הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 96

מישיבת הוועדה לעניני ביקורת המדינה

יום שלישי, כ"ו בטבת התש"ן , 23.1.90, שעה 30 .10.

חברי הוועדה: ד - ל י בא י - ה י ו יי ר

א. בורג

ר , ריבלין

מבקרת המדינה מ. בן-פורת

ש. לביא - עוזרת בבירה למבקרת המדינה

מ. בס - היועץ המשפטי של משרד מבקר המדינה

ש. גוברמן ~ משרד המשפטים

ש. רויטל - נציבות תלונות הציבור

מ. במברגר - נציבות תלונות הציבור

י. סלנט - נציבות תלונות הציבור

היועץ המשפטי

של הוועדה א. דמביץ

ב. פרידנר

רשמה: מ. כהן

הוראות מעבר בחוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 39),

התש"ן-1990;

חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 16), התש"ן-1989.



הוראות מעבר

בחוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 39 ). התש"ן-1990

אני פותח את ישיבת הוועדה לעניני ביקורת המדינה. לבלי קדר היום שלוש

הצלבות חוק. אנחנו נדון בשתים מהן . הסעיף הראשון הוא הוראות מלבבו" בחוק

לתיקון פקודת העיריות (מס' 39), התש"ן-1990. נדון על כך ונקיים הצבעה,

לא נדון היום בחוק מבקר המדינה (תיקון מס' 15). כזכור היו בענין זה

הסתייגויות של השר יצחק מודעי. השר היה בישיבה האחרונה של הוועדה שבה דנו

בנושא זה. לאחר אותה ישיבה קיימנו חבר-הכנסת דן תיכון ואנוכי שיחה לגם השר

מודעי כדי לברר את ענין ההסתייגויות שהגיש. בעקבות שיחה זו נראה היה לנו

שיש מקום לשיחה נוספת עם שר המשפטים דן מרידור. קבענו פגישה עם השר מרידוד

בקשר להצעת חוק זו ולהסתייגויות של השר מודעי ליום רביעי הקרוב. הסדר הטוב

מחייב שנמתין עד שתהיה התייעצות נוספת זו עם השרים. עם סיום ההתייעצות

נחזור ונדון במליאת הוועדה על הצעת החוק ונסיים את הכנתה לקריאת שניה

ושלישית, וכמובן נראה אז אם ואיזה הסתייגויות יהיו לממשלה או לשרי ממשלה.

לכן אני מציע לדחות את הדיון על הצעת חוק זו לישיבה אחרת, קרובה.

סעיף נוסף על סדר יומנו הוא חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 16) " אני

מקווה שנסיים את הדיון בו לקראת הכנתו לקריאה ראשונה ונקיים הצבעה.

אנחנו עוברים לנושא הראשון, הוראות מעבר בחוק לתיקון פקודת- העיריות

(מס' 39), התש"ן-1990. כזכור לחברי הכנסת סיכמנו את הדיון והכנו את הצעת

החוק לקריאה שניה ושלישית, וההצעה אף הונחה על שולחן הכנסת. בדיון שתתקיים

כאן שקלנו פניה של מבקר עיריית לוד שענינה הוראות מעבר. בהתייעצות עם

מבקרת המדינה החליטה הוועדה למשוך בחזרה הצלבת חוק זו כדי להוסיף הוראות

מעבר. מדובר עכשיו בהוספת סעיף 14. לאחר דיון שקיימנו התגבש הנוסח שמונח

לפניכם. אקרא אותו תחילה כפי שהוא, אחר כך אבקש לשקול פעם נוספת שני

תיקונים.

בנוסח המוצע של סעיף 14, כפי שהוכן על-ידי היועץ המשפטי של הוועדה

עו"ד דמביץ בעקבות הדיון שהתקיים, נאמר: "(א) עיריה שביום פרסומו של חוק

זה מעסיקה מבקר במשרה חלקית, תהיה תחולתו של סעיף 2 לגביה מתוך שנה מיום

תחילתו של חוק זה. (ב) מי שביום פרסומו של חוק זה היה מכהן כמבקר עיריה

במשרה חלקית ופרש מכהונתו מחמת החובה למנות מבקר במשרה מלאה, יראוהו,

לענין תשלום פיצויי פיטורים ותשלום ה ימלאו ת, כאילו פוטר".

