ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 10/07/1989

חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 22), התשמ"ט-1989

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 50

ועדת החוקה הוק ומשפט

יום שני, ז' בתמוז התשמ"ט (10 ביולי 1989). שעה 00;11

נכחו; חברי הועדת;

א' לין - יו"ר

מי גפני

מ' וירשובסקי

א' ורדיגר

יצחק לוי

אי רובינשטיין

ר' ריבלין

מוזמנים;

ש' גוברמן - משרד המשפטים

צי ענבר - הכנסת, יועץ משפטי

מזכירת הועדה; די ואג

יועצת משפטית; ר' מלחי

קצרנית; אי אשמן

סדר היום; חוק הבחירות לכנסת (תיקון מסי 22), התשמ"ט-1989



חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 22). התשמ"ט-1989

היו"ר א' לין;

רבותי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. הנושא המרכזי לישיבה

זו היה חוק הדיינים (תיקון מס' 11), התשמ"ט-1989. מאחר ששר הדתות שרוי באבל, הוא

ביקש מאתנו לא לקיים את הדיון בחוק הזה. למען הסדר, אני רוצה להודיע שאנחנו לא

נוהגים לדחות דיונים על הצעות חוק מחמת סיבות אישיות. אבל באופן יוצא מן הכלל

החלטתי הפעם הזאת להעתר לפנייתו של שר הדתות מאחר שהמקרה הוא חריג - אבל.

אנחנו מביעים השתתפותה של ועדת החוקה חוק ומשפט באבלו של שר הדתות. אני מבקש

ממזכירת הועדה לשלוח מברק לשר זבולון המר.

החלטתי להעתר לבקשתו של שר הדתות גם מפני שהשתתפותו האישית בדיון בחוק הזה

חשובה לו מאד, שכן היתה לו מעורבות עמוקה בהצעת החוק הזה. משום כך אנחנו עושים

חריג, שאני מקווה שלא יישנה בעבודתה של ועדת החוקה חוק ומשפט זאת.

נדון היום רק בנושא שבא כתוספת לסדר היום: תיקון 22 לחוק הבחירות לכנסת -

הבהרת שני נושאים הקשורים בעילת הערעור.

לפני שאנחנו מתחילים בדיון, אי אפשר שלא להתייחס לארועים האחרונים. באחרונה

יש מקרים שיהודים מגיבים בפגיעות בערבים עקב רגשות זעם ותיסכול על מה שמתרחש

במדינה. ועדת החוקה חוק ומשפט והכנסת, כמי שאמונים על שמירת החוק, אנחנו רואים

גם בתקיפות של יהודים נגד ערבים וגם בתקיפות של ערבים נגד יהודים, ללא שום הבחנה,

מעשים של הפרת חוק. על פי התפיסה שלנו, עבריינים חם עבריינים ויהיו מי שיהיו.

יחד עם זאת אני רוצה להביע דעה אישית. תהיה זו שגיאה חמורה ביותר אם ממשלת

ישראל תתעלם מכך שהארועים האלה אינם גילויים של ביריונות לשמה. זה לא שיום אחד

קמו יהודים והחליטו לפגוע בערבים. הארועים האלה יש להם רקע ויש להם שורשים.

הסיבה להם, לדעתי, היא התיסכול העמוק שהשתרר במדינה נוכח העובדה שבארבעת החודשים

האחרונים בלבד רצחו ערבים לא פחות מ-22 יהודים. התקפות רצח פרועות, מרושעות. תשע

התקפות רצח במשך ארבעה חודשים. כאשר הציבור היהודי בישראל רואה שהממשלה אינה

נותנת פתרונות אמיתיים לשיפור בטחון הפנים, ברור שמתחילה להתרופף המשמעת,

מתחיל

להתרופף הסדר. אין לכך הצדקה, אבל תהיה זו שטות גדולה אם נתעלם מהרקע

למעשי האלימות האלה. התשובה האמיתית לבעיה היא שממשלת ישראל תעשה את אשר היא

חייבת לעשות כדי להחזיר את הבטחון האישי לאזרחי ישראל, גם ליהודים.

אני מסתפק בהערה קצרה בנושא זה. האם מי מחברי הועדה מבקש להוסיף?

י' לוי;

הועלו בועדה כמה הצעות בענין הגבלת התנועה של ערבים מהשטחים, בעיקר מהאספקט

החוקי. הייתי מבקש מהיושב ראש לזרז מאד את הדיון בהצעות אלה ולהגיע למסקנות

בהקדם. במצב החוקי הקיים, אחד הפתרונות שאפשר להציע הוא הגבלת התנועה. הועדה הזאת

יכולה לקדם את הנושא אולי יותר מכל הועדות האחרות.

הי ו"ר א' לין;

, אנחנו עוד נחזור לנושא, כי האחריות באמת מוטלת על הממשלה.

אי אפשר גם להתעלם מכך שמתוך שבעה מעשי רצח, שלושה עדיין לא פוענחו - חטיפות

החיילים סספורטס וסעדון, הרצח של פרופסור שטרן בירושלים. ארבעה מעשי רצח נעשו על

ידי תושבי יש"ע, על שלושה מהם ידוע שביצעו קודם לכן עבירות פליליות בארץ. קוראים

לזה מעשי התאבדות, אבל התופעה חוזרת על עצמה בתדירות גבוהה. אי אפשר להתעלם מן

העובדות.



אנחנו חוזרים לנושא שעל סדר היום, לפני חברי הועדה הנוסח המתוקן מיום 3

ביולי. במהלך הניסוח הסופי התעוררה שאלה. בסעיף קטן (א) שמגדיר את העילות בגינן

אפשר להגיש ערעור בחירות, בפיטקה (1} נאמר: "שהבחירות בכללן או בקלפי מסויימת לא

התנהלו כחוק". התעוררה שאלה מה יקרה אם הבחירות כן התנהלו כחוק אבל חלוקת הקולות

לא נעשתה כפי שהיא צריכה להעשות ובדבר יש יש כדי להשפיע על תוצאות הבחירות, האם

נאמר שאין עילה לערעור?

י' לוי;

לעני ן זה באה פיסקה (2).

הי ו"ר א' לין;

גם אני חשבתי שפיסקה (2) נותנת פוזרו ן, אבל הסבירו לי היועצים המשפטיים שפיסקה

(2) לא בהכרח נותנת פתרון לבעיה בחלוקת הקולות. יכול להיות שרשימה כלשהי צריכה

עוד מספר קולות כדי לעבור את אחוז החסימה.

התעוררה שאלה גם למשפט המסכם בסעיף קטן (א), שם נאמר: "ובלבד שהליקוי שטוענים

עליו עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות". יכול להיות שבמקביל <ש כמה ערעורים,

שכל אחד מהם כשלעצמו לא יכול להשפיע על תוצאות הבחירות אבל אם יתקבלו כולם או

חלקם הדבר יכול להשפיע על תוצאות הבחירות.

את הערעורים אפשר להגיש רק תוך 14 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות. לאחר 14

ימים יודע בית המשפט בדיוק איזה ערעורים יש בפניו, שכן תמה התקופה להגשת ערעורים.

