הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 138

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום רביעי. די בתמוז התש"ן (27 ביוני 1990). שעה 09:00

חברי הוועדה; ד' ליבאי - היו"ר

א' בוהג

י' גולדברג

א' העצני

רענן כהן

ר' ריבלין

די תיכון

מוזמנים; מבקרת המדינה מי בן-פורת

י' הורוביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

ש. לביא - עוזרת בכירה למבקרת המדינה

דייר בי גייסט - סמנכ"ל משרד מבקר המדינה

ד' ברנדרייס - משרד מבקר המדינה

ב' בר-הלל - משרד מבקר המדינה

י' אבנר - המפקח הכללי, משרד החוץ

דייר י י גוברין - סמנכ"ל משרד החוץ,

מנהל אגף מזרח אירופה

ר' כספי - משרד הכלכלה

קצרנית; מ' כהן

סדר-היום; משרד החוץ - פעולות במזרח אירופה

(דו"ח מס' 40 של מבקר המדינה, עמי 299).



משרד החוץ - פעולות במזרח אירופה

(דו"ח מסי 40 של מבקר המדינח, עמי 299)

היו"ר ד' ליבאי ;

אני פותח את ישיבת הו ועדת לעניני ביקורת המדינה ומקדם בברכה את כל הנוכחים.

על סדר היום הפרק על משרד החוץ, פעולות במזרח אירופה, בדו"ח מסי 40 של מבקרת

המדינה. מטעם משרד החוץ נמצאים אתנו דייר יוסף גוברין, סגן המנהל הכללי, ומר יהודה

אבנר, המפקח הכללי של משרד החוץ.

הביקורת סוקרת על מערכת תיחסים עם ארצות שונות במזרח אירופה, את פעולת משרד

החוץ, את פעילות המחלקה באגף אירופה שעסקה בנושא. אני קורא בדו"ח ש"בנובמבר 1989

הודיע משרד החוץ למשרד מבקר המדינה כי עקב עליית היקפן ומשקלו של פעולות המשרד

במזרח אירופה הוקם, במקום המחלקה, אגף מזרח אירופה ובו שתי מחלקות: מחלקה העוסקת

בברית-המועצות ומחלקה העוסקת בשאר מדינות מזרח אירופה. למרות השינוי במבנה האגף

לא אישר משרד האוצר תוספת תקנים, ובאגף החדש על שתי מחלקותיו עדיין יש תקן לארבעה

עובדים בלבד".

דייר גוברין, לפני שניכנס למהות הביקורת וביחסים בינינו לבין ארצות שונות

במזרח אירופה היום, אני מבקש שתבהיר לנו האם זה המצב נכון להיום, שארבעה עובדים

בלבד מטפלים מטעם משרד החוץ באופן שוטף בכל ארצות מזרח אירופה, או שהמצב השתפר

מבחינת מספר העובדים.

ד"ר י י גוברין;

במחלקה למזרח אירופה מס' 1, זו המחלקה המופקדת על הנושא הסובייטי

וברית-המועצות, יש שני עובדים בלבד. במחלקה למזרח אירופה מסי 2, המופקדת על כל

שאר ארצות מזרח אירופה, יש ארבעה עובדים.

האם זה כתוצאה ממי נהל לא תקין או כתוצאה ממדיניות?

זה חוסר תקנים.

ר' ריבלין;

אבל המשרד יכול "לשרק" עם תיקונים שלו.

לפני נובמבר 1989 היו במחלקה שלושה עובדים. המספר הוכפל, אבל גם המספר הזה

רחוק מלהשביע רצון.

בדרך כלל אנחנו לא חסידים של ניפוח מנגנונים, והיינו רוצים כולנו להשתבח

בחסכון וביעילות. מה שמביא איתי להתעכב על הנושא הזה הוא שאנחנו יודעים שמערך

היחסים עם מזרח אירופה השתנה בתקופה האחרונה מעיקרו. עוד אי אפשר לדבר על

שינויים מן הקצה אל הקצה, אבל יש שינויים כמותיים ביותר: מחוסר יחסים עם מרבית

הארצות, אולי חוץ מרומניה, באחרונה יש שורה של התפתחויות. אני מבקש שתזכיר לנו עם

איזה ארצות חודשו היחסים לאחרונה. ואני מניח שחידוש היחסים מביא אתו לפעילות הרבה

יותר גדולה.



הייתי רוצה לשמוע ממך האם לפעילות הזאת יש השלכה ישירה על עבודת משרד החוץ,

והאם מבחינתך, לא כמי שרוצה להגדיל את מספר עובדיו, אלא מבחינה ענינית, אתה

במצוקה? אני מבקש שתאמר לנו משהו על כך, לפני שנעבור לביקורת לגופה.

ד"ר י' ג וברין ;

אתייחס תחילה למצב היחסים שלנו עם ארצות מזרח אירופה. בשנה האחרונה חידשנו

ירוסים עם הונגריה, צ'כוסלובקיה, פולין ובולגריה. בולגריה היתה המדי נה האחרו נה

בסידרה שחידשה את יחסיה אתנו. השגרירות עדיין לא מאויישת, וטרם מונה לשם שגריר.

היו"ר ד' ליבאי;

האם זה עיכוב מצדנו או שיש עיכוב עניני?

דייר י' גוברין;

גם מצדנו, משום שהשרים התחלפו. אבל אני אומר לאחרונה, כי רק לפני חודשיים

חודשו היחסים.

המצב בציכוסלובקיה הוא שפועל כבר משרד בפראג. עדיין לא מונה לשם שגריר.

בקרוב תתכנס ועדת המינויים אשר תמנה שגרירים לשני המקומות הללו.

לגבי הונגריה ופולין, למעשה מלפני כשנתיים הנציגות שלנו פעלה כמשרד לאינטרסים

ליד הנציגויות הזרות שייצגו את האינטרסים שלנו במקום. ניתן לומר שכמעט אותו מספר

אנשים שיצא לפתוח את משרד האינטרסים ממשיך באותו הרכב, גם כאשר אותו משרד

אינטרסים נהפך לשגרירות, בעוד שהצרכים גדלו לאין שיעור.

בברית-המועצות אנחנו מוגבלים במספר האנשים. על פי סיכום שהושג עם הסובייטים

לפני כשנתיים, המשלחת שלנו פועלת בהרכב של ששה אנשים בלבד. העומס הוא עצום.

מגיעים כ-1,500 אנשים בממוצע ליום למשרדי המשלחת לצורך קבלת אשרות לישראל. ולא רק

אשרות, יש גם תיירות, יש גם עולים, יש גם שאלות ועתונאים שמתענינים לדעת על ישראל

וכדומה. פה אנחנו במצוקה קשה ביותר. אבל הדבר אינו נתון לשליטתנו, משום

שהסובייטים עדיין לא אישרו לנו את הגדלת מספר אנשי הצוות. פנינו לסובייטים, הדבר

נמצא על סדר היום שלהם, הוא נמצא בדיון, אבל עד עכשיו לא קיבלנו תשובה חיובית.

היו"ר ד' ליבאי;

האם אדוני מסביר את התורים ליד המשלחת שלנו, שאנחנו רואים מפעם לפעם ושומעים

עליהם, במגבלה הזאת על מספר האנשים, או שיש גם סיבות נוספת? כי היתה איזו טענה

כאילו אנחנו לא נערכנו כראוי מבחינת מספר המבקשים לעלות לישראל, ומשום כך יש

תורים. אדוני למעשה אומר שגם אם רצינו, לפחות מבחינת כוח אדם אנחנו מוגבלים ולא

יכולים להגדיל שם את מספר האנשים. האם יש קשר ישיר בין שני הדברים?

דייר י י גוברין;

בהחלט כן. אילו היה לנו צוות יותר גדול, ואנחנו ביקשנו להגדיל אותו מ-6 ל-16

אנשים, ההספק היה יותר גדול. אין זה אומר שהיינו מונעים לגמרי את התורים, אבל

ההספק בוודאי היה יותר גדול. אבל כפי שאמרתי, הנושא אינו נתון בשליטתנו, מפני

שברית-המועצות מגבילה את מספר האנשים בצוות שלנו. עם זאת, אנחנו נעזרים

בברית-המועצות באנשים מקומיים. אני מקווה שבסופו של דבר הם יאשרו לנו להגדיל את

הצוות. אינני יודע אם יאשרו להגדילו ל-16, אבל הצוות יגדל. אמרתי שבינתיים אנחנו

נעזרים בכוחות מקומיים, אבל גם זה מוגבל. האנשים האלה יכולים רק לשמש עובדים

טכניים, אבל בוודאי שאינם יכולים לתת אינפורמציה בנושאים קונסולריים מקצועיים

שנוגעים לשירות החוץ הישראלי .

עם איזה ארצות במזרח אירופה איי לנו בשלב זד, יח7סים דיפליומטי ים?

לרשימת הארצות 113ישיש לנו אתן יחסים צריך להוסיף הס את דומניה, שאתה

מעולם לא ניתקנו את היחסים. עכשיו יעומדות לילי הפרק מזרח גרמניה, אליבניה

ו י וגוסלביה. עם מזרח גרמניה ואלבניה מעולם ללפ הי- לנו יריבים דיפלומטיים.

?ש מגעים ט.ם /מזרח גרמניה. אין עדיין מגעים לנח אלבניה. יש מגעים ושיחות:עם

יוגוסלביה לחידוש היחסים הדיפלומטי ים- הייוני אומר שמתוך אותן ווני ארצות שניתקו

את י-חיםיהן הדיפלומפים אתיר בשנת 1767, טרם חודשו היחסים הדיפלומטי ים

במלואם עם ברית המועצות ועם יוגוסלביה.

לגבי המצקוה, זו שאלה כללית במשרד. האגף שלנו הוא חלק מהמשרד. נאמר

לי, למשל, דהיינו צריכים לוותר על 41 תקנים במשרד במסגרת הצמצומים. זה חל

למעשה על כל אגפי המשרד. הנהלת משרד החוץ מודעת לכך שיש צורך להגדיל את

הצוות באגף.

לגבי המצוקה הכללית, אנחנו חיים באבסורד מסויים. האבסורד הוא שהמפה

הדיפלומטית הישראלית הולכת ומתרחבת כמעט מדי חצי שנה, ומערכת הצמצומים

הולכת ומתרחבת גם כן כמעט מדי שנה, כך יוצא שיש לנו ויכוח שוטף ונוקב מאד

עם האוצר, גם לגבי תקציבים, הם להבי תקנים. ובעוד שאנחנו מנסים למשוך את

הוויכוח כמטריה ולפרום את הדברים על פני העולם כולו, למצות באופן סביר את

ההגיון הפנימי של הנושא ולהגיע למספרים סבירים מבחינתינו, כולל תקציבים-

הנטיה של האוצר, אני מניח שזה בגלל האקלים הכלכלי של היום , היא לעשות את

זה בצורה של סלמי. כלומר הנושא המידי הוא תקנים למזרח אירופה. זה נושא

כשלעצמו. ומר גוברין בוויכוח המר הזה. הוא מר במובן זה שהמרחב עומד

לפנינו, אבל אנחנו מרגישים מוגבלים ומתוסכלים בגלל האילוצים שהאוצר פועל

בהם, על פי ההנחיות והשיקולים שלו. והדבר מתבטא בכך שאין היום אגף במשרד

החוץ שעובד על פי תקן מלא. כל אגף במשרד החוץ פועל בתת-תקנים. הסיבה היא

קודם כל תקציבית. ואנחנו בתור משרד, אני מדבר כמפקח כללי, ראינו לנכון

לפני ולאור דו"ח הביקורת כן לתת במידת האפשר עדיפות למזרח אירופה. זה בא

לביטוי בצורה המצומצמת ששמענו עליה ממר גוברין .

תודה, אנחנו עדיין נשאל את עצמנו כוועדת ביקורת האם הרחבה מבורכת זו

של היקף הפעילות משפיעה או יכולה או צריכה להשפיע על היקף כוח האדם שעוסק

במחלקה הזאת במשרד החוץ. יכול להיות שמה שצריך זה שגרירויות מתאימות

ומשלחות מתאימות שם. אני רוצה לשאול את מר גוברין גם איך פעילות המחלקה

עונה על הצרכים המסתברים והמתבקשים. כלומר מה תורמת או יכולה לתרום מחלקה

כזאת במשרד החוץ לשיפור היחסים ולייצור. ישראלי טוב יותר שם וכיוצא בזה,

ולהבנה כאן של מה שקורה שם. את זה נעשה אגב דיון בדו"ח מבקרת המדינה

ונתייחס לכמה מההערות של המבקרת על פעילות משרד החוץ. ואגב כך, ברקע תהיה

השאלה ששאלתי.

הדו"ח מתייחס לתקופה שכרגע אינה רלבנטית. כפי שעולה מהדו"ח, למרות

הוסר הפעילות וחוסר התיאום, כוננו יחסים לבם כמה מדינות. כלומר אולי היתה

ברכה בכך שלא היתה פעילות והתערבות של משרד החוץ. אולי זו היתה מדיניות

מכוונת.



