ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 24/01/1990

צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - איגוד ערים באזור רמת-גן. בני-ברק וגבעתיים) ובתי מטבחיים. שחיטה ופיקוח וטרינרי) התש"ז - 1990; צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - איגודי ערים (שירותי כבאות, התש"ן-1990; תקנות המקרקעין (דרכי ההינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף), התשמ"ט-1989; תקנות המקרקעין הוצאות החלות על המתנתק מהמערכת המרכזית בבית המשותף), התשמ"ט - 1989

פרוטוקול

 
מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 102

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

מיום רביעי. כ"ז בטבת. התש"ז - 24 בינואר. 1990. שעה 09:00
נכחו
חבריי הוועדה: א' לין - היו"ר

מ' וירשובסקי

יצחק לוי

אי רובינשטיין
מוזמנים
ל' משיח - משרי המשפטים

י' אזר - מחלקה משפטית. משרד הפנים

ת' פנחסוביץ - משרד המשפטים

י י כהן - אגרי רישופ מקרקעין. משרד המשפטים

ז' אפיק - ייעץ משפטי. משרד האנרגיה

י' נוברסקי - מנהל האגף לשימור אנרגיה. משרד האנרגיה
יועצת משפטית
ר' מלחי
מזכירת הוועדה
ד' ואג

רשמה: ש' צהר
סדר היום
א. צו סדר הדין הפלילי ועבירות קנס - איגוד ערים באזור רמת גן,

בני ברק וגבעתיים (בתי מטבחיים, שהיטה ופיקוח וטרינרי).

התש" 1009.

ב. צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - איגודי ערים (שירותי בבאות),

התש"ן-1990.

ג. תקנות המקרקעין (הוצאות החלות על המתנתק מהמערכת המרכזית

בבית משותף). התשמ"ט - 1989.

ד. תקנות המקרקעין (דרכי ההינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף),

הת'ימט-1989.



א. צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - איגוד ערים באזור רמת-גן. בני-ברק

וגבעתיים) ובתי מטבחיים. שחיטה ופיקוח וטרינרי) התש"ז - 1990.
היו"ר א' לין
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. על סדר היום

שלנו מספר נושאים. הנושא הראשון שעל סדר היום שלנו - 'גו סדר הדין הפלילי

(עבירות קנס - איגוד ערים באיזור רמת גו, בני ברק, וגבעתיים) (בתי מטבחיים,

שחיטה ופיקוח וטרינרי), כאשר רוצים להפוד מספר עבירות לעבירות קנס. מר אזר,

אולי תסביר לנו את הדברים.

איגוד ערים זה הוציא חוק עזר שעניינו שחיטת עופות, פיקוח וטרינרי ופיקוח

על כלבים, ועכשיו רוצים לאכוף את הוראות חוק העזר. לשם כד הוציאו קודם כל חוק

עזר, ואת הוראות חוק העזר רוצים להפוד לעבירות קנס. ולאכוף אותו.

כיום נשפטים העברניים בבתי משפט עירוניים, ועכשיו רוצים להפוך את העבירות

האלה לעבירות של ברירת קנס.
היו"ר א' לין
העריכה של הטיוטה שמונחת לפני אינה מוצאת חן בעיני. מדוע לא לצייז את

העבירות, ולצדן את סכום הקנס על כל עבירה, כד שכל המסתכל בזה יידע מה הקנס על

כל עבירה. אדם רגיל ההקורא את הכתוב כאז לא יכול להבין באיזו עבירה מדובר ומה

הקנס המוטל בגין ביצוע כל עבירה. אני פשוט לא מבין מדוע צריך לערוד את זה כד.
י' אזר
בחוק העזר איננו יודעים באיזו עבירה בדיוק מדובר. הצו שלפנינו ערוד

בעקבות צווים אחרים שקדמו לו בנוגע לחוקי עזר של עיריות ורשויות מקומיות. כד

ערוכים כל הצווים.
היו"ר א' לין
אני יודע שכד הם ערוכים. אבל לא ברור לי מדוע הם עדוכים כך שהאזרח הרגיל

לא יכול להבין במה המדובר.
י' אזר
הפקח נותן לאזרח את הדו''ח, ובדו"ח צויין העבידה.
היו"ר א' לין
נראה לי הרבה יותר מסודר והגיוני לציין בצד העביר- את גובה הקנס, וכך

יידע כל אזרח באיזו עבירה ובאיזה קנס מדובר. מדוע העריכה הבלתי הגיונית והבלתי

מובנת הזאת? האם רק מפני שכך נהגו לעשות במשך 30 השנים האחרונות צריך להמשיך

לעשות כר גם להבא?

אני קורא בצו שהכינותם ואינני יכול להבין ממנו מה הקנס עבור איזו עבירה.

מדובר בענישה פלילית, אז מדוע אסור שהאזרח יבין מהנוסח מה גובה הקנס שיוטל

עליו בגין איזו עבירה? הדבר פשוט לא מובן לי. האם יושבים אצלכם משפטנים שאין

להם מה לעשות ולכו מסבכים את הדברים בכוונה?



אני לא אאשר היום את הצו הזה. אני מבקש שיכתבו את הדברים בלשון בני-אדם

כמו שצריך. שיערכו את זה מחדש. אני רוצה לראות צו שבו מפורטות העבירות השונות

וליד כל אחת מהז הקנס, כדי שיהיה ברור לכל אחד במה בדיוק מדובר.

אני מברר שהדברים ייערכו בצורה כזו שכל מי שיקרא בהם יבין במה מדובר, ולא

על פי הסברים בעל פה, ומבלי שיהיה צורר לעיין בחוק עצמו. אנחנו רוצים שהדברים

יהיו כתובים בצורה ברורה. בטור אחד יצויין המעשה והציטטה של הסעיף בחוק;

ובטור השמאלי יצויין נובה הקנס על אותה עבירה.
יי אזר
מאחר וגובה הקנס מתעדכז בדרר כלל אחת לחצי שנה, קבענו אותיות לנוחיות

הפרסום, והערכים משתנים כאמור מדי פעם.
ל' משיח
המינוח בצורה של אותיות זה ענין של נוחיות לצורר העידכון. לגבי הפירוט של

העבירות, אפשר כמובן לפרט אותן. העבירות מוגדרות כחוק העזר לפי הסעיף המופיע

בטור בי. אבל אין כעיח לפרט את תעביר ת השונות.
היו"ר א' לין
אני מבקש שתנסהו את הצו בצורה ברורה ביותר, כדי שנראה באיזו עבירה מדובר

ומה גובה הקנס שיוטל. כשנראה את הצו ערוד בצורה יותר מסודרת וברורה נשמח לאשר

אותו.

הוחלט - לדון שוב בצי הנ"ל אחרי שינוסה לפי בקשת יו"ר הוועדה כנ"ל.

ב. צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - איגודי ערים (שירותי כבאות,התש"ן-1990
היו"ר א' לין
אני חושב שהקנסות בצו הזה לא יכולים להשכר נמוכים כפי שהם מופיעם כאן. כי

הרי מדובר בסכנת שריפה. איסור להתקין מתקן העלול לגרום לבערה ולהתפשטות אש-.

