הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוהו



פרוטוקול מס' 239

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי. א' באייר התשנ"א (14 במאי 1991 ), שעה 00;09

נכחו: חברי הוועדה: ר' ריבלין - מ"מ היו"ר

אי בורג

רענו כהו

השופט ר' בודסקי - סמנכ"ל הנהלת בתי-המשפט

סנ"צ ר' בן-יוסף - ראש מדור תביעות, משטרת ישראל

סנ"צ י' ריבלין - ראש מדור חקירות ותביעות, משטרת ישראל

מ' בס, ט' בר, ח' יזרעאלוביץ, מי שקד - משרד מבקר המדינה

ר' כספי - משרד הכלכלה

ב' רובין - משרד המשפטים

ב' פרידנר

רשמה: א' ברק

סדר היום; תביעות בנושאי תעבורה - דו"ח מבקר המדינה מס' 40



תביעות בנושאי תעבורה - דו"ח מבקר המדינה מס' 40

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה ומקדם בברכה את סגן

תביעות בנושאי תעבורה. נמצאים אתנו נציגים של משטרת

ישראל. האם לא הגיעו אותם אנשים שהיו אמורים להגיע ממשרד התהבורה? ומה עם אנשי

משרד המשפטים?

בי פרידנר;

הוזמנו מטעם משרד המשפטים וטרם הגיעו.

אני מבקש להפנות את רוב נושאי הביקורת למשרד התהבורה מהטעם הפשוט, שהחלפתי

דברים עם כבוד השופט לוין, שופט בית-המשפט העליון, שגם בדו"ח מצויין היותו

יושב-ראש ועדה שהגישה מסקנות רבות בקשר לנושא של מלחמה בתאונות הדרכים. לפי

האינפורמציה והידע האישי שיש לי כמעט דבר מכל אותן המלצות לא יושם הלכה למעשה.

הנושא של תביעות בנושאי תעבורה בלי כל ספק מתקשר בקשר אמיץ עם נושא תאונות

הדרכים, ויש הרואים גם בכל אותם דברים שהפכו להיות למעשה מורים ואין עושים, דבר

שקשור בכל נושא התעבורה בארץ.

חשיבות רבה יש מלבד למשרד המשפטים ולמערכת החקיקה שם גם לשר התהבורה ולאנשי

משרדו. אני מבין שהממונה על התעבורה הוזמן לכאן ועדיין לא הגיע. צריך לראות האם,

הלילה, איזשהו דבר לא בסדר נפל במזכירות הוועדה. אבל סך הכול נושא החקיקה באמצעות

תקנות שהשר יכול לתקנן הוא דבר חשוב ביותר גם לצורך תיקון אותם פגמים שמובאים

על-ידי ביקורת המדינה בדו"ח מס' 40. הדו"ח בעמ' 436, ואני מתאר לעצמי שרוב

המשתתפים כאן קראו אותו.

אני רוצה להפנות את תשומת לבם של המשתתפים בדיון זה עד עתה לעמ' 439. עיקר

הביקורת והדברים שיש לתקן מופנים בעיקר לאנשי משרד התהבורה ומשרד המשפטים, לכן

הייתי רוצה לבדוק מדוע הם לא הגיעו ומה נעשה בהמשך הדברים. מהדברים ששמעתי מפי

כבוד השופט לוין עולה גם, שרצוי וראוי שנזמין את השר קצב על מנת לדון בכל אותם

דברים של העתיד לבוא, כדי לראות כיצד הוא מתגבר על המלצות הוועדה שהשופט לוין עמד

בראשה.

יש גם ועדה נוספת, שהשופט בן-דרור עמד בראשה, וגם היא המליצה מספר המללצות,

אבל אני מבין שרוב אותן המלצות הן המלצות שהמשטרה טוענת שאינן ניתנות ליישום,

ודאי לא בכוח-האדם שנמצא בידיה. הייתי רוצה גם לשאול האם הקמת משטרת תעבורה לא

יכולה לבוא ולפתור בעיות רבות גם בקשר לצמצום התיקים וגם בקשר לכל נושא התעבורה

בארץ. זאת שאלה שתישאל מעל שולחן זה ובמסגרת המסקנות שהוועדה תתבקש להגיע אליהן.

אי בורג;

אדוני היושב-ראש, דומני שבהזכירך את כל הוועדות הנכבדות שכחת

להזכיר עוד ועדה אחת והיא ועדת משנה של ועדה זו, בראשותו של חבר-הכנסת ד"ר רענן

כהן, שבזמנה קיבלה על עצמה משימה בנושא תאונות הדרכים. אני לא יודע בדיוק מה, אבל

דומני שהיה כדאי לבדוק אתו מה התקדמה ועדת המשנה הזאת.

לפני שנתיים היתה כאן שנתיים ושנה וחצי לאחר מכן היתה עוד ישיבה עם היועץ

המשפטי ואחר-כך ישיבה עם שר המשפטים, כשאחד הנושאים שעלה בישיבה הזאת היה הנושא

של ביטול תיקים שאין בהם ענין ציבורי או שלא מסוגלים לטפל בהם. חלק גדול מן

התיקים ההם היו תיקים בענייני תעבורה. ביקשתי מהיועץ המשפטי לברר, לקה להם ארבעה

חודשים עד שקיבלתי תשובה לפניה שלי, בסוף התקבלתי והלכתי לברר. אני רוצה להזכיר

לאדוני, שעד היום, למרות שעברו שנתיים ושלוש ישיבות, עד היום הוועדה לא קיבלה



תשובה רשמית בנושא הזה. אני חושב שהזדמנות זו טובה במו בל הזדמנות אחרת, אם לא

יותר מזה, שהיושב-ראש יפנה למזביר הוועדה על מנת שיפנו שוב ליועץ המשפטי ונקבל

תשובה מוסמכת.

הערותיו של חבר-הכנסת בורג נרשמו. אני מבקש להעבירן גם ליושב-ראש הקבוע של

הוועדה, חבר-הכנסת פרופ' ליבאי.

אני מבקש להמשיך ולהיכנס לדיון בגוף הביקורת. נכון שרוב הביקורת מופנית או

יכולה לקבל תשובות והסברים, כמו גם מעקב לגבי עדכונים שנעשו, על-ידי הנהלת

בתי-המשפט והמשטרה. עם זאת, אני חוזר ואומר, שהפתרון האמיתי לא נמצא דווקא בדברים

שייאמרו לנו על-ידי בתי-המשפט והמשטרה אלא דווקא ביישום אותם מסקנות שניתנו

על-ידי ועדת השופט לוין.

אני מבקש להפנות את תשומת לבכם לעמ' 439, דווקא למסקנות בהן נאמר: "מנתוני

הנהלת בתי-המשפט ומדו"חות הוועדות, כפי שתוארו לעיל, עולה, שקיים עומס ניכר על

המערכת השיפוטית, העלול ללפגוע בסדרי הדיון התקינים. משרדי התחבורה והמשפטים

הודיעו למשרד מבקר המדינה בסוף דצמבר 1989, כי בעקבות המלצות ועדת לוין, י בימים

אלה תצאנה תקנות חדשות מטעם שר התחבורה המרחיבות את רשימת העבירות אשר יהפכו

לעבירות ברירת משפטי. לדעת מבקר המדינה, על משרד המשפטים והנהלת בתי-המשפט לגבש

תכנית מקיפה ומפורטת בנושא זה כדי להביא לשינוי ארגוני של ממש בבתי-המשפט לתעבורה

ולשיפור השירות לאזרחים הבאים בשעריהם".

זאת אומרת, אותו צוואר בקבוק שאליו מגיעים בסופו של דבר הוא אותה מערכת

משפטית שעומדת בכל המעמסה. אם נקבל פת רק נתונים של בתי-המשפט לשלום בתעבורה,

בעמי 438, "לפי נתוני הנלת בתי המשפט, נפתחו בשנת 1988 כ-152,000 תיקי תעבורה,

ונידונו כ-167,000 תיקים, כ-15,000 מהם תיקי תאונות. בעיקר הנטל נשאו 25 שופטים.

מספר תיקי התעבורה שטופלו בידי שוט נע בין 1,000 ל-20,000 בשנה. מנתונים שנמסרו

למשרד מבקר המדינה עולה, כי היו מקרים שבפני שופט הובאו כ-150 עד 300 תיקים ביום

של דיון ראשון בבית המשפט. ב-1988 הסתיימו קצת יותר ממחצית המשפטים בדיון אחד,

דהיינו הנאשמים הודו באשמה, הורשעו, ודינם נגזר. בהתחשב בכך שנדרש שיקול דעת בעת

קביעת מידת העונש, מוטל עומס רב על השופטים, הנדרשים לעתים לגזור את הדין ב-75 עד

150 תיקים ביום". בשיטת הסרט הנע.

אי בורג;

כמה שעות שופט עובד ביום?

בממוצע פלוס מינוס 5 שעות. משמונה וחצי עד אחת וחצי.

אי בורג;

חמש שעות לחלק ל-150 תיקים זה יוצא 30 תיקים בשעה, תיק בשתי דקות?

כשמדברים על 150 תיקים, קח בחשבון שחלק לא מתייצבים. השאלה היא כמה התייצבו.

יש תיק בשתי דקות בממוצע לפי הנתונים האלה?

יכול להיות שיש תיק בשתי דקות בממוצע. אם הנאשם בא ומודה, ושואלים אותו טיעון

לעונש והוא אומר שאין לו מה לומר, זה נגמר.