ה י ו " ר ד . ליבי\,י ^

יש להבחין ב-נ^גניל-ות ברבבות שויוינ. לא הייתי א וגור שליא ה י תה פט-ילרת.

ג הפיביליית במחלקה הוא שקוייב בג-ןלכרך היחלזיס בין

.נווי נוח.. יש ;1ה העזיבות, יש ל7ה תרו^נוה, לכך הם כיוונתי בשאלתי, אבל י^

רובים שונות וב;שונית לקיים ולפתת קשרים ולהביא להידברויות רלי:וי.ן יחסים.

יש 1^0 הר^ה הורבוימ אתרים שבןשפילנים-, אילולא עלה הורבציוב לשלטון, לג^1ל,

יכולנן ?יהכות; גבוד כםה שיים הם ?יהבי- כמ^ אר.ל:וה: nyrnj אירופה,. ור^ברי^

י 11 ע י ט. אינני ר 11נה לעס רק כ.ל כך ב ה י 10:1 הס ו ל י וו י.; א וי ר ר ::ה להת ייחל! יותר

/י1-1ע.רוונ שיש ב.1:י7,!-רונ, אם כי לא :-:י-ככת לי להרוזיב ייונ הז-ירן להיבטים י וויי-

רהבים, אבל לא גנל תשברי הדיון בדו "ת הביקורוז. לכי אני ,י?י:יס- שנתי יתלו קודם

7דו "וו.

הנושא הךאג1.'ון שג:!ט:לה םבקרת הםדינה בדו"יז הוא רוגיאום הלקוי, הבין

בות?-ל,תי 1n-iii^- ?pj.n-' . הטונות הן c^lu ^ jcuiבכירים יוצאים לח ר ץ-לארץ ^ כולל את

/:- ושרים, לללי? תיאום וללא הווייכיגבות עם 1:!ני}רד הוזרץ,

ו^ג^ילא ל;י גנם הג--הלקה" ב-דובר לגל רא111 הנ^לזשלה !ז!היה, ס-ל י:י.כ/לז-/ חקי^ליר רגכל כל

ר.ע1וים ו;בנ:ירים לנגפלי;ו הי הם השונות" ביבהינה זו נוח לי לדון ליל כך" הדוהמאות

י"1נן 1:ד1 '? n.

אני ר1צ.ת להניה שכאשר יוצאים ראש 3/3//1}לד, ^1 ג?3ןלא גוקונ^, י^' להם בלאו

הכי כל הדיווחים שהם םקבלים בי.ך. והגגים שונים באופן ?^ ד כיף ק כך שהם ול-ליודכי. ים.

אינני יודע אם הדברים אמורים לב;בי שר החקלאות הקודם שנ1כר פה, או שד

האנרגיה יי/7 שרים אחרים. אני בוציע שנשנןיי התיייזם-רול למאפיין 1ה .11ל הביקורתי.

בי;י1ן גוידה יש וניאום, באי1ו גגידה אין תיאום, באי7ו חידה צריך תיארם עם

גוג^ךך ג-וחוץ.

ר . { . בל ? / .י

ר.1.י?ןוו-1נ (-.-.יאת ו-ויא כלפי הבגםשלה, כלפי השרים, לאו דווקא כלפי גישרד

הה ו ץ.

ה י ו י ^ T ? לי בא י 1

nr ננון בגוידו; שהוביאוגוים נדרשים, יבג'ידה שי!" ויהל כ7ה, ושהוא ההיו ני.

אם שר ר.גישפטים רו^נה לנסוע להונקריה, או אם שר האנרהיה רונ:ה לנסיי!

ליוגוסלביה בלי לתאם 1את עם משרד התו ץ, ורא^ ?yiifnGr7/ או ממלא .ל!קומר מאפ:י1רים

לרום ואת, ו/ביד,^רו^ היא לבן'1שה על פעילות הגי.משלה, לא על פעילות המשרד,

אני מקבל אונ דבריך, במידה שיש נוהל תיאום. על כך אני רוצה שנשמע

עבש יי ו.

דייך י. איבריו ;

הדו"ה ^ותייחס לונקופה שלפני שנתיים, כאשר עמיתי מר אבנר, אני וגונכ"ל

משרד החוץ לא היינו. אני שמח לציין שמא7 שאני משמש כקמנכ"ל וראש אהף מ1רר!

אירופה אני ujn בתיאום ושיתוף פעולה מכל הדרהים, כולל ר-^ור, המנכ"ל, הנהלת

ו?משרד ומשרדי מג1שלה אחרים, כוללי משי-ך ראט הממשלה. כך עימביןינה ^ו אני חש

בשיפור ניכר בעבוזת המשרד, ובעבודה עם מ-ק-י-ות אחרים, כולל משרדי ממשלה.

באשר ראע1י המדינה, ראש הב'בןעילית ושרים, נפהשים לים אנשים גותרץ-לארץ,

גג^י-דה שהם ביג;יי1ים נ/מ^7/ אירופה, :/? במידה שהם יו11אים ליאר1!:ות בן1רה .??ירופה,

}ונ?,1.ל-ים ב.םשרד החוץ הדיווחים הראויים עלי אותן פה ישות?

דייר י. 3י^ריו £

אנו1גו ש ג תמים ליכיל הפגישות ו תש י תווי ^7י ראשי 1לןדיבה 1רים ש1{72רים

1:ישרא?'. אבחנו ^ותפ-ם לביקורים הםבןלכוניים י1!ך.ט:רכים בארצות: ב/זר7י. ל-ירויףה,

האם ביקור בלתי 1g?, ah/i 'na/ כך ביקור מנ/לכה.י7 האם השרים נ[1לנך י וטלאים

היום לב/זרח אירופה לביקורים רשנייים או הם לביקורים '11ךי?ייפ רש1לןייםי'

דייר י . ^ובר יך £

.^י£טנ/בד 7ם19, בל רביקורים היו מ.ל?לל:י1י ים,

ו"ביקורת באנ1ונ ג1ו1ייחקו1 לא י ר וגב י ם נייהיו ב-1937 וב-1938, כלו^:'ר לא בתק ו פוי

נחו נתך. ובפן האם אובה יפול לוגןר לנו שנראה לך שדברים חעין אלה כבר לא

קורים ואתה תושב 5נילא יקרו?

ד"ר י. סוברין ^

לא אלה d^idti nof בד ו " ו!.

1ו תקופה בבוידה ננסויי-יות של שתי מבושלות, אם אפשר לוילןר כך. פדיפלוגוט

מנוקה אתה לא יבול לנסח את הדברים בצורה פשוטה פ7או:, אבל אני מבין שלא

תב1יד הגןידננ air ב/הל7/ אחד של המםשלה לחלק השני בגןועד הגותאים ובמנורה הנאותה,

יש פה לג1של הדו הביאות של שר החקלאות לשככבר ושל שר האנרהיה והו1שו3ית. בגנג?י

301 בו^בג "ע1ר J.n '11^-?|7nn1 ^ ?-, ישירות על נסיעותיו לנציהויות בל ורעיה

ובבודפשט; הםצב ההיננ לידי כך שהמשרד דרש מהנציגויות שלא להיענות לפניותיו

בל עוד הנגג-1א ל// יל ו אם גבם משרד החוץ- ד ו המה נוספת לוז ו סר תיאום ב י ן-משרד י

היא תכנון נסיעתו nui -?lu האנרהיה והתשתית להונגריה ב-1989. נציה המשרד

בבודפשט בתב שמג!5^רד החוץ ההונהרי נמסר לו כי 'מישהו יהיע לבודפשט להכין

ביקורו של שר האנרגיה וכי לא ידוע לו על כך דברי. משרד הוזוץ הודיע בנובמבר

1939 שביקש את מ1כיר הממשלה להסב ולש ו מת לב השרים לצורך לפלבול וגל פי כללי

מינהל תקין, וכמתחייב מצרכי יחסי החוץ של המדינה ולדווח למשרד החוץ טרם

נסיעתם לרווץ-לארץ" וכך הלאה.

אני שואל את מר הוברין האם יש בענין ה7ה נוהל ברור שמחייב קודם כל שר

שמייצה את הממשלה, לתאם את המיפהשים שלן בחוץ-לארץ באמצעות משרד החוץ או

ע.ל דעת משרד החוץ. איך הוא צריך לעשות ז^ח. מבחינה פרקטית? נניח שמחר ירצה

שר החקלאות איתן לנסוע לפולין ולהיפהש עם שר החקלאות שם, או ששר האוצר

יך-צה לחיפהש עם עמיתו בהונגריה.

ד. תיכוו 1

i'hi/ חייב לקבל את אישור הממשלה.



ה י ו "ר ד. ("'-.2i''H

ב7י nj2k ו11יאנתנו יוד-עים הוא שהעזר ^!ריר !?ישור הג{בןשלרו כדי ייצאת. ובכן

ה1:לןשה גוו פ נ י- 11 ליב!םע-לה. [u1י:r היא מתוכבל-ת דרך משרד החוץ? או own די בכר עייי"ר

רו111ץ יושב בגי-םשלה ו1:י1ןד1רה 111וםט: או לא שוגןלו? או לקראת י;פהישה, הא0 "יןוהשת

הנכניונ, האם התכנית מת ואב?-! יבם בןשר-ר התו ץ? אולי הג-ןפקח הכללי מר אבנר יכולי

להשיב לי, בי בעצם 7ו שאלה כללית, היא לא ולןתייחםת רק לגןזרח אירופה, איך זה

צ.ךיר להיגנשוונ, ואיך 1ה נגישה בפועל?

ו . i \\3'1i

אני נ1בין שהבעיה אינה קשורה רק לג:'.7רח אירופה, ואני רוצה להרחיב את

ולנ1. בשנים ה:-{תךונות אנוזנו התבשרנו לבל כל מיני שליחים

wuin י י 0 שו-.1; י ט: !- ל ו 1 אש י י הט ו י ל ל:-? ת י :?? ו ם י! ס יןשרד החוץ,. ו ל^ז ה ר י ר נ ו דנו על כך

1:ג1:?-,י3י-ן , באב^צננות מ י- שה י בםשרד החוץ האחר י קל י שאביר יי ר שהה ילל ר בנזה שליחים.

ו בעצם ה י תה גיד י נ י ו ת ו! ו ץ של שר הא ו 1: ר , הי תה -'ןד יריות וז ו ץ של ראש ר^יןץןשליה,.

ו ו;י ןג.ה מר י נ י 1 ;1 ר- ו ץ של משרד הח ו ץ -

ברו!- שהד^"ןז תזה בבד איני-- אקפ.'ואלי. !-;1:ל 1-.;:'1רח אירופה יש בלילי י ר.

הדשות. 1,7 דם כל אני ":;בקש לידיית ב;ה מצב היחסים שלנו עם יוהוסלביה..

ה י ן " ר ד. ל י ב^-; י 2

אני מב?-,ש להתייחס עכשיו יותר לנושא התיאום באשר לנסיעות שרים לחוץ

לארץ. אחר ב\~ נתייחס למדינות השונות"

ד. 1ני בוו ^

אדוני היושב-ראש, אתה יודע שכאשר 37 ו לה עב ין מי1!רד החוץ, בליצם אנוזנו

יכ:1לים לדון בכל מיני נושאים שיש קנליהם ביקורת. לפני 10ך.תיים-שלו0ז היתה

בי?ן1ר1נ 7,שה של מבקר המדינה על הרכוש הישראלי שט:7בנו באותו מדינות כאשר

נותקו היתקים. מה קורה לאיתו רכוש היום? dtj?7 D^n מטפלים בר? האם אנחנו

ת11רים לאותם ובמקומות או שיש קשיים בגבנין ה1ה?

מב7]רת המדינה מ. בר-פורת^

nx מופיט. הם בדו "ת מסי- 40, לא לפני שנתיים-שלוש.

ו ו :

יTi בוודאי צריך לדון לבל כך היום.

א. בור3£

שאלו; לשדר. שני נושאים מונוזים גנל השולחן 8 האחד, עצם התיפקוד 10ל

המתלקה או הא3ף, והא3ף 7ר1 שלום, כלומר אלו שאלות ספציפיות; הדבר השני הוא.

הקו ג.^פצ.יה הכללית של מקומו של משרד החוץ כמתאם פעולות של אישים ופוליטיקה

של מדינת ישראל כלפי וזוץ. א7 השאלה היא אם אנוזנו גבוםקים עכשיו במכלול

הגדול, ^th יש לי הערה, או שאנחנו עוסקים רק בשאלות הספציפיות.

ה י ו " ר ד. ל י ב^1 י 1

בהקשר לתיאומים אפשר לדון במיקומו ותפקידיו עול משרד החוין. 7ה המקום

לכך. גנל שאר תת--הנושאים שנדונים, נשתדל כמידת האפשר לעבור עליהם לפי סדר,

ואחר בן ל^;פשר 1;g דיךן כללי.

