ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 31/07/1989

הוספת פרטים בתעודת הזהות על רקע החלטת בג"צ

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 60

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום בי. כ"ח בתמוז התשמ"ט. 31 ביולי 1989. 13:00
נכחו: חברי הועדה
א' לין - ה י 1 "ר

אי אבוחצירא

ש' אלוני

א' דיין

יצחק לוי

ח' מ י ר ו ם

י י עזרן

א' רובינשטיין

ר' ריבלין
מ ו ז מ נ ים
שר הפנ ים א י דרע י

היועץ המשפטי לממשלה י' חריש

די אפרתי - משרד הפנים, ראש מינהל האוכלוסין

ד' מילגרום - יי " לשכת השר

י' שווינגר - " " עוזר השר

א י שפט - יי " היועץ המשפטי
מזכירת הועדה
די ואג
יועצת משפטית
ר' מלחי
קצרנית
א' אשמן

סדר הי ום; הוספת פרטים בתעודח הזהות על רקע החלטת בג"צ



הוספת פרטים בתעודת הזהות על רקע החלטת בג"צ
היו"ר א' לין
רבותי, אני פותח את ישיבת הועדה. אנתנו מקיימים היום ישיבה נוספת
לדיון בנושא
הוספת פרטים בתעודת הזהות על רקע התלטת בג"צ, על פי יוזמה של

תבר-הכנסת דוד ליבאי שהצטרפו אליה מספר חברי ועדה. אני אמרתי שאשקול את

הענין לאור דיונים בנושא זה במליאה וגם לאחר בדיקה נוספת. במהלך הבדיקה

הנוספת שעשיתי, לאתר עיון בסעיפי החוק ובהתייעצות עם היועצת המשפטית

לועדה, השתכנעתי שכל שינוי שנעשה ברישום פרטים או תוספות לתעודת הזהות

מחייבים אישור ועדת החוקה חוק ומשפט, ושכל דרך הוספת דברים לתעודת זהות

תהיה בה פגיעה בהוראות חוק מרשם האוכלוסין, ואם לא בהוראות - בוודאי

בכוונת המחוקק.

הסעיפים הרלוונטיים לענין זה הם סעיף 25, שקובע כי "תעודת זהות תכיל

את פרטי הרישום שיקבע שר הפנים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת

ופרטים נוספים שייקבעו ויאושרו כאמור", וסעיף 27 שקובע: "לא יירשם דבר

בתעודת זהות אלא על פי הוראה שבחוק או בתקנות שהותקנו על ידי שר הפנים".

ובסעיף 47(ב) לחוק מרשם האוכלוסין נאמר: "תקנות לפי חוק זה, למעט תקנות

לפי הסעיפים 6 או 7, טעונות אישור ועדת החוקה תוק ומשפט של הכנסת".

נוכח הוראות אלה הגעתי למסקנה ששינויים בתעודת הזהות, תוספת כלשהי,

מחייבים אישור ועדת החוקה חוק ומשפט.

אני רוצה להדגיש שהדיון היום לא נועד לפרוש את היריעה הרחבה של

הנושא, גם משום שהזמן קצר וגם משום שאנחנו יודעים שהנושא נמצא בתהליך

חיפוש פתרון, בדיון שהיה אתמול בממשלה ובהתערבות היועץ המשפטי לממשלה.

אני רוצה להביע דעה אישית. אני חושב שהכיוון בו הלך שר הפנים, חיפוש

פתרון שלא יגרום משבר בממשלה הוא הכיוון הנכון, הבעיה אינה כזאת שאי אפשר

למצוא לה פתרון ותיקון במסגרת החוק. אפשר למצוא פתרון ותיקון. הועדה שלנו

צריכה לבדוק אם שינויים אלה מחייבים אישור הועדה, ואם השינויים תואמים את

עקרונות החוק והמשפט המקובלים עלינו. זו המסגרת לדיון הקצר שנקיים היום.

נשמע קודם שאלות חברי הכנסת, ולאחר מכן נשמע דברי שר הפנים והיועץ

המשפטי לממשלה.
שי אלוני
תיקון החוק שהתקבל ב-1968 קובע שאמנם במרשם צריך לרשום את הלאום, אבל

אין שום חובה לרשום זאת בתעודת הזהות. כלומר, לא הרי הרשום במרשם כהרי

הרשום בתעודת הזהות.

סעיף 3 לתוק המרשם אומר במפורש שפרטים מסוימים, אותם פרטים שנוגעים

לחוקי נישואים וגירושים, המרשם הזה איננו ראיה לכאורה, הרי שבשלב זה, אם

אינך רוצה להכנס לכל מכלול הבעיות שיחייב חקיקה משולבת, יש לנו דרך ראשונה

להקל: אין צורך לרשום בתעודה סעיף שאיננו ראיה לכאורה לשום דבר.
שר הפנ ים א' דרעי
נכון.
ש' אלוני
אם אנחנו קוראים סעיף 3 ואת סעיף 25, לחוק, ואם אנחנו יודעים גם

מהפסיקה, וגם מהדיונים בכנסת שהתעודה נוצרה כדי לזהות אדם, הרי במקום כרשום

בתעודה פיסקה שאיננה ראיה לכאורה, ולציין לידה שהיא איננה ראיה לכאורה, אם

בדרך התיוב או בדרך השלילה אין נפקא מינה, מוטב שלא תהיה רשומה. באי רישום

אין כדי להטעות שמשום שהיא איננה ראיה לכאורה



בכל הנוגע כבתי הדין הרבניים, הם חוקרים ודורשים ובודקים, לשיטתם.

ראשית, הם דורשים הבאת עדים. שנית, מי שמכיר מר, נעשה במשרד הדתות וברבנות

יודע שיש היום שם מיחשוב יעיל ביותר, כולל רשימות של רבנים מחוץ לארץ, גם

לעניו גיור, גם לענין נישואים, גם לענין הכרה בקהילות. לפני זמן מה

טיפלתי במקרה של אשה שגוירה לפני 31 שנה וחיה חיים יהודיים מלאים, אבל את

בתה בת ה-21 פסלו לנישואים מפני שלא הכירו ברב שגייר את האם.

אני מציעה שלפני שנכנס לדיון הרחב, אם יסכים השר - הנוהג הוא שהשר

מביא לאישור הועדה - למתוק את הפריט לאום ולמחוק את התוספת שהציע השר.

יש לי הצעה נוספת. אם זה יכביד, ההצעה הנוספת שלי נופלת. אם זה לא

יכביד, אני ממליצה מאד במקום לאום לרשום אזרתות. יש התלטה משנת 1981

שבתעודת הזהות תרשם אזרתות, וכותבים אותה בספת. בכל תברה האזרתות היא סמל

לריבונות. אנחנו עם ישראל, ארץ ישראל, מורשת ישראל, בת ישראל, תורת ישראל.

