ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 28/11/1989

מעקב אחר יישום מסקנות ועדת בייסקי; שונות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 74

מישיבת הוועדה לעניני ביקורת המדינה

'יום שלישי. לי בחשון התש"ן . 28.11.89. שגגה 09.00.
נכחו
חברי הו ועדה: ד. ליבאי - היו"ר

ח. אורון

א. בורה

י. ביבי

י . גולדברג

ד. צוקר

ר. ריבלין

ש. שטרית

ד. תיכון
מוזמנים
מבקרת המדינה מ. בן-פורת

י. הורוביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

ש. לביא - עוזרת בכירה למבקרת המדינה

י. רוט - משרד מבקר המדינה

גב. אילן - משרד מבקר המדינה

א. דוידזון - משרד מבקר המדינה

א. מינטקביץ - יושב-ראש הרשות לניירות ערך

י. ניצני - מנכ"ל הבורסה

מ. הרצברג - היועץ המשפטי של בנק ישראל

ש. וייס - היועץ המשפטי של הרשות לניירות ערך

בו. קוק - היועצת המשפטית של משרד הכלכלה

א. מונטג- עוזר היועץ המשפטי של בנק ישראל

ח. נוימן - משרד הכלכלה
מזכיר הוועדה
ב. פרידנר

רשמה: מ. כהן
סדר-היום
שונות;

מעקב אחר יישום מסקנות ועדת בייסקי.



שונות
היו"ר ד. ליבאי
אני פותח את ישיבת הוועדה לעניני ביקורת המדינה ומקדם את כל הנוכחים

בברכה. ליפני שניגש לנושא העיקרי, אני רוצה להעיר כמה הערות על הנושאים שעלי

סדר יומנו.

חברי הכנסת, כפי שאתם יודעים פונים אלינו בנושאים רבים ומגוונים מאד

ומבקשים את התערבותנו, ולא פחות מזה את התערבותה של מבקרת המדינה. את חוב

הנושאים אני מעביר ומנווט לטיפולן של הוועדות הרלבנטיות בכנסת, בהתאם

להחלטת יושבי הראש. אבל יש נושאים שאו מבחינת מהותם או מבחינת כאבם, בעיקר

מבחינת קרבתם לנושא של ביקורת המדינה או לנושאים של כבר נדונו בוועדה, או

לבקשת חברים בוועדה, אני מניח אותם על שולחן הוועדה. לפי זה נדון מחר עם

ראשי משרד הבינוי והשיכון על פרשיה שכרוכה במיתחם הנורית בירושלים. זה

אזור שנבנה על-ידי משרד השיכון ואשר מהווה היום בקניה חברתית ממדרגה

ראשונה. הטענות של התושבים הן בעיקר נגד משרד השיכון, פחות נגד העיריה. הם

לא מצאו כתובת לטענות הקשות שלהם, ופנו אלינו- אנחנו נשמע אותם כאן ונראה

מה נוכל לעשות בענין זה.

ביום ראשון הקרוב אנחנו יוצאים לסיור בבית-הסוהר בבאר-שבע. זה אחד

מבתי-הסוהר הקשים במדינה וראוי שנדע מה קורה בו. אנחנו עושים זאת בעקבות

דו"ח מפורט של דו"ח מבקרת המדינה שהתחלנו לעסוק בו, ונמשיך לבדוק את המצב

לאור הדו"ח הזה. נבקר גם בבית-הסוהר והם בבית המעצר, בכל המיתחם,

ביום שני הקרוב היינו אמורים לדון בנושאים מסויימים. אבל מבקרת

המדינה מבקשת לכבד את זכרו של דוד בן-גוריון ולעלות לקברו בשדה בוקר. אני

מתלבט אם לקיים ישיבה בהעדרה. מבחינה מסויימת אני נוטה שלא לקיים ישיבה

בהעדרה של מבקרת המדינה. מצד שני עומדים על סדר יומנו נושאים רבים. אם יש

נושא שאפשר לדון בו בלי נוכחות מבקרת המדינה, אני מוכן לשקול זאת.

ביום שלישי ניפהש עם שר המשפטים לדיון בבעיות הכרוכות באגף

האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, נוכח רטינות, שמועות ומסע לחישות על

מה שקורה שם. הדיון יהיה בהשתתפות שר המשפטים ו האפוטרופוס הכללי.
ד. צוקר
האם אתה מזמין הם את חברי ועד העובדים?
היו"ר ד. ליבאי
רוב הפניות הן אנונימיות, אבל יש כמה פניות חתומות על-ידי נציגי

העובדים. אני אבקש להזמין הם את נציגי העובדים.
ד. תיכון
אני חושב שאתה תהרום להם נזק בכך.
ח. אורון
אולי מוטב לעשות זאת בישיבה נוספת.
היו"ר ד, ליבאי
אבל השר והאפוטרופוס צריכים להשיב.
ד. צוקר
האם יש אפשרות לדחות את הדיון בנושא זה?
היו"ר ד. ליבאי
צר לי, לא אוכל לדחות. אתה יכול לשלוח נציג אחר במקומך.

ביום רביעי הבא נסיים את הקריאה של תיקון מס' 15 לרווק מבקר המדינה

באשר לזימון העדים. אני מאד מבקש את נוכחותכם בישיבה. אנחנו נצביע בה על

התיקון . לאחר מכן נמשיך את הטיפול בהצעת החוק הפרטית של חברי-הכנסת ריבלין

ובורג לתיקון פקודת העיריות.

בשבוע שלאחר מכן, ב-11 לחודש, רשמתי לי שנקיים דיון על הפרקים על קרן

לב" י והאהודה למען החייל. ייתכן שיהיה עיכוב בדיון על האהודה למלבן החייל,

יש מי שמנסה לעכב את הדיון. ענין האהודה למען החייל גם הועבר אלינו ממליאת

הכנסת, בעקבות הצעה לסדר היום של חבר-הכגסת מהן. אבל הם בדו"ח מבקרת

המדינה יש פרק על האהודה למען החייל. הזמנתי גם את חברי-הכנסת רפאל איתן

ומוטה הור, אם הם רוצים לתרום לדיונים האלה.
ד. תיכון
בנושא של האהודה למען החייל אני מבקש שתקרא את פרוטוקול הדיון

שהתקיים במליאת הכנסת, כי היו כל מיני ניואנסים. נאמר שם בשם מבקרת המדינה

שהיא מבקשת לא לקיים דיון עד שתסתיים הבדיקה.