קבענו תקופה קצרה מאד, אבל היו שיקולים להכביד בעני ן זה ולקבוע רק 14 ימים להגשת

ערעורים.

אנחנו לא יכולים לומר שבית המשפט כשהוא דן בנושא אחד יצטרך לחשוב מה יהיו

התוצאות בערעור אחר. אי אפשר להטיל על בית המשפט חובה ספציפית כזאת. אי אפשר לומר

לבית המשפט שידון בערעור זה רק לאחר שיידע מה התוצאות בכל הערעורים האחרים ויראה

מה התוצאה המצטברת.

סיעת "דגל התורה" אמרה שאם עושים שינויים מהותיים אולי משנים את המצב החוקי

שלה, כי יתכן שעל פי העילות האלה ערעור שמגישים נגדה יכול להתקבל בעוד שעל פי

העילות במצב החוקי הקודם לא היו הערעורים מתקבלים.

בהתחשב בכל הנימוקים האלה, החלטתי, בהתייעצות עם היועצים המשפטיים, לגבש את

ההצעה שאני רוצה להביא אורגה עכשיו.

א. בסעיף 86(א), בסוף פיסקה (1) להוסיף את המלים: "או שחלוקת הקולות לא היתה

נכונה.

, ב. לאחר המשפט האחרון בסעיף 86(א} יבוא: "ובלבד שהיה בכך כדי להשפיע על

תוצאות הבהירות.

אם אנחנו משאירים את הנוסח הקודם במשפט האחרון, הרי שכל ליקוי בפני עצמו צריך

לגרום שינוי בתוצאות הבחירות. אם משנים את הנוסח, לא כל ליקוי שמצביעים עליו

בערעור בחירות חייב הוא בפני עצמו להשפיע על תוצאות הבחירות, יכול שבית המשפט

ירצה להתחשב בתוצאות שהיו בערעור אחר.

יחד עם זאת, אני חושב שיש לקבל את הטענה של סיעת "דגל התורה" ולקבוע בהוראת

מעבר שערעור על הבחירות הקודמות שטרם הוכרע בועדת הכנסת ובכנסת על פי החוק הקודם,

יידון על פי הוראות החוק הקודם.



אם אנחנו מקבלים את שלושת התיקונים ביחד, נדמה לי שבזה מצאנו פתרון כולל

לבעיות שהתעוררו. הצגתי בפניכם את הבעיות, הצגתי את ההצעות לפתרון. אודה לכם את

תתיחסו להצעות.

שי ג וברמן;

יש לי מחלוקת עם חברי הנכבד צבי ענבר. הועדה תשמע את הטענות והיא תהליט.

בענין עילות לערעור, אני מציע לועדה לצאת מנקודת מוצא שכל ליקוי שעליו

מערערים, כל עילה לערעור צריכה להיות כזאת כשלעצמה יש בה כדי להשפיע על תוצאות

הבחירות. שאם לא ונאמר כן, הרי יהיה בזה משום עידוד להגשת ערעורי סרק על כל ועדות

הקלפי בארץ בתקווה שבסופו של דבר ייצא משהו מכל הערעורים האלה ויצורף למנין

הסופי. הערעורים האלה <הפכו למחול שדים שיהיה קשה מאד להשתלט עליו.

בענין ספירת הקולות, אני מסב את תשומת לב הועדה לסעיף 79 לחוק הבחירות לכנסת.

כותרת השוליים היא "ספירת הקולות", ואחרי שהחוק מטיל על ועדת הקלפי בכל מקום

לספור את הקולות ולרשום את התוצאות בפרוטוקול, נאמר בסעיף קטן (ה): "יושב ראש

הועדה המרכזית רשאי לתקן טעות חשבונית בפרוטוקול של ועדת הקלפי או של ועדה

אזורית".

הי ו"ר א' לין;

עד מתי הוא רשאי לעשות זאת?

ש' גוברמן;

התשובה המיידית לשאלה היא בסעיף 84. ועדת הבחירות המרכזית קובעת את תוצאות

הבחירות, ובסעיף 84(ב) נאמר כי בכפוף להוראות סעיף 86,זה הסעיף בענין ערעורי

בחירות, י;היה הודעה לפי סעיף זה ראיה חותכת לחלוקת המנדטים ולבחירת האנשים

הנזכרים בהודעה. לאחר שהסתיימה ספירת הקולות במועד הקבוע לכך בסעיף 1 לחוק יסוד

הכנסת, תפרסם הועדה המרכזית ברשומות את תוצאות הבחירות. ההודעה תפרט את מספר

הקולות הכשרים שנמסרו לכל אחת מרשימות המועמדים.

טענתי היא שאם יש טעות, טעות כנה, הרי הדברים האלה עובדים בדיקה קפדנית של כל

הרשימות וכל הסגל, אם יש טעות, הרי כמו בכל דבר אנושי, כל טעות ניתנת לתיקון.

ועדת הבחירות המרכזית מוסמכת לתקן בכל עת - - -

הי ו"ר א' לין;

גם אחרי שפרסמה תוצאות?

ש' גוברמן;

כן. אם הטעות הזאת איננה משפיעה על תוצאות הבחירות, ועדת הבחירות המרכזית

רשאית לתקן את הטעות, כמו שבית משפט מוסמך לעשות.

היו"ר א' לין;

ואם זה כן משפיע על תוצאות הבחירות?

ש' גוברמן;

אם זה משפיע, יש עילה לערעור בחירות. בהצעת החוק נאמר שיש עילה לערעור אם

המנדטים לא חולקו כחוק, או אם הבחירות בכללן או בקלפי מסוימת לא התנהלו כחוק.

רישום תוצאות ספירת הקולות זה הלב של כל ניהול הבחירות, הרי הכל מגיע לקליימקס

בספירת הקולות. אם ספירת הקולות היתה לקויה, הרי זהו פגם בניהול הבחירות בקלפ<

מסוימת. אין פגם גדול מספירה לא נכונה של תוצאות הבחירות.



היו"ר א' לין;

אם ספירת הקולות לא היתה נכונה, כיצד ניתן הדבר לתיקון?
ש' גוברמן
אם הטעות משפיעה על תוצאות הבחירות, אפשר לתקן אך ורק על ידי ערעור בחירות.

א' לין;

ההוראות של הצעת החוק מכסות מקרה כזה?

שי גוברמן;

כן, בלי ספק.

הי ו"ר א' לין;

אם כך, למה אתה חושש מהוספת המלים שהצעתי?

ו

ש' גוברמן;

? כי בכך אני מערער על סמכותה האינהרנטית, לטענתי, של ועדת הבחירות המרכזית

כגוף אדמיניסטרטיבי שמוסמך לתקן טעויות שנפלו, כשם שבית משפט מוסמך לתקן טעות

חשבונות בחוק בתי המשפט הדבר נאמר במפורש, בסעיף 81, אבל זאת סמכות אינהרטית

לתקן טעות. אם נפל שיבוש, מתקנים.

אם יש השפעה על תוצאות הבחירות, ערעור בחירות הוא המכשיר לתיקון.

