ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 19/06/1989

הצעה לסדר היום; חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 22), התשמ"ט-1989

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 43

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני, ט"ז בסיון התשמ"ט (19 ביוני 1989). שעה 11:15

נכחו; חברי הועדה;

א' לין - היו"ר

א' אבוחצירא

א' דיין

צי תנגבי

מ' וירשובסקי

ג' כהן

י צחק לוי

ח' מירום

א' רובינשטיין

ר' ריבלין

ח' רמו ן

מוזמנים;

חה "כ מ' גפני

חה"כ י' נאמן

ת' אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית

השופט מי בן-דרור - משרד המשפטים, מנהל בתי המשפט

ר' רוזנפלד - " יי

צ' ענבר - הכנסת, יועץ משפטי

א' שפט - משרד הפנים

מזכירת הועדה; די ואג

י ועצת משפטית; ר' מלחי

קצרנית; א' אשמן

סדר היום; א. הצעה לסדר היום

ב. חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 22), התשמ"ט-1989



א. הצעה לסדר היום

הי ו "ר א' לין;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. חבר-הכנסת אמנון רובינשטיין

ביקש להעלות הצעה לסדר. בבקשה.
א' רובי נשטיין
קראתי בעתונים שתי ידיעות, שאינני יודע אם הן נכונות, אבל הן לא הוכחשו.

הידיעה האחת היתה שיש תוכנית לאפשר גירוש תושבים מהשטחים לפני שמיעה בבג"צ. אני

לא יודע על מה זה מסתמך, אם זה מסתמך על איזה שהוא צו של המפקד הצבאי או צו ששר

הבטחון מתכוון לצוות. אם יש תוכנית, בניגוד לנוהג שהיה מקובל מאז פרשת סובלן,

שיהיו גירושים ללא שמיעה בבג"צ, אני חושב שקודם כל הועדה חייבת לקבל על זה

דיווח, ואחר כך תוכל להחליט אם היא רוצה לקיים על זה דיון.

קראתי שיש כוונה להאריך את תקופת המעצר המינהלי האוטומטי מחצי שנה לשנה. אני

לא מדבר על סך הכל המעצר המי נהלי שיכול להיות אינסופי, אני מדבר על המעצר המינהלי

האוטומטי.
הי ו "ר א' לין
באישור של שופט.
א' רובינשטיין
לא. מאז האינתיפאדה יש צו של המפקד הצבאי שביטל את הצורך באישור של שופט.

בזמנו אמר שר הבטחון שאם תהיה רגיעה, יוחזר אישור השופט. כעת אני שומע שהכוונה

היא עוד להאריך את התקופה של מעצר אוטומטי, ללא אישור שופט, מחצי שנה לשנה.

לדעתי, זה סותר החלטה שקיבלה הועדה בעקבות הדיון על המצב בשטחים. אבל אני לא

נכנס לגופו של עני ן, אני מבקש קודם כל לדעת אם הדבר נכון. ואם זה נכון, חייבים

קודם כל לדווח לועדה. אלה שינויים רציניים מאד מבחינה חוקתית, הם נוגעים גם למעמד

בית המשפט העליון וגם לנושא של מעצר מינהלי, שהועדה הזאת טיפלה בו באופן

אינטנסיבי מאד כל השנים.

היו"ר א' לי ן;

חבר הכנסת אמנון רובינשטיין, קודם כל אני רוצה להודות לך שהעלית את

הנושאים האלה.

אני מקבל את העקרון ואני הושב שאמנם הגיע הזמן שרשויות המדינה יתרגלו לכך שקיימת

ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, שבין תפקידיה גם השמירה על שלטון החוק ועל זכויות

האדם במדינת ישראל.

הדיון בנושאים האלה יהיה על פי הצעתו של חבר-הכנסת צחי הנגבי. בישיבה שאתה לא

השתתפת בה, חבר הכנסת הנגבי ביקש שאנחנו נקיים דיון עם שר הבטח ו ן על מכלול

האמצעים שרוצים או שמתכוונים לנקוט או שכבר נוקטים בשטחים בכל הנוגע בהשלטת הסדר,

המאבק בטרור, אינתיפאדה וכו'. במסגרת הדיון הזה נוכל לשמוע דברים שונים והשקפות

שונות לכאן ולכאן, אבל נקיים דיון אחד כולל על המסכת כולה. אין טעם לקיים שני

דיונים נפרדים. ביקשתי כבר ממזכירת הועדה לפנות למשרד הבטחון בענין זה. במסגרת

אותו דיון נשלב גם את הנושאים שהעלה חבר-הכנסת רובינשטיין.

א' רובינשטיין;

אני בהחלט מקבל שהדיון צריך להיות אחד. אני מבקש שקודם כל תינתן אינפורמציה

אם יש ממש בידיעות שהתפרסמו.



הי ו"ר א' לי ן;

אמרתי שאני חושב שצריך לדווח לועדת. טוב ששרי ממשלה יתחילו לדווח לועדה, גם

מבלי שיידרשו ספציפית, שידווחו לועדה כל אימת שהם חושבים,שלא צריך לאכוף חוק

במדינת ישראל. אני נתקל בהרבה מאד מקרים ששרי ממשלה מחליטים על דעת עצמם, אינני

יודע מה מקור הסמכות להחלטה כזאת, מחליטים פשוט לא לאכוף את החוק.
ח' רמו ן
אין שרים כאלה. לפעמים אין להם אמצעים, לפעמים אין להם זמן, אבל תמיד הם בעד

אכיפת החוק...

ב. חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 22), התשמ"ט-1989
היו"ר א' לי ן
אנחנו ממשיכים בדיון על תיקון מסי 22 לחוק הבחירות לכנסת, הצעת חוק פרטית של

חברי הכנסת גפני ורמו ן. אני רוצה להקדים ולומר שיש בכוונתנו לסיים היום את הדיון

בחוק.

לפני שאנחנו ממשיכים בדיון, אני רוצה להביא לתשומת לב הועדה מכתב שקיבלתי

הבוקר מנשיא בית המשפט העליון כבוד השופט מאיר שמגר. במכתבו הוא מעלה השגות,

לדעתי צודקות, על החלטה שהועדה קיבלה בעני ן הרכב מיוחד של בית המשפט שידון

בערעורי בחירות. ביקשתי ממזכירת הועדה להפיץ את המכתב לחברי הועדה. הנימוק העיקרי

הוא שההרכב המיוחד הזה, שופט בית המשפט העליון ושני שופטים מחוזיים, מקובל רק

בסוג אחד של משפטים - שבהם צפוי הנאשם לעונש מיתה. נשיא בית המשפט העליון כותב:

"אם יורשה לי להציע, הרי מוטב שייקבע בחוק שהערעור מוגש לבית המשפט המחוזי, ולשם

הסרת ספק , תיווסף פיסקה המסמיכה את נשיא בית המשפט המחוזי להפעיל לגבי ערעור

כגון זה, לפי שיקול דעתו, את סמכותו לפי סעיף 37(א)(3) לחוק בתי המשפט (נוסח

משולב), התשמ"ד-1984 (לקבוע הרכב של שלושה)."

אני נוטה מאד לקבל את המלצתו של נשיא בית המשפט העליון. גם בזמן שהועדה חשבה

על הרכב מיוחד של שופט בית המשפט העליון ושני שופטים מחוזיים היו לי פקפוקים רבים

אם אנחנו עושים את הדבר הנכון. נדמה לי שהמגמה הכללית היא לא להעסיק את בית המשפט

העליון, שבעתיד הקרוב יהיה גם בית המשפט לחוקה, לא להעסיק אותו בנושאים שיש בהם

שמיעת ראיות. אני מציע לקבל את ההצעה של נשיא בית המשפט העליון.

י' נאמן;

כל בית משפט מחוזי או בית המשפט המחוזי בירושלים?

היו"ר א' לי ן;

אנחנו הצענו שבית המשפט שישמע את ערעורי הבחירות יהיה בית המשפט המחוזי

בירושלים. אני מציע שכך ישאר. האם הדבר מקובל על מנהל בתי המשפט?

השופט מ' בן-דרור;

כן.

ר' רוזנפלד;

אני מבקשת להפנות את חברי הועדה לעמוד 2 במכתב הנשיא, פיסקה (ג). הנשיא מציע

שתהיה נתונה סמכות של שיקול דעת לנשיא בית משפט מחוזי להרכיב הרכב של שלושה

שופטים לערעור בחירות. אנחנו סבורים, דיברתי על כך גם עם השופט בן-דרור, שמן

הראוי שערעור מהסוג הזה תמיד יישמע בפני שלושה שופטים. זהו ערעור שיש לו משמעות



חוקתית בדרגה עליונה, ואנחנו חושבים שכדאי שהועדה תעמוד על כך שהערעור יישמע בפני

שלושה שופטים.