סוף סוף זכה עם ישראל בריבונות. מה ביני ובין יהודי בכל מקום בעולם? ההבדל

הוא באזרתות הישראלית.

אנתנו יכולים לתקן היום, לעשות מה שנקרא אלגנציה יוריס: לא לכתוב דבר

שהוא לכאורה לא מקובל ולציין זאת לידו, וגם להוסיף אזרתות שהיא סמל לאומי

שמאחד את כולנו.
ה י ו"ר א' לין
אני רוצה להבהיר שמסגרת הדיון היום היא לא רתבה, זה לא דיון על

המשמעויות הרתבות ועל תיקונים בחקיקה שאנתנ ו רוצים אולי להציע וכוי וכוי.

לא זו מסגרת הדיון היום. מסגרת הדיון היום היא ארבעים ותמש דקות, ובזמן זה

אנתנו רוצים להשיג שתי מטרות: 1. לברר אם שינויים כלשהם בתעודת הזהות

טעונים אישור ועדת התוקה חוק ומשפט; 2. רצינו שגם שר הפנים וגם היועץ

המשפטי לממשלה יתרשמו מדעותיהם של חברי הועדה, כי אנתנו מעונינים בשיתוף

פעולה במציאת הפתרונות הנכונים. לא מעבר לזה.

ו
שר הפנ ים א י דרעי
לא הספקתי לקרוא היום את העתונים, אבל מישהו הסב את תשומת לבי ובדרך

מן המשרד לכאן ראיתי בעתון תמונה שונה לגמרי ממה שהיה אתמול בממשלה ומן

ההצעות שהצעתי. הבהרת הדברים יכולה לחסוך שאלות רבות.
ה י ו"ר א' לין
חברי הועדה ביקשו קודם לשאול שאלות ולהתבטא, ואחר כך לשמוע תשובות,

עכשיו יש הצעה אחרת. אם אתם רוצים, נשמע קודם דיוות.
אי אבוחצירא
הבנתי מדברי היושב ראש, ששינויים בתעודת הזהות טעונים אישור הועדה.

רציתי לשאול את היועץ המשפטי לממשלה מה דינן של כל אותן תעודות זהות

שהוצאו לפני שניתן אישור הועדה.
ד י ליבאי
בסוף ה"ישיבה בשבוע שעבר ביקשתי לקיים דיון בועדה, חשבתי שלא נעלה כאן

לדיון את השאלות הנכבדות מיהו יהודי ולא נעסוק כאן בסוגיות של הפרדת הדת

והמדינה, לא נבוא כאן לשנות סדרי בראשית, אלא נצטמצם בדיון, ברות הדברים

שאמר היושב ראש בפתיחת הישיבה, בשאלות הקונקרטיות.

השר ראה לענות על קושי שעמד בפניו בהכנסת שינויים מסוימים בתעודת

הזהות. כך פורסם. ענין אתד הוא ענין תתימת השר, או מי שיחתום או לא יתתום

בתעודה. ענין שני הוא הוספת פיתקית. אמרתי שנראה לי כי מן הראוי לשמוע



הסבר מסי ההשר וחוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה לפני שניתן דעתנו על הנושא.
לעיני עמדה שאלה אחת
האם שר הפנים - כל שר , זה לא ענין אישי - רשאי

להכניס ולהוציא מתעודת הזהות דברים בהתאם לשיקול דעתו, בגבולות מסוימים,

או אם כל שינוי חייב לעבור בועדה הזאת.
ה י ו"ר א' לין
אדונ י שר הפנ ים, בבקשה.
שר הפנ ים א י דרעי
אדוני היושב ראש, אעמוד קודם כל על הצעדים שנקטנו בתחילת השבוע,

והצעדים שאנחנו עומדים לנקוט לאור הסיכומים עם היועץ המשפטי לממשלה

והדיווח שמסרתי אתמול בממשלה. אני לא רוצה לחזור על כל הדברים שהיו עקב

התלטת בג"צ,, הם בוודאי ידועים, היה גם דיון בכנסת בנושא זה .

אני רוצה קודם כל להבהיר מספר נקודות. החתימות של שר הפנים ופקיד

הרישום שהיו בתעודת הזהות כל השנים. לא היו לא על פי אישור של ועדת החוקה

חוק ומשפט ולא על פי תקנות, שר הפנים ופקיד הרישום חתמו, אני לא יודע מה

היו השיקולים להכניס חתימות אלה בתעודות הזהות, כבוד או שיקולים אתרים, זה

לא משנה. ברור שזה מכובד לחתום בתעודה. כבר לפני שלוש שנים, כשהשר פרק

התפטר מתפקידו כשר הפנים, שר הפנים הפסיק לחתום. ראש הממשלה היה שר הפנים,

והוא לא חתם. נשארה חתימה של פקיד רישום. כשאני התמניתי שר הפנים, לא

חתמתי על תעודות. כלומר, בשלוש השנים האחרונות היתה חתימה רק של פקיד

רישום. אמנם היה מקום פנוי לחתימת שר הפנים, אבל לא היתה חתימה.

לדעתי, הפה שאסר הוא הפה שמתיר. אותו שר שהתליט להכניס חתימות בתעודת

הזהות הוא שיכול גם לבטל את החתימות. אני לא רוצה להכנס לשיקולים. נשאלו

שאלות, אמרו מאי נפקא מינה, כן אחריות, לא אחריות. זה לא משנה, אני החלטתי

שנות לי יותר שלא יהיו חתימות בתעודת הזהות, לא תחימה של השר ולא של פקיד

הרישום. אם ישאלו אותי לנימוקים, אני מוכן להסביר. אבל אני חושב שזה לא

רלוונטי היום.. אני חושב שלאור פסקי הדין של בית המשפט, שהבהירו את המצב

החוקי של תעודת הזהות, עדיף שתעודת הזהות תהיה ככל התעודות במדינת ישראל

שאין בהן חח ימה.
י' עזרן
ויתרו גם על חתימת נגיד בנק ישראל על שטר של מאה שקלים.
שר הפנים א י דרעי
הפחקית. אמרתי מראש, וגם מעל בימת הכנסת, שהפיתקית היא פתרון זמני

מאד. אילו יכולנו להדפיס תעודות זהות ביום אחד, היינו כותבים את זה בגוף

התעודה, בצורה הרבה יותר מכובדת. ברור שהוספת פיתקית היא לא פתרון יפה..

אילו היינו כותבים את הדברים בגוף התעודה, ברור לי שחלקן הגדול של ההערות

לא היו נשמעות. עשיתי מה שעשיתי מפני שחשבתי שאם נעשה את הדברים מייד,

נחסוך הרבה בעיות אחרות.

הבעתי גם את דעתי שהרבה יותר לבטל את סעיף הלאום בתעודת הזהות, כי

אין טעם מצד אתד לכתוב לאום יהודי, ומצד שני לכתוב שהרישום לא מהווה ראיה:.

