ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 11/03/1991

בקשת חוות-דעת ממבקרת המדינה בנושא: גביית היטל השבחה הצעת חבר-הכנסת ד. ליבאי

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



כיסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 219

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, כ"ה באדר התשנ"א. 11.3.1991, שעה 12.30
נכחו
חברי הוועדה: ד. ליבאי - היו"ר

א. בורג

ר. ריבלין

ד. תיכון
מוזמנים
י. סלנט - מנהל נציבות תלונות הציבור

גבי מ. במברגר - נציבות תלונות הציבור

ש. רוויטל - נציבות תלונות הציבור

ד. טלמרר - יועץ משפטי, עירית תל-אביב

גב' ש. אורן - יועצת משפטית, מינהל ההנדסה

עירית תל-אביב

א. קמיל - מנהל מדור היטל השבחה, עירית

תל-אביב

גבי ר. כספי - משרד הכלכלה והתכנון

גב' ת. רווה - משרד המשפטים

ע. לווין - מתלונן
מזכיר הוועדה
ב. פרידנר
קצרנית
ח. אלטמן
סדר-היום
בקשת חוות-דעת ממבקרת המדינה בנושא

גביית היטל השבחה

- הצעת חבר-הכנסת ד. ליבאי.
בקשת חוות-דעת ממבקרת המדינה בנושא
גביית היטל השבחה

הצעת חבר-הכנסת ד. ליבאי
הי ר"ר ד. ליבאי
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת

המדינה ומקדם את כל הנוכחים בברכה.
מ. במברגר
אני מבקשת להתנצל בשם מבקרת המדינה, גב' מרים

בן-פורת, על-כך שהיא לא תוכל להשתתף בישיבה בגלל

לחץ הזמן המופעל עליה. היא צריכה להגיש את הדו"ח בימים אלה - - -
היו"ר ד. ליבאי
אנחנו ערים לעובדה שמבקרת המדינה משלימה בימים

אלה את הכנת הדו"ח השנתי. מאחר ובישיבה הזאת לא

ידובר על פרק מדו"ח מבקרת המדינה, נהנה מנוכחותם של מנהל נציב תלונות

הציבור, מנוכחותך מיראלה, וגם מנוכחותו של מר רוויטל.
על סדר-יומנו הנושא
היטל ההשבחה, בעקבות מכתב

שקיבלנו ממר עודד לוין. במכתב מר לוין העלה שאלות שנראות לי

עקרוניות, ויתכן שהן לא אופייניות רק למקרה המיוחד שלו. כהפקת לקח

מהמקרה שלו הוא הציע שנתקן את התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה

ונערוך שינויים נוספים שאני סבור שניתן לתת לו לפרטם, ואשר לגביהם נגבש

מחשבות.

אני מודה שאינני מתמצא בנושא היטל ההשבחה אבל

משעלו שאלות עקרוניות בפני חשבתי שמן הראוי שלא לפטור אותן כלאחר יד

אלא לנסות להתעמק בהן. אני מודה לעירית תל-אביב, לראש העיריה וליועץ

המשפטי שלה, שבינתיים העבירו אלי את הערותיהם כדי שנוכל לדון במיכלול

ההיבטים של הבעיה.

כדי להבהיר את המקרה של מר לוין, כפי שהעניין

עולה ממכתבו למבקרת המדינה מיום 16 ביוני 1990, אני אקרא בפניכם את

העובדות כפי שהן באות לידי ביטוי באותו מכתב-. "הנני בעלים של חצי

מהבית החד-קומתי (משנת 1922) והמיגרש ברחוב התבור 41 בתל-אביב, מזה רבע

קיבלתי בירושה מאבי אליהו לוין ז"ל בשנת 1974, ורבע נוסף נרכש על-ידי

(עם רעייתי יוספה) ביום 22 באוגוסט 1989 במחיר מלא, מידי דודתי, חנה

לוין, תוך שהננו מרשים לה להמשיך לגור עד מאה ועשרים וללא תמורה במחצית

הבית שלנו כדיירת מוגנת (רצוף בזה הסכם הרכישה). עלי לציין כי דודתי

בת ה-95 מתעקשת להמשיך את חייה בדירתה זאת, בה היא רגילה לגור מזה

עשרות שנים, והיא מקבלת את כל העזרה הדרושה לה מהביטוח הלאומי ומאתנו.

בחודש ספטמבר 1989 פניתי למשרד מינהל ההנדסה

בעירית תל-אביב לקבלת אישור לצורך העברת רישום הנכס הנ"ל על-שמנו בלשכת

רישום המקרקעין, ומסרתי לידיהם עותק של הסכם הרכישה הנ"ל."

מר לוין הוא בעלים של חצי מהבית, רבע הוא קיבל

בירושה, ורבע נוסף נרכש על-ידו. באותו ביית גרה דודתו שמבקשת להמשיך

לחיות שם בשיבה טובה עד אחרית-ימיה - - -
ר. ריבלין
הוא לא יכול לממש את תכנית בניין ערים החדשה.
היו"ר ד. ליבאי
בהמשך מכתבו מר לוין כותב למבקרת המדינה-.

"נדרשתי לשלם היטל השבחה בסך 2657.35 שקלים

חדשים, ובמכתב ההסבר הארוך שקיבלתי במשרד מינהל ההנדסה מתאריך 27

בספטמבר 1989 (רצ"ב) הוסבר כי עוד בחודש דצמבר בשנת 1981 חלה השבחה על

הנכס הנ"ל (אפשרות בניה לגובה 3 קומות עם יציאה לגג) שהוערכה בסך 28.00

שקלים ולפיכך נקבע אז היטל ההשבחה בסך 14.00 שקלים, שבצירוף הצמדה עד



היום הוא הפך לסכרם של 2657.35 שקלים חדשים. כן פורטו הסימוכין

החוקיים להטלת היטל ההשבחה, כולל האפשרות להגשת שומה אחרת מטעמי תוך 30

יום אם השומה שלהם לא תראה לי, אך לא נכלל בו תחשיב המפרט את אופן

החישוב של ההשבחה, במיוחד אח גובה השומה של הנכס שעליה היא מבוססת.

כאשר ביקשתי לקבל את שומת הנכס שעל פיה חושב ההיטל במסר לי עותק תחשיב

השמאי שלהם מיום 7 בספטמבר 1989 (רצ"ב) לגבי המחצית הפנויה של הנכס,

שנערכה עבור גב' עפרה דור, בת דודתי, אשר מכרה את חלקה בנכס יחד עם

חלקה של דודתי, דינה לוין, למשפחת רובינוב ביום 14 באוגוסט 1989, ונאמר

לי כי התחשיב שלי מבוסס על אותם החישובים, אלא שעלי לשלם את מחציתו

מאחר שמדובר ברבע מהנכס. צר לי לקבוע כי גם התחשיב הזה אינו מספק,

מאחר שגם בו לא צויין הסכום שהשמאי העריך את שווי הנכס עצמו, לכן אין

באפשרותי לדעת אם ההערכה נעשתה מתוך התחשבות במצב הנכס, אשר גם בשנת

1981 היה תפוס למגורים על-ידי דודתי חנה לוין, כאמור לעיל. יש לציין

כי בהערכת השמאי הנ"ל מיום 7 בספטמבר 1989 צויין כי היא נערכה "בהנחה

של הריסת הבית הקיים", שאינה מציאותית כלל לגבי המחצית שבבעלותי לאור

המצב הנ"ל ועלולה להתברר כמוגזמת, סך שיתכן שסכום ההיטל שהוטל עלי,

המבוסס על השומה הזאת, הוא גבוה במידה ניכרת מהמגיע להיגבות ממני.

הצגתי בפניהם את סעיף 8 בהסכם לפיו רשאית דודתי

להמשיך לגדר בנכס ללא תמורה וללא הגבלת זמן, והדגשתי כי במצב זה אין

לנו כל אפשרות לממש את זכויות הבניה שלנו בנכס, ובוודאי שלא נוכל לנצל

את ההשבחה הנ"ל, מאחר שהבית הוא חד-קומתי ישן עם גג רעפים משופע,

וכאמור - תפוס ללא הגבלת זמן על-ידי דודתי. גם ציינתי בפניהם כי יוכלו

לגבות את היטל ההשבחה בעתיד, כאשר אבקש היתר בניה בהגיע הזמן לכך.

כל הסברי לא עזרו, וכדי לא לעכב את הליכי העברת

הנכס על שמנו, שילמתי את ההיטל הנ"ל מיד, ופניתי ביום 15 באוקטובר 1989

בתלונה אל מינהל ההנדסה, עם העתק אליכם. עד היום לא נשאו מאמציכם

ומאמצי פרי, והעניין נמצא עדיין בטיפולו של עורך-דין בידרמן" וכוי.

אלה העובדות. העניין הזה היה בטיפולו של נציב

תלונות הציבור ואני מוכרח לומר שהתרשמתי שהמתלונן הודה לנציב תלונות

הציבור על טיפולו הממושך ועל הסבריו והבין שיתכן ששורש הבעיה בחוק.

החוק לא ערוך לתת תשובות למקרים מעין אלה כאשר אדם לא יכול לממש בפועל

את זכותו, והנה כבר אומרים לו לשלם מס-השבחה ועוד דורשים זאת

רטרואקטיבית, עם ריבית מצטברת, מה גם שמר עודד לוין ראה עצמו מוגבל

מבחינת הזמן שבו הוא יכול להגיש את הערעור, והעלה בעניין זה הצעות.

קיבלתי מכתב ממר להט, ראש עירית תל-אביב-יפו,

מיום 4 במרץ 1991, אשר בסיומו הוא כותב: "...אגף תכנון ובנין ערים

במינהל ההנדסה פנה ליושב-ראש אגודת השמאים, מר א. המאירי, בהצעות

לשינוי חוק היטל ההשבחה, ובין היתר נכללה הצעה להארכת הזמן הניתן

לערעור על שומה, וכן הצעה לשנות את היום הקובע לעריכת השומה ולגביית

ההיטל ליום המימוש ולא ליום אישור התכנית, ונקווה שיהיה מענה חיובי

להצעותינו.".

אני רואה בכך גם נקיטת עמדה מצד עירית תל-אביב

בנושא שנוי במחלוקת, בכיוון, אם הבנתי נכון, ואת זה מיד נשמע מהיועץ

המשפטי של עירית תל-אביב, טענותיו של מר לוין. אם כך כי אז לכאורה יש

ממש בטענות עקרוניות אלה שלו.

כיוון שאנחנו הגוף המחוקק והדברים האלה הועברו

לוועדה לענייני ביקורת המדינה - - -
ד. תיכון
מי העביר את הנושא לוועדה?
היו"ר ד . ליבאי
השאלה הזאת הועלתה ערד בתחילת הישיבה אלא שאחרת

לברא אליה לכן לא שמעת את התשובה. אמרתי כי

אינני מבין הרבה בנושא היטל השבחה, אבל ההתכתברת שמונחת על שולחנה של

הוועדה לענייני ביקררת המדינה היא התכתברת מכובדת מאד, נצייב תלונות

הציבור השקיע בה דמך רב, והיתה פניה חוזרת ונישנית מצד המתלונן, מר

ערדד לוין, עם הצבעה על-כך שהחוק בנושא הזה בעייתי. אפשר היה גם

להתעלם מהעניין, אבל כיוון שהטענות מופנות כלפי המחוקק חשבתי להזדקק

בוועדה לנושא כדי לנסות ללמוד אותו.
ד. תיכון
תרשה לי להשכילך במספר מלים; בכנסת העשירית,

כאשר רק נבחרנו, התברר לנו שבשלהי הכנסת התשיעית

אושר תיקון שעוסק במס השבחה, ופתאום פרצה שערוריה נוראית בנושא הזה.

איש לא הבין איך וכיצד החוק הזה עבר בשעתו. ועדת הפנים ואיכות הסביבה

נזקקה לקיים דיון ארוך מאד מאד בנושא הזה ולאט לאט הוא ירד מסדר-היום

כאשר נדמה לי שלא היה תיקון שבא לתקן את העוול שנעשה באותה חקיקה.

