ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 23/01/1991

פיצויים בגין נזקי מלחמה. עמ' 69 בדו"ח 40 של מבקר המדינה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 194

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

מיום רביעי. ח' בשבט התשנ"א - 23 בינואר. 1991. בשעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: ד' ליבאי - היו"ר

א' בורג

יי גולדברג

ד' צוקר

לוי קופמן

ר' ריבלין

די תיכון
מוזמנים
מי בן פורת - מבקרת המדינה

יי הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

ש' לביא - עוזרת בכירה למבקר המדינה

א' דוידזון - משרד מבקר המדינה

שי הר-גיל - משרד מבקר המדינה

עי נודואסר - משרד מבקר המדינה

ש' להט - ראש עירית תל-אביב-יפו

י' אלרון - גזבר עירית תל-אביב-יספו

ד' טלמור - היועץ המפשטי לעירית תל אביב-יפ0ו

ש' כהן - משרד השיכון

ד- בנדל - נציג השמאי הממשלתי

עי לוי - יו"ר איגוד חברות הביטוח

עי לוי - סגן יו"ר איגוד חברות הביטוח

עו"ד ר' פדואל - איגוד חבורת הביטוח

עיד ברלינסקי - המפקח הכללי, משרד הכלכלה

מ' איתן - משרד הכלכלה

מי גביש - נציב מס הכנסה
מזכיר הוועדה
ב' פרידנר
קצרנית
ש' צהר
סדר היום
פיצויים בגין נזקי מלחמה, עמי 69 בדו"ח 40 של מבקר המדינה.



פיצויים בגין נזקי מלחמה. עמ' 69 בדו"ח 40 של מבקר המדינה.
היו"ר ד' ליבאי
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ומקדם בברכה

את ראש עירית תל אביב, מר שלמה להט, ואת שאר הנובחים.

על סדר הלום, שנקבע ערר בשבוע שעבר: פיויים בגין נזקי מלחמה. העלינו את

הנושא הזה על סדר היום עוד בטרם נפל הטיל הראשון בגבולוךת המדינה. קיווינו שזה

יהיה בבחינת דיןו מכין לקראת פורענות, אבל בינתיים - לצערנו הרב - זה הפך

לדיון מאד מאד אקטואלי.

הביקורת נערכה בחודשים מארס-מאי 1989 והלא מתייחסת למה שהיה אז בגדר

מצוי. רוב התביעות לפיצויים מאז 1988 - כותבת המבקרת - היו בגיןנזקיםג שנגרמו

לכלי רכב עקב ילדויי אבנים ותצתות (הפועל היוצא של האינתיפאדה בעיקר). הובהר

לנו כאן שמנהל מס רכוש, שהוא סגן נציב מס הכנסה, הוא שמוסמך להחליט בדבר זכותו

של הניזוק לפיצויים, שיעורם ושיקום הנזק. מחלקת הפיקוח הארצי לפטורים

ולפיצויים שבנציבות מס הכנסה ומס רכוש היא המופקדת על נושא הפיצויים בגיו נזקי

מלחמה.

מדובר פה בנזקי רכוש, משום שלגבי אבדות בנפש ולגבל נכות יש חוק אחר, שהוא

חוק תקף, וזה חוק התגמולים לנפגעי פעולות תש"ל - 1970, ואיננו אמורים לעסוק כו

הלום.

די לקרוא את מה שכותבת מבקרת המדינה על רקע המציאות כיום והפיגועים שהיו

בשבוע שעבר ואמש כדי להעלות שאלות בדבר המוכנות שלנו לטיפול בנושא. ראשית, אני

קורא שהתביעות בטיפול מרוכז בשלושה משרדים איזוריים של מס רכוש, בירושלים,

בתל אבלב ובחיפה. ומטפלים בבושא 8 עובדים, שלושה מהם בנציבות. זתא אומרת שבכל

הארץ חלו בתקופת הביקורת שמונה אנשים שאמורים לטפל בנושא.

בוקר טוב גבתרי מבקרת המדינה. זה עתה התחלנו בישיבה.

לא די שנאמר לנו שרק 8 עובדים מטפלים בנושא, שלושה מהם בנציבות, אלא
מתוארת כאן גם הפרוצדורה
הטיפול בתביעות נעשה לפי סוג הנזק. כאשר נגרם נזק רק

לשמשות רכב, מופנה הנלזוק לזגג, לתיקון הנזק על חשבון קרן הפיצויים. בכל מקרה

אחר, מופנה הניזוק לשמאי להערכת הנזק. הוא מקבל את הפיצויים לאחר אישור

התביעה במשרד האיזורי ואישור סופי במחלקת הפיקוח הארצי ולאחר שהוא ממציא

חשבונית על התיקון. אם נגרם נזק כבר לרכב, נוהגת הנציבות להקדלם לתובעים תשלום

פיצולים על פל הערכה ראשונית של שמאל ולאחר קבלת האישורים הדרושים. ההתחשבנות

הסופית נעשית לאחר כמה חודשים. הנציבות הכינה דף מידע המפרט את דרכי הטיפול

והמסמכים הדרושים לצורר קבלת הפיצוי.
ועוד נאמר בדו"ח
לתביעת הפיצולים יש לצרף אלשור ממשטרת ישראל, שהנזק

נגרם בפעולת איבה. לגבי תביעות בגין נזקים גדולים, או כאשר מתעורר ספק לגבי

נסיבות הארוע, פונה הנציבות ומבקשת תעודה מאת שר הבטחון, או ממי שמינה לכר,

המעידה שנכס פלוני ניזוק נזקי מלחמה, והתעודה תשמש ראייה לכאורה, כפי שנקבע

בתקות לעניין זה.

מבלי לחכנס לשאלה שהעלתה המבקרת לגבי המקרים שהיו אז על סדר היום, בעיקר

הפגיעה בכלי רכב וכל הנושא של העסקת השמאים והזגגים וההמענקים במקרים שעל פי

הדין אין מקום לפצות, אבל יש מקום לפעול לפנים משורת הדין, ולפני שנעסוק

בדברים הספציפיים שבשהם דנה הביקורת ברצוני לומר את הדברים הבאים.



לדיון זה הזמנתי את נציב מס ההכנסה, ועמדתי על כך שהוא אישית יהיה באן,

למרות שאני יודע שמנהל מס רכוש, שהוא סגן נציב מס הכנסה, מטפל בנושא מטעמו.

דקות ספורות לפני תחילת הישיבה הודיעה לי מזכירת הוועדה כי נמסר לה שהנציב,

ואני מבין עכשיו שגם סגנו, יצאו הבוקר עם שר האוצר למקום הארוע, והם נמצאים

שם. אני יכול להבין את השיקול הזה, אבל קשה לי להבין מדוע לא טרחו להודיע לנו

זאת בשעות הבוקר המוקדמות, ואז יתכן והייתי מחליט לבטל את הישיבה והייתי חוסך

לכמה מהמוזמנים את הדרך שעשו כדי לבוא לכאן, שכן עיקר הדיון הוא עם אלה

הממונים על הנושא, ולא עם גורמים אחרים שבקשתי להזמין נם אוךתם כדי שכל אחד

מהם יתרום לנושא מהזווית שלו, בין שזה משרד השיכון, השמאי הממשלתי או איגוד

חבורת הביטוח שכולם נוכחים כאן, ואני מודה לכם מאד על שבאתם. אבל, כאמור, עיקר

הדיון צריו להיות עם נציב מס הכנסה וסגנו מנהל מס רכוש.

הזמנתי לישיבה זו גם את ידידנו ראש עירית תל אביב, על מנת שנקבל נקודת

היבט מהשטח ונשמע מה הן הבעיות הבוערות לאור הנסיון שהוא צבר, לצערו ולצערנו,

עקב התקפות הטילים על תל אביב. זאת כמובן עשיתי לפני שידעתי שהלילה תהיה התקפה

קשה, כמו זו שהיתה, על גבולות תל אביב, בתחום שיפוטה של רמת גן.

מקום מקום, שקלתי אם לדחות את הישיבה ולא לקיימה כלל בנסיבות אלה, אבל

מאחד ונמצא אתנו ראש עירית תל אביב, וער שאתאם מועד חדש עם נציב מס הכנסה ועם

סגנו, חשבתי שכדאי שנשמע חיום את ראש עירית תל אביב.

אני רואה שמשרד מבקר המדינה הכין לנו הבהרה נוספת, וברשותך נברתי מבקרת

המדינה, אקרא אותה באזני חברי הוועדה: כמתואר במבוא לדו"ח, הפיצויים בעד נזקי

מלחמה (וגם נזקי בצורת) משולמים מקרן הממומנת מהפרשת 10% מגביית מס רכוש. מס

רכוש נגבה, מאז 1981, רק בגין קרקע פנויה, שמטבעה אינה מועדת לסיכוני מלחמה

ובצורת. הקשר בין מס רכוש לקרן הפיצויים (כמתבטא בשמו של החוק מ-1961) מקורו

בכר, שעד 1980 חל מס רכוש גם על נכסים המועדים לסיכונים הני'ל, לרבות רירות

מגורים, ציוד מלאי. הזכאות לפיצויים היתה מותנית בכך, ששולם מס רכוש בגין הנכס

הניזוק. משבוטל אלמנט הביטוח בוטלה גם ההוראה שבחוק בדבר ההפרשה לקרן. אולם

מאחר ואין אפשרות לצפות את תדירות הנזקים ואת היקפם, ממילא לא ניתן לאמוד את

גודלה של הקרן, הררושלכיסויים, ולכן סביר לדעתנו להקצות לכך כספים מתקציב

המדינה במישרין בעת הצורך.

לעניות דעתי זו הערה חשובה מאד של מבקרת המדינה.

די היכון;

זה נעשה כבר במשך תקופה ארוכה.
היו"ר די ליבאי
כשאני אשמע מנציב מס הכנסה, או סמגנו, שזה מאושר ושיש לו תקציבים אני

אדע שזה נעשה.
ר' תיכון
ועדת הכספים אישרה ראשון סכום של 20 מיליון שקל.
היו"ר די ליבאי
אני סומך על הדיווח שלך, חבר הכנסת תיכון, אבל אני מעדיף לשמוע זאת מנציב

מס הכנסה. כי אני יודע שבין אישורים בוועדות ובין יכולת הפועלה של הגורם המבצע

יש לעתים מרחק רב, ואשמח לשמוע שהמרחק הזה אינו קיים.



אני ממשיך לקרוא: "הפרשה קול חלק מגביית מס מסויים למטרה ייעודית אינה עולה

נקנה אהד עם השיטה של ניהול תקציב המדינה, המרכז תא ההכנסות ומייעד את

ההוצאות, הן הצפויות והן הבלתי צפויות.

הזכאות לפיצויים בעד הפצים ביתיילם אינה, ולא היתה מאז חקיקת החוק,

מותנית בביטוח. זכאות זו הוגבלה בשווי מירבי של הפצים, כמפורט בתוספת לתקנות.

נוסף לזכאות זו, רשאי בעל הפצים ביתיים לבטח - תמורת פרמיה שנתית בשיעור של

0.3% מן השווי - אלה מהם שלא נכללו בפירוט האמור או ששווים גבוה יותר, בהגבלת

סכום השווי הכולל הנ?ירבי. האפשרות לבטח ביטוח רשות לא הובאה, לדעתנו, במידה

מספקת לידיעת הציבור". גם זאת הערה חשובה ביותר. כאחד מן הציבור, לא היה לי

גם מושג על הבעיה הזאת ועל כך שיש צורך בביטוח נוסף, שלא לדבר על ביטוח פרטי

שארם עושה לביתו.

אני ממשיך לקרוא: "לפי שנמסר על ידי סגן הנציב לענייני מס רכוש, תקרת

הביטוח המעודכנת ליום 22.1.91 עמדה על כ-250,000 ש"ח (התקרה מתעדכנת מדי 3

חודשים), אולם איש לא ניצל את הזכות לביטוח רשות זה".

