ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 15/11/1989

הצעת חוק העונשין (תיקון - עבירות בקשר לכלי רכב), התשמ"ט-1989(מאת חבר-הכנסת א' לין)

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 76

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום ד' י"ז בחשון התש"ן - 15.11.89, שעה 9:00

נכחו; חברי הוועדה;

א' לין - היו"ר

מ' וירשובסקי

מוזמנים;

ג' ויסמן - משרד המשפטים

ניצב י' כספי - משרד המשטרה

סנ"צ ר' גוטליב - משרד המשטרה

גי נאור - משרד התחבורה

רי בן-שאול - איגוד חברות הביטוח

די פדואל - " " "

די רוזנפלד - " " יי

מזכירת הוועדה; די ואג

יועצת משפטית; ר' מלחי

הקצרנית; ח' בנקי ן

סדר יום;

הצעת חוק העונשין (תיקון - עבירות בקשר לכלי רכב),

התשמ"ט-1989, מאת חבר-הכנסת א' לין - סיום ההכנה

לקריאה ראשונה.



הצעת חוק העונשין (תיקון - עבירות בקשר לכלי רכב). התשמ"ט-1989

(מאת חבר-הכנסת א' לין)
היו"ר א' לין
אני פותח את הישיבה.

הנושא העומד על סדר היום הוא הצעת חוק העונשין (תיקון - עבירות בקשר לכלי

רכב), התשמ"ט-1989 - סיום ההכנה לקריאה ראשונה. לפנינו הנוסח הלבן, שאני מבין

שהיועצת המשפטית של הוועדה הכינה בעזרת גבי ויסמן. נעבור סעיף סעיף ונשמע את

ההערות המסכמות של המשטרה. אמר לי ניצב כספי שהם בחנו את הצעת החוק מחדש ויש להם

הצעות נוספות. נשמע מנציגי איגוד חברות הביטוח הצעות, אם יש להן כאלה. לדאבוני,

לא קיבלתי עד היום שום הצעות מעניינות מחברות הביטוח.

על כל פנים דבר אחד החלטנו כאן בוועדה, וזה שנכניס תיקון מקביל בפקודת

התעבורה, שיקבע בדיוק מה החובות המוטלות על מי שרוכש רכב, אילו דברים הוא צריך

לבדוק. אם משרד התחבורה לא יגלה נמרצות ויכולת עשיה במידה מספקת ולא יבוא אלינו

בהצעות ספציפיות עד תחילת שבוע הבא, נסכם ענין זה בלעדי משרד התחבורה, על פ<

החלטות הוועדה. לא נסכים לעיכובים נוספים. אנחנו צריכים להתקדם בנושא זה. המצב

בשטח חמור ומחמיר.

חבר-הכנסת וירשובסקי, אני מציע שנפצל את החוק הזה לשנ.י חלקים, כפי שפעם

עשינו. קודם כל נעביר את חוק העונשין (תיקון מסי 32). לאחר מכן נעביר בנפרד את

התיקונים המתחייבים במסגרת פקודת התעבורה. האם זה נראה לך? לא הייתי רוצה שנעכב

קבלת תיקון מסי 32 עקב שינויים שאנחנו צריכים להכניס בפקודת התעבורה.

מי וירשובסקי;

זה נראה לי הגיוני ואני תומך בכך.

גי ויסמן;

ברשותך, אביא את דברי מר בר-סלע שהיה צריך לעזוב. גם הוא מציע שקודם כל

נעביר לקריאה ראשונה את הצעת החוק כפי שהיא עכשיו, ובתקופה שבין הקריאה הראשונה

לדיון בוועדה להכנת הצעת החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית נשב יחד עם משרד

התחבורה, ואולי גם עם אנשי הביטוח, ונמצא את הדרך לבצע את התיקונים הנוספים.

היו"ר א' לין;

המסקנה היא שאנחנו נפצל בין השניים.

ר' מלחי;

לפי התקנון, בשלב הזה אין אפשרות וגם אין צורך לפצל, כי אנחנו מכינים את

הצעת החוק לקריאה ראשונה ולאחר הקריאה הראשונה נוכל להרחיב, למחוק ולעשות כל מה

שנרצה. משמע שבשלב הזה אין לנו צורך וגם אין לנו אפשרות להשתמש באמצעי של הפיצול.

כשהצעת החוק תחזור לוועדה לאחר קריאה ראשונה, נוסיף את הדברים שהוועדה רוצה

להוסיף.

היו"ר א' לין;

אם כן, נעביר את הצעת החוק כמות שהיא לקריאה ראשונה, ואת כל השינויים בפקודת

התעבורה נכניס במסגרת הכנת הצעת החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית. אני מודה לגבי

מלחי על הערתה. העליתי נקודה זו עכשיו, כי אני מתרשם שיהיו דברים מסויימים שיהיה

צורך לקבוע כדי לחסום את האפשרויות של גניבת כלי רכב ושמקומם אינו בחוק העונשין,

אלא בפקודת התעבורה. החלטנו כבר על תיקון אחד הנוגע לפקודת התעבורה.



אני מבין שנציגי איגוד חברות הביטוח רוצים להבהיר דבר מה. בבקשה. לאחר מכן

נעבור לקריאת הצעת החוק סעיף סעיף.

די רוזנפלד;

אני רוצה להבהיר שלוש סיטואציות בהן קל מאד לזייף או לגנוב מכונית.

סיטואציה ראשונה - אדם טען שמכוניתו נגנבה ופוצה על ידי חברת הביטוח.

כשנמצאת אותה מכונית במקום בו היא נמצאת, מי שמקבל את ההודעה זה בעל הרכב, ולא

המבוטח. חברת הביטוח שאצלה מצויים כל המסמכים אינה יכולה בכלל להעביר בעלות על

שמה, כי ברגע שאדם מודיע במשטרה על גניבת מכוניתו, הופכת המכונית למעוקלת על ידי

המשטרה, וכך נרשם במסוף של משרד הרישוי, והמסוף אינו קולט שום פעולה נוספת ברכב

הזה, אלא כל הפעולות מוקפאות. כלומר, גם אם אנו מנסים להודיע למשרד הרישוי בכל

דרך שבעל הרכב פוצה, המשטרה פונה לבעל האחרון של הרכב, וזה בעל הרכב. מכאן יוצא

שאדם יכול להעלים את מכוניתו לתקופה של 45 יום, לבוא למשטרה ולקבל אישור שאכן

המכונית לא נמצאה ולקבל פיצוי מחברת הביטוח, ותקופה קצרה לאחר מכן המשטרה תגלה את

מכוניתו בדרך כלשהי, הוא יקבל אותה חזרה, היא שלו, המשטרה הסירה את השעבוד, את

הפיצויים כבר קיבל והוא נוסע על מכוניתו.

הי ו"ר א' לין;

זאת אומרת שהמכונית לא נגנבה, אבל חברת הביטוח שילמה פיצוי. .

ד' רוזנפלד;

בעיה שניה - כשאדם טוען שנגנבה לו המכונית עם הרשיונות, משרד הרישוי אינו

מוציא כפל, וחברת הביטוח אינה מקבלת את הרישיונות עצמם, אלא היא צריכה לשפות את

האדם על סמך אישור המשטרה שהמכונית נגנבה.