איסור להתקין מתקן בסמור לחומר דליק; איסור להבעיר אש בשטח פתוח; איסור לשפור

חומר דליק. לא נראה לי שעל מעשים כאלה, העלולים לגרום לשריפה, מטילים קנס כספי

קטן כל כד.
ל' משיח
הקנס הקבוע בחוק לעבירות אלה כאשר מביאים אותם בפני בית משפט הוא 1.200

שקל. זה הקנס המירבי. אם אנחנו רורצים להפור את זה לעבירות קנס אנחנו אל

יכולים לקבוע קנס בסכום העולה על הסכום המירבי הקבוע בחוק סדר הדין הפלילי.

והסכום המירבי הקבוע שם על עבירות קנס הוא 225 שקלל, והוא מאודכן מדי פעם.
היו"ר א' לין
תביאו תיקון לחוק סדר הדיו הפלילי, כי את הסכום הזה צריר להעלות. לא יתכן

שהקנס על עבירות מהסוג הזח יהיה 120 שקל. צריך להעלות את התקרה של ברירת הקנס

המכסימלית. ובאותה מסגרת לכלול מספר גדול יותר של עבירות.

ל' משיח;

מדובר כאן בעבירות של אי נקיטה אמצעי מניעה, ולא במי שגרם לדליקה, והקנס

המכסימלי הוא 225 שקל.
היו"ר א' לין
אי נקיטה באמעי מניעה הוא הדבר שיכול לגרום לדליקה, והקנס על דבר כזה לא

יתכן שיהיה פעוט כל כך.
ר' מלחי
את הסכומים קובע החוק בכפוף לתיאומים שיש לו סמכות לעשות. אלה דברים

שנקבעו בוועדת החוקה חוק ומשפט, ואפשר כמובן לשנות אותם, אכל בחוק.
היו"ר א' לין
אני מוכן שזו תהיה עבירת קנס, אכל צריך להגביה את התקרה כדי שנוכל להכניס

מסגרת רחבה של נושאים.
מ' וירשובסקי
ברירת קנס עושים בדרר כללי כשמדובר בעבירה המונית. אר מאחר והדברים בהם

מדובר כאן אינם כגדר עבירה המונית, הייתי מציע לא לקבוע ברירות קנס על העביורת

האלה, ולהשאיר זאת לתובע ולבית המשפט. אני לא מסכים לדעת יושב ראש הוועדה

להעלות ברירת קנס שגרתית לסכום העולה על 120 שקל. אבל אם זה לא שגרתי, הייתי

משאיר זאת כעבירה רגילה שבית המשפט דן בה,
היו"ר א' לין
מאחר ואנחנו מכירים את מידת אכיפת החוק בנושאים האלה לא הייתי יוצא מתור

ההנהה שאין מקום לברירת קנס. אבל לא יתכן שתקרת הקנס על עבירה כזו תהיה 225

שקל בלבד,
לי משיה
אחרי הכל מדובר באן בברירת קנס. בהליר שאיננו מתנהל בפני בית-משפט, כאשר

אנחנו יודעים שלא כל אחד מבקש להישפט. זה הליר מינהלי, ובהליך מינהלי אי אפשר

לקבוע סכומים גבוהים.
היו"ר א' לין
ברירת קנס זה לא הליך מינהלי, אלא הליך משפטי לכל דבר כאשר ניתנת לאדם

האפשרות לשלם קנס במקום להישפט בפני בית משפט.
ל' משיח
הטלת הקנס נעשית על ידי הרשות המינהלית. ולא על ירי בית משפט.
היו"ר א' לין
זה בכל זאת לא הליך מינהלי, אלא הליך משפטי טהור שבו ניתנת לאדם אפשרות

לשלם קנס במקום לעמוד בפני בית משפט. עבירות מינהליות זה הליך מינהלי. אבל פה

מדובר בעבירות שבגינן היה צריך לעמוד בפני בית משפט. וניתנת האפשרות לשלם קנס

במקום להופיע בפני בית המפשט.

כשמדובר בדברים שיכולים לגרום לשריפה ומהווים סכנה לציבור נראה לי שצריך

להלחם בהם בצורה יותר רצינית, וספק אם יש באו מקום לברירת קנס,



לא הייתי שולל קנס בגובה של 225 ש"ח למקרה של עבירה ראשונה שיש בה סכנה

לדליקה. אולי תוכלו לנסח את התקנות כר שבמקרה של עבירה ראשונה כזו תהיה ברירת

קנס, ואם עבר האיש עבירה שניה כזו לא תהיה ברירת קנס. כשיונח לפנינו ההומר

בעריכה החדשה שלו אנחנו נשקול לאשר 225 ש"ח ברירת קנס על עבירה ראשונה. אבל

כאשר יחזור ויסכן את הציבור בשריפה שוב ושוב לא יתכן שישלם קנס כספי.

לי משיה;

אני רוצה לציין שהדבר הזה לא צריך להיקבע בצו עצמו, אף שאפשר לעשות זאת.

זה ענין של מדיניות.
היו"ר א' לין
אם אפשר לעשות זאת בצו עצמו. אני מעדיף שכר זה ייעשה.

אני מבקש לחזור ולציין שאיננו יכולים לאשר הלום את צו סדרי הדין הפלילי

(עבירות קנס - איגודי ערים (שירותי כבאות), ואנחנו מבקשים שתנסחו אותו בצורה

ברורה יותר, כדי שיהיה ברור באיזו עבירה מדובר ומה סכום הקנס. וכמו כן תשקלו

את הערתי באשר לברירת קנס במקרה של עבירה ראשונה בלבד.

הוחלט - לדחות אישור הצו כהצעת יו"ר הוועדה. כנ"ל.

ג. תקנות המקרקעין הוצאות החלות על המתנתק מהמערכת המרכזית בבית המשותף).

התשמ"ט - 1989.
היו"ר א' לין
הסעיף הבא בסדר היום שלנו - תקנות של שר המשפטים הקשורות להינתקות

מהמערכת המרכזית בבית משותף.

אני מציע שנקרא את הסעיפים, נקבל עליהם הסבר, נעיר הערותינו, ונאשר אותן

אם נמצא לנכון לעשות כן.
יצחק לוי
האם יש תקנות קודמות בענין זה?
היו"ר א' לין
לא. אלה התקנות הראשונות לצורר ארכיפת החוק הזה.
י' כהן
התקנות כבר היו לפני הוועדה. ההערות של הוועדה בישיבה הקודמת התייחסו

לתקנות של שר האנרגיה, ולא לתקנות האלה.

התקנות האלה התבססו על דעת מומחים של משרד האנרגיה על שיעור החסכון שבעל

הדירה נושא כשהוא מנתק את דירתו מהמערכת הכללית. לית מאן דפליג שאין חסכון

טוטלי. אם בעל דירה מנתק את דירתו מהמערכת הכללית הוא בכל זתא צריך להשתתף

בחלק מסויימת מהוצאות הפעלת כל המערבת. אחוזי ההשתתפות נקבעו לפי בדיקה של

משרד האנרגיה, ולא של משרד המשפטים.
היו"ר א' לין
מדובר בהשתתפותו של הדייר המנותק בהוצאות השוטפות לאחר שההתנתקות בוצעה.

