ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 06/11/1989

חוק העונשין (תיקון -עבירות בקשר לכלי רכב), התשמ"ט-1989 -הצעת חבר-הכנסת א' לין

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 72

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני, ח' בחשון התש"ן (6 בנובמבר 1989). שעה 11:00
נכחו; חברי הועדה
א' לין - היו"ר

א' דיין

צ' הנגבי

מ' וירשובסקי

יצחק לוי

די ליבאי

ע' לנדאו

חי מירום

י י עזרן

א' רובינשטיין

ר' ריבלין

מוזמנים;

ניצב ח' הירש - משטרת ישראל

ניצב י' כספי - " "

סנ"ץ ר' גוטליב- " "

ר' בן-שאול - איגוד חברות הביטוח

די פדואל - " " יי

ג' ויסמן - משרד המשפטים

ע' להבי - משרד התחבורה

גי נאור - "

מזכירת הועדה; די ואג
יועצת משפטית
ר מלחי

קצרנית; אי אשמן

סדר הי ום; חוק העונשין (תיקון - עבירות בקשר לכלי רכב),התשמ"ט-1989 -

הצעת חבר-הכנסת א' לין



חוק העונשין (תיקון -עבירות בקשר לכלי רכב). התשמ"ט-1989 -

הצעת חבר-הכנסת א' לין
היו"ר א' לין
רבותי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. הצעת החוק הפרטית

לתיקון חוק העונשין בענין עבירות בקשר לכלי רכב הוגשה לאהר שיוזם ההצעה נפגש מספר

פעמים עם הקצונה הבכירה של המשטרה, ובעיקר עם ראש אגף החקירות, נוכח ההתפתחות

המבהילה בתחום העברייני של גניבת כלי רכב. אמרתי במליאת הכנסת שאילו היינו צריכים

לרוקות את ההתפתחות באיזה שהוא ענף בתעשיה, או לקנא בהתפתחות באיזה שהוא תחום

במדינה, הרי התחום של גניבת כלי רכב צריך לעורר קנאה - הוא גדל הרבה והתמסד. אם

בשנת 1986 נגנבו לא יותר מ-12,500 כלי רכב, הרי השנה יגיע המספר למעלה מ-17 אלף.

הפעולה היא ממוסדת, הענף הזה מתבסס, שיטות העבודה משתכללות.

אני יודע שלא תמיד התרופה היא בחוק. אבל לפחות החוק צריך לתת את התשובות

המתאימות. התשובה היא לא בחוק בלבד, צריך גם ליישם את החוק, צריך לאכוף את החוק,

וזה כבר דבר לא פשוט מבחינת משאבי כוח אדם ותקציבים, אבל החוק צריך לתת תשובה

אמיתית לבעיות אמיתיות. אם אנחנו מאתרים תופעה עבריינית שהיקפה רחב ורוצים לתקוף

אותה, החוק צריך להתייחס אליה ספציפית.

כאן אולי השוני בין הגישה הטבועה היום בחוק העונשין ובין הגישה המוצעת בהצעת

חוק זו. ההצעה היא לתקוף בפרק מיוחד בחוק את כל התעשיה של גניבת כלי רכב בישראל,

שהטיפול החקיקתי יהיה שלם, שיהיה ברור ומוגדר מקומו של הנושא הזה בסדר העדיפויות

של המחוקק, שנטילת רכב בלי רשות תוגדר כעבירה, כפי שהיא בפועל, ושהעונש יהיה

בהתאם, שתוגדר עבירה של גניבת רכב ושהעונש יהיה בהתאם.

לא מטרידה אותי בעיה של סמכויות בתי המשפט. הנימוק שאם העונש יהיה גדול יותר

הנושא יהיה כבר בסמכות בית משפט מחוזי, זה בכלל לא מטריד. אפשר בהחלט להעניק

סמכויות לבית משפט שלום. אנחנו הולכים במגמה הזאת.

אני רואה בזה נושא די דחוף. אני רוצה לסיים כבר מחר את ההכנה לקריאה הראשונה,

אבל לא מבלי שנכנס ללב של כל סעיף. לפני שנעבור על הסעיפים, ראש אגף החקירות

במשטרה יציג את הנושא. ניצב כספי, בבקשה.
ניצב י' כספי
בראשית דברי אני רוצה להביע את תודת מפכ"ל המשטרה ואת תודתי על הראיה הכוללת

ועל המרץ הרב שהשקעת בנושא עבריינות הרכב. כשמוניתי ראש אגף החקירות ובחנתי את

מצב הפשיעה בישראל, ראיתי מה גדולה התאוצה בעבריינות רכב בישראל במשך שנים, ועד

כמה סוג זה של עבריינות טעון טיפול ספציפי. לכן אנחנו מודים מאד על הזריזות ועל

היזמה. אם החוק הזה יחוקק, המחוקק יתן בידינו כלים נוספים לטיפול אפקטיבי יותר

בעבריינות זאת, וגם הציבור הישראלי יבין שנושא הרכב איננו הפקר, ויש תשלום על

עבירות בתחום הזה.

אני רוצה להציג לועדה כנגה שקפים ובהם נתונים סטטיסטיים שמצביעים על היקף

הבעיה. (ראה נספח)

עבריינות רכוש היא 80% מכלל העבריינות בישראל, ובה שלושה גושים עיקריים:

גניבות ועבירות רכוש אחרות - 36.5%, התפרצויות לבתי דירה ולבתי עסק - 24.8%,

עבירות הקשורות ברכב - 38.7%.

אתם יכולים לראות בגראף התפתחות העבירה של שימוש ברכב ללא רשות כמעט מאז קום

המדינה. עד 1964 לא היתה עבירה ספציפית, גניבות של כלי רכב נרשמו כגניבות רגילות.

מ-1964 אנחנו רואים התפתחות דרמטית, השיא נרשם ב-1972, וב-1988 רשמנו שיא חדש.

בשנת 1988 היתה עליה משמעותית ביותר.



התפלגות עבירות רכוש בחצי השנה הראשונה של 1989: שימוש ברכב ללא רשות - 8%,

גניבות מתוך רכב - 28%, גניבות חלקי רכב - 1.9%, גרימת נזק לרכב - 3.3% .בסך הכל

41.5% מכלל עבירות הרכוש. זה הבאלק הגדול ביותר של עבירות רכוש.

ר' בן-שאול;

שימוש ברכב ללא רשות זאת כבר גניבה?
ניצב י' כספי
לא. היה בחוק סעיף מיוחד של שימוש ללא רשות, למקרים שהיתה כוונה להחזיר את

הרכב או לנטוש אותו.

בשנות השבעים רק אחוז קטן מאד מכלי הרכב שנגנבו לא נמצאו. במשך השנים גדל כלי

הרכב שלא נמצאו, בשנת 1988 הגיע ל-38.5%, ובשנת 1989- 48% . אבל צריך לזכור שהשנה

עוד לא נגמרה ויכול להיות שעד סוף השנה יימצאו עוד כלי רכב.

מה גונבים? רכב פרטי - 72%, משאיות - 7.2%, טרנזיט - 9.8%, רכב ציבורי רק מעט

מאד - 1%. מתרבות גניבות של רכב דו-גלגלי, מתחילה להיות תעשיה גם של גניבת

אופנועים - 9.5%.

איזה רכב לא כדאי לכם לקנות כי מרבים לגנוב אותו? במקום הראשון בכלי הרכב

שנגנבים עומדת מכונית סובארו, ביחס שווה למקומה בצי הרכב - 28.6%, פורד -23.3%,

פיג'ו - 8.5%, אופל - 4.4%, וכל היתר ביחד 35%.

השוואה למדינות העולם. על כל 100 אלף תושבים בישראל גונבים 361 כלי רכב.

המתחרה היחידה שלנו היא ארצות-הברית - 437 כלי רכב נגנבים על כל 100 אלף תושבים.

באוסטריה שעור הגניבות קטן מאד -16.9, בפרוטוגל - 61, בהונגריה רק 4, אבל שם גם

רמת המינוע נמוכה מאד. רמת המינוע בבגליה, בהולנד ובאיטליה גבוהה מרמת המינוע

בישראל, ובכל זאת מספר כלי הרכב הנגנבים ביחס למספר התושבים הוא נמוך יותר.

השוואה של מספר גניבות כלי רכב בערים שונות בארץ. נראה איפה כדאי לגור. ברמלה

רע מאד לגור, לצערי, כי על כל אלף כלי רכב גונבים 48. מהערים הגדולות, ירושלים

עדיין יותר בטוחה מאשר תל אביב.

בגניבות מרכב יש התפתחות מאד דרמטית, אם כי העליה הולכת צעד בצעד עם רמת

המינוע בארץ. ב-1988 הגענו לשיא - כמעט 60 אלף תיקים של גניבות מרכב וגניבת חלקי

רכב.

בדקנו אם יש מיתאם בין צי הרכב ובין גניבות מרכב. יש מיתאם מושלם בין רמת

המינוע של המדינה ומספר הגניבות מרכב. לעומת זאת אנחנו מצליחים משנת 1975 להוריד

את העקומה של גניבות רכב ושימוש ברכב ללא רשות.

בחצי השנה הראשונה של 1989 יש עליה בגניבות מתוך רכב, וכנראה נגיע לשיא חדש -

מעל 60 אלף.

גניבות מרכב וגניבות חלקי רכב בערים השונות בארץ. בערים ברמלה, באר-שבע, לוד,

אשקלון מספר הגניבות הוא גדול מאד.

מה גונבים מכלי רכב? בעיקר רדיו. גונבים כל מה שבא ליד. המועצה הציבורית

למניעת עבריינות מנסה להתחיל במסע הסברה לציבור לא להשאיר שום דבר ברכב. אם נצליח

לשכנע את הנהג הישראלי לא להשאיר שום דבר ברכב, באופן אוטומטי תהיה איזו שהיא

ירידה בגניבות מרכב. גניבות של חלקי רכב מהוות 11%.

הצתות. בתחום זה יש החמרה גדולה ממחצית שנות השבעים, בעיקר בגלל הצתות של

רכב. להצתה של כלי רכב יש מניעים שונים: יש מי שרוצה להצית את הטראנטה שלו ולקבל

כסף מהביטוח, הצתת רכב על ידי עבריינים כדי למחוק טביעות אצבעות ולא להשאיר



סימנים, מניעים לאומניים, כוונה לגרום נזק ליהודים, גניבה של חלקי רכב שעוברים

לסוחר והצתה שארית הרכב.

תיקי הצתות. כמעט 60% מתיקי הצתה ב-1988 היו הצתות רכב,1433 מקרים. הצתה של

יבולים ויערות - היו לנו בסך הכל 264 מקרים שיכולנו לייחס אותם להצתות, יש בוודאי

עוד מאות רבות של מקרים שלא יכולנו להוכיח שהיתה הצתה, לא מצאנו מה גרם לשריפה.

איפה נעשים מעשי ההצתה? המספר הכי גדול של הצתות רכב הוא במחוז המרכז -50%

מכל ההצתות בארץ - ובאופן יותר ספציפי, באזור טירה וטייבה. באזור הזה יש ממש בתי

קברות של רכב שהוצת. מחוז המרכז התארגן בחודשים האחרונים למלחמה בתופעה הזאת.

ב-1988 היו לנו גם הצלחות רבות, הצלחנו לעצור עשרות כנופיות ונפתחו הרבה תיקים,

הם הגיעו לבית משפט וקיבלו עונשים לא קלים.

ע' לנדאו;

מה העונש?

ניצב י' כספי;

המחוקק קבע על הצתה עונש מאסר 15 שנה. לא אוכל להגיד שזה העונש המוטל, אבל על

הצתות מקבלים עונשי מאסר 5 ,7, 8 שנים.