המידע חזה זועק, לעניות דעתי, כי אני בטוח שאנשים שיודעים מה הסיכון

לרכוש ©להם היו שוקלים אפשרות של בלטוח כזה תנ?ורת פרנ?יה כל כך. נמוכה, והיו

יכולים להגיע לפחות לתקרת הביטוח המעודכנת, אף שהיא לעתים נופלת משווי הדירה,

ביהוד כאשר מדובר בדירה במטרופולין כמו תל אביב, וכולנו יודעים מה ערך הדירות

בה כיום.
ר' ריבלין
יש לי שאלה למבקרתתתתת. הפיסקה הראשונה לדברי ההרהרה נאמד "להקצות לכר

כספים מתקציב המדינה במישרין בעת הצורך". האם פירוש הדבר שההקצבה היא כאשר

קורה אסון, או שהכוונה להקצבה מתקציב מדינה שוטף?
מי בו פורת
העיקר הוא שזה יהיה מתקצלב המדינה. שם מקבלים את כל ההכנסות, ומשם משלמים

את ההוצאות.
היו"ר די ליבאי
חמלה "קרן" היא פה מפוקפקת. אין פה ענין של קרן שלש לה הכנסות וכוי, אלא

הכוונה היא לסעיף תקציבי.

אני מציע שבשלב זה נשמע אח דבריו של ראש עירית תל אביב, 'מר שלמה להט.

הזמנתי אותו לישיביה זו לא בקשר לדו"ח הביקורת, לא כגוף מבוקר, אלא כנציג

תושבים שנפגעו, והוא ער לבעיות הקונקרטיות. פגשתי אותו פעמיים באלזורי הפיגוע

באותו יום, וראיתי שהוא מעורב מאד עם הבריות, שומע היטב את טענותיהם,

תלונותיהם וגם שבחיהם. ראש העלר יודע גם את המצוקות של מי שביתו נפגע, שלא

לדבדר על מי שביתו נהרס, ויודע עד כמה הוא תלוי עכשיו בחסדי שלטונות. לקחתי את

המסמך שניתן להם ושאותו הם מתבקשים למלא, ואני בטוה שדוב האנשים לא יודעים איך

למלא אותו. הם הולכים עם הטופס כאילו ניתן להם טיפול. אבל יש מרחק עצום בין

טיפול ממשל ובלן הליכה עם הטופס בדלרה פגועה שספק אתה יכול לחזור אללה, ספק

אינך יכול לחזור אליך. המרחק מכאן ועד לפיצוי הוא עצום, כאמור. והאזרח, ביחוד

באיזורים שנפגעו, לא יודע בדרך כלל איך ולהתמודד עם זה. השאלה היא מה ניתן ומה

צריך לעשות. אני מודה לראש העיר שבא לישיבה.

אני מבקש שהפרוטוקול הזה יוכן בהקדם האפשרי כדי שאוכל להעבירו לנציב מס

הכנסה וסגנו לפני שנכנס את הוועדה שוב בשבוע הבא להמשך הדיון.



ראש עירית חל אביב-יפו
שי להט
בבור היושב ראש, חברי כנסת נכבדים. מבקרת המדינה, אני מודדו לבם על

ההזמנה. במקרה אני יכול גם להיות עד נאמן למה שארע הלילה ברמת גן, כי הייתי שם

עד שעה 3 לפנות בוקר, שהרי זה רק מקרה שהטיל פגע בפינת רחוב אביגיל ואבא הלל

סילבר ברמת גן, ולא פגע בתל אביב, וגם הגשנו עזרה לראש עירית רמת גן מתוך

הנסיון שיש לנו בנושא הזה.

אני מבקש למסור כאן כמה דברים, ואחר כך אני מבקש שתשמעו את מר אלרון ומר

טלמור שיכנסו יותר לפרטים.

אני מדבר על שכונת עזרה ושכונת תקווה בתל אביב, שנפגעו מטילים. אנחנו

מכירים את האוכלוסיה שגרה שם. שכונת תקווה היא שכונת שיקום, ושכונת עזרה איננה

שכונת שיקום, ויש הבדל מהותי בין שתי השכונות, לטובת השכונה המשוקמת, בכל

הנוגע להתנהגות התושבים, הרגישות שלהם, התגובות וההתייחסות שלהם. הענין

החינוכי נותן את אותותיו, הוא לא הלה לשוא ואפשר היה לראות את זה במקום.

ברור שכתוצאה מזה שהמבנים בשכונות אלו, ובשכונת עזרה במיוחד, נבנו מחומר

זול ולא כל כך טוב ולכן הם רעועים גם הנזק היה חמור ביותר, והדבר ניכר בהרס

המשקופים, הדלתות והחלונות וכן המטבחים וקורות הגג. לדעתי צריך להעריך את הנזק

כפי שהוא מבחינת מס רכוש. שר השיכון ביקר אתמול במקום, וראש הממשלה ביקר שם

יום קודם לכן, ואמרתי להם שיש הפעם כוונה להוציא את האנשים האלה ממצוקת הדיור

שלהם, ולבנות את המבנים כך שלא עור יהיו שכונות עוני וכו'. ולשם כך יש להוסיף

סכומי כסף לסכום שנקכל ממס רכוש כרי אחת ולתמיד ניתן לשכונה הזאת צביון ממשי.

מה גם שתכנית המתאר נגמרה, ולא עוד יבנו שם בצורה פרועה, אלא לפי תכנית ידועה

ומוכנה מראש.
ר' ריבלין
האם הקרקע שם היא פרטית, או קרקע של המדינה?
ראש עירית תל אביב-יפו להט
הקרקע שם פרטית. רק 17% מהקרקע בשכנת עזרה היא של המינהל. בשכונת התקווה

כל הקרקע פרטית. בשתי השכונות, ובעיקר בשכונת עזרה, יש חרבה דיירים הגרים שם

בשכירות חודשית, לא מוגנת, ואינם בעלי הדירות שבהן הם גרים.

אני רוצה להתייחס למטלטלין, צלוד חשמלי, ריהוט ביגוד וכי. אני יודע

שמבחינת החוק אין זה קל לעגן את זח. אי אפשר לומר בחוק שמי שאין לו יקבל יותר,

ךומי שאין לו יקבל פשוט.
היו"ר די ליבאי
לגבי נזק מלחמה כתוב כטופס שלגבי סוגים מסויימים - הנזק הממשי. שיקום
הנזק מוגדר
החזרת הנכס למצבו לפני הנזק.

לגבי שווי של נזק מלחמה כתוב בטופס שלגבי סוגים מסויימים - הנזק הממשי.
שיקום הנזק מוגדר
החזרת הנכס למצבו שלפני נזק. אם הנכס אינו ניתן לשיקום

כאמור הקמתו או רכישתו של נכס דומה במקומו, הכל לפי הענין, ובאישור המנהל.
ר' בו שאול
צריך לזכור שסך הכל שאפשר לקבל על התכולה זה סכום של 30 אלף שקל. החוק



מאפשר לקבל ממס רכוש 3מקסימום של 0 אלף שקל. החוק מדבר על ערך שוק.

הוועדה לענייני בלקורת המדינה

23/01/91 - 6 -

החוק מדבר כל הזמן על ערך שוק. אם נפגע בית, אז לפי החוק ישלמו לפי ערך השוק

שלו. לא לפי ערך בלוק חדש, אלא לפי ערך בלוק ישן. כשאנשים עושים פוליסת ביטוח

ב-90% מהמקרים הם עושים לפי ערך קימום, כדי שיהיה לאדם מספיק כסף כדי לקומם את

הנכס.

גם בתעשיה מדובר על ערך שוק. כאשר מפעל תעשייתי נפגע, אין דבר כמו מבונה

בערך שוק, אלא צריך לקנות מכונה חדשה. אין ספק בכר שמפעל תעשייתי אינו יכול

לקומם את הנזק הזה, והחוק מתעלם מנזק הוצאתי.
ראש עירית תל-אביב-יפו שי להם
בענין המקרקעין, כמו טלוויזיה למשל, אותה מעריכים עם הפחת. מי שהיתה לו

טלוויזיה בת 5 או בת 7 שנים לא יקבל פיצוי השווה למחירה של טלוויזיה חדשה, אלא

מינוס הפחת. אני מציע שבדברים אלה לא נדקדק דקדוקי עניות, גם לא בנושא הריהוט

והביגוד.
ד' צוקר
מי נושא בהוצאות העזרה הראשונה, כמו השהייה במלונות וכוי?
ראש עירית תל-אביב-יפו שי להט
בינתיים העיריה.
י' אלרון
העיריה מתקשרת עם בית המלון ומעבירה לשם את המפונים, וזח אמור להתכנות על

ידי מל"ח, על ידי תקציב משרד הפנים. כרגע יש לנו הרשאה לשבועיים הראשונים.

המימון בינתיים הוא של העיריה.
ראש עירית תלל-אביב-יפו שי להט
בנושא מטלטלין, ביגוד וכדי, אני מציע לאפשר לנפגעים לרכוש את כל מה שהיה

להם ונהרס, ולא להכנס לחשבונות של פחת וכיו"ב.

בעקרןו אני לא בעד זה שניתן בידי האנשים כסף, ובוודאי לא בשביל הבנייה,

ואמרתי זאת גם לשר השיכון. הברת חלמיש, שהיא חברה ממשלתי עירונית, עד לפני 7

או 3 שנים בנתה במסגרת פרוייקט השיקום בשביל התושבים, שיפצה דירות, בנתה דירות

חדשות וכוי, והבנייה היתה ברמה נאותה והיתה טובה, ובכל זאת היך לאנשים המון

טענות ותלונות. משרד השיכון פנה אז אלינו והסביר שהאנשים מתלוננים ואינם שבעי

רצון, ולכן הציע לתת להם את הכסף כדי שהם יבנו או ישפצו את דירותיהם באמצעות

קבלני משנה או בעצמם, אם הם יכולים לעשות זאת. וכך עשינו. ובכן, הטענות אמנם

פחתו אז, אבל איכות הבנייה ירדה לאין ערוך. אני מעדיף איפוא לקבל תלונות ובלבד

שאדע שהבנייה טובה. בשכונת התקווה אפשר לראות היום את האיכות הגרועה שבה נבנו

כמה מהדירות שבעליהן בחרו לבנותן בעצמם, ולא על ידי חברת חלמיש. ההבדל בין טיב

הבנייה אכן ניכר.

הפגיעה ברמת גן היתה קשה מזו של תל אביב, כי הטיל פגע בחלל בשבטח שבין

שני בתים, אבל אתה יכול לראות את ההבדל בטיב הבנייה שבין הבתים הפגועים ברמת

גן לבין אלו שנפגעו בשכונת התקווה, למשל. הנס שארע בשתי השכונות בתל אביב נבע

מכך שהבנייה םש היתה נמוכה ולכן נזקי ההדף היו קטנים יותר, בעיקר שחלק גדול

מההדף נכלא בין בנייני הציבור שם, כך שמה שנותר מההדף בכיוון הדירות היה הרבה

יותר קטן.



אני בעד פיצויים עד 5,000 שקל לידי האנשים שנפגעו, אבל לבדוק אם הכסף

הוצא למטרה שלמענה יועד, ולא להסתפק בזה שנתנו להם את הכסף והחתמנו אותם שאין

להם יותר טענות, ובזה לגמור את הענין.
היו"ר די ליבאי
אתה מציע איפוא שתיקון נזקי המבנים יימטר מטעם העיריה לנוף אחראי שיתקן

זאת, ובך תדעו לבטח שהכסף הוצא למטרת שיקום הבניינים, ולא לתת את הכסף לדיירים

עצמם.
חי בורג
בית נהרס. מה קורה לדילרל הבית במשך התקופה בה נמשך שיקום או בניית הבית

מחדש?

ראש עירית תל אביב-יפו שי להט;

במשר התקיפה הזאת הם יקבלו שכר דידה, כפי שזה מקובל במשרד השיכון לגבי

פרוייקט בנה-ביתך. בכפר שלם בונים עכשיו במסגדת תכנית בנה-ביתך. אדם שביתו

נהרס מקבל דמי שכירות כדי שיגור במקום אחר באופן זמני עד שביתו יהיה מוכן.