נדוןן בזה בהמשך הדברים ונראה על מה מסתמכים שיעורי האחוזים המוטלים עליו. קודם

כל צרי- לומר אלו הוצאות מוטלות עליו לגבי עצם ביצוע פעולת ההינתקות, והאם

מוצדק להטיל עליו הוצאות אלה. למעשה יש עליו הוצאות כפולות: האחת, קשורה בעצם

פעולת ההינתקות; השניה. חלקו בהחזקת המתקנים אחרי שההינתקות כבר בוצעה.

תקנה 1 (1) (2) - הוצאות הכרוכות בהינתקות
מ' וירשובסקי
כתלב: כל ההוצאות הכרוכות בהינתקות, לרבות אלה, אלה הוצאות אחרות יש?
היו"ר א' לין
אין יועים זאת. זה יכול להשתנות מבית לבית. התפיסה היתה שאי אפשר לעשות

רשימה סגורה לחלוטין, אבל מדגישים דברים מסויימים כדי שלא ישמשו אחר כך נושא

לוויכיח.

הכוונה היא שהמנתק ישלים את כל ההוצאית הקשורות בניתוק הפיסי, בהתאם

לתלונות. בנוסף לאלו רצינו להבהיר שאם כתוצאה מהניתוק הפיסי של 5 או 10

רדייאטורים בדירה שלו צריר לבצע שינויים בצנרת המרכזית כדי ששאר הדירות יקבלו

אספקת מים סדירה, אז נם ההוצאות האלו יחולו עליו, אם כתוצאה מההינתקות שלו

יהיה צורר בחיבורים שונים בדירת השכו, למשל. הוא יהיה צריר לשאת בהוצאות האלה.

זו היתה הכוונה.

זו היתה הכוונה.
היו"ר א' לין
הכוונה היא שאיש מהשכנים לא ישא בהוצאות כתוצאה מהינתקותו של השכן.
ז' אפיק
שהמערכת תתפקד בצירה נאותה וסדירה לאחר הניתוק שלו, ושהשכנים לא ישאו בהוצאות

שנגרעו בשל ההינתקות שלו.
היו"ר א' לין
י

תקנית המקרקעין, יחולו על המבקש להינתק מהמערכת הכללית. נציגות הבית היא לו

שתזמין את המומחה.
יצחק לוי
בתקנה 8(ג) של משרד האנרגיה נאמר: נתברר לנציגות הביר. כי- דרישה מומחיות

לבדיקה כאמור כסעיף קטן (או, רשאית היא להזמין מומחה לביצוע הבדיקה, זאת אומרת

ששיי.ול הדעת בקשר להזמנת המומחה היא של נציגות הבית. האם אין כאן מקום לחשש

שועד הבית יזמין מומהה גם כשאין צורך בו, או שיזמין מומחה יקר במיוחד, או

אפילו שלושה מומחים אחרי שיטעו שהמומחה הראשון אינו מספק אותו וכו'. וכך אנחנו

יוצרים מצב מסויים שלבעל הדירה הרוצה להינתק אין שום אפשרות להתערב בהזמנת

המומחים, כאשר ועד הבית רוצה להציק לו על שהוא רוצה להינתק מהמערכת הכללית.
היו"ר א' לין
אני מציע שכאשר נדון בתקנות של שר האנרגיה לגבי הזמנת מומחים נשקול אם לא

צריך לסייג את עצם שיקול הדעת לגבי הזמנת מומחה,

הבה נסתכל על זה עבשיו רק בהיבט של חובת תשלום ההוצאות. ברור שכדאי

להזמין מומחה, שאם לא כן יהיו ויכוחים בלתי פוסקים בין הדיירים עצמם. כמו כן

ברור שהדייר הרוצה להינתק הוא זה שצריך לשאת בהוצאות התשלום למומחה.
מ' וירשובסקי
מי הפוסק בסכסוכים שביו קדיירים לדייר המיתנתק?
היו"ר א' לין
כזמנו הכנסנו סעיף מיוחד בענין זה,
ז' אפיק
המפקח לפי חוק המקרקעין.
י' כהן
בזמן האחרון ניתן פסק דין של בית המשפט העליון שקבע, בין היתר, שחובה על

בעל חרירה לשאת בהוצאות המומחה,

הוחלט- לאשר תקנה (1) (2)

תקנה 2 - הוצאורת להחזקה תקינה
היו"ר א' לין
הוצאות הדרושות להחזקה תקינה שלל המערכה מרכזית, לרבות תיקונים והחלפת

מיתקן, מדוע צריך הדייר שניתק עצמי מהמערכת להיות אחראי להחלפת מיתקן?
ר' מלחי
זה נובע מסעיף ג- בחוק שקיבלנו בוועדה האומר: הינתקות כאמור בסעיף קטן

(א) לא תיגרע מזכויותיו של בעל הדירה במערכת שניתק ממנה. ולא תפטור אותו

מהחובה לשאת בהוצאות הדרישות להחזקתה התקינה,
א' רובינשטיין
הסברנו שאם למשל 50% מהדיירים ינתקו- עצמם מהמערכת הכללית, הרי הוצאות

ההחזקה של הנותרים יוכפלו. ואין לזה הצדקה.
י' כהן
זה נובע מהגדרת החוק: לגבי מה זה רכוש משותף, ומיתקן הסקח היא רכוש משותף.
היו"ר א' לין
אבל הוא היתנתק מהרכוש המשותף הזה הרכוש המשותף הזה לא משמש לו מקור

חיים יותר, הוא פסק לינוק חום מהרכוש המשותף הזה.
ז' אפיק
אני רוצה לעזוב את הצד המשפטי שזה רכוש משותף. אבל הגישה שלנו במשך כל

השנים היתה שהמיתנתק ממשיך להיות בלעים של המערכת המשותפת, למרות שניתוק עצמו

מממנו. ואנחנו רוצים לחסוך ממנו מה שנחסך ולא מה שנגרם. לכן גם הגישה שהוא

חייב לשאת בכל ההוצאות של החזקת המערכת, לרבות החלפתה כאשר הוא ממשיך להיות

בעלים, והחסכון הוא בסולר שנחסר כתוצאה מזה שהוא מנותק, מהמערכת.

היו"ר א' לין

האמת היא שהחוק נותן פה תשובה לענין, ומאחר ואיננו יכולים לשנות את החוק

איננו יכולים גם להתווכח עם התפיסה הגלומה בו.

הוחלט - לאשר תקנה 2.