היו"ר א' לין;

רבות*, אני מציע שנעסוק עכשיו רק בסוגיה אחת. לאחר שנסכם סוגיה זו, נעבור

לסוגיה שניה. הסוגיה הראשונה היא אם בהגדרת העילות נוסיף "או שחלוקת הקולות לא

היתה נכונה".

'ר' מלחי;

מר גוברמן בדבריו בעצם נתן את התשובה ההפוכה מזו שהתכוון לה. ב אותו סעיף

שמדבר על הזכות לתקן טעות ברישום, טעות חשבונות וטעויות מסוג זה, נאמר בפירוש

שמדובר על ועדה אזורית. הסעיף הזה כפוף לסעיף 84, בו נאמר שאחרי שועדת הבחירות

המרכזית מוסרת את התוצאות אין ולא כלום פרט לערעור בחירות. לאחר שנאמר הדבר הזה,

כלומר, תיקונים הם במסגרת ועדות אזוריות ולאחר הפרסום מטעם ועדת הבחירות המרכזית

אין עוד ולא כלום, בעצם זה ההיפך ממה שאמר חברי מר גוברמן שניתן לתקן.

לאור הדברים האלה יש לפחות ספק, אני חושבת שיותר מספק, אבל לפחות יש ספק

שדורש להבהיר ולהגיד שטעות יושבו נית, אפילו היא לא משפיעה באופן ישיר על תוצאות

הבחירות, יכול להיות שהיא משפיעה ביחד עם ערעור ואז המצב מסובך יותר, טעות

חשבונית או כל ליקוי אחר הם בסיס לערעור, לאחר ששללנו אפשרות התיקון מועדת

הבחירות המרכזית.

צי ענבר;

אני יוצא משתי הנחות. האחת, שכולם רוצים באמת ובתמים שהתוצאות הסופיות של

הבחירות יהיו כפי שהבוחר רצה. כלומר שלא יהיה מצב שהבוחר הצביע בצורה מסוימת,

תוצאות נקבעו בצורה אחרת, ואומרים לו שלא יוכל לערער. צריך שתהיה הזכות הטבעית

הזאת.



ההנחה שניה, שנוסח החוק צריך להיות כזה שלא <תח<לו להתווכח בבתי המשפט

להתווכח על הנוסח, אם יש או א<ו סמכות א<נהרנט<ת לועדת הבחירות המרכזית. לדעתי,

מרגע שיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית סיים את תפקידו לפי סעיף 79(ה) ותיקן

טעויות, ולא גילה ליקויים נוספים - עובדה היא שמתוך אלפי הקלפיות היו טעויות

שהתגלו רק בשלב מאוחר יותר, לאחר שהסתיימה ספירת הקולות והודיעו על חלוקת

המנדטים, קמה כנסת חדשה, קמה ועדת בחירות חדשה לכנסת חדשה, לא יכולה ועדת הבחירות

החדשה לכנסת חדשה לתקן טעויות שנפלו בבחירות לכנסת קודמת.

האפשרויות לערעור הן מגוונות. יש לנו כבר ניסיון. יכול שיהיה מקרה שנפלה טעות

ולא חישבו כך וכך מאות קולות. הבחירות התנהלו כחוק, בטעות לא חישבו מספר קולות.

סעיף 86 בחוק הקיים הוא רחב מאד, הוא כלל אפשרות ערעור לא רק אם בחירות לא

התנהלו כחוק אלא גם אם במהלך הבחירות היה פגם - פגם איננו אי חוקיות - אם היה פגם

שעלול להשפיע גם על תוצאות הבחירות אבל גם על מספר הקולות. שימו לב שהמחוקק נתן

אפשרות לתקן אם היה פגם שמשפיע על מספר הקולות.

אם מצד אחד מתקנים את הפגם שנפל במספר הקולות, ומצד שני מגיע בית המשפט
למסקנה
שנפל פגם במספר הקולות והוא מתקן את מספר הקולות, ויחד עם זה הוא קובע

שבקלפיות מסוימות הבחירות לא התנהלו כחוק, והוא מצווה לערוך בחירות חדשות בקלפיות

האלה - מה יותר טבעי מאשר לומר מפורשות שבית המשפט יקבע: א. אני מתקן את חלוקת

הקולות; ב. יהיו בחירות חדשות בקלפיות אלה ואלה. כשעושים את החישוב של תוצאות

הבחירות החדושות, מביאים בחשבון גם מה שתיקן בית המשפט. מדוע לא להביא בחשבון את

הקולות שניתנו לרשימה מסוימת?

לשאלה של חבר-הכנסת לוי, אם בפיסקה 2 כתוב 'ישהמנדטים לא חולקו כחוק", זה דבר

מוגבל. לא היו כמעט בחירות שלא הוגש ערעור בחירות בטענה שהמנדטים לא חולקו כחוק,

לא רק בגלל מנין הקולות אלא גם בגלל שיטת החלוקה.
י' לוי
יכול להיות שלא עשו טוב את החלוקה לפי חוק באדר-עופר, יכול להיות שלא חישבו

טוב את העודפים. יכול גם להיות שספירת הקולות לא היינה נכונה.
צ' ענבר
מה קורה כאשר הטעות בספירת הקולות לא גרמה שינוי, גם לאחר הספירה החדשה

המנדטים חולקו כחוק, אבל אם לטעות הזאת נצרף בחירות חדשות, כאשר ועדת הבחירות

תיקבע את תוצאות הבחירות החדשות היא תביא בחשבון את התיקון. נניח שבית המשפט מצא

ש-.300 קולות שניתנו לסיעה אי היו צריכים להנתן לסיעה בי. הוא מתקן, פה הוא מוסיף

300 קולית ושם הוא גורע. עכשיו בא בית המשפט ואומר שנוסף על כך הוא מצווה על

עריכת בחירות חדשות בקלפיות אי בי וגי. נערכות בחירות חדשות, מתקבלות תוצאות

הבחירות, וכשעושים את חישוב הבחירות האלה אומרים שהוץ מתוצאות הבחירות בקלפיות א'

ב' וג', לפי צו בית המשפט אנחנו עושים גם תיקון.
יי לוי
זה קשור לסעיף השני שהיושב ראש דיבר עליו - צירוף תלונות. אנהנו מדברים כרגע_

על, עני ן אחד - האם טעויות בחישוב קולות כלולות בסעיפים הכתובים בהצעת החוק?
צי ענבר
לא.
יי לוי
לדעתי, כן. אם המנדטים לא חולקו כחוק, חלק מהעילה יכול גם להיות חלוקת

הקולות.



צ' ענבר;

זה חלק מהעילה. אבל אם בא אדם שאיננו טוען כ< המנדטים לא חולקו כחוק, הוא

טוען שמספר הקולות לא נכון. בית המשפט יראה לפי מה שלפניו אם היה בזה כדי להשפיע

על תוצאות הבחירות.