אני רוצ.ר1 להעיר הננרה כלילית. הדוי'ת ה1ה, הם כשהוא נכתב על-ידי גזבקרת

ו-1ב1דינה, נכת^ 1:רו5ני1נות ג1יםרייב'ת, כלוג-ר אין בו נרקבות רבה. אהיד הם לחה.

ב1ש1ם שכ.ל בך^"ירד הה -ץ בשנים האחרונות הפך להיות a ^ r^r, laj/iy/'r י?יי^ , יחסית

לא ה דשי-ביות ע1ל הפוליטיקה והדיפלוגי.טיה הישראלית. חבר-הבבסת הניכוי דייר גבל

שע-'יתים סודיים בוכאן ומע1ם. אינני רוצה להיכנס לפרטים, 7?בל אין ספק שםרהלב

שנפתת צוהר קטן בביסך הבה1ל, פתחו ר.י?(1וי ג:ןני!'1לת יי1יראל. !!1ריה וייג11?יה, בתיזרווי

בו-וגבה נ/י יהיה הר^-י^יי ^'יר.יי1 לאן, אחד כקלי להורייה ואחר לנייסקבה; אחד ניסה

לההיגב גגהלטינקי נאחר נבנים םבליהרד וכוי --כך'; רכל ir, לא לתסיי^רתה ונול 1לן-י-ינת

ישראל.

א. הט.^ נ י ;

את בל וה תר. יד ב-נ'פלקה י1]לך,

^T-; ^ nr;^ " ^?v'T[ la יי; נ י תושב י1ל י! ל י ;ל!ה7א.י.ן11 ים ר:ילה-

ו-"ינחרות הפרועה ה7ן-?ת עדג'ד-ת ברקפ: ההדול של הביקורת. כי כתו!!אה יל1הת:הר-רת

ה1את, וג:11111או; גובר ^2^^^^'^ השנים האחרונות מ1?שלי!: יטראל ה י תה גזמשלה ד ו-ראשית,

התפתחה בישראל תרבות ע1ל יתסי חוץ בלא משרד החוץ. כל הוף, כל אדם, כל פלר,

נ4נ£ו^0 אונ יתסי הוזוץ שלו, לנד כדי בך ו11ביגיו. י רב י ל! גן511רד החוץ הפך להיות ייןטרד

הו1וץ. וכאשר אתה םשווה את האנשים י וצאי הדופן שמתפקדים ב^^שרד כ נ הד האישים

שנןנטים לעקון^ את הגןשרד, אינן- יכול להתלגלם גזהתחושה שהגןשרד הוא אי, אי ועל

תרבות הג/גברב בתוך ב. ו ף הלבנט הפוליטי /^לב7-. והמ0:רביות ה -את אינה גיוםדת פ ו. הד

הפוליטיקה הבי ז נטי נ ית ij^^ ישראל. אנשי המשרד שנג?צאים כאך יודלבים היטב

שד^/שרד ו1גןים מדי ג-תלש נ/די כנהד כנוצנגת הבןוטיב^ייה הפוליטית ע1ל האנשים שרו1י:ים

rT" ,nrn [a1na. piw^-pin'p 1/jcjy את היקום" של קנתון "חדשות" הוא רק חלק

בשיקוף התופננה ה1את.

גוכאן שבעצם אני צריך לשאול שתי שאלות, לבל אחת וי?הן אינני 3^ז1פר, ^piriiu

j?7/j 1ui?o. nniuju1 גבל בול1.ריה, הייתי שג?ח מאד לשמוע כ/ד, המעורבות של אשת

ראש הנומשלה שבאה ב!שם והיא ראש העזדולה לגןלנן יהדות ב ו להר יה, למשל במינוי

שהריר ובהחלטות פוליטיות ומדיניות כלפי ב ולהר יה- אמ יש מעורבות כ1את5 אני

רוצו-ן לשמוע על כך. אם אין - לםה מפרסמים?

הייתי רו1בה לדכנת איפה ט: י ביד היום המשא ומתן בין ישראל לבין

מ1רוז הרגןניה על הנושא של פיצויים ותשלומים, הם על רבוש והם פיצויים

אישיים.

א. הגנצ נ י;

אני פן נה בעיקר אל ^'.בקרת המדינה. אני רוצה לדבר על הנושא שהתחילו

להעת בו, אבל אני- חושב שפה לא נעשה צדק עם הבעיה השורשית של העניו. חלק

nr nrii פוליטי^ציה של משרד החוץ, אבל 1ה מתחיל קצת לפני כן. קודם כל, יש

בעולם ידידת קרנם של משרדי החוץ. פעם לא היה טלהרף ולא היה טלפון ישיר בין

רא^1י מדי נ! ת, וא1 השהריר היה האיש. יש לפעמים בלניה של הוצאת סמכויות מידי

שר החוץ, וא? פתאום לשהריר בארצות-הברית יש עוצמה יותר הדולה, או למישהו

ישיר מטעם ראש הממשלה. בכלל, המעורבות המלבשית של ראש הממשלה בלגנינים שהיו

פעם פרו פר של משרד החוץ, 1ו בכניה רצינית ביותר להבי כל ארצות הלבולם. אוי

1ויבר ונופלנות כאלה באשר הממשלה היתה הומוהנית, כאשר כולה היתה על 12הרת

מפלהת העבודה או מפא"י, יהיו מתיחויות כאלה בין ראש הממשלה ושר החוץ. nr

ein; ,n ' 11:1n piu /fiL/\n/7 t:! 1 nn/ אינו תלוי בפקידות.



יש רוב-ר שני, ופה נגתהילה געיה פוליטית,5 ר7ה כ1?שר בא '1יר ג^נןכיהה

בוטו יינות ו-גווצא פקידות, בדרך בלל הכי בכירה, מםפליהה אחרת, ר1ה במדינה ע!י111

בה 7,יטוב אידיאולו^?י, ו^יובוילא פוליטי, ג?ו1גזיר והולך. כ^י^אני קורא בלבגן' 301 של

ו-ודויית (1ל אי-עייונוף ואי--תיאום, nr יכול לגבוקנ ג!כך שלא רוצים לשתף את ויליר.י

י יודעים שהנאבגנות הפנימית שלו היא בבלל לקו ה1:ןדיני ההפוך.

בני אדם הם ו-ק בני אדם- לכן נוצר נ1צ:ב י11י-י11 אי--אגזוך בין ןי"לירון של^:ןה אי חלק

/ר7נ שלגוה לב י ך תשר. ו א- הוא בותר לו ןית האנשים שאתם הךא קנו בד"

ל1ה 2בריך להתייחס. אני- םוזפש התייחסות ול/הותית יותר עהוקת לבכניה ה1אונ,

אי נ נ י 1 ו ארו שבודבר ים י1ל בך בד ו " ת - ^? נ י וז ו שב ן1'7יאת בלב י ה י ו תר יד ו לה .:ןא!1!ר

הגברות ב/ינהלתירת. it בעצם הסיבה להרבה ולןאד דברים שגז ולבל י ם בדר "ח" ארי ט:?^ךיי

J5 ^ iiijQUi?י ש1;ו-ירים באריות שונות שלא ת^:ויד הם ל3חרי לויאליימ לשר החדש שהוא

1:והגןפל1;ו; ה^ניה. יש תופחות תםורות מאד, וגןטאטאים אותו ב?תחת לשטיח.

אני כ/^פת שבדו "ה הבא ייכנסו לללו^לןק השאלה שיי פוליפיי27ביה פנימית ע'ל

םשרד החוץ.

נ/ב. 117' ו4 ר,כ/ז ^ נ ה מ, בו -פ ו ר ת;

גנם פתרון .

בוודאי גבם פתרון- 1ה חשוב מאד.

הרובד ה^^לי.^י jn.1w1j7-1Tn n^-uiiiip. ir51 הד ו-ראשי ת, שלשמחתי כבר "^ינה

קייגות עכשיו, והתופעות שחבר-הכניזת בורה דיבר לבל י הן . יש דברים שנבלגו ישירות

ביוו(ב1בדה שר^כ/כ/שלת היתה מורכבת בושתי מפלג;ות מנוהדית- nr מקביר חלק מהביקורת.

הדגש שלי הוא בעיקר י1ל הרובד השני, שילווה אותנו ל1רד ולבוד. כי לנכשיו

יבואו מינויים של המפלהה שעכשיו בשלטון, ומה יהיה הלאה?

מבקרת המד י נ ה מ, בו-פורת;

א7 יהיה לפחות צורך בתיאום של נסיעות, שבאותו jnr ?י!? יבואו לאותו

מקרם שני שרים וידברו בשלישה קולות.

ר , ריב?יו 5

זה לא נגד משרד החוץ.

בעמי- 300 כתוב דבר שמתמיה אותי, שעל פי תח7ית n!uri yof7 התעשיה והמסחר,

היקף ו'וסחר בין ישראל לארצות מ7רח אירופה גבשו י לההיע בשנת 1989 ליותר

מ-200 מיליגן דולר. מענין באי^ו מידה התכנית ה7את התמ-ל^שה? האם אין כאן

טעות דפוט?

בעמי- 301 כתובג "הויפתחות היחסים עם מדינות nir/z אירופה בשנים

האחרונות גררה עליה משמעותית בכמות החומר המטופל במחלקה- עומס העבודה

השוטפת גרם לכך שאין למחלקה אפשרות, לדבריה, לתכנן יו^מות כלפי כל מדינה

בנפרד". אני מבקש לשמוע ממבקרת המדינה להסביר לנו את המליה' "לדבריה", האם

היא מקבלת את הטענה ה7את או שיש פה אי1ו הסתייגות.



ם^7.רת ר.י:ידינה נ/. בו-פורת!1

אנחנו אגור נ ו שהם צריכים לתכנן יו1ב1ות, ולא ליחכו ת שה?? י רועים יעשו את

שלהם והם ו-?-, יהי^ו לבלי י הם.

א. רו-1צ נ י .

^;נ1 אני נ/בי/ נכון, והי יוני רוצה ?יאג?ץ ליגבצ-נןי את ההגברה ה1את, !.?י אפשר

;^-ו117:י-ך אי-נקיטת יו7גןיח; בכך 'י'איי ב-י "ייב-יפיל .ידיאר השוטף.

j1 1.7-in1;ינ1דינה נ/. בו-פורת;

\י,ב/7נ. in/^j nr בתכ//1£יך,

א. 7Ji^jjj נ יי ;

^ננהנן -יוגבים כ-^ן כ"י שהצד ה7ה ש!?יננו :/7דר.ב ג'ד-י פי'ו^ל^טימ יהיד את

. אבי /^ב/ת לי!:ר./7י:נ י1.!ה1-?בקרת אי^רת י1!לכו1מס הלנבו^ה השוף1פח:

ין י ג. נ ו ונ י 1- ו --ן.

האם יש הדדיות םלאה בין חנ/שלתת היוסיונ כאן לבין- התנאים של הגושלתת

שלנו ^ךוסיה? אני בגתכוון לבןספר האנשים, תנאי הגלןהירים^ נ/ר, אנחנו רוולביס להם

מבחינת הת1:יט:ות ^}להם לרכוש שלהם אצלנו, וגןה הם נותנים לנו באופן בוקביל,

אם יש הקבלה. הם דורשים את ם.?רש החניה ליד ג:!לון דבורה, ועוד ולבוד. מר, הם

גוקבלים, איך אנחנו גןתייהקים? נ/ד, אנחנו םקבלימ שם בגןקביל? איך זר, עובד? האם

יש הדדי ו 11?

ה ^ו"ר ד. לי בא י ^

אני נותן גנכשיו את רשות הדיבור לחבר-הכנ7זת רענן כהן, ואני ג?ב7,ש לא

להתייוזל] גבכשיו לכל הדו"ה. 1ה לא יקדם את הדיון. יש בדו"ח כג-ןה נושאים. אפשר

לחזור לכל 1.1שא שוב ושוב. אני גןציע שנתרכל כלכת בתיאום הב ין-ב?וזלקתי והבין

םשרדי. מבקרת המדינה םונריעה לבל חוסר תיאום. החברים ילןי1לים נוש'^יים מנושאים

שונים. אני מבקש מהחברים לשתף פעולה. אי אפשר לדון על כל הנושאים בבת אחת.

אם היינו וכנדונ החוץ של הכנסת, כל נושא שכולה כאן היה ראוי לדיין של ימים,

אם לאור וזשיבות הנוש^;י0 החברים יבקשו י-י1ייבות נוקפות, נעשה 7את.

אני מציע שנלך לפי נושאים, ואהב, לאין כל כך הרבה נושאים" אחד הנושאים

החשובים שמבקרונ המדינה נ-תרילנה נבל י ו הוא כ1/!:^. הו! יא ימים. י ע? לנו משרד שאם יש

לו הצדקה 1ה משום שהוא מקצוכני5 משום שהוא מבין בט-ביגימ הל?לו7, ואינני נסיק

עכשיו לענין המינויים הפוליטיים- y/e^1f ir7/ רצינית בפני לנצמה. האם המשרד

המקצועי nrn עושה את העבודה או לא? נאמר שיש לו כוח ככבודה ימוהבל.