זו ההצעה שבאה לענות על ההערות ששמענו באשר למצבם וגורלם שלי מספר

מבקרים פנימיים בעיריות שחלקם מכהנים שנים רבות בתפקיד זה, ונדרשת תקופת

מעבר כדי שניתן יהיה ליישם את ההוראה החדשה ולהפעיל אותה הם לגביהם.

אני מעורר שתי שאלות בקשר להצעת חוק זו. השאלה הראשונה שעדיין אינני

שקט להביה היא להבי סעיף קטן (א). אנחנו קובעים כאן תקופת מעבר שטי שנה

מיום תחילתו של חוק זה. לאחר שאדם עסק במשך שנים במשרה חלקית כמבקר סכיריה.

ויש עמו עבודות בהכנה, שהרי הוא עובד בינתיים ומכין דו"חות - אם הוא נכנס

לתחום של שנה אחת בלבד, השאלה היא האם השנה הזאת מספיקה לו כדי לסיים את

(נבודתו כמבקר פנימי ולסיים את ההשת הדו"חות שהחל בהם, או שמא הוא נזקק

למעט יותר זמן .

שנית, נניח שאדם שעסק כמבקר פנימי רוצה לפרוש, האם מספיקה לו שנה הם

להתארגנות מחוץ לעבודה הזאת.

/



אני שוקל האם להשאיר שנה, או, לבקשת כמה מבקרי עיריות, להגדיל את

התקופה לפחות לשנתיים. הם דיברו גבל שלוש שנים. בלננין זה אני לא שקט. אני

מציע שנשקול זאת בינינו, בין חברי הוועדה ואנשי משרד מבקר המדינה.

השאלה השניה שאני מעלה לדיין היא להבי סעיף קטן (2) .אוי חושב שכדאי

להבהיר -- בך הציע לי היועץ המשפטי של הוועדה - את נושא הפרישה מכהונה מחמת

החובה למנות מבקר במשרה מלאה. מאחר שמדובר במבקרים פנימיים, ומאחר שלא

מעטים מהם נמצאים בעימות עם ראש הרשות או פרנסי העיריה בשל עבודת הביקורת,

חשוב שלא תהיה פרשנות לרעתם. דהיינו, יאמרו להם שהקביעה סאן היא

אובייקטיבית, והם לא פרשו בעצם מחמת החובה למנות מבקר במשרה מלאה אלא

מסיבה אחרת. כיוון שמדובר בשמירת זכויותיהם, אומר היועץ המשפטי של הוועדה

שמוטב לכתוב "ופרש מכהונתו והודיע כי הוא עושה כן מחמת החובה למנות מבקר

במשרה מלאה". כלומר נקבל כאן את הכרזתו כשומרת על זכויותיו ונניח שהאילוץ

שבחוק הוא הגורם לפרישתו, ולא נעמיד זאת לוויכוח בינו לבין ראשי העיריה,

או שמא בתקופת המעבר הוא יחשוש שמא הם יפרשו זאת אחרת וישללו ממנו זכויות,

ולכן הוא יהיה יותר טוב בעבודת הביקורת, לטובת פרנסי העיר, ואני כמובן לא

חושד בכשרים.

אני מציע לוועדה לקבל את ההצעה של היועץ המשפטי של הוועדה, ואם זו

כוונתנו - לכתוב אותה במפורש, "מי שביום פרסומו של חוק זה היה מכהן כמבקר

עיריה במשרה חלקית ופרש מכהונתו, והודיע כי הוא עושה כן מחמת החובה למנות

מבקר במשרה מלאה, יראוהו, לענין תשלום פיצויי פיטורים ותשלום גימלאות,

כאילו פוטר". וזה כדי לשמור על זכויותיו.

אני מציע שנתייחס לשתי הסו היות.