כולנו היינו בדעה שצריך לשנות את החקיקה הקלוקלת, אבל איש לא עשה דבר.
היו"ר ד. ליבאי
תודה. מר עודד לוין, אודה לך אם תספר לנו היכן

אתה גר ומה מעשיך? יותר מאוחר נרצה לשמוע דברים

לגופו-של-עניין.
ע. לוין
אני חושב חולון אבל הרכוש שעליו מדובר נמצא

בתל-אביב, הוא הגיע אלי בירושה, ולאחר מכך

ברכישה מדודתי כפי שכתבתי.

במקצועי אני מהנדס אלקטרוניקה, ועובד בחברת בזק.
היו"ר ד. ליבאי
מה המסקנות שלך מהמקרה ומה בעצם הלקחים שלך

בקשר תיקון המצב?
ע. לוין
אני מחלק את הבעיה לשניים-, חלק אחד מתבטא בכך

שקיימים עיוותים בחוק התכנון והבניה שאני אפרט

בהמשך דברי, והם מצד אחד יוצרים פרצות שניתן לנצל אותן לרעת האזרח,

ובעירית תל-אביב באמת מנצלים אותך לרעת האזרח, ויותר מאוחר אני אפרט

כיצד. מך הצד האחר אני בא בטענות אל עירית תל-אביב באשר התנהגותה עם

נישומים - - -
ר. ריבלין
איך לך נסיון עם עירית ירושלים או עם עיריה

אחרת לשם השוואה?
ע. לוין
לא.
ד. תיכון
במושבות הוותיקות הבעיה הזאת נחשבת לנוראית.
ר. ריבלין
מדבריו של מר לוין כאילו השתמע שעירית תל-אביב

היא עיריה שמקשה - - -
היו"ר ד. ליבאי
לא; הוא לא עשה מחקר-השוואתי. קרה שהבית שעליו

מדובר נמצא בתחום עירית תל-אביב, ומר לוין נתקל

בנושא הזה בהקשר עירית תל-אביב. אנחנו דנים בבעיה עצמה ואגב סך נשמע

את השאלות שהוא מעורר.
ע. לוין
אני לא בא לנגח מישהו, אלא בסך הכל כאזרח חשוב

לי שאיכות החיים במדינה תהיה ברמה סבירה, רביו

השאר גם חוקיה. לא יכולתי לשבת בחיבוק-ידיים, וכיוון שהטיפול של נצ:יב

תלונות הציבור נמשך שנה וחודשיים ללא תוצאות, החלטתי לא להסתפק בכך

ולנסות עוד דרך. אני מקווה שהיא תעזור.

ברצוני לפרט באזניכם 6 סעיפים שבהם יש, לדעתי,

עיוותים בחוק התכנון והבניה, במיוחד בתוספת השלישית המדברת על שומת

השבחה והיטל השבחה. התוספת השלישית היא משנת 1981, והוכנסו בה מספר

תיקונים.
היו"ר ד. ליבאי
מר טלמור, כאשר מדובר על התוספת, האם היא חלק
מהחוק? זאת אומרת
מעשה ידי הכנסת?
ד. טלמור
כן.
ע. לוין
לגבי עצם הטלת היטל על נכס ולגבי השבחה עתידית

שאי-אפשר לנצל אותה, אני חושב שזה לא צודק ואני

סבור שאם קיימות סיבות בעין שאי-אפשר לנצל השבחה כמו במקרה שלי, אי-

אפשר לבנות מעל הקומה השלישית חדר על הגג עם יציאה לאותו חדר. מדובר

על בית קטן בן קומה אחת, ישן, שמתגוררת בו במגורים מוגנים דודתי, עד

מאה-ועשרים, ברור שאינני יכול להרוס את הבית או לבנות שלוש קומות או

לצאת לגג או לנצל את ההשבחה.

בחוק כתוב שהגביה של היטל ההשבחה מתקיימת בכמה
מקרים
כאשר מבקשים היתר בניה, כאשר מבקשים הקלה או כאשר מעבירים את
הרישום בטאבו. לזה קוראים
מימוש זכויות. במקרה הזה, שקניתי את חלקה

של דודתי, כדי לאפשר לה ממון לאחרית ימיה, כיוון שהיא זקוקה מאד לממון

הזה, הרשיתי לה לגור בבית, ורציתי לרשום את הבית, לתומי, בטאבו. חשבתי

שכדאי שקניה כזאת תירשם. אבל אמרו לי שאני צריך להביא אישור מהעיריה

שיוכיח כי שילמתי היטל השבחה, ואז הסיפור התחיל להתגלגל.

התברר לי שאני לא אקבל מהעיריה את פירוט התחשיב

של ההיטל; נתנו לי רק את התוצאה - - -
היו"ר ד. ליבאי
תסלח לי על-כך שאני מפסיק אותך באמצע דבריך.

אם אני מבין אותך נכון כי אז הטענה הראשונה שלך

היא על עצם החיוב בהיטל השבחה בנסיבות האלה, כאשר אינך יכול לממש את

הזכויות או את טובת-ההנאה שלך ברכוש.
ע. לוין
כך כתוב בחוק.
היו"ר ד. ליבאי
זאת אם כך טענה כלפי המחוקק.

מה טענתך השניה?
ע. לוין
החוק לא מאפשר לי לערער בצורה שנראית לי, כאזרח,

סבירה לערער, דהיינו כאשר אני אומר לעיריה שזה

לא נראה לי, עונים לי שאני לא יכול לומר להם שום דבר אלא להביא שמאי

מטעמי שיגיש שומה נגדית, כזאת שתחשב סכום אחר. אני סבור, ואמנם התברר

לי שאני צודק, שבחוק כתוב שהשומה צריכה להעשות על-פי ערך הנכס. את

אותו נתון של ערך הנכס אני חושב שאני זכאי לקבל מהעיריה. בחוק כתוב

שהעיריה חייבת רק לתת את השומה ואת ההיטל הנגזר ממנה. זאת אומרת-. את

הסוף. לא את הפירוט. אם אני רוצה לבוא בטענות, אני חייב לקחת שמאי

מטעמי, שהוא יגיש שומה נגדית לשומה של העירית, ואם השומות האלה לא

תתאמנה ביניהן, העיריה תיקח שמאי שלישי שיפסוק. לי אין מה לומר אם כי



אני חושב שאני יודע את ערך הנכס. כאשר אני מקבל ממס-רכרש הערכה לשלם

מס-רכוש, בהערכה כתוב ערך הנכס. אבל כאן אסור לי לדעת את ערך הנכס

ששימש בסיס למס, דבר שלא נראה לי צודק. אלא שמסתבר שהעניין הזה מכוסה

בחוק. זה שינוי נוסף שאני מבקש מכם להתייחס אליו.

אני מבקש: א. שלאזרח תהיה זכות, על-פי החוק,

לקבל את השומה המלאה, עם ערך הנכס; ב. שלא תחול עליו חובה להעסיק

שמאי. מה קורה עם שמאי? אם אני רוצה, לדוגמה, לשלם שומה שאני חושב

שהיא לא צודקת, אני צריך לקחת שמאי. איך? אני מעסיק כזה? לא. כיוון

שכך אני צריך לשכור את שירותיו של שמאי עצמאי, כאשר העבודה שלי עבורו

נחשבת עבודה קטנה. הוא מקבל מהרשויות עבודות הרבה יותר גדולות, ויתכך

מאד שהשומה שהוא יתך לי תהיה בכיוון כזה שהיא תישא חן בעיני הרשות

דווקה ולא בעיני, כיוון שהוא תלוי בה בפרנסתו. כיוון שכך אני שואל:

מדוע שאני אאמין בשומה שלו?

לאזרח צריכה להיות אפשרות, על-פי החוק, לערער על

השומה של העיריה בעצמו, לאו דווקה על-ידי העסקת שמאי אחר.

יש סעיף בחוק לפיו חייבים להודיע לבעל מקרקעין

כי פורסמה תכנית, כי יש בה השבחה על המקרקעין, ומה שיעור ההשבחה. אבל

החוק נותן לרשות שתי אפשרויות-, אחת - תוך חצי שנה מאישור התכנית להציג

בעירית לוח שומה, כאשר כל אזור מפורט. אני לא מצאתי לוח כזה, ובעיריה

לא הראו לי אותו. כיוון שכך אני מסיק את המסקנה שהוא לא קיים. החוק

מאפשר לטפל טיפין טיפין בכל אזרח שירצה לעשות מימוש כלשהו, כולל רישום

בטאבו. כאשר אזרח רוצה מימוש - עורכים לו שומה. האפשרות לעריכת שומה

דחויה פוגעת בו בשלושה אופנים; 1. ככל שירחק מועד עריכת השומה מפרסום

התכנית, יקשה על שמאי להעריך נכונה את הנכס כפי שהיה ערכו ביום פרסום

התכנית. לפי החוק השומה צריכה להערך לפי ערך הנכס ביום אישור התכנית.

התכנית שעליה אני מדבר אושרה בשבת 1981, וקשה להעריך בשנת 1988 מה היה

ערך הנכס בשנת 1981. זה דבר שפוגע באזרח.

2. על-פי החוק יש לאזרח אפשרות לדרוש לשלם את

השומה סמוך להיווצרותה. אם היא נוצרה, לדוגמה, בשנת 1981, האזרח יכול

לדרוש מהעיריה שהיא תערוך לו שומה כדי שהוא יוכל לשלם אותה. אבל אם

הוא לא יודע, הוא לא יכול לרצות דבר כזה, כך שעניין כזה מתברר לו רק

אחרי שנים.

3. תקופת הערעור. כאשר אזרח מקבל שומה, על-פי

לוח שומה שנעשה חצי שנה אחרי פרסום התכנית, יש לו תקופה של שנה כדי

לערער עליה. אבל כאשר השומה דחויה ודורשים ממנו לשלם בעדה, התקופה

שנותרה לו לערער מתקצרת ל-30 יום על-פי החוק. אני סבור שיש בקביעה

כזאת משום קיפוחו של האזרח.

מכאן אני עובר לעניין שקשור לאופן פרסום ההודעה.

אין בחוק התייחסות לנושא הזה ספציפית ורק כתוב בו ששר הפנים, בהתייעצות

עם שר המשפטים, יקבע בתקנות את אופן הפרסום. אני לא יודע אם יש תקבה

כזאת, בכל אופן לא הצלחתי למצוא אותה, לא אמרו לי, לכן אני מניח שגם

בנציבות תלונות הציבור לא יודעים על-כך, אחרת היו מצביעים לי עליה,

והמצב הקיים יוצר מצב כזה שעיריות מעלימות מהציבור את עניין ההשבחה.

הן יוצרות מצב שכדאי להן לדרוש מהציבור את ההשבחה סמוך למימוש הזכויות.

אם אזרח, לדוגמה, רוצה לקבל היתר בניה, או שהוא רוצה לעשות העברה

בטאבו, יש לו 30 יום בלבד. העיריות לא רוצות ליצור מצב כזה שהן

תצטרכבה להודיע לאזרח שיש השבחה בגובה של כך וכך, ויש שבה זמן לערער

עליה. אילו היה ביתן פרק זמן של שבה לאזרח כי אז הוא היה מצליח לערוך

שומה, היה מטפל בבושא הזה, והיו בגרמות לעיריות הרבה צרות.



