ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 06/02/1989

חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 8), התשמ"ח-1988

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 4

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני, אי באדר אי התשמ"ט (6 בפברואר 1989). שעה 00;11
נכחו; חברי הועדה
א' לין - י ו"ר

אי היין

צי הנגב<

מ' וירשובסקי

י י לוי

א' רובי נשטי י ן

רי ריבלין

מוזמנים;

עי אליצור - משרד המשפטים .

ר' בודסקי - " " סגן מנהל בתי המשפט

אי רזניק - לשכת עורכי הדין

מזכירת הועדה; די ואג

יועצת משפטית; ר' מלחי

קצרנית; א' אשמן

סדר היום; חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 8), התשמ"ח-1988



חוק ההוצאה לפועל (תיקון מסי 8), התשמ"ח-1988

היו"ר א' לין;

רבותי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. נושא הדיון שלהם היום
הוא אחד ויחידי
חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 8). לא נדון היום בנושא שהופיע

ראשון בהזמנה לישיבה זו - החלת דין רציפות על הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג

(תיקון מס' 1), הצעתו של חבר-הכנסת חיים רמון. חבר-הכנסת רמון פנה וביקש שלא

נקיים היום את הדיון בהצעתו.

לקראת הדיון היום קראתי את דבריו של שר המשפטים לשעבר על חוק ההוצאה לפועל,

ומצאתי שאיש מחברי הכנסת לא נרשם לדיון בקריאה הראשונה. אני חושב שזו הצעת חוק

חשובה מאין כמוה, אחת מן החשובות שבהצעות בהן אנחנו עוסקים מפעם לפעם, שכן מה ערך

למערכת הצדק אם אין הוצאה לפועל אפקטיבית. אבל משום מה הנושאים האלה לא כל כך

מסעירים את הציבור בישראל ולא די עוסקים בהם. בכוונתו לעסוק באופן יסודי מאד

בתיקונים במערכת הזאת.

למעשה הועדה כבר הכינה את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית, אבל אנחנו מחוייבים

לדון בנושא מחדש. נשמעו בועדה הערות, ונשמעה גם הערה של נציגת משרד המשפטים גב'

עליזה אליצור בענין הצמדה 'וריבית. נתייחס להערות. אבל לפני כן אנחנו רוצים לשמוע

סקירה קצרה על המצב בהוצאה לפועל, על הענינים המרכזיים אותם מבקשים לתקן בהצעת

החוק שלפנינו ובאיזו מידה התיקונים המוצעים ישפרו את ההוצאה לפועל, שכאמור, היא

צמודה למערכת בתי המשפט. היו המלצות של הועדה בראשותו של השופט שטרוזמן, אני מבקש

שנשמע משהו על הרקע, על המלצות הועדה, ולאחר מכן נעבור לתיקונים המוצעים. הועדה

הזאת מתכוונת לעסוק בנושא באופן יסודי מאד, ואם נמצא דברים נוספים שכדאי לשלב

אותם בהצעת החוק, נשלב גם אותם.

ר. בודסקי;

כדי להציג את תמונת המצב היום, אני מבקש למסור לחברי הועדה מסמך שבו נתונים

מפורטים. האינפלציה בתחום הכלכלי אולי נבלמה, אבל האינפלציה בתחום9 ההוצאה לפועל

גואה. בדף שלפניכם תוכלו לראות שבשנים 1978 עד 1985/86 נפתחו מדי שנה כ-140 אלף

תיקים. בשנת 1987 היתה קפיצה מ-157 אלף תיקים ל-227 אלף תיקים. בשנת 1988 היתה

קפיצה מ-227 אלף תיקים ל-277 אלף תיקים חדשים לשנה. עלינו לזכור שתוחלת החיים של

תיק הוצאה לפועל איננה שנה אחת אלא בממוצע שנתיים או שלוש שנים. לפיכך מספר

התיקים שמטופלים בהוצאה לפועל הוא בערך פי שלושה ממספר התיקים שנפתחו בשנה

האחרונה.

במקביל לעליה במספר התיקים, מה היתה העליה בכוח אדם ובמשאבים שהוקצו לטיפול

בנושא הזה? בשנת 1986 קיבלה מערכת בתי המשפט תוספת מזערית של כ-15 עוברים לשם

תיגבור לשכות ההוצאה לפועל, שכוח האדם שמועסק בהן הוא כ-150 עובדים, זאת אומרת

תוספת של כ-10% מכוח אדם מינהלי הוספה להוצאה לפועל. תוספות אחרות לא ניתנו,

ואילו המטלות בתחום ההוצאה לפועל גדלו.

ההוצאה לפועל פועלת בשני אפיקים ראשיים: האחד - גביית חוב על ידי פקודת מאסר,

באמצעות המשטרה; האפיק השני - ירידה לנכסים ולמטלטלים של חייבים על ידי עיקולים,

הוצאתם מבית החייב ומכירתם. בגלל המטלות של משטרת ישראל, כולנו יודעים שמוקצים

כוחות לטיפול בבעיות האינתיפאדה, הנושא הזה היה גם בעבר במקום נמוך בסולם

העדיפיות של המשטרה ואני מניח שהיום הוא נמוך עוד יותר. אם פקודת מאסר מבוצעת

לאחר 6 או 8 חודשים, זה עוד נחשב זמן סביר. אם מדי חודש בחודשו מוצאת פקודת מאסר,

כאשר החייב איננו עומד בהסדר תשלומים שנגזר עליו, הרי מצטברות שש פקודות מאסר עד



שמגיעים לביתו של החייב. כאשר עוצרים את החייב ומביאים אותו לפני ראש ההוצאה

לפועל, בעקרון אומר ראש ההוצאה לפועל: ישלם החייב את חובו לפי פקודת המאסר הישנה,

ובאשר לחמש הפקודות הנוספות - ישוחרר. כי אין טעם להושיב אותו בבית סוהר על שש

פקודות ביחד לתקופת מאסר ארוכה. האפיק הזה הוא לא כל כך יעיל, ואני אומר זאת

בלשון המעטה.

האפיק השני הוא ירידה לרכוש של החייב. לעניו זה אנחנו מפעילים קבלנים פרטיים.

אין לנו כוח אדם תקני לביצוע הפעולות האלה. הקבלנים מגיעים לביתו של החייב, הם

נעזרים גם במסגרים או בבעלי מיומנות בתחום המסגרות, כדי שאם החייב איננו בבית

יוכלו לפרוץ לדירתו. הם מוציאים את המעוקלים למחסנים. מי מנהל את המרוסנים? ברוב

הלשכות המנהלים הם המוציאים לפועל, שהם עובדי מדינה. למוציאים לפועל יש הרבה

תפקידים, קודם כל הניהול של לשכת ההוצאה לפועל, מוציא לפועל משמש גם מזכיר ראשי

של בית משפט שלום. להפעיל מחסן מעוקלים שבו עשרות, מאות ולפעמים גם אלפים

מעוקלים, זה מעל ומעבר לכוחם, כשלא ניתן להם כוח אדם ייעודי לנושא הזה. גם את

התפקיד הזה אנחנו מנסים היום להעביר לקבלנים פרטיים, אחד מהם הוא ממיין, שירותי

מטען בלוד, שעוסקים גם באיחסון ומכירה של מעוקלים של מס הכנסה, של הביטוח הלאומי

ושל גורמים נוספים.

כמות העובדה שמוטלת על ההוצאה לפועל מוטלת גם בתחום השיפוטי, לא רק בתחום

המי נהלי. מספר ראשי ההוצאה לפועל שעוסקים בתחום הזה נשאר כפי שהיה בשנת 1980. לא

קיבלו שום תקן נוסף לאדם שישמש ראש הוצאה לפועל, לתפקיד של רשם שאינו שופט. אתם

יכולים לתאר לעצמכם מה העומס שמוטל על כל רשם עקב הגידול העצום בהיקף העבודה.

אמנם אנחנו מופקדים על נושא ההוצאה לפועל, אבל יש לנו גם בקורת על התחום הזה.

אנהנו בקושי מחזיקים את הראש מעל המים, בקושי נותנים את השירות לו זכאי הציבור

שפונה להוצאה לפועל, כי העובדים לא יכולים לשאת את העומס העצום שמוטל עליהם. זהו

המצב, והוא לא ורוד.
היו"ר א' לין
מר בודסקי, אנחנו ניקח את הדברים לתשומת לבנו. יחד עם זאת רציתי לציין שחוסר

כוח אדם וחוסר משאבים זאת בעיה כרונית בכל רשויות המדינה ובכל משרד ומשרד, וצריך

להתמודד אתה. יחד עם זה צריך תמיד לחתור לשיפור הליכים, ואם אפשר לעשות את המערכת

יעילה יותר מבחינת האמצעים החוקיים וההליכים. אני מבין שהחקיקה שאנחנו עוסקים בה

היא אחד הצעדים בכיוון הזה. אבל מאחר שהבעיה היא כבדה ביותר, ואין שום ספק שאי

אפשר להפריד בין מערכת הצדק ובין מערכת ההוצאה לפועל, מערכת צדק אינה קיימת בלי

מערכת יעילה להוצאה לפועל, הרי אם יש דברים נוספים שאתם סבורים שיש לשנות ולתקן,

מעבר לדברים שבהצעת החוק שלפנינו, אני מציע שתרושבו עליהם ותעלו אותם בהמשך הדיון.
א' רזניק
כיו"ר ועדת ההוצאה לפועל בלשכת עורכי הדין רציתי רק להוסיף לדבריו של מר רוני

בודסקי. המצב בהוצאה לפועל הוא כל כך עגום שהגידול שנראה במספרים שלפני הועדה

אינו מבטא במלואו את המצב הגרוע. אתם לא יודעים מה קורה בהוצאה לפועל. אני לא

רוצה להשתמש במלים מפוצצות כמו קטסטרופה, אבל המצב קרוב מאד לזה. יש התפוצצות

תיקים בהוצאה לפועל, לא מסוגלים לבצע את העובדה שנכנסת באופן שוטף, הפיגור הולך

וגדל לא משנה לשנה אלא מחודש לחודש.

מה הן הסיבות למצב בהוצאה לפועל? א. המצב הכלכלי הקשה. גדל מספר מחוסרי

העבודה ואנשים אחרים שנפגעו מהמצב הכלכלי. ב. מוסר תשלומים ירוד ואי-כדאיות

תשלום הוב להוצאה לפועל. כיום כדאי להיות חייב להוצאה לפועל ולא לבנקים ולנושים

אחרים. בענין זה מוצע היום תיקון. ג. היקף גדול של מכירה בתשלומים ובהקפה: קודם

כל תיקח, תשלם בעוד כמה חודשים... הדבר הזה גרם להצפה של ההוצאה לפועל מדי

חודש באלפי תיקים של תשלומים שלא שולמו.



עקב הסתימה בהוצאה לפועל, פונים לחברות גבייה פרטיות, בהלקן עוסקים אנשים

מהעולם התחתון שענשים פעולות שהן על גבול החוקיות. זהו זלזול בבתי המשפט ובמערכת

הצדק.

לשם ייעול המערכת יש צורך לעשות צעדים ממש דרסטיים, שלא כולם נעימים. למשל,

המלצנו בועדה לעכב יציאה מן הארץ. כיום צריך לשכנע את ראש ההוצאה לפועל שהחייב

שרוצה לצאת מן הארץ איננו מתכוון לחזור, הוא יתחמק מן החוב. אני עצמי חושב שמי

שנוסע לעשות סקי בשוייץ, אפילו אם הוא עתיד לחזור בעוד שבועיים, קודם כל שישלם את

חובו ורק אחר כך יסע לנוח בחוץ לארץ. אני לא מדבר על נסיעה בגלל מחלה או בעיות

אחרות. אם אנשים רוצים לצאת לחופשה בחוץ לארץ, צריך לעכב אותם בשדה התעופה שלא

ייצאו אלא אם ישלמו תחילה את חובם.