ומדובר בשכירות סבירה. הנסיון שלנו מכפר שלם מצביע על כך שהדירות שנשכרו על

ידי הנ?פנים טובות לאין ערוך מהדיירות שהם פינו,

באשר לביטוח, נראה לי שצריך ללכת כאן לפי שיטת ביטוה רגרסיבית. מי שיש לו

פחות, שישלם פחות; מי שיש לו יותר, ישלם יותר. אבל צריך שיהיה ביטוח כוללני

מטעם המדינה כי הדבר משמעותי, והאנשים לא יודעים כלל על הדבר הזה.

יש לנו בעיה עם צוותי מס רכוש, והיא תלך ותחמיר. בשתי השכונות שהזכרתי

העסקנו את כל עובדי מס רכוש שישנם במדינה. הם הביאו אנשים נוספים, והיום

עוסקים בזה כבר 25 איש, אבל לצערי נראה לי שהם צריכים להגידל את מספרם.

באשר למבני ציבור, אבי בעד להחזיר את מה שהם עלו, כולל התכולה שלהם . אם

רוצים לשפר אותם, הרי זה כבר מוטל על הרשות המקומית או על מי שאחראי לזה. אבל

בסך הכל צריך להחזיר את מלוא הערך שלהם.

יכול להתקבל כאן הרושם, שמאחד ואת ההוצאות של איכסון המפונים בבתי המלון

וכו' משלם מל"ח אנחנו נוהגים בענין זה בצורה ליברלית מאד, לכן אני רוצה

להבטיחכם שההיפר מזה הוא הנכון. כאשר הודעתי לאנשים שנפנה אותם לבית ברבורג או

לבית דני פנו אלינו משתי השכונות האלה כ-550 מתפנים. אחרי שהודענו שאנחנו

מעבירים אותם לבית מלון פנו אלינו עד כה כבר 950 איש.

הפגיעות היו ביום ששי וביום שבת, ואתמול הוריתי לאנשים שלי להתחיל מיד

בתיקון הדירות, ולהתחיל מן הקל אל הכבד. יש לדאוג לתיקונן המיידי של הדירות

שקל לשם אותן, להוציא את דייריהך מבתי המלון ולהחזירם לדירותיהם מיד עם שלמת

התיקונים. חשוב לעשות זאת גם מבחינה חינוכית, כי חשוב שהם ילמדו שמדובר בכסף

ציבורי, שמדובר כאן בענין של צדק, ולא במצב של הפקרות. למעשה נוח להם עכשיו

מאד להשאר בבתי המלון. אלב מבחינת חברתית, סוציאלוגית ו, פסיכולוגית חשוב

להחזירם בהקדם למקום מגוריהם. אני יודע שזה לא יהיה קל ולא פשוט, אבל זה

ייעשה.

ועוד אמרתי להם, שלא יעיזו לרמות את מס רכוש, ושלא יצהירו על מה שלא היה

להם, כי אני אעמוד על כך שמי ששיקר לא יקבל גם את מה שמגיע לו. חשוב שיבינו

שזו איננה הפקרות ושמדובר כאן בכסף של הציבור. אני רוצה לתת להם את ההרגשה

שמפני שמדובר בכסף ציבורי אנחנו נוהגים במידת הצדק, ולא בהפקרות.
י' אלרון
הדו"ח מתייחס לצוות המצומצם, אבל הבעיה הזאת נפתרה בינתיים.

היוייר ד' ליבאי

מבקרת המדינה הפנלתה את תשומת לבי לקטע בעתון מאתול המודיע, כי קר האוצר

נתן הנחייה לשלם פיצויים לנ3געי התקפת הטילים גם עבור רברים שאינם מכוסים

במסגרת החוק לנזקי טבע. שינוי התקנה יובא היום לאישור ועדת הכספים. נציב מס

הכנסה, מר משה גביש, הגדיל אתמול את מצבת כוח האדם לטיפול בפיצויים ל-60 איש.

במשרדו התקבלו כבר קרוב לאלף תביעות על מנוון רחב של נזקים, החל משבירת שמשות

במכוניות ועד לקריסת בניינים שלמים. ועדת הכספים של הכנסת אישרה שלשום הקצאה

של 20 מיליון שקלים לתשלום הפיצויים. משרד האוצר מסר שחלק מהכסף יועבר כבר

בימים הקרובים לחשבונות הבנקים של הנפגעים. השר מודעי ביקש מנציב מס ההכנסה

לעשות כל מאמץ כדי לקצר את ההליכים הביורוקרטיים הקשורים בהעברת הכסף.
י' אלרון
עלרלת תל אביב הקימה שני מטרה מיוחדים, האחד מטפל בחלק הצפוני של העיר

והשני בחלק הדרומי של העיר, כאשר עיקר הבעיה היא כמובן בדרום העיר.

לחלק מהאנשים נגרמו נקיקם קטנים. אנחנו הגענו להסכם עם אנשי מס רכוש

שבנזקים לזגוגיות, מסגרות וכוי, בסכומים שעד אלף שקל יקבלו הניזוקים תשלום

ישיר לביצוע התיקונים. חשוב לאפשר לאנשים המעוניינים בזה לעשות את התיקונים

מהר ככל האפשר כדי שיוכלו לגור בדירותיהם. את הכסף יקבל הדייר ישירות ממס

רכוש.
די צוקר
איפה בדיוק הוא יקבל את הכסף, כמה זמן זה ייארך?
י' אלרון
הבעיה לא התעוררה כרגע. הם נותנים אישור מיידי לביצוע.

כאשר מדובר בנזקים יותר גדולים, אנחנו מבצעים את העבודות האלה באמצעות

הברת חלמיש והברה עירונית, כי אנחנו מאמינים שזו הדרד הטובה ביותר להתארגן,

בחלק מהמקרים אפשר גם להסמיך כנאמנות מספר חברות רציניות, ואפשר לפקח על

הביצוע ועל הפרוגרמה, ובלבד שלא להשאיר את העבודה הזאת בידי הנפגעים, כי לדעתי

זה יגרום רק לסחבת. בעיקר כשהם נמצאים במלונות הם לא ימהרו לבצע את התיקונים

ולא יעשו אה העבודה בקצב הראוי.

הוזכר כאן הנושא של חקרת הפיצוי בגין תחולה. כפי שנמסר לנו זה עומד על 40

אלף שקל. נפנפים בנייר שכאילו מאפשר ביטוח נוסף תמורת פרמיה של 0.3%, ומצביעים

על כך שאף אחד לא עשה זאת, בוודאי אף לא אחד מתושבי השכונות שנפגעו. והרי זה

מובן, שבן אף אחד לא ידע כלל על קלים האפשרות הזאת. אם יינתן לדבר הפרסום

המתאים, אני בטוח שרבים רבים יעשו את הביטוח הזה. תקרת הביטוח לתחולת דירה

היא 40 אלף שקל, וזה מחייב לדעתי תיקון.

היו"ר די ליבאי;

אני מבין שאם אני מבח את הדירה על תכולתה, כולל תמונות וחפצי אמנות,

במקרה של הרס הדירה על ידי טיל הביטוח של הדירה אינו מכסה את זה וגם המדינה

לא מכסה את זה, וזה פשוט אבוד. זאת אומרת שצריך להודיע לאנשים להוציא בל דבר

ערך מהדירה ולהסתירו במקום שאין אפשרות לפגוע בו.
י' אלרון
לכאורה קיימת אפשרות להוסיף ביטוח תמורת פרמיה של 0.3% בלבר.
היו"ר ר' ליבאי
אלא שאיש לא ירע על זה. ואיש לא טרח להוריע זאת לאנשים, בנוסף לפרסום

ברשומות, שאותו קראו כפי הנראה רק עורכי רין הקשורים בנושא הזה.
ד' טלמור
חוק רישוי מס רכוש וקרן פיצויים, בסעיף 36 שלו, נותן רק את המסגרת הכללית

וקובע שישולמו פיצויים בער נזק, ומשאיר לשר-האוצר, באישור יערת הכספים של

הכנסת, את הסמכות לקבוע בתקנות את פרטי הפיצויים. לכן אין צורך בשינוי חוק,

מפני שאפשר להסריר את כל הנושא שמתעורר היום על ירי תיקון מתאים בתקנות.

התקנות בנויות על פי מציאות שהיתה קיימת עד לפני המלחמה הזאת; כלומר, לנזקי

אבנים וכרי, נזקי אינתיפארה, שאפשר היה לספוג אותם. ץקנות לא היו בנויות על

המציאות שבה אנחנו חיים היום.
היו"ר ר' ליבאי
נ?בקרת המדינה מפנה את תשומת לבי לכך שהבעיה הלא בכד שלאזרח הניזוק אין

היום זכות מעוגנת בהוק לקבל פיצוי, וזח הדבר שמדאיג אותי. כאשר הדבר תלוי

ברצונו של שר האוצר, או סגן נציב מס ההכנסה, שברצותו - נותן, וברצותו - לא

נותן, ואין ספק שלגודל הנזק יכולה להיות השפעה על גורל הפיצוי.

אני מבקש לדבר עכשיו עם יועץ משפטי בר נסיון של עירית תל אביב, משפטן טוב

מאד. אני הבינותי ששיעור הפיצוי והיקפו אינם מוגדירם בהוק. זה נקבע בעצם

בתקנות, ועל פי התקנות נציב מס הכנסה הוא המוסמך לקבוע. אני מבקש מהיועץ

המשפטי קזל עירית תל אביב להבהיר לי מה מובטח היום לארם ומה לא מובטח לו על פי

חוק. עצם העובדה שצריך לשנות היום תקנות מראה שהמצב הוא בעייתי. כי כרבע אינך

יכול להגיד שאדם זכאי למשהו אם זה תלוי במה שיחליטו מחר השר וועדת הכספים.
די טלמור
התקנות פורסמו, ויש תקנות מ01973, תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום

פיצויים נזק מלחמה ונזק עריף). ותקנות אחרות הן תקנות מס רכוש וקרן פיצויים

תשלום פיצויים (חפצים ביתיים).
הלו"ר די ליבאי
כתוב שם: ניזוק זכאי לפיצויים בשיעור שנקבע בתוספת, מי קובע את התוספת?
די טלמור
שר האוצר קבע בתקנות את התוספת, באישור ועדת הכספים. התוספת היא חלק

מהתקנות. החוק הוא כללי, נותן סמכות, ולא קובע פיצויים. התוספת מלמדת אותנו

שישנם שיעורים ביחסים נמוכים שהתוצאה היא שהאיש לא מקבל את הפיצוי המאפשר לו

לשקם את הייו.

יש פה בעיה נופסת. מעבר למפתחות שנקבעו בתקנות, גם מורידים את הפחת. אם

מורירים פחת מבגדים, הרי כל אחד יבין שמי שצריך להחליף את הבגדים שניזוקו או

אבדו לא יילך לקנות בגדים משומשים אלא יילך לחנות בה ישלם עבורם סכום גדול פי

4 או 5 מהפיצוי שהוא קיבל על פי החוק.



משום כך נתן שר האוצר הנחלות לשלם לנפגעים יותר. על מנת לתת תשובה להרגשת

הצדק. אבל בפנל הוועדה הזאת עומדת השאלה איך לעגן את הזכויות האלה בתקנות. כדל

שלא צייד יהיה לסמור על הרנשת הצדק של אנשל האוצר.

הערתו של ראש עירית תל אביב-יפו בל ריצוי להעזר בשיקום הבתים שנפגעו

בנאמנים שיעשו זאת בצורה טובה ותחת פיקוח ממלכתי ועירוני לא מוצאת כיום את

ביטויה בתקנות. היום מקבל הנפגע את הפיצוי. ואנחנו מציעים שהתקנות החדשות

תהיינה ברוח השיטה המוצעת כאז על-ידי ראש עירית תל-אביב-יפו. כלומר. חובה על

המדינה לשקם את הנכס בהקדם. והשיקום בא במקום הפיצוי המגיע לאיש.
היו''ר ד' ליבאי
האם לדעתכם צריר השיקום להעשות באמצעות הרשות המקומית לשירות. או באמצעות

חברה משכנת. או שמשרד השיכון צרלל להיות אדוראי לכד ישירות?