תקנה 3 (א) (ג) (2) (3) (ב) - הוצאות שוטפות
היו"ר א' לין
מר נוברסקי, האם האחוזים האלה הם תוצאה של בדיקת הנדסית?
י' נוברסקי
למומחים שונים יש דעות שונות בנדון. הנתונים האלה משתנים לפי סוג המערכת,

לפי האיזור. לפי מצב התחזוקה כונסה ועדה המינוי של מנכ"ל משרד הפנים

ההשתתפות גופים הנדסאיים שונים. משרד האנרגיה, יועצים חיצוניים, מכון התקנים

ומרכז הבנייה, ואחרי התלבויות קבעה הוועדה את המספרים המופיעים כאן,
יצחק לוי
לגבי התפיסה של תקנה מספר 3, מדוע אותו אדם צריך להשתתף בהוצאות השוטפות?

מובן לי מרוע הוא צריך להשתתף בהוצאות ההחזקה, אבל מדוע גם בהוצאות השוטפות?
היו"ר א' לין
י

הנותרות. בתיחזוק השוטף יש שני מרכיבים: האחד - הוצאות קבועות; השני - הוצאות

שמשתנות על פי מידת הצריכה והיקף הצריכה.
י' נוברסקי
לה צריכת אנרגיה. צריכת האנרגיה היא קודם כל להפסדים עצמיים של דוד המים

החמים מהארובה של הדור נפלטים גזים המים. והחימום של הגזים הללו לוקח אנרגיה.

דבר שנ י הם ההפסדים דרך מעטפת הדוד, סביבת הדוד חמה, ופירוש הדבר שצריך דלק

כדי לחמם את הדוד גם כשאיני מספק: אנרגיה לצריכה. האלמנט השלישי זו הצנרת.

הגזים החמים מובלים בצנת משותפת לבל הבית. לא הצנרת הפנימית טל הדירה. אלב כדי

להגיע עם מים המים לדירה יש צורך בצנרת גלרכזית.- ויש איבודי חום בצנרת

המרכזית. כך שגם אם כל הדירות היתנתקו מהמערכת המרכזית, עדיין יש הוצאות.
יצחק לוי
אם כל הדירות היתנתקו אז משחקים את כל המערכת.
היו"ר א' לין
הבה נתאר מצב בו מחצית הדיירים ניתקו עצמם מהמערכה המרכזית, ומחצית

הדיירים נשארו קשורים אליה. מה זה אומר מבחינת העלות השוטפת לגני הדיירים

הממשיכים להשתמש במערכת המרכזית?
י' נוברסקי
כאשר מחצית הדיירים היתנתקו מהמערכת פירוש הדבר שנפסקה הצריכה של הדירה

המנותקת, אבל לא נפסקה הצריכה של אספקת האנרגיה בצנרת הראשית, ולא נפסקה

הצריבה המיועדת להפסדים של דוד המים. באהוזים שנקבנו פה אנחנו מגדירים את

ההפסדים של דוד המים ושל המערכת המרכזית המשותפת, ולא של המערכות

האינדיבידואליות של הדירות השונות.
היו"ר א' לין
שאלתי היא: איך זה משפיע על 50% הממשיכים להשתמש במערכת המרכזית? מה קורה

להם בכל הנוגע להוצאות השוטפות?
י' נוברסקי
אני מתייחס לנושא הדלק בלבד, ויתכן שיש הוצאות שוטפי- נוספות כמו הוצאות

הקשורות בניקוי, בבדיקת נזילות או הוצאות אחרות הקשורות האספקה. אשר לשאלת

היושב ראש. הצריכה אמנם תרד, אבל לא ב-50%. אחוז הירידה '-היה שיוה כ-35%, וזה

נובע מהעובדה שהאלמנט של צריכה משותפת והפסדים של דוד לא יקטנו. ההפסדים של

הדור יגדלו, מפני שיהיה חוסר התאמה בין גודל היוד וכמות האנרגיה הדרושה לחימו

הדירות המחוברות.
היו"ר א' לין
אני מבין שפרט לאותי חלק שמהמם את יחידת הדירה יש צורך להביא לחימום של

כלל הצנרת המספקת את החום הזה לאותה יחידת דיור. ואת זה צריך להכניס במסגרת

הה!£פייכ1. אך האם זה מגיע לכדי25% ו-40% ?

י' נוברסקי

בהחלט כן.

היו"ר א' לין

האם עדיין כדאי יהיה לאדם להיתנתק?
י' נוברסקי
הכוונה הבאתי מצג: היפוטתי שכל הדיירים התנתקו. ואז ההפסדים יהיו נבוחים

אף מאלה המופיעים בתקנות.
היו"ר א' לין
כאשר כולם יתנתקו, לא יפעילו את המערכת.
י' נוברסקי
רק החום שנפלט מהארובה הוא 20% לפחות מהדלק שנצרר קורם בשביל כל -צרכנים.

וזה במקרה שהדור מתוחזק היטב . לזה צריך להוסיף עוד את ההפסדים של צנרת

המשותפת כאשר המים -חמים יזרמו בצנרת הזאת מבלי שיהיה צורך בזה.



האמנם יהיה כדאי לדייר לנתק עצמו ולשלם 40% מההוצאות?

ר' מלכי;

רק מי שלא גר ולא רוצה לחמם את הדירה יעשה זאת, מי שגר ורוצה לחמם את

הדירה לא ינתק עצמי, כי במחירי הדלק של היום הדבר לא יהיה כדאי לו.
י' כהן
יש הוצאה קבועה של של דלק בלא תלות במספר המשתמשים באותה מערכת. והוצאה זו

נקבעה על ידי משרד האנרגיה כ-%25 %35 ו-%40. גם בפסיקה הוכר שיש הוצאה קבועה

שאת החלק היחסי שלה מטילים על מי שמנתק עצמו מהמערכת. לכן לא כדאי לדעתי

להינתק, הה גם שהמנתק עצמו מהמערכת המרכזית צריך למצוא לעצמו תחליף, והתחליף

עולה כמובן כסף.

יצחק לוי;

השיקול של הוועדה צריך להיות אם התקנות שאנחנו מתקינים אינן כאלה שאינן

מאפשרות לאדם להינתק מהמערכת הכללית. אנחנו צריכים להתקין תקנות כאלה שיאפשרו

לארס הרוצה להינתק מהמערכת הכללית לעשות זאת בצורה סבירה, ויחד עם זאת לעשות

צדק גם עם הדיירים האחרים.

אני מבין מהתאור ההנומי שנמסר פה. שהתוצאה היא בעצם פרוגרסיבית, יש הבדל

בין בנין שבו אחד מ-20 הדיירים שלו מיתנתק, לבניין ששבו 10 מתוך 20 הדיירים

מיתנתקים. כאשר אחד מתוך 20 דיירים מיתנתק העלות שלו תהיה קטנה. אם 5 ינתקו

עצמם, העלות תהיה כבר יותר משמעותית ויותר גדולה כמובן. ואילו פה אנחנו אומרים

שאפילו כאשר דייר אחד מתוך 40 דיירי אותו בנין מיתנתק מטילים עליו באופן

שרירותי לשאת בהוצאות בגובה של 25% 35% ו-40%.