שמענו ממר בודסקי על הקשיים בפעולת המשטרה. אנחנו יודעים שהמשטרה טוענת,

ובצדק, שיש לה תפקידים חשובים יותר. בקשנו והצענו, הגענו כמעט לכל הגורמים, לגייס

משטרה מיוחדת של בית משפט, רק לביצוע פקודות מאסר. יממן את זה הנושה על חשבון

החייב. יקהו לפעולה זו סטודנטים או אנשי משטרה בדימוס, בלי להכביד על אוצר

המדינה. בענין זה כמובן שדרוש תאום עם שר האוצר ושר המשטרה. שר המשטרה כבר הביע

בכתב את הסכמתו. כמו ששולחים שוטרים למגרשי כדורגל, ישלחו אותם גם לבצע פעולות של

בית המשפט. השוטרים שמצבם קשה יקבלו תמריץ כשיעבדו בשעות הערב ויבצעו את המאסרים.

זה יעלה מאד את מוסר התשלומים ומספר התיקים בהוצאה לפועל יירד פלאים.

אני יושב זה עשרים שנה בועדה, שקודם עמד בראשה השופט שטרוזמן והיום עומד

בראשה השופט בר-אופיר. הועדה הזאת קיימת מא-ז הוחק חוק ההוצאה לפועל, ומדי מספר

שנים ממנה שר המשפטים חברים אחרים לועדה, שבראשה יושב שופט מחוזי. היום עומד בראש

הועדה השופט בר-אופיר, שהוא שופט שלום וסגן נשיא בית משפט שלום. הועדה הזאת יושבת

דרך קבע ומציעה הצעות, אבל עד שההצעות מגיעות הנה חולף הרבה מאד זמן. ההצעה

הראשונה היא לתקן בענין הריבית, כדי שלחייבים ישתלם לשלם את החוב ככל האפשר יותר

מהר ולא לצבור חובות. כיום כדאי לחייב לדחות את תשלום החובות האלה.

אי רובינשטיין;

לפי הניסיון שלי, הדרך היעילה ביותר היא לתקן את החוק בועדה, ולא להמתין

לועדות ולהיגוי, לפרמטרים, להנחיות ולכל יתר הדברים שהם כל כך פופולריים בישראל.

יש לכם הצעות, תביאו אותן לכאן. אני חושב שההצעה בדבר עיכוב יציאה מן הארץ של

החייב מעל סכום מסויים, לא כל חוב, היא הצעה סבירה מאד.לאדם יש כסף לנסיעה לחוץ

לארץ, ישלם קודם כל את חובו. אני חושב שגם ההצעה שאפשר יהיה להעסיק שוטר-מוסף, או

שוטר-עזר, היא הצעה סבירה. למה להמתין לועדות? הנסיון שלנו מלמד שאם ממתינים

לועדות ולועדת השרים לעניני חקיקה, עד שהצעת החוק תגיע לכאן יהיו כבר 500 אלף

תיקים בהוצאה לפועל.

היו"ר א' לין;

בדיון הראשון שהיה בועדה, קבעה הועדה כאחד היעדים המרכזיים להתמקד בשיפור

המערכת השיפוטית, שההוצאה לפועל היא חלק ממנה. כפי שאמר חבר-הכנסת רובינשטיין,

ועדות זה דבר טוב - אם הן עובדות באינטנסיביות ובקצב הראוי. נוכח המצב בהוצאה

לפועל, אני לא הבנתי מדוע ההצעות שמובאות היום לפנינו הן כה דלות ואינן עונות

באופן רציני ומקיף על הבעיה. מכיוון שאנחנו רוצים להכניס הרבה יותר דינמיקה בנושא

הזה, אני מבקש שנראה את הדיון בהצעת החוק שלפנינו כדיון ראשון בנושא, ואני מבקש

שאת כל ההצעות שיש ללשכת עורכי הדין להעלות על הכתב ולהעביר ליו"ר ועדת החוקה

חוק ומשפט כדי שנבחן את המשך הטיפול בנושא.
א' רזניק
אנחנו עושים את זה עם ועדת שר המשפטים, שבתוקף תפקידי אני חבר גם בה.



היו"ר אי לין;

שמענו שאתם עוסקים בנושא. עכשיו אני מבקש שתעבירו את ההצעות שלכם גם ליו"ר

הועדה, כי אנחנו מתכוונים להזמין יוזמות נוספות בנושא הזה.

ניגש עכשיו לתיקונים שלפנינו.

אי רובינשטיין;

ולא נכלול את התיקונים החדשים?

היו"ר א' לין;

אני חושש מאד שאם ננסה עכשיו להביא תיקונים נוספים במסגרת הצעת החוק שלפנינו,

נעכב גם את המעט שיש לפנינו, שנמצא כבר כשנה בכנסת, על החוק הזה הוחל דין רציפות.

חבל לעכב את התיקונים האלה, שיש להם חשיבות מסוימת.

גברת אליצור, נשמע את התיקונים העיקריים ולאחר מכן נקרא את הסעיפים אחד אחד.
עי אליצור
יש כאן כמה תיקונים שנעשים עקב המיכון. הלשכות בתל-אביב ובנתניה כבר עובדות

במיכון ולא ידנית, והתעורר צורך לתקן כמה סעיפים כדי להתאים את התהליכים למיכון.

התיקון בסעיף 1 הוא טכני בלבד.

בסעיף 2 <ש תיקון שנובע מהכנסת מיכון. היום כאשר שולחים לחייב אזהרה, זה

ההליך הראשון כאשר מוגש פסק דין להוצאה לפועל, צריך לצרף את פסק הדין עצמו או את

הפסיקתה. אנחנו מבקשים שמעתה זה ייכלל בטופס האזהרה עצמה ולא צריך יהיה לצרף

חבילה של מסמכים.

בסעיף 3 מבקשים לומר שאפשר יהיה למכור מכונית גם אם החייב הוא נכה, אם יש לו

מכונית יקרה, ובמקומה לתת לו מכונית זולה יותר. זה שינוי במצב הקיים.

בסעיף 4 מוצע לאפשר לנשיא של בית משפט שלום לקבוע כללים לתשלומים בשעורים.

היום צריך לקבוע הסדר בכל תיק ותיק. אנחנו מציעים שיהיו כללים שלפיהם יפעלו כל

ראשי ההוצאה לפועל באותו מחוז.

סעיף 5 הוא סעיף טכני.

סעיף 6. האגודה לזכויות האזרח הסבה את תשומת לבנו שבסעיף העיקרי שבו מדובר

במאסר החשוד, אין סמכות למי שבא לעצור להכנס לחצרים של החייב, כאילו הוא צריך

לעמוד בחוץ ולחכות שהחייב ייצא. למעשה כמובן שהוא נכנס לחצרים. הם הסבו את תשומת

לבנו שאין הוראה בחוק שמתירה זאת. אנחנו חשבנו לתומנו שזה מופיע בפקודת המשטרה,

אבל זה לא מופיע. אנחנו מציעים להכניס את זה כאן.

סעיף 7 - שוב ענין של מיכון. אנחנו מציעים שמסמך שהוצא על ידי המיכון בלשכת

הוצאה לפועל ויש עליו אישור של הפקיד שטיפל בענין, ישמש ראיה לכאורה לתוכן שבו,

כשהוא כולל גם את תוכן הצו, של האזהרה או של פסק הדין.

סעיף 8 הוא תיקון לסעיף 81א, שענינו שטר לביצוע, זה רוב רובם של התיקים

שמוגשים להוצאה לפועל.



היו"ר א' לין;

איזה אחוז מכלל התיקים?

ר' בודסקי;

ע' אליצור;

בזמנו נעשה תיקון בחוק שאיפשר במקום לפנות לבית המשפט ולקבל פסק דין, לפנות

ישר לביצוע. בחוברת הכחולה שהציעה הממשלה היה שינוי, מאחר שירדה האינפלציה ויתכן

שהריבית שקבועה בחוק פסיקת ריבית, ששעורה מזה מספר שנים 24%, יתכן שתהיה גבוהה

יותר לתקופות קצרות מאשר הפרשי הצמדה וריבית, הצענו שיוכל הנושה בתחילת הדיון

לבחור באחד מן השנים, ולאורך כל הטיפול בתיק יהיה הדבר שהוא בחר בו. הועדה רצתה

לקבוע ריבית עונשית, וביקשה לבדוק מה נקבע בחוקי המיסים. מצאנו שבחוקי המיסים

השעור הוא 12%. בסופו של דבר הציעה הועדה לקבוע הצמדה פלוס ריבית צמודה בשעור

12%, במקום מה שנקבע בחוק פסיקת ריבית - הפרשי הצמדה פלוס ריבית לא צמודת בשעור

באותו סעיף ביקשנו גם לאפשר שסעדים זמניים יתכנו גם בשטר לביצוע. היו על זה

חילוקי דעות, ואנחנו מבקשים לומר במפורש שסעדים זמניים יתכנו גם בשטר לביצוע.

סעיף 9 הוא תיקון לסעיף 88, הסעיף שמסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות לביצוע

החוק. אנחנו מבקשים להסמיך את השר גם לגבוע שי יסגרו באותם תיקים שנותר.ו בהם

סכומים מזעריים, ושאינם תיקי מזונות. מתברר שיש הרבה מאד תיקים פתוחים שיש בהם

סכומים פעוטים. הועדה בכנסת הקודמת החליטה שהתקנות לפי הפסיקה הזאת יהיו טעונות

אישור ועדת החוקה חוק ומשפט.

הועדה הוסיפה גם הוראות מעבר, שלא היו בחוברת הכחולה, שהוראות סעיף 81א,

כנוסחו לפי חוק זה, יחול גם על תיקים תלויים ועומדים.

היו"ר אי לין;

נקרא את הסעיפים אחד אחד.

(קורא סעיף 1 להצעת החוק - תיקון סעיף 1)

זה ענין טכני, הרחבת ההגדרה.

(קורא סעיף 2 - תיקון סעיף 7)

ע' אליצור;

בסעיף 7(א) לחוק העיקרי כתוב: יימשהוגשה בקשת ביצוע, ימציא המוציע לפועל לחייב

אזהרה למלא אחרי פסק הדין תוך תקופה שתיקבע באזהרה; לאזהרה יצורף העתק מאושר של

פסק הדין או של הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן.ציווה ראש ההוצאה לפועל על

תשלום החוב כאמור בסעיף 69(ב), יצורף לאזהרה גם העתק הצו." אנחנו מבקשים שבמקום

לצרף את הצו ואת הפסיקתה, או את פסק הדין, נכלול באותו מסמך שיוצא במיכון גם את

תוכן פסק הדין או הפסיקתה.

ר. בודסקי;

היום לוקחים את האזהרה ואת פסק הדין, מקפלים, מכניסים למעטפת חלון, צריך

לדאוג שהכתובת תהיה בתוך החלון. הכוונה היא מעוזה להוציא מעטפיות, כמו שעושים

בחשבונות חשמל ומים, שיופקו על ידי המחשב. על ידי כך תחסך עבודה מינהלית רבה. יש

בזה חסכון עצום.



מ. וירשובסקי;

הניסוח "בלשכה שמופעלת בה מערכת מיכון" הוא לא כל כך אלגנטיכשהוא בא בחוק עיקרי,

אולי צריך לקבוע אח העקרון, ולהכניס בסוף איזו הוראת מעבר. המחוקק לא צריך להכנס לשאלה אם

יש מיכון או אין מיכון.

ר. בורסקי;

יש הרבה סעיפים שמחייחסים ללשכוח ירניות וללשכות ממוכנות.

ע. אליצור;

היום יש רק שחי לשכוח ממוגנות - בתל-אביב ובנחניה. שאר הלשכוח הן ירניוח.

מ. וירשובסקי;

לא נראה לי שהמחוקק צריך להבחין בחקיקה ראשיח בין לשכוח ממוכנוח ולשכוח ידניות. הבחנה

כזאח יכולה להיוח בחקנוח.

היו"ר א. לין;

אפשר לומר שהכללח הפסיקתה בצורה ממוכנח תבוא במקום צירופה, במקום לכחוב "בלשכה שמופעלח
בה מערכח מיכון", אפשר לכחוב
הכללח הפסיקחה או הצו באזהרה ממוכנח חבוא במקום צירוף

הפסיקחה או הצו.

ע. אליצור;

הבעיה שלנו נובעח מכך שההוראה בענין זה היא מהותית. כחוב; "לאזהרה יצורף העחק.."

יכול להיוח שמישהו יקבל רף ממוכן ויגיר; אני לא מבצע אח פסק הרין, כי זה לא מה שכחוב

בחוק, לא צירפחם.