היו"ר א' לין;

ניקח לדוגמה מקרה שהמנדטים חולקו כחוק, וגם אם רשימה מסוימת תקבל עוד 300

קולות זה לא ישנה את חלוקת המנדטים. האם זה מצדיק הגשת ערעור לבית המשפט לשם

תיקון התוצאה? לדעתי, כן. אם רשימה קיבלה לא 40 אלף אלא 40 אלף ועוד 300 קולות

והיא רוצה שידעו בדיוק כמה קולות קיבלה, זכותה להגיש ערעור. לערעור לא יהיו

תוצאות מעבר לזה, הוא רק יתן לה את מספר הקולות שמגיע לה.

צ' ענבר;

יש תוצאות. לפי תקנון הכנסת, גודלה של סיעה נקבע לפי מספר הקולות.

הי ו"ר א' לין;

מר ענבר עוד חיזק את עמדתי, הוא אמר שמספר הקולות יכול גם להשפיע על עבודת

הסיעה בכנסת, גם אם אין שינוי במספר המנדטים.

שי גוברמן;
:
אני טוען שיש סעד.
הי ו "ר א' לין
אם אנחנו סבורים שהגשת ערעור לא תשנה את מספר המנדטים, אבל יכול להיות שתשנה

את מספר הקולות שקיבלה רשימה מסוימת, זה יכול להשפיע לא רק על מעמדה של הסיעה

בציבור אלא יהיו לזה גם השלכות מעשיות בעבודת הכנסת, ואולי גם תוצאות אחרות, הרי

אנחנו לא צריכים להכנס כרגע לניתוח מעמיק מד< של האפשרויות השונות. יכול להיות

שהמקרה יהיה נדיר ביותר, אחד למיליון, אבל לאותה סיעה מגיע שייכתב כי קיבלה 40

אלף ו-300 קולות ולא רק 40 אלף, והיא עומדת על זכותה שאותם 300 קולית ייזקפו

לזכותה.

צ' ענבר;

למספר הקולות יש השפעה גם על חלוקת המקומות בועדת הבחירות המרכזית.

הי ו "ר א' לין;

זו תוצאה נוספת. מר גוברמן לא אמר שלא דרוש סעד, הוא אומר שסעד ישנו כבר

בחוק הקיים. כשאני רואה שלושה משפטנים מנוסים מתווכחים ביניהם, שלושה משפטנים

שכל אחד מהם לפי נסיונו ולפי כישוריו ראוי בעיני להיות שופט עליון, אני רואה כבר

את המצב שיכול להיות בערכאת ערעור, יישבו שלושה שופטים ו יתווכחו ביניהם. למה? אם

אני מוסיף "או שחלוקת הקולות לא היתה נכונה", זה גורם נזק? אני רוצה לתת ביטוי

להשקפת הועדה, ושלא יהיה ויכוח בין משפטנים.

ר' ריבלין;

יש חשש שיוגשו הרבה ערעורי סרק. בערעורי בחירות שהובאו לפני ועדת הכנסת,

הוברר שעל גיליונות מסוימים נרשמו קולות למפלגה אחת לעומת קולות למפלגה שניה.

נעשתה טעות, היה רישום לא נכון. זה כלול בנושא שהיושב ראש מדבר בו. לפי נוסח החוק

עד היום, אפשר לערער רק אם היתה לדבר השפעה על תוצאות הבחירות.



היו"ר א' לין;

להיפך בחוק הקיים מסגרת העילות היא הרבה יותר רהבה, גם פגם הוא עילה. אנחנו

הצרנו את מסגרת העילות, וכרגע אנחנו בוחנים אם לא הצרנו יותר מדי.

אם אנחנו לא גורמים נזק בהוספת המילים שהצעתי, ובזה משקפים נכונה את עמדת

הועדה, אין סיבה שלא נוסיף את המלים בסוף פיסקה (1).

הוחלט בסעיף 86(א}, בסוף פיסקה (1) להוסיף: או שחלוקת הקולות לא היתה נכונה.

סוגיה שעומדת בפני עצמה היא המשפט הארורון בסעיף 86(א). בנוסח שלפניכם כתוב:

"ובלבד שהליקוי שטוענים עליו עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות". השאלה היא אם

אנחנו דורשים שהליקוי שהוא נשוא הערעור תהיה לו השפעה על תוצאות הבחירות, או

שאפשר להתחשב גם בערעורים אחרים.

חבר-הכנסת ריבלין, אתה חששת שאם אומרים שתוצאות בירורים אחרים יכולות להשפיע

לטובת רשימה שהגישה ערעור, זה יעודד הגשת ערעורים, מה יכול להיות, אולי ישיגו

משהו. מצד שני, אם שוללים את זה, לא מקבלים תוצאה מדוייקת של המצב החוקי הנחוץ,

בנושא זה הדברים צריכים להיות ברורים לחלוטין.

ו

הנימוק שהשמיע מר גוברמן בנושא זה נראה לי בעל משקל רב. לכן אני מציע שנקיים

דיון בנושא ונחליט אם אנחנו רוצים שבתי המשפט בבואם לקבל החלטה סופית ולקבוע אם

יש השפעה על תוצאות הבחירות יביא בחשבון רק בנימוקים שבערעור שלפניו, בליקויים

שמצביעים עליהם בערעור זה, או שהוא צריך להתחשב גם בתוצאות של ליקויים שהצביעו

עליהם בערעורים אחרים.
א' רובינשטיין
רציתי להציע שכל המשפטים האלה יישמעו ביחד וההחלטה תנתן ביחד.
ש' גוברמן
זה ענין נוהלי.
ר' ריבלין
יכולים להיות הרכבים שונים.
הי ו "ר א' לין
חבר-הכנסת רובינשטיין, אני לא רוצה עכשיו לפתוח נושאים חדשים. גמרנו את קריאת

החוק הזה, אני לא רוצה לפתוח נושאים חדשים, שלדעתי מחייבים שוב לשמוע דעות של

נשיא בית המשפט העליון, של מנהל בתי המשפט ועוד. אני מציע שלא נפתח נושאים חדשים,

נסכם את הנושאים עליהם גמרנו את הדיון.
א' רובינשטיין
לאחר שחזרתי וחשבתי על הדברים, למרות שאנחנו נתונים בלחץ של זמן, לדעתי יש

בחוק הזה שורה של בעיות שלא ביררנו אותן עד תום. לדוגמה, יכולים להיות הרכבים

שונים שמגיעים למסקנות שלא מתיישבות. כשועדת הכנסת דנה בערעורים, היה פורום אחד.
היו"ר א' לין
חבר-הכנסת רובינשטיין, אם אתה פונה אלי כיושב ראש, אומר כך מיד שלא

אוכך להעתר לפנייתך. גמרנו את הדיון בתוק הזה. התעוררו שאלות, ניסינו

לפתור אותן. אי אפשר להמשיך את הדיון בלי סוף.
אי רובינשטייו
אדוני היושב ראש, אנתנו נותנים כאן לבית משפט סמכות לפזר את הכנסת

ולהכריז על בתירות תדשות. זה לא דבר פשוט. אין אפילו זכות ערעור אוטומטית,

אלא רק ערעור ברשות בשאלה משפטית. ניסיתי אתמול לבדוק אם יש בכלל דבר

מקביל לזה בעולם. אי אפשר לפעול בלחץ ולמהר. אנתנו מוכרחים לעצור ולחשוב.
היו"ר א' לין
איזה לחץ? החוק הזה נדון שלושה חודשים.
אי רובינשטייו
אנתנו עושים כאן שינוי מהפכני ----
היו"ר אי לין
למה כל הדברים האלה לא הובאו עד עכשיו?
אי רובינשטיין
בסדר, אני אשם בזה. לא חשבתי מה פירוש הדבר שבית משפט מחוזי יכול