הכול לפי העבירה, יש תעריפים. השופטים קובעים לעצמם תעריפים בגלל אהידות

העונשים. בכלל נושאי המהירות למשל. הסביר לי השופט לוין, כדי להבהיר נקודות מתוך

אותם דברים שהשופט לוין ביקש להאיר את עינינו, למשל המשטרה בדרך כלל מטפלת באותם

דברים שקל לה לטפל, ועבירות המהירות הן העבירות הנפוצות ביותר מבחינת התיקים

שהוגשו על-ידי המשטרה. למרות שבהתאם לסטטיסטיקה שהמשטרה ערכה עבירות המהירות הן

לא הגורם העיקרי לתאונות הדרכים, אם כי יורשה לי להוסיף מידע אישי, גם נושא של

אי-שמירת מרחק שהוא הגורם המכריע ביותר לתאונת דרכים, גם אי-שמירת מרחק נובע

בעיקר ממהירות. אבל נושא אי-שמירת מרחק הוא דבר שעליו אין מוגשות כמעט תביעות

משפטיות. זאת אומרת, המשטרה עושה לעצמה חיים קלים מבחינת היכולת לספק דו"חות

לבתי-משפט, אבל עדיין לא יכולה לטפל בנושאים שעליהם היא הופקדה בנושא מניעת

תאונות דרכים. על-כל-פנים, זו דעתה של ועדת לוין, כפי שבאה לידי ביטוי במסמך רשמי

שקראתי אותו, ואני מציע לכל המשתתפים בדיון זה, כולל ועדות המשנה של ועדות הכנסת

לענייני תעבורה, לעיין את הדו"ח הזה. דרך אגב, כמעט שום דבר מן הדו"ח הזה לא

יושם.

אנחנו רואים שבשנת 1988 "רשמה המשטרה כ-1.25 מיליון דו"חות: כ-151,000 היו

הזמנות למשפט, והיתר, כ-1.1 מיליון - הודעות קנס. באותה שנה הגישה המשטרה לבתי

המשפט לתעבורה כ-118,000 כתבי אישום בגין דו"חות".

כבוד השופט בודסקי הסביר לחבר-הכנסת בורג במה מדובר. שופט בא לבית-המשפט 8

שעות, וגם הביתה הוא לוקח תיקים. אין על זה ויכוח.

אי בורג;

שופט לוקח תיקי תעבורה הביתה?

אין לי כל ספק בכך, אחרת הוא לא יעמוד בעומס. במה מדובר? יש לך 200 תיקים

ביום. מתוכם, 50-40 מהאנשים מגיעים והם נשפטים כשהם מופיעים בפני השופט וטוענים

את טיעוניהם. כאשר הם מופיעים, אם מדובר ב-200-100, צריך להבין שרוב רובם של

אותם אנשים שמודים במשפט, משפטם הסתיים באותו יום, והמשפט שלהם אורך יותר זמן.

אנשים שאינם מודים, צריך לקבוע להם תאריך לדיון ואז מצטברים עוד פעם תיקים,

והתאריכים לדיון לעתים נקבעים לתקופות מאוחרות יותר, עד שנה. וגם לארור מכן, כשאתה

צריך להביא את העדים, הדברים נגררים. זאת אומרת, שופט שבאותו יום דן בדו"חות

בישיבת הקראה יכול לבוא לידי הספק. אם למשל הוא קבע לתאריך מסויים 5 משפטים וב-2

מהם לא הופיעו עדים וצריכים לדחות את המשפט, קרוב לוודאי שבאותו יום בזבז השופט

זמן יקר, ואז הוא יכול לטפל באותם תיקים שהצטברו בפניו. מה זה תיקים שהצטברו

לפניו? אם למשל יש לשופט ביום 300 תיקים, התייצבו 40 איש, 260 תיקים הולכים אליו

ללשכה ובגלל שלא הופיע הנאשם הוא יכול לפסוק את דינם שלא בפניהם. זאת אומרת

להרשיעם בגלל שלא הופיעו וגם לפסוק את העונש. שיקול הדעת הוא שיקול דעת שכמעט אין

צורך בו, כיוון שיש בדרך כלל טבלאות לגבי עונשים מסויימים, אלא אם כן לתובע יש מה

לומר. אם למשל יש לו הרשעות קודמות, שבדרך כלל לא מובאות בחשבון כאשר בן-אדם לא

מודה. סך הכול כאשר מדובר ב-400-300 תיקים שמצטברים מדי יום ביומו, לשופט יש צורך

רק לבוא ולעסוק בעבודה אדמיניסטרטיבית של הרשעה וקביעת עונש שעות רבות. זה עומס

שבלתי מתקבל על הדעת. ברגע שמבקשים את שיקול הדעת, והרי זכותו של כל אדם שנערך לו

דו"ח לבוא ולהתייצב למשפט ולהביא את העדויות בפני בית-המשפט, אנחנו רואים שלמעשה

אנחנו נמצאים לא בתקנה שאין הציבור יכול לעמוד בה, אלא בתקנה שאין השופט יכול

לעמוד בה.



הייתי מבקש לשמוע את סגן מנהל בתי-המשפט, ואין לי ספק שהוא קרא בעיון את דו"ח

ביקורת המדינה, ומה הוא יכול להשכיל אותנו בנושא זה, אם יש איזשהי בשורה, למרות

שאני מאוד מפקפק בכך.

בנושא של הביקורת או בנושא של התעבורה?

בשני הנושאים.

לגבי הביקורת, אני קורא שוב מה שנאמר בפיסקה האחרונה: "על הנהלת בתי-המשפט

לגבש תכנית מקיפה ומפורטת בנושא זה כדי להביא לשינוי ארגוני של ממש בבתי-המשפט

לתעבורה ולשיפור השירות לאזרחים הבאים בשעריהם".

אני מניה שהמבקרת מתייחסת להמלצות של ועדת בן-דרור בעיקר ולא להמלצות של ועדת

לוין. ועדת לוין היא יותר בתחום החקיקה, וועדת בן-דרור יותר בתהום המינהל. ניתן

לומר שהמלצות ועדת בן-דרור מתייחסות לשלושה נושאים עיקריים: 1. לבטל את המושג

שופט תעבורה ולמזג את נושא התעבורה בתוך בית-משפט השלום. 2. להפסיק את זימון

הנאשמים על-ידי השוטרים בכביש, ולהתהיל לזמן את הנאשמים על-ידי מזכירות בית-המשפט

כמו בתיקים פליליים רגילים, 3. להפסיק להטריה את הנאשם "המסכן" לבית-המשפט כדי

לכפור אם ברצונו לכפור, ולאפשר לו כפירה בכתב.

שלוש ההמלצות האלה גם בשעתן כשהוגשו על-ידי ועדת בן-דרור, עד שנחתמו, אני

הושב שהן כבר לא היו בדיוק בנות מימוש. מדוע? בתי-משפט השלום חל שינוי גדול

בסמכויותיהם גם בתהום האזרהי וגם בתהום הפלילי. העומסים כיום נעו מבית-המשפט

המחוזי לבית-משפט השלום, והתורים בבתי משפט השלום שבעבר, בשנים 1986-87, או

תחילת 1988, היו קצרים - ותור קצר כשמדברים על תיק להוכחות זה 9-7 חודשים - היום

התורים התארכו בבתי משפט השלום לשנה וחצי ואף יותר. כך שלשלב את נושא התעבורה

שמטופל היום כנושא ייחודי במסגרת בתי המשפט לתעבורה עם העדיפות הגבוהה שניתנת לזה

בתוך בית משפט השלום ולפזר את כל תיקי התעבורה בין כל שופט השלום, התעבורה לא

תקבל את העדיפות. העדיפות בבית-משפט השלום ניתנת לתיקי פשעים שיש סמכות לבית משפט

שלום לדון בתם, אחרי זה לתיקי עוונות, לתיקי נזיקין, לנושאים הכבדים והרציניים.

עם כל הכבוד לנושא התעבורה שישולב בתוך בית משפט השלום, הוא לא יהיה בעל ייחוד

במסגרת הנושאים שנדונים על-ידי בית משפט השלום.

לאור זאת תהמלצה הזאת לא תועיל, היא עלולה להזיק לנושא התעבורה.

עם זאת, אם אנחנו מדברים, אדוני השופט, על 23 שופטי תעבורה שצריכים לדון בכך

וכך תיקים, הרי גם בענין זה אנחנו מביאים את עצמנו למצב שבו המפולת היא בלתי

נמנעת, או שיצטרכו חוק חנינה לגבי אותם דו"חות שיהיו כאבן שאין לה הופכין.

אני רוצה לציין בפניך שבעמ' 439 בדו"ח הביקורת נאמר: "הוועדה השניה מונתה

בידי שר המשפטים בפברואר 1988, לבדיקת שיטות העבודה המינהליות הנהוגות בבתי המשט

השונים. הוועדה, שבראשה עמד השופט בן-דרור, המליצה לאחד עד כמה שאפשר את הנהלים

הקיימים בבתי משפט השלום לתעבורה עם אלה הקיימים בבתי משפט השלום האחרים ולאמץ את

ההצעות שהציעה ועדת השופט לוין בדבר 'סוגי העבירות שיובאו לדיון בבית המשפטי". זה

מה שהתכוונה הוועדה לבוא ולומר, שאם יבואו ויבחינו בין סוגי העבירות או יבחינו

בין עבירות אדמיניסטרטיביות לעבירות פליליות ובין עבירות פליליות בתוך עצמן, כאלה

שהן ברירות קנס וכאלה שאינן ברירות קנס, אז בהחלט העומס יירד מבחינה זו שלא

יוגשו דו"חות לבית המשפט שלא יכול לטפל בהם.

למרות שכולם רוצים שהעומס יירד בבתי המשפט לתעבורה, העומס לא יורד, הוא עולה.

העומס בבתי המשפט לתעבורה, מהנתונים הסטטיסטיים שיש בידינו, עוד לא מתגלה. מדוע?

משטרת ישראל במחשב שלה מחזיקה עשרות אלפי תיקים שצריכים להיות מוגשים לבית המשפט.

התיקים מוגשים לבית המשפט שבוע לפני יום ההקראה. זו לא השיטה הרגילה שרושמים את

כתב האישום וכוזב האישום מהכה עד ליום ההקראה ולאהר מכן עד ליום ההוכהות. בתעבורה

מוגשים התיקים לרישום רק שבוע לפני יום ההקראה. אם ישנם מועדים, ואל תזדעזעו,

בנושאים מסויימים לישיבת הקראה, בחודש דצמבר 1992 - בבית משפט השלום בירושלים,

בחודש דצמבר 1992 - בבית משפט השלום בתל-אביב, ובחודש מרס 1993 - בבית משפט השלום

בחיפה, יש עוד עשרות אלפי תיקים אצל סנ"צ ריבלין במחשב.

אני רוצה להבין את מה שאמרת. אם היום שוטר נותן דו"ח הוא מזמין להקראה למרס

1993 באזור חיפה?

לפי מצלמת רמזורים לפברואר 1993. לפי ברירת משפט למרס 1993.