בעקבות המראות האחרונים שראינו בטלוולזיה. האם העיריה מתכוננת לדאוג

לכוחות מתוגברים במקומות שנפגעו כדי לשמור עליהם מפני בוזזים וגם מפני טשטוש

נזקים?
ד' צוקר
משום כך נתן שר האוצר הנחיות לשלם לנפגעלם יותר, על מנת לתת תשובה להרגשת

הצדק. אבל בפני הוועדה הזאת ועמדת השאלה איר לעגן את הזכויות האלה בתקנות, כדי

שלא צריך יהיה למסוך על הרגשת הצדק של אנשי האוצר.

הערתו של ראש עירית תל-אביב-יפו, כי רצוי להעזר בשיקום הבתים שנפגעו

בנאמנים שיעשו זאת בצורה טובה ותחת פיקוח ממלכתי ועירוני, לא מוצאת כיונו את

ביטויה בתקנות. היום מקבל הנפע את הפיצוי, ואנהנו מציעים שהתקנות החדשות

תהיינה ברוח השיטה המוצעת כאן על ידי ראש עירית תל-אביב-יפו. כלומר, הובה על

המדינה לשקם את הנכס בהקדם, והשיקום בא במקום הפיצוי המגיע לאיש.

היו"ר די ליבאי;

האם לדעתכם צריך השיקום להעשות באמצעותך הרשות המקומית ישירות, או

באמצעותך הברה משכנת, או שמשרד השיכון צריך להיות אחראי לכך ישירות?

בעקבות המראות האחרונים שראינו בטלוויזיה, האם העיריה מתכוננת לדאוג

לכוחות שמירה מתוגברים במקומות שנפגעו כדל לשמור עליהם מפני בוזזים וגם מפני

טשטוש נזקים?
די צוקר
האם קיים אליה שהוא מנגנון ערעור שאללו לכול הנפגע לפנותך, ומה הוא

המנגנון הזה?
ראש עירית תל אביב-יפו שי להט
ראיתי ביום שישי האחרון את האנשים שבתיהם נהרסו או נפגעו קשות, ךוהם אנשים

קשי יום שהאירוע הזה פגע בהם קשות גם מבחינה פסיכולוגית. אבל לא רק בהם זה

פגע, אלא באלפים רבים נוספים.

אני סבור שיש להטיל את חובת הבנייה והשיקום של הבתיפ שנפגעו על עיריות

גדולות שיכולות להתמודד עם הבעיה הזאת, והן תעשינה זאת באמצעות חברות משכנות

או חברות אחרות שמתיאמות לעבודה הזאת.
יי אלירו
העיריות הן הכלי המתאים ביותר לביצוע העבודה הזאת, אבל צריך להבטיח להן

את המקורות הדרושים לביצוע הדבר.
ראש עירית תל-אביב-יפו שי להט
החוק הנדון כאן נכתב על רקע ירי הקטיושות על קווי העימות. תודה לאל שלא

היו לנו אבדות בנפש מנפילת הטילים על תל אביב, אף שהיה זה ללא ספק אירוע קשה

ביותר. אבל כשניסיתי להמעיט במה שקרה אצלנו בהשוואה למצכם בעבר של תושבי בית-

שאן, קרית שמונה, רמות נפתלי וכוי, שישבו במקלטים במשך שבועות ואף חודשים

כשמאות טילי קטיושות נפלו על הישובים שלהם, הבהירו לי אנשי מס רכוש שהנזקים

שהיו שם באותו זמן היו לאין ערוך פחותים מאלו שהיו בשני האירועים בתל אביב,

ואני מד ר כמובן בממד של הרכוש בלבד.

האימפקט של טיל עיראקי בן 250 קילו הוא לאין ערוך גדול יותר מכל מה שידענו

בעבר. כשראיתי את מה שעשה הטיל ברמת גן נוכחתי שזה אכן הרבה הרבה יותר גרוע

מהדברים שקרו שעה שהחוק הזה נכתב, ולכן החוק גם לא כל כך מתאים לזמן הזה.



אני בעד הטלת פעולת השיקום על העיריה, ולא על משרד השיכון. עיריות גדולות

שבכוחן לעמוד במטלה הזאת הליבות לעשות זאת. אהרי האירוע בשכונת עזרה ובשכונת

התקווה הבאנו לשם הברות אבטהה פרטיות לשמור ולמנוע ביזה, כי המשטרה לא יכלה

לקחת זאת על עצמה. מצער מאד לראות שאנשים מנצלים לצרכי גניבה וביזה את מר

גורלם של אהרים, ואנחנו עושים כל מה שאפשר כדי שדברים כאלה לא יקרר יותר.

בעקבות המלצתו של חבר הכנסת אברהם בורג, נדמה לי, שהשתתף בסיור חברי הכנסת

במקומות אלה, הבאנו לשם 30 קונטיינרים לאיחסון המטלטלים שנותרו לתושבי הדירות

שנפגעו. נביא לשם עוד 30 קונטיינרים למטרה זו, וכך יישמרו חפציהם ומטלטליהם

של הנפגעים.
די טלמור
החוק מאפשר ערעור. ישנה ועדת ערעורים, ויש גם אפשרות לערער בפני בית

המשפט המחוזי כשמדובר בנקודה משפטית.
חי קופמן
קודם כל אני מודיע שאני בעד חקיקת חוק ותקנות ברורות מאד. כי בצר לו

האוצר נוהג לצמצם, כאשר הייתי סגן שר האוצר הייתי עד לתופעה כזו בתקופת של"ג,

כאשר בצפון חיו פגיעות קשות. היתה אז התמודדות קשה מאד בין מנגנון נציבות מס

הכנסה כלפי האוצר,ך והשחיקה היתה נוראה. מה גם שיש בעיה כאשר לא מגיבים

ודורשים את הכסף מיד, כאשר הדרישות הן עדיין צנועות מאד, אלא מחכים חודש או

חודשיים ואז כולם נעשים חכמים יותר ומגדילים את הדרישות, והתביעות מטיסות אז

גם את מנגנון נציבות מס הכנסה. לכן אני סבור שצריכה להיות כאן פעילות מהירה

ביותר, למלא מיד את הטפסים עם פירוט הדברים שניזוקו ושהטרים וכו' ולשלם

בהתאם.

ישטבלה של מוצרים, שלא תמיד עודכנה, אבל המחירים המופיעים בה אינם

מתאימים למציאות. אבל קודם כל חשוב שיהיה חוק בענין זה. מפני שלא היה כסף

העבירו רק 10% לנושא ארנונה ופיצויים, ו-90% עברו לנושא פיצויי בצררת, אם

אינני טועה. אתמול תיקנו זאת ל-25%. כי עלינו להבין שהמצוקה התקציבית היא

המכתיבה את צורת ההתמודדות עם האזרח.

אינני יודע איר פותדים את הבעיה האקטוארית. יושבים כאן אקטוארים מומחים,

ובסופו של דבר זה חוזר כמובן אל האוצר ואל האחוזים ממס-רכוש שאנחנו גובים.

השיטה הקיינ?ת איננה טובה, אף שבימים רגילים הצליהו איך שהוא לעמוד בזה. אבל

כאשר התחילו להגיע הרבה תביעות הקשורות באירועי האינתיפאדה, שלא לדבר על

תביעות שיגיעו עכשיו בעקבות האירועים האחרונים, אינני מאמין שמס רכוש יהיה

מקור מימון מספיק גם לפעולות האיבה וגם לפגעי הבצורת, וצריך למצוא פתרון לנושא

הזח. כדי שהרשות המבצעת לא תצטרך לגלות גישה קשוחה, חייבים להתקין תקנותך

ברורות מאד בנושא הזה, עם עידכונים מתאימים.
ראש עירית תל-אביב-יפו שי להט
אני מבין את הערתכו של חבר הכנסת קופמן בדבר גילוי" מאוחר של נזקים על

ידי נפגעים, אבל רציתי להתייחס לזה מנקודת מבט אישית שלי. לפני כחודשיים היתה

פריצה לביתנו, וסמוך ליום הפריצה מסרנו את רשימת החפצים החסירם וכו'. רק אחרי

למעלה מחודש גילינו פתאום שהסירם לנו דבירם נוספים שלא הרגשנו בחסרום סמוך

לאירוע הפריצה. כך שמנסיון אני יודע שקורה שרק מאוחר יותר גלים חסרונו של חפץ

שלא זכרו לפני כן את דבר קיומו.
חי קופמן
יש לאפשר ערעור. אבל חשוב להתמודד עם הנושא הזה סמוך לתאריך האירוע.
ר' תיכון
עם כל הכבוד למשפטנים, לנושא הזה יש היסטוריה בבית הזה. הבל שנציב מס

ההכנסה או סגנו המטפל במס רכוש אינם נמצאים כאן אתנו. אילו היו כאן כי אז חלק

מהדברים שנאמרו כאן לא היה נאמר. נכון שבשנת 1981 ביטלנו את מט הרכוש שהיה

המקור לכספי הפיצויים. באין מס רכוש, כפי שהיה בעבר, יבש המעיין. אבל בשנת

1981/2, כאשר החלו ההפגזות וההצתות לאורך כל חקו בצפון, עלתה לראשונה הבעיה

שהיתה דומה לבעיה הנוכחית, אף כי לא באותו היקף. לא היו כללים, התקנות לא היו

מעודכנות ואל היה כסף שהיה מיועד לזה.

השוב מאד להבין את נושא הביטוח, כי זה נושא חשוב ממדרגה ראשונה. ראישת,

צריו להבין שלעולם הנפגעים לא יהיו מרוצים, מפני שיש להם ציפיות גדוות. כשאני

מבטח ביטוח תכולה ישלמו לי תמיד ערך קינון. אם נשרפה שמיכה בביתי, יגידו לי

אנדשי הביטוח ששמיכה חדשה שווה 100 שקל, אבל מאחר ואני השתמשתי בשמיכה שלי

במשך שלוש שנים הערך שלה נכון להיום הוא 60 שקל בלבד, ואת הסכום הזה אקבל. אלא

שבסכום זה אינני יכול לקנות היוטם שמיכה חדשה. ואז כמובן אני מתלונן על שאין

משלמים לי מלוא הפיצוי, ובמה שמשלמים לי אינני יכול לרכוש את מה שניזוק.

כלל ראשון בביטוח הוא שאתה מכחזיר לאדם אה השווי של הדבד שאבד לו או

שניזוק. אם החזיק בטלוויזיה במשך 20 שנה והיא נהרסה, נותנים לו 200 שקל כדי

שירכוש טלוויזיה אחרת תחתה. בזה אני רואה את עיקר הבעיה.

ועדת הכספים טלפלה בנושא הזה במשך שנים רבות. משלא היו תקנות מעודכנות

קיבלנו תלונות רבות מישובי הצפון על שאין מפצים אותם. חם גם ערכו הפגנותך

בענין זה. נכון לעכשיו, כאשר קורה אירוע כזה בא האוצר אל ועדת הכספים ומגייס

כסף לענין הזה מהרזרבה, כך שלא היתה בעיה של כספים לנוא הזה. העברנו כל סכום

כסף שנתבקשו להעביר למטרה הזאת.

הטענה שאין היום קרן המיועדת למטרה הזתא איננה במקומה. כי אתה לוקח כסף

מהרזרבה, בואותו יום יש קרן לזה. אם 20 מיליון שקל היו טובים לךאתמול אחר

הצהרים, אני מניח שהסכום המתאים להיום יהיה 40 מיליון שקל, וגם הוא יינתן. אם

יבקשו הקצבה נוספת, היא תינתן. כך שהבעיה איננה במציאת מקור כספי לנושא הזה.

מדי פעם בודקים את התקנות ורואים אם הן עונות על הצרכים, או האם מתעוררות

בעיות הדשות בנושא.
היו"ר די ליבאי
הבעיה ברגע זה אלננה במקורות. מבקרת המדינה אמרה את מה שאתה אומר עכשיו,

שזה מוטל על תקציב המדינה. אנהנו מעוררים את השאלה מה זכותו של הניזוק לפיצוי.