כאשר אדם מיתנתק מפחיתים מאורך הצנרת. כי סיגרים חלק ממנה. יכול להיות

שאפשר לעשות גם הקטנה מסויימת בדוד כדי שיכנסו כו פחות מים וכו'. אני לא רואה

שמנסים להתמודד עם זה. אלא מטילים עליו תשלומים אלה. אני חושב שבתקנה זו יש אי

צדק מסויים לגבי אותו דייר, וזה בוודאי תהליך שיקשה על מי שרוצה להיתנתק. כי

אם הוא יעשה את חשבון תוצאות השינויים הנדרשים. וכן התשלום עבור המומחה שצריך

לבדוק זאת, את חלקו בתשלום עבור התחזוקה, החלפת דור במקרה צורך וכו', כאשר הוא

צריך גם לשלם 40% ממה שהיה צריך לשלם אילו השתמש במערכת המרכזית הזאת. הוא

ויווכח שהוא פשוע לא יכול לנתק את עצמו מוטב לדעתי לבטל את החוק המאפשר

הינתקות מהמערכת המרכזי-.

היו"ר א' לין;

יכול להיות שהתקנה הזו נעשתה כתוצאה מחולשה של שרים שנכנעו ללחצים להטיל

על המיתנתק עומס הולך וגדל, כדי לעשותה בלתי כדאית, גם ז- יכול להיות, תופעות

כאלה הן לא בלתי רגילות אצלינו לכן שאלתי אם בכלל כדאי יהיה לו להיתנתק,

אמנם רצינו שייעשה צדק אם שאר הדיירים, אבל היתה גם מדיניות אנרגיה מסויימת

שאמרה שיש לאפשר למי שרוצה להיתנתק לעשות כן, ואפילו לעודד אותו לעשות זאת.

שכן היתה תפיסת יסוד שאמרה שחימום דירתי נפרד עדיף אל פני חימום כולל של הבית.

יהיו גם בעיות חברתיות בבתים ישנים במיוחד וכו'.

אם כדייר אחד מיני רבים היא היה צריך לשלם לדוגמה 200 שקל, הוא ישלם לאחר

מכן 80 שקלים. שהם %40.עוד יחידה מיתנתק - עוד 80 שלבים. וכן הלאה, וזה שומר

על עיקרון היחסיות, זד לא מצב בו הוא מיתנתק יחיד והוא משלם בשביל סך התוצאה

של ההיתנתקות. כל אחד משלם 40% מהסכום שהיה משלם אלמלא ניתק עצמו מהמערכת.

ועדת החוק חוק ומשפט
יצחק לוי


הנזק שהוא גרם למערכת איננו של 40%.�

היו"ר א' לין;�

הבעיה היא לדעתי בסך העומס המוטל עליו. נכון הוא גורם הוצאות לשכנים שלו. והם באמת לא צריכים לשאת בהוצאות האלה. כשמזמינים מומחה. הוא צריך

לשאת בהוצאות המומחים כשצריך לתחזק את המתקנים. וכיוון שהוא ממשיך להיות

בעלים. הוא צריך לשאת גם בחלקו בתיחזוק המתקנים. עכשיו אנחנו מגיעים להוצאות

שוטפות. אם ההוצאות השוטפות הן כל כך גבוהות. אז באמת עולה השאלה אם כל הדבר

הזה כדאי לו בכלל. האם זה מוצדק להטיל עליו תשלום בגובה של 40% מהתשלום המלא

המקרה של הסקה. או שמא אנחנו מחמירים אתו יותר מדי. יתכן והאחוזים האלה אינם

רק תוצאה של חישוב הנדסי. אלא נקבעו כך מתוך שהיתה כוונה להחמיר כדי להרוג את

החוק בדרך זו.�
א' רובינשטיין


אם מדובר בבניינים ישנים. לאור ההתפתחויות שקרו. המגמה של היתנתקות היא לא

טובה. כי יש עמה בזבוז אנרגיה. היא לא מנצלת את האנרגיה המשותפת שיש לה תפוקה

קבועה בכל מספר דירות המחוברות אליה. בבתים ישנים צריך לדאוג לתחזוקה נאותה

לש מערכת ההסקה של חימום מים וחימום הדירות. נכון שיש בעיות חברתיות. שאותו

צריך לפתור.�

אדם שמתנתק מהמערכת המרכזית לא רק שהוא מטיל על האחרים את ההוצאה הקבועה

שאינה קשורה במספר הדירות המחוברות אליה, אלא הוא גם נהנה ממנה. כי מערכת

הצינורות העוברת בתור הבית שלו מחממת לפחות חלק מדירתו. דירה שמעליה ומתחתיה

יש דירה מוסקת נהנית מהחימום הזה. וכך גם חדר המדרגות. לכן אין לדעתי מקום להתווכח על האחוז שנקבע על דעת המומחים.�

התקנה הזאת צודקת, לדעתי, והשאלה היא מה צריכה להיות מדיניות החוק,

במקרים קיצוניים. כמו במקרה שאדם נוסע לחוץ לארץ לתקופה של שנתיים או שלוש

שנים. או כאשר אדם טוען שהוא לא נזקק להסקה ואינו רוצה להיות קשור אליה . או

במקרה שיש סכסוכים בלתי אפשריים עם ועד הבית. במקרים קיצוניים כאלה התקנות

האלה יעילות. חשוב להבין שבבתים החדשים עדיפה התקנת הסקה נפרדת לכל דירה. אבל

בבתים הישנים יש להמשיך בשיטה הקיימת.�
היו"ר א' לין


אני מצטרף לגישתו של בחר הכנסת רובינשטיין.�


ז' אפיק
אני חושש שהכוונה היתה ברורה: לא לתת לדייר המתנתק להרוויח. אלא לחסוך

את מה שניתן לחסוך. אבל נדמה לי שבחלוקה הזאת של 25% 35% ו-40% לא עשינו צדק

מלא. ואנחנו גם לא יכולים לעשות צדק מוחלט. מפני שכדי לעשות צדק מלא היינו

צריכים לעשות מחקר על כל דירה ודירה. ואז בכלל לא נוכל לנגיע לתוצאות. משרד

האנרגיה לא רצה לפגוע בדיירים הממשיכים להיות מחוברים למערכת המרכזית.�

אני חושב שהמתנתקים יהיו -על פי רוב אנשים שלא גרים בדירה ולא צריכים

לעבור לחימום אלטרנטיבי.�
היו"ר א' לין


מתור -נסיין אנחנו יודעים שאנשים לא ממהרים להינתק. אלא במקרים קיצוניים�

אני חושב שאחרי בירור הדברים אנחנו יכולים לאשר את תקנות המקרקעין

(הוצאות החלות על המתנתק מהמערכת המרכזית בבית משותף), התשמ"ט - 1989 בפי

שהוצעו על ידי משרד המשפטים.�

הוחלט י לאשר התקנות הנ"ל כמוצע.�

ד. תקנות המקרקעין (דרכי ההינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף). התשמ"ט-1989�
היו"ר א' לין


