ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 29/01/1990

הצעה לסדר היום; הצעות לסדר היום; חוק אכיפת פסקי חוץ (תיקון מס' 3), התשמ"ט-1989; חוק בחירות מוקדמות. (תעמולה ומימון), התשמ"ט-1989 - הצעת חה"כ ח' פורת; חוק מימי חופין (תיקון), התשמ"ט-1989

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 103

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני, ג' בשבט התש"ן (29 בינואר 1990). שעה 11:00

נכחו; חברי הועדה;

א' לין - היו"ר

מ' וירשיבסקי

יצחק לוי

א' רובינשטיין

מוזמנים;

חה"כ חי פורת

ש' גוברמן - משהד המשפטים

ד"ר ח' גולדווטר - " "

בי רובין - " "

ר' סייבל - משרד החוץ, היועץ המשפטי

די קורנבלוט - " " מנהל המח' למשפט הים

ת' אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית

א' שיל"ת - משרד הפנים, מפקח ארצי על הבחירות

מזכירת הועדה; די ואג

יועצת משפטית; ר' מלחי

קצרנית; אי אשמן

סדר היום; א. הצעה לסדר היום

ב. חוק מימי חופין (תיקון), התשמ"ט-18989

ג. חוק אכיפת פסקי חוץ (תיקון מס' 3). התשמ"ט-1989

ד. חוק בחירות מוקדמות (תעמולה ומימון), התשמ"ט-1989 -

הצעת חבר-הכנסת ח' פורת



א. הצעה לסדר היום
היו"ר א' לין
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט ואני מקדם בברכה את כל

הנוכחים. יש לנו היום סדר יום עמוס. נמשיך בישיבה עד שנסיים את סדר היום שכן גם

מחר ומחרתיים יש לנו סדר יום עמוס. בעוד כחודשיים יסתיים כנס החורף ויש כמה דברים

שאנחנו חייבים לגמור את הטיפול בהם.

לפני שנעבור לנושאים שעל סדר היום, הצעה לסדר היום לחבר-הכנסת וירשובסקי.

בבקשה.

מ' וירשובסקי;

אדוני היושב ראש, למרות האכסהורטציה שלך שזמננו הולך ומתקצר והעומס הוא גדול,

אני מבקש לכלול בסדר היום את הסוגיה מהי עבירה שיש עמה קלון.

היו"ר א' לין;

אני מקבל את הצעתך. הבעיה היא רק למצוא את הזמן המתאים. השבוע נעבור על רשימה

ארוכה של הצעות חוק פרטיות כדי לבחון באילו מהן אנחנו רוצים לסיים את הדיון עוד

בכנס החורף.
מי וירשובסקי
נדמה לי שהעבירה שעבר ועליה אף הורשע, על פי הודאתו, ראש עירית הרצליה מר

לנדאו, וגם העונש שקיבל - - -

היו"ר א' לין;

ברור שזאת עבירה שיש עמה קלון. יש מי שאמר שאין זו עבירה שיש עמה קלון? יש

מי שערער על כך?

מ' וירשובסקי;

לא. אבל השאלה היא אחרת, לא נטען שזאת עבירה שיש עמה קלון ולכן בית המשפט לא

יכול היה לדון בסוגיה הזאת.

היו"ר אי לין;

אילו אני הייתי בבית המשפט לא היה לי ספק שעבירה זו היא עבירה שיש עמה קלון. י

עבירה של העלבת שוטר או הכאת שוטר היא עבירה שיש עמה קלון.

מי וירשובסקי;

התביעה הכללית לא טענה זאת. אני מבקש לקיים דיון על מדיניות התביעה הכללית.

המעשה שנעשה הוא חמור מאד, ואדם אחר היה נענש על מעשה כזה ויושב מאחורי סורג

ובריח.

היו"ר אי לין;

זה ענין אחר. אם איזה מבקש לקיים דיון על מדיניות התביעה בענינים מסוימים, זה

נושא קצת שונה מאשר ההגדרה של עבירה שיש עמה קלון.



מ' וירשובסקי;

אם רוצים להרשיע אדם בעבירה שיש עמה קלון, בית משפט צריך לקבוע שנעברה עבירה

שיש עמה קלון ולשם כך התביעה צריכה לטעון זאת. זה לא נטען.
היו"ר א' לין
בית המשפט לא קבע כי התביעה לא ביקשה. הנושא הוא מדיניות התביעה ולא עצם

ההגדרה של עבירה שיש עמה קלון.

תודה רבה לך. נדון בנושא.

ב. חוק מימי חופין (תיקון). התשמ"ט-1989
היו"ר א' לין
אנהנו עוברים לחוק מימי חופין (תיקון).

ש' גוברמן;

אני מבקש שיציג את ההוק חברי מר רובי סייבל, שיזם את התיקון הזה.

ר' סייבל;

בעקבות עבודה של ועדה, שהוקנה ב-1980 או 1981. בראשות היועץ המשפטי לממשלה,

נקבע כי רצוי שישראל תרהיב את מימי החופין שלה לתהום שהיה מקובל גם אז - 12 מילים

ימיים. בשעתו הוחלט לדחות את הדבר כדי לראות איך ינהגו מדינות אחרות כלפי אמנת

משפט הים, שהיתה אז בניסוח. מאז יותר ממאה מדינות הצטרפו לאמנה, ובידי רשימת

המדינות שהצטרפו. אפשר לומר שרוב רובן של המדינות שיש להן ענין כלשהו בעניניים

הצטרפו לאמנה. הצטרפו לאמנה מדינות מכל הגושים, ביניהן מדינות שהיו שמרניות באופן

מסורתי, כמו בריטניה.
היו"ר א' לין
מה תהיה התוצאה של התיקון?
ר' סייבל
התחום של 12 מיל בים יהיה שטח מדינת ישראל לכל דבר. זה יאפשר לנו להפעיל את

הסמכויות שלנו בתחום הזה, אותן סמכויות שאפשר להפעיל בתוך מדינת ישראל.

היו"ר א' לין;

איזה סמכויות היינו רוצים להפעיל ואנחנו לא מפעילים אותן היום בתחום שבין 6

ל-12 מיל?

ר' סייבל;

תאורטית, אפשר לעשות זאת לגבי מכס, הברחות, סמים. באשר לבטחון גם היום

מפעילים סמכויות מעבר ל-12 מיל.

היו"ר א' לין;

האם זה ישפר את אכיפת החוק?
ר' סייבל
זה יכול לשפר את אכיפת החוק.

היו"ר א' לין;

לא הייתי רוצה שפעולה שהיום היא מוותת וחוקית לתושב ישראל, והיום הוא עושה

בפועל מעשה חוקי, המעשה שלו יהפוך בלתי חוקי עקב החוק הזה. אם יש פעולה שנעשית

היום בידי תושב ישראל, לדוגמה - אייבי נתן, והפעולה הזאת לפי החוק הקיים היא

חוקית, לא הייתי רוצה שמכוח חוק זה תהפוך בלתי חוקית, ויהיה בזה שינוי הסטטוס-קוו

לרעת תושבי המדי נח.

אני רוצה להציע לכלול בחוק הזה הוראה כללית שאם יש דבר שעל פי המצב החוקי

היום הוא חוקי והחוק החדש עושה אותו בלתי חוקי, אפשר יהיה לקבוע זאת רק בחקיקה

מיוחדת. אולי זו מחשבה קצת חדשנית, אבל צריך באיזו שהיא צורה לתקוף את הבעיה, כי

אני לא חושב שבההתרחבות הטריטוריאלית החשובה הזאת צריך להשתמש כמכשיר להפוך

פעולות שהן היום חוקיות לפעולות בלתי-חוקיות.
שי ג וברמן
מה שאתה מציע הוא שמעשה שהיה חוקי מעבר לתחום של 6 מיל, כפי שהיה עד עכשיו,

ועקב הרחבת התחום הוא ייעשה בלתי חוקי, לא יהיה למעשה בלתי חוקי.

היו"ר א' לין;

כן. אם נרצה להפעיל הוראות שונות בנושא זה, תהיה חקיקה ספציפית. לא הייתי

רוצה שלהוראה גורפת כזאת יהיו גם משמעויות פליליות, כשאין כוונה לכך.
בי רובין
דרוש זמן כדי לחשוב על המשמעויות של ההצעה הזאת.

הי ו"ר אי לין;

אני לא מתנגד שניושוב. אני מציע שאנחנו נסכם, אתם תחשבו ואם יהיה להם הרהור

שני, תבקשו ממני ואני אחזיר את הנושא לדיון.