הגושדד ה-וה אמור לדעת ולהבין יותר טוב את מהות היחסים 5נם מדיווח שונות

ואת הצרכים מאשר משרדים שאינם עולזקים בזר,, מבקרת המדינה או"מרתג נכון, אבל

השרים שצריכים להייונ ד ו המה אינם נ ו הה י ם כמו ויצריך. לפני שהם נולןקיים לאי^ה

מקום הם צריכים לקבל את החומר, את המידע. משרד החוץ לכריך ל^ברים האלה, הוא

נג.1צא בקשר גנם ו;מדינןת השונות, יש לו מאהרי מידע, הן מבחינת נל1יונו והן

מבחינת האנשים. א! לפני שהשר נוסע, שיתייעץ עם האנשים המוזך^ןימים במשרד החוץ

ויתאם אתם אונ הדברים. השאלה אם יש נוהל בזה. מבקרונ המדינה מביאה לנו שורה

של ד והמאות מדהימות. מבחינת מי נהל תקין. אם צריך משרד החוץ ~ כאן לא השתמשו

בו נכון. אז נניח ש7ה עבר. אני רוצה לדעת מה קורה עכשיו, בהווה.

אם יש לחברים שאלות בנושאים האלה, של התיאומים, של ה1;1קצוקני יו3 של משרד

ה(1וץ, ו-וגבו ליטי זצ-ה nr , nn 1 7d 1 p 1 nn Jiii/zj ^aj הברק המתאים לכך. אחר כך נעבור

י הן יעי היירוונ י נבחן אותן. אחר בך נבקש תשובות גןאנו^י

".שרד החוץ י2ל כ.ל ש\י,1 הנושאים שר'1יםך3י לפני"

לעי זעתי nr צרין- להיות סדר הדיון- . לא !?ח7)ום :?ף חבר כנסת בהתבט^^רתו .

jfv י-נ/ב10,7 לתל7, את. הדברים בהתאם לכך.

רענו בהן ;

אי r,j'; muK?-, בין הדברים עי^'ופילבים 7.2; "ח.-. חי [!!וי{נהק, 1ןיטב שלא יז-בר.

[ין י ן ן -ברח ?71- נגה '^םבקרח; הםדינה זי? ו מרת גבל ת יא ו בי .י: י ן-.י? וו ל קי! י וביך~-^![^;-די .

^/ 1 jUjoj aujinיJ J- ^^^ ^ ליקוי! בלי הכנה \:ןר!י?'11, בלי תיאום 3?ראש. ולא ח'11וב איזו

נ/נןשלה יש. גנל כך אין בכלל ך יכלה.

הגבנין הוא שה3ט;ם, בני"וד לפעם י ם קודבןות, אני רוצה לוזלוק קצין ליל ^(ה

ובנאמר בדו "ת. בנוי1יא התיאוגגים, גי-יןיבל כבלי כל םה שחבקרוי הנ?דינה 'י?ו^!רת,, אגי

ר ו- צ.{', ל n 11 י י ה ס ל נ ו שא י ם אוז ר י ם.

אם 3ך, א3י ג'"בקש שתדחה את רשות הדיביר שלך. חבר-דזבכקת ריבלין י-ו1^ה

להתייתם לנושא התיי-גום.

ר . ך יבל י ו נ

אני רוצ.ה להתייחס לנושא של תיאום בין-םחלקתי 7 בין -נ/שדדי. הדו "ת של

מבקרונ הג1דינה הנא בהחלט חבי;ור בכל 3/ד, שנוהע למשרד החוץ גנצםו, ולא רק בחה

ש7,ש1ר לפט.ו;-ת הנונושלה, בין שהיתה דו-רי?שית, בין שפלבלה הם בתקופה של ג!ערכת

בהירוונ, שבה כל אחד בינהצדדים ה^ל--תבןודדים רצה להוכיח שהוא בלב^גזו יביא את

הית0ים גנם ארצךו3 נ^רת אירופה. הליכוד ביקש לטנצמו את ה7ר, ה^ל!י1רך בייט! לס:צ1י?.י

את הזר. גושרד החוץ היה א? בידי הםסירך; לאחר מכן, בתקופת הדו"וד, משרד היזרץ

(?.בר לליכוד? וכל אחד ניהל גי-סעות לחוץ-לאר'י שהם תוצאה של ממשלת אחדות

לאומית,

בגננו" 302 הד ו "ח גנו שה דבר מלננין מאד, הוא מביא את דברי אנשי משרד החוץ

כלשונם. משיחה שניהלו אנשי משרד מבקר המדינה לנם אנשי משרד החוץ עילה שכל

נור! (nri inuiDii 1 .| עושה איננו חש ו ב, חש ו ב מה שקנ י ש ו ו1 ארצות מ דרח אירופה. כלו מר

לנוכנשה אנחנו נתונים בידי המ1ל אך לרצונם של אנשי מ1ריז אירופה: ירצו -

יקיימו אתנו יחסים? לא ירצו - לא יקיימו אתנו יחסים. במקרו יבול להיות

שאלה דברים נכונים. אבל האם משרד החוץ אינו צריך להיות: גירוך לנושא ?nrr'7

ו;אם באמת הכל תלוי במ7ל? או האם יש פה נוהל שאינו מקו י ים?

אם הדברים הם באמת כפי שאומרים אנשי משרד החוץ5 ייתכן מאד שאנחנו

צריכים ל;נשות מחשבה מחודשת, בגני קר עכשיו כשמשרד החדש מחדש את פניו. א נ וזנו

בהחלט רוצים לדעת האם באמת nr הנוהל של משרד הוזוץ. הדו"ח הוא חריף ביייור.

מבהרת המדינה מ. בו-פורת^

1ה מה שט;ו לה מ1;דו"ח.

ר. ריבליו t

ב1 ודאי- הד 1 " וז נ/ב. י א ליבד ו ת יו ת דברי אנשי משרד הח ו ץ קנציי-ם. הוא אפילו לא

מוסיף ננליהם פרשנות. בגבמ' 302 בדו "ת כתוב: "מנהל המרכ! למחקר מדיני וראש

המשלחת הישראלית בבן ית-המוגנצות טוען כי ליו7מות המץ יניוונ של ישראל ברית

המוגנצות איך כמגנט גנרך. הסובייטים ק ו בגב י ם לפי צרכי הם מה יל8:'11ו ומתי". בע'לפו



של דבר אני גוסבים 1.הת7יט שהם הקרבי יטרלי!; ים ההדרלים ביותר 0? יכליר ליח^ת את

גוה שקרה. אב?' ה^אלה היא האם יש מדיניות ליל1!11רד החיץ; ה7?בי יש נ הרים, .יל7י?ם יש

אגוגנגנים מינהליים לי!נור נןדיניוונ טל ולוי-שרד וליישם אותה, האם יש אפשרות לפתוז

י ן jjI ו ת .

א . {-.עצ נ י;

uixn ג{י[11ה 1 י כך ל להשפי-גב םה תלבשה רוסיה?

ר . וי ב7י ן .י

לסיב י ף 2 בכנגנ' 301 בד ו "רו, ג:?דובר שס על כך

שלמשרד הה ו ץ ך-.5£ריגי1 כל אותן כלב ו ל.י וג של שרים ב^ג:1!1!לה שקקכלו ביי ו רה לכגי^^ית.

גג;ב?ןרת נ/כ/דיכת [111--/לת האם הפעולה הלנצםאיוי היא לנןרוו! נהל י יי תקינים, או בהלל

חוסר נר.;יים .תקינ-ם. אני םוסן לקבל שב;ל!קרה nr r?r בא^מת לחרות שהיי נהליס

ת7ןי ניט.

^/ב/^/^^ ו.ונ.ז י נ!. 1.- ב;-י£.ךןי.יז^

אני רו14ה י הפג 171 ;י;תכם ה מ ייסע י ף 3 ב7נ^' 302.

זה vj^/j'n/ ח^ןר 1ואד.

א. הי1צ נ י ^

אני ר1צ.ה עיהבין את גיה ע'הבןבקרת !?נ?רה יבכשיו. בעואני קראתי את הסס: י ף ה1ה,

לא הבנתי אותו ז-ווקא כביקורת" נאםר כאי:? "הול7ו1ה רחייבית ^P/:i7^^^ לים אר2:רת

שנים האחרונות איננה נ ו בלבת בעיקר ;לןי ך1ילןות ^'ננקטו י3ל-ידי

י^1ראל אלא ג4החלפ1ות של ג2דינות ם7רת אירופה". לפי דעתי האישית לא צריפה

להיות פה u jiij ביקורת. בי: י יכול היה לת7ות גוה יקרה שם? בוה אנוזנו יכולנו

לשנות בונ1;ובות a'?uj:-? אנעיי סולידריות ישבו בפולין בבית הסיהר, האס אנחנו

יכולנו גןה יקרה שם? האם אפשר היה לה7ית שבג!1רה הרחניה אנשים ייכנסו לגןשרדי

גןגנשלרו וי1רקו את התיקים לרחוב? ב1י- יכיל היה ?-ht j?/.: tjith?

גיב.?ורת הגןדינה נ/. בו-פורר.;

אני י:ו1:י(נה שונקרא הקטלב האהרוך באותו פרק, בלנ1ןי 302.

ה י ו " ר ד . לי בא יי 5

גודובר בש^לה באי^ו םידה יש הערבות גןצב, באי7ו 1ןידה יש הצלבות לפלבולה,

יי7גוות, באי1ו בי.ידה בהיש הסובייטי הדברים נתקלו במסך בר7ל5 ולג1ס:!0ה צ:ריך

היה לצפות קודם לשינויים שם.

חב.ר~הכנ.ס11 ריבלין , אני אינני יכול לוגןר אלא את הנ/לנט שאני יודלנ. ואני

אוםר 1את 3ם לגןב.קרת הגודינה. יכול להיות שיש דברים שאינם נזתילבדים, ולא

בכדי. ביחסים ב. י וזו ד עם ברית-הגוועצות נכבע'ו פלנולות שאינני יודע אם יע1 עליהם

רישוגוים בגגשרד תחיץ. 1ו בלביה בפני עצבןה- אני אוםר דברים םתיך ידיעה אישית.

ר. ר יבלי ו נ

הוא ג;ךין- להבי הונהריה.



היו" ו ז . ר י jי/ י ;

אני י- ך זע י2ל טליתות םקיייגות שאני הייתי ולוסנורב בה^ ושהדברים נעשו

1:יו1וכ1ת האש הב1ג.-1ש7ה דאז, וג-"ךבי-, הדבר הראשון [ניהתבקשתי ל-נוו"רון nr להיפהש ט:מ

ש1- החוץ שםיר ו לתו!: ל1 דיו יה םליא. כך עלייתי, נוסריזי דיווח גן/ול? בג^ןך ליג?גבלה

1:ו10גנה. 7ו דו הנגה שידועה ליי ג^יישיול. אני ררל:ה ליימר ב^ וחילניהנים היו יר1ימות

ונגנשו פעולות שהסיכוי היתיד שלהן להתנהל באופן סביר היה התשיאיוול '1ילהן . ולה

1.רוו . לא כ/7/ בד גבל חשיייות רד, כלפי- הלבם בישראל, אייא היה איכל.יר0 ישראלי

ל1-(ש:-'גי 111 0.1 נ:לג£- נ;ז-י-י.וונ ^וי^ריינ,. ולפוו.?^י^ nr היה וגו א י לגל'העיה,

ריכים להיות ברורים^ שיש הם יו1ג)ות ויש הם 1ל)ר.ט:ים

10אי אפשר לעשות אוונם בפרהסיה- ואינני י ודיג 1:;?י11 ג!ידה ועד כמה ניח-י להוריד

אותם לדרהיט של פוזות בןשר וםנכ"ל, נ?בתינת הרהישות הבינלאומית הרבה שלהלז.

אני אוגוך את 7ה בללית, שלי? נחשוב שהדברים ון-נזיד קורים רי-, נ/ס/יו./?.'.

י. א.כנר1

נגוי שישב בשדו; וע'םק בין היתר בדברים אלה^. 17 י י יכול לת1ק בל נ'לר

בדבריך, 7- הב י אותה תקופה.

ה י 1 " ר 7 . ל י ב;י{ י ;

יש דברים שהם בתחום הידייבה רק של רלאשי הג!דינה, באופן די אקסקלוסיבי,

1^ /7ry רהישויות בינלאומיות; בלתי רהילות, ביוזוד כשגןדובר בברית

נןןעצווג. r/e la/zv/j r. 1 nu nr a/'/j .אנחנו כריכים להביא אח: nr לשם אי1ון, אי1ון

דו-ג-ןפלהתי .

ר. ריבלין t

אני גן נ י ה שאתה ל^/ 1י.תבוון ל נסיעותיהם של שר החקלאות ושר הא נרה יה.