היו"ר א' לין;

לדעתי, אין זה רצוי. ערעור בחירות יכול להיות חשוב ובעל ובעל משמעות חוקתית,

ולפעמים הערעור יכול גם להיות בנושא שאיננו רושוב ושאיננו מצדיק הרכב של שלושה

שופטים של בית המשפט המחוזי. אנחנו צריכים להביא בחשבון גם את העומס המוטל על בתי

המשפט. אנחנו לא יכולים מצד אחד לדרוש שבתי המשפט יהיו יוו1ר יעילים, ומצד שני

להכביד עליהם בלי שום התועבות. לכן סברתי שהצעתו של נשיא בית המשפט העליון להשאיר

שיקול דעת לנשיא בית המשפט המחוזי על פי חשיבות הענין היא הפתרון ההולם.

ר' מלחי;

אני מבקשת לקשור את ההערה של גב' רוזנפלד לשאלה שעליה כבר החלטנו: מי רשאי

להגיש ערעור. הועדה קיבלה החלטה שלא כל אזרח יוכל להגיש ערעור, כפי שהיה הדבר עד

היום, אלא רק סיעה, רשימה וכל חבר כנסת. זה מוריד את החשש פן ריבוי הערעורים

יכביד על בית המשפט.

השופט מ' בן-דרור;

יש כמה שיקולים שאני מבקש שתביאו אותם בחשבון לצורך החלטה. כמו בהרבה מאד

סוגיות אחרות, אין בידינו כל האפשרויות. אפשר היה לומר שהפיתרון האידיאלי הוא

שהדיון היה בשלושה או אפילו בחמישה שופטים של בית המשפט העליון, אבל כולנו חיים

בתוך עמנו ואנחנו יודעים שהפתרון הזה איננו בידינו. כל החלטה שיישבו בדיון שופטי

בית המשפט העליון או שופטים אחרים במספר גדול משמעותה האמיתית היא שאיננו מאפשרים

לציבור לקבל את השירות שהוא ראוי לו. זו נקודה אחת.

נקודה שניה היא לגוף העני ן. יש הנחה כאילו בכל מקרה צריכים לשבת שלושה

שופטים. אם מותר לי לתמוך ביושב ראש הועדה, אני מבקש לומר שהנחה זאת לא בכל

המקרים תהיה נכונה. יהיו מקרים שכל אחד יאמר שזה בזבוז שיישבו שלושה שופטים על

דבר כל כך פעוט. ככל שננסה לתאר בדמיוננו מה עלולים להיות המקרים השונים, לא נוכל

לעשות זאת. המציאות תמיד מסובכת יותר מכל דמיון. יהיו מקרים שבהם מן הראוי יהיה

שיישבו שלושה שופטים, וחזקה על הנשיא של בית המשפט שבמקרים כאלה הוא יקבע הרכב של

שלושה. אני רוצה לומר לכם מנסיוני כשופט, שבמקרים רבים פונים השופטים עצמם לנשיא

ומבקשים להרכיב הרכב של שלושה. כך היה אפילו בבית משפט השלום. אבל באותם מקרים

שבהם מיותר לחלוטין הרכב של שלושה, אם אנחנו נקבע הרכב כזה כדבר שבשיגרה, בצורה

אוטומטית, זאת פגיעה במערכת בתי המשפט.

א' שפט;

יורשה לי להזכיר שההרכב המיוחד הזה שהעזנו להציע לפני הקריאה הראשונה לא נולד

אלא לאחר דיון די ממצה בועדה הזאת. עם כל הכבוד שאני רוחש לכבוד השופט שמגר, נשיא

בית המשפט העליון, יורשה לי להרהר שנית ולא לקבל המלצתו. אני יודע שמצבי קשה, כי

מרגע שהנשיא אמר את דברי יקשה עלי לשכנע את הועדה הזאת. אבל כאשר הועדה החליטה על

הנוסחה הזאת, היא לקחת בחשבון את המעבר החד מהמצב שהיה עד היום. עד היום דנה

בנושא הזה כנסת שלמה, לפי המלצת ועדת הכנסת. בערעור על תוצאות הבחירות לכנסת ראתה

הועדה דבר יוצא מן הכלל, עד כדי כך יוצא מן הכלל שהוא יכול לשנות תוצאות של

בחירות לכנסת. הדבר הזה הוא עד כדי כך מיוחד, שהרכב מיוחד הוא רצוי וראוי.

כבוד נשיא בית המשפט העליון לא זו בלבד שהוא מציע להוריד את הערעור לבית

המשפט המחוזי, אלא אף להשאיר לשיקול דעתו של נשיא בית המשפט המחוזי שמא ראוי

שערעור כזה יידון על ידי שופט אחד. אני מבין את הרגישות ביחס להתערבות סדרי בית

משפט, אבל הנושא שאנחנו מדברים בו הוא רוב מאד. לפיכך, אם כבר מורידים את הדיו



מדרג של בית המשפט העליון - ואני עדיין בדעה שזאת הדרך הנכונה במקרים כה יוצאים

מן הכלל - לפחות יש להבטיח שלא תהיה בענין כזה הכרעה מקרית של שופט אחד, ויהיה

מוכשר ככל שיהיה. אני מבקש שתשקלו מחדש את הענין.

היו"ר א' לי ן;

לפני שאנחנו פותחים בדיון, אני מבקש רק להזכיר שיכול להיות שיהיו מקרים לא

מעטים שלא יצדיקו הרכב של שלושה שופטים. לא כל ערעור מצדיק הרכב של שלושה שופטים. *

אנחנו עוד לא החלטנו גם בענין העילות לערעור, יש גם סיכוי שנרחיב את העילות.

אנחנו צריכים לפתור בעיה מעשית. אם נקבע שבכל מקרה יהיה הרכב של שלושה שופטים, זה

עלול ליצור קושי מיותר.

ח' רמו ן;

בשנת 1986, בניגוד למה שהיה בעבר, אנחנו צמצמנו את בעלי זכות הפניה לבית

המשפט. קודם לכן יכול היה כל אזרח יכול לפנות לבית המשפט, ואולי באמת עלולה היינה

להיות הצפה.

א' רובי נשטי י ן;

זה לא קרה.

ח' רמו ן;

היו כמה טרדנים. אבל גם את זה כבר חסמנו . העילות לערעור הן שהיתה עלולה להיות

השפעה על תוצאות הבחירות. כלומר, אין עילה טכנית של תיקון פרוטוקול או ערעור על

מספר, אלא רק אם היתה לדבר השפעה על תוצאות הבחירות. לכן אני מציע לקבוע שערעור

יידון בהרכב של שלושה שופטים, ולא שופט אהד, כי כל אחד מהדיונים הללו יהיה דיון

מהותי.

לא מקובלים עלי הנימוקים של מר שפט שצריך להיות גם שופט של בית המשפט העליון,

כי גם אילו דן יחיד בבית משפט מחוזי עדיין היה בזה שיפור לעומת המצב הקיים,

כשועדת הכנסת דנה בענין.

אני מציע לקבל את ההמלצה של נשיא בית המשפט העליון עם התיקון שהוצע, שבכל

מקרה יהיה הדיון בהרכב של שלושה.

ר' ריבלין;

אני מצטרף להצעה של חבר-הכנסת רמו ן. אני חושב שצריך להיות טריבונל קבוע של

שלושה שופטים שיעסקו בנושא מבחירות לבחירות, ולא להניח את הענין לשיקול דעתו של

נשיא בית המשפט המחוזי.

החוק מדבר במפורש על דבר שעלולה להיות לו השפעה על תוצאות הבחירות, כתנאי

קומולטיבי לשאר התנאים.

היו"ר א' לין;

רק לגבי העילה הראשונה. אבל עדיין לא סיכמנו בענין העילות.

ר' ריבלין;

בית המשפט ידון בדבר רק אם עלולה להיות לו השפעה על תוצאות הבחירות. זה לא

דבר קל ערך, ולכן צריך בההלט להקים טריבונל שיהיה לו גם מעמד משפטי וגם מעמד

ציבורי, כפי שהציע חבר-הכנסת רמו ן.



א' רובינשטיין;

אני תומך בהצעה של חבר-הכנסת חיים רמון.

א' דיין;

אני תומך בהצעה המקורית - הרכב בהשתתפותו של שופט בין המשפט העליון. בהוקי

הבחירות אפילו בענין דרכי תעמולה הערעור הוא לשופט בית המשפט העליון, שדן

בערעורים בכל הארץ.
ר' ריבלין
בתור יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית.

א' די י ן;

העילות לערעור צומצמו, רק בענין שיכולה להיות לו השפעה על תוצאות הבחירות.

ההשפעה יכולה להיות מרחיקה לכת, השפעה על חברות בכנסת, על הרכב הקואליציה, על

הרכב הממשלה. לדעתי, בערעור כזה צריך לשבת שופט בית המשפט העליון, כפי שקבענו.

יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית הייב להיות שופט בית המשפט העליון. צריך לזכור

שאין כמעט אפשרות ערעור, הערעור אפשרי רק בשאלה משפטית וברשות נשיא בית המשפט

העליון. לכן מן הראוי לקבל את ההצעה המקורית כפי שהיא בחוברת הכחולה. ממילא לא

יהיו ערעורי בהירות רבים, כשאנשים ידעו שהם צריכים לבוא לפני הרכב כה מכובד שבו

שופט בית משפט עליון הם יצטרכו לבדוק את עצמם היטב היטב לפני שילכו לערער.