בעיה שלישית - בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים יש תקנת שמאים המדברת על כך

ששמאי הבודק רכב שניזוק בין 55% ל-75% מערכו חייב לדווח לרשות הרישוי שהוא אכן בדק

את הרכב ומה הנזקים, ודרושה תמונה ויש טפסים מיוחדים. לגבי רכב שניזוק מעל 5%ד

מערכו, חייב השמאי להודיע על מה שאנו מכנים " TOTAL LOST " כלומר הרכב הזה לא יוכל

לעולם לעלות על הכביש. יש פה שתי בעיות. ראשית, יש היום אנשים רבים במדינה הנוסעים

ללא ביטוח מקיף והם אינם זקוקים לשמאי כשמכוניתם נפגעת. אם בעל הרכב נכנס בעץ,

למשל, ומכוניתו ניזוקה נזק חמור מאד, הוא אינו נזקק לשירותיו של שמאי, כלומר, אין

מי שיקח את הרשיון ויודיע שהנזק הוא "TOTAL LOST", ואז יש סחר ברשיון, לא במכונית.

הוא מוכר את הרשיון הזה לכל מי חפץ בו, והקונה מלביש זהות חדשה לרכב שנגנב, למשל,

על סמך הרשיון האמיתי שיש לו ביד.

היו"ר א' לין;

איך אפשר למכור רשיון?

דר רוזנפלד;

מוכרים למעשה שרידי מכונית לכל מיני סוחרים, כביכול לשם פירוק, אבל כששמאי

נמצא בתמונה, הסוחר אינו מקבל את הרשיון האמיתי, אלא מקבל טופס האומר שהרשיונות

הופקדו במשרד הרישוי, ולמעשה אין איש שיכול להחזיר את הרכב לחיים. אינני יודע אם

כך זה תמיד נעשה, אבל כך זה צריך להיות. את הרשיון מחזירים למשרד הרישוי ומקבלים

טופס המעיד על כך. אם לאדם אין ביטוח מקיף, הוא אינו מחזיר את הרשיון, ואז הוא

מוכר את השרידים האלה, שערכם נמוך מאד, עם הרישיון האמיתי. הסוחר משתמש או לא

משתמש באותם שרידים, אבל יש לו רשיון אמיתי שבעזרתו הוא יכול לזייף מכונית אחרת

מאותו סוג.
היו"ר א' לין
אני מבין שסיטואציה זו כלולה בנוסח שלפנינו, כי זו כבר פעולה של זיוף.

די רוזנפלד;

הזיוף של הרכב, אבל המסמך הוא אמיתי. השאלה אם אין דרך לגרום לכך שבמקרה של

נזק, שאפשר להגדיר אותו הגדרה די פשוטה, יהיה האדם עצמו חייב לדווח, כבעל הרכב,

למשרד הרישוי, ללא קשר לדיווחו של השמאי. אולי אפשר יהיה ליצור מצב שבעל רכב יהיה

מחוייב להודיע על כך למשרד הרישוי.
היו"ר א' לין
מר רוזנפלגד, התרשמותי היא שההערות שאתה מעיר, מקומן המתאים הוא פקודת

התעבורה ולא חוק העונשין. כל מה שנוגע לחובות שאנו רוצים להטיל על מוכר רכב, קונה

רכב, מי שרכבו נפגע או ניזוק לחלוטין, השבת רשיונות - אני רואה בכל זה חלק מאד

חשוב מתעשיית גניבת רכב. אם אנו רוצים לצמצם ככל האפשר את הפרצות הקיימות היום, יש

לקבוע בהחלט את התיקונים הנחוצים, אבל לא נראה לי שחוק העונשין הוא המקום להטיל את

החובות שאתה מדבר עליהן. מקומן, לדעתי, בפקודת התעבורה, ואנחנו נקיים דיון בפני

עצמו בנושא זה. אני. מקווה שאתם תטרחו ותכינו מסמך כתוב, בו תעלי את הבעיות

המרכזיות ותנתחו אותן. זה יהיה אחד הנושאים בהם נדון כאשר נעסוק בהכנת הצעת החוק

שלפנינו לקריאה שניה ולקריאה שלישית. אני מבין שזה מקובל.

גי נאור;

אם נקבל מסמך כזה גם במשרד התחבורה, ואפילו קצת לפני הדיון בוועדה, זה יהיה

הרבה י ותר טוב.

היו"ר א' לין;

אתה צודק בהחלט. אם זה לא יועבר אליכם,. על כל פנים נעביר אליכם מיד את מה

שנקבל. עדיף שנציגי איגוד חברות הביטוח יעבירו אליכם את הדברים ישירות.

אנו עוברים לקריאת סעיפי ההוק כפי שהם מנוסחים בנוסח הלבן.

סעיף 1

הוחלט; לאשר סעיף 1 כמוצע בנוסח הלבן.

סעיף 2 - 413 א

היו"ר א' לין;

האם יש הערות להגדרה של י'בעל רכב"? באין הערות, אנו מאשרים הגדרה זו כמוצע

בנוסח הלבן. אנו עוברים להגדרה של "פורץ'" ו"מתפרץ".

סנ"צ רי גוטליב;

אני חושבת שהמלים "בשינויים המחוייבים" מיותרות בהקשר הזה, כי הדבר היחיד

שמשתנה זה ייבנין" המוחלף ב"רכב" וזה כבר כתוב בסעיף. לכן המלים "בשינויים

המחוייבים" הן פתח לפרשנות מיותרת.

ר' מלחי;

האמת היא שכאשר כתבנו ייבשינויים המחוייבים" עדיין לא היתה התוספת שעליה

החליטה הוועדה ייכאשר במקום 'בנין' יבוא 'רכבי'. לכן אין לי התנגדות למחוק את המלים

"יבשינויים המחוייבים".
ג' ויסמן
נביא את ההערה הזאת בחשבון עם הנסחים,

היו"ר א' לין;

אם כן, המילים "בשינויים המחוייבים" הן ענין לבדיקה סופית עם הנסחים. בכפוף

לכך אנו מאשרים את ההגדרה של "פורץ" ו"מתפרץ". אנו עוברים להגדרה של "רכב".

סנייצ רי גוטליב;

האם המלים "עם מנוע עזר" מתייחסות רק לתלת-אופן או גם לאופניים? אני הבנתי

שהן מתייחסות רק לתלת אופן.

ר' מלחי;

בכל אופן הכוונה היא להוציא אופניים ונבדוק אם הנוסח תואם את הכוונה. צריך

להבהיר שכלולים כאן גם תלת-אופנוע, גם אופניים וגם תל-אופן, ובלבד שיש בהם מנוע

עזר.

היו|"ר א' לין;

המשמעות של הגדרת י"רכבי" ברורה ומוסכמת.
ניצב י' כספי
אני מציע להוסיף להגדרות: "זיוף" - כמשמעותו בסעיף 414; "מסמך" - כמשמעותו

בסעיף 414, בשינויים המתחייבים ממסמכים הקשורים לרכב.

ג' ויסמן;

אפשר להוסיף את ההגדרות האלה.
היו"ר א' לין
אם כן, אחרי ההגדרה של יירכביי נוסיף את ההגדרות של "זיוף" ושל "מסמך", כהצעת

ניצב כספי.

גי נאור;

ההגדרה של יירכביי זהה פחות או יותר להגדרה המקורית, אלא שהוספו המלים יימכל

צורה שהיא", ומלים אלה אינן מובנות לי.