אבל בשביל לבטל את רישום הלאום אני צריך לפחות אישור של ועדת החוקה מולן

ומשפט. אני.גם חושב שלבטל רישום הלאום בלי לעשות את ההשלמות האחרות בחוק,

חוק השבות ותוק האזרתות, כאילו עשינו רק רבע מן המלאכה. כדאי לעשות את

המלאכה כולה, כמו שחבר הכנסח בגין מציע. לענין זה צריך ללכת למליאת הכנסת,

ומי יודע כמה חודשים יימשך התהליך. לכן עשינו את הצעד של הוספת פיתקית.

יושבים כאן משפטנים. אני לא ראיתי בזה סתירה לחוק. יכול להיות שלא

ניסחנו את זה נכון, ומיד אגיד מה אנחנו עושים עכשיו. אמרתי אתמול בממשלה

שגם המילה "אפילו", שלכאורה אין מקומה בדבר הזה ואיננה נזכרת בחוק, מופיעה
בפסק דין של השופט חיים כהן והשופט לנדוי בענין שליט
ובמיוחד לגבי רישום

הדת והלאום, ערכו קרוב לאפס, כי הרי לפי סעיף 3 של החוק הרישום של פריטים

אלה איננו אפילו ראיה לכאורה לנכונות פרטי הרישום. אני נתלה כאן באילנות

גדולים ממני. לא לחינם אנשי משרד הפנים הציעו את הנוסח הזה עם "אפילו".

אבל אני מסכים, זה אמנם צורם.

עוד בשבוע שעבר עמדתי בקשר עם היועץ המשפטי לממשלה ועם שר המשפטים,

דנו בענ ין הזה והחלטנו ללכת בכיוון אחר לגמרי; לצטט את התוק באופן חיובי.

הנוסח שהיועץ המשפטי הציע לממשלה הוא על דעתנו, והוא בוודאי יקרא אותו

לפנ י הועדה.

בישיבת הממשלה אחמוח אמר היועץ המשפטי לממשלה שנראה לו שגם הנוסח

שלי, שהוא פרשנות של החוק, לא צריך אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט. כך

היתה גם חוות הדעת המשפטית של היועץ המשפטי למשרד הפנים. אבל גם המקטרגים

בישיבת הממשלה, שרים, משפטנים, שאמרו שלדעתם פרשנות החוק היא לא ציטוט

החוק ולכן צריך אישור ועדת החוקה חוק ומשפט, מרגע שאמרתי להם את הנוסח

שאנחנו חושבים לכתוב, לכולי עלמא ברור היה שזאת לא תוספת, זה ציטוט החוק,

ולכן אין צורר באישור. היועץ המשפטי הביא הרבה ראיות מדברים שנכנסו בגוף

התעודה במהלר השנים, דברים סידוריים ומינהליים, שלא הובאו לאישור ועדת

החוקה חוק ומשפט. בחוק לא כתוב שלא יוספו דברים, כתוב "לא יירשם דבר", ויש

הבדל, רישום מתכוון לפריטי רישום. אבל אנחנו לא מוסיפים שום פריטי רישום,

אנחנ ו מצטטים את החוק.

שמחתי לשמוע מאנשי משרד הפנים שתור יומיים או לכל היותר תוך שלושה

ימים יהיו התעודות החדשות. מי שיש לו תעודה בכרטיס פלסטיק, יוכל לראות

שבאמצע התעודה יש שורה ריקה. כנראה שפעם הופיע כאן סעיף דת, שבוטל. הרישום

יועלה כלפי מעלה, תישאר שורה ריקה למטה, ובה יופיע הנוסח: לפי סעיף 3 לחוק

מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, יהיו פרטי הרישום שבתעודה זו, למעט רישום

הלאום, המצב האישי ושם בן הזוג, ראיה לכאורה לנכונותם. כפי שכתוב בחוק.
היועץ המשפטי לממשלה י' חריש
רבותי, לעניוח דעתי, גריעה מפרטי הרישום שבתעודת הזעות, ויהיה זה כל

פרט שייגרע, מצריך כמובן אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מצריך

תקנות של שר הפנים, וממילא זה צריך לבוא באופן מסודר על ידי הצעת תקנות של

השר לפני ועדת החוקה חוק ומשפט. לכשחוכשר לכך השעה, או כשהדור יכשר לכך,

אני פוחדשזו שאלה לא של שעה ולא של שנה, לכשיוכשר הדור לכך יתכן מאד שיביא

השר הצעה לענין גריעת הלאום.

לעת עתה, לפי התקנות המחייבות, תקנות מרשם האוכלוסין (רישומים בתעודת
זהות), תש"ל-1970, יש חובה מנדטורית
תעודת זהות תכיל פרטי רישום אלה של

בעל התעודה וכל שינוי בהם,. פיסקה 5 ~ הלאום. לכן רישום הלאום הוא מחוייב

החוק והתקנות כיום.

עכשיו לענין הפיתקית. פיתקית או הדפסה בגוף התעודה, בין באותיות

קידוש לבנה ובין באותיות טל ומטר, זו שאלה אסתטית גרידא ולא שאלה משפטית.

השאלה היא אם מבחינה תוכנית מותר היה לשר הפנים להביא את המסר שלו, בין

שהוא ערוך כך בין שהוא ערוך בצורה אחרת, בגוף התעודה. לעניות דעתי,

התשובה לשתי השאלות היא חיובית.

לגבי הפיתקית כלשונה, כבר אמרנו שהניסוח לא היה הולם בל צורכו, ולכן

שר הפנים מייד - אמרתי זאת אתמול לשבחו ואני חוזר ואומר לשבחו, לא צריןל

היה הרבה דין ודברים אתו - הוא מייד הסכים שהמילה "אפילו", למרות שזכרה בא

בפסקי דין, באמרות של שופטים, ויש אפילו אמירה תריפה מזו שצוטטה, כך מעירה
לי גב' רחל מלחי
קרוב לאפס. עם כל הכבוד לאמירה שבפסקי הדין, אני מעז

להב יע גם דעה אחרח.
ש' אלוני
תכך לבית הדין הרבני ותראה איך הם מתייחסים כזה.
היועץ המשפטי לממשלה י' חריש
לא חשוב איך הם מתייחסים לזה. זה ערוך לא רק נשבית בית הדין הרבני,

זה ערוך בשביל כולי עלמא.

אנחנו מבחינים שלושה סוגי ראיות. שנים מהם הם ענין משפטי מובהק, אחד

יכול אולי גם לשמש לתכלית מעשית, בבחינת הלכה למעשה. יש ראיה חלוטה שאין

אחריה ולא כלום. כמו שיש חוקה חלוטה ויש חזקה שאפשר להפריכה. חזקה היא פרי

ניסיון החיים; חזקה, אין אדם מעז פניו בפני בעל חובו; חזקה, אין אדם

תובע אלא אם כן יש לו עליו. יש המון המון חזקוח. זה בא מניסיון החיים.