ריי מלחי;

אפשר לכחוב בסוף הסעיף באופן כללי, שלענין סעיף זה העחק של פסיקחה או צו

יראו גם החוכן שלהם, שהופק על ירי מערכה ממוכנח.

הי ו"ר א. לין;

הוחלט בסעיף 2 לקבוע שלענין סעיף זה העחק של פסיקחה או צו ייחשכ גם התוכן שלהם

שהופק על ידי מערכח ממוכנח והוכלל באזהרה עצמה.

(קורא סעיף 3 - חיקון סעיף 22)

מדובר על נכה שיש לו מכוניח מפוארת, והוא לא פורע חוב, כמו חוב מזונוח.

היו הרבה מקרים כאלה עד שזה מצדיק אח החיקון? זה נושא כל כך רציני?

ר. בורסקי;

אין הרבה מקרים כאלה, אבל גם במקרים הבודדים שישנם צריכה להיוח אפשרוח לגבוח חוב

מנכה כזה. המצב היום הוא ש"כלים, מכשירים, מכונוח ומיטלטלין אחרים ובעלי חיים, השייכים

לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכוחו" אין מעקלים אוחם.
א.רובינשטיין
בכנסת העשירית טיפלתי בענינה של אשה שלא קיבלה מזונות מבעלה, שהיה נכה. היא טענה שהוא

אדם עשיר אבל היא בכלל לא יכולה לזכות במזונות בהוצאה לפועל- אינני זוכר אס היה שם גם

עניז של מכונית.

מ. וירשובסקי!

שמענו שיש צורך בהמון תיקונים, שינויים, ייעול. האם בגל הראשון אנחנו צריכים לתקן

דווקא בענין זה? אני מניח שזה נוגע למקרים בודדים. המחוקק רואה לעיניו קטסטרופה, כמו שאמר

עו"ד רזניק, אבל בענינים הגדולים הוא מחכה, הוא מטפל קודם כל בענין מכונית של נכה- יש

הרגשה של חוסר פרופורציה. יכול להיות שסעיף כזה במכלול של מאה תיקונים שנעשה גם הוא צריך

להכנס. אבל יש כאן הרגשה שכאן שולפים משהו שהוא לא בדיוק הבעיה הבוערת, אבל מכיוון שזה נוח -

את זה מתקנים, ואילו דברים אחרים אותם צריך היה לתקן היום ואפילו אתמול, בהם לא נוגעים.

אני חושב שהמחוקק צריך לקחת גם את זה בחשבון.
היו"ר א. לין
אנחנו מסתכלים על הענין בראייה כוללח, אבל לפעמים מנקודת ראותו של הנושה, וזו יכולה

להיות גס רעייתו לשעבר של הנכה, העוול יכול להיות גדול מאד - החוק מגן עליו והוא לא משלם.

לא חסרים בעלים שלא משלמים חובות של מזונות לנשותיהם. יכול להיות שהסעיף הזה לא פותר את

הבעיות הכלליות, אבל במקרים מסויימים יכול להיות שיש עוול גדול בעת שניתנת הגנה בלתי-נחוצה.

האם הבעיה היא בעיקר בתביעות בין בני זוג או גם נושים אחרים?

ע. אליצור!

לפי החוק, גם נושים אחרים.

היו"ר א. לין;

אולי נסייג את זה רק לתביעות של מזונות ודברים מסוג זה? איפה חשיבות הענין הזה?

ר. בודסקי;

אנחנו מבקשים לא ל8ייג. החשיבות היא לגבי גביה של כל חוב. אמנם אין הרבה מקרים כאלה,

אבל התיקון הוצע לאחר שהובאו לידיעתנו מקרים כאלה.

אגב, כל הקביעה שאי אפשר לעקל רכוש וכלים של נכה היא תיקון, זה לא היה בחוק המקורי.

בשנת 1974 הוספנו את הסעיף הזה. לאחר מכן הסתבר שיש מקרים שחייב נוסע במכונית מפוארת,

הוא לא משלם את חובו, ואי אפשר לגעת בו- הוא יכול לנסוע במכונית מובארו חדשה ולא במכונית

מרצדס חדשה, ההפרש בין השתים מכמה את כל החובות שלו לכל הנושים, לאו דווקא מזונות.

היו"ר א, לין!

מהי ההגדרה של נכה לענין ההוצאה לפועל?

ע. אליצור!

אין הגדרה.
היו"ר א, ליז
גם מי שיש לו 10% נכות?



א. רזניק;

כן. הוא מביא תעודת נכד. לדאש ההוצאה לפועל.

מ. וירשובסקי;

נכות צריכה להיות מוכרת כחוק לצורך הנחה ממיסים על רכב. אני יכול לומר מנסיוני, עשרים

שנה הייתי נכה ולא יכולתי לקבל את ההנחה, כי לא נכללתי בקטגוריות של הבימות הלאומי.

א. רזניק;

פטור ממנס הוא ענין אחר. היושב ראש שאל מיהו נכה בכלל.

ע. אליצור;

בחוק ההוצאה לפועל אין הגדרה של נכה.

היו "ר א. לין;

אדם שיש לו 5% נכות נחשב נכה? נניח שיש לו רכב שקנה בלי פטור ממיסים. לא יתכן

שבחוק שבו מדברים על נכה, לא תהיה הגדדה של נכה. יש הרבה אנשים שמתפקידים באופן מלא, והם

נכים על פי איזו שהיא הגדרה אבסטרקטית.

אני מציע שנחשוב על הגדרה מתאימה של נכה לענין החוק הזה.

א. דיין;

אפשר לקבוע; נכה לפי חוק הביטוח הלאומי.

היו"ר א. לין;

אני מוכן לקבל את ההצעה הזאת.

א. אליצור;

ואם הוא לא נכה לפי חוק הביטוח הלאומי, אי אפשר יהיה למכור - - -

הי ו"ר א, לין;

להיפך. ההגנה תלה עליו רק אם הוא נכה על פי החוק הזה, וכאן אנחנו עומדים לצמצם את

ההגנה. אם הוא לא נכה לפי החוק הזה, ההגנה לא תלה עליו.

א. רובינשטיין;

נכתוב בסעיף 22 שאם הוא לא נכה לפי חוק הביטוח הלאומי, ההגנה לא חלה עליו.

היו"ר א. לין;

נסכם שההגדרה של נכה לענין חוק ההוצאה לפועל תהיה לפי הגדרתו בחוק הביטוח הלארמל

אם לאחר שתעשה בדיקה על ידי היועצים המשפטיים נראה שזה לא עונה לצרכים האמיתיים של חוק

ההוצאה לפועל, נחזור לתקן בענין זה.

הוחלט שההגדרה של נכה לענין חוק ההוצאה לפועל תהיה כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי.



ועכשיו לענין עצמו. נראה לי שהגישה היא נכונה, אי אפשר לתת לאדם להסתמך קל הגנה מופרזת

כשהוא יכול להשתמש במכונית יקרה פחות. אני מניח שזה יהיה יותר בבחינת איום מאשר

נקיטת אמצעים בפועל, אני לא יודע בכמה מקרים בכלל ישתמשו בסעיף הזה.

מה זה "לאחר התייעצות עם מנהל ה מוסד לביטוח לאומי"? אם ראש ההוצאה לפועל פנה למנהל

המוסד, זה מספיק? ומה אם לא קיבל תשובה ממנהל המוסד לביטוח לאומי? אם פנה ולא קיבל

תשובה, האם התקיימה ההתייעצות?

ע. אליצור;

לא,

היו"ר א. לין;

ראש ההוצאה לפועל פונה, ואם המוסד לביטוח לאומי לא משיב, זה לא צריך למנוע את ראש

ההוצאה לפועל מהפעלת סמכותו, די שפנה וחלפו שלושים ימים מאז שפנה למוסד לביטוח לאומי,

מ. וירשובסקי;

הנוסח בסעיף זה לא שלם. הכניסו כאן את המוסד לביטוח לאומי מפני שיצאו מהנחה שמדובר

בנכים שקיבלו פטור ממיסים על רכב, זה נעשה דרך הביטוח הלאומי, ולכן שואלים את מנהל המוסד.

לאחר שנקבע הגזורה של נכה, וכאשר אנחנו יודעים שהמוסד לביטוח לאומי הוא גורס מכריע בקביעת

נכות, אי אפשר סתם לשלוח לו מכתב ואם לא השיב - אחרי שבוע הולכים קדימה. בענין זה

ההתייעצות היא מהותית. לכן אני מציע שנחכה עד שנקבל את ההגדרה של נכה לפי הביטוח הלאומי,

ורק אז להחליט מהותית על הסעיף הזה.

היו"ר א. לין;

אני לא שולל מה שאתה מציע, אבל אני לא רוצה שיותר מדי נעכב את הליכי החקיקה. אם אתה

נותן סמכות, אתה לא יכול לעקור אותה בהגדרה, לבטל אותה. נניח שהמוסד לביטוח לאומי לא רוצה

לתת חוות דעת, במקרה כזה אין התייעצות, ראש ההוצאה לפועל לא יכול להפעיל את סמכותו. אני

מציע שלא יעשה שימוש בסמכותו אלא לאחר שלושים יום מאז פנה למוסד לביטוח לאומי בבקשה לחוות

דעת. אני לא רואה בזה דבר סופי. אנחנו רוצים שהחוק יהיה קצת יותר מסודר ולוגי. נראה את

הדבר ביחד עם ההגדרה של נכה, ואז נקבל החלטה סופית.
מ. וירשובסקי
מקובל עלי.
היו"ר א. לין
(קורא סעיף 4 - הוספת סעיף 69א, כללים לענין תשלומים בשיעורים)

ר. בודטקי;

הסעיף הזה פירושו ייעול גדול. כיום אם אדם חייב אלף שקל, צריך להגיש בקשה לראש ההוצאה

לפועל שישלם את החוב בתשלום אחד, וראש ההוצאה לפועל מוסמך לקבוע שישלם את החוב בעשרה

תשלומים או עשרים. מחר במקום להביא את הבקשות לפני ראשי ההוצאה לפועל בכל תיק ותיק, נשיא

בית משפט שלום יקבע , לדוגמה, שבתיקים עד סכום של 5000 שקל ישולם החוב בחמישה תשלומים,

החלטה זו חלה על כל התיקים ולא צריך החלטה בכל תיק בנפרד. עד היום ,כל תיק הוצאה לפועל

מחוך 227 אלף התיקים שנפתחו ב-1988 צריך לבוא לפני ראשיההוצאה לפועל להחלטה לפי סעיף

69(ג). לאחר שיתקבל התיקון הזה, לא צריכיס להביא את התיקים לפני ראש ההוצאה לפועל. הנשיאים

יקבעו כללים ויקבעו סכומים.
היו"ר א. לין
מדוע לא יהיו כללים אחידים? מדוע יקבע כל נשיא כללים שונים בתהום שיפוטו?
ר. בורסקי
לכל נשיא יש באזורו האוכלוסיה המיוחדת שלו. מוג האוכלוסיה במהוז נצרת שונה מן

האוכלוסיה בירושלים, שם יש בעיות של מושבים, קיבוצים וכוי, יכול להיות שהאוכלוסיה

בירושלים היא בעשירונים קצת יותר גבוהים. יכול להיות שהאוכלוסיה בבאר שבע היא בעשירונים

קצת יותר נמוכים מבחינת ההכנסות. נשיא בית משפט השלום בבאר-שבע יכול גם לקבוע שבלשכת ההוצאה

לפועל בדמונה יהיו שעורים כאלה, ובלשכת ההוצאה לפועל באשדוד יהיו שעורים שונים.

היו"ר א. לין;

יתכן שיהיו מקרים שמדובר באותם סוגים של נישומים ובאותם סוגים של חובות, לגביהם נשיאים

שונים יקבעו כללים שונים. האם לא כדאי שתהיה אחידות? אולי אפשר לקבוע שהכללים יהיו

טעונים אישור מנהל בתי המשפט, כדי שתהיה אהידות בכללים. האם צריך להיות הבדל בין מקום

למקום? הרי הקביעה תלויה לא רק בסוג האוכלוסים באזור אלא גם בתפיסה של הנשיא באותו מקום.