כרגע זה תלוי במדיה רבה ברצונו הטוב של משרד האוצר, עם חותמת של-ועדת הכספים,

כי חבר הכנסת תיכון אמר כאן זה עתה שאם הם יבקשו, הוועדה תאשר זאת.
די תיכון
התקנות המובאות לעידכון של ועדת הכספים יוצאות ממנה כשהן שונות לחלוטין

מכפי שהיו לפני כן. גם אנחנו לודעלם מה הן הבעיות, ואם תראו כיצד נראות התקנות

כשהו מובאות לוועדת הכספים וכיצד הן נדאות כשהן יוצאות ממנה תבינו שאנחנו לא

רשעים בני רשעים.

טוענים שאין חקיקה שעונה על כל מצב שהוא, וזה אולי נכון אבל גם מובן. כי

אם מחר יוטלו חלילה טילים רעילים תתעוררנה כמובן בעיות שונות לחלוטין, שהחוק

לא יכול חיה לצפות אותן ואין לו לכן תשובות עליהן, ושוב יהיה צריך לעלדכן

אותו. החוק הוא דבר גמיש שמעדכנים אותו על פי הנסיבות.
היו"ר די ליבאי
חבר הכנסת תיכון, אתה חבר בוועדת הכספים, האם הבטחת פיצוי מלא לנפגעים

כיום, או שהם יהיו נתונים לקשיים כלכליים ואחרים בנ?שר הורשים או אף שנים?
די תיכוז
לפני 1981 היו בירולשים פיצוצים בחנויות, פצצות ברחוב יפו וכוי, וחיה הרס

גדול, ואני "התבשלתי" בכמה מהאירועים האלה. ברור שכאשר באים אל הנפגע כעבור

חודש הוא חושב כיצד הוא יכול להרוויח ממה שקרה לעסק שלו, ויש שמנסים להיבנות

ולהרוויח מהאסון שקרה. העקרון שמדריך אותנו צריך להיות אחד: להחזיר את המצב

לקדמותו, ובאותה רמה. אלא שהדבר די קשה ומעורר בעיות. אם תשאל אל חבר חכנסת

גולדברג בענין זה הוא יספר לך שלמרות כל מה שעשה בימים ההם בענין הזה, התושבים

לא היו מרוצים, כי הם קיבלו את ערר הקינון.

חי קופמן;

מתוך נסיון אני אומר שיאן זה בריא שהאגף באוצר העסוק בהכנסת הוא האגף

שצריך גם לשלם.
ד' צוקקר
אני רוצה להציע שלישה דברים. על סמך הנסיון שהצטבר בימים האחרונים

בעירית תל אביב תגיש הוועדה שלנו הצעות לתיקון ההוק. יובטח שידובר בקרן בעלת

אופי ביטוחי, ולא בסעיף תקציבי שיועבר אחת לאסון. תהיה בחוק הגדרה יותר

קונקרטית של הקרן לגבי אופי הפיצוי והיקפו, אותם דברים שנקבעים היום בתקנות

באופן מרחיב מדי בלי פיקוח מספיק של הכ נסת.

מבקרת המדינה מי בז-פור-ת!

אין שום אפשרות לשקם דירה אם הפיצןוי הניתן הוא לפי ערכה בשוק בזמן

שנהרסה, וצריך לכן להתאים את גובה הפיצוי למחיר הבנייה כיום.

לפי דיני הנזיקין, אם מישהו גרם ברשלנותו להרס של רירה או לפגיעה בה,

צריו לפצותו למרות ששהניזוק מקבל יותר משהיה לו לפני כן. זו החזרת המצב לקדמות

פלוס, כי אי אפשר אחרת. ישנם פסקי דין חד משמעיים שקבעו את זה. נדמה שמצבו של

אדם שסבל ממלחמה לא צריך להיות יותר גרוע, וצריך היה לעגן דבר זה בין בתקנות

בין בחוק, ובלבד שזה יהיה דין.
די תיכוז
גם בעל חנות שחנותו נפגעה ועקב כך נמנעה ממנו האפשרות להשתכר במשך שנה,

עד ששוקמה חנותו, האם גם על כך צריך לפצותו?
מבקרת המדינה מי בן-פורת
אני דיברתי כרגע על מבנה ישן שאם למכרו אותו לקבלו עבורו חצי או שליש

מהערך המקור'- שלו. המבנה הזה נהרס, אילי דווקה מפני שהיה במצב רעוע. אם זה

קורה למבנה שהקבלן ברשלנותו גרם לכך שהשוא נהרס, ואיני מדברת על הרס בזמן

מלחמה, הוא יחוייב ביבת המשפט כדן וכדין להחזיר תא כל מה שהוא גרם על ידי

רשלנותו. הוא יצטרך לבנות מבנה חדש. אינני רואה מדוע מצבו של אדם אשר נפגע

בדיוק באותה מידה במלחמה לא יהיה יורת גרוע ומדוע לא יהיה זכאי לאותו הדבר.



גם אני נוטה לחשוב שאם עירית יכולה לקבל על עצמה את עבודת שיקום המבנים,

מוטב כר מאשר לתת כסף בלדי הנפגע. אבל אני אולי מתערבת בדברים לא לי, ומוטב

שאשאיר את ההחלטה בנדון לאלה שזו מלאכתם וזה תפקידם.

אני מודאגת גם מהנושא שהעלה כאן יושב ראש הוועדה. למי מהאזרחים אין קצת

תכשיטים, למשל? אדם שיש לו יהלום והוא נקבר באדמה יחד עם הריסות ביתו כתוצאה

מפיצוץ טיל הוא בוודאי לא יוכל למצאו בין ההריסות, והרי זה תכשיט שבו הוא

השקיע חסכונות שלול. הוא לא השקיע את כספו בבנק בדרך המקובלת יותר, אלא השקיע

אותו בחפץ בעל ערר שנראה לו. או אדם השקיע את כספו בציור, וביקרתי לא מזמן

בבית שבו מצאתי ציור גדול של שגאל שבעליו תהה איפה לשים אותו בעתות אלה, אם

במרתף או במקום מתאלם אחר. אני אומרת שגם זה צריר להיות ביטוחי, וצריר למצוא

כלר את הדרך, ויצטרכו גם לשלם. אני רק מצביעה על הבעיה, אני מביעה את דעתי,

על כל הפלוסים והמינוסים שבה.

לי נדמה שאדם שמוכיח שהיה לו דבר זה או אחר, ולא התרשל בהחזקתו, כי גם

הוא צריר לחשוב שבמצב של סיכון צריר לנקוט בצעדים מיוחדים כדי לשמור על אותו

לחפץ, ואולי צריר לחייב אותו לשים אותו במקום מתאים עד יעבור זעם, אם אינו

עושה זאת הוא התרשל והוא אשם ברשלנות תורנ?ת, ולפעמים כל האחריות עליו, ואם הוא

ממלא את התנאים האלה ומוכיח שאכן היה לו החפץ הזה, הוא לא צריר לצאת עם ידיו

על ראשו, ולא צריך לחיות במצב בו '-ירוו לטמיון כל חסכונותיו שהשקיע בהפץ הזה.

אשד לתקנות הקיימות. אינני י ו רעת אם עודכנו או לא עודכנו. אני דוצה לתת

רוגנ?ה. יש לי- מיקסר או טלוויזיה במצב סביר, שיכולים להחזיק מעמד עוד שנים.

המוצרים האלה נהרסו בהפצצה. אינני יודעת איפה אני יכולה לרכוש מוצרים אלה

שיחיו במצב בו היו המוצרים שלי כאשר נהדסו. כדי שאוכל לרכוש מוצרים חדשים אלה

צדיר לעדכן את התקנות כדי שהפיצוי יהיה ריאלי. כנגד זה, מכיוון שזה ענין של

ביטוח צדיר כמובן לשלם פרמיות. צריר לחשוב על תנאים של השתתפות האזרח כאילו

הוא ביטח את הדברים האלה, או לאפשר לו לבטח אותם.

באשר לנזק עקיף אני מבקשת להפנותך אתכם לעמוד 73 בדו"ח שלנו, שם יש

רשימה של ישובי ספר וכוי והגדרה של נזק עקיף.

ר' ריבלין!

לא הבינותי מדוע נהג מנחם בגין לומר, שהמובן מאליו טוב שייאמר. עכשיו

אני מבין שדבירם שהיו צריכים להיות מובנים לכל מי שעסוק בזה לא נאמרו מעולם.

למעשה אין לנו מערכת שלפיה אדם שנפגע כפי שנפגע יידע מה הוא יכול ומה אינו

יכול לעשות.

אני חושב שיש צורר מיידי בחקיקה שתהיה גם רטרואקטיבית, כי מתעוררות הרבה

בעיות משפטיות ובעיות כספיות מבחינת התקציב, שאנחנו מנסים להתמודד אתן היום,

ואינני יודע אם אנחנו מסוגלים לעשות זאת.

ראש עירית תל אביב עושה עבודתו נאמנה, ונ?גיעות לו כל הברכות על יוזמתו.

זר אגב הוכחה נוספת המצביעה עד כנ7ה צדק הנ?חוקק כאשר קבע שהבחירות לראשי ערים

צריכות להיות ישירות. אבל אני רוצה לשאול אותו איזו זכות יש לו לבוא היום אל

אדם שביתו בשכונת התקווה נהרס ולהגיד לו: אני אבנה את ביתר, ואתה לא תקבל כסף

כדי לבנותו בעצמר? לדעתי אין לו הסמכות לעשות זאת, אף שאני חושב שהוא צודק

בעשותוכן. הוא צודק בכל מאת האחוזים, מפני שיתכן מאד שאותו אדם יקבל את הכסף

ויבנה את ביתו שלא בהתאם לחוקי הבנייה, או לא בהתאם לסטנדרטים שהעיר רוצה בהם

וכו'. יודיע ראש העיד לאדם שביתו נפגע שחברת חלמיש תבנה לו את ביתו מחדש,

ושלא תתעורר שאלה של פחת או של ערר הבית בזמן שנהרס בהשוואה לערר בנייתו מחדש.

אף שיש בהצעה הזאת הרבה יתרונות, יכול האיש להגיד לראש העירו שהוא רוצה לקבל

את הכסף לידיו ולבנות בעצמו מחדש את ביתו. לכן חשוב להסדיר את הדבר הזה בחוק.



אני מצטרף להצעתו של חבר הכנסת צוקר. אני מציע שניתן לממשלה הזדמנות

לעשות זאת, או שמספר חברי כנסת ייזמו הצעת חוק בנדון, או שנבקש מיושב ראש

הוועדה, שאלן מהימן ממנו בניסוח חוק, לנסח הצעת חוק שתקבע זבויות ברורות של

נפגע.

לידיעתך, גברתי מבקרת המדינה, ירושלים שאינה ישוב ספר על פי חוק, אבל אם

באיזור התפר נשרפת מונית של אדם, והמונית אינה מקבלת שום שיפוי בגלל זה שהיא

לא נמצאת במונית באיזור ספר. את המצב הזה צריך לתקן. כי בסופו של דבר אנחנו

נמצאים במצב שבו יכולה לבוא עלינו מלחמה, וצריך לדאוג לכך שהאזרח שגר במדינה

זו, שאותה הוא כל כך אוהב ובה הוא רוצה לחיות, יידע לפחות מה יקרה כאשר תיפול

עליו פצצה. כי היום אף אחד לא יודע מה בדיוק קורה לרכושו ולו עצמו במקרה

שתיפול עליו פצצה. אני לא ידעתי שאנל יכול לקבל רק 40 אלף שקל על התכולה.

אני מצטרף ךלהצעתו של הבר הכנסת צוקר לתקן את החוק כך שתיקבע בו,בצורה

ברורה ביותר, זכותם של הנפגעים לפיצויים גם על הנזק שנגרם לרכושם וגם בשל

מניעת פרנסה מהם במקרה שכלי עבודתם נהרס או הושחת וכל עוד לא יכלו לחזור

להתפרנס. החוק צריך לשקול אם לא להעביר את הנושא לטיפול עירוני. ואשר לקןר

לפיצויים, אם אנחנו קובעים - כפי שנאמר בנייר ההבהרה של משרד מבקר המדינה -

שהכספים מוקצבים מתקציב המדינה, אז איננו צריכים להקים קרן שבח, כפי שאמר

סגן שר האוצר לשעבר, גם המקבל וגם הנותן מעורבים באותם עניינים, כי השיקולים

בה מתארכים וגם אינם משוחררים מאינטרסנטיות.

