ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 24/12/1991

הצעה לסדר של חבר-הכנסת ד' צוקר; מינהל הכנסות המדינה -יבוא על-ידי נוסעים המגיעים לנמל חיפה (דו"ח 41 של מבקר המדינה, עמ' 55); תשלומי חסר של מסי יבוא - בית המכס חיפה (דו"ח 41 של מבקר המדינה, עמ' 60)

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 304

מישיבת הוועדה לעניני ביקורת המדינה

יום שלישי. י "ז בטבת התשנ"ב (24 בדצמבר 1991). שעה 09.00

נכון ;

חברי הוועדה; די ליבאי - היו"ר

אי העצני

רענו כהן

די צוקר

ר' ריבלין

די תיכון
מוזמנים
מבקרת המדינה מי בן-פורת

י' הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

שי לביא - עוזרת בכירה למבקר המדינה

אי דוידזון - משרד מבקר המדינה

שי רצון - משרד מבקר המדינה

אי בראו נר - משרד מבקר המדינה

שי הר-גיל - משהד מבקר המדינה

אי זייף - מנהל אגף המכס

ג' אלפרט - סגן מנהל אגף המכס

מ' פלדמן - הנהלת המכס

עי ברקוביץ - גובה המכס חיפה

מ' איתן - משרד הכלכלה והתכנון

מזכיר הוועדה; בי פרידנר

קצרנית; מי כהן

סדר-היום; הצעה לסדר של חבר-הכנסת ד' צוקר;

מי נהל הכנסות המדי נה -

א. יבוא על-ידי נוסעים המגיעים לנמל חיפה

ב. ותשלומי חסר של מסי יבוא - בית המכס חיפה

(דו"ח 41 של מבקר המדינה, עמ' 55 ו-60).



הצעה לסדר של חבר-הכנסת ד' צוקר

היו"ר ד' ליבאי ;

אני פותח את ישיבת הוועדה לעניני ביקורת המדינה ומקדם אתכם בברכה. לפני שניגש

לנושא שעל סדר היום, הצעה לסדר לחבר-הכנסת צוקר.

די צוקר;

אני מבקש להניח על סדר יומה של הוועדה את הנושא של שירותי קבורה בישראל. אני

רוצה להדגיש שאינני מדבר לא על חברות קדישא, לא על משרד הדתות ולא על הביטוח

הלאומי, אלא על הנושא של שירותי קבורה בישראל בכללו. נדמה לי שהנושא לא נבדק

בשנים האחרונות, אולי בגלל הקושי לטפל בחברות קדישא, שהן עמותות עצמאיות. אבל

מאחר שהגדרת הביקורת הורחבה והמבקר כבר הגדיר את המנדט שלו כך שהוא בודק גם

שירותים שאינם ממשלתיים, אלא שממומנים על-ידי המדינה, אינני רואה סיבה שלא לגעת

בנושא הזה, גם משום שהביטוח הלאומי עוסק במימונו הישיר, גם משום שמשרד הדתות עוסק

בפיקוח ישיר עליו, על-ידי מחלקה מיוחדת. העובדה שהשירות עצמו ניתן על-ידי עמותה,

גוף שאיננו ממשלתי, שממומנת על-ידי המדינה, לדעתי אינה סיבה להימנעות מבדיקה.

וקשירות עצמו ניתן באופן שנדמה לי שאינו עולה כל כך בקנה אחד עם החוק, בעיקר

עם הוראות חוק הביטוח הלאומי, שמדבר על שירותים שווים, כלומר שכל אדם יקבל את

שירותי הקבורה שלו במימון ביטוחי מטעם המדינה. יש בנוושא זה סיפורים רבים מאד,

החל מהמחיר שמשלמים עבור קבורת כהן, ועד לעובדה, כפי שהתפרסם השבוע בעתון

"חדשות", שעוללים עד גיל חודש נקברים שנים, שלושה, ארבעה, בקבר אחד, כדי לחסוך

בהוצאות.

אני מבקש לקיים דיון על הנושא הזה על כל היבטיו.
מבקרת המדינה מי בן-פורת
כפי שנאמר לי על-ידי אנשי, היה בעבר דו"ח, אולי יותר מאחד, על הפיקוח של משרד

הדתות על עניני הקבורה, אבל לא על הנושא בכללותו כפי שהצגת אותו עכשיו.

די צוקר;

האם לפי הערכתך יש קושי כלשהו בבדיקת חברה קדישא שהתארגנה כעמותה?

מבקרת המדינה מי בן-פורת;

הכל דורש בדיקה, אבל לכאורה נראה לי שלא.

הי ו"ר די ליבאי;

אני מודה לך, חבר-הכנסת צוקר, על הבאת הנושא לתשומת לבנו. אני עוד צריך לבחון

את השאלה באיזו צורה נדון בנושא, כלומרמה כבר בדו "חות קודמים, ובאיזו מידה

אנחנו יכולים לדון בנושא בתחום סמכותה של הוועדה הזאת. ועל פי המקובל אצלנו, נעלה

את הנושא על סדר היום בתיאום אתך.



מינהל הכנסות המדינה -

יבוא על-ידי נוסעים המגיעים לנמל חיפה

(דו"ח 41 של מבקר המדינה, עמי 55)
הי ו"ר די ליבאי
אנחנו עוברים לנושא שעל סדר יומנו. שני פרקים על סדר היום, שניהם קשורים

במינהל הכנסות המדינה ובהנהלת המכס. הפרק הראשון הוא יבוא על-ידי נוסעים המגיעים

לנמל היפה. למדנו מהדו"ח שלפי סעיף 204 לפקודת המכס, טובין מוברחים, טובין שיובאו

בהפרת איסור, הגבלה או הסדר, וכן טובין הבי מכס שבהחזקתו או במטען לוואי של אדם,

ואותו אדם לא גילה אותם בתשובה לשאלותיו של פקיד מכס או אמר שאין בהחזקתו טובין

חבי מכס בכלל, יחולטו אותם טובין למדינה. עוד למדנו שהביקורת של משרד מבקר המדינה

בבית המכס בחיפה נערכה בתקופה מנומבר 1989 עד מאי 1990. והמימצאים עודכנו בפברואר

1991.

בדו "ח הביקורת נאמר ש"משרד מבקר המדינה הסב את תשומת לב הנהלת המכס לפגם
היסודי שבהליכים תנקוטים בנמל חיפה
יכול נוסע לייבא טובין מעבר לפטור בלא להצהיר

עליהם; ומשנבחר לבדיקה והתבקש להצהיר - להימלט מעונש, שהרי יוכל להקדים ולהצהיר

במפורט על מטענו".

א י העצני;

צריך לקרוא ארג דו "חות הביקורת כדי ללמוד שיטות.

הי ו "ר די ליבאי;

אבל מקריאת תדו"ח הבינותי שדברים תוקנו מאז שמבקרת המדינה הסבה את תשומת הלב

לליקויים, כנראה כבר במהלך הביקורת או בשלב שבין הביקורת למעקב.

אינני יודע אם זה ענין בינלאומי, אבל זו שיטה שאפשר לרדת לנכסים של אדם, אם

נקלע למצוקה. נניח שמישהו יודע שאסור להוציא מהארץ יותר מ-500 דולר. אבל הוא לקה

אתו 2,000 דולר ותגיע לארץ זרה. כששואלים אותו כמה כסף יש אתו, הוא איננו יודע מה

להגיד. כי אם יגיד שיש אתו 2,000 דולר, הוא מודה בזה שעבר על חוקי מדינת ישראל.

אם יצהיר רק על 500, עלול להיות שמיד יקחו ממנו את ה-1,500 הדולרים הנותרים שלא

הצהיר עליהם. זה מלמד שצריך תמיד לשמור על כל ההוקים, בכל מקום.

נאמר בדו "ח שצריך לשקול ולהביא לתיקון תקנות המכס במגמה להפעיל שני מסלולים,

אדום וירוק, גם באולם הנוסעים של נמל חיפה.

דומני שבשני ענינים דולה התקדמות. אני מציע שנשמע על כך ממנהל המכס. ענין ארח-

הוא הצגת השאלון מלכתחילה, והדבר השני - ענין שני המסלולים. מר אריה זייף, בבקשה.

אי זייף;

בעקבות דו "ה מבקר המדינה פעלנו בשני הענינים האלה. לגבי שני המסלולים, הענין

נמצא בהפעלה מבחינת התקנות וכדומה. יש איזו בעיה מבנית. הרי נמל חיפה לא נבנה

מראש למערכת של נוסעים במספרים גדולים, ויש שם בעיה טכנית, פיזית, שרשות הנמלים

אמרה לנו שהיא תפתור אותה. הבעיה היא שאין מספיק מקום לעגלות שיוצאות. זה לא בנוי

כמו בלוד. אבל באופן עקרוני אנחנו עומדים להפעיל את המסלולים הירוק והאדום.

אנחנו מעונינים בזה מאד. ברגע שהבעיה הפיזית תפתר, מבחינת המכס אין שום בעיה.



היו"ר ד' ליבאי;

אם זה התעכב עד עכשיו, יש להניח שאותן סיבות יעכבו את זה גם להבא. אם ההצעה

נראית גם לכם כנכונה, כלומר הפעלת שני מסלולים, אז אנחנו צריכים לראות איך

מתגברים על העיכובים. אתה אומר שהסמכות היא בידי רשות הנמלים, כי אתם לא שולטים

במבנים. אם כך, אנחנו צריכים לזמן אותם ולדון יחד אתם בנושא הזה.

אי זייף;

מבחינת המכס הכל מוכן. נמצאים עכשיו בסוף השלב הארכיטקטוני, כדי להכשיר את

אולם הנוסעים הנקלטים בחיפה להפעלת שני מסלולים, אדום וירוק. וזה מקובל גם על

הרשות הנמלים. אבל מאחר שיש שיפור רב בכל נושא הנוסעים שמגיעים דרך הים לנמל

חיפה, בכל המובנים, אז צריך לעשות את זה כך שזה יהיה סביר לגבי התיירים, כלומר לא

להכביד עליהם. העבודה נמצאת עכשיו בעיצומה, היא תסתיים תוך מספר חודשים. אני מדבר

על הבניה עצמה. תוך ארבעה חודשים עד חצי שנה זה כבר יופעל. מבחינתנו היינו

מפעילים את זה כבר היום, אבל זה יגרום סבל רב לתיירים.

היו"ר ד' ליבאי;

אני מציע שבשלב זה תתייחס באופן כללי לדו"ח, אחר כך נחזור לשאלות הקונקרטיות

שמתעוררות בהקשר לדו "ח, אחת לאחת.

אי זייף;

לגבי הנושא של יבוא לנמל חיפה, היינו מודעים לכך שבחלקו זו מעין תעשיה בחיפה,

יותר נכון מסחר. ידוע הענין של רחוב העצמאות בחיפה, ידועה כל הטכניקה של הימאים

שם. זה נושא משולב בין המכס, המשטרה וגורמים שונים שהיו מעורבים בזה. והוא קיבל

תאוצה גדולה מאד בשנה וחצי, בשנתיים האחרונות, גם בעקבות דו"ח מבקרת המדינה. נעשו

מספר פעילויות, חלקן פעילויות יותר משטרתיות. גם בתקשורת פורסם לפני זמן לא רק

שבחיפה נמצאו, בפעולה מיוחדת של המשטרה, כנופיות שונות שפעלו בנושאים האלה.