ג' ויסמן;

מלים אלה לקוחות מההגדרה של "רכב מנועי ", ואני שילבתי את שתי ההגדרות.

סעיף 2 - 413ב

ניצב י' כספי;

אני מציע לפשט את הסעיף ולנסח אותו כך; "הנוהג ברכב או מעבירו ממקומו בכל

דרך שהיא, ללא רשות הבעלים, דינו - מאסר שלוש שנים; עושה כן בנסיבות מחמירות -

דינו מאסר חמש שנים". אסביר במה דברים אמורים. אם אדם לוקח רכב בלא רשות הבעלים

ומחזירו לאותו מקום או לרחוב צדדי, דינו - מאסר שלוש שנים. הלך וזרק אותו לאגם

מים, או במדבר, שם ייגרם נזק רציני לרכב או שמישהו אחר יפרק אותו טוטאלית, דינו -

מאסר חמש שנים. נוסח זה כולל הכל ומונע את הצורך להשתמש בביטוי "הנוטל" שהוא

בעייתי.



היו"ר א' לין;

אני מסכים עם ניצב כספי שזה מיותר לכתוב גם שאדם נוטל רכב וגם שהוא נוהג בו

ללא רשות. אפשר להעביר רכב ממקום למקום גם בלי לנהוג בו. לכן אני מציע לכתוב:

"הנוהג ברכב או משתמש בו או מעבירו למקום אחר", ובדרך זו נכלול שלוש אפשרויות.
רי מלחי
.

הבאנו בחשבון גם את האפשרות של גרירה.
סנ"צ ר' גוטליב
לענין המשתמש והאפשרות של גרירה, דובר בפעם האחרונה על כך שמשנגרר הרכב ודאי

שאין זה נכנס בגדר הסעיף הקל הזה. לכן אני חושבת שהאלטרנטיבה הנכונה היא: משתמש

לנסיעה, כפי שזה מופיע היום בסעיף 401.
היו"ר א' לין
אי אפשר לחשוב מראש על כל האפשרויות. די לנו שהאיש נהג ברכב בלא רשות

הבעלים, העבירו ממקום למקום או השתמש בו, כדי שייכנס למסגרת הסעיף הזה.

אשר לחלק השני של הסעיף, אני מציע להשאיר אותו כמו שהוא ולא להוסיף "בנסיבות

מחמירות" כהצעת ניצב כספי. די בכך שהאיש לא החזיר את הרכב לאותו מקום או למקום

סמוך כדי שתחול עליו הענישה המחמירה יותר.
ג' ויסמן
העבירה הקלה יותר היא נהיגה ללא רשות ושימוש ללא רשות, ואנו מחמירים רק

כשהאיש נוטש את הרכב במקום בו הוא עלול להיפגע. ההעברה כלולה בנהיגה ברכב, כי כאשר

אדם נוהג ברכב, הוא נוסע בו ממקום למקום, ועל ידי הנוסח שמציע היושב ראש אנו
מטשטשים את יסודות העבירה, והם
נהיגה ושימוש ברכב ללא רשות. לכן אני מציעה
לכתוב
"הנוהג ברכב או משתמש בו ללא נטילת רשות מבעליו ונוטש אותו..."י. המלים "או

מעבירו ממקום למקום" נראות לי מיותרות, כי הן כלולות בנהיגה או בשימוש.
דר רוזנפלד
ואם אותו אדם גורר את הרכב?
היו"ר א' לין
אם נוסיף בכל זאת את המלים ייאו מעבירו ממקום למקום", שהן מיותרות לדעת גבי

ויסמן, האם זה עלול להפריע?
ג' ויסמן
לדעתי, זה עלול להפריע לגבי העבירה החמורה של נטילת רכב ללא רשות כדי לפרק

אותו וכן הלאה, כי אז ודאי שהוא מעביר את הרכב ממקום למקום. בכך אנו מערבבים את

שתי העבירות ומטשטשים את ההבדל ביניהן.
ר' מלחי
דבריה האחרונים של גבי ויסמן כמעט מייתרים את דברי. נכון שאם כותבים "מעביר"

זה זהה מבחינת התוכן לי''נוטל", אבל הבעיה היא שבמלה "מעביר" אנו משתמשים בשלב מאוחר

יותר, לצורך הגדרת עבירה חמורה יותר של גניבה. אמנם בסעיף 413ג אנו מצמידים להעברת

הרכב גם את הנסיבות המצביעות על כוונת האיש לא להחזיר את הרכב, אך עם זאת שומרים

אנו את הענין של העברת רכב ממקום למקום לעבירה יותר חמורה שהיא כעין גניבה.



לכן הייתי מעדיפה להשתמש כאן במלה "הנוטל" במקום "המעביר". מבחינת התוכן אין

שום הבדל, אבל יש בכך כדי למנוע ערבוב בין העבירה הקלה יותר לבין העבירה החמורה

י ותר.
היו"ר א' לין
אם נכתוב כאן "או מעביר את הרכב למקום אחר ללא רשות", זה לא יתנגש עם הכתוב

בסעיף 413ג(ב): "או מעביר את הרכב למקום אחר או לאדם אחר בנסיבות המצביעות על

כוונה שלא הלחזירו למי שנלקח ממנו", כי אלה שני דברים שונים לחלוטין. הרי איננו

אומרים כאן שההעברה נעשית בנסיבות המצביעות על כוונה שלא להחזיר את הרכב. לכן חני

שואל היכן הקונפליקט.
ר' מלחי
ציינתי שבסעיף 413 ג' ישנו הענין של הנסיבות, ואף על פי כן אני מעדיפה לשמור

את המונח "העברה של רכב" לסעיף 413ג', היינו לעבירה החמורה יותר, מה גם שבסעיף

שאנו דנים עכשיו ישנה המלה "הנוטל" האומרת בדיוק אותו הדבר. כך יימנע הבלבול.
היו"ר א' לין
תשובה זו נוגעת לאסתטיקה, לא למהות. אין סיבה שיהיה בלבול, כי יש הבדל מהותי

בין סעיף 413ב לבין סעיף 413ג, בלי לנהוג בו. רבותי, אנחנו נמצאים רק בשלב של

הכנה לקריאה ראשונה וחבל להתווכח כל כך הרבה. אנחנו צריכים להתקדם. לכן אני מציע

שבשלב זה נכלול בחלק הראשון של הסעיף שלושה אלמנטים: נהיגה, שימוש והעברה ממקום

למקום, ולאחר הקריאה הראשונה נשקול זאת שוב. בחלק השני של הסעיף נכתוב שאם האדם

נוטש את הרכב במקום אחר, היינו לא באותו מקום או בסמוך אליו, דינו - מאסר חמש

שנים.
גי נאור
וכל אחד מהאלמנטים האלה עומד בפני עצמו ולא מצטבר.
היו"ר א' לין
כל אחד עומד בפני עצמו, בתנאי שזה נעשה ללא רשות מבעל הרכב. נשקול את הדברים

לאחר קריאה ראשונה. כשיש ספק, אני מעדיף להציג את הנוסח המלא במליאת הכנסת.
סנ"צ ר' גוטליב
השאלה אם זה תואם את החלטת הוועדה בישיבה קודמת מבחינת הקווליפיקציות.
ר' מלחי
היתה החלטה מאוחרת יותר.
היו"ר א' לין
אנחנו חושבים שזה תואם, וגם אם זה לא תואם, זו ישיבת ועדה המשנה החלטות

קודמות. איננו משקפים רק מה שהיה, אלא אנו עוברים עכשיו על הנוסח הלבן כדי לקבל את

ההחלטות הטובות ביותר ברגע זה.
גי נאור
כדי להבהיר את כוונת היושב ראש, סעיף 413ב צריך להיקרא כך: "הנוטל רכב או

נוהג בו או משתמש בו ללא רשות מבעל הרכב...".
היו"ר א' לין
אמרתי כבר שסיימנו את הדיון הסעיף, ויש מי שמנסח את הדברים. אנו עוברים

לסעיף הבא.