להבי השאלה הראשונה, נראה לי ששנתיים זה הרבה מאד זמן. אדם נכנס

לעבוד במקום כלשהו על פי חוזה העסקה, במקרה הטוב אומרים לו: כשיסתיים

החוזה ניתן לך שלושה חודשים שכר על חשבון מקום העבודה, או ארבעה חודשים או

חודשיים, תמצא לך מקום עבודה. כאן מדברים לבל שנה, שנתיים, שלוש - זה מעל

ומעבר. מדובר על מבקר פנימי של עיריה. יש לו מקצוע. או שימצא עבודה כמבקר,

או שיעשה הסבה לאחד מתחומי המקצוע המצויים בשוק, רואה חשבון או פקיד בכיר

ופו'. אינני רואה מקום להאריך את התקופה. לדעתי יש פה נדיבות מעל ומעבר.

להבי הסעיף השני, באמת כלשונו הוא הוראת מעבר, מפני שרק פעם אחת יהיה

צורך לו-1שתמש בו, כאשר מבקר עיריה יחליט שאינו רוצה לעבור מחצי משרה למשרה

מלאה. כאשר הוא התקשר עם הגוף שמעסיק אותו, הוא עשה זאת מתוך ידיעה שמדובר

בחצי משרה והיה לו /; 3rלכל מיני דברים. היום אנחנו, המחוקקים, אומרים לו

שמה שחשב לכתחילה אינו תקף היום, ולכן אנחנו באמת גורמים לפיטוריו. משום

כך לדעתי יש מקום לפצותו.

אני מסכים לסעיף קטן (ב).

להבי סעיף קטן (א), אינני רואה בזה דבר עקרוני, כי הרי אם לא היינו

מתקנים את החוק, המצב כפי שהיא היום היה מוסיף להתקיים עוד הרבה שנים. יחד

עם זה, אני בהחלט חושב שצריך לתת הזדמנות לתקופת דו"ח אחת, כי אחרת אנחנו

יוצרים מצב אנומלי של תלות בין מבקר ומבוקר: מצד אחד מבקר שפועל על פי

החוק החדש, שלמעשה הופך אותו עד כמה שאפשר לבלתי תלוי במבוקר, ומצד שני

המבוקר יכול בכל עת להפעיל את סמכותו על-פי התיקון לחוק כדי לסלק את האיש



מתפקידו. למי יינתן שיקול הדעת ליפי סעיף קטן (א)? למבקר העיריה או לראש

העיר או ליו וכבדת הביקורת של העיריה, או ששיקול הדעת יהיה משותף?

הוראות החוק כפי שניסחנו אותן, בלי הוראות המעבר, לא נתנו שיקול דעת.

סעיף קטן (א) של סעיף 14 משאיר שיקול דעת כלשהו..

לא. החובה לגונות מבקר במשרה מלאה היא כעבור שנה או כעבור שנתיים, כפי

שיוחלט. החובה קיימת, אין שיקול דעת. כתוב: עיריה שביום פרסומו ... תהיה

תחולתו של סעיף 2 לגביה מתום שנה מיום תחילתו של חוק זה". לגביה זה אומר

1.4.91 במקום 1990. אין שיקום דעת.

במקום "מתום שנה" צריך להיות "בתום שנה".

יכולה להיות בעיה אנושית של אדם שצריך להתארגן , או להתפטר מעיריה אחת

כדי לשמש במשרה מלאה בעיר אחרת. השיקול הוא של האנשים בשטח. אינני רואה

בזה דבר עקרוני. החוק הוא לתמיד, בעוד שפה מדובר בהוראות מעבר. אני הייתי

מעדיף שזה יהיה שנה, לא הייתי מפריז מעבר לשנת דו"ח ביקורת. אבל אם באמת

יש אנשים שפרנסתם נפגעת בכך, אינני רואה בזה דבר עקרוני.

מבקרת המדינה מ. בן-פורת;

בקשו- לתקופה, נדמה לי ששנה מספיקה. אבל אני אינני מצביעה. עיני לא

צרה באף אחד ולא אתייחס לזה.

אני מסכימה שייאמר "בתום שנה" ולא "מתום שנה".

להבי סעיף קטן (ב) - אני חושבת שהוא במקומו, צריך לשמור על הזכויות

של מי שמאלצים אותו לעבוד במשרה מלאה או לפרוש, והוא מחליט על דרכו. זה לא

צריך להיות על חשבון הזכויות שלו.

היו"ר ד. ליבאי ;

אני רוצה לסכם. מה שמתגבש הוא שנשאיר את סעיף 14(א) כפי שהוא, כלומר

התחולה של סעיף 2 תהיה בתום שנה מיום תחילתו של חוק זה.