לצוות על בחירות כלליות חדשות. יש לנו היום בית משפט אקטיביסט י מאד, שעושה

דברים שאתה ואני לא האמנו שיעשה. עוד לפני זמן קצר לא היינו מאמינים שבית

המשפט העליון יפסול הוראה של יושב ראש הכנסת בענין הצעות אי אמון.
היו"ר אי לין
אם אתה מבקש שלאחר שנסיים את הדיון בסוגיה שלפנינו לא נסכם היום אח

הדיון בחוק, תוכל להעלוח הצעתך בסוף הדיון ונדון בה.
צ' ענבר
אולי אפשר למצוא פתרון במסגרת תקנות שיתקין שר המשפטים, על זה אפשר

להסכים עם משרד המשפטים, והשר יקבע בתקנות שכל הערעורים יידונו באוחו הרכב

של בית המשפט.
ר' מלחי
אי אפשר לדעת כמה ערעורים יהיו.
היו"ר אי ליו
נשאיר את הענין לשר המשפטים. למה אנחנו צריכים לנהל בתי המשפט על ידי

חקיקה? אני לא חושב שבתי המשפט מחפשים לעצמם עבודה נוספת. להיפך, הם

מעונינים שלא תהיה להם עבודה נוספת. אני חושב שאנחנו יכולים לתת לבית

המשפט המחוזי בירושלים את הקרדיט שהוא ינהל את הדיונים כפי שצריך.

הסוגיה שאנחנו דנים בה עכשיו היא אם בית המשפט יתתשב בצירוף של עילות

או בכל עילה בפני עצמה.
צ' ענבר
לאחר שהועדה קיבלה פה אחד אח העקרון שמספר הקולות יש לו חשיבות

מבחינה משפטית, לא רק מבחינת המוראל של סיעה מסוימת, כי זה משפיע על מספר

חבריה בועדת הבחירוח המרכזית ועל זכוינותיה בכנסת, אין צורך בכל הסיפא

"ובלבד שהליקוי שטוענים עליו עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירוח". כי הרי

עצם העובדה שהיחה שגיאה בחלוקח הקולוח היא עצמה פוגעת בזכוחה של סיעה.
ר' מלחי
אני לא מסכימה שליקוי שיש בו כדי להשפיע על חוצאוח הבחירות הוא רק

ליקוי שיכול להשפיע על בחירה. יש ליקויים אתרים, שבני אדם אולי ירצו

לבלבל אח המוח ולטעון עליהם, ואין להם שום השפעה, אפילו לא על ספירת

הקולוח. לכון חשוב שתישאר הסיפא הזאת.

אבל צודק תברי מר ענבר, אחרי , שהתקבל בפיסקה (1) שגם חלוקת קולות

שאינה משפיעה על חלוקת המנדטים יש לה מעמד שמצדיק ערעור, בעצם אין שום

בעיה בסיפא.אם אנחנו אומרים שכל ליקוי עומד בפני עצמו ולא צריך בהכרח

להצטבר עם ליקויים אחרים, ומצד שני אומרים שתוצאות הבחירוח הן גם תוצאות

ספירת הקולות ולא רק חלוקח המנדטים, בעצם אין בעיה. זה לא מגביל את

הערעורים מהבחינה שחששנו מפניה. אפשר להשאיר את הנוסח כמו שהוא.

צ' ענבר;

נכון. לפי סעיף 84, ועדת הבחירות המרכזית תפרסם ברשומות את תוצאות
הבחירות
היא תפרסם את מספר הקולות הכשרים שנמסרו לכל אחת מרשימות

המועמדים, הווה אומר, תוצאות הבחירות כוללות לא רק מספר המנדטים אלא גם

מספר הקולות.
ר' מלחי
לאחר שהחקבלה התוספת לפיסקה (1), אפשר להוסיף לסיפא או להשאיר את

הסעיף כמו שהוא. זה לא משנה.
היו"ר אי לין
לאחר שכבר היו בענין זה הצבעות בועדה ואני הבאתי את הדברים בתזרה

להבהרה, הרי אם אפשר להשאיר את הנוסח כמות שהועדה הצביעה עליו, אני מעדיף

להשאיר את הנוסח כמוח שהוא.
מ' וירשובסקי
אני מסכים.
יי לוי
אפשר להשאיר את הנוסח כמו שהוא. אני תושב שעקרונית צריך לראות כל

ערעור לגופו ולא לקשור את הדברים. בדונו על ערעור מסוים לא צריך בית המשפט

להיות מושפע מתוצאות שיכולות להיות לערעורים אחרים.. לכל ערעור יש השפעה

על תוצאות מנין הקולות. אם לערעור אין השפעה אפילו לע על מנין הקולות, בית

המשפט יחליט שלא צריך לדון בו.
ש' גוברמן
אני מסכים להשאיר את הסיפא כפי שהיא, אבל הנימוק שלי הוא קצת שונה.

הביטוי "תוצאות הבחירות" לפני התיקון שעכשיו החליטה עליו הועדה, הוא נחזה

כמתייחס בלעדית לחלוקת המנדטים. כעת כשמוסיפים את הביטוי חלוקת הקולות,

הביטוי תוצאות הבחירות בסיפא מקבל משמעות חדשה וכוללנית יותר, שהיא כוללת

גם את חלוקת הקולות שאין בה השפעה על חלוקת המנדטים.
היו"ר אי ליו
הסוגיה השלישית: ערעורים שכבר הוגשו על הבחירות לכנסת השתים עשרה

יידונו לפי המצב החוקי הקיים, לא לפי החוק החדש.

הוחלט שערעורים שכבר הוגשו יידונו לפי החוק הישן
מי גפני
שאלת הבהרה. בהוראת המעבר כתוב "ואולם רשאי המערער לחזור

ולהגישו..." - הוא רשאי לתקן את הערעור?
צי ענבר
לא. הוא צריך ולהגיש אותו ערעור.
היו"ר אי לין
הוא צריך היום להגיש את הערעור לבית המשפט. נשוא הערעור לא ישתנה,

אבל האם הוא צריך להגיש את הערעור בדיוק באותו נוסח שהגיש לועדת הכנסת?
ר' מלחי
לדעתי, לא.
צי ענבר
אני חושב שכן. אולי מהגשת הערעור לבית המשפט מתחייבת התאמה בצורה

ובנוסח, אבל הוא חייב להגיש אותה מסכת עובדות, אותן טענות.
היו"ר אי ליו
אותה מסכת עובדות, אבל לא אותן טענות. לא יכול להיות שינוי בנשוא

הערעור. אחרת הוא מגיש ערעור אחר. אם מצא נימוק חדש, לא נאמר שלא יוכל

להעלות אותו בפני בית המשפט. אבל לא יכול להיות שינוי במסכת העובדות.
צי ענבר
כתוב כאן גם "ועל פי העילות שנקבעו..."
יי לוי
אם נותנים זכות למערערים להגיש אח הערעור שלהם לבית המשפט לפי העילות

בחוק הקודם, ההיגיון אומר שזה כאילו המשך. אי אפשר בשלב זה לאפשר למערערים

לשנות את טענותיהם. אם תוך כדי הדיון בבית המשפט יעלו טענות חדשות ובית

המשפט ירצה להתייחס לדברים, זה ענינו של בית המשפט.



