הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 92

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי, י"ט בטבת התש"ן (16 בינואר 1990). שעה 09:00

חברי הוועדה: ד. ליבאי - היו"ר

ח. אורון

י . ביבי

ע. פרץ

ד. צוקר

ד. תיכון

מבקרת המדינה מ. בן-פורת

י. הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

גב' ש. לביא - עוזר ראשי למבקר המדינה

א. דווידסון - משרד מבקר המדינה

ד. דרורי - משרד מבקר המדינה

ד. הרניק - יו"ר המועצה לשידורי כבלים

ח. אלטמן

טלוויזיה בכבלים

עמוד 603 בדו" 39 של מבקר המדינה.



טלוויזיה בכבלים

עמוד 603 בדו"ח 39 של מבקר המדינה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה

לענייני ביקורת המדינה של הכנסת ומקדם בברכה את

כבוד מבקרת המדינה, גב' מרים בן-פורת, את יושב-ראש המועצה לשידורי

כבלים, עורך-הדין דוד הרניק, ואת כל יתר הנוכחים.

על סדר-יומנו - טלוויזיה בכבלים, עמוד 603 בדו"ח

39 של מבקר המדינה,בקטע המתייחס למשרד התקשורת. קראנו את דו"ח מבקרת

המדינה ועוד מעט נבקש לשמוע את התגובות בקשר אליו מפיו של מר הרניק.

אם מר הרניק ירצה, הוא יוכל להוסיף על התגובות ולהשכיל אותנו מה קורה

היום בתחום של הטלוויזיה בכבלים, שכן הביקורת מתייחסת לחודשים נובמבר-

דצמבר 1988.

אנחנו מבקשים ממך, מר הרניק, להתייחס בדבריך

לענייך פעילות המועצה מבחינת ההעדרויות, אנחנו רוצים לדעת האם לקחתם

לתשומת-ליבכם את ההערה של מבקרת המדינה בעניין הזה? אנחנו מבקשים לדעת

מהי המדיניות שלכם באשר צירוף אזורים נוכח ביקורתה של מבקרת המדינה?

מה בקשה הטיפול במערכות הלא-חוקיות או השידורים הפירטיים? מה בקשר

שיתוף התעשיה בכל מה שהנושא הזה נוגע אליה? מה בקשר ההערה המדברת על

חוק התכנון והבניה? מה תשובתך בקשר ההערות שהושמעו לגבי הלוויינים?

בוקר טוב, הכנתי תיק שמאגד בתוכו את כל העובדות

הרלוונטיות לשאלות שיושב-ראש הוועדה לענייני

ביקורת המדינה של הכנסת שאל, נכון להיום, ואני מעביר אותו אליו.

אני מודה לך בעד התיק שהעברת אלי עתה אולם מבקש

להעיר לך לעתיד שחומר כזה יש להעביר אלינו יום

קודם כדי שנוכל לקרוא אותו בניחותא קודם הישיבה, כך שנוכל בעזרתו לקצר

את הדיון או לייעל אותו.

אני לוקח לתשומת-ליבי את הערתו של היושב-ראש.

כפי שכולכם יודעים, על-פי החוק, הארץ חולקה ל-31

אזורים, ובהזדמנות הזאת ברצוני להבהיר כי הדף הראשון של החומר שהגשתי

לכם איננו מעודכן במאת האחוזים שכן ב-14 בחודש ינואר הוגשו לנו הצעות

לגבי כינרת ונתניה כך שאנחנו נמצאים היום במצב שבו לגבי 31 האזורים

הוגשו לנו הצעות. לגבי 27 מתוך 31 האזורים הקבועים בחוק קבענו כבר את

הזוכים במיכרזים, ולגבי 4 האזורים הנוספים - העניין הזה יעשה במהלך

החודש, חודש-וחצי הקרוב.

הערה אחת של הביקורת התייחסה לנושא של הצמדת

כיוון שכל החוק מבוסס על יזמות פרטית

היה חשש שמא היזם יעדיף את האזורים המרכזיים ויזניח את האזורים

הפריפרייליים. לנו כמובן יש עניין שהטלוויזיה בכבלים, שיש בה גם

אפשרויות של שימושים טכנולוגיים ולא רק שימושים של טלוויזיה בכבלים,

תתפרס על-פני כל הארץ, לכן נקטנו במדיניות של הצמדת אזורים, דהיינו

צירוף אזור אטרקטיבי מרכזי לאזור פריפריאלי.

המדיניות הזאת הוכיחה את עצמה כיוון שאילמלא כן

ספק אם היינו מוצאים יזמים שהיו מוכנים לעבוד באזורים היותה מרוחקים.

היו פרסומים שהנושא הזה יגיע לקרית-שמונה בעוד

שכחי ים.

בקרית-שמונה קיימת בעיה של מיקרוגל. מכיוון

שמדובר על אצבע הגליל, אזור רגיש מאד מבחינה

בטחונית, והיזמים צריכים להעביר את הטלוויזיה בכבלים לכל האזור, לא רק

לקרית-שמונה, צה"ל מעורר קשיים בנושא של המיקרוגל.

אולי תסביר לנו את עניין המיקרוגל? אילו קישיים

צה"ל מערים בנושא הזה?

מדובר, כאמור, על אזור רגיש מבחינה בטחונית

ועל העברת שידורים לא באמצעות כבלים לאזורים

שמשתרעים על-פני שטחים גדולים מאד באמצעות עורקי מיקרוגל, בתדרים כאלה

ואחרים.

כיוון שמדובר על אזור רגיש מבחינה בטחונית,

ולצה"ל יש באותו אזור מיתקנים ממיתקנים שונים שעל חלק מהם אינני יודע

ועל החלק האחר אינני יכול לדבר, הדברים נעשים בבדיקה עם הגורמים

המוסמכים בצה"ל. ברגע שנקבל תשובה סופית, ואני סבור שהדבר הזה יעשה

בשבועות הקרובים, היזם יתחיל לעבוד. אם לא כי אז נצטרך לחשוב על

פתרונות אחרים.

בכל מה שקשור למדיניות היה ברצוני לציין כי

המדיניות בעינה עומדת והיא גם תתבצע. החובות של היזם על-פי המיכרז

לגבי קצב הפריסה, גם באזורים הפריפריאליים, תתבצענה. אנחנו נדאג לכך

שהן תתבצענה,

בעמוד 607 של דו"ח שנתי 39 של מבקרת המדינה

כתוב: "אזור בעל כדאיות כלכלית מועטה מונה, בדרך

כלל, רק אלפים אחדים של משקי-בית, וסביר להניח שהיזם יפסיד מהפעלת

מערכת הטל"כ באותו אזור. לא נמצא שהמועצה ערכה תחשיבים כלכליים כדי

לוודא שהרווחים באזור בעל כדאיות כלכלית גבוהה אכן יכסו את השקעות היזם

באזור בעל כדאיות כלכלית מועטה, למשל: האם מסוגל אזור בת-ים, שבו פחות

מ-40 אלף משקי-בית, לסבסד את אזור קרית-שמונה שבו כ-5 אלפים משקי-בית.

כאמור, לפי נתוני המועצה אין כדאיות כלכלית לאזור המונה פחות מ-40 אלף

משקי-בית, שלמענו יש להקים רשת ומוקד טל"כ נפרדים.''.

השאלה הנשאלת בהקשר הזה היא בנושא הכדאיות.

מדוע צורפה דווקה בת-ים, שמונה פחות מ-40 אלף משקי-בית, לקרית-שמונה

שהוא אזור חלש מבחינת היזם?

מה פירושן של המלים: אזור חלש?

לא בכדי שאלתי את השאלה שלי לגבי קרית-שמונה,

אלא בגלל שאני חושש מכך ששם עלול להתפתח מודל.

יש להניח שקשיים טכניים כאלה או אחרים באזורים פריפריאליים יהיו,

מהותית, רבים יותר מאשר באזור צפוף שבו חלק מהמערכת קיימת. תמיד תימצא

סיבה לפיגור בהתקנת הטלוויזיה בכבלים במקומות החלשים, שהיא תוצאה של

נימוקים טכני ים.

בשום מקום לא כתוב שההפעלה חייבת להיות במקביל.

כיוון שכך יש לי הרגשה שכל זמן שהאילוץ הזה, שהוא בעצם האילוץ הבסיסי,

יעמוד בעינו, יהיו הרבה הסברים מדוע בקרית-שמונה ~ - -

אתה אומר שבבת-ים יתחילו מיד בפעולה, ונדמה לי

ששם כבר התחילו בפעולה, אבל קרית-שמונה תישאר

סרח-עודף.

המקרה של קרית-שמונה יהפוך להיות מודל.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת דן תיכון.

אני חייב לומר לך מר הרניק, שבמבט לאחור כל

התפישה לא נראית לי והחלוקה לאזורים כפי שהיא

באה לכלל ביטוי במפה שהונחה על שולחננו, מעוררת שאלות ותמיהות באשר

להבנתנו את הנושא.

אני קובע שאנחנו מדינה מפגרת בכל מה שקשור

לטלוויזיה בכבלים. עשר שנים הלכו לאיבוד בשל ויכוחי-סרק בין המפלגות.

אם אני צריך להשוות את המצב שלנו עם אירופה כי אז אני יכול לקבוע

שאנחנו דומים יותר למלטה או לגיברלטר בהבדל אחד; להם יש אפשרות לקלוט

תחנות אחרות באירופה - דבר שנמנע מאתנו לעשותו.

האם אתם מבססים את התפישה שלכם על שידורי פרסומת

שמותר לכם או אסור לכם לשדר על-פי החוק? איך אתם קובעים שאזור מסויים

הוא רווחי או איננו רווחי אם עדיין אין רשות לשדר שידורי פרסומת?

אני מציע לבדוק אם החלוקה לאזורים קטנים יעילה?

אולי היה רצוי לחלק את הארץ לשלושה-ארבעה אזורים?

כאשר אני מסתכל על היזמים שזכו במיכרזים אני

מתחיל לפחד כפוליטיקאי.

מדוע?

העתונות הכתובה והבנקאות משתלטים על מרבית

התחנות, וזה מדיום כל-כך חזק שאני לא יודע אם

טוב עשינו שלא קבענו דברים יותר ברורים בעניין הזה.

מה רע בכך שהעתונות והבנקאות משתלטים על העניין?

בנקאות הוא מוסד שלא יתמוטט, והעתונות מצויה

בתקשורת.

הבנקאות של היום איננה אותה בנקאות שמוצגת על-פי

המירכזים. הכל שייך למדינת-ישראל. בכל מקום

שאתה רואה בנק, אתה צריך לדעת שהוא שייך למדינת-ישראל, אבל איש לא נותן

את הדעת בכל מה שקשור לתופעה הזאת.

אני בכל זאת לא מבין מה הסכנה שאתה מדבר עליה?

