ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 18/12/1989

חוק לתיקון ולהארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה -שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התש"ן-1989

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 86

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני, כי בכסלו התש"ן (18 בדצמבר 1989). שעה 10:30

נכחו; חברי הוועדה;

אי לין - יו"ר

מי וירשובסקי

חי מירום

רי פנחסי

אי רובינשטיין

מוזמנים;

ניצב חי חירש - משטרת ישראל

אל"מ ד' יהב - צה"ל, מפצ"ר, ראש ענף דין בין-לאומי

סא"ל י' תל-רז - " " ראש ענף ייעוץ וחקיקה

ל' משיח - משרד המשפטים

א' רוטר - משרד ראש חממשלח

מזכירת הועדה; די ואג

קצרנית; א' אשמן

סדר היום; חוק לתיקון ולחארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון

וחבל עזה -שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התש"ן-1989



חוק לתיקון ולהארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה -

שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התש"ן-1989

היו"ר א' לין;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. אני מקדם בברכה את כל

הנוכחים.

אני רוצה לברך את שר המשפטרה על החלטתו למנות מפקח כללי חדש למשטרת ישראל.

לפי דעתי, זה אחד התפקידים החשובים ביותר במדינת ישראל. אני רואה בתפקיד מפכ"ל

המשטרה תפקיד שאינו נופלת בחשיבותו מרמטכ"ל. לדעתי, דמותה ורמוט-! של משטרת ישראל

יקבעו את רמוזה ואופיה של החברה הישראלית בעשור הבא.

יש להניח שיש במשטרה גם קצינים אחרים שראויים לתפקיד המפכ"ל, אבל אין ספק שמי

שהתמנה לתפקיד הוא ראוי. אני סבור ששר המשטרה גילה רמה גבוהה של אחריות לאומית

בקבלת ההחלטה הזאת. ברור שהשיקולים היו על פי אמות מידה של אחריות לאומית. אני

מקווה שגם מינויים בעתיד ייעשו כך.

אני רוצה בשם הועדה לפנות לצוות הבכיר במשטרה ולבקש שיתלכדו כגוף אחד וימשיכו

במסורת של עבודת צוות, שיתוף פעולה כפי שידענו בשנים האחרונות, וביחד יתייצבו

בפני המשימות הקשות של בלימת הפשיעה בישראל. שלא נהיה חלילה כאחת מארצות המערב

בכל הנוגע לרמת הפשיעה. בתחום הזה אנחנו לא רוצים להיות דומים לארצות-הברית.

נעבור לנושא שעל סדר היום. עיינתי בהצעת החוק וכן בפרוטוקול של הדיון

במליאה, דברי שר המשפטים והערות חברי הכנסת שהשתתפו בדיון. שר המשפטים מבקש אישור

הועדה להצעת החוק.

אני מבין שמצרפים תקנות שעת חירום כנספח לחוק הזה, והאישור הוא גם אישור

התקנות כלשונן בהצעה. התוספת מהווה חלק מהחוק.

מה השינוי בתקנות אלה? שר המשפטים אמר במליאה שיש שני שינויים.

ל' משיח;

יש שני שינויים. אנחנו מציעים להוסיף הבהרה בענין המעצר, וכן להסדיר מעמדו של

מי ששומר בישובים ובמוסדות חינוך ביו"ש ולהשוות מעמדו למי שעושה זאת בישראל.

אל"מ ד' יהב;

בשינוי הראשון יש שני חלקים. האחד - אפשרות לעצור בישראל חשוד שהוצאה נגדו

פקודת מעצר באזור ולהביא את העצור לאזור. היום סעיף 6(ב) מאפשר לעצור אותו בישראל

כדרך שמבצעים פקודת מעצר בישראל. התעוררה שאלה אם ניתן על פי סעיף 6(ב) בנוסחו

הקיים לא רק לעצור אותו אלא גם להעבירו לאזור.
היו"ר אי לין
אפשר גם לכלוא אותו בישראל?

אל"מ ד' יהב;

כן .

היו"ר א' לין;



ואם הוצאה פקודת מעצי- על ידי רשויות מדינת ישראל, האם אפשר לבצע את המעצר

באזור?
אל"מ ד' יהב
זה פן אחר של השינוי המוצע לסעיף 6(ב), דהיינו לעצור אדם בישראל מכוה פקודת

מעצר בישראל ולהביא אותו לאזור לשם החזקתו באזור.

היו"ר א' לין;

נניח שהמשטרה עוצרת חשוד, אדם ששהה כאן בלילה בניגוד לחוק, מיד מוציאים פקודת

מעצר?

אל"מ ד' יהב;

אדם שנמצא בישראל בניגוד לצו של מפקד האזור עובר עבירה גם לפי חוק הכניסה

לישראל, ויש למשטרה סמכויות מכוח סמכויות בדין לשוטר בישראל כנגד חשוד שעבר עבירה

בישראל. יחד עם זה הוא גם עבר עבירה באזור. בדרך כלל הכוונה היא לעצור אותו

ולהעביר אותו לאזור לשם חקירה, מעצר, שיפוט.
היו"ר א' לין
?אני שואל שאלה פשוטה. תפסו אדם ששוהה כאן בניגוד לחוק ועוד לא הוציאו פקודת

מעצר. אפשר להעבירו לאזור?
הי הירש
כיום אפשר להוציא פקודת מעצר לפי חוק הכניסה לישראל, שהעונש בה שונה מחצי

שנה לשנה על מנת שלשוטר תהיה סמכות לעצור, אבל אין סמכות להעביר אותו. כדי להעביר

אותו לאזור כדין. צריך צו מעצר באזור. פקודת מעצר בישראל טובה בשביל להעמיד אותו

לדין בישראל.

