ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 12/09/1989

הצעת חוק הפטנטים (תיקון), התשמ"ט-1989; חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) (מס' 3), התשמ"ט-1989

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול- מס' 66

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי , י"ב באלול התשמ"ט , 12.9.1989. שעה 10.00
נכחו
חברי הוועדה: א. לין - היו"ר

מ. וירשובסקי

א. ורדיגר

א. רובינשטיין

ר. ריבלין
מוזמנים
גבי ל. משיח - משרד המשפטים

נצ"מ גב' ח. קלר - משטרת-ישראל

נצ"מ י. המבורגר - משטרת-ישראל

עו"ד א. קמר - לשכת עורכי-הדין

א. זיסבלט - משרד המשפטים

דייר מ. כהן - יו"ר הסניף הישראלי של

האגודה הבינלאומית להגנה על הקניין

התעשייתי

מ. לקרי- - סגן רשם הפטנטים
קצרנית
ח. אלטמן
סדר-היום
1. חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי

(מעצר וחיפוש)(נוסח חדש)(מס' 3),

התשמ"ט-1989 - של חבר-הכנסת ד. ליבאי;

2: הצעת חוק הפטנטים (תיקון),

התשמ"ט-.1989
היו"ר א. לין
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת

החוקה, חרק ומשפט של הכנסת.

לפני שנעבור לנושא הראשון שעל סדר-יומה של

הוועדה אני מבקש להתייחס למעשה הרצח הנבזי הנוסף שנעשה על-ידי ערבי

לגבי היהודי מיכאל אשטמקר ז"ל. אני מוכרח לומר לכם שמאחר ואני בודק

את כל מקרי הרצח שבוצעו לאחרונה, אני יכול לומר לכם ש-28 יהודים נרצחו

במשך 6 חודשים על-ידי ערבים תושבי יש"ע.

מתקבל הרושם שמדינת-ישראל הופכת להיות מקוים שבו

כל 'יהודי הוא "טרף" קל לרוצח ערבי. י

אני סבור שהחיים הם עדיין ערך עליון והם בעלי

ערך יותר חשוב מכל מ' ני שיקולי-תויעלת שמפעם לפעם אומרים לנו שהם

קיימים, למרות שאני- לא מתווכח כרגע עם השיקולים ואני לא מסכים אתם.

החיים הם בבחינת ערך עליון.

השאלה המתבקשת בהקשר הזה היא האם אנחנו צריכים

לתת אפשרות לעבוד בישראל למי שרוצחים יהודים?- - אינני יודע. אני

שואל את עצמי את השאלה הזאת. יש לנו חוק במדינה והוא אומר שערבי תושב

יש"ע יכול לעבוד בישראל רק אם הוא הופנה על-ידי לשכת התעסוקה. 60 אלף

מהם עובדים בלי הפניות מלשכת התעסוקה; בלי רשיון. החוק אומר שאסור

להם להתגורר בתחום הקו הירוק אבל המשטרה החליטה כמדיניות שהיא איננה

מתמודדת עם הבעיה הזאת. כמעט בכל מקרי הרצח שהיו לאחרונה מדובר על

ערבים תושבי יש"ע שעברו כאן בלי רשיון, התגוררו פה בלי רשיון, ואני

יכול למנות בפניכם את המקרים אחד אחד. אני עוקב אחר הדברים האלה.

האם לא הגיע הזמן שאנחנו נאכוף את החוק? אני לא

אומר שהיינו מונעים את מעשי הרצח אבל היינו מקל1ינים את הסיכויים. אותו

ערבי שדירדר את אול1ובוס 405 היה ערבי שעבד בשוק, התגורר בצורה בלתי-

חוקית בישראל והרג 16 יהודים. הערבי שרצח את מיכאל אשטמקר עבד כאן.

באופן בלתי חוקי וקיבל עבודת-שמירה.

מדובר על תופעת פשיעה שקיבלה אופי של תופעת-קבע

כאשר אפשר לסמן בדיוק את המרכיבים הזהים של נסיבות העבירה; של רקע

העבירה, ואני מדבר על רציחות על רקע לאומני. בהקשר הדברים האלה אני

שואל: האם לא חובה עלינו לצמצם את הסיכויים לרציחות האלה? אני לא

אומר-., למנוע את מעשי הרצח. יתכן שאיננו יכולים. אני חושב שכן אבל לא

אתווכח על הנושא הזה.

מדוע לא לאכוף את החוק ריבון כל העולמים? מה

אנחנו עושים לעצמנו? יש כאן בטחון אישי?

אני רוצה להציע לוועדה שהיא תתעלם משיקולים

נוספים ושהיא תקרא למשרד המשטרה, משרד העבודה והרווחה ומשרד הבטחון

לאכוף את.החוק בכל מה שנוגע למניעת עבודה אסורה, עבודה בלתי-חוקית,

לערבים תושבי יש"ע, ובכל מה שנוגע למגורים ולינה בלחי-חוקית של ערבים

תושבי יש"ע בתחום הקו הירוק. אני התייחסתי בקריאה הזאת רק למקרי

הרצח ,כאשר הפשיעה מתבצעת במישורים הרבה יותר רחבים מכך, אבל כרגע אני

שם אותה בצד.

רבותי, יש לכם מה להעיר או שדברי אלה מקובלים

עליכם? אני מדבר כרגע רק על אכיפת החוק הישראלי.
ר. ריבלין
אי-אפשר להתעלם מהנימוקים שהעלית בפנינו. אני,

בהחלט, מצדד באכיפת החוק אם כל ידוע לנו שיש

חוקים שהציבור איננו יכול לעמוד בהם ולש חוקים שלצערנו הרב השלטון לא

מבצע אותם מטעמים שר - -- -
היו"ר א. לין
תן לי את הקרדיט שאפשר לבצע אותם. האמן לל -

אפשר לבצע אותם.
ר. ריבלין
אני רק אומר שלעתים יש חוקים שהופכים להיות

פלסתר או כל הצלבור לא לכול לעמוד בהם או

שמבטלים אותם מן הטעם שלשלטון אין את האמצעים האדמיניסטרטיביים לאכוף

אותם, והם עוברים מן העולם למעשה.
היו"ר א. לין
או שלא רוצים לאכוף אותם.
ר. ריבלין
אני לא מסכים עם היושב ראש לפתיחה של הדברלם

ו למסקנה,כיון שאנל בהחלט הושב שנהג האוטובוס

לכול הלה - - ~
היו"ר א. לין
אנל לא אומר שלכול הלה או לא לכול היה, אלא

אומר-. צריך לדאוג להמעיט את הסיכויים. אנל לא

מתיימר להיות - -
ר. ריבלין
גם אילו כל התקנות הלו מבוצעות.
הלו"ר א. לין
אני לא מתיימר לייצג את הברלאה או את רבון

העולמים אנל רק אומר דבר אחד פשוט: צריך לדאוג

להמעיט את הסכויים. זה הכי. אנל לא רוצה להתנבא בקשר המחשבה האם

אפשר הלה או אל-אפשר הלה, אלא אומר שחובה עלינו להמעלט את הסיכויים,

מה גם שאנל לא מבקש שלעשו צעדים חדשים אלא שיאכפו את החוק הקלים.
ר. ריבלין
אני מצדד בכל קרלאה לאכיפת כל חוק שקלים כיוון

שאנחנו מדינת-חוק וככאלה אנחנו צרלכלם לאכוף את

החוקים אלא שאנל פוחד מקונוטציות אחרות שהיושב-ראש איננו מתכוון אליהן

שילכול1ת להיות לקרלאה כזאת כיוון שבסופו-של-דבר יכול לבוא גורם פוליטי

ולומר שעל-לדל-כך שאנחנו נפלג את ארץ-לשראל הסלכולים שלנו להיות נפגעים

על-לדי - - -
היו"ר א. ללו
אני מצטער; לא הבנת את דברי.