ראיה היא דבר שצריך להביא. ובכן, יש לנו ראיה חלוטה, יש ראיה לכאורה, ויש

ראיה סתם.

סעיף 3 לחוק מרשם האוכלוסין אומר שכל הפריטים יהיו ראיה לכאורה, למעט
ארבעה פריטים
שלושה מהם רשומים בחעודח הזהות, אחד מהם רשום רק בכרטיס

שבמרשם.

מה פירוש הדבר שפריטים אלה אינם בגדר ראיה לכאורה? נניח שזה לא היה

כתוב, נכנסים לרבנות בחור ובח זוגו, באים יד ביד ורוצים להרשם לנישואין.

הבחור אומר: אני יהודי. הפקיד אומר לו: לא. אז הוא אומר לו: זו ראיה

לכאורה. מה פירוש הדבר? שכל הרוצה לסחור, צריך להכבד ולהמציא ראיה שכנגד.

זה מגולל את החובה לנסות לסתור.

ובכן. פריט רישום זה איננו ראיה לכאורה. אבל זה עדיין לא כפי שאמרו
בנוסח הראשון
אפילו לא ראיה לכאורה. משל ראיה לכאורה זה איזה מין דבר שגם

הוא אפסי, אבל זה אפילו לא זה. לא כך. זאת ראיה לכל תכליח מעשית שהתעודה

הזאת משמשת ו שלשמה התקינו אותה. עדיין זו ראיה. לכן אין מקום להגיד: אל

תכתוב אותי ואל תמחק אותי. מה כתבת לאום ואחרי כן אתה מוחק אותו. לא כך.

עדיין זו ראיה.

אמרתי זאת בקצרה רק כדי להניח אח הדעח שלא מתעתעים בציבור, כותבים

ואומרים שזאת לא ראיה. נכון, זאת לא ראיה לכאורה.
הי ור א' לין
מרכז הכובד בדיון שלנו הוא בשאלה מהם השינויים בתעודת הזהות הטעונים

אישור ועדח החוקה חוק ומשפט, נוכח האמור בסעיף 27 לחוק מרשם האוכלוסין;

"לא יירשם דבר בתעודת הזהות אלא על פי חוראה שבחוק או בתקנות שהותקנו על

ידי שר הפנים".
היועץ המשפטי לממשלה יי חריש
לפי הפירוש שאני גורס כמעט באורח מוחלט. אבל אני אומר לעניות דעתי,

לכאורה, עד שבית משפט יאמר אחרת, סעיף 27 אומר "לא יירשם דבר בתעודת

הזהוחיי, לא נאמר בחוק שלא ייכלל, לא שלא ייאמר, כחוב "לא יירשם". בחוק

כולו מסעיף לסעיף, כשאנחנו בוחנים אח הוראות החוק נמצא שיש כאן ענין עם

הליכי רישום. מי הרושם? פקיד המרשם, לא המנפיק של התעודה. פקיד המרשם רושם

דבר הנ וגעי לפלוני נושא התעודה. הוא הרושם, וזה בדיוק מה שהחוק אומר: לא

יירשם דבר שאיננו כלול בחוק ובתקנות. שלא יבוא מאן דהוא וירשום שהוא

משתייר להסתדרות הציונית או כל פרט כיוצא בזה שנוגע לאדם. אין לרשום אלא

מה שנאמר שי ירשם.
היו"ר א' לין
מה ההבדל בין יירשם ובין ייכלל? אם הכנסת נוסח מסוים בתעודת הזהות,

זה לא רישום של דבר בחעודח הזחוח?
היועץ המשפטי לממשלה י' תריעו
לא גם מלכתחילה, כמו בכל חתום ותחום, כמו שבמשרד האוצר מנפיקים

טפסים של מס שבח, מס הכנסה וכו', יש מי שנושא באחריות להנפקת הטופס. מאז

ומתמיד שר הפנים היה מופקד על הנפקח תעודות זהות. והנה עמד שר הפנים

הראשון, ואחריו הלכו אחרים, ורצה להכליל חתימתו על גבי תעודות הזהות. ולא

נתקררה דעחו עד שלנשואי פנים הוא גם חתם אישית ולא בפכסימיליה. עד שאנחנו

תוהים מדוע שר הפנים הקודם השר פרק הוציא שמו מהתעודה, אולי נשאל את עצמנו

מי שם את שר הפנים להכניס את תתימחו ואת תתימת הפקיד וכל כיוצא בזה.

והנה אנחנו רואים בתעודות הקודמות, אני עדיין מחזיק בתעודה כזאת,

כתובה שם מגילה שלמה לתשומת לבו של בעל תעודת הזהות, הוראות החוק: בעל

תעודת זהות זו רשאי להשתמש בה כאמצעי זיהוי בלבד - מנין זה לקוח? אינני
יודע. ועוד כתוב בעמוד הראשון בתעודה
המוסר חעודת זהות לאדם אתר בלא

הרשאה חוקיח יואשם בעבירה - הוא כבר קובע שהיועץ המשפטי יגיש אישום. ועוד:

המוצא תעודת זהות של הזולת חייב למסור אותה מייד לתחנת המשטרה או ללשכת

עליה ומרשם;. לא יטביע אדם, פרט לפקיד רישום, חותמת בתעודת הזהות ולא

יציין בה סימן אלא לפי היתר שר הפנים. ועוד שלוש הוראות, שחבל לגזול

מזמנכם בקריאתן.

אני רוצה לסכם. אם לפי פירושו הנכון של החוק, של סעיף 27 ככתבו

וכרוחו, הרי "לא יירשם" פירושו שפקיד המרשם לא ירשום. יצרו נ ומרוס-קלאוזוס

של פרטים שיש להכליל וחייבים להכליל, ואין להוסיף עליו ואין לגרוע ממנו.

אם מישהו מנסה למצוא חיזוק לדבריו בסעיף 25, אני אומר שהוא מחזק

דווקא את גירסתי. וכי מה אומר סעיף 25? הוא אומר; "תעודת זהות תכיל את

פרטי הרישום שיקבע שר הפנים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת". ובכן,

ענין לנו בפרטי רישום. לגבי פרטי הרישום כל צתוספח או גריעה טעונה אישור

הועדה הנכבדה הזאת, ולא יעלה על הדעת לגרוע כקוצו של יוד.

לו גם תניח, ולפי דעתי בשום אופן אי אפשר להניח אחרת, ש"לא יירשם"

מתייחס רק לרישום, אבל אפילו נאמר לא ייכלל בתעודת זהות, נשים נא לב

שכתוב כאן "לא יירשם דבר". יש להבדיל בין פרט ובין דבר. דבר נושא מסר,

"ויהי דבר אלוהים" וכוי. מצינו ראיה, שבתקנות מרשם האוכלוסין כתוב: בתעודת

זהות יירשמו דברים נוספים אלה הנוגעים לבעל התעודה. ומה הם? מספרי זהות של

ילדים, מספר אישי בצהל. נמצא שגם זה מתענין בפרטי רישום.