כאשר שאלתי את העיריה איך היא הודיעה לאנשים שיש

להם השבחה, אמרר לי שהיא מפרסמת ברשומות ובעתונות שהתכנית אושרה, וכך

אזרח צריך לדעת שהוא צריך לשלם מס השבחה. קראתי את העתונות ומצאתי

מספר מודעות אופייניות שהבאתי אתי לכאן. יש אתי כאן מספר דוגמאות של

פרסומים של עירית תל-אביב - - -
היו"ר ד. ליבאי
אבי מבקש אותך להעביר אותן אלי.
ע. לוין
הפרסומים האלה מבוצעים על-פי סעיף 117 לחוק

ובסעיף הזה כתוב שתכנית שאושרה, פרטיה חייבים

להתפרסם ברשומות ובעתונות. לעומת זאת בתוספת השלישית לחוק יש סעיף

שאומר שצריך להודיע לציבור על שומת ההשבחה, והדבר הזה לא מפורסם לא

בעתונות ולא ברשומות. הוא לא מפורסם באף מקום. איך אזרח יוכל לדעת

שיש לו שומה? רק כאשר הוא פונה לעיריה בקשר איזשהו דבר מתברר לו שהוא

צריך לשלם שומה משנת 1981, עם הצמדה. טוב שלא גובים ממנו ריבית, אלא

רק הצמדה. אז כבר אי-אפשר לא להעריך את ערך הקרקע, ולא לערער תוך שנה

בקשר גובה השומה.

אני מציע שבפרסומים בעתונות יהיה כתוב שעבור

התכנית שפורסמה חלה השבחה, האזרחים ידרשו לשלם את היטל ההשבחה, והם

יוכלו לערער על השומה תוך שנה. דבר כזה חשוב להודיע לציבור, אבל הוא

לא מופיע בפרסומים למרות שבתוספת השלישית, בסעיף 6ב, כתוב במפורש שצריך

להודיע על-כך לציבור. לא מצאתי הודעה על היטל השבחה של אף עיריה

בעתונות, רק פרסום תכנית. בחוק כתוב שצריך לפרסם, אבל לא כתוב בדיוק

איך לפרסם, לכן אני סבור שצריך לפרט את הנושא הזה בחוק.
היו"ר ד. ליבאי
אילו עלי היה חל חיוב כספי על-פי מודעה כזאת

בעתונות והיו אומרים שאילו לא ראיתי אותה עבר

זמני, הייתי נחרד. נכון שיש כאן חובת פרסום, אבל השאלה הנשאלת בהקשר

הזה של הדברים היא האם זה באמת מה שגורם הטלת חובה עלי לשלם, או שאז

מתחיל מירוץ זמנים? אני לא יודע. נשמע את כל הטיעונים ואז נשקול את

השאלה.
ע. לוין
קביעת שומה. השומה שקיבלתי מהעיריה מתחשבת בכך

שהבית יהרס. לפי ההנחה הזאת ערכו את השומה, וזה

בניגוד לחוק. לא קיבלתי את הפירוט, אבל כתוב בשומה שהשמאי ערך את

השומה בהנחה שהבית יהרס ואז ערך המגרש כמוכן לבניה יהיה כך וכך. לא

מדובר בשומה על בית תפוס בתוך המגרש, וזה בניגוד לחוק. בחוק כתוב

שהשומה צריכה להערך לתאריך פרסום התכנית, זה היה בשנת 1981, ואז שתי

דודותי גרו בבית; גם בחלק שנמכר לאחרים.

בעיה נוספת שאני מבקש להצביע עליה קשורה לכך

שהעיריה נותנת לנישום הודעת שומה בצורת דף צפוף, מלא פרטים, כאשר בסעיף

2 היא כותבת שלוח השומה מוצג מסודר, וליד המלים האלה מופיעים כוכבים.

תחת הכוכבים כתוב כי בשומה ניתן לעיין במשרדי הוועדה, במחלקת תכנון

ובניך, בחדר 403, כל יום בין השעות שמונה עד אחת-עשרה, למעט ימי ששי

וערבי חג. הייתי בחדר 403, דיברתי עם האדם שיושב בו, והתברר לי שאין

לוח שומה.
הי ו"ר ד. ליבאי
האם כוונתך למר אריה קמיל?
ע. לוין
כן. אני חוזר ואומר שאין לוח שומה. כאשר

שאלתי, נאמר לי שהכוכבים שמופיעים בכתובים מראים

שאיו לוח שומה. אם יכלו לציין כוכבים, יכלו למחוק את המלים האומרות

שיש לוח שומה. החומר שעליו אני מדבר כתוב במחשב כך שאפשר לבקש בקשה
כמו זאת
להפסיק להכות את האזרח שירוץ לעיריה לחפס לוח שומה שלא קיים.



שערת הקבלה, כאמור, הן משמונה עד אחת-עשרה.

בהקשר אליהך אני מבקש לדעת האם אזרח צריך להפסיק יום עבודה כדי לגשת

לעיריה לבדוק לוח שומה שאיננו?

בקשר שעות הקבלה אני מבקש להתייחס ספציפית

לעירית תל-אביב, ואני מוסיף ואומר שאינני מכיר הרבה עיריות-, רק שתיים.

'יש לי מגרש חקלאי ברעננה על שטח של דונם ואני יודע שמהנדס העיר או

הוועדה מקבלת קהל ברעננה גם אחר הצהרים פעם בשבוע, ובעירית חולון יש

שעות קבלת קהל פעם בשבוע, גם כן אחר-הצהרים. אבל בעירית תל-אביב לא

קיים דבר כזה. שעות הקבלה הן רק בבוקר-, משעה שמונה עד אחת-עשרה כאמור.

בעד כל בירור, יהיה הקטן ביותר, אדם חייב לצאת מהעבודה כדי לברר אותו

בעירית תל-אביב. כאשר שאלתי מדוע קיים מצב כזה השיבו לי שכדי לשנותו

צריך תוספת כדח-אדם. אם כך כי אז אני מציע לברר בעיריות האחרות איך הן

פתרו את הבעית בלי תוספת כוח-אדם? עד כמה שידוע לי הן לא הוסיפו כוח

אדם אלא קבעו שבמקום פעם אחת בבוקר, תהיה קבלת קהל פעם בשבוע אחר-

הצהרים. הערבדים שמקבלים קהל פעם בשבוע אחר הצהרים אולי יקבלו תוספת

של שעות נוספות. מכל מקום לא מדובר על תוספת כוח-אדם אלא רק על רצון

טוב.
הי ו"ר ד. ליבאי
מר לוין, אני מודה לך מאד.
ע. לוין
אני מודה לוועדה על-כך שהיא הקשיבה לי.
היו"ר ד. ליבאי
רשות הדיבור ליועץ המשפטי של עירית תל-אביב,

מר דוד טלמור.
ד. טלמור
בראשית דברי אני אתייחס לחקיקה ואומר שנושא היטל

ההשבחה היא המצאה של השלטון הבריטי שקיימת

בחיקוקים שלנו עוד מתקופת בניין ערים, אז ההתייחסות התחיקתית היתה קצרה

מאד, בלתי-מפורטת, והיא גרמה לכך שבכל עיריה פירשו את הנושא אחרת.

כיוון שכך היו אי-סדרים גדולים, וגם בית-המשפט הגבוה לצדק מתח על-כך
ביקורת. כתוצ
אה מכך משרד הפנים יזם בתיקון מס' 18 לחוק התכנון והבניה,

משנת התשמ"א, חקיקת הנושא. ביטלו את החקיקה המנדטורית ובמקומה קבעו

תוספת שלישית כפי שהיא מונחת בפניכם. קמו עליה עוררין מכמה צדדים

וכתוצאה מכך ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, שבינתיים התחלפה כיוון

שהיו בחירות, דנה בנושא הזה. בתיקון מסי 20, כאשר חברת-הכנסת ארבלי-

אלמוזלינו היתה יושבת-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה, עשו רוויזיה

בעקבות התלונות שהתקבלו, וזאת אותה רוויזיה שהוזכרה במהלך הדיון. מכל

מקום המגמה העיקרית של התיקון היתה להקל על הציבור ולתקן את הסעיפים

שדרשו זאת.

אחר-כך התוספת הזאת תוקנה מספר פעמים, תמיד

בכיוון של האזרח, בקשר בעיות שוליות, אבל לא נעשה בה תיקון יסודי

יותר. בעצם אנחנו מדברים על שני תיקונים; התיקון המקורי תיקון מסי 18,

ותיקון מסי 20 שישר את ההדורים לאור הנסיון המעשי שהיה כבר אז בהפעלת

החוק במשך תקופה די ניכרת.
הי ו"ר ד. ליבאי
כאשר מדובר על היטל השבחה, לדוגמה, בעירית תל-

אביב, על איזה סכום מדובר לשנה? האם העניין הזה

מופיע בתקציב העיריה? יש אומדן?
ד. טלמור
אי-אפשר לדעת כיוון שזה לא מס קבוע; זה מס חד-

פעמי שתלוי במימוש נכס.
היו"ר ד. ליבאי
אנשים משלמים מס שנקרא: היטל השבחה. האם ההיטל

הזה משולם בכלל לעיריה?
א. קמיל
הוא משולם לוועדת בנייך ערים מקומית.
היו"ר ד. ליבאי
אבי רוצ:ה לדעת, לדוגמה, מה היו ההכנסות של עירית

תל-אביב מהיטל ההשבחה לשנה, בחמש השנים

האחרונות?
א. קמיל
בשנה האחרונה היה מדובר על משהו בסביבות 10

מיליון שקליים היטל השבחה.
ר. ריבלין
הכסף מההיטל הזה נכנס לחשבון סגור?
ד. טלמור
חשבון סגור, שמיועד אך ורק לפיתוח.
א. קמיל
הסכומים, יחסית, נחשבים קטנים.
היו"ר ד. ליבאי
רציתי לקבל איזשהו אומדן כדי להבין במה דברים

אמורים.
א. קמיל
עירית תל-אביב נחשבת לעיריה שכל התכניות שלה

ישנות. העסק הזה הרבה יותר מהותי במקום חדש

שתכניות הבניין שלו משנות קרקע חקלאית לקרקע עירונית, ושם היטל ההשבחה

מטבע הדברים גבוה חרבה יותר. תל-אביב איננה דוגמה טובה לנושא הזה.
במקום כמו
הוד השרון, לדוגמה, העניין הזה הרבה יותר משמעותי.

היו"ר ד. ליבאי; שם ההכנסה מהיטל ההשבחה גבוהה אם אני מבין נכון

את דבריך.
א. קמיל
הרבה יותר גבוה מזו שלנו.
היו"ר ד. ליבאי
אם נחליט להרחיב את היריעה, והעניין יראה לנו

מוצדק, אולי נזמין אלינו מספר נציגים של רשויות

מקומיות כדי לקבל מידגם מייצג של הנושא.
ד. טלמור
הבסיס הרעיוני של היטל ההשבחה הוא כזה. כאשר

השלטון, על-ידי פעולה משרדית, כמו אישור תכניות,

העברתן ופרסומן, מעשיר את בעלי הקרקע, המחוקק אומר ש- 50% מהרווח שבא

לבעלים לא מיגיע-כפיו אלא מאיזשהו מעשה שלטוני, צריך להיות משולם לא

כדי לפרנס פקידים בעיריות, אלא כדי לממן את הפיתוח של אותו אזור. את

הדברים האלה אומרת התוספת של סעיף 13 שקובעת כי סכומים שנקבעו בהיטל

מיועדים, לאחר ניכוי ההוצאות, לכיסוי הוצאות הוועדה המקומית של הרשות

להכנת תכניות וביצוען, לרבות תכניות פיתוח, ורכישת מקרקעין לצרכי

ציבור. אם, לדוגמה, רוצים לבנות בית-ספר, ולממן את הפקעת השטח לצורך

בניית בית-הספר, לוקחים את הכסף של היטל ההשבחה. כמובן שצריך להוסיף,

כיוון שהכספים שמתקבלים מהיטל ההשבחה לא מכסים הוצאה כזאת, אבל הרעיון

הבסיסי שעומד מאחורי הדברים האלה הוא כזה שמי שמתעשר על-ידי מעשה

שלטוני, צריך לייעד 50% מהסכום לפיתוח. הוא לא משלם מס אלא רק אגרה.
ר. ריבלין
כמה תכניות שינוי בניין עיר נעשו באזור תל-אביב

בחמש השנים האחרונות שהן הכניסו רק 10 מיליון

שקלים?
היו"ר ד. ליבאי
על-פי איזה סעיף מדובר על 50%?
ד. טלמור
הסעיף הראשון; סעיף 3.