היו 3?קרים שאנשים שנפגעו בירושלים קיבלו פיצויים מעבר למה שהיו צריכים

לקבל בפועל, וגם זה לא טוב. מכלול הבעיות שהוצגו כאן לפנינו והידועים לכולנו,

מצביעים על כך שהדבדים אכן אינם ברורים, וזה מחייב חקיקה רטרואקטיבית שתפתור

את הבעיות שאנחנו עדים להן ושומעים עליהן.
שי כהן
השתתפתי אתמול בסיור ברמת גן עם ראש העיר ועם שר השיכון, וגם הייתי נוכח

בסיור שערכו ביום ראשון ראש העיר וחברי הכנסת בתל אביב. תרשו לי להתייחס לחלק

של הביצוע ואיך נעשה הדבר בפועל על פי התקנות של מל"ח משרד השיכון, ובהזדמנות

זו אתייחה גם לכמה הערות משפטיות הקשורות לנושא הביצוע.

כפי שידוע, מערך מל"ח כולל רשויות יהודיות שונות, כמו חקלאות, מזון,

חשמל, ובין היתר גם נושא השיכון בכל סוגי הבנייה. התפקיד של מל"ה משרד השיכון

מבוסס על נוהל שעל פי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, ומתואם עם האוצר, מס רכוש,

משרד הבטחון ומשרד הפנים. הנוהל הזה אמנם אינו חוק, אבל אנחנו פועלים על פיו.

הנוהל מיוער לענות על נושאים דחופים בתרחישים הקשים ביותר שעלולים להתרחש, גם

נאשר מדובר בפיגוע המוני או בפינויים של אוכלוסיות בחזיתות שונות. על פי הנוהל

הזה אנחנו יכולים לטפל בכל הנושאים שיכולים להיות קשורים בשיקום הנזק.

תרשו לי לקרוא שלוש הגירות שקשורות לנושא הזה. "מבנה" - בנין או דירה

שמשמש למגורים או להבטחה שירותים חיוניים כגון אחסנה, יצור, חינוך, בריאות,

בטיחות, תובלה, והתשתית המתחברת אליו; ב'-וב, מים, חשמל ודרכי גישה: "שיקום

הנזק" - החזרת המבנה למצבו שלפני הנזק על ידי תיקונו, ובתנאי שערכו לפני הנזק

לא היה נמוך מהוצאות השיקום. כאן מתעוררת השאלה הקשה, שאין לה אולי פתרון

במסגרת ההגדרות של החוק,ך בדבד הפער שבין הקינון לביצוע המעשי, והמבקרת כבר

עמדה על התופעה הזאת. כי אם הבנין נהרס לחלוטין, אי אפשר לבנות תחתיו בנין

ישן, כמו שאי אפשר להחליף זכוכית ישנה, או משקיף ישן. צריך לעשות הכל חדש.



"ניזוק" - מי שהיה בעל המבנה ביום שנגרם לו הנזק, או בעל זכות במבנה.

כלומר, אם הוא היה דייר מוגן, הפתרון שהמדינה צריבה לתת לו הוא לא פחות מחובות

של דייר מוגן.

להערכתי לא צריך שום חקיקה שתיתן סמכויות לרשות המקומית, על פי נוהל

השיפוצים בשעת חירום מאפשר שהנזק יתוקן על ידי הרשות המקומית, באמצעות מהנדס

הרשות המקומית, או גם על ידי הפרט בעצמו. וזה על פי הנוהל של משרד השיכון
המתואם עם בל הגורמים
משרד הבטחון, משרד האוצר ומשרד הפנים.
רי רובין
נוהל זה אמנם דבר חשוב, אבל..
שי כהן
אני רק מסביר איר זה עובד אצלנו. אם מס רכוש מאשר את זה, אני לא מבין

מדוע יש ספק בענין.
הלו"ר די ליבאי
אם עירית תל אביב-יפו תשלח מחר את חברת חלמיש, או קבלן אחר ותתחיל לבנות

את כל הבתים שנהרסו, האם אתה בטוח שעל פי הנוהל הזה יש לה כיסוי לעושת בן?
ש' כהן
הנוהל אומר שאדם שנפגע צריר למלא טופס הבלעה. טופס התביעה צריו להיות

חתום על לדי מהנדס הרשות המקומית, או מהנדס משרד השיכון. אין ףצורך באישור

משרד הבטחון או המשטרה. הענלן של המשטרה קשור למכוניות, כי לא תמיד ברור מה

גרם לנזק, אבל במקרה של פגיעה מטיל אין שום ספק. כמו כן הוא צריר להביא אישור

מס רכוש על האישור של המהנדס, אחרי שיש אישור של מהנרס ושל מס רכוש יכולים כל

ארם, ובוודאי הרשות מקומית או חברה ממשלתית עירונית לתקן את הנזק, כנגר קבלות

ובתנאי שזה יבוצע על ידי קבלן רשום. הנזק הזה יאושר על ידי מס רכוש.

אני צריך לציין שמס רכוש מנלה גמישות רבה מאד בהתייחסותו לאישור של

הנזקים שנגרמו וצורת התיקון, ובימים האחרונים אפשר להיווכח בזה. הוזכר הנושא

של תל אביב, אבל אתם בווראי יותרים שבאזור גם כן נפל טיל על שני מפעלים,

וכתוצאה מזה נגרמו נזקים קלים ל-50 דירות, והרשות המקומית לא מסוגלת להתמודד

עם היקף התיקונים. צריך להוסיף עוד, שלא כל פרט במקום מסוגל להתמודד אפילו עם

בעיה כמו ההלפת חלונות ותריסים. היה שם מקרה שבעל המשפחה נמצא בבית חולים

והאשה ושלוש בנותיה היו הסרות אונים כאשר פרט לחדר האטום כל הבית שלהם נפגע.

העברנו את הטריפול בתיקון הרירית שנפגעו באזור לחברת עמידר, אף על פי

שהדירות הן פרטיות, והיא הגיעה עוד ביום הראשון לסיכום עם מט רכוש, והיום כבר

עובדים שם קבלנים המתקנים בעיקר רעפים וחלונות. אבל כל פרט שרוצה לעשות את

התיקונים בעצמול, ויביא קבלות על תיקונים מידיים, יקבל מיר את הכסף על פי

סיכום שאליו הגענו בנדון עם מס רכוש.

דרך אגב, על פי הנוהל הזה, כל פקודת עבודה שמשרד השיכון או הרשות המקומית

חותמים עם קבלן תזכה אותו בקבלת מפרעה בגובה של 20% כרי לקנות חומרים ולהערך

לביצוע העבודה. בעל המבנה חייב אז לתת כתב ויתור.

הטיפול המסור של עירית תל אביב, על אף ההיקף הגדול שבומדובר, מעורר הערכה

רב. אין לכן מניעה לכך שעירית תל אביב תטפל בנושא הזה בעצמה, או באמצאות חברת

חלמיש שמשותפת למשרד השיכון ולעירית תל אביב.
ר' ריבליז
האבו יכול אזרח לומר שהוא לא רוצה שחבתר חלמיש תבצע את התיקונים בביתו?
שי כהן
יבול בהחלט.

מה הפתרון לבעית הפער בין ערר קינון ובין הוצאה מעשית? למרות שהוזכר

שהאנשים נמצאים במצוקה והמדינה צריכה לגלות אם לא נדיבות אז לפחות הבנה למצבם,

ולא להקפיד על קטנות, אין ספק שכאשר רוב האנשים יצטרכו לשפץ את חמבנה שלהם הם

ירצו באותה הזדמנות גם לשפר אותו כדי שיהיה יותר טוב מכפי שהיה. רצונם זה הוא

בהחלט טבעי. התשובה לבעיה הזאת היא בכר שנעמיד לרשות האנשים שנפגעו הלוואות

מתאימות, ובמקרים מסויימים גם מענקים.

בזמן הסיור שערכנו אתמול עם שר השיכון הוחלט להכריז על שכונת עזרה כשכונת

שיקום. הדבר הזה יתן פתרון לפער שקיים בין ערר הקינון ובין ההוצאה המעשית.

אנחנו נספוג את ההפרשים. לא נבנה בית יותר גודל למי שהיה לו בית של 72 מטר,

והשיפורים שיכניס יהיו על פי דעתו, והוא יוכל לקבל הלוואות ומענקים כפי שמקובל

בשכונת שיכון. חוא הדין לגבי שכונת התקווה. אני לא יכול להתייחס עכשיו למח

שקרה ברחוב אבא הלל סילבר. במקומות אחרים שבהם היו פיגועים נגרמו נזקים קלים

מאד, אנו זה בראשון או בבאר-יעקב ששם לא היה נזק, או באזור גני התערוכה.

אם הטיפול נעשה על ידי חברה ממשלתית או על ידי משרד השיכון אנחנו חותמים

פקודת עבודה לקבלן ללא מכרז, על פי מחירון משרד השיכון שמתעדכן אחת לששה

חודשים. כלומר,ר אין כאן בעיה עם שמאי ומעריר נ?פני שמחירון משרד השיכון מאושר

על ידי מס רכוש. מי שירצה לתקן את מבנהו בעצמו יצטרר להסתמר על מחירון משרד

השיכון, וזה יהיה לו קשה. אבל אם אנחנו נתקן את המבנה שלו לא תהיה לו בעיה, כי

מחירון משרד השיכון מקובל על מס רכוש.

חילקנו את הטיפול בפגיעות של הטילים בין חברות עמידר וחלמיש, והדבר מסייע

לכל האנשים שנפגעו, וזו חדרר חנוחה והטובה יבותר, למרות שכל הדירות הן פרטיות.
היו"ר די ליבאי
ראינו את הפגיעות בתל אביב, ראינו גם אנישם מסתובבים בשטח. נכון להיום,

מאז שהטילים נפלו, לא קרח שום דבר. השאלה היא כמה זמן עוד יוסיפו להסתובב בשטח

מבלי שיקרה שם דבר. שמענו על נוהלים. אבל הבעיה שלנו איננה בעיה של נוהלים,

אלא הבטחת זכותם ומתן פיצוי מלא. אנחנו צריכים להבטיח בחוק את זכותם של

הדיירים לפיצוי מלא ומיידי במידת האפשר. הבעיה היא בכר שבין הבטחת זכות לבין

מימושה יש מרחק. מתי יוכלו הדיירים לראות שנגשים לבנין ההריסות, בין אם על ידי

משרד השיכון, בין אם על ידי העיריה או שחם בעצמם יעשו זאת.

אני מבחין בין נזקים קלים כמו שבירת זכוכיות,ר לבין נזקים חמורים כמו הרס

בתים שאי אפשר לגור בהם. כנ?ה זמן יעבור עד שיחלו בפעולת השיקום?

אני מקדם בברכה את נציב מס הכנסה שבא זה עתה. היינו זקוקים לר, אבל חבנו

שיצאת לשטח.
שי כהן
אין ספק שההתארגנות בימים הראשונים גרמה לעיכוב במספר ימים. צריר גם

לזכור שחלק מהעוסקים בזה חיו מרותקים לבתיהם ולא יכלו לצאת לעבודה, על פי

הוראות חג"א. רוב הפועלים יכולים עד היום להופיע לעבודה. מכאן העיכוב.



השרההליט תאמול שמבלי ולהתייחס לשום נוהל, ומבלי להקפיד על דברים

פורמליים, יש להתחיל מיד בתיקונים. לפי המידע שבידי, ועוד אבדוק אותו, יצאו

הבוקר קבלנים לאזור.
ר' ריבלין
אתה למעשה גורם מתנדב.
יי גולדברג
הוא קבלן.
היו"ר די ליבאי
בשאני שואל את עצמי אם הממשלה, ואולי גם הכנסת, הבינו מבחינה חוקית את

הכלים לטיפול במצבי הירום כאלה, אני מתרשם שלא. ואני עדיין לא יודע על מי

מוטלת האחריות של השיקום. לכאורה, כל אהד יכול לעשות זאת, והוא זקוק רק לשלוש

חתימות. האם כשמדובר כהרס שכונה, בפגיעה בקנה מידה כזה, צריכה להיות רשות

ממלכתית שתטפל בזה מיד. ראיתי את כל נציגי העיריה שהוציא לשם ראש העיר, אבל

להם אין יכולת לתת סעד מיידי לאנשים. הם יכולים למסוד להם את הטופס ולהגיד להם

שהם צדיכים להשיג את החתימות הדרושות, ולא יותר.