י. הורוביץ;

לא נאמר שהיא מבקשת. השר אמר.

ד. תיכון 5

השר אמר שהענין הועבר למבקרת המדינה, והיא מבקשת להשלים את הבדיקה

ורק לאחר מכן הוא מבקש לקיים דיון. אני מציע לך, אדוני היושב-ראש, שתקרא

את פרוטוקול הדיון שהיה במליאה ורק לאחר מכן תחליט, בהתייעצות עם מבקרת

המדינה, אם לקיים את הדיון.
היו"ר ד. ליבאי
אני מודה לחבר-הכנסת תיכון על ההערה. אני כבר מודע להערה זו שהושמעה

במהלך הדיון. מזכיר הוועדה הביא אותה לתשומת לבי. אני רק רוצה להבהיר שמה

שקבעתי בסדר היום מלכתחילה היה הפרק בדו"ח 39 של מבקרת המדינה גנל קרן

לב"י, והפרק בדו"ח על האהודה למען החייל. אלה דברים שכבר נבדקו על-ידי

מבקרת המדינה. לא הנחתי על שולחן הדיונים האשמות שנמצאות בבירור ובבדיקה.
ד. תיכון
אבל אם יתקיים דיון , זה יהיה.
היו"ר ד. ליבאי
אז אנחנו ננסה לההביל את עצמנו ולנווט את זה בצורה הנכונה. אבל לא

ייתכן שיושמעו טענות נגד האגודה, ונעשתה בדיקה של הנושא, ונקיים דיון

במליאה - ואנחנו פשוט נתעלם. אנחנו יכולים להחליט בורעדה, ואשמח לשמוע

הערות והצערת בתחילת הישיבה, למה לההביל את הדיון ולמה לא לההביל אותו.



בוודאי אשמע את מבקרת המדינה. היא שומעת עכשיו שעומד להתקיים דיון. אם

יהיו לה הערות, היא בוודאי תעיר אותן.

ב-12 בחודש נדון בוועדה על פניות שאני חוזר ומקבל בקשר לטיפול בנושא

המזונות. זו באמת שאלה למבקרת המדינה, כל מה שמתרחש במשרדי ההוצאה לפוגבל

בנושא המזונות. ניתן הזדמנות לטועני הטענות, לנציגי ארגוני הנשים וכיוצא

בזה, להשמיע אותן כאן . אלה דברים שאני לא הייתי מודע להם.

קבעתי לעצמי גם נושאים שנדון בהם בהמשך . רשומים אצלי נושא רואסטרה,

נושא התפרצות מחלת שיתוק הילדים; אני רוצה להחשיך את הדיון בנושא המינויים

הפוליטיים. ויש בפני שורה של דברים נוספים.

בדעתי להזמין לכאן את שר התחבורה ולצרף כמה נושאים. נוסף לנושאים

הקשורים בדו"ח מבקרת המדינה לגבי מינויים בתקופתו, יש בפני הצעה של חבר-

הכנסת שטרית לדון במינויו של ברוך לוי כמנכ"ל רשות שדות התעופה. אינני

יודע אם זה נושא לדיון, אבל אם השר יהיה פה אפשר לפחות לשמוע את תגובתו.

בקשר לפיגוע בקו 405 ב-6.7.89 - יש פניות חוזרות ונשנות מדוע לא הופקו

לקחים. כששר התחבורה יהיה פה נשאל אותו על כך. אודיע לו מראש שהשאלה הזאת

תישאל, האם הופקו לקחים בנושא ההתנקשות באוטובוס בדרך לירושלים, ואם לא -

מדוע. לא הופקו לקחים. אני מציע לקיים את הדיון גנם שר התחבורה ב-19 בדצמבר,

ולדון הם על דו"ח המבקרת והם על שאלות נוספות שהצטברו על שולחני והנוגעות

לו.

הנושא של שמאי מקרקעין היה בזמנו על שולחן הוועדה. אני חוזר ומקבל

תלונות שהמצב לא רק לא שופר, אלא הורע. אני רוצה להעלות את הנושא הזה על

סדר יומה של הוועדה.

יש גם הדו"ח החדש של מבקרת המדינה על הבנק לפיתוח התעשיה בע"מ,

ונצטרך לדון בו. הגיע אלינו עותק מהדו"ח, החברים יכולים לעיין בו. הוא

יפורסם רק ביום חמישי.
ד. תיכון
היה לנו פעם הסכם עם מבקר המדינה. אנחנו לא פחות חשובים מהעת ונאים.

אני ביקשתי שברגע שמפיצים דו"ח בקרב העתונאים עם הוראה לא לפרסם אותו לפני

תאריך מסויים, שהם אנחנו נקבל אותו. וזה אושר.
היו"ר ד. ליבאי
אתמול מצאתי את הדו"ח על שולחני, אני מקבל אותו כיושב-ראש הוועדה,

ואני מעמיד אותו לרשותך.
ד. תיכוו
בשעתו היה סיכום כזה. אם מבקשים מהעתונאים ומאתנו לא לפרסם, חזקה על

העתונאים שהם לא יפרסמו את מה שאנחנו נרצה לפרסם לפני זמן. אז כדי שהצדק

ייראה, מן הדין שהחומר יופץ הם בקרב חברי הוועדה לעניני ביקורת המדינה.
היו"ר ד. ליבאי
נוסף לכל הנושאים שמניתי, יש הם פניה מאתמול באשר לכספים הייחודיים.

נדון הם בנושא זה.
ד. צוקר
בעקבות כמה דיונים שהיו כאן על מערכת המשפט בשטחים, כבר כמה פעמים

נקבעו סיורים, אבלי הם נדחו. האם יש כוונה לקיים את הסיור הזה בקרוב?

היו"ר ד. ליבאי;

אני מעונין בזה מאד. נכלול את זה בסדר היום.
מבקרת המדינה מ. בן-פורת
בנקודה אחת אני רוצה להעמיד את הדברים על דיוקם. אתמול קראתי את דברי

שר הבטחון במליאת הכנסת. הוא אמר שאם מבקר המדינה מטפל בנושא כלשהו, חן

המידה שהם יימנעו מרצונם, אבל לא מפני שביקשתי, מלדון בנושא. אני אומרת

זאת רק למען הדיוק.