י' לוי ;

אני רוצה לבסס את הערותי על שני דברים. הראשון, הערעורים לא יהיו רבים. אם

יצטרכו להופיע בפני בית משפט, יהיה קשה יותר לערער, צריך יהיה לשכור עורך דין

ולהכין את הערעור הרבה יותר טוב. דבר שני, הכל צריך להיות מרוכז בהרכב אחד.

מכיוון שיש לדבר השלכות ארציות, השלכות על חלוקת מנדטים, אי אפשר לדון במספר

הרכבים.

מכיוון שערעורים יכולים להיות גם נגד החלטות של ועדת הבחירות המרכזית שבראשה

עומד שופט בית המשפט העליון, ההיגיון מחייב שבראש ההרכב יעמוד שופט בית המשפט

העליון שאיננו יושב ראש ועדת הבהירות המרכזית. תהיה אנומליה מסוימת אם שופטים

מחוזיים ידונו בההלטה של גוף שבראשו עומד שופט בית המשפט העליון. עלולה להיות בזה

בעיה אתית מסוימת. לכן אני תומך בהצעה המקורית, שיהיה הרכב אחד שידון בכל

הערעורים, הרכב שבראשו שופט בית המשפט העליון עם ציון שלא יהיה זה יושב ראש

ועדת הבחירות המרכזית.

בדיון קודם ביקשתי להוסיף לסעיף 86(א) שכל אזרח יוכל להגיש ערעור. אינני יודע

אם הועדה כבר סיכמה בענין זה. אם כן, אני רוצה להגיש הסתייגות.

היו"ר א' לין;

לסדר הדיון. אני מציע שנסכם קודם כל בשאלה שחבר-הכנסת לוי נגע בה - מי רשאי

לערער. אחר כך נסכם בענין העילות. לאחר מכן נכריע בשאלת ההרכב.

ר' מלחי;

לפי מיטב זכרוני, הועדה כבר החליטה מי רשאי לערער, ו נרשמה הסתייגות של

חבר-הכנסת לוי. אבל כרגע אינני מוצאת את ההחלטה בפרוטוקול.



היו "ר א' לי ן;

אם חבר-הכנסת לוי מעלה את הסוגיה, נדון בה. יש עוד מי שסבור שצריך לתת אפשרות

ערעור לכל אדם או רק כפי שקבענו בסעיף קטן (א)?

א' רובי נשטיין;

אני מבקש שהות עוד לחשוב על זה.

היו"ר א' לין;

אני מציע שנעמיד את הסוגיה להצבעה. בהצעת ההוק כתוב שרשאים לערער על תוצאות

הבהירות "כל הבר של ועדת הבהירות המרכזית ושל ועדת בחירות אזורית, כל סיעה של

הכנסת הנבהרת וכל חבר הכנסת, כל רשימת מועמדים שהשתתפה בבחירות לכנסת וכל מועמד

שהיה כלול בה וכן היועץ המשפטי לממשלה".

א' שפט;

חברי מר שילת ביקש שאזכיר לועדה שהוא מבקש צמצום. הצמצום שהוא מציע שתחיה

רשאית לערער לא כל רשימה שהשתתפה בבחירות אלא כל רשימה שאושרה. יש רשימות

טורדניות שמגישות כל מיני פנקסים - - -

היו"ר א' לי ן;

האם יש מי שמתנגד להצעה שהביא עכשיו מר שפט? לא.

הוחלט בסעיף 86(א) במקום "כל רשימת מועמדים שהשתתפה" יבוא; כל רשימת מועמדים

שאושרה.

לאחר שעשינו את התיקון הזה, מי בעד הנוסח בחוברת הכחולה עם התיקון שקיבלנו?

הצבעה

בעד סעיף 86(א} עם התיקון שהתקבל - רוב

נגד - מיעוט

הוחלט לקבל סעיף 86(א) עם התיקון

מ' וירשובסקי;

אני לא נגד, אבל הייתי רוצה עוד לחשוב.

הי ו "ר א' לין;

גם אילו כל ההברים שרוצים עוד לחשוב היו מצביעים נגד ההצעה הזאת, עדיין היו

במיעוט. אם ימצאו להתנגד, יגישו הסתייגות, או יצטרפו להסתייגות של חבר-הכנסת לוי .

נעבור עכשיו לענין העילות. אני רוצה להזכיר באיזו נקודה הפסקנו. בהצעת החוק
יש שתי עילות להגשת ערעור
1. הבחירות בקלפי מסוימת לא התנהלו כחוק ולדבר עלולה

להיות השפעה על תוצאות הבחירות; 2. המנדטים לא חולקו כחוק. בדיון הקודם דיברנו על

אפשרות לקבוע שתי עילות נוספות. אפשרות אחת היא שהעילה הראשונה תורחב כך שלא תהיה

התייחסות לקלפי ספציפית או למספר מסוים של קלפיות, די שהבחירות לא התנהלו כחוק.

אפשרות שניה היא שהקולות הושגו שלא כחוק, גם אם אחר כך בקלפי הכל התנהל כחוק.



ר' ריבלי ן;

גם אם נוסיף עילות, אני מציע לקבוע את ההשפעה על תוצאות הבהירות כתנאי הכרהי

ומצטבר. אם לא היינה השפעה על תוצאות הבחירות, מדובר במישור הפלילי גרידא והמשטרה

והתביעה יטפלו בכל אדם שקנה קולות או עשה מעשים לא חוקיים שמגיעים כדי עבירה

פלילית.

אני חושב שסעיף קטן (1) כולל את שתי העילות הנוספות.

הי ו "ר א' לין;

לא. הצגנו אלטרנטיבות, ולאחר ניתוח הדברים במשך שעה שלמה הגענו למסקנה שהוא

לא כולל.
ר' ר י בל י ן
אם הוא לא כולל, אני בעד ההרחבה.
ח' רמון
אני בעד ההרחבה, כפוף לתנאי שהציג חבר-הכנסת ריבלין, שבמצטבר יש לזה השפעה על

תוצאות הבחירות. אם אין השפעה, אין עילה. לא צריך לבזבז זמנו של בית המשפט.
א' רובינשטיין
צריך להוסיף את העילה שקיימת היום בסעיף 86: שבהנהלת הבחירות או במהלכן היה

פגם העלול להשפיע על תוצאות הבחירות, על מספר הקולות או על חלוקת המנדטים.

י' לוי ;

אני בעד הרחבה, בתנאי שנאמר כאן.

א' שפט;

ביקשנו לבטל סעיף קטן (3) בסעיף 86 כדי להתאים מה שכתוב כאן למה שכתוב בחוק

הרשויות המקומיות (בחירות), שהוא מאוחר יותר ואולי טוב יותר. פחדנו שמא ההרחבה

הזאת, במיוחד כשהדיון יהיה בבית משפט, עלולה להביא פסקי דין מוזרים, לפי סעיף

72(2) בחוק הרשויות המקומיות (בחירות) בדבר שחיתות גנרלית שאיננה ממוקדת בנקודה

אחת.

ר' רוזנפלד;

אני רוצה רק להפנות לסעיף 86(2), שבנוסחו היום יש פיסקה, שנדמה לי שגם

חבר-הכנסת רובינשטיין לא היה רוצה שתחזור ותופיע. מדובר גם על השפעה על מספר

הקולות, כלומר גם השפעה קטנה על מספר הקולות אפילו אין לה השפעה על תוצאות

הבחירות - - -

היו"ר א' לין;

לא.

ר' רוזנפלד;

באשר להצעת היושב ראש להוסיף שתי עילות, אנחנו בדעה שאותה הרחבה שניה עליה

דובר, מאחר שסיעה שפעלה באמצעים בלתי כשרים לא נכללת בנוסח הקיים, אנחנו בעד

הרחבה ובלבד שיש לדבר השפעה על תוצאות הבחירות.



באשר להרחבה הראשונה שדובר בה, נדמה לנו שסעיף קטן (1) כמו שהוא מוצע היום

מכסה את הענין הזה, בתיקון קטן אחד, אם נוסיף: בקלפי מסוימת או בקלפיות אחדות. כד

יהיה ברור שזה מכסה הנהלה של בהירות, שהיא יותר מקלפי מסוימת.

הי ו "ר א' לין;

רבותי, אני רוצה לנסות לסכם את הדעות שהושמעו בועדה. אני מציע לקבל הצעתו של

חבר-הכנסת ריבלין, שבכל מקרה צריך להתקיים התנאי המצטבר שעלולה להיות לדבר השפעה

על תוצאות הבחירות. נוסיף עילת ערעור, אם הבחירות לא התנהלו כחוק, מבלי שהדבר

מתמקד בקלפי מסוימת או בקלפיות מסוימות. כשאומרים שאפשר לערער אם הבחירות לא

התנהלו כחוק, כבר הרחבנו את העילות גם למקרים שאין מצביעים על כך שהבחירות לא

התנהלו בקלפי מסוימת. עילה נוספת - קולות הושגו שלא כחוק ועלולה להיות לדבר השפעה

על תוצאות הבחירות.