סעיף 2 -413ג
היו"ר א' לין
בסעיף קטן (א) אנו מדברים על גניבת רכב כעבירה ספציפית. איננו משנים את

יסודות העבירה של גניבה. יכול להיות שבשלב ההכנה לקריאה שניה ולקריאה שלישית נחליט

שתקופת המאסר צריכה להיות עשר שנים ולא שבע. בסעיף קטן (ב) אנו מדברים על נסיבות

אובייקטיביות ככל האפשר המגיעות לכדי גניבת רכב, כי אנו רוצים להקל את ההוכחה, לא

לאבד זמן ושירשיעו את האיש בגניבה.

ניצב י' כספי;

אני מציע לפשט את הסעיף על ידי הלוקתו לשני סעיפים נפרדים או לשתי פיסקאות

נפרדות, אחת לגונב ואחת למפרק. הפיסקה הראשונה תישאר כמות שהיא מבחינת הנוסח, אלא

שאני מציע עונשים שונים. לגבי הגונב - מאסר המש שנים, ולגבי המפרק - מאסר שבע

שנים. אם כן, אני מציע שבסעיף הראשון או בפיסקה הראשונה ייאמר: "הגונב רכב, דינו

- מאסר חמש שנים", ובפיסקה השניה: "המפרק רכב גנוב או חלקים ממנו, בין אם החלק

מחובר לרכב דרך קבע, בין אם לאו, דינו - מאסר שבע שנים". -זה פשוט יותר וכולל הכל.
היו"ר א' לין
אבל על פירוק חלק מרכב ללא רשות, בין אם החלק מחובר לרכב דרך קבע, בין אם

לאו, מדובר בסעיף 413ד(ב).
ניצב י' כספי
גם לגבי סעיף 413ד יש לי הצעה. אנחנו צריכים להבדיל בין אדם שגונב מרכב

צלחת, למשל, לבין אדם שגונב את הרכב, מעביר אותו למקום אחר ומפרק אותו.
הי ו"ר א' לין
ניצב כספי, אינני רוצה לשנות היום את כל מבנה החוק. התפיסה שלנו כאן היתה

מאד חדה. ראשית, אנו מדברים על גניבת רכב, שהיא עבירה בפני עצמה. בסעיף 413ג(ב)

מדובר על עובדות אובייקטיביות ברורות המעידות על גניבת רכב. אמרנו שאם רכב עומד

בחניה, למשל, ובא אדם וגנב את הרכב והעביר אותו פיזית למקום אחר ופירק חלקים ממנו,

דינו כדין גונב.



ר' מלחי;

בסעיף 413ג(ב) אנו מזכירים את הדברים המאפיינים גניבה לעומת שימוש, שהוא

הסעיף הקל יותר. הפירוק מופיע גם בסעיפים אחרים, אבל כאן הפירוק בא להצביע על זה

שהרכב נגנב, ולא שעשו בו שימוש לזמן קצר שרצינו להקל בו יותר. הפירוק כמו הדברים

האחרים שאנו מדברים עליהם בסעיף זה באים רק כדי להכניס את ענין נטילת הרכב לגדר של

גניבה, בניגוד לסעיף הקל יותר.

לדברים האהרים יש לנו תשובות בסעיפים אהרים. יש סעיף המדבר על עבירה הרבה
יותר המורה
עיסוק בפירוק רכב, ויש סעיף 413ד(ב} המדבר על פירוק כשלעצמו.

ניצב י' כספי;

אני רואה בפירוק רכב גנוב, בין שהמפרק הוא שגנב אותו ובין שמישהו אחר גנב

והביא לו את הרכב לפירוק, עבירה יותר המורה מאשר סתם פירוק. אם אדם גונב מתוך רכב

צלהת, אנטנה או אף מכשיר רדיו, זו לדעתי עבירה פהות חמורה.
היו"ר א' לין
אני מוכן ללכת בכיוון המחשבה שלך. המצב יהיה כזה. אם מוכיחים שאדם פירק רכב

גנוב, הוא יורשע בפירוק חלקים מרכב גנוב. לפי דעתי, זה צריך להיכלל במסגרת של

גניבת רכב, לפחות מבחינת חומרת הענישה. אם מוכיחים שאדם זה פירק רכב גנוב לא פעם

אחת, אלא פעמיים-שלוש, כי מדובר בתעשיה, יחול עליו הסעיף המדבר על מי שעוסק בפירוק

רכב, ואז העונש יהיה מאסר עשר שנים. מה שאומר ניצב כספי הוא שיש מקום להבחין בין

מצב שהרכב עומד בחניה ובא מישהו ופירק מתוכו צלהת - וזו עבירה חמורה, אבל לא במידת

החומרה של גניבת רכב - לבין מצב בו גנבו רכב ולאחר מכן פירקו חלקים ממנו, וזה חלק

מהתעשיה שישנה בתחום זה.

בעקבות זאת אני מציע להבחין בסעיף קטן (ב) בין שני מצבים: פירוק חלקים מתוך

רכב או מחוצה לו ללא רשות מהבעלים, עליו העונש יהיה מאסר שלוש או חמש שנים, ופירוק

חלקים מרכב הנכלל בהגדרה של סעיף 413ג, שעליו יחול מאסר שבע שנים. זו נקודה די

ברורה. לא נחמיר באותה מידה עם אלה שפירקו צלחת או אנטנה ונאמר שזה כמו גניבת רכב.

נחליט אחר כך אם העונש על העבירה הקלה יותר יהיה שלוש שנים מאסר או חמש.

ג' ויסמן;

יכול להיות שזה נכון, אם כי אני חושבת שגניבת מכשירי רדיו מרכב הפכה ממש

לתעשיה ואינני יודעת איך נוכל לעשות את ההבחנה.
ניצב י' כספי
האם לא די בחמש שנות מאסר על מעשה כזה?
רי בן-שאול
גנבים מקצועיים יכולים גם לגנוב מנוע שלם מהרכב, ולא רק אנטנה וצלהת, ואם הם

יידעו שהעונש יהיה קל יותר, הם יפרקו את המנוע במקום. לכן אם רוצים לעשות הבחנה

ולקבוע עונש קל יותר בסיטואציה מסויימת, אולי ההבחנה צריכה להתייחס גם להזזת הרכב.
היו"ר א' לין
בכל אופן מבחינת דרגת ההומרה אנהנו צריכים להבחין בין פירוק רכב גנוב,

שעונשו שבע שנות מאסר, לבין פירוק חלקים מרכב במקומו, שעונשו צריך להיות, לדעתי,

חמש שנות מאסר, והלוואי שבתי חמשפט ימצו את העונש הזה. הבעיה היא שאי-אפשר לקבוע

עבירה אחת לגבי פירוק של וישר, למשל, ועבירה אחרת לגבי פירוק מנוע. לדעתי, הבחנה

בדרך זו תהיה תשובה די הולמת לענין.