היו"ר א' לין;

אני לא רוצה שיעמידו אותו לדין בישראל. אני רוצה שאפשר יהיה להוציא נגדו

פקודת מעצר ושתוכל המשטרה להעביר אותו לאזור. המשטרה אומרת שיש לה בעיות בהחזקת

עצורים בישראל. אני רוצה שאפשר יהיה להעבירו לאזור.
אל"מ ד' יהב
בהצעת החוק אנחנו מציעים שתי אפשרויות להעברת אדם כזה מישראל לאזור. האחת -

מוצאת נגדו פקודת מעצר בישראל בשל עבירה שנעברה בישראל. על פי החלופה השניה

בתיקון המוצע, על פי פקודת המעצר הזאת ניתן יהיה להעביר אותו לאזור, גם אם מדובר

בעבירה בישראל שאין לה מקבילה באזור. אפשרות שניה בהצעת התיקון - אדם עבר עבירה

גם בישראל וגם באזור ורוצים לפעול לפי הדין באזור. מוציאים פקודת מעצר באזור,

עוצרים אותו בישראל ומביאים אותו לאזור. יש הבחנה כשיש עבירה באיזור ואין עבירה

מקבילה בישראל.
אי לין
בתוקף פקודת מעצר אפשר להעביר אדם מהאזור לישראל ומישראל לאזור. הוא יישפט

באזור.
אל"מ ד' יהב
העברה מישראל לאזור היא לשם חקירה ואם יש ראיות גם להעמדה לדין, אבל לא בכל

מקרה בהכרח כך,

היו"ר אי לין;

אם העבירה בוצעה בישראל, אפשר להעמיד אדם למשפט באזור?
אל"מ ד' יהב
בעבירות מסוימות, כן. לא בכל עבירה שבוצעה מחוץ לאזור יש לנו סמכות. במקרה

שתאר היושב ראש יש סמכות, כי האיש חפר צו של המפקד הצבאי .

יכול להיות שאדם עבר עבירה בישראל, הוצאה נגדו פקודת מעצר בישראל, אפילו

יעמוד לדין בישראל. אבל כיום יש בעיה בהחזקת עצורים בישראל, ומסיבות טכניות רוצים

להעביר אותו לאזור. לפי החלופח השניה אפשר להעביר אותו לאזור, לעצור אותו שם

וההליכים יתקיימו בישראל.
היו"ר א' לין
תושב אזור שעבר בישראל עבירה פלילית, לדוגמה אונס, יישפט בישראל.

אפשר להעביר אותו למאסר באיזור?
אל"מ די יהב
כן. על פי התיקון אפשר יהיה להעביר אותו למעצר באזור, אבל צריך יהיה לשפוט

אותו בישראל.
היו"ר א' לין
מי מוסמך לתת אישורים לשהיה בישראל?

אל"מ ד' יהב;

המפקד הצבאי או מטעמו - אם השהיה היא לצורך תעסוקה, במינהל האזרחי יש קמ"ט

תעסוקה.
היו"ר א' לין
אני רוצה להכניס תיקון בתקנות האלה; אישור שהיה בישראל יינתן רק באישור משטרת

ישראל. אני רוצה שזה יהיה בחוק.

אל"מ די יהב;

המצב החוקי היום הוא שביהודה ובשומרון יש היחד יציאה כללי לתושבי האזור. בעזה

המצב הוא שונה, הותלה היתר היציאה כללי ויש היתר אישי .

היו"ר א' לין;

אס רוצים לתת אישור ללינה בישראל, לא האישור הרגיל לביקור ועבודה, אם רוצים

לוע: אישור ללינה, לינה משמעותה מגורים, צריך לקבל אישור משטרת ישראל.
אל"מ ד' יהב
ההיתר הכללי , שהותלה בעזה ועדיין תקף באזור יהודה ושומרון, מאפשר

לתושבי שני האזורים לצאת לישראל בתנאים מסוימים: כעבודה עם אישור מלשכת

תעסוקה, אסור כהם כעשות כאן עסק מסחרי, אסור כהכנס כאיכת, ואסור כשהות בין

השעות אחת בלילה עד חמש בבוקר. כדי לקבל היתר כעשות דבר מהדברים האסורים

על פי ההיתר הכללי, צריך היתר אישי. ההיתר האישי ניתן עכ ידי המפקדים

הצבאיים, שהם בעכי הסמכות התוקית.
ה י ו"ר א' לין
פניתי בכתב כשר המשטרה ושאלתי מי נתן לרוצח השבעה את אישור השהיה

בישראל. הוא לא יודע.
אכ"מ די יהב
ההיתרים המיוחדים ניתנים בעבודת מטה מסודרת, והמשטרה היא חלק

אינטגרלי במטה.
היו"ר א' לין
עבודת מטה היא התייעצות, זה לא מחייב. אני סבור שצריך כקבוע בתקנות

שהיתר אישי כשהיה בישראל טעון אישורה של המשטרה. המשטרה אתראית לבטחון

החיים בישראל. לא נותנים לה אפשרות כעמוד באחריותה, כי אתרים קובעים איזה

פושעים פליליים יכנסו לארץ. איך היא יכולה להגן על החיים אם אין כה שום

מעמד בענ ין הזה?
אכ"מ ד י יהב
אני תושב שהסמכות צריכה כהשאר בידי המפקד הצבאי.
ה יו"ר א' לין
אני לא מדבר על הסמכות הכללית. אני מדבר על אישור שהיה אינדיבירואלי.

מדוע כא יהיה אישור המשטרה? זה יתן לכם בטחון שיש בקרה מלאה, וזה יתן

למשטרת ישראל אפשרות לשאת באחריות המוטלת עליה.

אל"מ ד' יהב.

משטרת ישראכ נתנה לנו רשימות של אלפי אנשים שכדעתה צריך למנוע כניסתם

לישראל, ואנחנו לא כל כך מסכימים.
היו"ר א' לין
אבל האחריות לבטחון בישראל היא שלהם, לא שלכם.
אכ"מ די יהב
אנתנ ו כא תושבים שמי שהורשע לפני 12 שנה בעבירת כייסות קכה - - -
ה יו"ר א' לין
זאת השקפתך. האתריות על בטחון התושבים בישראכ היא עכ משטרת ישראכ.
מ' וירשובסקי
אחרי שאדם יקבכ היתר אינדיבידואלי מהמימשכ הצבאי, הוא יצטרך עוד כככת

כקבכ הסכמת המשטרה?
היו"ר א' לין
לא. משטרת ישראל תיתן רשימה שכ אנשים שכדעתה הם מסוכנים ותבקש כאכה

כא כתת אישורים אישיים.
מ' וירשובסק י
גם היום המשטרה נותנת רשימה, אבכ המפקד הצבאי יכול להגיד שהמשטרה

נתנה רשימה ארוכה מדי, אנתנו כא רואים סיבה לא לתת היתר כמי שהורשע בפריצה

לפני חמש שנים. השאכה היא אם כתת זכות וטו כמשטרה. או שההחכטה תתקבכ

בתאום, כפי קריטריונים מסוימים .
היו"ר א' לין
האחריות עכ הבטחון כאן היא שכ המשטרה. אני מדבר רק עכ אנשים שעברו

עבירות פכיכ'ות.
מ' וירשובסקי
ככ עבירה פכיכית ככא יוצאת מן הכככ? גם עבירה קכה שנעברה כפני 12