נקבע עצם החיוב, ואז באה הכנסת ואמרה: סטופ-,

היא לא בעד זה שכל אדם שבאופן תיאורטי- מגדילים את ערך נכסיו, יצטרך

להוציא כסף מכיסו. לא לכולם יש כסף. יש מקרים כמו זה של אשה מבוגרת

מאד שמחזיקה בנכס ולא רוצה למכור אותו או לבנות. מה איכפת. לה שהנכס

שלה, במקום 50 אלף שקלים, שווה פתאום 200 אלף שקלים? היא צריכה לקחת

50% מההפרש, ולשלם לרשות על-מנת שהיא תפתח את האזור? לה טוב היכן שהיא

נמצאת והיא לא רוצה, כאמור, למכור או לבנות. מה רוצים ממנה? כיוון

שכך, הכנסת החליטה שאין חובה על אזרח לשלם את ההשבחה. ברגע שההשבחה

נקבעת בתכנית היא תיאורטית ותעמוד כחיוב - - -
ר. ריבלין
אני מצטער, דבריך אינם מדוייקים. האם לא נכון

לומר שברגע שתכנית בניין ערים קיבלה תוקף, החיוב

של אותה אשה זקנה מתחיל לרוץ? היא יכולה לא לשלם את התשלום הזה מבחינת

דחיית תשלום, אבל יכול להיות שליורשיה יתברר לפתע שהם חייבים יותר ממה

שהנכס שווה כאשר הם יבקשו לרשום את הירושה על שמם, משום שהחיוב מתתיץ

לרוץ מיום האישור, עם הצמדה, עם ריבית - - -
ד. טלמור
בלי ריבית.
היו"ר ד. ליבאי
מר טלמור, כאשר אמרת כי הכנסת ראתה את המקרה

הזה לנגד עיניה, האם אתה יכול לומר לי לאיזה

סעיף בחוק התכוונת?
ד. טלמור
משלמים את ההיטל רק בעת המימוש, ויש הגדרה - - -
ר. ריבלין
יש דחיית תשלום. אדם בעל מגרש רשאי לבוא באופן

תיאורטי, וההשבחה תיקבע עבורו על-ידי המעריכים

באיקס שקלים. אותו אדם לא יממש אותו, ובעוד 10 שנים, לדוגמה, ירד שווי

השוק של אותה קרקע כדי אפס, אבל החיוב מלפני 10 שנים ימשיך לרוץ.

כיוון שכך אותו אדם יצטרך למכור את כל נכסיו האחרים כדי לשלם את היטל

ההשבחה.
היו"ר ד. ליבאי
אני מבין שהחובה, כפי שהיא מנוסחת בסעיף 2א

באופן כללי, אומרת שחלה השבחה במקרקעין, ישלם

בעלה היטל השבחה לפי האמור בתוספת זאת. אם כך ההשבחה מוגדרת בעליית

שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג, ולכן

אם אישרתם תכנית שנותנת לאותו אדם השבחה, לכאורה, על-פי סעיף 2א, מאותו

רגע עליו לשלם את היטל ההשבחה.

בסעיף 7א כתוב שההיטל ישולם לא יאוחר מהמועד

שהחייב בו מימש זכות במקרקעין שלגביה חל ההיטל, ורשאי החייב לשלם

מקדמות על-חשבון עוד לפני קריאת שומת ההשבחה.

החבות יכולה לחול ביום מסויים, והתשלום יכול

להיות לא יאוחר מהמועד שבו הוא מימש זכויות. אם הוא רוצה לבצע רישום

בטאבו, לדוגמה, אומרים לו שהוא מממש זכויות, למרות שבעצם מבחינת טובת

ההנאה הוא לא נהנה - - -
ד. טלמור
הוא כן נהנה.
י. סלנט
הוא מוכר את הנכס יותר ביוקר.
הי ו"ר ד. ליבאי
אבל אני מדבר על מקרה שהוא לא מוכר אותו.

בדוגמה שהובאה לפנינו, הגברת חיה בבית - - -
י. סלנט
היא מכרה למר לוין את חלקה בבית.
ד. טלמור
אני אעשה סטיה קטנה כדי להשיב על שאלתו של חבר-

הכנסת ריבלין ואומר שנכס שעובר בירושה איננו

נחשב מימוש זכויות. העברת נכס על-פי דיך, כולל מימוש צוואה - - -
ר. ריבלין
אינך מדייק בדבריך. נפלה בזכותי ירושה, ולי יש

קרקע אחרת שאני רוצה לממש אותה. אתה יכול למנוע

בעדי לממש אותה, ובלבד שאני אשלם על כל נכסי, בכללם אותו נכס שעבר אלי

בירושה. אם על אותו נכס שעבר אלי בירושה חלה חובת היטל השבחה, תחייב

אותי כדי שאני אוכל לממש את רכושי לשלם גם עבור אותו היטל השבחה - - -
היו"ר ד. ליבאי
אם תמכור אותו.
ר. ריבלין
אם אני אמכור נכס אחר.
ד. טלמור
לא. טעות בידך.

אחרי שנקבע החיוב, הכנסת אמרה שאת הכסף היא מרשה

לאזרח שחייב לשלם, אבל היא לא מחייבת אותו לשלם. מתי היא כן מחייבת

אותו? ברגע שהוא מתכוון לממש. מה פירוש המלה: לממש? כאשר הוא ימכור

אח הנכס. הוא יעשה פעולה בטאבו שמחייבת רישום, או ירצה להוציא היתר

בניה על אותו נכס. בשני המצבים האלה יש מימוש זכויות. הכנסת אמרה שלא

הגיוני לדרוש תשלום ההיטל כל זמן שההשבחה תיאורטית, אבל כן הגיוני

לדרוש היטל ברגע שאותו אדם מוכר את הנכס ואז הוא גובה, על-ידי מחיר

מוגדל, את ערך ההשבחה. הוא מקבל 100% השבחה, תיאורטית לפחות. יכול

להיות שהוא עושה עסקים רעים, אבל תיאורטית הוא יכול לקבל את ערך הנכס

ששווה יותר עקב אישור התכנית. אם קודם היה מותר לבנות על הבית קומה

אחת ועכשיו מותר לבנות עליו שלוש קומות, משמע שהערך של אותו כנס שווה

יותר. מאחר והאזרח מקבל יותר, אומרים לו שאם הוא רוצה אישור, שישלם

היטל השבחה על 50% ממה שהוא הרוויח.

מה השומה הנכונה? השאלה הזאת עמדה בפני הכנסת

והיו בפניה שתי אפשרויות; אפשרות אחת היתה לרשום את הנכס ביום שרוצים

לממש אותו, וזה יכול להיות עשר שנים לאחר אישור התכנית, או, אפשרית

שניה, הרשות המקומית תעשה את החשבון כמה הנכס היה שווה ביום אישור

התכנית, מה ההשבחה, ועל ההשבחה היא לא תהא זכאית להטיל ריבית אלא רק

הצמדה. מדוע? כדי לשמור על ערך הכסף משנת 1959 או 1968 עד יום

המימוש. יכולים לפעמים לעבור 20 שנה מהרגע שיש אישור תכנית עד לרגע

המימוש.

הרעיון הבסיסי של החוק הוא לא לחייב את האזרח

לשלם כסף כל זמן שאין לו עסקה או פעולה שבאופן הגיוני מביאה בעקבותיה

כסף. יכול להיות שאזרח עשה עסקים רעים, אבל המחוקק לא לוקח בחשבון

מצבים יוצאי-דופן. הוא אומר שהצדק מחייב אותו לדרוש את הכסף כאשר

האזרח, בפועל, נהנה מההשבחה שהתכנית נתנה. באותו יום שולחים את אותו

אזרח לרשות המקומית לשלם את ההשבחה.

אני לא אכנס כרגע לטכניקה של הסוגים המסויימים

של מימושים שהכנסת אמרה לגביהם בסעיף 19 שהם לא יחשבו מימוש זכויות

ולכן לא ישלמו עליהם מס השבחה. מכל מקום מה שמשותף להם הן דירות

מגורים בעיקר - - - .
ר. ריבלין
הרחבת דיור.
ד. טלמור
השאלה האחרת שהתעוררה בהקשר הזה של הדברים היא

שאלת השומה אשר בקשר אליה אני מבקש לומר שכאשר

אנחנו מדברים על תכנית כמו התפנית הזאת שלפנינו, היא תכנית כלל-

עירונית, זאת אומרת שזאת היתה תכנית שנתנה בכל התחום של העיר תל-אביב

זכות נוספת לבניה על חגג. בקשר תכנית כזאת אי-אפשר לקחת את כל 324

תושבי תל-אביב או יותר נכון 60 אלף בתי-אב ולשלוח להם הודעות בקשר

ההשבחה. יש עוד הרבה מאד תכניות שהשטח שהך חלות עליו כל-כך גדול שאי-

אפשר לשלוח הודעות, לכן הכנסת קבעה שתי דרכים כדי לקבוע את שיעור

ההיטל; אפשרות אחת היא לפרסם תכניה קטנה, מצומצמת, של בית אחד או מספר

בתים שקל מאד לאתר את הבעלים. לפעמים התכנית יזומה על-ידי הבעלים כך

שיודעים בדיוק מי הם, אז קובעים לוח שומה ואומרים להם מראש מה ההיטל.

במקרה כזה חל אותו סעיף 6 של הצגת לוח שומה שמציגים אותו תוך חצי שנה

במשרדי הוועדה המקומית והמחוזית, ותוך שנה אפשר להגיש שומה נגדית. לא

מדובר כאן על מימוש בכלל אלא על מתן אפשרות תיאורטית לאזרחים לדעת כמה

הם חייבים לשלם. בלתי אפשרי, טכנית, לשלוח את ההודעות לכל הבעלים

שהתכנית חלה לגביהם, אם התכנית גדולה מאד. לא שולחים תכנית בניין עיר

בכל מדינת-ישראל מאז שהמדינה קיימת וגם בזמן האנגלים, לכל בעל נכס.

מפרסמים אותה בעתון או ברשומות אבל לא מעבר לזה כיוון שטכנית, כאמור,

הדבר הזה נחשב בלתי-אפשרי. יש גם בעיה רצינית מאד שאני מכיר אותה

מנסיוני, לאתר את הבעלים. בהרבה מקרים הרשומים בטאבו רשומים בלי תעודת

זהות ובלי כתובת, והרבה מאד אנשים כבר לא חיים ואז מדובר על יורשים ועל

יורשי-יורשים. לפעמים היורשים לא סיימו את כל המשפטים המתנהלים ביניהם

ולפעמים מדובר על אנשים שנמצאים בחוץ-לארץ.
ר. ריבלין
מה אתם עושים?
ד. טלמור
מפרסמים מודעה בעתון, ומדביקים מודעות על לוח

מודעות. הנושא הזה נדון בוועדת הפנים ואיכות

הסביבה לפחות חמש פעמים, והיום הגיעו לכל מיני שכלולים. צריך, לדוגמה,

לעשות מדור מיוחד עבור המודעה שמפרסמים בעתון, בגודל שהכנסת קבעה, יש

רשימת עתונים, - - -
ר. ריבלין
מי שלא ביקש תכנית בניין ערים לא יסתכל על רשימה

כזאת אף פעם.
ד. טלמור
נכון, אבל ברגע שאזרח פשוט מגיע למסקנה שהוא

רוצה או למכור את הנכס או לעשות לגביו איזושהי

פעולה אחרת, או לבנות, הוא, באופן טבעי, מוכרח להגיע לוועדה המקומית

כיוון שפקודת העיריות אומרת שאי-אפשר לעשות דיספוזיציה בטאבו בלי אישור

הוועדה המקומית שמאשרת שאותו אזרח לא חייב מסים, בעיקר לא במובן של

היטב השבחה אלא בעיקר לגבי ארנונה. הכסף הגדול מגיע מארנונה ולא

מהתשלומים האלה. קורה לפעמים שאותו אזרח לא שילם אגרה מסויימת אז

בהזדמנות הזאת החוק תופס אותו ונותן אישור רק אחרי שהוא שילם את כל מה

שהוא היה צריך לשלם, או נתן בטחונות.