אחת הבעיות הרציניות היא האניות שעושות את שיט החופים, ה"קרוז". אין לנו

בעיות עם אניות התיירים שמגיעות לחיפה ליום אחד, התיירים יוצאים לטיול בירושלים,

חוזרים לאניה ומפליגים שוב. , זו לא הבעיה. הבעיה היתה בעיקר עם האניות שיוצאות

לשיט חופים, חיפה-אלכסנדריה-קפריסין-לימסול-חיפה, לשלושה ימים. ומאחר שהנוסעים לא

יורדים בקפריסין, הם גם לא משלמים מס נסיעות. כי למצרים לא משלמים מס נסיעות. אז

הנסיעה היא יחסית מאד זולה. ואם עוד נוסעים על הסיפון, אז המחיר בכלל זול מאד.

אז אדם יכול פעם בשבוע, או אפילו פעמיים בשבוע, לצאת עם המשפחה שלו לסיבוב כזה.

בקפריסין, בטכניקות שונות, אנחנו לא יודעים בדיוק איך, מעלים לאניה סחורות,

ויסקי, בשמים, גבינות, כל מיני מוצרים מסוג זה. וכשמגיעים לנמל חיפה, יורדים עם

הסחורות האלה וממלאים את המלאי למכירות.

ניסינו כמה דרכים כדי למנוע את זה. לצערי מליאת הכנסת הפילה הצעה אחת כזאת

לפני שבוע. פרסמנו צו שלדעת אגף המכס היה בו הגיון, לדעת חברי הכנסת לא היה בו

הגיון, למרות שוועדת הכספים אישרה אותו, והוא נפל במליאה. אני רוצה להסביר את רוצו

הזה. הגענו למסקנה שיש צורך באמצעים נוספים, מעבר לביקורות ולפתיחת המזוודות ולכל

הפעילויות הרגילות שנעשו כשאנשים באים מחוץ-לארץ. גם כאן, הכל צריך להיעשות

בגבולות ההגיון. והרי רוב האנשים שנוסעים בשיט החופים ובאניות הם אנשים הגונים,

ואיננו יכולים להפעיל שם משטר שיחסל את כל המערכת הזאת. אבל חשבנו על דבר נוסף.

אמרנו; מי שיוצא יותר מפעם איות בחצי שנה לחוץ-לארץ בדרך הים, איננו נותנים לו

להביא דברים ב-100 דולר. היום כל אזרח רשאי להביא מוצרים ב-100 דולר, ומלבד זה

הוא רשאי להביא שתי חבילות סיגריות, בשמים ושני בקבוקי משקה. אמרנו שמי שיוצא

יותר מפעם בחצי שנה לחוץ-לארץ בדרך הים - והכוונה היתה בעיקר לטיולי החופים האלה

- אינו רשאי להביא גם את זה.



היו"ר ד' ליבאי;

למה?

אי זייף;

כי אם הוא יוצא כל שבוע, גם אם זה במסגרת החוק, זה כבר עסק כלכלי כדאי.

רענן כהן;

האם אדם לא יכול לצאת כל שבוע להוץ-לארץ בטיסה ולהביא את המוצרים האלה,

במסגרת המותר?

אי זייף;

כן, הוא יכול, אבל העלות של הטיסה היא יקרה מאד. לנסוע לחוץ-לארץ במטוס, לשלם

את מחיר הכרטיס, לשלם 250 שקלים מס נסיעות, וגם השהיה בחוץ-לארץ אינה זולה,

ולהביא את הדברים האלה - זה לא כדאי. לעומת זאת, ב-40 דולר אפשר לרכוש כרטיס

לסיפון האניה, ואין על זה מס נסיעות. אם נוסעת משפרה שלמה, עם ארבעה ילדים, וכל

אחד רשאי להביא מוצרים ב-100 דולר - זה כבר הופך להיות עסק כדאי כלכלי. מה גם

כאשר במקום 100 דולר מביאים דברים ב-160-150 דולר.

ובכן אמרנו שנפעיל את הצו הזה למשך שנה, ונראה איך זה עובד. באנו עם הצו הזה

לוועדת הכספים וביקשנו אישור לשנה. במקביל יופעל המסלול האדום וכל הדברים האחרים.

הפעלנו את הצו ל-60 יום, קיבלנו את אישור ועדת הכספים של הכנסת, אבל לפני שבוע

חבר-הכנסת פורז הביא להפלתו במליאה. הוא התנגד לצו, במליאה לא היה רוב בעד הצו,

והוא לא אושר. כך היה גם בנושא הרושיפה לפני כמה שבועות.

די תיכון;

האם תחזרו עם זה לוועדת הכספים?

אי זייף;

לא. לדעתי יש בזה פגם, אם המליאה לא מאשרת צו, לחזור עם זה פעם נוספת. בענין

החשיפה היתה חוות דעת של היועץ המשפטי וכל מה שהתלווה לזה, וגם על זה היו

הסתייגויות. אז לא נחזור על זה עוד פעם.

די תיכון;

למה לא?

היו"ר די ליבאי;

כי הם מכבדים את החלטת הכנסת.

די תיכון;

היתה כאן טעות, וטעויות ניתן לתקן. יש דו"ח של מבקר המדינה בענין הזה. כזכור

לך, בוועדה לא כל כך התלהבתי מהצו. למרות זאת, משהוא נתקבל, צריך היה לינת לו

סיכוי. זה שהוא נפל מטעמים טכניים עדיין לא אומר שלא צריך לחזור אתו פעם נוספת.

לכן אני ממליץ להביא אותו שוב, ובפעם הבאה צריך לדאוג גם שיהיה מי שיסביר את זה

במליאה.



היו"ר די ליבאי;

חבר-הכנסת דן תיכון דיבר בשמו. אני כחבר הוועדה, לא כיושב-ראש, מרשה

לעצמי לומר שיש גם נקודת מבט לגמרי שונה. השיקול שלך הוא להיזהר בכבוד הכנסת.

כמו שלגבי חבר מושבעים לא יודעים למה כל אחד מצביע כפי שהוא מצביע, כך גם פה.

כדאי לנסות פעם שניה כשמדובר בנושאים כבדים.

די תיכון;

זה מוציא את דיבת הכנסת רעה.
הי ו"ר די ליבאי
זה לא ענין של הוצאת דיבת הכנסת רעה. הכנסת יכולה גם מתוך שיקול עניני לא

לקבל את העמדה הזאת.

די תיכון;

הדו"ח הזה הוא אחד החמורים שקראתי. בסעיף האחרון של התקציר נאמר דבר קשה

ביותר, שיש כאן קונספירציה של כל מיני חוגים לא לטפל בתופעה חמורה ביותר שהיא
בבחינת עבירה. כתוב שם
"לא ניתן להשלים עם מצב בו אזרחים מפירים תכופות את

החוק באופן בוטה, תוך איומים ופגיעות פיזיות בעובדי ציבור. על הנהלת האגף,

משטרת ישראל והנהלת הנמל לנקוט לאלתר אמצעים ולאכוף את הוראות החוק". חבל

שנציג משטרת ישראל איננו נמצא כאן.

היו"ר די ליבאי;

באמת לפי הפיסקה הזאת יש צדק בדבריך. זה מתיישב עם ההמלצה של מבקרת

המדינה.
די תיכון
זה בעצם אומר ששלטון החוק לא קיים, לפחות בקטע הזה, וכולם אומרים: אני לא

רואה, לא שומע, לא יודע.

וי
א' זייף
אני מוכרח לציין שבעקבות הדו"ח של מבקרת המדינה יש שיפור רב בנושא הזה גם

בנמל. אחת מהכנופיות הגדולות נתפסה לפני זמן לא רב על-ידי המשטרה בפעולה

מודיעינית משולבת. על פי האינפורמציה שבידינו, זה באמת יצר זעזוע גדול מאד

בשוק הזה, שוק המוצרים המוברחים. במקביל הצוות שלנו בהיפה תוגבר. כבר לא קיים

הנושא של האיומים על עובדי ציבור. היום עובדים בבטחון רב יותר. אנחנו הנחנו

שהצו שנבקש מוועדת הכספים לאשר יתן לנו את פרק הזמן של שנה כדי לטפל בדברים

כדי לחסל את התופעות האלה. היו לנו רק 60 יום, לא קיבלנו יותר. רצינו מאד שהצו

יאושר. כדי לבוא שוב עם הצו הזה, אני חייב לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולקבל את

חוות דעתו, כפי שהיה בענין החשיפה. אני ביוזמתי אינני יכול לעשות זאת, כי בדרך

כלל הוא לא ממליץ לעשות זאת. בהנחה שהצו הזה לא יחודש, ננסה לפעול באמצעים

שלנו. אני מניח שתוך חצי שנה, כשיהיו שני מסלולים, הירוק והאדום, נפתור חלק

גדול מהבעיה. בשום מקום בעולם אין חסימה מוחלטת של הברחות.
מבקרת המדינה מי בן-פורת
האם יש כבר תכנון של שני המסלולים?
א' זייף
כן. גס המסלולים כבר פחות או יותר קיימים, אבל יש שם בעיות טכניות,

בניגוד למטוסים, כשמגיעה אניה, היא מגיעה עם הרבה מאד אנשים, מאות רבות. ואם

לא נבנה את זה נכון, זה עלול לגרום סבל רב מאד לאנשים. לכן אנחנו רוצים להעמיד

את זה בצורה כזאת שהתנועה תזרום.
אי העצני
אני רוצה לשאול את מנהל המכס על הצד של המכס. שמענו שנחשפה כנופיה. האם

בדקתם אם היתה שחיתות במכס? כי בעמי 38 של הדו"ח נאמר: "אהד הנוסעים, המוכר

לשלטונות המכס כמי שנוהג לייבא טובין בדרך האמורה, הביא בתחילת יולי 1989

טובין בכמויות חריגות. הממונה על יחידת הבודקים התיר לשחררם לאחר תשלום מסים

בלבד, ונימק את הוויתור על כופר בכך כי המדובר במקרה חריג ושהוסבר לנוסע דבר

האיסור לייבא כמויות מסחריות. כשלושה שבועות לאחר מכן הגיע לאגף המכס ממשטרת

ישראל מידע, לפיו הביא נוסע זה במועד לעיל 19 חבילות ובהן טובין בשווי של

10,000 דולר, אך הוא חוייב במס בסך 368 ש"לח בלבד, בעקבות בדיקה חפוזה, מאחר

שלטענת הנוסע לא חש בטוב. משרד מבקר המדינה בדק את הפח"ן המתייחס לאותו יבוא

של הנוסע ומצא כי אמנם נרשם בו שהביא 19 חבילות, אך שווי הטובין לצרכי מס נקבע

בו בסך 579 ש"ח בלבד". הרבה מאד אנשים היו רוצים לייבא ולשלם מכס כזה. "משרד

מבקר המדינה היפנה את תשומת לב האגף לענין זה. עד מועד סיום הביקורת לא פעל

האגף לבירור הסיבה להערכת הטובין בסכום כה נמוך".

הרי דבר כזה לא נופל מהשמים, לא קורה מאליו. מי שהעריך כך, בתוך המכס,

בפנים, יש לו סיבה לכך. אני מבין אתיהמניע של מי שרצה לייבא את הטובין ולא

לשלם. אבל האם מישהו בדק מה המניע של פקידי המכס בענין הזה?
ועוד נאמר בהמשך הקטע הזה
"בבדיקת הפה"נים הנ"ל מצא משרד מבקר המדינה כי

אותו נוסע נכנס לישראל עדרך נמל חיפה פעמיים נוספות באותו חודש". וגם אז, לא

ראו, לא שמעו? "גם בשתי פעמים אלו שוחררו - על פי הוראות גובה המכס - בתשלום

המסים בלבד טובין שהביא בכמויוחת חריגות". כלומר פה יש כבר כתובת. למה הוא עשה

זאת? ואולי אפשר לדעת מי האיש הזה? אני שואל גם את מבקרת המדינה: מי האדם הזה

שכל כך חפצים ביקרו? ואחר כך נבדוק מי חפץ ביקרו. בהמשך הקטע נאמר: "בנובמבר

1989 הוא הביא כמויות חריגות חמש פעמים נוספות, ובשתים מתוכן לא חוייב בכופר.

