ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 30/01/1989

החלת דין רציפות על הצעות חוק של חברי הכנסת האחת-עשרה; הצעה לסדר היום; תקנות המקרקעין (דרכי ההינתקות מהמערכת המרכזית בבית משותף), התשמ"ט-1989; תקנות המקרקעין (הוצאות החלות על המתנתק מהמערכת המרכזית בבית משותף, התשמ"ט-1989; תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20 לחוק), התשמ"ט-1988; תקנות העמותות (אגרות), התשמ"א-1981

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 2

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני, כ"ד בשבט התשמ"ט (30 בינואר 1989), שעה 30;11

נכחו; חברי הועדה;

א' לין - יו"ר

ש' אלוני

א' דיין

מ' וירשובסקי

א' ורדיגר

< י לוי

ח' מירום

א' רובינשטיין

ר' ריבלין

שי ש<טר<ת

מוזמנים;

ז' אפיק - משרד האנרגיה והתשתית, יועץ משפטי

מ' נוברסקי - " " " מנהל האגף לשימור אנרגיה

שי גוברמן - משרד המשפטים

אי דיאמנט - " יי הנהלת בתי המשפט

י' כהן - " " אגף לרישום והסדר מקרקעין

ת' פנחסוביץ - " "

ע' רוזן - " "

לי ענתבי - משרד הפנים, רשמת העמותות

ר' שלגי - " "

י' רובין - ראש לשכת עורכי הדין

מי ינון - מנכ"ל " " "

מזכירת הועדה; די ואג

יועצת משפטית; ר' מלחי

קצרנית; אי אשמן

סדר היום; א. החלת דין רציפות על הצעות חוק של חברי הכנסת האחת-עשרה

ב. הצעה לסדר היום

ג. תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים

19 ו-20 לחוק), התשמ"ט-1988

ד. תקנות המקרקעין (דרכי ההינתקות מהמערכת המרכזית בבית המשותף),

התשמ"ט-1989

ה. תקנות המקרקעין (הוצאות החלות על המתנתק מהמערכת המרכזית

בבית משותף), התשמ"ט-1989

ו. תקנות העמותות (אגרות), התשמ"א-1981



החלת דין רציפות על הצעות חוק של חברי הכנסת האחת-עשרה

היו"ר א' לין;

רבותי, אני פותח את ישיבת העבודה הראשונה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת

השתים-עשרה. הנושא הראשון בסדר היום שלנו הוא החלת דין רציפות על מספר חוקים,

שכבר אושרו בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת. היו אלי פניות של חברי כנסת שהציעו

את ההצעות, ולפי סעיף 1(2) לחוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשכ"ה-1964, "רשאית

הועדה שהצעת החוק היחא בתחום עניניה להודיע במליאת הכנסת הנכנסת על רצונה שיחול

עליה דין רציפות כאמור בסעיף 3.

לפי הפניות שקיבלתי, ובחלק מהחוקים גם ביזמתי, אני מבקש שהועדה תאשר החלת דין
רציפות על החוקים הבאים
א. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 20), התשמ"ה-1985, מאת

חברת-הכנסת שולית אלוני (הצעות חוק 1720); ב. הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג

(תיקון מס' 1), התשמ"ז -1987, מאת חבר הכנסת חיים רמון (הצעות חוק 1821); ג. הצעת

חוק לביטול פקודת ההצגות הציבוריות (ביקורת), התשמ"ז-1987, מאת חבר-הכנסת מרדכי

וירשובסקי (הצעות חוק 1826); ד. הצעת חוק העונשין (תיקון מסי 23), התשמ"ז-1987,

מאת חבר-הכנסת אוריאל לין (הצעות חוק 1839). בהצעה זו היה פיצול, חלק אחד נדון

והתקבל כחוק לתיקון פקודת התעבורה, עתה מדובר על החלק שעדיין לא נדון. ה. הצעת
חוק יסוד
הכנסת (תיקון מסי 11), מטעם קבוצה של חברי כנסת מסיעות שונות, הצעה

לשינוי שיטת הבחירות.

מי בעד אישור החלת דין הרציפות על הצעות חוק אלה?
י לו*
אני מבקש להסתייג מהחלת חוק רציפות על הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג. אני

מבקש מהועדה לא להחיל את דין הרציפות על החוק הזה, מכיוון שבחוק זה יש שינוי

מסוים בסטטוס קוו בענין גירושין.
ש' אלוני
בעניני ממון, לא בעניני גרושין.
יי לו
עניני הגירושין ועניני הממון היו קשורים. לפי דברי ההסבר, החוק הזה בא לקבוע

שהדברים לא יהיו קשורים, שעניני הממון וחלוקתו לא יעוכבו בגלל עיכוב הליכי

הגירושין.
היו"ר א' לין
חבר-הכנסת יצחק לוי, בענין חוקים אחרים אין לך הסתייגות?
י' לוי
לא.



היו"ר א' לין;

אם כך, אני מציע שקודם כל נאשר החלת דין רציפות על שאר החוקים.

הצבעה

הוחלט פה אחד לאשר החלת דין רציפות על הצעות החוק, פרט

להצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס' 1)

עכשיו נשמע את ההערות בענין הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג.

יי לוי;

ליחסי ממון יש קשר הדוק עם כל הליכי הגירושין, וזה אחד הדברים שמעכבים הליכי

גירושין. החוק הזה בא לעשות הפרדה. ההפרדה הזאת מלבד זה שהיא עלולה להפריע במידה

מסוימת להליכי הגירושין, ובמקרים מסוים להליכים של השכנת שלום בית, היא עלולה

להביא לכך שאנשים ייפרדו ללא גירושין, לאחר שעניני הממון שביניהם יסודרו, ולא

יזקקו בכלל לגירושין כדי להפרד. הדבר הזה יכול אפילו להביא לידי תקלה בנישואין

שני ים.

ש' אלוני;

לא יכול.

יי לוי;

אני יודע שמבחינה חוקית זה לא יכול להיות, אבל ככל שירבו אנשים שיחיו בנפרד

ללא גירושין, כאשר יחסי הממון ביניהם מסודרים, עלולה להיות תקלה.

אני רואה בהצעת החוק הזאת שינוי בסטטוס קוו בענין נישואין וגירושין, שעד

עכשיו היה רק בידי בתי הדין הרבניים. לכן אני מבקש לא להחליל דין רציפות על הצעת

חוק זאת. אני לא רוצה עכשיו לקבוע אם זה טוב או לא טוב, אבל גם הממשלה וגם הכנסת

הזאת קיבלו על עצמן שלא לשנות בענינים דתיים לא לכאן ולא לכאן. בהצעת החוק הזאת

יש משום שינוי מצב, לכן אני מבקש לא להחיל דין רציפות על הצעת החוק.

ה<י"ר א* לין;

החוק הזה אושר בקריאה ראשונה בכנסת האחת-עשרה. אם כשמדובר בהחלת דין רציפות

נתחיל בדיון לגופו של החוק, אנחנו יכולים לעשות זאת לגבי כל חוק וחוק שמבקשים

להחיל עליו דין רציפות. האם אינך סבור שלא זו השעה לדיון בגופו של החוק אלא בעת

שנקיים את הדיון בחוק? הצעת החוק תבוא לאישור מליאת הכנסת ולאחר מכן תוחזר לועדה

לדיון. השאלה היא אם אנחנו צריכים עכשיו לקיים דיון לגופו של החוק. אם אתה עומד

על כך, נקיים דיון, נקבל החלטה. השאלה היא אם לפי דעתך אין זה מיותר בשלב זה.

הצעת החוק תבוא לאישור מליאת הכנסת, תוחזר לועדה, ואז נדון בנושא לגופו, אם יש

בזה סטיה מהסטטוס קוו או לא. אני, למשל, סבור שאין בזה סטיה מהסטטוס קוו, אבל זה

כבר ענין לדיון לגופו של ענין. השאלה היא אם לא כדאי שאת הדיון בחוק לגופו, מתוך

כבוד להצעת חוק שהציע חבר כנסת, נקיים לאחר שהכנסת תאשר. נרשום עכשיו את

ההסתייגות שלך, ונקיים את הדיון לגופו של ענין כשהחוק יעבור לועדה לדיון. האם זה

מקובל עליך?



י' לוי;

לא. לפי מה שאתה אומר, הההלה של דין רציפות צריכה להיות אוטומטית, כי כל הוק

שמוצע להטיל עליו דין רציפות נמצא באמצע הדיון ועוד ייערכו עליו דיונים. הצורך

בהחלטה אם להטיל דין רציפות או לא בא לתת מקום למחשבה שניה בנושא.

היו"ר א' לין;

אתה זכאי לדעתך. אתה רוצה שנקיים דיון, בבקשה. לא נקיים דיון ארוך, נקיים

דיון קצר ונצביע.
מ' וירשובסקי
הדיון צריך להיות בנוכחותו של המציע, שיוכל גם להסביר שהוא בא בדברים - - -

שי אלוני;

המציע חבר-הכנסת חיים רמון הוא גם חבר הועדה.

היו"ר א' לין;

נשמע היום דעות חברי הועדה ונחליט אם נצביע היום או נדחה את הדיון.

שי אלוני;

א. הענין שהצעת החוק הזאת דנה בו הוא ממון, וכל ענין שבממון מותר, לפיכך אין

ההצעה נוגעת לחוק דתי. ב. גם היום בעניני ממון יש סמכות מקבילה לבית משפט מחוזי

ולבית משפט דתי. על דעת כל ארגוני הנשים, ועל דעת ועדת שינבאום, שבהרבה דברים לא

הסכמתי אתה, לא היו חילוקי דעות על כך שצריך להביא פתרון לבעית הסחיטה. הצעת החוק

הזאת עברה קריאה טרומית וקריאה ראשונה, ובשום שלב לא עלתה הטענה שיש פה כביכול

פגיעה בדת. אני מציעה לחבר-הכנסת יצחק לוי לקרוא ולבדוק את הדברים. יש פה צמצום

אפשרות הסחיטה והריצה לשני הכיוונים.

<י לוי;

כולי בעד זה.

ש' אלוני;

אני חושבת שאנחנו צריכים להחיל את הרציפות. בלאו הכי יגיע החוק להכנה לקריאה

שניה וחברי הועדה יוכלו להעלות טיעוניהם. לא צריך כל דבר להתחיל מחדש, והרי החוק

הזה בא לענות על מצוקות אמיתיות.

היו"ר א' לין;

דעתי כדעת חברת-הכנסת אלוני. הנושא הזה בזמנו נותח לעומקו. מדובר בהסדר הסכם

בין בני הזוג קודם פקיעת הנישואין. לאחר שחבר-הכנסת לוי עורר שאלה, אנחנו צריכים

לקיים הצבעה. אני לא רוצה לקיים את ההצבעה בהעדרו של מציע הצעת החוק. נעביר את

הנושא הזה לסדר היום של הועדה בשבוע הבא, נזמין את מציע ההצעה להסביר את הנושא,

ולאחר מכן נקיים את ההצבעה בועדה.



לפני שאנחנו עוברים לנושא הבא, אני רוצה להביא לידיעת חברי הועדה שבשבועות

הקרובים נביא לדיון את כל הנושא של הוראות הפתיחה באש של חיילי צה"ל ביהודה

שומרון ועזה. זהו נושא חשוב ביותר בתחום שלטון החוק בישראל, ואנחנו נרצה לבחון

אותו בחינה מעמיקה. לא נמהר להביא את הנושא לדיון, משום שהאחראים לנושא זה, צה"ל

ומשרד המשפטים, מקיימים דיון וליבון. לאחר שיגבשו עמדה, נביא את הנושא לדיון

בועדת החוקה חוק ומשפט, זה יהיה בעוד כשבועיים או שלושה שבועות.

ב. הצעה לסדר היום
שי אלוני
אני מבקשת להביא לסדר היום של הועדה את השימוש שעושה שר הפנים בשיקול הדעת

שלו לענין חוק הכניסה לישראל ולענין חוק השבות. בנושאים אלה יש לנו חוקים ברורים

מאד. בחוק השבות יש סעיף שקובע שדין יהודי לענין הוק השבות חל גם על בן זוגו, בנו

ונכדו של יהודי. בענין זה נעשה שיקול שרירותי. הוא הדין בענין זכות הכניסה

לישראל. אמנם החוק איננו מחייב הנמקה, אבל אסור שיהיו שיקולים זרים. בתקופה

האחרונה אנחנו עדים כמעט למהפכה, נעשים דברים שלא היינו רגילים להם. אני מבקשת

דיון בנושא, משום שיש סילוף של החוק.
ר' ריבלין
יש סמכות לועדה לתת הנחיות לשר? בג"צ יכול לקבוע. אנחנו יכולים רק ליזום

הצעה לתיקון החוק.