הנתונים שהבאתי הם רק מ-1986. תראו איזו עליה יש בהצתות כלי רכב. ב-1986

נפתחו 788 תיקים על הצתת רכב. ב-1987 היתה עליה של 37% - 1082 תיקים. ב-1988 עליה

32.5% - 1433 תיקים. ב-1989 נמשכת העליה, אמנם יותר מתונה, בשעור 15%- בחצי שנה

יש כבר 1328 הצתות.

חלוקת ההצתות לפי סוגים ולפי מחוזות: מבנים - 36% מכלל ההצתות, יבולים ויערות

- כ-9%. רכב - 55%. המקומות הבולטים בהצתות רכב בחצי השנה הראשונה של 1989 הם

מרחב שרון, מזה בטייבה 95 מקרים, בראשון לציון 34 מקרים, ברמלה 26.

אלה הם הנתונים שמצאתי לנכון להביא לועדה מכובדת זאת, כדי שכולנו נהיה

מעודכנים באותם נתונים.
ג' נאור
מהי העלות למשק של העבירות האלה?
נ יצב י' כספי
אני הגעתי להערכה גסה שעלות עבירות הרכב למשק היא בערך 220 מיליון דולר בשנה.
היו"ר א' לין
על פי החישוב שלי זה מגיע לחצי מיליארד שקלים. מספרים די קרובים.
י' לוי
האם רק בהצתות יש גורם לאומני או גם בסוגים אחרים של עבירות הקשורות בכלי

רכב?
ניצב י' כספי
אני חושב שהמניע הלאומני קיים בסוגים רבים של עבירות. לדוגמה, בזמן

האחרון יש מה שנקרא חבלות קרות, שעדיין אין לנו מודד להן. יש חבלות קרות

בבתי חולים, בשדות בתחום עבירות רכוש, כמו גניבות מתוך רכב, אנחנו לא

יכולים לגלות מניעים לאומניים. בגרימת נזקים כן נמצא מניע לאומני.
ג' נאור
בהגדרת הרכב שבהצעת החוק כלולים גם כלי שיט. לא קיבלנו כאן נתונים על

כלי שיט.
היו"ר א' לין
אולי נזמין את משרד התחבורה לענין כלי שיט וכל הקשור בכר' אבל הכוונה

בהצעת החוק היא בעיקר לכלי רכב.
ר' בן-שאול
אני רוצה להוסיף אינדיקטור כלכלי. מה שמשלמים בגין גניבות רכב

-גניבות מרכב הוא בשעור 20% מסך הכל הפרמיה. אם נניח שלא יהיו כלל גניבות

רכב, הציבור בישראל יחסוך 20% מהפרמיה, סכום גדול מ-150 מיליון דולר.

הסכום הזה לא כולל פגיעות שלא מגיעות לחברות הביטוח, שהן בגבול ההשתתפות

העצמית, פה מראה ושם פנס.

אני רוצה לציין שההבדל בין רכב שנמצא ורכב שלא נמצא הוא לא כל כך

מהותי, כי ברוב המקרים רכב שנמצא אחרי גניבה ניזוק בצורה קשה, או מפני

שניזוק בתאונה כלשהי או שכולו גולת. אם אומרים ש-60% מכלי הרכב נמצאים,

הרי אלה מטילים על החברה נזק קשה מאד.
ה י ור א' לין
כמה משאבים משקיעות תברות הביטוח כדי לצמצם את התופעה של גניבות רכב?
ר' בן-שאול
הפעולה הכי בולטת שאנחנו עושים נקראח עורק-תנועה, בשיתוף עם המשטרה.

אנחנו מעמידים לרשות המשטרה אמצעים למימון של הליקופטרים, מנסים מן האויר

לתפש כלי רכב גנובים. אני רוצה לציין ששיתוף פעולה זה הביא בשנה שעברה

למציאת מאות כלי רכל. המשטרה משחפת אתנו פעולה בצורה מצוינת.

ניצב כספי לא דיבר על התופעה של הברחת רלב לשטחים. חלק גדול מכלי

הרכב שנגנבים מגיעים לרצועת עזה. לדעתנו, אין שום גוף שיש לו די אמצעים

יחסום את המעבר. לצבא יש ענינים אחרים, למשטרה אין די משאבים לחסום אח

המעבר לרצועה. חלק גדול מכלי הרכב שמגיעים לרצועה מפורקים לחלקים. מי

שיטוס במסוק מעל הרצועה יראה בית קברות גדול של כלי רכב.
ניצב י' כספי
בענין עורק-תנועה, עשינו ניסיון מענין, שנמשך זה שנה וחצי, של הקמת

יחידה קטנה של ע3ירה אנשים, במימון של חברוח הביטוח. הם הצליחו בהתמחות

המיוחדח שלהם לגלות כאלף כלי רכב גנובים. זה סכום נכבד לחברות הביטוח.

אני עומד עכשיו במשא ומתן עם איגוד חברות הביטוח על הקמת יחידה קבועה

במשטרה במימון שלהם, כ-25 איש פלוס הקצאת משאבים כמו רכב ואלחוט וכן

שימוש בהליקופטר. לצערי, בגלל המשאבים המצומצמים לא הצליחה משטרת ישראל עד

היום לרכוש הליקופטרים, שבמדינות המערב האחרות הם מזמן בשימוש, ולכן אנחנו

עדיין שוכרים שירותים. אני מקווה שתוך תודש או חודשיים היחידה הזאח תתחיל

להתגבש.
היו"ר א' לין
נתחיל לקרוא את סעיפי החוק.

(קורא סעיף 1 - ביטול סעיף 401)

התקבל סעיף 1

סעיף 2 - הוספת סימן ה1: עבירות בקשר לרכב.

(קורא סעיף 413א. בסימן ה1 - הגדרות)

ההגדרה של רכב; "רכב מנועי כמשמעותו בפקודת התעבורה, לרבות ספינה או

סירה המונעים בכוח מיכני ועגלה רתומה לבהמה". אם יש הערות להגדרה של רכב,

בבקשה.
גי נאור
אנחנו מציעים להגדיר רכב כמשמעותו בפקודת התעבורה, וזה לאו דווקא רכב

מנועי. בפקודת התעבורה יש שתי הגדרות, יש הגדרה לרכב מנועי ויש הגדרה

לרכב, שהיא רחבה יותר וכוללת גם מה שכאן כלול ב"לרבות", היא כוללת גם

גוררים. לא שמעתי אם יש בכלל גניבות של גוררים, שהוא כלי בעל ערך רב.
ההגדרה של רכב בפקודת התעבורה
רכב הנע בכוח מיכני, או הנגרר על ידי

רכב כזה, או על ידי בהמה, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור,

לרבות אופניים ותלת-אופן, למעט רכב ששר התחבורה פטר אותו בצו מהוראות

פקודה זו, כולן או מקצתן.
היו"ר א' לין
מה יכול שר התתבורה לפטור?
ג' נאור
לדוגמה, מכונות ניידות לא תייבות ברישום.
ח' הירש
חשבתי שאת התוק הזה מייחדים למלחמה נגד גניבות רכב. אם כך הדבר,

אינני חושבת שצריך לכלול בזה סירות וספינות, מה שגם שאין בעיה חריפה של

גניבת כלי שיט. אם רוצים להתרכז במלחמה בתופעה חמורה שקיימת, צריך לצמצם

את ההגדרה של רכב כמשמעותו בפקודת התעבורה.
ר' מלחי
לגופו של ענין כמובן צודקת גב' הירש, אבל יש גם חשיבות לשמירה על

אחידות ההגדרות, ואינני רואה מה הסיכון שבכך. זו הסיבה שההגדרה בהצעת החוק

היא זו שקיימת היום בחוק. אני לא רואה במה זה מפריע שאם תהיה גניבה של

סירה או ספינה, שזה מקרה נדיר, יחולו גם עליה ההוראות שבתוק זה, ובלבד שלא

יהיה שוני בהגדרות שבחוק.
ג' ויסמן
אם מצמצמים את ההגדרה ולא כוללים בה כלי שיט מהעוררת בעיה, כי בהצעת

חוק זו מבטלים את הסעיף בענין שימוש ברכב ללא רשות, ואני חושבת שיש מקרים

של שימוש בסירה או בספינה ללא רשות. אם רוצים לייחד את הסימן הזה רק

לרכב, בבקשה, אבל אז אין לבטל סעיף 401 לחוק העונשין אלא לייחד אותו לכלי

שיט בלבד.
ניצב י' כספי
לי לא מפריעה ההגדרה כפי שהיא בהצעת החוק, עם כלי השיט.
הי ו"ר א' לין
אם אנחנו רוצים לייחד פרק לכלי רכב, אנחנו יכולים לקבל אח ההצעה של

גב' ויסמן.
ד' ליבאי
הנטיה לשמור על ההגדרה של רכב כפי שהיא היום בסעיף 401(ב), ועל כך

עמדה גם גב' ויסמן עכשיו, נראה לי שהיא במקומה. אנחנו לא רוצים להקל

בנושא זה מבחינת תחולח האיסור. אם כך, נשארת רק שאלח ההגדרה, כי כשאומרים

רכב בלשון בני אדם, לא חושבים על ספינה ולא על עגלה,

אולי כדאי לנצל את ההזדמנות ולשנות המינוח בחוק העונשין, במקום

להשתמש במונח רכב כוללני, לדבר על כלי תחבורה ואוחו להגדיר כהגדרחו של רכב

בסעיף 401 היום, בדיוק לפי ההגדרה שיש כאן. כלי חחבורה כולל רכב מנועי,

ספינה, גם עגלה רחומה. אם בחרנו לא לכלול בזה אוירון, כך בחרנו. אבל כלי

תחבורה מתאים יותר למיגוון מאשר המונח רכב.
מ' וירשובסקי
אין הבחנה בין מיכני ולא מיכני.
ד' ליבאי
ההגדרה של כלי תחבורה אמורה להיות בהתאם להגדרה בהצעת החוק, אלא אם

כן יש מי שחושבים שצריך להרתיב לרכב כמשמעותו בפקודת התחבורה. אבל אם כך

נקבע נהיה תלויים בכל פעם בשינויים בהגדרות של רכב בפקודח התעבורה

ובפטורים שנותן שר התחבורה.
ג' נאור
לא.
ה י ו"ר א' לין
אני הייתי מעדיף שההגדרה כאן תהיה ספציפית לכלי רכב - זו הבעיה

שאנחנו רוצים כאן לתקוף - ושלא נעסוק לא בעגלות ולא בספינות. אני מקבל אח

ההצעה של גב' ויסמן, מה שנוגע לספינות וכו' יישאר במסגרת סעיף 401.
ג' ויסמן
צריך לנסח מחדש סעיף 401. שימוש בלא רשות בספינה או עגלה יהיה עבירה

לפי 401, ומה שקשור ברכב יהיה בפרק המיוחד.
מ' וירשובסקי
בהצעת החוק מדובר על רכב מנועי, וזה לא כולל אופניים. אבל אם

מרחיבים, אני מציע לא לכלול בחוק הזה אופניים. גניבה של אופניים היא כמו

גניבה של מטלטלין אחרים. הססבירו שגניבת מכונית היא מכת מדינה שצריך

להתמודד אתה. אני לא חושב שצריך לעשות עבירה מיוחדת לענין גניבח אופניים.
היו"ר א' לין
אני מקבל את זה. נכתוב: למעט אופניים. אנחנו רוצים לכלול בהגדרה גם

גוררים. גורר הוא כמו הרכב המנועי עצמו, חייבים לכלול אותו בהגדרה הרחבה.