אבל גם אם תרצה לומר שהפירוש הזה איננו נכון, אני אומר שלפי רות החוק
ממלאת הפיתקית כתיקונה אחר מה שנאמר
"לא יירשם דבר בתעודת זהות אלא על, פי

הוראה שבחוק". מה אומרת הפיתקית? היא אומרת את ההוראה שבחוק, לא רק על.פי

הוראה שבחוק היא אומרת את ההוראה.

1
וזה הנוסח שהצעתי
לפי סעיף 3 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965,

יהיו פרטי הרישום שבתעודה זו. למעט רישום הלאום, המצב האישי ושם בני הזוג,

ראיה לכאורה לנכונותם. זה בדיוק מה שכתוב בסעיף 3, אם כי בצורה מקוצרת.

תודה.
הי ו"ר אי לין
רבותי, אני מציע שאנחנו נצמצם את הדיון לשאלה אחת ויחידה: אם צריך או

לא צריך את אישור הועדה. אני מבקש מאד לא להפליג לנושאים אתרים. אם

יווצר מצב ששר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה בדעה אחת ואנחנו בדעה אחרת, זה

מצב לא בריא ולא נחוץ. לכן אני מבקש להצטמצם בנושא הספציפי.

אני רוצה רק להעיר, לפי דעתי אין הבדל אם הנוסח נרשם בתוך התעודה או

שמצרפים פיתקית. התוכן הוא הקובע. נתייחס לתוכן.
אי אבוחצירא:
יתכן שמשפטית צודק היועץ המשפטי לממשלה שתוספת מסוג זה אינה טעונה

אישור הועדה. אבל אז היא כא יכולה להופיע אלא באותו מקום שבו הופיעו הערות

שונות בתעודות הזהות הראשונות, שצבען היה כחול כהה. אם התוספת הזאת תופיע

במקום שהראה שר הפנים, חושבני שזה כבר תלק חדש בתעודה. ואם כך, מדוע רק

התוספת הזאת? מדוע לא כל אותם סעיפים שהזכיר אותם היועץ המשפטי לממשלה?

אפשר להוסיף עוד קיפול לשלושת או ארבעת הקיפולים שיש היום בתעודת הזהות,

ובקיפול הזה יבואו אותן הערות, כולל הסעיף שקרא היועץ המשפטי לממשלה.

מדוע אני נגד הוספת הסעיף הזה בלבד והבאתו במקום מרכזי בתעודה? כי

מרגע שמופיע הסעיף הזה בלבד ובמקום כזה, ערכה של התעודה. תרצה או לא תרצה,

ערכה כפיסת נייר.

אני מקבל את הפירוש של היועץ המשפטי, הוא הסמכות בענין הזה, אבל אני

מעיר לו שהמקום של התוספת הזאת ואם רק היא לבדה תופיע זה כבר יוצר מצב

שמחייב אישור הועדה, כי אתה מוציא את ההוראה הזאת מבין עשר הוראות אחרות.

זו כבר תוספת שצריך לדון עליה בועדה.
א' רובינשטיין
אני תומך בעמדת שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה, מבחינה משפטית.

מבחינה ציבורית, יש בהתלט מקום לדברים שאמר תבר-הכנסת אבוחצירא על כך

שלוקתים מהוראות החוק רק דבר אתד ומבליטים אותו. אבל לפי הוראות היושב

ראש, אנחנו עוסקים אך ורק בשאלה של סמכות האישור של הועדה. לפי דעתי, זה

נובע גם מדברי היועץ המשפטי לממשלה וגם מדבר אתר לגמרי. אני חושב שלנושאי

עמדות ציבוריות יש סמכות כללית לברור להם הוראות תוק רלוונטיות ולכלול

אותן בתעודות. יש להם סמכות כזאת, והדבר הזה נעשה בצורה שרירותית

וסלקטיבית. אני משוכנע ששינויי הנוסח בתעודת הזהות, מבחינה זו, לא מהבחינה

של השמטת פריטים, לא עברו בעבר אישור ועדת החוקה חוק ומשפט.

לפיכך אני חושב שהתיקון הזה לא טעון אישור ועדה. שאלה אחרת היא אם לא

כדאי לקיים דיון עקרוני בנושא הזה בהזדמנות אתרת.
ד י ליבאי
אדוני היושב ראש, ירידי המלומדים, כשאני מעיין בהוראות החוק, אני ער

לכך שאפשרי פרושו של היועץ המשפטי לממשלה. אבל עם כל הכבוד וההערכה, הוא

לא מקובל עלי. לדעתי התוספות והשינויים מתייבים אישור ועדת החוקה.

החוק מאמץ לו מושג אתד שהוא חוזר עליו - פרטי הרישום. בסעיף 2 תוכלו

למצוא מהם פרטי הרישום. המושג הזה שמוגדר ומפורט בסעיף 2, חוזר בשורה של
סעיפים באותו מינות ובו בלבד
פרטי הרישום. כך בסעיפים 10, 13, 17, 25,

28 ואחרים.

כשאנחנו באים לסעיף שטעון כרגע הבהרה ופרשנות - סעיף 27 - לא חוזר

המחוקק על אותו מושג טכני מוגדר פרטי הרישום, אלא נוקט לשון אתרת, כללית:

"לא יירשם דבר בתעודת זהות אלא..." כשאני קורא את הסעיפים 25, 26

ו- 27 ומשווה את הסעיפים, אני לא יכול למצוא כוונה אתרת אלא שהדבר שבו

אנחנו דנים יחייב אישור הועדה. מדוע? ראו מה אמר המחוקק בסעיף 25:

"תעודת זהות תכיל את פרטי הרישום" -כאן מדבר המחוקק על דבר קבוע, אלה פרטי

הרישום של סעיף 2 - "שיקבע שר הפנים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של

הכנסת". למרות שהמחוקק הגדיר את פרטי הרישום בסעיף 2, אמר שהשר לא חייב.

לכלול הכל בתעודח הזהות, השר יכול לכלול תלק. אבל אם הוא רוצה לכלול חלק,

הוא צריך אישור ועדת התוקה תוק ומשפט של הכנסת. ומה עוד אמר המחוקק בסעיף

25? הוא אמר שאם תעודת זהות תכיל פרטים נוספים, צריך שגם הם "ייקבעו,

ויאושרו כאמור". זאת אומרת, לבד מפרטי היישום יכולים להיות בתעודת הזהות

פרטים נוספים. מי יקבע אם יהיו או לא יהיו? השר באישור ועדת התוקה חוק

ומשפט.



גם כשמדובר בסמכויות נוספות של שר הפנים, לאו דווקא בעניני רישום,

אומר סעיף 26 ששר הפנים רשאי לקבוע בתקנות. ואנחנו יודעים מסעיף אחר שכל

תקנה טעונה אישור הועדה. כמשל, בתקופת תוקפן של תעודות זהות, המועדים

לעדכונן, החלפתן וכו'. שימו לב, כל מה שנעשה בתעודה, אומר החוק שיהיה

באישור ועדת התוקה חוק ומשפט.