אנחנו נותנים כאן זכות מיוחדת למערערים, זכות מפליגה, אנחנו מחוקקים

חוק חדש ואומרים שהערעור שלהם יידון לפי החוק הישן, לפי העילות שבחוק

הישן. אם נותנים זכות מיוחדת, הסיעה המערערת לא יכולה לאחוז בחבל בשני

קצותיו, מצד אחד לא להתחשב בחוק החדש ובמה שהוא קובע בענין העילות, ומצד

שני לתקן את הטענות בתביעה שהגישה.

ההיגיון אומר שאותן עובדות וגם אותן טענות יוגשו לבית המשפט. אם בית

המשפט ירחיב את הדיון בדרך כלשהי, זה ענינו של בית המשפט.
צ' ענבר
נאמר שהתקנות שיתקין שר המשפטים יחייבו ציון פרטים שלא היו מחוייבים

בהגשת ערעור לועדת הכנסת. למשל, בערעור לכנסת לא היה המערער חייב לציין

משיבים, כי החוק עצמו והתקנות שהתקינה הכנסת הם קבעו מי יהיו המשיבים.

יתכן שעכשיו תהיה בתקנות חובה לציין משיבים. המערער צריך להגיש אותן

עובודות, אבל ברור שהצורה תהיה שונה.
יי לוי
זה ענין של צורה, לא ענין מהותי.
היו"ר י ליו
יש גבול להתערבות המחוקק. אנחנו אומרים כאן שהמערער רשאי לחזור

ולהגיש ערעור שהוא כבר הגיש. אם יחרוג ממסגרח הערעור שהוא כבר הגיש, הצד

שכנגד יטען שהוא חרג ממסגרח הערעור' אנחנו לא יכולים בחוק להכניס מגבלות.

קבענו בחוק שהוא יכול לחזור ולהגיש את הערעור. אם לא יגיש אותו ערעור,

יטען הצד שכנגד שזה לא אותו ערעור. תשאירו אח הענין לדיון בבית המשפט.

אנחנו לא יכולים להתערב בצורה כל כך ספציפית.
ש' גוברמן
אני מסכים, רציתי רק להוסיף נופך. מדובר כאן בהקפדה על עקרון גדול של

שוויון הכל לפני החוק. אילו נפתחה הדרך לכל אדם להגיש ערעור, שאני. אבל

כאן מדובר למעשה באדם אחד שהגיש ערעור, כמעט חקיקה ספציפית. אם זו חקיקה

כמעט לגבי אדם אחד, הרי שורת הצדק מחייבת מה שאמר חבר-הכנסת לוי: לחת לו

אח הזכות שימשיכו לדון בערעור שלו, אבל באותו ערעור שהוא הגיש. אני חושב

שזה מה שנאמר בהצעת החוק.

יש לי ספק מסוים אם תקנות סדרי הדין שיוחדו לבית המשפט לפי סעיף 86,

אם תקנות אלה יפות גם לענין דיון בערעור לפי הוראת המעבר. אולי צריך לומר

את הדבר במפורש כדי להסיר ספק.
ר' מלחי
כשדנו בהוראת המעבר, דנו במפורש בהצעה להעביר את הערעור כמות שהוא

לבית המשפט, ודחינו אותה. דחינו משום שחשבנו שכאשר ערעור מוגש לבית משפט

הוא צריך להיות מוגש בצורה קצת אחרת, לכן אני חושבת שלא יהיה זה נכון

לקבוע שאותו תוכן ואותו נוסח צריך להגיש לביח המשפט.
מי גפני
מאחר שהוראת המעבר באמת נוגעת למקרה ספציפי, והנושא נידון גם בערכאה

שיפוטית, ומכיוון שלפי אוחה הוראת מעבר אני וסיעחי היינו משיבים, אני רוצה

לתת דוגמה ----
היו"ר א' לין
אנחנו לא יכוכים להכנס לענין זה. אנחנו לא ועדת הכנסת. א נחנו דנים

בחוק, לא בבעיה הספציפית. לא טוב שנתייחס לחקרה הספציפי. אנחנו צריכים

לשקול שיקולים עניניים. במתכוון לא השתתפתי בדיונים בועדת הכנסת בנושא זה,

יצאתי מועדת הכנסת כשדנה בנושא זה.
מ' גפני
אדוני היושב ראש, אני חוזר בי ממה שאמרתי קודם, אבל אני רוצה לדבר

על עקרון. לאחר שהנושא התחיל להיות נדון ברשוינות שונות, גם רשויות

שיפוטיות, יכולה להיות טענה שערעור הוגש שלא בתום לב. ועכשיו לאחר שועדת

חוקה מאפשרת לתקן את הטיעונים, לא את העובדות, יכולות להתברר עובדות

משפטיות חדשות, ובעצם המערער מקבל פריבילגיה שלא היתה נתונה לו על פי

הוראת החוק שאת הערעור צריך להגיש תוך 14 יום.
היו"ר אי לין
אנחנו לא רוצים בועדת החוקה להגביל הגבלה חסרת תקדים את סמכוח בית

המשפט. אנחנו אומרים שהמערער רשאי לחזור ולהגיש אותו ערעור שהגיש לכנסת,,

על פי אותו חוק שהיה בעת הגשת הערעור לכנסת. אם הוא יסטה ממסכת העובדות

ויגיש ערעור חדש, אתה תטען נגדו שהוא לא מגיש אותו ערעור. אני לא חושבת

שהועדה יכולה לעשות מעבר לזה, אני חושב שאסור לנו לעשות, כי זו תהיה באמת

התערבות ספציפית במקרה ספציפי - ומזה בדיוק ניסיתי להמנע עד עכשיו.

סיימנו את הדיון בשלוש הסוגיות. עכשיו עומדת פנייתו של חבר הכנסת

רובינשטיין שלא נסכם היום אח הדיון בחוק. הוא רוצה לבחון ולשקול את הנושא

מחדש.
אי רובינשטיין
צריך לזכור מה קיבלנו בקריאה הראשונה. בקריאה הראשונה קיבלנו חוק

מוגבל מאד, לפי הצעת חברי הכנסת גפני ורמון. בחוברת הכחולה נאמר: " (1)

שהבחירות בקלפי מסוימת לא התנהלו כחוקה והיתה עלולה להיות לדבר השפעה על

תוצאות הבחירות; (2) שהמנדט ים לא חולקו כחוק". ובענין סמכות בית המשפט

נאמר: " (1) לבטל את הבחירות בכלל או באזור קלפי מסוים ולצוות על עריכתן

שנית במועד שיקבע..." - רק כשהדבר קשור בעילה מסוימת.

