ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 05/02/1990

חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 11), התשמ"ט-1989

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 106

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני, י' בשבט התש"ן (5 בפברואר 1990). שעה 11:30

נכחו; חברי הועדה;

א' לין - היו"ר

א' אבוחצירא

צ' הנגבי

מ' וירשובסקי

יצחק לוי

ד' ליבאי

אי רובינשטיין

ר' ריבלין
מוזמנים
שר המשפטים די מרידור

עי וייס - משרד התחבורה

ד' טלמור - עירית תל-אביב, היועץ המשפטי

ל' משיח - משרד המשפטים

נצ"מ מי מילנוב - משרד המשטרה

סנ"צ ו' שחם - " "
מזכירת הועדה
די ואג
יועצת משפטית
ר' מלחי
קצרנית
אי אשמן

סדר היום; חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מסי 11), התשמ"ט-1989



חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 11). התשמ"ט-1989
היו"ר אי לין
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. אני מקדם בברכה את שר

המשפטים דן מרידור ואת כל המוזמנים. בדיון הקודם על הצעת חוק סדר הדין הפלילי

(תיקון מס' 11) שמענו הערותיו והשגותיו של שר המשפטים באשר למספר החלטות שקיבלה

הועדה בענין חוק זה. לאחר מכן שמענו גם מספר הערות והשגות של חבר-הכנסת שמעון

שטרית. נתנו לחברי הועדה את כל הזמן הדרוש כדי להרהר בכל ההערות. נמשיך היום

בדיון בכוונה להגיע להכרעה בכל השאלות ולסכם את הדיון בהצעת חוק חשובה זו.

ש' שטרית;

האם הוזמנו נציגי הציבור שביקשו להשתתף בישיבה?

היו"ר א' לין;

נציגי ועד הפעולה נגד כפל מס פנו אתמול למזכירת הועדה, והם התבקשו להעביר

לועדה הערות בכתב. ניסיתי הבוקר לשוחח אינם טלפונית כדי לקבל הבהרות, ולא הצלחתי

להתקשר אתם. הועדה אינה צריכה לקבל נציגים של גוף מסוים. הנושא אנחנו דנים בו

נוגע לכלל האזרחים ולא להתארגנות מקרית זו או אחרת לנושא הזה.
ש' שטרית
אם כך, למה הזמנות את מר טלמור? הענין נוגע לכל העיריות, לא רק לעירית

תל-אביב.
היו"ר אי לין
הזמנתי את מר טלמור מאחר שלעירית תל-אביב יש נסיון רב בנושא זה יותר מאשר לכל

עיריה אחרת. אנחנו לא רוצים להזמין מספר גדול של יועצים משפטיים של עיריות. אני

חושב שאנחנו יכולים בהחלט להסתייע, במידת הצורך, בנסיונו של מר טלמור.

הפניה של ועד הפעולה נגד כפל מס הגיע זמן קצר לפני הישיבה. אני מבקש ממזכירת

הועדה המסמך ולהפיץ אותו לחברי הועדה.

לסדר הדיון. נעבור על הדברים אחד אחד. קודם כל נעבור על ההשגות של שר המשפטים

ונסכם בהן, אחר כך נעביר להצעות של חבר-הכנסת שמעון שטרית. אדוני שר המשפטים,

בבקשה.

שר המשפטים די מרידור;

נפגשתי עם יושב ראש הועדה, על פי יוזמתו, והגענו להבנה. זה לא מחייב את חברי

הועדה, אבל לפחות את שני נו זה מחי יב. אומר מה שסיכמנו בינינו.

אעבור על ההשגות אחת לאחת. אני התנגדתי לקביעת הגבלת זמן לענין סתירת החזקה

של בעלות על רכב, מהנימוקים שכבר הצגתי בועדה ואינני רוצה לחזור עליהם. אחרי

דיון עם יושב ראש הועדה, נדמה לי שאפשר לקבל הצעה שאציג עינה לפני הועדה. אני לא

חושב שנכון התיקון כפי שהוצע, שבפקודת התעבורה בסעיפים 69ב ו-70א יהיה קבוע מה

שמוצע היום, כי זה יחול לא רק על ברירות קנס אלא על כל ענין שהוא. לא יהיה זה

נכון לאסור על אדם לטעון "לא נהגתי" מפני שלא הספיק להגיד את זה בזמן.

כשיבוא למשפט צריכה להיות לו אפשרות להגיד "לא נהגתי".

יש היגיון להצעה כאשר מדובר על ברירות משפט, ורק על ברירות משפט. לכן ההוראה

הזאת צריכה להיות בחוק סדר הדין הפלילי בסעיף המתאים, סעיף 229 או קרוב לו, ולא

בסעיפים 69ב או 70א לפקודת התעבורה.



אני מציע שהועדה תקבל החלטה שאדם שמבקש לטעון שלא הוא נהג ברכב בעת שנעברה

העבירה, כלומר לא חלה עליו החזקה שבסעיפים 69ב ו-70א, אם הוא מעלה את זה במשפט

שנערך עקב ברירת משפט, או בגלל ברירתו שיהיה משפט, צריך להודיע טענה זאת עם בקשת

ברירת המשפט. בבקשה להשפט הוא צריך להגיד: לא אני נהגתי.

היו"ר אי לין;

כל המוסד של ברירת משפט בנוי כך שאדם מקבל הודעה שעבר עבירה שהיא ברירת משפט,

ובתוך 30 יום לו שלוש אופציות: 1. הוא יכול לשלם סכום כסף ובזה לגמור את הענין;

2.להודיע שהוא רוצה להשפט; 3 . לפנות בהשגה לאורנה רשות שהטילה עליו ברירת משפט.

אם לא הודיע שהוא רוצה להשפט, הקנס שהושת עליו הופך להיות חוב סופי ואין לו עוד

אפשרות להעלות טענות, אלא אם לאחר מכן יפנה לבית המשפט וזה יחליט על הארכת המועד.

יכולים להיות מקרים שאדם שרת במילואים או היה בחו"ל, הוא לא נהג ברכב, הוא לא

עבר את העבירה, ואולי לא היתה לו אפשרות להודיע כי רצונו להשפט או להגיש השגה

לרשות, את הטענה "לא אני נהגתי ברכב" ניתן אפשרות להעלות בתוך חצי שנה מיום

שניתנה ההודעה על תשלום ברירת משפט. מדובר רק בעבירות ברירת משפט, לא בעבירות

אחרות על פי פקודת התעבורה או תקנות התעבורה.
שר המשפטים די מרידור
אני הייתי קובע לענין זה חודש, לא חצי שנה. את ההודעה על רצונו להשפט הוא

חייב למסור בתוך חודש. עם הבקשה להשפט, יפרט טענתו. זו מעין טענת אליבי: אני לא

הייתי כאן, לא אני נהגתי ברכב.
סנ"צ ו' שחם
אם אדם טוען שהוא לא נהג במכונית בזמן ביצוע העבירה, אנחנו לא שולחים לו כתב

אישום. הוא צריך להגיד מי נהג באותה שעה, ואז נבטל לו את הדו"ח, נשלח את הדו"ח

לאדם הנכון.
שר המשפטים די מרידור
יש שני דברים שונים. הוא יכול להגיד: אני לא נהגתי, פלוני נהג. ואז יש

פרוצדורה מסוימת. אבל יכול גם להיות שהוא לא יודע מי נהג ברכב בזמן ביצוע העבירה,
אבל הוא טוען
אני לא נהגתי.
ו' שחם
אתה מבטל את החזקה שקבועה בפקודת התעבורה לעניו זה.
שר המשפטים די מרידור
אני לא מבטל. אני מאפשר לו להוכיח טענתו.
היו"ר א' לין
אדם היה במילואים, הוא לא קיבל את ההודעה, הוא טוען שהוא לא השתמש ברכב בעת

שנעברה העבירה. זו טענה שהיא חריגה מטענות אחרות. אני לא הייתי מתנגד לקבוע שיעלה

טענתו בתוך 30 יום, השאלה היא מה קורה אם הוא לא יכול להעלות את הטענה בתוך 30

יום, נניח שנסע לחו"ל. לפי טענה זו הוא יכול לבקש להשפט גם בשלב מאוחר יותר.



שר המשפטים די מרידוד;

ביום שהוא מבקש להשפט, באותו יום יודיע שיש לו טענה כזאת. אני לא רוצה לקבוע

שני מועדים. אני מחמיר אפילו יותר ממך. הוא לא חייב להוכיח מי נהג ברכב. הוא

יכול לטעון שהרכב נלקח בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

היו"ר א' לין;

ואם היה איחור, בבקשה להארכת המועד יעלה גם טענה זו. אני מוצא הרבה טעם

בעמדת שר המשפטים בעניו זה.

שי שטרית;

אני תומך בעמדת שר המשפטים. יכול להיות מקרה שנגנבה מכוניתו של אדם, יש גם

מקרים שנגנבת רק לוחית המספר. זאת אומרת שבכביש נוסעות שתי מכוניות עם אותו מספר.

אם תגביל אותו, הוא לא יוכל להוכיח. אנחנו צריכים להוכיח שהסיטואציות האפשריות הן

כל כך מגוונות שאם מגבילים את התקופה אנחנו פוגעים ביכולתו של אדם חף מפשע

להתגונן. אני מבין את הרצון לקבוע סוף לענין, אבל אין לפגוע באפשרות להתגונן.

די טלמור;

אם בעל רכב מקבל דו"ח וטוען שהוא לא נהג, הרי זו הטענה הרצינית ביותר. זו

טענה נפוצה אבל היא גם הרצינית ביותר בעינינו, כי היא חותרת מתחת ליסודות העבירה.

אדם טוען שהוא בכלל לא נהג ברכב, או שהרכב שמדובר בו בכלל לא שלו, היינה טעות

במספר הרכב, או גנבו לו את הרכב. זו הטענה הרצינית ביותר. לכן אני הושב שמוצדקת

המחשבה הראשונה שהאלה היושב ראש, לתת לטענה הזאת מעמד מיוחד : בתוך תקופה של חצי

שנה מותר לטעון טענה זו, אפילו בדרג אדמיניסטרטיבי, אפילו בהשגה לרשות המקומית או

למשטרה. על מנת המשטרה או העיריה תסב את העבירה לבעלים של הרכב.
היו"ר א' לין
שר המשפטים הציע שטענה זו תטען במסגרת הבקשה להשפט. אם מסיבות מסוימות לא

יכול היה להגיש בקשתו בזמן, בנימוקים לבקשת הארכה יציין גם את הדבר הזה, ובית

המשפט יחליט. אני מוצא טעם רב בהצעתו של שר המשפטים, כי אחרת אנחנו עלולים להרוס

מה שהתכוונו לשמור, שכן אנשים יתחילו להעלות טענות "אני לא נהגתי" לאחר 30 הימים

שנקבעו, וכל המוסד הזה מיסודו עלול להתמוטט.

ו' שחם;

המשמעות של הטענה שמעלה שר המשפטים היא ביטול של החזקה הקבועה בפקודת

התעבורה. בפקודת התעבורה נקבע שאחריות בעל הרכב היא לכל עבירה שמתבצעת בו אלא אם

יכויח שלא הוא נהג בו ומי כן נהג בו, או שהרכב נלקח שלא ברשותו. זה כולל את

הסיטואציה של גניבת לוחיות רישוי של רכב. אם הדו"ח לא נמסר לידו של אדם, אנחנו

עושים הרבה מאד אינדיקציות כדי לוודא שאכן הדו"ה נרשם לרכז שזה צבעו, זה מספרו,

וזה גם סוג הרכב.

היו"ר אי לין;

אינני רואה שום סתירה בין הדברים. כל מה שאנחנו מבקשים הוא שאם אדם מבקש

להשפט, בתוך 30 הימים או בהארכה שתנתן, ורוצה לטעון שלא הוא נהג בעת שנעברה

העבירה, יפרש טענה זו בבקשתו להשפט. שלא יעלה את הטענה הזאת בשלב מאוחר יותר, כדי

שיהיה ברור איפה הדברים עומדים. אנחנו לא באים לסתור שום דבר מההנחות הקיימות

בפקודת התעבורה, אלא רק להטיל עליו להעלות מפורשות טענה זו במסגרת הזמן הקצוב.
נצ"מ מ' מילנוב
אם יש למשטרה מידע שהרכב נגנב והאיש מעלה טענה זו, הרי גם היום הוא יכול

להעלות אווזה בכל שלב ושלב וטענתו תתקבל.

