ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 20/12/1989

חוק העונשין (תיקון מס' 32), התש"ן-1989 - עבירות בקשר לכלי רכב

פרוטוקול

 
מושב שני



נוסח לא. מתוקן



מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

מיום רביעי. כ"ב בכסלו. התש"ן - 20 בדצמבר 1989, בשעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: א' לין - היו"ר

א' ורדיגר

יצחק לוי

א' רובינשטיין

ג' וייסמן - משרד המפשטים

ניצב יהושע כספי - משטרת ישראל

עו"ד ד' פדואל - איגוד חברות הביטוח

ש' מלכיס - איגוד חברות הביטוח
מזכירת הוועדה
ד' ואג

רשמה: ש' צהר
סדר היום
חוק העונשין (תיקון מסי 32), התש"ן-1989, עבירות בקשר לכלי רכב.



חוק העונשין (תיקון מס' 32). התש"ן-1989 - עבירות בקשר לכלי רכב.
היו"ר א' לין
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט ומקדם בברכה

אני חייב לומר, במידה לא קטנה של סיפוק. כי מאד שמחתי להיווכח שיש תמיכה

רחבה ונחרצת של מליאת הכנסת בנושא הזה. החוק הזה אושר פה אחר בקריאה טרומית

וגם בקריאה ראשונה אושר פה אחר. בקריאה הראשונה של החוק נטלו מספר חברי כנסת

את רשות הדיבור. וכולם מצאו בחוק הזה רק מעלות.

חברת כנסת אחת, שאינה כל כך מצוייה בענייני העונשין ובבעיות הפליליות

בישראל, ששאלה אם אין בחוק זה קצת החמרה בענישה. אבל אחרי שקראתי את הניתוח

המזהיר לחוק זה, שניתן על לרי-חבר הכנסת רור ליבאי, השתכנעתי שאין פה שום

החמרה בענישה, ושאכן הצלחנו לקלוע ללבו קול הענין. שכן אם משפטן מנוסה ומזהיר

כמו חבר הכנסת רור ליבאי רואה את כל המעלות החשובות של החוק הזה, כפי שהוא ראה

אותן, וכיוון שהחוק זכה נם לתמיכה כללית של הכנסת, נראה שאנשים מבינים שיש לנו

בעיה אמיתית ורצינית ביותר. ושחייבים לתת תשובה לתעשיית נניבות הרכב, שביא

כולה פעילות פלילית חמורה. יש איפוא לתת תשובות לבעיה הזו גם כאן בכנסת, וגם

במערכת אכיפת החוק.

חבר-הכנסת רור ללבאי ציין ברבריו. שהנוסח שקיים היום הוא נוסח מתקופת

המנדט הבריטי משנת 1939, ושיש לנו בעיה רצינית בהוכחת עבירת הגניבה כשצריך

להוכיח שהוא אכן התכוון לשלול לעולם את הבעלות על הרכב מהבעלים שלו. ואנחנו

נותנים כאן התראות ברורות תוך התאמת החוק למציאות. החוק שלפנינו מותאם למציאות

עם ההתראות הנכוחות מבחינת ררגת העונש והפעולות שנעשוח בפועל בכל הקשור לגניבת

כלי רכב.

אנחנו קובעים ררגת חומרה באשר לנטילת רכב ללא רשות, כאשר עצם המעשה הוא

נטילת רכב ללא רשות אבל מבחינים בין מקרה שבו הוחזר הרכב לסביבה הקרובה לזו

שממנה ניטל! בין מקרה שבו הרכב ננטש במקום מרוחק וקשה למצוא אותו, ובין מקרה

בדרגת חומרה יותר גבוהה, כאשר הרכב נלקח וננטש במקום שקיימות בו נסיבות

המצביעות על כך שלא היתה ואין כוונה להחזיר אותו לבעליו. או שיש כוונה לשלול

מבעליו את הבעלות עליו.

לכן שאר הפעולות הקשורות היום בתעשיית גניבות הרכב, על תחומי ההתמחות

המוגדרים כשכל פעילות "מקצועית" משלימה את הברתה, יוצרים ביחד תעשייה הפועלת

במלוא היעילות.

תגררנו את הנושא של התפרצות לרכב, את הנושאים של גניבה מתור רכב. והגררנו

את הנושאים של פירוק חלקים מרכב כשהרכב במצב שהוא עומר, והגררנו גם את הנושא

של "שחיטת" רכב, התמחות בפירוק הרכב, וגם את העבירה המיוחרת והחמורה של אלה

שעושים את גניבות הרכב למקצוע ולבסיס לרווחים. וכאן ישנה עבירה חדשה.

אנחנו צריכים לזכור נם שאנחנו לא רצינו שהנושא הזה יכנס לבית המשפט

המחוזי, על אף ההחמרה בענישה, אלא ישאר בבית משפט השלום. קבלתי גם תזכיר

מהיועצת-המשפטית של הו וערה. שליוותה את החוק. ואני מוסר אותו לעיונה של הגברת

וייסמן. איננו רוצים ששיהיה בזה סרבול, אנחנו רוצים שהעבירות האלה יובאו לבית

משפט השלום במהירות. יישפטו שם במהירות, ושהעונשים יהיו בהתאם.

העיר חבר הכנסת דוד ליבאי על כר שכאשר דנו בעבירה של העוסק במכירה, קנייה

ופירוק של רכב השמטנו את האלמנט "ביודעין". כלומר, הוא צריר בעצם לדעת שזה מה

שהוא עושה. אני רוצה לציין שכשאנו מדברים על גניבת רכב אנחנו מתכוונים למי



שבעצמו עוסק בגניבת רכב, ולמי שעוסק במכירת חלפים גנובים, זה וזיינו הך, כי מי

שעוסק בסחר של חלפים גנובים יתכן וגם מזמין רבב מתוצרת מסויימת ומדגם מסויים,

הוא קונה ומוכר חלקים קול בלי רבב זח, ועוסק למעשה ברכבים גנובים, בקניה

ובמכירת חלפים שלחם וכו'.

אחרי חערותי חמקדימות אני מציע שניגש לקריאת החוק על בל סעיפיו, ונבחן בל

סעיף. באשר איננו מתכוונים עלשות חיום שינויים מפליגים בתפיסה, שבן התפיסה הזו

נראית לוועדה. אני רוצח לציין שהשקענו חרבה עבורה בהבנת החוק לקריאה ראשונה

ביי שיהיה ברור גם למליאת הבנסת מה בריוק אנחנו רוצים הלשינ בחוק הזז?,

עו"ד ד' פדואל;

אנחנו רוצים להציע לברור את הענישה על פי סעיפים מסויימים בפרק זה נם

בביטול הרשיון או התליה של רשיון גם בתקופת הענישה או בתקופה ארובה יותר, או

באיסור או ביטול זבאות הנבחן לגשת למבחן אם אין לו עריין רשיון. הרבר הזה

בשלעצמו בווראי ישפיע על הגניבות הקטנות, על ה"סחיבות" על ירי אנשים צעירים

שאולי עור אין להם רשיון, אלא מתבוננים לגשת לבחינה, ושאצלם זה ענין של סטטוס.

אנחנו מציעים זאת בעונש חופף או כעונש חליפי למצבים מסוימים, אני

מתעבבת בעיקר על שימוש ברבב ללא רשות, ומציעה ביטול רשיון נהינה, אם יש לו

רשיון נהיגה, או לחליפין ביטול זבותו לגשת למבהן נהיגה תור תקופה מסויית.
היו"ר אי לין
זה רעיון טוב. אנחנו נשקול אותו באשר נגיע לסעיף הרלבנטי.

לגבי הקבוצה האחרת, אנחנו מציעים לבטל או להתלות את רשיון הנהיגה במקביל

לתקופת הענישה, ואולי גם יותר. בי אלה אנשים שהדבר הזה נחוץ לחפ גם לפעילות

שלהם.

זה רעיון טוב, ונעסוק בו באשר נגיע לסעיף הרלבנטי.

אני רוצה לציין שישנו באן חלק שטרם השלמנו אותו, ובוונתי לתיקון בפקורת

התעבורה. אני רוצה לומר גם במירה של ביקורת, בי שיתוף הפעולה של משרר התחבורה

לקוי. המשרר לא ממהר לבוא עם ההצעות הנחוצות ועם הפתרונות הנחוצים שנועדו

להשלים את הרברים שקשורים בנושא הזה. היה חלק שאמרנו שנשלים אותו בפקורת

התעבורה, אבל משרר התחבורה עור לא חזר אלינו עם הצעות קונקרטיות. אני רוצה

שיהיה ברור לבן שבענין פקורת התעבורה אנחנו נרון בנפרר.

אנחנו מצרנו בורקים את החומר, ויש לנו נם מספר הצעות מסויימות. אבל לפני

שנעביר אותן הלאה הן חייבות להיברק עור גם על ירי אנשי מקצוע באספקסים שונים,
היו"ר א' לין
על רברים באלה צריר לעבור יומם ולילה. אני לא מכוון חלילה את הביקורת

כלפיכם, בי לבם אין חובה בענין זה. אתם חברות עסקיות, והחובה שלבם היא לקבוע

פרמיות סבירות, ולדאוג לתשלום פיצויים לאנשים. משרר התחבורה מגלה לצערי מירה

של עצלות, ואף למעלה מזה - חוסר מספיק הערבות והענות לבעיות קונקרטיות קשות

שעומדות על הפרק, ואני רואה זאת ברבר מאר חמור. אפנה בענין זה לשר התחבורה.