די קורנבלוט;

בחוק הבזק ובחוק התקשורת אין כל ענין פלילי. רזשידורים שהיושב ראש התייחס

אליהם הם לא פליליים. הדבר היחידי שהוא פלילי הם שידורי טלוויזיה ללא רישיון.
היו"ר א' לין
אני לא עוסק בתפיסה הרחבה של הענין אלא רק בקטע הצר שבין 6 ל-12 מיל, שהתוצאה

של הרחבת התחום לא תהיה שדבר שהיום הוא חוקי יהפוך פלילי.
שי ג וברמן
שאלת הבהרה: הכוונה היא למעשה אשר נהגו לעשות אותו תקופה מסוימת, פעולה

מתמשכת?
היו"ר א' לין
בוודאי.



ר' סייבל;

הדבר קצת מפריע לי מבחינה -זו שישראל תהיה אולי המדינה היחידה בעולם שהגבילה

את הסמכויות בששת המילים האלה. לכל מדינה יש סמכות, ותמיד יש שיקול דעת אם להפעיל

אותה, אבל הסמכות בידי המדינה.

הי ו"ר א' לין;

ההגבלה היא מצומצמת מאד. היא לא מצמצמת את סמכויות המדינה בשום צורה. היא רק

אומרת שפעולה שנעשית בידי תושב ישראל ושהיום היא הוקית, אם רוצים שתהיה בלתי

הוקית - יהיה צורך לקבוע זאת בחקיקה ספציפית.

ר' סייבל;

זה,יהיה החלק היחידי בשטח מדינת ישראל שבו תהיה הגבלת סמכות. יתכן שבגלל

ההגבלה הזאת יוכלו עבריינים להתחמק. הבאת סמים ארצה היא עבירה גם היום, אבל אם

אנחנו רוצים לתפוס סחר בסמים שאין לו קשר עם ישראל, ספק אם יש לנו סמכויות בים

הפתוח, בתוך שטח המדינה יש סמכויות.

היו"ר אי לין;

אני דיברתי על מעשה שעל פי החוק היום הוא מותר והוקי.

ב' רובין;

הוא ימשיך להיות חוקי, אבל מעבר ל-12 מילים.

היו"ר א' לין;

בוודאי, כי זה מעבר לתחום הטריטוריאלי של ישראל.

מ' וירשובסקי;

אם אתה דואג לאייבי נתן, הספינה מרוחקת מהחוף הרבה פחות מ-6 מילים, כך שלגביו

זה לא מעלה ולא מוריד.

אם כל המדינות המתוקנות בעולם, ביהוד המדינות באגן הים התיכון, מקבלות את

הדבר הזה ללא הגבלה, אינני יודע למה אנחנו צריכים הגבלה מיוחדת.

היו"ר א' לין;

אני מקבל עמדתך.

מי וירשובסקי;

הייתי רוצה לראות לדוגמה חוקים של צרפת ושל עוד כמה מדינות. אם הן לא קבעו

לעצמן הגבלה, אני לא רוצה שאנחנו נגביל יותר משהן מגבילות. אני חושב שטווח של 12

מיל הוא סביר. אם רוצים להגן על אייבי נתן, לגביו אין בעניו הזה הבדל כי הספינה

שלו היא בתוך התחום של 6 מיל, הרבה יותר קרוב לחוף. קזינו הוא בלאו הכי בלתי

חוקי .
היו"ר א' לין
למה אתה מבקש לראות דוגמאות? זאת פשוט הרהבה מ-6 ל-12 מיל.
מ' וירשובסקי
אם בצרפת או בספרד קבעו תחום של 12 מיל בלי שום הגבלה, גם אנחנו יכולים לקבוע

כך.

היו"ר א' לין;

הייתי רוצה לדעת איזו פעילות של תושבי המדינה היום תהיה לבלתי חוקית עקב

הפעלת החוק הזה.

ר' סייבל;

לפי דעתי, זה כן נוגע לקזינו, הימורים. הם יצטרכו להתרחק 12 מיל מהחוף. בים

סוף זה לא משנה כי אין שם אפילו טווח של 6 מיל, אבל בים התיכון יצטרכו להתרחק

יותר. היה קזינו ליד אילת, יש אוניות שמפליגות מחיפה ואשדוד שפותחות קזינו אחרי

שיצאו מהמים הטריטוריאליים של ישראל.

ש' גוברמן;

דוגמה אחרת - שפיכת פסולת.

כפי שציין כבר חברי מר רובין, כל מעשה שנעשה מעבר לתחום המים הטריטוריאליים

לא יכול להיות עבירה, על פי הגדרה של עבירה. יכול להיות מעשה פסול, לדוגמה העברת

סמים מלבנון למצרים.

היו"ר א' לין;

אני מדבר על מעשים של תושבי ישראל.

שי גוברמן;

לעשות חקיקה מיוחדת לתושבים...
ב' רובין
מה שלא וזהיה ההחלטה בענין זה, צריך לזכור שההצעה הזאת עומדת בניגוד למושג של

הרחבת המים הטריטוריאליים. כל הרעיון של הרחבת המים הטריטוריאלי ים הוא שאותן

סמכויות ואותם כללים שחלים כרגע בתחום 6 מילים, מכאן ולהבא יחולו ב-12 מילים.

אני יכול כבר להשיב לחבר-הכנסת וירשובסקי שאנחנו לא נמצא במדינות ארורות חוקים

שיש בהם הגבלה כזאת, כי זה עומד בסתירה למושג של הרחבת תחום המים הטריטוריאליים.

חוקים. אפשר לקבל את ההצעה, אבל אנחנו צריכים להיות ערים למקוריות של הרעיון הזה.
ר' סייבל
הייתי רוצה להעיר שהגדלנו פעם את התחום מ-3 ל-6 מילים, זאת אומרת שעשינו כבר

פעם צעד כזה.

ר' מלחי;

אם רוצים לתת הכשר לפעולה שנעשתה לפני שחוקק החוק החדש, אפשר לתת אותו על ידי

הרשויות האדמיניסטרטיביות. אם רוצים לאפשר שידורים של אייבי נתן או כל פעולה

אחרת, אפשר לעשות זאת.



היו"ר א' לין;

אני לא רוצה שהרשויות האדמיניסטרטיביות יאפשרו את זה. אנחנו רוצים שדברים

שנעשו על ידי תושבי המדינה בתחום שמ-6 עד 12 מילים והיו חוקיים, שלא יהפכו בלתי

חוקי ים.

יצחק לוי;

אולי אפשר לדעת באיזה פעולות מדובר.

ש' גוברמן;

אני כלל לא בטוח שהשידור של אייבי נתן הוא חוקי. לעניות דעתי, המעשה שנעשה

הוא בלתי חוקי ולכן לא תינתן ההגנה המשפטית. לפי פקודת הטלגרף האלחוטי יש צורך

ברישיון.

יצחק לוי;

כלומר, לא בגלל המרחק של הספינה מן החוף. מבחינה זו אין הבדל אם קובעים תחום

של 6 או 12 מילים.

היו"ר א' לין;

להערכתי, הספינה של אייבי נתן נמצאת במרחק 3-2 מילים מהחוף.

מ' וירשובסקי;

אם אני מפליג היום בסירה בים עד למרחק 6 מילים אני נמצא בתחום המים

הטריטוריאלים של מדינת ישראל. אם מרחיבים את התחום, אוכל להפליג עד למרחק 12 מיל

ולא לצאת מתחום המים הטריטוריאליים ולא אזקק לשום היתר. יש בזה אולי אפילו הקלה

בשביל אנשים שעוסקים שיט חופין. אני לא רואה בהרחבה שום רע, רוב מדינות העולם

עושות זאת. מצד שני, אני גם לא יודע בשביל מה זה טוב.

היו"ר א' לין;

לפי הצעת החוק, החוק הישראלי יחול על 12 מיל. ההשפעות של ההרחבה תהיינה בתחום

הפעלת תקנות מהמכס, יציאה מגבולות המדינה תהיה לא במרחק 6 אלא 12 מילים ימיים, כל

החוקים שחלים על שיט במים הטריטוריאליים יחולו בתחום 12 מילים, תהיה לנו אפשרות

לבצע קידוחי נפט במרחק 12 מילים. אלה הדברים הפרקטיים הרלוונטיים.

הדיון היה מענין. אני מציע שנאשר את הצעת החוק כמות שהיא.

אני רוצה לשאול שאלה. במצב החוקי הקיים היום,אם אדם לוקח נערה בסירה ובמררק 7

מילים מהחוף הוא יורה בה, זו עבירה על פי החוק הישראלי?

ב' רובין;

אפילו במררק 20 מיל, כי דגל הספינה הוא דגל ישראל.