אי דיין;

אני חושב שאין מקום לדיון שהציעה חברת הכנסת שולמית אלוני, מכיוון שהחוק

בנושא חזח הוא ברור ויש הרבה פסיקה של בג"צ. אם יש למישהו טענה בענין שיקול דעת,

אינני יודע אם זה מענינה של הועדה, אלא אם כן תהיה לפנינו הצעת חוק להכניס תיקון

או שינוי כלשהו.

ש! אלונ*;

אני רוצה להחיל על זה את חוק ההנמקה. אציע שניזום תיקון.
א' דיין
אם יש הצעת חוק קונקרטית, נדון בה. לא כדאי שנכנס לדיונים תאורטיים, לועדה יש

סדר היום עמוס.
א' רובינשטיין
אני תומך בהצעה של חברת-הכנסת שולמית אלוני. נכון שאנחנו לא עוסקים בבקשות

ספציפיות שמגיעות לבג"צ, זה לא עניננו, אבל המדיניות של משרד הפנים היא בהחלט

מעניננו. אם יש מדיניות חדשה של איסור כניסה לישראל, לכנסת יש ענין בזה. וכך

בעני ן של חוק השבות.

שי שטרית;

באופן עקרוני, אני חושב שמותר לנו לדון בכל נושא, גם אם הדיון לא מסתיים

בהצעת חוק. לפי העתונות, קרו לאחרונה כמה מקרים. היום יש בעתונות מכתב גלוי לשר

הפנים, באותיות גדולות מאד. החוק הזה הוא בתחום האחריות של ועדת החוקה חוק ומשפט,

והסוגיה הזאת היא בתחום הטיפול שלנו. לכן אפילו לא יסתכם הדיון בהצעת חוק

לתיקו ן,די אם יבוא שר הפנים, יגיד דבריו, נשאל אותו שאלות, נשמע דבריו, אולי די

בכך למלא את הפונקציה של בקורת פרלמנטרית, ולאו דווקא סמכות החקיקה של הכנסת.



היו"ר א' לין;

תודה. אני רוצה להזכיר לחברי הועדה כי בישיבה הראשונה של הועדה קבענו

שבהצעות לסדר-היום של הועדה לא נקיים דיון- ממושך, משום שאנחנו קובעים את סדר היום

שבוע מראש ומזמינים אנשים מהחוץ. הדיונים בהצעות לסדר-היום יהיו קצרים ככל האפשר.
ח' מירום
אני רוצה רק להוסיף נימוק לדברים שנאמרו כאן על ידי חברי הכנסת אלוני,

רובינשטיין ושטרית. יכול היה חבר-הכנסת דיין לומר שמאותו טעם אסור היה לנו גם

להזקק לסוגיה של הנחיות לירי ביהודה ושומרון, גם בזה ישנה התפיסה שהענין נתון

לשיקול דעתו של השר, ואם מישהו מוצא פגם - ילך לבג"צ. ולא היא. אני חושב שהועדה

חייבת להפעיל את שיקול דעתה ואת הפיקוח הפרלמנטרי, ועל כן אני מצטרף לדעת חברי.

היו"ר א' לין;

בדרך כלל זה בהחלט לגיטימי שועדת החוקה חוק ומשפט תבחן את דרך הפעולה של שרי

הממשלה, מהבחינה של כיבוד החוק. זה בהחלט לגיטימי, ולפי דעתי, זה נופל בתחום

אחריותה של הועדה.

מדובר כאן על חוק ששר הפנים ממונה עליו, ואולי יש בזה גם קצת גלישה לתחום

עבודתה של ועדת הפנים.

שי אלוני;

הועדה הזאת חוקקה את החוק הזה.
היו"ר אי לין
אני מציע שלא נקיים עכשיו הצבעה על הצעה זו. אני אבקש ממזכירת הועדה לבקש

תגובה בכתב משר הפנים לשאלה שהועלתה על ידי חברת-הכנסת אלוני, לאחר קבלת התשובה

בכתב אביא את הדברים לפני חברי הועדה ונחליט אם לקיים דיון בנושא.

האם הצעתי מקובלת? כן. תודה רבה.

ג. תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות

לפי סעיפים 19 ו-20 לחוק), התשמ"ט-1988

עי רוזן;

סעיפים 19 (-20 לחוק העבירות המינהליות עוסקים במקרה שאדם לא שילם במשך שישה

חודשים קנס מינהלי שהוטל עליו. סעיף 19 מאפשר לבית המשפט להטיל מאסר עד שנה. סעיף

20 קובע שבמקרה שהעבירות שבשלהן הוטל הקנס המינהלי נוגעות לעיסוק שכרוך ברישום או

ברישיון או בהיתר, יכול בית המשפט לבקשת תובע לצוות על מחיקת הרישום, הרישיון או

ההיתר, לתקופה של שנה או עד לתשלום הקנס המינהלי, לפי המוקדם.

סעיף 37 לחוק מאפשר לשר המשפטים להתקין תקנות לסדר דין להגשת בקשה שכזו, ואלה

התקנות שלפנינו. התקנות באות להסדיר למי תוגש בקשה, איך תוגש, מי יהיה המשיב,

מה הטפסים, הצווים וכיוצא באלה.
היו"ר א' לין
אני רוצה רק להזכיר לחברי הועדה, בעיקר לחברים החדשים, שחוק העבירות

המינהליות הוא חוק חדש יחסית. זהו חוק שמבטל את האופי הפלילי של עבירות פליליות

מסוימות. החוק הזה בעצם מוציא מתוך הקוד הפלילי שורה של עבירות פליליות, ולא משנה

אם הן קבועות בחקיקת משנה, עבירות שעד שנכנס החוק הזה לתוקפו הן היו עבירות



פליליות, והחוק הזה קובע קנס מינהלי במקום הענישה הפלילית וגם הסרת הכתם הפלילי

מן המעשה. זהו חוק חשוב מאד, חוק מתקדם מאד. זהו חוק שהועדה השקיעה בו הרבה

עבודה. מה שחשוב הוא שאם הרשות משתמשת בסנקציה של הטלת קנס מי נהלי, שיהיו לה גם

שיניים. כי אחרת לקחנו עבירה שהיתה קודם לחוק עבירה פלילית, הפכנו אותה לקנס

מי נהלי, וגם את הקנס המינהלי לא משלמים. יש צורך, כמובן, בהרתעה מתאימה, שאם

מטילים את הקנס המינהלי הוא אכן ישולם.

אני מציע שנקרא את התקנות ונאשר אותן. אבל אם יש שאלות לנציגת משרד המשפטים

בצד העקרוני של הנושא, בבקשה.
א' ורדיגר
זה לא נלקח בחשבון כשחוקקו את החוק? זה לא הולך בד בבד?

עי הוזן;

החוק עצמו קובע את הסמכות להתקין תקנות סדרי דין בנושא זה.
היו"ר א' לין
החוק הזה בנוי כך שהוא קובע עקרונות, וכאשר מחליטים להפוך עבירות מסוימות

לעבירות מינהליות, השר מציע וועדת החוקה חוק ומשפט מאשרת. אין זה הוק שקבע מראש

אילו עבירות פליליות יהיו עבירות מינהליות.
א' דיין
מה כתוב בחוק? אילו עבירות נקבעו כמינהליות?
ע' רוזן
החוק קובע ששר המשפטים, בהסכמת השר שמופקד על חוק שבו רוצים לקבוע עבירות

מינהליות, רשאי לקבוע שעבירות מסוימות יהפכו לעבירות מינהליות. כך נקבעו עבירות

בחיקוקי מיסים, למשל אי הגשת דו" במועד וכיוצא באלה, חוק עזר של תל אביב האוסר

חניה על מדרכות, חוק איסור מכירת חמץ.
א' דיין
בחיקוקי מיסים - דברים טכניים או גם מהותיים?
ע' רוזן
בעיקר דברים טכניים. לא השתמטות מתשלום מס. ההוק קובע שהעבירות האלה משהוכרז

עליהן כמינהליות, אפשר להטיל בשלהן קנס מי נהלי, אבל עדיין יש לתובע שיקול במקרים

מסוימים, מטעמים שיירשמו, להגיש אישום. גם מי שהוטל עליו קנס מי נהלי רשאי לבחור

ללכת לבית המשפט.

בתוספת לחוק נכללו חוקים שונים שבהם ניתן לקבוע עבירות מינהליות, אבל אפשר

בצו להוסיף על רשימת החוקים הזאת, ושיעור ניכר מההיקוקים שהעבירות בהם הוכרזו

עבירות מינהליות הוספו לתוספת, לא היו בה מלכתחילה.

היו"ר א' לין;

נתחיל בקריאת התקנות עצמן, אם יהיו הערות, נשמע הערות לכל תקנה, ולאחר מכן

נאשר. גברת רוזן, בבקשה.
ע' רוזן
(קוראת סעיף 1 - הגדרות)

בית משפט "כמשמעותו בסעיף 12 לחוק" - בית משפט שלום, בית משפט לענינים

מקומיים ובית דין אזורי לעבודה, לפי הענין.

"בקשה למתן צו לפי סעיף 19 או 20 להוקיי - אלה הסעיפים שעמדתי עליהם בתהילת

דברי.

"תובע כמשמעותו בסעיף 12 לחוק" - תובע כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי.

(קוראת סעיף 2 - הגשת בקשה)

יש בתוספת שני טפסים. הבקשה היא בקשה למאסר או בקשה למחיקה או ביטול רישום.

(קוראת סעיף 3 - סמכות מקומית)

<י רובין;

רציתי להקדים דברי ברכה ליושב ראש החדש של ועדת החוקה חוק ומשפט, אבל אחרתי

ולכן ההקדמה שלי נפלה.

מדובר בסכום כסף, לעתים קטן מאד. מדוע לגרור את החייב לבית המשפט שהטיל את

הקנס ולא לקבוע שהענין יידון במקום שהוא גר או מנהל את עסקיו?
ע' רוזן
לעתים מדובר גם על תאגידים, לא דווקא חייב קטן.

י' רובין;

גס תאגיד - במקום שהוא מנהל את עסקיו. הרי חייב הוא גם מי שלא שילם את הקנס

במלואו, יכול להיות שנותר רק חוב של הפרשי הצמדה קטנים או ריבית זעומה, ואז

גוררים אותו - - -
היו"ר א' לין
אתה מציע שנקבע הסדר לנוחותו של החייב, שהפניה תהיה לבית המשפט במקום מגוריו

או עסקיו, והוא לא יצטרך לנסוע לעיר אחרת כדי להתגונן. ההצעה נראית לי סבירה.

עי רוזן;

אולי בכל זאת להשאיר גם את "שבאזור שיפוטו". לא תמיד העבירה קשורה לעסקים,

אפשר שהקנס המי נהלי הוטל בשל עבירה שנעברה במקום אחר, שהחייב מזדמן אליו. אני לא

רוצה לנסות לצפות את כל האפשרויות.
היו"ר א' לין
הענין הוא פשוט מאד, הוטל קנס מינהלי על פי טופס מסוים. אין כאן בעיה עובדתית

מסובכת שטעונה בירור. השאלה היא למה להטריד אדם, אם הוא רוצה להתגונן, לנסוע

ממקום מגוריו לעיר אחרת? האם זה נחוץ? האם זה משרת מטרה איזו שהיא?
ע' רוזן
זה כבר היה מיתון של גירסה קודמת, חשבנו לקבוע את המקום שבו נעברה העבירה

המינהלית שבשלה הוטל הקנס. זו היתה דעתם של אנשי המיסים, שהם בעצם היו הדוחפים

בתקנות האלה.

היו"ר א' לין;

אנחנו לא מדברים כאן על נוחותם של אנשי המיסים אלא על נ והותר של האזרח.

שי שטר*ת;

גב' רוזן, הבאת עכשיו נימוק נוסף בעד שינוי. אני מצטרף לדעת יושב ראש הועדה

ולשכת עורכי הדי ן.

היו"ר א' לין;

אין שום סיבה ענינית משמעותית שלא לקבוע שהפניה תהיה לבית המשפט באזור שבו

מקום מגוריו או עסקיו של החייב. חבל להטריד אנשים לנסוע בענינים אלה מעיר לעיר.

הענין הוא פשוט ביותר, האיש לא שילם קנס מי נהלי. רשויות המדינה פרושות בכל הארץ.