סעיף 1 - החלפת סעיף 401

היו"ר א' ללן;

גברת וייסמן, האם הסעיף הזה נחוץ?

כן, ואנחנו מבקשים להוסיף נם "כלי טיס".

לא הייתי רוצה שסעיף זה יהיה בראש החוק, אגל מבקש להעבירו לסוף חחוק.

נ' וייסמן;

הרבר אלנו אפשרי. החוקים חט לטל מספור הסעיפים. איננו יכולים לעשות זאת .

אחרת. הסעיף נחוץ גל לש מקרים של שימוש בכלל בכלי ללא שימוש.
היו"ר א' לין
אבל אנחנו לא עוסקים בכלל שיט, אלא בכלל רבב,
נ' וייסמן
נכון, אבל סעיף 401 חלוט מתייחס לכלל רכב, ואנחנו אמרנו שאנחנו רוצלט

אותו בתוך הפרק של עבירות בקשר לרכב. סעיף 401 כיום הוא על שימוש ברכב ללא

רשות, והוא מתייחס גט לכלי שיט. החלטת הוועדה היתה להעביר את כל הפרק של הרכב

לחוק החדש ולסימן החדש, ולהשאיר שט רק כלל שלט.
היו"ר א' לין
לא נראה לל שבסעיף הראשון בחוק העוסק בכלי רכב יופיע נט כלי שיט.

אי אפשר לכתוב זאת אחרת, כי המספור קיים.

היו"ר אי לין יי

מפריע לי שסעיף טריוויאלי כזה נמצא בפתח החוק. מה למשל לקרה אם נכנלט את

הסעיף הזה בסוף החוק? וזה יתוקן בחוק הפלילי כמו שצריך,
נ' וייסמן
לא יקרה דבר. אפשר לבטל את סעיף 401 ולהוסיף בחוק הזה סעיף של שלמוש בכלל

שלט ובכלל-טלס.
זזלו"ר אי לין
אני בכל זאת מבקש להעביר את הסעיף הזה לסוף החוק.
נ' וייסמן
אבל אני חייבת להכניס את זה באיזה שהוא מקום בספר החוקים. הפתרון הלוגי

לשימוש בכלי שיט או בכלי טיט לא רשות יהיה בין העבירות מעין גניבה,

היו"ר א' לין;

אני מסכים שהתיקון דרוש, ואני מסכים שצריך לעשותו. אינני רוצה רק שהוא

יהיה בפתח החוק הזה. האם יש לרו להעבירו למקום אחר ולהשיג את אותה המטרה?
נ' וייסמן
אין דרך.

אנחנו בכל זאת נעביר את הסעיף הזה לסוף החוק.
נ' וייסמן
ומה בקשר לכלי סיס? אני מבקשת להוסיף גם שימוש ללא רשות בכלי סיס.
היו"ר אי לין
אם אתם סבורים שלא ניתן להעביר את הסעיף הזה לסוף החוק, אנחנו נפריד את

שני החוקים האלה, והתיקון הזה יכנס בחוק נפרד,
ניצב י' כספי
אני מציע להעביר את סעיף 1 במקום סעיף 3 בסוף, וסעיף 3 יהיה סעיף .4

כלומר, אחרי "שימוש בכלי שיט ללא שימוש" שיהיה סעיף 3, יבוא "תיקון חוק בתי

המשפט".
היו"ר א' לין
אני חושב שההצעה של ניצב כספי תפתור את הבעיה, וכך אמנם נעשה. ואז אפשר

יהיה להוסיף גם "כלי טיס".

הוחלט - סעיף 1 יהיה סעיף 3, ברוח ההצעה הנ"ל של ניצב כספי.
יצחק לוי
אני מציע שבמקום השימוש בביטוי "שימוש בכלי שיט ללא רשות" ישמשו בביטוי

"גונב". אני מתנגר להפרדה הזאת בין נטילה ללא רשות לבין גניבה, יש שונים

שונים של גנבות. יש גניבה שהיא שימוש חוזר! יש גנבה שהיא לעולם, ללא כוונה

להחזיר.
היו"ר א' לין
אני מציע שנחזור לזה אחרי שנעבור על גוף החוק.



413א -הגדרות

מדוע מציינים בהגדרה "רכב" אופניים שיש לו מנוע עזר? האם לש בחוק הבדל

בין אפניים עם מנוע עזר לבין אפניים בלי מנוע עזר?
ג' וייסמן
יש הבדל. הוועדה רצתה להתייחס רק לאופניים עם מנוע, בדי שלא להכניס לתוך

החול, המחמיר הזה בלי המשמש בעיקר ילדים צעירים.

לא רצינו שגניבה אופניים תהיה במו גניבת בלי רבב. בבלי רבב ראינו שלוחה

של ביתו של אדם, באילו זה הלק מביתו של אדם. אופניים לא ראינו בך, גם לא

מבחינת הערר הכספי שלהם וגם מבחינות אחרות.

האם יש משהו בסעיף 414 שצריך לתקן בהגדרה "זיוף"? אני מבקש לקרוא את סעיף

414 לחוק.

אני קוראת מסעיף 414 לחוק; "זיוף" - אחד מאלה: 1. עשיית מסמך הנחזה

להיות את אשר איננו והוא עשוי להטעות; 2. שינוי מסמך - לרבות הוספת פרט או

השמטת פרט - בכוונה לרמות, או ללא סמבות בדין ובאופן הנחזה באילו נעשה השינוי

בסמבות בדין; 3. חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמבות בדין, או בשם מדומה, באופן

העשוי להיחזות באילו נחתם המסמך בידי פלוני.

"מסמך" - תעודה שבבתב ובל אמצעי אחר, בין בבתב ובין בצורה אחרת, העשוי

לשמש ראיה.

הוחלט - לאשר ההגדרות ב- 413א.

,14.13; - שימוש ברכב ללא רשות
היו"ר א' לין
אני חושב שהסעיף הזה מהווה פתרון נבון וקולע למציאות שאליה אנחנו רוצים

להתייהס, בפי שניתח זאת חבר הבנסת דוד ללבאי בדיון שהיה במליאה. אנחנו מבחינים

באן בין נטילת רבב ללא רשות, כאשר מישהו עשה מעשה פוחזני ולקח רבב, השתמש בו

והחזיר אותו לבעליו, באשר החזיר אותו למקום ממנו לקח אותו או למקום קרוב אליו.

אנחנו רואים את זה בשימוש ברבב ללא רשות, באשר הוא התבוון להחזירו לבעליו ולבן

החזיר אותו למקום שממנו לקח אותו, או קרוב לאותו מקום. מבחינה עובדתית זה

מהווה שימוש ברבב ללא רשות.

אמרנו שאם הוא עושה מעשה של הפקרות, משתמש ברבב ולא דואג להחזירו בערן

לאותו מקום או לאותה סביבה בדי שהבעלים יובל למצוא אותו, אנחנו רואים בזה דרגה

יותר גבוהה של חומרה, והעונש שיוטל במקרה זה יהיה 5 שנים.
יצחק לוי
אני מציע כי 413ב ו-413ג יאוחדו לסעיף אחד תחת הכותרת ''גניבת רכבי',ומה

שמופיע עכשיו בסעיף 413ב יהיה סעיף (א), וסעיפים קטנים (א) ו-(ב) שבסעיף 413ג

יהיו סעיפים קטנים (ב) ו-(ג).

אני חושב כי מי שנוטל רכב ללא רשות מבעליו, נם אם הוא מחזיר אותו למקום

ממנו נלקח או בסמוך אליו, הוא ננב. אדם שנכנס לביתי ונוטל משם הגוץ ומשתמש בו

שעה או שעתיים, או שבוע, ואחר מחזיר אותו לביתי, ביצע מעשה גנבה. כנ"ל לגבי

רכב, בעיקר שלא כתוב מתי הוא מחזיר אותו למקום ממנו לקח אותו או סמוך אליו.

הסעיף הזה יכול להתייחס גם למקרה שהוא מחזיר את הרכב כעבור חודש, או חודשיים,

או שבוע.

אני חושב שבחוק הישראלי נטילת דבר ללא רשות צריכה להקרא גניבה. אני מציע

לכן לאחד את שני הסעיפים, כפי שאמרתי, ולהשאיר בהגדרה שהגניבה הפחותה בעינינו

זה המקרה של הנוטל רכב ללא רשות מבעליו ונוטש אותו במקום ממנו נלקח וכו', ויש

דרגה יותר חמורה של גונב.ה
היו"ר א' לין
הבר הכנסת לוי, אתה מדבר בעצם על גניבת שימוש ברכב. מבחינה מציאותית האדם

שנטל את הרכב והחזירו למקומו, לא גנב את הרכב.
יצחק לוי
אני מבקש שתתייחס למקרה שאדם לקח רכב ללא רשות, השתמש בו חודש והחזירו

לאותו מקום כעבור חודש.
היו'יר אי לין
לדעתי הוא גנב שימוש ברכב. אם בפועל החזיר את הרכב לאותו מקום, הרי הוא

השתמש ברכב הזה ללא רשות. או אפשר לומר שהוא גנב את הרכב לחודש. אבל גנב את

הרכב לחודש לא עולה בקנה אחד עם ההגדרה, אפילו ההלכתית, של גניבה. משום שגניבה

היא ביסודה, מבחינת התפיסה העקרונית, הכוונה לשלול ממישהו את הבעלות לתמיד.

החוק שלפנינו הוא חוק מחמיר. השאלה היא אם אנחנו רוצים להחמיר יותר מדי.