שר המשפטים די מרידור;

במשטרה. אבל אנחנו לא מדברים על המשטרה. במשטרה אפשר לסגור את התיק בכל שלב,

מטעמים שנקבעו. אנחנו מדברים על בית משפט.
נצ"מ מי מילנוב
במצב זה אדם אינו מגיע לבית משפט. אדם שהרכב שלו נגנב לא יבקש להשפט. במצב

הקיים היום, אדם בא למשטרה ואומר שהרכב שלו נגנב. לא מתהיל בכלל הליך של שיפוט.

אם הטענה היסודית שלו היא שהרכב נגנב, הוא לא מבקש להשפט והוא לא צריך לבקש. גם

אהרי 8 הודשים הוא יכול לטעון טענתו, והדו"ח ייסגר. זה המצב היום, ואינני רואה

סיבה לעניו זה להטריה את בית המשפט. למשטרה יש כל הכלים לבדוק שאכן דווה שהרכב

נגנב.

שר המשפטים די מרידור;

יכול להיות שהמשטרה אומרת שהרכב לא נגנב, והאיש טוען שכן נגנב. על זה יהיה

משפט. לא תמיד יש הסכמה עם המשטרה.

נצ"מ מי מילנוב;

במקרה כזה צריך יהיה להוכיה.
הי ו"ר א' לין
כל מה שאת אומרת זה אולי מאד רלוונטי, אבל אינני רואה בזה סתירה להצעה

שלפ נינו.
שר המשפטים די מרידור
אדם מקבל דו"ה עם ברירת משפט. נניח שהוא אומר; אני לא רוצה לשלם קנס, אני

רוצה ללכת במסלול אחר, אני לא נהגתי, הבן שלי נהג, או גנבו לי את הרכב, או המספר

זויף - אחת הטענות האלה. הוא יכול ללכת למשטרה או לעיריה ולבקש שיבטלו לו את

הדו"ח. לא על זה אנחנו מדברים. הסעיף בהצעת החוק בכלל לא דן בנושא זה.

אנחנו מדברים על אדם שהחליט כן לר!שפט, והוא רוצה לטעון גם טענה "לא אני". רק

על זה מדובר. אולי אין הרבה מקרים כאלה.

נצ"מ מי מילנוב;

אין בכלל.

שר המשפטים די מרידור;

אם תשכנעי אותנו שאין מקרים כאלה, בסדר. אבל צריך להבין שרק על זה מדובר, זה

מסלול אלטרנטיבי, אדם מבקש להשפט והוא רוצה לטעון שלא הוא נהג ברכב. אפ אדפ יגיד

שהוא לא נהג ואיננו יודע מי כן נהג, לפי החוק הקיים היום, זה לא יעזור לו כי החוק

היום מחייב אותו לומר מי נהג כדי להשתחרר מן החזקה של סעיפים 69 ו-70.
נצ"מ מ' מילנוב
זה אולי המקרה היחידי שיכול להיות רלוונטי: לא נהגתי, אינני יודע מי נהג,

והרכב לא נגנב.

שר המשפטים די מרידור;

או שיש מחלוקת בין האיש והמשטרה אם הרכב נגנב או לא נגנב. הוא יגיד שהרווח

נלקה לא בידיעתו ולא בהסכמתו. המשטרה תגיד שהוא לא דיווח למשטרה. הוא יגיד: לא

דיווחתי, בערב גנבו את הרכב ולמחרת מצאתי אותו במקום אחר.
די טלמור
שאלה להבהרת הסוגיה. מה עושה המשטרה ומה עושה עיריה כשהיא מקבלת בקשה של אזרח

לבטל דו "ח משום שהוא לא נהג, והוא מצרף הוכחות שלא נהג, או שהיה בחוץ לארץ, או

שהוא מביא אישור מהמשטרה שהרכב נגנב, הוא מוכיח לכאורה שהרכב נגנב ולכן הוא סותר

לכאורה את החזקה.

עד כה היה מקובל במקרים כאלה, בלי להתיושב במועד הגשת הבקשה, לבטל את הדו"ח

נגדו ולהסב אותו נגד אותו איש שנהג, אם יש נגד מי להסב. זה היה מקובל גם במשטרה

וגם בעיריות. החשש שלי הוא שהתיקון שמציע עכשיו שר המשפטים יגביל את האזרח ו יגביל

גם את המשטרה ואת העיריה. אס נקבל פניה מינהלית כזאת, נצטרך להגיד לאזרח: הכל יפה

מאד, לך לביית משפט ובקש שיאריכו לך את המועד, ואז בית המשפט יוכל להכריע בעניו.

אני לא רוצה להטיל עומס נוסף על בית המשפט.
היו"ר א' לין
החוק לא נותן מעמד מיוחד לטענה כזאת. יש פה שתי אפשרויות: 1. אדם יכול להגיד

תוך 30 יום שהוא מבקש להשפט; 2.לפנות לתובע תוך 30 יום בבקשה לבטל את הקנס. אלה

שתי אפשרויות שהחוק נותן. מה שנעשה מעבר לזה הוא לא במסגרת האפשרויות שבחוק. כל

שאנחנו אומרים הוא שאם אדם רוצה להעלות טענה שהוא לא נהג בעת שנעברה העבירה,

שיעלה טענה זו אם בפנייתו לתובע ואם בבקשתו להשפט. אם לאחר התקופה הקבועה מחליטה

העיריה בכל זאת לעסוק בביטול החוב, או שהמשטרה רוצה להכנס לענין הראיות, זה ענין

אחר. אנחנו מטילים על אדם חובה להודיע שהוא טוען כי לא נהג אם בבקשה להשפט ואם

בפניה לתובע. בפניה לתובע הוא ממילא חייב לנמק.
שר המשפטים די מרידור
אני מזכיר שפנייה של אזרח לתובע לא חייבת להיות תוך 30 יום, היא יכולה להיות

תוך שנתיים, אין הגבלת זמן. כיום הפניה לתובע לא מוגבלת בזמן, ואני לא מציע

להגביל אווזה בזמן. ההגבלה ל-30 יום היא רק לענין הנחה של 50%, שדיברנו עליה.
היו"ר א' לין
ארנה צודק. טעיתי.
שר המשפטים די מרידור
אני חושב שהתיקון שאנחנו מציעים איננו גורע. אני חששתי מהתיקון הקודם שהיה

בסעיף 70א, שקובע חזקה לא רק לגבי ברירות משפט אלא בכלל. בזה לא רציתי.

אני לא צריך את התיקון הזה, אני יכול לותר עליו. אבל אם חברי הועדה חושבים

שהוא נהוץ, אני רוצה שהוא יהיה מצומצם בדרך שהצעתי.
שי שטרית
אם השר יטען שהתיקון שאני מבקש בפקודת התעבורה הוא נושא חדש, אני אטען נושא

חדש גם בענין זה.

היו"ר א' לין;

זה לא נושא חדש. חבר-הכנסת שטרית, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, אתה יכול

לטעון מה שאלט-! רוצה, אבל אנחנו לא נשתכנע בנושא מסוים משום שאתה מאיים בטענת נושא

חדש. זו אף פעם לא היתה הדרך של דיונים בועדה.
ש' שטרית
אני לא מאיים. זו גזירה שווה. אם מתקנים את פקודת התעבורה בנושא אחד - - -

היו"ר א' לין;

אנחנו לא מתקנים את פקודת התעבורה. מה שמדובר עכשיו הוא במסגרת החוק הזה,

אנחנו מדברים על סעיף 1 להצעת החוק, תיקון לסעיף 225א לחוק סדר הדין הפלילי.
מ' וירשובסקי
אני מקבל את הצעת שר המשפטים.

ש' שטרית;

בסעיף 4 להצעת החוק יש תיקון לפקודת התעבורה.

הי ו "ר א' לין;

זה נמחק.

הוחלט לקבוע שהמבקש לטעון שלא הוא נהג ברכב בעת שנעברה העבירה, יעלה

טענה זו בבקשתו להשפט.

שר המשפטים ד' מרידור;

הנושא הבא נוגע לאפשרות לבטל הודעת תשלום קנס על ידי התובע, מכמה טעמים. הטעם

שהיה במחלוקת בינינו היה העדר ענין לציבור בהמשך ההליכים. היושב ראש ואני הסכמנו

בינינו להסיר את הטעם הזה.

אני מוכרח לומר שאני לא כופר בחששות המתלווים לשיקול הדעת הרחב שניתן

לתובעים, במשטרה או בעיריה לבטל קנסות מטעם כללי כזה. יחד עם זה, נקטנו בכמה

צעדים כדי לצמצם את הסכנה האפשרית לפגיעה בטוהר המידות, לקני מידה שונים ברשויות

שונות שיפגעו בעקרון השוויון לפני החוק.

אני רוצה להבהיר שתובע שרשאי יהיה לבטל יהיה רק מי שהוסמך במיוחד לענין זה על

ידי היועץ המשפטי לממשלה. אדבר עם היועץ המשפטי לממשלה ואבקש ממנו שאנשים שי וסמכו

יהיו ברמה די בכירה לשיקול דעת, לא כל שוטר רשאי יהיה לבטל דו"ח.

כזכור, קבענו בהצעת החוק, בסעיף 229(ב) המוצע; יי... התובע יערוך רישום של

הודעות תשלום קנס שביטל ויפרט את הנימוקים לכל החלטה". יהיה רישום, יהיה ידוע

בדיוק מה בוטל. לא יהיה כאן דבר שאף אחד לא יכול לעקוב אחריו. אפשר יהיה לעקוב

אחר ההחלטה, אפשר יהיה גם לעקוב אחר הנימוקים ולבקר אותם.

אני חושב שבלי התוספות שהוספנו עכשיו היתה סכנה רבה יותר לפגיעה בטוהר

המידות. מצד שני, בלי הסמכות לבטל דו"ח מהטעם של העדר ענין לציבור היינו מכבידים



מאד על המערכת במקרים שאנחנו לא רוצים להכביד עליה. לכן הפשרה הזאת נראית לי

סבירה, ואני מבין שהיא מקובלת גם על היושב ראש.

היו"ר א' לין;

בסעיף 2 להצעת ההוק בהוברת הכחולה ניתנה הסמכות לתובע לבטל הודעת קנס. מי

שקיבל הודעת קנס יכול לפנות לתובע בבקשה לבטל את הקנס, ולזה יש סמכות לבטל. בין
הנימוקים לביטול
"אם נוכח כי לא נעברה עבירה או כי היא נעברה שלא בידי מי שקיבל

את ההודעה, או אם היה סבור שבנסיבות המקרה אין ענין לציבור בהמשך ההליכים".

בישיבות הקודמות סברה הועדה שהסמכות לבטל קנס מהטעם שאין ענין לציבור היא סמכות

רחבה, שלא טוב לתת אווזה בידי התובע, שכן הוא עלול להיות נתון ללחצים, פרוטקציות

וכיוצא באלה. זו היינה גם עמדתי בענין זה.

לאחר שבדקתי את העניו, גם בעירית תל אביב, נוכחתי שהסמכות הזאת חשובה כדי

להקל את הטיפול בעבירות האלה, אף כי היא כרוכה בבעיה. הבעיה קיימת, כפי שאמר שר

המשפטים, אבל היא מצטמצמת על ידי כך שיש חובה לערוך רישום, יש חובה לפרט את

הנימוקים להחלטה, שהתובעים כפופים ליועץ המשפטי לממשלה ושהם יפעלו על פי הנחיותיו

הכלליות.

אני מבקש ממר טלמור לחזור על הנימוקים להשארת הסמכות הזאת.