ר. ר ל בל ל ן: הבנתי אותך היטב.
היו"ר א. לין
אני לא ביקשתל דבר שונה ממה שהחוק אומר היום.

החוק אומר הלום שערבים תושבל לש"ע יוכלו לעבוד

רק על-פל הנתלה של לשכת התעסוקה. החוק אומר שמותר להם ללון בתחום הקו

הלרוק רק באישור מלוחד. החוק אומר שאדם לא לכול להלות שומר אלא על-פי

דרישות מיוחדות. בהקשר הזה אנל מבקש לשאול: כיצד בוצע הרצח ליד מינזר

קרמיזן? ערבל שהלה שומר נטל נשק ורצח את שני הסטודנטים.
ר. ריבלין
לעומת זאת הכל לכול להיות שלהלה על רקע לאומי,

הכל יכול להלות שלהיה על רקע פלללל והכל לכול

להלות שיהיה על רקע פסיכופטי. הכל יכול להלות. אנל מכיר מספר רב של

ערבים ששומרלם ברשיון.
היו"ר א. לין
ז ה משהו אחר.
ר. ריבלין
אם הקריאה של הוועדה איננה תלויה באותם 28 מקרים

שהיושב -ראש הזכיר

הי ו "ר א. לי ן : אני לא מתכוון לקריאה תיאורטית לאכוף את החוק:

אנחנו לא שוטרים .אנחנו מתייחסים לבעיה קיימת

ובהתייחסות לבעיה הזאת אני מבקש שמשרד המשטרה יאכוף את החוק. אני סבור

שהמדיניות של המשטרה שלא למנוע מגורים בלתי-חוקיים של תושבי יש"ע כאן

בארץ היתה שגויה והיא הולידה מקרי-פגיעה.
ר. ריבלין
שמעתי את דבריך. מה אומר עליהם חבר-הכנסת

ורדיגר?
הי ו"ר א. לין
רשות הדיבור לחבר-הכנסת אברהם ורדיגר.
א. ורדיגר
אני סבור שהצעתו של יושב-ראש הוועדה במקומה.

איננו יכולים להיתנתק מהמקרה הזה ולצאת בקריאה

לאכוף את החוק, סתם. לא מתקבל על הדעת שיום אחד בבוקר נקום ונצא

בקריאה לאכוף את החוק. אנחנו יודעים שבעיית אכיפת החוק במדינת-ישראל

מהווה בעיה.

ר. ריבלין -. מה יקרה אם יתברר שרוצחו של מיכאל אשטמקר עבד

על-פי רשיון?

הי ו "ר א. לין אני לא רוצה שנתחיל להתווכח על הנושא הזה.

אבקשך לאפשר לחבר-הכנסת ורדיגר לסיים את דבריו.

א. ורדיגר-. את הנסיון של דקירת הנהג והנסיון לדרדר את

האוטובוס לפני שבוע אני רואה בחומרה רבה כיוון

שגם משרד התחבורה, גם המשטרה וגם הממשלה קיימו דיונים אחרי המקרה

הטראגי של 16 ההרוגים, ניתנו הוראות, הוסקו מסקנות והמסקנות לא בוצעו

במשך שלושה חודשים. זאת החומרה שאני רואה בדברים.

אנחנו לא מתייחסים ברצינות למקרים הטרגיים.

כמו בכל המקרים, יושבת ועדה, מסיקה מסקנות. ניתנות הוראות ואחר כך

הגורמים "זורקים" את הדברים האחד על השני. אגד "זורק" אותם על המשטרה,

המשטרה "זורקת" אותם על משרד התחבורה, משרד התחבורה "זורק" אותם על אגד

ואגד "זורק" אותם על המשטרה.

רבותי, אני רואה בנקודה הספציפית הזאת חומרה רבה

ומבקש מיושב-ראש ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת להגיב גם על העניין

האקוטי הזה כיוון שאנחנו רואים לפנינו מקרה של הזנחה פושעת. יכול

להיות שאילו היה יושב איש בטחון מאחורי הנהג הוא לא היה מצליח לעשות מה

שעשה אותו יהודי בן ששים -
היו "ר א. לין
צריך להמעיט את הסיכויים.

ר. ר י בל י ן: שלושתנו באותה דעה פוליטית - - -
היו"ר א. לין
כאן מדובר על חיים.
א. ורדיגר
אל לנו לקשור את הנושא הזה בעניינים פוליטיים.

אין לזה כל שייכות. אנחנו צריכים להגיד מה

שהיושב-ראש מציע ואני מבקש להוסיף להצעתו את הנקודה שעליה הצבעתי

בדברי.
היו"ר א. לין
ברוב דעות אבחנו מבקשים לאכוף את החוק וגם את

ההזנחה כשלא היה ישום מהיר של המסקנות בנושא של

מיגון על אוטובוסים. אבל אינני מדברים רק על עניין המיגון על

אוטובוסים.

חבר-הכנסת ריבלין, אם רק תרשה לי, אני אצליח

לשכנע אותך בכוונתי שאפשר להנהיג את המדיניות שעליה אני מדבר וכי הלא

תמעיט את מעשי הפשיעה בישראל, תעלה את בטחון הפנים והיא גם תהיה טובה

מבחינה מדינית.

אנחנו מצטיירים היום בעולם או לפחות בעיני עצמנו

כמדינה שאיננה מסוגלת להגן על החיים וזה מחריד אותי יותר מכל דבר אחר.

העובדה הזאת איננה נותנת לי מנוח. אני לא יכול להסכים עם התופעה

הזאת - - -
ר. ריבלין
כדל שלא תבין אותי לא נכון אני מבקש לומר כי

אני מבין היטב את דאגתך אבל - - -

א. ורדיגר. אדוני היושב-ראש, אני מבקש לאפשר לי לתקן את

הצעתך. אני סבור שעלינו להזמין לכאן את נציגי

המשרדים הנוגעים לעניין, את משטרת-ישראל, את - - -
היו"ר א. לין
קיימנו אתם שלושה דיונים ובעקבות הלחצים של

הוועדה הזאת החליטו על מדיניות שעבריינים

פליליים לא יכנסו לתחומי הקו הירוק.
ר. ריבליו
תגובתו של חבר-הכנסת אמנון רובינשטיין לדברים

הללו היא שצריך לסגור את גבולות הקו הירוק - - -
היו"ר א. לין
יש לו קו עקבי; הוא צודק וגם חבר-הכנסת חיים

רמו ן צודק. יש להם תפישה ברורה. הם אומרים-.