זה לגבי נושא שילוב התעבורה בבית משפט השלום, עם רצון לתת עדיפות לתעבורה. זה

לא בר-מימוש.

הנושא השני - זימון במקום על הכביש דרך המזכירות. המבוקש רצוי, אבל המימוש

בלתי אפשרי. כי אם היום 160 איש מוזמנים על הכביש, ומחר יצטרכו לרשום את זה בבית

המשפט ולהזמין אותם בעבודה ידנית של פקידי בית המשפט, אין לנו מספיק כוח-אדם

בשביל לטפל בנושא הזה. אנחנו לא מסוגלים לטפל בעוד 160 הזמנות. אם נקבל כוח-אדם,

ברצון נממש את זה. פה צריכים גם את האוצר.

הנושא השלישי - נושא שהומלץ גם על ידי ועדת סדר הדין הפלילי, ועדת גולדברג,

הנושא של מתן אפשרות כפירה בכתב. אני יכול לומר שהיה רצוי שהוועדה תזמין שופט

תעבורה שיושב בשדה כדי לשמוע אותו מה המשמעות של מימוש המלצה כזאת. וזאת למה? יש

דינמיקה קבוצתית שכשמזמינים ליום הקראה 150 איש והתייצבו 80-70 איש, וחלק גדול

מהם בעבירת מהירות מופרזת, והראשון הודה וקיבל עונש, והשני הודה וקיבל עונש, רוב

הנאשמים שידעו שנהגו במהירות מופרזת ושהרבה אין להם מה לטעון ושלסחוב את המשפט

לא יועיל להם, גם הם מודים. אבל אם נאפשר להם לכפור מהבית בכוזב, כולם יכפרו. מה

תהיה המשמעות? המשמעות של כפירה במקום הודאה, ששופט יצטרך לקבוע 6-5 תיקים

להוכחות בתיקי מהירות שכפרו, ואותם נאשמים יתייצבו, והשוטרים שהם עדי התביעה

יצטרכו לזנוח את משמרתם ולהתייצב גם הם, עדי התביעה, והנאשם כשיראה מה קורה בבית

המשפט יודה בישיבת ההוכהות במקום בישיבת ההקראות, מה תרוויח המערכת? המערכת

תינזק. במקום ששופטים יקצו את זמנם לשמיעת תיקי הוכחות בכפירה אמיתית, במקום

שהשוטרים יתייצבו בתיקי הוכחות שיש בהם כפירה אמיתית, השוטרים יזנחו את משמרתם,

ואין למשטרה עודף שוטרים, השופטים יבזבזו את זמנם ואין לשופטים עודף זמן.

אני לא כופר בהמלצות ועדת השופט גולדברג, אבל אני אומר שמשמעות מימוש ההמלצות

היא תוספת שופטים, תוספת אנשי משטרה ותוספת למי נהלה של בתי המשפט. כך ששלוש

ההמלצות האלה - הראשונה לא בת-מימוש מהסיבה שהסברתי, שלא תהיה עדיפות לנושא

התעבורה. שתי האחרות קשורות לתוספות מאסיביות לכוח-אדם. אם לא תינתנה התוספות,

לפגיעה משמעותית בנושא שרוצים לעזור לו.

אדוני השופט, רק כדי להבין את הענין. עד כמה שידיעתי משגת וכמה שלמדתי את

החומר, ההמלצות של שלוש הוועדות שארגה מסביר לנו בצורה המוחשית ביותר מדוע לא ניתן

לייזמן, אינן עומדות בפני עצמו. זאת אומרת, לא באים ואומרים היום אנחנו את המצב

העובדתי כפי שהוא או המצב הקיים כפי שהוא אנחנו ניישם בשיטה אחרת. אלא באים

ואומרים, קודם כל נבחין בין עבירות לעבירות, ונקבע עבירות שהן מסוג כזה ועבירות

שהן מסוג כזה - 1. עבירה אדמיניסטרטיבית לעומת עבירה פלילית; 2. בתוך העבירות

הפליליות, עבירות שהן מסוג של ברירת קנס ועבירות שהן ראויות להיות נדונות בבית

משפט. לארור שאתה בשלב התקנת התקנות תטפל בנושאים האלה ותמיין את העבירות לסוגיהן,

אז תוכל הנהלת בתי המשפט לבוא ולהתארגן, משום שהתיקים יהיו פחותים בהרבה מהתיקים

הקיימים היום, וכל אחד לפי הגיונו הוא.

אם למשל למשל באים ואומרים שאנחנו במקום שנעשה בית משפט לתעבורה נעשה בית

משפט שלום אחד, שהוא יכלול גם נושאי תעבורה, הכוונה היא שיגיעו לבתי המשפט רק

אותם תיקים שבאמת ראוי ששופטי שלום יטפלו בהם. בעוד שכל אותם עבירות תעבורה שהן

באופיין כאלה שלא צריך שיהיה בהו דיוו משפטי, יעברו לחלק אחר, או של ברירת קנס או

לעבירות אדמיניסטרטיביות. אני מסכים אתך במאה אחוז, אדוני השופט, שכל אדם שיש לו

ברירת קנס יכול לכפור ואז הוא צריך לעבור את כל הפרוצדורה. אם תרבה כפירה בישראל,

שיבואו אנשים ויאמרו שהם לא אשמים וזכותם למצות את הדין, יכול בית משפט השלום

להיסתם לחלוטין. אבל בכל זאת אנחנו בתוך עמנו חיים, אנחנו יודעים שאם יאמרו לאדם

שתפסו אותו ב-110 קמ"ש והוא צריך לשלם את ה-400 שקל קנס, הוא לא ילך ויסתכן ללכת

לבית משפט שלום על מנת שאחר-כך ישללו לו את רשיונו כהנה וכהנה. נכון שיש אחר-כך

גם בעיות אחרות הקשורות לנושא המלחמה בתאונות הדרכים, אבל אני מוכרח לציין, שאותו

הערות שהערת מבוססות על המצב הקיים. כי אם נזמין שופט תעבורה שיעיד בפנינו היום,

ודאי שהוא יאמר ש-40 איש ששומעים מה קורה לבן-אדם שלא מודה כאשר הוא אשם ואיך הוא

מקבל כפל עונש רק על זה שהוא לא הודה - - -

את זה אתה אמרת.

אני יכול להעיד מהשטח עצמו, היה לי נסיון של 27 שנים, מתוכן שלוש שנים קשות

שהייתי צריך להתמודד עם יוסי ריבלין... בהחלט אנחנו יודעים ובתוך עמנו אנחנו

יושבים. אני רוצה שאדוני יתייחס לנושא הזה במכלול.

אני מבין שאם היה שינוי של המצב העכשווי והיה קיזוז, זאת אומרת הקטנה בכמויות

שמוזרמות לבתי המשפט ואולי שינוי גם באיכויות, המערכת יכלה לעמוד בשי נו י ים

המוצעים. אבל אתן לכם תמונה סטטיסטית של מה שקורה בשטח: תיקי תעבורה שהוגשו בשנים

1990-88. אנחנו מחלקים את זה לשלוש קבוצות: תאונות דרכים לא קטלניות, רובן נ"ב

(נזק בלבד); תאונות דרכים קטלניות, ועבירות תנועה אחרת שזה הזמנות לדין וברירות

משפט.

בשנת 1988 הוגשו 13,000 תיקים של תאונות דרכים לא קטלניות. בשנת 1989 הוגשו

13,270 תיקים. בשנת 1990 הוגשו 17.530 תיקים. הכמות לא קטנה, היא גדלה.

כמות הרכב גדלה, התשתית קטנה.

היושב-ראש רוצה שלבתי משפט השלום תגיע כמות יותר קטנה כדי שיוכלו לתת לזה

טיפול יותר טוב, אבל הכמות גדלה היא לא קטנה. כך שכשהוועדות המליצו ולקחו בחשבון

שתהיה אולי הקטנה, הן טעו.

תאונות דרכים קטלניות - ב-1988 הוגשו 236 תיקים. ב-1989 - 280 תיקים. ב-1990

רק 202 תיקים. היתה ירידה בתיקים עקב תאונות דרכים קטלניות שהוגשו.

עבירות תנועה אחרת - ב-1988 הוגשו 35,000 תיקים. ב-1989 - 152,000. ב-1990 -

140,000 תיקים, כשהירידה להערכתי, ויאמרו אנשי המשטרה מה דעתם, נובעת לא מירידה

בעבירות אלא משינוי שחל בסוף 1990 בגלל מלחמת המפרץ.

זה לא כך. אני חושב שהירידה נובעת מברירות המשפט. בנוסף לכך, היה שינוי

ארגוני במשטרה שהשפיע באופן כללי על ירידה במספר הדו"חות שנרשמו. הקימו יחידות

מחוזיות לפיקוח והעבירו ושינו.

ר י בודסקי ;

אתה מתכוון לית"קים?

כן.

אי בורג;

מה זה יתייק?

יחידת תקיפה מחוזית.

תודה על ההערה שיש ירידה בכמות, נשמח אם תהיה ירידה עוד יותר גדולה.

מהנתונים של שנת 1990. כשאנחנו בודקים ממה מורכבים התיקים, אנחנו מקבלים

תמונה שהזמנות לדין זה 127,000 תיקים, ברירות משפט הגיעו 10,000 תיקים. זאת אומרת

10,000 עבריינים ביקשו להישפט.

מתוך כמה?

אני לא יודע.

אין לי נתון. אבל מדובר באחוזים בודדים של אלה שביקשו להישפט מתוך ברירות

המשפט.

זה מתוך מעל מיליון. מדובר בפחות מאחוז.

מתוך סך כל התיקים הזמנות לדין ובריחות משפט בהיעדרם נשפטו 52,000. בנוכחותם

נשפטו 82,000. אחוז הנוכחות וההופעה הוא גבוה יחסית. כנראה שהוא גדל בגלל עבירות

שיש בגינו פסילת חובה אם חוזרים עליהן תוך שנתיים מיום ביצוע העבירה. זה גורם לכך

שנאשמים מתייצבים יותר ומנסים את מזלם לצאת זכאים.

אחת מהמלצות ועדת לוין היתה שהתוספת הראשונה והשניה תבוטלנה ועל ידי כך לא

תהיה חובת שלילה במקרים שאין צורך בהם.