אמצעי התקשורת כולם, ללא יוצא-מן-הכלל, "יפלו

כפרי בשל" לידי חבורה מצומצמת של בעלים. יש לי

רושם שקיימת בנושא הזה מדיניות לפצות את העתונות הכתובה באמצעות תחנות

כבלים ואני לא חושב שצריך לקשור את הדברים האלה זה בזה. העתונות

הכתובה תצטרך להתמודד עם מה שקורה בכל העולם בתחום המהפכה התקשורתית.

הטלוויזיה "מכה" את העתונות הכתובה. אם תאושר פרסומת, ואני לא יודע מה

המצב החוקי נכון להיום - - -

אין פרסום. אני אסביר את הנושא הזה כאשר תינתן

לי רשות הדיבור.

אני מבקש לעבור עתה לשני סעיפים; 1. מערכות לא

חוקיות - - -

אני מבין שאתה לא תישאר אתנו עד סוף הישיבה אבל

אני מבקש ליידע אותך שחשבתי להקדיש חלק נכבד

מהזמן לנושא הזה, במרוכז. כירון שאתה עומד לצאת מהישיבה עוד דקות

אחדות, אני אאפשר לך לדבר גם על הנושא הזה.

מערכות לא חוקיות: יש לי בעיה בנושא הזה.

אוהבים להגיד שכל המצב בתחום הטלוויזיה בכבלים,

נכון לעכשיו, מצוי בידי גורמים שוליים שהם בשולי החברה ואולי בחלקם

באים מקרב העולם התחתון. יש למשטרת-ישראל ולמשרד התקשורת מלחמת-חורמה

כנגד אותם גופים. אני שואל את עצ;מי האם זה נכון או לא נכון? מבתינו-.

חוקית - אין ויכוח. אבל כבר הסברתי לחברי ממשרד התקשורת שבכל מקום

שהחיים מותירים ואקום - יש מי שמתפרץ לתוכו- אם המדינה לא מצאה לנכון

לטפל בעניין הזה במשך עשר שנים, כיוון שבשנת 1979 פרסמנו את המיכרז

הראשון, ובינתיים מאחר והכנסת לא הבינה את חשיבות הנושא, נוצר, כאמור,

ואקום, ואליו התפרץ מי שהתפרץ.

הממשלה ידעה להגיד לאזרחים שבהעדר טלוויזיה

בכבלים, היא לא רוצה שתהיה טלוויזיה כזאת, למרות שבכל העולם קיימת

טלוויזיה מוסדרת. זה צורך חיוני לקבוצות די גדולות של האוכלוסיה.

חבל שמבקרת המדינה לא עמדה על-כך. יש קבוצות באוכלוסית שניתן להם

אישור לתפעל טלוויזיה בכבלים. אם אתה חבר קיבוץ, לדוגמה, אתה יכול

לתפעל טלוויזיה בכבלים. אבל אם אתה רוצה לתפעל תחנה כזאת בשכונה ביבנה

אתה לא יכול לעשות כן. אם אתה קיבוצניק - אתה אינך עבריין, אבל אם

אתה רוצה להפעיל נושא כזה שלא על-פי אמות-מידה, כיוון שאין אמות-מידה,

בעיר פיתוח, רחוקה מן המרכז, - אסור לך מתוקף החוק.

בכל מקום שהחוק לא נותן תשובות על שאלות, מתפתח

ליד החוק. לא תמיד זאת עבירה.

אני מוחה כנגד האפליה הזאת. עד שכל המדינה תרושת

יארכו שנים רבות שכן הנושא הזה מסובך וכרוך בהשקעות, ולא תמיד אני רואה

את הכסף מאחורי המשקיעים שזכו בזיכיונות. צריך לחפור ערים שלמות כדי

לרשת טלוויזיה בכבלים.

מכאן אני מגיע לנושא ישן-חדש; מר הרניק הכניס

לחומר שהוא מסר לנו נספח שמדבר על שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין. אם

אני זוכר את חוק הטלוויזיה בכבלים, חמש דקות לפני שהוא אושר בכנסת, אני

לוויינים. אף אחד לא הבין למה התכוונתי

טלוויזיה באמצעות לוויינים. אני סבור שהטלוויזיה

באמצעות לוויינים ממלאת פונקציות חשובות יותר מאלה של הטלוויזיה

בכבלים. זה מימד יותר מתקדם מהטלוויזיה בכבלים שכן בעצם העולם מתקצר,

הטלוויזיה בלוויינים יורדת מן השמים, אבל במדינה הזאת רוצים מונופול על

הטלוויזיה שיורדת מן השמים.

כאשר אין חקיקה, מונח לפנינו כבר גיליון ראשון

שידורי טלוויזיה באמצעות לוויינים איפיוניים. בסעיף

2 כתוב שהשר רשאי, באישור המועצה, להתיר הפצת שידורים ישירות למינויים.

בשמים מוצאים כמעט מדי יום ביומו יותר ויותר לווייני שידור; גם באזור

הזה. אבל באין חקיקה ובאין ביקורת ציבורית על טלוויזיה באמצעות

לוויינים, ובאין התמודדות עם טלוויזיה באמצעות לווליכים... מול טלוויזיה,

בכבלים, כל העסק הזה לא ברור והממשלה, שלא בצדק, נוטלת לעצמה מונופול.

דרושה חקיקה בנושא הזה. כולם מבינים מה זאת

טלוויזיה בכבלים אבל כמעט אף אחד לא מבין את נושא הטלוויזיה באמצעות

לוויינים.



רברתי , אני רוצה לומר לכם שאנחנו לא שונים מכל

מדינה מתקדמת אחרת, אבל בתחום חזה אנחנו נחשבים למדינה מפגרת ביותר.

נניח שהיום אני רוצ;ה להתקין צלחת גדולה על גג ביתי כדי לקלוט שידורים

מארצות-הברית, - לא מאפשרים לי. יאפשרו לי רק להתקין צלחת בגודל

מקויים. אבל אם אני רוצה להתקין צלחת בעלת עוצמה יותר גדולה, אינני

יכול להתקין אותה. אני אצטרך לנסוע ליפאן כדי להביא משם צלחת קטנה

שקולטת שידורים מרחוק, ואז יגידו לי: אתה גנב; אתה עובר על החוק.

אני אומר שאני לא גנב ולא מי שעובר על החוק, אלא שבמקום שאין חוק -

מותר לי לעשות כבשלי. אף אחד לא ימנע ממני לקלוט שידורים ואף אחד לא

יגיד לי שהשמים סגורים בפני. אי-אפשר לתת רק ליחידי-סגולה לקלוט

שידורים מסויימים כיוון שהם מבקשים רשיון.

בהעדר כל חקיקה יש הרבה מחשבה שאנחנו איננו

שותפים לה. רוצים לעשות דברים בהחבא כיוון שמשרד התקשורת בעצמו לא

מביא לנו הצעת-חוק שתדון בענף החדש שהוא יותר גדול מהטלוויזיה בכבלים.

הטלוויזיה בכבלים זאת "מלחמה של אתמול", אבל אנחנו ננהל אותו מחרתים.

אני לא עבריין. כאשר אני קולט את השידורים

מירדן או מסוריה אף אחד לא אומר לי שאני גונב זכות יוצרים. אבל כאשר

אני רוצה לקלוט את הטלוויזיה האמריקאית אומרים לי שאני על-ידי-כך אגנוב

זכות יוצרים.

כל העניין הזה צריך להיות אחד הדיונים החשובים

ביותר שהוועדה הזאת מקיימת ואני ממליץ להזמין אליו את כל הגורמים

הרלוונטיים, כיוון שאין מדיניות. אנחנו שקועים בעלטה; איננו יודעים

לאן אנחנו הולכים; הפכנו מדינה מפגרת בתחום הזה והוא יכנס אלינו בדלת

האחורית, כבן ממזר, לצערי. מישהו צרייך לעשות סדר בעניין הזה.

תודה. אני חייב להסביר ליושב-ראש המועצה

לשידורי כבלים שהתכוונתי שהוא יגיב על הביקורת

קודם כל, אבל מאחר ואנחנו נמצאים באילוצים וחברי ועדת הכספים יאלצו

לעזוב את הישיבה תוך מספר דקות, אני אבקש אותו להגיב ראשית-כל על

הטענות שהעלו חברי הוועדה. אך עוד קודם לכן אני מעביר את רשות הדיבור

למבקרת המדינה. בבקשה.

אני מבקשת לשאול את חבר-הכנסת דך תיכון

שאלה. הוא אמר כמה וכמה דברים שמדברים אל

הלב, אבל קצת פחות אל המוח מהבחינה הזאת שכאילו הכל חוקי. כפי שכתוב

אצלנו, בעמוד 609-. "החוק קובע, כאמור, ששידורי טלוויזיה בכבלים או

באמצעות לוויין טעונים זיכיון השר. שידורי טלוויזיה בלא זיכיון הם

שידורים לא חוקיים ומכונים בפי הציבור שידורים פיראטיים.".

אני בהחלט מסכימה עם הדברים שאמר חבר-הכנסת דן

תיכוך, שפירצה קוראת לגנב, ויכול להיות שהגנב לפעמים מאד סימפאטי. הוא

רוצה ליהנות מך החיים ואין מאפשרים לו זאת. החוק מצד אחד הופך אותו

לעבריין, ומן הצד האחר יש רצון חיים; חדוות-חיים, יצר - - -

אני קורא לזה: ליד החוק.

אילו זה היה רק: ליד החוק, הייתי מבינה,

אבל כאן החוק ממש - - -

בעוד שנה זה יהיה בתוך החוק. בינתיים, בשל

רשלנות, זה ליד החוק.

אולי משחר לא ידוע לי כיוון שעד כמה שכך

ידוע לי, החוק קובע ששידורי טלוויזיה בכבלים או

באמצעות לוולין טעונים זיכיון.

הטענה היא שגם שידור באמצעות לוויין טעון זיכיון

השר _ _ _

שידור, אבל לא קליטה. אם אני קולט לעצמי ,

מלוויין, באמצעות הטלוויזיה הפרטית שלי, כי אז

לא עברתי כל עבירה. אבל אם אני מעביר לשכן מה שקלטתי - אני שדרן. זה

כבר אסור לי לעשות.

אלה קישקושים.

אני מבקש אתכם לאפשר למבקרת המדינה לסיים את

דבריה.

יש חוקים שאינם לרוחי; אני מודה בכך.

נכון שהרשות המחוקקת איננה גוף מבוקר אבל קשה לי

לפצל באישיות שלי את החלק שמטפל בביקורת ואת החלק שהוא סתם בן-אדם.

בעניין שלפנינו אני בהחלט חושבת שכל עוד לא היו סידורים - מדובר על

גזירה שקשה לציבור לעמוד בה.