נפריד את השטחים וניפרד גם מהערבים. לעומתם יש כאלה שאומרים-. ניתן

להם את השטחים ושהם גם יבואו לכאן. יש מספיק כאלה אל תדאג.

מה שאני אומר הוא שאני לפחות מעריך דעה עיקבית

ורצינית כיוון שלהתעלם מכך שהעניין יוצר עבורנו בעיה זה טמטום מוחלט

לדעתי.

א. רובינשטיין-. כל מקרי הרצח האחרונים הם מקרים של אנשים - - -

היו"ר א. לין -. כולם עבדו כאן באופן בלתי-חוקי והתגוררו כאן

בצורה בלתי -חוקית.
א. רובינשטיין
המדיניות של הממשלה מאלצת, בעצם, את המעבידים

להעסיק אותם.
. היו"ר א. לין
לא מאלצים אף אחד להעסיק אותם. אני לא הייתי

אומר את זה אבל אינני רוצה להיכנס לוויכוח

בעניין הזה.
א. רובינשטיין
אם מצד אחד נותנים דמי אבטלה ומן הצד האחר אין

עובדים במקצועות חיוניים - - -
היו"ר א. לין
אם לא תהיה אלטרנטיבה - ימצאו פתרון לעניין.

לא ניכנס לוויכוח.



א. רובינשטיין מוכן להמציא לך חומר ואתה לא תאמי ן כמה

עובדים פורטוגזים משתכרים בישראל; 2800 שקלים

לחודש.
היו "ר א. לין
אני רוצה להזכיר לך שעסקתי באופן מעשי בניהול

מפעלי תעשיה עשר שנים ויש לי נסיון בדברים האלה.

נעבור לנושא הראשון שעל סדר-יומנו-

חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)

(נוסח חדש) (מס' 3), התשמ"ט-1989

הי ו "ר א. לי ן : מדובר על- הצעת חוק פרטית של חבר-הכנסת ליבאי.

כרגע קיבלתי פתק בו כתוב כי היא תקוע עם מכוניתו

כמאה. מטר לפני הכנסת, מחכה לגורר. אני אבקש מהמזכירה שתבקש ממנו

שיעזוב את מכוניתו ויבוא לכאן, ובינתיים אנחנו נשמע את ההערות כדי

שנוכל להתקדם.

הצעת החוק של חבר-הכנסת ליבאי חשובה מאד בכל מה

שנוגע לפרוצדורה של מעצרים ושל ביצוע מעצרים, כדי לא להטיל על אנשים

עומס מיותר וביזוי מיותר. זאת בעצם מסרת החוק שעיקר כוונתה היא שתושג

תוצאה של מתן ערובה בלי הצורך בביזוי והטרדה מיותרים.

היתה ועדה בראשותו של השופט דב לווין שבזמנו

התקשר אלי וביקש לעכב את את הדיון עד אשר הוועדה שבראשותו תסכם את

ממצאיה. היום אנחנו כבר דנים בנושא הזה כאשר לפנינו הצעתו של חבר-

הכנסת ליבאי והצעת הנגד והערותיה של ועדת השופט דב לווין, כפי שנשמע את

פרטיה מפיה של גבי משיח שיושבת אתנו, כך שיהיה לנו קל לסכם את הנושא

הדה.

רשות הדיבור לעורך-דין קמר מלשכת עורכי-הדין.

א. קמר; א. התייחסותי תהיה להצעה של חבר-הכנסת פרופסור

ליבאי כיוון שלי לא ידוע מה עשתה אותה ועדה ואני

לא יודע לאילו מסקנות היא הגיעה. ב. הלשכה לא הספיקה בכלל לדון

בנושא שעל סדר-יומה של ועדת החוקה, חוק ומשפט. היא קבעה ישיבה בנושא

הזח למחר, אבל זה קרה קודם שנתקבלה אצלה ההודעה על ישיבת הוועדה עכשיו.

כיוון שכך רק אתמול נתבקשתי לעיין, לראשונה,

בחומר - - -
היו"ר א. לין
אינני מבין למה דבריך מכוונים. האם אתה-מוכן

לתה לנו סקירה?
א. קמר
כן.
היו"ר א. לין
מאחר וטרם התחלת במסירת הדברים המתייחסים לנושא

עצמו ומאחר וחבר-הכנלזח מרדכי וירשובסקי התקשר

אלי אחמול וביקש להעלות בפתח הישיבה הערה אישית. אני אאפשר לו לעשות

זאת עכשיו.
מ. וירשובסקי
אדוני היושב ראש ,אני מבקש להעלות עניין שמדובר

בו רבות בעת האחרונה והוא נושא ניגוד האינטרסים

שהתגלה בעסקה מסויימת שעושה בנק לאומי לישראל בע"מ. אני יודע שקיימת

חוות-דעת של היועץ המשפטי לממשלה שהתפרסמה היום בעתון ואשר שמעתי עליה

גם אתמול ברדיו, שלא מדובר על עבירה פלילית, אבל אני סבור שאנחנו, בתור

הכנסת - - -
היו"ר א. לין
זאת לא השאלה המרכזית-. עבירה פלילית כן או לא?
מ. וירשובסקי
עד כמה שהבנתי מקריאת החומר בעתון ההתייחסות היא

לכך שאין כאן עבירה פלילית ספציפית - - -
א. ורדי גר
היתה כבר תגובה שיכולה להיות תביעה אזרחית.
מ. ו ירשו בסקי
הבעיה נחשבת הרבה יותר בסיסית ויסודית.

יש ניגוד אינטרסים על-פי התפישה וההבנה שלי,

ובהקשר הזה עלי לציין כי אני מצטער על-כך שאני לא רואה כאן את חבר-

הכנסת שטרית שמטפל בצורה אמיצה בעניין הזה בשבועות האחרונים.

פניתי מיד אחרי שהעניין הזה פורסם בעתונות בפעם

הראשונה לשר האוצר וביקשתי שיבדוק את הנושא לאור העובדה שנציג המדינה

דואג לאינטרסים האישיים שלו כאשר הוא איננו בעל רכוש. אלא שלא קיבלתי

עד לרגע זה תשובה משר האוצר-, אפללו לא אישור קבלת פנייתי.
היו"ר א. לין
מתי פנית אליו?
מ. וירשובסקי
לפני שלושה-ארבעה שבועות, מיד אחרי שהנושא הזה

התפרסם בעתונות. העתק מפניה זאת שלחתי לשר

המשפטים.