הוא הדין לגבי בניה. אם הוא רוצה לבנות הוא

ממילא צריך לשלם היטלים למיניהם, ואחד ההיטלים הוא היטל השבחה שבא לממן

את פיתוח האזור.

הכנסת השתכנעה לגבי האפשרות הראשונה, שנראית יפה

מאד כיוון שמפרסמים מיד אחרי התכנית לוח שומות, אלא שהיא איננה ניתנת

לביצוע. כיוון שכך צריך להסמיך את הוועדה המקומית לא להחליט על פרסום

לוח שומה ואז החוק אומר שאם לא עשית לוח שומה, אוטומטית בחרת באופציה
השניה והיא
להודיע לאזרח על השומה רק כאשר הוא צריך אותך. לפני כן

זאת תחשב רק הטרדה של הרשות המקומית ושל האזרח - - -
היו"ר ד. ליבאי
על- איזה סעיף אתה מסתמך?
ר. ריבלין
זכרת הערעור קמה לאותו אזרח רק מאותו רגע שהודעת

לו?
ד. טלמור
סעיף 6ה אומר: לא הוצג לוח שומה חצי שנה מיום

אישור התכנית, יחשב הדבר כהחלטת הוועדה על תביעת

שומה עד למימוש הזכויות.
י. סלנט
אחר-כך בא סעיף 6ב האומר שחלה חובת הודעה עקב

מימוש זכויות.
ד. טלמור
ברגע שאותו אזרח בא לממש זכויות, או שהוא רוצה

להעביר בכס בטאבו או שהוא רוצה להשיג היתר, בשני

המצבים האלה עושים לו את החשבון - - -
ר. ריבלין
שמאי ממשלתי?
ד. טלמור
שמאי מטעם העיריה. אותן טענות שהו ועדיו

הנכבדה שמעה מפי המתלונן, יכולים לשמוע גם מפי

העיריה. העיריה חושבת שהשמאים מקפחים אותה ותמיד פוסקים לטובת האזרח.
ר. ריבלין
העיריה בוחרת את השמאי.
ד. טלמור
נכון, אבל מספר השמאים מוגבל.
ר. ריבלין
אם יש שני שמאים, אחד פוסק לחומרא והשני לקולא

אתה תקח את זה שפוסק לחומרא ולא את nrשפוסק

לקולא.
ד. טלמור
יש רשימת רשאים, ומבחינת החוק הזה יש שירושה סוגי

טמאים; 1. מאים שהעיריה שוכרת אשר מופיעים

כשמאים שלה. במקרה כזה העיריה אומרת מפורשת שזאת דעתה. 2. יש שמאים

של הצד שכנגד. לא כל השמאים עובדים עבור העיריה. חלק גדול מהם לא

עובד בשביל העיריה, ודווקה האזרחים נוטים לקחת את השמאים שלא עובדים

עבור העיריה אם כי יש גם כאלה שהעיריה חושבת שהם לא טובים עבורה, גם

האזרחים חושבים שהם לא טובים בשביל העיריה, ולכן הם שוכרים אותם.

הנושא זה נתון לשיקול דעת האזרח. האזרח שוכר את אותו שמאי שהוא רוצה

לשכור.

אם נקבל שומה אחרת מטעם הנישום, נבדוק ארתה, ואם

היא תראה לנו סבירה - נקבל אותה. אם עניין כזה לא עובד, ברחרים את

השמאי השלישי שהוא זה שמכריע.
ר. ריבלין
זבל''א.
ד. טלמור
יש רשימה - - -
ר. ריבלין
אם לא מגיעים כדי הסכמה?
ד. טלמור
, תמיד מגיעים לכלל הסכמה.

בקשר נקודה משפטית אפשר לערער בבית-משפט. זאת

אומרת שהערעור יכול להיות מוגש רק בקשר נקודה משפטית. הכנסת לא רצתה

שבית-המשפט יהפוך להיות השמאי הרביעי היות והוא לא מתמצא בחומר ואז הוא

היה ממנה עוד שמאי. היא סברה שחבל על הכסף של כולם לכן נקבע כי השמאי

השלישי הוא השמאי שיכריע את התחום הכספי.
תקופות
תקופה של 30 יום נחשבת תקופה מקובלת

בחוק התכנון והבניה - - -
היו"ר ד. ליבאי
30 יום ממה?
ד. טלמור
מיום קבלת השומה של העיריה.
היו"ר ד. ליבאי
זאת אומרת שאני צ;ריך קורם כל לקבל שומה מהעיריה,

ואז אני יכול, תוך 30 יום, לקחת שמאי משלי - - -
ר. ריבלין
או מהיום שהודע לך על-ידי העתונות - - -
ד. טלמור
לא. זאת מסירה אישית.

ההצעה שהועלתה כאן אשר אומרת כי אזרח מסויים לא

סומך על שמאי ורוצה לדעת בעצ:מו כמה שווה הנכס איננה מתקבלת על הדעת

כיוון שמדינת-ישראל כולה עובדת עם שמאים. אם הולכים למס-רכוש ורוצים

לדעת כמה שווה נכס, מי שמכריע הוא שמאי. לא מוכר לי אף חוק בו אדם

אומר שהרכוש שלו שווה כך וכך והמדינה תרשום אותו לפי הסכום שהוא חושב

שהוא שווה - - -
ר. ריבלין
מר לוין מתלונן על-כך שאתה קיבלת שמאות מהשמאי

שלך ולא הצגת אותה בפניו.
ד. טלמור
זה לא נכון.
ע. לוין
הוצג בפני רק הסוף: ההשבחה. לא הבסיס.
ר. ריבלין
אתה מתכוון לסכום הסופי.
היו"ר ד. ליבאי
הוצג בפני מר לוין היטל השבחה למחצית המגרש,

ל-25 בדצמבר, בסדר-גודל של 28 שקלים, אבל מה

השווי או איך נעשה החישוב? - זה לא הוצג בפניו.
ד. טלמור
ערך המגרש בעצם לא חשוב היות והוא לא משלם אח

ההיטל על הערך התיאורטי של המגרש אלא את ההיטל

שיוצא מזה שמתירים לו לבנות עוד חדר על הגג - - -
ר. ריבלין
שווי המגרש רלוונטי כיוון שאם חדר שווה 17 אלף

שקלים ואתה מאפשר לו לבנות עוד חדר, כי אז מדובר

על עוד 17 אלף שקלים, מתוכם אתה רוצנה לקבל 8,5 אלף. זאת אומרת שערך

הקרקע כן רלוונטי. ההשבחה נקבעת על-פי ערך הקרקע.
ד. טלמור
ערך הקרקע רלוונטי בממוצע אזורי. השמאי אמר

שחדר באזור הזח אז היה שווה 56 שקלים חדשים,

בזמן שהתכנית אושרה; בשנת 1981.
היו"ר ד. ליבאי
ההודעה נמסרה למר לוין בשנת 1989. אז הוא קיבל

הודעה כי ההיטל הוא בסדר גודל של 28 שקלים, ועל

זה הוא צריך לשלם הצמדה, למרות שבשנת 1981 לא הוא ולא בעלת הבית קיבלו

איזושהי הודעה. העניין הזה חל מכוח פרסום אישור התכנית.
ד. טלמור
מכוח החוק.

ערך הקרקע עלה, כמובן, הרבה יותר, לזה היה

הרעיון של בחירת שתי אפשרויות על-ידי הכנסת; א. לשום את הנושא הדה
בעת אישור התכנית
ב. לשום את העניין הזה בעת מימוש הזכויות, הכנסת



בחרה באפשרות הראשונה מתוך מחשבה שככלל- במדינת-ישראל ערך הקרקע עולה

יותר מההצמדה. לכך יהיה לטובת האזרח לשום אותו בעת אישור התכנית,

ולהצמיד את השומה למדד הנמוך כיוון שיש שני אינדקסים.. או אינדקס

הבניה, או יוקר המחיה. מכל מקום מדובר על האינדקס הנמוך מבין השניים,

בלי ריבית, שנקבע רק כדי לשמור על ערך הכסף. הכנסת חשבה כי היא תקפח

את האזרח אם היא תעשה לו חשבון כעבור 10 או 20 שנה מיום פרסום התכנית

שכך האזרח יגיד שבינתיים חלו שינויים אדירים בערך הקרקע. מה פתאום

הרשות המקומית שותפה לרווחים שלו? השטח מתפתח, הקרקע שווה היום פי

עשר, האם הוא צריך לשלם לעיריה 50% מהרווחים בגלל עליית ערך הקרקע?

לא. הוא סבור שהוא צריך לשלם עבור הערך כפי שהוא היה אז, וזהו זה.

ב95%- של המקרים הנושא הזה פועל לטובת האזרח, לכך החקיקה נעשתה מתוך

מחשבה מפורשת שכך עדיף מבחינת המדיניות התחיקתית של הכנסת.
הי ו"ר ד. ליבאי
נעבור למקרה הספציפי ונסיבותיו שמענייך אותי

לא בגלל המקרה הפרטי אלא בגלל שזאת יכולה להיות

אילוסטרציה לסוג מסויים של מקרים.
ד. טלמור
אם המתלונן היה שוכר שמאי אין כל ספק בכך שאותו

שמאי היה מקבל את כל הניירות.

ל

יש עוך משהו שלא הוזכר במהלך הדיון; סעיף 14א

לחוק נותך לשמאי אפשרות לעיין בספרי מס-רכוש. הכנסת חשבה כבר אז שמא

האינפורמציה המצויה בידי העיריה לא מספיקה כדי לתת תמונה ברורה של ערך

הנכס, לכך היא החליטה שצריך לחייב בחוק את מס-רכוש לגלות את הפרטים - -
היו"ר ד. ליבאי
רק במקרה שהוצג לוח שומה?
ד. טלמור
לא-, בכל מקרה.

הכנסת פתחה בפני השמאי מקורות אינפורמציה נוספים

על-מנת להגיע לשומה יותר מדו ייקח.

אם נעבור למקרה הקונקרטי נבין כי אנחנו מדברים

על בית קטן, בך קומה אחת, כאשר באותו מקום מותר, על-פי התב"ע הקיימת

מזמך המנדט, לבנות 3 קומות. זאת אומרת שהבית לא ניצל את מלוא זכויות

הבניה שלו.

הי ו"ר ד. ליבאי -. האם מדובר על בנין בעל גג רעפים?
ע. לוין
נכון.
היו"ר ד. ליבאי
זה בנייך ישן, בעל גג רעפים, הנמצא בתל-אביב,

שעל-פי הזכויות, אם הוא יהרס, ניתך יהיה לבנות

במקומו בנייך בך 3 קומות. בקשר לכך לא באתם בתביעה להיטל השבחה - - -
ד. טלמור
לא, היות והחוק אומר שבעד תכניות ישנות לא גובים

היטל השבחה. החוק הולך אחורה 6 שנים.
היו"ר ד. ליבאי
בינתיים אישרתם שינוי שעל-פיו מותר לבנות גם על

הגג עוד יחידה - - -
ד. טלמור
יחידה בגודל של 23 מטר. מדוע? כיוון שאזרחים

רבים ביקשו אפשרות לנצל את הגג. כיוון שכך

עירית תל-אביב תכינה תכנית כלל-עירונית החלה כמעט על כל העיר, למעט

סייגים שמבחינה ארכיטקטונית העניין הזה לא מסתדר לגביהם, ואמרה שכל אחד

יכול להוסיף עוד 23 מטר מעבר אחוזי הבניה הרגילים.
היו"ר ד. ליבאי
אם מדובר על בעלים פרטי של בנייך, הנושא הזה חל

עליו. מה קררה אם מדובר על בית משותף שיש בו 12

דיירים?
ד. טלמור
כולם נהנים.
היו"ר ד. ליבאי
כיצד? הרי אף אחד מהם לא יכול לבנות על הגג.