די טלמור;

יש הרבה מאד בקשות לביטול דו"חות שאין להם נימוק משפטי, זאת אומרת שאילו פנה

האיש לבית המשפט זה לא יכול היה לזכות אותו. לדוגמה, אדם צריך היה ללכת להלוויה

של קרובו, או שצריך היה להעביר אדם חולה לביתו. יש נסיבות שאדם מעלה וקשה מאד
להגיד לו
אבל בכל אופו אתה צריך לשלם את הקנס, הדין גובר על מידת הרחמים. צריך

להשאיר אפשרות שיקול דעת במקרים מסוג זה, מה עוד שיהיה פיקוח על היועץ המשפטי

לממשלה.
יצחק לוי
אני לא מביו במה מועיל הרישום אם לאחריו איו שום אפשרות לבטל את ההחלטה, ואין

ערכאה לפניה ניתן לערער על ההחלטה.
היו"ר אי לין
הרישום מעמיד את ההחלטה לבקורת פומבית.
יצחק לוי
אילו נאמר בחוק שהרישום הזה עובר לאינסטנציה אחרת כלשהי, או שביטול הקנס

לתובע נכנס לתוקפו לאחר 14 יום, או לאחר שהרישום נבדק, כי אז יש טעם ברישום. אילו

היתה בדיקה נוספת של הרישום לפני ביטול הקנס, היתה בכך תועלת.
היו"ר אי לין
הרישום עומד לבקורת מבקר המדינה. נכוו, זו בקורת לאחר מעשה, כמו בכל פעולה של

רשות. הוא יעמוד גם לבקורת היועץ המשפטי לממשלה, שכו התובעים צריכים לפעול לפי

הנחיותיו. אם נעשית פעולה מעיו שיפוטית, כי מדובר בביטול תביעה, גם אם הסכומים הם

קטנים, וההחלטה נרשמת ועומדת לבקורת, זה מבטיח לנו במידה מסוימת שהפעולה לא תעשה

בצורה שרירותית. אני מסכים אתה שזה לא מכסה את הכל.



יצחק לוי;

אין בזה כדי להכריע את הכף לזכות העניו, מפני שהגדרה "בנסיבות המקרה אין עניו

לציבור בהמשך ההליכים" היא רהבה מאד.

שר המשפטים די מרידור;

כאשר אדם נוהג בכביש ועוצר אותו שוטר ורוצה לכתוב דו"ח, והוא מצליה לשכנע

אותו שלא לכתוב דו"ח - אין רישום. כל החששות שהבעת קיימים, ואנהנו יודעים שבארצות

אחרות יש מקרים ששוטרים שביקשו תעודה קיבלו אורנה כשבתוכה שטר כסף. אני לא מעלה

בכלל על דעתי שבארץ קורים דברים כאלה.

כאן מדובר על מקרה אחר. בדרך כלל ההודעות על ברירת קנס לא ניתנות ביד.
נצ"מ מי מילנוב
80% מההודעות נמסרות ביד.
שר המשפטים די מרידור
רק של המשטרה. רוב הדו"חות הם של רשויות מקומיות, חלקה של המשטרה רק כ-30%-

40%.

אדם מוצא על שמשת המכונית דו"ח, קנס 30 או 40 שקל. -זה לא נחשב מסירה. במקרים

מסוימים גם המשטרה שולחת הודעות קנס בדואר, למשל כשאדם נתפס בראדר.

אנחנו רוצים לאפשר ביטול, מהטעמים שציין מר טלמור ומטעמים אחרים, לדוגמה אדם

נוהג ארבעים שנה ואף פעם לא עבר עבירה, הוא רוצה גיליון נקי ומסתפקים בהזהרה.

הדבר מקובל בעולם. חבר-הכנסת רובינשטיין אמר שלצערו בארץ זה לא מקובל יותר, ואני

מצטרף לדבריו. אנהנו עושים מיליון עבריינים בשנה, גם זאת בושה.

אנחנו רוצים שיהיה איזה שהוא מעקב. חבר הכנסת יציק לוי שואל מי יעקוב. אני

רוצה להיות כן אתך. אם אנחנו נבקש פיקוח אמיתי על כל החלטה של שוטר או פקד או סגן

ניצב, שכל החלטה תעבור בקורת של ניצב, זה לא יהיה. יש אלפי בקשות בשנה, בקורת

כזאת לא תהיה. חבל לדבר על זה. לעומת זאת, הרישום קיים. אני אבקש מהיועץ המשפטי

לממשלה, אני מניח שהוא עושה זאת בין כה וכה, הוא יקיים הליכים שיוכל לבדוק

בחתך,או מפעם לפעם, או בריכוז השנתי. מבקר המדינה בודק. אבל לא יעלה על הדעת שכל

ענין של קנס 30 או 40 שקל יעבור כל כך הרבה הליכים של בדיקות. זה לא סביר. חובת

הרישום קודם כל נותנת הבהרה לאדם: תכתוב כל דבר, נדע שביטלת למר לוי את כל

הדו "חות, או שאתה מבטל מנימוקים שאינם אמיתיים, אפשר יהיה לבדוק אותך. את זאת

נותן הרישום. זה מספיק.
מ' וירשובסקי
אני יודע שלסעיף הזה יש חשיבות. למר טלמור ולי יש ניסיון במערכת גדולה מאד

ועצמאית, בעירית תל אביב, אבל הסמכות הזאת ינהיה גם רשויות קטנות ושם זה עלול

לעורר הרבה מאד בעיות. הלחצים על התובע יכולים להיות חזקים מאד. אני יודע את

חשיבות הסמכות הזאת, אבל היא פרובלמטית מאד.

קצת מרגיעה אותי הקביעה שהסמכות תהיה לתובע מיוחד שקיבל הסמכה מאת היועץ

המשפטי לממשלה, כלומר זה לא יהיה חבר במועצת העיריה או מישהו אחר. אבל אולי אפשר

להגביל את הסמכות לבטל דו"ח לעבירה ראשונה, או אפילו עבירה שניה. אם ממילא יש

רישום, צריך לרשום נימוקים, פותחים תיק, אפשר לבדוק ולראות שלפלוני כבר פעמיים

ביטלו דו"חות מאותם טעמים. אינני בטוח שבמקרה כזה אין ענין לציבור בהמשך

ההליכים.



שר המשפטים די מרידור;

היועץ המשפטי לממשלה יתן הנחיות כאלה.

מי וירשובסקי;

אם נדע שהיועץ המשפטי לממשלה יתן הנהיות, או שאנחנו נכתוב בחוק שהיועץ המשפטי

לממשלה יתן הנחיות כאלה והן תפורסמנה ברבים, נוכל לדעת מהן ההנחיות ואף להתווכח

עליהן- -

שר המשפטים ד' מרידור;

לא כתבנו בשום חוק שהיועץ המשפטי לממשלה יתן הנחיות. אני מוכן להתחייב כאן

שיפעלו לפי הנחיות שלו. עד היום דבר כזה לא כתוב בחוק. במקום שהדבר לא כתוב אין

לו סמכות לינת הנחיות?

מ' וירשובסקי;

אנחנו פורצים כאן פירצה אדירה. מה שנראה לנו היום דבר הכרחי מבחינה מעשית

יכול לתת עוד מכה לפיקוח. ענין לציבור בנסיבות המקרה - זה פתח רחב מאד. לכן אני

מציע שנקביל את הסמכות לעבירה ראשונה או לשתי עבירות, הרי ממילא צריך להיות

רישום, או שנכתוב בחוק שלענין זה יפרסם היועץ המשפטי לממשלה הנחיות, כדי שאפשר

יהיה לדעת במה מדובר. עם התיקון הזה, אני תומך בסעיף.

די ליבאי;

אני תומך בסעיף בנוסח שהציעה הועדה בראשותו של השופט גולדברג. דהיינו, אני

חושב שיש מקום לפיסקה שנותנת סמכות לבטל הודעת תשלום קנס אם בנסיבות המקרה אין

ענין לציבור בהמשך ההליכים.

מי שכותבים את הדו"חות האלה הם פקחים ושוטרים בשטח, לא יתכן שקביעתם תהיה

סופית ומוחלטת. בענינים האלה יש הרבה תחושות של עוול, מוצדקות או בלתי מוצדקות,

ולאו דווקא אצל עבריינים. אזרחים אינם יכולים להבין למה אין להם כתובת לפנות

אליה, אין מי שישמע טיעוניהם. לעתים יש טעם בהשגות על הדו "חות, ומן הראוי לאפשר

לסמכות את הטיפול בזה.

אם נותנים שיקול דעת וסמכות לאדם שהוכשר כתובע והוסמך לכך, גם אם יטעה, בסופו

של דבר טעותו היא לחסד, היא לטובת האזרח. אם תובע חייב לרשום החלטותיו, אני לא

חושב שיסתכן בדברים שעלולים להטיל בו דופי.

אני חושב שמתן הסמכות הוא חיוני, הוא לטובת האזרחים, ואני תומך.

להצעה של חבר-הכנסת וירשובסקי, אני אינני רואה צורך בהנחיות. אני חושב שדי

בשיקול הדעת של בעל הסמכות, כל עוד הוא פועל בתום לב וביושר. ואם יהיה נגדו חשד

כלשהו - יועבר מהתפקיד.

היו"ר אי לין;

יש מי שסבור שאין לתת סמכות לתובע לבטל דו"ח מנימוק שאין ענין לציבור? אין.
שאלה שניה
האם לכתוב מפורשות שהתובעים יפעלו על פי הנחיות היועץ המשפטי

לממשלה, או שאין צרוך לכתוב זאת מפורשות?



די ליבאי ;

לא כותבים דבר כזה בחוק.
היו"ר אי לין
אנחנו יכולים לרשום לפנינו ששר המשפטים הודיע מפורשות שהיועץ המשפטי לממשלה

יתן הנחיות בעניו זה, והן יובאו גם לעיון הועדה.

אני מציע לאשר נוסח סעיף 2(1)(ב) בחוברת הכחולה, לא כפי שמופיע בנוסח לועדה

ליום 23 בי נואר.

הוחלט לאשר סעיף 2(1)(ב) כנוסחו בחוברת הכחולה.

לפי הצעת החוק, תחילתו של חוק זה 60 ימים מיום פרסומו. המשטרה ביקשה לקבוע 90

ימים, כדי שתוכל להתכונן ולהערך. אני מציע להענות לבקשה.

הוחלט לקבוע כי תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו.

נדמה לי שאלה הדברים שבהם חיינו צריכים להחליט.

שר המשפטים די מרידור;

יש שאלה שאני מבקש שתיבדק. האם מנוסח החוק ברור מה דינם של קנסות שהוטלו

לפני תחילת החוק, אם יש שינוי בתוספת הקנס, או אולי דרושה הוראת מעבר בענין זה.
היו"ר אי לין
זו אחת השאלות המרכזיות. אנחנו צריכים קודם כל לשאול אם הצעת החוק הזאת נותנת

תשובה לשאלה מה באשר לקנסות שהוטלו בעבר?

שר המשפטים די מרידור;

במפורש - לא.

היו"ר אי לין;

זאת אומרת שהצעת החוק שלפנינו חלה רק על עבירות חדשות, לגבי עבירות שנעברו

בעבר תחול התוצאה העונשית על פי החוק הקודם.

עומדת לפנינו השאלה איך אנחנו רוצים לנהוג באשר לעבירות שבוצעו בעבר, הקנסות

שהוטלו עליהן התחילו לרוץ וטרם נפרעו. לפי דעתי, מיום שהחוק הזה ניתן לתוקף אפשר

לשנות את גובה הקנסות, אבל לא רטרואקטיבית. אם נוריד קנסות רטרואקטיבית, אנחנו

פוגעים בעקרון השוויון לפני החוק. איך נוכל להסביר שאנשים שכיבדו את החוק ושילמו

את הקנסות שילמו יותר, ומי שבחר לא לפעול על פי החוק הוא יקבל היום הנחה והקלה.

לפי דעתי, אנחנו לא יכולים לקבל החלטה כזאת, אפילו אם יש לנו בקורת על המצב ששרר

לפני התיקון הזה בחוק.