אני לא רוצה לשאול דווקא את הנהלת בתי המשפט, למרות שזה דו"ח הביקורת, יש לנו

כאן הזדמנות לעסוק בבעיה חברתית כואבת. אני חושב שדבריו של השופט לוין שמדבר על

התנהגות נורמטיבית של מרבית הנוהגים ברכב היא בעצם הכותרת של כל העסק הזה. ישנן

עבירות תנועה שהפכו להיות נורמה מקובלת כי, ועל ה"כי" הזה אני רוצה לדבר.

אדוני השופט, דומני שההרגשה היא שמערכת השפיטה קצת פרימיטיבית, לא מבחינת

האנשים שנמצאים שם אלא שהמערכת לא ממורושבת. משפט הפתיחה של הדו"ח עוסק ביכולת

"נושא תביעות התעבורה במשטרה איננו ממוחשב, דבר שמקשה

על קיום בקרה נאותה ופוגם ביעילות". אמנם זה לא אצלכם, אבל כך זה בכל המערכת.

אנחנו יודעים, אתה מקבל דו"ח, אתה אומר לא קיבלתי, כן קיבלתי, זה נדחה, לפעמים

אתה מקבל שלוש פעמים כרטיס על אותו דבר ולפעמים אתה לא בא חמש שנים ונזכרים בך

אחרי שלושה רשיונות שאתה מחדש. יש בלאגן לא קטן בכל העסק הזה. לא כל כך איכפת לי

שיהיה בלאגן במערכת, אבל מתי הוא מפריע לי? כאשר מאות אלפי אזרחים שרובם הם ראשי

משפחות, כלומר זה מקרין ליותר ממאות האלפים עצמם, אומרים איזו מין מערכת מטומטמת

זאת, ואז אתה מפסיד את יכולת ההרתעה או החינוך, תלוי מה אתה רוצה להשיג במערכת

הזאת, בגלל חוסר יעילותה או כפילויות.

דבר שני, אני כל הזמן חי בהרגשה, ויכול להיות שזאת הרגשה אזרחית נכונה, ואני

לא אומר אותה כחבר כנסת, אני אומר אווזה כאדם שנוסע על הכביש ובא במגע עם הדברים

האלה, שתפקידה של כל המערכת הגדולה של נושא התעבורה, זו אולי המערכת היחידה שבה

אנחנו כולנו עבריינים או במאסה כל כך גדולה, כל תפקידה הוא להרתיע את המידיין

מלבוא ולהידיין לפני הערכאות. חילופי הדברים בינך ובין יושב-ראש הוועדה על תודה,

לא תודה, ואם לא תודה "תחטוף" כפל קנס כי באת להפריע לבית המשפט, כך מקובלה בפי

העם. אומרים, חבל לי ללכת למשפט, כי השופט כל כך יכעס עלי שהוא "ידפוק" לי כפול.

זה לא נכון מבחינת החינוך שבדבר. זה מחזיר אותי לנקודה הראשונה, שכל היחס צריך

להיות ירק אחר בין מערכת למערכת.

אתן לך חלוקה אחרת. אתם חילקתם לפי סוגי הענישה. אני חושב שהרזלוקה בעבירות

צריכה להיות מלכתחילה אחרת. היא צריכה להיות חלוקה בין עבירות של סכנת חיים לבין

עבירות שמקורן בתשתית. היו כאן שני דיונים - האחד על הידרדרות מערכת הכבישים,

והשני על זה שלאחר חמש שנים לא הציבו מחסום במחלף הבונים. בסופו של דבר לא השוטר

אשם ולא הנהג אשם אלא החור אשם, החור הוא הגנב. יש מערכת תשתית גרועה. אני לא

יכול להיכנס לתל-אביב משבע בבוקר עד תשע וחצי. מה יותר מזמין מאשר לנסוע על

השוליים, אני ממהר לפגישה. אז אתה שובר ימינה, אתה נוסע על השוליים, פותה ערוץ

רביעי, חמישי, לאורך הכביש ורץ קדימה. במקרה יושב שם שוטר, "אכלת" אווזה. ב-95%

מהמקרים לא יושב שוטר, הרווחת. אבל מה אתה רוצה לעשות? אתה רוצה להגיע לעבודה

שלך. אתה רוצה לעשות משהו רע?



דוגמא אחרת. אתו לך צומת במקום אחר. אתה מכיר את הצומת של התענכים? זו צומת

שהיו שם המון תאונות דרכים. יום אחד החליטו לעשות משהו מדהים, להזיז את הצומת

בעשרה מטר ולשים תמרור "עצור". זה הכול. באופן דראסטי העסק ירד.

למה מכוונים הדברים? זה לא אתה. הרי לא אתה תיקח מרור את הטוריה ואת המכבש

ותתחיל לסמן פסים על הכביש. אבל אתם בעצם משמשים כאן בתור עלה תאנה שנועד לחנך את

הציבור הישראלי להימנע מתאונות דרכים שזה הקטלן מספר 1, אולי יותר ממלחמות, אבל

בוודאי משתווה לו, אתם מיועדים לחנך את הציבור וזו טעות ממדרגה ראשונה. כל

הוועדות האלה לא צריכות להתרכז בעסק הזה, צריכות להתרכז במקום האחר.

אני רוצה להציע משהו. אתם רוצים שיאטו את המהירות בי טוענים שמהירות זה דבר

לא טוב בכביש הישראלי, דבר שיש החולקים עליו. אגיד לך מה מוריד המהירות הטוב

הרבה מלכודות רדאר על הכביש והרבה גלאי רדאר אצל הנהגים. אם כל הזמן

יצפצף הרדאר של השוטר וכל הזמן אצלי יצפצף באוטו גלאי הרדאר, אני כל הזמן אסע

לאט. אני נוסע על הכביש וזה מצחיק אותי, יש שני סוגי נהגים: יש כאלה שנוסעים כמו

משוגעים, פתאום הם עוברים ל-60 קמ"ש, זה סוג אחד של נהגים. סוג שני של נהגים זה

נהג הזנב. הוא רואה מישהו נוסע במהירות הבזק, הוא נצמד אליו, כמובן תוך שמירת

מרחק, כי אם יפול, יפול הראשון. לפי החיוך שלך אני רואה שאתה נוסע באותו כביש

כמוני.

לכן אני חושב שאם יש משהו שלפחות בקטע הזה של המתירות צריך לעשות אותו, שאתם

תשימו הרבה רדארים ונתיר על פי חוק להכניס גלאי רדאר למדינת ישראל, וכך פתרת את

בעיית תמהירות במדינת ישראל.

אני רוצה לומר לך שגם להערכת ועדת לוין, כפי שקראתי בין השורות, הקמת משטרת

תעבורה תפתור מחצית מדו"חות ההרתעה.

אני מבקש להעיר לגבי עלה התאנה ולגבי הכפילויות.

האם מה שאמרת לנו הוא לא תוצאה מהמסקנה שצריך להגיע אליה, שהממשלה מקימה

ועדות פדי להשקיט את המצפון הציבורי, כדי להראות שעושים משהו מבחינת הקמת

הוועדות, אבל למעשה אין ליישם ואין אפשרות בכלל להגיע למצב שבו בתי המשפט יוכלו

לתת פתרון לאותה ביקורת שבה מדברים. כי ועדת בן-דרור לא ישימה

חלק מהמלצותיה.

הוא הדין לגבי אותם דברים שאליהם מתייחסת ועדת גולדברג בכל מה שקשור לבתי

המשפט וגם ועדת לוין בכל הקשור לבתי המשפט.

בהמלצות ועדת לוין אנחנו מאוד תומכים.

אבל כל עוד יש כל כך הרבה תביעות במשך שנה וכל עוד יש כל כד מעט שופטים במשך

שנה, מערכת בתי המשפט אומרת שלמעשה במצב הקייס היא לא יכולה להתמודד עם הנושא

ואין לה מענה לדו"ח ביקורת המדינה.

זה לא כך. למערכת בתי המשפט יש מענה והיא מתמודדת עם המטלות שמוטלות עליה.

אבל בתי המשפט נמצאים בסוף הדרך, ואני מדבר על נושא התעבורה. כשהחינוך נכשל,

כשההסברה נכשלת וכשההרתעה נכשלת, מגיעים לבית המשפט. תחזק את החינוך, תחזק את

ההסברה, תהזק את ההרתעה, יהיו פהות תיקים שיגיעו לבית המשפט. זה לגבי החוליות

שעוסקות במערכת אכיפת החוק בנושא התעבורה, כשברור לכולנו שהמערכת החלשה ביותר

היא מערכת השיפוט. מאיור ומערכת השיפוט בעקרון לא יוזמת את הפעולות היא יזומה על

ידי מבצעים של המשטרה או מבצעים של משרד התחבורה שעושה בדיקת נהגים או מבצעים של

גורמים אחרים, ובתי המשפט נותנים את השירות על ידי שיפוט העבריינים לאור כמות

התיקים שהוגשו.

האם לא יכולה הנהלת בתי המשפט לעשות מבצע חודש בשנה שבו מתגייסים כל שופטי

השלום שיכולים להיות שופטי תעבורה כדי לחסל את התיקים שהצטברו?

הנהלת בתי המשפט לא יכולה לחשוב על דבר כזה, ואני מניח שאדוני היושב-ראש כמי

שמכיר היטב את בתי המשפט יודע שבתי משפט השלום, היומנים של השופטים מלאים כבר

לשנה וחצי מהיום. המשמעות של הודש או שבוע או שבועיים של דחיית כל המשפטים ומתו

עדיפות לתעבורה היא גרימת נזק גדול לכל המידיינים האחרים בבתי משפט השלום, לכל

הנושאים הארורים שהם מכובדים, עם כל הכבוד לא פחות מנושא התעבורה, ואני לא משוכנע

שזה יועיל לנושא התעבורה. מה שיכול להועיל לנושא התעוברה, זה הכפלת מצבת שופטי

התעבורה, מתו עובדי מינהל לרשותםל, הכפלת כמות תובעי המשטרה והפעלת משמרת שניה

בבתי המשפט לתעבורה. זאת אומרת, בתי המשפט לתעבורה שבשעה שתיים נגמרים בהם

הדיונים, יתייצבו שופטים אחרים עם עובדי מי נהל ארורים עם תובעים אחרים ויטפלו

בתיקים בקצב היותר מהיר. זה הפתרון למצוקת המערכת ולמצוקת נושא התעבורה.