ר. ריבלין;

יש עוד קושי. אני מסכים שיש מאפיינים לאוכלוסים באזורים שונים. המשכורת הממוצעת

בדמונה היא לא כמו בתל אביב. אבל בכל זאת יכולים בדמונה אנשים שבהחלט מסוגלים לפרוע את

ההוב במלואו מיד וכאלה שלא מסוגלים אפילו לפרוע בתשלומים. אנחנו חוזרים לבעיה של החייב עצמו

ולא של הכללים. לצורך זה יש מנגנון חקירת יכולת, שאני לא יודע אם הוא עוד קיים.
ר. בודסקי
לא מפעילים אותו.
ר. ריבלין
אבל אדם יכול לבקש חקירת יכולת, לומר שהוא לא מסוגל לשלם, הוא עלול לפשוט רגל.

הוא מתייצב לפני שופט, בדרך זו או אחרת, אם זה בהליך של חקירה, או שהוא מביא לשופט

הוכחות בענין היכולת שלו. איזה סעד אחר יש להייב כתוצאה מזה שנקבעו כללים גורמים לגבי

האוכלוסיה באזור? מדוע להבדיל בין בית שלום זה ואתר? יש מיגזרים של אוכלוסיה שיש להם

אותם מאפיינים בצפון ובדרום, למשל עיירות פיתוח, מדוע לא יהיו לגביהם כללים אחידים?
היו"ר א. לין
שאלה ראשונה היא מה קורה לחייב שהונחת עליו תשלום שאיננו יכול לעמוד בו, האם יש לו

הגנה?
ר. בודסקי
בוודאי. מה המצב היום? נניח שאני פונה ומבקש בתיק הוצאה לפועל לחייב אדם לשלם כסף.

ראש ההוצאה לפועל לא מכיר אותו, הוא רואה את גובה החוב, מחלק אותו לארבעה, שישה או שבעה

תשלומים. אם אני יודע שהחייב הוא בעל אמצעים, אני פונה מיד לראש ההוצאה לפועל ומבקש

לקבוע תשלום אחד. כך גם החייב, אם איננו יכול לעמוד בתשלום שהוטל עליו, הוא בא ואומר שהוא

מחוסר עבודה או שיש לו בעיות אחרות, והוא מגיש בקשה.

התיקון שלפניכם מדבר על 80% מן המקרים ויותר שבהם לא החייב פונה ולא הנושה קונה, אלא

שמקובל שהחייב יכול לשלם. בוודאי ששמורה זכותו של החייב לפנות בכל מקרה. במקום שיישב ראש

ההוצאה לפועל ויחתום על כל חיק ותיק בנפרד, התשלומים יבוצעו 500 שקל לחודש, הוא יידע מראש

שזה הכלל.



מ. וירשובסקי;

נניח שאני יותר חלש, אני מבקש לקבוע לא חמישה אלא שבעה תשלומים. המעיף הזה לא מונע

אפשרות כזאת?

ה. בודסקי;

בוודאי שלא.
הי ו "ר א. לין
מה הסעיף בחוק שנותן תרופה לחייב?

ע. אליצור;

קודם כל אני רוצה להפנות תשומת לבכם לסיפא של הסעיף שמדובר בו: "אלא אם כן ציווה

ראש ההוצאה לפועל אחרת, לענין חובה פלוני, על פי בקשת הזוכה". יכול להיות שכאן צריו
לכחוב
הזיכה או החייב.

התיקון הוא הוספת מעיף 69א, שבא אחרי סעיף 69. בסעיף 69 כתוב: "ראש ההוצאה לפועל

רשאי, לאחר חקירת יכולת לפי סעיף 67, או סמך תצהיר לפי סעיף 68, או לפי הסדר בכתב בין החייב

ובין הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע. (ב) על אף האמור

בסעיף קטן (א) רשאי ראש ההוצאה לפועל, על פי בקשת הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק

במוער או בשיעורים שיקבע, מיד לאחר שהוגשה בקשת ביצוע כאמור בסעיף 6". זה בלי חקירת

י כולת.

אם בסוף 69א נוסיף "או החייב", בזה פתרנו את הבעיה.
א. רזניק
סעיף 67(א) אומר: ראש ההוצאה לפועל רשאי מיזמתו, או לפי בקשת הזוכה או החייב, לחקור

במצבו של החייב, נכסיו וכוי. פעם היה בהוצאה לפועל שלב של שאלון. היום זה לא קיים. היום

יכול זוכה או חייב להגיש בקשה לחקור מצבו.
היו"ר א. לין
הדבר ברור. מכיוון שאיננו רוצים שתהיה סתירה בין סעיפים, נוסיף גם בסוף 69א את

המלים "או החייב". זה גם ישמור על האחידות וגם יענה על הבעיה שהועלתה כאן.

עכשיו לענין אחידות הכללים. אני מציע שניתן לנשיא בית משפט שלום אפשרות לקבוע כללים,

אבל שיהיה גורם מרכזי שיאשר את הכללים, אני חושב שכדאי שיהיה זה מנהל בתי המשפט.
ע. אליצור
אין התנגדות לתיקון.
ר. בודסקי
רצוי מאר.
היו"ר א. לין
הרחלט בסעיף 4: א. לקבוע שמנהל בתי המשפט יאשר את הכללים; ב. להוסיף בסוף הסעיף

את המלים "או החייב".
ר. ריבלין
אם נשיא בית משפט קובע את הכללים, האם עומדת לנושה אפשרות להוציא מיד פקודת מאסר?

ר. בודסקי;

על כל תשלום שהחייב לא עמד בו, הוא מוציא פקודת מאסר.

ר. ריבליז?

מרגע שנקבעו הכללים, צריך לתת אפשרות לעצור את ההליכים כאשר אדם באמת לא יכול לעמוד

בקריטריוניים הכלליים שנקבעו לפי סעיף 69.
היו"ר א. לין
הוא מגיש בקשה לעצור את הרליכים.
א. רזניק
לחייב נשלחת הודעה: חוייבה לשלם 500 שקל לחודש, החל מ-1 במרס. הוא מקבל התרעה חודש

מראש. הוא יכול לבקש או חקירת יכולת, או לפנות לראש ההוצאה לפועל לוקטין את התשלומים.
ר. ריבליז
האם סעיף 67 חל לא רק על הכללים שסעיף 68 קובע אותם?
א. רזניק
סעיפים 67, 68 ו-69 הם מכשול אחד. לפי סעיף 68 יכול מחייב לבקש חקירת יכולת, ויכול

הנושה להגיש תצהיר על נכסיו של החייב.
ר. ריבלין
בסעיף 68 יש איזכור של סעיף 67. אולי גס בסעיף 69א צריך לכתוב: על פי בקשת

הזוכה או החייב, לפי סעיף 67.
ע. אליצור
אין צורך בכן: ". בסעיף 67 ז הוראה כללית: ראש ההוצאה לפועל רשאי מיוזמתו, או לפי בקשת

הזוכה או החייב, לחקור במצבו ש החייב... כדי לברר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין.

זאת הוראה כללית ביותר. אחר כו מדובר בסעיף 68 על "המבקש חקירת יכולת" וכוי. אם אנחנו

אומרים פה שהוא יכול לפעול בסי ג מן הכללים, הוא יכול לעשות את זה לפי בקשתו של הזוכה

או לפי בקשתו של החייב.
ר. ריבלין
אני חושש פן יאמרו שסעיף 69א הוא מעבר לסעיף 67.

ר. מלחי;

אני שותפה לחשש זה.
היו"ר א. לין
בסוף סעיף 69א נאמר; "אלא אם כן ציווה ראש ההוצאה לפועל אחרת, לענין חוב פלוני" - לא

באופן כללי - ייעל פי בקשת הזוכה או החייב".החייב קיבל הודעה מוקדמת על פי הכללים האלה, והוא

נמצא באותו מצב כאילו הוציאו צו ישיר נגדו.

ר. ריבלין;

כל מה שאני שואל הוא אם צריך גם בסעיף זה לאזכיר את סעיף 67.

ר. מלחי;

אני הבינותי שהחשש של חבר-הכנסת ריבלין הוא שמשייקבעו כללים לפי סעיף 69א, הס ייראו

או יפורשו גס מעבר לשאלה אס יש או אין יכולת לאותו חייב לשלם את כל החוב בבת אחת. הרצון

הוא להבהיר שקודם כל ייקבע שבכלל יש מקום לתשלום בשיעורים, ורק אחר כך יבוא ענין הכללים

האחידים לענין קביעת השיעורים. אני שותפה לחשש של חבר-הכנסת ריבלין.

ע. אליצור;

בסעיף 70, שגם אותו אנחנו מציעים לתקן, אנחנו מכניסים את סעיף 69א. סעיף 70

הוא שאומר באיזה מקרה יוכל ראש ההוצאה לפועל לתת צו מאסר, וזה רק אחרי

שנתברר לו "כי החייב לא שילם את החוב הפסוק במועד שנקבע בצו לפי..." - בין היתר גם לפי סעיף

69א. זאת התשובה.

ר. ריבלין;

זו תשובה מספקת בהחלט.
היו"ר א. לין
הוחלט בסעיף 4: א. לקבוע שהכללים טעונים אישור מנהל בתי המשפט; ב. בסוף 69א

יוספו המלים "או החייב".

(קורא טעיף 5 - תיקון סעיף 70)

(קורא סעיף 6 - תיקון סעיף 79)

ע. אליצור;

מעיף 79(א) אם התיקון ייקרא; "לשם ביצועם של הליכים וצווים לפי חוק זה רשאי

מוציא לפועל להכנס לתצרים של החייב, וכן רשאי הוא, בשעת הצורך, להשתמש בכוח סביר ולקבל

לשם כך עזרה מתאימה מהמשטרה".

זה בא לכסות את כל הצווים לפי החוק הזה. אני רוצה לציין, שלענין תיפוש ועיקול יש הוראה

מפורשת שאפשר להכגס למעצרים, זה היה חסר רק במאסר. בדברי ההסבר ציינו שבסעיפים 15 ו-21

יש במפורש סמכות. סעיף 15 מדבר על חיפושים; (א) ראש ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עריכת



חיפוש על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו. ועוד: היה לראש ההוצאה לפועל יסוד להניח

שנכסים של החייב נמצאים בכלים או בחצדים שאינם בהחזקתו, רשאי הוא לצוות על עריכת חיפוש

באופט כלים או חצרים. כלומר, אפילו שהם בידי צד גי הוא רשאי להכנס לחצרים. סעיף 21

ענינו הטלת עיקול על מטלטלין.

היו"ר א. לין;
בדברי ההסבר כתוב
"לאחרונה הועלה ספק אם ניסוח זה כולל גם סמכות מכללא של כניסה

לחצרים של החייב כדי לאסרו לפי צו מאסר - שזו סמכוח הנתונה במפורש למי שמוטל עליו לבצע

צוי חיפוש ועיקול. לפי סעיפים 13 ו-21 לחוק."
ע. אליצור
בסעיפים 15 ו-21 ניתנה הסמכות במפורש. סעיף 21 קוב:ע: ראש ההוצאה לפועל רשאי לצוות

על עיקול- מטלטלין של החייב, ומשציווה כך רשאי ראש ההוצאה לפועל - (1) להכנס לחצרים

של החייב שבהם נמצאים או עלולים להמצא מטלטלי החייב; (2) להכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי

החייב ולעקל את מטלטלי החייב. זאת אומרת, שם יש סמכוח מפורשת להכנס לחצרים.

רק לגבי מאסר לא היתה סמכוח מפורשת. האגודה לזכויות האזרח הפנתה תשומת לבנו לענין זה.