בשטח צריך להילת גוף ממשלתי, על פי חוק, שמסוגל לקבל החלטות ומיד לבצע

דברלם בשם הממשלה, ולא שמרלהו ליהוד, וצייץ' ליהוד ועוד אחרים בנפרד, ויש

ספקות ואינך יודע מי יממן ומתי יממן, וער כמה ניתן לממן ומה ניתן לעשות ואילו

טענות תבואנה אחד כ. כהעדר חוק בענין זד; אנו אומר שהממשלה לא התכוננה מבחינה

חוקית למה שארע עכשיו. הכלים אינם מרבנים. יכול לבוא עכשיו שר ולהגיד שלא

צדיר לשים לב לפדוצדורות וצריד לעשות. אז מה אם אמר זאת? מי יעשה, ועל סמך מה?

יכול צייץ' לבוא למקום ולרצות לעשות, אבל מה הוא יכול לעשות? וזו נקודה חמורה

ביותר, כי האנשים שם נמצאים במצב נורא. הדברים היום יומיים הדרושים להם אינם

תהת ידם.

עכשיו גם למדנו שאין סיכוי שיפצו אותם על הנזק הממשי שנגרם להם, אלא אם

כן כבוד שר האוצר יהיה לארג' וכאישור ועדת הכספים של הכנסת יעמיד לרשות זה

כספים, ובשטח תהיה התמקחות על כל טופס.

או שיהיה גוף רשמי שמסוגל לקבל החלטה מיידית לשקם, או שיהיה כתוב בחוק

מי הגורם האחראי לזה. אם יהיה זה משרד השיכון, אז שיידע שר השיכון שהוא בעל

הבית. העיריות והרשויות המקומיות, אז הן תדענה שהן כעל הבית. אבל כולם תלויים

במממן, והממן תלוי גם הוא בתעריפים, והתעריפים הם בלתי ריאליים, 'ואז הוא צריך

ולהתחיל להרוג מהם. כל זה פירושו מצב של אי מוכנות.
שי כהן
התעריפים ריאליים.
היו"ר די ליבאי
שמריהו כהן, למדתי להכיר אותו מאירועים קודמים, ואתה יהודי יקר, ממש

יהודי יקר, עם הרבה נסיון ויכולת, איש מעשי מאד. אבל אני לא חושב שבתנאים

הנוכחיים אתה יכול לתת פתרון למה שקרה הלילה ברמת גן.
שי כהן
אם השאלה היא האם חובה על המדינה לתקן את בל הנזק באמצעות הבלים שלש לה,

התשובה היא לא.
היו"ר די ליבאי
זה אשר אמרתי. זכותו של האזרח לא מוגנת היום ולא מובטח שהמדינה תפצה אותו

במקרה וטיל נפל על ביתו. מבחינה רכושית הוא לא יפוצה על ירי המדינה. הפיצוי

שלו הוא בערבון מוגבל.
שי כהן
זה לא כך. אט השאלה היא האם חובה על המדינה לתקן, התשובה היא: לא. על פי

הנוהלים והתקנות - לא. האם חובתה של המדינה לפצות? - בן. האם הפיצוי הוא

ריאלי? לפי דעתי הוא ריאלי, והוא גם מיירי. אשר לאנשים שאינם מקפידים על

הנוהל ומתקנים באופן דחוף חלונות, דלתות ורעפים, מצאנו עם מס רכוש דרך לפצות

אותם גם רטרואקטיבית תמורת קבלות.
היו"ר די ליבאי
ומה עם מבנה שנהרס? אני מבחין בין נזקי זכוכית וטיח ובין הרס מבנים.

כשבתים נהרסים הדיירים שלהם בחוץ. יש בתים נפגעו כך שאי אפשר לחזור לגור בהם,

כפי שראינו בתל אביב וברמת גן. מה דינם של אנשים אלה כדי שירגישו שהם מטופלים

ושלא ירגישו שאבד עליהם עולמם?
ר' ריבלין
נניח שאין עיריה שמעבירה אותם לביח מלון, מה מצבם אז?
היו"ר די ליבאי
אין אפשרות שתהיה עיריה שלא תעשה זאת.
שי בהד
אני לא מתייחס לנושא של פינוי הדיירים ושהותם עד גמר התיקון, כי זה לא

בסמכותנו. אבל לבבי התיקון, נכון שעל אף זה שהחוק לא מחייב אותנו, בכל המקרים

עד היום, גם בקרית שמונה ובית שאן וגם באירועים האחרונים, משרד השיכון מבצע

את התיקון באמצעות החברות הממשלתיות הקשורות אליו, ואז גם אין בעיה של פער בין

הנזק והתיקון שלו. אבל נכון שזה נעשה על פי החלטה מינהלית של שר השיכון.

י' גולדברג;

ראשית אני רוצה להגיד לראש עירית תל אביב, מישוב עימות לישוב עימות: יישר

כוח. אנחנו מחזקים את ידיכם על הצורה היוצאת מן הכלל טובה שבה אתם נוהגים במצב

הנתון.

אני רוצה להביא לידיעת הנוכחים שאני עוסק בנושאים האלה מזה 25 שנה, ואני

מייצג אלפי יחידות דיור שנפגעו במשך השנים האלה. ביתי נפגע ארבע פעמים מטילי

קטיושות, ואני יכול לומר לכם גם מנסיון אישי וגם כתוצאה מהתמודדות עם הבעיה

הזו בהיקף רחב, שבחוק הקיים אין פתרון לבעיה הזאת. מה גם שאנחנו במקומותינו

נהנים מנזק עקיף, דבר שתל אביב אינה נהנית ממנו. תל אביב נהנית רק מנזק ישלר.

אני רוצה עוד לומר לכם שכל חדירה של מחבלים אצלנו עורכת בין 8 ל-10 שעות,

כולל החדירה במשגב עם, החדירה בכפר יובל ומקומות אחרים,אבל החוק אומר שענין

הנזקים העקיפים נכנסים לתוקף רק אחרי אחרי 24 שעות. עובדה היא שבשנה החולפת

הפסדנו 160 ימי עבודה, אבל זה לא בא לידי ביטוי בחוק, כי עוד לא הצלחנו לשכנע

את דב שטאוב, סגן הנציב וממונה על נזקי מס רכוש מזה 30 שנה, שצריך לעשות משהו

בנדון.



אני לא זוכר שמישהו מהנפגעים ב-25 השנים האחרונות היה מרוצה מהפיצוי

שקיבל. כולם נשארו ניזוקים. אסביר גם מדוע. יש מקרים שהנזקים מהטיל מתגלים

בארונות הבגרים אהרי מספר חורשים מהאירוע, וקורה ונזקים בצורה של סדקים בקירות

וביסודות לא מתגלים סמוך לאירוע עצמו. ומאחר ומחתימים על כתב ויתור כל מי

שמסכים שישפצו את ביתו, מובן שכל הפניות שלו בדבר נזקים בביתו שנתגלו לאחר מכן

לא נענות.

נמצא כאן אתנו נציג משרד השיכון, שאני מכבד מאד כי הוא עושה עבודה נפלאה,

אבל מבחינת החדק הוא קבלן. משרד השיכון הוא קבלן כמו כל קבלן אחר לצורך ביצוע

העבודות. אין ביכולתו להתחיל בעבודה ל3ינ שהגיע השמאי, ולשבחם של מס הכנסה ומס

רכוש ייאמר שהם שולחים את שמאים מיד אל המקום. אבל כשמדובר בהיקף נזקים גדול

עבודתם נמשכת מספר ימים. קשה לאנשים להבין את זה. ביום הראשון הם שמחים על

שחייהם ניצלו, אבל אחרי שבוע הם מדבירם על הנזקים ברכוש וכדי.

עירית תל אביב החליטה ואף שיכנה את הנפגעים בבתי מלון, אבל חשוב לדעת

שאין למעשה הזה כיסוי חוקי. מזה 25 שנה שלמס רכוש וללמס הכנסה ולמשרד השיכון

יש נסיון מצטברמישובי קו העימות. כך שלא נכון להגיד שאין נסיון. ישבנו עשרות

ישיבות ושוחנו על כך שמיד עם קרות הנזק מגיע השמאי, שאכן הגיעו גם אם לא תמיד

יכלו להקיף תא כל הבעיה. אבל רק אחרי עריכת השמאות אפשר להכניס את הקבלנים

לעבודה.

לדעתי שצריך להכניס לעבודה הזאת כל קבלן שאפשר להשיג והמוכן לעשות זאת.

כל מי שיש לו דירה איכותית בסטנדרד ובתקציב שמאושר על ידי מס רכוש, בקושי אפשר

יהיה לעהחזיר תא הדירה למצבה הקודם. דומה הדבר למכונית שנפגעה, שאף שתוקנה

יירד ערכה בגלל התיקון.

יש פה בעיה של כיסוי הציוד האישי והערכת שמאים שנעשית תוך התחשבות בבלאי.

והרי ארם רוצה לקבל את מה שהיה לו, ואף פעם אינו מקבל את מה שהיה לו,ר והבעיה

קשה.

שר האוצר ונציב מס הכנסה היו בשטח האירוע בתל אביב, ויש הזדהות מלאה עם

מה שקרה ויש רצון כן לפתור את כל הבעיות. אבל אל נשלה את עצמנו בענין זה. עם

כל הכבוד לחברת עמידר ולחברת השיכון, שתי החברות האלה אינן מסוגלות להתגבר על

הבעיה הזאת תוך שבועיים או שלושה. החזרת המצב לקדמותו תימשך לפחות חודשיים.

ואינני מתכוון לבית שנהרס, כי שם צריך יהיה לדאוג לדירות חלופיות לאנשים האלה,

או שהבנייה החדשה תימשךן 10 חודשים או שנה. ומה יקרה לאותם דיירים, ומי ייממן

ףאת שהותם בבתי המלון, ואת הטיפול בבעיות האחרות שיש להם?

הקושי הוא קושי אמיתי שאינו מעוגן כרגע בחוק. אני אומר לכן שצריך להשלים

את החקיקות בנושאים האלה. יש קושי אמיתי, הן מבחינת הממשלה והן מבחינת

הנפגעים, לרצות האחד את השני. ואני יכול להגיד לכם שבין שמדובר -בבעלי עסקים

שנפגעו על הציוד שהיה בבית העסק שלהם, כולם יוצאים ניזוקים.

אין שום הצדקה לכך שתוך שבוע ימים לא יעבדו קבלני שיפוצים בכל המבנים

ללא יוצא מן הכלל. ישנה בארץ היכולת לעשות זאת, ואיננו חייבים להיות קשורים

בחברה אחת או שתיים בלבד. נכון ששום קבלן לא ירצה לעבוד בתעריפי עמידר, כי

התעריפים האלה אינם תעריפי בנייה ריאליים של בנייה רגילה. משרד השיכון מבצע

זאת בתעריפים האלה בהיותו זרוע ממשלתיתת. אבל יש חשיבות מרובה, גם פסיכולוגית,

לכך שסימני ההרס ייעלמו מהר ככל האפשר. ככל שסימני ההרס ימשיכו להשאר בשטח

תגבר הבריחה ההמונית מתל אביב.

אני מבקש מנציב מס הכנסה וגם ממשרד השיכון, שיש ביניהם הבנה, שתוך שבוע

ימים יתחילו לטפל בשיפוץ כל הבתים, ללא יוצא מן הכלל, בעיקר כאשר במקרים רבים

מדובר בהחלפת זכוכית, חלונות ומשקופים, שהן עבודות קלותך יחסית שאפשר לבצע

אותן באמצעות אלפי קבלנים קטנים שמצויים באיזור תל אביב, שיעשו זאת מהר מאד.