אין טעם שנעשה שינוי לגבי אופניים, ניקח את ההגדרה הרחבה בפקודת התעבורה

ונוציא אופניים.
ח' הירש
אולי נאמר מה זה כן כולל. הרבה יותר פשוט שבהצעה ייאמר מה זה כלי

רכב, במקום לעשות חקיקה רפרנטית.
מ' וירשובסקי
זה יהיה גם הרבה יותר נוח לאזרח.
ד' ליבאי
במקום להסתמך על פקודת התעבורה, תהיה הגדרה של רכב לענין חוק

העונשין. בפרטים נדון כשההצעה תהיה לפנינו.
היו"ר א' לין
נקבע בחוק עצמו הגדרה מלאה של רכב.
הוחלט
1. בסעיף 401 לחוק העונשין לקבוע הוראה לענין שימוש ללא

רשות בכלי שיט ועגלות

2. להגדיר רכב לענין חוק העונשין.
החלק השני של סעיף ההגדרות
"נכנס", "פורק", "מתפרק" - כמשמעותם

בסעיף 405 לחוק זה, בשינויים המחוייבים."
ח' הירש
שתי הערות. ראשונה, בחוק עצמו לא מצאתי שימוש במילה "נכנס", ואם אין

משתמשים במילה - לא צריך להגדיר אותה.

הערה שניה. אם אמרנו שמייחדים פרק ספציפי לענין כלי רכב, אני מציעה

לומר מהי התפרצות או פריצה לרכב, ולא להפנות לסעיף 405 שמתייתס באופן

ספציפי לכניסה או פריצה לתוך בית. אפשר להגדיר שכל חדירה או כניסה לרכב

נתשבת לפי התוק הזה כהתפרצות.
היו"ר א' לין
להערה השניה, אני חושב שלא כדאי לנו לקבוע הגדרה מיוחדת להתפרצות

. ברכב שונה מההגדרה הקיימת היום להתפרצות לדירת מגורים. בסעיף הקיים בחוק

ישנם יסודות העבירה. יש הרבה פסיקה בענין יסודות עבירת ההתפרצות. יסודות

העבירה והפסיקה יכולים לחול גם על התפרצות לכלי רכב. אני לא חושב שכדאי

להטיל על בתי המשפט לתת פרשנות חדשה למושג הזה.
י' לוי
מה פירוש "בשינויים המחוייבים"? האם הכוונה למונחים המקובלים לגבי

גנ יב ות רכב?

אדם שגונב חלקים חיצוניים מרכב, לדוגמה פנסים ומגבים, האם הוא נכלל

בהגדרת מתפרק, או שהתפרצות פירושה שממש נכנסים לתוך הרכב?
ר' ריבלין
אני מציע לשקול אפשרות במקום נכנס לומר משיג-גבול, וזה יכלול גם מי

שחבר הכנסת לוי התכוון אליו.
ר' מלחי
לענין הגדרת נכנס, בסעיף 413ד. מופיעה המילה נכנס.

לענין פורץ ומתפרץ - ההגדרות לקוחות מפריצות והתפרצויות לבתים.

כשמדובר בבית - או שאתה מתפרץ ונכנס או שלא; לגבי רכב זה יותר מסובך, כי

אפשר לפרוק רכב ולא להכנס פנימה. לכן הפרדנו בין שתי האפשרויות. ההגדרה של

מריצה מקבילה להגדרה של פריצה רגילה. יכול אדם להוציא משהו מתוך המכונית

בלי שהתפרץ ונכנס, לדוגמה אדם שובר תלון ומוציא רדיו בלי להכנס לתוך

המכונית, והוא יכול לפרק גלגל. לכן מוגדרות שתי אפשרויות - בסעיף 413ד.

כניסה לרכב, בסעיף 413ה. פריצה לרכב - הפורק או המתפרץ.
ג' ויסמן
אלה שני דברים שונים על פי החוק.
י' לוי
מה ההבדל בין פורץ ובין מתפרץ?
ר' מלחי
פריצה - כשפותתים בכות דלת או חלון של בית או מכונית. התפרצות -

נוסף על שבירת החלון, או מה שעשו כדי לאפשר את הכניסה, בפועל גם נכנסים.
י' לוי
אדם גנב גלגל או פנס ממכונית. לפי איזה סעיף יואשם?
ר' מלחי
בסעיף 413ד. התייתסנו לשתי אפשרויות: "הנכנס לרכב ללא רשות... ונוטל

מתוכו דבר, בין שהיה הדבר מתובר לכלי הרכב ובין שנמצא בתוכו". מתובר לכלי

הרכב - גלגל, פנס. ניסינו להתייתס גם לאפשרות שנלקת משהו מתוץ לרכב.
ר' ריבלין
הניסות לא טוב. לפי הסעיף הזה, צריך קודם כל להכנס לרכב. מי שלקת חלק

בלי להכנס, הסעיף הזה לא חל עליו.
היו"ר א' לין
כניסה לרכב ללא רשות צריכה להיות פעולה בפני עצמה. פירוק חלקים מרכב,

גם בלי כניסה, צריך להיות מוגדר ספציפית כעבירה בלי קשר לנכנס.

התפרץ -אנחנו לוקחים את ההגדרה של חוק העונשין - כניסה בכוח. מי

ששיכפל מפחח של דלת ונכנס ללא רשות הבעלים, לפי חוק העונשין זו התפרצות,

וכן אם שבר תלון ונכנס או פרץ מנעול של דלת. אני לא תושב שכדאי לשנות את

המושג התפרצות באשר לרכב. זהמושג ממוסד, יש עליו פסיקה עניפה, לא כדאי

עכשיו לבנות דבר תדש. אותו מושג של התפרצות אפשר להתיל על רכב.
ח' הירש
אני מבקשת לשים לב שההפנייה בהצעת החוק היא רק לסעיף 405 לחוק

העונשין, ולא לסעיפים 406, 407, ו-408 שדנים בהתפרצות. אקרא את סעיף 405

ותראו שההגדרה היא לא מלאה ולא מספיקה: השובר חלק חיצוני או פנימי של

בנין, או פותת במפתת, במשיכה, בדתיפה, בהרמה או בכל דרך אתרת דלת, תלון,

תריס או כל דבר שנועד לסגור או לכסות פחת בבנין, או פתת הנותן מעבר מתלק

לחלק בבנין - נקרא פורק. אתר כך יש הגדרה של המכניס, אתר כך יש הגדרה של

פורק ונכנס או פורץ ויוצא, ושל הנכנס לבנין באיום.

חסרות ההגדרות שבאות בסעיפים 406 ו-407, שמגדירים התפרצות בכות וכל אותם

דברים שאנתנו רוצים לכלול.

אם אנחנו לוקתים רק את ההגדרה של סעיף 405, ממילא מצמצמים את ענין

ההתפרצות. הרי אנחנו יודעים בדיוק מה עושים בכלי רכב, הייתי מציעה שניתן

הגדרה קונקרטית מאד מהי התפרצות לכלי רכב, במשמעות שהועדה רוצה לתת לה.

ואז לא נכנס בכלל לכל השאלה בענין הקטגוריות של התפרצות לבנין. בדרך זו

נקל על עצמנו.
ד' ליבאי
המבנה של הצעת התוק הוא כזה שיש הבתנה בין הקטגוריות הבאות של

עבירות. קטגוריה ראשונה - שימוש ברכב ללא רשות. אין שום הבדל אם הרכב היה

נעול או לא נעול, איך הגיע לתוך הרכב. כל זה לא רלוונטי. עצם העובדה שאדם

נטל רכב ללא רשות בעלים עושה את המעשה שלו לעבירה מינימלית מסוג עוון,

אפשר להביא אותו לבית משפט השלום.

קטגוריה שניה - גניבת רכב. גם לעבירה הזאת לא רלוונטית השאלה איך הגיע

האיש לרכב, אם התפרק אם לא התפרק. עצם העובדה שנטל את הרכב בכוונה מסוימת,

שמוגדרת בסעיף, עושה אותו לגונב הרכב, בין אם העביר אותו לאתר, בין אם פרק

ממנו חלקים, טשטש את זהותו וכו'.

קטגוריה שלישית - גניבה מרכב. לדעתי, צריך לתקן את הרישא "הנכנס

לרכב". לא תשוב איך הגיע לרכב. מה שתשוב הוא עצם העבירה של גניבת תלקים

מהרכב, פירוק תלקים מהרכב.

הקטגוריה הרביעית היא פריצה לרכב, וכאן אני בא להערה של גב' הירש.

במקום להסתבך כמו שהסתבכנו בתוק העונשין בסוג המבנה, סוג הבנין, אם זה זה

בית תפילה ואם זה מעון או בית-עסק, כאילו כל זה משנה משהו למישהו וכאילו

זה ניכר בהבדלים בענישה היום, באה ההצעה, ולדעתי בצדק, ואומרת בסעיף 413ה,

אם אתה מעונין להרתיע מפגיעה בשלמות הרכב, אל תיגע ברכב נעול, אל תכנס

לתוכו ואל תפרוק אליו, זו תהיה עבירה תמורה יותר מאשר כניסה לרכב פתות

שהוא בבתינת פירצה קוראת לגנב, אומרת ההצעה: "הפורק רכב או המתפרק לרכב

בכוונה לבצע גניבה או פשע - דינו מאסר שבע שנים".

אם אדם פורק רכב כדי להציל מתוכו אדם שלכוד בו ולגאול אותו מיסורים,

אני מנית שזאת לא תהיה עבירה. אבל אם ההתפרצות היא בכוונה לבצע פשע או

גנ יבה , זאת עב ירה .

אני חוזר עכשיו להגדרה. ההגדרה של נכנס, פורק ומתפרק, לעניות דעתי

היא במקומה בסעיף ההגדרות. די בהפניה לסעיף 405. אבל אני לא הייתי אומר

"בשינויים המתוייבים", כי לדעתי כל מה שמתתייב זה שינוי אתד, ואותו אפשר
להגיד במפורש
במקום בנין יבוא רכב. נקרא עכשיו את ההגדרה בשינוי הזה,
ונראה שהיא עונה לצרכים שלנו
השובר תלק חיצוני או פנימי של רכב, או פותת

במפתת, במשיכה, בדתיה, בהרמה ובכל דרך אתרת דלת, חלון, תריס, או כל דבר

שנועד לסגור או לכסות פתת ברכב, או פתת הנותן מעבר מתלק לחלק ברכב נקרא

פורק.

יש לי כאן רק בעיה אתת. כשמדובר ברכב צריך להזהר שלא יאשימו בפריצה

לרכב מי שפגע ברכב בתאונת דרכים. אם אומרים שמי ששובר בדתיפה או במשיכה



חלק חיצוני של רכב, בזמן התנגשות זה יכול לקרות. מי שאגב התנגשות שבר הלק

ברכב הוא פורק לרכב? לא זאת הכוונה- אנתנו צריכים למצוא את הצמצום הנכון

כענין זה, כדי לא להביא את הדברים אד אבסורד. אפשר להוסיף להגדרה את
הסייג
שלא אגב תאונת דרכים.
סנ"ץ ר' גוטליב
בסעיף העבירה כתובה הכו1נה:"לבצע גניבה או פשעיי.
ד' ליבאי
הערה נכונה, מאתר שההתפרצות רלוונטית לענין הענשה רק לפי הגדרת

העבירה, והגדרת העבירה היא "הפורק רכב או המתפרק לרכב בכוונה לבצע גניבה

או פשע ". בתאונת דרכים לא היתה כוונה לבצע גניבה או פשע.
היו"ר א' לין
ומי שפורק רכב בלי כוונה לבצע גניבה או פשע? שבר תלק ברכב, אבל לא

נכנס פנימה - כפי הגדרה זאת הוא לא מתפרק.
ח' הירש
לפי ההגדרה הזאת, לא עבר עבירה.
היו"ר א' לין
המעשה של שבירת תלק ברכב, בלי להתפרק ובלי כוונה לבצע גניבה או פשע,

גם המעשה הזה צריך להיות עבירה. כמובן, כפי שאמר תבר-הכנסת ליבאי, לא

כשזה נעשה עקב תאונת דרכים. ברור שלא לכך הכוונה.
ד י ל יבאי
אני תוזר על הצעתי. בהגדרה של נכנס, פורק ומתפרק ייאמר: כמשמעותם

בסעיף 405 לתוק זה, ובמקום "בנין" יבוא רכב. יש די תלופות בהגדרה הזאת.
היו"ר א' לין
אני מבין שההגדרה שהציע תבר-הכנסת ליבאי מקובלת.