משוס מה חשבנו שבפקודת המשטרה יש הוראה כללית שמסמיכה שוטר להכנס לחצרים, ולהפתעתנו

התברר שלא כן. בכל חוק וחוק שבו ניתנה סמכוח לצרות על מאסר, כתוב במפורש שאפשר להכנס

לחצרים. אנחנו חייבים לעשות כך גם כאן.
היו"ר א. לין
(קורא סעיף 7 - הוספת סעיף 79א, מסמך מיכון - ראיה לכאורה)
ר. בודסקי
במסגרת המערכח הממוכנת יש הרבה פלטים של המחשב. במקום שהפלטים יובאו לחתימת ראש ההוצאה

לפועל, או שיהיה ויכוח לגבי תוכנם גם כשהפלט כולל הודעה והוא אפילו לא תתום, אנחנו מבקשים

כאן שתהיה אפשרות שהפלט יועבר למוסד שאליו הוא ממוען, או עם אישור של פקיד, כפי שכתוב

פה, אי לפעמים אפילו בלי אישור כשזו דק הודעה, לדוגמה, לבטל עיכוב יציאה מן האדץ-או

לבטל פקודת מאסר.
היו"ר א. לין
בהצעת החוק כתוב: "... ובלבד שפקיד הלשכה אישר על גביו שהופק כאמור". יש כאן דרישה

שיהיה אישור הפקיד.
ר. בוסדקי
אישור של הפקיד, בכל אופן לא חתימה של ראש ההוצאה לכועל.
ע. אליצור
הפקיד מאשר שהמסמך אכן הופק באמצעות מערכת המיכון בלשכת ההוצאה לפועל, ושלא איזה שהוא

זיוף.
היו"ר א. לין
בכל אומן יש כאן צורך באישור של פקיד.



ר. בודסקי!

יכול להיות שצריך לבקש תיקון נוסף, לשחרר גם את הפקיד.
ר. ריבלין
אם אין חתימה של פקיד, איך בכלל אפשר לדעת שהמסמך הוא רשמי? אס אין דורשים חתימה,

אפשר יהיה לשלוח מה שרוצים.

היו"ר א. לין;

זה לא רק ענין של הודעה. המסמך הזה ישמש ראיה לכאורה. מוכרח להיות אישור של פקיד-

(קורא סעיף 8 - תיקון סעיף 81א)

ע. אליצור;

עד היוס, אם אין התנגדות, גובים שטר באופן אוטומטי, אין צורך שראש ההוצאה לפועל

יאמר בכלל משהו בענין זה; וכאשר הוא נגבה - גובים אותו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, כמשמעות

בחוק פסיקית ריבית והצמדה, זאת אומרת הפרשי הצמדה פלוס 4% ריבית לא צמודה. ההצעה היא

שבסעיף קטן (ה) ייאמר: "בסעיף זה, "הפרשי הצמדה וריבית" - הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק,

בצירוף ריבית בשיעור 12% לשנה על הסכום הנקוב בשטר לאחר שנוספו עליו הפרשי הצמדה כאמור".

זה בדיוק הנוסח של חוקי המיסים.

במקום ריבית לא צמודה בשיעור 4% ותהיה ריבית צמודה בשיעור 12%. יחד עם זה, הזוכה יוכל

בתחילת ביצוע השטר לבחור אם הוא רוצה הפרשי הצמדה וריבית או שהוא רוצה את הריבית שקבועה

בסעיף 4(א) לחוק פסיקת, ריבית והצמדה, שהיום היא 24%. שר האוצר, לפי חוק הריבית (שינוי

שיעורים), קובע את הריבית.

כשאנחנו הגשנו את ההצעה שלנו, 24% עשויים היו להיות סכום גבוה יותר מהפרשי הצמדה

וריבית לא צמודה בשיעור 4%. אבל אם נקבע כאן ריבית צמודה בשיעור 12%, יש לי כבר ספק

מה יהיה יותר גבוה, נדמה לי שהצמדה פלוס 12% יתנו סכום יותר גבוה. אם המטרה היא להחמיר

בעונשו של החייב, חשבנו שאם 24% נותנים סכום יותר גבוה, למה לא ניתן לנושה אפשרות לגבות

24/0 ולא רק הפרשי הצמדה וריבית לא צמודה 4%. לאור התיקון הזה, יש לי כבר ספקות אם יש

משמעות להצעה שלנו.

ו

א. רזניק;

למה לותר על ריבית עונשית? הרי את העונש קיבל הנושה. הנושה המסכן לוקת הלוואה בבנק

ומשלם ריבית גבוהה, ואילו החייב חוגג, משלם הפרקוי הצמדה פלוס 4% לשנה, בשנה שעברה הגיעו

ל-16% פלוס 4%, בסך הכל 20/0 לשנה. זה לא עונשי. גם אם יעלו את הריבית ל-12% זה עדיין לא

עונשי.

א. רובינשטיין;

זה מהישמשלם בארץ אדם שרוכש דירה. בל"ל למשכנתאות זה לא מוסד עונשי. אדם שרוכש דירה

ולא מקבל ריבית מסובסדת, משלם 11.5% ריבית צמודה. בעיני זו שערוריה ציבורית, אבל זו

העובדה.

ר. מלחי;

בהלוואות שקליות ללא משכנתה שיעור הריבית עוד יותר גבוה.
א. רובינשטיין
על

הרבה יותר גבוה. אני לא מדבר על הלוואות שקליות, אני לא מרבד/חישוב דולרי. אני לא

יודע מהי הריבית הריאלית כיום, אבל בשנה שעברה היא היתה 40%.
היו"ר א. לין
כדי לדייק, הריבית הריאלית ב-1988 היתה 26%. ריבית חכ"ד, ריאלית - מעל המדד.
א. רובינשטיין
אולי בסוף השנה ירד שיעור הריבית. אני זוכר את הריבית לחודש יוני - יולי 1988 והיא

היתה 40%, לפי כל הנתונים, ריבית ריאלית.

הריבית שמוצעת כאן איננה עונשית, בנסיבות הקיימות בישראל. יתכן שבמשך הזמן תהיה

התייצבות וירידה בשעורי הריבית, כולנו מקווים לכך.

אם אנתנו רוצים להוריד את עומס התיקים בהוצאה לפועל, שלדעתי הוא גובל במתלת נפש

לאומית - רבע מיליון תיקים במדינה קטנה כישראל? אני בטות שבמדינה בת 20 מיליון תושבים

נמצא אותו מספר של תיקים. ההוצאה לפועל באנגליה זה עסק קטן מאד, קטנטן, כמו בתי המשפט -

רק כמה עשרות אנשים באנגליה כולה. אנתנו צריכים לומר לתייבים שההוצאה לפועל היא לא

מקור אשראי, זה לא אשראי זול, להיפך, זה האשראי הכי יקר במשק.

אני לא תושב שהתייב בהוצאה לפועל הוא הצד התלש, והנושה הוא הצד התזק. זה לא נכון.

זאת אילוזיה אופטית. לכן אני מציע לקבוע ריבית צמודה בשעור 12%, באתת האופציות.
היו"ר א. לין
אנחנו מדברים כאן בשלב ההוצאה לפועל. זה לא השלב של ריבית רגילה, זה לא השלב מיום

הגשת התביעה. יש מקום להבחנה יסודית בין השנים. עד אשר בית המשפט לא קבע שאדם חייב, הוא

לא תייב. אפשר לומר שעד שבית משפט לא קבע שהאיש תייב, הריבית שרצה היא בשיעורים רגילים.

אבל מרגע שהתייב עבר את בית המשפט וזה קבע שיש תוב, אס התייב עדיין לא פורע את התוב והוא

גורר את הזוכה גם דרך ההוצאה לפועל, בשלב זה תייבת להיות ריבית מרתיעה.

אני יכול לספר מנסיוני, כשעבדתי באוצר ורצינו לשנות את מומר התשלומים, קבענו את

תוק המיפים (גביה), הוספנו לריבית גם אלמנט עונשי של קנסות. זה שינה, לפתות לגבי אלה

שיודעים הכנסותיהם, זה שינה את כל מוסר התשלומים. לא יתכן שלאתר שבית משפט קבע את התוב,

לא תהיה בהוצאה לפועל ריבית שיש בה מרכיב עונשי. צריך לחשוב מהי רמת הענישה המתאימה.

בעצם, זו לא ענישה, זה רק פיצוי הולם לזוכה.

ר. ריבלין;

מה גם שהסעיף מאפשר לבית המשפט לצמצם את הריבית.

ע. אליצור;

רציתי להסב את תשומת לבכם שמדובר כאן רק בשטרות לביצוע ולא בתובוה פסוקים. נוצר

מצב שרק בשטרות לביצוע תהיה ריבית בשעור 12%, בשעה שלגבי חובות פסוקים זה עדיין יהיה

לפי תוק פסיקת ריבית והצמדה.

היו"ר א. לין;

אנתנו רוצים להרתיב את זה גס לחובות פסוקים.
ע. אליצור
זה כבר ענין לחוק פסיקת ריבית והצמדה, אותו צריך לתקן.

אני רוצה להסב את תקומת לבכם, ראש ההוצאה לפועל איננו יושב כערעור על בית המשפט.

הוא צריך לבצע מה שאמר בית המשפט. אם בית המשפט פוסק הפרשי הצמדה וריבית של 4% לא צמודה,

זה מה שהוא יבצע. לכן התיקון הוא לגבי בתי המשפט ולא לגבי ההוצאה לפועל.

א. רובינשטיין;

בדיון בנושא זה בכנסת הקודמת אמרנו שאנחנו מבקשים שתוך זמן קצר יובא לנו תיקון לתוק

פסיקת ריבית והצמדה.

ר. ריבלין!

גבי אליצור אמרה דבר יסודי. בסעיף 8 מדברים על נושא אחד - שקים ושטרות. יווצר שוני

בין תוב על פי פסיקת בית משפט ובין חוב שאתה מביא ישר להוצאה לפועל.
היו"ר א. לין
אני תושב שאנחנו יכולים לשנות גם חוק פסיקת ריבית והצמדה. מבחינה תקנונית, עד כמה

שאני זוכר, בהזדמנות זו אנחנו יכולים לתקן גס חוק אחר, אף אם לא הונח לפני הועדה, משום

שהוא עוסק באותו נושא.

דבר שני. אנחנו לא עוסקים פה במסגרת הצרה, אנחנו עוסקים בסוגיה מסויימת: מה צריכה

להיות תוספת הריבית לאחר שיש חוב פסוק על ידי בית משפט, שהיא צריכה להיות שונה מתוספת

הריבית מיום הגשת התביעה או מיום שנורצה העילה. לאתר שיש חוב פסוק, הנורמה צריכה להיות

שונה. י אני מציע שנתייחס לנושא בשני ההיבטים, גם בהיבט החקיקתי וגם בהיבט העניני.

ע. אליצור;

רציתי עוד להוסיף, מרגע שלגבי שטרות הריבית תהיה 12%, יהיה מצב מגוחך שאם אדם יגיש

התנגדות לביצוע השטר וילך לבית המשפט, הרי כאשר בית המשפט יפסוק - יוכל לפסוק רק ריבית

לא צמודה בשעור 4%.
מ. וירשובסקי
היא הנותנת, צריך לתקן בשני המקומות.

א. רזניק;

צדק תבר-הכנסת ריבלין, יווצר הבדל בין שקים ושטרות ובין פסקי דין. קודס כל

היתה כוונה ששקים ושטרות יהיו שונים מדבר אחר כי אלה אמצעי תשלום. אדם צריך לדעת שאס הוא

מוציא שק, הוא חייב לכבד אותו. בשלב ראשון יכול באמת להיות הבדל בגובה הריבית על שקים

ושטרות, עד שיתוקן חוק פסיקת ריבית. אבל חייבים קם בהקדם לתקן את החוק.

אגב, לגבי דידו של המחוקק שקובע ריבית 4% פלוס הפרשי הצמדה, אני חושב שאין הבדל

בין שק ושטר, כי לא צריך להתייחס רק לתאריך מתן פסק הדין. מה עושה החייב? הוא מושך

את התביעה, מגיש הגנות סרק, כדי שהדיון יתמשך שנתיים - שלוש שנים. במקרה כזה בית משפט

יתן חיוב מלא, כשיתוקן החוק, מיום הגשת התביעה, כפי שהוא עושה היום.

להערה של גב' עליזה אליצור, הרי היום כשחייב מגיש התנגדות לביצוע שטר, רק בתיק אחד

או שנים מתוך עשרה מגישים התנגדות, ההתנגדות מועברת לשופט שלום או שופט מחוזי שדן בהתנגדות.