התקבלה הצעת הסיכום.

עכשיו אנחנו עוברים להכרעה בשאלת ההרכב. אני מציע שלא נקבע הרכב של שופט בית

המשפט העליון ושופטים מחוזיים. אם שופט בית המשפט העליון מכהן כיושב ראש ועדת

הבחירות המרכזית, הוא לא יושב כערכאה שיפוטית, הוא ממלא תפקיד ציבורי על פי

סמכויות מיוחדות. אם בראש ועדת הבחירות יושב שופט בית המשפט העליון אין זה עושה

אותה ועדה לערכאה שווה לבית המשפט העליון. פה מדובר בהליך של ערעור שלא בהכרח בא

לתקוף את הועדה אלא יש בו התייחסות לתוכן הדברים. במקרים מסוימים יכולות להיות גם

השגות על החלטה של הועדה, אבל השגה על החלטת הועדה נעשית על פי שיקולים וחומר

אחרים, בנושאים אחרים. שם מסגרת השיקולים היא שונה, בבית משפט העני ן נדון על ידי

חשיפת ראיות ועובדות שיתכן שבכלל לא היו בפני הועדה. השופט שיושב בראש ועדת

הבחירות איננו יושב כשופט בית משפט עליון. אני בטוח שנשיא בית המשפט העליון ראה

את הדברים האלה לעיניו כשהציע מה שהציע. אני מציע שערעורי בחירות יישמעו בבית

המשפט המחוזי, בהרכב של שלושה.

אבל אני רוצה להציע גם הצעה נוספת. אם נשיא בית המשפט המחוזי יראה, על פי

הענין ומשקלו, שאין צורך בהרכב של שלושה, תהיה לו סמכות לקבוע דן יחיד. אני רואה

שחברי הועדה מתנגדים להצעה זו. אם היא לא מקובלת, אני מסיר את תוספת הזאת.

אני מציע לקבוע שערעור בחירות יישמע בבית המשפט המחוזי בירושלים, בהרכב של

שלושה.

מ' וירשובסקי;

אני מציע לשקול דבר נוסף. יכול להיות שמיד אחרי בחירות יהיו ערעורים די רבים

שהטיפול בהם יתמשך. הייתי מציע שלנשיא בית המשפט תהיה הסמכות למנות גם הרכב נוסף

של שלושה שופטים בבית משפט מחוזי אחר.

היו"ר א' לי ן;

לא אמרנו שיהיה הרכב קבוע אחד.

מ' וירשובסקי ;

אבל אמרנו שההרכב יהיה בירושלים. אם דרושים יהיו לענין זה שלושה הרכבים בבית

המשפט המחוזי בירושלים, בית המשפט המחוזי בירושלים לא יוכל עוד לעבוד. אפילו עם

ההגבלות שיש בנוסח הזה, ובוודאי אם תתקבל ההצעה של מספר חברים בועדה שכל אזרח

רשאי יהיה לערער, בתקופה מסוימת עלול להווצר עומס. לכן אני מציע שתהיה לנשיא בית

המשפט העליון הסמכות למנות הרכב גס בבית משפט מחוזי אחר, לפי שיקול דעתו ולפי

העומס.



השופט מ' בן-דרור;

אני חושב שאין צורך בזה, מפני שבתי המשפט נסתמים כל הזמן ואנחנו מוצאים

פתרונות. גם בגדר החוק כפי שהוא היום ניתן לתגבר את בית המשפט המחוזי בירושלים גם

בשופטים ממקומות אחרים. לא זו הבעיה.

הי ו"ר א' לי ן;

זו תשובה ברורה לבעיה המעשית שהועלתה.

מי גפני ;

אני חושב שזו הצעה טובה למנות שלושה שופטים מבית המשפט המחוזי בירושלים. אבל

מכיוון שהנושא הוא כל כך חשוב, אני מבקש שתנתן האפשרות להוריד את המיגבלה בענין

הערעור, כלומר שתהיה אפשרות להגיש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בלי צורך לבקש

הסכמת נשיא בית המשפט העליון.
היו"ר א' לין
נחזור לנושא הזה בסוף הדיון.

י' לוי;

אני מבקש לשאול את מנהל בתי המשפט אם אין הוא רואה פגם בכך ששופט בית המשפט

העליון, גם אם איננו משמש כשופט בבית משפט אלא כיושב ראש ועדת הבחירות, יעמוד

בפני הרכב של שלושה שופטים מחוזיים. הוא יושב ראש ועדה שעומדת בבקורת בית המשפט,

יכול להיות שיטענו שהחלטת הועדה לא היתה נכונה. שופט בית המשפט העליון, או בא

כוחו, אין זה משנה, יצטרך לעמוד לדין בפני שופטים מחוזיים, ושופטים מחוזיים יצטרכו

להכריע כנגד החלטות שלו.

היו"ר א' לין;

חבר-הכנסת לוי, אין לי שום התנגדות שתשאל שאלה, אבל כבר החלטנו בענין ההרכב.

י' לוי ;

עוד לא.
הי ו"ר א' לין
אולי לא הצבענו פורמלית, אבל היה סיכום. אם לא הצבענו פורמלית, בבקשה.
השופט מ' בן-דרור
לשאלה של חבר-הכנסת גפני התשובה היא קטגורית: לא. אם אתה חושש מזה ששלושה

שופטים מחוזיים עלולים להיות מושפעים של שופט שיושב בראש ועדת הבחירות המרכזית,

זה סוף הסיפור שלנו כשופטים.

אבל אני רוצה לעשות עוד צעד אחד. הרי בסופו של דבר הכוונה שלכם היא לעצמאות

השופטים, ואתם צריכים לעורר אותה שאלה במישור של אותו שופט שיושב ביחד עם חבריו

בבית המשפט העליון, אחד מהם מחליט ואחר צריך לפסול או לאשר את ההחלטה. הנימוקים

האלה הועלו כאשר השופט בייסקי ישב בראש ועדה והגישו בג"צ נגד כמה מההחלטות שלו,

ביקשו להעלות טענה איך ידון בית המשפט העליון, בו יושב השופט בייסקי, ידון

בהחלטות של השופט בייסקי.



אני מציע שתאמינו בשלושה שופטים מחוזיים שהם יהיו עצמאיים לחלוטין ולא יושפעו

בשום דרך שהיא מהחלטה של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שהוא שופט של בית המשפט

העליון. שאם לא כן, אין דרך. אם אתם מותחים את ההנמקה הזאת, אתם מגיעים אד

אבסורדום. כלומר, אף פעם אי אפשר יהיה להקים הרכב שיהיה מעל לשופט בית המשפט

העלי ו ן.

א' דיין;

אני חושב שיש מקום לשקול שוב ולחזור להצעה המקורית, מפני שכמעט שאין אפשרות

ערעור על החלטת בית המשפט. ערעור יוכל להיות רק בשאלה משפטית ורק ברשות. בדיני

בחירות יש עני ן לא רק למשפטנים, ענין שעורכי דין ושופטים יודעים לשקול אותו. ואני

מסכים שבית המשפט לא יושפע מזה שיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית הוא שופט בית

המשפט העליון. בעניני בחירות יש גם ענין ציבורי, וצריך שהצדק לא רק ייעשה אלא גם

ייראה. לכן ראוי ששופט בית המשפט העליון יעמוד בראש ההרכב הזה, שההחלטה שלו תתקבל

גם על ידי הציבור כהחלטה סמכותית, ולא רק על ידי משפטנים.

היו"ר א' לין;

אם חברים חרדים מפני חאפשרות שהרכב של שלושה שופטים מחוזיים כאילו יבטל החלטה

של שופט בית המשפט העליון, הרי אותו חשש קיים גם כאשר מעמידים זה מול זה שני

שופטים בבית המשפט העליון, או כאשר מעמידים הרכב של שופט בית המשפט העליון ושני

שופטים מחוז י ים.

אני מציע שלא נסתבך יורנר מדי בדברים פורמליים מן הסוג הזה, כי עניננו הוא

בעבודה יעילה של בתי המשפט.

נצביע על שתי ההצעות זו מול זו.

הצבעה

בעד הרכב של שלושה שופטים מבית המשפט המחוזי - רוב

בעד הרכב של שופט בית המשפט העליון ושני שופטים מחוזיים - 3

הוחלט לקבוע בסעיף 86(ב) שערעור בחירות יידון בבית המשפט

המחוזי בירושלים בהרכב של שלושה שופטים.

י' לוי;

אגיש הסתי י גות.

הי ו "ר א' לין;

נתקדם. אנחנו עומדים בסעיף קטן (ג). אם אין הערות לסעיף זה, נאשר אותו.

אושר סעיף קטן (ג).