ה י ו " ר ד. ל י ב^י י 1

בוודאי שלא. לכן אני ביוציא כרהע את הנושא ה1ה מתחום הדיון. בנושא ה7ה

//ם לא עסקה בובקרת הבןדינה. היא גבוסקונ קנכשיו בנושאים של מינהל לנקין , בפלוולות

ו n כ/ 7,£ג. ו ע י שצר י ך לעש ו ת את גנב ו דת ו,

יי{ב 7,ר ת המד י נ ה גו. בך -- פ ו ר ת;

אני רוצה להבהיר שכאשר כויבנו בעג?" 302 את הפסוק האחרון בפרק על

התי-אום ר.1:ין-נןחלקתי והבין-משרדי, הבאנו בחשבון את המכלרי-. כי na לוו יש

בוק! רות ידע. ואםרנו שבכל 7את "לדעת מבקר הגודינה, להבי השנים 1935 - 1988,

תקופונ התפונתות ה"הלסנוסט", ניתן ודריש היה לי1ךמ תכנוי ייגיאים שיי מהלכים

p 1 nn 7-!iiifji T^ij^ u/t, ולא לפעול בעיקר בת3ובה להתרחשויות",

בלי קשר לדבוים שאמרתי, שיכולים להיות נקודוניים, ככלל nr דבר שהוא

םהנב.קש בואליו והיינו רוצ;י0 לשמויב r';7j7 מידה הול? נקנשה ?':ו יכול להיעשות,

באיזו מידה יש הערכות מצב במשרד החוץ שבאות לתאר תהלידים ל^^פ^1!ריי^, ו יא י ך

אנחנו נערכים מבחינתנו כדי ל1ר1 תהליכים שיכולים לבוא בח'נ'בלן ייי-פלנם5

בעתיד ווי 1 תר קר ג ב זיו היותר רחוק, וכיוצא ב1ה.



אני גוגקש 1/2/2 הוגריך ליסוינ עכשיו להז11!1ף.וגןצם לתוזרם ה1ה של הלגבודה

הבו?1צ;ועית של נושרד החוץ, העבודה הלננינית, הינרכות מצב, באי1ו גז ידה אי1ם

י3ולים ליזום, גאי7ו נוידה אתם נהדרים אוזדי האירולוים- אני גןבקש שיזהיי י1ל

ו-נהגברות שנשגגגבו כנל פוליטי -וציה רנ''1י.י-ד החוץ, גבד במת 'htil נ ו הרב לגז1דח יאיר ו פה,

^laiij ; ?1/ 1:י1יוונ של ונק^1ור!7 1:ין השר ליין צנירת הגןשרד, לבד כגןה ש^.?וןה יכול

לכלול אונ ע.צ.ב/ך ביצ.נ/ד[1 ~7; על הבעיה של אמין או ד ר סר אגן ו ן בשהרירו י ות. 1ה לא

כל כן- אופייני לבן1רה אירופה,. כי שם ינכש י ו רק 3/ח.מכים השהרירים. אבל השאלה

גבלתה, ו 1את אהב ט^גלה נןאד רצינית, ששהרירים ג;ו1ג:ןי.ים הח לכל כיי השי! י יכו י רול או

jj i ^ ijL-niVQ פו ליטי ו11.

ד. ח.יכו[ ונ

n3c?ni1!i ,? '; n ,{ r ה ק י £י;ל י 2: י ו נ י -

ה י ו " ר ד . ל י 1:!^? י 3

בדיוק כך. אנוזנו יודעים שהשהריר בוואשינהטון, הנציה באי"ם, ר-שהריר

בפריס וכך הלאה, הם בג!פורע1 בכינויים פוליטיים.

א. JiMH נ י ^

Tii אל ^היד " הם" .

'on OSQי ^ 1j^ ji iii גנ:קצוט:יים.

ולפני ננשרים /njn לא היו נןינויים פוליטיים?

אונה גנגונפרץ לדלת פתוחה. ב/ת שאמרתי הוא ג?ה שהיה וגי,ה שהווה, ו 7ה קיבל

!?;יו י יינ1ת.

לפני שאח.ן רשות הדיבור לםר הוברין , דייר הייסט גובקש לוגןר כ/שת7.

אני ג/ודר. ליושב-ראע1. רציתי רק לומר שהיה לנו שותף וזשוב מאד לכתיבת

וןדו"ת הזח, הי וגנץ שלנו בארבע השנים האחרונוו:, אלישיב בך-וזורין 7ברונו

לברכך.. הוא נפטר לפני שלושה שבועות, ואני מבקש להביגנ את הערכתנו ההדולה

נואד גנל תרןםתו לדו"ת ה1ה. כ7כור לכם, אלישיב בן-תורין היה אוזד ממייסדי

משרד החוץ. הוא עבד במשרד החוץ מ-1943, וההיע להיות שהרירנו בשוק המשותף,

בהרמניה. התפקיד האחרון שלו היה שמריר בקנדה.

אני וזייב עוד ונשובה בפננין התיאום. כדאי שאתייוזס ל1ה כאן. 5!ייותי שיש

שיפור ניכר בנושא התיאום הבין-מתלקתי, ובין הארף לבין הנהלת המשרד יהשר.



אני נכנ0תי לונפקיד כשהשר ארנס כבר כיהך בתפקידו הצי שנה. עם jjat יש בקניה

כאשר שר בנ1נ?שלה כ/תליט עלי דעת עצמו לינסריכ ליגודינה mm אירופית, בלי לשאול

את הרש ו- ת 7^jj^j;ijSj17/j בג₪רד התו ץ האם נםייבתו בכלל היונית או לא. 7 ו בעיה בפני

עצויוה. אינני- יכךל ל7כ/ר שהיא בעיה בוללינ^ אבל היו ג!קרים ואולי יש חקרים

r1u(-7nr111uj לבלןר ה י תה ע.ל דעת השר בעצ^ןו, בלי Kinui נול1ץ בלגשרד החוץ-

האם יש 4ים ת 1 פט; ך.י! הפו בי יי, שיורים נ ו לנצי ם בנישרד הוזו'-] 7 ידם לרחלטר:ם לצאת

ל10רח אי רו פר.-

דיר י ? דובריו ^

אכן י ש.

ד, ת י כ ו ( 1

האם /'/י / נוהט ב-םשלתי בעב ין ר.1ה? האם אין הנחיות של רא!!! הץ:?בישלה?

ד"ר י, דובריו £

אונ זה צ;1 יר לשאול את ראש הג^גןשלה-

אני שואל אם קיים- אילי קיים ואין 3?קייגזים אותם-

ד"ר י, 3וברי{ £

שד בבעןשלה אגן ו ר להתייעץ עם ראש הגומשלה על נסיעתו לכל ג^דינה בעולם-

הוא אגו ו ר 3ם להתייעץ עם שר החוץ.

הרי הוא צריך לקבל את אישור הגומשלה.

א, העצ s י j

niy 1/j 1N י"!JiKUiD י א י1/נ/ 7 ר, האם יש גושה ו כתוב בע נ י ן ה 7ה?

אני רוצה לו-.בהיר את ענין התיאום. אמרתי ואני חוזר ואומר שיש שיפור

בעני ן התיאום. אבל אם שר מחליט לנסוע לפולין או להונגריה על דעת עצמו,

אנחנו עומדים לנסוע בתאריך זה וזה - כאן

התיאום בא מבחינת קביעת התאריכים. קביעת פגישות וכדומה. אבל לא בכל המקרים

יש נטיה להיןועץ על ו-וצורך בביקור.

בענין זה רציתי לשאול משהי- בסוף עמ" 301 כתוב: "משרד החוץ הודיע

בנובמבר 1989 שביקש את מזכיר הממשלה להסב תשומת לב השרים לצורך לפעול על

פי כללי מי נהל תקין וכמתחייב מצרכי יחסי החוץ של המדינה ולדווח למשרד החוץ

טרם נסיעתם לחוץ-לארץ כדי שהאהף הגןתאים יוכל לסייע בתכנון ובתיאום. מ1כיר

הממשלה אכן עשה זאת. לדעת מבקר המדינה ראוי לשקול כי יהיה תיאום מוקדם



לננניני נקיעות שרים, בתו7,ף תפקידם, גבם כ/שדד החוץ, לפני נ/תן ^!^?^יי^^ ל נס י גבה

/נל-יז-י תב/ג/שלר,". אולי הבקשה כג-ןן היא צרה םדי - זה בתיאום טכני יותר. כך

ה^נתי את. דגרין. אולי הבקשה צריכה ה י תה להיות יותר רתבה"

דייר י? . ן;^ברי 7 יי

אני דיברוני גבל הצורך לקבל את הייעוץ המקצועי אס רצוי או לא רצוי

לנשוגנ. כבו ו בן שההכוגנה תהיה אתר כך בידי ה'ו!ר.

מ1:דוו /J ר.ינ1ז י נר. 2/. בן -פ י רת ?

השאלה שלי היא בגר וגב הבק^'ה לפנות לשרים לי? ה י תה יותר רחבה, לא רק

לתיאום טכני אלא הם להוני יגבצ--ונ כני--נית.

לו:1)1"1ר1 ב./ר, j73. i1 yu/ /71Jp/7n/3 Uj,7_Ljiiiai111 ה1:1דיגה הו^- !1!יהיר1 כלל שאו1ל?ר שר.ין,.?ןשלה

ל\י, תאשר ני^ייבת שר לפני [11שר תתרץ י1יע1ר שהשר הגןביקש הוזייכוץ לים משרד רחוץ. לא

נאג/ר ijunai/ חייב לקבל איל ^מדת משרד ההלץ..

ד. תיכון ?

אני כ/בי; שןנשוב 1י.אד להתייגבץ ולקבל איג האישור. אבל יותר ר!שוג; an nr

jn^'7 nil ^7- הנסיגבה!. להביך דו"וז שגיל פיו נוכל הם ללםרד ^(שרו, ל'-? רק בתחום

הא ישי.

האם 7 ה תל הם גבל חברי הכי קת?

זי. תיכוו ;

יכול להיות. אני חוג"ב שבכננין ה7ה תיטיב לעשות מבקרת המדינה אם תוסיף

את הנושא השני שהוא לא פתות חשוב, אולי יותר חשוב,

ה י ו " וי ו . ל י בא י !

אנחנו יכולים להוסיף את 1ה. אנתנו נביא אח: זה להחלטת הכנסת ו נפגנל

בר"ינאם.

דייר י . דובריו ;

4נם ג/ת שרציתי להשלים ולומר גנל השלב השליי1זי. השר י1)יוצא ברוב

המקרים מ?-,בל {;ם תידרו ך כ/ן המשרד גנל מ1:ב היתסים בין ישראל לך י ן אותה מדינה

גוזרח אירופית שאליה הוא אם ו ר לצאת. כאשר העיר חוזר, השלב האוזר ו ן הוא

ובדרך כלל היוזמה באה מצד האהף עצמו - שמתקשרים לום השר ו ק ובגלי 0 אתו פהישה

כדי לשמוגנ מה הן מסקנותיו והגנרכותיו. השלב הפנים-אהפי לאחר אותו ביקור הוא

שלאור ההערכות שאנחנו מקבלים מהנציגים שלנו במדינה שבה ביקר השר, אנחנו

בוחנים דרכים למעקב, לפיתוח, לראות באיזו מידה הביקור הזה נשא פרי ואם יש

צורך ביוזמה משלימה מצדנו. זה למעשה המבנה של ביקור ממלכתי שנערך באותן

ארצות.



ה י ו " ר זי. ט י בא י ;

אני רוצה לגבב! ר עוד היום 0?תת הדוהגןאות^ 7לי\, אסוני ר מ3/ך שאני עובר

אל'יה בשל הרשמים שה1ר-תי אתפ הלילה םיוהרסלביה. גןבקרת הגזז-ינה בי.?בירה בז-י"ח

ל3בי החלטות שנות?-)בל1ו2 ולהבי דרה נןקבלי ההחלטות" בוודאי שמבקרת הג?דינה אינה

נו?^טת ע^דה להוכו של עניי, םשומ nrnf בקחכות המנ/ש^^ וגד,0רד הוזוץ. אבל איביך

7ןבלת הההלטות הוא אחד- הדברים החשובים בנושא של גןינהל תקין. בע^" 302 כותבינ

םבקרת הבזרינהג "התלטרת טקטיית והמתקבלות להכי ה.ל?דיני(1 7n1r/-.יr י-^יריפה, לדורשה

יוגוסלביה, באות לידי ביט י י לא כהו1לפיה י11ל ולידה או פורום י:נ!שרד ן"החליפי י1ל

םריניגת נ^^^.^.-^ה, אלא אד--הויל ורק בדר.? /yu המחלקה. ל-לי נמל^?ו הנחיות שי הנהלת

ר,כ//^ר7 %'/j הנ.ו1יןונ בדרה שרים להבי הו:1דיניות בה יש לנקוט ביחקים עמ גלזדילוו:

מזרת אירוער. א!- אף עפ ברית--המוקנצות" .