הוחלט לקבל הצעת התיקון לתקנה 3.
ע' רוזן
(קוראת סעיף 4 - הזמנה לדיון)

יי רובין;

בסעיף קטן (ב), למען האחידות, אני מציע לכתוב להייב במקום "למשיב", כמו

בסעיפים קודמים.
ע' רוזן
אמרנו שהמשיב בבקשה יהיה החייב. מכאן ואילך הוא המשיב. הגדרנו חייב, ולגבי

סדר הדין אמרנו שהמשיב בבקשה יהיה החייב.
י' רובין
בסעיף 5(א) שוב מופיע "הייביי.
היו"ר א' לין
מן השלב שבו מתהיל ההליך המשפטי, הוא המשיב. תהיה אחידות.
ע' רוזן
(קוראת סעיף 5 - צירוף בקשות)
היו"ר א' לין
בסעיף קטן (א) נאמר "מבקש רשאי לאחד מספר בקשות בשל אי תשלים". מדוע "רשאי"

ולא חייב לאחד?
ע' רוזן
מה התועלת שתצמח מזה? הרי בין כה וכה אפשר בשל כל אחת מהן להטיל את מלוא

תקופת המאסר.
היו"ר א' לין
התקנות האלה נכנסות לתוקף אם הפיגור עלה על ש<שה חודשים. אם יש מספר מקרים

שהאיש פיגר בתשלום שישה חודשים, שיאחדו את הבקשות.
ע' רוזן
אני מניחה שזאת תהיה המגמה, אבל למה להכריח?
היו"ר א' לין
זה לא ענין להנחה. אני חושב שהרשות המינהלית צריכה לאחד את הבקשות נגד אותו

חייב. למה לפנות מספר פעמים ולהגיש מספר תביעות?
ר' מלחי
גם לבית המשפט יש זכות לאחד.
היו"ר א' לין
בית המשפט לא יכול לדון במה שלא בפניי. אם הפונה לא יגיש את כל הבקשות לגבי

אותו חייב, בית המשפט לא יוכל לאחד. הוא יכול לאחד רק את הבקשות שבפניו. אני

מציע שתהיה חובה לאחד את כל הבקשות לגבי אותו חייב.
מ' וירשובסקי
אם מחייבים לאחד, הרי הפונה תמיד חייב לאחד, הוא כפות ומוגבל, אם הוא לא מאחד

הכל - הוא לא יכול לפנות. אני חושב שצריך להשאיר מידה של גמישות.
היו"ר א' לין
אגיד לך ממה אני חושש. אני חושש שהרשות המינהלית לא תפעל ביעילות מספקת, פעם

תגיש בקשה אחת, לאחר חודשיים עוד בקשה, כשיש כבר כמה מקרים שהאיש פיגר בתשלום

י ותר משישה חודשים.

מי וירשובסקי;

זה יכול להיות, אבל אנחנו עלולים לגרום קושי אם נקבע שהכל צריך להעשות במכה

אחת.

אדוני היושב ראש, אתה אמרת , ובצדק, שחוק העבירות המינהליות הוא חוק חדש,

והתקנות הן בוודאי תקנות חדשות. נראה מה יקרה. אני לא רואה את הסכנה שאתה מצביע

עליה, אבל אני רואה את הקושי אם צריך יהיה לאחד את כל הענינים שיש לגבי חייב אחד

ורק אז אפשר יהיה לפנות. לא הייתי מציע לעשות סידור גורף, אני מציע להשאיר את זה

בחזקת "רשאי". אם לאחר שנה נראה שזה גורם תקלה או קושי לאזרח, נוכל לתקן. לא

הייתי רץ עכשיו לקבוע הסדר קשוח.

יי רובין;

אם מותר לי להציע לצורך פשרה בין חברי הכנסת הנכבדים, אפשר להוסיף הוראה

שתאמר שגם המשיב רשאי לבקש איחוד של מספר בקשות נגדו.
היו"ר א' לין
מר רובין, לדעתי ההצעה טובה. מקובל?
מ' וירשובסקי
מקובל.

רי מלח*;
נכתוב
רשאי בית המשפט, מיוזמתו או על פי בקשת המשיב...
היו"ר א' לין
הוחלט לתקן ולקבוע בסיפא של סעיף 5(א): רשאי בית המשפט, מיוזמתו או על פי

בקשת המשיב, לההליט על האחדת הדיון בהן.

אי דיין;

מה ההיגיון בסעיף 5(ב)? אם בית המשפט קבע שהעבירה היא מינהלית ולא הטיל מאסר

אלא קבע קנס, למשל על עבירה טכנית של אי הגשת דו"ה במועד, למה לקבוע כאן מאסר?

למה רוצה תמיד המדינה לבחור לה אמצעי הוצאה לפועל טובים יותר מאלה שעומדים לרשותו

של האזרח? זוהי שיטה.
היו"ר א' לין
לא מדובר כאן במצב שבית המשפט הטיל קנס על אדם. כאן מדובר במקרה שפקיד על פי

סמכות הטיל קנס מי נהלי, במקום עונש פלילי אחר. בעצם הורדה מידת החומרה של העבירה

שעבר אותו אדם, ניתנה לו הקלה בכך שהוטל עליו קנס מינהלי במקום עונש פלילי, ואותו

אדם מזלזל בקנס המי נהלי. דרושה תגובה נאותה. בהוראה שלפנינו בעצם מגינים על האיש.

אפשר היה להגיד שבמקרה שהאיש לא נשמע ולא שילם את הקנס, נותנים סמכויות נוספות

לאותו פקיד שהטיל את הקנס. אבל לא, כאן אומרים שבמקרה כזה הענישה החמורה יותר באה

בבקשה לבית המשפט.
א' דיין
ההגיון מחייב שמשקבע המחוקק שהעבירות האלה הן עבירות מינהליות, הוריד אותן

כבר מהדרגה הפלילית וקבע את עמדתו. הפקיד פעל לפי החוק, הטיל קנס, ובזה גמרנו, לא

חוזרים עוד לענישה הפלילית, למאסר. אם לא שילם, יש הליכי הוצאה לפועל. למה לחזור

לעונש מאסר? זה קנס, יש אמצעי גביה בהוצאה לפועל, ומי שאינו משלם מגיע בשלב

האחרון לפקודת מאסר לתשלום קנס. למה לחזור להליך משפטי? הרי המחוקק רצה גם

להוריד את הנטל מבתי המשפט בגין העבירות האלה.
י' לוי
אני לא מבין מה שאמר חבר-הכנסת דיין, הרי החוק קובע שיש מאסר. אתה רוצה שינוי

בחוק?

הרי מטרתו של החוק היא לא להפוך את האדם לפושע פלילי, אלא ליצור הרתעה של שנה

מאסר. התקנה הזאת מאפשרת לשופט, אם יש איחוד בקשות, להטיל על החייב מאסר שלוש

שנים, שבע שנים. אם אדם לא שילם שבעה קנסות, רשאי בית המשפט לדון אותו לשבע שנות

מאסר - הגדלת העונש פי שבעה. אינני חושב שזו מטרת חוק העבירות המינהליות. אם

מטרת חוק העבירות המינהליות היא להסיר את הכתם הפלילי, נכון שכתם פלילי קשור

להרשעה פלילית, אבל גם תקופת המאסר היא משמעותית לענין זה, בעני נים פליליים המאסר

הוא יותר ממושך, בענינים מינהליים רוצים לצמצם את המאסר.



אני מציע שאם מדובר בקנסות חמורים מאד, בית המשפט לא יאשר את איחוד הבקשות.

אם בית המשפט מאשר איחוד בקשות, המכסימום שאפשר יהיה להטיל על אותו אדם יהיה שנה

אחת מאסר. לא לאפשר לבית המשפט להטיל על אדם שלא שילם קנסות, אם בגלל דוחק כספי

או בגלל עוני או סיבות אחרות, שישב שבע שנים במאסר.
ח' מירום
על פי הבנתי, החוק ההופך עבירה לעבירה מינהלית בא לעשות את זה לא כדי לשחרר

את החייב מתשלום חובו, אלא כדי להקל עליו ולא להפוך אותו מיד לעבריין פלילי. מה

קורה כשהחייב איננו עומד במה שהחוק הטיל עליו? האם מן הדין יהיה לאפשר לו להמשיך

לעבור אותה עבירה? יש כאן סנקציה שהיא לא מהתחום הפלילי, היא קבועה בתוך הוק

העבירות המינהלית, ויש אפשרות של מאסר. גם לשיטתו של חבר-הכנסת דיין שמבקש

להגדיר את הענין כהוצאה לפועל, אני רוצה להזכיר לו שגם חוק ההוצאה לפועל קובע

אפשרות של מאסר לחייב. על כן יש היגיון בקביעת הסנקציה הזאת, כשהיא באה מאוחר

יותר, לאחר שניתנה לאדם אפשרות להיות עובר עבירה מינהלית ולא מיד עבריין פלילי.

זה הגיוני של החוק ועל כן צריך לדבוק בו.

חבר-הכנסת לוי העלה את הבעיה של הצטברות העבירות. צריך לשקול בכל מקרה

לגופו. אבל שים לב, לחייב שנגזר עליו עונש מאסר יש כל יום אפשרות להפסיק את המאסר

על ידי תשלום חובו. לכן יש היגיון רב בהצעה כפי שהיא.
היו"ר א' לין
רבותי, אנחנו לא עוסקים עכשיו בחוק עצמו. אנחנו עוסקים בתקנות על פי החוק.

אנחנו לא עוסקים עכשיו בחקיקה ראשית. החוק קבע עמדה, ואני חושב שיש בה היגיון רב

מאד. סעיף 19 אומר: לא שילם אדם קנס מינהלי שהוטל עליו תוך שישה חודשים מיום

הטלתו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת תובע, לצוות כי יוטל עליו במקום הקנס שלא שולם

מאסר שלא יעלה על שנה אהת. בית המשפט לא יהיה רשאי להורות שהמאסר יהיה על תנאי.

אנחנו לא עוסקים עכשיו בויכוח על החוק, אלא בתקנה שקובעת את סדרי הדין לביצוע

החוק. גלשנו עכשיו לויכוח על עקרונות החוק. יכול להיות שיש מקום, חבר-הכנסת דיין,

להגיש הצעת חוק פרטית שמשנה את סעיף 19. אבל עכשיו אנחנו עוסקים רק בסדרי הדין,

בנהלים, ולא בסעיף 19 לחוק. אם גם אינני מסכים להשקפות שהובעו כאן, ההשקפות הן

לגיטימיות, אבל מקומן לא בדיון על סדרי דין.
*י ליי
אני דיברתי על סדרי הדין. המאסר קיים בחוק. כאן יש תקנה שקובעת סדר דין, שאם

יש מספר בקשות שבאות לדיון אפשר לקבוע מאסר על כל אחת מהן בנפרד.
ר' מלחי
בעצם זה הכלל המקובל. התקנה באה רק להבהיר.
י' לוי
מטרתו של חוק העבירות המינהליות היא להקל על האזרח ולא להכביד ולהחמיר, עובדה

שהוא יכול להפסיק את מאסרו, דבר שאינו קיים בחוקים אחרים.
ע' רוזן
זה קיים בחוק העונשין.
י' לוי
אני מציע שבכל מקרה תקופת המאסר המירבית שאפשר יהיה להטיל על מי שלא שילם

קנסות תהיה שנה, בין אם מדובר בבקשה אחת ובין אם מדובר באיחוד בקשות.
ר' מלחי
זאת אומרת שאדם שחוזר על אותה עבירה, ככל שהוא מוסיף וחוזר שוב ושוב, אתה

נותן לו יותר פרס. איחוד הבקשות הוא דבר טכני שבה להקל. החייב לא צריך "להרוויח"

מזה.
מי וירשובסקי
על כל עבירה אפשר היה להטיל עליו מאסר שנה.
א' דיין
אני מציע שהועדה בכל אופן תדון על ביטול המאסר בכלל.
היו"ר א' ליו
אני מציע שתגיש הצעת חוק פרטית.

הויכוח העקרוני הוא חשוב מאד. אנחנו יודעים שבתי המשפט לא כל כך מזדרזים

להטיל מאסר שנה, ואף לא חצי שנה, ועל אי תשלום קנסות - אפילו לא שלושה חודשים.