להבי- פיסקה (ב), אנחנו מאשרים אותה בתוספת התיקון שהציע היועץ המשפטי

של הו ועדר-., באופן שיהיה כתוב; "מי שביום.... ופרש מכהונתו, והודיע כי הוא

עושה כן מחמת החובה למנות מבקר במשרה מלאה..." וכוי.

א. דמביץ;

אם בסעיף קטן (א) אנחנו כותבים "בתום שנה", צריך להיות "תהיה תחילתו

של סעיף 2" ולא "תחולתו".

זה מתקבל. אני מעמיד להצבעה את סעיף 14 כפי שהיבש וסוכם כאן.

בסעיף 14, סעיף קטן (א) ייאמר: "עיריה שביום

פרסומו של חוק זה מעסיקה מבקר במשרה חלקית,

תהיה תחילתו של סעיף 2 לגביה בתום שנה מיום

תחילתו של חוק זה.

בסעיף קטן (ב) ייאמר: "גוי שביום פרסומו של חוק

זה היה מכהן כמבקר עיריה במשרה חלקית יפרש

גוכהונתו, והודיע כי הוא עושה כן מחמת החובה

לגונות מבקר בגושרה מלאה, יראוהו, לענין ונשלים

פיצויי פיטורים ותשלום גימלאות, כאילו פוטר".

הוועדה מבקשת מהיועץ המשפטי של הוועדה להכין את הצעת החוק, כפי

שאושרה כבר, בתוספת סעיף 14, לקריאה שניה ושלישית, ולהניח איתה על שולחן

הכנסת.

אני רוצה שוב להודות מאד לעו"ד דגוביץ, היועץ הגושפטי של הי ועדה,

ולעו"ד שלמה גוברמן ממשרד המשפטים, ובמידה שהתייעצתם עם היועץ הגושפטי של

משרד הפנים, מם לעו"ד שפט, על העבידה הטיבה שעשיתם. אני מודה גם ליוזמי

הצעת החוק.

של חבר-הכנסת וירשובסקי. כיוון שחבר-הכנסת

וירשיבסקי ביקש שיושב-ראש הוועדה לעניני ביקורת המדינה יהיה נציג

האיפיזיציה, אני הצעתי שחבר-הכנסת ריבלין היא שישיב להסתייגות הזאת ילא

אני. אני אביא את הצעת החיק לקריאה שניה ישלישית במליאת הכנסת, חבר-הכנסת

וירשיבסקי ינמק את הסתייגותו, וחבר הכנסת ריבלין ישיב לי עליה. אחר כך

תהיה הצבעה.

חוק מבקר המדינה (תיקיון מס' 16), התש"ו-1989

אנחנו עוברים לסעיף הבא, חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 16), התש"ן-

1989. אני ריצה להזכיר שתחילה הצעתי שאנחני נוסיף הגנה למבקר פנימי ונאפשר

לי לעתור לנציב תלונות הציבור ונסמיך את נציב תלונות הציבור לתת לו את

הסעדים כדוגמת אלה שכבר קבועים בחוק מבקר המדינה.

לאחר מכן העלה עו"ד שפט את השאלה אם לא צריך לתת הגנה כזאת הם

לעיבדים בכירים אחרים בעיריה. הוכנה הם טיוטה של הצעת חוק בכיוון של הרחבת

היכולת לעתור והסגוכות להעניק סעד הם לעובדים בכירים נוספים, כמו מהנדס

העיר, גזבר העיר והיועץ המשפטי של העיריה.

לאחר דיון נוסף חזרנו למגמה הראשונית, שלא להרחיב, לא בוועדה זי ילא

עכשיו, את הההנה לעיבדים בכירים ניספים, אלא להצטמצם במתן ההנה לגובקר

הפנימי .



משום כך גיבשנו הצעה שהכין עבורנו היועץ המשפטי של משרד מבקר המדינה.

היא נ/ונחת לפנינו. היועץ המשפטי הציג את ההצעה לפרטיה, התקיים דיון, ואמנם

הועלו בו כמר, שאלות. אני הבינותי שמבקרת המדינה והיועץ המשפטי שהכינו את

ההצעה קברו שההצעה במקורה, בפי שהוגשה, עונה על הבעיה ומוטב שהיא תונח ספי

שהיא על שולחן המליאה.