מבחינה תקציבית במה מדובר, כי נזמיו את שר המשפטים לכאן.

במישור השני, האם אותם שופטי שלום שבכל זאת עובדים 5 שעות ביום לא יכולים

במבצע שנתי אחד במשך מספר ימים בשנה לעבוד אחר הצהריים? זאת אומרת, האם זה דבר

שהוא בלתי אפשרי אפריורי?

אינני חושב. אם אמרתי 5 שעות, דיברתי על דיון פרונטלי. רוב השופטים אינם

מסיימים בשעה אחת וחצי אלא מסיימים בשעה שתיים, שתיים וחצי ושלוש, ויש להם הרבה

עבודה לא בדיוו הפרונטלי, ויושב-ראש הוועדה ער לזה ואמר את זה. לבקש מהם לעבוד

בשעות אחר הצהריים זה רק על ידי פגיעה בנושאים אחרים המטופלים על ידם, ואינני

מניח שמישהו רוצה לפגוע בנושאים אחרים.

מהיכרות אישית עם בית משפט השלום לתעבורה בחיפה שאני מביו שהיא הכי עמוס לפי

היומן שהקראת, שופטי התעבורה שם עובדים מעבר לשעות , וזה כך בכל בתי המשפט.

עובדה שהם קרובים כבר ל-1933.

הם עובדים מעבר לשעות שמר בודסקי דיבר.

הבעיה בחיפה היא גם שמשטרת חיפה מאוד יעילה בנושא הזה, והכמויות המוגשות שם

הן מעל לממוצע.

הכפלת שופטי התעבורה בארץ או לפחות באותם מקומות שהם קריטיים, מבחינה תקציבית

למשרד המשפטים במה מדובר?

אם מדובר על תוספת של 20 תקני שופטים, לכל שופט צריכים להיות שני פקידים,

ארבעים עובדי מינהל, ואני מעריך לפחות 20 תובעים משטרתיים. אני לא יכול לעשות

חשבון גס ברגע זה, אם תרצה, אני אוכל להעביר לך תוך יום.

אפשר לדבר בסדרי גודל בערך? מדובר ב-40 תקנים?

60 תקנים.

מדובר ב-300 אלף שקל לחודש, ב-5-4 מיליון שקל לשנה.

תשתית יש לנו. הנושא של המיחשוב מכוסה בתקצוב. התעכבנו במיחשוב המערכת בגלל

תסבוכת שהסתבכנו עם בג"צים. הנושא הזה יצא עכשיו לדרך ואני מקווה שתוך שנה,

מכסימום 16 חודש, תמוחשב מזכירות בתי המשפט, כולל נושא התעבורה.

לפי הנתונים שאני קורא כאן, אני מעריך שיש קרוב למיליון וחצי דו"חות לשנה.

אני מעריך שניהם מגיעים לבתי המשפט כשליש מהם? אני לא מדבר על קנס כספי. לפי

הדו"ח מגיעים לשופט ביום בין 150 ל-300 תיקים. זאת אומרת, שאין יכולת לאותו אדם

להתמודד. האם כדי לאנוס את המערכת להוציא את התקציב הדרוש על פי הדברים שנאמרו

כאן לא כדאי לקבוע שאם במשך שנה הדו"ח איננו בא לדיון, הוא בטל? על ידי כך ניצור

אולי נורמה מסויימת כדי להפעיל את המערכת על מנת לתת את התקציבים הדרושים להתמודד

עם השאלה הזאת ולא ליצור עינוי דין לגבי אנשים שעברו עבירה. אולי הליך כזה שהוא

לא שגרתי יכול להביא למהפך במערכת הקיימת היום.

השאלה אם תיקון כזה ישפיע על משרד האוצר. בחוק סדר הדין הפלילי יש סעיף

האומר שנאשם שנתון במעצר עד תום ההליכים ולא מסתיים משפטו תוך שנה, ישוחרר, יש

דרבון. השאלה אם בנושא הזה תדרבן את האוצר להקצות למערכת שלנו ולמערכת של משטרת

ישראל את התוספות שמתבקשות כדי לקיים את הדרבון הזה.

את הכסף האוצר מקבל בסופו של דבר מהשפיטה. יש פה מעגל סגור.

גם קצב תזרים המזומנים יגדל על-ידי כך שבמקום לחכות שנה וחצי לשפיטה, השפיטה

תקויים תוך חודש וחצי, חודשיים, שלושה.

האם מהלך כזה יכול להביא למפנה, והאם אתה מקבל מהלך כזה?

אני לא יודע, מפני שאנשי האוצר שצריכים לומר את מלתם, ולהם המלה האחרונה,

אינני יודע מה עמדתם.

אדוני השופט, האם ארגה יודע מה הכנסות המדינה מדו"חות התעבורה?

ברגע זה אני לא יודע.

אף פעם לא ראיתי בביקורת המדינה איזו הערה שמדברת על גובה ההכנסות למדינה

מהנושא.

זה בוודאי מעל 100 מיליון ש"ח.

מזכיר הוועדה מציין בפניי עובדות שברורות ועולות מהדו"ח עצמו, רק שהוא נותן

לנו את התרגום בגלל נסיונו. הוא אומר כך: 1.5 מיליון דו"חות בשנה אומרים שכמעט

כל נהג בישראל הוא עבריין, איות לשנה לפחות. אין כמעט משפחה שאין בה עבריין תנועה.

אם כתוצאה מהדו"חות האלה ואם אנחנו גם למדים מהדו"חות שכתוצאה מעבירות ברירת קנס

היום רוב מקבלי ברירת קנס משלמים אותם, מדובר בו בהון עתק, שאם אולי היתה אפשרות

למחוקק להגיע למצב שבו נוכל להכניס את זה למשק סגור, שאפשר יהיה לקחת את הכספים

האלה כדי לבנות תשתית מתאימה וגם לאפשר למערכת התביעה, הפיקוח וההתרעה לפעול,

הרי שכספים אלה היו יכולים לפתור את הבעיה בצורה דרמטית.

אם היית מכפיל במאה שקל קנס זה כבר 150 מיליון שקל.

עד כמת שידוע לי יש קרוב לחצי מיליארד שקל הכנסות למדינה מנושא התעבורה.

אני רוצה לשאול את נציגי המשטרה, את סנ"צ יוסי ריבלין ואת סנ"צ רענן בן-יוסף,

האם נכון הדבר, כפי שגם דו"ח הביקורת מציין, שהמעבר לדו"חות של ברירת קנס, גם

בנושא מהירות, דברים שקודם לכן היו בבחינת הזמנה לדין בלי שיקול דעת לעבריין לבוא

או לא לבוא לבית-המשפט - פעם עבירת מהירות היתה נושא של הזמנה לדין, היא היינה

מסוג העבירות שאין לשלם עליהן ברירת קנס. היום לאחר ששונו התקנות בנושא הזה, עד

כמה דבר זה הפחית את מספר התיקים המוגשים לבית המשפט, ועד כמה דבר זה מנע סחף

נוסף שהיה קודם לכן בבית המשפט? לטענת השופט בודסקי , כמעט ואין הבדל, הוא רואה רק

מגמה מסויימת בשנת .1990 והוא מייחס אווזה דווקא למלחמה ולא לדו"חות. יש 140 אלף

לעומת 152 אלף שנה קודם לכן. זה אבסולוטית, זה לא יחסית. בכל זאת צריך להביא

בחשבון גם את הגידול היחסי באוכלוסיה ובאמצעי התעבורה.

אני רוצה לקרוא לך בעמ' 439 את מה שאומר דו"ח ביקורת המדינה: "משרד מבקר

המדינה בדק את התפלגות ההזמנות למשפט (לפי סוגי עבירות) על פי נתוני המשטרה.

התברר שעבירות המהירות היוו 50%-43 מכלל העבירות שבגינן רשמה המשטרה הזמנות למשפט

בשנים 1989-1987. לדעת הביקורת, בשיעורי התפלגות אלה, ואם תימשך המגמה הקיימת,

ש-99% מן המקבלים הודעות לתשלום קנס מעדיפים לשלם את הקנס ולא להישפט, יוכל צמצום

ההזמנות למשפט בדרך של הסבת עבירות מהירות לעבירות של ברירת קנס - ברוח המלצות

הוועדות - לסייע בהקלת העומס בבתי המשפט לתעבורה".

אין לי תשובה לגבי השאלה הזאת. השאלה מאוד חשובה אבל לא הבאתי נתונים שכאלה,

ואינני חושב שאפשר לשפוט היום את הנושא של הפיכת 17 עבירות שהיו קודם הזמנות

לעבירות שהיו בנות-משפט. זה לא מספיק זמן בשביל לשפוט אם יש השפעה על מערכת בתי

המשפט או אין השפעה על מערכת בתי המשפט. התחושה שלי ולפי מה שאני מדבר עם שופטים

ועם תובעים ולפי מה שאני רואה, שהעומס על בתי המשפט מבחינת העבירות ירד קצת

מבחינה זו שעל אותן עבירות שקודם היו עבירות, הן לא נרשמות היום בבית משפט, וגם

לא מבקשים באחוזים מאוד נזכרים להישפט עליהן. כלומר, אם אתה שואל כמה דו"חות

נחסכו מבית המשפט כיוון שהפכו לברירת משפט וכמה מתוך אותם דו"חות שבמקור היו

אמורים להידיין בבית משפט מבקשים בגינם להישפט, האחוז מאוד קטן. אני לא רוצה לתת

פה אחוזים, אבל אלה שמבקשים להישפט מכלל אותם דו"חות שהם ברירות משפט מהווים ממש

אחוז נמוך, פחות מ-10%.

להערכתי לך אין את הנתונים אלא לסנ"צ רענן בן-יוסף, ואני רוצה לשאול אותו.

כשאני שואל, רבותי סגני הניצבים ואדוני השופט, אני שואל גם לפרוטוקול. כי הרי אתם

מומחים ואנחנו הדיוטות מוחלטים בכנסת, וכאשר חברים רוצים אחר-כך לקרוא את

הפרוטוקולים הם צריכים להיזקק לדברים שהם הרבה יותר מובנים. לכן אני אשאל אותך

שאלה שגם חבר כנסת יוכל להבין את התשובה.