ועוד נמצא כי גם בנו של אותו נוסע נכנס לנמל חיפה והביא טובין בכמויות חריגות

שבע פעמים בשני ההודשים שהפה"נים שנערכו בהם נבדקו. בארבע מן הפעמים לא הוטל

עליו כופר". מה זה? הילכו שנים יחדיו בלתי אם נועדו? מי נועד כאן עם מי? מי

בדק את זה? זה צריך להיבדק היום, ולא חשוב אם תיקנו או לא תיקנו, וגם אם מחר

יהיו שני מסלולים, ירוק ואדום, מישהו צריך ללכת למקור של הענין הזה.

לגבי המשטרה - למשטרה לא איכפת. באופן טכני לא הגישו לה תלונה. ואין לי

לומר אלא מה שאומרת המבקרת בעמי 59, שעל פי חוק סדר הדין הפלילי אין מקום

לתירוץ הזה שלא הגישו תלונות. אני זוכר את התירוץ חזה עוד מתקופתו של יחזקאל

סחר, שכן הגישו או לא הגישו תלונות. הענין הזה איננו מריח טוב, מהצד של

השלטונות. כדי לבדוק את זה צריך ללכת עד המקור.
די תיכון
כאשר פורסם הדו"ח השנתי הזה לראשונה, ואנחנו קיבלנו אותו יום לפני כן,

הפרק הזה בו צד את עיני. שכן הוא אהד החמורים ביותר בדו"ח. הוא בעצם אומר שיש

כאן איזה קשר שנעשה בין כמה וכמה גורמים כדי להעלים עין. הנושא הזה איננו חדש.

כל נושא הקשרים שלנו עם קפריסין, וההברחות מקפריסין לארץ, לא זכה לטיפול אלא

פעם אחת בבית המשפט, כשנתפסה מה שקראו אז הכנופיה הפולנית של מטוסים קלים,

שהיו חוזרים לעתים קרובות מקפריסין לארץ, כשהם טעונים במוצרים, ללא מכס. הנושא



הזה נדון בבית-המשפט, והאיש שהיה מעורב בזה, יוסף סוראיה, נשלח למאסר לשנים

רבות מאד, כי ההיקף היה אדיר. כלומר כבר אז צריך היה להידלק אור אדום, שהרי

האיש בא מן המזרח התיכון במטוסים קלים שנחתו בקפריסין וברודוס וחזרו לארץ, עם

מוצרי וידיאו ומוצרים רבים אחרים, והוא עשה זאת במשך שנים רבות. והמכס לא ידע

ולא ראה. באחד מביקורי בבית המכס ראיתי את האניית הגדולות הללו, ראיתי איך

אנשים יורדים ועולים, והבנתי שיש כאן מרחב עצום מאד- לפעילות כזאת. וכל אדם

שעינים בראשו בוודאי יכול היה לנצל את הפירצה הזאת.

בית המכס בחיפה נבנה בתחילת שנות הששים, והוא אחד הפילים הלבנים הגדולים

ביותר שהקימה המדינה. עכשיו אומרים שהוא לא מתאים לתפקידו. אז לשם מה בנו

אותו? יש שם גשר עילי ענק שמשמש היום את הולכי הרגל בלבד.

אינני מקבל את הגישה שהתעלמה מהפירצה שהיתה קיימת שם במשך שנים רבות.

אינני מבין איך לא ראו ואיך לא שמעו, ואיך המשטרה לא ידעה. האם אין מכשירי

רנטגן שבאמצעותם אפשר לבדוק את המטענים? אינני מקבל את הטענה שהספינות האלו

מגיעות בשעות הבוקר המוקדמות, ובבת אחת יורדים אלף אנשים. גם בנמל התעופה לוד,

כשמגיעים שני מטוסי גימבו, זה היום אלף אנשים.
אי זי יף
נכון, אבל שם ערוכים לזה.

די תיכון;

היום אני יודע שערוכים לזה, אני יודע שהיה צורך במחשבה חדש. ובכל זאת,

איפה הי ו כל השנים?

אני רוצה להעלות נושא נוסף, הרבה יותר כללי, וזה השילוב בין המכס לבין

רשות הנמלים ורשות שדות התעופה. בנמל התעופה לוד יכול להיווצר מצב שבשער הנמל

לא מוצב איש מכס, וכל אחד יכול לצאת ולהיכנס עם סחורות שלא עברו בדיקה. השילוב

בין כל הגורמים לא קיים, ואת קצה הקרחון של הדבר הזה אנחנו רואים כאן. אדם

יכול לבוא עם משאית, להוציא סחורה, ובשער לא יעצרו אותו, כי אין איש מכס בשער,

ולמי שעומד בשער אסור לעצור אותו, אסור לו אפילו להסתכל מה האיש מוציא משדה

התעופה. זה קצה קרחון של בעיית תיאום, שבמשך שנים רבות לא מטפלים בה, וזה

מאפשר למבריח לעשות שם כבתוך שלו.

נושא נוסף שעלה דווקא בימים האחרונים: האם 100 דולר זה סכום ריאלי? האם

הוא גבוה? האם הוא נמוך? לפי דעתי הוא לא מעשי. האם זה קיים לגבי מכשירי חשמל?

האם זה 100 דולר או 250 שקלים? האם צריך לעדכן את הסכום הזה ל-200 דולר? האם

זה טוב או רע לתעשיה המקומית, למכס? יש כאן הרבה מאד ד-ברים שבמשך שנים רבות לא

התייחסנו אליהם והם מחייבים מחשבה מחודשת והצעות חדשות. צריך לארגן את כל

היבוא האישי הזה מחדש ולראות מה קרה בו, באיזה סכומים מדובר, והאם צריך לשנות

את התפיסה המחשבתית.

בכל הנושא הזה המבקרת עומדת בדו"ח על דברים קשים ביותר. היא בעצם אומרת

שהמשטרה ידעה ולא עשו כלום, המכס ידע ולא עשו כלובו. אלה דברים חמורים מאד.

באותו יום שהדו "ח יצא צריך היה לסלק את כל האנשים שהיו בשני המקומות הללו. היא

אומרת שהיה קשר של שתיקה. לא עשו ולא כלום מפני שפחדו. האם אתם יודעים מה

פירוש הדבר? מחר פקיד מס הכנסה יפחד ממישהו, ולא יגבו ממנו מסים. מדוע לא? אם

במכס זה מצליח, למה שלא יצליח במס הכנסה?

אני חושב שזה אחד הדו"חות החשובים של הביקורת, אם כי הוא נוגע בנושא שולי

בי ותר.
רענן כהן
אני רוצה להמשיך את הקו של חבר-הכנסת תיכון. אני הייתי קורא לזה מערב

פרוע, פינה במדינה שאין בה חוק, אין שלטון, אין משטרה, אין כלום, והכל בידיעה

מפורשת של כל השלטונות שבמשך שנים נעשים שם דברים לא כשרים. הייתי אומר עסק

מסריח, ואני מצטער שאני משתמש במלים האלו. אין לזה תקנה, אלא אם יחליפו

50%-60% מהאנשים שקשורים לנושא הזה בנמל. כי במצב כזה אי אפשר להביא להבראה,

ונעשו על זה מספיק מחקרים, אם לא מוציאים משם לפחות 50% מהצוות שקיים. כי העסק

כל כך חולה שאינני מאמין שאפשר להבריא אותו בלי פעולה יסודית. זה דבר שנמשך

הרבה שנים, לא תופעה בודדת. וקשה מאד לדעת בדיוק מה מתרחש שם, אם אין כאן

שחיתות, אם אין כאן כל מיני הסכמות וכדומה. כל המערכת ידעה שיש שם משהו לא

טוב, אבל אף אחד לא הצליח להתמודד עם זה.

לכן אני די מאוכזב מכל הדיון הזה. ציפיתי שמנהל המכס יבוא לכאן עם בשורה

חד-משמעית, שהמהדל הנורא הזה חוסל.
ד' תיכון
הכנסת לא נתנה לו, היא לא אישרה את הצו שהובא בענין זה.
רענן כהן
המחדל הזה לא טופל בצורה אינטנסיבית. מנהל המכס לא אומר לנו שנעשו פעולות

אלו ואלו, שהוא יטופל ביסודיות, ושהמחדל הזה עבר מן העולם. מתברר שהענינים

יגעים. כנראה שסותמים פירצה אחת והכנופיות כבר מוצאות פרצות אחרות. לצערי לא

שמענו ממנהל המכס שום בשורה. הוא אמר רק שעומדים לפתוח שם שני מסלולים. לדעתי

כל מה שאמרת, אלה דברים שהתבקשו מאליהם.
א' זייף
בדו"ח כתוב שהדברים תוקנו בחלקם.

רענן כהן;

איזה דברים תוקנו? אני חושב שמי שקורא את הדו"ח מתרשם בצורה קשה מאד

לנוכח התופעה הזאת. לפי הרגשתי, גם אם נעשה, לא נעשה די כדי לעקור את כל מה

שקורה שם מן השורש, בצורה שתשפיע גם על מערכות אחרות, על גופים אחרות. תפקידנו

להבטיח שהחוק יתקיים, שלא ישרור מצב פרוע של אי-קיום החוק בנמל חיפה, אשר עלול

להתפשט גם לחלקים ולתחומים אחרים של מדינת ישראל.
הי ו"ר די ליבאי
יש ביקורת חמורה ביותר של המצב ששרר בתקופת הביקורת. אין ספק ששרר אז מצב

חמור ביותר. וזה באמת זועק איך מצב כזה נמשך בלי שהאחראים נתנו את דעתם להילחם

בו בצורה ממשית. אני מבין שגם מנהל המכס וגם גובה המכס בחיפה מונו לא מכבר

לתפקידיהם. מהדו"ח עולה שעוד לפני שהם מונו כבר נעשו פעולות. אני קורא בדו"ח

ש"מאז אוקטובר 1990 הונהג נוהל חדש באולם הנוסעים: פקידי המכס בודקים ביסודיות

את כל הנוסעים המזוהים על ידם כחברי קבוצות סוחרים. הם מפרטים בפח"נים את

הטובין שהביאו נוסעים אלה, ובעיקר את סוגי המזון ומשקלו של כל סוג. הם מקפידים

למלא דו"ח בכל מקרה של גילוי עבירה". ובכן המבקרת כבר עומדת על כך שמשלב

מסויים, מאוקטובר 1990, יש שינויים לטובה. צריך להדגיש את זה.
בהמשך כתוב
"בנובמבר 1990 הודיע מנהל אגף המכס ומע"מ למשרד מבקר המדינה

(אני מבין שמדובר על המנהל הקודם), כי בעקבות המלצות של ועדה פנימית שמינה

בספטמבר 1990 יש בדעתו לנקוט צעדים, בנוסף על אלו שכבר ננקטו, לתיקון המצב.

ובין היתר יופעל כלפי נוסעים המצהירים על טובין בכמויות לא סבירות כמיועדים

לשימוש אישי סעיף 54 לחוק מס ערך מוסף, לפיו רשאי המנהל לראותם כעוסקים

החייבים במע"מ. צעדים נוספים יינקטו בתנאי שרשות הנמלים ומשטרת ישראל יסייעו

בכך". בהקשר זה מדובר על הגדלת כוה המשטרה באולם. זה לא בתהום הסמכות שלכם,

אבל אנחנו בהחלט רוצים לבדוק את זה. ודבר נוסף: "מינהלת הנמל תתבקש לערוך

שינויים באולם כדי להביא להפרדה בין הנוסעים על מטענם שעברו את בדיקת המכס

לבין אלו שטרם עברו בדיקה". ועוד: "האגף ייזום גם חקיקת משנה שתגביל את זכויות

הפטור לטובין שמביא נוסע בשיט חופים לנמלי קפריסין ומצרים לשתי כניסות לישראל

בשנה, אחת לששה חודשים. ייעשה גם לתיקון תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי

- חיקוקי מסים), במגמה להטיל קנס מינהלי גם בגין טובין שיובאו בידי נכנסים

לישראל בנסיון להבריחם".