שנה?
היו"ר א' לין
כן. המשטרה תיקבע מי מסוכן ומי כא מסוכן. אני כא כקבוע כמשטרה מי

מסוכן, היא תעריך מי יסכן את שכוס התושבים בישראכ, מי יגנוב רכב, מי שעכוכ

כאנוס, מי עכוכ כעשות מעשים מגונים, וכאנשים אכה כא תיתן הסכמה. שכטונות

הצבא יצטרכו כשכנע את המשטרה כן כתת הסכמה, אבכ המשטרה תדבר אתם מעמדה שכ

כוח.
מ' וירשובסקי
אני כא בטוח שטוב לקבוע דבר ככ כך מרת יק ככת. אפשר אולי כקבוע סוגי

עבירות ומבחן שכ שנים - - -
היו"ר א' לין
ככ עבירה שכ פגיעה בגוף אדם.
מ' וירשובסקי
אתה כבר מצמצם.
היו"ר א' לין
בתקנות כאכה כא נתחיכ כפרט ככ סוגי העבירות. אנתנו נותנים אמון

במשטרה ומניחים לה מידה שכ שיקוכ דעת. היא אתראית עכ הבטחון, והיא אומרת

שאנשים אכה ואכה מסוכנים. אני רוצה שהדבר יובן, המשטרה כא תאמר שאכה כא

יכנסו כישראכ, היא תאמר שאכה כא יוככו כגור כאן עכ פי אישור אישי.
אכ"מ ד' יהב
כא רק כגור. בעדה דרוש היום אישור אישי גם ככניסה כישראכ. באתת

הישיבות שכ הועדה ניסה מתאם הפעוכות בשטתים כהבהיר כועדה מהם השיקוכים

ובאיזה מקרים אנשים מהשטתים צריכים כהכנס כישראכ: טיפוכ רפואי, ביקור,

קורסים, רכישות מסתריות. יש אין ספור מצבים שבהם כאנשים פשוט אין פתרונות

בשטתים. השיקוכ מי כדעת המשטרה מסוכן הוא שיקוכ דומיננטי מאד, אבכ הוא כא

שיקוכ יחידי. אנתנו עומדים עכשיו בעיצומה שכ עבודת מטה עם המשטרה כדי

כהגדיר את העבירות, כהגדיר קריטריונים.
היו"ר א' לין
אנחנו נמצאים במצב מוזר מאד. בדרך כלל בכל הנוגע לכניסה לישראל יש

סמכות כשר הפנים. בככ הנוגע ככניסת תושבי יש"ע כישראכ - שר הפנים העביר את

ככ סמכותו כמפקד הצבאי. עכשיו אנחנו עוסקים בבעיה ספציפית. משטרת ישראכ

אחראית לבטחון החושבים. אני בא אליה בטענות אם יש עכיה בפשיעה, אם יש

מקרים תמורים של רצח. אבל למשטרה אין שליטה על אישורי שהיה שמקבלים תושבי

יש"ע. לא משטרת ישראל התירה לרוצח השבעה לשהות בישראל. המפקד הצבאי התיר.

והמשטרה כא יככה כמנוע דאת. אני כא מרחיק ככת עד כדי העברת הסמכות למשטרה,

אבכ אני אומר שההיתר טעון יהיה אישורה שכ משטרת ישראכ. מה הפסול בזה?

הרי בלאו הכי אתם עושים עבודת מטה עם המשטרה.
ח' הירש
אם ייקבע בתקנות מעמד המשטרה רק כענין לינה, יאמרו שאין כמשטרה "סיי"

לענין הכניסה. היום כגב י תושבי עזה אין בכככ הבחנה בין כינה ובין כניסה.

יש לנו ויכוח עם הצבא משום שאנחנו רצינו כמנוע כניסה שכ אנשים רבים יותר.
ה יו"ר א' לין
אני כא מדבר עכ כינה. אני מדבר עכ אישור שהיה אינדיבידואלי .
סא"כ י' תל-רז
נדמה כי שתקנות אכה אינן האכסניה הנאותה כהסדרת הנושא הזה.
היו"ר א' לין
לא זו השאלה. בהזדמנות חגיגית זו אנחנו רוצים כטפכ גם בנושא כאוב.

הועדה הזאת עוסקת בתוכן, אנחנו כא עוסקים כאן בצד הפורמלי. יש עבודת מטה

עם המשטרה. המשטרה נושאת באחריות לבטחון התושבים בארץ, וכא צריך כתת כה

אפיכו סמכות כאשר כניסה שכ גורם פכיכי לארק?
מ' וירשובסקי
הויכוח בינינו הוא עכ השאכה מהו גורם פכיכי. אני מבין שמונעים כניסה

שכ מי שהורשע ברצח או באונס, אבכ עבירה פכיכית זה מושג רתב מאד.
היו"ר א' לין
התפרצות לדירה זו עבירה פכיכית?
אי רובינשטיין
פשע. אני בטוח שגם היושב ראש מתכוון כפשע. אין הכוונה כעבירות

תנועה. מדובר בדברים שמסכנים את שלום הציבור בישראל.
מ' וירשובסקי
אם כפני עשר שנים ביצע בתוך עזה עבירה שהיא פשע, תוככ המשטרה כהטיכ

וטו וכהג יד - - -
א' רובינשטיין
המשטרה יכולה כדעת אם האיש הזה מסכן אותנו או לא. רק המשטרה יכולה

כדעת. המשטרה אחראית כסדר הציבורי בישראכ.
היו"ר א' לין
עכ סמך מה מטילים אחריות עכ המשטרה? את מטיל עליה אחריות ולא נותן

כה שום י'סיי" בדבר הזה?
מ' וירשובסקי
יש כה ייסיייי. השאכה היא אם יהיה כה וטו.
א' רובינשטיין
תראה את זה כקו גבול. בנסיבות רגילות יכולה משטרה לומר אם אדם מסוים

שיש לו עבר פכיכי רשאי כהכנס כמדינה. כשאתר; מבקש ויזה לצרפת בודקים את

השמות ברשימות השחורות שכ המשטרה. אפילו קיבל אדם ויזה, אם הוא מגיע

כמדינה אתרת ושמו מופיע ברשימות השחורות שכ המשטרה, באופן אוטומטי לא

נותנים לו להכנס.
מ' וירשובסקי
הכניסה של תושבי השטתים לישראל איננה חופשית. המימשכ הצבאי בודק

אותם. המשטרה היא תכק מהמטה. הויכוח הוא עכ השאכה אם כתת כמשטרה וטו

במסגרת הזאת או שהיא תהיה אתד הקוכות הדומיננטיים.
ה יו"ר א' לין
אני סבור שלאישור שהיה אינידיבידואלי צריך כקבכ הסכמת המשטרה. אני לא

מציע כרגע לקבוע בשל איזה עבירות תסרב המשטרה למתן אישור. אני יודע

שכמשטרה אין נטיה כהחמיר יותר מדי, היא תדע מה מסכן את הציבור ותבקש במקרה

כזה כא כתת אישור שהיה.