א' אבוחצירא;

אנחנו תמיד מתנגדים לרטרואקטיביות.



ר' מלחי;

רטואקטיביות בהקלה אף פעם לא עוררה בעיה.

היו"ר אי לין;

בענישה, לא בבעיות אזרחיות, יש בעיה גדולה גם בהקלה רטרואקטיבית, שכן אתה מקל

על אלה שלא מלאו הוראות החוק, ואתה אומר שאלה שקיימו את החוק הם שילמו יותר, הם

פראי ירים.

אני מציע שאנחנו נקבע שהשעורים החדשים של תוספת הפיגור יחולו גם על קנסות

שהוטלו בעבר , אבל רק מיום שהחוק הזה נכנס לתוקפו.
ר' מלחי
זה העקרון שבחוק פסיקת ריבית.

שי שטרית; ן

יתכן שבדרך כלל נכונה הגישה העקרונית שהציג היושב ראש. אבל צריך את

הסיטואציה שבה מתקנים את החוק. החוק הקיים הוא דרקוני. היה עושק על ידי מדינת

ישראל על כל האורגנים שלה, כולל האורגן הזה שלא התערב - הרשות המחוקקת שלא תיקנה

את החוק.

הי ו "ר א' לין;

למה אתה אומר שלא התערב? אתה הגשת הצעת חוק פרטית, ביחד עם קבוצה של חברי

כנסת. שר המשפטים הגיש הצעת חוק.
ש' שטרית
עד שלא קמה סערה גדולה, לא טופל הנושא. הרשות המחוקקת לא התערבה בזמן.

האינפלציה התחילה לרדת מ-1986, וחובתנו היתה אז לתקן. מ-1986 יש עלינו אשם מוסרי,

מפני שלא התאמנו את השעורים למצב החדש.

אם זאת היתה הסיטואציה ובאיחור סוף סוף מטפלים בנושא, זה נכון שנוצר אי

אוויון בין מי ששילמו ומי שלא שילמו, אבל אלה שלא שילמו נמצאים במצב הכי חמור

מבחינת גודל המעמסה שההסדר הקיים הטיל עליהם. אין לנו הצדקה לומר לאנשים האלה:

לנו לא היה זמן לטפל בענין זה, הצעקה התעוררה רק בהתחלת 1989 ובאנו לסגור את

הענין רק בהתחלת 1990. אתם הייתם צריכים לחכות מ-1986 לתיקון החוק, ואנחנו

מסכימים שאתם צודקים, אבל זה לא אומר כלום. לפי דעתי, הטיעון המוסרי פה הוא חלש.

הנימוק של רטרואקטיביות לא מתאים למקרה הזה.הנימוק הזה הוא רלוונטי כשאתה

רוצה לשנות מצב לרעה אבל לא כשאתה מתמודד עם בעיה חברתית. אני מכיר במשקלן של

הטענות של היושב ראש, ובדרך כלל הטענות האלה נכונות. בסיטואציה הזאת, לדעתי,

המשקל המוסרי שלהן הוא פעוט ולא עומד מול הטיעונים שטענתי.
א' אבוחצירא
מה ארנה עונה לאלה שכבר שילמו?
היו"ר א' לין
חבר-הכנסת שטרית, בהחלה רטרואקטיבית אתה גם מאותת גם לעתיד באשר לנורמה של

ציות לחוק.



פנו אלי הרבה אנשים, דיברתי עם אנשים רבים. לכל אלה שפנו אלי היתה כוונה של

אזרח לזלזל בחוק. לא רצו לכבד את החוק, זלזלו בברירות המשפט. אמרתי להם: למה אתם

באים בטענות, אתם בוחרים לזלזל בחוק, התוצאה היא תוצאה עונשית קשה, ואתם מרימים

היום קול זעקה? מדוע יזלזלו בחוק? בכל המקרים שפנו אלי לא היה אהד שהייתי פוטר

אדם מתשלום. לא עשיתי עבודת מהקר בעניו הזה,לא את כל המקרים בדקתי, אבל התרשמתי

שהיונה נטיה בחלק לא קטן מהציבור לזלזל בחוקים אלה וכך נוצרה הבעיה. הם חשבו שלא

יגיעו לידי אכיפה. אבל כאשר האכיפה נעשתה חזקה, בפרט כאשר הנהיגו אי חידוש

רשיונות נהיגה למי שלא שילמו קנסות, אז קמה הזעקה. כאשר האכיפה רצינית ומרגישים

אורנה, אז קמה זעקה. למה הצטברו החובות? כי הם לא האמינו שאי פעם יצליחו לגבות

מהם את הכסף. הם זלזלו בחוק.

אני לא הושב שאנחנו יכולים היום להגיד שניתן את הפרס לאלה שלא צייתו לחוק.

לפי דעתי, זה ערעור של נורמות יסוד, למרות כל הנימוקים שאמר חבר-הכנסת שטרית.
ש' שטרית
מונה לפני תיק שבו הרבה פניות. ההתרשמות שלי מנוגדת להתרשמות של היושב ראש.

אפשר לעבור מסמד אחרי מסמך - טעויות, אנשים לא קיבלו את הדו"ח, אנשים שכתבו מכתב

ולא קיבלו תשובה, אנשים שצריכים היו לנסוע. אני הושב שהטענה בדבר זלזול בחוק לא

עומדת.
היו"ר א' לין
אני מוכן להסכים אתך ולהניח שאולי יש גם מקרים שאנשים היו בסדר, כדי שלא

נתווכח כרגע על בעיה עובדתית שקשה לנו למצות אותה.
ש' שטרית
אני מציע להחיל את ההוק הזה שנתיים רטרואקטיבית.
מי וירשובסקי
אני מצטרף להצעה של חבר-הכנסת שטרית. נכון אמר היושב ראש שיש אנשים שאומרים:

יש פראיירים ששילמו... אבל אנחנו יודעים שההסדר לא היה טוב, הוא פסול. האם מפני

שיש מי ששילמו אנחנו נחייב אנשים לשלם לפי הסדר לא טוב?
היו"ר א' לין
מי אומר שההסדר לא היה טוב? אנחנו לא אומרים שלא היה טוב, אנהנו אומרים

שצריך לשנות אותו. בזמנו הוא היה טוב, זה היה ההוק.
שי שטרית
יש הסכמה שהיה עושק.
מ' וירשובסקי
למה רוצים היום לשנות? כי הגענו למסקנה שההכפלה המטורפת של הקנס לא היתה

סבירה. אני יודע איזה עוולות נגרמו כתוצאה מכך. אני יכול לספר לא רק על התיקים,

כחבר מועצת עירית תל אביב היו אצלי תורים, באו אנשים רבים וביקשו לבטל. שום דבר

לא עזר.

העקרון של שוויון לפני ההוק הוא עקרון חשוב, אבל כאשר יש סיטואציה שהמחוקק

מודה שצריך לשנות את המצב, והוא עושה זאת באיחור, הוא לא צריך להגיד: אהה, אבל

היו גם ישרים וטובים...
היו"ר א' לין
אתה מוכן גם שפה נחליט שמחזירים כסף למי ששילמו?

מ' וירשובסקי;

לא. אני חושב שההצעה של חבר-הכנסת שטרית היא סבירה. זאת פשרה, ואני חושב

שבמקרה זה הפשרה טובה ונכונה.
ד' ליבאי
אני גורס כמו היושב ראש, שבנושא הזה יש להחיל את החוק מיום מסוים, כפי שמוצע.

לא נראה שאפשר לעשות דין שונה לעבריינים בעבר, באופן שמי ששילם את הקנס במועד -

שילם ולא נחזיר לו כסף, ולגבי מי שלא שילם תהיה הוראה מקילה.

ש' שטרית;

אתה מוכן להחזיר למי ששילמו? אני מסכים.

ד' ליבאי;

אני לא מוכן להחזיר. מי שפעל על פי החוק, פעל כיאות. מי שלא פעל על פי החוק,

צפוי לסנקציות.

עם זאת אני מסכים לבקורת על כפל הקנסות ועל שעורי התוספות, הריביות הגבוהות.

ואני מסכים שייפגעו מזה אלה שלא שילמו את הקנסות במועד. היו גם הרבה מקרים שנעשה

עוול, אדם לא קיבל הודעת תשלום קנס, ואחרי שנה או שנה וחצי קיבל הודעה על תשלום

קנס מצטבר. יש גם מקרים כאלה.

בדרך הפשרה לא הייתי משנה נורמות. אם מדובר רק על ברירת קנס, לא על גזר

דין של שופט, הייתי מאמץ את הנורמה שישנה בסעיף 2 להצעת החוק, וכהוראת מעבר

להסמיך תובע להפחית משעור התוספות או הקנסות המצברים, אם יוכח לו שאדם לא שילם

קנס במועד מסיבות שיש להתחשב בהן. הבקשה תוגש לפי האמור בתקנות, זאת אומרת שמי

שמגיש את הבקשה על פי תקנות יצטרך להוסיף תצהיר, או מה שנראה לבעלי המקצוע

כדרוש. נכון שבמשך תקופה מסוימת יהיה עוד עומס על קצין משטרה בכיר שיבדוק את

הדברים, אבל זו דרך ביניים - מצד אחד, במקרה שיש לאדם טענות קשות והקנס שהצטבר

הוא מוגזם, פותחים לו פתח; מצד שני, התובע יקבע לעצמו נורמות מסוימות מתי להענות

לבקשה ומתי לא, ויקבל את החומר על פי הנדרש בתקנות שיתקין שר המשפטים, שממילא

יקבעו אמות מידה של הוכחה. אני חושב שזה פתרון טוב, כי מצד אחד אני ער לטענות

שישנן, ומצד שני אני לא מוכן לנורמה חוקית שמי שהתרשל והזניח תשלום קנסות יוצא

פטור ונשכר.

שר המשפטים די מרידור;

התלבטנו בשאלה הזאת גם בתוך משרד המשפטים, גם אחרי הישיבה האחרונה בנושא זה.

התחלנו אפילו לחשוב על כמה נוסחאות, וחזרנו לנקודת ההתחלה. אני ער לשיקולים

השונים שהציגו חברי הועדה. אני חושב שאין לנו מנוס מהשארת המצב הקיים.

אני מסכים עם חבר-הכנסת שטרית, לא הייתי משתמש בביטוי עושק, אבל אני חושב

שהיה מצב חמור, קנסות בגובה שהתאים לאינפלציה שהיתה ואיננו מתאים לאינפלציה

הקיימת היום. למעשה הענשנו אנשים לא כפי שקבע המחוקק לעבירה שלהם, אלא על עצם אי

התשלום הטלנו עונשים נוספים, דבר שאינו מקובל בשום מדינה בעולם. יש דרך לגבות

תשלומים. אפשר לתמרץ תשלום, אבל לא להעניש על אי תשלום. אין עבירה כזאת, ואם יש

עבירה - לא זה העונש.



מצד שני עומד עקרון חשוב מאד, שהסבירו אותו היושב ראש וחבר הכנסת ליבאי. אני

חושש מאד מפני אמירה שמי שהצליח להתחמק עד היום - יוצא נקי, ומי ששילם - שילם. זה

לא טוב.

הצעתו של חבר-הכנסת ליבאי, שלכאורה מושכת את הלב, להקים ועדה, יש אתה מכשלות

אחרות. קשה מאד לקבוע פה קריטריונים, קציני המשטרה יעמדו במצב קשה מאד, וגם לשר

המשטרה קשה יהיה לכתוב תקנות עם נוסחה מתמטית, שבמקום הנעלמים שבה אפשר להכניס

מספרים. יפנו אלפי אנשים. אנחנו פותחים פתח רחב מאד. לדעתי, אין מנוס מהשארת

המצב הקיים. זאת אומרת, מי שלא שילם עד היום - ישלם.

יש מקרים קיצוניים חריגים, שבגלל טעויות חמורות אדם הגיע לתשלומים גבוהים

מאד, למשל, הכתובת לא היתה נכונה והשאירו שם הודעות שנה או שנתיים והוא לא ידע.

