הכנסת ז ?"סמן בקבע את התחולה שלהם.
היו"ר א' לין
להחיל זאת גם על הסוכנות היהודית?
מ' וירשובסקי
כן. במסגרת החוק של חבר-הכנסת זיסמן זה מופיע. מופיעים משרדי הממשלה,

החברות המשמלתיות, העיריות, הסוכנות היהודית, ההסתדרות הכללית. אם בחליט ללכת

כל כך רחב, השאלה על מי מחילים את החוק. אחרי שהחלטנו כך והחלטנו נניח

שהולכים על ההסתדרות והסוכנות היהודית, השאלה היא, מי יפקח. עדיין אינני יודע

מי, אבל אבי יודע שזו לא צריכה להיות רשות החברות הממשלתיות. מבחינת

הקריטריונים נחה דעתי שיש לבו משהו שלצורך הקריאה הראשונה יש לנו תשובה. לגבי

שני הדברים האחרים אנחנו חייבים להתמודד ולהחליט- לפני שיתקבלו.

היו"ר א' לין ;

נט-יית לבי היא שזה לא יוחל על הסוכנות היהודית וגם לא על ההסתדרות. יחד

עם זאת, אבי חושב שזה מיגזר עסקי בעל חשיבות מרכזית. כך שבעצם החוק במידה רבה

מאד יאבד הרבה מאד. אבל ברור לי דבר אחד, שאיבנו יכולים לקבל החלטה בלי שנשמע

את הבציגים שלהם ולשאול מה השקפתם בענין. אנחנו צריכים להזמין את חבר-הכנסת

קיסר ואת שמחה דיניץ. אבחבו צריכים בעצמנו לבחון - ואת זה אני מבקש מהיועצת

המשפטית של הוועדה, שתביא לנו חוות דעת האם יכולים לעשות זאת, האם זה בוגד

הסכמים, אם אנחנו בחוק של המדינה נחיל פיקוח, נחיל קריטריונים שחלים על

תאגידים של הסוכנות היהודית. זו שאלה מרכזית ועקרונית.

מה שמסתמן כדבר שנאחבו יכולים לטפל בו בלי בעיה זה הרשויות המקומיות

והגופים מתוקצבים ונתמכים. בחברות ממשלתיות הנושא בעצם פתור. גם אם החוק הזה

בסופו של דבר יחול רק על חברות בבעלות של רשות מקומית ורקק על גופים מתוקצבים

ונתמכים, אני אשמח. אבל יש שוני אפשרויות, אפשרות אחת היא שנאמר היום שבלי

להתעמק בפרולבמטיקה אנחנו מוציאים את זה החוצה.

ר' מלחי;

אני מעדיפה להשיב על השאלה בישיבה הבאה.
היו"ר א' לין
נתמודד עם הנושא בישיבה נוספת, בשמע את השקפת הסוכבות וההסתדרות והיועצים

המשפטיים יכינו ניתוח של הענין.





י' צבן ;

אני מציע שנבודד עכשיו את שאלת הסוכנות ושאלת ההסתדרות. נפריד,

היו"ר א' לין;

אם היתה רוצה להפריד, אני רוצה להציע הצעת סיכום. השאלה האם משמעות ההפרדה

היא האם אנחנו מחליטים לחלל, את הצעת החול, הזאת, להעביר לקריאה ראשונה חלל, אחד

ולהשאיר את החלל, השני. אם המשמעות היא כזו, הייתי רוצה שנשקול להעביר לקריאה

ראשונה את שתי הצעות החוק יחד בהגדרות האלה: ראשית, מדברים על מבחן של בעלות,

מבחן של גוף מתוקצב, מבחן של גוף נתמך, איננו צריכים לכלול חברות ממשלתיות,

שכל הדבר כבר מוגדר בחוק החברות הממשלתיות. מבחן הבעלות מתקיים לגבי רשות

מקומית, כשם שהוא בחברות הממשלתיות. אותו מבחן של 50%. אותן הגדרות של שליטה

כמו חברות ממשלתיות. וזאת כאשר הבעלות של רשות מקומית היא ציבורית מצטברת.

הווה אומר, אם החברה איננה רק של רשות מקומית אלא לאותו סל בעלות מצטרפת גם

ממשלה וגם סוכנות יהודית וגם הסתדרות כללית, ללא חשש הייתי מחיל את

הקריטריונים.
ר' מלחי
כשהכל יחד: 50%?
היו"ר א' לין
כשכל הבעלות הציבורית היא: 50%
מ' וירשובסקי
לגבי הקמתן של חבורת עירוניות, בין שהן חלקיות או מלאות, יש צו של שר

הפנים שעל פיו מקימים תאגידים ממשלתיים. יש פיקוח גם מבחינת שכר ותנאים, אני

מבקש מהיועצת המשפטית לפנינו, שגם הצו הזה יהיה לפנינו ולא רק חוק החברות,
היו"ר א' לין
את זה לא בחנו היום, אני מבקש להמשיך בהצעתי ויכול להיות שלא נגמור זאת

היום, בטרם נבחין את הנושא שחבר-הכנסת וירשובסקי העלה, אני לא ידעתי את מה

שאמרת.