תראו מה קורה. אדם בא מעזה כישראכ, רוצת שבעה אנשים. מתברר שהיה לו

אישור שהיה בישראכ. אני שואל את שר המשטרה מי נתן כו את אישור השהיה. משיב
כי שר המשטרה בכנסת
אינני יודע. אני כותב לו ומבקש ממנו כברר מי נתן אה

אישור השהיה. עונה כי שר המשטרה: אינני יכול כברר. כתבתי כשר הבטחון
והתשובה שקיבלתי היתה
יש נ והכיס, ואם צריך - אפשר כדעת מי נתן את האישור.

ובכן, מי היה אחראי כמתן אישור שהיה כרוצח השבעה? אני רוצה שמשטרת ישראל

תישא באחריות בפני הכנסת, ושהיא תאשר מתן ההיתרים. כשר שאחראי עכ הענין

בפני הכנסת צריכה כהיות גם סמכות.

אם מדובר בכניסת אנשים מככ קצות העוכם, עכ פי חוק הכניסה כישראכ יכוכ

שר הפנים כאסור את הכניסה עכ פי רשימות שכ המשטרה. בענין זה יש כמשטרה

סמכות בכתי מוגבלת. ואילו כאן כשמדובר בסכנה אימננטית, כאחר שדברים התרחשו

בפועל - - -
מ' וירשובסקי
אם אדם מספרד רוצה כבוא כישראכ ומוצאים שעבר עבירה פלילית, אומרים

שכא ייכנס. אדם שרוצה כבוא מעזה צריך כקבכ אישור מהמימשל הצבאי.
היו"ר א' לין
הוא נתן אישור כרוצח השבעה.
א' רובינשטיין
המימשכ הצבאי כא אחראי כחוק וכסדר בישראכ גופה.
מ' וירשובסקי
אבל יש לו מטה, ובמטה משתתפת משטרת ישראכ.
א' רובישטיין
עקרונית אתה צודק. אבל דברים שצודקים עקרונית בישראל כא מתבצעים הכבה

כמעשה. זאת עובדה.
ח' הירש
המשטרה היא כא חלק מהמטה. יש תיאומים עם המשטרה.
אל"מ ד' יהב
מפקד הנפה הוא חלק מהמטה, גם לפי התוק.
היו"ר א' לין
אני רואה בזה דבר עקרוני. אתה דורש משר אחריות, צריך גם לתת כי

סמכות. יש סכנה ממשית. בשנת 1989 נרצתו בישראכ 32 יהודים - ואני מדבר כרגע

רק עכ רצת, יש גם מעשים פכיכיים אחרים - תכקם הגדול נרצתו בידי רקע פכיכי.

אי אפשר כאן כדבר כאיכו אין בעיה. אני כא רוצה שאנשים מסוכנים יקבכו אישיר

כשהיה בארץ. אני רוצה כתת כשר המשטרה גם אפשרות כעמוד בבקורת שכ הכנסת

בדברים כאכה.

אני מציע תיקון כתקנות האלה: היתר שהיה אישי כתושב יש"ע יינתן רק

באישור המשטרה.
מ' וירשובסקי
זה יכוכ להכנס במסגרת התקנות האכה?
היו"ר א' לין
בהחלט. אכה תקנות שעת חירום.
כ' מש ית
לא אחזור כענין האכסניה, כאתר שסא"כ תכ-רז כבר העיר בענין זה. אכסניה

יותר מתאימה היא בדינים שכ תחיקת האזור שכפיה נותנים היתר.

מכיוון שהנושא הזה כא הוצע בחוברת הכחולה, אני מציעה שיהיה תיאום בין

שר הבטחון ובין שר המשטרה בנושא הזה.
ה י ו "ר א' לין
איזה תיאום? ירצה שר הבטחון , יגיש הסחייגות. אתם רוצים כדחות את

הדיון בנושא הזה, בבקשה.
מ י ו י רשובסק י
אני מבקש כדתות. עם ככ הבקורת שיכולה להיות על המשטרה ועל שלטונות

הבטתון, אם הם כא מצאו כנכון כהסדיר את הנושא הזה בתקנות, הרי או שאין בזה

צורך או שיש סיבה אחרת לכך שכא הציעו הסדר כזה, או שצריך כהסדיר אותו כאחר

תיאום אתם.
ה י ו"ר א' לין
יש עובדות בשטת. המשטרה מגישה רשימות כרשויות צהל. היא אומרת שאנשים

אלה ואלה הם פליליים והיא מבקשת להם לא לתת אישור כניסה לישראל, והצבא לא

מקבל את כל הרשימה.



אנחנו יודעים טוב מאד מהן יוזמות החקיקה של משרד המשטרה, מהי יוזמות

החקיקה של צהל, אנחנו יודעים גם מהם האינטרסים. השאלה כאן היא מה האינטרס

שלנו. אם אתה מתנגד להצעה, תאמר שאתה מתנגד.

א' רובינשטיין ;

חבר-הכנסת וירשובסקי אומר דבר אחר, הוא אומר שבסדרי שלטון מתוקנים

דבר כזה לא צריך להיות בתקנות. והוא צודק. אבל המציאות היא כזאת שאתה לא

יכול להביא לתיאום בין משרדים בלי דברים כאלה. השר בר-לב אמר בכנסת דברים

מהם השתמע שהוא היה רוצה לקבל את הסמכות הזאת.

מ' וירשובסקי.

הוא כל כך ביישן?
ח' הירש
אני רוצה לבקש ארכה כדי להביא את הענין לפני שר המשטרה ושר הבטחון על

מנת שינקטו עמדה עקרונית בענין זה.
היו"ר א' לין
אתם ביקשתם שהדיון בחוק יהיה דחוף. משרד המשפטים הביא את החוק ביום

רביעי, ומיד קיבלתי טלפון משר המשפטים שהענין דחוף. אנחנו עומדים 18-1

בדצמבר, החוק צריך להכנס לתוקף ב-1 בינואר 1890. סדר היום של הועדה עמוס

מאד. מה אנחנו רוצים לעשות עכשיו?