אט אין בה ממש, ממילא הוא דוחה את הבקשה ומתזיר אותה להוצאה לפועל, ואין שום התייחסות

לענין ריבית והפרשי הצמדה, כאילו לא היתה התנגדות, התיק רץ הלאה. לגבי המקרים הבודדים,

אחד מתוך עשרה, או אחד מתוך עשרים



אחד מתוך עשרה, או אחד מתוך עשרים שהשופט מצא שיש איזה שהוא בסיס להתנגדות ומעביר אותו

לדיון, נכון שעד שיתוקן החוק יכול להווצר הפרש. אבל בואו נחחיל עם חוק ההוצאה לפועל

ובעקבותיו צריך בהקדם לתקן את חוק פסיקת ריבית, כי אין שוס הצדקה שחייב לפי ראש ההוצאה

לפועל חובו יהיה אחר מחוב לפי פסק דין של שופט.
היו"ר א. לין
אני רוצה שנתייחס לכל ענין בנפרד. קודם כל, האם אנחנו יכולים עכשיו לתקן את חוק פסיקת

ריבית?

ר. מלחי;

כפוף לאפשרות של טענת נושא חדש מצד משרד המשפטים, אין שום טיבה לא לעשות את התיקון

בחוק הזה, לא בחוק נפרד-
היו"ר א. לין
הנושא הוא בעצם לא נושא חדש. אפשר למעון נושא חדש, אבל לפחות על פי הבנת הועדה זה

לא נושא חדש. זאת אומרת, חקנונית אנחנו יכולים במסגרת התיקון בחוק ההוצאה לפועל לתקן

את חוק פסיקת ריבית והצמדה. משרד המשפטים יכול לטעון נושא חדש.

ענין שני שאנחנו צריכים לעסוק בו הוא אס אנחנו רוצים היום להחיל את העקרון רק על

שטרות ושקים, או על כל חוב פסוק. אני לא מדבר כרגע על חוב מיום הגשת התביעה אלא על חוב

פסוק. לבית המשפט יש שיקול דעת אם להטיל את הריבית מיוס הגשת התביעה, זה ענין אחר.

אבל מבחינת ההוצאה לפועל, שתהיה נורמה אחידה- יש פסק דין, יש תאריך על פסק דין, יש חוב

פסוק, צריכה להיות נורמה אחידה. אנחנו צריכים לחשוב אם אנחנו רוצים לעשות זאת היום.

שאלה שלישית, אט אנחנו רוצים לעשות את זה - מהו שעור הריבית הצמודה שאנחנו רוצים

להטיל.
מ. וירשובסקי
אני מסכים לניתוח שלך. אני חושב שהנושא הוא כן נושא חדש. הוא חדש מבחינה מהותית, מכיוון

שאנחנו עוסקים בחוק ההוצאה לפועל. אבל לאחר שאמרנו שכולנו רוצים לקדם את ההוצאה לפועל,

אני חושב שאף אחד לא יעלה טענת נושא חדש. מותר לנו להכניס תיקון גם בחוק פסיקת ריבית

והצמדה, ואני חושב שבהזדמנות חגיגית זו צריך לתקן, לא לחכות. כמובן, בתנאי שמשרד המשפטים

יגיד לנו שהוא לא יעורר בעיה.

ע. אליצור!

אני חייבת לעורר את הבעיה. קודם כל, אני חייבת להתייעץ. שנית, אני חייבת להביא לכאן

את נציגי האוצר. הריבית שקבועה בחוק פסיקת ריבית והצמדה היא מענינו של האוצר. שר האוצר

הוא שקובע את הריבית גם לפי סעיף 4. אני לא אוכל שלא לטעון נושא וחדש ולו רק מסיבה זו

שהאוצר לא נשאל בענין חוק פסיקת ריבית והצמדה.
היו"ר א. לין
ניתן לנציגת משרד המשפטים אפשרות להתייעץ במשרד בשאלה של נושא חדש. אבל אנחנו

צריכים להתרגל לזה שאנחנו עוסקים בנושאים שלמים ונותנים להם טיפול שלם, ולא מחכים

מי יודע כמה זמן עד שיחקנו את הענין הזה. קודם כל אנחנו צריכים לקבוע את העקרון.
מ. וירשובסקי
אני מקבל את התיקון, הוא הגיוני וצריך לעשותו ככל האפשר יותר מהר. אני חושב שההצעה

לקבוע ריבית צמודה בשעור12% היא סבירה. אני מציע לשקול אפשרות שיוכל השר, באישור ועדת

החוקה חוק ומשפט, להגדיל את הריבית. אם בעוד שנה נראה שזה לא מספיק, זה לא אפקטיבי, אפשר

יהיה לדון בזה ולשנות בלי תיקון בחקיקה ראשית.
ר. ריבלין
לשאלות של היושב ראש, תשובתי לשאלה הראשונה - כן; לשאלה השניה - כן, 12%.
א. רובינשטיין
אני מצטרף.

כפי שאני זוכר את עמדת האוצר, הוא תמיד טען לריבית גבוהה יותר, והוא תמיד אומר שבגלל

הריבית הנמוכה יש עומס על בתי המשפט ויש צורך במנגנון יותר גדול. אס אנחנו רוצים פה

להכניס שינוי, האוצר צריך לעזור לנו לעשות את זה.

אני מציע לקבוע ריבית צמודה בשעור 12%. אני מתנגד לקפיצות גדולות מדי, 12% צמודים זה

לא מעט, בכל אופן בהשוואה למצב הקיים. המצב הקיים נותן פרס למי שלא משלמים. לכן אין זה

פלא בעיני שיש לנו רבע מיליון תיקים בהוצאה לפועל.

אני מסכים לתיקון שהציע חבר-הכנסת וירשובסקי, שאפשר יהיה להעלות שעור הריבית, באישור

הועדה.
היו"ר א. לין
אני מסכם: א. עמדת הועדה היא שצריכה להיות נורמה אחידה מיום שהחוב הוא חוב פסוק כמו לגבי

שטרות ושקים. אנחנו מקבלים את זה שלגבי שטרות ושקים לא צריך פסק דין של בית משפט. ב. אנחנו

רוצים להחיל את הכלל הזה על הכל, נורמה אחידה, כולל תיקון בחוק פסיקת ריבית והצמדה. אני

לא רואה כאן שום עילה לאיזה שהוא סירוב של משרד האוצר, אני לא רואה שום נימוק אפשרי

להתנגדות. להיפך, האינטרס הוא משותף למשרד המשפטים, מערכת בתי המשפט ולנו, שמיום שיש חוב

פסוק - יש נורמה אחידה ויש הרתעה מסוימת. ג, אני מציע שנקבל את הצעתו של חבר-הכנסת

וירשובסקי, שההיה סמכות לשנות את שעור הריבית בהחלטה של שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר

אם הוא רוצה, ובאישור ועדת דחוקה חוק ומשפט, כדי ששינוי שעורי ריבית לא יחייב שינוי

בחקיקה. גבי אליצור ביקשה לקיים בענין זה התייעצות במשרד המשפטים.
א. רובינשטיין
אנחנו צריכים רק לבקש שלישיבה הבאה תהיה עמדה של משרד המשפטים. אני זוכר את ענין

חוק פסיקת ריבית מיום שאני חבר בוערה. בכל פעם אנחנו מתריעים על הענין הזה.
היו"ר א. לין
נקיים את הישיבה הבאה בנושא זה כבר בשבוע הבא, ללא דחיות.

ע. אליצור;

לאורך כל הדרך - אני טיפלתי בזמנו בתוספת ההצמדה לחוק פסיקת ריבית - היה כאן החשב

הכללי בכבודו ובעצמו והוא התנגד חריפות להעלאת הריבית, כי הוא חשב שלחוק הזה יש השלכות

על המשק כולו, בעת שהוא התכוון להוריד את הריבית. היום אנחנו באמת עומדים במצב ש-24%

זה השיעור אחרי כמה וכמה הורדות של הריבית.
היו"ר א. לין
אם זה השיקול של משרד האוצר, הרי צריך לדחות אותו על הסף. כשאנחנו רואים לנגד

עינינו את הגידול הזה במספר התיקים בהוצאה לפועל, מ-157 אלף ל-277 אלף תיקים חדשים בשנה,

אני לא הייתי שואל כאן חשב של משרד האוצר מה לעשות במצב כזה. זה מגוחך להכניס כאן שיקולי

האוצר בענין האינפלציה, והם גם לא רציניים.
א. רובינשטיין
חוברה בהוצאה לפועל נכנסים לחישוב המדד? לא. אבל לעומת זאת הוצאות הממשלה על

בחי משפט והוצאה לפועל...
היו "ר א. לין
חבל אפילו להתפלמס עם הטענה הזאת.

יש הערות לסעיף 8(1)(ב)?

ע. אליצור;

זה ענין הסעד הזמני.
היו"ר א. לין
יש הערות לסעיף 8(2)? אני שואל את עצמי אם זה טוב.שיוכל ראש ההוצאה לפועל להקטין אח

תוספת הפרשי ההצמדה ואת הריבית.

א. רובינשטיין;

המינימום שאני מבקש הוא להוסיף כאן: מטעמים מיוחדים שיירשמו. בעצם זו שלילת זכותו

של הנושה.
היו"ר א. לין
אני מצטרף. לדעתו של חבר-הכנסת רובינשטיין.
ע. אליצור
זה לא דבר חדש. זה קיים היום בסעיף 81א(ד).
היו"ר א. לין
הוחלט בסעיף 8(ב) להוסיף: מטעמים מיוחדים שיירשמו.

כמובן שסעיף קטן (ה) לסעיף81א לחוק העיקרי ישתנה נחיל את הכלל גם על כל חוב פסוק.

כרגע אנהנו מקבלים את הניסוח שמתייחס לשטרות" , .
ר. מלחי
אולי כדאי יהיה לקבוע סעיף מיוחד לענין חוב פסוק.
ע. אליצור
סעיף קטן (ה) הוא העתק מדויק מן האמור היום בחוקי המיסים.
היו"ר א. לין
(קורא סעיף 9 - תיקון סעיף 88)

ע. אליצורנ

זהו סעיף חדש. סעיף 88 הוא הסעיף שנותן לשר סמכות להתקין תקנות. היום אין סמכות

לסגור תיקים גם אם נשארו לתשלום סכומים קטנים מאד.
היו"ר א. לין
כמה תיקים תסגרו עקב החקיקה הזאת?
ר. בודסקי
אלפי תיקים, אם נקבע 5 שקלים. אם נקבע 10 שקלים המספר יהיה גדול הרבה יותר. אם

נקבע 30 שקלים נסגור עשרות אלפי תיקים.

א. רובינשטיין;

כדאי לממשלה לשלם את החוב ולסגור את התיק.
א. רזניק
אני ער לרצונם של בתי המשפט לסלק מן המדפים אלפי תיקים, אבל הבעיה היא לא כל כך

פשוטה כמו שהיא נראית. ממה נוצרו יתרות החוב הקטנות האלה? אדם חייב לי אלף שקלים, אני

מוציא פקודת מאסר על אלף שקלים. עד שהפקודה מתבצעת חולפים מספר חודשים. הוא משלם אלף

שקלים, אבל במשך החודשים שעברו נוצרו הפרשי הצמדה עוד 20 - 30 שקלים. כדי לגבות אותם

20 - 30 שקלים אני צריך שוב להוציא פקודת מאסר, ושוב יחזור אותו ענין עד שהיתרה תצטמצם

למינימום.

ויש סיבה נוספת. כיום יש אנשים שמשלמים בשקים סכומים קטנים. אדם לוקח דלק ומשלם בשק

20 - 50 שקלים, או משלם בשק עבור ארוחה במסעדה. המוכר לא רוצה לוותר על כספו, הוא פותח

תיק בהוצאה לפועל ומעמיס עומס ניכר על המערכת. יש שאלה עקרונית אם אנחנו רוצים למנוע דבר

זה. איזו זכות יש לנו להגיד לאדם שיוותר על 50 שקלים שמגיעים לו?
היו"ר א. לין
פה מדובר על יתר החוב.