אם נוז-וור ^12rui.? של יוהוסלביה, נאגזר בדו"ח5 "היחסים עם יוהוקלביה

נותקו ב-1967, בעקבות: כ/לתג/ח. ששת הימיכ"-" המדיניות "הילתי ח1דהה" של הממשי

המרנ:1י של יו^וי^לביה הפדרלית מונינת, לני פי ה7^קירה- קבית החלטה ללל חידוש

ה-ח^יט הז יג^לו^טי'-ם'י " יזבר ביקורי של שר החיץ לשעבר בי והולזל'ביה. לאחי- מכי

נא^-ור ג -ni7^nj-ri -,^uj/j ינילה בי אין למ10רד אשייית להבי נורמלי7:ייה מהירה

ביהסיה גנם י .י ך. ו סלבי ה" . " נאב-ר לבל-ידם גלבי-ידי הי י ה וסלי: י ר-) .ר.סירו'11 ן1?כל י1?ד

(י/ 11 י פער הבעיה הפלשויייאית לא יהיו יחסים עח ישראל. לדלגת משרד מבקר

המדינה, עמדה דר שלי המחלקה, על העדר העדר אשליות להבי חידוש יחסים מהיר,

ראוי J^^ .in-a aa inauiui^^^^^ " ב^^א היחסים עם יוהוסלביה חע1וב דיו בדי

שמשרד החוץ י--7ום דיון וקבלת החלטות בדרה יותר בכיר, אף בדרה הממשלתי.

הביקווונ לא מצאה תיעוד, לא במסמכים ולא בניחוח: עם העובדים הבכירים, כי

המחלקה י 1מה דיון סדת, בדי לבחון את המדיניות בדרה מקבלי ההחלטות""

אני רוצה לשפר שפרקליטת המדינה דורית בייניש ואנוכי, וכן לוורך-דין

נושף, הו-ןמנו להשתתף בכנס של האהודה למשפט פלילי וקרימי נולו היה י1'נקירך

בימים אלה ביוגוסלביה. הכנס התקיים מחוץ לבלגרד. ואגב, במרכזו היה דיון

בנושא של ג'נוסייד, אבל הם בנושאים משפטיים השוואתיים אחרים. מה שנוכחתי

לדעת הוא שלפחות הסרבים, שהרי יוגוסלביה היא פדרציה, מלכתחילה ניסו לשוות

לביקור הזה היבטים מיבבר לתחום המקצועי. כשהגענו הסתבר שהם לא היו די

מעודכנים בלוח הזמנים שלנו, והכינו פגישות מלבבר לשלושת ימי הכנס. הם הכינו

פגישה גם עם שר המשפטים של הממשלה הפדרלית, הם לעם ראש הממשלה של סרביה.

אלו שתי פגישות שלא יצאו לפועל בהלל מגבלות הזמן שלנו, ואך ורק בהלל זה.

אם היינו נשארים עוד יום, הפגישות היו מתקיימות.

נפגשנו עם מיכאילוביץ, סהן נשיא סרביה שביקר בארץ, ואני מניח שאדוני

מכיר אותו נפגש עמו. נפגשנו עם פרקליט המדינה והתובע הכללי של סרביה-

ילנקבלביץ, ובן עם שנים ממנהיגי האופוזיציה, אם ניתן לכנותם כך, האחד הוא

הסופר ג'ילאס, שהוא אישיות מרשימה באופן בלתי רגיל בפני עצמה, והשני הוא

הפרופ' טאדיץ, שהוא היום אהד המנהיגים של המפלהה הדמוקרטית החדשה.

מה שאני יכול לדווח בקיצור הוא קודם כל שהמורכבות של היחסים הפנימיים

בתוך יוגוסלביה אינם במודעות שלנו, הם לא של האנשים הפוליטיים שלנו, עד

כמה שהדברים נראים שם וצצים שם על פני השטח. יוהוסלביה, שהיתה אמורה להיות

מדינה אחת ומאוחדת,מורכבת ממספר מדינות, מסוכסכת בתוך עצמה בצורה שהיא על

סף התפוצצות. כך הדברים נראים מביקור שם. יש שם עימותים בין הסרבים, שהם

העם הגדול של כ-10 מיליון מתוך כ-20-22 יוהוסלבים, לבין המדינות השכנות.

הייתי אומר שלנו אין מה להתקנא בהם, עם כל הבעיה הפלשתינאית. כך זה נראה

מביקור שם. יש שם חרדה עצומה מפני התה1רות הלאומנות בקרואטיה בעיקר,

ובסלובניה, מצד אחד, ומצד שני הם רואים כבעיה מאיימת ביותר- את האלבנים,

שהם מוסלמים, ואת בעיית קוסובוי בדרום. הם נמצאים שם בלחץ חריף ביותר,'

ולדעתם אין שום פתרון אלא פירוק הפדרציה הזאת. והחתירה של הסרבים לעצמאות

נישאת היום בפי כל, ואולי גם בהתרוממות רוח..



מכאן הרצון של הממשלה הסרבית להדק את היחסים גנם ישראל. אם זה היה

נתון בידיהם בלבד, הרושם הוא שהם היו כבר עושים זאת. גם. הגורם הדתי ממלא

שם תפקיד,הם אורתודוכסים יוונים. והברית שלהם לכם ישראל נראית כפועל יוצא

טבעי במצוקה הגדולה שהם נמצאים בה שם. אני יודע שאני מדבר עכשיו יותר מהצד

.של השאיפות הסרביות. הסרבים אינם השולטים בממשלה הפדרלית. הממשלה הפדרלית

היום נטולת כוח למעשה. אין שם שליט, את טיטו לא החליף שליט יחיד. יש שם

ועד פדרטיבי של ששה או שמונה חברים, רוטפ1יבי, כל אחד יהיה בתפקיד שנה, על

פי רוטציה. מזה אפשר להבין שאין משקל רב לממשלה הפדרלית. ביום שאנחנו

ע.7בנו, ^(11יי-. 1,1 כ.; בל י 7;?/ של כרביה, ::!י לישוביץ, רז! י ^ וליקונים קו י:7!י:!יטועי ו ו י ים

שהנושונוגבוונ שלהם היגי; בכביגם כירוק הכדרצויה^ ךיבל לא בל?1!ין ישירה אלא ליק-פ-

יוונר, הי-ו1-.ן ההליכים הדםוקרטי ים,. ביטול העליויות של הגזפלהה הקוגןו נ יסלזיוו,

היינו גם אורחים של ועדת החוקה של האסיפה הלאומית שלהם,. וגם שם שמענו

ועקבנו אחרי הליכי החקיקה. אגב, התיקונים כומדים להתקבל רק בדצמבר,

קל לעמוד על הרגישייות הללו ככל שנפגשים עם האנשים במקום, הן מתיך

הגוף השליט היום שם והן מתוך הגופים האופוזיציוניים שכבר קמו וקמים

ופועלים. והשאלה היא כמובן באיזו מידה נמצא המידע ברשות המחלקה, האיזו

מידה החומר מוכן לעיונו של השר, ביחוד השר החדש, ולעיונו של ראש הממשלה,

ו בא י- -; / ,:1 י 7 x/j/ j /j ורבות שלבו -לי :?/rir?- tj /z י; י רב הא י ו. פ1 רק י ם ה י- ש היי: ל י י ם בכל ה יי ה ל יי ך

שגןתרהש ^.בשיו בי ו הוסלביה. אינני מתלנלם מכך שאני לא שב?ל3תי את הקרואטים ולא

את האלבנים או את האחרים שבוודאי יש להם אינטרס הפיך. איי יודע שלא קל

היום לייצג את ישראל בעולם. אבל התום השופט של הסרבים לישראל, הרצון שלהב?

להדק את הקשרים, והם כמובן מורכבים, הם גדולים, והייתי רוצה לדעת שאתם

רגישים לבך ושוקלים את הדברים, ואם להשתמש בלשונה של מבקרת המדינה

שהדברים האלה מובאים להכרעה בדרג הבכיר ביותר. ומבקרת המדינה מצביעה בדו"ח

על כך שכרגע זה ענין לא רק לדרג של מחלקה. הביקור שפרקליטת המדינה ואנוכי

קיימנו שם לכאורה אמור היה להיות ביקור מקצועי, משפטי, והוא הפך מבחינתם

למסע שבעיקרו היה דווקא מדיני- וראוי שהדברים יובאו לידיעת הדרג המתאים.

ד"ר גוברין , בבקשה"

דייר י . גוברין ;

אני חייב לחזור על הנכרת י הקודמת, שהדו"ח מתייחס לתקופה שהיתה. כמי

שעוקב אחרי הנושא הזה, לא רק בתוקף תפקידי הנוכחי אלא הם בתוקף תפקידי

הקודם כשגריר בבוקרשט, לא מצאתי שום סיכוי של אפשרות לפרוץ את החומה של

עמדת יוגוסלביה כלפי ישראל, שבזירה הבינלאומית אפשר להגדירה כעמדה עויינת

למדי . היו שיחות בין שר החוץ של ישראל ושרי החוץ של יוגוסלביה, ביוזמתנו.

היו שיחות בעצרות האחרונות באו "ם, תמיד ביוזמתנו. והם בשיחתם האחרונה לא

נתן שר החוץ של יוגוסלביה שום סיכוי מידי לחידוש היחסים. למעשה היתה זו

שיחה צוננת, והמסקנה של אחדים מאתנו היתה, אולי בצדק, שחבל שהיא נערכה.

אבל היא נערכה ביוזמת המשרד.

עד כה, בראשותו של השר ארנס, היו לנו הרבה שיחות ודיונים לנל אפשר ו י ו ת

של חידוש היחסים גנם יוגוסלביה. לנל רקם: אותם הדיונים ביקר לראשונה שליח של

משרד החוץ היוגוסלבי בדרה של שגריר. אני עצמי ניהלתי אתו שיחות. ואף הוא

הגיע למסקנה שיוגוסלביה לנדיין אינה בשלה לחידוש יחסים אתני, וזאת משתי

סיבות עיקריים, נוקף לאלו שהיושב-ראש כבר הזכיר. שתי הסיבות האלו הן:

חתירתה של יוגוסלביה להנהיג את העולם הקרוי "בלתי מזדהה" עוד מימי טיטו,

האוריינטציה הזאת עדיין קיימת, הסיבה השניה היא החשש מפה ילבה באינטרסים

הכלכליים בארצות ערב. אם החשש הזה מבוסס או לא, לא אנחנו יכולים לשפוט אם

כי אנחנו יכולים לומר להם שהם אחרים חששו מפני ההורם הזה ובסופו של דבר הם

חידשו אתנו את היחסים.



טיטו היה באמת היחיד בממשלת יוגוסלביה שעל דעתו הוחליט על ניתוק

היחסים. אני- מזכיר לכולנו שיוגוסלביה איננה חלק מברית ורשה. הוא ניתק את

היחסים על רקע הקשרים שלי גנם נאצר- הפרדוכס הוא ששניהם אינם עוד בחיים,

לנו יש בבר יחסים דיפלומטיים עם מצרים, למעלה מעשר שנים, והיחסים יבם

יוגוסלביה עדיין מנותקים.

אנ.חנ1 ו;1.חנו 1:1₪קלה הסי.ולי של סרגיה ובלחצה גבל הנו,:ןשלה הפדרטיבית לחדש

אתנו יווי0ים. ואבן נ?;שרו קשרים הדוקים לגי-די לבם it r.nriDn.1 .n^ .?.ncn y/j]fn/3n

ננגרן 0/4 jj1j.ui טרביה בוגל--^)1:יב. ה7ב!נ.י לבאי אלי ר!?!י1 ממשלו: ^רייה ואה: 1!!ד החיץ

שע 0ר1:יה, והם נע1י:"; קרביה !?1:!ור לבקר בישר!ל?ל לנל פי התנוונו, רר-קור אחור

הי1. ל[ות7,'ים 17:1 נ- ף התו דש ה7ה, אבל היא נ.דד!ה לתר: י לוי קפ0.!ג?בר.

1_יוו.וסלביה 1;ובר הלחץ של דעי! הקהל כיל המ\:!י1!ל הפדרטיבי ליזדש אתני את

nwiiuu .a'O'n'/j כ/כך באה הצלבה נ'צד י י י; ו קלב י ה להחליף חי1!לחור. שייא ב,^^^^ד

דיפלומטי בין שתי- הארצות.

ר . ריבלין ;

ii n/jij י י ו- י ם י 111ראל י י ם נ י סע י ם לין.? י -סלב י ה ^./ד י '!1 נ י-71

דייר י. 3ובריו 5

אינני יודגנ בדיוק- מדובר נבל כב-ה אלפים. י ו ה ו סלב י ה אף פלבם לא אסרה על

תיירים גנןי^ראל לבוא לשי;.

ר. ר יבלי ו ;

לה י פן-, ה יא גןי^נונינת בתיירים.

ד"ר י. דובריו 5

(ננ:ג11יו היא רוצה וניירות, אבל היו זגונים שהיה קשה מאד לקבל אשרת כניסה

ליוגוסלביה. היום הפרוצדורה לקבלת האשרה הרבה יותר קלה, אבל הצורך באשרה

לא בוטל.