שי גוברמן;

זה תלוי בספינה. הספינה גוררת אתה את הדין.



היו"ר א' לין;

ואם עבר לספינה זרה? אם מעשה שנעשה בחו"ל מהווה עבירה פלילית לפי חוקי

ישראל - - -
שי ג וברמן
יש הוראה בחוק העונשין.

היו"ר א' לין;

אני שואל שאלה פשוטה. אדם לקח בחורה למרחק 8 מילים, שם חיכותה ספינה יונית,

עלו לבקר באותה ספינה זרה והוא ירה בה. זאת עבירה פלילית?

ר' מלחי;

אם הוא אזרח ישראל, נתפס בישראל, יש עליו שיפוט.
שי גוברמן
לכאורה יחול הדין של הספינה הזרה.

רי סייבל;

יש הוראה המאפשרת להעמיד לדין אזרח ישראל שעבר עבירה בחוץ לארץ, אם זו עבירה

על פי הדין באותו מקום וגם על פי החוק הישראלי. עשינו את זה בעקבות תיקון חוק

ההסגרה. לכן השאלה היא איזה דגל יש לסירה, אם הדגל הוא יווני והמעשה הוא עבירה

על פי החוק היווני, יתכן שאפשר להעמיד אותו לדין בישראל.

היו"ר א' לין;

ואם זו הנהיה ספינה של אש"ף?

ר' סייבל;

אם המעשה נעשה על ספינה של אש"ף בלב ים - יתכן שאי אפשר יהיה להעמיד אותו

לדין בישראל.
מ' וירשובסקי
אם ארצות הברית, בריטניה, צרפת, איטליה, ספרד ופורטוגל, ובין שכנותיה של

ישראל - מצרים, לבנון, סעודיה, סוריה, תורכיה ,קפריסין וכן מדינות המגרב עשו זאת,

הרי גם אנחנו יכולים לעשות זאת.

היו"ר א' לין;

לאחר דיון מעמיק בנושא הזה, אני מציע לאשר את הצעת החוק כמות שהיא.

הוחלט להעביר חוק מימי חופין (תיקון), התשמ"ט-1989 לקריאה שניה

ולקריאה שלישית.



ג. חוק אכיפת פסקי חוץ (תיקון מס' 3). התשמ"ט-1989

היו"ר א' לין;

אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר היום: חוק אכיפת פסקי חוץ (תיקון מס' 3). לפי

דברי ההסבר לחוק וגם לפי דברי שר המשפטים במליאת הכנסת, ענינו העיקרי של החוק הזה

הוא שאם אדם מופיע לפני בית משפט 1ר לטעון העדר סמכות או כדי להציל רכוש שנתפס,

זה לא ייחשב כהסכמה שלו לסמכות אותו בית משפט. נשמע ממר גוברמן מה המצב המשפטי

היום ומה רוצים לתקן.

שי גוברמן;

סעיף 3 לחוק אכיפת פסקי חוץ קובע מהם התנאים לאכיפה. בין התנאים לאכיפה:

"הפסק ניתן במדינה שלפי דיניה בתי המשפט שלה היו מוסמכים לתיתו".
היו"ר א' לין
אין הנחה שאם בית משפט באיזו שהיא מדינה נותן פסק דין על פי המשפט המקומי הוא

מוסמך לתת את פסק הדין? צריך להוכיח את זה?
שי גוברמן
לא. מי שטוען, צריך לטעון זאת.

כותרת השוליים של סעיף 6 לחוק היא "הגנה מפני אכיפה". ברשותך, אקרא את הסעיף:

"פסק חוץ לא יוכרז אכיף אם הוכח לבית המשפט אחד מאלה: (1) הפסק הושג במרמה; (2)

האפשרות שניתנה לנתבע לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו לפני מתן הפסק לא היוגה, לדעת

בתי המשפט, סבירה; (3) תפסק ניתן על ידי בית משפט שלא היה מוסמך לתיתו על פי כללי

המשפט הבין-לאומי הפרטי החלים בישראל". יתר העילות לא שייכות לענין שלפנינו.

פיסקה (3) פורשה על ידי בתי המשפט, בעיקר בתי המשפט של הקומון-לאו, והדין

בישראל בענין זה הוא הדין של הקומון-לאו, שאם אדם התייצב בפני בית משפט זר וטען

שאין לאותו בית משפט סמכות לדון בענין, מכל מיני טעמים, למרבה הפליאה ראו בזה

הסכמה לשיפוט. היה זה השופט דנינג שעורר את השאלה איך יעלה על הדעת שאדם מתייצב

בפני בית משפט כדי לטעון שאין לבית המשפט סמכות ורואים את ההתייצבות הזאת כהסכמה

לשיפוט של בית המשפט. למרות פסק דין יחיד של השופט דנינג, שעורר את התמיהה הזאת,

ההלכה בקומון-לא? היתה שאכן מי שכופר בסמכותו של בית משפט - בל יתייצב בפני בית

המשפט, כדי שתהיה הדרך פתוחה לפניו לבוא למדינה שלו ולטעון את כל הטענות בענין

הסמכות של אותו בית משפט.

באנגליה נוכחו שהמצב אינו מניח את הדעת, בעיקר כשמדובר בקהיליה האירופית

והבסיס המשפטי השונה באנגליה ובקונטיננט, והם חוקק הוראה חד משמעית - זו ההוראה

שאנחנו העתקנו מהחוק האנגלי מ-1982.

הצעת החוק שלפני הועדה באה לומר שעצם ההתייצבות בפני בית משפט זר כדי לטעון

שאין לבית המשפט סמכות לא תחשב כמחסום לבוא בישראל לטעון שבית המשפט הזר נתן פסק

דין ללא סמכות, כדי להכנס למסגרת סעיף 6, הטענות שאפשר לטעון נגד אכיפת פסק חוץ.

אנחנו רוצים לתת הגנה מסוימת לאזרחי ישראל שנידרשים לבתי המשפט שלנו. זו גישה

שכל המדינות נותנות לבתי המשפט שלהן סמכויות שלא בדיוק כמו לבתי משפט במדינות

חוץ. לא בדיוק הדדיות. החוקים בכל מדינה נותנים לבתי המשפט שלה סמכויות כדי

שיוכלו להרחיב את היריעה ולתת מכסימום סעדים למי שנזקק לבית המשפט של אווזה
מדינה.לא בדיוק הדדיות, לאמור
הנה יש פסק דין, כזה ראה וקדש, אתה צריך לאכוף

אותו.
היו"ר א' לין
אבל יש עקרון של הדדיות. אתה לא תאכוף פסקי דין של מדינה שלא אוכפת

פסקי דיו שלך.

זה בנוסף לכו.
ד"ר ח' גולדווטר
עם חלק מהמדינות יש אמנה והנושא הוסדר באמנה.

היום יש חוסר בהירות, עקב זאת שאנחנו הולכים בעקבות ההלכות שף

הקומוו-לאו, ושם המצב איננו גרור. באנגליה, במה שנוגע ליחסים בין אנגליה

לקהיליה האירופית, הנושא הוסדר בחקיקה, הוסדר בצורה ברורה וחד משמעית.

מעבר לכר באנגליה יש עדיין חוסר בהירות בנושא, בגלל הפסיקה שהזכיר מר

גוברמן. פרט לפסק הדיו של השופט דנינג, יש הלכות סותרות.

ראינו לנכון להסדיר את הסוגיה לאחר שהתעוררה פה ושם בבתי המשפט.

למרות שהנושא כולו איננו מוסדר, לא נאמר באופו מפורש מהו עילות הסמכות

הבינלאומית, הסוגיה הספציפית עלתה ועוררה ספקות. לכו ראינו לנכוו להתבסס

על החקיקה האנגלית ולקבוע חד-משמעית, שאם הטענה היא חוסר סמכות בקשה להצלת

רכוש , בין אם הטענה הזאת נטענה כטענה יחידה ובין אם היא כרוכה בטענות

אחרות לעצם העניו, לא ייראו בכר משום הסכמה לסמכות של בית המשפט הזר,

ולפיכך פסק הדיו הזר לא ייחשב פסק דיו שניתן לאכוף אותו בארץ.

היו"ר א' לין;

מדובר על העדר סמכות של בית המשפט הזר מבחינת החוק הפנימי או החוק

הבינלאומי?

ד"ר ח' גולדווטר;

מבחינת כללי המשפט הבינלאומי הפרטי. יכול להיות שבאותה מדינה זרה

פסק הדיו הוא טוב.