אני מבקש ממך, מר עוזר ברקוביץ, להסביר לנו איך לדעתך התפתח המצב כפי

שהתפתח, איך אתה רואה את המצב מאז כניסתך לתפקיד, ומה עשית מאז בהקשר לדברים

שדו"ח מבקר המדינה מדבר עליהם. אגב, מתי נכנסת לתפקידך כגובה המכס בחיפה, ומה

עשית לפני כן?
עי ברקוביץ
מוניתי לתפקידי זה ב-1 במאי 1991. לפני כן הייתי ממונה אזורי של מע"מ

באזור נצרת-טבריה.

דו"ח מבקר המדינה מצביע על דברים חמורים מאד שהיו במכס בנמל חיפה, ואף

אחד אינו מכחיש את זה. אני טוען שהעלמת העין נבע משתי סיבות עיקריות: האחת,

חוסר מיומנות מקצועית. השניה, חוסר נחישות של עובדים וחשש מהעדר גיבוי, בין אם

זה במערכת הפנימית ובין אם זה גיבוי אחר, משטרתי.
די תיכון
מה זאת אומרת?
עי ברקוביץ
י

העדר גיבוי של ממונים מקומיים בשטח.
די תיכון
האם אתה רוצה לומר שאם היו תופסים מישהו, הממונה המקומי היה זורק אותו

לכלבים?
ע' ברקוביץ
היה עלול להיווצר מצב כזה.
אי העצני
למה? מה המניע של זה שאיננו נותן גיבוי?
עי ברקוביץ
המניע הוא החשש שהיה.
די תיכון
האם זה אופייני רק לנמל חיפה, או גם בתחנות מכס אחרות?

עי ברקוביץ;

אני יכול להעיד על המערכת שעבדתי בה קודם, שהיא חלק מאגף המכס ומע"מ, שזה

לא היה שם. אני טוען שזאת בעיה מקומית שנפתרה. אציג את העובדות.

אנחנו עשינו במקום שידוד מערכות יסודי. אני מעיד עלי שאני חלק מביצוע

שידוד המערכות הזה. הכוונה היא להחלפת שני ממונים, הממונה הישיר והממונה

העקיף. הממונה על יחידת הבודקים הוחלף. שמו של הממונה החדש הוא משה בן-הרוש.

הוא הובא מיחידת החקירות, והוא אחראי היום על יחידת הבודקים באולם הנוסעים

בנמל חיפה. הממונה העקיף, יצחק גולדשטיין, הוחלף גם הוא. מי שאחראי היום בצורה

עקיפה על אולם הנוסעים הוא סגני מר אריה לביא. זו פעולה אחת, בנושא הפיקוד.
ר' ריבלין
עכשיו יש להם גיבוי?

עי ברקוביץ;

כן.
ר' ריבלין
למה קודם לא היה גיבוי?
עי ברקוביץ
כי אותם ממונים היו כנראה חלשים, ולא הבינו מה זה נחישות. מדובר על גיבוי

כלפי העובדים שלהם.
היו"ר די ליבאי
בדו"ח הביקורת, בעמי 57, יש תיאור של מקרה שהיה. כתוב שם: "עובד משרד

מבקר המדינהע, שביקר בנובמבר ובדצמבר 1989 באולם הנוסעים בימים בהם הגיעו

אניות מקפריסין, היה עד במשך כל תהליך הבדיקה לאלימות מילולית, שהגיעה לשיא

במקרים שהוטל תשלום כופר. באחד המקרים ניתן היה להיווכח עד כמה רב חששם של
בודקי המכס
נוסע מקבוצה כזאת לא הסכים כי ייבדק מטענו בידי בודק מסו יים, ודרש

במפגיע מהבודק שלא י גש לבדיקת חפציו; הבודק נרתע והאחראי החליפו באחר". לזה

קורא מר ברקוביץ חוסר גיבוי.
אי העצני
האם אתם בטוחים שלא היה שוחד בסיפור הזה? נקרא לילד בשמו.
עי ברקוביץ
אגיע לזה.
היו"ר די ליבאי
ברור שהיו פה טרור ואלימות, וכנראה היה פה גם יותר מזה.



עי ברקוביץ;

במסגרת שידוד המערכות, ברגע שהחלפנו שם את מערכת הפיקוד ניגשנו להקמה

מחדש של יחידת הבודקים. היה ברור לנו שהיחידה הזאת חלשה מבחינה מקצועית, חלשה

מבחינת היכולת של העובדים להתמודד, בין אם זה בנחישות או בהרגשה של איך

מתמודדים מול איומים או מול חוסר גיבוי. ברגע שטיפלנו בבעיית הגיבוי, גייסנו

חבורה שלמה של עובדים שהוכשרו בקורסים מתאימים. מספר עובדים שהועסקו . בחוזה

מיוחד פוטרו. לא נעלם מעינינו החשש שהיתה במקום בעיה של אי-טוהר מידות. אבל לא

היו לנו הוכחות ברורות. ולכן קצין הבטחון הארצי, מר משה רובינשטיין, התבקש על

ידי בצורה ישירה לחקור את זה. נחקרו מספר עובדים. כשהסינבר לנו שעם העובדות

שבידינו לא נגיע למצב שיוגשו תיקים לפרקליטות, החלטתי לפטר מספר עובדים. גם

עכשיו מתנהלת חקירה נוספת, בעקבות אירוע שהיה בהול המועד סוכות, שבו המשטרה

יחד עם עובדי המכס תפסו נסיון הברחה באולם הנוסעים, בכמויות מסחריות. לדוגמה,

רק גבינה הביאו שם 6.5 טון, על אניה שעשתה שיט חופים.

אני רוצה לומר שהחל מהרגע ששמנו את היד על אותו מבריח ראשי ולא התעסקנו

עם דגי רקק, ברגע שמיקדנו את העין של המערכת, הגלויה והסמויה, על ארבעת

המובילים בענף שהם למעשה האנשים שמארגנים את ההפלגות והמממנים - התופעה לא

קיימת, עהיום אני יכול להגיד בוועדה שהחל מחול המועד סוכות התופעה לא קיימת.

אני מניח שהם ינסו להגיע למקומות אחרים. אבל אני רוצה לפרט למה אני חושב

שהתופעה לא קיימת יותר.

נקטנו שורה של צעדים נוספים. קודם כל, שמנו לנו למטרה לטפל בארבעת

המובילים בענף, כולל האיש שחבר-הכנסת העצני ביקש לדעת מיהו, וזה דוד רו ו ימי.

מתנהלת נגדו חקירה גלויה וסמויה, של המכס, בתיאום עם המשטרה. הוא גם נעצר. דבר

נוסף: על פי צפי הגעת אניות, היום אנחנו נערכים באולם הנוסעים מראש כך שאנחנו

פורסים בתוך אולם הנוסעים את יחידת הבודקים כולה, עם גיבוי של יחידת הימ"מ,

שזאת היחידה המיוחדת שלנו שנמצאת למעשה מאחור. וגם אם מסתנן איזה סוחר, ברגע

שהוא יוצא מאולם הנוסעים הוא נאלץ לפתוח את כל המטען שלו. ואם מסתבר שאין

התאמה בין מה שיש לו לבין מה שהוצהר, אנחנו מפעילים את סעיף 206 לפקודת המכס,

זו היתה המלצה חד-משמעית של מבקרת המדינה, וכל המטען, על האריזות, על מה

שהוצהר ומה שלא הוצהר, מחולט.

היו"ר די ליבאי;

מה שהוא הצהיר לא צריך לחלט.
די תיכון
האם היית פעם בלימסול? האם ראית פעם איך עולים שם לאניות?
עי ברקוביץ
לא, אבל אני יודע איך זה נעשה, אנחנו יודעים איך זה מתבצע.
די תיכון
אני מתכוון לזה שאם אתה רואה את הדברים בלימסול, אתה יודע מה לעשות

בחיפה.
עי ברקוביץ
אני מבין זאת. היום אנחנו עובדים עם מערכת מודיעין, שאני יודע מתי המטען

עולה בלימסול.
פעולות נוספות שביצענו
אנחנו עובדים היום בתיאום עם המשטרה. בעבר נהגו

לקחת שוטרים בשכר ולחציב אותם באולם חנוסעים, ולכן חיתה פחות מעורבות של אותם

שוטרים. היום אנחנו עובדים למעשה עם יחידת המודיעין המקומית, של זבולון 2, ועם

היחידה המרכזית של חיפה. וברגע שיש לנו מידע מודיעיני על דבר כזה או אחר, על

פי מי המוביל, אנחנו נערכים עם כוחות יותר מתוגברים, והדברים מתבצעים עם גיבוי

משטרתי.

היו"ר די ליבאי;

האם יש תיגבור של שוטרים בשטח, והאם הם מתואמים אתך?
עי ברקוביץ
כן, יש תיגבור של שוטרים בשטח, והם מתואמים על ידי. אני פועל בתיאום עם

מפקד משטרת הנמל, בהתאם לצפי הגעת האניות. הימים הקשים שלנו היו בתקופת החגים.

הגענו אז ל-75-70 אלף נוסעים בחודש. היום המגמה של רשות הנמלים היא להפעיל את

אולם הנוסעים בנמל חיפה כנמל מרכזי לאניות נוסעים. למעט שלושה חודשים בשנה,

החודשים דצמבר, ינואר ופברואר, שאז הפעילות שם נחלשת, אנחנו נגיע למצב שיהיו

בערך חמש עד שש אניות ביום, במהלך השבוע. בתקופת הביקורת, ימי הגעת האניות היו

במיוחד הימים ראשון וחמישי. גם היום יש אניות, אבל קצב הגעתן הואט. אגב, היום

נחנך קו הפלגה חדש, בין חיפה לרוסיה.

אני רוצה להדגיש דבר נוסף. בעבר לא כל סוחר נבדק. היום אנחנו בודקים 100%

של הסוחרים. למעשה כל מי שמגיע לאולם הנוסעים משוקף ברנטגן, 100/4 שיקוף.

כאמור, בעתיד יהיו שני מסלולים, אדום ויריק. אני מעריך שזה יהיה בעוד כחצי

שנה.
היו"ר די ליבאי
מה מעכב את זה?
עי ברקוביץ
אולם הנוסעים בחיפה נמצא בהליך של שיפוץ, ורשות הנמלים משקיעה בזה סכום

ניכר. העיכוב המרכזי מבחינתנו היה הממד הפסיכולוגי. כלומר, ברגע שאתה בונה

מסלול אדום וירוק, אתה צריך ליצור את המומנט הפסיכולוגי, שמי שצועד לקראתם

תהיה לו דקה או דקה והצי מרגע שהוא הגיע למקום להחליט לאן הוא הולך, לאדום או

לירוק. היום הגענו כבר להסכמה עקרונית. הבעיה היתה בעצם אותו מומנט פסיכולוגי,

מה טווח הזמן המדוד שיש לאזרח כזה להגיע.