נעבור לסעיף קטן (ד)(1).
י' לוי
אני מציע למחוק את המלים "ולצוות על עריכתן שנית".אם מדובר על בחירות חוזרות

באזור מסוים, לאחר שתוצאות הבחירות בארץ כבר ידועות, כל ההצבעה תתרכז בעני ן שתי

המפלגות שנוגעות לערעור. אם נאמר שחוזרים על בחירות בארבע קלפיות ברמת-גן

ובבני-ברק והתוצאות יקבעו אם יישב בכנסת איש התחיה או איש דגל-התורה, שום אזרח

במדינה שיודע שמפפלגתו לא תושפע על ידי כך, לא ילך להצביע בעד הליכוד או בעד

המערך. הקולות יתחלקו בין התחיה ובין דגל-התורה. זאת לא בחירה חוזרת, זאת כבר



בחירה מוכוונת. לכן אני מציע רק לבטל את הבחירות באותו אזור ולא לצוות על בחירות

חוזרות.

לדעתי, בעריכת בחירות חוזרות יש עיוות של התוצאות, כי בבחירות יצביעו כדי

לבחור בין שפט וגפני. מי שהצביעו בעד ר"צ , רק"ח, מפד"ל, מערך או ליכוד, יכריעו

בין שפט ובין גפני, לאחר שיידעו שעל המפלגות שלהם זה כבר לא ישפיע. אני מציע

שתהיה רק אפשרות של ביטול התוצאות באזור קלפי מסוים.
ח' רמון
אבל גם כך קובעים - - -

י' לוי ;

נכון, אבל אז בית המשפט קובע, לא הבוחר. יש כאן שתי אלטרנטיבות ששתיהן לא

טובות. לשם הצדק המוחלט, צריך היה לחזור על כל הבחירות, אבל זה בלתי אפשרי. יש

שתי אלטרנטיבות, שבשתיהן לא מגיעים לצדק מוחלט. השאלה היא מה יותר צודק ומה פחות

צודק. לדעתי, צודק יותר להשאיר את ההכרעה בידי בית המשפט ולא בידי האזרח, שהצבעתו

בבחירות החוזרות תהיה כבר מושפעת מדברים שונים.

אני מציע לבטל את הבחירות באזור מסוים, ופירוש הדבר לעשות חשבון חדש של

הבחירות. אנשים צריכים לדעת שאם הם מצביעים בדרך לא נכונה, הם עלולים לגרום

לביטול הבחירות ולשינוי התוצאות. אבל לדעתי זה יותר צודק מאשר לערוך בחירות שיהיו

בחירות אישיות.

הי ו"ר א' לין;

אתה מציע שלשופט תהיה סמכות לקבוע שהבחירות באזור מסוים יבוטלו, כאילו לא

קוימו, ולא תהיה לו סמכות לצוות על עריכת בחירות חוזרות.

י' לוי ;

לפי הסעיף בהצעת החוק, לשופט אין ברירה אלא לבטל ויחד עם זאת לצוות. אין הוא

יכול להחליט רק על ביטול.

היו"ר א' לין;

ואילו היו שתי אפשרויות, אילו היתה לו סמכות לבטל ולצוות וסמכות לבטל בלי

לצוות?
י' לוי
אני מוכן לקבל שיהיו שתי האפשרויות.
הי ו "ר א' לין
נדמה לי שלא כדאי להתווכח על מתן שיקול דעת לבית המשפט לבחור באחת משתי

האלטרנטיבות האלה.

א' רובינשטיין;

לבטל בחירות בלי לצוות על עריכתן שנית - פירוש הדבר שרטרואקטיבית שוללים

מאזרחים את זכות הבחירה. זה מנוגד לחוק יסוד: הכנסת.



מ' וירשובסקי;

יש משהו בדברים שאמר חבר-הכנסת יצחק לוי בענין בחירות חוזרות בקלפי מסוימת,

אבל כל הקונספציה שלנו היא שתוצאות הבחירות נקבעות על ידי הבוחרים. אם בית המשפט

יבטל את הבחירות באזור מסוים, זאת אומרת שהבחירה באזור מסוים היא כבר לא בידי

הבוחרים אלא בידי בית משפט. אני רואה בזה טעם לפגם.

נניח שמפלגה מסוימת זייפה בבחירות, האם כל ציבור הבוחרים צריך להענש?

אדוני היושב ראש, מתן הברירה בידי בית המשפט היא לא טובה. צריך להשאיר את
הנוסח כפי שהוצע
בית המשפט רשאי לבטל את הבחירות באזור קלפי מסוים ולצוות על

עריכתו שנית.

הי ו"ר א' לין;

הדברים משכנעים ביותר. אם מישהו עדיין סבור כחבר-הכנסת לוי, נשמע נימוקיו.
י' נאמן
ניקח לדוגמה את המקרה של פלאטו שרון. בית הדין היה מוצא שקולות הבוחרים נקנו,

האם היה טעם שבכל אותם קלפיות שבהן הצביעו הבוחרים האלה יערכו בחירות חוזרות? בית

הדין יכול היה לבטל את המנדט של פלאטו שרון.

הי ו"ר א' לין;

פה לא מדובר על ביטול מנדט, זה בא לאחר מכו. כאו מדובר על ביטול בחירות

שנערכו בקלפי מסוימת, כאילו כלל לא היו, ומבטלים דעתם של המצביעים באותה קלפי.

אני השתכנעתי מהנימוקים של חברי הכנסת רובינשטיין ווירשובסקי שחייבים להשאיר את

ההצעה כפי שהיא.

י' לוי ;

יש בזה בעיה, אבל אין לי פתרון לה. אני מסיר את הצעתי.

היו"ר א' לין;

אושר סעיף קטן (ד)(1).

אנחנו עוברים לסעיף קטן (ד)(2).

למה כתוב כאו "עריכתן של הבחירות שנית"? האם סמכות זו לא נתונה לבית המשפט

מבלי שנערכו הבחירות שנית? האם נחוצה כאן המילה "שנית"?
אי שפט
כו, כי יש אלטרנטיבה. בית המשפט יכול לקבוע את זה מיד, כשהוא מגיע למסקנות

בתוך פסק הדין, או אחרי עריכתן של הבחירות שנית.

צ' ענבר;

בית המשפט יוכל לצוות אפילו על עריכת הבחירות כולו מחדש או בקלפי מסוימת. אני

לא חושב שבמקרה כזה בית המשפט הוא הגוף שצריך להכריז שפלוני לא נבחר לחבר הכנסת

וכי אדם אחר נבחר. כאשר נערכות בחירות מחדש, קודם כל ועדת הבחירות המרכזית היא

שקובעת את התוצאות, היא שקובעת מי נבהר ומי לא נבחר. ואם אחרי הבחירות מחדש יש

ערעור על התוצאות, שוב פונים אל בית המשפט. אבל בית המשפט גמר את דברו בכך שהכריז



מיד שפלוני נבחר ולא אלמוני, משום שהיתה טעות בספירה או היה חישוב לא נכון, או

שבית המשפט מורה על עריכת הבחירות מחדש ומתחילות לחול הוראות חוק הבחירות.
היו"ר א' לין
יש הרבה היגיון בדברים ששמענו עכשיו. אם בית המשפט מחליט על עריכת בהירות,

התוצאה כבר לא בידיו. יש לבית המשפט סמכות להחליט שפלוני לא נבחר, והוא פוסל

אותו. אבל מרגע שהחליט על קיום בחירות שנית, תוצאות הבחירות יכריעו.

נראה לי שאנחנו יכולים לתקן פיסקה (2) לאור הערתו של מר צבי ענבר, ולהשאיר רק

את הסמכות לקבוע שפלוני לא נבחר לחבר הכנסת וכי אדם אחר נבחר.
ר' רוזנפלד
כאשר ועדת הבחירות מכריזה על התוצאות, האס לא נמצאים כבר בתקופת ועדת הבחירות

של הכנסת הבאה? היום מכהנת כבר ועדת הבחירות לכנסת ה-13.

צ' ענבר;

מי יפקח על הבהירות החוזרות? אולי צריך את כל הסוגיה ללבן במסגרת של ניהול

הבחירות.
א' רובינשטיין
צודק מר ענבר, צריך לתקן תיקון עקיף את חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב). אני

מציע שיכינו לנו נוסח לתיקון עקיף.

א' שפט;

ואז יהיו לפניכם שתי אפשרויות; שתטפל בנושא ועדת הבחירות הקודמת או שתטפל

ועדת הבחירות החדשה.

א' רובינשטיין ;

הועדה שמכהנת בעת עריכת הבהירות ההדשות היא הועדה המפקחת.

י' לוי ;

אני רוצה להציע סעיף נוסף; בבחירות חוזרות שנקבעו על ידי בית המשפט לא יחול

חוק מימון מפלגות. המדינה לא צריכה פעמיים לממן בחירות.

א' רובינשטיין;

חוק מימון מפלגות בלאו הכי לא חל. אם לא נוסיף כאן מילה, הוא לא חל.

י' לוי ;

האם זה ברור לגמרי שהמדינה לא תצטרך לשלם פעמיים? אני מתכוון לבחירות חלקיות

או כלליות.

א' רובינשטיין;

בבהירות חלקיות לא מגיע מימון מפלגות.



מ' וירשובסקי;

החיה הוראת שעה...

הי ו "ר א' לין;

היום יש אפשרות לערער בפני ועדת הכנסת, וכל הדברים האלה לא נחזו ולא טופלו

במסגרת החוק הקיים.