היו"ר א' לין;

אי אפשר להעלות טענות בדבר העדר סמכות מקומית?
ד"ר ח' גולדווטר
אדם יכול לטעון שפסק הדיו ניתן ללא סמכות לפי הדיו המקומי של המדינה

הזרה. זאת טענה שיוכל להעלות במסגרת סעיף 3 לחוק המקורי - העדר סמכות.

היו"ר א' לין;

זאת אומרת שהטענות בדבר העדר סמכות אינו מוגבלות רק למשפט הבינלאומי

הפרטי אלא נוגעות גם למשפט המקומי של אותה מדינה זרה.

ד"ר ח' גולדווטר;

יש הלכות סותרות בעניו זה. ניקח לדוגמה מקרה שבית משפט שלום בארץ נתן

פסק דיו בנושא ממוני שהוא איננו מוסמך לו, נושא שהוא בסמכות של בית משפט

מחוזי. יתכן מאד, לפי הלכות של המשפט הבינלאומי הפרטי, שגם אם בית משפט

השלום חרג מסמכותו, היה בית. משפט בחו "ל רואה את פסק הדיו כפסק מוסמך.
היו"ר א' לין
נראה את הדבר מנקודת המבט שלנו. ניקח לדוגמה פסק דיו זר שרוצים לאכוף

אותו בישראל. נניח שניתן פסק דין גבית משפט בניו-יורק, בקאונטי-קורט,, אני

יכול לכפורבסמכותו מבחינת סולנוהמשפט המקומי בניו -יורק ולטעון שהענין צריך היה

להיות נידון בבית משפט אחר בניו-יורק?
ד"ר ח' גולדווטל
יתכן שטענה זאת היתה מתקבלת , אבל לא במסגרת הסעיף הזה . הסעיף הזה

מדבר על הסמכות הבינלאומית.

היו"ר א' לין;

זאת אומרת שעל פי המשפט הפנימי בניו-יורק בית המשפט היה מוסמר, אבל

על פי המשפט הבינלאומי הפרטי בית משפט שלנו קובע. שהענין לא צריך היה

להידוו שם אלא כאן. זאת אומרת שמה שקובע זו תפישת המשפט הבינלאומי הפרטי

על ידי בית המשפט שלנו .
ש' גוברמן
זה נאמר במפורש בסעיף 6 לחוק הקיים, פיסקה (3): "...ל עפי כללי המשפט

הבין-לאומי הפרטי החלים בישראל ". יכולה להיות סתירה ביו התפישה של המשפט

הבינלאומי הפרטי על ידי בית משפט ישראלי וביו התפישה של בית משפט במדינה

זרה.

ד"ר ח' גולדווטר;

העילות האלה נקראות עילות סמכות בינלאומית, כי יש פחות או יותר

קונסנסוס בינלאומי לגביהן.

היו"ר א' לין;

בסעיף 6 לחוק המקורי מדובר על התנאים השליליים, ההגות. בסעיף 3 מדובר

על תנאים חיוביים, ובפיסקה (1) נאמר: ייהפסק ניתן במדינה שלפי דיניה בתי

המשפט שלה היו מוסמכים לתיתו". זאת אומרת, החלוקה הפנימית ביו בתי המשפט

אינה רלוונטית לענין זה, אלא סמכות בתי המשפט של אותה מדינה באופו כללי.

נקרא את הצעת החוק. (קורא הצעת החוק)

ר' סייבל;

בסעיף 1 להצעת החוק סעיף קטו (ג) מופיע הביטוי ייובלבד שעשה כו לפני

שניתנה החלטתו הסופית של בית המשפט". יכול להיות שאדם יטען הרבה טענות,

בין היתר העדר סמכות, למעשה ינוהל המשפט במלואו, ההחלטה תנתו רק בסוף. אני

מביו שגם במקרר. כזה עדיין לא נראה בזה הכרה בסמכות.

אם מדובר על החלטה סופית, האם זה לא יכול להתפרש שאם יש אפשרות לערער

ההחלטה עדיין אינה סופית? אם כך יוצא שאדם ניהל משפט בכל הדרגים, ואם יש

עוד אפשרות לערער עדיין לא רואים בפסק הדין החלטה סופית. האם לכך היתה

הכוונה?
היו"ר א' לין
זאת שאלה טובה, אבל נדמה לי שהתשובה נתונה בנוסח הסעיף עצמו: החלטתו

הסופית של בית המשפט". לא נאמר: בתנאי שניתנה החלטה סופית בעניו.
ד"ר ח' גולדווטר
יש גם תשובה אחרת. על השאלה הזאת. בסעיף 3 לחוק המקורי, כאשר המחוקק

רצה להתייחס לערעור, הוא דיבר על זה באופן מפורש, בסעיף 3 פיסקה (2)2

"הפסק אינו ניתן עוד לערעור". הפסק יכול להיות סופי אפילו הוא ניתן עוד

לערעור.

ר' סייבל;

אילו כתבנו בסעיף קטן (ה) "של אותו בית משפט", זה היה סביר?

ד"ר ח' גולדווטר;

כן" זה בהחלט יתרום לבהירות.

היו"ר א' לין;
לא נאמר כאן
ובלבד שעשה כן לפני שניתנה החלטה סופית לענין הסמכות.

נאמר: "החלטתו הסופית של בית המשפט" - הכוונה היא לאותו בית המשפט שעל

סמכותו מערערים.
ר' סייבל
אולי אפשר להבהיר ולכתוב: של אותו בית משפט.

היו"ר א' לין;

אפשר להדגיש את הדבר. היועצת המשפטית לועדה תציע את הנוסח המתאים כדי

להבהיר את הדבר.

ש' גוברמן;

בפיסקה הזאת התכוונו לאפשרות שבית המשפט הזר התייחס לשאלת הסמכות

בהחלטת ביניים.

היו"ר א' לין;

ואפשר לערער על סמכותו כל עוד אותו בית מש3ט לא נתן החלטה סופית.

מה אומר סעיף 2 להצעת החוק?
ד"ר ח' גולדווטר
הוא אומר שאם מדברים לא על אכיפה אלא על הכרה בפסק חוץ, למשל, כשלא

מדובר על תביעה כספית אלא על פסק הצהרתי, או שהנתבע מבקש להכיר בפסק

רזולטטי, אם ניתן לטובתו, כלומר דחית תביעה, סעיף 11 נזקק לסוגיה זאת,

ואנחנו מעונינים שהם בהליכים להכרה בפסק דין זר, להבחין מאכיפתו, גם אז

יחולו אותן הוראות.
היו"ר א' לין
בהקשר זה אני רוצה להעלות בעיה מסוימת. לאחרונה פנה אלי אדם ואמר

שבניו-יורק מתנהל משפט שלו בענין החזקת ילדים, הקונסוליה האמריקאית בארץ

לא נותנת לו אפשרות לנסוע לשם ולהתגונן, לא נותנים לו ויזה. אני חושב שאי

אפשר לאכוף פסק אם לא ניתנה לאדם אפשרות להתגונן.
ש' גוברמן
בסעיף 6(2) לחוק המקורי נאמר: "האפשרות שניתנה לנתבע לטעון טענותיו

ולהביא ראיותיו לפני מתו הפסק לא היתה, לדעת בית המשפט סבירה".
היו"ר א' לין
מה קורה אם אין שום חשיבות באכיפת פסק הדיו של אותה מדינה זרה

בישראל,. יש תשיבות רק לאכיפתו שם, אבל אותה מדינה לא נותנת לאדם לגו א

כדי להגו על זכויותיו? איו צורר לאכוף את פסק הדין הזר כאן, צריך לאכוף

אותו שם, אגל הוא צד מעורב בענין וצריך לאפשר לו להופיע, ולא נותנים לו

להופיע. האם יתכן שאנחנו נכבד פסקי דיו של מדינה שלא נותנת לאנשים לבוא

להתגונן ולשמור על זכויותיהם?

ר' סייגל;

במקרה כזה אני הייתי מוכן פורמלית לפנות לשגרירות ארצות-הברית ולהגיד

שאם מתנהל משפט נגד אדם זה לא סביר לא לאפשר לו להופיע.. זה לא נותו לאיש

שום חסינות. אם יש נקדו משפט פלילי, לא יבטיחו לו שום דגר. אני לא יודע. מה

תהיה תגובת ארצות-הגרית, אבל אני מוכו לפנות לשגרירות ארצות-הברית ולומר

שזה לא סביר לסרב כניסה לאדם שמתנהל נגדו משפט גבית משפט אמריקאי.