עד שתוקנו התקנות, לתביעה היו 100 תיקים. כמה מהם היו בתיקי מהירות, ומאז

שתקנות התעבורה שונו, כפי שכותבת מבקרת המדינה, כמה תיקי מהירות קיימים לך כל

יום, או בחודש או בשנה?

שאלת בדיוק מה שרציתי לומר. אני ראש מדור תביעות במטה הארצי רק חצי שנה. עד

אז הייתי ראש לשכת התנועה במדור השפלה, ואני אומר את הדברים על סמך נסיין בשטח

ועל נסיון עם שופטי תעבורה. התשובה ברורה לחלוטין.

איד קובעים 150 דו"חות ליום? כשמדובר על 150 דו"חות ליום, זה מה שבית המשפט

מקצה. זאת אומרת, אומרים למשטרה, אינם תרשמו ל-1 באוקטובר 1993 יום הקראות. נניח

שלכל שופט יש יום הקראות בשבוע. המכסימום שהשופט מקבל זה 150. המשטרה לעילם תיתן

את ה-150. מה זה אומר? שכאשר הפכו את עבירות המהירות מעבירות בית משפט לברירות

משפט, נכון שהרבה פחות בתוך ה-150 הם עבירות מהירות היום, אבל יש הרבה יותר

עבירות עצור וה-150 נשאר. זאת אומרת, בסך הכול הכמות לא יורדת, וזה בדוק. לכן גם

המספרים לא ירדו. זה מה שקורה בפועל. משתנה הירק בין כמויות העבירות, יש פחות

עבירותת מהירות, אבל ה-150 דו"חות שנשמעים ביום הקראות הם אותם 150 דו"חות מבחינה

כמותית. הסוג שלהם משתנה בגלל שהי ים עבירות מהירות לא מגיעות.

האם השוטרים מקבלים קווטה לרישום דו"חות ביום?

סנ"צ ר' בן-יוסף;

לא.

לא באים לשוטר ואומרים לו, היום העבודה שלך לגמור 47 דו"חות והיא תופס את 47

הנהגים הראשונים ורושם להם דו"חות?

חס וחלילה.

ברור שאנחנו לא נמצאים במדינה כזו. שוטר יוצא החוצה ומשאת נפשו באותי י ים שלא

ירשום אף דו"ח, שהוא יוכל להרתיע, שיוכל לעזור לאזרח, ללחוץ את ידו ולברך אותי

ליום טוב. אבל כמובן היא רוארו עבירית. הוא ראה עבירות לפני התיקון, היא ראה

עבירות אחרי התיקון, ואותי מספר עבירית הוא רשם באופן יחסי. היא מזמין באותי יום

ליום מסויים שנקבע לו על עבירות שנעברו לפניו או שהוא היה עד להן ושהוא רושם

בגינן דו"ח. מהן היו חלק על עבירות מהירות והן נשארו איתן עבירות. אלא מה?

שמכמונת תופסת 200 נהגים בדרך מהטעם שהם עברו עבירה על מהירות. עד 120 קמ"ש,

רושמת להם ברירת קנס. מ-120 קמ"ש רושמת להם הזמנה לדין. אין כל ספק שכל

העבירות מחציתן היו עד 120 ומחציתן מעל 120. זאת אומרת, אורגה מכמונת דרכים כל

יום חוסכת מחצית מהדו"חות שהיו הולכים לבית משפט בכך שמשלמים ברירת קנס. יכול אתה

לומר שמאותו יום שהמכמונת התחילה לדעת שהיא לא שולחת לבתי המשפט מאה אחוז, היא

הגבירה את התפוקה שלה במאה אהיז. אז אני מבין שאותה כמות נשארה.

אתה אומר לי היום רק דבר אחד: אני פשוט שולח לאותן יום שנקבע לי על ידי בית

המשפט עבירות אחרות שהייתי שולח אותן ביום אחר. אני רוצה לומר לך שבטווח ארוך

מוכרח הדבר ליצור בכל זאת הקלה.

אני מבקש ממך לעשות לנו סטטיסטיקה בחתך ברור. אני כבר אומר לך שכבוד

השופט הביא בפנינו מהנהלת בתי המשפט מגמה שאם כי היא לא דרמטית, אבל בכל זאת היא

מגמה, קודם כל שנבלמה העליה, ידבר שני שחלה ירידה אמיתית אבסולוטית במספרי

התיקים.

ועליה בתאונות הדרכים הלא קטלניות.

את זה אני לא יכול לנתח. לכן הייתי מבקש ממך לתת לנו דברים. הואיל והוועדה

הזאת מתיימרת להיות הוועדה שבה לא ייתכן שיתנו פרטים לא מדוייקים, ניתן לך להוסיף

אבל נבקש ממך להביא לנו עבודת מהקר לגבי נושא זה, והאם מדובר בשינוי.

אלה נתונים שבוודאי אפשר לקבל מהמסוף. לפהות בטווח הקצר, ומדובר בטווה הקצר,

הדו"הות שנרשמים למרס 1993 בהיפה, לפהות לשנה הקרובה לא רואים ניצנים של שיפור.

יכול להיות שכן. אני רוצה להסביר את הטכניקה. יכול להיות שבסך הכול דו"חות שיגיעו

להקראה בבית משפט י ירדו, אבל עוד לא ראיתי את זה בשטה. יכול להיות שיראו את זה

בנתונים במסוף.

דבר שני שאני רוצה להגיד בשם שופטים, השופטים אומרים שמאחר ואכן יש פחות

עבירות מהירות, וזו עובדה שאני מקבל, ויש יותר עבירות מהסוג של תמרור "עצור",

כלומר מגישים במשטרה יותר עבירות של תמרור "עצור", אלה עבירות שלפי דברי השופטים

- ואני יכול להביא שמות של שופטים שאתם דיברתי - אלה עבירות מסוג כזה שאנשים פחות

מודים בהן בבית משפט, ולטענתם יש להם כתוצאה מהתיקון יותר תיקים. כי בעבירות

המהירות אנשים היו מודים בדרך כלל, או שלא היו באים. בעבירות מסוג זה שהיום יותר

אוכפים אותן ויש להן כנראה יותר משמעות, כמו עבירות על תמרור "עצור", אנשים יותר

כופרים, וזה מעמיס בכיוון הפוך על בתי המשפט. זו טענה ששמעתי משופטים.

זאת טענה מאוד מעניינת. אני רוצה להבין, האם נרשמים היום יותר דו"חות על

"עצור" בגלל זה שהתפנה מקום בבית המשפט בגלל עבירות מהירות?

אני לא יכול לתת על זה תשובה.

כי מה שנובע מהדברים שדיברת עליהם, שברגע שהיתה לנו הקלה בנושא המהירות, היתה

הגברה בתיקים אחרים, דבר שהוא לא מתקבל על הדעת. נכון שבגלל העומס שיש על התביעה

אתה עדיין לא יכול להרגיש את אותה הקלה שנגרמת כתוצאה מהצמצום. את זה אני יכול

להבין, אם כי בכל זאת אנהנו כבר רואים ניצנים.

אני רוצה לשאול עוד שאלה את נציגי המשטרה, מתוך ענין אישי, ואני הושב שגם

אדם שהורשע בעבר בעבירה לפי התוספת השניה על מהירות, ושיש

לו חובת שלילה והוא מקבל ברירת קנס, הרי בית המשפט לא מתחשב באותה עבירה?

העבירות שהפכו לברירת משפט נמחקו מהתוספת השניה. זה כבר לא בתוספת.

על אף שהם היו? אם אני נמצא בשלילה שלוש שנים, והיום ביטלו את התוספת השניה

לגבי עבירות אלה, זאת אומרת שבוטל התנאי?

אחה לא עיבר עבירה שמפעילה את התנאי.

זה לא חד וחלק. זה עכשיו עומד להגיע לבית המשפט העליון. התחולה הרטרואקטיבית

היא רק להחמיר עם נאשם ולא להקל. כשמקילים עם הנאשם רואים את התחולה הרטרואקטיבית

כן חלה ואז הנטיה שלנו מי שלפחות מגיע לבית משפט בדו"ח שהפך להיות בינתיים ברירת

משפט, אנחנו לארג'ים אתו ולא מבקשים בדרך כלל להפעיל את התנאי כלפיו, למרות שזה

לא חד וחלק. אין חד-משמעיות.

אני מבין מה הבעיה. מה שברור הוא שהעומס על בתי המשפט היה כל כך גדול

שהמועדים של הדו"חות שהיום נרשמים ושנה קודם עוד לא הגיעו לרישום בבית משפט,

ו-300 הדו"חות שהיום נרשמים בבית המשפט אלה דו"חות שחלקם נרשמו מלפני שנה. זאת

אומרת, ההקלה תהיה, אם תהיה, תוך שנה.

דרך אגב, ההקלה כבר קיימת, אתם פשוט לא יודעים. הסטטיסטיקה כפי שהשופט בודסקי

הביא לנו מוכיחה את התקלה.

התיקים שמגיעים היום להקראה אני מבין שהם תיקים שהדו "חות לגביהם נרשמו עוד

לפני התיקון לתקנות התעבורה?

לא חד וחלק, בעקרון כן. כי המועדים שהיו לנו לפני כן הם לשנה, לשנה וחצי.

מ' בס;

יש לכם נתונים סטטיסטיים כמה עבירות מצויים היום בצנרת, שאילו תקנות התעבורה

תוקנו קודם הן היו ברירת משפט היום? זה ניתן לשליפה בקלות מהמחשב?

אני לא יודע עד כמה בקלות, אבל בעקרון אני חושב שכן. אני לא יודע אם אפשר

היום לסווג את העבירות של הזמנה לברירות משפט וללא ברירות משפט, אותן עבירות שהיו

לפני התיקון.

סנ"צ בן-יוסף, קיבלתי דו"ח מאחד השוטרים על מהירות של למטה מ-20 קמ"ש

והוזמנתי לדין, ונקבע הדיון שלי לתאריך מסויים שהוא אחרי התיקון. אני מופיע לפני

השופט ועדיין לגביי קיימת התוספת השניה, ועדיין לגביי חל אותו איום של פסילת

חובה. האם שופט, כפי שאינה יודע או כפי שאתה יכול לתת לי איזשהן עדויות מהשטח,

מתחשב בכך שלגבי רעי שעבר את העבירה חודש אחריי או יום אחריי הוא לא יקבל שלילה

ואני כן אקבל שלילה? או האם חובת בית המשפט להפעיל את השלילה, או שהשופטים

משתמשים בשיקול הדעת שיש להם?