הוחלט בהגדרה של נכנס, פורק ומתפרק במקום "בשינויים המחוייבים"

לקבוע שבסעיף 405 שבמקום שנאמר בנין יבוא רכב.

שבירה של חלקים ברכב, גם אם אין כוונה לבצע גניבה או פשע, זאת אומרת,

כשזה לא במסגרת סעיף 413ה, גם זו צריכה להיות עבירה זה מקובל? כן.
ח' הירש
שבירה במזיד.
ר' מלחי
אני תשבתי שרצינו לייתד את הפרק הזה לגניבות ומעשים שקשורים בגניבות

רכב, וסתם פגיעה ברכב דינה כדין פגיעה בכל רכוש, ונדליזם, מישהו עובר

ובמסמר שבידו שורט את המכונית, האם זה שונה משבירת תלון של בית?
ד' ליבאי
אני תומך בכך שהפרק יהיה כפי שנוסח כאן: עבירות בקשר כרכב. כיוון

שהפריצה היא גם חבלה, באותו סעיף של פריצה נכלול: או המחבל בזדון ברכב או

בחלק ממנו. הייתי כולל באותו פרק פריצה, גניבה, שימוש שלא ברשות וחבלה.
ג' ויסמן
חבר-הכנסת ליבאי, אתה מציע לא להסתפק בסעיף הכללי, סעיף 452 לתוק
האומר
ההורס נכס או פוגע במזיד ושלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים, אם

לא נקבע עונש אתר.
ד' ליבאי
לא. לשיטתך, אפשר היה גם להסתפק בסעיף פריצה וסעיפים כלליים אחרים.

נוכח בעיה מסוימת, מבקש המחוקק להגן במיוחד על הרכב. נפגעי הרכב הם רבים

מאד. לכן נייחד בהגדרה ובענישה מספר סעיפים לרכב.
ג' ויסמן
בפרק המיוחד הזה אנחנו לא רק לוקחים אח העבירוח ונותנים להן לבוש

מיוחד וכוונה מיוחדת לענין רכב, אנחנו גם מחמירים בעונשים. זה נראה לי צעד

נכון. בהצעת החוק יש עבירה של גניבה מתוך רכב. אני חשבתי שאין צורך

בעבירה הזאת מאחר שיש לנו עבירה של גניבה, שהיא אותה עבירה עם אותו עונש.
ד י ל יבא י
גם אם העונש שווה, זאת לא אותה עבירה. בהגדרה של גניבה כאן לא נכנס

אלמנט של שלילה לעולמים. נצטרף עוד לדון אם השם גניבה הולם לעבירה. יש

הבדלים. זאת עבירה מיוחדת.
היו"ר א' לין
התפיסה היסודית בחוק הזה היא שאנחנו מטפלים באופן ספציפי בעבירות

רכב, ולא מסתפקים בהגדרות הכלליות.
ח' הירש
לאתר שהגדרת התפרצות כוללת גם פחיתת כלי הרכב במפתת, אני חושבת .

שנצטרף לשקול אם רוצים שבכל מקרה עבירת פריצה תהיה פשע שהעונש עליה מאסר

שבע שנים. המשתמש ברכב ללא רשות פתת את המכונית באיזה שהוא מפתח-מאסטר,

ואז על עצם פתיחת המכונית צפוי יהיה לעונש הרבה יותר חמור מאשר על השימוש

בה. צריף לשקול אם רוצים שכל ההתפרצויות יהיו באותה רמה של ענישה, או

שצריף להבחין ולקבוע התתפרצויות קלות יותר שהן תואמות לשימוש ברכב ללא

רשות.
היו"ר א' לין
אני חושב שהתפרצות היא החפרצוח, נטילת רכב ללא רשות -כל עבירה בפני

עצמה. מי שהתפרץ - התפרץ; ואם תכלית ההתפרצות שלו היתה ליטול את הרכב ללא

רשות - הוא יועמד לדין על שתי עבירות, גם התפרצות וגם נטילת רכב ללא רשות.

זו התפיסה שלי כמגיש הצעת התוק, נשמע גם את עמדת הועדה בענין.
ניצב י' כספי
בהצעת החוק הוספה עבירה ספציפית לגבי רכב, ואני מציע להוסיף עוד
עבירה ספציפית
גרימת נזק כרכב. במשך חצי שנה רשמנו קרוב כארבעת אכפים

מקרים, כלומר בשנה כשמונת אלפים מקרים של גרימת נזק לרכב - ש/בירה של

שמשה, שבירת השמשה המשוכשת כדי כהכנס כמכונית, השמדת כוח הזיהוי. ראוי

שיהיה סעיף נפרד כנושא הזה, ואז נוככ כהתייתס כמימדים שכ עבריינות רכב

בצורה יותר מסודרת.
ר' בן-שאול
אני לא בטוח שיש כהבתין בין גניבת תכקי רכב והתפרצות כככי רכב.

הפורצים הם די מתוחכמים, הם יכולים כקתת את ככ המנוע וכל הגלגלים של הרכב

והחלקים החיצוניים בלי להתפרץ.
י' לוי
מה שנאמר בסעיף 413ג. הוא עכ פירוק חלקים מרכב אגב נטילת הרכב. ברישא

של הסעיף נאמר "הנוטל רכב..."
היו"ר א' לין
נכון, צריך יהיה כקבוע הוראה מיוחדת.

הותכט 1. כהוסיף עבירה שכ פגיעה ברכב במזיד

2. כקבוע עבירה שכ פירוק ונטילה של חלקים מרכב

אנחנו עוברים כסעיף 413ב. - גניבת רכב. (קורא את הסעיף)
ניצב י' כספי
הכותרת שכ הסעיף צריכה כהיות: שימוש ברכב ככא רשות.
ד' ליבאי
אמנם זו צריכה כהיות הכותרת, שיהיה ברור שזו העבירה היותר קכה בתחום

הזה. אשר כהגדרה, הייתי מסתפק בשורה הראשונה עם תוספת, דהיינו: הנוטכ

רכב ככא רשות מבעכ הרכב או ממי שהחזיק בו כדין ונוהג בו. ככ היתר מיותר.
היו"ר א' לין
ואם העלו רכב על משאית גדולה והעבירו אותו למקום אחר?
ד' ליבאי
הערה נכונה. אפשר כומר: ...ונוהג בו או מעבירו ממקומו כמקום אתר.

"אף אם נטשו או החזירו בשכמותויי - זה מיותר. אם חושבים שאפשר להשתמש ברכב

שלא דרך נהיגה, אפשר כהשאיר גם את המכים "או משתמש בו או מעבירו ממקומו

למקום אתר". אבכ קודם ככ "נוהג בו".
מ' וירשובסקי
מהו "מקומו"? יכולים להיות פירושים שונים, לאו דווקא המקום שבו

הבעכים החנה את הרכב.
ד' ליבאי
אפשר לכתוב: מעבירו ממקום למקום.
ח' הירש
מי שבא אם משאית ומעמיס עליה כלי רכב, אנחנו לא צריכים לייחס לו רק

את העבירה הקלה של שימוש ברכב ללא רשות. מי שתכנן ובא עם משאית להטעין

עליה כלי רכב כדי להעבירו למקום אחר, אני תושב שעבר עבירה מסוג פשע ולא

צריך ליחס לו רק שימוש ברכב ללא רשות הבעלים.
היו"ר א' לין
עליו תחול ההגדרה של גניבת רכב. אבל ניקח סיפור דימיוני, אדם מעמיס

את המכונית, עושה במשאית שלו סיבוב בדיזינגוף ומחזיר את המכונית למקומה.
ח' הירש
נכניס אותו לבית-חולים... אבל כשאדם בא עם משאית זה בדרר כלל מקרה

חמור ולא צריך להתייתס אליו בקלות ראש.
י' לוי
במה זה יותר תמור ממקרה שאדם פורץ לרכב ונוהג בו?
ח י הירש
משום שאנחנו יודעים מהניסיון שיש הרבה מקרים שחיילים שאין להם כלי

תתבורה, נכנסים לרכב, נוסעים למתנה, שם נוטשים את הרכב ושם אנחנו מוצאים

אותו. המחוקק התיתס למעשה כזה כעבירה פחות תמורה.
היו"ר א' לין
השאלה היא לא אם אדם העמיד מכונית על משאית או לא. יכול גם להיות

שהביא אתו רכב קל. הוא יכול לדתוף את כלי הרכב, הוא יכול לגרור מכונית כדי

לשגע את הבעלים. יש אפשרויות שונות של העברה ממקום למקום בלי כוונה לגנוב

רכב. השאלה המרכזית היא אם נטל את הרכב או גנב אותו. את מציעה למתוק את

המלים "העבירו ממקום למקום"?
ח' הירש
אני תושבת שהן חסרות משמעות בהקשר הזה. השימוש הוא בדרך כלל בנהיגה

או משהו דומה לזה. זה לא ענין כל כך מהותי, אפשר להשאיר גם את ענין

ההעברה, אבל אני לא תושבת שזה מוסיף הרבה.
היו"ר א' לין
אם זה לא מהותי וזה לא מפריע, נשאיר את המלים האלה. אנחנו מעונינים

שההגדרות תהיינה רחבות.
ג' נאור
יש העברה של רכב על פי דין - גרירה על פי דין של המשטרה או של רשויות

מקומיות של רכב שתונה שלא כדין. אם לא יוספו כאן המלים "על פי דין", כי אז

כל העיריות וגם המשטרה ייחשבו עבריינים על פי הסעיף הזה.
היו"ר א' לין
אני חושב שעל כך אין מחלוקת. זה טעון תיקון.
ח' מירום
כמה הרהורים. נתאר לנו שקבוצת נערים מרימה בידים רכב שחוסם דרך

ומעבירה אוחו מרחק עשרה מטרים הצידה. על פי הסעיף המוצע, יש כאן כבר

עבירה. אני מכירים אח המקרים האלה, אם אלה מעשי קונדס או במקרה של חסימת

דרך ומתגייסים להזיז הצידה את הרכב החוסם - וכבר יש בזה כל האלמנטים של

העבירה.

יש לי ספק אם הרי לקיחת רכב והחזרתו כהרי לקיחת רכב ונטישתו, ואני

שואל אם העונש צריך להיות שווה.
היו"ר א' לין
אם תבורת נערים עשתה מעשה קונדס והעבירה רכב, הם עברו עבירה. שום

הוראה בחוק לא מתירה במעשה קונדס להעביר רכושו של אחר ממקום למקום. אם

הזיזו את הרכב ממקומו מפני שהוא תסם רכב אחר והם רצו לפנות את הדרך, אני

תושב שהפינוי היה כדין ולא צריך לראות בו עבירה. אם החוק בהוראות הכלליות

לא נותן תשובה למקרה כזה והמעשה הזה לא יהיה כדין, צריך לתת תשובה בחוק

הספציפי הזה.

לדעתי, לא כדאי לעשות שתי עבירוח שונות - נטילת רכב והחזרתו ונטילת

רכב ונטישתו. הרי התוק בישראל לא קובע עונש מינימלי, הוא קובע עונש

מקסימלי. החוק קובע עונש מאסר שלוש שנים, אם השופט חושב שהנסיבות מצדיקות

הקלה, הוא יתתשב ויקל. במסגרת ההגדרה אנחנו לא מנסים לפרק אח העבירות עד

לרמות כאלה. אדם נטל רכב ללא רשות ונהג בו, אם התזיר או לא החזיר אוחו

אלה נסיבות שיקבעו את חומרת העונש. זו התפיסה המקובלת אצלנו.
ג' ויסמן
בענין רכב חוסם, אני לא הייחי נוחנח אפשרוח לאדם פרטי להזיז רכושו של

אחר. אם יש כלי רכב שמפריע, שיטלפן למשטרה או לפקח י העיריה.
היו"ר א' לין
והם יבואו תוך עשר דקות...
ג' ויסמן
הם יבואו בתוך שלוש שעות. יש להם גם דברים אחרים לעשוח. אני חוששת

ממתן אפשרות לאדם לעשות דין לעצמו ולהזיז רכוש של אחרים גם אם הוא מפריע

לו.