לאחר שהבנתי שאינני מקבל תשובה משר האוצר פניתי

למבקר המדינה וטרם קיבלתי את תשובתה. כמו-כן פניתי לחבר-הכנסת דוד

ליבאי, יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה, והזכרתי לו את פעלו הרב

בעניין הקמת ועדת החקירה, ועדת בייסקי, וטיפולו בנושא הבנקים, אבל הוא

השיב לי כי העומס המוטל על הוועדה שבראשותו גדול מדי והוא לא יודע אם

הוא יוכל לטפל בבעיה שהעליתי. אם כן, כי אז יטפלו בה רק בתחילת מושב

החורף, דהיינו בסוף חודש אוקטובר.

אילו לא היינו נמצאים בפגרה כי אז הייתי מעלה

הצעה לסדר-היום בנושא הזה.

הבעיה שעליה אני מדבר איננה מתמקדת בכך שאיזשהו

פקיד זוטר או מחלקה מסויימת מסרה עבודה ללא מיכרז, אלא מדובר על בעיח

יסודית ביותר ובסיסית ביותר בניהול אחד המוסדות החשובים ביותר במדינת-

ישראל שהוא גם רכושה של המדינה.

אני רואה את הבעיה שלפנינו כחלק מתמונה כללית.

אנחנו צריכים להעלות את הנושא בנוכחותו של היועץ המשפטי לממשלה. לפני

כחמש שנים התחלתי לתבוע מהיועץ המשפטי לממשלה דאז, פרופסור יצחק זמיר,

שיורה שחומר מסויים, הקמת חברות קש בחוץ-לארץ של בנק הפועלים, יבדק על-

ידי המשטרה. ארכו 14 חודשים עד שהיועץ המשפטי לממשלה דאז נתן הוראה

למשטרה בעניין הזה.

מאז עברו קרוב לשלוש-ארבע שנים והתיק עדיין מונח

בפרקליטות מחוז תל-אביב וזאת מתלבטת האם להגיש בגינו משפט.
היו"ר א. לין
אבקשך להתמקד בנושא המרכזי ולשאת אח דבריך

בתמציתיות. תן לנו קביעת עמדה בנושא הזה ותדגיש

מה אתה מבקש מוועדת החוקה, חוק ומשפט?
מ. וירשובסקי
אני מבקש שאנחנו נבחן את הבעיה של ניגוד

אינטרסים כפל שהיא באה לידי ביטוי במעשיו של מר

זנבה, יושב-ראש מועצת המנהלים של בנק לאומי לישראל בע"מ, בקשר מכירת

הבנק. התברר שאחד התנאים הוא שהוא וחברי דירקטוריון אחרים ימשיכו לכהן

בתפקיד חמש שניםלאחר מכירת הבנין.
היו"ר א. לי ן
מ. וירשובסקי: לא, אבל חשוב מאד שהוועדה תקבע דאת. מעבר לכך

אני טוען שניגוד האינטרסים הזה, לאור שני המקרים

שהזכרתי קודם בדברי, ועדת בייסקי ופרשת בנק הפועלים, הפך נורמה מקובלת

לפחות בעולם הבנקאות, כאשר הוא משפיע ומקרין לרעה על כל מערכת שלטון

החוק של מדינת-ישראל וההקרנה הזאת היא שלילית, הרסנית ומסוכנת.

אם ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לא תביע דעתה על הנושא הזה כי אז לא

נוכל לעצור את התהליך, ואולי כבר אחרנ ו אותו.

אנחנו צריכים ללמוד מהמקרה הספציפי הזה ולהשליך

את ההשלכה על כלל המקרים המתרחשים במדינה בעניין של ניגוד אינטרסים,

חיוני, בפגרה, מעבר כל תפקידינו האחרים, להתמודד

עם השאלה הזאת ולאלתר, כי אם אנחנו לא נגיב על העניין הזה אני חושש

שהוא יוכר כנורמה מקובלת 1מסוכנת לחברה הישראלית.
היו"ר א. לין
תודה. אני מבקש מכל מי שיקבל את רשות הדיבור

להעיר את הערותיו בקצרה.

אני מבקש להוסיף ולומר שבמהלך הפגרה הזאת הרשיתי

לעצמי לתכנן נסיעה לחוץ-לארץ בת שבוע ימים בלבד. יתכן שבגלל עומס

הנושאים הדחופים המונחים על סדר-יומה של הוועדה אני אבטל גם את השבוע

הזה. אם אני לא אבל1ל את שבוע החופשה יו/כן שנצטרך להגדיל את מספר

ישיבותינו כיוון שהצטבד על שולחננו עומס רב.

ועדת החוקה, חוק ומשפט, ככלל, משתדלת לא "לפלוש"

לתחומים של ועדות אחרות, יחד עם זאת כאשד אנו נוכחים לדעת שמדובר על

עקרונות-יסוד ועל אמות-מידה של התנהגות של אנשים שמייצגים את הציבור

בכל- הקשור לנכסי המדינה ולנכסי הציבור, אני סבור שבהעדר פעולה בוועדות

הכנסת האחרות, ועדת החוקה, חוק ומשפט צריכה בהחלט להיכנס לתמונה.

הנושא הזה נחשב נושא בעל חשיבות אדירה כיוון

שהיו חברים שאמרו לנו שיתכן והוא הפך להיות נורמה. אני לא הייתי רוצה

. לקבל את הקביעה שהוא הפך להיות נורמה. דכה הוכח במדינה הזאת; שרי

הממשלה אינם מתמודדים עם בעיות של תעדר מוסר והעדר נורמות. משום-מה הם

מעדיפים את השיקולים של היחסים האישיים. זה המצב. לא היתה התמודדות

של הממשלה בכל מה שקשור בפרשת וויסות המניות הבנקאיות ואילמלא עבודתם

של מספר חברי הכנסת והעתונות, לא היה קורה כלום.

יש, כנראה, תפקיד מיוחד לכנסת בתחום הרגיש הזה.

אני מבקש מכל מי שיקבל את רשות הדיבוד שיעיר את

הערותיו בקצרה. רשות הדיבור לתבר-הכנסת ראובן ריבלין.
ר. ריבלין
אני תומך בכל לב בבקשתו של חבר-הכנסת וירשובסקי

ואני סבור שהנושא הנורמטיבי צריך להיות נדון

בוועדה הזאת. אני מבקש להדגיש בדברי נקודה מסויימת: היום מדובר על

פרביטיזציה של מספר הברות ממשלתיות ומתחילה להסתמן תופעה שאנשים

שנמצאים בתוך החברות מנהלים משא-ומתן עד-כדי-כך שהם משכנעים את הממשלה

לא לפרסם מכרזים מתוך ידיעה שלאחר מכן הם יועסקו בתוך החברה. אני

עומד להגיש בעניין הזה תלונה.