א' רובינשטיין;

כי הערעורים אף פעם לא התקבלו .
היו"ר א' לין
צריך לחשוב על הענין הזה. מר ענבר, אני מבקש שתלטש את הצעתך בנושא הראשון.

צ' ענבר;

סעיף קטן (ד) (2) צריך להתייחס רק להכרזה. נקודה שניה, צריכות להיות הוראות

על פיהן ועדת הבחירות המרכזית,כפי שהיא בעת שנערכות הבחירות מחדש, היא שתקבל את

ההחלטות בהתאם לתוצאות הבחירות.

היו"ר א' לי ן;

אני מציע שנקבל זאת כהחלטה, ונבקש מהיועצים המשפטיים לנסח בהתאם.

הוחלט בסעיף קטן (ד) (2) לקבוע שבית המשפט רשאי להכריז שפלוני לא נבחר

לחבר הכנסת וכי אדם אחר נבחר; ואם נערכו הבחירות שנית - תיקבע

ועדת הבחירות המרכזית שמכהנת באותה עת.

צ' ענבר;

נשארת רק השאלה הרושובה בענין מימון בחירות. בוודאי ששאלה זו עומדת אם יהיו

בחירות כלליות.

היו"ר א' לין;

כדי שנסיים את הכנת החוק הזה, אני מציע שאת נושא מימון הבחירות נשאיר אותו

לעת שנעסוק בחוקי מימון הבחירות.

א' רובינשטיין;

לדאבוני הרב, ועדת הכספים דנה במימון הבחירות.

היו"ר א' לין;

אם חברי הועדה רוצים להעיר בענין המימון ולהכניס הוראה בענין זה במסגרת הצעת

החוק שלפנינו, אני מציע שיסתפקו בחערות קצרות.

מי וירשובסקי;



הבעיה התעוררה ואנהנו חייבים לתת תשובה. אם נחפש את התשובה בחוקים אחרים, לא

אנחנו נטפל בנושא הזה והתוצאות יהיו יותר גרועות. אני הושב שאם עורכים בחירות

כלליות חדשות, מוכרחים גם לתת מימון לבהירות. לא יתכן שמפלגה תצטרך להתמודד חצי

שנה לאחר שהלכה לבחירות, כשקופתה תהיה ריקה, גם אם התנהגותה היתה למופת וקיבלה

צל"ש ממבקר המדינה. שונה המצב אם נערכו בחירות מחדש בקלפי אחת או בשתי קלפיות.

אני מציע לכתוב במפורש שאם יהיו בהירות בארץ כולה, יהיה הסדר של מימון בהירות.
א' אבוחצירא
אני מציע לכתוב להיפך, שרק אם יהיו בהירות חוזרות בקלפי אחת או בשתי קלפיות

לא יהיה מימון בהירות.

מ' וירשובסקי ;

לא. אני רוצה להגיד את הדבר במפורש, לא באופן עקיף.

הי ו "ר א' לין;

נדמה ל< שאם מחליטים על עריכת בהירות מחדש, חוק מימון מפלגות לא חל באופן

אוטומטי. אבל יכול להיות שאני טועה. נבהיר קודם כל את המצב המשפטי.

צ' ענבר;

לי נראה שעל פי ההוק היום, אם יש בהירות הדשות כלליות - הל הוק מימון מפלגות.

לכן מה שצריך לקבוע בהוק הזה הוא היוצא מן הכלל, לומר שאם בוטלו בחירות באזור

קלפי מסוים ונערכו בחירות מחדש באזור או באזורים, לא יחול חוק מימון מפלגות.

כלומר, לקבוע את הדבר במפורש, כדי שלא יטענו שגם כאן זה הל, צריך לומר במפורש

שכאן זה לא רול. בעקרון, הוק מימון מפלגות חל כשיש בחירות כלליות.

א' דיין;

צריך לקבוע שאם הבהירות החוזרות הן חלקיות, אין הצדקה למימון. אבל אם יש

בהירות כלל<ות, שיכולות להערך גם שנה לאהר שהיו בחירות, או שנה וחצי, בוודאי

שיעלו נושאים ציבוריים אקטואליים לאותה עת ולכן לא יהיה מנוס אלא לתת מימון

לבהירות. הרי אנחנו רוצים שמימון הבחירות יהיה ממלכתי, זו אחת המטרות של החוק

הזה.

אולי צריך גם לדון על צמצום התקופה של מערכת הבהירות. אם שנה לאהר הבהירות יש

שוב בחירות כלליות, התקופות הקבועות בהוק הבחירות הן בלתי סבירות. אולי לא זה

הרגע, אבל יש מקום לדון מה יהיו הכללים בבהירות שהחליט עליהן בית המשפט ולא

שהכנסת ההל יטה עליהם לאהר כל הדיונים והשיקולים.

א' רובי נשטי י ן ;

חוק מימון מפלגות הוא בתחומה של ועדת הכספים. אם אנחנו נעשה כאן תיקון

עקיף,לדעתי, תהיה התנגדות של ועדת הכספים והענין יעבור לועדת הכנסת.

המצב המשפטי הקיים הוא חד משמעי: כשיש בחירות כלליות לכנסת ברור שמגיע מימון

מפלגות. המימון מתחלק למימון שוטף ולמימון בחירות. לדעתי, ברור כשמש שלבחירות

חוזרות בקלפי מסוימת לא מגיע מימון מפלגות. חוק מימון מפלגות אומר שהמימון הוא

לבחירות הכלליות לכנסת, והוא מבוסס על כוהה היהסי של המפלגה בכנסת, לא באזור.
חי מירום
גם בחירות באזור הן הלק מהבהירות הכלליות.



היו"ר א' לי ן;

קודם כל נקבע למה אנחנו רוצים להגיע, לא כדאי בשלב זה להכנס לויכוח המשפטי.

א' רובינשטיין;

צריד להגיע לכך שלבחירות חלקיות אין מימון מפלגות. הדוגמה הקלאסית היא מה

שעשתה הכנסת. כשיש בחירות חוזרות לראשי ערים, אין מימון נפרד ממשרד הפנים. הענין,

עלה ולא קיבלנו אותו, אמרנו שמפלגה צריכה לקחת בחשבון שיכול להיות גם סיבוב שני.

לדעתי, אין צורך בהבהרה כזאת. ואם יש צורך, צריך לבקש מועדת הכספים לעשות

זאת. לדעתי, הדבר הוא ברור. כשאתה קורא את חוק מימון מפלגות אתה רואה שזה מתייחס

לא רק לבחירות כלליות ארציות, אלא שחלוקת המימון גם היא על בסיס ארצי.
מ' וירשובסקי
אני חושב שכדאי להבהיר זאת.

א' אבוחצירא;

אין צורך להוסיף שום דבר. כולנו בדעה שאם יש בחירות כלליות, צריך להנתן מימון

מפלגות. אנחנו רוצים לקבוע שאם יש בחירות בקלפי אחת או בשתי קלפיות, מימון מפלגות

לא יינתן. אני מסכים עם חבר-הכנסת רובינשטיין שחוק מימון מפלגות מדבר רק על

בחירות כלליות, ארציות, על פי חלוקה בין כל המפלגות, ולא על קלפי אחת או שתי

קלפיות. על כן על פי החוק הקיים לא יהיה מימון מפלגות לבחירות חוזרות בקלפי אחת

או בשתי קלפיות.

אם יתברר לנו שאולי יש ספק ספיקא לגבי בחירות בקלפי או באזור מסוים, אנחנו

צריכים לסגור את העני ן בסעיף זה בחקיקה.

אמר חבר-הכנסת דיין שצריך לקבוע מועדים ותקופות וכו'. גם זה לא נחוץ, משום

שבית המשפט יכול לפסול בחירות ולצוות על עריכת בחירות, וחזקה עליו שייקבע גם

תאריך לבחירות. ואם לא יקבע את התאריך, יש כבר חוק שאומר איך קובעים תאריך.

צ' ענבר;
כתוב בהצעת החוק
"ולצוות על עריכתן שנית במועד שיקבע". בית המשפט הוא הקובע

את התאריך.

הי ו "ר אי לי ן;

אני מציע שנשתדל לא להתחיל מחדש בחקיקת חוקי הבהירות ומימון המפלגות. יש

לפנינו תיקון ספציפי, ואני מבקש להשתדל להשאר במסגרת התיקון הזה ולא להרחיב מעבר

להכרחי.

נראה לי שרוב חברי הועדה נוטים לקבל את העמדה של חבר-הכנסת אהרן אבוחצירא,

הווה אומר שרצון הועדה הוא שאם יחליט בית המשפט על בחירות מחדש בקלפי אחת או

בקלפיות מסוימות, לא יהיה מימון מפלגות.

היועצת המשפטית לועדה גבי רחל מלחי, ויש לנו עכשיו גם תיגבור של מר צבי ענבר

שהתמחה בנושאי בחירות, היועצים המשפטיים יבדקו אם החוק נותן תשובה חד-משמעית. אם

החוק לא נותן תשובה חד-משמעית לדבר הזה, הועדה מבקשת מהם להציע נוסח, שיושב ראש

הועדה יעבור עליו, כדי שרצון הועדה יקבל ביטוי מפורש במסגרת החוק.
ר' ריבלין
אני סבור שהשאלה אם בחירות הן כלליות או אינן כלליות היא ענין שבהגדרה.