הפתרון לאדם שעשה דבר כזה יכול להיות בסעיפים שנותנים סמכות למשטרה

וליועץ המשפטי להחליט אם להגיש או לא להגיש כתב אישום.
ח' הירש
לדעתי ענין העברת רכב ממקום למקום זה לא נושא שצריך לסגור אותו בחוק.

אם נשאיר רק נהיגה ושימוש ברכב ממילא פתרנו את הבעיה.
היו"ר א' לין
העברת רכב ממקום למקום זו אפשרות ריאלית, גם למטרות גניבה וגם שלא

למטרוח גניבה. למה לצמצם? גנבים יוכלו לנצל את הפירצה הזאת.
ח' הירש
עד היום לא נתקכנ ו בבעיות של העברת רכב ממקום למקום, או שהיא תופעה

שצריך להלחם בה. אם מוציאים ענין העברה, פתרנו את הבעיה שמטרידה את תבר-

הכנסת מירום.
היו"ר א' לין
נניח שאני חונה במקום חניה תוקי, בא מישהו וחסם לי את הדרך. אני יכול

לדחוף את המכונית שלו ולהזיז אותה כדי שאוכל לצאת ולנסוע. אני צריך לתכות

למשטרה שהיא תפנה את הרכב?
סנ"ע ר' גוטליב
לפי המצב היום, אין לך סמכות חוקית להזיז את כלי הרכב.

לדעתי, העבירה שקיימת היום - שימוש לצורך נסיעה - היא העבירה הנכונה,

ולא הזזה ממקום למקום. האלמנטים שהוכנסו בסעיף 413ג , אלמנטים של כוונה,

המטרה של גניבת הרכב, הם שיוצרים את העבירה התמורה יותר. אבל בסעיף של

העיירה הקלה יותר צריך להיות רק שימוש למטרת נסיעה - זו התופעה השכיתה שבה

רוצים להלתם. בדרך זו הזזה ממקום תניה תהיה לא עונשית אלא אזרתית. תוכל

להיות תביעה של בעל הרכב שחסם נגד מי שהזיז את הרכב שלו.
ניצב י' כספי
אני מציע לא לשנות אף מילה מהסעיף הכתוב, למעט הכותרת שתהיה: שימוש

ברכב ללא רשות. אם נוציא מכאן נוטש או מחזיר, אנתנו מאבדים את האלמנט הכי

חשוב של הסעיף - לנוטל לא היתה כוונה להחזיק ברכב לעולמים.

אני מציע לא להוסיף אלמנט של נהיגה, כי אדם יכול ליטול רכב ושמישהו

אהר ינהג בו. הוא היוזם של העבירה, והוא לוקת אתו נהג שינהג ברכב.
היו"ר א' לין
חבר-הכנסת ליבאי לא הציע למתוק את המשתמש, אלא להוסיף את הנוהג.

המקרה שעליו אתה דיברת נכנס בגדר משתמש. אנתנו לא מצמצמים.
י' בר-סלע
לפי המצב התוקי היום, אם תסמו רכב תונה, לא יכול בעל הרכב לדתוף

ולהזיז את הרכב התוסס. הסדר החברתי קובע שהוא צריך לתכות למשטרה, או ללכת

לבית משפט ולהוציא צו מניעה, אבל אין אדם רשאי לעשות דין לעצמו. זה הסדר

החברתי הכללי שלנו. אולי לעתים אנתנו סובלים מזה, אבל זה עדיף על פני מתן

אפשרות לאנשים לדתוף רכב של זולתם. החוק לא נותן תשובה למקרים כאלה.

אדם שדתף רכב שחסם , אני תושב שסעיף 413ב. לא עושה אותו עבריין. הוא

עבריין לפי הדין הכללי. כדי שאדם יהיה עבריין לפי 413ב. הוא צריך קודם כל

ליטול את הרכב ואחר כך לעשות בו כל אותם דברים שאמורים בסעיף. יש כאן שני
אלמנטים
נוטל רכב ונוהג; נוטל ומשתמש; נוטל ומעביר ממקום למקום.

לדעתי, אותה קבוצה של נערים שבתום לב דותפים מכונית כדי לפנות דרך, הם לא

נוטלים. אין כאן אקטוס ריאוס פלילי של נטילה.
היו"ר א' לין
אני רוצה לסכם ענין זה מהסיבה הפשוטה שאנחנו עומדים רק בשלב של הכנה

לקריאה ראשונה, ועוד יהיה לנו זמן לבתון את הנוסת של הסעיפים האלה אחד

לאחד. עכשיו אנתנו צריכים לעמוד על הדברים העקרוניים.
ד' ליבאי
לאחר שמיעת הדברים. לגבי עבירה של שימוש ברכב ללא רשות אני מציע

להביא בחשבון אח ההערה של גב' חנה הירש. במחשבה שניה, אני מקבל את ההערה

שלה. צריך להביא בחשבון את ההערה של ניצב כספי. אין כאן זכר לאלמנט של

שלילח בעלוח לעולמים. מכיוון שאין כאן זכר לכך ואין הפניה, ממילא זה לא

יידרש, ומה שאיננו - לא צריך לכתוב נגטיבית שאין כוונתנו לכך. ביסודות

העבירה צריך להוכית מה שיש בעבירה.

הנוטל רכב ללא רשות מבעל הרכב או ממי שהחזיק בו כדין ונוהג בו, או
משחמש בו - הייתי מוסיף
או משאירו בחזקתו;, ומוחק את המלים: או מעבירו

ממקום למקום. הענין של נטילה ללא רשות, מבחינת האקטוס ריאוס או שהוא נוהג,

או שהוא משתמש בו, או שהוא לא נוהג אבל הוא משאירו בחזקחו. עצם העובדה

שנטל אח הרכב מהבעלים והשאירו בחזקחו היא שימוש ברכב ללא רשוח, זאח עבירה

בדרגה הנמוכה, שחאפשר לתובע במקרים של שיקול דעח להביא לביח משפט שלום.
ה י ו"ר א' לין
אם אני משאיר אח הרכב שלך בחזקתי, הרי לקחתי ממך את החזקה. זאת כבר

גנ יבה .
ד' ליבאי
אני מציע אח התוספת הזאת במחשבה שהדרך הנכונה לטפל במקרים הקלים היא

להביא אותם לבית משפט השלום. לבית משפט השלום בדרך כלל רוצים להביא עוונות.
היו"ר א' לין
לא זאת התפיסה של התוק.
ד' ליבאי
אני רואה בפרקטיקה. אפשר בסעיף הזה לדבר רק על הנוהג ברכב ללא רשוח

ועל המשחמש בו, גם אז אני אציע, בעקבות גב' הירש, להוציא את מעבירו ממקום

למקום שלא בדרך נהיגה, כי זה אתד האלמנטים של עבירת גניבת רכב כהגדרתה

החדשה, כפי שאתה מציע בסעיף 413ג. אי אפשר שממש אותם אלמנטים יופיעו בשני

סעיפים, שאחד ייקרא גניבח רכב והשני - שימוש ברכב.

אם יש נטילה ללא רשוח ונהיגה ושימוש בדרך כל שהיא, וכאן הייחי מוסיף

גם החזקה ברכב, בלי להחפלמס אם נהג או לא נהג, אם הרכב נמצא בידו לאחר

שנטלו ללא רשוח - הוא אשם בשימוש ברכב זה ללא רשוח, ואפשר להעמידו לדין

בבית משפט שלום.

בעבירה של גניבה הענישה היא לא על עצם הנטילה ללא רשוח, שהיא החשחיח

של העבירה הקודמח, יש כאן נדבך נוסף: הכוונה או העשיה שלא בדרך בעלים. כאן

לא די לומר שהוא מחזיק בו, כי כל מי שנוהג ברכב מחזיק בו, מבחינח החוק כל

משחמש ברכב מחזיק בו, ושוב יש לנו כפל בהגדרוח. את המחזיק אני מציע להעביר

לסעיף השימוש ברכב, ואילו כאן לכתוב: המעבירו ממקום למקום שלא בנהיגה.

בענין זה צודקת גב' הירש, אם כבר הביא כלי לגרור אח הרכב או העמיס אותו על

משאית, הרי זו דוגמה ברורה של גניבה. אין צורך להוכיח כוונה לשלול

לעולמים, אם יש נטילה ללא רשות והעברה ממקום למקום שלא בנהיגה, או פירוק

חלקים מהרכב, או שינוי זהותו - כל אלה כשלעצמם מצביעים על גניבת הרכב.

להערה של תבר~הכנסת מירום, כשנגיע לענין אני אציע שבענין זה תהיה

הגנה מיוחדת, משום שהציבור נקלע למצבים קשים, יש רכב פולש, רכב חוסם תנועה.

שוטפת, יש מקרים שצריך לעשוח מעשה לשם הצלח חיים. כשנדון בזה אולי נכניס

סעיף הגנה מיוחד, אבל שיהיה מוגבל כדי שלא ינוצל לרעה.
היו"ר א' לין
אני רוצה מסכם. אני חושב שרוב חברי הועדה בדעה שיש מקום להגנה על מי

שמזיז רכב שחוסם דרך לרכב שחונה חניה חוקית. נוסיף את זה להצעה, ונשוב

לדון בענין לאחר הקריאה הראשונה.

כדי שהדיון עכשיו יהיה עניני לחלוטין, אני מציע שלא נעסוק כרגע

בסמכות בית משפט השלום ובית משפט מחוזי. נעסוק בענין עצמו, כי סמכות בית

משפט השלום חזקה שתגדל. הסמכות תהיה לא רק לעונש מאסר חמש שנים אלא אולי

גם שבע שנ ים.
ד' ליבאי
אנחנו יכולים להציע שכל הפרק הזה יעבור לסמכות בית משמט שלום. אפשר

להציע תיקון.
היו"ר א' לין
גם אני חושב כך. לכן אני מציע שנדון עכשיו במהות המעשים עצמם. אני

מקבל את ההצעה שאם אדם מעביר רכב ממקום למקום נראה בזה גניבה. את האלמנט

הזה נעביר לסעיף בענין גניבה.

אבל אני רוצה להיות עקבי. אני לא רוצה להכניס בסעיף השימוש שהוא משאיר

אותו בחזקתו - משום שבזה יש כבר אלמנט של גניבה.

אני מציע שנשאיר בהגדרה נטילת רכב ללא רשות ונהיגה או שימוש בו.

נוציא את האלמנט של העברה ממקום למקום, אני תושב שאין גם צורר במלים "אף

אם נטשו או החזירו בשלמותו", אין צורר להגיד מה הוא עשה לאתר מכן, די שעבר

את העבירה.

ה וחלט בסעיף 413ב: 1. במקום הכותרת "גניבת רכביי יבוא: שימוש ללא רשות.

2. למחוק "או המעבירו ממקומו למקום אחר, או אם נטשו או החזירו

בשלמותו". 3. בסיפא של הסעיף ייאמר: ונוהג בו או משתמש בו, דינו

- מאסר שלוש שנ ים.

אנחנו עוברים לסעיף 413ג. - גניבת רכב על מנת להחזיק בו או לפרקו.

(קורא את הסעיף).

אני רוצה לנסות לומר מה צריכה להיות התפיסה. המרכזית לגבי הסעיף הזה.

לדעתי, יש פעולות שדי שאדם עושה אותן ואין צורף עוד מעבר לזה להוכיח

כוונה. אם אדם מנסה לטשטש זהותו של הרכב, אין צורף להוכיח שהוא טשטש את

הזהוח על מנת לגנוב אותו. המטרה בסעיף זה היא למנות מעשים שדי להוכיח

שנעשו כדי להאשים בגניבה, אין צורף להוכיח שהם נעשו בכוונה לגנוב את הרכב.