ועל כל אלה הוא בא להוסיף את סעיף 27. סעיף 27 הוא לא עוד חזרה על 25

עם פרטי רישום, לשם כך לא צריך היה לחזור, הרי כבר אמר מה שאמר ב-25
קטגורית. אבל בסעיף 27 הוא בא להוסיף
"לא יירשם דבר" זה נאמר באופן

כללי, מובנו שלא יופיע דבר בתעודת הזהות " אלא על פי הוראה שבחוק או

בתקנות שהותקנו על ידי שר הפנים". לפי רעתי, זה דבר ברור. אמר חבר-הכנסח

אמנון רובינשטיין שזה בעצם מה שצריך להיות. לפי דעתי זה כבר כתוב. לא יעלה

על דעתי ששר פלוני או אלמוני על דעתו בלבד יכניס דברים ויוציא דברים

מתעודת הזהות, אפילו סעיפי פרשנות ואפילו ציטוט סעיף חוק.

לכן, עם כל הכבוד ליועץ המשפטי לממשלה ולחברי המשפטנים בממשלה שגרסו

אתרת, כשאני קורא את החוק בעיון לא עולה בדעתי מסקנה משפטית אחרת שתואמת

גם את כוונת המחוקק, והיא שדרוש אישור הועדה.ב

אני כבר מוסיף, אילו באה לפני הועדה הצעת היועץ המשפטי באשר לנוסח,

הייתי מקבל אותו ומאשר אותו כי הנוסח שלו הוא הנכון.אבל לדעתי, זה טעון

אישור בועדה, ולדידי זה ענין עקרוני.

אינני בא להכנס עכשיו לשאלה המענינת שהעלתה חברתי תברת-הכנסת שולמית

אלוני, שהיא כרגע לא במסגרת הדיון.אם השר ירצה להציע השמטה, יכול להיות

שיקבל בועדה הזאת רוב גדול. אבל זה לשיקול דעתו של השר ושיקולים אחרים,

היום אני לא מת י יחס לזה.
ש' אלוני
אם הוא זקוק לועדה בענין זה, אולי יעדיף להשמיט רישום לאום.
ד י ליבאי
לעניות דעתי, הועדה יכולה לקבל שהיא המוסמכת לאשר.
היועץ המשפטי לממשלה י' חריש
ולו מחמת ספק.
ד י ליבאי
ולו מחמת ספק, כפי שמוסיף עכשיו היועץ המשפטי לממשלה. אמרתי , לא

שפרושו בלתי אפשרי, הוא אפשרי, אבל אני לשיטתי ולמקרא החוק נותן פירוש

אחר.
היועץ המשפטי לממשלה י' חריש
אפילו מפנ י כבוד לועדה.
היו"ר א' לין
מאתר שהויכוח הוא משפטי בעיקרו, ביקש היועץ המשפטי להשיב מיד לדבריו

של חבר-הכנסת ליבאי, כדי שהויכוח יהיה פורה. בבקשה.
היועץ המשפטי לממשלה יי חריש
הבינותי יפה את ההשגה של ידידי חבר-הכנסת דוד ליבאי, אבל נדמה כי שיש

כה תשובה ניצתת. ראשית, נכון הדבר שסעיף 27 מפליג כאילו מן הנוסחים שכ

פרטי רישום שננקטו בסעיפים אתרים. אבכ יש כזה טעם. המחוקק רצה למנוע שיבוא

מאן דהוא ויתיימר כרשום דבר כגב י בעכ התעודה. הבה נזכור זאת, נבחין ביין

דברים הנאמרים ככוכי עלמא ובין דברים הנרשמים בתעודה כגב י בעכ התעודה.

המחוקק תשש פן יבו-א פקיד הרישום ויורה היתר כעצמו כרשום כגב י אדם דבר

שאיננו מן הדברים שהוא רוצה ברישומם. הוא כא יבוא ויקבע פריט רישום, איין

תוששים שמא יבוא פקיד רישום ויוסיף עוד סעיף עכ הפריטים. המחוקק תשש מן

ירשום דבר שנוגע כנושא התעודה, לכן אמר שכא יירשם פריט רישום אכא באישור.

החשש היה פן ירשום פקיד הרישום איזו פסלות, ירשום שפלוני תבר באגודה

מסוימת, כדוגמה הבונים החופשיים. זה כא פריט רישום, הוא רושם דבר כגב י

פלוני.

לפי שהצבעתי, בתקנות מרשם האוכלוסין משנת 1970 כבר כתוב שבתעודת זהות

יירשמו דברים נוספים, כא פריטי רישום אלא דברים נוספים, וזה כולל את

המספר האישי בצהכ. זאת הכוונה, וככן כא יכוכ היה המחוקק אפיכו רצה לנקוט

כאן את המונח פריט רישום, כי מי שהתיימר כרשום שכא כדין דבר שכא צריך

כהכככ, הוא כא יצר פריט רישום, הוא רק רשם. בעכ התעודה סובכ או נבנה, הכל

כפי הענין. זאת רצה המחוקק למנוע.
שר הפנ ים ' דרעי
לכאורה מה בכלל הויכוח? יושבים כאן משפטנים בכירים ואומרים שלפחות

מחמת הספק צריך אישור ועדת החוקה חוק ומשפט. נוור שאני צריך להיות ראשון

במעונינים שאחר כך כא יפוכ הענין בבג"צ. אני גם רואה שיש כאן רוב שיסכים

כאשר את הדבר הזה, בניסוח כזה או אתר.

אבכ אם אני מביע עמדת ממשכה,ראשית אני צריך כקבכ דעתו שכ היועץ

המשפטי כממשכה שאומר שאין צורך באישור הועדה. אבכ גם אם היועץ המשפטי אמר

מחמת הספק כקבכ אישור הועדה, אני מפחד מאד מפני שיש הרבה דברים בתעודות

הזהות שכא קיבכו אישור שכ הועדה, ובכל יום אהיה צפוי או לבקשה להחלפת

תעודה או לבג"צ. היות שיש לי גיבוי של היועץ המשפטי לממשלה ועוד משפטנים

אחרים, אבל דעתו של היועץ המשפטי לממשלה היא שמחייבת את הממשלה, ואם הוא

אמר בוודאות שאין צורך באישור הועדה, אני לא רוצה להזקק לאישור. יש מאות

אלפי תעודות זהות אתרות, נתחיל להחליף לכוכם תעודות? אתם יודעים איזה

עומס זה יהיה?