מתי יוכל בית משפט "לבטל את הבחירות בכלל"? הרי אנחנו לא מאמינים

שאפשר כי בכל מאות הקלפיות בארק יהיו פגמים. אמנם תאורטית זה אפשרי, פתאום

כל ועדות הקלפי המקומיות והאזוריות כולם מושתתים ומטומטמים ויצרו מצב כזה

שצריך לבטל את הבחירות בארק כולה. אנחנו מדברים על פגם פרוצדורלי, למשל,

שההתפטרויות עובדי המדינה לא היו במסגרת מאה ימים.

היו"ר א' לין;

זו סיבה לביטול בחירות?
אי רובינשטיין
לכאורה כן. העילה - הבתירות לא התנהלו כחוק. איך מבטלים בחירות

כלליות, פרט למקרה שהבחירות ב כל קלפי וקלפי בארץ לא היו בסדר? רק על ידי

עילות פרוצדורליות שנוגעות לקיום הבחירות לכנסת, למשל, שעובדי מדינה לא

התפטרו בזמן אלא לאחר הזמן שנקבע.
ר' מלחי
ישנו את חלוקת המנדטים, לא יערכו בחירות תדשות.

א' רובינשטיין;

זה לא שייך בכלל לחלוקת המנדטים. אני יכול כבר לכתוב את פסק הדין...
שי גוברמן
הוא יפול בערעור.
אי רובינשטיין
אני יכול לתת עשר דוגמאות מסוג זה.

אנתנו מפקידים את ההחלטה בידי בית המשפט. אילו הייתי שואל אתכם אם

בית המשפט העליון יתעלם מהפירוש של ועדת הכנסת לתקנון ויקבע כי תבר כנסת

יחיד יכול להגיש הצעת אי אמון, הייתם אומרים שאין להעלות על הדעת שבית

המשפט העליון יעשה זאת, משום שועדת הכנסת היא המוסמכת לפרש את התקנון.
צי ענבר
סליחה, אני חולק על כך. כבר בועדת הכנסת אמרתי שכך יהיה.
אי רובינשטיין
אתה ראית אפשרות זאת, אבל הרבה מאד משפטים, כולל אנשים שבקיאים בתומר

תשבו שהבג"צ שהגיש כהנא נגד יושב ראש הכנסת הוא מופרך. כשקראנו את פסק

הדין, כמה משפטנים חברי כנסת, ממש נדהמנו. תקרא מה כותבים על פסק הדין הזה

דוד קרצ'מר כתב במאמר שפסק הדין בכלל לא משכנע, לא מתקבל על הדעת.

אי אפשר לנבא מה יעשה בית משפט. בית משפט לא יכול לראות את כל

המשמעויות של עריכת בתירות תדשות בתקופה של משבר כלכלי או כשיש בעיות

אחרות. השיקולים שונים לגמרי.

בית המשפט עושה הבחנה בין הוראות מנחות ובין הוראות מחייבות. הוא

אומר שאם מפירים הוראות מנתות - המעשה תקף; אם מפירים הוראות מחייבות -

באופן אוטומטי המעשה בטל מעיקרו. אם לא נשמרו מועדים מחייבים - הבחירות

בטלות. האם זה מה שאנתנו רוצים? אני מציע להזהר מאד מדבר כזה.
מי וירשובסקי
אנתנו מעבירים את ההכרעה בסוגיות אלה מן הכנסת אל בית המשפט. נראה לי

שהנוסת שלפנינו עונה על מרבית הבעיות ועל התששות מפני התערבות לא מתאימה

של בתי המשפט. אם אתה תושב שצריך להוסיף חישוקים, בבקשה. מבחינה

קונספטואלית לא הייתי רוצה לשנות מה שיש בהצעת התוק. אבל אולי אפשר לקבוע

שעל פסילת בתירות תהיה זכות ערעור אוטומטית, לא ברשות, ואולי עוד כמה

דברים נוספים.



אם חבר הכנסת רובינשטיין מציע שעוד נחשוב בדבר ונבדוק אם לא הפקרנו

יותר מדי את הרעיון של יציבות הבחירות, יתכן שכדאי לחשוב עוד שבוע ולבדוק

אם ההגנות מספיקות. מבחינה קונספטואלית לא הייתי רוצה לחזור מהמלך

שעשינו, כי אני חושב שזאת הדרך הנכונה. הייתי רוצה לשמוע מה חבר-הכנסת

רובינשטיין מציע.
היו"ר אי ליו
מה שהוא מציע זה לא לגמור היום את הדיון. הוא מציע להשאיר את הנושא

לעיון נוסף, הוא רוצה לשקול את זה, הוא רוצה להביא הצעות נוספות. אני

הבנתי שתבר-הכנסת רובינשטיין לא בא היום עם הצעות ספציפיות. הוא מציע

לועדה לא לגמור היום את הדיון בתוק.
אי רובינשטיין
תרשה לי להעיר שתי הערות. הערה ראשונה היא שיש הבדל מהותי בין

הנימוקים שלנו להעביר ערעור מועדת הכנסת לבית המשפט, דבר שאני תומך בו

תמיכה מלאה, במקרה שיש חשד למעשה של מפלגה אחת נגד מפלגה שניה, ודבר שונה

לגמרי הוא פגם פרוצדורלי שמשפיע על כל הבתירות, וכאן הכנסת לא נגועה ולא

חשודה.

אני מבקש שהות לבדוק מה המצב במדינות אחרות.
היו"ר אי ליו
גם אם מבתינת התוכן צודק חבר-הכנסת רובינשטיין, אם כי אני אינני תושב

כך, אבל בוודאי שמבחינת הפרוצדורה הוא לא צודק. הועדה דנה בתחילה בהצעת

חוק מצומצמת מאד שעברה קריאה טרומית. בדיון לאתר הקריאה הטרומית טרחנו

במיוחד להרחיב את החוק הזה, ולקריאה הראשונה הוצע כבר החוק המורחב.
א' רובינשטיין
לא מה שמופיע בנוסח המתוקן שלפנינו.
היו"ר א' לין
אין כאן שינויים גדולים מהותיים.
אי רובינשטיין
המלים יישהבתירות בכללן" הוספו כעת. הן לא היו בקריאה הראשונה.
היו"ר א' לין
אני לא אומר שהיו בקריאה הראשונה. אני אומר שהמבנה המורחב של החוק

לעומת הצעת החוק הפרטית כבר היה בקריאה ראשונה. בוודאי שבדיון בועדה לאחר

הקריאה הראשונה, כשדנו בנושא העילות ובנושא סמכויות בית המשפט, הוספו

המלים האלה. אין כאן לפנינו חקיקה שלא עמדנו על משמעויותיה בדיון בועדה.