קריטריון שני - גוף מתוקצב. כל גוף 25% מתקציבו בא מתקציב המדינה, או

מתקציב של רשות מקומית ביחד - פםה לא הייתי מוסיף, סוכנות יהודית, ואני רק

מעלה את זה כהצעה - זה מהווה קריטריון. ואז יהיה צורך לקבוע תקופת זמן של

מבחן , ברגע שהוא נהיה שנתיים מתמיכה של 25% מתקציב המדינה, הוא נכנס בקטיגוריה

של גוף ציבורי. זו אמת מידה נוספת,
י' צבן
מה שקרוי בחוק "קופה ציבורית" כמשמעותו בחוק יסודות התקציב,

ת' הקר;

הגדרה של גוף מתוקצב בחוק יסודות התקציב היא: תאגיד שהוקם בחוק או מכוח

סמכותו שניתנה בחוק והוא מוסד של המדינה או שנתקיים בו אחד מאלה: א, הממשלה

משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין; ב. חברי הנהלתו מיתמנים בידי הממשלה או

בידי שר.



זאת אומרת, המלה "מתוקצב" איננה מבטאת את מה שאמר יושב-ראש הוועדה,

היינו, לא צריך להיות תקציב. מספיק שזה תאגיד שהוקם בחוק, גם אם הוא לא נהנה

מתקציב. למשל, רשות השידור לא ניזונה מתקציב המדינה, אבל היא גוף מתוקצב כי

היא גוף שהוקם בחוק וחברי הנהלתו מתמנים י1ל ידי המדינה, כלומר, על ידי

קריטריונים אחרים.
י' צבן
חוק יסודות המדינה לא קובע קו גבול להשתתפות תקציבית אפילו.

ת' הקר;

לא. צריכים להיות שני תנאים מצטברים. קודם כל הוא הוקם בחוק, והוא מוסד

של המדינה או שנתקיים בו אחד מאלה. מה שאתה אומר בענין תמיכה תקציבית, זה גוף

נתמך ולא גוף מתוקצב. גוף נתמך זה תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו במישרין או

בעקיפין, בלי מבחן כמותי, אבל "ושר האוצר קבע בהודעה ברשומות כי הינו גוף נתמך

לענין חוק זה". יש המון, אלפי גופים שמקבלים תקציבים והם לא גוף נתמך. אם ניקח

רק את הרישא, יש אלפי גופים כאלה. גופים ששר האוצר קבע אותם ברשומות ולכן הם

נכנסים לרשימה הזאת, יש בסך הכל כ-30 גופים. אני יכולה להביא לישיבה הבאה

קריטריונים. הקביעה היא שכאשר התמיכה היא תמיכה מסיבית, כשמדובר בגוף גדול שיש

חשיבות מבחינה ציבורית לרמת השכר שבו. מדובר על קופות התולים, על

האוניברסיטאות, אגד ועוד כמה דברים.

יש סעיף שמדבר על שכר של גפיפם נתמכים: גוף מתוקצב או גוף נתמך לא יסכים

על שינויים בשכר בתנאי פרישה וגימלאות או על הטבות אחרות הקשורות לאגודה ולא

ינהיג שינויים או הטבות כאמור, אלא בהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי

המדינה או באישורו של שר האוצר. כלומר, זה אומר שהסעיף בעניין שיכריים בתנאי

שכר חל על גוף מתוקצב ועל גוף נתמך שהוכרז לצורך זה.
היו"ר א' לין
זה לא בא לגבי שכר הבכירים. זה מכוון לכלל השכר.

י' צבן;

בענין שכר הבכירים באוניברסיטאות התעוררה בעיה. הטענה של הממונה על השכר

היתה, שברוב המקרים ההסכמים נעשו לפני קבלת חוק יסודות התקציב.

ת' הקר;

הבעיה של מה קורה עם המצב הקיים, תהיה בעיה חריפה מאד בחוק המוצע. האם

אתה מתערב בחוזים קיימים או מחיל זאת רק על חוזים חדשים. זו שאלה- פתוחה.

היו"ר א' לין ;

אני מציע שלקראת הישיבה הבאה נחשוב על קריטריון של : מימון של ממשלה.