אני לא אחראי על התרבות של האנשים אבל טלוויזיה

בכבלים זאת בהחלט תרבות; אולי לא לרוחי; אולי

כן לרוחי. אני יכול לומר שמשדרים סרטי-תועבה אבל אם יש צרכנים לסרטים

כאלה, - לא אני אהיה הצנזור.

זה אסור על-פי החוק הקיים.

כאשר חוקקנו את החוק, חברי הכנסת לא שמעו בכלל

שידורי טלוויזיה

באמצעות לוויינים. כפי שכבר אמרתי לכם, ממש ברגע האחרון עצרתי את החוק

וגרמתי לסקנדל במליאה. רק אז שאלו אותי על מה אני מדבר, וכאשר הסברתי

למה הכוונה מהר מהר הכניסו במספר מקומות את המלה-. לוויינים, בלי לדעת

שאכן מדובר על עולם המחר של טלוויזיה בכבלים.

העולם כל-כך קטן - - -

הבהרת את עצמך הבהר היטב.

מנקודת ראותה של מבקרת המדינה, כשופטת לשעבר,

היא יכולה להגיד שזר, החוק ואת החוק צריך לכבד,

אבל אנחנו חיים בעולם של חוקים שמתיישנים סעבור שלוש-ארבע או חמש שנים.

הם הופכים להיות לא רלוונטיים.

המימסד לא יודע מה לעשות והוא מתנהג - - -

אין כוונתנו לבקר עכשיו את המימסד; עלינו

להתקדם בנושא שעל סדר-יומנו. אם אתה רוצה

תגיש תיקון לחוק ותמצא הרבה חברים שיעזרו לך.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת חיים אורון.

1. אני מבקש להתייחס לדבריו של חבר-הכנסת דן

תיכון ולומר שההבחנה שקיימת בין שידור ובין

קליטה, נכונה. אם אני מבין נכון כי אז זה המצב הקיים.

קיים ויכוח על גודל הצלחת בשאלה איזה גודל הופך

אותה להיות צלחת מסחרית? יכול להיות שבעניין הזה צריך להתקין תקנה

אחרת, אבל ביסוד, התפישה היא כזאת שהשידור צריך להיות. נתון במסגרת

מפקחת והקליטה צריכה להיות חופשית, ואני מציע שההבחנה הזאת תישאר,

אחרת - - -

הרי ביטלית את הצנזורה.

יכול להיות שתהיה זכות לשדר כל מה שרוצים, בלי

צנזורה, אבל מישהו צריך לתת את הזכרת הזאת לשדר.

הזכות לקלוט מוקנית באופך עצמאי , ואסור לטשטש את הגבולות בין שני

המושגים האלה.

2. אני מבקש אותך, חבר-הכנסת דן תיכון, לעזוב

את ה"סיפור" עם הקיבוצים. אני לא מבין מדוע בכל דיון אתה מכניס את

הקיבוצים? קיבוצים מוכרים היום, לרשות הכבלים, את ההשקעות

האסטרונומיות שהם השקיעו במערכות הפרטיות שלהם. בהקשר הזה של הדברים

צריך להדגיש כי המערכת של הקיבוצים לא הוקמה כדי "לחטוף" טלוויזיה

בכבלים.

3. בנושא של קרית-שמונה אנחנו צריכים לקבל

תשובות יותר ברורות, אחרת המודל הזה עלול להתפתח.

4. נקודה בעייתית אחרת משתקפת מהמזכיר- שי ושב-

ראש המועצה לשידורי- כבלים העביר אלינו והיא באה לכלל ביטוי בסעיף מס'

14. אם אני מביך נבוך את המערכת של הטלוויזיה בכבלים, יש שני ערוצים,

מתוך ה-16 שהם ערוצי-שידור פנימיים שנמצאים באחריות האזורים, לפיתוח

ולחיזוק המערכות הקהילתיות.

המספרים אינם מדוייקים.

יש בתוך המערכת הזאת איזושהי אופציה שהיא

באחריות ובשליטה אזורית ויש לי חשש שגם בעניין

הזה יפעל החוק של הסלקציה הטבעית. באזורים חלשים גם המערכות האלה

תהיינה חלשות. מתפתחת סכנה שיכול להיות שאתם עונים עליה, אבל אנחנו

כרגע מבינים שבאזורים חזקים יותר, בידי רשות מקומית או גוף ציבורי

יהיה כלי חזק מאיך כמותו, אשר ההליך המקביל לו היא העתונות המקומית.

זאת תהיה מעיך עתונות מקומית-קהילתית אם אפשרות לתרומה חיובית גדולה

בקהילה יותר מצומצמת, ותהיה אפשרות שדווקה באזורים יותר חלשים העניין

הזה יהיה גורם חלש מבחינת השליטה עליו, ואז אני לא ארצה לדמיין לעצמי

מה יכנס לתוכו. הנושא הזה קשור גם בהרבה מאד כסף וקיימת הרגשה שהחלשים

יספגו את כל הכשלונות ואת כל הרע של הכלי הזה ולא יזכו מהטוב העצום

שטמון בו דווקה לגבי אזורים מגוונים, בעלי הרכב אוכלוסיה שונה. אני

רואה לנגד עיני איך כלי כזה, דווקה בקרית-שמונה או בנגב, יכול להיות

מאד אינטגרטיבי, אבל יכול גם להיות הרסני אם הוא לא יהיה תחת בקרה

ציבורית בכל מה שקשור לשידור.

5. חבר-הכנסת דן תיכון כבר הזכיר בדבריו שאנחנו

נמצאים בנושא הזה בפיגור עצום. יש להניח שבתקופה הקרובה המאסה הגדולה

תהיה בכל מה שקשור ללוויינים ותכסה מבחינת כמות התקשורת והעוצמות שלה,

ואולי גם בטיב שלה, את המאבקים שקיימים על הערוץ השני, על הטלוויזיה

בערוץ הראשון ועל הכבלים. לא מתגבשת איזושהי קונספציה מה הם הכלים



שבהם תהיה מידה של מעורבות גדולה יותה, מה הכלים שיהיו חופשיים רפתוחים

לגמרי, מה יהיו האיזונים ביניהם. ואיזו מך מערכת תתפתח? מה המשאבים?

מה בקשר הוויכוח בין העתונות הכתובה והעתונות האלקטרונית? האם המו/ח

ביניהם ימשך? האלטרנטיבה לכך שהעתונות הכתובה תהיה בפנים היא תהליך

שמתרחש היום בכל העולם. מדובר על צנטרליזם מרחיק-לכת של כל כ/ערכות

התקשורת. כולנו מכירים את אילי-ההוך החדשים של המאה העשרים שאינם בעלי

מפעלי מכוניות או מפעלי פלדה אלא מי שמחזיקים מערכות תקשורת בינלאומיות

בעוצמות שאינך דומות בכלל למה שהיה קיים בעבר, - - -

הבעיה הזאת קיימת בכל העולם.

תודה. אני מעביר עתה את רשות הדיבור למר

הרניק ומבקש שהוא יתן את התשובות על-פי הנושאים

רנו קודם בשאלה של צירוף אזורים, עלה נושא של צירוף

קרית-שמונה עם בת-ים, נשאלה שאלה מה השיקולים שלכם כאשר אתם מצרפים

אזורים ומדוע הנושא הזה לא מוצא את ביטויו בפרוטוקולים כדי שהענייך הזה

לא יהפך להיות שרירותי? מדוע חילקתם את תל-אביב למספר אזורים?

מה נעשה בקשר הפרסום? זה "המפתח".

הסוגיות שהועלו במהלך הדיון, שהן חשובות מאד,

בעצם מקיפות את כל הנושא של טלוויזיה בכבלים.

בנוסף לכך השתמשו כאך בביטויים במשמעויות שונות אשר בקשר אליהם עולה

כאשר אתה אומר: לווייך, למה אתה מתכוון? האם לאחד מאותם

עשרים לווייים שיזמי הכבלים מעבירים בכבלים? שכך אם לא מתקינים את

העניין הזה באמצעות כבלים כי אז צריך להתקין צלחות מצלחות שונות.

כיווך שמדינת-ישראל נמצאת מחוץ למסגרת של רוב הלוויינים בעולם אי-אפשר

לבצע את הדברים האלה באמצעות צלחות של 5, 7, 9 מטר.

פרסמנו מיכרז בקשר לוויין כאשר בעל הזיכיון גם

מפיק את התוכנה לשידורים. בעלי הזיכיונות לא רק יקלטו, אלא גם יפיקו

תוכנה.

אני חוזה על הצעתי ומבקש אותך להתייחס בתשובות

שלך לכל נושא ונושא. קח, לדוגמה, את עניין

צירוף האזורים, ותענה עליו.

העהה מקדימה; אילו הייתי צריך לנסח את החוק

מחדש גם לי היו יכולות להיות השגות, רעיונות

והערות, גם בגלל שנתיים של לימוד הנושא. אבל אני פועל בדלת אמות החוק

גם אם יש לי לגביו הערות. אני חייב למלא אחר החוק.

לא היה איזשהו רעיון או לוגיקה

מיוחדת במינה בעניין הזה. התחלנו מקרית-שמונה ובת-ים, ובהקשר הזה של

הדברים אני מבקש להשיב לחבר-הכנסת חיים אורוך על הערתו ולומר שכל

המחוייבויות של היום, לרבות קצב פריסת הכבלים שהוא אחד הקריטריונים

להכרעה במיכרז, מצויים, נקובים ומפורטים בזיכיון. הזיכיוך נחשב מסמך

משפטי בינינו וביך היזם. היזם חייב לקיים את כל מה שנכלל בהסכם, כפי

שהוא חייב לקיים את מערך השידורים, את השירות, את התעריפים ואת כל

הדברים האחרים כפי שהם נקובים בזיכיוך.

האמת ניתנת להאמר בהקשר הזה של הדברים והיא

שבשלב יותר מאוחר עשינו כל מיני קומבינציות, ואני אתך לכם דוגמה כדי

להמחיש את דברי; אם היה יזם שזכה במיכרז של קרית-שמונה - בת-ים, ויזם

אחר שזכה במיכרז של מעלות וראשוך-לציון, אנחנו יודעים שאזורים סמוכים



מסייעים ליזם מבחינת הלוגיסטיקה. את המיכרז של חולון, שנמצאת בין

בת-ים וראשון-לציון , צרפנו לצפת, כדי שגם בצפון תהיה איזושהי מערכת

שהיא מערכת שקשורה לעניין הזה.

כל האזורים שקראנו להם "אזורי עונש" הם אזורים

לא טובים. אם לקחנו את הר-הנגב - - -

למה כוונתך כאשר אתה אומר: אזור לא טוב?

אזור לא טוב הוא אזור שהאוכלוסיה שנמצאת בו

דלילה וטווח הפריסה גדול. הר הנגב הוא דוגמה

לאזור לא טוב.