ובםן ההצננה היתה להקים משלחות בלי שום מטמד דיפלומטי, בלי ^1ום מלבמד

קונשולר--. 1ה נדתה נבל ידינו. כי בקופו של דבר, לאחר שאנחנו עדים לחידוש

יוזשיט גנם שאר ארצות נ/זרת אירופה, אין טעם לשלוח אנ^1ים לי ו ה ושלביה בלי ג!! ו ם

מגנמד דיפלומטי, '^-כן פירוש הדבר שאנשים אלה הם אינם 7כאים לחסינות

דיפלומטית.

ה י ו " ר ד. ל י ב^? י;

אהב, בקרביה היתה הבנה והסכמה מלאה לגנג'דה הזאת ///ל ישראל, שאין להסתפק

בפוזות מחידו111 יחסים מלאים.

דייו י. הובר יו ;

תודה על ההגנרה ה1את. הדבר ה1ה הם בא לידי ביטוי בעתו נוח.

אני רוצה לח1ור לנושא של קבלת ההחלטות. קיים אצלנו נוהל, הנהיה אותו

המנכ"ל 1;נובו1י של ו-,משרד, ויש לומר 1את לשבחו. בתקופה הנסקרת בדו "ח היו שני

מנכ"לים במשרד החוץ, ודבר זח שיבש מאד את תהליך קבלת ההחלטות:. קנל פי הנוהל

ה?ןיי0, אחת לשבועיים אני איש'ית מקיים לכם ה1?נכ"ל דיוך קיל בגויות שוטפווג.

הסיםגם שלי ר"די-ונים האלה מובא לידיי1ת כל ההורמים הנוהלוים בדבר בתוך המ^רד,

בו לל tu( החוץ עצמי.



נןל'ים אתדוננ על הנננין של יו1םית. נ!בתינת היו7םות, אנחנו עדים לחילופין

בתחום התרבות והגה-ע גנם בי- -ת-הבוילנלבות בהיקף שלא ההר נ ו ולא ידענו בתל: ו פה

שהיו לנו אתה יחסים דיפלונןטי ים. 95:1 גי-איתו היקף הם ביו1ג-1ה ישראלית. הו!?

הךי{ ל3בי שאר ארצות nir/j 'י-.ירופה.

הי ו "נ f~ ? לי ב//' 5

11ו;ר,. חבר-הייםת רט:ני כהי, בבקשת.

ו/ננו 1:ווו ;

^i-w שהפריגי לי בדו"ה ה7ה היא אולי בןשום שנכונב ט.ר 1!1רר! אירופה ולא לגל

מ^1רד וויו ג- ץ. רוב הרג "ו! םפיהן בהגברכוינ. לא ראי רני לכו בד ו ת גבל פלכי לה n^'rj או

א^נונ. ה3ל נגננובת של ייגנו^ן ומערכת של הלךרכווז. ואי!ע!ר בהחיילו להבין את הדו"וז

ו-ו1ה נןשני כי- 11 נים. אפ{^ר ליקבי- אוי הדי "ח בהתאם לרלגרית 11'ל גןבקרת -.יןדינה, או

ל1םך שו-1הג1.רבגת של ב^בקרת ה^-דינה :-?יין יכו ברת. על ס.1!ך ה-דברים שי כרי י כל\ין אני

iivi ו-ו ;' 1 ג.'. ר J/ ה ו-"םס ק נ ה שלי.

n1-'Dr:ii J1-1,7j.iiri גבם םשרד הה ו '-ן בדבר פינילות לקויה י ה לקר הייורכי^ לקי-את

השיג.! יי ם שתל1 בנגזרת אירופה. :-^בל אני רוצה לוג'ר /י1יייך רוי-ם בעולם לא יבליי

היי! h'a jjjrny הע1ינויים במ1רוז אירופה, אפילו לא בגז1לן^1לת ארזיווו-הברית-

והאי נפורבןצ.יךן וא0פ7,ת הונ:י-דפ: באך-צווי-הברית לנל ג1ה שקורה בהרש ה^^^רחי הרבה

-'1ראל. אם כך, נ/ת לנו להלין על םשרד החיץ טקרוב

י?ין- לו אינפורבגציה רבה ייתר י:י!!?שר לארסיות א י; רות, י11הם הן לא ידלבו י1.ל

נוח שקורת בונ71רח אירופה.

א נ. י רו ^נה ל1-"ב יא לד ו הבןה אי: י י ך. ו 'סלב י ה. r? ד י ה^יןה שבאה 7הנ/ע. יט ^33 י צ^זוז ו

של הדוי--ה. אם אני קורא א.ת הפרק על יוהוקלביה^ כל 11/3 שתבקרת הגיןדיבה כויגבוי

בדוי'ח ג}1:וט7£ גנל הערכות. על םב'ך jI.o קובעת הב?בקרת n?:si'j שהפקידות קבליה או

החליטה איבו םספק, ויש צורך בדיון מבזשלתי? הדברים הוסברו בי\.ן . ^^^^ענו פה

רו1:הרות שהיו שי ה ו ת, ו^ייתרי נ י תות הדברים הה יעו למסקנות נןס וייאות, שאין גוקום

- ו3ם. הדברים שנאבורו בדו"ח םסבירים 1אח;, שאין קיבה היום לקיים מערכת של

יחטים 0דירים, הם אין אפשרות לקיים יחסים סדירים יבם יוהוסלביה.

?{(/ היום. ץה לא -נגתייהס לגוה שהיה לפני כמה שנים.

א. העצ. נ י 1

n/j השתנה הי ו ם?

י. אבנר £

הרבה.

דייר י. 3 ו בר י- ו £

גובךוינח; ההוזלטה אם להדש או לא לחדש אתנו יוזסים דיפלומטיים, לא תל שרם

םיפנה. הבוחשבה שלהם על חילופי משלחות שלא במעמד דיפלומטי היא בבחינת חידוש

או ה3נ7ר., כי גנד גנכשיו הם לא העלו הצעה כ7את.

UJ/v/JMj היא עדיין שאם לא יהיו לפחות משרדי אינטרסים, אנחנו לא נקבל

אה. ההצ;גנה ה1את.



דייר י, ה ן בר ^ 3

הם לא נ/צ.י/1י-0 ש1ם דבר, הם ?"א ג}י1.ירדי לי?ינפ!ר0י0"

רענו כהן £

QPi אונורים בצורה 7/7f/za}'C-1^!/ שאינם רוצים לקיים אןןנו ילזסים,

דייר י , סוברין 5

שר התו --ן טלי י (71 ן קלב י ה הבהיר לאת הדבר ה7ה כ::ה ל!לג1-?יס ךיןרבלב ה'11נים

האתר ונות.

רט.נ1 בהן ;

^ני Dyf לא ה"ישב שאפשר להתייחס לפולין,. הו נדריה ו י ו ?;י7)לביה, כאל ג^יקשה

אתת. -גו; ;יא אוןנו ז-בר. י-1ני י11רני נ--ךךןל ביר ה.^^ינן^: האלו וביי יnnי7!jj nr בכל

אןן^ ^הן " י 1 ו-;^0ל-1.י ה ה^א n3 1=ii בםהותה, 1112:נה הוזברוזי שלה, בגזבור הכלכלי שלה.

17 גדרי-נה שי-^ בה הם ב^:י{נוט ב'וקלמי, ואנחנו עךיביר! לל-^-י"ות- הם י--:ח- ^^יב?י^ הדר-

3T1\i ימי טיט! יוהושלביה ניהלה םדיניוונ חוץ לנצגןאית לבלךןי תלויה בהוע!

הבןדרהי, ולכן ה"הלסנוסט" לא תופס להביה.

אםרונ י בתת י לת דבר י שא נ י יכול כן לקבל את ijt י ולבקרת הגןד י נ ה, ו בא ו תה

מידה, מאתר ע1הם אינכ מבוקקים ייל י2 5-^y,יj n 1t^:/ קיל הגברכית,, ארי יכול להקיככ

לעןקקנות אחרות. אבל נניח שאני גןקבל את ו^וה שהגזבקרת אוג^רת. אם אכן נכונה

ו;ו1ט:ךכה ש7- ניב?ןרת הםז-ינה, פ;ל כך שהדברים לא נדונו ביררה הגזבזשלתי הבכיר,. שאד

לטוונ אוזר ו ת - - -

א, העצ נ י .י

ל ההחלטות אלא גבל צורת הדיון -

היא אומרת שהנוהל הקיים איננו תקין. לא יכול להיות שהמוזלקה תקבל

החלטה בלי להביא את Jiry nr, ממשלתי הב ו ה יותר.

היו"ר ד. ליבאי 5

האם אינך תושב שדה צודק?

רענו כהו 8

בהחלט. אם היא היתה כותבת את nr לא יבל ההוש n1r/2n^ ,הייתי גוקבל 1את.

ר. ריבליו£

בדו"ח לא נקבע אם הם אמרו נכון או לא. הדו"ח אומר שאין אקסיומות. פה

אנחנו לא צריכים ללכת הלאה. הדו"וז !יומר במפורש שנושא

היחסים עם יוגוסלביה הוא מספיק השוב כדי שיהיה דיון קבוע, בדרה שונה.

שמענו את דבריו המאלפים של היושב-ראש קכל יוהוסלביה. ויש לדה אספקטים

שונים, למשל ענין התיירות, n nr^7, מה1י.ערכת שהיוהוסלבים ממ-ונינים בה. ובגישך

השנתיים האחרונות הוייירית התפתחה- לפני שנה היו למקנלה מ--110 אלף ישראלים

בי ו ה וסלבי ה.



דייר י . ה ובר יו 5

לא. גודו^ר גנל כגוה אל-פים או עשרות אלפים, ללא לנל 100 א7יף.

רי1נו ונ:ו;ו s

יש ז1:ךי0 שאני רוצה שחדרה המקצועי יקבל החלטות להביהם, ואינני דואה

בזת aי .7 1 ud' כל דבר חייב לי; י א. לשרי. אינני ם ו כרוז לקבל את דכנת חנ/ב7/רח: בנביין

זה, 1^נ;ל !-.ij צריך לבוא לדרה 'ya השר. בנושל^ ה1ה היתה הערכה גןסריי^י?!! '^יי ה-דרי:

הגן7,צ.וט:- . בגבנין זה יש הבדלי הארכות בין כ/ב7,דח הםדיךי: לבי ר י. אני טרכבך שלא

נל דבר תי יב לבוא לשר לקבלת החלטה, כי שום דבר לא מוחלט ביןמ^11לה ה1אה אצ:ל

גגה היעדים, אי1ה נושאים צריכים לההיע ל!'1רים. אם

אנהנו נ4,יד שכל דבר צריך לבוא אליהם,. שום דבר לא יקרה. אני רוצה שייקבע

באי-וו-! נושאים צריכה להיויי החלטה '1יל השר, ובאי1ה נרפאים זיריבה להיות החלטה

וט;י. אם יש הוף בגקגגיעי י1'א.ני קיגי:ך עלי ר, אני יכול לקבל איז ד0יו1י

(?ם 1_נ1שא ה1ה.

א1.ל נניח ^1א נ י נ!קבל את כל ב'ה iu נאמר בד ו " n יגל הפלי ו ל ר ת במ^רת א י ר ל פה.

הי יוני א!- נגר םאולי עלולה להיות; הייםצה פ.י!1'י1ת u!?' הי:? ו ג? ב 0,' י ב' הריל!ף1ררי בכל .ליה

ע1י{ש1ר 4:1;וש ר71:11רו1י. במקום לנצל אי2 הסיי^ואציה ההיסטורית החד-פיבמית המתרחשת

מול (בינינו היום בהוש המ1רתי, משרד התוץ - ואינני- d iiTn-?. היחידה ה1את -

איננו מתנגקד כראוי. ולעתים ידמה מויוך קריל^-גת הדי"ת שחבתי נת נהלי העבידה

אנו1ג.ו חו1רי-ם עשרות שנים אחורה, לימי הברליי,ע.-ית של ה1ל^^ינה-

ו1-נ:ן מצ.ד אחד אני יכול לקת ו ר את מה שנאמר בדו"ח, מצד שני ל^-?ני יכול

לקבל את הדברים. גנם 1את אני גנוםד יבל דיבתי שלא כל ד-בר הייב לבו!:". לההלטוז

השר. ואני חושב שי^וב תעשה מבקרת המדינה אמ תא-לןר אי7ה ורשאית צריכיח להיות

נתונים להחלטות השר.. אולי השרים יתחיל! לקבל החל3!והנ בנןשל\?ים שיש להם הע'פער

ל^?ומי1נ יותר ח1קה, עם עוצמה יותר ת7קה מאשר בנוש!--! ס^. oj/v-.' ?? 1 n חשוב, אבל

אי1 לו השיבות ממדרהה ראשונה.

האם כתוב בד ו"ת שפל דבר צריך להביא לשר?

רענו כהו 1

לא. בפירוש לא.