איו לאיש זכות מוקנית- אם אני הושג על העניו מן הצד שלנו, אני לא

יכול להתחייב להכניס לישראל כל מי שמתנהל נגדו משפט בארץ. יכולים להיות

הרבה מקרים שמתנהל כאו משפט נגד אדם שאני לא מוכן שיכנס ארצה - אויב, אדם

בעל עבר פלילי, איש מאפיה. אני חייג לחשוג גם על הצד השני, כי כל מה שאני

דורש אפשר גם לדרוש ממני. אני מוכו לפנות לאמריקאיים, אגל להגיד שיש חובה

- לא. כי אני לא מולו שעלינו תהיה חובה להכניס לארץ איש מאפיה או איש אש"ף

או איש נם עבר נאצי, נצטרר לתת לו להכנס רק מפני שמתנהל נגדו משפט"

היו"ר א' לין;

אעביר אליר את החומר שקיבלתי.

מ' וירשובסקי;

אני הושג שהצעת החוק היא תיקון סביר ואפשר לקבל אותה.

היו"ר א' לין;

אני מציע לקבל את הצעת החוק עם התיקוו שהציע מר סייבל: בסעיף 1(ג)
בסיפא ייאמר
החלטתו הסופית של אותו בית משפנו לעניו הסמכות.

הו חלט להעביר הצעת חוק אכיפת פסקי חוץ (תיקון מס' 3), עם תיקון

בסעיף 1(ג), לקריאה שניה ולקריאה שלישית

סיימנו את הדיון בסעיף זה. השעה 12, והדיוו בנושא הבא שעל סדר היום

נקבע לשעה 13500. אנחנו לא נוהגים להזמיו לאותה שעה את המוזמנים לכל

הסעיפים, אנחנו מזמינים אותם לשעה קבועה מראש כדי לחסון זמנם. אנחנו

מפסיקים עכשיו את הישיבה ונחדש אותה בשעה 13:00.

(הפסקה)



ד. חוק בחירות מוקדמות. (תעמולה ומימון),התשמ"ט-1989 - הצעת חה"כ ח' פורת

היו"ר א' לין;

אני מחדש את הישיבה. בדיון המוקדם במליאת הכנסת זכתה הצעת החוק

הפרטית עול חבר-הכנסת חנן פורת לתמיכתו של שר הפנים. במהלך הדיון- במליאה

העיר שר הפנים באשר לפעולות בט.ת מערכת הבחירות: שגובלות באלימות מילולית או

פעולות שאפשר לראותו בחריתות ואפילו מבשות את עושיהו. יתלו שגם על זה צריך

לתת את הדעת.

הצעת החוק עוסקת בקיצור תקופת תעמולת הבחירות ובקיצור הזמו לשידורי

תעמולה באמצעי התקשורת האלקטרוניים. השאלות. שמתעווררות בהקשר זה היא איר

לנהוג ברשימות חדשות, אם לקבוע מינימום שלצ תקצוב למפלגות קטנות, שהתוצאה

של השינוי בחוק לא תהיה פגיעה במפלגות קטנות.

חבר-הלכסת פורת מציע שאם הכנסת מתפזרת ומתקיימות בחירות לפני שעברו

שנתיים מיום הבחירות לכנסת היוצאת, נראה בהו בחירות מוקדמות ולא ניתן

למפלגות אותם משאבים שנותנים בבחירות במועדו.

אני רואה בהצעה זו תיקון חיובי ביותר. לאחר שנשמע. היום את מציע. ההצעה

ואת התגובות של נציגי משרד הפנים ומשרד המשפטים, נחליט איר להתקדם.

ח' פורת;

ראשית, אני מבקש להודות ליושב ראש הועדה שזרז את הדיוו בהצעת החוק.

אינני מייחס זאת לאיזה שהם ניחושים או משושים פוליטיים,אבל כל מי שקורא את

הדברים יודע שהם לא מנותקים מו המציאות הפוליטית שלנו ולכו חשוב שניתו

עליהם את הדעת.

החוק הוא גלמי, בוודאי יכולים לחול בו שינויים. אבל היסוד שלו, כפי

שנאמר כאן, שבבחירות שמתקיימות לפני שעברה מחצית התקופה הרגילה שביו

בחירות לבחירות, דהיינו פחות משנתיים, יקוצצו התקציבים שמיועדים למימון

המפלגות והזמנים לשידורי תעמולה באופו פרופורציוני לקיצור התקופה.

אני סבור שבכלל יש צורר לצמצם תעמולת הבחירות. לו היה הדבר בידינו

היינו צריכים לצמצם גם בשידורי התעמולה וגם במימוו. דומני שזו הם התחושה

בציבור.

החוק הזה עלול להיות לחוכא ואיטלולא, אם יוצעו חדשים לבקרים שינויי

חוק שיקבעו מימון מופרז, כדי שכאשר מחלקים אותו לשנים יגיעו לאותו סכום

שהיה מלכתחילה.

העקרון שבהצעה הוא שאם עברו פחות משנתיים מאז נערכו הבחירות, יש

להניח שהציבור מודע למפלגות, לרעיונות העיקריים שלהן, ואפשר לצמצם את משר

זמו התעמולה וגם את התקציבים.

אני מקבל את ההערות של שר הפנים, גם באשר לזמו מינימום למפלגות קטנות

וגם באשר למסגרת מינימום למפלגות חדשות. לא חשבתי על נקודות אלה בשעה

שהצעתי את הצעת החוק, אבל ניתן לצרף אותו להצעה.

במהלר הדיוו הטרומי בכנסת נשאלתי אם איו מקום לקבוע. מדד פרופורציוני

בדיוק לפי אורך התקופה שעברה ממועד הבחירות לכנסת היוצאת.
היו"ר א' לין
נדמה לי שחבר-הכנסת שבח וייס, שהיה היושב ראש באותה ישיבה, העיר זאת.
ח' פורת
אני חושב שאי אפשר לקבוע. יחס פרופורציוני מדוייק. המבנה חייב להיות.

מודולרי. אם עברו יותר משנתיים, הבחירות כבר לא כל כך מוקדמות. אולי אפשר

למצוא דרך לחלק לשלושה חלקים את התקופה שביו בחירות לבחירות. הכוונה

היתה לתת שתי יחידות זמן כדי לפשט את הדברים ככל האפשר,,

החוק הוא פשוט, ואני חושב שאם יתקבל הוא יהיה לברכה לתקציב והם נשמע

קצת פחות מלל.
היו"ר א' לין
לדעתי, צריך להעביר את הצעת החוק הזאת לקריאה ראשונה,. כדי שהכנסת

תקיים דיון מקיף בחוק, ולאחר מכו בועדה נקיים דיון מעמיק. אני רואה דחיפות

בחוק הזה. אני חושב שהחוק הזה דרוש נוכח העובדה שכל הזמו מדברים על אפשרות

של הפלת הממשלה,. בחירות מוקדמות. לדעתי, החוק הזה הוא חיוני

ואני רואה בו מידה לא קטנה של דחיפות. לפיכך אני מבקש לצמצם את ההערות

לאותם דברים שנחוצים לצורר העברת הצעת החוק לקריאה הראשונה.
ש' גוברמן
אדוני היושב ראש, אעיר רק הערה לסדר. יש לנו כאו חוק מסגרת אשר מתקו

שני חוקים. סעיף 1 דו בבחירות, סעיף 2 דו במימוו מפלגות. נושא מימוו

המפלגות שייך כולו לועדת הכספים של הכנסת.

ח' פורת;

אבל מליאת הכנסת העבירה את הצעת החוק לדיון בועדת החוקה חוק ומשפט.

ש' גוברמן;

כן. נדמה לי שאנחנו בעצם עוסקים כאו בשני חוקים, איו קשר חיוני ביו

שני חלקי החוק, לכל חלק זכות קיום בפני עצמו כתיקון לאותו חוק שהוא בא

לתקנו.
היו"ר א' לין
יתכו שנחלק את החוק לאחר הקריאה הראשונה. הנושא הוא אחד. נניח שתיקנו

רק את חוק הבחירות (דרכי תעמולה) בלי לעשות את התיקוו בחוק מימוו מפלגות,

האם השגנו את המטרה שרוצה להשיג חבר-הכנסת פורת? לא השגנו.

א' שילת;
נוצר מצב אפילו גרוע יותר
שידורי התעמולה מקוצצים, והכסף נשאר כולו

בידי המפלהות.
ר' מלחי
אני קצת מתפלאה על ההערה הטכנית של חברי מר גוברמן, כי לא אחת אנחנו

הולכים בדרר של חוק מסגרת שבא לתקו כמה חוקים באותו נושא. על אחת כמה

וכמה שהצעת החוק עומדת עכשיו אחרי קריאה טרומית, ולאחר הקריאה הראשונה

אפשר יהיה לחלק את החוק.