כי אם אנהנו מגדירים את המקרה הזה כגניבה, ברור לי שתחת הכותבת של גונבי רכב

יכנסו בעיקר צעירים שעושים את המעשה הבלתי אחראי הזה. נכוו כמובן שהם יכולים

לגרום גם לתאונות וכל הקשור בכך, ואינני ממעיט חלילה בענין זה. אבל הם יהפכו

להיות גנבים על עבירה ראשונה גם אם יקהו את כלי הרכב לחצי שעה בלבד, או אפילו

לרבע שעה, הזמן שלקח להם לעשות סיבוב בשכונה ולהחזירו למקום. על אף שאני נוטה

להחמרה, אני לא בטוח שאנחנו רוצים להרחיק עד בדי כך גם מבחינת הכתם הפלילי שזה

יטיל על אנשים. נדמה לי שמבחינת. ההחמרה הגענו כאן לדרנות הנכונות והמתאימות.

אי ורדיגרו!

אדם שנכנס לבית זר או לבנק ונטל אלף שקל, וכעבור חודש או שבועיים חזר

לאותו מקום וזרק על השולחן סכום של אלף שקל, וברח, האם הוא גנב, או לא? לפי

דעתי הוא גנב, גם אם החזיר את הכסף הזה מפני שהתחרט על מה שעשה, ואולי מפני

שעשה זאת לא בכוונה, או משום שהיה במצוקה, או בשל כל סיבה אחרת, לדעתי הוא

גנב. אבל אני מסכים שבמקרה כזה הוא לא צריד לקבל את העונש שיקבל גנב שלא

החזיר את הגניבה וכוי. ההגדרה צריכה להיות זו של גנב, אבל ההענשה במקרה כזה

צריכה להיות פחותה, כי הוא בכל זאת החזיר את הגניבה לאותו מקום או סמוך לו,

ובמקום 5 שנים הוא צריך לקבל שלוש שנים או שנתיים, כ'- הוא בכל זאת גנב.
היו"ר א' לין
הוויכוח איננו על חומלת העונש, חבר הכנסת ורדיגר, אלא על הגדרת העבירה

אתה צודק בצד העקרוני של הצגת הדברים, אבל אני לא חושב שזה מתאים למציאות כמות

שהיא. ניקח דוגמה של אדם שגנב בסף ולא התכוון כלל להחזירו ולאחר מכו היו לו

הרהורי חרטה והוא החליט להחזירו. החוק מתחשב בכוונתו של אדם א בל קשה מאד

להגיע לצפונות האדם. אבל הכוונה היא חלק בלתי נפרד מהגדרת העבירה אני אומר

שבפועל יש מקרים שצעירים נוטלים רכב מתוך כוונה להחזירו. אחריש ערכו בו טיול

אכן החזירו אותו.
א' ורדיגר
מדוע להסיר מהם את הכתם הזה? אם אנחנו קובעים מראש שאין אנחנו רואים את

זה כגניבה. אנחנו כאילו מתירים להם לעשות זאת, כאילו מסכימים שזה מין משחק,

שלוש שנות מאסר זה לא בדיוק עונש שנותנים על משחק.

נדמה לי שאנחנו מטשטשים את המסגרות של חוק העונשין. לננייש האלמנטים שלה,

והמרכזי שבהם הוא הרצון או הכוונה לשלול מהבעלים את הבעלות על הנכס. האלמנט

הזה לא קיים בשימוש ברכב, או בשימוש בדבר אחר.

אני חושב שאדם שלקח משהו לחצי שעה או לחצי שנה, ואחר כד החזיר אותו, ביצע

מעשה גניבה. אדם לוקח רכב שלא אחר ומחזירו כעבור חצי שנה, האם הוא לא גנב?
נ' וייסמן
אם אנחנו מדברים על רכב, ומדובר במי שלקח רכב לא שלו לתקופה של חודש או

של חצי שנה והחזיר אותו, זה לא יכנס תחת שימוש ברכב.
יצחק לוי
למה לא? אתן לו דוגמה: נסעתי לחו"ל לתקופה של מספר חודשים, והשארתי את

הרכב שלי ליד ביתי. שכני ידע שנסעתי למספר חודשים, והוא לקח את הרכב שלי

והחזירו לפני שחזרתי. האם הוא גנב, או לא?

אם נקבע מגבלה של זמן, האם זה יספק אותך חבר הכנסת לוי?
יצחק לוי
מבחינה הלכתית בשני המקרים הוא גנב. יש בהלכה הקלות לגבי מי שמחזיר את

הגניבה, אבל הוא בכל זאת נקרא גנב, ויש דינים שונים לגבי תשלום קנס או תשלום

כפל. מי שנתפס בגניבתו צריך לשלם כפל, מי שמחזיר לא צריד לשלם כפל וכוי, לפי

דיני תורה, אבל כולם תחת ההגדרה של גנב.

ועדת החוקח חוק ומשפט



כמחנך, בזמן שהייתי ראש ישיבה

הישיבה, כדי לסחוב שם צי'פס, עוף או שוקו, כאשל הם לאו בזה מעשה של פייטריות.

הדוגמה שלהם היתה תמיד זו מהפלמ"ח: לסחוב משהו קטן, לעשות איזה מעשה קטן זה

פייטריות. לגנוב פירושו לשלול בנק. אבל להכנס למטבח של המוסד ולגנוב משהו קטן

זה לא מעשה נורא, זו לא גניבה. אבל בישיבה שלל אני הצגתי את המעשלם האלה

כגניבות, ואת המבצעים אותן כגנבים. מבחלנה חינוכית נלאה לל שחשוב שהלבל להלה

בלול בלותל. אני לא חולק על העונש המופחת, ואנל מסכים שבנוסח הסעיף ייאמר:

המשתמש בכלי לבב וכוי, אבל הכותרת של הסעיפים האלה צריכה להיות "גניבת לכביי.
י' מלכיס
אנל חושב שהחוק צליל להיות מותאם למציאות מסויימת, ובמציאות שלנו בטל

בששים מספל המקלים בהם אלם נוטל לכב לא שלו ומחזירו אהלי חולש ימים. מקרים

כאלה הם כל כל נדירים, אם הם קיימלם בכלל, שקשה לומל שזה לומה למציאות שקיימת

בלשלאל.
ניצב י' כספי
ללעתי אלן פה שום סתירה בלן ההלכה לבלן החקיקה. על שנת 1964 כשכמישהו לקה

לכב לא שלו לא ילענו מה לעשות אתו, והאשמנו אותו בגניבת בנזין, כי הוא הלל

החזיר תא הלכב. בא המחוקק בהוכמתו כי לבה בשנת 1964 וקבע, שכל מי שלוקח לכב

לא שלו ומחזיר אותו כעבול תקופה קצלה, נענלש אותו כל זה מעשה גנלבה, אבל נבללל

בלן גנלבה לגילה לבלן השלמוש הזה. ולכן נמצא הסעיף של שלמוש בלכב בפלק של

עבללות לכוש אהלות.

ההצעה שלפנלנן מלאה ללעתל בצולה הכל לפה את ההללגתלות שבחומלת העבלה.

לקחת לכב והחזלת אותו, אתה מואשם בשימוש ואתה צפוי לעונש של שלוש שנלם! נטלת

לכב והשאלת אותו במקום לחוק, שם לכוללם לקחת ממנו חלקלם או להשמללו כללל, או

שזלקת את הלכב לתול מלם, אתה צפוי לעונש של 5 שנלם; גנבת את הלכב במטלה שלא

להחזילו בכלל, אתה צפוי לעונש של 7 שנלם.
יצחק לוי
אני לא לוצה לשנות אף מלה אחת מהכתוב בסעיפים, אני מצלע לק כותלת אחלת

לסעיפים האלה. אנל מצלע לאחל את ב ו-ג לסעיף אחל של "גניבת לכב".
ניצב י' כספי
נלאה לי שאפשל לאהל את שני הסעלפלם כהצעת חבל הכנסת לול.
יצחק לוי
413בי ו-413ג לאוחלו ולהיו 413ב. 413ב להלה סעיף קטן אי, 413ג (א) להלה

סעיף קטן כ', 413ג (ב) להלה סעיף קטן גי. הכותלת של הסעיף הזה תהיה "גניבת

לכב", ולא להלה שלנול בנוסח.
היו"ר א' לין
התיקון הנ"ל לא מפללע לל כלל. אני מוכן לקבלו.
נ' וייסמן
אפשל לשנות את מיקום הסעיפים, ולשם את 413ב כסעיף קטן ג', וכל ללכת מו

הכבל אל הקל. כל מאהל והכותלת של הסעיף היא "גניבת לכב" מן הלאוי להתהלל בסעיף
קטן הקובע
"הגונב לכב, דינו וכוי.
היו"ר א' לין
ההצעה הנ"ל מקובלת עלי.

הוחלט לאהד 413ב עם 413ג, תחת הכותרת "גניבת רכב". 413ג (א) יהיה

סעיף קטן א', 413ג (ב) יהיה סעיף קטן בי, ו- 413ב יהיה

סעיף קטן נ'.

413ד (א). (ב) ו-(ג)- גניבת רכב או פירוק רכב

סעיף קטן (ב) נראה לי חמור מאד. כי הנושא של הפירוק לא זקוק לשום כוונה.