המקרים האלה מגיעים אלי בדרך בקשות החנינה.
ש' שטרית
אין חנינה על דברים כאלה. אם זה לא נקבע בבית המשפט, אין חנינה.
שר המשפטים די מרידור
דעתי הצנועה היא שיש חנינה בענין זה. ראינו שיש הנינות לאנשים שבגלל לא הוגש

נגדם כתב אישום. אתה בוודאי זוכר שהיו מקרים כאלה, היו שנים.

המקרים הקיצוניים של "קנסות עושקים", יסולח לי הביטוי, מגיעים אלינו. בגלל

המקרים האלה, שהם לא הרוב, לשבור עקרון חשוב מאד ולחנך לנורמה לא טובה - לא הייתי

עושה זאת.

אם אדם לא שילם את הקנס ונוספו תוספות קנס, צריך להיות ברור שמיום קבלת החוק

יחול עליו הדין החדש, גם לגבי הקנס שהוטל לפני שנחקק החוק הזה. הוא יחול עליו

מיום תחילתו של החוק. אם זה לא די ברור, צריך להבהיר בחוק שזה המצב. עד היום

נוספו לקנס 100% במשך חצי שנה, מהיום יוספו 60% או כפי שייקבע בדין החדש.

אני יודע את הבעיה. היתח טעות, אולי חבל שלא תיקנו קודם. אבל אני לא חושב

שנכון יהיה לשבור עקרון.
היו"ר א' לין
גם אם רק מהיום תהיה התוספת לקנס קטנה יותר, גם בזה יש הקלה. שכן בדרך כלל אם

אדם עבר עבירה הוא צריך לשאת בעונש על פי העונש שהיה ביום ביצוע העבירה.

חבר-הכנסת ליבאי הציע להסמיך את התובע מסיבות מיוחדות להוריד את התשלום

הנדרש. אני חושב שזה יטיל עומס אדיר על התובעים. אני לא חושב שהם ערוכים להתמודד

עם הענין הזה.
ד' טלמור
אני מזדהה עם העמדה העקרונית של היושב ראש.

הוזכר כאן דבר שאולי השפיע על חבר-הכנסת שטרית. אנחנו לא מדברים כאן על המקרה

שאדם הוכיח שלא קיבל את ההודעה. אם אדם לא קיבל את ההודעה שנשלחה אליו, הוא זכאי

לסכום הקנס המקורי. כל התוספות, גם לפי החוק הקיים וגם לפי החוק החדש, לא יחולו

עליו, לא 100% ולא 50%. כל הקנסות האלה רצים רק מהתאריך שהוא קיבל את ההודעה.

ההודעה צריך לשלוח בדואר רשום לכתובת הרשומה במשרד הרישוי. רק אם אנחנו מוכיחים

שזה נעשה, יש חיוב. אחרת אין בכלל בעיה, ממילא חוזרים לקנס המקורי.



אם האיש קיבל הודעה לאותה כתובת שהוא מסר למשרד הרישוי, הלה עליו האחריות

לשלם. אם לא שילם, ברוב המקרים, בענין זה צדק היושב ראש, לא בכל המקרים אבל ברובם

לא שילם בגלל זלזול בהוק, הוא אמר: הם ממילא לא יצליחו לגבות. עובדה, יש באמת

מאות אלפי דו"חות שלא הצלחנו לגבות. בגלל אי הרצון לשלם הצטברו כל הקנסות האלה.

לתת היום פרס על כך שלא שילמו, זה דבר שמבחינה ציבורית קשה מאד להסביר אותו.
ר' ריבלין
אני מקבל דעתו של היושב ראש מה עוד שזו גם דעתו של השר. הצעתו של חבר-הכנסת

ליבאי לכאורה נשמעת הגיונית וצודקת. כמובן שאי אפשר להשאיר סמכות בידי פקיד

ציבור, שיבטל לפלוני ולא יבטל לאלמוני, ולא לתת זכות ערעור. יחד עם ההצעה של

חבר-הכנסת ליבאי צריך ליצור מנגנון, כי אם נותנים לתובע סמכות לבטל צריך לתת גם

אפשרות לערער על סירובו. זה הקושי, אלמלא כן הייתי נוטה לקבל את ההצעה של

חבר-הכנסת ליבאי.

ד' ליבאי;

השיטה לבקש חנינה או לפנות למישהו שיבטל דו"חות, בתשובה שאולי פורמלית היא

נכונה ואיש לא יודע על כך, רק מדגישים את ההפלייה בכך שאין דרך ברורה בחוק לטפל

בנושא, והשיטות המוצעות כאן הן ליחידי סגולה. תשאר התמרמרות.

כל מה שהצעתי זה לתקופת מעבר. זה חל רק על דו"חות שהוגשו עד כניסת החוק החדש

לתוקפו ושבהם היתה הצטברות של קנסות וכו'.

שר המשפטים די מרידור;

מה שאמר מר טלמור נכון באופן פורמלי, אבל לא תמיד באופן מעשי. אס נשלחה לאדם

הודעה לפי הכתובת הרשומה שלו, ייחשב הדבר כאילו התקבלה ההודעה גם אם האיש נמצא

בחוץ לארץ כבר שתים עשרה שנה. אם יש לו כתובת, יכול להיות שבנו בן השבע-עשרה וחצי

קיבל את המכתב בבית, והוא כבר שנתיים לא בקשר עם אביו, אבל זה נחשב שההודעה נמסרה

והתקבלה.

היו"ר א' לין;

תמיד אפשר לשלוף דוגמאות חריגות.

היו"ר ד' ליבאי;

הכנסת משנה היום את המדיניות בנושא מסוים, נושא כספי. ישבו חברי ועדה נכבדים

ואמרו שבעצם יש נפגעים מהמדיניות הקודמת שאין להם סעד. הם הציעו לשנות את הנורמה

ולהחיל את התיקון רטרואקטיבית. אמרנו שזה יצור הפליה בין מכבדי חוק ובין מי שלא

כיבדו חוק. מאחר שלדעתי הם צודקים לגופו של ענין, אלא שאני לא מוכן לעוות נורמה

ולעשות הפלייה רטרואקטיבית לרעת מי שכיבד את החוק ושילם מה שנדרש ממנו, אני אומר

שאין ברירה אלא לעבור לשיקולים יותר עניניים. לא רבים יפנו, אבל בוודאי יהיו

אנשים שיפנו בבקשת הקלה. אני מציע לפתוח להם פתח בחוק, ולא בחנינות וביטולים

שאולי נעשים במשרדים ואף אחד לא יודע מה נעשה.

לכן אני מציע לקבוע בחוק אפשרות בתקופת מעבר לפנות לתובע ולתת סיבות טובות

שיש להתחשב בהן להפחית מהתשלומים. שאל חבר-הכנסת ריבלין מה יהיה אם תהיה עתירה

לבג"צ. כדי לסגור דרך לבג"צ, לתת סעד חלופי, הייתי מאפשר ערעור על ההחלטה בפני

שופט תעבורה, בתנאי שעל בקשה בלתי מוצדקת שופט התעבורה רשאי יהיה להטיל הוצאות,

והחלטתו ונהיה סופית. אני מאמין שזה ירתיע, מספר הפניות לתובע יהיה קטן.



היו"ר אי לין;

התפיסה שאנחנו לא יכולים היום לתת בחוק הקלה רטרואקטיבית, נדמה לי שהיא

מקובלת על רוב חברי הועדה. לפי דעתי, הצעת חבר-הכנסת ליבאי פסולה מאותם טעמים

עקרוניים שאנחנו לא עושים שינוי רטרואקטיבי בחוק, שכן הוא נותן מכשיר חוקי לאלה

שלא כיבדו את החוק, מכשיר חוקי חדש שלא היה לאלה שכן צייתו לחוק. אבל אם משפטן

כמו חבר-הכנסת ליבאי מוכן להפר עקרון יסודי, גם אני מרגיש לא נוח, אני רוצה

להתקרב לדעתו ולהציע הצעה.

אני מציע שנקבע הוראת מעבר לתקופה של שלושה הודשים, נקבע מפורשות מה הנימוקים
להקלה
התובע השתכנע שלא נעברה העבירה, או שהעבירה לא בוצעה בידי בעל הרכב, או

שלא נמסרה ההודעה לאותו אדם. אני מוכן שבמסגרת הוראת מעבר אפשר יהיה להתחשב

בשלושה נימוקים אלה. אם נרחיב יותר מזה, יהיה מבול.
ד' ליבאי
מקובל.

שר המשפטים ד' מרידור;

זה קיים גם היום.
הי ו "ר אי לי ן
זה לא קיים היום, כי החוק הזה חל על העבירות החדשות. הוא לא חל אוטומטית גם

על קנסות שכבר הוטלו.

שר המשפטים די מרידור;

אני לא בטוח בכך.

היו"ר א' לין;

נניח שיש ספק. אבל אם אנחנו קובעים הוראת מעבר, הרי היא קובעת לענין זה, כי

היא הוראה ספציפית.
ש' שטרית
בזמן שכל החברים דיברו, אני עלעלתי בתיק שלפני. התיק הזה חי כבר יותר משנה.

אני לא יודע מנין החוצפה של נציגים של רשויות, שאנשים פנו אליהם והם אפילו לא

נתנו להם תשובה, אנשים לא קיבלו תשובה מבתי משפט ולא מעירית תל אביב, לדוגמה.

קבענו תוספת 720% לשנה, כפל 8, כמו שהסביר השר, ואילו האינפלציה בשנת 1989 היתה

בשעור 20%, ב-1988 - 16%, ואנחנו עוד מדברים על כיבוד החוק. איזה מעמד מוסרי יש

לי כמחוקק לצפות שיכבדו את החוק, לאחר שהכוונה היתה שהקנס יהיה 720% בשעה

שהאינפלציה היינה 400% - 500%, כלומר רק פי שנים. למעשה הכפלנו את הקנס עשרות

מונים.

אני יושב כאן ומקשיב למה שאתם אומרים, ואני פשוט לא מבין. אם אתם חושבים

שהעקרונות מנותקים מהמציאות, בבקשה תמשיכו בדרך הזאת. אבל אם אתם מוכנים להודות

שכל עקרון חייב להיות קשור למציאות מסוימת, איך תסבירו את הדבר הזה? הרי אנחנו

עצמנו גמרנו לזלזול בחוק, כי אנשים אמרו: איך זה יכול להיות, 720% לשנה

כשהאינפלציה בשנת 1988 היונה 16%. חיכו וראו שבשנת 1989 האינפלציה היינה בשעור 20%,

ועדיין הקנסות עולים ב-720%. והנה כשבאים סוף סוף לתקן את החוק, לא איכפת לכם

כלום.



שום טענה שהשמעתם כאן לא יכולה לעמוד בתנאים כאלה. המינימום שבמינימום שאפשר

להסכים לו הוא ההצעה של חבר-הכנסת ליבאי. ואם מדברים על חנינה,, למה להכביד על

אנשים? לא כל אחד חושב על חנינה. אם ההתנגדות העקרונית היא כל כך קשה, שמא

הפריארים ששילמו ייפגעו, אני מודיע לכם שאלה שלא שילמו הם אלה שמשוכנעים בצדקתם.
ר י ריבלין
אלה שלא שילמו הם אלה שמשוכנעים שהם לא צריכים לשלם כי לא יגיעו אליהם. אלה

הרוב.

ש' שטרית;

אמרתי שיש כאלה ויש כאלה. כאן מצטיירת תמונה כאילו מדובר במלחמה בפושעים. מי

האנשים שמדובר עליהם כאן? אלה העבריינים שנגדם מנהלים את המלחמות? זו

עבריינות מינהלית. באחת הישיבות הקודמות מסר השר שעל פי מחקר, בכל 24 שעות אנחנו

עוברים אלפיים עבירות. לא צריך להתייחס לענין זה כאילו מדובר בעבירות סמים או

גניבה. מדובר כאן במה שהמשפטנים מגדירים כמלה-פרוהיביטה, ואליה צריך להתייחס

אחרת.