אנחנו עוברים עכשיו לתקנות של משרד האנרגיה והתשתית.�



אני יוצא מתוך ההנחה שהכנסת אישרה את התיקון לחוק המקרקעין המאפשר

הדברים. על שר האנרגיה הוטל להכין תקנות לגבי הינתקות פיסית של דייר ממערכת

חימום מרכזית.�

עברנו על חלק מהתקנות. ונתקלנו בשאלה של הינתקות בתוך הדירה כאשר ועד

הבית צריך להכנס לרכוש הפרט ולוודא שאמנם יש הינתקות.�
היו"ר א' לין


צריך לעשות את הניתוק בתוך הדירה עצמה, באילה אחוז מהדירות נעשה הניתוק בתוך

הדירה עצמה?�
ז' אפיק


בעקבות הערה שהושמעה בישיבה הקודמת של ועדת החוקה שמא נגביל את

ההינתקות למקרים הפשוטים שבהם אפשר להינתק מחוץ לדירה. נערכה בדיקה די שטחית

בנושא. ויש חילוקי דעות בענין. לגירסתי. רק ב-10% מהמקרים אפשר לבצע את

הניתוק מחוץ לדירה. ולגירסת המנכ"ל ב-20% עד 25% מהמקרים אפשר לעשות את הניתוק מחוץ לדירה. לדעת שתי הגירסאות . גם המחמירה וגם המקלה. לפחות ב-75% מהמקרים במערכות הקיימות אין אפשרות לבצע את הניתוק מחוץ לדירה. הכוונה היא באמת לאותם מקרים בהם הצנרת עוברת מדייר לדייר בכל החדרים. והניתוק חייב

להעשות על ידי סילוק הרדיאטורים, ב7 או ב-8 ואף 9 מקומות בדירה.�

הכוונה בתקנות שלנו היתה לאפשר את הניתוק גם במקרה שזה נעשה בחוץ, וזה פשוט; וגם במקרה שזה נעשה בפנים. וזה מסובך יותר. הגדרנו זאת כהינתקות פיסית. דהיינו : ניתוק מערכת החימום הדירתית מהמערכת המשותפת בדרך שנקבע בתקנות.

ויצירת חלל בהם כך שהמים החמים של המערכת המשותפת לא יכולים לעבור למערכת

הדירתית. זו שיטת הניתוק המקובלת על המומחים.�







אני רוצה להזכיר גי בישיבה הקודמת אני הזהרתי מפני תקנות המאפשרות הדירה

של -עד הבית לתוך הדירה ופיקוח על אותו חלל של ניתוק הרדיאטורים, אני רואה בזה

הזמנה לסכסוכים איומים. ואני מזהיר מפני הדבר הזה. להזמין ועד בית לעשות את

הבדיקות בתור דירה של דייר שבעצם מעשה ההינתקות שלו אומר שהוא רוצה לפרוש

מהכלל, זה דבר שאני רואה איתר בהרדה.�
ז' אפיק
בעקבות ההערה של חבר הכנסת רובינשטיין בישיבה הקודמת הוספנו תקנה איך עושים את הדבר הזה.�


מ. וירשובסקי


אני חושב שאנו יוצרים כאז דבר-חקיקה שייצור יותר בעיית משהוא בא לפתור.�
היו"ר א' לין


יכול להיות שהחוק הזה נולד בחוסר מחשבה מלכתחילה.�
מ. וירשובסקי


הב:תי את המציעים והכנתי את המניעים להצעה. אבל אני רואה את הקשיים ואת

הסכנות. כי אני מכיר את האווירה בבתים משותפים.�
י' מלחי


בישיבה הקודמת דיבר- ו על שני דברים, האחד. איך מנתקים, מה היא הינתקו. והשני, מתי אפשירת הינתקות. ולזה אין כאן זכר. כשחוקקנו את הסעיף הזה התייחסנו לשתי אפשרויות. ואמרנו שיש תנאים לצורת הניתוק. שזה צריך להעשות יפה. מבלי לפגוע וכו'. אבל יש תנאים מוקדמים להינתקות. ולא כל אחד קם ועושה דין לעצמו ומנתק. יש מי שצריך לקבוע שההינתקות אפשרית כמקרה ספציפי זה או אחר. וזה היה צריך להיקבע בתקנות.�

בין היתר נאמר על ידי המומחים לענייני אנרגיה למשל שכאשר מדובר בבנין שבו

יש מספר קטן של דירות הדבר לא טוב. או מזיק או בלתי אפשרי מבחינת האחרים. הדברים האלה היו צריכים לבוא על פתרונם בתקנות, שהיו קובעות מה הם התנאים

המוקדמים להינתקות. באותה ישיבה גם התייחסנו לשאלה אם צריך להוסיף את המלה

"מוקדמים" . וגם לשאלה האם יכול אדם לעשות זאת מבלי שלפני כן הוא עובר לפחות

הודעה מוקדמת לנוגעים בדבר, כך שלא יוכל לעשות דין לעצמו לפני שמתברר שקיימים

התנאים המוקדמים לניתוק. לדבר הזה אני לא רואה זכר בתקנות. יצחק לוי: במקום אחד אתם משתמשים במלה "הינתקות" ובמקום אחר במלה "ניתוק". האם לא �





כדאי שתיצרו טרמינולוגיה אחידה?�


ז' אפיק
רשמנו זאת לפנינו. ואכן נדאג לטרמינולוגיה אחידה.�
היו"ר א' לין


אני מבקש ממר אפיק לקרוא את התקנות.�






ז' אפיק
תקנה 10 הוספנו בעקבות דיונים קודמים שהיו בוועדה.�
היו"ר א' לין


אומרים לבעל הדירה שהיא יכול להינתק בתנאי שהיא יאפשר לנציגות הבית להכנס

לדירה שלו בזמן סביר. על פ'- הודעה של יום מראש, ונציגות הבית תהא רשאית לבצע

בדיקות מפעם לפעם. מפקידה לפקידה, זח למעשה התנאי לקבלת הרשות להינתק.�

אתה אומר שפעולה ההינתקות היא פעולה רצונית. אבל צריך האיש לדעת מראש שלא

יוכל להויי שולל את שכניו, ושנציגות הבית תהיה רשאית לבצע בדיקות כדי להיווכח

שאכן יש ניתוק כזה. האם זה מקובל עלינו?�
א' רובינשטיין


אנחנו יודעים שאין צודק אבסולוטי, אבל לי נראה שהתקלה והנזק שיצמחו

מההוראה הזו עולים על כל דבר שהחוק הזה בא לתקן. בעל הדירה הרי לא עשה חוזה.