אנחנו צריכים להבין את הרקע לחוק העבירות המי נהליות. יש כאן שורה של עבירות

שעל פי ההגדרה העונש המוטל עליהן הוא שנה מאסר, ואנחנו הפכנו אותו לעבירות

מינהליות שעליהן מוטל קנס מי נהלי. לא יהיה זה הגיוני אם אדם שחוזר ועובר עבירה

ייצא נשכר מזה שמאחדים את הדיון בכמה פניות נגדו. אף על פי שבית המשפט אולי לא

ישתמש בסנקציה, הוא צריך לדעת שיש סנקציה נגדו, לפחות תאורטית.
י' לוי
מקבל.
ע' רוזן
(קוראת סעיף 6 - פקודת מאסר)

(קוראת סעיף 7 - צו לרשות המוסמכת)

בסעיף 7 צריך למחוק את המלים "או רשם", שבטעות לא נמחקו. המלים האלה נמחקו

בסעיף 6, ובטעות לא נמחקו בסעיף 7.
היו"ר א' ליו
למה רשם לא יכול לחתום?
א' דיאמנט
בכל הענינים הפליליים בדרך כלל אין סמכויות לרשם. לרשם יש סמכות בענינים

אזרחיים או בהוצאה לפועל, ולא בענינים פליליים. פקודות מאסר שיוצאות מטעם בית

המשפט בענינים פליליים חתומות בידי שופט.
היו"ר א' לין
השאלה היא אם בענין זה נכון להטריח שופט לחתימה.
מ' וירשובסקי
שלילת רישיון או היתר זה ענין רציני.
היו"ר א' לין
בסדר, נמחק את הרשם.
מ' וירשובסקי
אפשר לבקש לקרוא את סעיף 20 לחוק, פשוט כדי לרענן את הזכרון.
ע' רוזן
בסעיף 20 נאמר: הוטל על אדם קנס מינהלי בשל עבירה מינהלית הקשורה בעיסוק או

בפעולה הטעונים על פי דין רישום בפנקס, רישיון או היתר, ולא שולם הקנס המי נהלי

במועדו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת תובע, לצוות על מחיקת רישומו של אותו אדם

בפנקס, או על שלילת הרישיון או ההיתר שניתנו לו, או על אי חידושם או אי הארכת

תוקפם, והכל עד לתשלום הקנס או עד תום שנה אחת, לפי המוקדם. האמור בסעיף זה

אינו גורע מהוראות סעיפים 17 ו-19 - מאסר ותוספת פיגור.

(קוראת סעיף 8 - צו בהעדר משיב)

זה מתייחס לסעיף 21(ב) לחוק העבירות המינהליות, שאומר כי לא יבוצע צו לפי

סעיפים 19 או 20, שניתן שלא בנוכחות אדם, אלא לאחר שהומצאה לו התראה והובא

לידיעתו תוכן הצו, וכן הודעה כי הצו יבוצע אם הוא לא ישלם את הקנס תוך שלושים

ימים מיום המצאת ההתראה.

חי מירום;

אני מבקש לדעת מה המשמעות של המצאת התראה. אנחנו יודעים שיש בעיות בענין זה.
ע' רוזן
בחוק העבירות המינהליות יש סעיף שעוסק בהמצאת מסמכים. (קוראת סעיף 35 לחוק

העבירות המי נהליות)

חי מירום;

בסדר גמור.

יי רובין;

צו יכול להנתן גם שלא באשמת המשיב, למשל אם היה בחוץ לארץ, לא נודע לו דבר

הדיון. אני חושב שצריך לעשות שני דברים. הראשון, ברגע שהוגשה בקשת ביטול, לתת

סמכות לבית המשפט להתלות את הצו עד לבירור הסופי של בקשת הביטול.
ע' רוזן
ממילא יש שלושים ימים מיום ההתראה, אסור לבצע את הצוים לפני עבור שלושים

ימים.
י' רובין
אנחנו לא רגילים שבתי המשפט עובדים כל כך מהר. אנחנו רגילים שהם עובדים די

לאט, לכן יכולים לעבור שלושים הימים, יימחק רישיונו של אדם מספר הרישיונות, לאחר

שהוא הגיש בקשת ביטול שבסופו של דבר תימצא מוצדקת, או שיאסרו אותו ויתברר שהיה

חולה באותו יום ולא יכול היה לבוא לדיון. לכן צריך, לדעתי, לתת סמכות לבית המשפט

להתלות את המימוש של הצוים האלה בכל מקרה שהאיש מגיש בקשת ביטול ויש לו נימוקים

מספיקים מדוע לא הופיע לדיון.

אי רובינשטיין;

מעין צו ביניים. עד ההכרעה לגופו של ענין - להתלות. אני תומך בזה.
ע' רוזן
מקובל.
היו"ר א' לין
הוחלט להוסיף בסעיף 8 שאם הוגשה בקשת ביטול, רשאי בית המשפט להתלות

את הצו עד ההכרעה לגופו של ענין.

יי רובין;

נקודה שניה. לדעתי, יש לאקונה בכלל בסדר הדין הפלילי, אין בכלל סדר דין

לבקשות מסוג כזה. הייתי מציע כבר לכתוב כאן; בצירוף תצהיר. שלא יגישו בקשות סרק

לבתי משפט.
היו"ר א' לין
נכון. שלא יגישו איזה פתק ובזה נגמר הענין. בקשה לביטול תוגש עם תצהיר.

הוחלט להוסיף בסעיף 8(ב) כי בקשה לביטול תוגש בצירוף תצהיר.

האם זה נכון לומר שבית המשפט רשאי לבטל, ולא אומרים מאיזה נימוקים הוא רשאי

לבטל. באופן כללי ואבסולוטי רשאי בית המשפט לבטל צו?

יי רובין;

יש שיקול דעת.
ע' רוזן
(קוראת סעיף 9 - אישור מפקח על תשלום קנס)

סעיף 19(א) לחוק אומר שאפשר לאסור אם לא שולם קנס. סעיף קטן (ב) אומר שהוראות

סעיף קטן 71 (ג) עד (ה) לחוק העונשין יחולו בשינויים המחוייבים גם על מאסר כזה.

לפיכך חלה גם הוראת סעיף 71(ד), שעל תשלום מקצת אפשר לקצר את המאסר. לענין זה באה

הוראת סעיף 9(א} לתקנות.
י' רובין
מי ששילם את הכל ויש צו מאסר נגדו, הוא צריך לרוץ למפקח לקבל אישור כזה על

מנת שלא יאסרו אותו?
היו"ר א' לין
זה לא שולל ממנו את האפשרות להציג אישורים אחרים. אישור המפקח הוא ראיה

מכרעת, או ראיה מספקת, אבל זה לא מונע מהאיש להגיש מסמך אחר.
י' רובין
בסעיף 9 כתוב שהצגת האישור הזה תהווה ראיה לתשלומו, לפי זה אפשר לא לקבל

אישור אחר.
היו"ר א' לין
הכוונה היא שזו לא תהיה ראיה מספקת או מכרעת, אלא שזו תהיה הוכחה. אבל אינני

חושב שצריך לשלול ממנו להגיש כל דבר אחר להוכחה. הוא לא צריך לרוץ למפקח. הנוסח

המוצע אמנם לא שולל את זה, אבל לאחר שמר רובין העלה את השאלה, הבה נתקן קצת את

הניסוח כדי שהשאלה כלל לא תתעורר.
ע' רוזן
בדקתי בהנהלת בתי המשפט את הנוהל דרך כלל בסעיף 71(ד). נאמר לי שהנוהג דרך

כלל לשחרור אדם בשל תשלום הוא שמשלמים בבנק הדואר את הקנס, מביאים את הקבלה

לשירות בתי הסוהר או לבית הסוהר הנוגע לענין, והוא משחרר את האסיר בהתאם לסכום

ששולם. את החשבון עושה מנהל בית הסוהר, ואין צורך להגיש לשם כך בקשה מיוחדת. זו

היתה שאלתי, בגלל אי ידיעת הפרקטיקה. כלומר, הנוהג הרגיל ישנו, אלא שכאן יש לנו

עוד קביעה.
היו"ר א' לין
אני מבקש רק שיהיה ברור שזה לא פוגע בנוהל הרגיל, אלא שכאן יש דבר נוסף

שאיננו גורע מדרכים אחרות להוכחת תשלום. אבקש את היועצת המשפטית של הועדה לתקן

את הניסוח בסעיף זה.

הוחלט להבהיר שהקביעה בסעיף 9(א) אינה פוגעת בדרכים אחרות להוכחת תשלום.
י' לוי
אני חושב שסעיף 9(ב) מחזק את החשש שהעלה כאן מר רובין. "ביטול צו כאמור בתקנה

7 ייעשה רק לאחר שהחייב הציג אישור מאת מפקח על תשלום הקנס המינהלי במלואו" -

הניסוח כאן הוא הרבה יותר חמור מאשר ב-9(א). כאן דרוש תיקון יותר גדול.
ע' רוזן
9(ב) עוסק בצו כאמור בתקנה 7, שהוא צו לרשות מוסמכת למחוק רישום ולבטל

רישיון. הוא לא עוסק במאסר. רשות מוסמכת קיבלה מבית המשפט צו למחוק לשנה את

הרישום של אדם בפנקס, כי העבירה המינהלית נגעה לעיסוק שבשלו יש לו רישום, או את

הרישיון או את ההיתר שלו. להבדיל מסעיף 19 לחוק, שאומר שאפשר לאסור עד שנה, סעיף

20 הוא קטגורי, הוא אומר למחוק לשנה, הוא לא מאפשר למחוק למקצת מזה. המחיקה היא

לשנה או עד תשלום הקנס המי נהלי, לפי המוקדם. כאן צריך הוכחה שהרשות המוסמכת קיבלה

את ההודעה.
היו"ר א' ליו
קבלן צריך לשלם אגרה שנתית לרשם הקבלנים. נניח שהוטל קנס מינהלי, והוא הלך

ופרע את הקנס. ברור שצריך לקבל אישור שפרע את החוב.
ע' רוזן
(קוראת סעיף 10 - סדר דין באין הוראות)

אחרי זה באים הטפסים.

תיו"ר אי ל*ן;

תודה רבה. אם מישהו רוצה להעיר הערות לגבי הטפסים, בבקשה.

אי ךוב<נשט**ן;

הערה כללית. אני רוצה להזכיר שבכנסת הקודמת פנינו מספר פעמים למשרד המשפטים

בבקשה להגדיל את מספר העבירות המינהליות כדי להקל את העומס מעל בתי המשפט.
ע' רוזן
נכון. בשלב זה לא טיפלנו בקביעת עבירות מינהליות נוספות מהטעם הפשוט שיש לנו

בעיה עם הפעלת מנגנון הגביה המרכזי במינהל הכנסות המדינה. הענין יזכה עכשיו

לטיפול נמרץ יותר מששר המשפטים יעלה את הנושא מהדש בועדת השרים להקיקה ולאכיפת

החוק. בהעדר ממונה על מי נהל הכנסות המדינה היה קושי לקדם את הענין.
היו"ר א' לין
בתוספת יש כבר מספר לא קטן של חוקים שעליהם הוהל חוק העבירות המינהליות. גברת

עליזה רוזן תביא לשר המשפטים את הפניה של חבר-הכנסת רובינשטיין, כפנית הועדה.

אבקש גם ממזכירת הועדה שתכין פניה מתאימה לשר המשפטים, ברוח הצעתו של חבר-הכנסת

רובינשטיין.

אני מציע שהועדה תאשר את התקנות עם התיקונים עליהם החלטנו. נראה בתקנות האלה

תקנות נסיוניות באופיין. בעצם אנחנו מזמינים את משרד המשפטים, לאחר תקופת ניסיון

מסוימת, להציע שינויים כדי שמצד אחד יהיו התקנות יעילות, ומצד שני שלא תהיה פגיעה

בזכויות מי שהוטלו עליהם קנסות. אני מודה למר רובין על ההערות שלו במהלך הדיון.

אושרו תקנות העבירות המי נהליות (סדר דין לדיון בבקשות

לפי סעיפים 199 ו-20 לחוק) עם התיקונים שהתקבלו

ד. תקנות המקרקעין (דרכי ההינתקות מהמערכת המרכזית בבית משותף), התשמ"ט-1989

ה.תקנות המקרקעין (הוצאות החלות על המתנתק מהמערכת המרכזית בבית משותף, התשמ"ט-1989

היו"ר אי לין;

אני רוצה להזכיר שבזמנו העברנו, לאחר התלבטות לא קלה, את החוק שמאפשר

הינתקות מחימום מרכזי או הסקה מרכזית בבתים משותפים. הועדה עסקה בחוק הזה לא

מעט, ובסופו של דבר הגענו למסקנה שכן צריך לאפשר הינתקות. היום יש לפנינו תקנות

על פי החוק הזה, גם תקנות של שר האנרגיה והתשתית וגם תקנות של שר המשפטים. כמובן

שאסור שתקנות תפגעה במטרה המרכזית של החוק. תקנות צריכות לאפשר את ביצוע החוק.

אנחנו למודי ניסיון ויודעים שלפעמים הכנסת מקבלת חוק, ולאחר מכן השר האחראי על

ביצוע החוק איננו מתקין תקנות, או שמתקין תקנות כאלה שבעצם אי אפשר לבצע את החוק.

זה לא קורה לעתים קרובות, אבל זה כבר קרה. כמובן, שכוונת המחוקק היא שהחוק יבוצע.

מרגע שהכנסת קבעה עמדה וחוקקה חוק, צריך לבצע אותו ביעילות האפשרית ותוך איזון

מתאים.