יש היום חברה שנחשבת "חמה" מאד בנושא הזה שבה

התברר שלא פורסם מיכרז ואף הממשלה הודתה בכך. לא מדובר בהקשר הזה

דווקה באנשים בעלי "גוון" פוליטי מסויים. ידוע לי שאנשים בתוך החברה

מנהלים משא-ומתן עם היזמים. איך נשמע כדבר הזה?

אני סבור שבנושא הזה צריך להעלות את השאלה גם מן

הבחי.נה הנורמטיבית וגם מבחינת הדיון על-כך עם היועץ המשפטי לממשלה

בשאלה-. היכן הגבול? היכן המעבר של הגבול הדק? היכן הקו הירוק מסתיים

ומתחיל להסתמן הקו האדום? כמו-כן צריך לדון בסוגיה הזאת גם עם שר

האוצר.
היו"ר א. לין
לפעמים מטעים את הציבור כאשר בודקים נושא מסויים

ומגיעים לכלל מסקנה כי המעשה איננו פלילי.

בהקשר הזה נשאלת השאלה-. האם אנחנו עוסקים רק בפושעים או בעניינים

פליליים? האם אין לנו עקרונות שנוגעים לטוהר-המידות? אין עקרונות של

מינהל תקין? מה קורה כאן?

דרך אגב אני רואה בחומרה רבה את העובדה שהיועץ

המשפטי לממשלה לא קבע קביעה על-פי הפרסומים מעבר לכך רק שאין למעשה הזה

אופי פלילי - - -
א. רובינשטיין
אם מה שכתוב בעתון נכון כי אז העניין חמור

ביותר, אלא שצריך קודם לכי-- לבדוק אותו.
היר"ר א. לין
ודאי. אני אומר את דברי בדיון הפנימי שמתקיים

כאן. העתונות סיפקה את ה"סוויטשיי להטעות את
הציבור וכתבה
זה נהדר, זה לא פלילי.
א. ורדיגר
אני מציע, לפני שניכנס לדיון ונחליט בשאלה הזאת,

שנזמין לכאן את היועץ המשפטי לממשלה כדי לשמוע

ממנו את הנימוקים למסקנותיו - ---
א. רובינשטיין
אבל בדחיפות.
היו"ר א. לין
בסדר.
. ר. ריבלין
אדוני היושב-ראש, אנחנו רואים בוועדת הכספים מה

קורה בתחום הזה. אנשים מופיעים עם נימוקים - -
א. ורדיגר
בוועדת הכספים זאת נורמה.
ר. ריבלין
אני לא מדבר על הנורמה שנהוגה בוועדת הכספים אלא

על ההדרכה שאנשים מקבלים איך לנהל משא-ומתן.
היו"ר א. לין
אני מבקש מחבר הכנסת רובינשטיין שיתייחס בדבריו

גם לשאלה האם הנושא הזה "נופל" בתחום אחריותה של

ועדת. החוקה, חוק ומשפט?
א. רובינשטיין
מאותו הרגע שיש החלטה של היועץ המשפטי לממשלה-

הנושא הזה "נופל" בתחום הוועדה הזאה. מהרגע

שהיועץ המשפטי לממשלה נתן את חוות-דעתו - העניין "נופל" בתחום סמכותנו.

כל העניין הזה עם הבנקים מעציב מאד מאד אבל הוא

יכול היה להימנע בעדותה של ועדת הכספים של הכנסת. אז היה ברור לכל שאין

מדובר ברכוש פרסי אלא ברכוש המדינה: ברכושם של משלמי המסים.

אני מצטרף לכל מה שנאמר כאן בנושא הזה, יחד עם

זאת לא הייתי רוצה שנקבל החלטה קודם שנשמע את דבריו של היועץ המשפטי

לממשלה בעניין הזה.

אם מה שכתוב בעתו ן נכון כי אז יש מקום לשאלותיה

של הוועדה, ואגב כך אני חייב להעיר כי אינני חושב שזאת היתה השאלה:

האם יש כאן עבירה פלילית, כן או לא? את השאלה הזאת העלה חבר הכנסת אחד

בודד. כל השאלה שמטרידה אותנו מתמקדת בעניין הזה שבנק לאומי לישראל

בע"מ הוא רכושה של המדינה ולא רכוש פרטי לא של אוצר התיישבות היהודים

ולא של מנהליו .

ו
היו"ר א. לי ן
שמענו חלק גדול מן הדברים בדיון פנימי שקיימנו,

בינינו. בהקשר הזה עלי להוסיף ולומר שכשהדבר

נוגע לבני-אדם והוא פרסונאלי, צריך להיזהר מאד.

אני מסכם את העניין ואומר כי הנושא הזה "נופל"

בתחום אחריותה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת משתי סיבות: א. כפי

שאמר חבר-הכנסת אמנון רובינשטיין, יש חוות-דעת של היועץ המשפטי לממשלה-,

ב. כפי שהדגיש חבר-הכנסח ריבלין, מדובר על שאלה נורמטיבית-, שאלת יסוד

של נורמות המחייבות אותנו במדינה, לא רק על-פי התפישה הצרה של החוק.

אנחנו נזמין אלינו את היועץ המשפטי לממשלה על-פי

הצעתו של חבר-הכנסת ורדיגר ונשמע את הסבריו לגבי חוות-דעתו ובקשר

השאלות הנשאלות מעבר השאלה של הצד הפלילי: כן או לא? ניזהר באשר מהרת

תוכו הדיון שקיימנו חיום כדי לא לפגוע באיש.

מתוך נסי ו ן העבר שלי הייתי רוצה להעיר הערה;

היה פעם מקרה חמור ביותר של אדם בתפקיד בכיר שבא לנציבות שירות המדינה

וכיהן כנציב לא יותר מאשר שנה אחת. הוא גילה פירצה בתקנות של.שכר-

העובדים הבכירים, שפעם יצרו אותה ספציפית לאיזשהו פקיד בכיר, ויצרו

אותה במרחב זמן של שלוש שנות הפסקה מתפקיד לתפקיד. במקום לסגור את

הפירצה, מה שחייב תפקידו כנציב שירות ההמדינה - הוא הרחיב אותה לחמש

עשרה שנה כך שהוא ניצל אותה לתועלתו האישית.

כאשר שמעתי על המקרה הזה - נחרדתי. שאלתי את

עצמי: מה קורה במדינה הזאת? היה "רעש", היפנו את המקרה למבקר המדינה

דאז, נבנצאל, וכאשר התקבלה ממנו חוות-דעת קראתי אותה מלה במלה. כמו

משפטן פורמליסט טהור בלי להעלות שאלות של טוהר-מידות או שאלות של

נורמות או שאלות של ניגוד-אינטרסים, נקבע להפחית את שיעור הפנסיה של

אותו נציב מ-48% ל - 36%.

מה קרה? ואני מכוון עכשיו את דברי לביקורת

עלינו; על ועדות הכנסת; על חברי הכנסת. מביאים נושא כזה לוועדת הכספים

והיא רוצה להיות נחמדת ומנסה לא לפגוע באיש כך שהיא יוצרת נורמה פסולה

נוספת שלאחר מכן מקרינה על נושאים אחרים.