מדוע האזור לא טוב מבחינת היזם?

כיוון שיש בו מעט אוכלוסיה המתפרסת על-פני שטח

גדול.

מה משנה ליזם אם יש הרבה או מעט אוכלוסיה?

בקרית-שמונה דווקה יש אוכלוסיה גדולה.

קרית-שמונה באמת לא נחשבת אזור גרוע מבחינת

היזם. אבל הקיבוצים בסביבה מעיקים עליו.

בעניין הזה עושים את התחשיב של ההוצאות לעומת ההכנסות - - -

מה הן ההכנסות?

דמי מנוי. בכל העולם המרכיב העיקרי של תקבולי

הטלוויזיה בכבלים אלה הם דמי המנוי ושירותים דו-

כיווניים נוספים. אפילו בארצות-הברית ששם הטלוויזיה בכבלים הגיעה

להתפתחות הגדולה ביותר, פרסומת מגיעה בערך ל-10% למרות שחלקה הולך וגדל

כל הזמן.

החוק מרשה לשדר פרסומת?

לא. בחמש השנים הראשונות, דהיינו מחודש אוגוסט

1986, לא תהיה פרסומת. זאת אומרת: מיום חקיקת

החוק.

מה יהיה בשנת 1991?

יש ארבעה מוסדרת שיצטרכו לקבל החלטה בעניין הזה

והם: המועצה לשידורי כבלים, שר התקשורת,

הממשלה, וועדת הכלכלה של הכנסת. אחרי שתתקבל החלטה היא תחזור

למועצה - - -

אם לא תתקבל החלטה?

אני מיד אפרט את הנושא. היזמים, על-פי המיכרז,

התבקשו לבצע את כל הנושא בלי פרסומת - - -

מה יקרה בפועל אם בשנת 1991 לא יחליטו בקשר

הפרסומת? יהיו רשאים לפרסם או לא?

לא יהיו רשאים לפרסם. יהיו רשאים לפרסם רק

בהיתר מהמועצה.

האם הם לא לוחצים עליכם לחץ-אימים כדי שתרשו להם

לפרסם?

הם עוד לא התחילו. תסתכל על אלה שזכו במיכרזים

ותבין על מה מדובר.

פרופסור אמנון רובינשטיין, כאשר כיהן כשר

התקשורת, חשב לצאת בשנת 1986 עם שתי הצעות-חוק;

אחת בקשר טלוויזיה בכבלים, והשניה של ערוץ שני. הוא חשב שהערוץ השני

חי וניזון רק מפרסומת, והטלוויזיה בכבלים - בעיקר מדמי מנוי. לכן הוא

סבר שלגבי "התינוק הרך" הזה, בקטע הראשון של "לידתו" וחייו של הערוץ

השני, הוא צריך לאפשר לו פרסומת נטו, בלי מתחרים, ולכשירווח - לאפשר

זאת גם לטלוויזיה בכבלים.

אני סבור שגם הטלוויזיה בכבלים רגם טלוויזיה

באמצעות לוויין צריכות ליהנות מפרסומת, אבל לא כמרכיב עיקרי בתקבולים.

אני אמליץ על פרסומת במינון שעדיין לא קבענו, שש או תשע דקות בשעה,

אחרי כל סרט או לפני כל סרט, אבל אלה שאלות שצריך לבדוק אותן ואני

מקווה לבחון אותן באמצעות ועדה ציבורית שנרכיב, שתכלול את מרכיבי

הנושא.

אילו החוק היה אומר שאסור, כי

אז לא היינו משתפים אותה. במיכרז של הלוויין הכנסנו סעיף שמי שהוא בעל

עניין במיכרזי הטלוויזיה בכבלים לא יוכל שיהיו לו יותר מאשר 25% בין

היזמים במיכרז על הלוויין. המעוניינים מתכוונים להגיש נגדנו בג"צ

בנושא הזה כיוון שהם סבורים שאין לו עיגון בחוק.

כיוון שהחוק מדבר על אינטרסים ציבוריים, אנחנו

טוענים שאינטרס הציבור הוא שאמצעי תקשורת המוניים לא יהיו מרוכזים בידי

יד אחת.

הלוויין שמדובר עליו הוא הלוויין שבקשר

אליו הוצאנו מיכרז. לא מדובר על אחד מ-50 או 60 לוויינים שמסתובבים

בשמים ושמעבירים סרטים או מחזות אמריקאיים ואנגליים.

מה זה בכלל לוויין? - הנושא הטכני. מה שיוצקים

בו, הוא התוכן.

זאת בעצם תחנת מימסר.

כאשר הופעתי באגודת העתונאים, עתונאית אחת צחקה

מהסרטים התורכיים שמוקרנים בבת-ים. זאת עתונאית

שמופיעה בתכנית מסויימת. אמרתי לה שתדע שיש הרבה אנשים שסבורים

שהתכנית שלה דבילית, אבל בהבדל אחד-, במקרה שלה אין אפשרות אחרת, בעוד

שבטלוויזיה בכבלים אפשר יהיה ללחוץ על כפתור ולעבור מיד לערוץ אחר.

אם יש אפשרות לצפיה בסרטים תורכיים בבת-ים, זה

לא נורא, כיוון שמדובר רק על אחד מתיך 25 ערוצים.

חבר-הכנסת דן תיכון אמר

שהמשטרה ומשרד התקשורת מנהלים מלחמת-חורמה בשידורים הפיראטיים. הדברים

האלה אינם נכונים; הלוואי שהם היו נכונים. הנושא של השידורים

הפיראטיים הוא מהנושאים היותר כואבים שבהם עבירה שנעשית לעיני כל לא

מטופלת בצורה נאותה. לא המשטרה, לא משרד התקשורת, לא רשויות התביעה,



לא מס-הככסה, לא מס-ערך-מוסף, כל הגורמים האלה לא מטפלים בנושא הזה.

אילו לפני כמה שנים אפשר היה לומר שזאת גזרה שהציבור איננו יכול לעמוד

בה, ניחא. אבל היום, כאשר המעהכות החוקיות נכנסות לפועל, נעשה מעט מדי

בנושא הזה.

היועץ המשפטי לממשלה הקים ועדה שהמליצה המלצות.

ועדת שרים לענייני אכיפת החוק קיבלה את המלצות הוועדה הממללצה ופנתה

לשר האוצר כדל לקבל תקציב, כיוון שבסופו-של-דבר הדברים, בשורה התחתונה,

מתבטאים בכסף, אבל עד עתה לא התקבלה לנושא הדה תשובה.

אנחנו נזמין לישיבה הבאה שנקיים בנושא הזה את

הוועדה שהיועץ המשפטי לממשלה הקים, את מנכ"ל

משרד התקשורת, את ראש אגף החקירות של משטרת-ישראל, ואת פרקליט מחוז

ירושלים. אני מבין שהוגש דו"ח בחודש ינואר 1989 בו צויין שיש צורך

חיוני להילחם בטלווידיות בכבלים הלא חוקיות,

מה עושים כל הגורמים הרלוונטיים בנושא הזה?

אני לא חושב שעושים מספיק.

אתם צריכים להבין שמדובר על בעיה חברתית ממדרגה

ראשונה שאפשר לומר עליה שלא רואים אותה. אבל

אנחנו, בבית הזה, כמובן שרואים אותה.

לא יתכן שנושא מוסדר - - -

אני אומר זאת פעם שלישית שקיים בנושא הזה ואקום

וכאשר יש ואקום - הוא מזמין שיכנסו לתוכו.

היה ואקום.

הממשלה מתנהלת לאיטה. יש לה לוח-זמנים ארוך

שמשתרע על-פני עשרות שנים לעתים, והיא מצפה

מהציבור שהוא יגיד שהוא לא רוצה לראות את מה שהוא מרגיש חובה לעצמו

לראות. לכן אני אומר שאם המועצה היתה אומרת שהיא פותרת את הבעיה תוך

שנה, ואז כל המדינה תהיה מרושתת - - -

השאלה הנשאלת בהקשר הזה של הדברים היא: באילו

מקומות יש כבר טלוויזיה בכבלים על-פי החוק?

חבר-הכנסת דן תיכון אומר שעד שלא תפעלנה טלוויזיות בכבלים על-פי החוק,

צריך להשאיר את עניין הטלוויזיות שפועלות בניגוד לחוק, כיוון שהציבור

מעוניין בהן.

בבת-ים ובבאר-שבע כבר נחנך מוקד שידורים והתחילו

לשדר שידורי-נסיון. תוך מספר ימים יתחילו לשדר

שידורים רגילים תוך קביעת דמי מנוי, דמי התקנה וכל מה שכרוך בנושא הדה.

לאחר מכן הנושא הזה יותקן בפתח-תקווה, ראשון-לציון, ותל-אביב דרום.

מדוע תל-אביב חולקה?

אני סבור שזאת היתה טעות. אגב, אילו הייתי צריך

לחלק את הארץ מחדש לא הייתי מחלק אותה ל-31

אזורים. בסופו-של-דבר אותם 27 אזורים חולקו בין 7 חברות. כל חברה

זכתה ב-2 עד 5 אזורים.

במפוזר. אי-אפשר לאחד אותם.

אתה אומר שאתה סבור שחלוקת תל-אביב היתה טעות?

חלוקה כזאת נעשתה לא רק לגבי תל-אביב אלא גם

לגבי חיפה וירושלים, אבל למרדי-נסיון מעניינה של

תל-אביב, בחיפה ובירושלים כבר איחדנו את שני האזורים לצורך הליכה

למיכרז. זאת אומרת שמי שהלכו למיכרז בחיפה ובירושלים ידעו - - -

בתל-אביב אי-אפשר לתקן את הנושא הזה?

יצרו עובדה לשנים.

אנחנו מגישים הצעה לתקן את התקנון ולחבר את

הערים המחולקות.

לכמה חלקים אתה היית מחלק את הארץ לאור הנסיון

שצברת?

15 עד 20.

אני מבקש שנחזור לשאלת האכיפה. חבר-הכנסת דן

תיכון אומר שכל זמן שאינכם מפעילים את החוק

ואינכם נותנים את השירות שהציבור מצפה מכם לתת לו, קשה לצפות מהציבור

שיתמוך בכך שיפסיקו לו את שידורי הטלוויזיה בכבלים.

כמה זמן יארך להפעיל את יתר התחנות?

אני מעריך שתוך שנתיים-שלוש -60% מהארץ תהייה

"מכוסה". בסופו-של-דבר אחוז החדירה יגיע ל-70%

עד 75% שהוא אחוז גבוה מאד בהשוואה לסטנדרטים בינלאומיים.

מה בקשר הקליטה משידורי לוויינים? באיזה מצב

הנושא הזה נמצא? אותי, לדוגמה, יותר מעניין

לצפלת בשידורים מארצות-הברית מאשר בשידורים מסוריה.