פירושו שאם ילד מפרק את סמל ה"סוברו" מהמכונית שלי, דינו מאסר 5 שנים,
היו"ר א' לין
המשטרה לא מגישה תביעה על כל מקרה של עבירה. ברור לכולנו במה אנחנו

מדברים. הכוונה היא לפירוק צמיגים מהרכב, או כשפותחים את מכסה המנוע ומוציאים

משם דבר-מה, וכיוצא באלה דברים.

סעיף קטן (ג) לא כל כך מובן לי. ראובן גנב רכב, ובא שמעון ופירק חלקים

מהרכב שגנב ראובן, ועונשו של שמעון חמור יותר מעונשו של ראובן.
היו"ר אי לין
אין המדובר פה באדם שרק פירק רכב, אלא באדם שידע שהוא מפרק רכב גנוב. הוא

חלק מתעשיית גניבת הרכב. אחד מזמין את הרכב הגנוב, והוא זה שמפרק אותו לחלקים,

ביודעו שהוא עושה זאת ברכב גנוב. זה חלק אינטגרלי מתעשיית הגניבה. לכן אין

הבדל בינו לבין גונב הרכב בפועל. לפעמים גונבי הרכב הם בסך הכל מכשירי ביצוע

בידי הסוחרים המבקשים ממנו רכב מסויים משנת יצור מסויימת, והוא מקבל בשביל

הבאת הרכב הזה סכום מסויים; בשביל משאית הוא מקבל 2000 שקל, ובשביל מכונית

פרטית 700 שקל. הגונב הוא חוליית ביצוע בלבד, המכשיר המבצע.

אולי צריו להבחין בין מקרה שבו הוכח קשר בין המפרק לבין הגונב, לבין מקרה

שלא הוכח קשר כזה.
היו"ר א' לין
העקרון של החוק הוא בכך שאיננו מטילים מעמסה גדולה מדי על התביעה. מספיק

שידע שהרכב גנוב. גם את זוז צריכה התביעה להוכיח, וזה לא דבר קל,

ה ו ח ל ט - לאשר 413ד (א), (ב) ו-(ג}.

413ה - הבלה במזיד

הוחלט - לאשר 413ה



413ו - פריצה לרכב
היו"ר אי לין
מה ההבדל בין פורץ למתפרץ?

ניצב י' כספי;

הכוונה שלנו בסיפא של הסעיף היא לאלו שגונבים רכב על מנת לבצע עבירה

אחרת. לכן אני מציע להוסיף את המלים "באמצעות הרכב" כלי שיהיה ברור שהכוונה

היא למקרה שעשה כן בכוונה לבצע באמצעות הרכב גניבה או פשע. הכוונה היתה למי

שגונב רכב כרי לבצע באמצעותו מעשה שור, למשל.
היו"ר אי לין
לא זו היתה כוונת הוועדה. אנהנו אמרנו שלהתפרץ זו עבודה פיסית שאתה שובר

משהו ונכנס. אתה יכול לפתוח דלת של רכב ולהכנס לתוכו, לשנת בו כדי להתחמם

למשל. ואתה יכול לפרוץ לתוך הרכב מתוך כוונה לגנוב משהו מתוכו, כלומר מתוך

כוונה לבצע פשע.

עשינו הבחנה בין שני המקרים. בין מי שנכנס לתוך הרכב ללא רשות, ואין

לו כוונה לפרק דולקים ממנו או לגנוב אותו, והוא עוד לא התחיל לשבור את אמצעי

המגון של הרכב על מנת לגנוב אותו, אלא הוא רק יושב בו מפני שקר מאד בחוץ והוא

רוצה להתהמם ברכב; ובין מי שנכנס לרכב ומתחיל לשבור את המנעולים או לחבר את

ההצתה מתוך כוונה לגנוב את הרכב. במקרה השני ברור כי הוא התפץ לתוך הרכב על

מנת לבצע פשע. אין לנו שום כוונה למקרה שהוא לוקח את הרכב הזה כדי להבריח בו

סמים מלבנון, למשל, או כדי לבצע בו פשע אחר.
ג' וייסמן
פורץ זו פעולה כדי להכנס מבלי להכנס. כלומר, מי ששובר חלון, שובר דלת,

משתמש במפתח גנבים כדי להכנס בפנים, אבל לא נכנס פיסית. מתפרץ זה מי שפורץ

ונכנס.

באשר הוועדה דנה בסעיף זה בקשתי שהוא יהיה מיוחד רק לנושא של כוונה לבצע

פשע או גניבה. ולמה? כי יש לנו סעיף קל יותר של שימוש בשרכב ללא רשות. כדי

להשתמש ברכב ללא רשות צריך כמובן האדם לפרוץ ולהכנס לתוכו. כך שיש לנו כאן אדם

שמשתמש ברכב שימוש לא נכון, אבל הוא לא רוצה לגנוב אותו אלא לעשות בו סיבוב עם

החברה שלו. ועל שימוש ברכב, אם הוא משאיר אותו קרוב למקום ממנו לקח אותו,

העונש הוא 3 שנות מאסר, פלוס העבירה של פריצה, כי בלי הפריצה אינו יכול להשתמש

ברכב. כאן יש עבירה קול שימוש, והשימוש לא יכול להיות ללא כניסה לתוך הרכב. לכן

בקשתי שהעבירה תהיה רק כשיש כוונה לבצע גניבה או פשע, ולא משנה אם מדובר

בעבירת גניבה בתוך הרכב או מחוצה לו.

יצחק לוי;

ואדם שמתפרץ לרכב מפני שקר לו והוא רוצה להתחמם בו?

גי וייסמן?

זה יהיה שימוש ללא רשות. הוא השתמש ברכב כדי שיהיה לו חם. שימוש זה לא רק

נהיגה. יש פה כבר עבירה אחת, ואני לא חושבת שצריך להוסיף.
ש' מלכיט
הפרוץ חיוני כאן, אבל המתפרץ מיותר לחלוטין, כי לא יתכן שאדם ישתמש ברכב

מבלי שהתפרץ לתוכו. פורץ הוא מי ששבר את המנעול וטרם נכנסת המתפרץ הוא מי שגם

נכנס.
היו"ר אי לין
האם יש צורך בשבירה של דבר מה? רלת המכונית לא היתה נעולה, ואיש פתח את

הילת ונכנס פהימה. האם הוא פורץ. או מתפרץ?
ני וייסמן
זה לא פורץ ולא מתפרץ. זה משתמש.
היו"ר אי לין
ארם ששבר את החלון. לא ננב את הרכב, נם לא השתמש בו. הוא רק שבר את

החלון.
עו"ד רי פדואל
הוא לא צריך לשבור חלון כדי להכנס למכונית, הוא יכול לפתוח את הדלת בעזרת

מתלה בגרים פשוט.

היו"ר אי ליו!

נתתי דונמה מהחיים, כאשר אדם שבר את החלון של הרכב. זו תהיה פריצה של

הרכב. זה עוד לא שימוש ברכב, וזה עוד לא נטילת רכב ללא רשות. פשוט כך זה מעשה

נבדל העומד בפני עצמו ומהווה עבירה.

לאחר מכן ישנו המקרה של אדם ששבר את חלון הרכב ונכנס פנימה. הוא מתפרץ.

הוא מתחיל לשבור את אמצעי המיגון על מנת להזיז את הרכב הזה, אבל עוד לא עשה את

זה. אני לא יודע אם זה נקרא משתמש ברכב. לדעתי לא, אלא התפרץ למען בצע פריצה.

כאשר דיברנו בשעתו על הצורך בחוק הזה טענה המשטרה שאין כיום עבירת פריצה

לרכב, כפי שיש התפרצות לתוך דירת מנורים, וזה נשמע לי בזמנו מאד משכנע.

לא נראה לי שמעשה שאתה מגדירו בצורה מדוייקת נופל באיזה שהוא מקום שיש לו

הגדרה כללית. כתפיסה של חוק עונשין אינני אוהב את זה. חוק עונשין צריך להגדיר

את אופי המעשה ואת רוחו. זה לא שימוש ברכב, אלא התפרצות לרכב. אם אטען בבית

המשפט שזה מופיע תהת הסעיף "משתמש", יטען בית המשפט שהוא לא השתמש ברכב, אלא

רק התפרץ לתוכו.

ני וייסמן!

אדם שפורץ חלון של רכב ולא נכנס לתוכו יכנס תחת עבירה של חבלה במזיד. כך

שיש לנו כבר עבירה שהיא פרופר לנושא הזה. אם הוא פורץ את החלון ונכנס לרכב

ומתחיל לפרק...

היו"ר אי לין-.

אני נתתי דוגמה אחת, אבל היא לא היחידה. גברת פדואל נתנה דוגמה של פריצח

לרכב מבלי לשבור את החלון שלו, אלא באמצעות מנעול גנבים או פתיחת החלון נעזרת

חוט-תיל פשוט.



גי וייסמן;

בספר החוקים בעבירות של כניסה והתפרצות למקום מגורלם, וגבו התפרצות לבנין

או לבנין שאינו מקום מגורים, יש לנו תמיר את החלק הזה של הכוונה לבצע עבירה,

כי אחתר יש לנו עבירה אחרת של השגת גבול. וכאן אנחנו מטשטשים את הרברים.

אני מסכימה עם היו"ר שלא צריר להגיר שיש איזה סעיף סל בחוק העונישן שכולל

את הכל, אבל יחד עם זה לא צריך גם לטשטש את העבירות שישנן כאן. לגבי שימוש

ברכב אני לא יכולה לתאר לעצמי איך אפשר להשתמש ברכב בדרך כלל ללא פריצה

וכניסה. כי תמיר צריר להקרים הדבר הזה.