הי ו "ר ד. ל יי בא י 8

אני כשלעצמי - נכון , תחת הרושם של הביקור - מרשה ללבצמי לומר שאני

חותם גבל כל מלה והערה של מבקרת המדינה. ול^ני ריזנה להיסביר את לכמדתי. r? כבר

לא טענה כלפי המחלקה, 7ה בעצם דבר שצריך להיווב מופנה לשר ולדרי; הבכיר

ביותר. 1ה לא דבר שנכתב על-י ד- י מבקרת המדינה כלאחר יד. בד ו"ח כתוב: "לדעת

משרד מבקר המדינה, עמדה 7ו של המחלקה - על העדר אשליות להבי חידוש יחסים

מהיר - ראוי שתיבחן הם בדרה הממ"-לתי. נושא היחסים יבם יוהוסלביה חשוב דיו

כדי שמשרד החוץ יי7ום דיון וקבלת החלטות בדרה יותר בכיר, אף בדרה

הממשלתי". דה מה שנאמר בדו"ה, ואני מסכים עם n'7 nr7י^^^^ .

אני רוצה לומר רק כמה משפטים. לסרביה יש בעיה של מרי א7רחי של קרוב

ל-2 בןיליון אזרחים, ודה מינורר בעיות רבות. אינני רוצה לההיד כמה דה קשה,

אינני רוצה לר.היד אם זה דומה או לא דומה למצב שיש לנו בשטחים, לא בתחום

המד י נה.



א. העצנ.י£

ה י ן " ר ד. לי י 1:;/ י;

אלה נו3^אים T?^.'i מיוחדים בםינם, 7נ0 רהישויות ילתי רהילות. והשארה אם

לישראלי י^^ אי גבנין ענין 710רר ל^סדביה, וליו בלכצוח, וליו בהוזל-פת דינרים

^^ושאים רו;ישים באליה, היא nי7HUi געלונ השי 1:1 ת רדירר: גן!?ד- ואני הייתי na.1r/:i

שהנושא ה7ה יגבלה להכרעת המםשלה או קבינט שרים לעני יי רוץ יב10וזין . י-ש הם

?י1ו ב?ידה להשד;ירנ בה היום, ב??י7ך גזידה לא

ל הש 7ן י (ב 5 בניוה ל הש קיט;. הם צנ?א ים לם י ינ ו ף פלב 1 ל ה. הם למש ל בואך מגב ו נ י נ י ם להבי א

לבאן עוברים לבניה ומבנים מוכנים. הם מאד מללויינים להשקיע ב7ה- הי11אלה 7^ם

1ה ה1מן ואם 7ו הארץ.

אני רוצה לומר שפרקליטו! המדינה קנשתה שם לכבידה ג?צ1יינוז, הם בכנלז וקם

בפגישות, גנם כל ה1הירות המופלהת שלה לא להיקלט- לדברים ט1בר3חרם המדיני

רור^;יש- אבל גגובדה שהיא 1ומנה בו במקום על~ידי התובלו הכללי ופרקליט המדינה

של סרביה להיות אורחת רשמיינ שלהם. היא בוודאי תדיות לבם יינפני: אליכם.

השאלה אם רצוי ללנודד שיתוף פינו לה כ7ה בין סרביה לבין ישראל או לא.

אלה נושאים רגישים מאד- ולנם כל ההערכה להוף המקצוגבי שלבוסק ב7ה, יש

לזה השלכות. שהן מגנל ומעבר להחלטה של דרה מסויים, וההחלטות בענינים אלה

צריכות ?^גנתי להתקבל על-יד י שר החוץ, לנל~ידי פורום ממשלתי; אם ל!יי לגל-יד י

הממשלה כולה, על-ידי קבוצה מצומצמת של שרים שאמורה לדון בהיבטים מסו י ימים

של ירוקים בינלאומי ים-

כמי שחו1ר מיוהוםלביה אני יכול לומר שכל שורה לגל התחום הרגיש ה7ה -

ולא אנמק יותר - מחייבת- ובה7דמנות 7ו הייתי פונה לשר החוץ שיקח את תחום

היווטים עם יוגוסלביה לתשומת לבו הדחופה, כמובן תוך הסקוו כ?י המסקנות.

רענו כהו 8

עם כל הגוש המזרחי, לא רק יוגוסלביה.

נושא ברית-המועצות, נושא העליה, עומד היום בראש סולם העדיפויות,

אינני צריך לומר 7את, 7ה ברור לכולם. יש הם הנושא של חידוש קווי התעופה,

ד"ר גוברין בוודאי יותר בקיא בזה ממני ויותר מעודכן. יש הנושא של חידוש קו

התעופה עם יוגוסלביה, והקשר בין 7ה לבין הבאת ערלים- יש פה מכלול של

נושאים הקשורים עם יוגוסלביה, האם לקיים קשרים עם מדינה ביוגוסלביה כאילו

היא מדינה עצמאית או לא, נוכח ההבדלים הקוטביים שם בין שתים או שלוש

מדינות שכנות; האם אנחנו צריכים לעודד את זה, או ש7ה ייראה בהתערבות

בענינים פנימיים ואנחנו צריכים להיזהר בזה , למרות שיש שם שינויים, הם

קונסטיטוציוניים; הדחיפה שלהם לעצמאות מול הקונפדרציה- אלה נושאים מאד

רגישים. לא אוסיף עוד. אני רק מעלה את הדברים האלה לפני מנהל האגף.

נשאלתי על-ידי חבר-הכנסת העצני אם אין זו טעות דפוס בסוף עמ' 300,

ששם מדובר על הסחר בין ישראל לביי מ7רח אירופה בהיקף של יותר מ-200 מיליון

דולר. ובכן במציאות היקף הסחר היה של 165 מיליון דולר, יבוא ויצוא. ובכן

7ה לא רחוק מהתח7ית- התח7ית היתה יותר אופטימית, דובר על 200 מיליון דולר.



א. הגבצ נ י ?

אני ג{7:1ןש להעיר הגנרה קצרה, לדינתי היא חשובה. ד ו "ת גןבקרת הגןדינה

םתייתט לי1;1:ר. אותי ולבנין הכיתיד. הנה אנחנו לבו^ןדיס י^י פככם 1לוול חאניהמה

הרואית. איננו יודעים םה יהיה, אנחנו ש ו בגי! י ם בגשם קולות: ואי וגן י ם ורלב^ים

שאולי הם י1;ב,ילו את הלבליה או יפסיקו את היכליה. ואף אחד אינו יכול לבוא

א? י 03, אנשי כ/שר7 החוץ, בטלניות, אי אפשר לב לא אליכם בטענות, אם וננחש ו או

IT nilל.י'/ בכןן- . אבל (1כ'1יי:י, בנקודת ה1גןי של היום, ואי.י שואל בה^י1!ך לקי

;/^/n " 1 -1.1 yot //^u/JJ,אבל ב:י;3£לי קצ;יר. להיום, הלאם היןשרד שלכם וגורי לאכ5^ידךת

שהור1:!-:י= 1 ב י [11 י- ם את הר ה ל ליל הבלםים^ והאם הוא 1:!צי-י1 לשר אפשרויות וזליפיווי !!1ל

ח:1;ןבה, ת^"ובה קשה או רכה? נ/ד, הקםר בין ל'רצות-תברית לו;ור1.?1 י רב, תיכן- בוש

ו 3 ו רבגנ י 1- ב, ישבו יחד כשה ו רבצי-ו ב השם י ע את האיום שי" ו, nr הז-בר שבדר ה ה^;ק1.י:ילבי

ת י יביע ל;/כי / גנלין תשובות, חלופות, שוי?נפייה את הלכתיד" ושלא י יא"לןר בדו"ח של

השנה הבא!. שלא היו הגגעות ליו1םות נ'פיי שלא היה מי שיקרא את הדואר.

ה י ו " ר ד . ל י ב^-. י =

רגווה. אתן -^כשיו את רשות הדיבור לדייר י;וברין ול^ר אבנר. אני רוצה

להד 1; י ש שהנושא היא רצ:ינ.-. לני י? -י י;רבה ה1דוי1נויווי ליום י 7 בפורופ t- בהיבטים

של יחסינו גנם נ^רח אירופה. אני בב!תכוון ובמודע לא ב י קשו! י ל7גןן להיום את שר

החוץ, מפני שרק עכשיו הוא נכנס לתפקידו, והם בלבת שקבלבתי את הישיבה כידולי

הוא לא היה בבריאות טובה. לבך וזשבתי שאין nr מן הראוי לבקש 3/יד את

השתתפותו בישיבה ir, אני גןצטלנר שהמנכייל לא יכול היה להשתתף היום-

אינני נגםייב^ים היום את הדיון בפרק 7ה. הו ולבדה תקיים לבוד דיון בנושא

בהש^תפ ו ת שר הת 7 ץ ו הם נ כ" ל, בשלב י ו ונר מא ו חר. אינני א ו ג?ר במ ו לנד ?ר ו ב, אבל

1או1זר בנ/ד,לך יבבודתנו נ11ןין לכאן את השר והחנכ"ל להמשך הדיון

בפרק הדה של מבקרת המדינה, וא1 נראה להתייחס הם לשאלות העקרוניות. ולתהובוול

נוספות.

דייר י. 3וברי ו ?

נשב1עו כאן הננרוונ גואד מענינות, מבוזינתי 3ם מאד מהרות, והייתי מוכן

במםמרת אחרת של jar להיכנס לשיחה על כל ההערות והשאלות. אני שמח ל?:!יין שחל

שיפור. במובן שהוא איננו במאת האח ו 7 ים. א נ וזנו נתונים באילוצים רבים TWJi .

אני תושב שאחד הב-כשולים ההדולים ביותר שאני רואה בדרך התפתתווינו לללתיד הוא

K' .Q^ ?'Z^D GTW nijj/j '/J-1/J ^ 1 לי כל ספק שלההדלול הצוות תהיה השפעה קם על

איכות התוצרת.

להבי מינויים - ואנחנו נכנסים כאן למי!דים שלא נכנסנו אליהם מבחינת

מינויים פוליטיים או התערבויות מבחוץ - אינני יכול לדבר בשם המשרד, אלא רק

עד עכשיו המינויים באותן ארצות של מ7רת אירופה היו

מינויים מקצועיים. אני מקווה שהנוהל ה1ה יישמר הם ללבתיד.

ביב7ורונ ובמדינה מ. בו-פורת?

ההתרשמות של משרדי היא שבתוך משרד החוץ חל שיפור מא? בואו של המנכ"ל

הו1דש, ואנחנו מקווים שכאשר נבוא לשם בפעם הבאה נשבע נחוג. אנחנו חקו ו ים

שהביקורת שלנו במידה מסויימת אולי הם תרמה לשיפורים האלה.

דייר י. דובריו;

ללא 3ל ספק. ואני מצטרף לתקווה לא רק במה שנוהע לנחת רוח, אלא בקשר

לכך שנחשו ף חולשות, מכשולים ו מהרע ו ת נוספים, דבר שיכול בהחלט לתרום להמשך

השיפור של העבודה.



הי ("ו ז , רי1:^'-1^

נג-ו-ה ;ץ- p. 11 "1: qh לםנכ"ל, יאו'זי הבי לנ"ר^ רי.לי לליקרי ה^ייי כאך ,. רייאגלןר

^הט שבה ז (-מ נ. [- לי נגף-א ?- ב;ל; נ1:?-ש :י-,ת ה^ית^נפ י יים בל) י י ם הז ירי י- קי-ל; ר 7ה.

רצ.יי4- ;';גוך- ש-י^יהני 2 י ודאי נעביר את י-נלי-ייליי :!!ר הי י[!!יו~ראש במה 151 ר ך הלי

ליע1ר1,יך; {".:'i1~fri sijj. ההברה בב-גי1ך-ד-

ונו ז ה רבה. ^נור יהודי: :-?בנר, בבקשת-

^^ ?- ji { "; ,-iiii I "-י-הדייי :ה7ה ך י ך. -;;!:.: -?י?t י יי י י1 י ר, T-י''j?:-n י יל.י7י י יילד יי'זזיי-

גון הב י י, 4 rn jii : sn- יון, ?עי.ר י ינ ה י י י כ ר ח י ם י 71ד י ו ו. י ,7י '."דיי ב היל י ליפ ר י בך 1- י ל י

;יבי1 riJji- ^uij;^i י::ב7;י- ה1!די^ה" -?ני 1uי :^T^-^ i'1r?2i' כליי -דיה !?ה-י-., י-י!?ת הי-הייזךיל

rr. י?uj -1- ב ^ ב - נ י נ .-' /'ביי T^oiii הא י צ:ר ב ?- חס ילת?; נ י ם 8. כי ר^ לית7.ןי י ך. י כ! ^ י" יי1! ל"ה

ui^^nu; nil ^;o ";x- rי -; 1 ^ b m^^ 1ו7רנז א י ר ו פה י: י ר ו י!? ב?זך ייפ כ י י. ר.

ה י 1 יי ר ר - ?י י בא יי;

rriJi; רבה. אני ג^-דה לכ1:יבבי. הי^'יבה נינייה.

(היישיבה נסתיימה בש^ה 11.10).