סעיף 59ב (ב) לחוק המקרקעין קובע כי שר האנרגיה והתשתית יקבע בתקנות, באישור

ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מהי הינתקות לעני סעיף זה, מה הם התנאים שמאפשרים

הינתקות, ובאילו תנאים היא תבוצע. ובסעיף קטן (ד) נקבע כי שר המשפטים, בהתייעצות



עם שר האנרגיה והתשתית, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט, יקבע בתקנות הוראות בענין

תשלום הוצאות כאמור בסעיף קטן (ג), שישלם בעל הדירה שניתק מהמערכת המרכזית, וכן

בענין חלקו בהוצאות השוטפות להפעלת המערכת המרכזית.

הינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף היא פעולה די מורכבת, יש לה השפעה גם על

הדיירים האחרים באותו בית. עד עכשיו החוק הזה לא יושם, אני מבין שיישמו את החוק

הזה רק כאשר התקנות האלה יקבלו תוקף.
י' לוי
הערה לסדר. אולי כשמגישים תקנות לאישור אפשר לצרף גם את החוק עצמו, כדי שנדע

במה מדובר. בעיקר חשוב הדבר לחברים החדשים בועדה, שלא היו שותפים בהליכי החקיקה

הקודמים. אחרת כמעט אי אפשר להתייחס לדברים.
היו"ר אי לין
לא תמיד אפשר לצרף חוקים שלמים. אגיד לכם מה אנחנו כן רוצים לעשות. אנחנו

רוצים בכל יום שלישי להודיע על סדר היום לשבוע שאחריו. החוקים נמצאים בחדר הועדה,

ומזכירת הועדה אחראית לכך שכל מי שירצה לעיין לפני הישיבה, יוכל לעשות זאת.

להתחיל לעשות עשרים תצלומים של החוקים, נוכחנו שזו לפעמים הוצאה קצת מופרזת, כי

לא תמיד זה משמש את כל חברי הועדה. נקפיד למסור ביום שלישי בשבוע את סדר היום

לשבוע שלאחריו. כל החוקים עומדים כאן לעיון חברי הועדה לפי רצונם. מזכירות הועדה

עומדת לרשותכם לצורך עיון בחוקים והכנה מוקדמת. אם חבר כנסת בא לישיבה ולא קרא

לפני כן את החוק, אני מסופק אם עיון בחוק במהלך הדיון יכול לעזור לו. לשם יעילות

הדיון, אני מציע שאם יש שאלות לגבי סעיפים בחוק, נקרא אותם כאן בקול.
ז' אפיק
כפי שהדגיש היושב ראש, גם התקנות וגם חוק ההינתקות, כפי שאנחנו קוראים לו,

באו לאזן אינטרסים שונים, שלא תמיד תאמו אחד את השני. הכוונה היתה ברורה - להכיר

בעקרון שאפשר להינתק, אבל היתה גם כוונה די ברורה שלא ייפגעו אלה שרוצים להמשיך

להשתמש במערכת לאחר הינתקות אותו דייר שאיננו מרוצה מהשיתוף. עקרון ההינתקות, כפי

שאמר היושב ראש, נקבע בחוק המקרקעין, בתיקון שהכנסת קיבלה, ואנחנו עוסקים כאן רק

בטכניקה, בישומו של אותו עקרון.

בתקופת הביניים, מאז שהתקבל החוק, היו אלינו פניות רבות אם אפשר להינתק טרם

שהותקנו התקנות. אני לפחות מאד נזהרתי מלחוות דעתי בנושא זה, שהוא נושא משפטי

סבוך. לכן אנחנו מברכים על זה שהועדה מהרה לדון ולגבש עמדה בענין התקנות, כי כבר

קרה שאנשים התנתקו מבלי שהתקנות קבעו איך יעשו זאת וכמה ישלמו.

משרד המשפטים הופקד על קביעת שעור ההשתתפות של דייר שמתנתק, ובזה תדון חברתי

גברת פנחסוביץ. משרד המשפטים קיבל ייעוץ מלא ממשרד האנרגיה והתשתית מה אנחנו

ממליצים לעשות. אנחנו במשרד עסקנו בחלק הטכני, דהיינו כיצד דייר לעשות את פעולת

ההינתקות.

לפני הועדה תקנות המקרקעין (דרכי ההינתקות ממערכת חימום מרכזית בבית משותף).

העקרונות שהנחו אותנו היו שדייר שבחר באופציה להינתק, צריך לעשות את הדבר הזה תוך

פגיעה מינימלית במערכת המשותפת, ולאפשר לשאר הדיירים להמשיך במערכת המשותפת. הדבר

הזה ככל שהוא נראה פשוט, הוא סבוך מבחינה טכנית. יש מספר שיטות של הסקות. יש

מקרים שבמקום אחד אפשר לנתק את כל הדירה מהמערכת המרכזית, ויש מקרים שהמערכת

משותפת לכל הבית, עוברת מדירה לדירה, ולמעשה אין אפשרות טכנית במקום אחד לנתק את

הדירה כולה, אלא צריך להוריד את כל הרדיאטורים בכל החדרים בדירה. הדבר הזה מסובך

והוא גם נותן מקום לרמאויות. כיצד יאמינו הדיירים האחרים שאמנם הניתוק הוא מלא?

השתדלנו בתקנות להתגבר על כל הבעיות האלה.



אני חושב ששעור ההשתתפות שנקבע לדייר שמתנתק מן המערכת איננו יוצר תמריץ לכל

אדם להתנתק. יתנתק רק מ< שבאמת איננו משתמש בהסקה. מי שצריך לעבור לשיטה חלופית,

יחשוב פעמיים, כי על פי ההצעה שלנו הוא יצטרך לשלם די הרבה, ונוסף על כך יצטרך

לשלם גם בעד ההסקה האללטרנטיבית.

ת' פנחסוביץ;

כשאזרחים פנו בטלפון למשרד המשפטים, אני השבתי שאין הם יכולים להינתק כל עוד

אין תקנות, כיוון שאין דרך הינתקות, אין הוראות כיצד להינתק. לא היו גם הוראות

בענין התשלומים, אבל קודם כל לא היתה דרך להינתקות.

החוק קובע ששר המשפטים יקבע בתקנות את שעור ההשתתפות של הדייר המתנתק בהוצאות

השוטפות של המערכת המרכזית. סעיף קטן (ג) קובע במפורש שההינתקות לא תפטור את

המתנתק מן החובה לשאת בהוצאות הדרושות להחזקה התקינה של המערכת, וזאת מכיוון

שהמערכת היא רכוש משותף. הוא נשאר בעלים של המערכת, יש לו אותו חלק במערכת

המרכזית כפי שהיה לו קודם לכן.

אי דיין;

זהו מקור לסכסוכים מתמידים.
ת' פנחסוביץ
המחוקק רצה בחוק הזה. היתה הצעת חוק פרטית של שני חברי כנסת, היה דיון וועדת

החוקה חוק ומשפט קיבלה את זה. המחוקק קיבל חוק והוא מחייב את השרים להתקין תקנות.
א' דיין
התקנות האלה כמעט משכנעות אותי להגיש הצעה לביטול החוק.

אי רובינשטיין;

בזמן שמחיר הדלק היה יקר, היו פניות רבות בענין זה.

היו"ר א' לין;

כשמחיר הדלק יהיה יקר בעתיד, שוב יתעוררו הבעיות האלה. מתי ישתמשו בדרך זו?

כאשר הענין לוחץ, לוחץ קשה. חבר הכנסת דיין לא היה בדיונים על החוק הזה. יש הרבה

שיקולים כבדי משקל, זה חוק שעבר לאחר שיקולים יסודיים והושקע בו זמן רב של הועדה.

תי פנחסוביץ;

סעיף קטן נוסף קובע, שנוסף על ההוצאות הדרושות להחזקה התקינה, שר המשפטים

יקבע גם מה החלק בהוצאות השוטפות להפעלת המערכת המרכזית שישתתף בהן המתנתק,

בהביאו בחשבון את שעור הגידול בהוצאות אלה שנגרם לדיירים האחרים כתוצאה

מההינתקות.

לאור זאת פנה משרד המשפטים אל משרד האנרגיה, שבו נמצאים המומחים בתחום זה.

מנכ"ל משרד האנרגיה מינה ועדת מומחים, שהיא המליצה על השעורים שנקבעו בסעיף קטן

(3), שקובע חלקו של המתנתק בהוצאות השוטפות.

בהוראות האחרות יש חזרה על כך שהוא יצטרך לשלם את ההוצאות להחזקה תקינה.
י' לוי
ו

תאורטית יכול להיות שכל דייר בבית משותף יתקין לו דוד, לא יצטרכו כלל את

המערכת המרכזית, אבל כולם ישלמו עבורה, או שישאר רק אחד מתוך 15 דיירים, וכולם

ישלמו עבור החזקת המערכת.
ז' אפיק
המציאות היא קצת שונה. ברגע שרבים מהדיירים מתנתקים, המערכת תפסיק לפעול.

א' דיין;

יש בארצות אחרות תקדים להינתקות ממערכת הסקה בבית משותף?

ת' פנחסוביץ;

לא.

ז' אפיק;

ההמלצה של משרד האנרגיה היא לעבור למערכות אינדיבידואלית, ואמנם כך בונים

היום. פהות ויכוהים ופהות סכסוכים.
היו"ר אי לין
|

חבר-הכנסת דיין, החוק הזה נולד על רקע משבר האנרגיה. יש הרבה משפחות שגרות

בבתים משותפים ואין להם יכולת כספית לממן את ההשתתפות בהסקה המרכזית. יש הרבה מאד

בתים משותפים שבהם יש סכסוכים קשים מאד מתי להפעיל ומתי לא להפעיל את ההסקה, איך

מנהלים את הענין הזה. החוק הזה נולד לא במקרה. הוא יוזם לראשונה לפני כעשר שנים,

עבר מבחנים קשים מאד. יכול להיות שהיום ייעשה בו רק שימוש מצומצם מאד, אבל אי

אפשר להגיד שנחזור לדון בענין רק אם שוב, חלילה, יתעוררו בעיות אנרגיה. הכוונה

היתה ליצור מסגרת. הבניה המודרנית היום מאפשרות יחידות חימום נפרדות. הבעיה קיימת

בעיקר בבתים ישנים.

אם עולות שאלות, הייתי רוצה שישיבו עליהן נציגי המשרדים, בעיקר משרד האנרגיה.

משרד המשפטים לא היה יוזם החוק, הוא בלם את החקיקה הזאת. משרד האנרגיה הוא שבעיקר

יזם את ההקיקה הזאת. הוא לא יכול היה להעביר את החוק הזה בממשלה, וזה עבר לאחר

מכן כהצעת חוק פרטית. משרד האנרגיה תמך בזה תמיכה מלאה.

ניגש לתקנות עצמן, ונתחיל בתקנות שר האנרגיה והתשתית.

ז' אפיק;

(קורא סעיף 1 בתקנות שר האנרגיה והתשתית - הינתקות ממערכת מרכזית להסקה)

הכוונה היתה לומר שאם יש הינתקות, צריך שלא יהיה קשר בין המערכת הדירתית,

דהיינו בין הרדיאטור בדירה, ובין המערכת המשותפת. בלשון אחרת, הכוונה היתה

שהרדיאטור שמיועד לחימום דירתו של הדייר שהתנתק לא יפעל, משום שינותק מהמערכת

המשותפת.

היו"ר אי לין;

האם לא צריך כאן לדבר על הי תקות דרך קבע? זאת שאלה טכנית.



מ' נוברסקי;

הינתקות יכולה להעשות במספר צורות, הדבר הפשוט ביותר הוא סגירת ברזים. בדרך

כלל לכל מיתקז לפיזור תום יש ברז או ברזים, וסגירת הברזים מהווה הינתקות ממערכת-

כמו שאפשר בפשטות לסגור את הדברים, כך גם אפשרות בפשטות לפתוח אותם, לכן מה שאנחנו

מציעים בתקנות הללו זה לא רק סגירת ברזים, אלא רווח פיסי, שלא יהיה שום קשר, לא

באמצעות צינור ולא באמצעות תעלה, בין מערכת הספקת האנרגיה ובין מערכת הפיזור הדירתית.

איי רובינשטיין!

כנוסח שלפנינו, צריך להוסיף פסיק אחרי המילה העלם בסעיף 1, ופסיק אחרי

ציבור בסעיף 2.

זי אפיק!

(קורא סעיף 2 3. הינתקות ממערכת מרכזית לחימום מים)
אותו עקרון
המכשיר שמשמש לקליטת המים החמים חייב להיות מנותק מן המערכת

המשותפת. ניתוק פיסי.