אנחנו צריכים להשכיל להילחם בתופעות כאלה.



קראתי פרוטוקול של- ועדה הכספים משנת 1972 ואני

אומר לכס כאן, בינינו, שהוא קשור בפרשת דירתו של זנבר. לא היתה מחלוקת

לגבי העובדות שהוא נטל חצי- דירה חינם לאחר שלוש וחצי שנות עבודה. דבר

כזה הגיע לוועדת הכספיים של הכנסת והיא, במקום לומר את דברה בצורה

ברורה, מצאה דרד להוציא הודעה שנתנה הכשר לעניין הזה.

אני סבור שצריכה להיות לפעמים ביקורת על הכנסת

ועל הדרר בה היא מתמודדת עם בעיות כאלה.

הרשינו לעצמנו "להתרחב" בנושא שהונח על שולחננו

כיוון שחיכינו לחבר-הכנסת ליבאי שטרם הגיע - - -
א. רובינשטיין
אני חייב לומר דבר אחד: אני רואה במכתב של

הוועדה תמיכה עקרונית בשינויים קטנים לא מהותיים

שאפשר בהחלט להסכים עליהם, כך שאני- מציע שנתחיל לקרוא את החומר - - -
הי ו"ר א. לי ן
נשמע היום את ההסברים ונכין את החוק לקריאה

ראשונה. חבל על זמננו. רשות הדיבור לעורך-דין

קמר מלשכת עורכי-הדין. בבקשה.
א. קמר
בכל העקרונות ובכל הרעיון שמצוי כאן, הלשכה נתנה

פעם את הסכמתה המלאה, וחזקה על חבר-הכנסת ליבאי

שכאשר הוא אמר את דבריו הוא ידע מה שהוא אומר. זה היה בתקופה שהוא

כיהן, כיושב-ראש הלשכה.

לעצם העניין; מקובל עלינו שהחוק הזה הוא חוק

יעיל וטוב בעקרונותיו. אני עצמי, כאשר עברתי על הסעיפים של ההצעה,

מצאתי מספר דברים שמחייבים בדיקה וטיפול ואפילו לא רק בשאלה של ניסוח

אלא גם בשאלה של מתן מחשבה לתוספת הוראות.

אני מקבל את הצעתו של פרופסור רובינשטיין שנעבור

על החומר סעיף אחר סעיף ואז אני אעיר את הערותי הספציפיות כדי שהן

תשתלבנה כהלכה בהצעת החוק.

הי ו "ר א. לין : תודה. רשות הדיבור לגב' משיח.

ל. משיח אני מבקשת בתחילת דברי להודות ל'יושב-ראש ועדת

החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ולחבריה, בשמו של

השופט דב לוווין, על-כך שהם מצאו לנכון להמתין להערותיה של הוועדה.

כפי שאמר חבר-הכנסת רובינשטיין ההערות שוועדת

השופט דב לווין מצאה לנכון להעיר לגבי כל אחד מהסעיפים הן הערות

"קוסמטיות" פחות או יותר, כאשר העקרונות שנקבעו מקובלים עליה. ועדת

השופט דב לווין סבורה שהערותיה מהוות דברים מקסימליים שניתן לקבוע

היום במצב הנוכחי של החוק כפי שהוא קיים.

אנחנו מדברים על הצעה שצריכה להשתלב בתוך החוק

הקיים.
היו"ר א. לין
רבותי, מדובר על קריאה טרומית כאשר אנחנו

צריכים להכין את החומר לקריאה הראשונה. אני

מציע שנעביר את הנושא לקריאה ראשונה מבלי לעבור היום על סעיפי החוק.

נטיל, על חבר-הכנסת ליבאי, יחד עם גבי משיח ונציג המשטרה לשלב את

הערותיה של הוועדה בהצעה, ואנחנו נקיים את הדיון היסודי על סעיפי החוק,

כאמור, אחרי הקריאה הראשונה.



ההערות, כפי שאמרה גב' משיח, אינך עקרוניות.

אנחנו מעוניינים. כמובן. להעביר את התוק הזה.

רשות הדיבור לניצב-משנה גבי חנה קלר.
ח. קלר
הנוחה של ועדת השופט דב לווין קיבל את אישורה
של המשטרה
הוא נכתב בעצה אחת עם משטרת-ישראל.

אנחנו מאמצים בשתי ידיים את ההצעה.
הי ו "ר א. לין
א ני מציע, כסיכום, שנאשר את הצעת החוק של חבר-

הכנסת דוד ליבאי בשילוב ההערות כפי שקיבלנו אותן

מגב' משיח שמשקפות את עמדת הוועדה בראשותו של השופט דב לווין, אשר

מקובלות גם על לשכת עורבי -הדין.

נטיל על חבר-הכנסת ליבאי, יחד עם גב' משיח

ונציגי משרד המשטרה להכין את החומר לקריאה הראשונה.

תודה רבה לכם. הוועדה תתכנס שוב בשעה שתים-

עשרה כדי לדון על תיקון בהצעת חוק הפטנטים.

(הישיבה הופסקה בשעה 10.50 וחודשה בשעה 12.00}

הצעת חוק הפטנטים (תיקון), התשמ"ט-1989
היו"ר א. לין
שלום לכולם; אני מתכבד י. פתוח את החלק תשני של

ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. הנושא שעל סדר-
יומנו הוא
חוק הפטנטים (תיקון), התשמ"ט-1989, הצעת חוק המתפרסמת מטעם

הממשלה.

קודם שנעבור לקריאת סעיפי החוק אני מעביר את

רשות הדיבור למר זיסבלט.
א. זיסבלט
הכוונה שלנו היתה שרשם הפטנטים יציג את הנושא

ב-פני הוועדה אלא שלצערנו הוא חלה.

לפני כשנתיים שר המשפטים מינה ועדה מייחדת,

בראשותו של מר מאיר גבאי, נציב שירות המדינה המומחה לנושא הזה, לעניין

רוויזיה כללית בחוק הפטנטים. כפי שוודאי ידוע לכם חוק הפטנטים חוקק

בשנת. 1967 וללא ספק יש לערוך כי שינויים ותוספות המתבקשים במיוחד לאור

ההתפתחות המשמעותית שחלה בכל תחומי החיים בשנים האחרונות, במדע באופן

כללי ובתחום הקניין הרוחני בפרט.

הוועדה המיוחדת הזאת שד"ר כהן הוא חבר פעיל בה,

יושבת באופן סדיר ואני מניח שבעתיד הלא רחוק היא ודאי תגיש הצעה או

תכניה מקיפה של שינויים ותוספות לחוק.