הדבר האחרון שהפעלנו זה את סעיף 54 לחוק מס ערך מוסף.
הי ו"ר די ליבאי
לגבי הנושא הקודם, הרי מי שמתכנן דברים כאלה, לרוב יודע מנסיונו איפה יש

שני מסלולים. ובמקום שיש שני מסלולים הוא כבר מכין את עצמו איך לעב:ור את אותו

מסלול שהוא רוצה. אינני יודע אם הוא לא יבוא דווקא למסלול האדום ויצהיר על

דברים בטלים כדי להעלים דברים אחרים, אבל אתם בוודאי מתורגלים גם בדברים האלה

ובפסיכולוגיה של המבריחים. לכן אינני יודע אם זה באמת ענין של רגע יותר או רגע

פחות. לפי הנתונים שלכם, אם יש מסלול אדום וירוק, האם זו אינדיקצית של משהו?
א' זייף
לגבי ההליכה למסלול האדום, יש כמה קבוצות של אנשים: יש אנשים באמת

הגונים, כאלה שמביאים דברים ב-101 דולר, ורוצים להיות רגועים, לא רוצים שיהיה

ספק כלשהו. יש כאלה שמביאים במודע בערך ב-100 דולר ורוצים לאמת את זה. יש

כאלה, וזה הרוב של אלה שמנסים להביא דברים ללא מכס, הם צריכים את מרחב ההליכה

שדיברתי עליו. הם מסתכלים אם יש מעט או הרבה אנשים במסלול הירוק, אם הבודקים

פנויים או עסוקים וכדומה. לפעמים רואים תופעות מענינות, אדם שולח את הבן לעמוד

במסלול הירוק, והוא עצמו עומד עם העגלה; כל זמן שהוא לא חוצה את הקו הוא עדיין

לא ברשותנו, הוא עוד חופשי להחליט. אם הוא מקבל סימן מהבן שעומד במסלול הירוק,

שעכשיו צפוף והבודקים עסוקים, הוא מסובב את העגלה ופונה למסלול הירוק.
די תיכון
אבל האיש שלך הרי עוקב אחריו מרגע שהוא קיבל את המזוודה.
אי זי יף
כן, אבל אי אפשר לטפל בו כל זמן שהוא לא עובר את הקו שמוביל לכל אחד

מהמסלולים.

צריך להבין שאנחנו מדברים אולי על 5% מהנוסעים. הרוב הם בסדר גמור. אנחנו

מדברים על חלק מסויים שעושים מזה עסק. לגביהם יש לנו מערכות המודיעין שלנו.

לדעתי המסלולים הירוק והאדום, לגבי הקבוצה הזאת שאנחנו דנים עליה אינם הדבר

המשמעותי. לגביהם מופעלים האמצעים שהוזכרו פה על-ידי גובה המכס, המודיעין,

יחידות הימיימ שעוקבות אחרי האנשים מרגע שהם יורדים מהאניה, כל המערכת הסמויה.

המסלולים הירוק והאדם הם יותר בשביל כלל הציבור. ובמערכת שמובילה 75 אלף

נוסעים בחודש חייבים להיות שני המסלולים האלה, כמו בכל נמל תעופה.
היו"ר ד' ליבאי
מר ברקוביץ, האם התופעה של אלימות ושל איומים על עובדי מכס כבר אינה

קיימת? אם יחקרו שם את העובדים על הענין הזה, האם יתברר שהתופעה הזאת עברה מן

העולם?
עי ברקוביץ
התופעה הזאת אינה קיימת עוד, היא עברה מן העולם. אני טוען שזה פועל יוצא

של אותה נחישות ואותה הפגנת כוח, אותה אמונה בצידקת הדרך של מה שהעובדים עושים

הי ום.
א' העצני
אני רוצה לשאול את מבקרת המדינה: האם נעשתה בדיקה של המכס בלוד, בנמל

התעופה בן-גוריון?
מבקרת המדינה מי בן-פורת
לא.
אי דוידזון
לא בתקופה האחרונה.



חבר-הכנסת תיכון הזכיר את הנושא של אנשי המכס בשערים. עם כניסתי לתפקיד

ראיתי תופעה קצת משונה. היא נבעה מאיזה פעולות בעבר. לי כמנהל זה לא נראה

סביר. צריך להיות ברור שמבחינת ההכנסות למדינה, ההיקף של הנושא שאנהנו דנים בו

היום, או יבוא של נוסעים שמגיעים ללוד, הוא קטן מאד. יבוא הסחורות במכולות

באשדוד ובחיפה - זה עיקר הכסף. כאן אנחנו מדברים על נושא חשוב מבחינה ציבורית:

יש חוקים, חייבים לקיים אותם; מותר להביא מוצרים ב-100 דולרים, אז צריך לקיים

את זה ואסור להביא יותר. מבחינת הכנסות המדינה והסיכון של הפסד הכנסות המדינה

- המסות הגדולות של הכסף הן בנמלים אשדוד וחיפה.

ובכן לגבי הנקודה של אנשי מכס בשערים, זה נראה לי משונה שכאשר מכולה

יוצאת מנמל חיפה, בשער עומד איש של חברת אבטחה וכדומה, ולא אנשי מכס. זה היה

בהסכמת המכס. נתתי הוראה לשנות את זה, ועכשיו נעשית פעולה ארגונית. ברשות

הנמלים לא כל כך אוהבים את זה, לא מפני שחס והלילה הם חשודים במשהו, אלא

מבחינה ביורוקרטית זה אולי יוצר בעיה. אבל בקרוב יעמדו אנשי מכס בשערים, בכל

נמלי התעופה והים. כך זה בכל מקום בעולם. מובן שזה לא צריך לגרום לעיכובים

בשחרור סחורות וכדומה, התנועה צריכה לזרום, לכן אנחנו נפעיל את זה עם מערכת

מסופים שיבדקו אם עבור המכולה שיוצאת שולם המכס או לא. אבל אנשי מכס חייבים

להיות בשערים. בעקיפין זה פועל יוצא מהדו"ח. זה לא נובע ישירות מהדו"ח.
ע י ברקוביץ
הדבר האחרון שאני רוצה להגיד הוא שמעבר לזה נעשתה גם סידרה של פעולות

טכניות, שמצויינות בדו"ח של מנהל המכס, מר זייף.
ר' ריבלין
לפני זמן מה עסקנו בנושא של מסי יבוא על רכב נוסעים. יש תופעה הקשורה

ביבואנים ובנאמני מכס, ובדו"ח הביקורת יש הערות עליהם. גם בפרק על תשלומי חסר

של מסי יבוא, בית המכס חיפה, אנחנו קוראים על תופעות הקשורות בעמילי מכס

וכדומה. אני רוצה לומר כמה דברים בענין הזה, ואני שמח שאני יכול לדבר בצורה

הגלויה ביותר, שכן מר זייף ומר ברקוביץ נכנסו לתפקידיהם לאחר שיצא דו"ח

הביקורת.

וי

בשנות השבעים היה אצלנו ויכוח גדול האם קיים במדינת ישראל פשע מאורגן.

נשאלו שאלות, הוצאו מסמכים וכו'. פה מדובר על דבר שיש בו סממנים של פשע
מאורגן. והשאלה היא
אם מבקרת המדינה לא היתה מטפלת בנושאים האלה, האם ראשי

המכס לא היו באים, כפי שצריך, ואומרים שהם עשו דברים אלה ואלה לתיקון המצב. כי

האם צריך דו"ח של מבקר המדינה כדי לדעת שדברים כאלה קיימים, ואילולא הדו"ח

אפשר היה להמשיך בזה? מה זאת אומרת שהמשטרה לא התערבה? בשביל מה יש משטרה? האם

כולנו יצאנו מדעתנו?
היו"ר די ליבאי
צריך להציג את השאלות האלו קודם כל למנהל המכס הקודם.
ר' ריבלין
אם היה פה המנהל הקודם של המכס, ייתכן מאד שהיה לי מה לומר לו. אינני

יכול לבוא בטענות אל המנהל הנוכחי. ייתכן מאד שצריך לעשות בירור מה היה קודם.

האם צריך דו"ח של ביקורת המדינה כדי לומר שנתקן ונבקש מהמשטרה להגביר את

המעורבות שלה? ומה פירוש הדבר שהעובדים לא יכלו לקבל גיבוי? ואנחנו שומעים פה

על עובדים שפחדו לעשות משהו; אחרים אולי קיבלו כסף. זה פשע מאורגן, הקשר בין



הפושע לבין הרשות. גם ביבוא כלי רכב היו התחכמויות. אין סוף להתחכמויות בנושאי

מכס. ומי שמופקדים על הנושא מפחדים או אומרים שהם מפחדים. כלומר אין דין ואין

דיין, וכל דאלים גבר. זו תופעה שצריך לתת עליה את הדעת. אנשים השתלטו על המכס

ועל עובדי המכס. אמנם מדובר בסכום קטן יחסית להכנסות המדינה, אבל כשמדובר על

תופעה אין לזה מחיר בכלל. לגבי יבואני המכוניות, הם קובעים את המס שהלקוח צריך

לשלם, לפי הרווח שלהם. היתה לנו ביקורת על כך. מר ברקן הסביר את הדברים, אמר

איזה שינויים עושים וכדומה. גם שם יש לא מעט התחכמויות כלפי המכס. פה אפילו

אין התחכמויות, יש השתלטות על אנשי המכס. לדעתי זה אולי הדו"ח החמור ביותר

מבין הדו"חות של מבקר המדינה שקראתי בשלוש השנים האחרונות.
היו"ר ד' ליבאי
אני מצטרף כמובן לכל ההערות של חבר-הכנסת ריבלין ולפליאה הגדולה שלו על

כך שצריך היה לחכות לדו"ח מבקרת המדינה כדי לנקוט צעדים רציניים, כדי לנסות

לבער תופעה כל כך חמורה. אבל אני מצפה עכשיו, לאור הדברים שאתם כבר יודעים,

שאתם לא תסתפקו בבדיקה של מה שקורה בחיפה. נאמנים עלי דבריו של מר ברקוביץ. עם

זאת, אסור לתת לדברים להיכנס לשיגרה, דווקא בדברים כאלה, וצריך לעקוב אחרי מה

שקורה בכל נמלי הארץ.
אי זייף
אני רוצה לומר שבחודשיים האחרונים כמעט פירקנו את נמל אילת. החלפתי שם

ממונה, החלפתי עובדים רבים נוספים. אלה אינם דברים קלים, אבל בנושא הזה של מכס

צריכה להיות כל הזמן דינמיקה.
היו"ר די ליבאי
אולי צריכה להיות רוטציה, בגלל ההיכרויות והקשר של האנשים אלה עם אלה.

הרי כולם רק בני אדם.
אי זי יף
זה בדיוק מה שאני עושה.
ר' ריבלין
האם יש לכם מחלקה לחקירות פנים?
אי זי יף
יש לנו מחלקה כזאת, יש לנו קב"טים שבודקים. אני חושב שרוב אנשי המכס

עושים את עבודתם נאמנה. זאת עבודה לא קלה ולא נעימה. בכלל, גביית מסים אינה

עבודה קלה ונעימה. אם יש כמה עובדים שאינם עושים את עבודתם נאמנה, או כאלה

שמפחדים, אין להם מקום בשורותינו. וזה בדיוק מה שאנחנו מתכוונים לעשות.
ר' ריבלין
לא יכול להיות שבמכס תהיה תופעה כזאת. לדעתי מוטב לבטל את המכס מאשר

שתהיה שם תופעה כזאת.
אי זייף
אנחנו נתגבר על זה.
היו"ר די ליבאי
חבר-הכנסת תיכון שאל אותך על הענין של ה-100 דולר. זו שאלה רצינלת, האם

זה סכום ריאלי, איזו מדיניות זה בא לשרת, האם זה ניתן לפיקוח, האם כדאי לפקח

על זה.
אי זייף
אני רוצה להתייחס לשאלה הזאת, אם כי הנושא הזה איננו שייך באופן מובהק

לוועדה לעניני ביקורת המדינה, ואני מניח שהוא יעלה בקרוב בוועדת הכספים. אני

כבר הבעתי את התנגדותי לשינוי. עם זאת, אנחנו עומדים להוציא תקנה שאפשר יהיה

לקנות ב"דיוטי פרי שופ" בלוד גם בשקלים. היום אפשר לקנות שם רק בדולרים. אני

חושב שצריך לעשות רביזיה בענין הזה. היום יכול אדם שיוצא לחוץ-לארץ להוציא אתו

3,000 דולר. בעבר, כשאפשר היה להוציא רק 500 או 1,000 דולר לחוץ-לארץ, היה

אולי הגיון שלא יקנו שם בשקלים. היום בכל "די וטי פרי שופ" בעולם אפשר לקנות

במטבע של אותה מדינה. צריך לעשות זאת גם כאן. זה יתבצע תוך חודש וחצי או

חודשי ים.