ד. תיכון ;

האם מנקודת ראותך אנחנו יכולים לקיים דיון בכל הנושא הזה?
מבקרת המדינה מ. בן-פורת
זה הדבר הנוסף שאני רוצה לומר. הייתי רוצה לדעת כיצד זה יתיישב, כי

הייתי רוצה שלא תהיה חפיפה בין הדברים שאנחנו דנים בהם לבין הדיון שיתקיים

כאן על דברים שנאמרו כבר בעבר.

ד. תיכון ;

זה בלתי אפשרי.
מבקרת המדינה מ. בן-פורת
אם זה בלתי אפשרי, יש לי כשלעצמי ספקות גדולים.
ד. תיכוו
זה בלתי אפשרי מפני שהנושא הוא אקטואלי, מדברים עליוע, דנים בו

במליאת הכנסת, ואם הוא יובא לכאן בעקבות הצעה לסדר היום אין שום אפשרות

למנוע התייחסות לנושאים אקטואליים. זה הם לא סביר. לכן הערתי את מה,

שהערתי. אם אתה מתחיל בדיון, תדע היכן אתה מסיים אותו.
מבקרת המדינה מ. בו-פורת
הבעיה שלי היא שבסופו של דבר מליאת הכנסת העבירה לכאן את הנושא.
ד. תיכון
כן, אבל עם הרבה מאד הסתייגויות לא ברורות, באיזה תנאים, ואם אפשר

בכלל להתנות תנאים לאחר שהנושא הועבר.
היו"ר ד. ליבאי
בדרך כלל אינני נוהה לקבוע שני נושאים רציניים לישיבה אחת. אם עשיתי

כך, או אנו הודעתי שאני נוטה לעשות כן, זה מפני שראיתי את הבעייתיות של

הנושא. ראיתי שקיימת בעיה.
ד. צוקר
האם האהודה למען החייל היא גוף מבוקר?
מבקרת המדינה מ. בן-פורת
כן , היא גוף מבוקר .
ד. צוקר
למה?
היו"ר ד. ליבאי
אם זה משנה, נקבל את התשובה בעת הדיון. אבל זה גוף מבוקר. אני מתכוון

להתחיל את הדיון על קרן לב"י. אבל אני תושב שכיוון שקרן לב"י והאהודה למען

החייל בסך הכל משרתות מטרות דומות מאד, אין מניעה שראשי האהודה למען החייל

יהיו הם בדיון על לב"י . אני חשבתי שהדיון על האגודה למען החייל יהיה רק גבל

הפרק שבדו"ח מבקרת המדינה. נראה היה לי שניתן לעשות זאת. אשר להצעה לסדר

היום שהועברה אלינו מהמליאה, אני חייב להניח אותה על קדר היום. חשבתי שאז

נשמע. את עמדת מבקרת המדינה אם לדון או לא לדון. שמענו כבר עכשיו. האמת היא

שאינני יודע מה בדיוק חבר-הכנסת מהן העלה במליאה.
ד. תיכון
אני יכול לומר לך, כמי שניהל את הישיבה, שבסופו של דבר הייתי די

מבולבל, כי לכל אוזד מן הדוברים היו בקשות אחרות ממני. אבל הייתי אנו ס על

פי התקנון להעביר את זה לוועדה, לאחר שחבר-הכנסת מהן לא הסתפק בתשובת השר.

ובכן יש בקשות של השר, אבל יש החלטה של הכנסת.
היו"ר ד. ליבאי
הנושא הועבר לוועדה, ולכן פורמלית אני צריך לתת לחבר-הכנסת מהן את

זכות הדיבור פה. יכול להיות שאחרי שנשמע אותו נאמר לו! מאחר שאתה מעלה

סוגיות שנבדקות על-ידי מבקרת המדינה, אנחנו נמנעים עכשיו מלהמשיך בדיון.

אבל הקדר הטוב מחייב שחבר-הכנקת מהן לא יחשוב שהחלטת הכנסת לא כובדה. לכן

לפחות פורמלית נעלה את זה על סדר היום.
ד. תיכון
בסופו של דבר הענין הועבר לשיקול דעתה של מבקרת המדינה. כך אני הבנתי

זאת, כמי שניהל וסיכם את הדיון. אם מבקרת המדינה תאמר שאין מניעה שכל

הענין יידון בוועדה לעניני ביקורת המדינה, שכן זה לא יפריע להמשך קנבודתה

באותו נושא, אז צריך לקיים את הדיון.
היו"ר ד. ליבאי
לא צריך להחליט כרהע. אנחנו צריכים לראות בדיוק מה חבר-הכנסת מהן

מבקש להעלות, באיזו מידה אלה ענינים שנבדקים, באיזו מידה לא. את כל זה נדע

כשהדברים יהיו קונקרטיים. כללית רציתי לומר שהנושא יהיה על שולחננו, וזה

מה שחשוב כרהע. איך לטפל בו - על כך נדון באותה ישיבה,
ש. שטרית
אני רוצה להגבלות נושא אוזר, ואני מתכוון לפרשת אליעזר אפל. קראתי

הבוקר בשני עתונים שיש כוונה לכנס את מועצת עיריית בת-ים כדי לפטר את

המבקר הפנימי של העיריה, וכנראה על-ידי כך למנוע את פרסום הדו"ח לשנת

1988, שכנראה יש בו דברים שאינם לרוחה של הנהלת העיריה. זה טבעי שתמיד

המבקרים אומרים לא רק דברי שבת והלל אלא הם ביקורת וגינוי. אינני יודע אם

בור אפל פנה למבקרת המדינה להפעיל את סעיף 45. אני יודע שבענין שמחה שנקר

היא נהגה כך. מכיוון שמבקרת המדינה נמצאת כאן, אני בורשה לעצמי להעלות זאת.