הוא קודם כל מיתנתק, ואחר כך יודיע על כך ירצה ועד הבית להכנס לדירתו כדי

לבדוק את הניתוק, ובעל הדירה לא יתיר כי להכנס. אנחנו הרי יודעים שההינתקות

באה על פי רוב על רקע יחסים רעים עם ועד הבית. או עם דיירים אחרים בבית. ה יו"ר א.לין:�



הוא יצטרך להמשיך לשלם.�
א' רובינשטיין


אז צירך יהיה למנות עוד 30 מפקחים.�
יצחק לוי


מה הפתרון שאתה מציע?�


א' רובינשטיין
אני הצעתי שהניתוק יהיה אפשרי רק כשלא חודרים לתוך הדירה.�
היו"ר א' לין


אני יודע שעל מנת להתנתק עלי להודי על רצוני זה 15 ימים מראש. אני צריך

להתנתק פיסית. ואיני צריך לאפשר לועד הבית להכנס לדירתי ולבדוק אה הניתוק. אני

מוכן לקבל את זה על עצמי. אבל יכול מישהו להגיד שהוא לא מוכן להסכים לזה.�
א' רובינשטיין


אני מציע כי במקרה שהינתקות מצריכה כניסה של ועד הבית לדירה לבדיקה,

בהודעה לוועד הבית יהיה נוסח של הסכמה לביקורת של ועד הבית.�
היו"ר א' לין


גם אני חושב כך. בעל הדירה צריך לדעת באופן ברור מה הוא מקבל על עצמו

כשהוא רוצה להינתק. בצמוד לתקנות האלה יהיה טופס הודעת הינתקות האומר:אני

מודיע בזה כך וכך. ואני יודע שעל פי התקנות רשאי ועד הבית לבדוק וכו' . ואם לא

אתיר לו זאת תוכלו לחייב אותי במלוא התשלום מלכתחילה.�





אולי כדאי לציין שמוהר לועד הבית לערוך את הבדיקה הזאה פעמיים בשנה.

הענין היא כזה שהם חוששים שהשכן שהודיע על :יתוקן מהמערכת המרכזית של

החימום "מסדר" אותם, ושבמציאות הוא ממשיך להנות מהמערכת המרכזית של הבית,

ואינו משלם עבור זה.

האם אי אפשר לקבוע על מקום -הינתקות מתקן עם חותמת של מהנדס?

גם אני חשבתי שהדבר יהיה אפשרי, איל הסתבר לי שאת הפלומבה הזתא אפשר

להוריד על ידי פירוק חלק מהצנרת.
היו"ר א' לין
צריך יהיה כנראה להסתפק בביקורת בזמן סביר, ותנאי שהבדיקה לא תעשה יותר

בבדיקות. אולי אפשר לקבוע שאחת לשלושה חודשים תיערך בדיקה.

ר' מלחי;

אם קובעים ביקורת אחת לשלושה חודשים מאפשרים לו למעשה לעבור את כל החורף כמעט

אמרו לי מומחים שמי שבאמת גנב, בל ביקורת לא תמנע אותו. אבל ההנחה היא

שפשוט לא כדאי לאדם להינתק ולהתחבר, ושוב להיתק לפני ביקורת, ושוב להתחבר

יהיה לן להתחבר- אחרי שהתנתק ושוב לחבר 8 או 9 רדיאטורים, ולנתק אותם שוב לפני

לביקורת הבאה.

היו"ר א' לין;

ההודעה על הבדיקה דא צריבה להינתן יום מראש. שהרי די בחצי שעה או בשעה

כדי לנתק את הרדיאטורים כו'.
א' רובינשטיי
אני לא מאמין שיש עוד מדינה בעולם בה יושבת ועדה של הכנסת של נושא כזה.
היו"ר א' לין
אנחנו חוקקנו חוק בלי תקנות, ויש שהתנתקו בלי התקנות ומשאירים את הבעיות

האלה לדיירים האחרים. באין תקנות הם שוברים את הראש בינם לבין עצמם.

אנה מבקש להוסיף כאן. שאם יסתבר שהוא הונה את שאר הדיירים, תהיה לו עבירה

פלילית חמורה מאד. זו תהיה הונאה כמו הוצאת כספים בטענות שוא.



יצחק לוי,

ארבע ביקורות בשנה זה לא אפקטיבי, כי הבעיה מתמקדת בחודשי החורף בעיקר,

ואין כל כוונה להטריד אותו אחת לחודש או לשבועיים. לכן צריך למצוא את הפתרון

בכיוון אחר.

אני מסכים שצריך להיות טופס הסכמה לגבי הבדיקה. יש בדיקות שגרתיות. ויש

בדיקות לא שגרתיות. בדיקה שגרתית תעשה לאחר ביצוע ההינתקות, וכן אחת לשנה לפני

החורף. אבל כדי שיבדקו אותו מספר גדול יותר של פעמים צריך שיהיה חשש סביר לכך

הבניין הוא רמאי ושקרן. ונוסף על כך אנחנו מטילים עליו הוצאות כספיות ללא סוף.

האדם הזה הוא ממש אומלל. הוא צריך לשלם למומחים, הוא צריך לשלם בשביל -תחזוקה,

הוא צריך לשלם גם הוצאות אחרות. ובנוסף לזה יכנסו לביתו מדי פעם בהודעה של שעה

מראש. אני- חושב שהבדיקה הלא שגרתית צריכה להעשות במקרה שיש סיבה סבירה לבדיקה

כזאת.

סיבה סבירה לעריכת בדיקה כזו יכולה להיות צריכת דלק גד-לה מהרגיל וכדומה.

פעם בשנה זה נראה לי סביר לבדוק אם לא חל שינוי. אבל להכנס לביתו של ארם ארבעה

פעמים בחורף אחרי התראה של שעה, ובלא סיבה סבירה, נראה לי מוגזם ולא צודק.

התקנה צריכה לקבוע שלאדם תהיה אפשרות להתגונן מפני הצקה מהסוג הזה. כאשר ידרוש

מהוועדה הסבר מדוע באים לבדוק בביתו. צריכה להיות סיבה לבדיקה, וזה צריך להיות

כתקנות.
ז: אפיק
מה פירוש המלים "ההינתקות תעשה בדרך של חסרת קטעי האינסטלציה" שבתקנה 4.
י' נוברסקי
אלא גם רווח פיסי. יש קטע של האינסטלציה המשותפת הכלל ביתית, היא נגמרת בפקק,

אחר כך יש רווח אוויר, ומתחילה אינסטלציה ביתית.

היו"ר א' לין;

מר נברסקי ומאפיק אני מציע שתחשבו על הנקודות הבאות; לגבי עצם ביצוע

פעולת ההינתקות, שתהיינה ספסיפקציות יותר מדוייקות להסרת קטעי האינסטלציה;

ושממוחה יאשר שנעילת הניתוק נעשתה על פי הספסיפיקציות האלה. אנחנו רוצים

שהסרת קטעי האינסטלציה תעשה בדרך כזו שיהיה מאי קשה לחבר את זה מהדש,

שהספסיפיקציות לביצוע ההינתקות תהיינה באלה שקשה יהיה להתחבר מחדש.

כמו כן אני מבקש שתשקלו את נוסח טופס ההודעה בו הוא מודיע על רצונו

להינתק . הנושא הבא מתייחס לביקורים של נציגות הבית בדירה שנותקה. צריך להגביל

את הביקורים האלה. וצריך שיהיה גם המכר לביקורים האלה. בענין המומחה צריך

להיות ברור שנציגות הבית לא יכולה סתם כך להטיל עליו הוצאות מיותרות. ולכן שלא

תזמין צוות מומחים או משרד גדול של מומחים, דבר שיכניס אותו להוצאות גדולות,

אלא תבחר במומחה יהיה שיעשה את הבדיקה.
ר' מלחי
בסעיף 8 יש הודעה לוועד הבית, אבל היא מכוונת רק השאלה איך מבוצע הניתוק.