אני לא יודע איך לפתור את זה מבחינה משפטית. אתם משפטנים, אולי תוכלו

להציע דרך שלא תהיה תקדים.
ר י ריבלין
להערכתי אפילו סעיף 27 אינו מותיר ספק. לדעתי, דבריו של היועץ המשפטי

לממשלה מחזקים את דבריו של תבר-הכנסת ליבאי ולא סותרים אותם. אם מדברים על

פריט רישום ועכ דבר, הדבר מוסיף ו ולא גורע מפריט רישום. להערכתי, סעיף 27

קובע במפורש שצריך להביא את הדברים בתקנות ולקבל אישור ועדת החוקה חוק

ומשפט.

אם הממשכה החליטה מה שהחליטה, כאחר שקיבלה ייעוץ מהיועץ המשפטי

כממשכה, הרי אנחנו כועדת כנסת איננו מומתים שנותנים תוות דעת. או שאדוני

השר יתקכ בבג"צ כלשהו שיקרא תיגר עכ הקביעה בתעודת הזהות או לא. זה לשיקול

דעתו. על כל פנים, אנחנו מוכנים למצוא פתרון.

אם יבוא שר הפנים לפנינו וימצא לנכון לקבל אישור לתקנות שיתקין, אולי
כדאי למצוא פתרון מרחיק לכת יותר לגבי הבעיה כולה
ביטול סעיף הלאום. זה

נשאר בצריך עיון.
שר הפנים א' דרעי
לפי החוק, זהו נושא ששר הפנים צריך להביא לפני ועדת החוקה חוק ומשפט.

אבל ומכיוון שהנושא עומד על טדר היום הציבורי, חייבים לשמוע חוות דעת ראש

הממשלה בענין הזה.
י' עזרן
תעודת הזהות היא לא רק מסמך מזהה, היא קודם כל מסמך שדובר אמת. נתאר

לעצמנו שבג"צ היה פוסק לרשום גוי ביהודים. לא יעלה על הדעת, כי זה נגד

החוק. בג"צ לא פסק כך. כאשר בג"צ אומר לא לחטט בכשרות ובסמכות של תעודה

מסוימת, אני לא נכנס עכשיו לפולמוס הזה מסיבה אחת פשוטה, שההשלכות של

הסי פא בפסק הן הבהרה לרישא, שמשרד הפנים הוא משרד של רישום אזרחי גרידא

והו לא. לענין מרשם החושבים יש חוק ברור, ובו 13 סעיפים, והוא אומר שמכאן

עד כאן זה לכאורה, אחר כך מדלג שלושה או ארבעה סעיפים, ואחר כך שוב הרישום

מהווה ראיה. מה בא לומר? שבפריט ים האלה לתעודת הזהות אין זכות ואין

סמכות, אין לה שום תכלית ויעוד להעיד עליהם אפילו לכאורה. אם בא בחור בחור

לרבנות לפתוח תיק, זכותו וחובתו של הרב לבדוק, ואף לא לאשר את יהדותו ולא

להשיא אותו.

שאל ידידי חבר-הכנסת אבוחצירא למה לציין דווקא ענין זה. מפני

שבעקבות הבג"צ תעודת זהות עלולה להטעות. לכן יש לשר הפנים זכות לומר: אל

תטעה ברישום הזה, שהוא רישום אזרתי וחילוני, והוא לא מתיימר לפסוק הלכה

ולהיות שולחן ערוך. מ וכרוז ים להגן על האמת שבתעודת הזהות ולומר שהרישום

הזה הוא אפילו לא ראיה לכאורה. בעקבות הבג"צ תעודת הזהות צריכה לדבר אמת,

וזה מה שעשה שר הפנ ים.

אשר לאישור הועדה, אומרים נוח לו שלא נברא משנברא, הנושא הזה בכלל לא

צריך היה להגיע לועדה, מאחר שהתיקון הזה בא רק לתת תוקף לתעודת הזהות. ואם

בא - נצהיר בועדה שלא היה צורך שיבוא.
א' דיין
מבחינה משפטית נכונה חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, שבענין הזה

לא צריך אישור הועדה. אני סבור שהסעיף שאומר "לא יירשם דבריי מתייחס לכל

מיני אמרות שיכולות להיות בכל מיני פסקי דין, כגון פסקי דין של בתי דין
רבניים, שכותבים
הנ"ל אסור לנישואים לפלונית. המתוקק למנוע דברים כאלה.

אם יש להוסיף בתעודת הזהות מה שכתוב בחוק, הרי צריך לרשום את סעיף 3.

לחוק כלשונו, ולא לכחוב זאת במקום של פרטי הרישום. אם יש הוראות כלליות

למי שמוצא תעודה זאת וכוי, כמו שהזכיר היועץ המשפטי, שם גם המקום להביא את

סעיף 3. אם זה במקום פריטי הרישום, זאת כאילו הוראה מהותית שקשורה

אינהרנטית לפרטי הרישום.

הציבור אינו מבחין ראיה לכאורה, שהיא בעצם ראיה, רק נטל הראיה עבר

לצד השני, היא עדות, צריך רק לסחור אותה, ראיה לכאורה היא לא לא כלום.

הרושם שנוצר בציבור, במיוחד אם יכתבו את הסעיף הזה במקום פרטי הרישום,

כאילו אומרים שהכל באמת לא שווה כלום, כאין וכאפס. מבחינה ציבורית וגם

מבחינה משפטית, יש ערך לכך שההוראה תהיה מדוייקת, בלשון החוק, ותופיע בין

ההוראות הכלל י ות.
ר' מלחי
רק הערה שבאה להוסיף על מחמת הספק, הועדה חמיד פירשה את ההוראה

שאוסרח רישומים בתעודת זהת כהוראה שחלה הן על משרד הפנים והן על כולי

עלמא. היו אישורים לרישומים בתעודת זהות לצורך בחירות להסתדרות המורים

ודברים אתרים. אם מפרשים את האיסור בצורה המצומצמת, צריך לדעת שיש לזה

השלכה גם על דברים אתרים.
ש' אל ו נ י
אם תתקבל הצעת היועץ המשפטי לממשלה לצטט אח סעיף 3 לחוק. ולא הצעתי

למחיקת סעיף לאום, פירוש הדבר שזה יחול גם על בן ובת זוג. למעשה כל הפרטים

שלא קשורים לענין הזה אנחנו מכניסים גם אוחם לגדר ספק..
שר הפנ ים א' דרעי
לא אנחנו הופכים אותם, החוק עושה זאת. אנחנו מצטטים את החוק.
ש' אלוני
הבעיה שעלתה בבג"צ היתה סביב רישום הלאום. על ידי הדבר הזה אנחנו .

מביאים אד אבסורדום, ואז אין כלל צורך בשום דבר בתעודת זהות מלבד שם,

כתובת., צבע עיניים וגובה.
ח' מירום
אני מקבל את הפרשנות של חבר-הכנסת ליבאי, ולפיכך אני חושב שהענין

טעון אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט.

גם מטעמים של מדיניות, אני תושב שבתעודה כה חשובה יהיה עוד מכשיר

ריסון נוסף והוא ההזקקות לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט להוספת דבר לתעודה.