היו"ר א' לין;

חבר הכנסת שטרית, יכול להיות שעמדתך לא תתקבל בועדה ואחר כך תתקבל במליאה.

יש תהליך של הרחבה של ברירות משפט בעבירות תעבורה. חלק מהעבירות שבהן מדובר

מסכנות חיי אדם. מה שנראה כעבירות תעבורה פשוטות, הן לפעמים העבירות שגורמות

תאונות דרכים. כבר פורסמה הרחבה של ברירות משפט בעבירות תעבורה, וב-1 באפריל תהיה

הרחבה נוספת. אנחנו דנים כאן בהוראות כלליות לכל עבירות ברירות משפט ועבירות

תעבורה. כמשקל נגד למה שאמר חבר-הכנסת שטרית, אני מציע לכם לא לזלזל בעבירות

תעבורה כאילו הן עבירות קלות. חלק מהעבירות שנראות קלות מולידות רנאונות דרכים.

סנ"צ ו' שחם;

הערה לענין ההצעה החדשה בדבר תקופת מעבר. כשנער בן שבע עשרה וחצי חותם, אין

לנו דרך להוכיח מי קיבל את ההודעה, כי אין לנו אישור מסירה. די לנו שהאיש מוכיח

שלא היה בארץ במועד הקבלה.

היו"ר אי לין;

יש הצעה של חבר-הכנסת ליבאי, שאני שיניתי אותה בהסכמתו. האם יש לכם הערות

להצעה זו?

סנ"צ ו' שחם;

כל שלוש הטענות שרוצים להתחשב בהן בתקופת המעבר, אין צורך בהן כי בלאו הכי

המשטרה פועלת כך. ברגע שאדם מוכיח שלא הוא ביצע את העבירה אלא אדם אחר, אין לו

הגבלה של זמן, תבוטל הודעת הקנס, וכמובן שאם אין קנס אין תוספת פיגור.

היו"ר אי לין;

אם עבר עבירה לפני שלוש שנים והיום יגיש בקשה למשטרה בטענות חדשות, שלא העלה

אותן קודם לכן, או אף בטענות ישנות, אתם תשמעו אותו מחדש?



סנ"צ ו' שחם;

אם יטען שלא הוא נהג אלא פלוני, בוודאי נשמע אותו ונבטל את הקנס. לא

רק הפחתה אלא ביטול.

הי ו "ר אי לין;

ראשית, לא רק המשטרה מטפלת בברירות משפט אלא גם הרשויות המקומיות.

שנית, יכול להיות שבענינים אלה אתם פועלים מחוץ לסמכות. אני לא אומר שזה

נורא, אבל יכול להיות ששהמשטרה פועלת מחוץ לסמכותה.

המחוקק רוצה לקבוע נורמה בסמכות, שתהיה הם מסר לכל האנשים שמהיום

ואילו ירוץ התעריף החדש, אתה רוצה בכל אופן להגיש בקשה לביטול הקנס, אתה

יכול להגיש בקשה מחודשת. משלושה נימוקים. אדם יידע מהם שלושת הנימוקים

האפשריים, הוא יידע שיש תקופת מעבר קצרה - ובזה אנחנו סוגרים את הענין

בדרך חוקית.

א' רובינשטיין;

אם מדובר על ביטול מעילות שמוכרות גם היום, למה צריך לצמצם את

האפשרות לשלושה חודשים?
היו "ר א' לין
משום שחייבים לגמור את הענין הזה. אחרת יכול אדם לבוא בעוד חצי שנה

שצבר חוב גדול והוא לא יפרע אותו. למה גדלים החובות? מפני שלא משלמים.

במשך תקופה מסוימת צריך לנקות את השולחו . אי אפשר שבעוד חמש שנים יגיש את

הבקשה.
א' רובינשטיין
איך יידע שיש לו שלושה חודשים להגשת בקשה? אנחנו משנים מדיניות, כפי

שאמר חבר-הכנסת ליבאי. לדעתי, לאנשים שהיו עד עכשיו זכאים לביטול, לא הקלה

אלא ביטול, צריך לתת להם שנה לפחות. היתה להם הזכות הזאת ועכשיו שוללים

אותה, פוגעים בהם.
היו"ר א' לין
למה אתה אומר שזו זכות שהיתה להם? מדובר בברירת משפט, אם אדם לא

הודיע תור 30 יום שהוא רוצה להשפט, הקנס שהוטל עליו נעשה אבסולוטי. לענין

זה אתה רוצה לתת שנה? תוך 30 יום הוא יכול לבקש משפט ואז יש לו זכות

להשפט. אם לא ביקש תוך 30 יום, איו לו זכות להשפט, אלא אם כו פנה לבית

המשפט בבקשת הארכה ובית המשפט האריך את המועד, מנימוקים שיירשמו. זה מה

שעומד כרגע לרשותו.

אדם עבר עבירה לפני תקופה לא קצרה, עכשיו פותחים לו אפשרות לבקש

ביטול הקנס, משלושה נימוקים שאנחנו מגדירים אותם - לזה אתה רוצה לתת לו

שנה שלמה? זו תקופה ארוכה מדי. צריך לנקות את השולחן.

א' רובינשטיין;

לא רבים יפנו.

ממה נפשך, אם הוא לא אשם - צריך לתת. לו זמן בלתי מוגבל. לא צריך

לקבוע. הוראת מעבר, צריך לקבוע. הוראה" לפי ההגיון שקובעים שלושה חודשים,

אפשר לקבוע שנה; לפי ההגיון של שנה אפשר הם לקבוע שלושה חודשים.
היו"ר א' לין
מדובר על ונוספת. לחוק הקיים, לא חזרה לחוק הקיים.

שר המשפטים ד' מרידור;

אני לא מציע פתרון, אני רוצה לנסות לסדר לפחות במחשבה שלי, כי לדעתי

התערבבו כאו כמה נושאים שלא קשורים זה בזה. שאלה אחת היא עד מתי אפשר

להוכיח, אם זה מוגבל או בלתי מוגבל, שאדם לא עבר את העבירה. כשמוכיחים

זאת, התרופה היא ביטול הקנס כולו. זה בכלל לא קשור לשעור האינפלציה ולקנס

האינפלציוני. זה ענין אחר לגמרי .

אמרו חברי הכנסת שטרית וליבאי, ועקרונית גם אני הסכמתי שנעשה כאו

עושק, כי לדעתי אנחנו לא יכולים להעניש אנשים על אי תשלום קנסות בהטלת

קנסות נוספים. הפתרון הוא לא בביטול הקנס המקורי, הפתרון הוא במישור של

החלפת הקנס, אם רוצים בזה. אני חושב שזה מסוכן ומסובך, לא מצאוני דרך

לעשות את זה.

אני חושב שאנחנו מערבבים שני דברים. המשטרה נהגה כפי שנהגה, שמענו

היום מנציגות המשטרה, אולי נהגי לא על פי החוק, מחוץ לגדר הסמכות, אבל

נהגו כאי-לו החוק הזה כבר קיים. זאת אומרת, ביטלו הודעות קנס כאלה למרות

שלא היתה סמכות כתובה בחוק.

היום אנחנו מגדירים את הענין בחוק. אפשר לומר שהחוק הזה יחול גם על

הודעות קנס שניתנו בטרם תחילתו של החוק.

אי רובינשטיין;

לדעתי, אם לא אומרים שום דבר, הוא חל.

שר המשפטים די מרידור;

אם לא אומרים שום דבר, זה חל מכוח הנוהג של המשטרה. אני לא בטוח שזה

חל על פי החוק. יכול להיות שזה חל בין כה וכה, יכול להיות שזה חל מכוח

הנוהג של המשטרה. ואם כך, הסמכות לבטל הודעות קנס תהיה גם מהנימוק שהיושב

ראש לא ציין בכלל שלושת הנימוקים: העדר ענין לציבור. צריך לדעת שגם הנימוק

הזה יהיה עילה לביטול הודעת קנס. אם לא נאמר כלום בחוק הזה, זה קיים בין

כה וכה - לפי הפירוש של חבר-הכנסת רובינשטיין, ואם תהיה הוראת מעבר מפורשת

בוודאי שזה יהיה קיים, כי לא כתוב בחוק הזה שהוא לא חל על הודעות קנס

שניתנו לפני תחילתו. אין כאן הגבלת זמן קדימה, למה שתהיה הגבלת זמן אחורה?

ההוראה שהיתה בסעיף 4 בחוברת הכחולה בוטלה בידי הועדה.

רבותי, אנחנו לא צריכים לערבב שני נושאים שונים. הבעיה שהעלה חבר-

הכנסת שטרית היא רצינית מאד. אני לא אומר שהיא לא קיימת, אני רק חושב

שהפתרון הוא עוד יותר מסובר.

היתה אפשרות אחרת, שאני לא יודע אם היא טובה או לא. אם מרגישים שנעשה

עוול גדול להרבה אנשים שחייבים סכומים גדולים, ואנחנו לא רוצים לפתוח פתח

לדיונים ארוכים, אפשר להגיד שמי שהצטבר אצלו קנס בתקופה של שנה, ניקח את

תקופת הזמן ולא את גובה הקנס, אם ישלם בתוך שלושה חודשים את הקנס, יקבל

הנחה בשעור 15%,20% אולי 30%. זה יזרז מאד את גבית הקנסות, למדינה יש

אינטרס בענין זה. אם נותנים הנחה אין בזה שבירה של עקרון. זה לא פותר את

הבעיה למי שחייב אלפיים שקלים ויקבל הנחה של מאתיים שקלים, אני ער לזה.

אבל יש בזה מעין הודאה באשמה עול השלטונות שלא היינו בסדר. מה שטוב בדרך זו

הוא שהיא פוטרת אותנו מהצורר לדון באלפי מקרים. הכל פשוט, בלי שיקול דעת.

אולי זו יכולה להיות דרך.
ד' ליבאי
רעיון מצוין, אם מדובר לא בקנס עצמו אלא בתוספות.
א' רובינשטיין
הנחה בשעור 30%.
שר המשפטים ד' מרידור
אני חוזר על ההצעה בלי להתחייב עליה, שלא כדרכי, כי עוד לא חשבתי

עליה עד הסוף. ההצעה שלי מכוונות למי שצבר חוב קנס ותוספות קנס מעבר

לתקופה על שנה, או תקופה אחרת שתיקבע, כלומר שההצטברות היא כבר משמעותית,

היא מגיעה כבר למאות אחוזים. למי שהוטל עליו קנס לפני חודש או חודשיים

אינני בא להציע הנחה. ההצעה שלי היא טנטטיבית. מי שניתנה לו הודעה קנס ולא

שילם אותה ונוספו תוספות מעבר לתקופה של שנה, אם תור שלושה חודשים מיום

תחילת החוק ישלם 80% או 70% או 90% מהחוב, ייחשב הדבר כתשלום הקנס במלואו.

בלומר, ניתן הנחה למי שישלם את כל החוב מיד. זו לא שבירה של עקרון אלא

הנחה על תשלום כל הסכום בבת. אחת. יש בזה הקלה מסוים, אבל זה עוזר לנו

לנקות את השולחן.

היו"ר א' לין;

חבר-הכנסת ליבאי, למה אתה אומר שזו הצעה טובה? הרי זה פוגע בעקרון

היסודי עליו דיברנו. אני הייתי הולך דווקא בכיוון שאתה הצעת. כשנותנים

הנחה, בכל צורה שהיא, הרי אלה מקבלים הנחה לעומת אחרים שלא קיבלו הנחה.

אם אדם לא שילם את הקנס ויש לו נימוק טוב לאי תשלום, אנחנו נותנים לו

עכשיו שאנס לבקש ביטול. נקבע שיוכל לבקש ביטול במשך חצי שנה, לא רק שלושה

חודשים.
די ליבאי
אתה מדבר על ביטול. אני הצעתי הם הפחתה.

היו"ר א' לין;

תלוי בנימוקים. אם ההודעה לא הגיעה לידיעתו של אדם, או שלא עבר את

העבירה, יש לו נימוק טוב למה לא שילם את הקנסות. זה נימוק לביטול, לא

להפחתה.