אם אני מוכר דירה אחת באותה בית משותף שיש בו 12

דיירים ערכו עלה כיוון שתיאורטית אפשר לבנות על הגג?
ד. טלמור
לא, רק אם אתה בעל הדירה העליונה.
ש. אורד
רק אם הגג צמוד אליך.
ד. טלמור
התכנית הזאת איננה מתירה בניה על כל גג אלא רק

למי שהוא בעל הנכס תחת הגג ורוצה לקשור את הדירה

שלמעלה עם מדרגות לדירתו. מכל מקום מי שלא נהנה מכך - לא משלם.

לגבי המקרה הקונקרטי ברור שכאשר השמאי בא להעריך

את הנכס הוא לא העריך את שתי הקומות הנוספות שמותר לבנות עליו, אלא רק

את ערך התוספת שלמעלה. כדי לממש את הזכות שעליה דיברתי קודם, בעל הנכס

צריך להיות בעל גג שיהיה קשור לדירה העליונה, ושהגג יהיה רשום על-שמו.

ברגע שאדם מוכר או קונה נכס הוא משלם בשוק הרגיל

של מדינת-ישראל לא רק את ערך הנכס כפי שרואים אותו, אלא בעד זכויות

הבניה שנובעות מאותו נכס.

היו"ר ד. ליבאי -. מר לוין, איזו פעולה ביצעת שהטילה עליך את חיוב

המס?
ע. ליון
קניתי רבע מהנכס שהיה שייך לדודתי. הייתי בעל

רבע מהנכס, דודתי, זאת שגרה בבית היתה בעלת רבע

מהנכס, ועוד שתי קהובות משפחה היו הבעלים של עוד שני רבעים והן מכרו את

הרבע שלהך למישהו אחר. חצי מהנכס נימכר למישהו אחר.
ד. טלמור
מר לוין רכש חלק מהנכס.
היו"ר ד. ליבאי
מר לוין רכש רבע הנכס מדודתו, והעיריה אומרת

שההיטל חל - - -
י. סלנט
על הדודה. היא יכלה למכור את חלקה בשווי יותר

גדול.
ד. טלמור
אנחנו דורשים את הכסף מהמוכר.
ע. לוין
קיבלתי מהעיריה שומה על שמי, לא על שם הדודה.
י. סלנט
כיוון שאתה ביקשת את הרישום.
ד. טלמרר
. תמיד המוכר משלם, לא הקונה.
י. סלנט
מר לוין טוען שהוא לא נהנה; הדודה נהנתה.
ש. אורו
ההיטל חל על מי שהיה בעלים ביום - - -
י. סלנט
כתוב: בבעלותם.
ד. טלמור
מאחר וההייטל נוצר בעת העסקה, הולכים גם לבעל - -
ר. ריבלין
הטענה של מר לוין היא כזאת שהוא צריך לשלם את

היטל ההשבחה רק כאשר הוא יממש את אותה זכות

שניתנה לו כתוצאה מההשבחה.
ש. אורן
. השמאי לקח זאת בחשבון ואמר שכדי לממש את הזכות

צריך להרוס את הבניין ולבנות בית חדש. הואיל

ויש בבית דיירת מוגנת, שיש לה עוד כמה שנים טובות לחיות באותו בית,

השומה היתה קטנה בהרבה ממה שהיא היתה צריכה להיות קודם לכך.
ע. לוין
מדוע שילמתי שומה בגובה של חצי מאותו חלק שנמכר?
ש. אורן
מפני שאותו חצי היה תפוס ביום אישור התכנית,

בשנת 1981.
א. קמיל
הכל נכון לשנת 1981.
ש. אורן
בעירית תל-אביב היו ערים לבעיה הזאת וניסו,

בזמנו, לקבל התחייבות כזאת שמר לוין, לדוגמה,

ישלם את ההיטל כאשר הוא יבנה. אז בא מבקר המדינה ואמר לנו; סטופ, אין

לכם אסמכתה חוקית - - -
ר. ריבלין
היה פסק דין של בג"צ שאמר שזאת חובת העיריה

לגבות את ההיטל, ולא זכותה.
ש. אורן
אמרו לנו שאנחנו צריכים להפסיק עם הנוהג הזה

כיוון שהוא לא טוב, לכן אמרנו לעצמנו שנגבה את

ההיטל כפי שהוא מגיע, ונתחשב בעובדה שהבית מוחזק על-ידי דייר מוגן ואי-

אפשר לממש את הנכס כרגע. כמה לקחת בחשבון? - זה עניין שמאי. זאת שאלה
שקשורה לשאלות כגון
כמה שנים הבית קיים? מה גיל הדיירים המוגנים?

מה המצב המשפחתי שלהם? מדובר על עניין עובדתי שמשתנה ממקרה למקרה.

במקרה של מר לוין - בהחלט התחשבו בכל הנתונים.

היו"ר ד. ליבאי -. מר לוין, אם אני מבין נכון, ההיטל, בעצם, לא

הוטל עליך. אתה עשית עסקה, רכשת רבע מהבית,

והיית צריך לעשות חשבון אם העסקה כדאית לך או לא.

המוכרת מכרה חלק בבניין שזכויות הבניה בקשר אליו

עוד יותר גדולות. כיוון שהיא יכלה לדרוש מחיר יותר גבוה בגלל הגדלת

אחוזי הבניה, היא היתה צריכה לשלם ברגע שהיא מכרה את חלקה בבית, את

ההיטל. מבחינתה יש מימוש ההנאה בנכס בתנאים רגילים. יכול להיות שבין

קרובי משפחה זה בעצם גורם שולי שלא מובא בחשבון, והשיקולים הם אחרים,

אבל מהבחינה העקרונית יש משהו בטענה אם בכלל יש מקום להיטל, והכנסת

קבעה שכן. מר דעתך, מה לוין, בקשר התפיסה הבסיסית שמובאת בפנינו על-

ידי היועצים המשפטיים של עירית תל-אביב?
ע. לוין
היועצים המשפטיים חכמים במשפט לכן אני לא יכול

להביע דעתי מולם מבחינה משפטית - - -
היו"ר ד. ליבאי
אני לא מבקש לשמוע דעתך בנקודה המשפטית אלא מבקש

להבין האם ההוראות החוקיות עומדות במבחן ההגיון

והצדק? כל עוד אתה אומר שבסך-הכל קנית חלק בנכס מוגן, שאי-אפשר לעשות



לגביר כלום, מדוע אתה צריך לשלם היטל? עד כאן הייתי פתוח לקראתך

ונטיתי לגישה שלך, אבל פתאום התברר לי שאף אחד לא רוצה ממך שום דבר,

אלא שאתה התנדבת לקנות את חלקה של דודה שלך בבית והיית תוכן לקחת את

החלק הזה שלה על עצמך. התביעה היא כלפי הגברת הזקנה, שיכלה למכור לך את

חלקה בנכס או לא למכור לך אותו. אבל ברגע שהיא מכרה לך, היא צריכה

להבין שהיא נהנתה מזה שהיא יכלה לגבות מחיר יותר גבוה. כיוון שכך אי-

אפשר לומר שבמערכת המחשבה הזאת שאומרת שצריך לשלם היטל, וזה מה שהכנסת

קבעה, השיקול מופרך מעיקרו. מה יש לך להגיב על הדברים האלה?
ע. לוין
אני לא אתעקש על הנקודה הזאת-, יותר חשובות

עבורי הנקודות האחרות.
ד. טלמור
יש עוד הערה של המתלונן שטרם השבתי עליה ואם

היושב-ראש יאפשר לי אני אתייחס אליה. מדובר על

שאלת הזמן; האם פרק הזמן מספיק? אני מבקש להפנות תשומת-ליבכם

בהזדמנות הזאת לכך שבחוק יש זכות להאריך את התקופות. לשר הפנים יש

סמכות להאריך כל תקופה שנקבעה בתוספת זאת, והנטיה של שר הפנים היא

להאריך ב-99% - - -
היו"ר ד. ליבאי
על איזה סעיף אתה מדבר?
ד. טלמור
סעיף 20.
ר. ריבלין
אם אני, לדוגמה, מערער על-פי אותה תב"ע, וזוכה,

האם השומה מתוקנת לגבי כל האחרים, גם אם הם לא

ערערו?
ד. טלמור
כן, אם הפסיקה היא פסיקה עקרונית. אם שמאי יבוא

ויגיד שהוא סבור שקודמיו טעו, והוא יוכיח שאין

השבחה, נפסיק לקחת היטל השבחה.
ר. ריבליך
במקרה הקונקרטי מדובר על ארבעה רבעים בבית

מסויים ונקבע שלגבי חלק אחד שווי ההשבחה 23

שקלים. נניח שלאחר ערעור ייקבע שהשווי הוא רק 25 שקלים, האם השווי

הזה יחול על כל הבית, למרות שהשלושה האחרים לא ערערו?
ד. טלמור
כן, אלא אם כן החלק השני מיועד לטובת שימוש

אחר. עירית תל-אביב מצטיינת בכך, להבדיל מהרבה

משרדי ממשלה אחרים, שהיא לומדת מהפסיקה ומפעילה אותה. היא לא מחכה

למקרה כזה שבית-המשפט יחזור לאותו פסק-דין - - -
ש. אורן
חבר-הכנסת ריבלין, האם אתה מדבר על שומה או על

ערעור בבית-משפט?
ר. ריבלין
אני מדבר על ערעור על שומה - - -
ש. אורן
יש שומה נגדית.
ד. טלמור
אם בבית-משפט פוסקים הלכה, ברור שאנחנו משנים את

המדיניות שלנו.

מכאן אני עובר לעניין שעות הקבלה שלגביהן אני

מבקש לומר שהן בנויות, בעיקר, גם עבור השמאים. מעבר שעות הקבלה יש

אצלנו נוהג שכל מי שמטלפן ומבקש פגישה, קובעים אתו פגישה מעבר שעות

הקבלה הרגילות. שעות הקבלה הן השעות השגרתיות בהן המשרד עובד, ויש



תכנית עבודה לפקידים כך שמשעה שמונה עד אחוז-עשרה הם מקבלים רק קהל,

ומשעה אחת-עשרה הם מבצעים את העבודה האתרת. אבל זה לא אומר שאם לאדם

יש בעיה והוא מבקש להיפגש עם מישהו, הוא לא יכול להתקבל מחוץ לשעות

האלה. בשירות המשפטי, לדוגמה, איך שעות קבלה. אני מקבל קהל מהבוקר עד

הערב אם זה אפשרי.