בינתיים עלה נושא אחד דחוף המצדיק טיפול נפרד

ומיידי בחוק לדעתנו והוא קשור לסעיף 142 לחוק הפטנטים המתייחס לעורכי
פטנטים ולשאלה
מי מוסמך לשמש עורך פטנטים? על-פי אותו סעיף, מוסמך

לשמש עורך פטנטים רק מהנדס או בוגר לימודים בתחום לימודי הפיסיקה

והכימיה. אנחנו סבורים שהסעיף הזה לקוי מכמה בחינות. א. הוא מונע



היום מאנשים בעלי מומחיות בתחומים האחרים כמו ביוליוגיה, רוקחות או מדעי

המחשב שהם תחומים חשובים מאד ורלווטים לחתום הפטנטים היום, לעבוד

במקצוע, דבר שהוא לדעתנו לא מוצדק. ב. הסעיף מחילב בעצם הוספת

מקצועות נוספים על-ידי תיקון לחוק עצמו, זאת אומרת על-ידי חקיקה ראשית,

ואנחנו סבורים שלאור ההתפתחות הטבעית בתחום הדה עדיף באמת לעשות זאת

על-ידי תוספת שעל-פיה יאמר ששר המשפטים יוכל, באישור ועדת החוקה, חוק

ומשפט של הכנסת, לעסוק בחקיקת-משנה.

זה הרעיון הכללי העומד מאחורי הצעת התיקון.

לאחר שההצעה הגיעה לכנסת התגלו בה כמה טעויות - - -
היו"ר א. לין
אבקשך להתמקד בתוכן האם יש לך הערות נוספות

לתוכן?
א. זיסבלט
כן. יש שני תיקוני נוסח -י - -
היו"ר א. לין
אלה אינם מעניינים אותנו כרגע. אני שואל אם יש

לד הערות לתוכן?
א. זיסבלט
אנחנו רוצלם להוסיף לרשימת המקצועות שלגביהם

רשאי אדם לעסוק כעורך פטנטים שני מקצועות; א.

הנדסה, כדי שיהיה ברור שכל מהנדס יוכל להיות עורך פטנטים; ב. מדעי

המחשב.

זאת אומרת שבתוספת יהיו 6 פרטים.
היו"ר א. לין
עריכת הבקשה לרישום פטנט זאת עבודה מקצועית-

טכנית או שזאת עבודה משפטית?
מ. כהן
זארת עבודה גם מדעית-טכנית וגם משפטית.
היו"ר א. לין
משפטן מסתייע כמובן באנשי מקצוע.
מ. כהו
משפטן טוב לא עושה זאת.
היו"ר א. לין
משפטן שהוא עורך פטנטים אינו מסתייע באנשי

מקצוע? למשל אם הוא רושם פטנט בתחום הרפואה?
מ. כהן
הממציא הוא איש המקצוע.
היו"ר א. לין
אם מדובר על אדם שאיננו משפטן והוא עורך את

הפטנט, הוא מסתייע במשפטן?
מ. כהן
לא. הוא אמור להיות מיומן לדברים האלה. זה

מקצוע מוגדר.

היו"ו א. לין-. אם מהנדס אזרחי, לדוגמה, יהיה מוסמך להיות עורך

פטנטים ואין לו השכלה משפטית, הוא צריך

מרכיבים שישלימו משהו בתחום המשפטי?
מ. כהן
הוא לא יהיה עורך פטנטים אלא אם כן תהיה לו

ההשכלה הזאת.
היו"ר א. לין
מאין תהיה לו אותה?
מ. כהן
על-פי החוק הוא חייב במשך שנתיים לפחות לעבוד

במשרד מוכר ולאחר מכן לעמוד בבחינות.
היו"ר א. לין
מר לסרי , האם יש לך מה להוסיף?
מ. לסרי
אין לי מה להוסיף כיוון שחברי אמרו את העיקר,

אלא אם כך תישאל שאלה שתדרוש הבהרה.
היו"ר א.לין
רשות הדיבור לד"ר כהן.
מ. כהו
היום זווקה התחומים המאד דינמיים הם .

ביוטכנולוגיה. רוקחות ומדעי מחשב, וכאשר חוקקו

את החוק הזה לא צפו . אז סבון שהכימאים והפיזיקאיים "יכסו" את כל

הנושא.
היו"ר א. לין
אתם מבקשים, בעצם, שהחוק יצעד עם הטכנולוגיה.

נעבור אם כן לקריאת סעיפל החרק: "חוק הפטנטים

(תיקון), התשמ''ט-1939 תיקון סעיף 142 1. כסעיף 142 לחוק הפטנטים,

התשכ"ז-1967 (להלן - החוק העיקרי) - (1) האמור בסעיף יסומן (א) ובו,

במקום פיסקה (2), יבוא.-. "(2:) מל שהתקיים נו אחד מאלה-. (א) הוא רשום

כמהנדס בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי חוק המהנדסים והאדריכלים,

התשי"ח-1958;".

האם יש הערות?
מ. וירשובסקי
זאת אומרת שכל מהנדס ללא יוצא-מן-הכלל יכול

לה'-ות עורך פטנטים.
מ. כהן
זה גם היה המצב קודם לכן.
היו"ר א. לין
"(ב) הוא סיים מוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק

המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח -1958, באחד

המקצועות המפורטים בתוספת;".
בתוספת כתוב
כימיה; פיסיקה? ביולוגיה ורוקחות.

האם יש הערות בקשר למספר המקצועות?
מ. כהן
כאן הכוונה היא להוסיף את - - -
מ. וירשובסקי
אני מבקש לשאול שאלה ששאלתי אותה בזמן הקריאה
הראשונה
אני סבור שאחד מהתחומים שיש בהם תירם

התפתחות דינמית מאד הוא גנטיקה - - -
מ. כהן
הוא שייך לתחום הביולוגיה. הנושא הזה "מכוסה".
היו"ר א. לין
יש מקצועות נוספים שאתם רוצים להוסיף לרשימה?
א. זיסבלט
כן-, א. הנדסה. ב. מדעי המחשב.
היו"ר א. לין
מדעי המחשב נחשב למקצוע שמחייב לימודי השכלה

גבוהה? מקבלים לגבי- תארים?
מ. כהו
כן. בדרד כלל מדובר על תואר שני כיוון שמי

שלומד מדעי- המחשב כבר קיבל תואר ראשון במתמטיקה.
היו"ר א. לין
מוצע, בנוסף לארבעת המקצועות המפורטים בתוספת,

להוסיף עוד שני מקצועות; מדעי המחשב והנדסה.