(קורא סעיף 3 - הינתקות ממערכת מרכזית משולבת)

(קורא סעיף 4 - אופן ההינתקות)

לא הסתפקנו בסגירת ברזים, חייבנו ניתוק פיסי.
מ' נוברסקי
אנחנו מתכוונים לרווח אויר בין מערכת הספקת האנרגיה ובין מערכת פיזור

דירתית. אי אפשר להשתמש בתקנות במושג רווח אויר, לכן הנוסח אומר שלא יהיה כל קשר,
היו"ר א' לין
מה פירוש "הסרת קטעי האינסטלציה המחברים"? זה דבר מוגדר? זו הגדרה טכנית ברורה?
מ נוברסקי
כן. כדי שמערכת דירתית תקבל הספקת אנרגיה ממערכה מרכזית היא צריכה להיות מחוברת

על ידי אינסטלציה. הסרת קטעי אינסטלציה פירושה יצירת מירווח אויר בין שתי המערכות.
ר' מלחי
אין התייחסות לגודל המירווח, הוא יכול להיות בגודל סנטימטר אחד.

מיי נוברסקי!

זה מספיק.
י' לוי
ההינתקות יכולה לגרור הוצאות כספיות. לפעמים צריך להרוס קיר כדי לנתק צינור וכרי.

האס הסעיף הזה בתקנות מגדיר במידה מספקת כדי שלא יהיו סכסוכים בשאלות אם ההינתקות

מלאה, אם הצינור צריך להיות גלוי או סמוי, כי הרי המבקש ירצה להוציא פחות ככל האפשר.

אם ההינתקות היא בצינורות גלויים, קל יהיה אחר למבקש לחבר את המיתקנים שלו.



ז' אפיק;

תקנה 7 עוסקת בענין זה,

(קורא סעיף 5 - איסור גריעה)

[קורא סעיף 6 - שמירת המערכת)
היו=ר איי לין
מר נוברסקי, זה מקיף את הכל?
מיי נוברסקי
כל הדברים שאני ואנשים אתרים במשרר האנרגיה תשבני עליהם.

א' רובינשטיין;

איפה הרבר שריברנו עליו בחוק העיקרי, שלא תהיה פגיעה בחזות הבית?

ת. פנחסוביץ;

התוק גובר על התקנות.
א' רובינשטיין
לא יתכן קולא לחזור על זה כאן. החוק מסדיר את הענין באופן כללי, לא באופן

ספציפי. כדי לרענן את הזכרון, אני מבקש לקרוא מה אומר הסעיף בחוק העיקרי. ימול להתעורר

ויכוח מהי פגיעה בחזות הבית.

ר' מלחי;

בחוק נאמר; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף 2 לתקנון המצוי שבתוספת לחוק.

זו ההוראה שמונעת מן המתנתק לעשות זאת בצורה שפוגעת בחזות הבית או בכל אינטרס אחר

השותפים לבנין.

היו "ר איי לין;

אני לא מתנגד שיוסיפו כאן באופן ברור שלא תהיה פגיעה בחזות הבית. אבל אני יודע

שהדבר הזה מעורר בעיות מסוימות.
א' רובינשטיין
יבול להיות שירצו לפגוע בקיר חיצוני של הבית, במקוס לעשות עבורה מבפנים כדי

ליצור רווח אויר. כמו שאנחנו רוצים שימור אנרגיה, אנחנו רוצים גם שימור הבתים.
מ' נוברסקי
הכוונה היא למערכות הסקה ומערכות מים חמים, שהצנרת הראשית עוברת בתוך הבנין. אני

לא ראיתי בתים שבהם צנרת ראשית עוברת מחוץ לבנין. אולי יכולה להיות בעיה בחדרי

מדרגות.
א' רובינשטיין
אני מדבר על חזות הבית ועל הרכוש המשותף. ועד בית שיקרא את התקנות האלה צריך

לקבל הדרכה, כי הניסוח בחוק העיקרי הוא סתום מאד. אנחנו יודעים מה הכוונה בתקנון

המצוי. לדעתי, זר צריכה להיות תוברח שמסבירה את הענין לועד הבית, הוא יקרא רק את

התקנות, לכן צריך כאן להבהיר שאכור לפגוע , ואם פוגעים - צריך לתקן, בחדר המדרגוח,

במרפסות, בקירות החיצוניים. זה רכוש של כל הדיירלם, לא של המתנתק לבדו,

מ' נוברסקי;

אני לא יכול להעלות על הדעת, מבחינה טכנית, איזה שהוא פתרון קייס שדורש פגיעה

בקירות חיצוניים של בית.
ח' פנחסוביץ
סעיף 2 לתקנון המצוי, שאליו מפנה החוק, מדבר לא רק על חזות הבית. חזות הבית -

זה היה תיקון של חבר-הכנסת רובינשטיין. הסעיף אומר: בעל דירה אינו רשאי לעשות

בדירתו שינויים או תיקונים הפוגעים ברכוש המשותף, או מסכנים, או עשויים לסכן את

קיומו, או משנים, או עשויים לשנות את ערכו, אלא אם קיבל תחילה הסכמת האסיפה הכללית

של בעלי הדירות- לענין זה, פגיעה ברכוש המשותף לרבות פגיעה בחזותו החיצונית

התקינה והאחידה, כפי שהיחה בעת גמר הבניה. ב. בעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו

שינויים או תיקונים הפוגעים בדירה אחרת, או מסכנים, או עשויים לסכן את קיומה,

או משנים, או עשויים לשנות את ערכה, אלא אם קיבל תחילה הסכמת בעל הדירה האחרת.

ג. כל שינוי או תיקון אחר רשאי בעל הדירה לעשות בדירתו על דעת עצמו.
היו"ר א' לין
בעצם החוק מכסה את הענין. אף על פי כן אתה מבקש לכתוב זאת בתקנות?
א' רובינשטיין
כן, כדי להדריך את ועדי הבתים המשותפים" החוק סתום. כשאתה קורא את החוק, גם

אנשים מומחים לא יודעים בדיוק מה הדבר שנקבע, החוק מפנה אותם לסעיף 2 בתקנון. אני

מציע להוסיף דברים מפורשים לשם הבהרה. צריך לעזור לאזרחים.
היו"ר א' לין
הוחלט להוסיף בסעיף 6(ג) איסור פגיעה בחזות הבית או ברכוש המשותף.
ז' אפיק
(קורא סעיף 7 - מקום ההינתקות)

הכוונה היא שלא יוכל אדם לטעון שניתק דירתו, ולאחר מכן לעשות בניה באופן שמקומות

הניתוק לא ייראו ואי אפשר יהיה לבדוק אם אמנם נותק החיבור.
היו"ר איי לין
אם מקומות הניתוק צריכים להיות גלויים, יכולה להיות בעיה אסתטית.
ז' אפיק
הכוונה לא היהה שאסור יהיה לכסות את המקום במכסה, הכוונה היתה שתהיה נגישות,

שאפשר יהיה לגשת ולבדוק.
היו"ר א' לין
תשנה את הנוסח. אפשר לכתוב: נגישות.
י' לוי
בהרבה מקופות הניתוק יכול להתבצע רק בצינורות שנמצאים בתוך הקירות. הרדיאטור

צמוד לקיר, וכדי לנתק אותו צריך לפגוע בקיר. האם בכל מערכת ניתן לעשות ניתוק

תיצוני? אם במקום מסוים צריך להרוס קיר כדי לנתק צינור, האם אתה מבקש שהקיר

יישאר הרוס? י - אם לא ניתן לנתק בלי לפגוע בקיר, מעשה אושרים בחוק להתנתק

במקרה כזה, כי הניתוק תלוי באפשרות שיהיה גלוי.
מ' נוברסקי
מאחר שאין רדיאטור או מיתקן פיזור חום בתוך קיר, תמיד יש משהו שיוצא מהקיר

ומתחבר למיתקן, בדרן- כלל לפני החיבור הישיר בין הצינור והרדיאטור יקי ברז. אם משאירים

את הברז סגור ומפרקים כל מה שבצד החיצוני של הברז, בצד של הרדיאטור, כגון הרדיאטור

עצמו, יראה ועד הבית שאין שום דבר אחרי מקום החיבור למערכת המרכזית, אין שום אמצעי

לפיזור חום בתוך הדירה. אפשר לבצע את הניתוק בלי לפגוע בקירות. וגס אם תהיה פגיעה

בקירות, הרי היא תהיה רק בצד של הדייר המתנתק עצמו.
י' לוי
לפי דעתך לא יכול לקרות שאדם לא יוכל להתנתק מפני שזה יגרום פגיעה.
מיי נוברסקי
יש אפשרות לבצע אח ההינתקות. התקנה באה להסדיר את הענין, אחרי שהדייר התנתק

הוא לא צריך עוד לגשת למקורות ההספקה של המערכת המרכזית, הוא יכול לבנות שם קיר ולסגור

את המקום לתמיד. התקנה אוסרת עליו לסגור את מקומות הניתוק, כדי לאפשר לועד לבדוק

ולראות שהוא אכן מנותק. זה לא צריך להיות לגמרי גלוי לעין יום יום.
איי רובינשטיין
יש כאן בעיה רצינית מאד, שנגענו בה גם כשדיברנו על החוק. בבית רגיל בירושלים שיש

בו הסקה מרכזית עם רדיאטורים מהסוג שהיה קיים עד עכשיו, קרוב לוודאי שניתוק ייעשה

על ידי ניתוק הרדיאטורים. מי יפקח על זה? ועד הבית יוכל להכנס לדירה בכל עת?

יש כאן בעיה חוקית ממדרגה ראשונה-

אומרים שמספיק שיהיה רווח אויר. אני יודע מה נעשה בבתים משותפים. אנחנו יודעים

שאין דבר יותר קל מאשר לגשר על הרווח הקטן הזה. מה יעשה ועד הבית? תהיה לו סמכות

עול פיקוח בתוך הדירה? משרד המשפטים מסכים לזה?

נניח שהניתוק ייעשה לא על ידי ניתוק הרדיאטורים אלא ניתוק הצינור שנכנס לדירה.

זה יהיה גלוי, אבל זה יהפוך את חדרי המדרגות ואת הרכוש המשותף לחורבות. צריכה להיות

תקנה מיוחדת שתאפשר סגירה של הפתח הזה עם אפשרות בקרה, מעין דלת קטנה. לחלופין,

שמשרד האנרגיה יציע דרך אחרת.



אני לא הייתי בעד זכות ההינתקות, בעת הדיונים בחוק אני אמרתי שצריך ללכת לפי

רוב ומיעוט, כמו בכל דמוקרטיה, ואם רוב רוצה להתנתק - כל הבית מתנתק. החוק התקבל,

אבל אני רואה כאן בעיות. למפקח בתים משותפים תהיה פרנסה, אולי יצטרכו עוד כמה אנשים

לתפקיד זה, כי הענינים האלה בכלל לא יסתיימו. מה פירוש הקביעה בסעיף 9(א) ש"נציגות

הבית רשאית לבדוק אם ההינתקות בוצעה לפי תקנות אלה"? אנחנו יודעים שבבתים משותפים

יש סכסוכים אלימים. יוכל ועד בית להגיד: אני רוצה בכל יום לבדוק אם לא התהברת מחדש

למערכת.
ר' מלחי
כשדו בחוק, לי היה ברור שהכוונה בניתוק היא הרבה מעבר להורדת הרדיאטורים, אותם

קל להוריד וקל להחזיר, וזה גס פתח לסכסוכים ורמאויות. מה זה רווח אויר, אפילו כאן

לא כולם מבינים, ובוודאי שלא יבינו זאת בציבור הרחב. אולי כדאי לכתוב על דרך השלילה,

או לפחות הוראה מפורשת, שרק הורדת הרדיאטורים, מיתקני חימום כפי שהם נקראים בתקנות,

היא לבדה לא נחשבת לניתוק. לדעתי, חייב להיות משהו יותר מזה.
י' כהן
הניתוק צריך להיות מחוץ לדירה ולא בתוכה. זה היה פותר הרבה מאד בעיות.

דיי מלחי;

לא תמיד זה אפשרי.
י' כהן
מתוך ניסיון, תמיד יש ויכוח אם נותק או לא נותק החיבור. יש גם דעה שהחימום

בדירות הסמוכות מחמם במידה מסויימת את הדירה שנותקה.

ז' אפיק;

לכן המתנתק משלם 30% בגין אובדנים.
מ' נוברסקי
נשאלה כאן שאלה אם אפשר לראות בהורדת הרדיאטורים אקט של הינתקות. התשובה

היא שלילית. חלק מהדיירים התנתקו מהמערכת המרכזית ועברו להסקה דירתית, והרדיאטורים

נשארו. המערכת הדירתית לא ההיה מחוברת למערכת המרכזית, הדיירים רוכשים מערכת דירתית

מופעלת בגז או סולר.