ג' ויסמן;

זה ענין לב<ת המשפט.

סעיף 2 - 413ח

היו"ר א' לין;

האם אי אפשר ה<ה לקבוע גם בסעיף זה מאסר שבע שנים במקום מאסר המש שנים?
ניצב י' כספי
לדעתי, גם המש שנים מספיקות, אבל אני מציע להתאים סעיף זה להגדרה שבסעיף 452
ולכתוב
ייההורס או פוגע במזיד ברכב או בחלק ממנו". מוטב להשתמש בנוסח שקיים כבר

בהוק.
תיוייר א' לין
אינני בטוה שזה הכרחי.

גי ויסמן;

ארשום ענין זה כטעון בדיקה.

היו"ר אי לין;

תרשמו את זה לבדיקה. אינני רואה בזה דבר עקרוני. בכפוף לכך נאשר את הסעיף

כמוצע בנוסח הלבן.

סעיף 2 - 413ו
הי וייר א' לין
מוז דינו של מי שפורץ רכב או מתפרץ לרכב שלא מתוך כוונה לבצע גניבה או פשע,

כגון שהוא רוצה לשבת שם יחד עם חברתו?
תנייצ רי גוטליב
הוא משתמש ברכב ללא רשות.



היו"ר אי לין;

אבל אמרנו- שאנו רואים פריצת רכב כלשעצמה כעבירה חמורה.

גי ויסמן;

ההגדרה בחוק העונשין קובעת ש"פורץ" הוא: "השובר חלק חיצוני או פנימי של

רכב, או פותח במפתח, במשיכה, בדחיפה, בהרמה ובכל דרך אחרת דלת, חלון, תריס... או

כל דבר שנועד לסגור או לכסות פתח ברכב...". כלומר, גם מ< שמשתמש ברכב יהיה בדרך

כלל פורץ.

היו"ר אי לין;

אינני רוצה להגדיר את המשתמש כפורץ.

ג' ויסמן;

על כן קשרנו את עבירת הפריצה, שהיא עבירה חמורה, עם הכוונה לבצע גניבה או

פשע.

היוייר אי לין;

לדעתי, אנחנו מחטיאים את המטרה. פריצח לרכב היא עבירה חמורה, ולא איכפת לי

מה היתה כוונת חפורץ.
ניצב י' כספי
יש כאן בעיה. גם מי שמשתמש ברכב ללא רשות הוא פורץ, משמע שגם אותם מעשים

שרצינו כביכול שדינם יחיה מאסר שלוש שנים, יפלו בסופו של דבר במסגרת סעיף מאד

חמור, וזה בעי יתי.
היו"ר א' לין
אם הדלת לא היתה נעולה, ואדם פתח אותה ונכנס לרכב, האם זה כלול בהגדרה?

תנ"צ רי גוטליב;

זה כלול בהגדרה.

היו"ר א' לין;

רבותי, התפרצות לרכב היא עבירה חמורה. האם אנחנו רוצים להקל לגביה?

תנ"צ רי גוטליב;

יש חפיפה בין המקרים. אם מישהו נכנס לרכב, בין לצורך שימוש ובין לצורך

גניבה, הוא פרץ בכל מקרה. בכך אנחנו כאילו מוציאים אלמנט מסויים מהעבירות הקודמות

וקובעים עבירה נפרדת שעומדת תמיד, להבדיל מפריצה לבנין. אם תופסים את הפורץ כשהוא

נכנס לבית בטרם השלים את הגניבה, נשאר רק האלמנט של פריצה. לעומת זאת בפריצה

לרכב, משהוא נכנס, הוא כבר עבר עבירה של שימוש.
היו"ר א' לין
נניח שאדם התפרץ לרכב, נסע אתו לגליל וחזר, אתם רוצים שזו תהיח עבירה שדינה

מאסר שלוש שנים?

גי ויסמן;

כן.

תנ"צ ר' גוטליב;

זה שימוש ברכב ללא רשות.



היו"ר א' לין;

אינני מסכים לזה, משום שעצם פעולת הפריצה לרכב היא חמורה מאד. זה אחד הדברים

הפשוטים להוכחה ואנחנו חייבים להכות בו את העבריינים. אינני רוצה להוריד את הפריצה

לרמה של שימוש ברכב ללא רשות.

תנ"צ רי גוטליב;

זה לא מוריד, כי לפי הגישה בהצעה שלפנינו, מי שמשתמש ברכב ללא רשות יאשם גם

בפריצה, שדינה מאסר שבע שנים. יש בכך חוסר פרופורציה.

היו"ר א' לין;

כתוב שהפורץ לרכב במטרה לבצע גניבה או פשע, דינו - מאסר שבע שנים. פרץ

לרכב, דינו - מאסר חמש שנים. אני מעוניין מאד שהמשטרה תוכל להגיש אישום נגד אנשים

שפרצו לרכב על הפעולה הפשוטה המקובלת מבחינה חברתית של פריצה לרכב. עצם הפריצה

לרכב היא עבירה קשה. פריצה לדירת מגורים בלי שאדם גנב דבר היא עבירה שעונשה מאסר

שבע שנים. אמרנו שמבחינת הקונסצפיה שלנו רכב הוא כמו בית.

ניצב י י כספי;

בתיקון זה אנחנו רוצים להביא למודעות הציבור את התופעה החמורה הזאת של

עבריינות רכב ולהרתיע, ומצד אחר גם לתת לבתי המשפט אמצעי יעיל וגם שיחמירו

בעונשים. לכן אני מציע להשאיר את השימוש ברכב כעבירה הקלה. העבירה החמורה יותר

היא גניבה ברכב והעבירה החמורה ביותר היא עיסוק בפירוק. שתיהן כוללות בעצם את

האלמנטים של כניסה או פריצה. אני מציע לכתוב סעיף נפרד לגבי מי שגונב רכב כדי

להשתמש בו לביצוע שוד או לביצוע פשע חמור אחר, ואז להחמיר עוד יותר.

היו"ר א' לין;

תפיסת היסוד היא שגם אם אדם התפרץ לרכב והוא אפילו לא הספיק להשתמש בו, זו

עבירה. עצם ההתפרצות, בלי שהוא לקח את הרכב, היא עבירה. וכי זה רכוש שלו? האם

צריך להוכיח שהוא התשמש ברכב, גנב אותו או שרצה לגנוב אותו? פריצה לרשות היחיד,

לביתו של אדם, היא עבירה, והרכב הוא שלוחת ביתו של אדם.

ניצב י' כספי;

עוד משפט אחד לפני שאתה מסכם, אדוני היושב ראש. אנחנו נגרום לפתיחת 70 אלף

תיקים מדי שנה לפשעים, וזה יהיה נטל על בית המשפט. זה יפגע בהתייחסות השופטים ולא

נשיג מה שרצינו להשיג.
היו"ר אי לין
בסופו של דבר אנו רוצים לתפוס את האדם ולהביא את אותו לדין. קודם כל אינכם

תופסים את האדם כל כך בקלות, אבל כשאתם כבר תופסים אותו, והוא התפרץ לרכב, לא

ייתכן שפעולת ההתפרצות לרכב כשלעצמה לא תהווה עבירה.