לעומת זאת, לגבי ה-100 דולר - הבעיה היא שאם נגדיל את הסכום, והרי לא

מדובר על הגדלתו מ-100 ל-120 דולר; אם נגדיל את הסכום ל-200 או 250 דולר, זה

מכניס את מוצרי האלקטרוניקה לתוך הקטיגוריה הזאת.

ר' ריבלין;

אפשר להחליט על הגדלת הסכום, ויבלבד שהפטור ממכס לא יחול על מוצרי

אלקטרוניקה.
א' זייף
היום מותר לאדם להביא שתי חבילות סיגריות, שני בקבוקי שתיה וכמות מסויימת

של בושם. זה מעבר ל-100 דולר. אם הוא יביא לו ולאשתו כמה פריטי לבוש או נעלי

"ריבוק", אף אחד לא יתעסק אתו, ולדעתי בצדק. גם אי אפשר להגדיר את זה. לעומת

זאת, היום יודעים שמכשירי אלקטרוניקה, פרט למקרים מיוחדים, לא נכנסים ב-100

דולר, אסור להביא אותם. טלוויזיה 12 אינץ' שחור-לבן עולה פחות מ-100 דולר. אם

נגדיל את הסכום ל-200 או 250 דולר - היום ב-250 דולר אפשר לקנות טלוויזיה

צבעונית 14 אינץ', קומפקט דיסקים, מיקסרים וכוי. בסכום הזה אפשר לקנות מיגוון

רחב של מוצרים. בכך אנחנו פורצים מערכת שיוצרת כמה עיוותים, וקודם כל לעומת

המסחר הרגיל. כל זמן שמדינת ישראל קבעה שיש מכסים גבוהים על מוצרי אלקטרוניקה,

אנחנו צריכים לשמור על זה. ואי אפשר לתת הקלות לאנשים שנוסעים לחוץ-לארץ,

ואילו אלה שלא נוסעים ישלמו כאן את כל המסים ואת כל המכסים. יש הרבה אנשים

שבגלל עבודתם נוסעים בכל חודש לחוץ-לארץ. אם נגדיל את הסכום, אדם כזה יוכל

להביא באופן חוקי 12 מכשירי קומפקט דיסק, או מיקסרים וכדומה. למדינה יש כלכלה,

יש מסחר, יבואנים, חנויות, כל אלה ישלמו את המכסים, ואלה שנוסעים לחוץ-לארץ לא

ישלמו.

לדעתי אנחנו לא יכולים לפרוץ את המסגרת הזאת. ואני חושב שהמערכת הסתגלה

לענין הזה של ה-100 דולר, חיים עם זה. אנחנו גם לא קשוחים כל כך. אם אדם מביא

דברים ב-105 או 110 דולר, אף אחד לא יקשה עליו במכס. אבל אם מישהו מביא מכשיר

וידיאו או מיקסר או כדומה, שישלם על זה מכס. הבעיה העיקרית היא מוצרי

האלקטרוניקה, בשביל זה רוצים להגדיל את הסכום, לא בשביל עוד חליפה או כדומה.

אף אחד לא בודק אם מישהו מביא חליפה או שתים. אם החליפות הן שלו, והוא לא מביא

בגדים בממדים מסחריים, לא עושים בעיות.



אני יודע שצפוי לי מאבק לא קל בענין זה. אבל לדעתי אסור לנו לרגעלות את

הסכום. כשנוריד את המכסים, ואני מקווה שבשנים הקרובות ירדו המכסים על מוצרי

אלקטרוניקה, אז לדעתי לא תהיה בעיה להגדיל את הסכום. בינתיים, מי שמביא מוצרי

אלקטרוניקה, שילך למסלול האדום וישלם עליהם את המכס המגיע.
היו"ר די ליבאי
זו גישה נכונה, אחרת נותנים פרס לאלה שנוסעים, לאלה שיש להם יכולת לנסוע,

לעומת אחרים שאינם נוסעים וחייבים לשלם מכס על כל מוצר אלקטרוניקה שהם רוכשים

בארץ. לגבי שאר הדברים שמענו שלא בודקים בציציות עד כדי כך. ואני חושב שרוב

האנשים כן נזהרים, הם אינם מסתכנים ואינם מסתבכים.

ובכן התשובה שקיבלנו היא שהעקרון בענין ה-100 דולר יישאר, והסיבה לכך היא

בעיקר מוצרי האלקטרוניקה.
ר' ריבלין
אינני יודע אם לא כדאי להגיש הצעת חוק בענין זה של הגדלת הסכום.
אי זייף
נדמה לי שחבר-הכנסת פורז הגיש הצעת חוק.
ר' ריבלין
אז אני חושב שכדאי לתמוך בו, ולסייג אותה בענין מוצרי האלקטרוניקה, לומר

שאין להביא מוצרי אלקטרוניקה, ומי שמביא - כמובן חייב לשלם על זה מכס.
א' זייף
אם יגדילו את הסכום, אני מנית שחלק ממפעלי הקוסמטיקה מאד יתרעמו על זה.

בכל זאת ההגבלה של 100 דולר יוצרת אצל האדם הרתעה כלשהי.

וי

./19



תשלומי חסר של מסי יבוא - בית המכס חיפה

(דו"ח 41 של מבקר המדינה, עמ' 60)
הי ו "ר ד' ליבאי
אנחנו עוברים לנושא הבא, לפרק על תשלומי חסר של מסי יבוא, בית המכס חיפה.

בפרק הזה נאמר שבתקופה ינואר - דצמבר 1989 יובאו דרך נמל חיפה טובין שערכם כ-4.3

מיליארד שקלים; בגינם נגבו מסי יבוא בסך 243 מיליון- שקלים, על פי 70,962

רשימונים, בהם נתגלו 6,507 גרעונות שסכומם 15 מיליון שקלים. בעמי 62 בדו"ח נאמר:

"הגרעונות המגיעים לבדיקתה של יחידת הביקורת המקצועית הם כאמור רק אלה שחוייבו

ביחידת הגרעונות, שהם - כמתואר להלן - רק אותם גרעונות שלא שולמו בעקבות גילויים;

כאלה היו רק 260 מתוך 6,507 גרעונות שנגבו בבית המכס בחיפה במשך שנת 1989. אולם

מאחר שהבדיקה נערכת בחלק מהודעות החיוב ששולחת יהידת הגרעונות, נכללים בה גם

הודעות חיוב בגין גרעונות שבוטלו לאחר מכן, משהתקבלו הסברים של היבואנים או של

סוכני המכס".
מבקרת המדינה מדגישה
"מכאן שמידגם הגרעונות הנבדקים ביחידת הביקורת

המקצועית לא היה בו כדי לתת תמונה שלמה ולייצג את כלל הגרעונות, דבר המצמצם את

האפשרות להסקת מסקנות בדבר מאפייניהם, הן לאיתור גרעונות נוספים והן לנקיטת צעדים

לצמצום התופעה".
ובפיסקה הבאה נאמר
"יש מקום לשקול את האפשרות לנהל רישום ממוחשב של הגרעונות

תוך פירוט במאפייני הליקויים שנתגלו ברשימונים, כך שניתן יהיה להיעזר בו לבחירת

מידגם לבדיקה. בדרך זו יתאפשר גם זיהוי מאפיינים של רשימונים המועדים לגרעון, ועל

פיהם ניתן יהיה לשפר את ההרכב של מידגם הרשימו נים המופנים לבדיקה יסודית. יש בכך

כדי להגדיל את הסבירות לגילוי גרעונות וליצור הרתעה שתמריץ את היבואנים וסוכני

המכס ליתר הקפדה במילוי הרשימו נים".

בעמי 63 נאמר: "באין בקרה ופיקוח מספיקים על הטיפול בתיקי גרעון, לא הובטחה

גביית מלוא המסים המגיעים. במקרים בהם לא אותרו התיקים אין ודאות שאמנם נגבה המס,

ובמידה שלא נגבה - לא ניתן לחדש את ההליכים, בהעדר התיק והתיעוד. כאשר הטיפול

מתמשך חודשים ואף שנים, כרוכה אכיפת הגביה בקשיים גדולים ותכופות הופך החוב

לאבוד".

"הנהלת המכס ומע"מ הודיעה למשרד מבקר המדינה, בינואר 1991, כי הנחתה את

היחידות ליתר הקפדה בעידכון המזכירות בדבר הטיפול בתיקי הגרעונות, וכי תבחן את

המלצת הביקורת למיחשוב המעקב".

יש תחושה שיש תיקים שהפעילות בהם אינה מסודרת.

ארור כך בא הנושא של "הסדר בר-ענישה", עמי 63. פה אנחנו כבר עוסקים בנושא
הכופר וכדומה. נאמר כאן
"על פי הנתונים של אגף המכס, המספר הכולל של הגרעונות

בסכומים שבין 301 ל-3,000 דולר, שנתגלו ברשימונים של כל 165 סוכני המכס בכל בתי

המכס בשנת 1989, היה 1,508, ושוויים כ-2.85 מיליון שקלים. על פי המבחן של 0.4%

מכלל הרשימו נים של סוכן, שילמו 105 מהסוכנים כופר בשווי של 68 אלף שקלים. סכום

הכופר המירבי ששילם סוכן היה בשווי 7,500 שקלים. מכאן ששולם כופר(10%) בגין

גרעונות בשווי של 680 אלף שקלים, שהם 24% בלבד מן הגרעונות שנתגלו ברשימונים

שעליהם רול ההסדר". לא מדובר על גרעונות בסכומים שעד 300 דולר, שלא נכללו בהסדר.
מבקרת המדינה מי בן-פורת
75% מהגרעונות לא נגבו.



היו"ר ד' ליבאי;

ובכן יש פה ביקורת על אי-גביה ועל כל המדיניות של הכופר.
ר' ריבלין
אני רוצה לומר למבקרת המדינה שאני מתפלא שלא המלצתם כאן המלצה כלשהי. אני

ריצה לומר כמה דברים בפני ההנהלה החדשה של המכס. סוכן מכס ו יבואן הם נאמנים. יש

מסרים שאדם שמתגלה שלא שילם את המכס המגיע ממנו, פותר את בעייתו על-ידי תשלום

כופר. כלומר יש פה התייחסות שאפשר לחטוא, יש תרופה, ואיורי זה מגיעים להסדר עם

שלטונות המכס. דו "ח הביקורת מדבר על 75% של הגרעונות שבכלל לא שולמו.

א' זייף;

הגרעונות שולמו. הכופר עליהם לא שולם.
ר' ריבלין
אם כך, איזה פחד יש? אינני מדבר כרגע על הפחד מפני החשש לעבירה פלילית. אני

מדבר על אותם נאמנים. בנאמנות החובה של האיש הרבה יותר גדולה. כי אומרים לו :

אנחנו לוקחים ממך מידגמים. והנאמן צריך לדעת שאם לזלילה ייתפס במידגם, תישלל

פרנסתו. כי מדובר באדם שהמדינה ואחרים נותנים בו אמון, ובמקרה כזה יש הרבה יותר

חוב:ות. ואם יתגלו אצלו דברים שמעידים על נסיון להונות את המדינה, הוא צריך להיפגע

ישירות באפשרות שלו לעסוק בנושא הזה.