אינני יודע אם זה מקובל שמיוזמתה היא יכולה לבדוק ענין מסויים. אם זה בלתי

אפשרי, אני אדאג שתגיע אליה בקשה. נדמה לי שגם חבר הכנסת יכול לפנות.
מבקרת המדינה
כן, הוא יכול להפנות אלינו את התלונה.
ש. שטרית
אז אני מפנה אותה עכשיו בעל-פה, אהבה את זה הם בפניה בכתב. ואני צמיע

לוועדה לקיים על כך דיון. אנחנו עוסקים בסוגיה של אי-תלות והגנה על המעמד

של מבקרים פנימיים, במסגרת הדיון שלנו בהצעת החוק שלפנינו. לכן נדמה לי

שהוועדה צריכה להיות מעורבת בסיטואציות כאלה, שעוד לפני שהצלחנו לההן

בצורה חקיקתית על מעמדם של המבקרים, שבזמן הביניים, בדרך ציבורית

פרלמנטרית, ניתן להם ההנה. לפחות לפי מה שאני קראתי נראה לי שהוועדה צריכה

לתת את דעתה על הנושא הזה כדי שלא נעמוד מנהד כשיש נסיון לפגוע במעמדו של

מבקר פנים. עוד לא הספקתי לחקור את הדברים, אבל יש כוונה לפטר אותו

ולכאורה זה נראה לא תקין. אני מבקש להעמיד נושא זה על סדר היום.
היו"ר ד. ליבאי
כולנו מכירים את מר אפל מהופעותיו כאן בהקשר לתיקון לפקודת העיריות.

אני מציע שבשלב זה, לאחר ששמענו את חבר-הכנסת שטרית, תטילו על יושב-ראש

הוועדה לשוחח עם ראש העיר בת-ים, לברר מה הן העובדות ומה הוא עומד או לא

עומד לעשות בנושא זה, ולאחר שאשמע אותו, אני מקווה שעוד היום, אדווח

לוועדה מחר בבוקר את מה ששמעתי, ואז במידת הצורך יימשך הדיון, כך שלא

נמשיך מבלי לעשות דברים בדוקים ושקולים. אם יש הסכמה שלכם, אני אשוחח עוד

היום עם ראש עיריית בת-ים מר קינמון.

מבקרת המדינה מ. בן-פורת;

רשמתי לפני את דבריו של חבר-הכנסת שטרית, ומובן מאליו שאם בקשה כזאת

תגיע אלינו היא תטופל מיד. אלה דווקא המקרים הבודדים שבהם יש לנו שיניים

במידה מסויימת.
א. בורג
אני רק רוצה לומר שמן הדין שיהיה ידוע הם לראש העיריה שמר אפל הוא

האיש שהתחיל את היוזמה לחוק המבקרים הפנימיים. הוא זה שפנה אלי ואל חבר

הכנסת ריבלין , ועל פי עבודתו הנאמנה הצענו את ההצעה. נראה לי מוזר שאם

הסיבה היא רק ענינים פרופסיונליים - ואת זה היושב-ראש יברר במשך היום -

שהאיש שהתחיל את היוזמה, שהוועדה הזאת הקדישה הרבה מאד ישיבות לנושא הזה,

יהיה הראשון שייפהע בדיוק באותו תחום, אני חושב שצריך לציין את זה בפניו

של ראש העיר.



מעקב אחר יישום מסקנות ועדת בייסקי
היו"ר ד' ליבאי
אנחנו עוברים לנושא שעל סדר יומנו, מעקב אחר יישום מסקנות ועדת בייסקי.

בכנסת הקודמת קיימנו כמה וכמה דיונים על דו"ח ועדת בייסקי. אני מציע שבחלק הראשון

של הישיבה, אם לא בכולה, נתרכז בהמלצות הוועדה לגבי הרשות לניירות ערך, ונשמע

ממנהל הרשות, עו"ד אריה מינטקביץ, על ההתייחסות שלו ושל הרשות לאמור בדו"ח. לפי

מיטב זכרוני מר מינטקביץ עמד בראש ועדה שהממשלה מינתה ליישום המלצות דו"ח ועדת

בייסקי. ועדה זו קיבלה חלק מההמלצות, דחתה חלק אחר וכיוצא בזה. זה היה עוד בהיותו

היועץ המשפטי של משרד האוצר. עכשיו הוא מכהן כראש הרשות לניירות ערך.

בדו"ח ועדת בייסקי יש פרק על הרשות לניירות ערך, בעמי 308 עד 319 בעמ' 308

מתוארת בקיצור הרשות כפי שהיתה אז. הדגש בדו"ח הוועדה הוא הקביעה הקטיגורית בעמי

310 שהרשות לא מילאה את המשימות שהוטלו עליה. מדובר על הרשות דאז, עד 1983 . באותו
עמוד נאמר
"לאחר המפולת של שוק המניות החושיות בינואר 1983 הוקם צוות לבדיקת

המבנה הארגוני ונהלי העבודה ברשות, אשר הגיש את מסקנותיו באוגוסט 1983 . צוות זה

המליץ על שינוי ארגוני יסודי שמטרתו היתה לייעל את מבנה הרשות, ובעקבות זאת גם את

תיפקודה. עיקר ההמלצות התמקד בצורך המידי בהתאמת המבנה הארגוני של הרשות לתוספת

כוה אדם מיומן ולשיפור ומיכון מערכות המידע והדיווח. במסגרת זו הומלץ להגדיל את

מספר עובדי הרשות עד לכארבעים איש, לתגבר במיוחד את נושא הפיקוח על השוק המשני,

להקים מערכת מידע ממוכנת, לקבוע נהלי עבודה מפורטים ומחייבים ולהתאים את התנאים

הפיזיים למתחייב מכל אלה".

אחר כך יש דיון על עקרון הגילוי הנאות. זה מוטיב מרכזי בעבודת הרשות. יש דיון

על הגילוי הנאות בתשקיפים, על גילוי הוויסות בתשקיפים וכוי. לא אכנס לדברים

שנדונו בהקשר לוויסות דווקא. אני מתייחס לדברים בדו"ח שיש להם השלכה לעתיד.

בפרק המסקנות וההמלצות, בעמי 360, אומרת ועדת בייסקי: "ברשות ניירות ערך

מתחייב בדק בית יסודי לאור הממצאים שקבענו בפרק המוקדש לה".

בעמי 361 יש המלצות אופרטיביות בתחום החקיקה.