אבל אם התרפץ מבלי להשתמש זה שלב אהר של פעולה.

גי וייסמן;

הוא התפרץ כרי לבצע משהו. אם בפריצה הוא גרם חבלה לרכב, כי אז יש לנו

עבירה. או שנוכל להוכיח כוונה מסויימת שלו בפריצה לרכב. כי אדם לא פורץ לרכב

סתם כך ללאי שום כוונה אהרת. במצב הרגיל הוא רוצה לגנוב מהרכב או את הרכב.

הפריצה לרכב קיימת גם בעת שאתה בא לקהת את הרכב ומשתמש בו ללא רשות, גם

בסעיף 413ג כשאתה גונב מרכב, והסיפא של סעיף 413ו בא להגריר פריצה כשלא הספקת

עדיין לגנוב מהרכב או להשתמש בו, יש לנו שלוש אפשרויות להאשים ארם שפורץ לרכב.

לי חסרה כאן עבירה רביעית. ואסביר מדוע חסיפא של הסעיף הזה אינו טוב. ני

ממילא אם הוא פרץ לרכב וגנב, אז סעיף 413ד נותן תשובהה למקרה; אם הוא פרץ לרכב

ומשתמש בו, סעיף 413ב עונה למקרה. כחוקר חסר לי כאן עונש שיטילו על אדם שפורץ

לרכב ולוקה אותו כדל לבצע באמצעותו עבירה אחרת, והוא לדעתי צריך להענש על כך

בצורה המורה יותר.

שלוש עבירות עם עונש יש לנו כאן: למי שמשתמש ברכב, גונב רכב ופורץ לרכב

וטרם הספיק לעשות דברים. אני מציע להוסיף כאן עבירה רביעית: מי לוקח את הרכב

בשביל לבצע בו עבירה נוספת, ולו מניע עונש יותר חמור. אחרת זה יבלבל גם את

החוקר, גם את התובע, ועורכי הדין ינברו במובן הכפול של הסעיפים האלה.
היו"ר אי לין
לדעתי אין מקום לשנות את הסעיף הזה, מפגי שהסעיף הזה נותן תאורים

מדוייקים של מצב עובדתי. קודם כל אדם יכול להביא מפתח או חוט תיל ולפרוץ

מכונית מבלי לגרום לה נזק. פתח את דלת ביתי ללא רשות במפתח גנבים, הוא גנב. אם

הוא נכנס פנימה הוא מתפרץ. ואם יש סימנים שהוא התפרץ לרכב מתוך כוונה לגנוב

אותו, והוא נתפס במזן מעשה, אז ברור שיש לו כוונה לבצע פשע לגנוב את הרכב.

ואני מקווה שהמשטרה תחזק את הנוכחות שלה ושתתפוס את הגנב לא אחרי שהעביר את

הרכב לעזה, אלא כשהוא מתחיל לפרק את אמצעי המיגון ברכב.

המקרים האלה מתארים מצב עובדתי ברור, ואני רוצה לתפוס את הגנבים בעשותם

את המעשה ולהגדיר זאת במדוייק, מבלי שאשאל את אצמי אם הוא השתמש ברכב או האם

נטל את הרכב, העביר אותו וכוי. יתכן שעשה את המעשים האלה מבלי שהצליח לעשות את

המעשים האחרים. זה בשלבים הראשוניים של הפעולה הפלילית, והחוק רוצה לתפוס אותו

בשלבים ההתחלתיים של הפעולה הפלילית, ולכן הגדרנו את הסעיף כפי שהגדרנו אותו,



אשר להצעה של ניצב כספי להוסיף הגדרה מיוחדת של נטילת רכב על מנת לבצע

עבירה אחרת, זה אמנם אפשרי, אבל לדעתי לא נחוץ. אם אדם גנב רכב, אתה צריך

להוכיח שהוא רצה לבצע עבירת סמים ברכב הזח. תרשיע אותו בעבירת סמים, תרשיע

אותו בגניבת רבב. העונש גם במקרה זה וגם במקרה זה הוא עונש מספיק.

יכול להיות שאים מתפרץ ללבב כרי לננוב אותו, וזה פשע. ויכול להיות שהתפרץ

לרכב וגנב אותו ורוצה להבריח בו סמים, וגם זה פשע, אז אינני יודע אם יש לנו

צורר להגדיר במסגרת העניינית הזאת עוד סעיף בדרגת חומרה יותר גבוהה. אני חושב

שהחוק הפלילי כבר יתן תשובות למקרה בו לקח אדם רכב והשתמש בו להברחת סמים. אם

הוא לקח את חרכב כדי להסיע בו סמים, לא יספיק לי שרק ניסה לקחת את הפועל, אלא

שלקח את הרכב בפועל ואז צריך להוכיח קשר להעברת הסמים. ואם להוכיח שיש לו קשר

לעבירת סמים אז יש לנו עבירת סמים כל כך קשה שמדברת על 20 ו-25 שנות מאסר,

שאיננו זקוקים לזה כאן.

יצחק לוי;

העונשים פה הם מאד חמורים. אבל האמת היא שבית המשפט אינו מטיל בדרך כלל

את העונש המקסימלי. ואם יקרה מקרה כזה ויטילו עליו 7 שנים, זה עונש מספיק

חמור. אני מבין שלדעת הגברת וייסמן המלה "מתפרץ" שברישא של הסעיף היא מיותרת.

הפורץ שלא בדרך חבלה לא מופיע בשום סעיף אחר. יכול אדם לעבור ולפתוח מנעולים

של מכוניות חונות ברחוב מסויים. מפני שהוא נמצא עכשיו בקורס של נגבים והוא

עושה זאת כתרגיל שהטילו עליו בקורס, והוא פותח בדרך זו שורה שלמה של מכוניות,

ואינו נכנס לאף אחת מהמכוניות. מעשהו זה אינו מכוסה בסעיפים אחרים. ואילו על

המתפרץ אפשר לטעון שזה מקביל למשתמש. אני מבין איפוא שהדברים שאמרה גברת

וייסמן מתייחסים רק ל"פורץ". ולכן היא מסכימה שצריר את המלה פורץ, ולא מתפרץ.

מאירר, בסיפא אנחנו צריכים גם את הפורץ וגם את המתפרץ.

לפי הצעתה של הגברת וייסמן נצטרף להאריל בסעיף הזה, ולקבוע ברישא שהפורץ

רכב דינו מאסר שלוש שנים. וסעיף נוסף: הפורץ או המתפרץ בכוונה לבצע גניבה או

פשע דינו מאסר שבע שנים. השאלה היא אם את אמנם רוצה באריכות הזתא, או שנסכים

שתהיה מלה נוספת גם היא כפולה.

אני לא נרתעת מהמלה הבביכול מיותרת. אני נרתעת מכך שהמשתמש ברכב יואשם גם

בהתפרצות לרכב. כי אני טוענת כי ב-99%. של המקרים כל משתמש יהיה גם מתפרץ.
היו"ר א' לין
יש הרבה מקרים שבהם אתה מגיש כתב אישום עם כמה סעיפי עבירה. ברור שאם נטל

רכב ללא רשות אפשר להרשיע אותו גם בהתפרצות. אבל כאן הכוונה היא לתפוס את מעשה

הגניבה בראשיתו. מבלי שהגיע לכלל הבשלה, מבלי שהגיע לכלל ישום תכלית המעשה.

אני מציע לאשר את הסעיף כפי שהוא..

הוחלט - לאשר 413ו.

413ז- החזקת מכשירי פרלצה
היו"ר א' לין
סעיף זה אינו מהווה חידוש, שכן יש סעיף מקיבל לו באשר להתפרצות לדירת

מגורים.



היתה לנו בעיה בענין זה. היינו מקיימים מארבים במגרשי חניה שמהם היו

נוהגים לגנוב כלי רכב, והיינו תופסים עבריין כלי פריצה, ולא יכולנו

להאשים אותו בשום דבר, כי לא היה היה לנו סעיף כזה. אילו התכוון לפרוץ לבניין

היינו יכולים להאשים אותו בסעיף מתאים שישנו לעינן זה. הסעיף שלפנינו פותר

את הבעיה ויאפשר לנו להאשים אותו,
היו"ר אי לין
עלינו להבין כי ישנם אנשים שיוצאים לטייל ולנשום אוויר צח בלילה, אבל קשה

להם לעשות זאת מבלי שיחזיקו בכיסם כלי פריצה. אם אין הערות, אני מציע לאשר

זאת.

הוחלט - לאשר 413ז.

סעיף 413ו נאמר כי הפורץ רכב או המתפרץ לרכב, דינו - מאסר שלוש שנים;

ובסעיף 413ז נאמר כי מי שנמצא ברשותו מכשיר המשמש לשם פריצה לרכב ואין לו הסבר

סביר לכר, דינו - מאסר שלוש שנים. נראה לי כי עונש של שלוש שנים למי שנמצא

ברשותו מכשיר פריצה זה עונש כבד מדי. לדעתי צריבה להיות הבחנה בין שני המקרים

האלה.

אני מבין את שאלת, אבל יש חשיבות גדולה בכד שאנחנו נכה את הפשע בניצניו.
א' ורדיגר
גם שנתיים זה עונש כבד דיו.

אינני אומר שלא. אבל אני חוזר ומדגיש כי חשוב להכות את הפשע עוד לפגי

שבוצע למעשה. האם יש להבדיל בין אדם שמסתובב ליד מגרש חנייה כשבכיסו מכשיר

פריצה למכוניות, והוא עוד לא ביצע שם מעשה פריצה כזה, אבל אנחנו יודעים שאנשים

לא יוצאים לשאוף אוויר צח כשהם מחזיקים בידם מכשירי פריצה, ובין מי שכבר פרץ

למכונית וגנב אותה?