אנחנו שאלנו אם צריך לכלול, כבהגדרת העילה לפניה, שההעברה מהתפקיד

תהיה בתגובה על פעולותיו במילוי תפקידו כמבקר פנימי" קיבלנו את התשובה שמן

הראוי להשאיר זאת כדי שהנציב יהיה מוגן מפני פניות אשר אין בהן קשר לכאורה

בין נקיטת צעד נהד מבקר פנימי לבין אופן מילוי תפקידו וכיוצא באלה.

שאלנו האם יש מקום לחייב את המתלונן שהגיש תלונה תקרת שתר בהוצאות,

השאלה התעוררה הם על-ידי עו"ד גוברמן . הבינותי שמבקרת המדינה מעדיפה שסעד

זה יו-ויה. והרי בסופו של דבר אנתנו באים להעמיס עליה עוד תפקיד, עוד סמכות,

עוד מעמסה. אני אמרתי שאני נוטה להתתשב בעמדת משרד מבקר המדינה בהצעת וזוק

זו, ואם המשרד עומד מאחורי ההצעה כפי שהיא אני הייתי מגיש אותה לקריאה

ראשונה. כלומר להרום לכך שהצעת החוק תפורסם כהצעת חרק בכחול, זה יאפשר

להעיר הערות ותגובות, ולקראת הדיון בקריאה שניה ושלישית נוכל ממילא לחזור

ולדון בכל סוהיה שתתעורר.

אני מציע שנקרא את ההצעה שלפנינו ואת דברי ההסבר שהכין לבקשתי היועץ

המשפטי של משרד מבקר המדינה, עו"ד בס. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לו.

למבקרת המדינה ולאנשי המשרד על העזרה הרבה. אם לא יהיו הערות, אני אבקש

לאשר הם את הצעת החוק והם את דברי ההסבר, ולאתר מכן נבקש מהיועץ המשפטי של

הוועדה שיואיל להרום לכך שהצעת החוק תתפרסם בכחול כהצעת חוק מטעם הוועדה

לעניני ביקורת המדינה.

כל שלושת הסעיפים מופיעים כאן כפי שהובשו ונוסחו בדיון שהיה פה. אין

בהם שינוי.

אני מציע לוועדה לקבל את הנוסח כפי שהוהש לנו על-ידי משרד מבקר

המדינה, בעקבות הדיון שהיה פה.

אני רוצה לשאול להבי סעיף 45ד', על התוספת המוצעת.

על פי סעיף 45ד' הקיים היועץ המשפטי לממשלה רשאי לבקש שהנציב יעיין

מחדש בהחלטה שניתנה לפי סעיף 45ג', ורשאי נציב שירות המדינה לבקש כך הם

להבי תלונה של עובד מדינה. כאן מבקשים להוסיף הם את העומד בראש ההוף

המבוקר, ראש העיריה או י ושב-ראש הדירקטוריון. כלומר אם זה תאהיד ממשלתי,.

רשאי הם יושב-ראש דירקטוריון לבקש עיון מחדש בהחלטה. אם זו המדינה, נאמנים

עלינו או היועץ המשפטי או נציג שירות המדינה שיגישו בקשה לעיון מחדש. אם

זה נוגע לתאגיד ממשלתי או לרשות מקומית, למה לשלול מהם את האפשרות הזאת?

לכן באנו להרחיב את הסמכות לההיש בקשה לעיון מחדש. אנחנו מוסיפים את זה

לענין מבקרים פנימיים של רשויות מקומיות ותאגידים ממשלתיים ואומרים שהם

ראש ההוף יכול לבקש עיון מחדש. ננית שתהיה פסיקה להבי מבקר פנימי של עיריה

גוסויימת, וראש הרשות יחשוב שיש בה איזו טעות או שהעובדות לא הובאו לתשומת



לבו וכדומה. כדי שלא ייאגור שזה סוף פסוק ולא ניתן לתיקון או לעיון מחדש,

אנחנו מוסיפים את זה,הוא ראש הגוף המבוקר, אנחנו מציעים לאפשר ליו להגיש

בקשה לעיון מחדש. האם אתה רוצה למנוע את זה ממנו?