א. רזניק;

השאלה היא כמה. יתרת חוב יכולה להיות 5 שקלים או 50 שקלים. אם תשאל את אנשי הנהלת

בתי המשפט, להם נוח לסגור כל תיק שהחוב בו הוא 50 שקלים. אפשר להחליט שלא תהיה גישה לבית

משפט על שקים קטנים שעד 50 שקל. אני חושב שאנחנו צריכים להיות זהירים מאד. אם מדובר על

חוב עד 10 שקלים, לא אתווכח. אם קובעים סכום גבוה מזה, למעשה פוגעים באנשים שבתום לב קיבלו

תשלום בשקים על סכומים קטנים. אולי צריך בכלל לאסור הוצאת שקים בסכומים שעד 50 שקלים. כמו

שבתחנות דלק לא מקבלים שקים בלי כרטיפ ויזה. אם אין במדינה חוק שאוסר על אדם לשלם סכומים

קטנים בשקים, אי אפשר לאסור על המקבל לגבות את כספו.
היו"ר א. לין
האם יש היום מגבלה באשר לסכום החוב שבגינו אפשר לפתוח תיק ?
ר. בודסקי
אין שום מגבלה.
היו"ר א. לין
אני מציע שקודם כל נקבע הבחנה בין סכום שבגינו אפשר למתוח תיק ובין יתרת תוב שמצריקה

סגירת תיק, כדי שלא נקבע הוראה גורפת שלא תהיה ברורה. אני מציע שנבחין בין שתי

הקטגוריות.

אין ספק שצריך גם לבחון ממה נובעת יתרת חוב. יחד עם זה, לא יתכן שבגלל עשרה שקלים יניעו א

את מערכת ההוצאה לפועל. זה מגוחך.להעסיק את ההוצאה לפועל בגלל עשרה שקלים זה לא מוצדק,

וזה לא משנה ממה נובעת יתרת החוב.

א. רובינשטיין;

הדבר הוא עקרוני. אני לא חושב שאפשר להפקיד בידי שר סמכות כזאת, אפילו באישור ועדת

החוקה חוק ומשפט. פה ישי שלילת זכויות של נושים. אני חושב שמוכרחים לקבוע את הסכום בחוק

עצמו. בעצם כאן מוחקים חובות, אומרים שעד סכום מסוים כאילו אין כלל חוב.
היו"ר א. לין
נניח שיש יתרת חוב 10 שקלים. האם זה מוצדק להמשיך בהליכים? אנחנו לא עוסקים בצדק

מופשט, אנחנו עוסקים בצדק אמיתי, אנחנו עוסקים במערכת שצריכה לתת תרופה אמיתית לאנשים.

אתה תעסיק את המערכת בענין של 10 שקלים, כשיש אשה שצריכה לקבל מזונות 600 שקלים

והיא לא מקבלת?
א. רובינשטיין
אני מציע שנקבע הוראה לזמן מוגבל. זו חקיקת חירום, לפרק זמן מוגבל, עד שנראה ישועה

לבתי המשפט. אני לא מתנגד שכדי להקל את העומס ניצור משטר כזה ששלוש או ארבע שנים פוגעים

בזכויות כדי לפתוח את הצנרת. את זה אני מקבל. אבל לומר שיש לועדה של הכנסת סמכות, לא מכוח

חקיקה ראשית, סמכות למחוק חובות של אנשים? בשביל סוחר קטן 10 שקלים ועוד 10 שקלים

מצטברים, הוא חי מזה. אני יודע מה זה יביא, ואולי צריך להביא לכך שלא יקבלו שקים עד

סכום מסוים. אולי זה טוב. אנחנו מעונינים שהציבור לא יוכל להשתמט בשקים לסכומים קטנים?
היו"ר א. לין
יכול להיות שכן. נוכח מה שקורה היום, כן. אחרח מעמיסים על המערכת דברים מיותרים.

למה שאנשים לא ישלמו 10 שקלים במזומן?
י. לוי
אני תומך בסעיף הזה. גם היום אנשים שמקבלים שקים, לוקחים על עצמם סיבון. גם כאשר ההוצאה

לפועל עוסקת גם בענין של 10 שקלים, אדם יודע שיש תור ארוך, ואם פעם יקבל 10 שקלים אלה, הם כבר

לא יהיו שווים 10 שקלים. במסחר בשקים כל סותר לוקח על עצמו סיכון. אנחנו רואים שבמקרים

רבים סוחר מסרב לקבל שקים מפלוני או אלמוני, הוא קובע לעצמו את חוקי החשלום בחנות שלו. אנחנו

חייבים לפנות את מערכת ההוצאה לפועל. אנשים מחכים בחובות גדולים, גם בעניני מזונות, ולא מקבלים

כספם מפני שהמערכת סתומה.



חבר הכנסת רובינשטיין, אינני חושב שיש כאן שלילת זכויות. בהוראה זו דואגים לכך

שהמערכת תפעל. היום המערכת סתומה ולא יכולה לפעול. יכול להיות שאפשר לקבל את זה כהוראת

שעה למספר שנים, כדי לחזור ולבחן את הנושא. לדעתי, אין גם צורך לנקוב בסכום בחוק עצמו.

נצטרך לעדכן את הסכום בכל חצי שנה או שלושה חודשים, לפי קצב האינפלציה ולפי המצב. צריך

לסמוך על השר, שהחלטתו טעונה אישור ועדת החוקה חוק ומשפט. נוכל לבקר את הענין.

לא הייהי מציע להגביל את האפשרות לתת שקים על סכומים קטנים. אבל כל בוחר ידע שיש בזה

סיכון. ואס הוא לא רוצה לקחת עליו סיכון, לא יקח שקים כאלה. מרגע שתפורסם ההוראה, ידע

אדם שאם הוא מקבל שק על סכום קטן, הוא לוקח עליו סיכון. ואז יוכל לפלוני לקחת שק,

ומאלמוני לא לקחת. זו תהיה הזהרה לציבור. (קריאה: תהיה גביה פרטית) גם היום עושים את זה.

להיפך, הסעיף הזה יכול קצח לפתור את הבעיה.

אני תומך בסעיף כפי שהוא כתוב. אני רק לא מבין מדוע "למעט תיקים של חובות הנובעים

ממזונות". אם מדובר בסכומים פעוטים, גם בזה אין טעם.

א. דיין;

אני תומך רק בסגירה של תיק שנותרה בו יתרת חוב. אחרת נרחיק לכת ויהיו לזה הרבה השלכות.

אלפי אנשים בארץ משתמשים בשקים על סכומים קטנים, כולל כל מיני תשלומים שאדם חייב לשלם רק

בשק , במשרדי עורכי דין ושמאים. יכול להיות שדווקא השקים האלה לא מגיעים להוצאה לפועל

אלא נפרעים.

אני מציע שההוראה תהיה רק בענין היתרה. לפעמים נותר שקל אחד או כמה אגורות בתיק

בית משפט, ואי אפשר לסגור את התיק. אני מכיר עורכי דין שתבעו שקל ואמרו: אנחנו רוצים

לחנך את התייב לשלם עד השקל האחרון. יש עורכי דין שאם נשארים 20 שקלים לאחר שגבו אלף

שקלים, סוגרים את התיק.

אני לא יודע אם טוב לקבוע שעד סכום מסוים אין תשלום בשקים אלא רק במזומן.
היו"ר א. לין
לא חייבים לקבוע את זה, אבל זו יכולה להיות התוצאה לגבי אנשים מסוימים, כמו שאמר

חבר הכנסת לוי.
ר. ריבלין
למרות העקרון שדין פרוטה כדין מאה, ולמרות העובדה שסעיף כזה עלול לעודד סרבני חשלום,

אני תומך בסעיף. בהחלט יכול להיות שאדם שצריך לשלם מאה שקלים, יפצל את הסכום לארבעה

שקים מתוך ידיעה שאף פעם לא יגבו את זה ממנו. אבל אני חושב שהסעיף הזה הוא צו השעה, עמידה

על קוצו של יוד סותמת את אפשרות הפעולה של ההוצאה לפעל במאקרו, לטובת כל האנשים שזקוקים

לה. אני תומך בשינוי הזה.

יחד עם זאת, אני חושב שנכונה ההערה של חבר-הכנסת דיין בענין הבחנה בין יתרת חוב ובין

חוב במקור. אם כי מבחינת הסכום אינני יודע מה ההבדל. אם נקבע ששק על פחות מ-50 שקלים לא יבול

לבוא לגביה בדרך של הוצאה לפועל, הרי כל אדם שנותן שק עד 50 שקלים ידע שזה חוב שאיננו

בר אכיפה, חוב טבעי... אבל אני חושב שהמציאות חזקה מכולנו, וצריך לדאוג שייסגרו עשרות

אלפי תיקים שנמצאים בבית המשפט וממס חוסמים אותו.
צ. הנגבי
אני רואה סכנה בכך שנרחיב את העקרון של סגירת תיקים מעבר ליתרת חוב אל תובות קטנים.

לדוגמה, אם יש חוב של 20 שקלים לתחנת דלק, לכאורה כדאי לסגור את התיק. אבל לתחנת דלק

יש אולי מאוח שקים חוזרים בחודש, ואולי גם יותר, ולכן היא הולכת לגבות גם מהחייב הקטן כי

בסך הכל זו בשבילה הכנסה שהיא לא יכולה לוותר עליה כלאחר יד. ההשלכה תהיה שסוחרים לא ירצו

לקבל שקים. זו גזירה שאתה לא יכול לגזור על הציבור. בחור אוכל במסעדה ב-30-20 שקלים. למרות

שיש שם שלט שלא מקבלים שקים, הוא מבקש לשלם בשק, אין לי כסף מזומן, לא רוצים לקבל ממנו

קוק, אין לו במה לשלם. זה מצב בלתי אפשרי. כנ"ל לגבי עשרות אינטראקציות בין הציבור ובעלי

חנויות או נותני שירותים.

אני תושב שההוראה צריכה לחול רק על יתרת חוב, שנוצרה עקב התמשכות הטיפול בתיק ולאחר

שכבר שילם חלק מהחוב.
ר. ריבלין
אם אתה מגיש שק על סכום שהוא פחות מהמינימום לגביית יתרת חוב, ממילא יתרת החוב היא

מתחת למינימום לסגירת תיק, והתיק נסגר בשעה שהוא נפתח. הרי המחשב הוא שיקבע את גובה החוב.
א. רובינשטיין
כל מי שחייב 100 שקלים, ישלם רק 80 שקלים.
היו"ר א. לין
אנחנו צריכים לחשוב על מערכת הצדק לא רק במונחים מופשטים אלא גם במונחים של צרכים

אמיתיים של בני אדם. מאחר שאנחנו יורעים שמערכת ההוצאה לפועל היום היא לא יעילה, ואני

מרשה לעצמי להניח שגם עם כל המאמצים שתעשה הועדה הזאת בארבע השנים עדיין תהיה מערכת ההוצאה

לפועל לא כל כך יעילה, בפרט בהתחשב בנתונים שהוצגו לפנינו היום, אנחנו צריכים לחשוב על מערכת

שצריכה לתח חשובות אמיתיות לבעיות קשות. ולא חסרות בעיות קשות, בעיות של אנשים שגביית הכסף

חשובה לקיומם השוטף, ואפילו על בעיות כאלה ההוצאה לפועל לא נותנת תשובות מהירות בהליכים

המקובלים והרגילים. לא חסרים סיפורים, תוכלו לשמוע אותם גם קרוב מאד אלינו, בתוך הכנסת.

לכן אנחנו לא יכולים לדבר על הנושא הזה במונחים מופשטים. אנחנו צריכים לדבר במונחים קונקרטיים.

מאחר שמדובר בסמכות של שר המשפטים וקביעתו טעונה אישור של הועדה, אני לא חושב

שאנחנו צריכים יותר מדי להגביל את הסמכות. יכול להיות שצודק חבר-הכנסת נגבי והדבר הזה

יגרום לכך שסוחרים יצטרכו יותר אמצעי הגנה בטרם הם מקבלים שקים, כמו שעושות תחנות דלק.