אגב, אני לא מתנגד להצעה שלו, חבר הכנסת ורדיגר, אבל אני לא יודע אם זה

נחוץ, כי בתי ההמשפט בלאו הכי לא יטילו אותה חומרת ענישה בשני המקרים,

יצחק לוי י,

צריו לאפשר לבתי המשפט להטיל גם ענישה חמורה במקרה של אדם שנתפס 7 פעמים

עם כלי פריצה בכיסו. צריך לקבוע את העונש המקסימלי שיכול בית המשפט להטיל,

ובית המשפט ישקול כל מקרה לגופו, ובוודאי לא יטיל את אותו העונש על מי שנתפס

פעם ראשונה ועל מי שנתפס מספר פעמים באותה אשמה.
היו"ר אי לין
אדם שיש לו הרשעות קודמות בפריצה לכלי רכב, לא נתפס הפעם בפריצה ממש, אלא

תפסו אותו כאשר הסתובב במגרש חניה עם כלי פריצה בכיסו. אני רוצה שבית המשפט

יכה אותו חזק, ושיבה קל את מי שנתפס בפעם הראשונה בדעבירה דומה.
ג' וייסמן
למעשה ריצה המחוקק לעשות כאן הגבלה לפריצה והתפרצות לבית. יש החמרה מאד

רצינית בעונש לגבי פריצה התפרצות או גניבת רכב. כי גם הרכב הוא חלק מהתחום

הפרטי של האדם. העונש על החזקת בלי פריצה לבנין הלא שלוש שנים, ולכן נלאה לנו

שגם באן מתאים עונש של שלוש שנים על נשיאת בלי פריצה ללבב, חשוב שתהיה אחידות.
היו"ר א' לין
אני סבול שאין טעם לשנות את זה.

413ה- גניבה או זיוף של מסמך.
היו"ר א' לין
כאן מדובר בחוליה שהיא דולק מתעשייה גניבת רכב. זיוף כשלעצמו זה דבל חמול

מאד. אבל פה הוא עושה את הזיוף בשביל להקל על ביצוע עבירה על פי הסימן

שלפנינו, וזה חלק מהתשייה של גניבת כלי רכב.
יצחק לוי
השבתי שהמלים "הבל כדי לבצע או להקל על ביצוע עבילה לפי סימן זה"

מיותלות, שהלי פרק זה עוסק בעבילות בקשל ללבב, והגונב או מזייף מסמך או משתמש

במסמך במלמה גם אם זה לצולר עבילה אחרת--

היו"ר א' לין;

אז צריך למחוק את הסעיף הזה.

נניח שאדם עשה זאת בגלל בוונה אחלת. אז בית המפשט יצטרך להגיד, שאם

הכוונה שלו היתה לזייף לשיון נהיגה כדי ללמות את הפקיד בבנק ולהציג בפניו את

לשיון הנהיגה כתעודה, תקבל עונש איקס. אם הכוונה היתה לגנוב את הלבב, העונש

שלך יהיה 5 שנים. השאלה היא אם יהיה זה לטובת הענין להכנס להנדלה כזאת. השאלה

היא אם לא יותר נכון להוציא: הגונב או המזייף מסמך, או המשתמש במסמר במלמה,

דינו מאסל חמש שנים. וזח מתייחס לכל המסמכים הנוגעים ללכב, כמו לשיון נהיגה,

לשיון לכב או ביטווח הלכב.

ניקה לדוגמה מקלה של זיוף תעודת ביטוח כדי שלא צליד יהיה לשלם דמי ביטוח

לאותה שנה, אז אני משנה את התאריך.
היו"ר א' לין
הבל הכנסת לוי מתכוון לבל שלא צליל יהיה להוכיח שהזיוף נעשה לביצוע

עבילה, אלא הוא מדבל על עבילה מיוחדת שבה פעולת הזיוף נעשתה במסמכים הקשורים

בלכב, כמו לשיון לכב, לשיון נהיגה או תעודת ביטוח של הלכב.

בנוטה שלפנינו מקלים כאלה לא מכוסים. אני לא התכוונתי לבצע עבילה בלכב,

אלא התכוונתי לחסוך השנה 800 שקל דמי ביטוח. אני משנה את התאליך שעל תעודות

הביטוח שלי, ועל ירי זה חוסך את הצולך בתשלום דמי ביטוח לשנה ג וספת.
ניצב י' כספי
יש סעיף מיוחד בשביל מקרה כזה.

לו תוכיח בבית המשפט למה זייף את תעודת הביטוח, האם עשה זאת כדי לגנוב

רכב, או בגלל סיבה אחרת. או מפני שמישהו ביקש ממנו לזייף זאת כדי לחסוך את

תשלום הפרמיה.ד ואז בעצם אתה מרוקן את הסעיף מתוכנו, כי כל אהד יטען שאכן

זייף, אבל לא בשביל לגנוב את הרכב, אלא כדי לברוח מן הארץ, או בגלל כל סיבה

אחרת.
היו"ר אי לין
מה העונש המוטל בחוק העונשין על זיוף מסמך?

סעיף 418 קובע- המזייף מסמר - דינו מאסר שנה; המזייף מסמך בכוונה לקבל

באמצעותו דבר - דינו מאסר שלוש שנים: ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות - 5

שנים.

כאשר דנו בוועדה בנושא שהזה אמרנו שקבענו את הסיפא שהיא מסייגת כי רצינו

לכלול כל מסמך, גם תעודת זהות. אם יש כאן הצעה להתייחס אחר ורק למסמכים

הקשורים לרכב, כמו רשיון רכב, ותעודת ביטוח, אולי אפשר-

יכולים להיות מסמכים שהם לא מסמכי רכב, אבל נועדו להקל על ביצוע עבירה.

אני מציע שנכניס בסעיף הזה את שני הדברים! נם את מה שכבר כתוב בו, וגם את מה

שמציע חבר הכנסת יצחק לוי.

הסעיף ינוסח כר שהוא יכלול גם מסמכים שזוייפו על מנת להקל על ביצוע

עבירה, וכן מסמכים מזוייפים הקשורים ברכב. אם זייף מסמר הקשור בהחזקת רכב,

בבעלות ברכב או בשימוש ברכב, זו עבירה על פי סעיף זה. וכן גם זיוף של מסמר אחר

שנועד להקל על ביצוע עבירה. כל אלה יהיו במסגרת הסעיף חזה,

הוחלט - לאשר 413ח ברוח הדברים הנ"ל של היו"ר, על פי הצעת

חח"כ יצחק לוי.

413ט - שינוי זהות של הרכב.
היו"ר א' לין
האם הסעיף הזה מקיף כל מה שאנחנו מתכוונים? בענין זה חשובה לנו עמדת

נציגי חבתר הביטוח. אנחנו רוצים לתפוס את החוליה בתעשייה גניבת הרכב המתמחה

בזיוף זהות הרכב.

אני הייתי מוסיף כאן את המלים "או חלקי רכב". היום יש שיטות לסימון חלקי

רכב שלהסרתם או לטשטושם יש משמעות רבה, כמו למשל סימון חשמלי שלא ניתן למחיקה.

יש סימן שילדה, יש מספר מנוע. אני חושב שהוספת המלים "או חלקי רכב" תהיה

חשובה גם למשטרה,



ניצב י' כספי;

אנחנו מעודדים סימון חלקי רכב שנוהגים לגנוב. כמו גלגלים, לכתוב עליהם

בעט מיוחד את מספר תעודת הזהות של הבעל או את מספר הרכב. את אותו הדבר אנחנו

עושים על מבטה המנוע, על דלתות וכוי, חלקים גדולים שאותם נוהגלם לכתוב. לכן

נראלת לל הצעתו של מר מלכיס להוסיף את המילים "או חלקי רכב",
היו"ר א' לין
אנל בהחלט מקבל את זה. אני חושב כל זו הצעה טובה מאל. זה רק מחזק את

טענתי עד כמה חשובה לנו דעתם קול נציגי הברות הביטוח בתחום הלדע שלהם. אנל

מערלר מאד את העזרה שלכם, זו גם הסיבה שבגללה אנל אומר להם שאינני מעונלין

בעורכל דין חיצוניים שהם מבקשלם להבלא אתם לכאן, חשוב לנו לשמוע דעתם של אנשים

מקצועיים המתמצאלם בנושא, המכלרלם את הצד המקצועל של הדבלרם, את הבעלות

המתגלות במציאות.
י' מלכיס
אנל מצלע לשנות גם את הכותרת בהתאם.

אפשר לשנות גם את הכותרת, אף שזה לא כל כך משנה.

הוחלט - לאשר 413ט, אחרל הוספת המללם "או חלקל רכב".

1411." - קבלת רכב גנוב או חלק גנוב מרכב
גי וייסמן
רצלתל לצללן שלש סעיף בדלוק באותו נוטח ועם אותו עונש לגבל נכטלם ננובלם.

השבנו שאפשר להשאלרו כך. הוא לא מוסיף דבר, אבל הוא מרכז את הנושא על רכב,

בעוד שלש טעיף כלללל.
יצחק לוי
אנל מצלע לההמלר בעונש ולהעלותו ל-8 שנלם.