בעמי 368 יש המלצות בקשר לחובת גילוי ואנשי פנים. בין השאר נאמר בהן: "א. יש

להבהיר כי קיימת חובת גילוי רחבה במכירה או קניה של ניירות ערך, וכי היא חלה גם

על מידע פנים ..." וכו'. "ב. יש להבהיר כי גילוי נאות מחייב כי תשקיפים ייכתבו

בלשון מובנת ככל האפשר..." וכו'. "ג. חובת הגילוי הכללית עליה דובר לעיל מחייבת

בדרך כלל שיועץ המציע לאדם לעשות עיסקה בניירות ערך יגלה את הענין שיש לו במישרין

או בעקיפין באותה עיסקה..." וכו'. "ד. אנו מציעים להחמיר את העונש הקבוע בחוק על

עבירות לפי הפרק על מידע פנים ועל סעיף 54 בחוק ניירות ערך".

לאחר מכן הוועדה עוסקת באיסור מניפולציות וממליצה להרחיב את ההוראה אשר בסעיף

54(א}(2) לחוק ניירות ערך. הוועדה אומרת: "אנו ממליצים כי ייקבע איסור על השפעה

מכוונת על מחיר ניירות ערך באמצעות קנייתם או מכירתם...". הוועדה אומרת כי "ניתן

לשקול קביעת חזקה המעבירה את נטל ההוכחה בנסיבות נוספות על אלה המפורטות בדו"ח

ועדת גבאי..." וכו'.

בעמי 370 יש המלצות מפורשות "לאסור בחוק כל טכניקה המופעלת על-ידי הבנקים (או

כל ברוקר אחר הפועל בבורסה) המונעת זאת והגורמת למשל לכך שניירות ערך שנרכשו

בבורסה יירשמו על שם חברת רישומים...". בהמשך נאמר: "אנו ממליצים כי ייקבע בחוק

שאדם הרוכש ניירות ערך באמצעות ברוקר יירשם כבעל ניירות אלה או שהם יימסרו

לידי ו ..." וכו'.

אני רק רוצה להראות שיש כאן הרבה המלצות. אבל העיקר מרוכז בעמי 373. תחת

הכותרת "רשות ניירות ערך". ואחרי הנזיפה הקשה לרשות על שלא השכילה להפעיל את
סמכויותיה נאמרים דברים מפורשים אלה
"יש להקים רשות ניירות ערך מחודשת שתפקידה



העיקרי יהיה להביא לכך ששוק ניירות הערך יפעל כשהוא מודרך, ככל האפשר, על-ידי

שיקולים וכוהות כלכליים משוהררים מהשפעה חיצונית, וכל זאת תוך מתו הגנה מירבית

למשקיעים". מודגש שייעל רשות זו להיות עצמאית, מנותקת מהשפעות פוליטיות

ואינטרסנטיות...". "לצורך זה אנו ממליצים על מליאת רשות שתורכב מ-5-3 חברים, כולם

במשרה מלאה, אשר ימונו על-ידי הממשלה". לגבי הרעיון שיהיו אנשים במשרה מלאה התברר

לנו, כשקיימנו דיון לאחר הגשת הדו"ח, שהוא לא קל לביצוע. אבל נשמע התייחסות לכך.
בהמשך נאמר
"יבוטל הנוהג לפיו מורכבת המליאה, לרבות היושב-ראש, מאנשים הפועלים

בהתנדבות או על בסיס חלקי או ייצוגי. על יושב-ראש הרשות וחבריה להיות אנשי מקצוע

מנוסים. ..".
בפיסקאות הבאות נאמר
"כדי להבטיח את עצמאותה של הרשות מומלץ על שינוי הנוהל

הקיים לפיו משמשים פקידי ממשלה ונציגי בנק ישראל כחברי הרשות. אנו ממליצים להשתית

גם בעתיד את סמכויותיה ותפקידיה של הרשות על עקרון הגילוי הנאות..." וכו'. "כדי

להבטיח מילוא מלא ומדוקדק של כל הוראות החוק על-ידי הגופים הפועלים בשוק ההון

מוצע כי החוק יעניק לרשות סמכויות בתחום הפיקוח, הבקרה והחקירה, הכל כפי שיידרש

להשגת המטרות הנ"ל. באמצעות סמכויות אלה תוכל הרשות למלא את תפקידה באכיפת החוק

ו בהרתעה מפני הפרתו".

הוועדה המליצה "שהסמכויות של שר האוצר בדבר אישור וייזום שינויים בתקנון

הבורסה יועברו לרשות". הוועדה הציעה ש"גם הפיקוח על קופות הגמל וקרנות הנאמנות

ירוכז ברשות". הוועדה המליצרז "שהרשות תוסמך ליזום ולנהל הליכים משמעתיים כנגד חבר
בורסה". לבסוף היא אמרה
"למילוי כל התפקידים יש להקצות לרשות את המשאבים הכספיים

והאנושי ים הנדרשים".

קראתי רק את הכותרות, ולא את כולן, כדי להראות מה רבות יחסית ההמלצות של ועדת

בייסקי בנושא של רשות ניירות ערך, שהיא ללא ספק גוף מרכזי בשוק ההון.

אני הושב שבמסגרת המעקב טוב שנשמע את מר מינטקביץ על הנושא כולו. אנחנו
מעונינים לדעת ממנו
האם יש דברים שיושמו בעקבות הדו"ח, ומה הם? האם יש דברים

שלדעתך צריך ליישם, אבל אתה נתקל בקושי, למשל שיש התנגדות של משרד האוצר? אני

למשל אתמה מאד אם שר האוצר ישמח להביא חקיקה שמוציאה ממנו סמכויות. אבל אם נעשתה

איזו פעולה בכיוון זה או אחר, והיא תקועה במשרד האוצר, אנחנו רוצים לשמוע על כך,

ונזמין את שר האוצר או נציגי להמשך הדיון. אם יש דברים שהוועדה המליצה ולדעתך הם

אינם ישימים או לא ראויים, אמור לנו גם כן ונדע איפה אנחנו עומדים.
די תיכון
בהכירי את המוסד שעליו מדובר, ואני חושב ששם חלה באמת מהפכה ונעשתה עבודה