על-פי החוק היום מותר להתקין צלחת שקוטרה לא

יעלה על 2,44 מטר לצורך קליטה פרטית. כל אדם

רשאי להתקין צלחת כזאת, אבל מה הוא יקלוט בה - לא ברור. אם אדם רוצה

לקלוט מאסה יותר גדולה של שידורים הוא צריך להתקין צלחת שקוטרה בין 5

ל-7 מטר.

מדוע אינכם נותנים היתר להתקין צלחות בקוטר כזה?

אני לא יודע מה היתה המדיניות של משרד התקשורת

בנושא הזה אבל אני משער שברגע שמישהו קונה צלחת

בקוטר של בין 5 ל-7 מטר, שצריכה לעלות בין 150 ל-200 אלף שקלים, הוא לא

חושב רק על קליטה פרטית לעצמו. צלחת כזאת, במוקדם או במאוחר, תהיה

צלחת שקולטת שידורים, ומשדרת ומפיצה שידורים, ואז מי שקנה את הצלחת

הופך להיות פיראט.

אם מישהו חי בארץ ורוצה לקלוט שידורים מארצות-

הברית צריך לאפשר לו זאת, ולהעניש אותו במידה

והוא יהפוך במשך הזמן להיות שדר.

מי שיקבל את הזיכיון בקשר ללוויינים יוכל לשדר,

לדוגמה, באחד הערוצים את ה-סי.אן.אן.?

ודאי. ה-סי.אן.אן. עובד 24 שערת ביממה בהבדל

אחד; בערוצים הלווייניים הוא לא חייב בתרגום או

דיבוב.

הלוויינים משמשים תחרות לכבלים, והכבלים משמשים

תחרות ללוויינים. הבעלות של הלוויינים תהיה

שונה מהבעלות על הכבלים - - -

לא. השידורים עוברים בכבלים ב-20 עד 50

ערוצים, ואני ראיתי בארצות הברית מערכת שיש לה

120 ערוצים - - -

כמה יהיו בארץ?

כ-30. מכל מקום מדובר על מספר סוגי שידורים.

יש שידורי חובה שחייבים להעביר בערוץ הכללי

בטלוויזיה, ערוץ 2 לכשיקום, והטלוויזיה הלימודית. ההעברה נעשית בעיקר

כדי לשפר את הקליטה. יש עדיין אזורים בארץ בהם לא קולטים טוב את

השידורים.

סוג. אחר של שידורים הוא העברה מלוויינים

שמעבירים בריאל טיים בלי תרגום ובלי דיבוב.

יש שידורים עצמאיים של בעל הזיכיון שמדברים על 5

ילדים, ספורט, מוסיקה, משפחה, וסרטים. אלה הערוצים שבעל

הזיכיון יפיק בארץ.

אני מבין נכון שבהקשר הזה מוטלים על בעלי

הזיכיונות חובות?

נכון.

בתוך הערוצים העצמיים יש הנושא הקהילתי.

איזה מקום הוא תופס?

עד חמש שעות בשלב ראשון, לחודש, וזה הרבה מאד.

תכנית "כלבוטק", לדוגמה, נחשבת תכנית חושפנית

מאד ובעלת השפעה גדולה על הציבור, והיא משודרת בסך-הכל שעתיים בחודש.

אנחנו רוצים לבדוק כיצד הקהילה מתארגנת לעניין

הזה. אם כך בשלב הראשון מדובר על חמש שעות, ובשלב השני עד שמונה שעות.

אנחנו יצרנו את הכלים, והמוסדות הקהילתיים השונים יצטרכו לצקת את

התוכן. זמן שידור בטלוויזיה שווה כסף ראת הזמן הזה העמדנו לרשות הקהילה

חינם - - -

באילו שעות?

הנושא הזה יתואם עם בעל הזיכיון.

תכנית "ערב חדש" נחשבת תכנית קהילתית?

לא. אפשר יהיה, בטבריה, לדוגמה, לארגן תכנית

"ערב חדש" של טבריה.

האם חברי הכנסת ררצים לשאול עוד שאלות?

אני לא מבין את השילוב בין הטלוויז-- בכבלים

ובין טלוויזיה באמצעות לוויין.

שידורים בלתי-

חוקיים, אני מבקש לומר למבקרת המדינה שהטלוויזיה החינוכית משדרת חדשות

בתכנית "ערב חדש" וזה לא חוקי - - -

אל תגזים; אלה אינן חדשות.

זה לא חוקי . מי שאחראי על שידורי ---שות זאת

הטלוויזיה הכללית.

שידורי הנסיון של הערוץ השני, שהם כבר מזמן לא

שידורי נסיון, הם גם בלתי-חוקיים.

כאשר חוקקנו את החוק, בשנת 1986. אל הבנו לאן

"הולך" העולם בנושא הזה ומאז לא טרחנו לעדכן את החוק כיוון שיש מי

שפוחדים לגעת בו. הוא בבחינת קדוש שאין נוגעים בו. אז כאשר אתם

מדברים על הסדר כל הבעיה אתם צריכים לדעת שיש לנושא הזה עוד כמה פנים.

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת יגאל ביבי.

אני לא מבין את אי-מניעת המשדרים רפיראטיים.

כל מי שהולך ברחובות הערים היום רואה את הקווים

המתוחים מבלוק לבלוק - - -

היום יש כבר עזרים מודרניים בלי כבלים.

אני רואה כבלים חוצים רחובות ראשיים בטבריה.

אני זוכר שהנהג שלי היה מגיע -עבודה אדום-

עיניים, עיף, ואז הייתי מבין שהוא צפה בסרט שהוקרן משעה אחת עד שלוש

לפנות בוקר. דבר כזה ידוע. מקרינים סרטים באמצע הלילה ואנשים לא

הולכים לישון כדי לצפות בהם, ואף אחד לא פוצה פה ומצפצץ כנגד התופעה

הזאת. לא עשו אף מבצע כדי לחסל את הנגע.

אני לא מבין מדוע הרשויות שאחראיות על הנושא הזה

אינן מטפלות בו?

אני מבין את הרעיון שעומד מאחורי המיזוג, בעל

זיכיון יקבל עיר גדולה תמורת עיר פיתוח, אבל שמעתי, לדוגמה, שבבת-ים

כבר מקרינים סרטים תורכיים, דבת-ים מוזגה עם קרית-שמונל. אולי זה

נסיון, אני לא יודע. אם כך תגידו שמדובר על נסיון. אבל מה שמרגיז

אותי הוא שלא מדובר על דברים ברורים, ויותר מאוחר נשמע שבקרית-שמונה

הטופוגרפיה קשה, צריך לקנות צלחות מיוחדות, יקימו ועדת בדיקה, ואחריה

עוד ועדה, ועוד עשרים שנה אולי הנושא הזה יגיע גם לקרית שמינה. כיוון

שכך אני מבקש לדעת האם החוזים כתובים בצורה ברורה וחד-משמעית כך שבעלי

הזיכיון לא יתחילו לשדר במקומוח החזקים כל עוד הנושא לא יפעל במקומות

החלשים?

בישוב שלי לא מפסיקים לשאול אותי מדוע בתל-אביב

יכולים לקלוט שידורי כדורסל ואת שידורי הערוץ השני בעוד שלטבריה

השידורים האלה אינם מגיעים? כאשר אני שואל שאלות כאלה עונים לי שמדובר

על נסיון, אבל אני רוצה לומר לכם שהנסיון הזה קיים כבר ארבע שנים.

אני רוצה לקבל תשובה ברורה בעניין הזה; האם כאשר יתחילו לשדר שידורי

טלוויזיה בכבלים בתל-אביב ישדרו את השידורים בו זמנית מעיר הפיתוח

שקשורה אליה?



האם מישהו טרח לברר אם בקרית-שמונה התחילו לעשות

את העבודה?

אני מצטער על-כך שאחרת לבוא לישיבה כיוון

והתייחסתי לכל שאלותיך קודם שהגעת.

אני מבקש אותך לחזור על הדברים שאמרת, בקצרה.

אנחנו מקפידים על לוחות הזמנים על-פי מה שכתוב

במיכרז ובזיכיון שבא בעקבותיו. קרית-שמונה

צריכה להתחיל בשידורים על-פי המיכרז של היזם, 6 חודשים אחרי בת-ים.

בקרית-שמונה יש בעיות של מיקרוגל שצריך לפתור אותן. אם צה"ל לא מסכים

שנתחיל בעבודות, העבודות מתעכבות - - -

ידעתם זאת מראש.

אתה צריך להבין שבקרית-שמונה קיימת בעיה מיוחדת.

בטבריה, לדוגמה, אין בעיה כזאת.

תודה. רשות הדיבור למבקרת המדינה.

אני הבנתי מאנשי, ואם אני טועה תואיל

בטובך לתקן אותנו, שאין הצדקה כלכלית להשקיע

הרבה כסף בכבלים באזורים נרחבים שיש בהם מעט קולטים. מדובר על קרית-

שמונה והפריפריה. כיוון שכך, שם ישדרו ממיקרוגל. בעזרת מיקרוגל יוכלו

לקלוט רק 8 ערוצים מתוך ה-24 או 25 ערוצים קיימים. האם זה נכון?

אם כן האם במשך הזמן אתם סבורים שאפשר יהיה להתגבר על התופעה הזאת?

אולי תסתכלו על הנושא הזה כעל בעיה כלל ארצית ולא תקפחו אזור מסויים רק

בגלל שהוא דל אוכלוסין ובעל שטח גדול?

יש באמת מקומות שיש בהם בעיה של אפיקים ודוגמה

טובה להמחיש את הנושא הזה היא קרית-שמונה.

אם, בסופו-של-דבר, אחרי דיונים עם צה"ל והגופים האחרים, יתברר שאפשר

להעביר שידורים ב-8 אפיקים, היזם בשלב הראשון, יעביר לקרית-שמונה

שידורים רק ב-8 אפיקים. אם תקום צעקה גדולה על-כך שבבת-ים קולטים 24

ערוצים ובקרית-שמונה רק 8, - בשביל זה אנחנו מנסים למצוא את הפתרון

האופטימאלי.

מדוע לא משתמשים בכבלים?

מבקרת המדינה שואלת אותך, מר הרניק, מדוע הנושא

הזה בנוי כך שקרית-שמונה תקופח?

קרית-שמונה קרובה לגבול הסורי; אצבע הגליל

קרובה לגבול הסורי, ויש שם מערכות קשר מסובכות

וסודיות של חיל-האוויר וחיל הקשר.

זאת אומרת שמדובר על בעיה טכנולוגית

אובייקטיבית.

יש עוד אזורים כאלה בארץ?