האלמנט של כוונה צריף להיות רק באשר לאותם מצבים שיש ספק בגלל אופי המעשה.
ר' מלחי
צדק חבר-הכנסת ליבאי שיש כפילות בשימוש במונת החזיק בסעיפים 413ב. ו-

413ג. אני חושבת שכאן הכוונה להתזקה דרף קבע, בניגוד למה שהתכוונו להגיד,

אולי לא כל כך בהצלחה, בסעיף הקודם. לכן אני תושבת שצריך כאן להגיד:

מחזיק בו דרף קבע או מעבירו לאחר.
ח' הירש
מה זה דרף קבע? צריר להוכית כאן שלילה עולמית.
ר' מלחי
על כל פנים, זו היתה הכוונה כשהבחנו בין 413ג. ובין החזקה ב-413ב. -

שם היתה כוונה להתזקה זמנית. אם לא מוסיפים את המילים דרך קבע, יש תשש

שמכניסים כאן התזקה שבעצם היא בגזר שימוש.
היו"ר א' לין
אני מציע שננסה להגדיר אותם מעשים שהם גניבה. אמרנו טשטוש זהות,

פירוק חלקים, העברה לאחר. אולי צריך כאן גם להוסיף העברה ממקום למקום אחר,

שמתקנ ו בסעיף הקודם.
י' לוי
אני תוזר על ההערה הקודמת, הפירוק יכול להעשות במקום שהרכב תונה, בלי

קשר לנטילת הרכב. צריך לנתק סעיף קטן (2) מהרישא של הסעיף.
ה י ו"ר אי לין
נכון. אמרתי שאנחנו צריכים לפרק ולקבוע את המעשים השונים. די להוכית

שאדם עשה אתד המעשים האלה כדי לומר שעבר עבירה על פי סעיף זה, גם אם לא

נטל את הרכב ללא רשות. ברישא צריך לכתוב: העושה אתד מאלה. ואתרי כן למנות

את המעשים.
י' בר-סלע
הסעיף צריך להיות מורכב משלושה סעיפים קטנים נפרדים: 1. הנוטל רכב

ומחזיק בו או מעבירו לאתר; 2. מי שמפרק רכב או תלקים ממנו ונוטלם לעצמו

או מעבירם לאתר; 3. מי שעושה פעולה המשנה את זהותו של הרכב או המקשה על

זיהויו. כל אתד מאלה דינו מאסר שבע שנים.
ניצב י' כספי
אני מציע שברישא של הסעיף תהיה הגדרה של גניבת רכב. ואתר כך יבואו
העבירות הנפוצות
גניבה של תלקים מהרכב, זיוף המספרים המזהים את הרכב

מספר מנוע, מרכב ולות הזיהוי, גניבה של רכב לצורך שימוש בו.
היו"ר א' לין
לא לזה התכוונתי. אני אומר שאם אדם עשה אתד המעשים האלה, למשל טשטוש

הזהות של רכב - זו. עבירה על סעיף זה, ואין צורך להוכית שגנב את הרכב. זו

התפיסה שאני מציע.
ד' ליבאי
אנחנו מבקשים לכלול בספר החוקים התייתסות תדשה לגניבת רכב. אנתנו לא

מתעלמים מכך שיש כבר סעיף גניבה כללי שבגדרו נופל גם רכב. אם כתוב שהגונב

דבר דינו כך וכך, הרי דבר יכול להיות גם רכב. אם אנחנו רוצים ליחד את

סעיף גניבת הרכב, אני מציע להתתיל את סעיף 413ג. במילים: הגונב רכב. ואז

הולכים לקטגוריה הכללית הנהוגה עד היום, שמכסה כל מיני מצבים שכרגע אנתנו

לא תושבים עליהם, כמו גניבה על ידי מציאה, על ידי תתבולה וכוי. הרי אנתנו

לא רוצים בדרך אגב כאן לשנות את כל דיני העונשין וכל דיני הגניבה. אדרבה,

אנתנו עושים טרמפ על הדין הקיים ורוצים לתקן אותו.

אני מציע שקודם כל נאמר: הגונב רכב. בזה כללנו את גניבות הרכב במסגרת

התוק, אלא שבעוד שגניבת רכב רגילה עונשה מאסר שלוש שנים, אנתנו נציע

שהעונש יהיה גדול יותר. עכשיו נוסיף את התלופות שבהצעת התוק. אני מסכים עם

היושב ראש שעיקרן בכך שקובעים כי מעשים מסוימים דינם כדין גניבת רכב, בלי

להכנס לקטגוריה הערטילאית של שלילה עולמית או לא עולמית.



אני מסכים שאם אדם נ וטל רכב ומפרק ממנו חלקים, הוא גונב רכב. אם אדם

עושה פעולה שמשנה זהותו של הרכב, הוא גונב רכב. אחר כך נראה איך לקבוע את

זה כעבירה נפרדת בלי האלמנט של נטילה. יכול אדם לפרק תלק ברכב מבלי לגנוב

אותו. אני לא אקרא לו גנב רכב, אולי אקרא לו גנב חלק. בעניו החלקים נטפל

לחוד. עכשיו אנחנו מדברים בגונב הרכב. אם נטל את הרכב ופרק אותו, או הוציא

ממנו חלקים, או שינה זהותו - פעולות אלה כשלעצמן הן בגדר גניבה.

בזה עניתי גם לניצב כספי, התחלתי את הסעיף במילים: הגונב רכב, וממילא זה

הולך לכל ההגדרה הרגילה של גניבה; גם הלכתי בקו של ההצעה משום שהצגתי

חלופות שונות שאינן דורשות את כל האלמנט של גניבה.

אני תולק על סעיף קטן (1) בהצעה. אני לא רוצה שמעשי נערות של סחיבת

רכב יטביעו באדם חותמת של גנב. לכן גם, בין השאר, יצרו את העבירה של שימוש

ללא רשות. אם עצם נטילת הרכב והחזקתו היא גניבה,. הרי כל מי שנטל רכב

ועשה בו שימוש חד פעמי, נסע לטייל והפקיר אותו, הוא גנב. אם רוצים לעשות,

צריך להבין מה אנחנו עושים. אני לא רוצה לעשות זאת. אם אני לא רוצה

לעשות זאת ואני מוסיף מחזיק דרך קבע, לא תיקנתי כלום. כי נטילת רכב כדי

לשלול אותו עולמית מבעליו גם היום זו גניבה. לכן הצעתי קודם כל להכניס את
החלופה הראשונה
הגונב רכב. מה זה גונב רכב? מי שלקת רכב ורוצה להתזיק בו

דרך קבע - גנב אותו. כך גם היום.

יש בעיה גם לגבי "מעבירו לאחר". אם נער נטל רכב, מסר אוחו לחבר שבא

אתו ושניהם נסעו למכמורת ושם השאירו את הרכב, הרי לא זו הכוונה של "מעבירו

לאחר".

בקטגוריה של גניבה רצינו להכניס אח הדבר שגב' הירש דיברה עליו,

ובעקבות דבריה הוצאנו אותו מהסעיף הקודם של שימוש ברכב. אם מעבירים רכב

ממקום למקום שלא בנהיגה אלא בגרירה, העמסה וכוי, אני רואה בזה כשלעצמו

פעולת גניבה. על ההגנה נדבר בנפרד. אני רוצה לתת הגנה לאנשים שפועלים בתום

לב כדי לאפשר זרימת התנועה, למנוע חסימת הרכב הפרטי שלהם וכיוצא באלה.
ה י ו"ר א' לין
בנקודה האחרונה כבר סיכמנו. נחזור לדון עליה אחרי הקריאה הראשונה,

אבל כבר סיכמנו.
ד' ליבאי
אני מציע את המחזיק ואת המעביר לאחר להוציא מגדר גניבה. זה כשלעצמו

פלוס הנטילה איננו גניבה. גניבה היא רק אם יש העברה ממקום למקום שלא

בנהיגה או החלופוח האחרות. מי שרק פירק פנס, בלי נטילה, לא יכנס בגדר גנב

רכב. יהיה סעיף נפרד של גרימת נזק לרכוש.
ה י ו"ר א' לין
אני מבין שמקובל שפירוק חלקים מרכב תהיה עבירה ספציפית.

התפיסה הכללית בעבירה זו היא של גניבת רכב. אנחנו מבחינים בין המעשים

שמהווים עבירה. דבר ראשון, עבירה ספציפית של גניבת רכב, על פי הצעתו של

חבר-הכנסח ליבאי, בלי להגדיר מהי גניבה. ההגדרה של גניבה נמצאת בסעיף אתר

בחוק, לא צריך להגדיר אותה מחדש.

סעיף נפרד לענין טשטוש זהותו של הרכב - מעשה שכשהוא לעצמו מהווה

גניבה. סעיף נפרד לענין העברת הרכב ממקום למקום שלא בנהיגה. אלא על גבי

משאית או בכל דרך אחרת.



יש דבר נוסף, שהוא עומד בויכוח. כדעתי, מי שנטל רכב והעבירו כאדם אתר

-עבר עבירה שכ גניבה. תבר-הכנסת כיבאי סבור אתרת. אני סבור שאם הוא כקת את

הרכב והעביר אותם כאדים שכישי, הוא כבר בגדר גנב. אם כקת את הרכב, נסע בו

ונטש אותו - זו נטיכה ככא רשות. אם העביר את הרכב כאדם אתר, הוציא את

החזקה מידו והעביר אותה כאדם אתר, בעיני זה כבר חמור מאד וכא הייתי רוצה

כהכניס את זה במסגרת הסעיף הקודם. גם כקחת רכב ככא רשות וגם כהעביר אותו

כאדם אתר, כדעתי, זה כבר עוכה ככדי גניבה.
י' עזרן
יש מספר כמנוע, מספר כשיכדה ומספר זיהוי שכ הרכב. אדם כוקוו רכב

ונוסע כטייכ כמכמורת. אנחנו מתייתסים אכיו עדיין בסלחנות מסוימת, עוד כא

מגדירים את המעשה שכו כגניבה. נניתשכדי שלא יתפסו אוחו בזמן הטיוכ הוא

שינה את מספר הזיהוי. זה כבר מעשה שכ שינוי זהות הרכב?
ד' ליבאי
בוודאי. אם המשטרה מחפשת את הרכב, יהיה כה כבר קשה כאתר אותו.
י' עזרן
הוא אומר: חשבתי כהחזיר את כותית הזיהוי כמקומה אתרי הטיוכ. עדיין

אי אפשר כהגיד שממש שינה את זהות הרכב. אם אדם מטשטש את המספר שכ השיכדה

או שכ המנוע, זה דבר בכתי הפיך. אם הוא מטשטש רק את כוחיח הרישוי, אפשר

לומר שהוא מזיק, לא גונב.
היו"ר א' לין
חבר-הכנסח עזרן, אני רוצה רק כומר כך שמגמת החוק היא החמרה. יש מכת

מדינה, יש גאות בעבירות שקשורות כרכב. אנחנו רוצים כהקכ גם על המשטרה וגם

על החביעה כהביא אנשים כדין. אם אדם הוריד לוחית זיהוי ושם אתרת, הסיכוי

שהתכוון רק כטייכ בנוחיות הוא קטן מאד. בדרך כככ רכב זה מגיע כעזה או

למקום אחר.
י' עזרן
מה זאת אומרת כהעביר כאתר? אם הכוונה היא כהעביר תזקה - מי שם אוחו

למוחזק? אוכי מסר כחבר שכו ואמר כו: תחזיר את המכונית ככתובת הזאת, אני

מפחד כעשות זאת. היו דברים מעוכם. אני גם לא תופס מהות ההבדל בין נהיגה,

גרירה או העמסה של רכב. מבחינת מעשה הגניבה - אין הבדל. יכוכ כהיות

שמבחינת המעשה אין הבדל, במחשבת הגניבה יכול כהיות שיש הבדכ משמעותי. אם

אתה סלחן כלפי מי שנוהג ברכב וכך מעביר אוחו ממקום כמקום, הרי ענין ההעברה

לא מוגדר. אם הוא כוקח אח הרכב כדי כמכור אוחו, זה ענין אחר. עצם ההעברה

היא כבר גניבה?