מצויינת, הייתי מבקש, מר מינטקביץ, שתתייחס בתשובתך לפיקוח על קופות גמל, פיקוח

על קרנות נאמנות ועל קרנות הפנסיה. נדמה לי שלא נעשה בזה כמעט דבר.
ד' צוקר
אינני יודע למי להפנות את שאלתי, למר מינטקביץ או לנציגי בנק ישראל שנמצאים

כאן, אבל מאחר שיש בדו"ח התייחסות גם להפרדת העסקים בבנקים, אני מבקש להתייחס גם

לענין הזה. כי בסך הכל זו מגמה הפוכה למה שמתרחש היום בעולם הבנקאות, בעיקר

האמריקני. ו יש טוענים שהמסקנות של ועדת בייסקי בענין הזה הן אנכרוניסטיות או אינן

מתאימות למשק מודרני. הייתי רוצה לשמוע את ההתייחסות גם של בנק ישראל וגם של

הרשות.
היו"ר ד' ליבאי
מר אריה מינטקביץ, בבקשה.
א' מינטקביץ
אני כמובן לא אנסה להתווכח עם מסקנות ועדת בייסקי בכל הקביעות שלה לגבי רשות

ניירות ערך. אני חושב שהיתה בעיה אמיתית. הוועדה הצביעה על הבעיות. בחלקן אני

חושב שהיא קלעה למטרה, והדברים נעשים.

בעבר הם נעשו בקצב איטי. אני חושב שתודות לתרומתה הגדולה של ועדת הכספים,

ולחבר-הכנסת תיכון חלק גדול בענין הזה, הרשות קיבלה לפני כשנה והצי תוספת תקציב

מאד מאד נכבדה. נדמה לי שאנחנו הגוף הראשון במדינת ישראל שהגיש תכנית עבודה

חמש-שנתית וקיבל תקציב חמש-שנתי. שר האוצר אישר לנו מסגרת תקציב חמש-שנתית.

במסגרתה אנחנו מגיעים לכוח אדם של 60 איש. זה הרבה מעבר ל-40 שהומלץ עליהם. אגב,

אותה המלצה משנת 1986 להגדיל את מסגרת כוח האדם ל-40 איש מעולם לא התקיימה. כלומר

המהפך חל בעצם ב-1988, על יסוד אישורה של ועדת הכספים. אז התחלנו במהפך.

אם לתת רק דוגמה אחת - יכולת האכיפה של הרשות, ה"אינפורסמנט", גדלה מ-6-5

אנשים ל-18 אנשים, נכון להיום. זאת אומרת כשליש מכוחה של הרשות מיועד לנושא

האכיפה. זה תרבה מאד. זה כולל הרבה עורכי-דין, הרבה רואי-חשבון. כלומר הגדלנו את

המספר לא רק כמותית, אלא גם ובעיקר ערכית.

לפני שאכנס לנושאים האלה אני רוצה להשיב על השאלה של חבר-הכנסת תיכון, לאמור

מה סמכויות הרשות לענין קופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות. ובכן קודם כל,

בניגוד לתחזית הקודרת של יושב-ראש הוועדה, שר האוצר נכון גם נכון להעביר

מסמכויותיו לרשות. אנחנו מקבלים את זה בשמחה ומתוך נכונות.
היו"ר ד' ליבאי
האם תוקן החוק בהתאם, או שרק הובעה נכונות?
א' מינטקביץ
גם זה וגם זה. תיקון מס' 9 לחוק שנתקבל ביולי 1988 מהווה למעשה, כך אני

מאמין, תחילתו של מהפך בתפיסה של הדיווח על שוק ההון. ניתנו הרבה מאד סמכויות

לרשות הן בתחום הערכי והן בתחום האכיפתי. הוא גם קולע ועונה למשאלות ועדת בייסקי

להגביר את הפיקוח על הבורסה, להגביר את הפיקוח על שוק ההון.

אבל ללא ספק אין בזה די, ונמצאים היום על הפרק לפחות עוד שלושה נושאים. נושא

אחד נמצא בוועדת הכספים של הכנסת מאז חודש נובמבר 1987, וזה חוק היועצים, שלצערי

תקוע מאז. הוא אמור להסדיר פרק מאד חשוב בתחום ההתנהגות של שוק ההון, לאמור

על-ידי כל אותם עוסקים, יועצים, מנהלי קרנות, מנהלי קופות, מנהלי תיקים וכדומה.

לראשונה יש כאן נסיון להסדיר בדרך סטטוטורית נושא שהיה פרוץ עד היום, והוא פרוץ

עד עצם היום תזה. הצעת החוק עברה קריאה ראשונה והועברה לוועדת הכספים.
היו"ר ד' ליבאי
חבר-הכנסת תיכון, האם אתה יודע למה הצעת החוק תקועה בוועדה? האם זה עלה על

שרטון? האם הסיבה לכך פוליטית או מעשית?

די תיכון;

הבעיה היא עם הבנקים. אתה יודע שהחוק הזה הוגש בכנסת הקודמת, והוא לא עבר

באופן אוטומטי. חוק הרציפות לא הוחל עליו. ליושב-ראש הוועדה בכנסת הקודמת היתה

השקפת עולם מאד ברורה בכל מה שקשור בנושא הזה, והוא פשוט לא איפשר להתקדם.



היו"ר ד' ליבאי ;

האם היום יש מניעה להחזיר את זה לדיון סדיר?
ד' תיכון
לפי דעתי צריך להחיל על זה את חוק הרציפות ולהתהיל להתקדם.

היו"ר ד' ליבאי ;

מר מינטקביץ, האם ארנה כראש הרשות רואה ענין בקידום הנושא הזה?