אל"מ ד' יהב;

החוק הוא באמת דחוף. מתן סמכות למשטרה כאשר כל היתר אישי לכניסה

לישראל הוא נושא רציני שכרוך בעבודת תיאום. כיום יש בנושא זה עבודת מטה

מורכבת מאד, שצריכה להגיע עד הדרג המדיני הבכיר. אני מציע לא לקשור את

הדברים.
היו"ר א' לין
אנחנו הדרג המדיני הבכיר. זו הכנסת שהממשלה כפופה לה.

הנושא נבדק בקפידה במשך שנה. אני לא רוצה להביא לכם כאן את כל החומר

וכל ההתכתבות. מחר עלול חלילה להיות מעשה רצח נוסף. אנחנו ניתן לדברים

האלה לעבור מבלי שנעשה מה שאפשר לעשות? היו כבר 10 מקרי רצת שרובם בוצעו

על ידי אנשים בעלי עבר פלילי. למה אנחנו לא מתעוררים? האם אין אנחנו

חייבים בנושא הזה לתת תשובות ברורות?
אל"מ די יהב
זה אומר שממחר בבוקר המשטרה צריכה לתת אישורים למיליון ו-200 אלף

תושבים בעזה.
היו"ר א' לין
לא זה מה שאמרתי. דרוש יהיה אישור המשטרה להיתר שהיה אישי.
אל"מ ד' יהב
הכוונה לשהיית לילה?
היו"ר א' לין
כן.
ח' הירש
לא. רק לפני דקה אמרנו שלא רק היתר לשהית לילה, אלא כל היתר אישי שלא

בגדר ההיתר הכללי .
אל"מ ד' יהב
בעזה - 500 אלף איש. אנשים נוסעים למרפאות - - -
ח' הירש
אתה יודע שזה לא כך. הועברו לצבא רשימות של אנשים שהצבא התבקש להם לא

לתת אישור כניסה לישראל.
א' רובינשטיין
כמו בשדה תעופה. יש רשימה של אינטרפול, אפילו אנשים שלא הורשעו אלא

רק חשודים בעבירות פליליות. הרשימה הזאת מופצת למדינות שתברות באינטרפול.

בשדה התעופה מונעים כניסתם של אנשים אלה ארצה, אפילו כשיש להם ויזה.

מגרשים אותם משדה התעופה.

אני לא מבקש כאן סמכות כזאת. אני גם חושב שלאדם שנפסל על ידי המשטרה

והוא טוען שנעשה לו עוול יש זכות לפנות לבג"ץ. המשטרה היא לא ערכאה

סופית. אני פשוט לא יכול להבין את ההתנגדות.
אל"מ ד' יהב
אני לא מתנגד באופן עקרוני. אני מתנגד לקביעה כרגע. לפני שהעבודה

הסתיימה.
היו"ר א' לין
אין לנו זמן. נרצתים אנשים. אתה יכול לדעת מתי יהיה המקרה הבא?
אל"מ ד' יהב
אם אנחנו מגבילים את זה לאותם תנאים שלא מותרים בהיתר הכללי, זה

סיפור אחד .
היו"ר א' לין
על זה אנ י מדבר.
אל"מ ד' יהב
הבעיה היא שבעזה אין היום היתר כללי, ולגבי יהודה ושומרון נעשית

עבודה כדי לבטל את ההיתר הכללי.
היו"ר א' לין
לגבי עזה אפשר לחשוב על שתי דרכים: האחת, שכל מי שמקבל היתר אישי,

ולא תשוב לאיזו מטרה, צריך לקבל אישור המשטרה; השניה - שרק מי שמקבל היתר

שהיה ללינה צריך אישור. אני מוכן ללכת בדרך המינימליסטית ולדרוש אישור רק

למי שמקבל היתר שהיה. אני מוכן לכך כדי לצעוד צעד אחד קדימה.



אבל אי אפשר להשאיר את המצב הקיים. רוצח השבעה קיבל היתר שהיה

בישראל, למרות שידעו שיש לו עבר פלילי לבד. הוא קיבל היתר מרשויות המינהל

האזרחי. אני אפילו לא יודע מי נתן לו את ההיתר. מי יתן את הדין על כך

שנתנו היתר שהיה לרוצח השבעה? שר המשטרה אמר במליאת הכנסת וגם כתב לי שהוא

לא יודע מי נתן את ההיתר.
א' רובינשטיין
אדם כזה אסור היה לו להיות כאן אפילו שעה.
ח' הירש
איסור לינה לא יפתור את הבעיה. לרצוח אפשר גם בשעות היום,
א' רובינשטיין
אנחנו לא אומרים שאם נשים מנעולים על הדלת לא יהיו פריצות. אנחנו

אומרים שיהיה קשה יותר,. יהיו פחות פריצות. רוצח השבעה רצח לא רק יהודים.

הוא היה פנאט מטורף ויכול היה לרצוח עוד שלושים איש. לאיש כזה אסור בכלל

להיות בישראל.

למשטרה יש עוד אינטרס. כל רצח כזה מעורר גם חשש למעשי לינץ' בערבים

תושבי ישראל ואזרחיה.
אל"מ ד' יהב
אני כמובן לא מביע כאן דעה נגד הצעת היושב ראש, ביקשתי רק לא לכרוך

את זה בשינויים המוצעים בתקנות שעת חירום, קודם כל מפני שזה נושא אחר של

בחוק הכניסה לישראל; שנית, כרגע נעשית עבודת מטה במשרד הבטחון ביחד עם

המשטרה. אם תתקבל הצעת היושב ראש, יכולות להיות השלכות על סדרי עבודה

וכוח אדם דרוש, היקף הפעולה של המימשל הצבאי ומידח התיאום עם המשטרה. כל

הבקשה שלי היא לא לכרוך דבר אחד בשני, בגלל הדחיפות באישור התקנות.
א' רובינשטיין
יש לנו מערכות א-סימטריות: . יש צווי המימשל הצבאי בשטחים, ויש חקיקה

ישראלית. החקיקה הישראלית נוגעת רק לשטת ישראל, אבל גם צויי המימשל יכולים

להיות נוגעים למעבר לישראל. מעבר ישראלים לשטתים גם הוא מוסדר וגם הוא

מוגבל, גם שם דרוש היתר. אגב, אתם לא מקיימים את הצו בדבר הגבלת כניסה של

ישראלים לשטחים. אמרו לי שזה נמצא בדיון מחדש.
אל"מ ד' יהב
זה לא סוכם סופית.

א' רובינשטיין;

יש צו - שאני תומך בו - והוא לא מבוצע.