אולי הוא יבול לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולהיעזר בו . לא הייתי נותן

לו סמכויות מרחיקות לכת כל כך.

מ. בס;

זו רק סמכות לבקש דיון נוסף. הצו השכיח ביותר במסגרת הזאת הוא צו

זמני. נניח שניתן צו זמני. מהצו הזמני ולבד סיום הבירור לגופו עובר זמן .

בזמן הזה עשויות להשתנות נסיבות, עשויים לקרות כל מיני דברים. סביר לאפשר

זאת.

כמה מקרים כאלה יש בשנה? מדוע לא יפנה ליועץ המשפטי לממשלה?

היועץ המשפטי לממשלה עסוק ועמוס מאד, יש עליו אחריות רבה- אינני חושב

שצריך להעמיד את ראש העיר, שיש לו יועץ משפטי משלו, בענין כזה שנוגע ר?-,

לתאגיד שהוא מנהל או לרשות שהוא מנהל, לחסדי היועץ המשפטי . אני חזשב שהוא

מספיק אחראי, הוא לא ירצה לא צו הרצאות ולא נזיפה ממבקרת המדינה. הוא

ישקול פעמיים לפני שיעשה זאת. אבל אם הוא מחליט לפנות, הוא מספיק אחראי

כדי לתת לו את הסמכות הזאת, לפחות לכאורה. מה הם שאנחנו מחזקים פה מאד אונ

הביקורת הפנימית, וצריך הם לחשוב על איזון, על מקומו של ראש הרשות לפחות

כבר-פלוגתה שהדלת של מבקרת המדינה פתוחה הם בפניו, לא רק בפני הצד השני

שהוא המבקר הפנימי. יש כאן שוויון בפני מבקרת המדינה.

ר. ריבליו ;

השאלה אם לא יהיה צורך להוסיף עובדים כדי לטפל בכל התלונות שיהיעו.

אנחנו מדברים על ראשי גופים מבוקרים, ראשי ערים. נניח שמישהו לפני שנבחר

לא היה רהיל לשמוע ביקורת, שאמות הגוידה שלו אינן אלו של היועץ המשפטי

לממשלה, והוא ינצל את סמכותו לפנות. אם משרד מבקר המדינה בנוי לכך, אין

בעיה. אבל אני צופה הרבה התנגחויות שלא ממין הענין. שיקול הדעת של היועץ

המשפטי לממשלה היה שלב ביניים, הוא היה ממיין את הדברים. אני מדבר מתוך

הכרת השטח.

הדברים שאתה אומר מעלים אצלי שאלה אחרת. בתוספת לסעיף 45ה' מוצע

לומר: "ורשאי נציב תלונות הציבור לחייב המתלונן, שהגיש תלונה כאמור,

בהוצאות". השאלה היא האם לא צריך לחייב בהוצאות הם את העותר לעיון נוסף.

אני מציע למשרד מבקר המדינה לשקול זאת. אינני נוקט עמדה. אני אאשר את

הנוסח כפי שהוא עכשיו. אפשר יהיה לדון על כך בעת הכנת הצלבת החוק לקריאה

שניה.

אכן היועץ המשפטי לממשלה הוא אדם עסוק. אבל הנושא שאנחנו דנים בו הוא

בקשה לרביזיה על צו שנתן מבקר המדינה.זה מצב חריג מאד. הייתי מציע לצמצם

אותו ולא לאפשר אונ הבקשה לעיון מחדש לגורמים נוספים על אלה שחיזוק הקיים

קובע.

מר גוברמן מציע להשאיר זאת בידי היועץ המשפטי לממשלה או נציב שירות

המדינה, ותושב שהתיקון המוצע לסעיף 45ד' הוא מיותר. אני מציע לוועדה

להשאיר את הנוסח המוצע כפי שהוא, כמיקשה אחת. כשלעצמי הייתי שומר על זכותו

של ראש הרשות, לא משום שזאת דעתי כרגע, אלא זה מזמין תגובות, וצריך להעלות

את האפשרות הזאת בקריאה ראשונה, להיות ערים לה ולהתייחס אליה. כשלעצמי אני

נוטה לתמוך בזה, לפחות בשלב זה. כפי שאמרתי, אם המבקר הפנימי יכול לעתור

ויש צו, לפחות אתן זכות הם לצד השני לעתור, ולו פעם אחת, בבקשה לעיון

מחדש. ייתכן שזאת לא אותה מטריה מפני שהגוף הזה הוא לכאורה צד לדיון, אבל

יש כל מיני אפשרויות, יכול להיות שבינתיים התחלף ראש עיר, יכול להיות

שהנסיבות השתנו בין הצו הזמני לבין הדיון עצמו, וכך הלאה. אי אפשר לסגור

את הדלת בפני צד אחד.