יכול להיות שהנושא הזה יוכל לפעול לגבי קרית-

שמונה באמצעות סיב אופטי. המטרה שלנו היא שאותה

מהות ואיכות שידורים של האזורים המרכזיים, תועבר גם לפריפריות.

יש סיכוי כזה לגבי קרית-שמונה?

בהחלט. בודקים את הנושא ומחפשים פתרון .

אני מבין שבסופו -של-דבר ימצא פתרון ל-16 אפיקים.

במקומות מסויימים יניחו כבלים ובמקומות אחרים, מקרית-שמונה לקיבוץ או

מושב מסויים, יעבירו את השידורים באמצעות מיקרוגל.

השאלה כפי שאני מבינה היא כלכלית.

אין מי שיתן סובסידיה; מדובר על יזמים פרטיים.

ברור שמן הבחינה הזאת קרית-שמונה איננה

כלכלית - - -

היא דווקה כלכלית מאד.

בנגב יותקנו כבלים בין הישובים?

שם יעבירו את השידורים באמצעות מיקרוגל.

באילת, לדוגמה, אין בעיה טכנולוגית דומה לזאת

של קרית-שמונה?

לא. קרית-שמונה נחשבת לדידנו האזור המסובך

ביותר.

מבקרת המדינה מעלה בכל חריפותה את בעיית ההפליה

בין תושבים מבחינת מתן השירות. בדו"ח מבקר

המדינה, בעמוד 610, כתוב: "מכאן עולה כי תושבי האזורים המבוקשים יזכו

לשירות ברמה גבוהה יותר ולמחירים נוחים יותר. כלומר, רמות השירות

ומחיריו באזורים השונים לא יהיו אחידים אפילו באזורים סמוכים זה לזה,

ולצרכנים לא יהיה כלל חופש בחירה בין היזמים השונים. צירוף האזורים

כאמור יוצר בפועל סיבסוד של האזור דל האוכלוסין על חשבון האזור המבוסס.

רמת הסיבסוד לאזורים דלי אוכלוסין תושפע כמובן מרמת הכדאיות הכלכלית של

האזורים שאליהם צורפו. לכמה מן האזורים דלי האוכלוסין לא יהיה סייבסוד

כלל, כיוון שלא צורפו לאזורים מבוססים, ואפשר שלא יקבלו שירות כלל. על

כן ראוי כי תמצא דרך לצמצם את ההפליה לרעת האזורים ה"לא מצורפים"

ולשקול גם אפשרות לתמייכה ישירה.".

מבקרת המדינה אומרת שחוקקנו חוק שבאופן הביצוע

שלו אפשרי מאד שהתושבים לא יהנו מהנושא במידה שווה. השאלה שאני מבקש

לשאול בהקשר הזה של הדברים היא: איך נערכים למנוע תוצאה כזאת שאחה-כך

תגרום להרגשה של מיוחסים יותר ושל מיוחסים פחות? לא לחינם התעכבנו כל-

כך הרבה בקשר עניינה של קרית-שמונה.

מר הרניק אומר שהוא מניח שהדברים לא יתנהלו

בצורה כזאת. כיוון שכך אני מבקש לשאול, האם

היום, אחרי שרוב הארץ מרושתת, אפשר לקבל סיכום של המועצה שאומר שעל-פי

הערכת מצב מקצועית, בכל הארץ או ב- 80% שלה יהיו כבלים, ב-10% יותקן

מיקרוגל שיאפשר קליטת 24 ערוצים, ואזור אחד ישאר בספק?

קיימת בנושא הזה אי-בהירות גדולה לכן אנחנו

מבקשים לקבל את הסיכום, שכן מי שזכו במיכרזיים ביצעו סבר את כל הבדיקות.

אני יכול לתת לכם תשובות תיאורטיות - - -

זאת בדיוק השאלה; מדוע אתה יכול לתת לנו תשובות

תיאורטיות?

המחוקק, במידה רבה מאד, עומד לרשותכם. החוק

יכול להשתנות. זאת לא גזירה ש"נפלה משמים" או

"תורת משה מסיני". אם אתה יכול לומר לנו עכשיו, מבעוד מועד, כיצד אפשר

להשתלט על הבעיה לעתיד, כיוון שקיים כאן רמז לשקול אפשרות לתמיכה

ישירה, בין אם על-ידי גביית סכום מסויים מהזיכיונות לקרן מסויימת ובין

אם בדרך של סיבסוד אחר, במטרה לחזק את המקומות החלשים.

זאת ממש שערוריה.

הנושא של הטלוויזיה בכבלים לא נמצא היום בכותרות

אבל אנחנו רואים את האתראה הזאת כמי שדורשת עיון

דחוף כדי שהזמן לא יעבור מבלי שנוכל לעשות משהו לטובת הנושא. גם ועדת

הכלכלה של הכנסת צריכה לעמוד על המשמר בעניין הזה. מר הרניק הוא היום

"בעל-הבית" והוא צריך לדעת מה אנחנו מרגישים ומה אנחנו חושבים כאשר אנו

רואים לפנינו דו"ח כמו דו"ח מבקרת המדינה.

אנחנו נצא מהישיבה לעיסוקינו האחרים, ואתה, מר

הרניק, תמשיך להנהיג את העניין הזה, לכן אתה צריך לחשוב מה עושים כדי

למנוע את התחושה של השתרשות תחושת ההפליה שרק תלך ותעמיק עם הזמן?

חבר-הכנסת אורון שאל אם אפשר יהיה לקבל את הצפי

של הבעיות, בכתב? אני מניח שיזם בראשון-לציון,

לדוגמה, כבר יודע באילו אמצעים הוא ישתמש.

לידם שיתחיל את השידורים בחודש פברואר בראשון-

לציון, לדוגמה, אשר קיבל במסגרת "אזורי-העונש"

גם את מעלות וכרמיאל, אין בעיה לגבי מעלות או כרמיאל כיוון שהוא כבר

עובד באותו אזור.

אני רוצה שתבינו שהארץ חולקה ל-31 אזורים, "בל

אנחנו לא היינו חייבים לנקוט במדיניות כזאת. יכולנו להוציא מיכרד לכל

אזור בנפרד, ואז מה הייתם עושים אם לקרית-שמונה לא היה בא אף יזם?

החוק לא היה מאפשר לכם לנהוג כך.

בשום מקרם בעולם טלוויזיה בכבלים לא נועדה לפתור

את הבעיות של כל המדינה. אפילו בארצות-הברית

הגדולה רק 55 מיליון בתי-אב מרושתים, מסך 100 מיליון בתי-אב.

אחת המטרות של הלוויין שלגביו הוצאנו את המיכרז

היא להגיע לאותם אזורי פריפריה שהטלוויזיה בכבלים לא תגיע אליהם.

את אזור אילת קבענו כאזור לבד. הוצאנו לגביו

שלוש פעמים מיכרז ולא היה יזם שהיה מוכן לקחת על עצמו את המקום הזח.

בזמן הליך המיכרז בדרום השרון, שאליו הוצמדו שני "אזורי-עונש", קראתי

לשלושת היזמים שכל אחד מהם היה מעוניין מאד לקבל את המיכרז, להתחייב

לגבי אילת, כך שלא השארתי בידם ברירה אחרת. אותו דבר עשינו לגביי רמת

הגולן .

אני לא אומר שלא תהיינה בעיות, אבל אני אומר

שאנחנו נשתדל שהמדיניות שלנו תיושם. האם לא היו בעיות של חברות

שהתמוטטו מבחינה כספית? היו. אני מקורה שלא תהיינה לנו בעיות כאלה

אבל אני רואה מה שקורה בתחום הזה בעולם. יש קניות, יש מיזוגים ריש



העברת מניות. בנושא הזה צריך לשקול גם את המדיניות וגם את הפרקטיקה;

את היכולת. האם אנחנו נטיל על יזמים דברים שיתמוטטו? אם כן כי אז

ניקח חזרה את הזיכיון.

אין לנו ממשלה שתסבסד את הנושא הזה. מדובר,

כאמור, על יזמים פרטיים.

אותי מדאיג כאשר אתה אומר שיש מדינות שאינן

נותנות לכל האזורים את השירות הזה. תמיד יש

אזורים שלא מקבלים דברים, בתחומים שונים.

בגלל זה נקטנו בשיטה אחרת.

חבר-הכנסת ביבי, עלי להדגיש בהזדמנות הזאת שמר

הרניק מציג בפנינו תמונת-אמת. יזמים פרטיים אלה

אנשי עסקים שצריכים להתקיים, והמועצה עושה ככל יכולתה להצמיד להם

אזורים לא כדאיים. מר הרניק נתן לך להבין שהנושא הזה באמת לא מכסה את

כל השטח במדינות אחרות, לכן המועצה משתדלת ככל יכולתה שבארץ המצב יהיה

אחר.

רשות הדיבור למבקרת המדינה.

אני מבקשת לדעת האם בולם ישלמו אותם דמי-

מנו י?

לא.

אלה שיקבלו פחות גם ישלמו פחות, יחסית?

אחד הקריטריונים להכרעה במיכרז הוא שאלת מיגוון

התכניות והשידורים. לא כל יזם מגיש את אותו

"סל" .

אם יש יותר אפשרויות לקליט, דמי המנוי יהיו

יקרים יותר?

כן.

מה עוד משפיע על דמי המנוי?

קודם לכל האזור עצמו. אזור ירושלים, לדוגמה,

נחשב אזור קשה מאד מבחינה לוגיסטית וגם מבחינות

אחרות.

אם ההשקעה תהיה גדולה יותר דמי המנוי יהיו יקרים

יותר?

ודאי.

איך הנושא הזה מבוקר?

במיכרז, היזם צריך לציין את התעריפים שבדעתו

לגבות מהמנויים.

הוא מתחייב על גובה האגרה?

כך. זה חוזה לכל דבר. רק כעבור שלוש שנים, אם

הוא מגיש הצערת לתכניות נוספות, - - -

זה צמוד למשהו?

כך; קיימת הצמדה כל פעם שהמדד עולה ב-4%.

דמי המנוי הם בהתאם להשקעה. מה עוד?

מיגוון התכניות והשידורים . כמובן שהיזם לוקח

בחשבון גם את מספר התושבים.

הדברים האלה לא כל-כך ברורים כאשר קוראים

"בין 35 ל-45 שקלים לחודש.". מהדברים האלה מתקבל הרושם שמדובר על דמי

מנוי אחידים.

זאת הסיבה שכתבנו את המלה: בין .

"...ההערכה היא שבפרק זמך של שלוש-ארבע

שנים כ-70% מבתי-האב בארץ יהיו מחוברים.".

כלומר דמי המנוי יהיו לא פחות מ-35 שקלים ולא יותר מ-45 שקלים לחודש,

אבל יהיו הבדלים. בין היתר יתחשבו גם בשאלה מכמה ערוצים המנוי יוכל

ליהנות.