אני סבורה שגם אחרי קריאה ראשונה לא כדאי לחלק את הצעת החוק. אמנם

סעיף אחד נוגע למימוו וסעיף שני כביכול אינו נוגע למימוו - אני מדגישה:

כביכול - העניו הוא אותו עניו. גם סעיף 1 שלא נוגע למימוו בא לתת את

האמצעים למפלגות לניהול תעמולה. כאו הוא נותו בדרר מתו כסף וכאו הוא נותו

את זה בזמו שידור, שבמדינות אחרות עולה כסף, ואצלנו כיווו שיש רשות

ממלכתית ניתנים האמצעים עצמם במקום הכסף לצורר זה.



אני לא רואה הבדל בין שני הסניפים מבחינת. הנושא, ואני חושבת שטוב

לפחות בשלב הזה שהם יהיו במסגרת אחת.
היו"ר א' לין
מר שילת, יש לר הערות? לא. גב' תמר אדרי, יש הערות? לא, יש בהצעת

החוק דברים שהייתם רוצים לשנות בטרם נאשר העברת הצעת. החוק לקריאה ראשונה?

ת' אדרי;

בחוק מימון מפלגות. (תיקון מס' 8) נעשה תיקון עקיף לחוק הבחירות לכנסת

(דרכי תעמולה), ושם נקבע- לא שידורים של תעמולה בחירות בטלוויזיה אלא ב-21

הימים שלפני יום הבחירות, ובמקום 6 דקות יהיו 3 דקות - מדובר על הרדיו. זה

כבר קיים בחוק רגיל, לא רק לבחירות מוקדמות.

ח' פורת;

אולי כדאי כבר בשלב זה לשלב בהצעת החוק את ההערות של שר הפנים,

שנראות לי הגיוניות, כדי שהדברים לא יוגלו שוב כבקורת בעת הדיון במליאה.

היו"ר א' לין;

לא. ההערות האלה עומדות ברקע הדיון, נביא אותן בחשבון כשנדון בהצעת

החוק. אולי אנחנו צריכים כבר עכשיו לשקול אם צריר שהחוק הזה יפגע

במינימום שנקבע למפלגות קטנות ולמפלגות חדשות.

א' שילת;

מהי מפלגה קטנה? החוק מתייחס לשני מצבים: מפלגה שיש לה נציגות בכנסת

היוצאת ורשימה חדשה.

ת' אדרי;

מכסת המינימום היא 10 דקות בטלוויזיה לסיעה וגם לרשימה חדשה, 25 דקות

ברדיו לסיעה ולרשימה חדשה, ו לסיעות בכנסת היוצאת- יש עוד 6 דקות על כל חבר

כנסת. על פי הצעת החוק שלפני הועדה, כל המכסות יקוצצו לחצי, גם לותיקות

וגם לחדשות.

היו"ר א' לין;

ניקח לדוגמה סיעה גדולה, לליכוד יש 40 חברי כנסת, כמה זמן יהיה לסיעה

לאחר הקיצוץ המוצע?

ת' אדרי;

במקום 250 יהיו לליכוד 125 דקות בטלוויזיה.

מי וירשובסקי ;

אבל אם ניקח לדוגמה מפליגה כמו ר"צ או מפד"ל, שבאופן רגיל יש לה רק 40

דקות, לאחר הקיצוץ יהיו לה דק 20 דקות. זה לא סביר.
יצחק לוי
אני מציע להוסיף לחוק הם מיגבלה על נפח העתונות, שנקבע בחקיקה

עקיפה. חשוב לקבוע כאן הם מגלה על היקף המודעות שאפשר לפרסם בעתונות.

אני מציע לא לפגוע. במינימום אלא רק בתוספות שלפי מספר חברי הכנסת.

אני מציע שיישאר המינימום של 25 דקות שידור ברדיו ו-10 דקות בטלוויזיה,
המינימום ישאר לכולם, לסיעות
הגדולות והקטנות וגם לסיעות חדשות.

סיעה חדשה צריכה בעצם לקבל את המימון המלא, כי היא מעולם לא התמודדה

בבחירות. לפי הצעת החוק, יחידת המימון תקוצץ בחצי. אני לא מדבר עכשיו על

תעמולה, אני מדבר על מימון מפלגות. בענין מימון צריך למצוא נוסחה שמפלגות

חדשות לא ייפגעו.
היו "ר א' לין
נסכם קודם בענין התעמולה. ההצעה שלך בענין התעמולה מקובלת עלי.

המינימום לגבי כל המפלגות יישאר כפי שהוא היום - 10 דקות בטלוויזיה 25-1

דקות ברדיו. לא נפגע בזה. זמן השידור שנוסף לפי מספר חברי הסיעה בכנסת

היוצאת - יקוצץ בחצי .

לא נוסיף עכשיו הוראה בענין נפח העתונות כי עדיין איננו יודעים מה

אנחנו רוצים לכתוב כאן. נעשה זאת לאחר הקריאה הראשונה. אני יוצא מהנחה

שהצעת החוק הזאת דחופה ואנחנו עושים כרגע רק את השינויים המינימליים

הדרושים לצורר הקריאה הראשונה. כל הזמן מדברים על הפלת הממשלה ועל בחירות

מוקדמות, ולא הייתי רוצה שנלך לבחירות במימון ובזמני שידור כמו בבחירות

רגילות.

לפי החוק הקיים, איזה מימון מקבלות מפלגות חדשות?
א' שילת
לפי מספר החברים שהן מכניסות לכנסת.
יצחק לוי
אני מדבר על המקדמה. רשימה ותיקה כבר התמודדה בבחירות, היא כבר פחות

או יותר מוכרת בציבור.
א' שילת
רשימות חדשות לא מקבלות מקדמה אלא רק מימון לפי התוצאות.

ש' גוברמן;

בסעיף 16 לחוק מימון מפלגות נאמר: יי חברי הכנסת שנבחרו מרשימת

מועמדים שהוגשה מאת בוחרים - להבדיל מרשימת מועמדים שהוגשה מאת סיעה של

הכנסת היוצאת - יהיו, מיום כינוס הכנסת החדשה, סיעה לענין חוק זה (להלן -

סיעה חדשה), והוראותיו יחולו עליה בשינויים הבאים: (1) 85% מן הסכום

למימון הוצאות הבחירות ישולם לסיעה חדשה מיד לאחר שקיימה את התנאים

המפורטים בסעיף 6 (א) (1) עד (3 ) ,והתשלומים למימון הוצאותיה השוטפות - החל

בחודש שבו קיימה אותם תנאים; (2) תנאים מוקדמים לתשלום היתרה של 15%

מהוצאות הבחירות הם; (א) הסיעה החדשה לא הוציאה בתקופת הבחירות הוצאות

בחירות בסכום העולה במחצית על יחידת מימון אחת לכל מנדט שזכתה בו באותן

בחירות, או בסכום העולה ביותר ממחצית של שלוש יחידות מימון, לפי הגבוה

יותר; (ב) הסיעה החדשה לא קיבלה בתקופת הבחירות תרומות בניגוד לסעיף 3יי -

תרומות מתאגיד. יי(ג) מבקר המדינה אישר ליושב ראש הכנסת, על סמר בקורת

חשבונותיה של הסיעה החדשה, שלא חרגה מן ההגבלות האמורות בפיסקאות משנה (א)

ו "(ב)".
א' שילת
ברשויות המקומיות. יש מקדמה. בבחירות לכנסת. איו מקדמה לרשימות חדשות.
יצחק לוי
אם איו מקדמה, אין לי הערה.

מי וירשובסקי ;

עקרונית. יש לי בהחלט אהדה למגמה המוצעת. אבל אני רוצה לשאול שאלה.

אם יש בחירות מוקדמות, כנראה שהקיטוב והויכוח הציבורי הם גדולים מאד,

אחרת לא היתה הממשלה נופלת. האם אנחנו משרתים את הדמוקרטיה ואת ההסברה בכר

שאנחנו מקצצים? אם מצינים לקצר את תקופח. השידורים לשבועיים ולא יותר, אני

מביו. אני יכול גם להביו שמצמצמים את מימוו המפלגות. אבל לקצץ דווקא

בהסברה פרופר, אני שואל אם זה טוב.
היו"ר א' לין
שאלה מצוינת. כולנו זוכרים את תעמולת הבחירות באמצעי התקשורת

האלקטרוניים במערכת הבחירות האחרונה. נכוו, יש מפלגות קטנות שאולי הזמו לא

מספיק להן. אבל אני רוצה לקחת כמדד דווקא את המפלגות הגדולות. אתה לא חושב

שהיו יותר מדי גימיקים, השמצות למיניהו, קשקושים למיניהם. אם יעשו בחירות

חצי שנה או שנה לאחר הבחירות הקודמות, אי אפשר לתמצת את הויכוחים

היסודיים? כשאתה נותו הרבה זמו אפשר להתעסק בכל מיני דברים שוליים, כל

מיני טריקים. כשאתה נותו מוננו זמו, צריך להתייצב נוכח הבעיות המרכזיות

ולהתמודד אתו- הבעיות האמיתיות שבהו יש קיטוב הו הרבה יותר מצומצמות אם

הולכים לבחירות לאחר זמו קצר, כי לא עוסקים שוב פעם בבעיות הכלכלה, מדברים

על המשבר האמיתי.