מה דעתך על-כך חבר-הכנסת רובינשטיין?
א. רובינשטיין
עלי להודות כי אינני מתמצא בנושא הזה.
הי ו "ו א. ליו
אה.ה רוצה להוסיף מקצוע?
הלו"ו א. לין
איו לי שום רעיון כזה.
מ. וירשובסקי
סעיף (א) כולל רק מהנדסים - - -
מ. כהן
כאן יש חלופות; יכול להיות שמישהו מהנדס

אבל משום מה הוא איננו רשום בפנקס כיוון שהוא לא

שילם את האגרה, לדוגמה, או מש--בה אחרת כלשהי. זאת לא צריכה להיות

עילה כדי לפסול אותו מלהיות עורך פטנטים.
היו"ר א. לין
רשות הדיבור לחבר-הכנסת ראובן ריבלין.
ר. ר י בלין
עלי להודות כי אני בור ועם-הארץ בכל מה שנוגע

למדעי הטבע אבל אני רוצה לשאול: היכן הסמכות של

המשפטן, של עורן-דין, לרשום פטנטים?
מ. כהן
זה כתוב בחוק עצמו שהוא לא גורע מזכותו של עורך-

דין. ראה סעיף 154ב.
ר. ריבלין
החוק הזה טכני - - -
היו"ר א. לין
הוא לא כל-כך טכני.

יש בהצעה סעיף שנותן סמכות לשר המשפטים, באישור

רעדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להוסיף מקצועות לתוספת.

חברי הוועדה, האם אתם רוצים להוסיף מקצוע?
מ. ו ירשובסקי
אין לי מה להוסיף.
היו"ר א. לין
מה בקשר רופא? מה דעתך חבר-הכנסת רובינשטיין?
א. רובינשטיין
אני לא הייתי מוסיף אותו לתוספת. אם שר

המשפטיים ימצא לנכון יביא זאת בפנינו.
היו"ר א. לין
ר רפא יכול להמציא המצאה - - -
מ. כהן
כל אחד יכול להמציא משהו: אפילו עובדת הנקיון.
היו"ר א. לין
אבל הוא נחשב מקצוען בתחום שלו. תחום המיכשור

הרפואי נחשב לאחד התחומים המתפתחים בישראל. מל

ירשום פטנט בתחום הלה?
מ. כה ן
מהנדס.
ר. ריבלין
אם תאפשר לחם להיות רושמי פטנטים, כל הרופאים

יעברו להיות רושמי פטנטים.
הי ו"ר א. לין
לא כולם, אל תדאג, כמו שלא כל עורכי-הדי ן הם

רושמי פטנטים.

אם כו אנחנו- מאסרים אח התוספת לסעיף 142 כתוספת

שני. המקצועות שהוצעו, יחד עם סעיף קטן (ב). אני עובר לסעיף קטן (ג).

"(ג) הוא סיים בחוץ-לארץ את אחד המקצרערת

המפורטים בתוספת במוסד להשכלה גבוהה או מוסד טכני גבוה שאישר לעניין זה

שר המשפטים, לאחר התייעצות במועצה להשכלה גבוהה.".

חבר- הכנסת רובינשטיין, האם יש לך הערה לסעיף

הזה?
א. רובינשטיין
לא.
א. זיסבלט
אנחנו מבקשים תיקון נוסח. השר, בקריאה הראשונה,

גללה שאין מסיימים מקצוע אלא מסיימים לימודים.

כיוון שכך אנחנו מבקשים שבמקום מה שכתוב היום יהיה כתוב: "הוא סיים

בחוץ-לארץ את אחד המקצועות המפורטים בתוספת במוסד להשכלה גבוהה או מוסד

טכני גבוה שאישר לעניין זה שר המשפטים, לאחר התייעצות במועצה להשכלה

גבוהה" באחד המקצועות המפורטים בתוספת.

אם הי ושב-ראש יבקש, אני אוכל להמציא לו מכתב

מהשר. בעניין הזה.
מ. וירשובסקי
. אני הייתי כותב: הוא השלים את לימודיו.
א. זיסבלט
עד היום היה מדובר על: סיים מוסד.

מ. כהן; יש הבדל בין סיים ובין השלים. השלים זאת אומרת

שהוא השלים את לימודיו, אכל סיים, פירושו שהוא

גם עמד בבחינות.
מ. וירשובסקי
לי זה לא משנה: מבחינתי זה משחק מלים.
היו"ר א. לין
בסעיף (יג) כתוב: "הוא סיים בחוץ-לארץ את אחד

המקצועות...". לא מסיימים מקצוע אלא מסיימים

לימודים.

סיים בחוץ-לארץ את לימודיו באחד המקצועות

המפורטים, וכו'.
צריך להיות כתוב
סיים במוסד להשכלה גבוהה

בחוץ-לארץ את אחד המקצועות המפורטים בתוספת, וכוי.
א. זיסבלט
זאת אומרת שהמלים: אחד המקצועות המפורטים

בתוספת, תבואנה בסוף.
הי ו "ו א. לין
הוא סיים מוסד להשכלה גבוהה או מוסד טכני גבוה

שאישר לעניין זה שר המשפטים, בחוץ-לארץ - - -
א. זיסבלט
הוא סיים בחוץ-לארץ, וכו'.
היו"ר א. לין
בסדר. אני עובר לסעיף קטן (2): "אחרי סעיף קטן

(א) יבוא: "(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה,

חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות התוספת.".
א ? זיסבלט
אני זוכר- את ההערה של חבר-הכנסת וירשובסקי

כפי שהיא הושמעה בקריאה הראשונה.
הי ו"ו א. לין
אני מקבל את הערתו של חבר הכנסת וירשובסקי.
מ. כהו
גם אני מקבל את ההערה.
היו"ר א. לין
אם ירצו להוריד מקצוע, הדבר ידרוש שינוי החוק.

הוא לא יתקבל בהחלטה של הוועדה.
מ. וירשובסקי
אם ר וצים להוסיף מקצוע - זה משהו אחר.
א. זיסבלט
להוסיף מקצועות נוספים לתוספת?
היו"ר א. לין
לא להוסיף מקצועות נוספים. להוסיף מקצועות

לתוספת.
מ. כהן
הכוונה היא לא לגרוע: רק להוסיף.
היו"ר א. לין
האם יש עוד הערות להצעת החוק הזאת?
מ. ו ירשובסקי
אני תמיד פוחד מכר שכאשר מתקנים חוק תיקון

דחוף, את הדברים ההשובים באמת - מושכים. היה

כדאי שאם מדובר על חוק שמצריך תיקונים, לסיים כבר באותה הזדמנות אה כל

העבודה.
מ. כהן
התיקון הזה דחוף מאד.
מ. וירשובסקי
אני לא מתנגד לו אלא מציין שכל פעם מביאים

בפנינו משהו דחוף מאד ובינתיים הדברים האחרים

נמשכים.
היו"ר א. לין
בהעדר הערות נוספות אני מבקש להודות לחבר-הכנסת

מרדכי וירשובסקי שבפתח הישיבה הקודמת העלה שאלה

עקרונית בעלת-חשיבות רצינית מאד. בהקשר הזה של הדברים אני יכול להוסיף

ולומר שטוב שיוזמות כאלה באות מצד חברי הוועדה.
הדברים ברורים; החוק איננו מורכב
מגמתו

חיוביות ואנחנו נשמח לאשר אותו. אני מודה לכולכם.

קוד המקור של הנתונים