אין להם שיקול דעת, אבל יש להם האפשרות של סיוג ואינני יודע אם הם משתמשים

בה.

יכול להיות שאז צריך לבוא מיד ולהגיש הצעת חוק שרטרואקטיבית אנחנו מבטלים.

מה שאני מנסה לפתח בכיוון הזה, לא כל כך בכיוון של ההקלה בעונש שהוא ענין

פרסונלי, אלא בכיוון של המערכת, אם בבת איות כל הדו"חות שמצויים במערכת שלכם או

בדרך אליכם מהתקופה של לפני התיקון יהפכו הם עצמם לברירת משפט, מה יהיה?

ר' בודסקי ;

אני מניח שייחסכו עשרות אלפי תיקים שיוגשו לבתי המשפט.

מה שהפריע לי בהצגת הדברים שלך, שההמלצות של דו"חות הוועדות אינן ניתנות

ליישום. רציתי לשאול אותך, לאור הסטטיסטיקה העגומה שהצגת לנו, האם להנהלת בתי

המשפט יש איזשהי הצעה, איזשהי תכנית פעולה? האם רעיון בכיוון הזה לא יכול להישקל

בהנהלת בתי המשפט?

זה לא נושא שצריך להישקל בהנהלת בתי המשפט אלא במשרד התחבורה ובמשטרת ישראל.

מדיניות ענישה זה גם במסגרת רוקיקתית, לא רק במסגרת בית המשפט.

יש לנו תכנית, הפעלת משמרת שניה, כפי שתיארתי. במתכונת הנוכחית לא ניתן לתת

יותר מכפי שאנחנו נותנים. אתה אמרת שארנה מכיר שופטים שעובדים קשה מאוד, מתוך הידע

שלך.

על השופטים הקיימים אי אפשר להעמיס יותר. אבל רעיון בכיוון שהצעתי.

ר י בודסקי ;

הרעיון בכיוון הזה מתבקש. כי אם החליטו שהיום מהירות של עד 20 קמייש מעל המותר

בעיר, או עד 30 קמ"ש בדרך מהירה זה ברירת משפט ולא הזמנה לדין, מדוע לא לתפוס את

זה אחורה?

כמה עבירות מהירות תלויות ועומדות בפני בתי המשפט בארץ?

עשרות אחוזים מהפעילות של המערכת.

לפי דו"ח מבקרת המדינה בין 43%-50 מהדו"חות.

זה גם היום. משום שסטטיסטית אנחנו תופסים בערך אותה כמות של אנשים, אבל חלקם

היום זה ברירות משפט וחלקם זה הזמנה. אבל מבחינת הכמות זו אותה כמות.



מ' בס;

שוטר שיוצא לאכיפה מצוייד בהנחיות אכיפה לשים דגש על עביהות אלה או אחרות לפי

תקופות?

נכון.

האם ההנחיות האלה שונו בעקבות התקנות לשים דגש יותר על עבירות שהן עבירות של

הזמנה לדין?

שוטר מקבל הנחיה לאכוף עבירות שגורמות לתאונות דרכים. תשאל אותי אם זה גורם

לתאונת דרכים או לא גורם לתאונת דרכים, נתווכח על זה.

שאלתי אם ההנחיות שונו בעקבות תיקון תקנת התעבורה.

ההנחיות היו והינן לאכוף כמה שיותר עבירות שגורמות לתאונות דרכים, וכמה שפחות

למשל עבירות חניה, שלא הוזכרו כאן, אבל ברור שחלק מהסטטיסטיקה של מיליון וחצי

דו"חות זה על עבירות חניה. ואתם יודעים מה המשמעות של עבירות חניה.

הבנתי ממר בודסקי שחלק ניכר מתאונות הדרכים זה נ"ב (נזק בלבד)?

לא.

אני מבין שהוראות המשטרה לא השתנו שבנ"ב לא פותחים תיק?

פותחים תיק וחוקרים. לפי החוק אין חובה על הצדדים להגיע למשטרה כשיש תאונת

נזק בלבד. אבל כאשר הצדדים מגיעים לבית המשפט אנחנו פותחים תיק וחוקרים, ואם

מדובר בעבירה חמורה, אנחנו מגישים כתב אישום. אם מדובר בעבירה לא חמורה, לא.

הנטיה שלנו לא לרוץ ולהגיש כתב אישום כי מנסים לנצל אותנו כמכשיר לגביית חובות.

בנ"ב כמה מוגשים וכמה לא מוגשים? מ-100 נ"ב כמה מוגשים וכמה לא? אם יש לך

תשובה, תענה. אם אין לך, אל תענה.

אין לי תשובה.

אני מבקש ממך להעביר לנו לישיבה הבאה את הנתון.

והאס הנ"ב זה חלק משמעותי מתיקי התאונות הלא קטלניות שמוגשים לבית המשפט.

האם אפשר לבדוק איזה חלק מתיקי הרנאונות הלא קטלניות שמוגשים לבית המשפט זה נ"ב?

לגבי השאלה הראשונה, כיוון שזה לא ממוחשב אני לא אוכל ליגת תשובה מדוייקת של

מאה אחוז. עכשיו יש לנו מירושוב שכולל גם נזק בלבד, גם תלונות, אבל אין לנו

רטרואקטיבית.

אני מבקש לשאול: משטרת ישראל הלא רושמת דו"חות גם באמצעות מצלמות. האם תגברתם

את מערך המצלמות שלכם?

לא. הורדנו אותו, לצערנו. לא הורדנו אלא זה ירד. מספר המצלמות שעובדות בפועל

היום קטן הרבה יותר משהיה קודם.

אבל שיהיה ברור לכל הנוכחים, שאם משטרת ישראל תקבל תקציב ותתגבר את מערך

המצלמות יהיו יותר דו"חות.

אנחנו מקווים שלטווח ארוך יהיו הרבה פחות דו"חות.

לצרכי הפרוטוקול: נאמר על ידי שהדו"חות של ועדת בן-דרור וגם של ועדת

גולדברג, לא שהם לא ישימים, הם ישימים אם המערכת תתוגבר בכוח-אדם כדי להפעיל את

ההמלצות כפי שהמליצו הוועדות. במצב הנוכחי המערכת לא מסוגלת להרים את ההמלצות של

הוועדות האלה, את רוב ההמלצות.

בלי כל ספק זו מערכת שצריכה להיות מקבילה. לא יכול להיות שההמלצות תיושמנה על

ידי בתי המשפט בלבד. אין ויכוח על כך, כולנו מסכימים לכך. שהמלצות הוועדות אינן

יכולות להיות מיושמות רק לגבי בתי המשפט.

מר רובין, אני רוצה לדעת, חשבנו שנוכחותכם בישיבה היא מאוד חשובה, כמו גם

נוכחות משרד התחבורה. אני לא מבין מדוע לא הגשתם בתשע.

לא -זימנו אותנו. זימנו אותי ברבע לעשר ובאתי מיד לכאן.

ב' פרידנר;

אני מניח שנפלה טעות בלשכת השר. ביקשנו הן נציג של הנהלת בתי המשפט והן נציג

של משרד המשפטים, ושם סברו שמנהל בתי המשפט מייצג את המשרד.

כנראה נפלה אי-הבנה.

ההנחה של כל מי שעוסק בתאונות דרכים היא שאכיפה מאסיבית בסופו של דבר גורמת

לירידה במספר תאונות הדרכם. היו מספר מחקרים שהצביעו כמעט באופן חד-משמעית שככל

שיש יותר שוטרים בכביש כך הנהגים יותר נזהרים וכך בסופו של דבר זה מתבטא בפחות

תאונות. זו ההנחה. היא לא הנחה שאין אחריה ולא כלום, אבל כל המומחים בנושא זה

מודעים לכך.

כפל שהשפיטה יותר מהירה, כך היא יותר אפקטיבית, יותר מרתיעה.

כאשר אני מבין לדין נהג אחרי שנה וחצי, ספק מאוד אם זה אפקטיבי, ועוד יותר ספק אם

יש לזה בכלל משמעות חינוכית.

המשטרה לא אוכפת את מה שקל לה אלא את מה שגורם לתאונות

דרכים. המשטרה והטכניון קובעים חד-משמעית שמהירות היא גורם מספר אחד לתאונות

דרכים. זה לא מופיע בסטטיסטיקה כיוון שיש קצת בעיה עם הסטטיסטיקה, אבל אין ספק

שתאונות הדרכים נגרמות כתוצאה ממהירות בלתי סבירה ומעל המותר, לרבות החומרה. זה

לא בא לידי ביטוי בסטטיסטיקה כי כאשר נהג סוטה מהכביש עקב מהירות ושואלים אותו מה

סטיה ולא בהכרח כותב את המהירות. אבל אני אומר לך שמומחים

בטכניון קבעו את זה חד-משמעית.

המומחים של משטרת ישראל בוועדת לוין , למיטב ידיעתי - - -

הייתי חבר בוועדת לוין.

כך הבנתי מהשופט, השוטרים קבעו, בניגוד לדעת הוועדה, כי השופט לוין לא חושב

כך, שהנושא של המהירות איננו הגורם המכריע לתאונות דרכים. אבל השופט לוין היפנה

את תשומת לבי שרבות מאותן עבירות שקשורות לתאונות דרכים אחד המרכיבים שלהן הוא

מהירות.

זה מוזר ששנינו היינו באותה ועדה וכאילו הממצאים של הוועדה הם בניגוד למה

שאנחנו אומרים.

הוועדה לא קבעה בממצאים כי המהירות איננה גורם.

ההנחיה שלנו, ואנחנו בודקים את זה, אנחנו עושים קורלציה בין גורמי התאונות

לבין הדו"חות שנאכפים. כל הזמן אנחנו בודקים את הנתונים, אנחנו לוקחים את התאונות

לפי סטטיסטיקה, הכול ממוחשב, ואנחנו רואים מה הגורם לתאונות הדרכים, ולוקחים את

הדו"חות שנרשמים, שגם זה ממוחשב, ואנחנו רואים על מה מוציאים דו"חות. אנחנו

דורשים מהיחידה מדי חודש שכאשר יש לה תאונות שנגרמות כתוצאה מסיבה מסויימת, היא

תרבה באכיפה של הסיבה המסויימת הזאת. כך אנחנו משתדלים לחנך את השוטרים לאכוף

עבירות שבאמת גורמות לתאונות דרכים ולא עבירות שוליות.