ריי מלחי;

כשאמרתי שהורדת רדיאטורים לבדה לא תחשב להינתקות, לא התכוונתי שחייבים להוריד

את הרדיאטורים. הכוונתי שהורדה או ניתוק של הרדיאטורים בלבד לא נחשבת ניתוק. אם

דייר עבר להסקה דירתית, הרדיאטורים נשארים. זה לגיטימי.
מ' נוברסקי
ציינו קודם שלא יהיה כל קשר בין מערכת הספקת האנרגיה המרכזית ובין המערכת

הדירתית. פירוש הדבר שכדי ליצור את הקשר יצטרך הדייר לעשות עבודות אינסטלציה.

אני לא מניח שעבודות אינסטלציה כאלה אפשר או כדאי יהיה לדייר לעשות פעמיים ביום -

להפעיל בשעות שיש הסקה ואחר כך להפסיק. מאחר שהדייר לא ידע מתי בדיוק ערך בקורת

של הועד, יש להניח שלא יסתכן בזה.



מכל מקום, ניתוק דורש עבודות אינסטלציה, ניתוק כפי שאנחנו הגדרנו אותו, וזה

לא דבר פשוט. לא כל אחד יוכל לעשות זאת בעצמו. אם מזמינים בעל מקצוע זה עולה כסף,

אין להניח שדייר יעשה את זה בכל יום.
היו"ר א' לין
גב' פנחסדביץ, האם אפשר לאחד במסגרת אחת את התקנות של שר המשפטים והתקנות של

שר האנרגיה? האם אלה חייבים להיות שני דברים נפרדים?

ת. פנחסוביץ;
כן. החוק קובע את הסדר
שר המשפטים מתייעץ עם שר האנרגיה. התקנות יפורסמו

ביחד.
ר' מלחי
הועדה קבעה שהתקנות לא יהיו מאוחדות.
היו"ר א' לין
אי אפשר לעשות מזה דבר חקיקה אחד?
תיי פנחסוביץ
לא.

היו"ר איי לין;

חבל. יש מידה מסוימת של אי רציפות בין שתי סדרות התקנות האלה. יש בעיה של

הינתקות, לא רוצים לפגוע בבית ולא לפגוע בדיירים, אבל רוצים לאפשר הינתקות, לא

רוצים שיהיו מעשי רמיה, לא רוצים שיצטרכו להיות שוטרים, לא רוצים שיהיו סכסוכים בבתים

משותפים- לדעתי, הדרך היחידה להתגבר על הבעיה היא לקבו שמי שרוצה להתנתק חייב למסור

הודעה מוקדמת. תוך תקופת זמן קצובה לאחר קבלת ההודעה, ועד הבית צריך להזמין מומחה

שיאשר את תוכנית ההינתקות. אם אין אישור של מומחה, אין הינתקות. בתקנות של משרד

המשפטים מבקשים גם לשאת בהוצאות של מומחה, אבל אנחנו לא רוצים מומחה שיבוא לבדוק

בדיעבד.

ש. גוברמן;

זה נמצא בסעיף 9 לתקנות שר האנרגיה.
היו"ר א' לין
אמרתי שחסרה רציפות. אני מנסה כרגע להבהיר את הקו האחיד שצריך לעבור בשתי סדרות

התקנות. קודם כל, אי אפשר להננתק בלי הודעה מוקדמת לנציגות הבית. לנציגות הבית

צריך גם להגיש תוכנית איך תבוצע ההינתקות. נציגות הבית לא יכולה לגרור את הדייר

לאורך זמן, היא צריכה להזמין מומחה תוך תקופה קצובה, נאמר שלושים יום,
היו"ר א' לין
אנחנו אריכים לנסות לצמצם ככל האפשר את החיכוכים ואת הויכוחים בין הדיירים.

אם רוצים לאפשר הינתקות ולדבר כרוך בויכוחים רבים שעלולים להתעורר בין המתנתק לדיירים

אחרים על עצם פעולת ההינתקות, לדעתי חשוב יותר לצמצם את הויכוחים בין הדייר המתנתק

לשאר הדיירים גם אם זה פוגע קצת בקצב ההינתקות. צריך להבטיח שיש תוכנית ברורה

להינתקות, שמקבלת אישור של מומחה, ורק לאחר מכן מבצעים את ההינתקות. אנחנו צריכים

גם להבטיח שהניתוק נעשה בצורה כזאת שהדמערכת לא ניתנת לחיבור מחדש בדרך קלה ופשוטה,

שחיבור מחדש לא יוכל להעשות בחוך הדירה עצמה. אם החיבור מחדש יוכל להעשות בתוך הדירה,

יוכל הדייר לחבר בכל עת שירצה. אנחנו נשלח אנשים לפקח מה נעשה בתוך הדירה? ההינתקות

חייבת להעשות מחוץ לדירה, באופן שאפשר יהיה לקיים בקרה אמיתית, ובאופן שלא קל יהיה

לחבר מחדש. אם אי אפשר יהיה ליישם את העקרונות האלה, נדמה לי שאנחנו לא יכולים

לאשר את התקנות.

האם התקנות עונות על העקרונות שציינתי?
מ' נוברסקי
יש הרבה מאד מערכות שבהן לא ניתן לבצע ניתוק מחוץ לדירה. במערכות לחימום מים

ברובן אי אפשר לבצע את הניתוק מחוץ לדירה, מכיוון שהצנרח הראשית עוברת בחדרי אמבטיה,

שלא תמיד הוא נמצא קרוב לחדר המדרגות או איזה שהוא רכוש משותף. יש גם מערכות הסקה

מרכזית שבהן הצבורות עולים מלמטה למעלה באותו חדר בכל הקומות, וגם במקרים כאלה לא

ניתן לבצע את הניתוק מחוץ לדירה.

היו"ר איי לין!

מה אנחנו עושים כדי שהמתנתק לא יוכל לרמות את הדיירים האחרים? הרי אנחנו

לא רוצים להזמין סכסוכים מסוג חדש. יש פתרון?
מ' נוברסקי
הפתרון היחידי הוא זכות לועד הבית לבקר ולבדק אם יש ניתוק, לבקר בזמן שנראה

לועד, ובעל הדירה חייב לאפשר לועד את הבקורת בכל זמן שירצה.
י' לוי
זה לא מתקבל על הדעת שבכל עת ובכל שעה יוכל ועד הבית להכנס לדירה ולראות מה

קורה. זה פתח לסכסוכים והטרדות. לא יתכן שאפשר שיטרידו שכן על ידי בקורת בכל יום

בשעות הלילה.

הכיוון שהולך בו היושב ראש הוא נכון. צריך לעגן את זה בתקנות. הייתי אומר

שכל ניתוק מחייב תוכנית של מומחה ואישור ועד הבית.

היו"ר איי ליל;

אי אפשר לדרוש אישור של ועד הבית. אם ועד הבית לא מעונין בניתוק, הוא יכשיל אותו.
י' לוי
אני מסיר הצעה זאת. יחכן שיש מקרים שהניתוק צריך להעשות בתוך הבית, והמומחה

ימצא דרך שתמנע רמיה ותקשה חיבור מחדש.
א' רובינשטיין
העניז הוא מורכב,מאד. לפי החוק, ועד בית לא יכול בכלל להכנס לרכושו הפרטי

של אדם. יש בחוק רק סעיף אחד שמאפשר לו לעשות את זה סעיף 4(א)לתוספת לתקנון המצוי:

בעל דירה חייב להרשות שיבוצעו בדירתו העבודות ההכרחיות להחזקתו התקינה של הרכוש

המשותף, ולתכלית זו רשאים חברי הנציגות ובני אדם הפועלים בשמם להכנס לדירתו ולבצע

בה עבודות כאמור.

אם אנחנו רוצים לקבל את הצעת שר האנרגיה, אנחנו צריכים לשנות את החוק. אני

אתנגד לזה שנאפשר לועד הבית להכנס לכל דידה- זו הזמנה לסכסוכים, לדברים איומים

ונוראים. יכול גם להיות שימוש לרעה בסמכות של ועד הבית, שהוא ימדד את חייו של אותו

דייד שדוצה להתנתק.

לדעתי, אין מנוס מלקבל את הצעת היושב ראש. אפילו לשמוח על כך שבמשך השנים

מאז דנו בשוק ירדו מחירי האנרגיה. אנחנו אומרים שהניתוק צריך להיות כזה שאפשר יהיה

לוודא את ביצועו ואת המשכו; ואס אי אפשר לוודא - אי אפשר להניתק.
ר' מלחי
אפשרות של ניתוק כזה שניתן לבקורת ושימנע רמיה, זה מוביל אותי להערה עקרונית

שנוגעת לכל התקנות האלה. חסד כאן אותו דבר שישנו בחוק, שמדבר על התנאים שמאפשרים

ניתוק. כאשר ניסחנו את החוק, חשבנו לא רק באיזה תנאים יבוצע התנאים, אלא גם מה הם

התנאים המוקדמים שבהם ניתן לעשות ניתוק. הדבר הזה לא מצא לו ביטוי בתקנות. לדעתי,

חסרה כאן המאטריה הזאת. אמרנו גם שאם מספר הדירות בבית הוא קטן , לדעת המומחים,

כנראה שלא ניתן לאפשר ניתוק. אם רבים מדי מבין הדיירים רוצים להינתק, זה פוגע באחרים

במידה כזאת שאסור לאשר ניתוק, כי לא התכוונו שהאחרים לא יוכלו להמשיך להפעיל את

המערכת. ציינו כמה אלמנטים ואמרנו שבתנאים אלה לא ניתן לעשות ניתוק. אמרנו שבתקנות

יקבעו באיזה תנאים הדבר ניתן ובאיזה איננו ניתן. יכול להיות שבמקרה שלא ניתן לאפשר

בקודת לאחדים, זה אחד המקרים שבהם אולי לא צריך בכלל לאפשר ניתוק. לדעתי, כל המאטריה

הזאת לא הוטדדה.
היו"ר א' לין
תודה רבה. אני רוצה קודם כל להציע למשרד האנרגיה לעשות בהתחלה תקנות שלא יקיפו

את כל המקרים האפשריים, תחשבו שאנחנו רוצים להתחיל במקרים היותר קלים ועל פי הניסיון

להמשיך להתקדם. החוק קייס, המצוקה שהיתה בזמן חקיקת החוק היום איננה קיימת. יכול

להיות שכדאי לנו בחוק הזה, בנושא כל כך מורכב כמו יחסי שכנים, כדאי להתקדם התקדמות

קצת יותר איטית. לא חייבים היום להתקין תקנות שגורפות את הכל, את כל המקרים, גם את

המקרים הקשים.

זה מתקשר עם מה שאמרה גבי מלחי, שאולי כדאי להגדיר תנאים מוקדמים. זה יכניס

למסגרת האפשרויות את המקרים הקלים יותר, בשלב זה. אין זאת אומרת שבעתיד לא נתרחב

ולא נתקין תקנות נוספות.

נחזיר למשרדים את התקנות לבחינה מחודשת, ונבקש לתת פתרונות ריאליים לבעיות

שהעלו כאן חברי הועדה. אם אין לכם פתרונות ריאליים ממשיים - אני אומר שהקו המנחה אותנו

הוא שאנחנו לא רוצים יחסי שוטר וחשוד בין שכנים, ככל האפשר,ולא לגרום סכסוכים.

תחשבו על תיקון, ולאחר מכן נחזור ונדון בתקנות.
ש' שטרית
אני רוצה לשאול אם מותר לנו להציע למשרדים לשקול מחדש את כל החוק הזה.
היו"ר א' לין
לא. ועדת החוקה חוק ומשפט העבירה אה ההוק הזה, שהגיע כהצעת חוק של חברי הכנסת.

ואפילו היה החוק הזה הצעת ממשלה, הרי לאתר שהתקבל בכנסת הפך להיות חוק ככל חוק אחר.

אם לחברים בועדה יש ספקות לגבי החוק, אני מציע לכם לקרוא את פרוטוקול הדיונים בנושא

זה. בחוק הזה היה דיון מעמיק מאד וממושך. יש הרבה היבטים שאי אפשר להקיף אותם

בהתרשמות ראשונה. מזכירת הועדה תעמיד את החומר לעיונכם.
ש' שטרית
האם מאז שהתקבל החוק, ביוזמת הועדה הזאת, נציגי הממשלה תשבו על הנושא הזה?
היו"ר א' לין
הענין לא תלוי היום בהם, זהו חוק של הכנסת והם חייבים לבצעו.
א' רובינשטיין
בשעתו משרד המשפטים התנגד, משרד האנרגיה תמך בחוק, ולכן ביקש הצעת חוק פרטית.