היו"ר א י לין

חלק מהדברים היו מחבררים כך א יכו היית בתחילת הדיון. אבל ההשגות

ברורות.
י י בר-סכע
אני כא רוצה כהכנס כויכוח אם צריך כהיוח ככ כך סכחן ככפי אכה שגונבים

רכב ומשאירים אותו. זו מכת מדינה, זה נעשה באכפים. אבכ בוודאי שאם מי שכקת

את הרכב עושה איזה שינוי, וכו שינוי קכ במספר או בדבר אתר, זה מצביע עכ

כוונה פכיכית. זה כבר כא משובת נעורים, זה כבר דבר מתוכנן. אנשים כא

מטשטשים זיהוי שכ רכב ומספרים רק כשם שעשוע ומשחק במספרים. זאת עבירה שכא

ב-99% אכא ב-100% מהמקרים היא תכק מהמסחר ברכב גנוב.
ג' נאור
לדעתי, כותרת השוליים אינה מתאימה לסעיף.
היו"ר א' לין
נתקן. כותרת השוליים תהיה: גניבת רכב.
ג' נאור
היתה הצעה לדבר על עבירת הגניבה באופן כללי, כפי שהיא מוגדרת בחוק

העונשין - זה השתמע מדבריו של תבר-הכנסת ליבאי - ולהוסיף בהקשר של גניבת

רכב מספר אלמנטים, יסודות עבירה תלופיים, שמופיעים בהצעה.
ג' נאור
מה שהציע תבר-הכנסת ליבאי הוא להתתיל בגניבה של רכב, בלי לשנות את

ההגדרה של גניבה, גניבה של רכב כדבר בפני עצמו, ואתר כך מעשים נוספים

שעומדים בפני עצמם, שבעינינו הם גניבה.
ד' ליבאי
דינו של מי שעשה אתד המעשים האלה יהיה כדין גונב רכב. מי שנוטל רכב

ללא רכוש בעלים ועושה אתד המעשים האלה, דינו כדין גונב רכב, כאילו התכוון

לגנוב לעולמים. בעיניו זה אותו הדבר.אני רוצה להביא לדוגמה מעשה רצת. רצת

קלאסי הוא רצח בכוונה תתילה. בא המתוקק ואמר, אם כדי להקל על ביצוע אתרת

אדם הרג מישהו - הרי זה רצת, גם אם לא היתה שום כוונה תתילה. אנתנ ו רשאים

לעשות דין אתד , מבתינה של גניבת רכב, לקטגוריות שונות.
י' לוי
אני לא מבין את הסלחנות כלפי הנוטל רכב ללא רשות ורק נוהג בו.
ה י ו"ר א' לין
אין סלתנות. העונש הוא מאסר שלוש שנים.
י' לוי
הסלתנות היא בכך שלא מגדירים אותו כגנב. תמיד תלקתי על הגישה שהיתה

בפלמת, שלגנוב עוף מהלול זאת סתיבה, ואם זה כסף מהמשרד - זאת גניבה. הרי

אנחנו רוצים להלתם בתופעה תמורה מאד, שיש בה תלק גדול לסתיבות של כלי רכב.

זה גורם גם לתאונות, זה גורם דברים איומים ונוראים, ואנתנו אומרים שלא

לקרוא לו גנב, נקרא לו נוטל. כמו שאומרים בצבא: משלים ציוד...

אני מציע לבטל את המושג של שימוש ברכב ללא רשות. אין דבר כזה. יש

גניבת רכב. אפשר לקבוע עונש קטן יותר מהעונש שנקבע למי שמפרק רכב ומוכר

אותו, או למי שמטשטש זהות, אבל נכלול את כל אלה בקטגוריה של גנבים, ולא

נשדר לציבור שזה מעשה נערות, שובבות, לא נורא, מותר לעשות את זה.
היו"ר א' לין
תבר-הכנסת לוי, עמדתך נוגדת את העמדה של תבר-הכנסת עזרן. ההצעה

שמונתת לפנינו היא שביל באמצע. אני מציע שנבתר בשביל האמצע. לדאבוננו, יש

נערים צעירים שגונב ים או נוטלים או סותבים רכב, נוהגים בו ונוטשים. בעיני

זה תמור מאד, אבל זה לא עולה לכדי מעשה גניבה על פי התפיסה המקובלת.
י' לוי
בענין זה יש הבדל בין רכב ובין חפצים אחרים? אם נער יקח חפץ וישתמש

בו, לאחר מכן ינטוש אותו במקום אחר, גם אז לא נתייחס אליו כאל גנב?
ג' ויסמן
אם לא לקח לעולמים, מבחינה משפטית אין גניבה.
היו"ר א' לין
יש מציאות מסוימת. התוצאה מההצעה של חבר-הכנסת לוי תהיה שנצטרך

להגדיר נערים רבים כגנבים. יש לזה תוצאות, אם לא מבחינת חומרת העונש הרי

מבחינת העבירה שבה הורשעו.
י' עזרן
שואל שלא מדעת, גנב הווה. אבל הוא לא נקרא גנב על עצם נטילת חפץ, אלא

אם השאיר אותו ברשותו, השתמש בו. אתה לא יכוכ כהגדיר אותו כגנב על עצם

נטילת הרכב, אולי על השימוש בו.
ד' ליבאי
אני נוטה לגישה המחמירה של היושב ראש בסוג זה של עבירות, שהן מכת

מדינה. אני מוכן ללכת בעקבות חבר-הכנסת לוי בהחמרה לגבי מי שנוטל רכב

ונוטש ומפקיר אותו, אבל לא עד כדי הכללתו בקטגוריה של גנב. אפשר לשקול

שבעבירה של שימוש ברכב ללא רשות, סעיף 413ב. יהיה כפי שהחלטנו, ובסיפא

לדבר על מי שנטש רכב כאמור במקום שקשה יהיה לאתרו ובמצב שעלול להגרם לו

נזק. לא במקרה שעשה סיבוב והחזיר את הרכב למקום. אם אנחנו רוצים להחמיר

אתו ולקבוע עונש של חמש או שבע שנים, הרי זה מפני שנטש את הרכב במקום שקשה

לאתר אותו, או במקום שעלול להגרם לו נזק, על שפת הים במים וכוי. אם כבר

סחב רכב, שידאג להשאיר אותו במקום שמיד ימצאו אותו, וזו תהיה גם טענת

הגנה. יש בזה דבר תינוכי, אני אומר לאותם נערים פזיזים: אתם לא גנבים, אבל

עשיתם מעשה חמור, הפקרתם את הרכב. נטישת הרכב בנסיבות מחמירות היא החמרת

העבירה של שימוש ברכב ללא רשות, עדיין לא גניבה.

בענין סעיף הגניבה אני תוזר על בקשתי. אני מציע שאם הנוטל רכב

"מחזיק בו או מעבירו לאחר", זה לא יהיה בגדר גניבה, ביחוד לאור התוספת

לענין שימוש ללא רשות. נתשוב על צעיר שלקת מכונית, נתן לחברו לנהוג וביחד

נסע ו לט י יל.

בסעיף קטן (3) במקום "פעולה המשנה את זהותו של הרכב", הייתי אומר:

פעולה המשנה את אמצעי הזיהוי של הרכב.
היו"ר א' לין
נקבל עכשיו אח הגירסה המקילה, ונחזור לנושא לאחר הקריאה הראשונה.

בינתיים נסכם את הסעיף בלי "מעבירו לאחר". אני רוצה שנתקדם, לעומקם של

דברים נכנס לאחר הקריאה הראשונה.

הותלט בסעיף 413ג: 1. בכותרת השוליים במקום "גניבת רכב על מנת
להחזיק בו או לפרקו" יבוא
גניבת רכב. 2. ברישא של הסעיף
ייאמר
הגונב רכב או הנוטל רכב ללא רשות וכוי. 3. למתוק

האמור בסעיף קטן (1) ובמקום זה לכתוב: מעבירו ממקום למקום

שלא בנהיגה.

אנתנו עוברים לסעיף 413ד. - גניבה מתוך רכב. אמרנו שזו תהיה עבירה

בפני עצמה, נפרדת מהעבירה של גניבת חלקים של רכב.
ד' ליבאי
אני מציע להשמיט את האלמנט "הנכנס לרכב", כי לא חשוב לנו אם פרק את

הרכב מבחוץ או מבפנים. אני מציע שהסעיף ינוסח כך: הנוטל מרכב דבר ככא

רשות מבעל הרכב או ממי שהחזיק בו כדין, בין שהיה דבר המחובר לכלי הרכב

ובין שנמצא בתוכו, דינו - מאסר... כדעתי, כא שכוש שנים, אוכי תמש או שבע

שנים. אין צורר במכים "או מתוך כוונה כבצע מעשה כאמור", שהתקשרו כ"הנכנס

כרכב".
ג' ויסמן
בסעיף גניבה מתוף רכב, אוכי עם כותרת אתרת, הייתי כוככת את הככ:

נטילה של דברים שמתוברים כרכב, שהם חלקים של הרכב, או שהם נמצאים בתוך כלי

הרכב.
היו"ר א' לין
יש שאלה אם כעסוק בסעיף אחד בנוטל דבר מתוך רכב ובמפרק חלק מן הרכב,

או להפריד. יש הבדלים מבחינת אופי המעשה. לי נדמה שפירוק חלקים של הרכב זה

מעשה בעל אופי שונה מנטילה של תפצים מתור כלי הרכב, כדוגמה, נטיכת מטריה

שהשאירו במכונית, שזו עבירה מסוג אתר.. נדמה כי שמוטב כהבתין בין השנים.

אם כצורר פירוק תכקים מהרכב היתה התפרצות כרכב, זו עבירה כפולה: גם

התפרצות וגם פירוק חלק מרכב. יכוכ כהיות פירוק ללא גניבה - ונדליזם. זו

תהיה עבירה נפרדת. השאכה שעומדת כפנינו אם רוצים כהגדיר פרוק תכקים מרכב

בכי נטיכת הרכב בנפרד מגניבת תפצים מתוף רכב.
ר' מלחי
אחרי שהשארנו פרוק טוטאלי של רכב אגב גניבה, אני חושבת שאת זה אפשר

בהתכט כהשאיר באותה מסגרת שכ 413ד., ובמקום שאומרים "בין שהיה מתובר..."
כהוסיף
ומפרק ממנו חלק. כדי שיהיה ברור שזה כוככ את ככ האפשרויות. אני כא

תושבת שכענין זה צריף סעיף נפרד.
ח' הירש
כמו היועצת המשפטית כועדה, אני תושבת שאין מקום כסעיף נפרד, משום

שאנחנו מדברים כאן עכ נטיכה שכ משהו מן המכונית או שכ משהו שקשור או מתובר

כמכונית. אין הבדכ אם גנב את הרדיו מתוף המכונית או את הגכגכ מתוק

כמכונ ית.
ה י ו"ר א' לין
וגם את המטריה מתור המכונית? ננית שכא פרק.
ח' הירש
אם כך, הייתי מתכקת את הסעיף הזה כשנים ואומרת שגניבה מרכב, אם זה

רדיו או גכגכ זה אותו הדבר בעיני, ואילו גניבה שכ חפץ שבמקרה היה ברכב,

ואינני תכק אינטגרכי שכו, זה ענין אתר שהוא פתות תמור. סעיף 413ד. כא עונה

כענין זה.
היו"ר א' לין
כפי דעתי אם אדם מפרק תכק מרכב זה מעשה הרבה יותר תמור מאשר נטיכת חפץ