יחד עם זאת צריך לעגן בחקיקה תא הבעיות שאנחנו מכירים מזה שנים, ולא היה לנו

הכוח לפתור אותן באמצעותך חקיקה. אני מקווה שבעקבות האירועים האלה יחול שינוי

בחקיקה, כרי שהאזרח שנפגע קשות מבחינה נפשית לא ייפגע פגיעה נוספת ברכושו.
היו"ר ר' לינאי
אנחנו נמשיר בדיון בנושא הזה בשבוע הבא, אינ מקווה שנציב מס ההכנסה וסגנו

הממונה על מט רכוש יוכלו להתפנות ולהשתתף אתנו בישיבה. אני מורה לך ארוני

נציב מס ההכנסה שעשית מאמץ כרי לבוא לישיבה הזאת, גם אם באיחור. אני יורע

שנבצר ממך להגיב על רברים שלא שמעת, משום כן נעביר אליך ואל סגנר את פרוטוקול

הישיבה הזאת, כך שבישיבה הבאה שלנו תוכל להגיב עליהם. אנחנו רוצים לשמוע איך

הרברים נראים לך לאור הרברים שראית בשטח, לאור הצורך לעשות את המירב האפשרי

בזמן הקצר האפשרי ולהחזיר אנשים למסלול חיים רגיל, ולשמוע מה אתה יכול לומר

לוועדה לאור הרגישות המובנת שיש גם לר ולכל מי שיושב כאן לצורף לגם לפצות את

הדיירים על תכולת הרירה שנפגעה, גם לשקם תא המבנים ושגם תהיה תחושה שצרק נעשה

עם אלה שנפל בגורלם להיות קורבן הפגיעות של הטילים.
מי גביש
הנזק שנגרם ברחוב אבא הילל סילבר פינת רחוב ביאליק ברמת גן הוא גרול.

הטיל שנפל שם גרם לכר שצריך יהיה להרוס שם ארבעה בתי רירות, ולבנותם מחרש.

להערכתנו מדובר שם בין 700 ל-1,000 תביעות נוספות, נוסף ללמעלה מאלף תביעות

שהוגשו מהאי זורים שנפגעו בתל אביב. אני מעריך שער כה יהיו לנו בין 2,000 ל-

2,500 תביעות.

לש שוני רב בלן התביעות השונות. לש תבלעה בשל אגרטל שנשבר, בשל זכוכית

שנשברה, ויש תביעה באומרן ראשוני של 5 מיליון רולר שבאה מחיפה, ותביעה בסך של

מיליון רולרממפעל באזור. הפער בין התביעות השונות יכול להיות בין 500 שקל

לבין 5 מיליון רולר.

שני הדברים העלקרליט הקשורים במה שקורה בשלב הביניים ער לפיצוי, ער

לשיקום או לבנייה החרשה אינם מכוסים כלל בחוק. אתחיל בנושא הפינוי. ראש עירית

רמת גן נהג כמו שכנו הגדול מתל אביב,ך ופינה אנשים לכפר המכביה ולמלון סיטי

ומרינה, אבל אין לזה כיסוי בחוק.

הבעיה השנלה, שאין לה כיסוי בחוק, זה נושא הנזק העקיף. אינני מביע בזה את

רעתי אם צריך שלהיה לזה כיסוי בחוק, אלא רק קובע מה המצב לאשורו. הוצאות

הביניים, שיכולות להימשך חודשים, אינן מכוסות בחוק. וגם הנזק העקיף אינו

מכוסה בחוק, והכוונה להפסדים שנגרמים לבעלי העסקים שאינם יכולים לעבור בגלל

הנזק שנגרם לעסקיהם. נושא הנזק העקיף מוגרר לרשימה סגורה של ישובים, בחלקם לא

תבחום מרלנת ישראל, כאשר לעתים אין סיבה נראית לעין לכלול בה ישוב אחר ולא

לכלול בה ישוב אחר הסמוך לראשון.

הלעינו את הענין הזה בפני ועדת משנה של ועדת הכספים של הכנסת, אבל ללא

הצלחה. אנחנו הצענו לקבוע קריטריונים להסררת הענין, ולא ללכת לפי רשימה של

ישובים שבלחץ כזה או אחר ניתן להוסיף עליה כהנה וכהנה. כלום מרובר ברשימה

סגורה של ישובלם.
ר' ריבלין
הרבר תלוי יותר בטיב הפעילות, ולא בטיב הישוב. פעולת טרור אפילו נעשתה

בניו יורק, יש לראותה כפעולת טרור. אני לא מבין מרוע צריך להבריל בין מטולה

לירושים כאשר מרובר באותה פעולת טרור.
מ' גביש
אולי כל המרינה צריבה להיות באותה מסגרת לצורך זה. יש היום עדיפות בנזק

עקיף לחקלאות, מתוך הנהה שבחקלאות הנזק הוא בלתי הפין, שלא בלומה למפעל

תעשייתי.

אתמול אישרה וערת הכספים תיקון שהציע שר האוצר, שהוצאות שיקום הנזק

תהיינה ריאליות, בניגור למצב כיום. בשכונות שניזוקו בתל אביב ישנם בתים ©השווי

שלהם נמוך מאר, ושיפופצם עולה בהרבה על שווים. אתמול נקבע בתקנות האומרות

שהוצאות השיפוץ או השיקום הן ריאליות, וכל זה מהיום בבוקר רטרואקטיבית

לאירועים האחרונים.

בתל אביב יש בעיה ייחודית של הבתים שנהרסו כליל והקרקע שעליה עמדו חלק

מהבתים האלה אינה שייכת לדיירם. אנחנו לא נהיה כמובן משיני גבול ולא נבנה על

הקרקע הזאת, וצריך יהיה למצוא פתרון חלופי.

את השיפוצים הקלים יחסית אנחנו נבצע ללא ביורוקרטיה. אדם מביא זגג ומתקן

את הזכוכית, אנחנו משלמים לו בלא צורך בהליכים ביורוקרטיים.

אשר לשאלת היושב ראש מי צריך היום לפצות את הניזוק, החוק היום לא קובע

שמישהו צריך ךלבצע את השיפוץ, אלא לשפות על הנזק.
הלוייר די ליבאי
האם לאור מה שראו עיניך בימים האחרונים אתה חושב שזו הדרך הנכונה ללכת בה

כאשר מדובר בהרס מבנים?

מי גביש;

כן, ואסביר גם מדוע.
היו"ר די ליבאי
ראש העיר העיר כי הוא סבור שלהבדיל מנושא התכולה, כאשר מדובר במבנים טוב

היה אילו רשות מסויימת, והוא הציע את הרשות המקומית, אבל מבחינתנו יכול זה

להיוה גם משרד השיכון, יהיה אחראי ישירות על שיקום המבנה.

מי גביש;

'-ש כאלה שלא רוצים בזה, אז למה צריך להכריח אותם? חבר הכנסת לאי בן מנחם

בא אלי וביקש שאבוא אתו אל ראש העיר כרי להסביר לו שיש דיירים שלא רוצים

שחלמיש תשקם את ביתם, וכי הם רוצים לעשות זאת בעצמם. אני לא חושב שצריך לחייב

בחוק דייר להסכים לכך שמשרד השיכון ישפץ או ישקם את ביתו שנהרס.

היו"ר- ד' ליבאי;

ומה יהיה אם הוא יקבל את הכסף וישאיר את שבר חבלת במקום, עם בל ההשלכות

שיש לזה, והוא יקנה בכסף הזה בסטה? אנחנו צריכים לראות את טובת הענין.

מי גביש;

גם בשכונת עזרה לא השארנו ברירה לאנשים, אבל לא מכוח החוק. אני לא בטוח

שהפרטנליזם במרינה צריך להיות כזה שנחייב כל אזרה במדינה להעזר בנו בענין כזה.

אם טוען אדם שיש לו קבלן שמוכן לעשות לו את העבודה תוך יומיים, מדוע לא להרשות

לו את הדבר?



אנחנו מנסים להפעיל שיקול דעת בענין הזה. בשכונות המצוקה אני נ;ורה שכמעט

ואיננו משאירים לתושבים ברירה, אלא אם כז מישהו ירים קול צעקה. אבל אינני חושב

שבאמצעות החוק צריו לקבוע לגבי כולם את אותו הדבר. אם בהרצליה או בכפר שמריהו

יהיו אנשים שירצו לבצע את עבודת השיקום בעצמם אני הושב שיש לאפשר להם לעשות

זאת.

צריר לעגן בחוק את סמכויות הרשות המקומית לנבי שיקום האנשים. לרשות

המקומית יש מערך לשעת חירום, ולראש העיר יש מחוייבות כלפי תושבי העיר שלו, כי

הוא נבחר על ידם והוא חייב לשקם אותם שיקום ראשוני ולדאוג לצרכים הראשונים

שלהם. ראש עירית תל אביב שיכן את המפונים בבתי מלון, וכך עשה גם ראש העיר רמת

גן, ואינני יודע איך ישלם זאת. כי אני לא יכול בשלב זה להחזיר לו את ההוצאות

האלה.
היו"ר די ליבאי
היום דנו בנזקים לרכוש. בתחילת הישיבה הזכרתי שהנושא של נזקים לגוף האדם

מכוסים בחוק התגמולים לנפגעי פעולות אלבה, וזה נמצא בתחום פעוותיו של הביטוח

הלאומי. רציתי להרחיב את מסגרת הדיון גם לבחינה ההסדרים החוקיים לנזקי גוף וגם

לנזקי רכוש.
מ' גביש
אני או סגני נשתתף בישיבה הבאה של הוועדה.
היו"ר ד' ליבאי
אני מבקש מאד שאתה או סגנך, ך ואם אפשד - שניכם, תשתתפו בישיבה כדי לתרום

[(מחשבותיכם ודעותיכם. דעת חברי הוועדה חיתה שיתכן שאנחנו צריכים ליזום תיקון

לחוק, שיביע את הלך הרוח של חברי הכנסת באשר לצורך לתת לנפגעים פיצוי מלא,

ופיצוי מיידי במידת האפשר. וגם לקבוע על מי חובה לשקם, הכל אולי כפוף לוויתור.

מאנשי הביטוח אני מבקש להתייחס בישיבה הבא להיבט שלהם בהקשר לשני לנזק

לגוף ונזק לרכוש, וגם נזק עקיף.

אני מודה לכל הנוכחים כאן, ומזמין אתכם להסתתף בישיבה הבאה שלנו,

שתתקיים ביום שני הקרוב בשעה 12:30, כאשר נדון בצוות מורחב בנושאים האלה.

אדוני ראש עירית תל אביב יפו, אם לא תוכל לבוא אישית, אנ א שלח אלינו נציג

מטעמך. גם את ראש עירית רמת ונציגיו נזמין לראותה ישיבה.
י י גולדברג
כדאי לדתעי להמזין גם תא ראשי עירית חולון ואזור, וכל מי שעירו נפגעה.
היו"ר די ליבאי
נזמין גם אותם.

ראש עירית תל אביב יפי ש' להט;

באשר לשאלה אם צריך לתת לנפגעים כסף לשיפוץ או שיקום ביתם, אני רוצה לספר

לכם כי ביוטם ראשון פנו אלי ארבעה ראשי משפחות שפונו בזמנו מימית, דואני מבין

ששם קיבלו סכומים לא מבוטלים עם הפינוי, והם סיפרו לי שבין המפונים יש משפחות

שעברה עליהם טרגדיה איומה אחרי שקיבלו סכומים נכבדים עקב בפינוי. זה הלך על

בנים ובנות וגירושים, והם נשארו בעירום ובחוסר כל. אז כדאי לקחת את זה לתשומת

לב.
היו"ל די ליבאי
אני רוצה שוב להודותש לכולכם. הישיבה הבאה שלנו להמשך הדיון בנושא התקיים

בלום שני הקרוב, בשעה 12:30, כל הנוכחים מוזמנים כמובן, ונזמים גם את ראשי

העיר רמת גן, חולון ואזור.

ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:10)

קוד המקור של הנתונים