הבחירות הכלליות הן הבהירות לכנסת, ויש בהירות מוניציפליות. אם יש בקלפי אהת

בהירות לכנסת, אלה בהירות כלליות.

לכן אני מציע שאנהנו לא נדון עכשיו בנושא הזה. אבל אם חוק מימון מפלגות, עקב

סיטואציה שתיווצר בגלל התיקון שאנהנו עושים בחוק, מאחר שגם לפי החוק הקודם יכלו

להיות בחירות כלליות או חלקיות, אנהנו לא משנים את ההוק בענין זה, אם בעתיד לבוא

יהיו בהירות חוזרות בקלפי זו או אחרת כתוצאה מהתיקון בחוק או כתוצאה מהחוק שקיים

קודם לכן, תיתן הכנסת דעתה לנושא חוק מימון מפלגות.

מנימוקים שונים, אני מצטרף לדעתו של היושב ראש ומציע לא לגעת בנושא זה. לפי

דעתי, גם בחירות בקלפי אחת הן בחירות כלליות.

היו"ר א' לין;

חבר-הכנסת ריבלין, מה שאני הצעתי היה קצת שונה. אמרתי שקודם כל אנחנו מגדירים

את רצון הועדה. לא משאלת לב, אלא החלטה אופרטיבית של חקיקה. אם נווכח שהניתוח

המשפטי מלמד שאין תשובה לבעיה, נעשה משהו במסגרת התיקון הזה.

אני רוצה להעיר שיש הבדל בין קיום בחירות כלליות ובין קיום בחירות בקלפי אחת,

שאולי ההשפעה היא כללית. אבל מה שקובע היא לא ההשפעה. אם השופט מחליט שיקויימו

בחירות רק בקלפי אחת, יהיו בחירות רק בקלפי אחת, ואם יחליט שיהיו בחירות בחמש

קלפיות, יהיו בהירות רק בהמש קלפיות. ההשפעה יכולה להיות כללית, אבל זה לא עושה

את הבחירות לבהירות כלליות. יש הבדל בין בחירות באזור מסוים או שעורכים בחירות

מחדש בארץ כולה.

י' לוי ;

ההצעה המקורית שלי היתה בכיוון הפוך. אני מסכים שלבחירות בקלפי אחת או באזור

בוודאי לא צריך לתת מימון. אני הושש מבזבז ירט- אם הבהירות הכלליות יהיו סמוכות

אלה לאלה, מכיוון שחוק מימון מפלגות חל על כל בחירות, בין אם נערכות שנתיים לאחר

בהירות קודמות ובין אם הן נערכות לאהר המישה הודשים. אני הושב שיש פגם בכך שאנהנו

נותנים בהוק יד להוציא הוצאה אדירה הצי שנה לאהר שהתקיימו בהירות.

האם ניתן להסמיך את בית המשפט לקבוע גם את שעור המימון בבהירות כלליות חוזרות

לפי התקופה שעברה מהבחירות הקודמות?

היו"ר א' לין;

אם אנהנו נכנס כאן לסוגית המימון כשמתקיימות בחירות כלליות, יקרה מה שאמר

חבר-הכנסת רובינשטיין, נעמוד בהתנגשות עם ועדה אחרת בכנסת, שתחזור ותטפל בענין

ויתכן שתשנה את ההחלטה. זה לא רצוי לסדר עבודת הכנסת.

ההצעה שמתגבשת היא לא להכנס לענין של בהירות כלליות, להצטמצם בענין הבהירות

ההלקיות. היועצים המשפטיים יבדקו ואם יראו שההוק לא נותן תשובה בענין הבהירות

החלקיות, יציעו את הנוסח המתאים שיבהיר את עמדת הועדה.

אני מבין שיש הסכמה לסיכום בענין זה.



א. שפט;

אדוני היושב ראש, אני מזדהה עב מה שאתה אומר, ברשויות מקומיות היו כבר כאלה וכאלה

דברים, גם בקלפיות וגם בחירות ברשות מקומית כולה. וככל שזה יהיה מוזר, בחוק הרשויות

המקומיות (בחירות) אין הוראות לנושא הזה, והסתדרו גם בלי הוראות כאלה גם לגבי מימון.

לעומת זאת, הואיל ששם יש סיבוב שני, יש הוראה מפורשת מיוחדת שכאשר יש סיבוב שני של

בחירות ברשוח מקומית - יש מימון מיוחד.
א. רובינשטיין
זה בוטל. הכנסת ביטלה הפעם את המימון לסיבוב השני. מאותו נימוק שאנחנו אומרים

כאן, שמפלגה צריכה לקחת על עצמה את הבחירות כולן על כל התוצאות הנובעות מהן.

היו"ר א. לין;

עמדת הועדה ברורה. אנחנו לא עוסקים בבחירות כלליות אלא רק בקלפי מסוימת.

ביקשנו מהיועצים המשפטיים לבדוק, ואם החוק לא נותן תשובה ודאית לפי עמדת הועדה - להציע

ניסוח להבהרת הדבר.

אנחנו עוברים לסעיף קטן (ה).
א. אבוחצירא
מהי "שאלה משפטית"?
השופט מ. בן-דרור
יש אפשרות שבית משפט בדרגה יותר גבוהה יתחיל לברר את כל העובדות מתדש. יש שיטות

משפט, למשל בהולנד, שומעים את כל המשפט מחדש. אצלנו ובכל השיטות המערביות האחרות

מקובל שאחרי שבית משפט בירר את העובדות, הוא דן במסקנות ועל זה יש ערעור- כל החומר מובא

בפני ערכאת הערעורים, אפשר לטעון בפני בית המשפט לערעורים במה טעה בית המשפט בערכאה

הראשונה.

מרוע זה חשוב לכם במקרה הספציפי הזה? מפני שאתם לא מעונינים שהערעורים יישמעו

כעבור ארבע שנים. אם צריך לשמוע מחדש את כל העדים, את כל אלה שהשתתפו בבחירות, כאילו

אומרים שאין שום טעם בערעור. לפני רגעים אחדים דאגמה. , ובצדק, מה יקרה אם בית

המשפט המחוזי בירושלים לא יספיק לשמוע את הערעורים. אם לא תסתפקו בבדיקה כזו שקיימת

כל הזמן, לעולם אי אפשר יהיה לשמוע את הערעורים.

כשאנחנו אומרים שהערעור יהיה בשאלה משפטית, זאת אומרת שבית משפט לערעורים לוקח

את כל החומר שנאסף בערכאה ראשונה ובודק אותו, מרז המסקנות, מה הבקורת, אבל הוא לא שומע

מחדש את כל העז-ים.
ר. ריבליז
מה ההבדל בין ערעור כזה ובין ערעור רגיל לבית המשפט העליון?
היו"ר א. לין
יש הבדל גדול. בערעור רגיל אפשר לערער על מימצאים עובדתיים, להשען על חומר הראיות.

ר. ריבלין!

אפשר, אם המסקנה שהגיעו אליה היא לא נכונה. פה מצמצמים את זה כמו בדיון נוסף-
מ. גפני
אמנם יש ענינים ספציפיים שנדונו בועדת הכנסת ויש גם הוראת מעבר, אבל המדובר הוא

בחוק כללי שדן בערעורי בחירות. כולנו הבענו דעתנו ואמרנו שהנושא הוא בעל חשיבות עליונה,

לפי ההחלטות הקודמות, מעבירים את הערעורים לבית משפט מחוזי, ובית המשפט בוודאי יעשה הכל

כדי להחליט מהר בערעורים אלה.

אבל עם כל הכבוד,אי אפשר לקבל את ההגבלה שאם בית המשפט המחוזי מקבל החלטה, לא ניתנו

אפשרות לא למערער ולא למשיב לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון. במקרה מסוים עלולה להיות

פגיעה במערער, במקרה אחר - במשיב. צריכה להנתן האפשרות לערער על החלטה בנושא כל כך קרדינלי,

היו"ר א. לין;

אני לא מסכים עם דעתו של חבר-הכנסח גפני. קבענו הרכב של שלושה שופטים מבית המשפט

המחוזי. מדובר בערעורים שצריך להגיע אוחם תוך זמן קצוב, זה מקובל על כולנו, כדי שהענין

לא יחמשך זמן רב. שומע את הערעור הרכב של שלושה שופטים. אם יצטרך בית המשפט להתחיל מחדש

לבדוק את המימצאים והקביעות העובדתיות, לא תהיה סופיות לדיונים. אין סיבה לחזור ולפתוח

מחדש את בירור העובדות. צריך להבין שבעניני בחירות יש זכות לערעור אחד עם אפשרות נוספת

לבחינה נוספת של היבטים משפטיים, שאולי הם עקרוניים וחשובים ביותר. לא נוכל כאן להעמיס

על בית המשפט המחוזי ואחר כך עוד ערכאת ערעור רגילה של בית המשפט העליון. צריך להיות

סוף לדיונים בענינים כאלה.
מ. גפני
בהצעת החוק יש הגבלה: ייעל פסק דינו של בית המשפט לפי סעיף זה ניתן לערער לבית

המשפט העליון בשאלה משפטית אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון"- לדעתי,

ההגבלה מיותרת-
היו"ר א. לין
השאלה המשפטית צריכה להיות בעלת חשיבות- על כל דבר טריביאלי אפשר להגיד שזו

שאלה משפטית-
צ. ענבר
בנקודה הזאח אני מהסס מאד. הזכרח אפשרות לערעור אחד- למעשה ערעור בחירות פעמים

רבות איננו ערעור על החלטה קודמת, אלא ערעור שמתבסס על עובדות שנודעו למערער ולא היו

ידועות לאותה ועדת בחירות שקבעה את תוצאות הבחירות. למעשה מדובר לא בערעור בחירות, אלא זה

הבירור הראשון, אינסטנציה ראשונה,

אני שואל את עצמי, אם כל אדם שפונה לבית המשפט המחוזי בתביעה זכאי לערעור ברשות

לבית המשפט העליון, ובמשפטים פליליים תמיד יש זכות ערעור לבית המשפט העליון, וכאשר בית

המשפט המחוזי יקבע שיש לערוך בחירות מחדש בארץ כולה - לא תהיה אפשרות של ערעור בזכות?