א' מינטקביץ;

עניו גדול.
היו"ר ד' ליבאי
אם כך אני אבוא בדברים עם יושב-ראש ועדת הכספים, כדי להבין ממנו מה בדעתו

לעשות בהצעה הזאת.
א' מינטקביץ
אם החוק הזה יתקבל הוא יסדיר פלה חשוב מתחום העיסוק בניירות ערך בכלל, בניהול

תיקי השקעות בפרט.
היו"ר ד' ליבאי
האם מטרתו להפריד את הייעוץ מהבנקים?
אי מינטקביץ
לא, אבל הוא יסדיר זאת. יש כאן שני נושאים נפרדים לחלוטי ו: האחד - ההמלצה

המוסדית המבנית של ועדת בייסקי להוציא את כל הגופים הפועלים בתחום הזה מהמערכת

הבנקאית. אם הזכרת את דו"ח הוועדה שעמדתי בראשה, אנחנו חולקים על הישימות של חלק

מההמלצות של ועדת בייסקי. הדוגמה הבולטת ביותר היא קופות הגמל. אנחנו חושבים שזה

לא ישים, לא יעשי . גם ועדת בייסקי אמרה את מה שאמרה בהסתייגות, בכפוף

ל"פיזיביליטי" של ההצעה. יש עוד המלצות שאנחנו חולקים עליהו .
היו"ר ד' ליבאי
עם זה, האם ארנה מקבל שהפיקוח על קרנות הנאמנות ירוכז ברשות?
אי מינטקביץ
כו.
היו"ר ד' ליבאי
אבל ארנה חולק על הצורך לרכז תחת הרשות את קופות הגמל.
א. מינטקביץ
אתייחס לזה בנפרד.

יש לי כאן הדו'ית שלי אותה ועדר. שעמדתי בראשה. אנחנו מנסים להתמודד עם

ההמלצות של דו"ח בייסקי. מובן שלא נגענו בחלק החקירתי , ככלי שהיא התייחסה

לנושא הוויסות. התייחסנו אך ורק להמלצות המקצועיות שלה. כאנשי מקצוע

וישבו בוועדה ר?-, אנשי מקצוע - חלקנו לבל מקצת מהמלצותיה והמלצנו המלצות

אחרות. הדו"ח לפניכם, אפשר לעיין בו. אני חושב שהם ברטרוספקטיבה הוא עומד.

לענין קרנות הנאמנות - כפי שציינתי בישיבה שהתקיימה כאן לפני חודשים

אחדים אנחנו על סף סיומו של נסיון חדשני לחוק חדש, שיחליף את החוק להשקעות

משותפות בנאמנות בחוק חדש. קיימנו סידרה ארוכה של דיונים לבם משרד האוצר.

החוק כמעט בשל להבאתו לממשלה ולקריאה ראשונה. אני מעז לומר שתהיה כאן

מהפכה זוטא בתחום הפיקוח על קרנות הנאמנות. הפיקוח לא עובר ממשרד האוצר

לרשות, כי לא היה פיקוח. התפיסה שעומדת ביסוד החוק הקיים היא שזה גוף

שמפקח על עצמו. הנאמן מפקח עלי המנהל, המנהל מפקח על הנאמן, מין סידור שאת

תוצאותיו ראינו.

פה אנחנו מציעים לראשונה לקבוע מסגרת פיקוח, להטיל חובות פיקוח

מוגדרות על הנאמן ועלי המנהל. הרשות תפקח על המפקחים שימלאו את משימתם.

אינני מאמין שגוף סטטוטורי, גדול ועצום ככל שיהיה, יכול למלא את התפקידים

האלה. הם אם יהיו ברשות 100 אנשים, 200 אנשים, לא נמליא את החלל הזה. כל

הפילוסופיה של הפיקוח שאותה אנחנו מתכוונים להתחיל היא פיקוח על-ידי

הציבור, באמצעות הציבור, על-ידי המנהלים, על~ידי הנאמנים. אני חושב שסקרתי

את הנושא הזה בהרחבה בישיבה הקודמת. אנחנו ניתן את הכלים לפיקוח, נפקת

שהמפקחים ממלאים את עבודתם נאמנה.
היו"ר ד . ליבאי
מה לוח הזמנים של הטיפול בהצעת חוק זו?
א. מינטקביץ
מבחינתה של הרשות הטיפול בה מסתיים.
ד. תיכון
הנושא של קופות הגמל, קרנות נאמנות וקרנות הפנסיה הוא נושא כבד, והם

שם עלול לקרות מה שקרה בעבר. העדר חקיקה בענין הזה משאיר את שלושת הענפים

הללו ללא פיקוח מינימלי.
היו"ר ד. ליבאי
אז אתה מחייב את המהמה שמר מינטקביץ מצביע עליה.
ד. תיכון
אני עייפתי מלהמתין לממשלה. אני מציע שמר מינטקביץ יעמיד לרשותי את

הטיוטות ואני אתחיל להריץ אותן כהצעות חוק פרטיות, כדי לאלץ את הממשלה -

כפי שנההנו בעבר - להתקדם בנושא.



היו"ר ד. ליבאי;

אגב, עלי פי הנסיון שלנו בתקופה האחרונה, זו דרך החקיקה המהירה ביותר.

אנחנו נגדים יכך שהצעות חוק נתקעות בוועדת השרים לעניני חקיקה, יש ריבים

בין-משרדיים, ואילו אנחנו מסיימים חוקים בארבע קריאות יותר מהר. אבל קשה

לבקש ממר מינטקביץ שלא יקנביר את הצעתו לאוצר. אנחנו נשמח אם נקבל העתק,

אגב, מטריד אותי בענין הזה שאין "קופירייט", חברי כנסת לוקחים הצעות חוק

ללא בקשת רשות ומגישים אותן כהצעות חוק פרטיות.
ד. תיכון
אני רק רוצה שנקדם את הנושא הזה. אם מר מינטקביץ יסכים, נוכל לקדם

אותו.

היו"ר ד. ליבאי ;

אם הצעת החוק תגיע לחברי כנסת מסויימים או לוועדה, היא תשקול להריץ

את זה גם כהצעת חוק פרטית, במקביל לטיפול הממשלתי בנושא. אנחנו תמיד נשמח

לעכב את הצעת החוק הפרטית אם הממשלה תגיש את הצעתה באותה נושא. אהב, זו

המדיניות שלנו, והיא סבירה.
א. מינטקביץ
הצעת החוק שאני מדבר עליה היא על סף סיום. מדובר כאן על שינוי מבני

מוחלט של מערכת הפיקוח והניהול של קרנות הנאמנות. אנחנו עוסקים בסדר גודל

מאד נכבד. הרבה מיליארדי דולרים של הציבור מושקעים באמצעות הקרנות. אני

מקווה שזה יכניס סדר בנושא.