ר' מלחי;

אנחנו צריכים לשמור בכל זאת על איזו שהיא פרופורציה. מדובר בעבירה הקלה יותר

של שימוש ברכב ללא רשות, אך יש לזכור שלפריצה יש הגדרה מאד רחבה. אם אדם נכנס

לרכב ולא גרם שום נזק, או לא נכנס בכוח, אלא השתמש במפתח, הוא כבר נחשב כמי שפרץ.

אם אדם נכנס לרכב והשתמש בו, הוא יכול ליפול במסגרת של שלוש שנים או חמש שנים

מאסר, אבל אם הוא רק פרץ ולא השתמש ברכב, הוא כבר נופל במסגרת החמורה יותר של שבע

שנים מאסר, וזה קצת לא הגיוני. אם מתייחסים רק למי שנכנס לרכב ללא רשות ואומרים



שדינו - מאסר שבע שנים, זה אפשרי, אבל אם קובעים לצד זה שאדם שנכנס לרכב והשתמש

בו, דינו - מאסר שלוש שנים, זה פשוט לא מתקבל על הדעת. דרוש אלמנט שיהמיר קצת את

העבירה. צריכה להיות פרופורציה.
רי בו-שאול
יש כאן עוד דיספרופורציה. אם אדם שרף את הרכב, דינו " מאסר חמש שנים, כפי

שכתוב בסעיף 413ה, ואם רק נכנס פנימה, דינו - מאסר שבע שנים, כהצעת היושב ראש.

היו"ר אי לין;

עדיין אינני מדבר על העונש. תחילה אני מדבר על מהות המעשה. על כל פנים לא

השתכנעתי שפעולת הפריצה לא תהווה עבירה בפני עצמה.

רי בן-שאול;

אפשר לקבוע שלוש שנים מאסר.

היו"ר אי לין;

אני מציע שהפורץ לרכב בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו - מאסר שבע שנים. פורץ

לרכב או מתפרץ לרכב, דינו - מאסר שלוש או חמש שנים מאסר.
ר' מלחי
אם אתה אומר שדינו מאסר שלוש שנים, זה כבר בסדר מבחינת החוק.

היו"ר א' לין;

נקבע כרגע שלוש שנים מאסר לעצם העבירה של פריצת רכב או התפרצות לרכב.

תנ"צ רי גוטליב;

בעבירות של פריצה לבנין מתלווים תמיד או אלמנט של כוונה או ביצוע עבירה

אחרת, ואילו כאן עצם הפריצה מהווה עבירה.

היוייר אי לין;

זו בדיוק הכוונה.
ניצב י' כספי
אגב, כל הגונב מתוך רכב הוא בעצם מתפרץ, ולא, הוא אינו יכול לגנוב מתוך

הרכב. כך זה ברוב המקרים. זה יגרום לערבוביה.
ג' ויסמן
אלה שתי עבירות.
ר' מלחי
אם הרכב היה פתוח, הוא לא פרץ.
היו"ר אי לין
אלה שתי פעולות שונות מהותית, שתי עבירות, שני סעיפים. אם העונש יישאר שלוש

שנים מאסר, לא יהיה שום קונפליקט, ואתם תיווכחו שזה מקל על עבודת המשטרה. אני אומר

את זה גם מתוך נסיון לא מועט שחיה לי במשפטים פליליים.



סעיף 2 -413 ז

היו"ר אי לין;

תאם יש הערות לסעיף זה? באין הערות, אנו מאשרים אותו כמוצע בנוסח הלבן.

תנ"צ ר' גוטליב;

אנחנו מטילים כאן- את נטל ההוכחה על המחזיק. אנ< חושבת שצריך להוסיף "ליד

הרכב", או משהו מעין זה. אם היה ברשותו מכשיר ייחודי לשם פריצה לרכב, הוא צריך

לתת הסבר, אבל אם הוא מחזיק מברג, למשל, הוא לא צריך לתת הסבר.

ר' מלחי;

יש היום הוראה דומה לגבי בנין. זו הוראה מקבילה.
ניצב י' כספי
לא נשאל מישהו הנושא מברג בפרוזדור של הכנסת, למשל, מה הוא עושה עם זה.

תנ"צ רי גוטליב;

אני מדברת על הנוסח "מי שנמצא ברשותו".

גי ויסמן;

המלים "מי שנמצא ברשותו" מופיעות בסעיף 409: "מי שנמצא ברשותו מכשיר המשמש

לשם פריצה לבנין".

היו"ר אי לין;

אם אין הערות נוספות לסעיף זה, אנו מאשרים אותו כמוצע בנוסח הלבן.

סעיף 2 - 413 ח

ג' ויסמן;

יש לי הערה לאור הדברים שנאמרו בתחילת הישיבה. אנו מדברים כאן בגניבת מסמך

או בזיוף מסמך, אבל ישנה גם אפשרות, שאני הושבת שלא כללנו אותה כאן, של שימוש

במסמך במרמה. נראה לי שצריך לכלול אפשרות זו.
היו"ר אי לי ן
צריך לכלול אותה, כי זו כוונתנו.

ניצב י' כספי;

חסרה ההגדרה של "המקבל ביודעין מסמך מזוייף", ואני מציע להוסיף אותה. מה

עונשו של אדם שמקבל ביודעין מסמך מזוייף?

ר' מלחי;

הוא השתמש במסמך במרמה, כי הוא ידע שהמסמך מזוייף.

ג' ויסמן;

צריך שתהיה לו כוונה לרמות.

היו"ר א' לין;

המטרה האמיתית שלנו היא שבסעיף זה ייתפסו כל האנשים העוסקים בתעשיה זו של

מסמכים, העברת רכב גנוב מאדם לאדם ונסיעתו על הכביש. פה מדובר על פעולות ספציפיות

מאד, גניבה וזיוף. יכול להיות שצריך להוסיף גם; שימוש במרמה במסמך, או העברתו של



מסמך כדי לבצע או להקל על ביצוע עבירה זו, דינו - מאסר חמש שנים. אני מעוניין

להרח<ב את הסעיף ולהוסיף כמה מונחים כדי לכלול את כל האפשרויות, כך שבית המשפט לא

יאמר לנו שאין זו בדיוק גניבה או שאין זה בדיוק זיוף. אם נגלה בעתיד אפשרויות או

"טריקים" נוספים, נתייחס גם אליהם בסעיף זה.

לאחר שהרחבנו את הסעיף בדבר גניבה או זיוף של מסמך אנו עוברים לסעיף 413ט.

סעיף 2 " 413ט
היו"ר א' לין
לדעתי, צריך לחפש דרך להרחיב גם את הסעיף הזה, וכאן אני מצפה לכמה הערות

מועילות מנציגי איגוד חברות הביטוח. כל הענין של זיוף וטשטוש הזהות של הרכב -

שלדה, החלפת לוחיות זיהיוי וכיוצא באלה - הוא היום חלק מאד חשוב בתעשיה הזאת.

תנ"צ ר' גוטליב;

אני חושבת שצריך להרחיב סעיף זה כמו שהרחבנו את סעיף 413ד(ג): "אף אם עשה כל

אחד מאלה על ידי אחריי.

גי ויסמן;

אני חושבת שזו הוראה כללית.