א' רובינשטיין;

מקצרים גם את תקופת מאה ימי הצינון לעובדי ציבור?

היו"ר א' לין;

זה לא שייר לענין שלפנינו. כאשר הכנסת מחליטה על בחירות מוקדמות,

באותו חוק גופו מצמצמים את התקופה להתפטרות עובדי ציבור. בהצעת החוק
שלפנינו אנחנו עוסקים בנושא אחד
הזמו הקבוונ לתעמולת הבחירות והמימון

שקשור בזה.

ח" פורת;

כמי שמנוסה בענין אני יכול לומר שחצי מהמולה מוקדשת להכרה ונם

האנשים, להכרה ונם המוסדות. את החלק הזה בוודאי אפשר לצמצם אם הולכים

לבחירות מוקדמות. הסוגיה שבמשבר בדרך כלל תופסת מקום קטן. על כן הצמצום

מתבקש.
היו"ר א' לין
רבותי, אני מציע שאם יש עדר לחוק הזה, נונביר אותו לקריאה ראשונה, /נם
התיקוו
שומרים על מינימום זמני השידור למפלגות קטנות ולמפלגות חדשות.

בזמני המינימום אנחנו לא פוגעים.

י' לוי;

אני מביו שהתקופה של 42 יום היא לא רלוונטית. מהי התקופה לשידורי

תעמולה בתקשורת האלקטרונית?
ת' אדרי
לפי התיקון החדש , 21 ימים

י' לוי;

במקום 21 יום יהיו 15 ימים.

היו"ר א' לין;

למה 15? יהיו 10 ימים. אנחנו רוצים לקבוע. חצי הזמן.

י' לוי;

אי אפשר לתת פחות מ-15 ימים. אם יש 25 רשימות, ידברו מהבוקר עד

הלילה? אני חושב שבמקום 21 יום צריך לקבוע. 15.

ש' גוברמן;

אני לא בקי בנושא די הצורך. אני מבקש לשאול את המציע לגבי סעיף 2

בהצעת החוק. מדובר כאן על צמצום המימון. מדוע. אתה רוצה לצמצם את המימון

לרשימה חדשה. במה חטאה?

ר' מלחי ;

רשימה חדשה תקבל לאחר הבחירות אותו מימון פר מנדט שתקבל סיעה ותיקה.

מה שמנסה חברי להגיד, נדמה לי, שאותה מפלגה לא היתה בכנסת הקודמת, לא נהלה

מערכת בחירות לכנסת הקודמת, והיא מקבלת מחצית מסכום שלא קיבלה. אבל אני

חושבת שאין לזה תרופה.
ח' פורת
אי אפשר להפלות אותה לטובה.

ש' גוברמן;

אני שואל להגיון שעומד מאחורי הקיצוץ. יחידת המימון ניתנת לקביעה מדי

פעם בפעם על ידי ועדת הכספים של הכנסת.

היו"ר א' לין;

אומר גוברמן שזו הופעה ראשונה של המפלגה החדשה, האחרות כבר הלכו

לבחירות והסבירו בציבור את עמדתן. המפלגה החדשה רוצה להסביר עמדתה בפעם

הראשונה, צריך לשמור לה על המינימום שהגיע לה על פי החוק הקיים. אני חושב

שהוא צודק.

ש' גוברמן;

היא צריכה לקבל כמו קודמותיה כשהלכו לראשונה לבחירות.

י' לוי;

אתה מציע הפליה לטובה.



היו"ר א' לין;

זאת לא הפליה לטובה. למפלגות שיש להן סיעות בכנסת, יקוצץ המימון.

מפלגה שרצה לראשונה לבחירות" תקבל מימון על פי החוק הקיים. למה? כי זו

הופעתה הראשונה, היד לא קיצרה את תקופת הכהונה של הכנסת היוצאת, היא

מופיעה לראשונה לפני קהל הבוחרים לבקש אמונו. איו שום סיבה שמצבה יהיה

שונה אם שהבחירות הוקדמו או לא הוקדמו. לה איו חלק בהקדמת הבחירות. כך אני

מביו את ההגיון בהצעתו של מר גוברמן.
אי רובי נשטיין
אתה מציע לתת לה עדיפות בבחירות האלה?

היו"ר אי לין;

למה לא תהיה לה עדיפות? היא לא הופיע אף פעם בבחירות, הרשימות

האחרות כבר הופיעו.

א' רובינשטיין;

זה לא משנה. איו כאו אשראי מצטבר. מתמודדים בתוך פרק זמן, בתנאים של

שוויון.

היו"ר אי לין;

האם באמת קיים שוויון? מפלגה קיימת, שיש לה סיעה פעילה בכנסת, היא

מביאה לציבור את דברה, את פעילות חבריה, היא פועלת, יודעים כבר מה היא

מייצגת. זאת לא הופעתה הראשונה. אני רואה הרבה מאד הגיון בכר שלא יקופח

המימון של מפלגה חדשה, שכו לא היה לה חלק בהקדמת הבחירות, היא בכלל לא

השפיעה על הקדמת הבחירות.

א' רובינשטיין;

אגב, כשיש תמיכה ציבורית ברשימה, כל זה לא משנה שום דבר. חבר-הכנסת

וירשובסקי ואנוכי היינו ברשימה שהיו לה עשר דקות בטלוויזיה, לעומת שעות

שהיו לאחרים, מימון בכלל לא היה, והרשימה קיבלה 15 מנדטים. היו מפלגות

אחרות שהשקיעו הוו ולא הגיעו לכנסת. היתה רשימה דתית בבחירות לכנסת זאת

שהשקיעה סכומים גדולים מאד ולא עברה את אחוז החסימה. כלומר, זה לא משפיע.

לפגוע בעקרו ו השוויון, דהיינו שבאותה מערכת בחירות עצמה אחד יקבל

יותר ושני יקבל פחות - זה מקרה הפוך למקרה של פסק דין ברמן, אולי זו הפרה

של סעיף 4 בכיווו הפור.

חי פורת;

אם מפלגה ותיקה מקבלת יותר, אסור לקפח מפלגה חדשה. זה הגיוני, וזה גם

מה שאמרנו שלא לפגוע במינימום זמו שידור, אבל שמפלגה חדשה תקבל פי שנים

לכל חבר שתכניס לכנסת, נראה לי שזה דבר שלא נוכל לעמוד בו.

א' שילת;

נראה לי שבסעיף 2 להצעה חסר איזה שהוא מנגנון. סעיף 3 לחוק הקיים

אומר שהמימון של הוצאות הבחירות יהיה לפי יחידת מימוו אחת. בא חבר-הכנסת

פורת ומציע לחתוך את היחידה הזאת לחצי. אבל מהי יחידת המימוו? סעיף

ההגדרות אומר שיחידת המימוו היא סכום שקבעה ועדת הכספים של הכנסת. אנחנו

אומרים שבבחירות מוקדמות המימון יהיה חצי מהיחידה שתיקבע ועדת הכספים. אבל

ועדת הכספים תוכל לקבוע סכום כפול.



היו"ר א' לין;

הבעיה ידועה לנו, חבר-הכנסת פורת העלה אותה, אבל כרגע אין לנו פתרון.

יש הצעת חוק של חברי הכנסת רובינשטיין וו-ו כהן, שאולי תעבור. כרגע. איו לנו

פתרון.
א' שילת
אפשר לפתור את הבעיה. אפשר לקבוע: חצי מיחידת המימון שנקבעה ערב

הבחירות הקודמת בתוספת הצמדה.

היו"ר א' לין;

אני מוכן ללכת בדרך הזאת, כדי שאי אפשר יהיה לעקוף את הוראת החוק

הזאת. לדעתי, במצב הקיים מפזרים כסף.

א' רובינשטיין;

הכסף הציבורי משחית את המפלגות. אמר לי חבר כנסת ממפלגה גדולה:

הגענו למצב כזה שאי אפשר להזיז אדם בלי לשלם לו. איו כמעט פעולות התנדבות.