זאת פעם ראשונה שאני נתקל בתלונה של אזרח

שמתלונן על שעות העבודה של עיריית תל-אביב - - -
ר. ריבליד
הטענה שלו היא כלפי המחוקק. הוא טוען שמאלצים

אותו לקבל ממך שירות, לדוגמה, במקרה שלפנינו

מאלצים אותו לפנות אליך כדי לדעת מה תהיה ההשבחה - - -
ד. טלמור
לא-, אני מודיע לו מה גובה ההשבחה.
ר. ריבלין
אתה מודיע לו על 28 השקלים אבל הוא רוצה לדעת

איך הורכב הסכום הזה? אתת מאלץ אותו לבקש ממך

שירות.
היו"ר ד. ליבאי
גוף ציבורי צריך לאפשר, פעם בשבוע בשעות אחר-

הצהרים, לקבל קהל.
ד. טלמור
אם מבקשים פגישה, מקבלים אותה; אין בעיה.
היו"ר ד. ליבאי
מה הן שעות העבודה השגרתיות, לדוגמה, במחלקת

מהנדס העיר?
ד. טלמור
משעה שבע וחצי בבוקר עד עשרה לארבע ברציפות.
היו"ר ד. ליבאי
אי-אפשר לקבוע יום אחד בשבוע שתהיה קבלת קהל

משעה אחת-עשרה עד שעה ארבע? סידור כזה היה מקל

על האזרח.
ש. אורן
השאלה הזאת לא התעוררה עד היום.
ד. טלמור
זאת פעם ראשונה שפונים אלינו בעניין כזה.
א. קמיל
הרבה אזרחים פונים אלינו ואנחנו נותנים להם

שירות מעבר לשעות העבודה הרגילות, השעות

הרגילות נועדו לאנשי מקצוע-, לאדריכלים שבאים בדרך-כלל - - -
היו"ר ד. ליבאי
אני לא מדבר נגד הגבלת השעות אלא טוען שפעם

בשבוע ניתן, רישמית, לקבוע שעות קבלת קהל אחרות

כדי שלא תעלנה טענות מסוג זה, מבחינת השירות הניתך לאזרח. אני מבקש

שתביאו לידיעת ראש העיר את הסוגיה שהועלתה במהלך הדיון הזה, ותדונו

בשאלה האם ניתך, פעם אחת בשבוע, באופן רשמי, לקבוע ששעות קבלת הקהל

תהיינה אחר-הצהריים? יכול להיות שיום עבודה כזה יהיה עבור עובדי

העירית קצת יותר מבולבל, אבל מדוע לכם לגרום לכך שיהיו מתלוננים שאני

סבור שהם צודקים, בעניין כזה?
א. קמיל
. המטרה שלנו היא בכיוון כזה שהאזרח בכלל לא יגיע

אלינו.
היו"ר ד. ליבאי
אם הוא לא יגיע אליכם - הוא לא יטריד אתכם.

אבל אם אזרח מבקש לבוא - - -



א. קמיל; מבחינתגו אין כל בעיה.
ר. ריבלין
אולי בצורה כזאת האזרחים לא יזדקקו.לשכור שירותם

של אנשי- מקצוע כדי להשיג "טופס טיולים"?'
ד. טלמור
רובם באים בעצמם.
ר . ריבלין
אבל הם באים אליכם בשעות הבוקר.
היו"ר ד. ליבאי
מר לוין, ענייך הטלת החיוב על המוכרת קצת משנה

את התמונה ולכאורה ההגיון שבהטלת החיוב ברגע

שהיא מכרה את חלקה - יש בו משהו. היא יוצאת מהתמונה לגבי החלק שלה

בבית, כאשר לא מדובר על עניין הקונה שעוד לא יכול לממש כלל את זכותו.

עניין אחר הוא שאלת הטענות האחרות שהעלית

שלגביהך הייתי עושה חריג ומעמיד לרשותך, לעיון, את פרוטוקול הישיבה כדי

שתהיה לך אפשרות להגיב על הדברים שוב, בכתב. אם תעשה כך כי אז נתייעץ

שוב עם המומחים ונבדוק אם המצב באמת מצדיק את תיקון החוק? אנחנו לא

דנים כרגע ספציפית במקרה שלך אלא יותר בהשלכות שיש לדברים האלה על

אזרחים אחרים. אני חשבתי שמועד מימוש הזכויות והנושא של הבאת חבות

בהיטל לידיעת האזרחים, אלה הם שני נושאים שטעונים בירור; מהו המועד,

ואיך אדם ידע שחלה עליו חובה?
ע. לוין
יש נושא נוסף שאני מבקש להעלות בהזדמנות הזאת.

עורך-דין טלמור אמר כי ניתך להעריך את הבסיס

לשומה בשני אופנים; או לפי ערך הנכס ביום אישור התכנית, ואז יש הצמדה,

או לפי - - -
י. סלנט
לא הבנת נכון את הדברים.

ד. טלמור; החוק בחר באפשרות הראשונה.
ע. לוין
פרסום בעתון. אני חוזר על מה שכבר אמרתי שאתם

מפרסמים בעתוך רק את עצם אישור התכנית, ואינכם

מזכירים באף מלה שיש השבחה או איך השבחה. לא על כל תכנית צריכה להיות

השבחה.
י. סלנט
החוק לא אומר זאת.
ד. טלמור
לאישור התכנית יש עוד תוצאות, לדוגמה, אפשרות

להפקעות, וכל מיני פעולות שמבצעים לאחר שתכנית

מארשרת.
היו"ר ד. ליבאי
האם לא צריך להביא זאת לידיעת האזרחים?
ד. טלמור
אפשר לכתוב בעתוך עוד דברים, אבל כפי שהוער

בצדק, החשש העיקרי שלנו הוא שהסיכויים שמישהו

יקרא את הכתוב ומכך ישפר את עמדתו, קלושים מאד. התועלת המעשית מכך תהא

קטנה. אנחנו עומדים ללמד את החוק את האזרחים ולומר שאישור תכנית לפי

חוק התכנוך והבניה, התוספת השלישית, - יש לה תוצאות כאלה וכאלה. אם

כבר תומכים ברעיון שברגע שמפרסמים הודעה על אישור תכנית, צריך גם להביא

לידיעת הציבור את כל הזכויות הנובעות מכך, צריך לפרסם מודעה בגודל

כפול.
היר"ר ד. ליבאי
אינני מבין מדוע ועדת הפנים ואיכות הסביבה של

הכנסת הקלה אתכם. אם מדובר על חבות לשלם מס,

צריך לשלוח לאזרח הודעה בקשר חובתו לשלם את אותו המס.. אם יש אנשים

שהרכוש לא רשום על שמם או שכתובתם איננה מעודכנת, לגביהם עצם העובדה

ששלחתם הודעה, גם אם היא חזרה אליכם, יכולה להטיל עליהם את האחריות - -
ד. טלמור
איך לאן לשלוח את ההודעה. אין כתובת.

היו"ר ד. ליבאי ; אם אתה שולח את ההודעה לכתובת הרשומה בטאבו או

בעיריה - - -
ד. טלמור
אין כתובת. יש רק שם, בלי כתובת.
ר. ריבלין
בספר הנכסים רשומה גם הכתובת וגם מספר תעודת

הזהות.
ש. אורן
לא תמיד.
ד. טלמור
אם יש לנו מספר תעודת זהות אנחנו מסוגלים לאתר

את הכתובת במשרד הפנים.
היו"ר ד. ליבאי
מדוע אין רישום של מספר תעודת הזהות בצד השם?
ד. טלמור
אילו היה לכו מספר תעודת הזהות כי אז לא היתה

לנו כל בעיה.
היו"ר ד. ליבאי
המחשבה שלפי איזושהי החלטה שמתקבלת בגוף ציבורי

מוטלת חובה על אזרח, ומתחילה לרוץ לגביו הצמדה

בלי שהוא אישית יודע על-כך, זאת גישה שאיננה מקובלת בעיני. האם אתם

חושבים שמישהו קורא את ההודעות האלה בעתון?
ד. טלמור
להיטל השבחה יש הצד השני הלא מוכר לכם, האומר

שאם אם מישהו ניזוק על-ידי התכנית, וזה דבר

שעלול לקרות, הוא רשאי לתבוע מהעיריה 100% מהנזק.
ש. רוויטל
סעיף 200 - - -
ד. טלמור
סעיף 200 מדבר על סייגים מסויימים לגבי דברים

שאותם אי-אפשר לתבוע.

אם נעבוד על-פי קו המחשבה של היושב-ראש כי אז

בכל מקרה צריך להודיע, לא רק כאשר יש היטל השבחה, אלא גם כאשר לאזרח יש

זכות תביעה. אני לא יכול לדעת אם אזרח ניזוק או לא ניזרק - - -
היו"ר ד. ליבאי
אני מרשה לעצמי לומר שאותו קו לא צריך להימתח עד

הסוף. לא צריך להודיע לאדם שיש לו זכות תביעה

כל עוד תקופת ההתיישנות לתביעה סבירה - - -
ד. טלמור
שנה.
היו"ר ד. ליבאי
אינני יודע; לגבי זה אפשר לשקול הגשת התביעה

גם במועד מאוחר יותר משנה, וצריך לשקול את

ההיבטים לכאן ולכאן. אבל העניין הזה מתחיל להתרחב. שמעתי שגוף

מסויים, נקרא לר לצורך ענייננו מועצת רראי-חשבון או לשכת עורכי-הדין,

לא ישלח הודעות על חיוב מס-חבר לחבריו ויגיד להם אחר-כך שהם היו צריכים



לדעת על-פי החוק שהם היו צריכים לשלם את המס. אבל החבר לא יודע כמה

הוא צריך לשלם בדיוק כיוון שכל פעם, על-פי החלטות פנימיות, מגדילים את

סכום המס. מה קורה אז? וכל זאת מדוע? כיוון שהגוף שאמכר לקבל את המס

לא טרח לשלוח הודעה ואזהרה? מבחינת האזרח ומבחינת מה שהוא זכאי לו הוא

שהגוף שתובע ממנו את התשלום, יודיע לו על-כך. העיריה שולחת הודעת בקשר

תשלום ארנונה - - -
ד. טלמור
את הסכום הזה האזרח איננו מסוגל לחשב בעצמו.
היו"ר ד. ליבאי
הוא גם איננו מסוגל לחשב היטל השבחה.
ד. טלמור
כאן לא מדובר על הודעה על כסף שהוא חייב לשלם;

יתכן גם שהוא לעולם לא ישלם אותו אלא יעביר את

הנכס בירושה למישהו, וכוי.
ר. ריבלין
מי שיכנס לנעליו יצטרך לשלם את הכסף אי-פעם.
ד. טלמור
באופן מהותי לא נגרמת מהעניין הזה כל תקלה

היות והנושא הזה נחשב כמו חיובים בקשר כבישים

והיטלים אחרים שאותם אפשר לחשב רק ברגע שמבקשים היתר. כל זמן שלא

מבקשים את ההיתר, לא יודעים בדיוק כמה אותו אזרח צריך לשלם.
היו"ר ד. ליבאי
הקונספציה שלכם היא כזאת שאם אדם מוכר או קונה

נכס ורוצה לדעת מה זכויותיו, הוא צריך לגשת

באופן אישי למהנדס העיר ולברר.
ד. טלמור
המצב המשפטי דהיום במדינת-ישראל הוא כזה

שהרישומים בטאבו אינם משקפים כלל את הוראות חוק

התכנון והבניה. לא כתוב בטאבו אם הבניה חוקית או לא, אם זאת פלישה או

לא פלישה, והטאבו, בעצם, רושם את הדברים על-פי דיווח שהוא מקבל. הוא

לא בודק - - -
ר. ריבלין
בטאבו בירושלים יש שלט על לוח שיש בו נאמר

שאדם מוזהר כי הוא שם כספו על קרן הצבי, כך

שלפני שהוא מתכוון להעביר את נכסיו בטאבו, יבדוק מה מצבם.
ד. טלמור
אדם סביר במדינת-ישראל שעושה דיספוזיציה בנכס

חובה עליו ללכת למהנדס העיר. היום הכל אצלנו

ממוחשב, ויש בחוק התכנון והבניה חובת מתן מידע לאזרח. חובה, על-פי

החוק לתת, תוך 30 יום, לכל אדם את המידע שהוא מבקש, לרבות חיוב היטל

השבחה. הכנסת דאגה לכך שהעיריה תיתן את המידע בכתב, לא רק בעל-פה.
ר. ריבלין
יש שני סוגי אנשים שמבקשים או מעורבים בתב"ע

אם כי צריך לדעת שכל תכנית בניין ערים ושינוי

שלה היא יוזמה של העיריה. אזרח פרטי לא יכול להיות יוזם של תב"ע באופן

חוקי. אבל בפועל, ויכול להיות שנצטרך לתקן את החוק בגלל זה, יש שני

סוגים; בעל רכוש שהוא יזם, לעומת בעל רכוש שאיננו יודע מחייו, לא יודע

לפעמים מה רכושו, ואיננו מתעניין גם בגורל הרכוש. אדם שהוא יזם,

ומבקש לשנות תכנית בניין ערים, ממריץ את העיריה לעשות כן, - צריך

להכביד עליו את עול החוק מהבחינה הזאת שלפעמים קורה מצב בו מבקשים

לשנות יעוד, ולאחר מכן כאשר מציגים את היטל ההשבחה, מתחמקים מהתשלום.