אם לא אלה הסיבות, למה לא שילם? הוא לא שילם, הוא הביא על עצמו את

הצרה הזאת, ואנחנו ניתן לו עכשיו הפחתה לעומת אלה שכן שילמו?

אנחנו מאותתים גם לבאות לגבי כיבוד החוק בישראל. יש חוקים שכולנו

מערערים עליהם, אבל אלה החוקים שלנו, ועד שאין משנים אותם - אלה החוקים

שלנו.

אם אנחנו רוצים לאפשר ביטול קנסות, צריך לאפשר זאת על פי נימוקים

שאנחנו נקבע וניצור את המכשיר הזה. נכון, תהיה מעמסה אדמיניסטרטיבית, אבל

נתנו פתרון על פי החוק ולא בדרך של החלטות אדמיניסטרטיביות.
א' רובינשטיין
אין עקרון אבסולוטי. מדינת ישראל ומדינות אחרות כשעברו ממדיניות אחת,

לאחרת עשו דבר עליו חילוקי דעות, אבל עשו אותו - הלבנת הוו,

מורטוריום על חובות מס. במדינת. ישראל עשו פעם אחת הלבנת הון, במדינות

אחרות עשו פעם או פעמיים. במדינה מסוימת כשעברו משעורי מס גבוהים לשעורים

סבירים יותר אמרו שמי שישלם מיד יקבל הנחה, כי יצאו מתוך הנחה שהמיסים

הקודמים היו פרוהיביטיביים עד כדי כך שלא שילמו אותם. אני לא בעד הלבנת

הון, אני רק אומר שהיו דברים מעולם.

אני בעד ההצעה של חבר-הכנסת ליבאי, עם הארכה של המועד, אבל הם בעד

ההצעה של שר המשפטים, לשם היעילות והם מינימום של צדק.
היו"ר א' לין
חבר-הכנסת ריבלין, אתה מצטרף להצעה? כן. אני מציע שנסכם. אם מסתמו

רוב להצעה המשותפת, הם אני מצטרף לרוב.

אי רובינשטיין;

אני רוצה להציע הצעה נוספת, ואני יודע שאתה מתנגד לה בכל תוקף. אני

חושב שבין העילות לביטול דו "ח צריכה להיות הם העילה שאיו עניו לציבור.

קודם כל מפני שזה היה הנוהג עד עכשיו ברשויות המקומיות. אנחנו צריכים

ליצור סימטריה, מה שאנחנו קובעים להבי העתיד שיחול הם על תקופת הביניים.

הרי אילו לא אמרנו דבר בעניו זה, זה היה חל. לכו כמעט איו מנוס מזה.

אני מציע שהעילה הרביעית לביטול תהיה: איו עניו לציבור.

שר המשפטים ד' מרידור;

אפשר לכתוב בסעיף 229(1)(ב), שבו הסדרנו עילות הביטול, לכתוב שזה

יחול הם על קנסות שהוטלו בתור תקופה של שנה, או כמה שתרצו. כל העילות

כלולות, קדימה ואחורה.
אי רובינשטיין
זה מה שאני מציע. אחרת אין הגיון, כי אילו לא אמרנו שום דבר, לעניות

דעתי, זה היה חל. כשאתה נותן סמכות מהיום והלאה, בוודאי שזה חל על מעשים

שנעשו בעבר. זה הכלל במשפט המי נהלי.
היו"ר א' לין
מדובר בעבירה פלילית.
א' רובינשטיין
אבל זה אדם שלא הורשע.

שר המשפטים ד' מרידור;

איו כאו רטרואקטיביות מבחינה אחרת. היום אפשר לבטל כתב אישום על רצח,

במעשה אדמיניסטרטיבי. לפי דעתי, זה קיים ביו כה וכה,

חבר--הכנסת רובינשטייו, בהצעה שלו אתה מצמצם, לא מרחיב. אם לא כותבים

כלום, זה חל תמיד, בלי ההבלת זמו.
א' רובינשטיין
אני הולך לקראת היושב ראש. אני מצמצם את זה לתקופת מעבר של שנה.

עד כאן לגבי ביטול הפחתה היא בכלל ענין אחד, זה ניתן לשם יעילות.

הגביה. זה נותן גם תשובה לחבר-הכנסת שטרית. אני מציע שמי שישלם חובו בתור

שלושה חודשים יקבל הנחה בשעור 25% על חוב שהצטבר במשך שנה...

שר המשפטים ד' מרידור;

ההנחה לא יכולה להיות על הקנס עצמו, והם לא על כפל הקנס.

א' רובינשטיין י.

הנחה רק על הריבית..

היו"ר א' לין;

אני חושב שסטינו מהמבנה של הצעת החוק, עד כדי כך שאנחנו עלולים להרוס

את המוסד של ברירת משפט. הנושא הוא ברירת משפט, ואני מבקש שנשאר בתחום

הזה. ברירת משפט ניתנת כשמעשה הוגדר בחוק כעבירה פלילית ובאה הוראה גורפת

בסדר הדיף הפלילי ומאפשרת לקבוע ברירת משפט, במספר תנאים" אבל העבירה

ביסודה היא {[בירה פלילית,

ד' ליבאי;

זה שורש הרע.
היו"ר א' לין
אנחנו לא יודעים עד כמה יורחב המוסד של ברירת משפט. מתכננים היום

הרחבות כאלה בתקנות תעבורה שהן הרבה מעבר לעבירות הקלות של חניה וכוי,

עבירות ממשיות שמסכנות את המשתמשים בדרכים. עושים את זה מסיבה אחת פשוטה,

לא משום שאלה עבירות קלות ולא חשובות אלא מפני שיש עומס אדמיניסטרטיבי

ובניה אדמיניסטרטיבית. זו הסיבה היחידה.

עכשיו אנחנו מחוקקים את החוק הזה ואומרים שמי שלא שילם קנס יוכל

לפנות בבקשה ותהיה סמכות לבטל. זה לא היה קיים בחוק הקודם.

ד' ליבאי;

נונותנים את זה גם לגבי עבירות תלויות ועומדות.
היו"ר א' לין
כל אדם שעבר עבירה בעבר, גם לפני שהחוק הזה נכנס לתוקפו, והוא בחר לא

לשלם, עכשיו יגיש בקשה לתובע לבטל את הקנס. כולם יגישו בקשות ביטול. איפה

כאו השוויון ביו מי ששילמו ומי שלא שילמו?

אי רובינשטיין;

הביטול הוא לאנשים שלא עברו עבירה.
היו"ר א' לין
אתה הצעת להוסיף גם את הנימוק שאיו עניו לציבור.
א' רובינשטיין
מפני שכך קובעיים גם לעתיד.

אני בעד זה שלא נסטה מעקרוגות משפטיים כשאין הכרח בכך. לפעמים אנחנו

סוטים מהעקרונות משפטיים, אבל לא זה הכלל. אנחנו משתדלים לא לסטות מעקרונות

משפטיים כי הם טובים. אבל אם אנחנו קובעים שבתחום מסוים המדיניות משתנה,

לפעמים צריך לעשות סטיה.

נוצר אי שוויון בין אנשים שהוטל עליהם קנס לפני החוק הזה ובין אלה

שיוטל עליהם קנס אחרי החוק הזה. מה קורה אם יש שינוי בחוק לגבי עבירה

פלילית, לגבי עצם היותו של מעשה מסוים עבירה אם מפסיקים לראות במעשה

מסוים עבירה" משחררים את אייבי נתן מבית סוהר בדרך של חנינה, אם כי הוא

נשפט כדין.חנינה היא דרך אחת. דרך אחרת היא לומר שכל מי שנשפט על פי חוק

זה, ישוחרר ממאסר.,

מראש יש הפליה בין אנשים שעוברים את העבירה מיום ש החוק נכנס לתוקפו

ובין אלה שעברו אותה עבירה לפני החוק הזה. כשיש שינוי מדיניות, ממילא יש

הפליה. הואיל שיש שינוי מדיניות אני לא רואה בהקלה מתן פרס לעבריינים..

אני חושב שאפשר לקבל את ההצעה של שר המשפטים ושל חבר-הכנסת רובינשטיין לתת

הנחה בשעור 25% מהתוספת. אין בה פרס לעבריינים, והעיקר היא יעילה.
היו"ר א' לין
אני מבחין בניגודי השקפות די יסודיים בנושא הזה. חשבתי שנוכל איר

שהוא להתקרב על ידי כר שנגדיר את העילות לביטול קנס. לטעון טענת אין ענין

לציבור לגבי עבירות ישנות, אני רואה בזה הרחבה גדולה מדי שתגרום לכר שכולם

יגישו בקשות לביטול, ובצדק, ואחד הנימוקים יהיה שחלפו כבר שלוש שנים ואין

כבר ענין לציבור. זה הרס השוויון לפני החוק. אפשר להגיד שזה לא כל כך

חשוב, סוטים מעקרונות. בעיני זה חשוב מאד. אני חושב שזה אחד הדברים

החשובים ביותר, ונדמה לי שאנחנו לא די נותנים את הדעת עליו.
נצ"מ מ' מילנוב
אני מבקשת למסור כמה נתונים. בעקבות דיון במשרד המשפטים, ניסינו

לאסוף מידע על מספר האנשים בהם מדובר, ממוצע הדו"חות שעומדים לחובתם

וממוצע החוב. יש כ~120 אלף אנשים שלא פרעו דו"חות, אחד או יותר, שמתייחסים

לתקופה עד דצמבר 1986. אני מדברת רק על דו"חות של המשטרה, אין לי נתונים

על הרשויות המקומיות. לכמה מאות מתוכם יש מעל 16 דו"חות. לכמה מאות מתוכם,

כ-200 - 300, חייבים מעל 10 - 15 אלף שקלים.

שי שטרית;

כלומר, המזלזלים הם רק כמה מאות.
נצ"מ מי מילנוב
לדעתי, המזלזלים הם 120 אלף. אדם שעד היום לא שילם חובותיו גם שהגיעו

ל~500 שקל, אני חושבת שזה זלזול.

בדיונים במשרד המשפטים היתה הנחה, שבגלל הקושי לשלם אלפי שקלים, יש

לבוא לקראת החייבים לפחות בפריסה, כאן דובר בהנחות, וצריך לראות בכמה

אנשים מדובר. מספר החייבים מעל 3000 שקל הוא כ-90 אלף איש. כ-60 אלף איש

חייבים מעל 5000 שקל. נוכל למסור לועדה נתונים מפורטים.



כל ניסיון לטפל באנשים האלה בצורה מינהלתיות על ידי מתן הנחה, ידרוש

העמדה של בריקזה של פקידים מולם, כי יהיה צורך לטפל בהם אחד אחד ולתת להם

שוברים מעודכנים.

שר המשפטים ד' מרידוד;
אלא אם יש הוראה גורפת
. אני מבקש לשאול שאלה כדי להגי ו את דבריו, כי

אני מוכרת להגיד שהמספרים די מדהימים. אם תהיה הנחה לכל מי שישלם את

החוב, בלי התחשבות בשיקולים ובנימוקים, כל אחד יקבל הנחה מסוימת, לא יהיה

צורר בפקידים רבים?

נצ"מ מי מילנוב;

המערכת לא עוסקת בסר הכל הדו "חות של אדם מסוים אלא החישוב של הסכום

הוא לגבי כל דו"ח בנפרד. לכל דו"ח יש שובר. אדם יכול לשלם היום לפי שובר

ששלחו לו המשטרה או העיריה. בידי האזרח איו שום נייר שבו כתוב כמה הוא

חייב בסר הכל, שמזה אפשר להוריד הנחה בשעור 20%, אלא אם כו קיבל את זה

ממשרד התחבורה עם הודעה בדבר עיכוב רישיון. לא לכל החייבים כבר עוכבו

הרישיונות, לחלקם עוד לא הגיע מועד חידוש הרישיון.