לש לנו פה ענישה כוללת של 7 שנלם. לש מספר חוללות שכולן חלק מתעשייה שלמה

של גנלבת רכב. הסוחרים מהוולם את החוללה החמורה ביותר. אלה קנו רכב או חלק

ממנו כשהם לדעו שזה גנוב. אבל אם נוכלח שהם קנו ושהם סוחרים בזה, הם לכנטו

במטגרת אחרת. פה מטפלק שאנל מוכלח עלטקה בודדה. לכן אנל מצלע להשאלר את הטעלף

כמות שהוא.

הוחלט - לאשר 413ל.

413יא - מטחר ברכב גנוב או בחלק של רכב גנוב.

סעיף זה מאד חשוב, וצריך לראות אם הוא מקלף את כל מל שעושה מזה עסק

מטחרל, עטק להפקת רווחים דרך קבע. כתוב פה: העוטק במכלרה, בקנלה או בפלרוק של

רכב גנוב. או חלק גנוב מרכב - דינו מאטר 10 שנלם. אלה הגורמלם המסחריים. אלה

שמזמלנלם את הגניבה, אלה שעשו מזה עטק.
ש' מלכיס
אולי כדאי להוסיף פה את המלים "בין בעצמו, ובין על ידי אחרים".

היו"ר א' לין;

לפי החוק הפלילי אנו ארם ביצע פשע על ידי שליח, כאילו ביצע זאת בעצמו.

לפי סעיף 27 בחוק העונשין אם נתתי למישהו הוראה לבצע מעשה פשע, כאילו ביצעתי

זאת בעצמי.

לש לי הרושם שאם מרברים באדם שעסוק הוא יודע שזה מהיל את אלמנט היודעין,

אף שאינני מתנגד להוספת המלה "ביודעין". כאשר מדברינו במי שעוסק במכירה קניה

ומירוק רכב גנוב יש אלמנט של יודעים. אבל כדי להיות בטוח, אני לא מתנגד להוספת

המלה "ביודעין", אם נוסיף את המלה הזאת, האם זה יפגע בסעיף?

זדו לא יפגע בסעיף, אבל זה מיותר. המלה "ביודעין" מופיע הרבה פעמים בחוק

העונשין, לרוב ללא צורר, ולפעמים כשיש צורר. כאן ישנו סעיף המחמיר לגבי אדם

המפרק דבר מרכב ביודעו שהוא גנוב, וכאן המלה "ביודעו" היא מאד משמעותית. אבל

כאן כשמדברים באדם שעסוק וכו' המלה "ביודעין" איננה דרושה ואינה מוסיפה.

היו"ר אי לין!

אם זה לא מזיק, ומאחר והבר כנסת שאנחנו מכבדים את דעתו, והוא אינו נוכח

כאן היום, סבור שצריו להוסיף את המלה הזאת, הליתי נוטה להוסיף את המלה

"ביודעין" אם זה לא מזיק.

חבר הכנסת ליבאי הציע להוסיף זאת כמי שהוא עורר רין, כי זה יחייב את

התביעה להוכיח רבר שקשה להוכיהו.

גי וייסמן!

התביעה צריכה ממילא להוכיח שהוא ידע שהרכב גנוב.
יצחק לוי
נראה לי שחסרה כאן המלה "או בהרכבה" אחרי המלה "בפירוק".
היו"ר א' לין
נכון מאר, צריו להוסיף את המלה "או בהרכבה". אבל לא הייתי מוסיף את המלה

"ביודעין", כי למה להכביד על התביעה ללא צורך. אנחנו מכבידים על התביעה יותר

מכפי הצורך. אנציע לחבר הכנסת ליבאי לבדוק שוב את הענין. ואם שגינו בהחלטתנו,

הוא יוכל לרשום הסתייגות כדי שהערתו תובא בחשבון.

הוחלט - לאשר 413יא אחרי הוספת המלים "או בהרכבה".

413יב- שמירת דינים

מה עם הערתה של גברת מלחי בדון?
ג' וייסמן
שנית משפט השלום יוכל לדון, לפי בקשתו של פרקליט מחוז, בכל העבירות האלה,

ולהטיל עליהן עונש--

בל עבירה ועבירה באופן ספציפי?
ג' וייסמן
בן.
היו"ר א' לין
לא נראה לי. אנחנו רוצים שבית משפט הלשום יובל לדון בכל העבירות שכאן,

בלי פרוצדורות מסובכות,
נ' וייסמן
על פי הצורה הקבועה בחוק בתי המשפט. חוק בתי המשפט קובע שצריכה להיות

הפנייה על ידי פרקליט המחוז, בי הוא זה שצריר להגיש את כתב האישום לבית המשפט

המחוזי, והוא גם מי ששוקל אם המקרה אינו כל כך חמור ואפשר להעבירו לבית משפט

השלום. סמכות הענישה של בית משפט השלום היא עד 5 שנים,
היו"ר א' לין
איננו יבולים לעשות דבר כזה. יש פה שאלה יסודית. אנחנו רוצךים שהנושא

הזה ידון בבית משפט המחוזי, או בבית משפט הלשוםז. הבה נשקול את העינן בתפיסה

המעשית של הענין. היום זה נדון בבית משפט השלום, בי זה שלוש שנים. השאלה היא

איפה העבירות האלה יידונו יותר מהר.
ג' וייסמן
בבית משפט הלשום יידונו יותר מהר.
ניצב י' כספי
את ענין הסחר הייתי מציע להעביר לבית המשפט המחוזי, כדי לתת לו הבלטה.
היו"ר א' לין
אני מציע שכל העבירות יידונו ביבת משפט השלום, חוץ מהעבירה 413יא, וזה

יתן הבטלה מיוחדת לנושא הזה. כל מה שאנחנו רוצים זו פעולה מהירה.
יצחק לוי
אני מסכים להצעה הזאת.

הוחלט - לאשר 413יב.
יצחק לוי
אותה הערה שיש לי לנבי הכותרת יש לי לגבי 413ב.



אם החלטנו כך לגבי המקרה ההוא, אנחנו יכולים לקבל זאת גם לגבי הכותרת

כאן. לא יתכן שנגיד שכלי שיט או כלי טיס הוא שונה מכלי רכב במובן זה.

אינני אומרת רבר בקשר לנושא כלי רכב, כי שם יש לי את הסעיף של גניבה

וישנו סעיף המדבר על גונב כלי רכב, והמשתמש הפר לחלק ממנו מכורר הנסיבות כאן.

אבל לשנות את הכותרת בסעיף של שימוש בכלי שיט ללא רשות, ולכתוב שם שזו גניבה

כאשר השימוש הוא שימוש זמני וכלי השיט מוחזר, אז חטר שם האלמנט העיקרי של

הגניבה, שזו שלילת השימוש, שזו השיטה העולמית, ולכן אני מבקשת לא לשנות.
יצחק לוי
אף שזה לא כתוב כאן, הבנתי שישנו גם סעיף על הגונב כלי שיט.
ג' וייסמן
ישנו סעיף גניבה כללי.
יצחק לוי
הדבר לא מובן לי. אנחנו עושים סעיף רק לגבי שימוש בכלי שיט ללא נטילת

רשות, מכלי להוסיף טעיף על גונב כלי שיט? לגבי כלי שיט אנחנו מייחדים סעיף

למקרה של נטילה ללא רשות, ולא סעיף לגבי גניבה. כלומר, אנחנו מייחדים סעיף

לעבירה הקלה דווקה. אם רוצימ לטפל בנושא של כלי שיט צריר היה לעשות סעיף

המורכב משני חלקים.ר האחד - למשתמש בו ללא רשות; השני - לגונב כלי שיט.
ג'...וייסמן
אני רוצה להסביר את המצב הקיים. העבירה הקיימת היום היא שימוש ברכב ללא

דשות. זה סעיף 401 הקיים, המדבר על שימוש בכלי רכב ועל שימוש בכלי שיט, והעונש

הוא שלוש שגים. נוסף לכר יש עבירה כללית של גניבה, שגם היא שלוש שנים. בא

המחוקק ואומר שלגבי כלי רכב הוא רוצה לעשות הסדר מיוחד ומחמיר, כי יש כאן בעיה

קשה. ואז רצינו לכלול גם את ענין השימוש בפרק המיוחד הזה של עבירות רכב. את

הסעיף הקיים צריר להתאים למציאות הזאת, כי השימוש ברכב הוא עכשיו בסימן החדש,

ויש שם הוראה מיוחדת שהיא בשימוש בכלי שיט. גבון שאין לנו היום בעיה חמורה של

גניבתכלי שיט. לכן ישנו הסעיף הזה, שזו התאמת החוק הקיים לתיקון הפוצע, אלא

אם כן נגיד שאנחנו לא רוצים שיהיה בכלל שימוש בכלי שיט וכלי טיס ללא רשות.

השאלה היא אם רוצים לעשות לגבי כלי שיט עבירה מיוחדת של גניבה, שתהיה חמורה

יותר מעבירה רגילה של גניבה, ועל זה צריכה הוועדה להחליט.
יצחק לוי
הסעיף הזה הוא מין שלא במינו. על כן אני מציע להוציא אותו.
היו"ר א' לין
אני נוטה לקבל זאת. זה גם יפתור קושי גדול.
ניצב י' כספי
ואז לא תהיה בחוק העונשין עבירה שנקראת שימוש בכלי שיט?



יצחק לוי;

אנחנו מוכנים להגיש הצעת חוק פרטית בנושא כלי השיט,
נ' וייסמן
ביום יש עבירה של שימוש ללא רשות בכלי רכב ובכלי שיט.