הלוואי ויכולנו בועדת התוקה חוק ומשפט לדון במערכת הצווים הצבאיים,

כי לדעתי נוצר מצב שלגבי חלק מאזרחי ישראל - המתנחלים, וגם לגבי מיליון

וחצי ערבים שנתונים לשליטתנו בלי זכות פוליטית, יש מתוקק שהוא אדם אחד -

שר הבטחון. מתוקק יתיד שאין עליו זכות ערעור. זה מצב שאני מתקומם נגדו,

ומשום כך אני עומד להגיש הסתייגות מכל הצעת החוק הזאת. אבל זאת אעשה כד י

לבטא השקפתי הכללית, אין לי אילוזיות שעמדתי תתקבל.

אבל כשאני עוסק בענין הזה, אני לא יכול לשאול את עצמי למה זה לא חל

גם בצד השני. הלוואי ויכולתי להתערב גם בצד השני, הלוואי ויכולתי להקים

מחיצה בין שני הצדדים. אני לא יכול.



אל מי אנחנו באים בטענות כשמבוצע רצח? אל המשטרה. צריך גם לזכור

שלצבא ולשב"כ יש שיקולים אחרים. יש כהם שיקוכים מסוימים לגבי משתפי פעולה,

סוכנים כפולים, או שמירה עכ השקט באזור. אני מכבד אח השיקוכים האלה. אבל

לנו יש שיקוכ עליון כשמור על שכום הציבור. רק נס הוא שעוד כא היו משפטי

ליניץ' . בשני מקרים בירושלים זה כבר היה קרוב מאד.

אם כא נותנים כעבריינים בינלאומיים להכנס לשטח ישראל, צריך לא לתת

לעבריינים מהשטחים. כאן הדבר עוד הרבה יותר חמור, זה סיכון שלומו של

הציבור ברחובותינו, בשכונותינו, בגן הילדים. בכל מקום.
א' רוטר
אני מצטרף כהצעה שכ נציגי הצבא כא ככרוך דברים אכה באכה. אפשר אפילו

כקצוב זמן לתיקון. כיוון שמעשה החקיקה הוא בידי הועדה, יכולה היא לקצוב

זמן וכהעכוח את הצעת התיקון תוך שבוע או שבועיים או חודש. זה כבר לא ישנה

באופן משמעותי.

אני כא יכול היום להגיב עכ הצעת היושב ראש. ההצעה על פניה היא

הגיונית. אבל כדי שאוכל להציג באופן מוסמך עמדה של גוף דומיננטי מבחינה

מודיעינית, צריך לעשות עבודת מטה מסודרת. יש לי רושם שגם המערכת הצבאית

לא מתוכננת כחת תשובה ברורה כהצעה שנשכפה כאן..

היו"ר א' לין;

אם היא כא מתוכננת ככך זה רע מאד, משום שאני עומד בהתכתבות עם שר

הבטחון בנושא הזה כבר שכוש שנים. בעיני העניין דחוף מאד. אף אחד מאתנו

איננו יודע מחי יקרה המבקרה הבא, אבכ המקרים האכה קרו בתכיפות גבוהה מאד

בשנת 1989. אני כא מוכן כהתעכם מזה. בני אדם נרצחים ואנחנו נתעלם מזה?

הנושא שייך כהצעת החוק שלפנינו. כל הנושא הזה מוסדר בצו שכ המפקד

הצבאי. מהו היתר היציאה הכללי לישראל? זה נקבע בצו שכ המפקד הצבאי. זה

נעשה זמן קצר אחרי המכחמה ב-1967 עכ פי תפיסה ונתוני מצב שהיו אוכי נכונים

כאותו זמן. באה המציאות וטפחה עכ פנינו. את ככ הסמכוח שיש כשר הפנים כגב י

כניסת תושבי יש"ע כישראכ הוא העביר כמפקד הצבאי. לא רק שהעביר הכל טוטאלית

אלא שהיום הוא גם מסרב לגעת בזה, הוא מפחד לגעת בנושא הזה.

התקנות שכפנינו ענינן בעיקר בתחום הפכיכי, מעצרים, העברת עצירים,

שפיטה. עומדת עכ הפרק הצעה, בנושא שגם היום נחון בויכות מסוים בין המשטרה

והצבא. כדעתי, היתה זו שגיאה חמורה ביותר לנטרל את המשטרה מבחינת הסמכוח

לקבוע מי יוכל כהכנס כישראכ. אני רוצה שהמשטרה היא שתיתן אישור, כי הוא

נושאת באחריוח כלפי הכנסח וככפי אזרחי המדינה. אומרים שהיום עושים חיאום

עם המשטרה. אני רוצה שהתיאום יהיה הדוק יותר, מאוזן יותר. לא הצעתי

שהמשטרה תיתן היתרי שהיה, אבכ שיהיה אישור שכ המשטרה להיתר כזה,

אם אתם מבקשים עוד כחשוב עכ זה, בבקשה. נחזור ונביא אח הנושא לדיון

נוסף בישיבה ביום רביעי השבוע. הגורמים השונים כא צריכים הרבה זמן כדי

כחשוב עכ הנושא הזה, הנושא ידוע היטב כשרים הנוגעים בדבר. עכ ככ פנים,

אני כא רוצה שעכשיו נאשר אח הצעת התוק ונקבכ הבטתה שהתיקון שהצענו יבוא

במסגרת נפרדת. את התיקון אפשר כעשות בתקנות שעת תירום שלפני הועדה.
מ' וירשובסקי
אי אפשר כקבכ התכטה בענין כזה מבלי לקיים דיון רציני.

היו"ר א' לין;

דנו בנושא. היו חמש ישיבות בנושא דה.
מ' וירשובסקי
צריך לתת די זמן כחשוב ולעכל את הדברים. מהיום עד יום רביעי הזמן קצר

מדי . אני מציע כקיים את הדיון ביום שני בשבוע הבא.
היו"ר א' לין
אני רוצה כהבהיר שההצעה היא שיידרש אישור המשטרה כל אימת שנותנים

אישור שהיה אישי. אני ער לכך שזה לא מכסה את כל הנושא של כניסה.
מ' וירשובסקי
שהיה בשעות הלילה?
ת ' הירש
גם שהיה ביום. לא מדובר בהיתר כללי, היתר כללי לא טעון אישור, מדובר

בכל מקרה שההיתר הוא אישי.
אל"מ ד' יהב
600 אלף איש בעזה.
היו"ר א' לין
תבחנו שתי אפשרויות: 1. אישור לכל היתר כניסה אישי; 2. אישור לכל

היתר שהיה אישי - שהיה בשעות הלילה.

נחזור לדון בנושא זה ביום שני בשבוע הבא. כדי להיות הוגן אני רוצה

לומר לכם, אם לא נכניס את התיקון באתת משתי האפשרויות, אתנגד להצעת החוק,

אראה בה תיקון בלתי שלם.