אני מסופק אם זה הולם את שיטתנו המשפטית-
היו"ר א. לין
מה דעתך על כך שאפשרות ערעור בלי הגבלה תינתן רק אם יחליטו על בחירות כלליות?

זה יפה מאד שאנחנו יושבים כאן ומחוקקים חוקים שמטילים עומס על בית המשפט העליון, אבל

הרי אנחנו יודעים מה המצב היום.
צ. ענבר
יש מעט מאד ערעורי בחירות,

היו"ר א. לי ן;

אין בטחון שכך יהיה. אבל גם אם מספר הערעורים יהיו קטן, יכולים להיות ערעורים

כבדי משקל- כמה אפשר להעמיס על מערכת בתי המשפט?
צ. ענבר
זה ענין שיש לו חשיבות רבה למשטר בארץ.
היו"ר א. ליל
מר ענבר, עם כל ההבנה לתפסיה העקרונית שלך או ההזדהות עמה, אני לא מאמין שבתחום

המימצאים העובדתים יש סיכוי מוחשי שקביעות של הרכב של שלושה שופטים מחוזיים ייפסלו

בידי בית המשפט העליון. זו אפשרות רחוקה מאד,
מ. גפני
עובדות ניתנות לפירושים כאלה ואחרים.
י. נאמן
הצרפתים אומרים שהיותר טוב הוא אויבו של הטוב- כיום דנה בכל הדברים האלה ועדת הכנסת,

ברמה שקשה לי לראותה כרמה של עבודה משפטית מסודרת- לעבור מזה לקיצוניות שניה, לקבוע

שיהיו כל האינסטנציות פלוס, וכל העסק עלול להמשך ארבע שנים אחרי שיכהנו עוד שתי כנסות,

נדמה לי שזה לא סביר-
י, לוי
לפי הנוסח, אפשר לפנות לנשיא בית המשפט העליון, והוא על פי שיקול דעתו יכול לאשר ערעור

על החלטת בית המשפט המחוזי. כלומר, אין כאן דלת נעולה. אם תהיה החלטה לערוך בחירות

כלליות, או לפסול חבר כנסת, אם יהיה מקרה יוצא דופן ולא איזו בעיה מקומית, יש אפשרות

לפנות לנשיא בית המשפט העליון והוא יחליט על פי שיקול דעתו אם לאשר ערעור. אני תומך

בנוסח הקיים.
מ. גפני
אני מתנגד לנוסח הזה.
היו"ר א. ליז
הוחלט לאשר סעיף קטן (ה);
מ. גפני
אני מבקש לרשום הסתייגות.
היו"ר א' לין
אושר סעיף קטן (ו) בסעיף 86

אושר סעיף קטן (ז) בסעיף 86

אנחנו עוברים לסעיף 2 להצעת החוק - הוראת מעבר, (קורא סעיף 2)

הייתי מוסיף לסעיף 2 שאפשר יהיה להעביר את החומר העובדתי שהצטבר בכנסת, בנושא

שטרם הוכרע בו, להעביר לבית המשפט. אני מבין שזה מוסכם.

ר. מלחי;

היתה אלינו פניה של עו"ד עודד קריב, שהוא אחד המערערים בפני ועדת הכנסת, והוא טוען

שלמרות שניתנת הרשות למי שכבר הגישו ערעור, המלים "לפי חוק זה", שמופיעות בסעיף 2,

עלולות להגביל את המגישים משום שהם יהיו רשאים להגיש את הערעור אבל רק לפי המבחנים

של חוק זה.

אני לא חושבת שהחשש הוא גדול, אבל אני בכל זאת חושבת שצריך לענות עליו.
הי ו"ר א. לין
זו הכוונה.
ר. מלחי
הכוונה היתה שמי שהגיש ערעור, יוכל להגיש מחדש.מי שהגיש ערעור כדין לפי ההסדר

הקודם, בכל מקרה זכאי יהיה להגיש מחדש, למשל, אם בהצעת החוק קובעים שלא כל אזרח

יוכל להגיש ערעור ולפי החוק הקיים יכול היה להגיש, הוא יוכל להגיש לבית המשפט

את הערעור שהגיש לועדת הכנסת, בכל מקרה שהערעור שהוגש לועדת הכנסת לא עומד בקריטריונים

החדשים אבל עומד במבחנים הקודמים, אפשר יהיה עכשיו להגיש את הערעור לבית המשפט. כך

אני הבינותי אח הדברים, ואני חושבת שזאת היתה הכוונה, אם אמנם זה המצב, צריך להבהיר זאת.

י. לוי;

הצעה פרקטית, בעצם, ועדת הכנסת סיימה לדון בכל הערעורים,

ר. מלחי;

אם סיימה, השאלה לא עומדת על הפרק, ההסדר הזה מוגבל לערעורים שהועדה טרם

סיימה לדון בהם.

י. לוי;

מחברותי בועדת הכנסת אני יודע שרק בערעור אחד לא נסתיים הדיון, בכל הערעורים

שבהם סיימו את הדיון צריך להחליט ולהביא את ההחלטה לכנטח, ואז נדע שנותר רק ערעור אחד

//ולא הוחלט בו- לפני שיתקבל החוק הזה, ניתן אפשרות ליושב ראש ועדת הכנסת להחליט בכל

הערעורים, פרט לאחד,

1;יו"ר א- לין;

יש שני מצבים אפשריים. יש מי שכבר הגישו ערעורים לועדת הכנסת. אנחנו יודעים מי

הגישו ערעורים. יש אנשים פרטיים שהגישו ערעורים, והכוונה היא שגם הם יוכלו להפנות את הערעור

לבית המשפט. מי שהגיש ערעור לועדת הכנסת והדיון בערעור שלו מופסק, צריכה להיות פתוחה

לפניו הדרך לפנות לבית המשפט. הרי לא נשלול רטרואקטיבית את זכותו. אני מבין שזה מוסכם.



יש ערעורים שהדיוז בהם הסתיים. מה שהסתיים - הסתיים. מה שנשאר פתוח - אפשר

להגיע. לבית המשפט. אני מבין שהחוק הזה ייכנס לתוקף עם פרסומו ברשומות. מי שכבר הגיש

ערעור על פי החוק הקיים וטרם התקבלה החלטה סופית בערעורו, פתוחה לפניו הדרך לפנות לבית

המשפט.

אני מציע שנקבע מועד שבו יכנס החוק הזה לתוקפו, וזה יתן אפשרות לועדת הכנסת

ולמליאה לסיים את ההליכים בערעורים שאפשר לסיים.בכל דבר שלא יסתיים, אפשר יהיה

לפנות לבית המשפט-

צ, ענבר;

ליום רביעי זה נקבעה ישיבה של ועדת הכנסת בכוונה לסכם את הדיון בשנים מתור

שלושת הערעורים, כך שיש סיכוי שאפשר יהיה בשבוע הבא להביא את הנושא גם למליאת הכנסת.

לפי מהלך הדיון ביום רביעי אפשר יהיה לראות מתי כדאי יהיה להביא חוק זה לקריאה שניה

ושלישית.
ג. כהן
שבוע.

ר. ריבלין;

יכול להווצר כאן מצב שאין לו אח ורע בשום פרלמנט בעולם בכל ההיסטוריה, שיש הצעת

חוק פרטית של חבר כנסת שבעקבותיה הוא יוצא מהכנסת..
מ. גפני
אל תדאג. חשבתי גם על אפשרות זאת-
היו"ר א. לין
רבותי, בזה סיימנו את הדיון בהצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מסי 22),

ונגיש אותה לקריאה שניה ושלישית, אני מודה לכל המשתתפים. הצעת החוק הזאת תוגש

לקריאה שניה ושלישית בשבוע הבא,

הישיבה נעולה-

(הישיבה ננעלה בשעה 13:00)

קוד המקור של הנתונים