האם אינכם מתכוונים לעשות איזה דבר לגבי סוכני מכס שפעלו שלא כשורה בענינים

אלה? בעצם הם שותפים שלכם בנושאים האלה, וברגע שהם מעלו בתפקידם הם צריכים לתת את

הדין.
היו"ר ד' ליבאי
בעמ' 64 מבקרת המדינה אומרת: "מן הראוי שהנהלת האגף תשקול את התאמת הסדר

בר-ענישה לתנאים המשתנים, ותעשה במסגרת זו להגברת הפיקוח על ביצוע ההסדר באופן

שימזער את הטעויות הנובעות מרשלנות". כלומר יש כאן הנושא של ההרתעה.
מבקרת המדינה מי בן-פורת
אנחנו התכוונו בעיקר למיחשוב הגרעונות. הצענו את זה.
א' זייף
אני רוצה להקדים כמה מלים על חלק מהדברים שהוזכרו פה. האגף הוא אגף המכס

והמע"מ. ב-1975 הופעל המע"מ, ומאז הושקעו הרבה מאד אמצעים בקטע המע"מי של האגף.

פחות אמצעים הושקעו בקטע של המכס. כפי שאמרתי, אני נמצא חצי שנה בתפקיד. גובה

המכס חיפה גם כן. שנינו די הופתענו מהרמה הנמוכה של נושא המיחשוב במכס. זה חלק

מהענין. יש מקומות שבהם עובדים עם כרטיסיות, ואני די נדהמתי מכך. זה נובע גם מכך

שלא הוקצה לכך די כוח אדם. לכל הדברים האלה קיבלנו אמצעים בשנה הזאת, הוקצו לכך

אמצעים גם בתקציב 1992, ואנחנו נמצאים בהליך מאד מתקדם של מיחשוב המערכת. כל

הדברים האלה ייכנסו למיחשוב, הם כבר לא יהיו במערכות מכורטסות ובתיקים. ייתכן

שחלה מהם הלך לאיבוד, או לא מוצאים אותם, כפי שהעירה מבקרת המדינה.

כפי שאמרתי, עאם יהיה לנו יותר כוח אדם, תהיה ביקורת בשערים, בנמלים. הדברים

קשורים אלה באלה. הנושא של המכס מקבל עכשיו תאוצה גדולה מאד.



אבל אני רוצה משהו בהקשר לדבריו של חבר-הכנסת ריבלין. אנחנו עובדים מול סוכני

המכס, ונכון שהם נאמנים שלנו. לכן יש אצלנו הבהנה בין טעויות שנעשות בזדון לבין

טעויות שנעשות שלא בזדון. בסך הכל מדובר על בגאות אלפי רשימונים. כשהמערכת הזאת

תהיה ממוחשבת, יהיה לנו יותר קל לעקוב אחרי הדברים האלה, אחרי הכמויות וההיקפים.

אני רוצה לומר שבבריסל, במערכת המכסית העולמית, במערכות העתידיות שיהיו קיימות

הכל ילך על הצהרות. כלומר המערכת העולמית תקבל את ההצהרות של היצואן בהוץ-לארץ.

הוא יכתוב רשימון ומחיר, וזה יהיה קביל על בתי המכס במדינות המערב, או במדינות

המפותחות. זה הכיוון שבו הולך המכס. כל הביורוקרטיה מסביב, של בודקים וכדומה, לא

תהיה קיימת, אלא הנקודתית. אלה הדיונים שנערכים היום לגבי העתיד הקרוב, במגמה

לפשט את מערכות המכס. אם המכסים בעולם ירדו, זה יהיה אותו דבר. גם אצלנו החשיפה

הולכת לכיוון שאם המכס ירד, חלק גדול מהאלמנטים האלה תהיה להם פחות משמעות. אבל

בינתיים אנחנו חייבים לעסוק בזה.

מבקרת המדינה מ' בן-פורת;

אבל אז הענין של ה-300 דולר אולי לא יהיה כל כך מעשי.

היו"ר ד' ליבאי;

מר ברקוביץ, אני מבקש שתסביר לנו את בעיית הגרעונות, הרשימונים, מה מדיניות

ההרתעה, איך להביא לכך שאנשים יצהירו אמת, שהרי אחרת זה מאד לא ישתלם להם.

עי ברקוביץ;

אני רוצה לפתוח בזה שפה מדובר בתהליך מסחרי לחלוטין. למעשה בית המכס חיפה הוא

מרכז הפעילות של אגף המכס. כך אנחנו רואים את המערכת הזאת. כשרשימון נכנס למערכת,

למעשה הוא נכנס אחרי שהוא עבר שלב שמולאו בו הפרטים המקצועיים המוגדרים, פרטי

המכס, והוא מולא כבר על-ידי סוכן מכס או על-ידי היבואן או בא-כוחו. הוא עובר

אצלנו את המחשב ונכנס לבנק. ומשולם בו המס על פי שומה עצמית שהוא קבע.

ברגע שהרשימון מגיע למערכת אצלנו, הנטיה הטבעית של המערכת היא שהפעילות

המסחרית תעבוד ללא הפרעות, כלומר שבסוף היום יהיה בידי היבואן GATE PASSביד,

והמכולה השתחררה מפיקוח המכס. זאת המטרה שלנו. ובמקביל לכך לשמור על העקרונות של

תשלום מס אמת.

לגבי תשלום מס אמת - יש שתי אפשרויות לבצע אותו. האפשרות הראשונה, באמצעות

בדיקה מקומית בתהליך. אני רוצה להדגיש שעד 1.9.91 אכן נבדקו, כמו שמצויין בדו"ח

הביקורת, 5% מהרשימונים. היום נבדקים 10%. זה גידול של 100%. זה אומר דרשני.

דבר נוסף שאנחנו עושים, אנחנו מסווגים את פעילות הבדיקה לשלושה תחומים. יש

ביקורת כוללת. וכאן אני אומר ש-100% של הרשימונים המסחריים נבדקים, ואני מדבר על

כמות ממוצעת של בין 500 ל-600 ביום. כל הרשימונים נבדקים בצורה כוללת, לא בצורה

יסודית, יותר כדי לאמת את חוקיות היבוא ועוד נושאים טכני ים. הרשימונים נבדקים

לפני הליך השחרור על-ידי יחידה שנקראת בוחני המסמכים.

בדיקה נוספת שקיימת היא הבדיקה הפיזית. כתוצאה מהחשיפה נאלצנו להגדיל את

כמויות הבדיקה כדי לעמוד על מקור הטובין, לדעת אם הוא לא מגיע מארץ שלישית או

מארץ שלא מגיעה הנחה של תעודת שוק, או לפי ההסכם עם האמריקנים.

סוג נוסף של בדיקה הוא הביקורת היסודית שמתבצעת על-ידי יחידת המעריכים

המקצועית. זו קבוצה של אנשים שהוכשרו לכך, בעלי ותק ונסיון, והם מבצעים בדיקה

יסודית מאד. גם שם כמות הבדיקה הוכפלה ב-100%: מ-5% ל-10%.



היו"ר ד' ליבאי;

האם כל כוח האדם הזה עומד לרשותך בחיפה, או שיש גם מומחים שהם בקנה מידה

ארצי?
ע י ברקוביץ
מובן שיש גם מומחים בקנה מידה ארצי. בעקבות החשיפה, ומארור שגילינו את נקודות

התורפה שלנו, תיגברנו את כוה האדם. בבית המכס בחיפה גייסתי ארבעה מהנדסים, כל אחד

מתחום מקצועי כזה או אחר, מהנדס טכסטיל, מהנדס מכונות, מהנדס חשמל וכו' - אני

רואה בזה גם חלק מעידוד העליה שמגיעה למדינת ישראל - כדי לתגבר את יחידת המעריכים

ואת יחידת הבודקים. יכול להגיע איזה ארגז אלקטרוניקה שהוצהר עליו שהוא שווה אלף

דולר, אבל התוכן הפנימי שלו יכול להיות 50 אלף דולר, ועד היום לא ידענו את זה. גם

לא יכולנו לבדוק את כל ה-100%.

השאיפה שלנו היא שכל רשימון שנכנס למערכת בשעה תשע בבוקר, שעד שתים-עשרה או

אחת בצהרים יהיה בידי היבואן אישור יציאה. זה משרת גם את היבואן וגם את המערכת

שלנו.

אני רוצה להתייחס לענין ההרתעה. יש לנו שלושה תהליכי שחרור: תהליך אי, תהליך

בי ותהליך גי. וכאן אני נוגע גם בענין סוכני המכס. השאיפה שלנו היא להגיע לזה

שבפרטי מכס שהמס עליהם אינו גבוה, למשל כימיקלים, שוזשלום המס בהם איננו גבוה,

נניח עד 20%, יוכלו להשתחרר בתהליך גי. כלומר זה תהליך מהיר שייבדקו בו הנתונים

הטכניים. והרצון שלנו הוא שתוך חצי שעה זה ישוחרר. השאיפה של כל יבואן היא שסוכן

המכס שלו יטפל בדברים ויקבל את ה GATE PASS-תוך זמן קצר ולא יעוכב לבדיקות

ארוכות. תהליך בי הוא תהליך ביקורת רגיל, שבו הטובין משתחררים בסוף היום. תהליך

אי הוא תהליך ארוך ומייגע. מדובר על אותם סוכני מכס שהסתבר שלא נהגו בהגינות,

שהגישו מסמכים לא נכונים, או שנעשו לגביהם טעויות.
ר' ריבלין
אם הם לא נהגו כשורה, שלא יהיו סוכני מכס.
הי ו "ר ד' ליבאי
קודם כל צריך לתת להם זכות להשמיע את דבריהם, לאפשר להם איזה בירור.

ר' ריבלין;

בוודאי צריך קודם להוכיח שאדם נהג לא כשורה. וברור שיש מנגנון. אבל אם יתברר

שיש אדם שמועל בתפקידו, לא מספיק שישלם כופר. צריך לומר לו שהוא איננו יכול להיות

נאמן.

היו"ר ד' ליבאי;

יכולים להיות גם חילוקי דעות עניניים. אל נפשט כל כך את הענין.

אי זייף;

אם אנחנו מגיעים למסקנה שנעשתה פעולת הונאה בזדון, אז אנחנו פועלים בקשר לכך.

כי יש גם תקלות טכניות, שאדם לא סיווג נכון, או לא רשם נכון.



עי ברקוביץ;

על כל פנים תהליך אי הוא התחלת הטיפול כפי שחבר-הכנסת ריבלין אומר. ברגע

שהתגלה שיש ליקויים, בין אם אלה ליקויים מינהליים או ליקויים מקצועיים, אנחנו

קוראים לסוכן המכס לבירור, ובמקביל אנחנו מכניסים אותו לתהליך אי שגורר אותו

להקפדה יתרה ולהתחלת הבירור המקצועי או המי נהלי. ואם יסתבר שהיו דברים אחרים,

אנחנו בוודאי נפעל כמו שאומר חבר-הכנסת ריבלין.

אלה שלושת התהליכים. ולכל יבואן כדאי לנהוג על פי החוק, בלי סטיות. כי אנחנו

גם גופים ששומרים על רשויות אחרות. ופה נכנס נושא התקינה והנושא של רשיון יבוא.

סטיה, ולו הקטנה ביותר,

היו"ר ד' ליבאי;

מה המדיניות שלכם היום באשר לכתבי אישום, כופר וחילוט? יש פיסקה בעמ' 64, שבה

נאמר: "לפי נתונים שריכז בית המכס בחיפה, לבקשת משרד מבקר המדינה, הסתיים עד

ספטמבר 1990 הטיפול ב-516 (מתוך 538) תיקי תפיסה בעבירות הנוגעות ליבוא, שנפתחו

בשנת 1989; מתוך אלה הוגשו כתבי אישום בשני מקרים בלבד; ב-328 תיקים הומר האישום

בכופר (בחלק מהמקרים הוחלט גם על חילוט}; וב-175 אדירים הוחלט על חילוט בלבד".