אני לא שולל מה שמציע חבר-הכנסת רובינשטיין ואינני אומר שאי אפשר

לעשות זאת, אבל אל יתקבל הרושם שמבנה החוק ומשמעויותיו לא היו ידועים

לועדה. הדברים היו ידועים לועדה. ידענו שהחוק הזה נותן לבית המשפט סמכות

אחרונה בענין ערעורי בחירות.
א' רובינשטיין
לי המשמעויות לא היו ידועות. בעניו כה מהותי אפשר לשקול מחדש.
היו"ר א' לין
כל מה שאמרתי הוא שמשמעות התוק הזה היתה ידועה לועדה. אני לא פוסל

כרגע את .פנייתך לועדה שלא לסכם את הדיון החוק הזה. נעשה זאת בצורה על פי

נתקנון, נצביע. סעיף 110 לתקנון מאפשר לרוב בועדה לדרוש דיון נוסף. לא

אעמוד על הצד הפורמלי, יצביעו החברים שנמצאים כאן. חבר-הכנסת רובינשטיין,

אתה מציע שנחזיר את התוק הזה לדיון בועדה.
אי רובינשטיין
אני הצעתי לחשוב מתדש בנקודה מסוימת שהיא נקודה מהותית רצינית מאד.

נכון, ההצעה היתה מונחת לפנינו, אבל גם אני לא חשבתי על כל המשמעויות.
היו"ר א' לין
לתשוב מתדש פירושו להחזיר את החוק לדיון בועדה.
צי ענבר
אדוני היושב ראש, בתוק הזה יש דבר תשוב, שהוא הענין המהותי, ויש דבר

שיש לו דתיפות - וזה ענין ערעור הבתירות שתלוי ועומד. הענין הזה מהווה לתק

על הכנסת וסיעותיה ועל הועדה. יהיה אשר יהיה, על פי החוק התדש לא יידונו

שום ערעורי בחירות שנוגעים לכנסת השתים עשרה פרט לערעור שכבר הוגש. עד

הבתירות הבאות יש פרק זמן ארוך למדי.

אני עצמי סבור שיש מקום לשיפורים נוספים גם בתחומים נוספים. יש

סוגיות משפטיות שלא ליבנו אותן עד תומן. הנה בסעיף קטן (ז) נאמר שתוצאות

הערעור לא יגרעו מחוקיות ההתלטות של הכנסת. אם ראו צורך להוסיף את זה,

מתעוררת השאלה מה דין החסינות של תבר הכנסת שתשב שנבחר ואתר כך מתברר לא

שאיננו חבר הכנסת? יתכן שיש סוגיות נוספות.
ר' ריבלין
בזה אין בעיה. התוק קויבע זאת בפירוש.
צ' ענבר
אפשר לשכלל את התוק הזה עוד יותר, אבל אני תושב שהדת יפות שבו מצדיקה

קבלתו כעת, ולאתר זמן להכניס את השיפורים הנוספים.
מי וירשובסקי
אם חבר-הכנסת רובינשטיין יגיש הצעה קונקרטית כדי להסיר כל ספק, כדי

שלא יהיה פתת רתב מדי לבטל בתירות, אני מציע שיגיש לנו את הנוסח, נדון

עליו באופן ספציפי ונצביע. אין צורך עכשיו לקיים הצבעה בשאלה אם לדתות את

סיכום הדיון בתוק או לא לדתות, אלא לעשות מה שאנחנו עושים זה שנים תוך כדי

העבודה.

היו"ר אי ליו;

לא עשינו את זה אף פעם. אתה מציע לעשות זאת.
מי וירשובסקי
הפרוצדורה חשובה מאד. אבלי אם כא חשבתי די בענין מסוים ודחיה בשבוע

אחת יכולה לחת כי אפשרות לחשוב עוד פעם, הרי אני כמחוקק מעדיף כדחוח.

אני מציע לאפשר כחבר הכנסת רובינשטיין להגיש הצעה, ונצביע עליה.
ר' ריבלין
אדוני היושב ראש, אני סבור שהנושא הפרוצדורלי הוא לא העיקר.
היו"ר אי לין
בוודאי שלא. גם בעיני הוא לא העיקר.
ר' ריבלין
למרות שהועדה פעלה, כמובן, במסגרת ובנוהל הראויים, השאכה אם חבר-

הכנסת רובינשטיין צודק או לא צודק בדבריו היא העיקר. תאורטית עכול כקרות

שיהיה שופט, דבר שכמובן כא קיים במציאות, יהיה שופט שרוצה מאד להתפרסם

באופן אישי או שהוא נגוע בגישה פוליטית בצורה ככ כך נוראה, שהוא יכול

לומר---
היו"ר א' לין
אתה רוצה להחזיר את הענין לועדת הכנסת?
ר' ריבלין
לא. כבר ראינו שחוקקו חוקים שצריך היה מיד לשנות אותם, כי לא היו

טובים. אולי אנחנו יכולים להכניס תיקון שיפתור את הבעיה. זה לא פשוט לתת

לשלושה שופטים של בית המשפט המחוזי סמכות להחליט על בחירות כלליות.

אני מציע ליושב ראש לשקול אח הנושא, לבדוק אם לא ראויה ההסתייגות של

חבר-הכנסת תופיק טובי בנקודה זאת - למתוק את המילה "בכללן".
היו"ר א' לין
זה לא ענין של פרוצדורה. אני תושב שאנחנו יכולים לבקש מחברי ועדה

פעילים - מאלה שאינם פעילים אני לא מבקש - שאם יש להם ערעור עקרוני על

החוק, שיעלו אותו בתחילת הדיונים, ולא לאחר ש גמרנו אח הדיון. זה לא ענין

של פרוצדורה, זה ענין שמחבל בעבודה.

מאחר שאני בטוח שחבר הכנסת רובינשטיין עוסק בנושאים האלה, לא רק כתבר

כנסת פעיל אלא גם מחוק לכנסת, הייתי מצפה ממנו שטענה כה עקרונית, כה

יסודית, יעלה בתחילה הדיון. היינו צריכים מלכתחילה לדון בזה. זו התרעומת

האישית שלי, אבל לא היא חשובה. מה שחשוב הוא אם החוק יהיה טוב יותר או

פחות.

כפי שאמר מר ענבר, החוק הזה בעצם הובא לענין אחד ספציפי, בבחירות

הבאות הוא יחול על כל עניני הבחירות. עניני בחירות הם בסמכותה של ועדת

החוקה חוק ומשפט. בענין זה היא לא צריכה לחכוח להצעות חוק מטעם הממשלה. על

פי התקנון, בענין חוקי יסוד ובענין חוקי בחירות אנתנו יכולים לדון בלי

הצעה מטעם הממשלה.



אם אפשר, הייתי רוצה שהחוק זה יהיה יותר טוב. כפי שאמר חבר-הכנסת

וירשובסקי, צריך להביא הצעה ספציפית. קיבלתי כרגע הצעה ספציפית מהיועצת

המשפטית של הועדה, שאם יחליט בית המשפט המחוזי על ביטול הבחירות בכללן,

אוטומטית יהיה הדבר טעון אישור בית המשפט העליון, בהרכב מורחב. אני נוטה

לקבל הצעה זאת.

אבל לא נמשיך עכשיו בדיון. נדון בנושא זה בתחילת הישיבה ביום רביעי.

יבואו חבר הכנסת רובינשטיין או חברים אחרים ויציעו הצעות ספציפיות. נדון

על הצעות ספציפיות.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12.20)

קוד המקור של הנתונים