תנ"צ רי גוטליב;

שזה נעשה באמצעות שלוח?
ר' מלחי
שותף או שלוח.
תנ"צ רי גוטליב
השאלה היא אם מי שמורה לאדם המזייף לא עובר אותה עבירה.
היו"ר אי לין
אם הוא נתן הוראה, הוא מזייף. לא זאת הבעיה. אני רוצה שתביני את הקונספציה.

כל התעשיה הזאת בנויה על חלוקה פונקציונלית של שש-שבע חטיבות, שכל אחת מהן מתמחה

בחלק שלה, חלק עוסק בזיוף, חלק עוסק בטשטוש זהות, חלק בקניית חלפים גנובים,

מכירתם וסחר בהם. זו תעשיה מאד פורה שזרועותיה משתלבות היטב זו בזו. מבחינתנו כל

חוליה המהווה קטע מוגדר בתעשיה בכללה מבצעת פעולה של גניבת רכב.

בסעיף זה אנו רוצים לתקוף את אלה שמזייפים ומטשטשים סימני זיהוי של רכב, אבל

אני הייתי משתמש במונח רחב יותר, שאינו בדיוק זיוף או טשטוש סימני זיהוי, כגון:

או כל מעשה ברכב שנועד לאפשר ביצוע עבירה לפי סימן זה. כוונתי לכל פעולה שנועדה

בעצם לאפשר את העברת הרכב כתוצאה ממתן זהות חדשה, או זהות לא מדוייקת.
ניצב י' כספי
יש לי הצעה מרחיבה במקצת: "העושה פעולה המשנה או מטשטשת זיהוי של רכב, או

עושה כל מעשה שמקשה על זיהויו של רכב, ללא הסכמת הבעלים" - דבר שחסר כאן - "דינו -

מאסר שבע שנים".
ג' ויסמן
איך הבעלים יכולים להסכים לדבר כזה?
די רוזנפלד
ואם בעל הרכב מחליף את הזהות?



ניצב י' כספי;

אם בעל הרכב מחליף את צבע רכבו, זו עבירה?
די רוזנפלד
זה בגדר סימני זהות? היום זה כבר נמחק מהרשיון.
ר' מלחי
אם זה נעשה יחד עם טשטוש מספר הרכב ועם דברים אחרים, זה הלק מכל המעשה.

היו"ר א' לין;

אנחנו צריכים להביא בחשבון שצביעת רכב ומתן לבוש חדש לרכב על ידי הבעלים לא

נכנסים למסגרת זו. פה מדברים על טשטוש סימני זיהוי של רכב.

ר' מלחי;

אם כותבים "עושה כל מעשה שמקשה", אנ< חושבת שזה הנוסח הרחב ביותר, וכל

המוסיף גורע. הדבר היחיד שאפשר להוסיף הוא: מי שמקבל רכב כשהוא יודע שהוא מזוייף,

וזה אמור גם לגבי מי שקונה אותו ביודעו שהוא מזו<יף. אינני יודעת אם יש לזה כיסוי

בחוק.
גי ויסמן
הוא מקבל נכס גנוב, וזו עבירה לפי סעיפים 411, 412 ו-413 לחוק העונשין. כתוב

ייהמקבל במזיד בעצמו או על ידי שלוח דבר... ביודעו שהושג בפשעי'.
ר' מלחי
אבל אנחנו מדברים על עבירות מיוחדות לרכב, ובפרק על הרכב אין הוראה לגבי מי

שקיבל רכב שסימני הזיהוי שלו טושטשו וזוייפו במתכוון, והוא יודע את זה. יכול להיות

שבסעיף זה אפשר להתייחס לא רק למזייף, אלא גם למי שמקבל את מה שזוייף ביודעו

שזוייף.
היו"ר א' לין
אני חושב שהצעתה של גבי מלהי היא הצעה טובה מאד, היינו להוסיף: או המקבל רכב

כזה ביודעו שטושטשו סימני הזיהוי שלו.
נ יצב י י כספי
יש לי הצעה לגבי החזקת רכב גנוב: "המחזיק רכב או חלק מרכב או דבר שניטל

מתוך רכב, שיש עליהם חשד סביר שהם גנובים, ...יי.
הי וייר א' לין
אני חושב שלא הכנסנו את ההוראה הזאת בדבר החזקת רכב גנוב, כי חשבנו שאין

צורך בכך. אבל קודם נסיים את סעיף 413ט. מה בעצם עושים היום כדי לטשטש את הזהות של

רכב ולמכור אותו כרכב חדש?
ניצב י י כספי
קודם כל מחליפים את מספרי השילדה, מספרי המנוע ואת לוה הזיהוי ולעתים צביעה,

לא תמיד, וכן זיוף רשיונות לרשיונות שמתאימים לזהות החדשה. אני חושב שהסעיף הוא לא

רע.
הי ו"ר א' לין
על כל פנים נוסיף את ההרחבה שהציעה גבי מלחי.



סעיף 2 -413 י

היו"ר אי לין;

פה אני רוצה להוסיף שהכוונה היא גם למי שעוסק במכירת חלקים של רכב, ולא רק

רכב. אנהנו מדברים על אלה שהפכו את הגניבה הזאת למקצוע. אנו רוצים לתת ביטוי לכך

שכאן העונש הרבה יותר חמור, ושאם אכן יסתבר שאין- זו עבירה ראשונה, אלא עבירה שניה

ושלישית, הענין הרבה יותר רציני. זה לא אותו גנב בודד, אלא מדובר במוקדי התעשיה,

אלה הסוחרים המניעים את התעשיה כולה. הם יכולים לעסוק במכירה, בקניה או בפירוק של

רכב גנוב, או של הלקים.
די רוזנפלד
אלה שמחזיקים מגרש, למשל, לא פירקו ולא גנבו את הרכב.

היו"ר א' לין;

במה עוסק בעל המגרש?
די רוזנפלד
בשמירה על הרכב.

ניצב י י כספי

לא, הוא מקבל את הרכב לשם מכירה.
די רוזנפלד
הוא מקבל את הרכב, כי יש לו המגרש הפופולארי בעיר, והמשטרה לא תחשוד שיש שם

רכב גנוב.
ר' מלחי
אבל יש לנו בכל זאת דיני שותפות.
חי וייר א' לין
אולי נוסיף: ייהעוסק בהחזקת רכב גנוב". אם העיסוק שלו הוא אחזקה של רכב

גנוב, הסעיף יחול עליו. נכלול את זה בכל אופן בשלב הנוכחי, ואחר כך נבחן את הענין

פעם נוספת.
די פדואל
או אולי איחסון ביודעין.
ר' מלחי
בכך אנחנו מטשטשים את החידוד של קניה ומכירה. ופירוק ומכניסים דברים הנופלים

ממילא בגדר דיני שותפות, וזו עבירה אם אדם עושה זאת ביודעין. אם הוא מחזיק רכב

גנוב ביודעין, הוא ממילא שותף לקניה, למכירה ולפירוק. לכן לא הייתי מוסיפה את

המלים האלה.
ניצב י' כספי
תוספת זו תסבך את הדברים. רכב שנמצא במגרש הוא רכב שהובא לשם מכירה. שבעל

המגרש יוכיח אחרת. למה לסבך את החוק?
די רוזנפלד
ואם אדם מחזיק במחסן שלו חלקים גנובים ביודעו שהם גנובים, כי חבר ביקש ממנו

לשמור עליהם?



ר' מלחי;

אם הוא יודע, הוא שותף.