זה מעודד בזבוז.
היו"ר א' לין
אני מציע להעביר את הצעת החוק של חבר-הכנסת פורת לקריאה ראשונה עם
התיקונים שקיבלנו
התיקוו שהציע חבר-הכנסת לוי שלא לפגוע במינימום זמני

שידור למפלגות קטנות וחדשות; במקום 42 ימים צריו לכתוב 13 ימים, כקבוע

בחוק היום; וההצעה של מר שילת שיחידת מימון תהיה היחידה שנקבעה לבחירות

הקודמות בתוספת הצמדה למדד כמקובל.
מ' וירשובסקי
אדוני היושב ראש, אולי תהיה מולו לדחות את ההצבעה לישיבה הקרובה. לא

היה סיפק בידי להוועץ בחברי. איו לי התנגדות להצעה, אבל הנושא הוא רגיש.
היו"ר א' לין
לא כדאי לדחות. אם נדחה את ההצבעה למחר, אני לא בטוח שלא יתחיל דיוו

מחדש. הבה נאשר את הצעת החוק לקריאה ראשונה . כולנו מסכימים לרעיון של

הצעת החוק, שר הפנים נתו הסכמתו.

מ' וירשובסקי;

כל מה שאני מבקש הוא שההצבעה תהיה מחר בבוקר, כדי שאוכל להוועץ

בחברי .
היו "ר א' לין
אני לא רוצה שנתחיל בדיון מחדש. יש לנו סדר יום עמוס. אני מציע לאשר

היום את הצעת החוק, ואם יהיה לך ערעור - תבקש רביזיה ואנחנו נתמוך בבקשתך.
מ' וירשובסקי
אני מקבל הצעת היושב ראש.
היו"ר א' לין
הוחלט להעביר הצעת חוק בחירות מוקדמות (תעמולה ומימון)

לקריאה ראשונה.

ש' גוברמן

אדוני היושב ראש, בסעיף 1(2) במקום "בסעיף 20 לחוק" צריו להיות:

בסעיף 20ב.

ר' מלחי ;

אם רוצים ללכת לקראת המפלגות הקטנות בנושא המימון, אפשר ללכת בדרך

שהלכנו בענין זמן תעמולה ברדיו, כלומר לקבוע איזה שהוא מינימום.

היו"ר א' לין;

חברי הכנסת לוי ורובינשטיין התנגדו, ואני מקבל כרגע את עמדתם, כי אני

רוצה שאת הויכוחים האלה ננהל אחרי שהצעת החוק תעבור קריאה ראשונה, נראה גם

איר המפלגות מגיבות על זה.

ש' גוברמן;

יתכן שהחוק הזה צריך רוב מוחלט בקריאה הראשונה במליאת הכנסת, משום

שעלולה להיות טענה של חוסר שוויון.

מ' וירשובסקי;

אני חושב שמגדילים את השוויון.

בשבוע שעבר, בדיון על התיקון בחוק הבחירות בעניו הצבעה בחוץ לארץ,

השאלה התעוררה. אין לי כל ספק שבאותו ענין צריך היה רוב של 61 מחברי

הכנסת, למרות שחבר-הכנסת שבח וייס טען בלהט נגד זה. לעומת זאת, את החוק

שלפנינו אני רואה כחוק טכני.

היו"ר א' לין;

באותה מידה אפשר להגיד שהחוק הקיים היום צריך תמיכה של 61 חברי כנסת.

ר' מלחי;

הוא באמת צריך, והיה חוק תשריר.

א' רובינשטיין;

זה לא אותו דבר.

הי ו "ר א' לין;

רשמנו את ההערה לפנינו .

ר' מלחי;

הטענה שנטענה כאן בדבר פגיעה של צורת המימון החדשה במפלגות שלא

השתתפו בבחירות, יכולה להטען בדבר פגיעה בשוויון" כן גם אני, כמו חברי מר

גוברמן, הייתי מעדיפה שהחוק יעבור בקולות 61 חברי הכנסת,,



א. הצעות לסדר היום
מ' וירשובסקי
ברשימת הנושאים שהועדה תספיק לדון בהם עד לפגרת הפסח אני מקווה

שיהיה הם נושא האזנות סתר. אני מבין שהיושב ראש עושה מאמצים לכלול אח.

הנושא בסזר היום. אני מבקש שיתקיים דיון בנושא. הדיון בנושא כבר התחיל פעם

בועדה אבל לא הסתיים.

היו"ר א' לין;

אולי כדאי שנשלב את הדיוו בנושא זה אם הדיון שאנחנו מקיימים בהצעתו

של חבר-הכנסת לוי במעצר חשודים וזכויותיהם.

מ' וירשובסקי;

זה לא אותו נושא.

א' רובינשטיין;

לאחרונה נעצר ונכבל באזיקים פרופסור לרפואה שעמד לצאת במשלחת

לרומניה. אדם מך הישוב, שלא היה לו עבר פלילי ולא היתה סכנה שיימלט מו

הארץ. בעצם המשטרה והעתונות חיסלו את האיש הזה לא רק בטרם משפט אלא גם

בטרם אישום. אמרו שהוא אנס חולות ואחיות. אדם יכול לצאת מדונתו או להתאבד

בגלל טיפות משטרתי כזה, והכל עוד לפני שהוגש נגדו כתב אישום. אני מכיר

שמרטו ת במדינות אחרות, ואני אומר במלוא האחריות שאיו שם דבר דומה לזה..
היו "ר א' לין
שתי בעיות רציניות: המעצר ופרסום חומר חקירה. גם תנאי המעצר הם בעיה

חמורה.

אני רוצה לדווח לוועדה. בעקבות ההצעה של חבר-הכנסת לוי, ביקשתי להזמין

את שר המשטרה ואת המפכ"ל היוצא והמפכ"ל הנכנס לדיון עקרוני בנושא זה.
המשטרה הרימה גבות
בשביל מה צריך את השר לענין זה... כתבתי מכתב לשר

המשטרה, אמרתי שאנחנו צריכים לדוו בסוגיה זו, והשאלה הראשונה היא מתי

מחליטה המשטרה לעצור חשודים, באיזה תנאים הם נעצרים, מה השיקולים למשך

תקופת המעצר, איר מבצעים את המעצר, אין מונעים פגיעה מיותרת בפרט, איר

מונעים הדלפה של חומר החקירה וכוי ולוי. התשובה שקיבלתי משר המשטרה היתה

שהאנשים המתאימים לדיוו בנושא זה הם היועצת המשפטית ואלכס איש-שלום, עוזר

ראש אגף חקירות.

אני דוחה את התשובה הזאת בשאט נפש. דיון עקרוני בנושא הזה חייב להיות

ונם שר המשטרה ועם המפכ"ל. זה אחד הנושאים המרכזיים באשר לזכויות יסוד של

האדם. אמסור לחברי הועדה את חליפת המכתבים שלי עם השר, כדי שתראו עד כמה

אנחנו רציניים, איך אנחנו מעבירים נושא, ואיזה תשובות אנחנו מקבלים,

ותשפטו בעצמכם מי רציני ומי בלתי רציני. אני דוחה את התשובה שקיבלתי

ואודיע לשר שהוא חייב להופיע לפני הועדה, ביחד עם המפכ"ל היוצא והמפכ"ל

הנכנס.

א' רובינשטיין;

אני מבקש התייחסות ספציפית לפרשה של פרופ'- קרא ס. במקרה הזה הגיעה

המשטרה לשיא של הכפשת אדם. זה אחד המקרים הכי קיצוניים. לא ראיתי דברים

כאלה בעתונות האמריקאית.

אני מוסיף שאלה בדבר מקרה שעלה בכנסת. אדם חרדי נעצר בשבת על חוב 200

שקל ארנונה. ושר המשטרה עולה לדוו הכנסת ואומר: מי שלא רוצה דבר כזה בשבת,

שישלם ארנונה.



היו"ר א' לין;

אותו מקרה לא היה באדם חף מפשע אלא מסרבן מועד, שבאופן קבוע היה ברור

מהבית.

י' לוי;

מעניו לענין באותו ענין. אינני רואה את חוק ההסמכה ברשימת החוקים

שהועדה תדון בהט עד לפגרה. אני מביו שבשרימה יש רק נושאים חדשים, והנושאים

שכבר התחלנו לדוו בהם - נמשיך לדון.

היו"ר א' לין;

כו.

מ' וירשובסקי;

אדוני היושב ראש, אני לא חושב שאפשר לקשור נושא האזנות סתר עם נושא

המעצרים. אני כבר רואה איזה דיון חריף יהיה בנושא המעצרים. אני מבקש דיון

נפרד בנושא האזנות סתר.

היו"ר אי לין;

קיבלתי.

תודה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:00)

קוד המקור של הנתונים