מתוף רכב. אני מציע שעכ פירוק תכק מרכב העונש יהיה מאסר תמש שנים, בין

שהחכק בתוך הרכב ובין. שהתכק הוא מתוק כרכב. עבירה פתות תמורה היא נטיכת

תפק ככשהו מתוך רכב. אדם עבר ובמקרה ראה תפק כלשהו מונח ברכב, החלון היה

פתות והוא נטל את החפץ. התפרצות זה ענין שעומד בפני עצמו, אנתנו כא

נוגעים בזה כרגע.
ניצב י' כספי
במציאות יש שלושה סוגים של גניבות הקשורות ברכב: 1. גניבה של חפץ

שמונח בתוך מכונית; 2. פירוק חלק מסוים ברכב; 3. הסוג הכי חמור הוא מה

שאנתנ ו קוראים שחיטה של רכב - מוציאים מהרכב את כל החלקים שאפשר להוציא,

והרכב הזה לעולם כבר לא יוכל לנסוע. אני מציע שהמחוקק יקבע שלוש דרגות של

עבירת גניבה.
היו"ר א' לין
שחיטה של רכב נכנסת בסעיף הגניבה - נוטלים את הרכב ומוציאים ממנו כל

תלק שאפשר להוציא. כאן אנחנו מדברים על רכב שעומד במקומו ונוטלים ממנו מה

שנוטלים .
רי בו~שאול
הנושא הקריטי בתחום הזה הוא הרדיו ומערכות השמע. לא כדאי להכנס בבית

המשפט לפרושים אם רדיו הוא תלק מהרכב. הייתי מציע בסעיף 413ג.(2) לכתוב:

מפרק אותו או חלקים ממנו, לרבות מערכות שמע. צריך שיהיה ברור שרדיו ומיזוג

אויר במכונית זה לא כמו מטריה או תיק שהשאירו במכונית.
היו"ר א' לין
הרדיו מחובר לכלי הרכב.
י' עזרן
העונש נראה לי חמור מאד. אם אדם נכנס לתנות וגונב חפץ, הוא צפוי

למאסר של וש שנ ים?
ג' ויסמן
כן.
ד' ליבאי
דובר על ייחוד סעיף לענין גרימת נזק בזדון. אם אדם פרק תלק ממכונית

ולקח אותו, זאח גניבה. אם פרק חלק והשאיר אוחו במקום, פשוט חיבל במכונית,

למקרה כזה הסעיף המתאים הוא סעיף חבלה. הייתי אומר: הגורם נזק בזדון לרכב

או לחלק ממנו - ואם זה לא מספיק אפשר גם לומר: או המפרק חלק מהרכב - ואפשר
גם להוסיף
לרבות מערכות שמע וקירור של הרכב. למה לא, הרי המטרה שלנו היא

להבהיר. או המשנה אמצעי זיהוי של הרכב.
היו"ר א' לין
חבר-הכנסת ליבאי, אם הוא משנה סימני זיהוי זו עבירת גניבה גם אם לא

נטל את הרכב.
ד י ל יבאי
לא כך הבינותי את הדברים. - אני רואה חלופה שלישית בסעיף 413ג.

"עושה פעולה המשנה את זהותו של הרכב" כמצטברת אל הנטילה, ורק אז זו גניבה.

נטילה תייבת להיות הבסיס של כל גניבה. אני לא מוכן לסגת מזה. אני מוכן

להחליף את הכוונה הערטילאית במעשים ספציפיים, כפי שהציע היושב ראש. אבל אם

מישהו סחב רק את לוחית הרישוי, אי אפשר לקרוא לזה גניבת הרכב. אבל אם אדם

מסלק את הזיהוי או מתבל בזיהוי, משנה את אמצעי הזיהוי של הרכב, הרי הוא

ג ורם נ זק לרכב.



צריך לשקול אם לכלול שינוי אמצעי זיהוי של רכב לכשעצמו בסעיף גרימת

נזלו או בסעיף נפרד, כשמדובר בשינוי אמצעי הזיהוי בלי נטילת הרכב.
ג' נאור
בכל הסעיפים מדברים על רשותו של בעל הרכב, ואני לא יודע למי

מתכוונים. בפקודת התעבורה מתייתסים לבעלים רשום של רכב. שלא תמיד הוא

הבעל ים הקנייני.
היו"ר א י לין
כתוב גם "או ממי שהתזיק בו כדין".
י י בר--סלע
אם מתקבל הרעיון שבסעיף הגניבה שינוי הזיהוי נלווה לנטילה, אני מציע

לחזור ולקבוע סעיף נפרד ומיותד לעצם השינוי של זיהוי. זו עבירה חמורה, זה

לא תלל1 מאיזה שהוא שעשוע.
היו"ר א י לין
מק ובל .
ע' להבי
יש גם בעיה של גניבת מסמכי רכב, אני יודע שגם זו רעה תולה. אולי כדאי

להזכיר את זה במפורש.
היו"ר א' לין
רבות י. התפיסה שלנו כאן חייבת להיות רחבה. אם התפיסה לא תהיה רתבה,

לא עשינו כאן מה שרצינו לעשות. זה בבסיס התוק. מה המשמעות של הדבר? לאתר

שהסכמנו לתפיסה שהציע חבר-הכנסת ליבאי, שטשטוש זיהוי כשלעצמו אינו גניבה

אלא צריך שיהיו נטילה וטשטוש, הסכמנו. עכשיו אנחנו עוברים לקטגוריה אחרת,

שהיא תמורה מאד, תמורה יותר מנטילת חפצים, והיא צריכה לעמוד בפני עצמה:

גרימת נזק לרכב - פעולה של ונדליזם, פרוק חלקים מרכב, בפנים או בחוץ,

טשטוש זהות של רכב בלי נטילתו, ואולי גם גניבת מסמכי הרכב.
ד' ליבאי
גניבה של מסמכי הרכב היא גניבה מתוך הרכב.
י' עזרן
יכולה להיות גם גניבת מסמכים ממעיל או ארנק.
היו"ר א' לין
פירוק תלקים מרכב צריכה להיות עבירה בדרגת חומרה של מאסר חמש שנים,

ונטילת דברים מתוך רכב תהיה עבירה בפני עצמה שהעונש עליה מאסר שלוש שנים.

אם מדובר על פירוק חלקים, אין לי ספק שכל דבר שמתובר לרכב כלול בהגדרה,

בין שזה רדיו ובין שזה מיזוג אויר,
ג' ויסמן
אני הייתי בעד קביעת עבירה מיוחדת של זיוף, של טשטוש זהות שכ הרכב,

ביחד עם זיוף מסמכי הרכב. בקונספציה שקובעים עבירות מיוחדות לגבי רכב,

שתהיה עבירה מיוחדת של זיוף פרטים המזהים אח הרכב, ואולי גם זיוף מסמכי

הרכב .

אם אומרים שבככ המעשים הכלוכים בסעיף 413ג. צריכה להיות נטילה של

הרכב, נטילה במובן של חוק העונשין היא גניבה, למה לפרט את כל הדברים או

הכוונה לעשות את כל הפעולות הללו? למה לא להסתפק בכך שנטילת הרכב היא

גניבה?
ד. ליבאי
בהגדרה של גניבה יש הרבה מרכיבים. לענין גניבה יש לנטילה הרבה
משמעויות
נטילה - לרבות השגת התזקה בתחבולה, בהפחדה, בטעות, במציאה וכו'.

מתי יש גניבה? נטילה היא אלף בית של הגניבה, אבל נוסף לזה הוא נוטל ונושא

דבר שניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במירמה, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה

לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע.

אנתנו יוצרים עבירת גניבה תדשה. אנחנו אומרים שגניבה רגילה היא גניבת

ריב, אבל מעתה גניבת רכב תהיה גם כשאדם רק נטל, בלי שאר האלמנטים של סעיף

383 לחוק. במקום אותם אלמנטים, לאתר המילה נטילה, יבואו המעשים הבאים:

פירוק, טשטוש, העברה ממקום למקום.

מבחינת היסודות, נטילה עדיין איננה גניבה. בעצם נטילה היא רק הזזה

ממקום , לקיחה .
היו"ר א' לין
אחת המטרות המרכזיות של החוק היא לתקוף אח התעש יה העבריינית כולה.

יכול להיות שפלוני נטל רכב והביאו לאלמוני, אלמוני טשטש את הזהות של הרכב.

בנסיבות אלה, המעשה שלו עצמו מהווה גניבה. אם עשה פעולה של טשטוש זהות

כשהרכב עומד, זו עבירה נפרדת שדיברנו עליה. אבל אם הוא מטשטש את הזהות

לאחר שפלוני נטל את הרכב והביאו אליו, גם המעשה שלו מהווה גניבה, כי הוא

חלק מתעשיית גניבת הרכב. הוא הדין באדם שמביאים לו רכב ומסמכים והוא מזייף

א: המסמכים. אין צורך שאלמוני גם יטול וגם יטשטש, אם טשטש את זהות הרכב

כאלר שהרכב ניטל מבעליו והועבר אליו, גם הוא ביצע עבירה של גניבה.
ד. ליבאי
תלוי ברמת הידיעות שלו.
היו"ר א' לין
הכל מבוסס על הידיעה. אם לא ידע ועשה מה שעשה בחום לב, תעמוד לו
י' עזרן
יש לזה יסוד בחושן משפט. שם נאמר שגם שינוי שם הוא מעשה גניבה, כמובן

כשהוא מלווה במעשה נטילה.
י' בר-סלע
בסעיף הגניבה, שהוא סעיף מרכזי, לפי השיטה של חבר-הכנסת ליבאי, בכל

מקרה חייבת להיות נטילה.
ה י ו "ר א' לין
חייבת להיות נטילה, אבל לא בידי מי שעשה את הפעולה.
ח' הירש
זה לא עולה מהניסוח של חבר-הכנסת ליבאי.
היו"ר א' לין
אני מנסה להבהיר שכך צריך להיות, כי אתרת לא הועלנו הרבה. בסעיף

הגניבה יש מספר תוליות שכולו נוגעות לגניבת רכב.
ד' ליבאי
הצעת היושב ראש היא שהתלופה הזאת לא תהיה קשורה בנטילה. הצעתו היא

שכל מעולה שמשנה זהות של רבב דינה כדין גניבה, או אחת התלופות של גניבת

רכב , בלי נטילה.
י י בר-סלע
כך הבינונו את הסיכום הקודם. יש גניבה, יש נטילה לצורך העברה, ויש

עוד שני דברים שהופכים את המעשה לגניבה, אתד מהם הוא פירוק חלקים מהרכב,

והשנ י - טשטוש וזיוף.
ת י הירש
אפילו זה נעשה במקום שהרכב עומד/ בלי העברה. לזה מתכוון מר יורם בר-

סלע.
ה י ו "ר א' לין
לא. אני מוכן ללכת לשיטתו של תבר-הכנסת ליבאי.
ד' ליבאי
אם אתם רוצים, תקבעו עבירה נפרדת של טשטוש זהות רכב או זיוף. אבל אל

תקראו לזה גניבה. יש יסודות אלמנטריים בעבירות פליליות. אדם שכלל לא נטל

לעצמו דבר, לא יכול להתשב כגונב אותו דבר. זה לא רצוי. אם מביאים איזה בעל

מלאכה למקום ואומרים לו לשייף שם משהו, שמטשטש את זיהוי הרכב, אי אפשר

לומר שהוא גנב את הרכב.

אדם שנוטל רכב, או שותף לאחר בנטילת רכב, ועושה פעולה המשנה את

הזיהוי, שני הדברים יתד הם גניבה. אם אתם רוצים להתמיר בעונשו של אדם שעשה

פעולה של זינוי זהות, תחמירו. אבל זאת לא מעולה של גניבה. צריך לקרוא

לדברים בשמם.
י' בר-סלע
צריך לקבוע עבירה נפרדת ולהתמיר בעונש.
ה יו"ר א' לין
אפשר לעשות כך.

אנחנו מפסיקים בזה את הדיון. הכוונה היא לסיים מחר את הכנת הצעת החוק

לקריאה ראשונה. תודה רבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:30)

קוד המקור של הנתונים