ו. תקנות העמותות (אגרות). התשמ"א-1981
היו"ר איי לין
כשמדובר באגרות, בדרך כלל הייתי מבקש לציין מה היו האגרות הקודמות כדי שנוכל

מיד להשוות ולראות מה היה המצב קודם ומה יהיה המצב לאחר ההעלאה, בכמה מעלים, כדי

שתהיה מיד תמונה שלמה.

אתם מבקשים שהאגרה לרישום עמותה תהיה בשעור 100 שקלים.
ש' שטרית
עתירה לבג"צ עולה רק 100 שקלים.
היו"ר א' לין
בקשה לרישום אגודה קיימת כעמותה - 100 שקל. אגרות שונות: עיון בתיק עמותה

או בפנקס העמותות - 5; אימות - לכל עמוד 2 שקלים.
ל. ענתבי
הנושא אושר על ידי ועדת האגרות הבין-משרדית בדצמבר 1986, ובגלל ההקפאה לא הגישו

את זה לועדה. זה היה בתיק ולא טיפלו בענין. הגשנו את זה לפני תום הקדנציה של הכנסת

הקודמת, והיום הגיע הנושא לדיון. בתקנות אלה לא היה עידכון מאז 1981, מאז הוחק חוק

רציתי לבדוק מה המצב אצל רשם החברות כדי לקבל איזו שהיא תמונה. הרישום שם

עולה 524 שקלים.

הטיפול בבקשה דורש עבודה. יש תקנון מצוי ויש תקנון מפורט, שהוא לעתים ארוך מאד

ומחייב טיפול ובדיקה משפטית. אגרת הרישום כוללת גט אגרת פרסום. האגרה המשולם

היום כוללת גם 13 שקלים אגרת פרסום. משום מה היינו מעבירים 13 שקלים למשרד המשפטים,

כי כתוב שהרשם הוא שצריך לפרסם ברשומות, זאת אומרת שזה חל עליו. אנתנו גובים היום

עבור רישום 14 שקל. שקל אתד חדש (עיגול של הסכום שהיה בשקלים ישנים, כי אי אפשר לקחת

פתוח משקל ) פלוס 13 שקל אגרת פרסום. היום אנחנו מבקשים לישר את הקו ולקבוע 100

שקלים, כולל פרסום.
ר' ריבלין
האגרה של רשם החברות לא כוללת פרסום. אני חושב שגם כאן הכוונה היא לאגרה של

100 שקל עבור רישום פלוס 13 שקל אגרת פרסום.
ל. ענתבי
לא בריר לי אם זה כולל את אגרת הפרסום בסך 13 שקל. קודם גבו 14 שקל, אבל

אמרו שלא יתכן שהרשם ישא ב-13 שקלים כשהוא גובה שקל אחד.
א' רובינשטיין
אני מציע שבכל מקרה תכלול אגרת הרישום את אגרת הכרסום,
ר' ריבלין
אגרת הפרסום משתנה על פי אגרות שקובעים את שעורן מפעם לפעם. אם קובעים 100 שקלים

אגרת רישום כולל פרסום, תאורטית יכול להיות שמתר ייקבע כי אגרת הפרסום היא 200 שקלים.
א' רובינשטיין
יביאו לנו הצעה מהורשת. האזרה לא צריך לדעת את הבעיות שבין משרר הפנים

והמדפיס הממשלתי, או הוצאות הפרסום.

ל. ענתבי;

אני תושבת שהאגרה בשעור 100 שקלים כוללת את אגרת הפרסום, אבל אני לא בטוחה.
היו"ר א' לין
אדם רוצה לרשום אישיות משפטית נפרדת, אט זו חברה בע"מ או עמותה, הרי או שהוא

לא צריך בכלל לשלם אגרה, או שישלם אגרה משמעותית. אם אדם רוצה לרשום עמותה והוא נדרש

לשלם מאה שקלים, זח לא מופרז, זהו סכום סביר וצנוע, אין בזה הטלת נטל.

כאשר בא אדם ורוצה לעיין בתיק, מטרידים אותו בתשלומים קטנים - 5 שקלים, 2 שקלים.

אני לא יודע אם זה מוצדק, יש כאן אגרה 2 שקלים בעד אימות, לכל עמוד. הכוונה היא

לצילום?

ל. ענתבי!

צריך לאשר שזה מתאים לתקנון. עבור צילום לוקחים את המחיר הריאלי של 35 אגורות,

הורדנו את זה מהתקנות.
היו=ר א' לין
אני לא יודע אם יש הצדקה להטריד אנשים שמעיינים בתיק בתשלום אגרות. זו הערה אתת.

הערה שניה. אני לא יודע אם אנתנו צריכים לאשר הצמדה אוטומטית למדד.
א' רובינשטיין
אני מתנגד לזה בכל תוקף,
היו"ר א' לין
בעקרון, אין אנחנו רוצים בהצמדות אוטומטיות למדד. צריך להפסיק את ההצמדות

האוטומטיות. אנחנו לא רוצים ליצור דינמיקה של העלאה אוטומטית קול אגדות וכוי. אם

יש שינויים, צריך להציע אותם לועדות השונות. זה לא שייך רק לועדת החוקה חוק ומשפט,

זה שייך גם לועדות האחרות של הכנסת.

שיי שטרית;

אני חושב שאגרה של 100 שקל היא גבוהה מדי לרישום עמותה. עמותה זה לא גוף שבא

לעשות רווח- לפי הגדרתו, זה לא גוף למטרת רווח. כדי לאשר אגרה של 100 שקל, אני רוצה

שיגידו לי בדיוק מה עלות העבודה. גבי לאה ענתבי הבהינה בין תקנון מצוי, שהוא טכני,

ובין תקנון מפורט- בקריאת ביניים הזכרתי את האגרה לבית דין גבוה לצדק. יושבים שלושה

שומטים בדין, אחר כך כותבים פסקי דין, ועל זה משלם האזרח רק 100 שקלים- בשביל הגשת

בקשה לרישום עמותה צריך לשלם 100 שקלים? משהו כאן לא מסתדר- חברה זה ענין אתר,

מחברה מפיקים רווחים. (היו"ר אי לין: כמה אתה מציע?) אם התחלנו בשקל, מ-1981,

לא הייתי אומר ת"י, אבל פעמיים ח"י זה מספיק - 36 שקלים.
ר' ריבלין
אני חושב שהיה שיקול דעת כשקבעו 100 שקלים. אני תומך בדעת היושב ראש.

אדם שבא לרשום אישיות משפטית, צריך לדעת את גודל השעה וגודל הענין. אני בטוח;

שההוצאות לרישום עמותה לא נופלות מ-100 שקלים ואולי אף עולות על סכום זה. בג"צ זה

ענין אחר- עמותה לא קמה למטרות רווח. אני בהחלט תומך בדעת היושב ראש, שאו שצריך בכלל

לבטל את האגרה או לקבוע אגרה שיש לה איזו שהיא משמעות, אולי של כיסוי ההוצאות.
ר' מלחי
אנחנו טעינו והטעינו בענין הפרסום. כתוב: משנרשמה עמותה,יפרסם הרשם הודעה על

כך ברשומות. כך שצדקה רשמת העמותות כשלא גבתה בנפרד עבור הפרסום. הפרסום נעשה לא

בעתונות אלא במוסד ממשלתי. תשלום עבור פרסום ברשומות נמצא בשליטת הממשלה. זה לא פרסום

בעתונות. הכסף שגובים כולל את התשלום עבור הפרסום, כי מדובר בפרסום ברשומות.
היו"ר א' לין
גבי ענתבי, שאלה פשוטה: אדם מתבקש לשלם גס כסף עבור הפרסום או לא?
לי ענתבי
כרגע בפועל הוא מתבקש לשלם בעד הפרסום, כי אגרת בקשה לרישום עמותה היתה שקל אחד.
היו"ר איי לין
יש עיגון לדרישה לשלם בעד הפרסום?
ל' ענתבי
יש אגרות לפרסום בסך 13 שקלים. אנחנו שילמנו את זה, והטלנו את זה על מי שביקש

לרשום עמותה, אינני יודעת הטלנו זאת עליו כדין או לא.
ר' ריבלין
ניחוש שמבוסס על ניסיון. בזמנו נקבע שהאגרה תהיה1000 שקל, שהיום הם שקל אחד חדש,

ואגרת הפרסום עודכנה מדי פעם לפי דרישת משרד המשפטים, וכך הגיעו ל-14 שקלים.

י
א' רובינשטיין
אני מוכן לאשר 100 שקלים בתנאי שלא יוטל תשלום נוסף, ובתנאי שלא תהיה

הצמדה אוטומטית למדד-
ל' ענתבי
כרגע מוגשות מאות בקשות בחודש, ויש עבודה רבה בבדיקת התקנות.
היו"ר א' לין
גברת ענתבי, שמעת את דעת חברי הועדה. רוב הוערה תומך באגרה של 100 שקלים.

הוחלט לאשר אגרה של 100 שקלים בעד הגשת בקשה לרישום עמותה, כולל פרסום"

לדעתי, בעד עיון בתיק או בפנקס לא צריך לשלם. זה מקובל על כל תברי הועדה? כן.
ל' ענתבי
צריך כוח אדם כדי להוציא תיקים לעיון.
היו"ר א' לין
הוחלט לבטל אגרות בעד עיון בתיק או בפנקס העמותות

אגרת אימות - 2 שקלים לכל עמוד. זה עולה לכם כל כך הרבה?

ליי ענתבי!

אנחנו בודקים איזה תקנון תקף. לא נותנים לנו תקנון משולב. נותנים לנו תקנונים של

בתי כנסת ועוד מוסדות שאנחנו לא דורשים מהם לדקדק מבחינה משפטית ולהגיש הכל באופן

מסודר. צריך לעבור על כל התקנון, לראות אם היו חילופים בועד וכו'. זה דורש טיפול.

איי רובינשטיין!

זה מתקבל על הדעת-

ריי ריבלין!

מצטרף לדעתו של חבר-הכנסת רובינשטיין.
ש' שטרית
אני מציע שהאגרה תהיה רק שקל אחד לעמוד.
א' רובינשטיין
אני מוכן לאשר 100 שקלים בתנאי שלא יוטל תשלום נוסף, ובתנאי שלא תהיה

הצמדה אוטומטית למדד-
ל' ענתבי
כרגע מוגשות מאות בקשות בחודש, ויש עבודה רבה בבדיקת התקנות.

היו"ר איי לין!

גברת ענתבי, שמעת את דעת חברי הועדה. רוב הועדה תומך באגרה של 100 שקלים.

הוחלט לאשר אגרה קול 100 שקלים בעד הגשת בקשה לרישום עמותה, כולל פרסום-

0

לדעתי, בעד עיון בתיק או בפנקס לא צריך לשלם. זה מקובל על כל חברי הועדה? כן.
ל' ענתבי
צריך כוח אדם כדי להוציא תיקים לעיון.
היו"ר א' לין
הוחלט לבטל אגרות בעד עיון בתיק או בפנקס העמותות

אגרה אימות - 2 שקליים לכל עמוד. זה עולה לכם כל כך הרבה?

ליי ענתבי;

אנחנו בודקים איזה תקנון תקף. לא נותנים לנו תקנון משולב. נותנים לנו תקנונים של

בתי כנסת ועוד מוסדות שאנחנו לא דורשים מהם לדקדק מבחינה משפטית ולהגיש הכל באופן

מסודר. צריך לעבור על כל התקנון, לראות אם היו חילופים בועד וכו'. זה דורש טיפול.

איי רובינשטיין;

זה מתקבל על הדעת-
ר' ריבלין
מצטרף לדעתו של חבר-הכנסת רובינשטיין.
ש' שטרית
אני מציע שהאגרה תהיה רק שקל אחד לעמוד.
היו"ר א' לין
אני מצטרף לדעת שני חברי שתמכו באגרה של 2 שקלים.

מקובל עליכם שאת המעיף הקובע הצמרת אוטומטית מוחקים? כן.

הוחלט למחוק סעיף 2 - הצמדה למדד.
ל' ענתבי
אם מותר לי להגיד, כל האגרות של משרד הפנים, אגרות רישיון, אגרות כבאות וכל

האגרות האחרות, החלטנו לעדכן - עבדתי שנים בלשכה המשפטית של משרד הפנים - לעדכן

פעמיים בשנה. עובדה שבאגרות רשם העמותות מפני שלא היתה הצמדה הגענו לאבסורד כזה.
היו"ר א' לין
המגמה היא לבטל אח ההצמדות. הסעיף בדבר הצמדה למדד מבוטל.

הוחלט לאשר את התקנות בשינויים שהתקבלו

בזה סיימנו את סדר היום. תודה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:40)

קוד המקור של הנתונים