אתם מחנכים ודו"ח - הביקורת מדבר על כך שבין 43 ל-50 אחוז מהדו"חות הם על

עבירות מהירות. בסטטיסטיקה המהירות גורמת ל-7% מהתאונות. גם הוועדה שאתה היית חבר

בה אמרה, שהמשטרה עושה לעצמה חיים קלים שהיא הולכת על נושא המהירות ולא הולכת על

נושאים של עבירות אחרות שהן באמת סכנה כמו למשל אי-שמירת מריק.

באי-שמירת מרחק טבוע הנושא של מהירות. אי-שמירת מרחק זה תאונת חזית-אחור.

אני יודע אם זה אי-שמירת מרחק? או שהנהג נרדם, או שהנהג לא היה עירני , או שהנהג

כיבה סיגריה. אני לא יודע. אני יודע תאונת חזית-אחור. בסטטיטיקה מופיע אי-שמירת

מרחק - 17% . זה לא כל כך חד-משמעי. אני לא רוצה לשחק עם סטטיסטיקות.

לגבי הדברים שאנחנו דנים בהם. לגבי ועדת גולדברג - הנושא של זימון נאשם על

ידי בית משפט, בנוסף למה שאמר השופט בודסקי, הלא אחת הבעיות הגדולות ביותר שיש

לכל המערכת הזאת היא איתור של נאשמים, במיוחד הישראלים, שלא לדבר על המגזר הערבי.

אתה מדמיין לעצמך מה יקרה אם אני לא אתן לו הזמנה ובית המשפט ישלח לו הזמנה? מי

ימצא אותו? כך הוא מקבל הזמנה על המקום, בא לבית המשפט - טוב, לא בא לבית המשפט -

אני יכול לשפוט אותו בהיעדרו. הוא הדין לגבי הנושא של כפירה בכתב. אתה מדמיין

לעצמך כמה יכפרו בכתב? 50% או 70%, אבל לך תמצא אותם, כי הוא יצטרך לקבל אחר-כך

מועד להוכחות. היום לבנת משיח, שעוסקת ברקיקה במשרד המשפטים, בודקת את הנושא של

בקשה להישפט בדו"חות ברירת משפט, ומסתבר שבניגוד אולי קצת לחוק, שופטים מזמינים

את אותם אנשים שמבקשים להישפט להקראה נוספת, ואותם אנשים אומרים על כך, מה פתאום?

אני כפרתי, למה אינה לא מזמין אותי ישר להוכחות? ביקרנו בבתי משפט וראיינו

שופטים ותובעים בתל-אביב ובירושלים, ואין מחלוקת בין כל האנשים האלה, שיבוא האדם

לבית המשפט ו יבזבז את הזמן שלו, במקום שיגרום לבזבוז טווח זמן ארוך של שופט

לשמיעת ההוכחות, זמן של תובע ובסופו של דבר ובחמישים אחוז לפחות הוא מודה.

מר רובין, אני מבקש להפנות את תשומת לבך לעמ' 439. שם יש התייחסות

לוועדת גולדברג בענין סדר הדין הפלילי, ומבקרת המדינה מייחסת לזה חשיבות רבה

"לפי המלצות הוועדה, השינויים אמורים לייעל את ההליכים ולקצרם". אלה

הדברים שיוסי ריבלין אומר שהם יהפכו את המצב לבלתי אפשרי. "המלצות אל נבחנות עתה

במשרד המשפטים". תאם כבר יש לכם כבר מסקנות? מר רובין, האם ידוע לך על כך?

לבנת משיח ממשרדנו מטפלת בזה.

אני מבקש שתפנה את תשומת לבה של הגב' לבנת משיח שהוועדה מבקשת ממנה להעביר

אלינו ממצאים לגבי אווזה בהי נה שנעשית במשרד המשפטים, ושמצויינת בעמ' 439 לדו"ח

ביקורת המדינה. נבקש לקבל את זה בכתב, ונחליט אם נקיים עוד ישיבה. כנראה נקיים

עוד ישיבה עם שר התחבורה ועם מנהל בתי המשפט, וגם משרד האוצר.

לגבי ההצעה של חבר-הכנסת רענן כהן, שאם תוך שנה לא הוגש דו"ח לבית משפט, הוא

יבוטל. זה עשוי לעזור מאוד לנהגים, אני לא בטוה שזה יעזור לנושא של מלחמה

בתאונות הדרכים.

נציע לו במסגרת הצעות חוק פרטיות שהוא יוכל להגיש הצעה כזו. אינך צרי להשיב.

אני מבקש לסכם את הישיבה עד כאן. שמענו היום את סגן מנהל בתי המשפט, שא ואמר

בצורה ברורה ביותר שאם יבואו ויתייחסו להמלצות הוועדות כאילו הן מופנות להנהלת

בתי המשפט בלבד, מובן שאין אפשרות ליישמן. הנהלת בתי המשפט ושופטי ישראל עושים את

כל מה שהם יכולים על מנת לעמוד בפרץ. הם אינם יוזמים, הם צריכים למעשה לפעול

על-פי יוזמות אחרות, כגון מבצעים משטרתיים, כגון תקופות שונות בחיי העם והמדינה,

בחיי החברה, שהם כגלים עולים ויורדים. הם עושים ככל שביכולתם על מנת לעמוד באותן

המטלות שמוטלות עליהם, אבל הם אינם יכולים לעשות מעבר לאותם דברים.

הוועדה שמעה בענין רב שתוספת של 20 תקנים של שופטים ועוד 40 תקנים של עובדי

מדינה, שהם בערך בעלות של כ-5 מיליון שקל בשנה, הימה יכולה לייעל את כל המערכת

ולהביא לפתרון למצב כפי שהוא היום, אם היא תופעל במשמרת שניה על ידי שני שופטים,

על ידי שתי מערכות תביעה, וכל הדברים שצויינו. בהחלט הוועדה צריכה לבוא ולשקול

האם לא צריך להמליץ בנושא זה, מה עוד שהכנסות המדינה מדו"חות ומתביעות בגין

עבירות תנועה הן בסכומים אדירים שאנחנו כרגע לא יודעים בדיוק מה הן, אבל מדובר

במאות מיליוני שקלים.

שמענו בענין את הדו"ח שהעבירה לנו המשטרה בקשר להתפתחות שחלה כתוצאה משינוי

תקנות התעבורה. כרגע עדיין אי אפשר לראות מה היא פעלה ומה עשתה למען צמצום הגשות

התביעה של דו"חות תעבורה, שכפי שמציין דו"ח ביקורת המדינה, בין 43 ל-50 אחוז מהם

הם דו"חות בגין מהירות. אבל בהחלט מהסטטיטיקה שהובאה לנו על-ידי הנהלת בתי

המשפט, באמצעות כבוד השופט רוני בודסקי, אנחנו רואים שבכל זאת יש איזשהי מגמה כבר

בשנת 1990 של ירידה בהגשת תביעות כתוצאה משינוי התקנות.

צריכים אנחנו להביא בחשבון בוועדה זו האם לא מן הראוי היה להמריץ את משרד

התחבורה או במסגרת של רקיקה ראשית לבוא ולקבוע, שכל אותם דו"חות שתלויים ועומדים

בגין עבירות מהירות ושהיו נכללות במסגרת עבירות מהירות לפי התקנות החדשות כברירת

קנס, לא מן הדין לתת להן איזשהי החלה רטרואקטיבית של תקנה זו לגבי כל הדו"חות

שעומדים תלויים בבית המשפט. גם הנהלת בתי המשפט חושבת שהדבר עשוי לסייע

בידיה. הוועדה צריכה להביא זאת בחשבון.

אנחנו מבקשים לקבל את כל הסטטיסטיקות שעדיין לא מצויות בידי המשטרה, וגם

תשובה ממשרד המשפטים בקשר להמלצות שניתנו על-ידי ועדת גולדברג ולראות האם הן

ישימות. לקחנו בחשבון את הערות המשטרה, שלהערכתם הדברים האלה אינם ישימים

ועלולים רק לסבך את הענין, שכן זיהוי נאשמים ואיתורם הוא מלאכה קשה מאוד שגם

הנהלת בתי המשפט מסכימה עם כך, ואנחנו יודעים את הבעיות הכבירות בהוצאה לפועל.

המוביליות של אנשים במדינה הזאת גדולה, ולכן בהחלט אנחנו מבינים שיש בעיה עם

המלצת ועדת גולדברג.



עיקר הדברים, יש לומר שאצל רוב האנשים שמענו בהתאם להמלצות ועדת לוין ובהתאם

לרוח הדברים שהשופט לוין מביא השכם והערב, שנושא ההרתעה הוא הנושא המרכזי לצמצום

הגשת דו "חות. משום שכאשר יש הרתעה יש פחות עבריינים. גם עם החשש שהשמת מצלמות

נסתרות תביא לידי ריבוי תביעות בעתיד הקרוב, אין כל ספק שלגבי העתיד הרחוק הן

תצמצמנה במידה משמעותית את נושא העבירות, שכן אנשים יידעו שאם הם עוברים צומת ויש

חשש שיש בה איזשהי מצלמה נסתרת, אין כל ספק שנהגים יקפידו על חוקי התנועה. אין

כל ספק שהקמת משטרת תעבורה נפרדת שנוכחותה בדרכים תהיה דומיננטית, תביא לידי כך

שגם רבים מאותן תאונות, חלילה, שקורות במדינה, על כל האובדן האיום שיש למשק

הישראלי ולחיי הציבור הישראלי כתוצאה מתאונות דרכים, יצומצמו בצורה ניכרת.

אנחנו מגיעים עוד פעם לאותה מסקנה שדיברנו עליה בכמה מקרים אחרים, שהקמת

משטרת תעבורה היא כורח שיש לינת עליו את הדעת, ואנחנו מבקשים את תגובת שר המשפטים

ושר התחבורה לנושא זה. אני מודה לנוכחים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 50;10