אז למה לא להשאיר את הסעיף הזה?
היו"ר א' לין
יש פה תיקון של שימוש בכלי רכב ללא רשות, שנכנס כנטע זר בהוק הזה. אנחנו

לא עסקנו בכלי שיט, כי זו סוגיה בטני עצמה.

יצחק לוי;

אם לא נכניס את זה אז עבירה של שימוש בכלי שיט תהיה במסגרת עבירה כללית

ברכוש.
היו"ר אי לין
אני רוצה לדעת מה יקרה אם אנחנו נמחק את סעיף 1?

ניצב י' כספי;

אם אתה מוחק אותו פה, מחקת אותו מדיני העונשין. אתה חייב להשאיר אותו

בסוף כאינדיקציה שהוא נשאר רק לכלי שיטו.
היו"ר אי לין
אתה אומר ניצב כספי שזה ימחק אותו מדיני העונשין. אז שימוש בכלי שיט ללא

רשות לא יהווה יותר עבירה? אתה אומר שלא. נאמר שמחקנו כאן את סעיף 1, אז נשאר

בלי עבירה על נטילת כלי שיט וכלי טיס ללא רשות. ואז אפשר יהיה להרשיע אותו

בגניבת כלי שיט או כלי טיס.
יצחק לוי
אני מבין שלגבי רכוש אחר שאיננו כלי רכב, או כלי שלט או כלי טיס, אין

עבירה האוסרת שימוש ללא רשות. זה קיים לגבי חשמל,מים ועוד. אני מדבר על עבירה

כללית של שימוש ללא רשות ברכוש. אני מציע שבמקום זה תבוא עבירה של שימוש ברכוש

ללא רשות.
ניצב י' כספי
אבל זה לא הנושא שלפנינו.
יצחק לוי
באותה מידה גם כלי שיט וכלי טיס אינם הנושא.

היו"ר אי לין י.

אנחנו נמצאים במצב שבחוק העונשין אין עבירה של נטילת רכוש ללא רשות. באתי

ולקחתי את ספריו של מישהו לחודש ימים מבלי שיידע על כך, ואחר כך החזרתי אותם.

זו לא תהיה עילה לתביעה פלילית?
אי רובינשטיין
זו עילה לתביעה אזרחית. זו לא תהיה עילה לתביעה פלילית. זה יבול להיות רק

לגבי שורה קול לברים.

יצחק לוי!

לקחתי מחשב של מישהו לחודש ימים, והשתמשתי בו ללא רשות, ואחר כך החזרתי

אותו.

אי רשות"

אין עבירה בללית שימוש ללא רשות ברכוש הזולת.
היו"ר א' לין
זו לא רק נטילה ללא רשות, אלא נטילת החזקה.

אי רובינשטיין;

יש השגת גבול, ויש גניבה. ארם מקבל ברשות ולא החזיר בזמן, אין עבירה. לקח

רבר בלי השגת גבול, ואינו מחזיר אותו, אבל מתכוון להחזיר אותו או אפילו כן

החזיר-

היו"ר אי לין;
הבה נתייחס לדוגמה הבאה
הזמנת אותי לביתך כאורח, לקחתי את המחשב שלך

ללא ידיעתך, העברתי אותו לביתי והשתמשתי בו חודש. אחרי חודש באתי אליך והחזרתי

לך את המחשב. האם זו עבירה פלילית, או לא?

אי רובינשטיין;

אני לא יודע. פה אולי יכולה להיות עבירה פלילית, מפני שלקחת את זה מביתי

בלי רשות,
ניצב י' כספי
זה הופך להשגת גבול, אפילו שהזמינו אותו ולא פעל לפי כללי ההזמנה.
היו"ר אי לין
החוק הפלילי צריך לעבור עוד כמה שיפוצים כדי שיהיה יותר טוב ומודרני. הוא

חוק מאד מיושן. וצריו בהחלט לעבור כמה שיפוצים. נדמה לי שאת הסוגיה הכללית

הזאת לא כדאי שנפתור במסגרת החוק שלפנינו.

לפנינו שתי אפשרויות, או שלוש. האחת, למחוק את סעיף 1, ואז התוצאה תהיה

שענין ספציפי זה יורד מספר החוקים; השניה, לומר שכל מקרה של נטילה של חפץ או

רכוש ללא רשות דורש מאתנו הגדרה רחבה וכניסה לסוגיה הרחבה של הענין. השלישית,

זו האפשרות האיומה שהצעתי בפתח הדיון, לדחוק את הסעיף הזה לסוף החוק. באלו

משלוש האפשרויות אנחנו בוחרים.

ניצב י' כספיס

בשם המשטרה אני מבקש מוועדה נכבדה זו לא להשמיט את הסעיף הזה, אלא

להעבירו לסוף החוק.
יצחק לוי
אני מציע להעביר תא הסעיף חזה לסוף החוק. אבל להוסיף לו סעיף קטן נם לנבי

גניבת בלי שיט. בי אין זוז הגיוני שיש לנו סעיף ספצפי רק לגבי נטילה ללא רשות
היו"ר אי לין
לא עסקנו בסוניה של גניבת כלי שיט, לא קבלנו חומר בענין זה, ולבן אני

מציע לא להוסיף רבר לסעיף כפי שהוא.
עוייר די פרואל
מה בענין השעייה רשיון או ביטול רשיון נהינה?

חבל שלא הזברת לנו זאת במהלך הדיון. מדובר על בך שמי שהורשע בעבירה על פי

סעיף זה יטול בית המשפט את רשיון הנהיגה שלו לתקווה מסויימת, כפי שיחליט בית-

המשפט. נוסיף סעיף בללי האומר בי מי שעבר עבירה על פי אחד הסעיפים --
ג' וייסמן
נטי שזה מופיע בפקודת הסמים: הורשע אדם בעבירה לפי פקודה זו רשאי בית

המשפט בנוסף לבל עונש אחר ובנוסף לסמבותו לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה לפסול

אותו מהחזיק ברשיון נהיגה או ברשיון רכב לתקופה שייקבע, אם הוא סבור שהדבר

דרוש כדי להגן על הציבור,
אי רובינשטיין
פה אני מציע להגביל את התקופה. בסמים זה בכל זאת דבר שונה. זה יכול להיות

צעיר בן 17 או בן 18 גנב רכב בליל ששי,
היו"ר אי ליז
נטילת רכב ללא רשות נגביל ל-5 שנים.

יצחק לוי!

לדעתי צריו להגביל את כל הסעיף הזה ל-0 שנים, ואז יש לשופט אפשרות להטיל

עונש כפי שנראה לו,
היו"ר אי לין
כשאיננו קובעים עונש מינימלי אנחנו צריכים לאפשר לבית המפשט להטיל עונש

מתאים במקרים החמורים. נניח שמדובר במי שגנב רכב כבר מספר פעמים, וכבר הורשע

כמה פעמים, האם ישללו ממנו את הרשיון לשנתיים?

אי רובינשטיין;

טילת רכב ללא רשות זה מקרה שהעונש המקסימלי שלו צריך להיות שלילת רשיון

לשנתיים או שלוש מקסימום. גנבים מקצועיים זה סיפור אחר.
היו"ר אי לין
אני מציע שעל נטילת רכב ללא רשות יהיה עונש עד חמש שנים.
אי רובינשטיין
די בשלוש שנים.
היו"ר אי לין
יש אפשרות לא להבדיל בין עבירה לענייה, ולקבוע תקרה יוחל גבוהה.או לפרט

את העבירות ואת העונש. אני בעד לא לקבוע סוגי עבירות, ולקבוע תקרה יותר גבוהה.

נ' וייסמן;

סעיף 43 של פקודת התעבורה הוא כללי מאד, ויש שם עבירות קלות מאד, כמו

עבירות שהעונש עליהן הוא רק קנס, ושם נאמר שרשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש

אחר, לפסול אותו מלהחזיק ברשיון כאמור לצמיתות או לתקופה מסויימת.
אי רובינשטיין
אנחנו מחוקקים חוקים דרסטיים מדי.

היו"ר א' לין;

ההחלה אינה דרסטית.

א' רובינשטיין;

אני מתקומם ננד הפער הזה בין מה שאומרת הכנסת ובין מה שקורה במציאות.

לשילה לצמיתות צריכה להיות רק במקרה של גנב עבריין חוזר.
ניצב י' כספי
גפ על עבירת תנועה אפשר לשלול רשיון לצמיתות.

אי רובינשטיין י.

יש לנו נטיה לחוקק חוקים דרסטיים. בחוק לפיקוח על שירותים ומצרכים יש 7

שנות מאסר על איש שלא עוטף לחם, על פי תקנות שר המסחר והתעשיה. אלה דברים לא

רציניים.
היו"ר א' לין
מוצע כאן לומר שרשאי בית המשפט לשלול לתקופה שיקבע, ומדובר בבית משפט

השלום. אני חושב שאם כותבים שבית המשפט רשאי לשלול לתקופה שיקבע, זה יאמר

לשופטשהכוונה לתקופה בהתחשב בחומרת העבירה. ובזה אמרנו מה שאנחנו ורצים לומר.
עוד די פדואל
אולי כדאי לתהום את זה כאורך התקופה המקסימלית שמופיעה פה במאסר.
היו"ר א' לין
איננו רוצים לסבל את החוק ללא צורד.

אני מודה לנציגי חברות הביטוח על העזרה שלכם. אני מודה לכל הנוכחים,

ונועל בזה את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:00)

קוד המקור של הנתונים