ברגע שיזם זוכה במיכרז כל ההתחייבויות שלו על-פי

המיכרז הופכות להיות מסמך משפטי מחייב, שהוא

הזיכיון. הזיכיון כולל גם את המחוייבויות שלו בתחום התכני , גם את

המחוייבויות שלו בתחום ההנדסי, גם את השירות שהוא צריך לתת, וגם,

כמובן, את התעריפים.

התעריף יהיה פונקציה, בין היתר, של מספר

הערוצים שהמנויי יוכל להשתמש בהם?

בין היתר. יחד עם זאת אין קורלציה - - -

אני מבין שברוב המקומות המחיר כבר קבוע.

האם ההתפלגות של המחירים היא כזאת שבאזורים

המרוחקים המנויים ישלמו יותר?

לא. היזמים רצו לזכות במיכרז. אנחנו היינו

צריכים להיזהר לא להיתפתות בענייך הזה. באזור

הר הנגב, לדרגמה, מי שזכה במיכרז דיבר על 25 שקלים. זאת בדיחה. שם לא

היה איכפת לו, פמו העובדה שהוא יקבל את המיכרז, כיוון שאת הכסף הוא

יעשה בדרום השרון.

שידורים אסורים: במסמך שמר הרניק הגיש לנו,

בעמוד מסי 2, סעיף (8), כתוב: "בעל זיכיון לא

ישדר שידורי כבלים" ואחר-כך בא פירוט. בין היתר כתוב שהוא לא ישדר

שידורי כבלים שיש בהם תעמולה מפלגתית או שיש בהם משום הסתה גזענית או

לאומית. מי יבקר את הנושא הזה? מה תהיינה אפשרויות הביקורת ומה תהיה

הסנקציה אם ישודרו דברים פסולים? האם הנושא הזה נכנס בכלל לתחום

תפקידכם?

המועצה לשידורי כבלים אחראית על השידורים על-פי

החוק, כמו-כן ועדות יעוץ אחרות.

תלונה של אזרח תוגש למועצה? מה תהא יכולת

הפעולה של המועצה בכל מה שקשור אליה?

יש בזיכיון סנקציות, בין כספיות ובין כזאת שאני

מקווה שלא נצטרך להשתמש בה, של נטילת הזיכיון.

מוטל עליך תפקיד של יושב-ראש המועצה לשידורי

כבלים, ואתה מקים משהו שמנקודת-מבט מסויימת נותן

שירות לציבור לא על-חשבון הממשלה. האם זה נכון?

נכון.

איך אתה רואה עכשיו את הישום ואת הקשיים אילו

היית צריך לדבר מהלב? מה מעיק ביותר בתפקיד

שלך?

מעיקה עלי ביותר המחשבה שאם לא. יתנו לנו

אפשרויות להשתמש בחלק מכספי התמלוגים כדי להקים

מנגנון קומפקטי של אנשים טובים שיפקחו על מה שעושים, לא נוכל לפקח על

הנושא..

לאיזה מנגנון אתה מתכוון?

אנחנו מדברים על מערכת שיש לה בין 25 ל-30

ערוצים שמהם 5 ערוצים עצמאיים. אם יש, לדוגמה,

בערוץ הקהילתי משחק כדורסל בין שתי קבוצות, וראש העיר אומר בסוף המשחק

מספר מלים ומעניק גביע, זה בסדר גמור. אבל אם הוא מעניק גביע 5 פעמים

ביום וכל יום רואים אותו גוזר סרט, - מתעורר חשד. בגלל המיגוון הגדול

של הערוצים ובגלל מספר האזורים אני - - -

זה הכסף הגדול וזה הכוח שלו.

אם אני מבין נכון אתה זקוק ליחידות פיקוח.

מדוע אינך מגיש תכנית - - -

הגשתי תכנית לשנות את המעמד של המועצה לשידורי

כבלים שכרגע היא רשות מוסמכת בתוך משרד התקשורת,

לרשות עצמאית, רשות שהתקציב שלה יהיה מכספי התמלוגים. מדובר על הרבה

כסף.

אנחנו רוצים שלמועצה יהיו "שיניים" והיא תוכל

לפקח על מה שהיזמים עושים, בראש-ובראשונה שכל ההתחייבויות של המיכרז

תקויימנה.

יכול להיות שכל העניין הזה הוא גם באשמתי או

באשמתנו שכן היינו נתונים בבולמוס "לדחוף" את כל הנושא קדימה, כיוון

שהמיכרזים הראשונים של הטלוויזיה בכבלים יצאו בשנת 1980 ואז היועץ

המשפטי קבע שאין לעניין הזה עיגון בחוק כך שהנושא הזה שכב כאבן שאין לה

הופכין עד שנת 1986. הרבה יזמים, בעיקר כאלה מחוץ-לארץ, קיבלו פתאום

"רגליים קרות" ואמרו שהפרוייקט הזה אף פעם לא יקום. כיוון שכך דאגנו

"לדחוף" את העניין קדימה, בלי לבנות את המערכות שצריכות לשמש אותנו.

מה הקושי שיש לך? האם אתה יכול להעביר אלינו

עותק מהתכנית שהגשת, ברשות השר כמובן? אם השר

לא יסכים - ניקח אתו דברים.

השר קיבל את עמדתך?

הנושא נמצא בדיונים במשרד.

היו"ר אני מבקש אותך להעביר לנו עותק של התכנית,

ואנחנו נמסור צילום ממנו למבקרת המדינה. יכול

להיות שנוכל לעזרה לך; אנחנו רוצים לעזרה לך.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת חיים אורון.

בנוסף לבקשה שביקש יושב-ראש הוועדה אני מציע

שהוועדה לענייני ביקורת המדינה תציע לשר על-

חשבון התמלוגים של השנים הבאות, היות והשנה הראשונה היא קריטית, ובה יש

אפס תמלוגים, אם בצורה של מימון-ביניים או בצורה תקציבית או בכל טכניקה

אחרת, ליצור את המקרה כדי לאפשר להקים מנגנון פיקוח שעליו מה הרניק

מדבר. יכול להיות שהשאלה בעיקרה היא שאלה של מימון-ביניים, אבל הפיקוח

היום לא פחות חשוב מהמטרות העתידיות שאנחנו קוראים עליהן במסמך, שלא

תוכלנה להתקיים אם לא יהיה פיקוח עכשיו.

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת יגאל ביבי.

אני מבין שנמשיך לשלם אגרת טלוויזיה עבור 4,5

או 5 שעות שידור, מלבד האגרה שנצטרך לשלם עבור

הטלוויזיה בכבלים. האם דנתם מה לעשות בנושא הזה ומה עם המיליונים שיש

עודף ברשות השידור שהיו יכולים לספק את הצרכים שלכם?

שר החינוך והתרבות רוצה את הכספים האלה עבור

הטלוויזיה החינוכית.

אני מבקש לדעת האם מה הרניק יוכל לצפות מראש

בתכניות כדי שאם תהיינה כאלה שצריך לפסול -

המועצה תוכל לפסול אותם לשידור? אם יהיה לכם מנגנון אני מצפה מכם

שתוכלו לעקוב אחר הנושא הזה.

אני מבקש לחזור לנושא של קרית-שמונה ולציין שיש

באותו מקום בעיות שכן גם היום הסורים והלבנוניים נלחמים נגדנו. אין לי

ספק בכך שפתרון לבעיה הזאת תהיה טלוויזיה בכבלים. אבל אם בעמק הירדן,

עוד לפני חמש שנים, רישתו את כל הקיבוצים והנהיגו טלוויזיה בכבלים,

מדוע לא יעשה כדבר הזה בקרית-שמונה? כמה כסף יעלה אם באזור קרית-שמונה

תוותרו על כל התיאומים ותחברו כבלים בין הקיבוצים כדי שהמוקד יהיה

בקרית-שמונה?

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת דדי צוקר.

הדבר המרתק ביותר שמבקרת המדינה לא בדקה אותו

ואני גם לא בטוח שבדיקה כזאת אפשרית, זה הרושם

של זיקה פוליטית של יזמים שונים עם סימטריה יפה מאד בין היזמים שזכו,

כיוון שאפשר להצביע כמעט על כל אחד מן היזמים ועל הזיקה הפוליטית שלו.

הם מתחלקים חצי חצי בין שני אגפי החברה הישראלית בצורה יפה מאד. אני

חוזר ואומר שאינני בטוח שאפשר להוכיח את העניין הזה.



2. נקודה נוספת והייתי רוצה להעלות, שהועלתה

בדיון בוועדה אחרת בכנסת היא זאת שיש סכנה מוחשית של מונופוליזציה של

חלק מן הימזים על-ידי התאגדות שלהם. העובדה שהיזמים הגדולים התאגדו

לצורך רכישה והקרנה תיצור בחלק מן השעות, בחלק מן התחומים,

מונופולידציה והעדר אפשרות של השפעת הצרכן על השירות. אם כמה אזורים

קרובים חתמו עם הסכם ביניהם, אין כל סיכוי שהצרכן יוכל, כתוצאה מהעובדה

שיש שידור באזור אחר, להשפיע על האזור שלו כי הוא צפה בתכנית טובה,

כיוון שההסכמים כבר נחתמו בין יזמים שהפכו להיות מונופול. יש להם אמנם

בעיה עם הממונה על ההגבלים העסקיים במשרד התעשיה והמסחר אבל יתכן שהם

יצליחו לעקוף את הנושא הזה ועדייך ישפיעו באורח דומה למונופול על השוק.

כיוון שכך אני מבקש לדעת האם יש אפשרות להתמודד

עם העניין הזה בחוק הקיים? או האם מבקרת המדינה צריכה להיכנס לעובי

הקורה?

3. קיימת סכנה שעליה הצביע קודם יושב-ראש

הוועדה בענייך סוג מסויים של שידורים פוליטיים או אחרים, והיא תהיה

גדולה ביותר בתחום של הפורנוגרפיה. אם יש דבר שהוא היום מפתה תרתי-

משמע בכבלים הפיראטיים אלה הם השידורים מהסוג הזה, והשאלה שאני מבקש

לשאול בהקשר הזה של הדברים היא: האם הנושא הזה סגור לגמרי מבחינת

החוק? מה יכולת האכיפה בקשר אליו? האם אפשר יהיה לאכוף מניעת שידורים

מהסוג הזה?

סרט פורנוגרפי לא ישודר בטלוויזיה בכבלים.