אינני נוקט עמדה סופית. הצעתי להשאיר את הנוסח הקיים, ועם זאת לשקול

את האפשרות הזאת בעת הכנת החוק לקריאה שניה.

ר. ריבלין;

לפי מר גוברמן, לא מונעים מראש הרשות את האפשרות לפנות ליועץ המשפטי

לממשלה.

עם כל הכבוד, אם אתה דורש ממנו להיות צנזור, והוא לא היועץ המשפטי

שלו אלא יש לו שיקול דעת של יועץ משפטי לממשלה, אז יש כאן לא רק שיקולים

משפטיים, יש פה הרבה יותר מזה, ואני חוסם חלקית את דרכו. הוא צריך לקבל

אישיר מגוף שאינו קשור בהרף המבוקר עצמו.

אינני אומר שהדברים פשוטים. אני פתוח לשכנוע בנושאים האלה, ובוודאי

אקבל את הכרעת הרוב.

אילו למשל נציב תלונות הציבור עצמו היה שוקל מחדש לאחר זמן ומשנה את

דעתו - ולא מדובר בבית-משפט - אינני בטוחה שהוא לא יכול לבוא ולומר ג

סליחה, טעיתי. ופה יש מישהו שמאפשרים לו להראות שמא הוא טעה, כי ההחלטה

היא באמת יוצאת דופן, היא באמת מיוחדת. וכל מה שניתן ליועץ המשפטי זה לא

חלילה להחליט במקום מישהו אחר. להיפך, הם במקרה זה נציב תלונות הציבור הוא

המחליט ועל פי דברו יקום דבר.

ברור, אין על זה ויכוח.

לפעמים יש, אבל במקרה זה כנראה אין כאן ויכוח. לכן ממילא נציב תלונות

הציבור הוא השוקל. יכול ליהיות שבמקרה כזה, שאינו מן הפשוטים, היתה טעות.

כרי להיות בטוח שלא היתה טעות, רוצים לפתוח את הפתח הזה, שהגוף המבוקר,

שהוא המעונין והוא אולי המקופח על-ידי ההחלטה הלא נכונה, חלילה , יוכל

תחשוב שנית.

א. דמביץ;

בהצעה שלפנינו לגבי התוספת לסעיף 45ה' נאמר: "ורשאי נציב תלונות

הציבור לחייב המתלונן, שהגיש תלונה כאמור, בהוצאות". הוצאות לטובת מי?

זה ייקבע בהחלטה. או לאוצר המדינה, או לצד שכנגד. זה תלוי. לכן

השארנו את זה פתוח.

אני מעמיד לו-.צבעה את הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מסי 16), התש"ן-

1989.

צריך לכתוב "התש"ן-1990".

נכון. בשם החוק ייאמר "התש"ן"1990".

לאשר בקריאה טרומית את הצעת חוק מבקר המדינה

(תיקון מס' 16)התש"ן-1990, ולהניחה לקריאה

ראשונה על שולחן הכנסת.

ובכן אישרנו את הצעת החוק. ההצעה תוגש כהצעת חוק לקריאה ראשונה מטעם

הוועדה לעניני ביקורת המדינה.

אני חוזר ומודה למבקרת המדינה, ליועץ המשפטי של משרד מבקר המדינה

וליועצים המשפטיים האמרים הנוכחים על עזרתם. אני מבקש ממר דמביץ לדאוג

לפרסום הצעת החוק ולקביעת מועד לדיון עליה בתיאום עם מזכירות הכנסת ואתי,

אם אפשר.

אני מניח שזה ענין של שלושה שבועות.

אני מודה לכולכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה נסתיימה בשעה 11.05).