כדי לתת לאדם שובר ובו הסכום שעליו לשלם אחרי הנחה, דרושה עבודה

ידנית, או תוכנית מחשב, ובכל מקרה צריכה להיות פניה אישית של אדם לפקיד

להכין לו את החשבון.

היו"ר א' לין;

בקופה בדואר אי אפשר אוטומטית להוריד 20%?
נצ"מ מ' מילנוב
איך יידע כמה הוא צריך לשלם? הוא לא יודע כמה הוא צריך לשלם. אין

בידיו נתונים על חובו לרגע זה.
היו"ר א' לין
נאמר שיש בידיו שובר תקף, על סכום של 3000 שקל. הוא בא לקופה, ומזה

מורידים לו 20%. אם השובר לא בתוקף, לא מורידים את ההנחה"

נצ"מ מ' מילנוב;

מי יעשה את החשבון, הפקיד בבנק הדואר? הוא גם לא יידע אם השובר

בתוקף.

היו"ר א' לין;

מה הקושי להוריד 20%? הרי כל שיטת התשלומים שלנו מבוססת על כן שבאים

לשלם עם שובר שהוא בתוקף. אם הוא לא בתוקף, לא יקבלו אותו בבנק.

נצ"מ מ' מילנוב;

אין הקפדה על זה.
היו"ר אי לין
אנחנו לא יכולים להכנס לבעיה הזאת. אם יש בעיה, הרי היא נוגעת לכל

התשלומים. אינני רואה בעיה בהורדה של 20% מהסכום שבשובר.
נצ"מ מ' מילנוב
אצל רוב האנשים הסכום לא נכון. זאת הבעיה.
ד' ליבאי
חבר-הכנסת רובינשטיין אומר לי שסעיף 2(1) (1) חל גם על הודעות תשלום

קנס שנשלחו בעבר, ללא גבול של זמן. אני חושב שהוא צודק,
היו"ר א' לין
אני חושב שהוא טועה, תקרא גם את סעיף קטן (ג) .
ד ליבאי
זה מקרה פרטי,

ההערה של חבר-הכנסת רובינשטיין לגבי תחולת סעיף קטר (ב) כלשונו על כל

הודעת תשלום קנס שנשלחה בעבר, היא נכונה, אם כך הדבר, מתעוררת. שאלה אחרת

שצריך להגדיר אותה.

היו"ר א' לין;

סעיף קטן (ג) מסייג את (ב), בסעיף קטן (ג) נאמר: "הוגשה בקשה לביטול

הודעת קנס לפי סעיף קטן (ב) תוך 30 ימים מיום המצאת הודעת תשלום הקנס,

והחליט התובע שלא לבטל את ההודעה, תומצא הודעת תשלום קנס חדשה בשיעור הקנס

המקורי ",

שר המשפטים ד' מרידור;

אם הבקשה הוגשה בתור 30 יום, יוכל לקבל הודעת תשלום קנס בסכום הקנס

המקורי. אם הוגשה לאחר 31 יום, הקנס לא יהיה בסכום המקורי.

היו"ר א' לין;

אם אדם הגיש בקשה לביטול לאחר חצי שנה, לא יקבל הודעת קנס חדשה?
שר המשפטים ד' מרידור
הוא יקבל הודעה חדשה, אבל לא בסכום המקורי, הוא יקבל הודעת תשלום עם

תוספת קנס וכל מה שנוסף.
היו"ר א' לין
אם כר אני לא הבנתי את החוק, ואני חושב שגם בעניו זה צריך לדון. אם

לא נקבעה תקופת זמן שבה צריך להגיש בקשה לביטול, צריך לקבוע זאת. לא יתכו

שבברירת משפט יבקשו לבטל הודעת קנס, ולתובע יש סמכות לבטל, בלי שאנחנו

נקבע תקופת זמו שבה צריך להגיש את הבקשה.
אי רובינשטיין
אני מסכים אתר.

ד' ליבאי;

כיוון שפיסקה (ב) כפי שהיא, עם כל העילות שנקבעו בה, ניתנת להחלה

לגבי הודעות תשלום קנס שניתנו בעבר - - -
היו"ר א' לין
אתה חושב שזה חל גם על עבירות שבוצעו לפני שהחוק הזה נכנס לתקוף?
שר המשפטים ד' מרידור
כן.

היו"ר א' לין;

אני לא חשבוני כך. יכול להיות. ששגיתי. על כל פנים, בדיון שלנו היום

העמדנו בסימן שאלה את התפיסה שסעיף קטו זה חל אוטומטית גם על עבירות

שבוצעו לפני שהחוק נלנס לתוקפו.
א' רובינשטיין
אם לאו העניו לא ברור, צריך להבהיר את ההוראה בחוק.

נ

די ליבאי;

אנחנו נגד פרשנות רטרואקטיבית בענינים סובסטנטיביים מהותיים של יצירת

עבירות בנושאים פרוצדורליים ובדיני ראיות הם חלים מיום שהחוק חל. אם

העבירה היתה לפני שנה והמשפט הוא היום, הדיוך יהיה לפי דיני הראיות היום

ולא אלה שהיו לפני שנה. זה הכלל בסדרי דיו.

ברור שפיסקה (ב) מכוונת לסמכות לבטל הודעת תשלום קנס שלא שולם. אבל

אם ההוראה מתייחסת גם לעבר, צריך לתת את הדעת אם מדובר גם בהודעת תשלום

קנס הם אם כבר שולם. לכאורה נראה לי שמה שאנחנו מבקשים הוא שההוראה תחול

גם ט.ל הודעות שניתנו לפני תחילת תוקפו של החוק ובלבד שהקנס לא שולם. הייתי

מוסיף הבהרה זאת, כדי שלא יהיה ספק.
היו"ר א' לין
למה יגרע חלקו של מי ששילם? אנחנו חוזרים שוב לבעיה היסודית.
ד' ליבאי
אפשר להמשיך בדיון. אבל כדי שנראה מה מסתמן לאחר הדיון היום, צריו

להבהיר את הדבר.

אני רוצה לסכם את גישתי. אני בעד פיסקה (ב) כפי שהוצעה על ידי הועדה.

אני בעד הבהרה שהפיסקה הזאת חלה גם על הודעות תשלום קנס שניתנו לפני תחילת

תוקפו של חוק זה, ובלבד שהקנס לא שולם. מי ששילם, שילם.
שר המשפטים ד' מרידור
מי ששילם רואים אותו כאילו הודה והורשע.
ד' ליבאי
מי ששילם לא היו לו טענות, הוא לא דרש ביטול, הוא לא עיכב.

כיוון שפה מדובר בעילות לביטול הודעת תשלום, אני תומר בהצעה של השר

לגבי תקופת המעבר, שמי שישלם בתוך תקופה קצובה את החוב, ישלם פחות 25%.

אני רוצה שיהיה תמריץ לתשלום, ואני רוצה הנחה בשעור נוח לחישוב. מכל סכום

קל לחשב את הרבע.



אני לא חושש מריבוי פניות. אני חושב שהסיבה לאי תשלום היתה לא רק

זלזול בחוק, במקרים רבים היתה הרגשה של הוסר צדק והוסר אונים, במקרים רבים

ההודעה לא נמסרה לכתובת, נכונה, או שלא האיש שהוטל עליו קנס הוא נהג ברכב

בעת שנעברה העבירה. הוא עומד מול הגולם-המחשב - --

מי וירשו בסקי;

אם כר, למה ההנחה רק בשעור 25%?

או שאנחנו מקבלים את העקרון שדיבר עליו היושב ראש, שמי ששילמו לא

יהיו פראיירים, מי שלא שילם יצטרר לשלם את הסכום במלואו. אבל הפשרה שישלם

75% מהחוב היא לכאן ולא לשם. מה הועילו חכמים בתקנתם?

שר המשפטים ד' מרידור;

רבותי, אני מצטער מאד שאני צריך לעזוב את הישיבה. בעוד כמה דקות אני

צריך לנהל ישיבה במקום אחר, ואינני נוהג לאחר. נמשיך בדיון בישיבה הבאה,

ואני מקווה שנוכל לסיים אותו.

היו"ר א' לין;

אני מודה לשר המשפטים על השתתפותו. אנחנו ממשיכים בישיבה.

אני רוצה שנסיים בהקדם את הדיון בחוק הזה, כי אם לא נסיים את הדיון

המצב של הנפגעים אולי יהיה קשה יותר. אני לא בטוח שנסיים את הדיון במתן

הקלות. אולי מישהו יצר אצלם תקוות כאלה ולכן הם לא משלמים גם היום. אולי

יש להם ציפיות מהחוק הזה. הארגון שלהם יודע שמתקיים כאן דיון, הם גם ביקשו

להופיע לפני הועדה.
אי רובינשטיין
הפעילים אולי יודעים, רוב הציבור בוודאי איננו יודע.
היו"ר א' לין
אני רוצה שנלבן את השאלה שבעיני היא השאלה המרכזית: אדם קיבל הודעת

תשלום קנס, אין שום הגבלה לזמן שבו הוא יכול להגיש בקשת ביטול?
אי רובינשטיין
לפי הנוסח של הצעת החוק, אין הגבלת זמן.
היו"ר אי לין
אני טעיתי וחשבתי שצריך להגיש בקשה כזאת בתוך 30 יום, לפי פיסקה (ג).

בשום מקום לא כתוב מה קורה אם הגיש בקשה לאחר 30 יום, וכי במקרה כזה לא

תומצא לו הודעה חדשה? אם לא הגיש בקשה במגבלת הזמן שבפיסקה (ג), הוא לא

יקבל תשובה?

ר' ריבלין;

אני הבנתי שמי שלא הגיש בקשה לפי פיסקה (ג), לא חלה עליו פיסקה (ב).
ר' מלחי
כך גם אני הבנתי.
א' רובינשטיין
זה דו משמעי. אני הגנתי מפיסקה (ג) שאם אדם הגיש בקשה תור 30 יום,,

יש לו יתרון. אבל אם לא כך אני מסכים שצריך לקבוע גם גבול עליון. אולי

צריך לקבוע שסעיף 1(2), סעיף 229 לחוק העיקרי, כולו - לעבר ולעתיד - חל

במגבלות של שנה.
היו"ר א' לין
בברירת משפט אדם צריך תור 30 יום להודיע שהוא רוצה להשפט, ואם לא

הודיע - הענין נגמר, החוב הוא חוב מוחלט. כאן נותנים לו אפשרות לפנות

לתובע במשך זמן בלתי מוגבל. מצד אחד, חלפו 30 יום והקנס שהוטל עליו נעשה

אבסולוטי, ומצד שני אומרים לו שהוא יכול 7.7/ אחרי חצי שנה לפנות לתובע כדי

שיבטל את הקנס. יש בזה סתירה פנימית.

א' רובינשטיין;

אני מתעלם כרגע מהחוברת הכחולה. מה אני רוצה כמחוקק? אני רוצה שיהיו

שתי תקופות מעבר שונות. אני לא מדבר על הנחה לשם עידוד הגביה. אני רוצה

תקופת מעבר ארוכה יותר לגבי מי שבא ואומר שהיה שנתיים בחוץ לארץ, הוא בכלל

לא היה כאן, מישהו קיבל את ההודעה, או שההודעה הגיעה לכתובת לא נכונה.

כלומר, אם הטענה היא שהאיש לא עבר את העבירה צריכה להיות תקופת מעבר יותר

ארוכה. למי שטוען העדר ענין לציבור צריכה להיות תקופת זמן הרבה יותר קצרה.

על התקופות כדאי לדון בהשתתפותו של שר המשפטים. זאת הגישה שלי, וזה נכון

לעבר ולעתיד.

אתה אומר שיש כאן הפליה? בכל מקום שתחתוך יווצר אי צדק. אני רוצה

לצמצם את האי צדק. האי צדק נגרם גם בגלל הזלזול בחוק אבל גם הזלזול של

הממשלה בצורר להביא את החוק הזה לפני שלוש שנים. כששעור האינפלציה התחיל

לרדת והיו התאמות, צריך היה להציע את החוק הזה.

היו"ר א' לין;

אני נועל בזה את הישיבה. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45

קוד המקור של הנתונים