אנחנו עוברים עכשיו לחלק העיקרי של הצעת התוק.
אל"מ ד' יהב
ו

דיברנו על פן אחד של התיקון - מי שנעצר בישראל על פי פקודת מעצר

באזור אפשר יהיה להביאו לאזור. סמכות זאת לא היתה קיימת במפורש בחוק, היא

היתה קיימת מכות פסיקה של בג"ץ.

פן שני הוא נושא התגמולים למי שנפגע אגב קיום תובת שמירה בישובים
בשטתים. יש שתי אפשרויות
1. קיום תובת שמירה בישוב במקביל להוראה בחוק

הרשויות המקומיות (הסדרת שמירה); 2. הבטחת מוסדות חינוך. היום יש דברי

חקיקה מקבילים באזור לדברי החקיקה בישראל, אבל אין קשר ביניהם. בחוק אין

הכרה בכך שחובת שמירה על פי הצו באזור כמוה כתובת שמירה מכות התוק בישראל

לצורך תגמולים. תשומת לבנו הוסבה לכך על ידי הביטוח הלאומי, וביקשנו

לתקן .
היו"ר א' לין
אני יודע שיש תפיסות אידאולוגיות ויש בקורת על התוק וכוי. הדברים

נשמעו במליאת הכנסת. אני מבקש שלא נעשה את הועדה במה לויכוח אידאולוגי. יש

מי שסבור שמטעמים תכליתיים אנתנ ו לא צריכים לאשר את התוק הזה, או שרוצה

להציע הסתייגויות לחוק?
א' רובינשטיין
אני רוצה קודם ככ להודיע שאגיש הסתייגות כתקופת תוקפו של החוק. לא

אנמק כאן.אומר רק שלדעתי הגענו למצב בלתי אפשרי מבחינה משפטית ומבחינת

שלטון החוק.

אני רוצה להעלות שתי בעיות. אני תושב שאם קובעים סמכויות שיפוט

בישראר- לגבי סכסוך שנוכד בשטחים, צריך גם לאפשר תביעה בישראל של ערבים

שאילו היו תושבי ישראכ היתה כהם תביעת נזיקין נגד המדינה. יש היום סמכות

ככאורה בבית המשפט המחוזי בירושלים לדון בתביעות שכ ערבים מהשטחים נגדל

ישראלים, אם אין סמכות מקומית במקום אתר. מכיוון שרוב בתי הדין בשטחים

משותקים, ומכיוון שיש צו שכ המושכ הצבאי שכא מאפשר תביעה נגד רשויות צהכ

אכא בהסכמה מפורשת ומיוחדת, זאת אומרת שבעצם אין זכות אוטומטית כתביעה שכ

תושב השטתים שנפגע בנזיקין נגד המימשל הצבאי. הוא זקוק כאישור. בענין

האישור אמר לבג"ץ דברים חמורים.

אני מציע שניתן זכות .תביעה., אם אתם רוצים - בבית המשפט המחוזי

בירושלים;לתושה ערבי בשטחים שיש לו תביעת נזיקין נגד המדינה, גם עקב ארוע

שהיה באז אם הארוע היה בישראל, אין בעיה. אם אומרים כאדם כטפס על

עימוד חשמל ועקב כך קוטעים לו שתי רגליים - זה מקרה שאנ י מטפכ בו כבר הרבה

זמן, ואני מבקש שיפצו אותו עכ מעשה חמור ביותר שנעשה בניגוד כהוראות הצבא

- היום אין כו זכרת תביעה.

אני חושב שמערכת החקיקה שכ המימשכ הצבאי בענין זה איננה מספיקה. יש

מוסד אתד שהוא מקובכ - בית המשפט. באופן עקרוני, בית המשפט הזה מוסמך כדון

בתביעות כאכה. אבכ הוא כא מוסמך באופן- מטריאלי. אני מבקש תיקון בענין זה.

נכון שבמקרה של תושב שכם בית המשפט העליון הפנה את הדיון כבית המשפט

המקומי. בתי .המשפט המקומיים בשטתים כא פועכים, או פועכים באופן קטוע, והם

פועלים תתת טרור.

יש לנו הרבה צרות בענינים גדולים. בככ שנה יש דו"ח חמור מאד של
הסטייט-דפרטמנט עכ ענין טכני
העברת עצירים ואסירים מהשטחים כמעצר בישראכ.

זה מנוגד כאמנת ג'נבה הרביעית, שישראכ תתמה עכיה ואישררה אותה. זה חוזר

בככ שנה. יש כנו התנגשויות שהן בכתי נמנעות - לא לפי השקפת עולמי אבל

לפי השקפתה שכ הממשכה - התנגשויות עם קהיכית המשפטנים הבינכאומית. כמה

להתנגש גם על הדבר הזה? האם זה ככ כך חשוב להחזיק את קציעות דווקא מצד זה

שכ הקו הירוק, כשיש בזה הפרת אמנה ובכל שנה יש על כך דו"ח. הנימוק של

הסטייט דפרטמנט הוא שזו כא סתם הפרה שכ אמנת גינבה אכא שזה גם מפריע

לביקורי קרובים. כככ שאנתנו מצמצמים את הזכות כעבור את הקו הירוק כישראל

- ואני בעד זה - גם מבודדים מהמשפחה עציר מינהכי שכא הורשע. אכה שתי

ההסתייגויות המהותיות שיש לי.
א' רוטר
הערה טכנית. בתקנה 6(ג) המוצעת כתוב: "תושב האזור שניתנו נגדו פקודת

מעצר או צו מעצר בישראכ, יהיו מעצרו והתזקתו במעצר ניתנים כביצוע באזור

שהוא תושב בו, בדרך שמבצעים באזור פקודת מעצר או צו מעצר". בסעיף הזה כא

הוסדרה. סמכות העברה.
היו"ר א' לין
זה כא ברור מכככא?
א' רוטר
כיוון בסעיף קודם כתוב "וכן ניתן כהעבירו כמעצר..." עכוכ מישהו לטעון

שבסכיף קטן (ג) יש סמכות מעצר אבכ אין סמכות העברה. אולי כדאי להוסיף

הבהרה.
מ' וירשובסקי
אני מצטרף כהערות ולהסתיגויות של חבר-הכנסת רובינשטיין, וכמובן שגם

אני חושב שצריך לקצר ככל האפשר תחולתן שכ התקנות האלה. ברות זאת אגיש

הסתייגויות.
ל' משיח
אני רוצה כהשיב כמר רוטר. מבתינה משפטית, כדעתי להוסיף סמכות העברה,