חבל שהשר לא בשל, בגלל המצב בממשלה, להביא אח התיקון הכי מרחיק לכת
והכי נכון בענין הזה
מתיקח פריט הלאום. אני מקווה "והשר יצליח לגבש רוב

בעד ההצעה הזאת.
היו"ר א' לין
אני רוצה להציע הצעת סיכום. כשקראתי את סעיפי החוק, נטיתי לקבל את

דעתו של תבר-הכנסת ליבאי. חשוב שדברים שטעונים אישור הועדה אכן יובאו

לאישורה. אבל הנושא אינו נקי מספק ואף יותר מזה. אני תושב שגם היועץ

המשפטי לממשלה וגם שר הפנים הביאו נימוקים משכנעים בכיוון ההפוך.

אנחנו יכולים לומר לעצמנו שיש חוות דעת משפטית די מוצקה של הממשלה,

חברים בועדה העלו ספקות מסוימים. מכיוון שהנוסח שמחכוונים להוסיף לתעודת

הזהות מקובל על חברי הועדה, בלי שאנחנו נקבל החלטה פורמלית, לאחר שראינו

את הנוסח והוא מקובל עלינו, נרשום אותו לפנינו.

יש שאלה אתרת שהציג שר הפנים. אם אנחנו נקבע היום עמדה התלטית שהדבר

הזה טעון אישור הועדה, זה יכול לחייב גם לגבי רישומים אתרים שעשו אותם

בעבר בדרך של נוהג, במשך שנים רבות, עם כל הקשור בכך.
על רקע ההערות האלה אני רוצה להציע אח הסיכום הבא
שר הפנים והיועץ

המשפטי לממשלה ישקלו מחדש, לאור ההערות שנשמעו בועדה, אם הם רוצים פורמלית

להביא את הדבר לאישור הועדה או לא. אם יתליטו שהם לא רוצים להביא את זה

לאישור פורמלי, שיקול הדעת שלהם הוא שיקבע. אנחנו ראינו את הנוסח, רשמנו

אותו לפנינו -ולא הסתייגנו ממנו.
ש' אלוני
אני מתנגדת לכל נוסח, כי זה מביא לאבסורד - אשתך לא אשתך, רווק לא

רווק.
שר הפנ ים א י דרע י
זאת קבע החוק.
היו"ר א' לין
זה המצב החוקי, ואותו מצטטים בתעודה. יש בהחלט מקום לדיון מעמיק

יותר בועדה בנושא בכללותו, לבחון מה הפתרון הרצוי. מה המשמעויות, מה

ההשלכות. זה יהיה דיון בפני עצמו.

אני רוצה להביע דעתי האישית, אמרתי זאת גם בפתח הישיבה וגם חברים

אתרים אמרו לי זאת, אני בהתלט מלא הערכה ששר הפנים החליט לחפש דרך שלא

תביא למשבר, דרך שיהיה בה פתרון. לא חסרים לנו משברים במדינה הזאת. י

יש הערות להצעת הסיכום?
אי אבוחצירא
הנוסח שהציע היועץ המשפטי לממשלה הוא טוב יותר מהנוסח הקודם. אם

היועץ המשפטי, לפי הצעת היושב ראש, ישקול מחדש ויחליט לא להביא את הנושא

לועדה, אני מבקש להתייחס להצעה שלי וגם של חבר-הכנסת דיין, שהתוספת הזאת

לא תופיע בחלק הראשון של התעודה בין פריטי הרישום אלא במקום אחר.
היו"ר א' לין
נשמעה המשאלה, ובוודאי יתייחסו אליה.
י' עזרן
שאלה מעשית אם יבוא היום מישהו עם תעודה מזהה, והוא לא רוצה להביא

את ההורים, נניח שהאם חולה - - -
היועץ המשפטי לממשלה י' חריש
לא י יענה,
ד' ליבאי
אני לא מבקש שהועדה תצביע היום, משום שלמעשה התעוררה כאן שאלה משפטית

ומקובל עלינו, גם בכנסת עדיין, שגם כאן אנחנו נזקקים לחוות דעתו של היועץ

המשפטי לממשלה בסוגיות משפטיות. זה לא נראה לי נכון שאנחנו נצביע בועדה אם

חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה היא נכונה או לא נכונה, מקובלת או לא

מקובלת עלינו. אנחנו מכבדים את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה כפי

שהממשלה מכבדת אותה.

לכן הסיכום שהציע היושב ראש ברובו נראה לי. שמענו את ההסברים של שר

הפנים ושל היועץ המשפטי לממשלה. חברי הועדה הביעו את דעותיהם. לכל היותר

אנחנו יכולים להוסיף שהועדה מבקשת מהשר ומהיועץ המשפטי לשקול את עמדתם

לאור דברי תברי הועדה. עד כאן ותו לא. אם אנחנו רוצים לנקוט פעולה נוספת -

בישיבה אתרת.
ש' אלוני
מקובל.
שר הפנים א' דרעי
אני רוצה להוסיף משפט שלא רציתי להגיד בהתחלה, כי, היה כבר סיכום עם

היועץ המשפטי. אבל בעקבות ההערות שכ- חברי הכנסת אבוחצירא ודיין בענין מקום

הציטטה מהחוק כוונתי היתה שהדבר יופיע מתחת לתמונה, במקום שבו נמצאת היום

הפיתקית. כאתר ביטול החתימות, יש מקום ריק. כדי להבהיר את המשמעות ולהבליט

את הענין, רציתי שזה יופיע מתחת כתמונה ו יבלוט. שמעתי דעתו של היועץ

המשפטי, שמעתי הערות של חברים, ששמעתי עכשיו גם הערות שלכם, והסכמתי שזה

יבוא בסוף התעודה. החלטנו להעלות את הכיתוב למעלה, ראש המינהל דוד אפרתי

כבר העיר לי שהשורה הזאת תפוסה בשביל שם הסב, בתעודות של ערבים, אף על פי

כו, בגלל ההערות, נביא את זה בסוף התעודה.

עם כל הכבוד, אני מבין את ההצעה של תבר-הכנסת אבוחצירא להביא את

ההוראה הזאת בספח. אבל מבחינה ציבורית אני אחראי לענין. אני קיבלתי על

עצמי את המיגבלה הזאת, עם כל המשתמע מכך. תראו גם את הצד השני, הסכמתי

לקבל את הפתרון הזה. אני לא חושב שיש הבדל גדול בין סוף התעודה ובין

הספח. הייתי מסכים להערות של תבר-הכנסת אבוחצירא אילו זה היה בא מתחת

לתמונה, במקום בולט מאד. מבחינה משפטית, איו הבדל ביו הספח ובין סוף

התעודה. זו רק שאלה של טעם. אני מופקד על הנושא הזה, ועלי הסידור הזה מקל.
ה י ו "ר א' לין
תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:25}

קוד המקור של הנתונים