יש לי השערה "פראית" ששר התקשורת לא יאהב להפוך

את המועצה לרשות עצמאית. לכל מי שהופך להיות

מיניסטר, וזה משהו כמעט ביולוגי, יש תכונה לא להיפרד משירותים

שבסמכותו. יש לי הרגשה שתהיה הזדקקות ליוזמת חוק פרטית או לפחות לאיים

ביוזמת חקיקה פרטית - - -

אני לא מדבר על שר זה או אחר אבל בכל מה שקשור

לשר התקשורת דבריך אינם מקובלים עלי כיוון

שראינו איך הוקמה רשות הדואר - - -

אני אשמח לשמוע שההשערה ה"פראית" שלי תתבדה,

יחד עם זאת עלי לציין שיש סיכוי סביר שהיא לא

תתבדה, כך שיכול להיות שאנחנו נצטרך להחלץ לטובת העניין הזה.

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת עמיר פרץ.

אני מתנצל בפניכם על-כך שלא הייתי נוכח בתחילת

הדיון כיוון שהייתי בוועדה אחרת, ועדת העבודה

1. מה הרניק, האם יש לך פרטים

בקשר הצמדת המיכרזים בכל מה שקשור להצמדת אזורים חלשים לאזורים חזקים?

עד כמה הנושא הזה בא לידי ביטוי בתוצאות המיכרזים? האם אתה רואה שוני

כאשר אתה מצמיד אזור חלש ומרוחק לאזור חזק, במספר היזמים שניגשים לאותו

מיכרז?

מה מחוייבות קצב הביצוע? אני מבין שיזם צריך .

לסיים את ההכנה במשך שש שנים. אם היא זוכה במיכרז של בת-ים ומצפה,

לדוגמה, הוא יכול להתחיל את העבודות בבת-ים מחר, ולסיים את העבודות

במצפה בעוד שש שנים?

חבר-הכנסת עמיר פרץ אחר לישיבה לכן הוא לא שמע

את התשובות שמר- הרניק כבר נתן על כל השאלות

האלה. אני מבקש לומר למר הרניק בהזדמנות הזאת שאיננו יכולים להתעלם

מהמציאות שקיימת בכנסת.

מה התנאי להעברת הזיכיון? האם אני, לדוגמה,

אוכל לקנות מיזם את הזיכיון, או שהזיכיון יבושל

ויוצא למיכרז חדש? האם תטילו על היזם את המאבק בטלוויזיות הפיראטיות?

אין לי כל ספק בכך שבעניין הזה עומדת "לפרוץ מלחמה".

כיוון ששמענו שהיועץ המשפטי מינה ועדה, אנחנו

נקצה זמן כדי לשמוע דיווח מהוועדה הזאת גם בקשר

השאלה של השידורים הפיראטיים.

בוועדת העבודה והרוותה הועלה רעיון לבדוק עם

היזם מחוייבות בקשר ערוץ שיתן שירות לקשישים כדי

שאפשר יהיה להפעיל מוקד בטחון באמצעות המשטרה. בהקשר הזה של הדברים

היה ברצוני להוסיף ולומר שחייבים לחשוב איך בזכיון יחייבו את היזם

ליצור קשר בין מוקד ההפעלה ומוקדי חירום; מגן-דוד-אדום, משטרה וכיוצא

באלה.

כל מה שאתה מדבר עליו הוא פונקציה של כסף.

צריך להכניס את כל הנושאים האלה למחוייבויות של

היזם כבר היום, כיוון שמחר היזם יגיד שהוא מוכן

לעשות הכל תמורת כסף. אי-אפשר להתעלם מציבור גדול של קשישים, שלא

יוצא כמעט מהבית, אשר אין לו אלטרנטיבה אחרת של פעילות בשעות הפנאי.

עוד לא הבנתי מה אתה מתכוון להשיג באמצעות

המערכת הזאת?

עזרה.

מה זה קשור לנושא של טלוויזיה בכבלים?

בונים מוקדי חירום - - -

מה ישיש מותקף יכול לעשות באמצעות טלוויזיה

בכבלים?

הוא לוחץ על כפתור ומשדר אותות מצוקה למוקד.

מר הרניק, אני מבקש אותך לענות על השאלות של

חברי הכנסת. בבקשה.

אני אתחיל את דברי מהשאלה האחרונה שהועלתה על-

ידי חבר-הכנסת עמיר פרץ ואומר שמערכות הטלוויזיה

בכבלים הן מערכות שמאפשרות הפעלה דו-כיוונית; הלוך וחזור. במיכרזים

שלנו, במיפרטים הטכניים, דרשנו שהמערכת תותאם לפעילות דו-כיוונית

שיכולה לפעול בכל מיני אופנים. לדוגמה, יכול להיות ערוץ בטחוני שיכול

יכול להיות ערוץ בטחון לקשישים; יכול להיות

ערוץ קניות או ערוץ בנקאות. יש מקומרת ביפאן בהם אפשר להיכנס לשידור

טלוויזיה כצופה. יש בארצות-הברית מערכות ממוענות שכאשר צופים בפרסומת



מסויימת בטלוויזיה, אפשר ללחוץ על קוד ולבקש שישלחו את הפרוספקט של

נושא הפרסום. אבל אתם צריכים להבין שכל העניינים האלהה מבתטאים בסופו-

של-דבר בכסף.

כאשר הגיעו אלי נציגי הישובים בצפון וביקשו

להכיל את הנושא הבטחוני בתוך הטלוויזיה בכבלים אמרתי להם שמבחינה

טכנולוגית אין כל בעיה, אבל יש בעיה של כסף. אנחנו לא יכולים לדרוש

את קיום הנושא הזה מהיזם. אם, לדוגמה, משרד הבטחון או הגמ"ר יגידו שהם

מוכנים להשקיע בנושא הזה כסף - לא תהיה כל בעיה ליישם אותו.

אנחנו נהיה מוכנים ללחוץ על היזם לפתור את כל

הבעיות הטכנולוגיות הקשורות לעניין הזה.

מבחינתך, שמשרד העבודה והרווחה יקנה את השירות

לקשישים.

בתל-אביב, עיר של אוכלוסיה מזדקנת וגם יותר

מבוססת, יש חברה שרוצה להנהיג שירות בטחון

לקשישים שישולב בטלוויזיה בכבלים.

אני שאלתי אם אפשר לחייב את היזם?

אני לא אתמוך בדבר כזה כיוון שמדובר על עלות

כספית. בטלוויזיה בכבלים מדובר על יזמות פרטית

והיזם הוא ביזנס-מאן - - -

מותר לאנשים להרוויח אבל הם יכולים גם לתרום

משהו לחברה.

רוב המיכרזים כבר מאחורינו.

יזם משקיע בכל אזור זיכיון בערך 25 מיליון דולר

זה הרבה כסף - - -

אף אחד לא משקיע כסף אם זה לא כדאי לו .

אני לא נמצא במצב כזה שאני יכול להתחייב בקשר

הנושא הזה או לחייב את היזם. אבל בפעולה נכונה

של רשות מקומית עם היזם, מכיוון שפעילות כזאת של בטחון כוללת בתוכה גם

את העובדה שאדם הופך להיות מנוי ומשלם כל חודש, אולי אפשר לעורר גם אר

הצורך הזה, אבל אני, כאמוה, לא מוכן "לירות מהמותן". אם יש אזור

שמוכן להתארגן לנושא הזה, זה כבר "סיפור" אחר.

נשאלה שאלה בקשר הקיבוצים ואני אענה עליה ואומר

שמה שיש בקיבוצים זה תורן אזורי שקולט שידורים ומפיץ אותם. על-פי החוק

ברגע שתותקן טלוויזיה בכבלים, התורן הזה יהיה חייב להשתלב בתוכה.

אנחנו נמצאים בדיון עם הקיבריציים כיוון שאם יש

פערים או ויכוחים בקשר גובה המחיר - אנחנו צריכים להיות המכריעים.

בחלק מהקיבוצים התרנים שהוקמו לא תואמים את המיפרטים של הטלוויזיה

בכבלים.

כמה אנשים עובדים במועצה לשידורי כבלים?

שנים-עשר איש: חלקם יועצים פרטיים.



חבר-הכנסת צוקר שאל שאלה לגבי קרטל ובקשר השאלה

הזאת הייתי- רוצה להבהיר כי הנושא הזה נמצא כעת אצל הממונה על ההגבלים

העסקיים. אמרתי כבר בוועדת החינוך והתרבות שלקרטל הזה, אם הוא קרטל,

יש גם יתרונות, ואני לא פוסל אותו על הסף.

אנחנו הצענו הצעה לממונה על ההגבלים העסיקיים

שלגבי הערוצים העצמיים, 3 ערוצים אנחנו מותירים רכש משותף, ולגבי 2

ערוצים; סרטים וערוץ משפחתי, רק 50% . בארץ קרה רבר שנחשב חמור בעיני

בכל מה שקשור לעניין הזה. בארצות-הברית, לדוגמה, בעל רשת כבלים קולט

בכבלים רק קליטה מלוויינים. בארץ, פרט ללוויינים, חמשת הערוצים

צריכים להיות גם פרוגרמר, וכאן טמונה הבעיה.

אנחנו המלצנו המלצה מסויימת בפני- הממונה על

ההגבלים העסקיים, שהיזמים לא שמחים לה, אבל עלי להוסיף ולומר בהקשר הזה

של הדברים כי מדובר על עניין די מסובך כיוון שהיזמים בונים את העלויות

על הנחה מסויימת, וההמלצה שלנו יכולה להרוס אותם. כיוון שכך אנחנו

משתדלים למצוא את ה"מינון" הנכון ואני מקווה שהנושא הזה ימצא את

פתרונו .

בקשר הקמת הרשות יש לי בקשה ליושב-ראש הוועדה

לענייני ביקורת המדינה. כיוון שאני העליתי את הנושא הזה בפני משרד

התקשורת רק לאחרונה, אני מבקש אותך לא להתערב עכשיו ולקלקל לי את

הרעיון , אלא לתת לנושא "לרוץ", כיוון שאני סבור שדווקה מצדו של משרד

התקשורת כן תהיה הענות לפנייתי.

מכאן אני עובר לעניין העברת הזיכיון; על-פי

החוק כל העברת מניות אצל חברה שזכתה במיכרז טעונה אישור המועצה. אנחנו

כבר אישרנו כמה העברות של מניות.

בכל מה שקשור לסרטים פורנוגרפיים ברצוני ליידע

אתכם כי הם אסורים על-פי החוק - - -

אני התכוונתי בשאלתי לעניין האכיפה. מכל מקום

אני מבקש לשאול אותך, האם אתה שקט בכל מה שנוגע

לאי-הקרנת סרטים פורנטגרפיים בטלוויזיה בכבלים?

כן .

אני עדיין גורס כי אותה פיסקה בדו"ח מבקרת

המדינה בקשר המערכות הלא חוקיות טעונה בירור

נוסף עם הגורמים האוכפים. פרט לעניין הזה שמענו תשובות מלאות לשאלות

ששאלנו מיושב-ראש המועצה לשידורי כבלים, מר דוד הרניק, ואני מודה לו

בשמי ובשם הוועדה.

הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 11.00