משום שממילא גם בסעיף 6א. בענין ביצוע מאסר, כאחר שנגזר דינו שכ אדם, לא

נאמר שאפשר כהעביר כי זה טמון בדברים עצמם. אם ניתן לבצע , ברור שאפשר גם

כהעביר. לעומת זאת מה שהוספנו לענין מעצר הוא כגבי אדם שנעצר בישראל. לכן

דרושה היתה התוספת בענין העברה כאזור.
אכ"מ ד' יהב
אני רוצה כהתייחס חתיכה כהערה השניה שכ חבר-הכנסת רובינשטיין. בנסך

שנים נטען נגדנו שהוראות חוק שמאפשרות כליאתם של תושבי השטחים בישראלי

נוגדות את אמנת ג'נבה הרביעית. ידועה העמדה הרשמית שכ ממשלת ישראל בענוי

תחוכת האמנה הרביעית בשטחים י וידועה ההתתייבות שכ ממשלת ישראכ לקבל עליה

את ההוראות ההומניטריות שכ האמנה. ההסדר הזה הוא כא במסגרת ההוראות

ההומניטריות אכא יותר במסגרת הסדרים טכניים.

מאז קיומו שכ המלמשכ הצבאי יש בעיה. מתחילת ההתקיימות יש צורך כעצי-

אלפים רבים מתושבי השטחים, ובשטחים פשוט אין מקום. ההחלטה כהעביר אלפי

אנשים כקציעות התקבכה כאחר חיפושים אינטנסיביים מאד אחר פתרון באזור-

יהודה ושומרון. כידוע הוקם ככא דהריה בדרום, ואחר כך ריקם ככא עופר באזור

רמאלה, אחר כך הוקם ככא נוסף בחברון. כל המיתקנים האלה אינם מספיקים,

עכשיו יש כוונה כהקים עוד בית ככא גדוכ. שלא כדבר עכ ככ אלפי האסירים

שכלואים בבתי הכלא שכ שירות בתי הסוהר. אין אפשרית טכנית לעצור אנשים

בשטחים. אני מניח שכוכנו היינו רוצים כפתור את הבעיה במסגרת מה שמותר על

פי אמנת ג'נבה, אבכ יש בעיות שממשלת ישראל לא יכולה לפתור אותו.

כגב י תביעת נזיקין יש הסדר חוקי מפורש בחקיקה שכ המפקדים הצבאיים. יש

צו בדבר תובענות, שמקים קמ"ט תובענות, ומאפשר כתושבי השטחים להגיש תביע-

כנגד ככ מעשה נזיקין של רשות מרשויות המימשכ הצבאי. נכון שיש בחקיקה הגבלה^

שכ הגשת תביעה נגד רשות מרשויות המימשל הצבאי בבתי משפט מקומיים. זאת

הגבלה שכ המשפט הבינלאומי. אבל כפי שאמר חבר-הכנסת רובינשטיין, יש היום

בעיות עם בתי המשפט המקומיים, והגשת תביעה נגד רשות מרשויות המימשל בבתי

משפט מקומיים היא בהחלט לא ענין שכ מה בכך. באשר להגשת תביעות נזיקין

ב ישראכ - - -
היו"ר א' לין
הכיכי השיפוט מהירים יותר כאן או שם?
אכ"מ די יהב
אצכ קמ"ט תובענות ההליכים בדרך כלל יותר מהירים. זו ערכאה מעין

שיפוטית. יש כו ככים כעשות את הבדיקות יותר מהר וכוי. אבכ הטענה היא שבתי

המשפט בישראכ נותנים פיצויים ביד יותר רחבה.
היו"ר א' לין
איפה יותר יקר להגיש תביעה?
אל"מ ד' יהב
בישראל יש אגרה. אצל קמ"ט תובענות אין אגרה. אין צורך כשכור עורך

דין.

הפניה כקמ"ט תובענות היא מצומצמת מאד, כי היום יש סמכות כככ תושב

באזור להגיש תביעה בנזיקין נגד ככ רשות מרשויות המימשכ בככ בית משפט

בישראכ. יש סמכות בינכאומית מכות המצאת הזמנה. יש הסדר שכ המצאת הזמנות

בשטחים, וברגע שיש המצאת הזמנה - בית המשפט בישראכ קונה סמכות לגבי הנתבע

בשטחים. סמכות ענינית - לפי גובה התביעה.

מדי שנה עשרות תביעות נזיקין נגד המימשכ הצבאי מוגשות בככ בתי המשפט

בישראכ. הנתבע בותר כעצמו את בית המשפט שנות כו. בבתי המשפט שפתות עסוקים

נידונים יותר תיקים. יש תביעותבמאות מיכיוני שקלים, זה ענין של יום יום.
א' רובינשטיין
אני חוזר בימן ההערה.

משרד המשפטים ביקש כהאריך תוקפן שכ התקנות עד 31 בדצמבר 1991. אני

מציע להאריך תוקף התקנות עד 13 בדצמבר 1990. תהיה כמימשכ שנה להערך לכליאה

בשטת ים.
ת' מירום
אני מצטרף כהסתייגות.
היו"ר א' לין
אתם רוצים להביא הצעה כהתכטת הועדה או כרשום הסתייגות? אני תושב

שכרשום הסתייגות זה יותר אפקטיבי.
א' רובינשטיין
אני מעדיף התכטת ועדה.
אכ"מ ד י יהב
המשמעות שכ התכטה כזאת היא הוצאה שכ מאות מיכיונים שקכים כבנייה

בשטחים. וקודם ככ יש בעיה שכ מקום.
אי רובינשטיין
אל תדאג, הכנסת לא תקבל את עמדתנו.
מ' וירשובסקי
אם יש מקום כעוד אלפי מתנחלים, יימצא גם מקום כעוד מתנה מעצר.
ה י ו"ר א' לין
רבותי, נביא את התוק הזה כהתכטה ביום שני בשבוע הבא. הוצע תיקון

בענין סמכות המשטרה, עכיו ביקשתם לחשוב ולהתייעץ. חבר-הכנסת רובינשטיין

הציע להאריך תוקף התקנות רק עד סוף 1990. בישיבה הבאה כא נחזור לדיון,

נקבכ התכטות רק בנושאים שנשארו פתותים.
סא"ל י' תל-רז
תיקון טכני.בתוספת כחוק לענין סעיף 6ב, חוק מס' 9 כבר איננו קיים.
במקומו צריך לבוא
חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא הגנה לישראל, התשמז-1987.
היו"ר א' לין
נתקן.

תודה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:50)

קוד המקור של הנתונים