היו"ר א' לין;

אם חבר ביקש ממנו להחזיק את זה, זה לא העוסק שאליו אנו מתכוונים. הסעיף הזה

נועד לאלה המנהלים את התעשיה עצמה. הרי בדרך כלל אנשים גונבים, מפרקים חלקים או

עושים פעולות אחרות על פי הזמנות שלהם. הם מניעים את התעשיה, הם בעלי הכסף, הם

הסוחרים. אני שואל אתכם אם יש תחום פעולה כזה עיסוק לא במכירה וקניה, אלא רק

באחסון.
ר' מלחי
זה לא סביר, ואם יש דבר כזה, זה מכוסה.

היו"ר א' לין;

הפעם נקבל את דעתם של היועצים המשפטיים.
ר' מלחי
אבל אנחנו מוסיפים "או חלק של רכביי.
היו"ר א' לין
בוודאי. לפעמים סחר בחלקים הוא הדבר המרכזי,

סעיף 2 -413 יא
היו"ר אי לין
האם יש הערות? באין הערות, אנו מאשרים את סעיף 413 יא כמוצע בנוסח הלבן.

סעיף 3
רי מלחי
סעיף זה מעביר את העבירות, שכרגיל היו הולכות לבית המשפט המחוזי, לבית משפט

השלום תוך הגדלת הסמכות עד לחמש שנים מאסר. דובר על כך בהתייעצות של היועצים

המשפטיים עם יושב ראש הוועדה, אבל בוועדה זה עדיין לא התקבל כהחלטה.
היו"ר א' לין
אנו מקבלים את זה כהחלטה היום. בזה סיימנו את ההכנה לקריאה ראשונה, אלא אם

כן יש עוד הצעות.
נ י צב י' כספי
אתם זוכרים שכאשר הראיתי את השקפים, אמרתי ש- 60% ממקרי ההצתות הן הצתות של

רכב. נשאלת השאלה אם בעת שאנו קובעים חקיקה ספציפית לרכב אין טעם להוסיף פה גם את

הפיסקה הנוגעת להצתות רכב והמופיעה בסעיף 448. שם מדובר על חמש-עשרה שנות מאסר.
ג' ויסמן
הייתי משאירה את זה בפרק של הצתה, כי הנושא הוא יותר ההצתה ולא הרכב.
היו"ר א' לין
האם יש יתרון במה שאתה מציע, ניצב כספי?
ניצב יי כספי
היתרון הוא בכך שכל החקיקה הנוגעת לרכב תהיה במקום אחד ואפשר יהיה לראות את

ההחמרה בנושא זה.



גי ויסמן;

ההחמרה קיימת.

היו"ר א' לין;

לפי דעתי, מבחינת הסדר יש הרבה הגיון בהצעתו של ניצב כספי.

ר' מלחי;

נכון שריכזנו כאן את כל הדברים הנוגעים לרכב, אבל כללנו את הדברים הנוגעים

לרכב באשר הם אופייניים לרכב. ענין ההצתה אינו שייך לכל הקומפלקס הזה, כי קומפלקס

זה כולל בתוכו דברים שהעובר את העבירה מפיק מהם איזו שהיא תועלת והוא עושה אותם

כדי להפיק תועלת לעצמו. ענין ההצתה של רכב אינו שונה מהצתה של בנין או מהצתה של כל

דבר אחר, והאמת היא שהייתי מעדיפה שהוא לא ייכלל כאן אלא יישאר במקומו, במסגרת

הכללית, מפני שהוא לא הדבר האופייני לרכב, כפי שנכון לומר לגבי כל העבירות שהכנסנו

לכאן.

ג' ויסמן;

אני מתארת לעצמי שאיננו מציעים לקבוע כאן עונש עוד יותר חמור מ-15 שנה מאסר

ולקבוע 20 שנה מאסר. ברגע שאנו משאירים אותו עונש, הפעולה העיקרית בעבירת ההצתה

היא ההצתה, ולא הנכס שמציתים אותו. על כן הייתי משאירה את הסעיף הזה בפרק של

ההצתה, ולא הייתי כוללת את העבירה הזאת בין העבירות של רכב.

היו"ר א' לין;

אתם יודעים שבאנגליה היו מוציאים פעם להורג על עבירה של הצתה. זה היה כתוב

לא רק בחוק, אלא כך עשו גם בפועל. גם כשביטלו את עונש המוות, לגבי הצתה לא ביטלו

אותו, משום שברגע שמציתים יכולים גם להצית חיים 50 בני אדם ולגרום למותם בייסורים

איומים. יכול להיות שהיינו צריכים להחמיר לגבי עבירת ההצתה בחוק העונשין, אבל האמת

היא שמבחינה עניינית אינני חושב שזה צריך להיכנס בהכרח לפרק של רכב. הדבר המקשר

הוא רק הצתה של רכב.

אני מדגיש וחוזר ומדגיש שרצינו לתקוף בעיקר את התעשיה של גניבת הרכב, שאם לא

נקיף בחוק זה את כל חוליותיה, נחטיא את המטרה, כי הכוונה היא לחבוק את התעשיה

בשלמותה. הצתה היא במישור שונה במקצת, לא בהכרח בנושא הזה של גניבת רכב. נכון שיש

גם הצתות רכב, אבל סעיף העונשין די חמור בענין זה. על כל פנים נחזור ונשקול את זה

אם תחשבו שיש מקום לכך.

לפני שאני נועל את הישיבה אני רוצה לומר ליועץ המשפטי של משרד התחבורה, מר

נאור; בהכנה לקריאה שניה ולקריאה שלישית נפריד בין החוק הזה לבין התיקונים בפקודת

התעבורה, ואני מאד מבקש ממך להכין כבר הצעות ברורות משלימות מבחינת החובות המוטלות

על אנשים העוסקים בקניה ומכירה של רכב, או מה שנוגע ל- TOTAL LOST, שעליו דיברו

כאן; היינו כל החובות הסוגרות ככל האפשר את הפרצות לגבי גניבת רכב.

כמו כן אני מציע שאיגוד חברות הביטוח יזדרז ויכין את כל הצעותיו הטובות

ויעביר אותן למשרד התחבורה, למשרד המשפטים ואלינו, משום שנרצה להתקדם בענין זה

ונראה בו חלק משלים להצעת החוק שלפנינו.

ג' ויסמן;

יש עוד דבר שאולי יהיה צורך לבדוק אותו בהכנה לקריאה שניה ולקריאה שלישית,

וזה הנושא של רישוי מגרשים למכירת רכב. זה נושא פתוח הקשור עם חוק רישוי עסקים.

ייתכן ששם לא דרוש תיקון חוק, אלא הוצאת צו, אבל אולי כאן דרוש תיקון.
היו"ר אי לין
נעשה את זה לאחר הקר<אה הראשונה, ואני מציע שהדבר הזה יובא בהשבון על ידי

איגוד חברות הביטוח בהצעה שהם יגישו, ואנחנו נחליט מה המקום המתאים לנושא תזה.

השקענו עבודה רבה בחוק זה, ואני מבקש מהיועצת המשפטית לוועדה לעשות מה שנשאר

לעשות בהקדם כדי להעביר את החוק לקריאה ראשונה. אגב, הצעת החוק התקבלה בקריאה

טרומית פה אחד, ללא שום הסתייגות. כלומר, יש הערכה כללית בכנסת שזה דבר הכרחי.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30

קוד המקור של הנתונים