הייתי מצורף לזה גם מימון של רשות מקומית.
י' צבן
לכן יש בחוק קביעה בענין כפל גימלאות. זה מונע גם את השירשור,
היו"ר א' לין
כרגע נגדיר קריטריונים כבסיס לדיון בישיבה הבאה. על הבעתיות דיברנו כבר,

בעלות מצטברת, על אחד המבחנים כפי שמגודר בחוק החברות הממשלתיות. בענין

התקציב - 25%. אותו דבר לגבי נתמך, אם עבר תקופה של שנתיים.
ת' הקר
אני מניחה שאתה מתכוון להחיל הם על תאגידים שהוקמו בחוק והנהלותיהם

מתמנות על ידי שרים או על ידי הממשלה, גם אם אין השתתפות תקציבית. או שאתה

רוצה שיהיו שני מבחנים מצטברים.
היו"ר א' לין
אנחנו עוברים מסוגיה לסוגיה. נגמור את שאלת הבעלות. בענין זה - כפי שזה

מוגדר בחוק החברות הממשלתיות. אנחנו מדברים כרגע על בעלות מצטברת של חברות, או

רשות מקומית או רשות מקומית פלסו מדינה. אחר כך נבחן אם צריך להוסיף מעבר לזה.

דיברנו על אמת המידה של סיוע תקציבי ונתמך. גבי הקר מדברת על נושא רביעי,

והוא תאגיד שהוקם על פי דין. נכלול גם את זה בהצעה שלנו.

צריך להיות ברור שההטבות שניתנות כפי שייקבעו, אלה ההטבות כולן. זה לא רק

שכר.

מ' וירשובסקי;

הואיל ואיננו מסיימים היום, אני מבקש שנחשוב -נבקש מהיועצת המשפטית

להוציא את החוקים הרלוונטיים לגבי הסוכנות - גם על ההסתדרות. אם יתברר שאנחנו

מורידים את הסוכנות וההסתדרות, התוצאה יכולה להיות שלגבי גופינו מסויימים אנחנו

מכניסים נוהגים נכונים, אבל משחררים לחלוטין גופים אחרים שנזונים מכספי-

הציבור. לכן, לפני שמחליטים לחתוך, כדי לבדוק זאת באופן יסודי.

היו"ר א' לין ;

איננו מקבלים היום החלטה סופית. יש לנו רק בסיס לדיון. לדיון הבא נזמין

גם את הנציגים של הסוכנות היהודית וגם של הסתדורת העובדים ונשמע גם את חוות

הדעת המשפטיות בענין. לאחר מכן נקבל החלטה שיש לי רושם שתהיה להפריד את הנושא.

- הישיבה ננעלה בשעה 10.55 --



סיכום עמדת ועדת החוקה, חוק ומשפט

באשר להפעלת סמכות החנינה

1. מוסד הנשיאות הינו המוסד המתאים להפעלת סמכות החנינה כקבוע

היום בחוק. יש לחזק את עצמאות הנשיא ויכולת מנגנון בית הנשיא

לטיפול בבקשות החנינה המובאות בפניו.

2. רק במקרים חריגים במיוחד ויוצאי דופן בחשיבותם רצוי לעשות

שימוש בהענקת חנינה קודם גיבוש כתב האישום. אותו הדין באשר

להענקת חנינה קודם הכרעת הדין ומתן גזר הדין.

3. שיקול דעת של הענקת החנינה לא אמור להחליף את שיקול דעתו של

בית-המשפט. מוסד החנינה לא נועד לתיקון הממצאים העובדתיים

שבפסק-הדין ואין הוא נועד להחליף דיון חוזר שיקול החנינה

המרכזי הינו שיקול הרחמים והחסד.-(אולם, על אף זאת, רצוי כי

מוסד החנינה ירתע ולא יעשה שימוש בסמכותו כאשר מיום מתן גזר

הדין חלפה תקופה קצרה בלבד וכלל השיקולים הנוגעים לעצם ההרשעה

ולחומרת הענישה העומדים בפני מוסד החנינה, אינם שונים באופן

משמעותי מכלל השיקולים שעמדו בפני בית-המשפט.'

4. הפעלת סמכות החנינה לא תעשה כדרך של מתן ביטוי של אי-שביעות

רצון ממדיניות המחוקק. אם בחר המחוקק להטיל עונשי חובה, במקרים

מוגדרים, אין זה כשלעצמו נימוק להענקת חנינה, אפילו ניתנה

המלצה לכך בהכרעת הדין ובגזר הדין של בית המשפט.

5. רצוי מאד לשקול הרחבת מתן פומביות לשיקולי החנינה. מתן פומביות
מוטב ותעשה
א. אם מדובר בהרשעה על עבירות רצח או עבירות חמורות-אחרות,

אשר העונש עליהן הוא מאסר עולם.

ב. במקרה אשר על-פי נסיבותיו ומהותו יש בו ענין ציבורי

מיוחד.

6. מול השיקול של הענקת חסד למי שהורשע בדין יש לתת משקל נאות

לאינטרס הציבורי. הציבור חייב להיות משוכנע שחנינה לא מוענקת

לאנשים על-פי קשריהם ועל-פי מידת ההשפעה שהם יכולים לגייס

בחלונות הגבוהים. כמו כן יש חשיבות כי הקורבנות עצמם

ומשפחותיהם ידעו מדוע הוענקה חנינה למי שהורשע בעבירה אשר פגעה

בהם ישירות.

קוד המקור של הנתונים