ובכן מה המדיניות היום בנושא הזה באשר להגשת כתבי אישום, חילוט וכופר? האם בנושא

הזה יש יתר הקפדה? האם יש מדיניות ברורה או שזה תלוי בקשרים, פרקליט יותר טוב

וכדומה? איך זה מסתדר?
מבקרת המדינה מי בן-פורת
אני מבקשת להפנות את תשומת הלב לשתי וקשורות הבאות בפיסקה שהי ושב-ראש קרא:

"בדרך כלל אין חילוט במקרים של גרעון. מכאן שברוב המקרים מסתיים הטיפול בחשדות

לעבירה - וכמעט בכל החשדות לעבירה שכרוכה בגרעון - בכופר כסף". כלומר, אנשים
אומרים לעצמם
אם אני נמצא ברוב כזה, כדאי לי להסתכן. כאן הפירצה.
אי זייף
המדיניות ברורה. אם אנחנו רואים שמנסים לרמות אותנו ביודעין, ודברים כאלה

קורים, ומוכנים להסתכן במקרה של תפיסה - על זה הולכים לבית-המשפט. אני רוצה לומר

שיש הרבה מאד סיווגים פנימיים לכל דבר, למשל לחליפה שלובש כל אחד מאתנו. כלומר

חלק מהדברים שיש בהם גרעון נובעים מחילוקי דעות, או אולי אפילו מפירוט שונה.

כפי שצויין על-ידי גורמי המכס, כשמישהו נתפס, גם המפעל מסומן אצלנו בכוכבית

אדומה. מעבר לענין של סוכן המכס שעובר לתהליך אי, גם המפעל היבואן מסומן אצלנו

בכוכבית. ההליך המשפטי הוא ההליך האחרון. אם יש לנו חילוקי דעות, או אם אנחנו

מרגישים שאיננו עומדים על קרקע מוצקה מספיק מבחינה משפטית, איננו הולכים בדרך

הזאת. כלומר, אפשר ללכת למשפט ולראות מה יקרה בעוד שלוש או ארבע שנים. אבל אם

המערכת המשפטית אומרת שאנחנו לא עומדים על קרקע מספיק מוצקה, גובה המכס נוטה ללכת

לכופר. יש פה כל מיני שיקולים. כשאתה מעמיד אדם בראש מערכת כזאת של גובי מכס,

צריך לתת לו מרחב של שיקול. לדעתי אין פת איפה ואיפה. יש פה שיקול דעת, באיזה

מקרה הוא הולך למשפט, באיזה מקרה לא. אם יש לו ראיות מוצקות, הוא לא יהסס ללכת

למשפט. אם היועצים המשפטיים לא מרגישים כל כך בטוחים, וזה קורה לנו די הרבה, גם

במע"מ, אז נכנס השיקול של כופר.
מבקרת המדינה מי בן-פורת
אבל אחת הראיות יכולה להיות שהעבירות חוזרות ונשנות. זה בדיוק מה שבזמן עריכת

הדו"ח אתם לא ידעתם. אולי עכשיו השתפר המצב. אני רוצה לשמוע.



היו"ר ד' ליבאי ;

בעמ' 65 בדו"ח כתוב: "יוצא איפוא שמי שמנצלים בשיטתיות את המצב לביצוע עבירות

יצאו נשכרים, כיוון שאפילו נתפסו באופן מקרי, הטיפול מתמקד רק בעבירה שנתגלתה

לגופה ולא מעבר לה".
אי זייף
המבקרת הזכירה את ענין המיחשוב. כשיהיה המיחשוב - זה ייגמר. אנהנו מטפלים

בזה. זה נמצא עכשיו בשלב של הכנסה למערכת.
מבקרת המדינה מי בן-פורת
כשיהיה המיחשוב, תהיה יותר אפשרות להוכיח אם זה ענין שחוזר על עצמו או לא. אם

זה חוזר על עצמו, זה מראה על הכוונה ועל המטרה.
עי ברקוביץ
אני כורך את ההסדר בר-ענישה עם חלק ממדיניות ההרתעה והפעולות שהמבקרת הזכירה

קודם בנושא של הגרעונות. כי הגרעון זה גם חלק ממערכת של הרתעה, הנושא הפיסקלי.

אני רוצה להדגיש שהמספרים שנקובים פה זו בסך הכל תופעה שולית אצלנו. זו לא ראיית

המקרו של המערכת. בגלל איפיוני עבודה כאלה ואחרים נפתחים פה הרבה תיקים שבעגה

המקצועית שלנו נקראים תיקי תפיסה. אבל התיקים האלה שנפתחים, יש להם הקשר הישיר

לגרעון. ובהם נפתח דו"ח גילוי עבירה. יש מקרים שהתיקים אינם מרכזיים והסכומים לא

גדולים. אבל יש מדיניות עונשין שקבע האגף עם סוכני המכס, ויש מדיניות של הרתעה

פרופר. לא לגבי כל תיק שווה לבזבז את זמנו של בית-המשפט שהוא בלאו הכי עמוס

ויקר. המטרה שלנגד עינינו היא את התיקים המרכזיים להעמיד לדין, לחלט, ולעמוד עם

כל האגרופים קדימה.

סדרי העבודה אצלנו מקפידים דווקא על התיקים שבהם מסתבר שיש עבירות חוזרות.

רק לאחרונה התחלנו למחשב את העסק. והיום יחידת הגרעונות ממוחשבת. אני רוצה לומר

שלא רק שמיחשבנו את זה, אלא לא כל כך הקפדנו על הפעלת סעיף 154 לפקודת המכס,
שאומר
אם התגלה סכסוך בין הצדדים, כלומר בין המכס לבין סוכן המכס או היבואן, אין

לאפשר ליבואן להוציא את הדברים מבלי ששילם אגב מחאה. ובעצם כדי להימנע ממצב

שנגיע לחוב אבוד, אנחנו גובים מראש את הכסף, זה מעין פקדון עד לסיום יוסכסוך. זה

נקרא תשלום אגב מחאה. הכוונה הבסיסית היא להימנע מלהגיע לחוב מסופק. בעבר זה קרה

לנו.

אני מניח שברגע שיהיה מיחשוב מלא, התופעה תצומצם. אינני בטוח שהיא תיעלם, אבל

היא תקטן בצורה משמעותית מאד. גם עכשיו התופעה הופכת להיות שולית, כי חלק

מהיחידות ממוחשבות.
מבקרת המדינה מי בן-פורת
אני מבקשת התייחסות למה שנאמר בשולי עמי 63 בדו"ח: "הואיל ובהסדר לא נכללו

הגרעונות שעד 300 דולר, סוכני מכס המייצגים יבואנים של טובין שמסי היבוא החלים

עליהם נמוכים אינם משלמים כופר. נוכח תהליך הביטולים והצמצומים של שיעורי המכס,

צפוי גידול במספרם ובשיעורם של הגרעונות בסכומים קטנים, כך שהולכים ופוחתים

הגורמים של הרתעה מטעויות ברשימונים שהיו יעדי ההסדר". האם יש או אין מקום לשנות

מה-300 ולרדת מתחת לזה?
עי ברקוביץ
למעשה המגמה היא, לא במדיניות מוצהרת, כדי לא להפוך את זה לראיית מקרו, אבל

ברגע שהתגלה גרעון גם מתחת ל-300 דולר - לטפל בו.



אי זייף;

בסך הכל אנחנו עוסקים במערכת אדירה של יבוא. לגבי היחידה שלנו מתחת ל-300

דולה - אם אנחנו תופסים מישהו, טוב. אבל יהיה לנו קשה מאד אם נתמקד בזה, כלומר

המערכת תסטה מהעיקר. אבל האמת היא שזה בדיון אצלנו ועוד לא קיבלנו החלטה.
ר' ריבלין
אני מציע שתדונו על כך בכובד ראש.

אי זייף;

השאלה היא אם נוכל להשתלט על זה. בסך הכל אנחנו גם מוגבלים בכוח אדם

ובאמצעים.

מבקרת המדינה מי בו-פורת;

צריך להתרכז ביחוד ברצידיביסטים, אלה ששוב ושוב מביאים טובין ב-250 או ב-300

דולר בכל פעם.

אי זייף;

אם יש כאלה שחוזרים על זה,זה בהחלט צריך להדליק נורה אדומה. אנחנו נדון על

כך ונקבע נהלים.

עי ברקוביץ;

אנחנו עוקבים אחרי אותם סוכני מכס שיורדים מתחת ל-300 דולר, אבל לא כראיית

מקרו.

ר' ריבלין;

זה חורג הרבה מעבר לענין של ה-300 דולר. זה ענין של קונספציה. כשאתם בודקים

את הנושא הזה, תבדקו את כל ההיבטים.

אי זייף;

מעבר ל-300 דולר אנחנו נוקטים את כל הצעדים כדי לשפר. אבל מתחת ל-300 דולר,

השאלה אם נוכל לבצע את זה. נקיים על כך דיון ונראה אם בתי המכס מסוגלים להשתלט על

זה.

היו"ר ד' ליבאי;

אני מבקש שתתייחסו בקצרה לנושא של פיקוח על מכולות. יש בדו"ח הערות כבדות

משקל בענין הזה.

אי זייף;

אומר רק משפט אחד בענין -זה. המכולות מגיעות לנמל. עד שלא בא היבואן אלינו

לבקש לשחרר, אין לנו בכלל עסק עם המכולות, זה בעצם ברשות רשות הנמלים, לא

ברשותנו. כלומר אנחנו לא יודעים מה יש בהן. הוא עוד לא הצהיר, אז אולי הוא יצהיר

נכון, אולי יצהיר לא נכון. הנושא תזה ייפתר בדרך של שיתוף פעולה בינינו לבין רשות

הנמלים. ברשות שדות התעופה המערכת הזאת די סגורה. ברשות הנמלים היא עדיין פתוחה,

היא עוד לא נסגרה. אנחנו לא יושבים אתם בנושא המכולות שנכנסות, מה נכנס ומה יוצא



מהנמל, כמה נשאר, וכו'. כל המערכת הזאת תלויה מאד ברשות הנמלים, לא כל כך בנו,

אנחנו נמצאים בעיצומם של דיונים ומגעים עם הרשות. יש פה ענין של כניסה למחשב

שלהם, סגירת מחשבים והאנשים שלנו בשערים. אני מניח שגם האנשים שלנו בשערים,

שבתקופה הקרובה ניכנס לזה, יסייע לפתרון הבעיה המורכבת הזאת.

עי ברקוביץ;

לגבי הנושא של פיקוח על מכולות, היום הוא מתבצע בצורה יותר טובה, קודם כל

בגלל מערכת של מיחשוב; ושנית - בגלל המודעות, שכן מבקרת המדינה הנירה את זה על

סדר היום המעשי אצלנו בעבודה. לכו גם הפעלנו את מערכת ביקורת החשבונות, לעקוב

איורי חברות, גם חברות ציבוריות. למשל, חברה כמו דיזנגוף, שהיא חברה-בת של צים,

שהיא חברה ציבורית, אחת לשלושה חודשים אנחנו מבצעים בדיקה. אני רוצה לומר שכל מרז

שמבקרת המדינה קבעה מתבצע היום.
היו"ר די ליבאי
אני מודה לכם על הדיווח. אני מוכרח לומר שלפחות אתם מקרינים שיפור במצב. לי

קשה לקבוע, אבל דבריכם נאמנים עלי. בסך הכל אתם באמת מקרינים נחישות ואמינות.

אני מודה לכולכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה נסתיימה בשעה 11.00).

קוד המקור של הנתונים