זה לא נוח ללכת להוצאה לפועל לגבות שק של 20 שקלים, זו מעמסה, זו הוצאה גדולה. זה לא

שההוצאה לפועל עומדת לרשותם וזה הולך צ'יק-צ'ק. לכן הרבה תחנות דלק לא מקבלות שקים בלי

כרטיס אשראי בנקאי. כרסיסי אשראי נותנים היום תשובה מסוימת. נכון שהדבר שאנחנו קובעים

עלול במידה מבוימת להכביד, אבל ההכבדה הזאת על המערכת המסחרית ;!ולי קצת מוצדקת היום אם

אנחנו רוצים פתרונות מסוימים ולהקל על מערכת ההוצאה לפועל. אני לא נוהג לשלם בשק סכום של

20 - 30 שקל, בדרך כלל אני משלם במזומן או בכרטיס אשראי. יכול להיות שצריך להשתמש באמצעים

שיש היום, לשלם יותר במזומן ובכרטיסי אשראי ופחות בשקים. אני גם לא מניח שאנשים פונים

להוצאה לפועל עם שקים של 30 שקל.

ר. בודסקי!

אנשים פרטיים - מעט מאד, אבל תחנות דלק וסוחרים - כן.
היו"ר א. לין
יכול להיות שאין כאן מקום להבחנה.

אני מציע שניתן סמכות לשר המשפטים, כפופה לאישור הועדה, גם באשר לסכומים מינימליים

לפתיחת תיק, גס באשר ליתרות חוב, אבל גם באשר לסוגי הזוכים. למשל, אפשר לקבוע שבמזונות

יכולה להיות יתרת חוב כזו וכזו. ניתן לו לבנות את הדבר, להגיש לנו תקנות מגובשות,

ונבחן את ההצעה שתבוא לפנינו. (ר. ריבלין: - - - אם אדם נתן לעשרה אנשים שקים על עשרה שקלים,

זה לא אומר שהחוב שלו הוא לא מאה שקלים. התיק יכול להפתח על מאה שקלים.

א. רזניק;

כבר נאמר כאן, אדם שחייב 100 ישלם 80, כשהוא יודע מראש ש-20 הנוהרים אבודים.

ברשותכם, אציע רק תיקון קטן, שסגירת תיק תהיה לאחר שהקרן שולמה. אם לפחו ת הקרן שולמה

ונשארו ריבית או הוצאות 20 שקלים, על זה אפשר לוותר. אבל לסגירת התיק צריך להיות תנאי

שיל תשלום הקרן. כדי שלא יעבור הדבר כאש מתפשטת וכולם ידעו שאם נשאר חוב של עשרים שקלים אין

כלל צורך לשלם. לפחות את הקרן ישלמו.
היו"ר א. לין
אני מסכים אתך שלא תהיה סגירה אוטומטית של חיק שיש בו יתרת חוב, לפי הסכום. בגלל

הסיבה שכבר עמדו עליה, שאפשר יהיה לשלם סכום ולהשאיר את היתרה המינימלית, ובזה לגמור את הענין.

צריכה להיות התייחסות ענינית.
א. דיין
גם הצמדה היא חלק מהקרן.

י. לוי!

האם מה שאמר מר רזניק לא יכול להיות חלק מהתקנות? מכיוון שאת התקנות קובע שר המשפטים,

הוא יכול לומר שביצוע סעיף זה הוא רק בתנאי שהקרן שולמה. לא צריך להכניס את זה כרגע לחוק
א. רובינשטיין
אני מוכרח להביע כאן דעה אפיקורסית. אם אנחנו אומרים שלא נפתח תיק בהוצאה לפועל על סכום

מתחת לעשרה שקלים, יש בזה היגיון. אנחנו משדרים לכל העולם: אל תקבל שקים או שטרות עד

עשרה שקלים. זה הגיוני. אדם יוכל לעזור לעצמו. לעומת זאת, לגבי יתרת חובה אני פשוט

לא רואה את ההיגיון שבזה. כל סכום שייקבע כמינימום, יורד על ידי החייב מסך הכל החוב. כל אחד

ישלם איקס מינוס עשרים.
י. לוי
תשאיר את זה לתקנות.
א. רובינשטיין
אני לא סומך על תקנות. יש לי ניסיון.
י. לוי
אי אפשר לבצע את זה בלי תקנות.
א. רובינשטיין
הסעיף הזה לא מתאים לדברים שאתם אומרים.

אני מתנגד לעקרון הזה. אס יש עורר-דין משוגע שבגלל שקל הוא רוצה סיום הליכים, צריכה

להיות איזו סמכות לראש ההוצאה לפועל, שיקול דעת.
א. רזניק
יש לו. הוא יכול לעצור הליך. הרי אדם מהרהוב יכול בגלל שקל לבקש עיקול ששוה 50 שקל.
היו"ר א. לין
סגירת התיק היא לא דבר אוטומטי. היא דורשת את תשומת הלב קול ראש ההוצאה לפועל ואת

שיקול דעתו.

א. רזניק!

רבותי, זה ייעשה אוטומטית. ראש ההוצאה לפועל יחתום על ערימות של תיקים בלי לבדוק.

יביאו לו ערמה של תיקים בהם ההוב קטן משלושים שקל, לדוגמה, והוא יחתום בלי לקרוא.
היו"ר א. לין
במצב הקיים הוא לא יכול. סגירת תיק זה לא פתרון, משום שהוא לא יכול לעסוק בכל

תיק, ולפי שיקול פה לסגור ושם לא לסגור.

אני נוטה לקבל את דעתו של חבר-הכנסת רובינשטיין, שמוטב להטיל מגבלה על פתיחת תיקים,

עשרה שקלים, עשרים שקלים, אינני יודע, כדי שלא ייפתחו ללא סוף תיקים בהוצאה לפועל.

הענין של יתרת חובה הוא הרבה יותר פרובלמטי. יחד עם זה, לא הייתי מציע שאנחנו

שנשלול סמכות שר המשפטים, מאחר שהיא כפופה לאישור הועדה. אני לא יודע איזה גסיון יש

לחבר-הכנסת רובינשטיין עם תקנות, אבל אני חושב שהדבר תלוי רק בנו.

א. רובינשטיין.!

לא. לא בנוסח הזה. בנוסח הזה יש לשר סמכות לקבוע את יתרת החוב המינימלית, וזה הכל.
היו"ר א. לין
אני מציע תיקון! חוב או יתרת חוב. גם לפי סוגים.
א. רובינשטיין
אני מציע שתוקפו של החוק הזה יהיה לשלוש שנים.

ע. אליצור!
אפשר להגיד בתקנות
תוקפן של תקנות אלה עד יום זה וזה.
א. רובינשטיין
לא, צריך גם לשדר לציבור החייבים שזו לא איזו אינדולגנציה כללית של חובות, שדין

פרומה כדין מאה, אבל בגלל המצוקה שנקלענו אליה אנחנו מוותרים וסוגרים תיקים.

י. לוי;

לדעתי צריך לעשות כאן תיקון בניסוח. במקום שכתוב "בשל כך שיתרת החוב" צריך למחוק את

המילה יתרה, יישאר חוב. ממילא חוב בולל גם יתרת חוב.

גם אני חושב שכדאי להגביל אח החוק הזה לפרק זמן, או שהסעיף הזה יהיה הוראת שעה, כי

צריך לבחון את הדבר. אם תוך שנה ניווכח שמתוך 277 אלף תיקים בסך הכל סגרנו 10 אלפים,

אולי כל העסק לא כדאי. כרגע אין לנו נתונים על התפלגות התיקים לפי סכומים. אילו היו

לפנינו נתונים כאלה, יכולנו לבחון את הענין בחינה מעמיקה יותר. אולי לא כדאי לעכב את

החקיקה, אבל כדאי להגביל אותה בזמן, שנתיים או שלוש שנים.
א. דיין
אני חושב שאנחנו מתחילים להגיע לקיצוניות. לפתיחת תיקים כדאי לקבוע סכום. דבר

זה מתפרסם, אנשים יודעים ונזהרים. זה טוב, זה יצמצם אח ההתדיינות. אבל לדעתי, כדאי לאפשר

שגירה עם ויתרת חוב. הרי השר לא יקבע סכום משמעותי שבו ייסגר תיק, אני לא מאמין שיגיע

ל-50 שקל, כי זה סכום גדול. אבל אם יקבע שאפשר לסגור תיק ביתרת חוב עד 25 שקלים,

אני חושב שזה כדאי, זה יוריד בהרבה את מספר התיקים במערכת. בדרך כלל גם הנושא לא עומד

על גביית יתרת החוב הקטנה, אבל התיק נשאר, ולפעמים יש הוצאות עורך דין, סכסוכים קטנים.

כדאי לנסות.
היו"ר א. לין
אני רוצה לסכם את עמדת הועדה. הועדה כולה מסכימה לאפשר סגירה של תיקים שיש בהם

יתרת חוב או חוב, בתנאי שההוראה תהיה זמנית ונחזור לבדוק את התוצאות, נקבע שהסעיף הזה

תוקפו לשלוש שנים. הסעיף הזה יחול גם על חוב, גט על יתרת חוב, וגם על סוגים שונים של חובות

ושל זוכים. נראה אילו תקנות יתקין השר. תהיה תקופת נסיון של שלוש שנים. קשה היום להעריך

את האפשרויות לפי ניתוח תאורטי.

ע. אליצור;

אני מציעה שמה שהועדה אמרה בסעיף 9(1) ייאמר גם בסעיף קטן (2): תקנות לפי סעיף קטן

(א)(10) תוקפן יהיה שלוש שנים מיום תחילתן והן טעונות אישורה סל ועדת החוק חוק ומשפט

של הכנסת.
היו"ר א. לין
הכוונה היתה לתוקף הסעיף בחוק עצמו, לא לתקנות.

ע. אליצור;

פיסקה (10) היא לשלוש שנים בלבד? הרי לפיסקה (10) אין שום משמעות אם לא הותקנו

תקנות. לפי דעתי, צריך לומר שהתקנות שיותקנו יהיו לשלוש שנים, ואם אחרי שלוש שנים רואים - - -
היו"ר א. לין
לא. הכוונה היא שהשימוש בסמכות על פי סעיף זה יכולה להעשות רק במשך שלוש שנים.

אם השר בכלל לא יתקין תקנות, נבחן את הענין בעוד שלוש שנים. ממילא נחזור לחוק ההוצאה

לפועל כבר בעתיד הקרוב.



יש פה שיקולים עקרוניים. עמדת הועדה היא שהסמכות עצמה ניתנת רק לשלוש שנים. לא

התקנות, אלא הסמכות שבחוק.

ע. אליצור;

אם אחרי שלוש שנים תגיע הועדה למסקנה שהרעיון היה נהדר וכדאי להמשיך בו, נצטרך

שוב לתקן את החוק. אם מנסחים בדרך שהצעתי, התקנות במלות כעבור שלוש שנים, ואפשר לחדש

אותן באישור הועדה.
היו"ר א. לין
לא זאת הכוונה.

הוחלט שההוראה בסעיף 9 תחול על יתרת חוב וגס על חוב, ותוקף הסעיף יהיה לשלוש- שנים.

(קורא סעיף 10 - הוראות מעבר)
ע. אליצור
ריבית צמודה בשעור 12% תהיה גם על שכירות שהוגשו עד היום לביצוע.
היו"ר א. לין
סיימנו את הדיון בחוק זה. אני מאד ממליץ שמשרד המשפטים לא יעשה את עבודתו של

משרד האוצר, ללא צורך, ושלא ישתמש בטענה הפורמלית של נושא חדש, כי פשוט חבל שאנחנו

לא נטפל בנושאים באופן שלם. תבחנו את הענין.

נחזור לנושא בשבוע הבא, לסיכום סופי של החוק עם ההחלטות שהועדה קיבלה.

אנחנו רואים בהצעת החוק שלפנינו רק מעט מאד ממה שצריך להעשות בתוק ההוצאה לפועל.

אנחנו ממליצים מאד שבתוך חודשיים תובא הצעה נוספת לשינויים ושיפורים נוספים בהליכי

העבודה של ההוצאה לפועל, לעשות מה שניתן כדי לייעל ולשפר את המערכת. מכיון שאנחנו

רוצים להחזיק יד על הדופק, ולא רק לחכות לתוצאות עבודה של ועדות ציבוריות, עבודה שנמשכת

זמן לא מעט, חברי הועדה הם אנשים עסוקים, עד שקובעים ישיבה, מתאמים וכוי, אנחנו מכירים את

הדברים. מר רזניק, הייתי מבקש שאת ההצעות החשוביח שלכם תעבירו לנו בכתב. חודה רבה.

נגמור את הדיון בחוק הזה בשבוע הבא. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:00)

קוד המקור של הנתונים