ואני חוזרת להערה הראשונה שלי. כיוון שזה תואם רוח החוק, שלא בכל מקרה

תתאפשר ההינתקות. ענין ערוב ועד הבית בסעיף 8 ואחר כך מתייחס לשאלה אי- יבוצע

הניתוק, .לא לשאלה באיזו מידה הוא יכול בכלל להינתק.



לפי נוסח התקנות כאן השאלה היא רק איך הוא ינתק, ושמומחה יאשר שהניתוק

נעשה על פי הספסיפיקציות וכו'. אבל לא ניתנת בניסוח התקנות האלה האפשרות
להניד
בבית הזה לא אפשר או לא רצוי להינתק,

בחוק היה מדובר על תנאים מוקדמים לניתוק, ולא איך ייעשה הניתוק. לדוגמה,

בבית בן 4 דירות לא אפשרי ניתוק, מומחים התייחסו לזה והסבירו שבבניין שיש בו

מעט מאד דירות ההינתקות אינה טובה -יכולה לגרום נזק למערכת. בוועדה דיברו גם

על תנאים מוקדמים לניתוק. כאן ההנחה שיש זכות להינתק היא מוחלטת, והשאלה היא

רק איך עושים זאת.

מצאתי לנכון להזכיר דברים אלה, כיוון שהם היו חלק מהחלטות הוועדה בשלב

הראשון.

כשמדובר על החובה למסור לנציגות הבית המשותף הועדה של 15 יום על הכוונה,

זו הוראה שאין בצדה סנקציה.
היו"ר א' לין
אין כוונה לקבוע סנקציה. כי הכוונה היא לעשות זאת בפעולה חד צדדית. אחרי

שהוא מסר הודעה הוא יבצע את מה שצריך על פי התקנות. התפיסה היא שהוא לא צריך

אישור של ועד הבית. אבל הוא לא יכול לבצע זאת בצורה פרטיזנית אלא לפי

הספסיפיקציות בצורה שלא תגרום נזק למערכת.
ר' מלחי
מה נותנת הודעה אם אין קובעים שהוועד יכול לדרוש שעד שלא אומתו דברים

אלה ואלה הוא לא יכול להתחיל בביצוע הניתוק? בסעיפים שלאחר מכן מדובר על מומחה

ועל בדיקות לאחר הביצוע, לא לפני. כלומר, ההודעה לוועד לא מאפשרת לו לנקוט

בצעדים לפני הביצוע. ואני מוצאת שיש כאן ליקוי. כל ההוראית שלאחר ההודעה לווע-

הבית מתייחסות למצב שלאחר שהניתוק בוצע,

היו"ר א' לין;

לוועד הבית צריכות להיות ספציפיקציות נפרדות באשר להינתקות בתוך הדירה

צריך להיות אישור של מומחה הקובע שהניתוק אכן בוצע לפי ספציפיקציות אלה.
ר' מלחי
ואם זה לא בוצע בהתאם לספסיפיקציות האלה?
היו"ר א' לין
אז הוא לא יהנה מהפחתת התשלום, זו הסנקציה היחידה ????, אי אפשר לסבך זאת

יותר מדי, אם רוצים לדרוש תנאים מוקדמים. צריך להגיד מה הם התנאים המוקדמים.

האם יש לנו רצון לדרוש תנאים מוקדמים מחוץ לספסיפיקציות להתנתקות.
ז' אפיק
אני מקבל את ההערות של היושב-ראש ואנחנו נבדוק איך לתקן את התקנות בהתאם.

אשר להערה של גברת מלחי ,אנחנו יצאנו בעקבות ההערה הקודמת של ועדת החוקה,

בדקנו אם אפשר להגביל את ההינתקות. שללני את האפשרות הזאת. והיום גישתנו החד

משמעית היא שכל אחד יכול להתנתק. אנחנו צריכים להבטיח שההינתקות לא תעשה



בצורה פרסיונית, ושתעה בצורה מבוקרת, כך שכמעט במקרים של רמאות. אני לא אקבע

שום קריטריונים בתקנות, וגם אינני יכול לכבוע באיזה בתים אפשר להתנתק ובאיזה

לא. על פי התקנות האלה אפשר לעשרת זאת בכל הבתים על פי העקרון המנחה של החוק.

לשמחתנו יש גם פסיקה של בית המשפט העליון, האומרת שהחוק, הוא שמקנה את הזכות,

והתקנות באות להבטיח שזה לא ייעשה בצורה פרטיזנית וכיוצא בזה.

מהנסיון שלנו לא רבים התיחסו. התקנות האלה אינן נותנות תמריץ להתנתק. יש

עשרות מקרים של הינתקות שלא לפי התקנות. אלא מכוח החוק,

כבר היו מקרים ודיונים משפטיים. אחד מהם הגיע עד לבית המשפט העליון.

אנחנו מבקשים לעיין בזה איון חוזר, ולהרהר בדבר הרהור נוסף. אחרי . שנקבל

את התיקונים שהתבקשו כאן היום, ואני מקווה שהם ברורים, תעבירו אלינו את הנוסח,

ואם נראה שהיא עונה על בקשות הוועדה, נקבע מועד חדש לדיון מסכם בנושא. הדיון

המסכם יהיה גם הדיון המכריע לחיוב או לשלילה.

י' כהן ;.

בענין המומחה אני מציע לאמץ את הגישה של בית המשפט העליון, שקבע שלמעשה
בעל הדירה המתנתק;
הוא שחייב להזמין את המומחה, והנציבות תאשר את המומחה. והיה

ויש מחלוקת בענין זה בין הנציגות לבין בעל הדירה, פונים אל המפקח על רישום

המקרקעין שהוא יקבע את המומחה.
מ' וירשובסקי
אולי ייקבע מראש לפנות בענין זה אל המפקח,

י' כהן;.

את זה קבע למעשה בית המשפט העליון .

היו"ר א לין ;

אני לא יודע אם לא עדית שנציגות הבית תזמין את המומחה.
ז' אפיק
דיברו על האפשרות שלא להכביד יתר על המידה ומעל לצורך מדוע לא להשאיר

ואת לנציגות? תרצה הנציגות, תזמין מומחה בהסכמת הדייר, למה להכביד גם במקרים

בהם הנצייגות לא דורשת מומחה, כי ברוב המקרים ההינתקות היא פעילה פשוטה ביותר.
י' נוברסקי
יתכן מאד שכמו בתקנות אחרות של משרד האנרגיה, אנחנו נסמיך את המומחים

לצורך ענין זה נפרסם את הרשימה וגם נפקח על הממוחים אלה.וגם נעביר אותם

הדרכה מתאימה.

מ' וירשובסקי;

אולי תקבעו גם תעריפים.



אינני יודע אם נקבע גם תעריפים.

היו"ר - א' לין;

אם תהיה רשימה הם יתחרו ביניהם על התעריפים,

אחרי שנקבל את הנוסח המתוקן של תקנות משרד האנרגיה אנחנו נקבע את מועד

הישיבה הבאה לנושא הזה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10;30)

קוד המקור של הנתונים