במקרה כזה לפי דעתי צריכה לרוץ ריבית כיוון שאם אדם מבקש לעשות לעצמו

פעולה שתשביח את הקרקע שלו, צריך לקבוע לגביו כללים מסויימים. לעומת

זאת הדברים שהתגלו לפנינו בדוגמה של המתלונן שיושב לפנינו, הפרזומציות

שהחוק מביא לפעמים מביאות כדי אבסורד מבחינת השקפת-עולמנו לגבי זכותו



של אדם לעשות בקניינו מה שהוא רוצה. אני מבין שיש בהחלט קונפליקט בין

רצונו של הפרט ובין רצון הכלל. לפעמים עיריה לא רוצה שמקום מסויים

ישאר בשיממונו, אלא לפתח את האזור, ולפעמים רצון הכלל נתקל ברצון הפרט
שאומר
אתם יכולים לבקש השבחת הקרקע, אבל אני, הפרט, לא. מעוניין בו.

כתוצאה מכל מה ששמענו אנחנו שואלים את עצמנו האם

לא כדאי לתקן את החוק בקשר אותם נושאים?. אדם, מרגע שיוודע לו, יתחיל

לרוץ כפי שהדבר קיים היום, אבל גם החיוב יהיה על-פי רגע ההודעה, או

הרגע ההיסטורי שבו שונתה התכנית. הכל על-פי רצונו; הוא יוכל לבחור

אחת משתיים. ברחביה, לדוגמה, לפני 25 שנה הבעלים קיבלו בעסקת

קומבינציה 60% .זאת אומרת שערך הקרקע היה יותר גבוה מערך הבניה ב-10%.

היום ברחביה על אותה עסקה אפשר לקבל ב-33%.

יש אנשים שלא היו מודעים לכך שהתכנית השתנתה,

ובהקשר העובדה הזאת אני מבקש לדעת האם לא כדאי לשנות את החוק? אם כי

אחרי ההסברים ששמענו אנחנו מבינים כי החוק בהחלט מקיף ונותן פתרונות

לשאלות שאנחנו נדרשים אליהן כאשר אנחנו רוצים להתמודד עם נושאים כמו

אלה שהמתלונן שיושב מולנו מעלה.
היו"ר ד. ליבאי
גם אם נדבר על המקרה הקונקרטי שהחבות חלה,

בעצם, על המוכרת ולא על מר לוין, יש מצב מיוחד

עם דיירים מוגנים. הדודה מכרה רבע מהרכוש למר לוין ונשארה לגור ברכוש

כדיירת מוגנת. בפועל כל עוד מדובר על בית עם רעפים, בן קומה אחת, היא

לא יכולה לממש את הזכות לבנות על הגג, וגם מר לוין לא יכול לממש את

הזכות לבנות על הגג. עירית תל-אביב טוענת שמר לוין יוכל לממש את

הרכוש בעתיד לכן העניין לא חל עליו, אלא על הדודה, אבל אני שואל מדוע

היא צריכה לשלם היטל השבחה על מכירת רבע מהבית כאשר היא נמצאת במצב

שהבית תפוס על-ידי דייר מוגן, אפילו מדובר עליה עצמה, והיא לא יכולה

לממש את זכויותיה?
ר. ריבלין
אחרת היא תעביר את זכויותיו אליה, באותו רגע

הוא יבנה, ובצורה כזאת אנשים יוכלו להתחמק

מחובת תשלום היטל ההשבחה - - -
ע. לוין
אי-אפשר. צריך לקבל היתר בניה.
ש. אורן
לא.
ד. טלמור
לא תשלם פעמיים.

השומה של השמאי חייבת לשקף את ההשבחה האמיתית

ולא את ההשבחה התיאורטית. הגברת הזקנה יכלה לקחת איקס כסף יותר בגלל

זה שיש לה זכות בניה נוספת. במקרה הנדון מדובר על בניה קטנה, אבל

לפעמים מדובר על תוספת של מספר קרמרת, עד כדי פי שלוש ממה שקיים במקור

ובעד התוספת הזאת משלמים את החצי כפי שהסברתי, לטובת פיתוח האזור. זאת

הקביעה שבאה ליצור כסף על-מנת לפתח את האזור, ובסך-הכל דיירי אותו אזור

יהנו מכך.
היו"ר ד. ליבאי
האם זאת גישה ריאלית בנסיבות המקרה שלפנינו?

האם הדודה באמת יכלה לגבות יותר כסף מקונה עבור

רבע מהרכוש, כאשר היא ממשיכה לגור בבית כדיירת מוגנת, ועל-ידי-כך היא

אומרת לו שהוא צריך לחכות שנים עד שהיא תלך לעולמה?
ר. ריבליו
זאת הבעיה של מר לוין.
ד. טלמור
זאת היתה השאלה שעמדה בפני השמאי, והוא פסק

כפי עפסק. זכות המתלונן היתה לשכור שמאי משלו

שיגיד שנכס מוגן שווה פחות, אבל המתלונן אומר שכאשר מדובר על סכומים

קטנים לא כדאי לבזבז כסף על שמאי, רזה גם נכון.
היו"ר ד. ליבאי
האם הוא לא יכול לערער על גובה ההיטל בלי שמאי?
ד. טלמור
לא; החוק קובע שהוא יכול לערער רק בעזרת שמאי.
היו"ר ד. ליבאי
אם כך אולי צריך לפתוח את הדלת כדי שאדם יוכל

להגיש ערעור בלי שמאי?
ד. טלמור
לא. אם המתלונן מבקש לטעון בפני שמאי של העיריה

- אין מניעה לעשות זאת גם על-פי המצב דהיום, אבל

אם אזרח אומר שהלא חושב שמה שקבענו לא מתקבל על הדעת והוא טוען שהוא

יותר חכם מהשמאי, דבר כזה נוגד את התפיסות המקובלות במדינת-ישראל.

הוויכוח בעניין כזה צריך להתנהל בין שני שמאים שנחשבים שווים מבחינה

מקצועית.
ריבלין
אתה לא חושב שאתם מטילים מעמסה לא קלה על האזרח?

אם, לדוגמה, אותה גברת מבוגרת אומרת שהיא רוצה

את הנכס, אתה אומר לה שהיא חייבת 28 שקלים, אבל היא אומרת שהיא

מבקש. לבדוק את השמאות, וזאת כבר פרשה נפרדת שלפי דעתי צריך לקבל עליה

תשובה.

מה אותה אשה זקנה צריכה לעשרת? לקבל את השמאות

שלכם ולהזדקק אחר-כך לשרותיו של שמאי? אחר-כך יצטרכו לקבוע, על-פי

זבל"א, בורר שלישי שגם לו צריך לשלם שכר, והצדדים מתחלקים - - -

ש. אורן; הוא מחליט על-פי התוצאות.
ר. ריבלין
זאת בוררות שמתחייבים לשלם את הוצאותיה כיוון

שעד שלא משלמים את ההוצאות לא מקבלים את האישור

לטאבו. מה שאני טוען הוא שמדובר על הוצאות, אפילו כאלה שמגיעות עד

בית-המשפט. האם ההליך הזה - - -
א. קמיל
את האישור לטאבו אפשר לקבל. נותנים ערבות - -
ר. ריבלין
ערבות משמעה כסף.
ש. אורן
אם ההצעה שלך תתקבל כי אז כל אחד יערער: מה

יהיה לו להפסיד?
היו"ר ד. ליבאי
מדובר על האזרח הקטן. לקבלנים גדולים יש כל

הכוח להילחם בעד הזכויות שלהם בעזרת עורכי-דין

ושמאים. הם מסירים את המלאכה הזאת היטב. אבל אנחנו מדברים עכשיו על

האזרח הקטן שנתקל בבעיה בעסקה בתחום המשפחה - - -
ר. ריבלין
על ה-28 שקלים הוא יכול לעולם 200 שקלים.
ד. טלמור
כפי שראש העיר סיים את מכתבו, אף אחד בעירית תל-

אביב לא חושב, בפרט לא ראש העיר, שמה שפעם הוחלט

עליו זאת תורה מסיני - - -
היו"ר ד. ליבאי
מה לפי הבנת ראש העיר או לפי הבנתך ניתן לתקן

בעניין הזה? אתם אמורים להיות אזרחים טובים יחד

עם משרתי-ציבור אבל אתם נתקלים בבעיות ובקשיים. בעקבות הסוגיה

שהתעוררה בישיבה הזאת או בצדה מה לפי דעתך ראוי לתשומת-לב רציני מצד

משרד המשפטים והמחוקק?
ד. טלמור
בקשר האזרח הקטן אין כל בעיה, ואם הדבר הזה לא

נעשה כי אז נהיה מוכנים להנהיג שכל אזרח שמקבל

תשובה על הייטל השבחה ורוצה לערער עליו מבלי להיכנס להוצאות, נאפשר לו

להיפגש עם השמאי שלנו, להסביר לו את כל הנימוקים, ונאפשר לשמאי שלנו

לשנות את השמאות בצורה כזאת שאנחנו נקבל אותה.
היו"ר ד. ליבאי
האם דבר כזה דורש תיקון בחוק?
ד. טלמור
לא. אין בעיה להסדיר את העניין הזה מבחינה

אדמי ניסטרטיבית.

אנחנו סבורים שמן הראוי להתייעץ בנושאים האלה עם

איגוד השמאים כיוון שהם הפרטנרים שלנו. פנינו כבר אליהם בכל מייני

הצעות ואני מציע שתקבלו את ההצהרה שלנו שנמשיך להתייעץ - - -
ר . ריבלין
הכלל שהחתול לא שומר על החלב - - -
ד. טלמור
זה חלב דליל ביותר. אין לנו אינטרס ציבורי

לפגוע באזרחים.
ר. ריבלין
צריך לתקן את עניין פירוט השומה ולדאוג לכך

שהיא תהיה ידועה למערער עוד לפני שהוא מופיע

בפני זבל"א.
ד. טלמור
אני מוכן להתחייב בפני הוועדה לתקן את שני

הנושאים האלה גם בלי תיקון החוק. א. כל מתלונן

יוכל לפנית לשמאי שלנו ולנסות לשכנע אותו לשנות את השומה, ואם השמאי

ישתכנע לשנות את השומה - נקבל אותה. ב. ניתן את מירב האינפורמציה לכל

אחד שיפנה אלינו. אם הדבר הזה לא נעשה עד היום - אנחנו נתקן את עצמנו

ולא יהיה שום פרט חסוי בפני האזרח כל זמן שהוא נמצא אצלנו, בעיריה.
היו"ר ד. ליבאי
תודה. מר טלמרר, האם ניתן לקבל עותק מהפניה

שלכם, שכוללת מסקנות והמלצות למר מאירי?
ד. טלמור
היא לא נמצאת כרגע לנגד עיני אבל אני מניח שאין

כל בעיה.
היו"ר ד. ליבאי
אני מבקש אותך להעביר לי עותק ממנה.

מר לוין, קיימנו את הדיון כיוון שרצינו ללבן את

הבעיה שהעלית; זה לא דבר שגרתי. הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה

בדרך-כלל בדו"חות מבקר המדינה ולא בתלונות ספציפיות של אזרחים, אבל אם

עולה שאלה עקרונית, ביחוד עקב חשש שהחוק לוקה בחסר, - צריך להתייחס

אליה.

כפי שכבר אמרתי אני מוכן להעמיד לרשותך עותק של

הפרוטוקול, דבר שנחשב לא שגרתי לגבינו, ואם תרצה להעיר הערות תעביר

אותן אלינו ואנחנו נשקול אם צריך או לא צריך לעשות משהו בקשר אליהן.

בשלב זה אני מודה לעורך-דין טלמור, למר אריה

קמיל, לגב' שרי אורן, למר עודד לוין ולכל הנוכחים. תודה רבה לכם.

הישיבה נע וליה.

(הישיבה הסתיימה בשעה 14.20)

קוד המקור של הנתונים