לא אותו דין חל להבי קופות הגמל וקופות הפנסיה. זה נושא שאין הצעה

להעביר אותו לפיקות משרד האוצר. הוא מעורר בעיות שונות לחלוטין. אינני

רואה את עצמי מוסמך לעסוק בזה.
היו"ר ד. ליבאי
אנחנו הצענו שתתמנה ועדה ציבורית לבדוק את כל הנושא של קרנות פנסיה.
מ. קוק
יש כבר החלטה של ועדת שרים למנות ועדה ציבורית.
היו"ר ד. ליבאי
זה בעקבות מכתב שלי לשר האוצר, בעקבות דו"ח מבקר המדינה.
ד. צוקר
האם הוועדה כבר מונתה?
מ. קוק
הוועדה החליטה לפני שבוע. צריך לוזכות עוד שבוע, לראות אם אין ערר. יש

מגעים עם האוצר גם על הרכב הוועדה והם על כתב המינוי שלה, כי הם רוצים

להרחיב את זה.
ש. שטרית
כמה, זמן תעבוד הוועדה הזאת?

מ. קוק ;

לפי החלטת הממשלה תוך חצי שנה היא צריכה להגיש את מסקנותיה.
היו"ר ד. ליבאי
מר מינטקביץ, אתה פטור מלהתייחס לנושא קופות הגמל וקופות הפנסיה.
א. מינטקביץ
יש על הפרק עוד נושאי חקיקה אחרים. ובעקבות דו"ח ועדת הבאי שהייתי

חבר בה יש לנו הם הצעות שנמצאות על שולחנה של ועדת שרים לעניני דו"ח

בייסקי, שאינני יודע אם היא עדיין קיימת. הכוונה בעיקר לשני נושאים. האחד

הוא נושא המניפולציה. הצענו הגדרות חדשות למניפולציה. ההגדרות הקיימות

לדעתנו אינן מספיקות. הנושא השני, שבעינינו הוא קריטי מבחינה מבנית, זו

סמכותו או רשותו של תאגיד לרכוש את מניותיו, זה בא להתגבר על הקושי שבסעיף

139 לפקודת החברות. יש לנו בעיה בתחום הזה.
היו"ר ד. ליבאי
מי היושב-ראש של אותה ועדת שרים שהזכרת?
מ. קוק
שר האוצר.

היו"ר ד. ליבאי ;

שר האוצר אישית?
מ. קוק
כן. לפי החלטת הממשלה זה שר האוצר.
היו"ר ד. ליבאי
אם שר האוצר אמור ליישם את המלצות דו"ח ועדת בייסקי, אז אנחנו נמתין

לסדר העדיפויות שלו. אבל אם יש דברים שהוכנו, מר מינטקביץ, בסופו של דבר

הכנסת היא המוסד המחוקק. אין מניעה שדברים שהוכנו יופנו לתשומת לבנו

ואנחנו נריץ אותם במקביל. אני מוכן שכל חברי הוועדה יחתמו על זה, והאוצר

יבוא ויודיע לנו מה הוא עושה עם זה. כי אחרת לא יקרה שום דבר. אני הם יכול

לפנות לשר האוצר ולשאול מה קורה עם עבודת הוועדה הזאת.
א. מינטקביץ
אם לחזור בקיצור על מה שהתרחש, היה לנו תיקון מס' 9 לחוק ניירות ערך,

יש לנו הצעה מוכנה פחות או יותר לענין קרנות הנאמנות, יש חוק היועצים,

נושא המניפולציה וסמכותו של תאגיד לרכוש את מניותיו. אלה כבר חמישה מעשי

חקיקה, ועוד לא אמרנו די.



יש אצלנו בהכנה ברשות, זה עוד לא פורסם פומבית כיוון שאנחנו עובדים

על הנושא הזה, זו עבודה רבה שהשקיע צוות בראשותו של ד"ר וייס בנושא שי

מידע פנים, שהוא אחד הנושאים הקריטיים שעומדים היום עלי הפרק. אנחנו מקווים

לקיים דיון ציבורי בנושא הזה כדי לבחון את ההצעות שלנו ולנסות להגיש אותן

בדרך של חקיקה,

במקביל נעשו דברים אחרים שלא בחקיקה ישירה, אבל כל תכליתם להסדיר את

שוק ההון. אתחיל בנושא האחרון, שזכה אולי לכותרות יותר מאחרים, הוא נושא

בעל חשיבות ערכית רבה, וזאת החלטת הרשות בענין השוואת זכויות הצבעה בחברות

שמניותיהן נסחרות בבורסה.

היו"ר ד. ליבאי;

ועדת בייסקי המליצה על כך.
א. מינטקביץ
אני חושב שמצאנו פתרון יותר יפה מזה שוועדת בייסקי המליצה עליו.

הפתרון מורכב משלושה מרכיבים. לכתחילה אנחנו לא מפקיעים זכויות קיימות,

אבל אומרים שלושה דברים.
היו"ר ד. ליבאי
בעמ' 367 מדובר בזכויות ההצבעה, ונאמר שם: "אנו רואים בהענקת שוויון

בזכויות הצבעה אמצעי העשוי לתרום לשיפור הניהול בתאהידים שמניותיהם נסחרות

בבורסה..." וכו'. אינני נכנס לפרטים, אבל העקרון הזה היה מקובל על הוועדה.
א. מינטקביץ
העקרון היה מקובל על הו ועדר.. כבר עסקו בו הרבה מאד בו וריאנטים כאלה

או אחרים ובפורומים כאלה ואחרים. הנושא נמצא על סדר היום קרוב לשני

עשורים. קמו ועדות שונות, הנושיא נבחן הם בבג"ץ שלא מצא מקום להתערב

בשיקולים של הרשויות המופקדות. אני רוצה לציין בסיפוק שהגוף הראשון שהחליט

החלטה בענין הזה זו הרשות לניירות ערך, אחרי שקיימנו סימפוזיון ציבורי

בהשתתפות מומחים מן השורה הראשונה ודיונים רבים ברשות. אין לנו סמכות

החלטה בענין הזה, אבל סמכות המלצה יש ויש. מיד לאחר מכן הבורסה החליטה על

מקצת מהנושאים האלה, והרשות מיד חזרה ואישרה את אותן החלטות. ואם היום

יתקבל חוק ניירות ערך (הוראת שעה), או-אז ההוראה הזאת תהפוך להיות

מנדטורית. זה מופיע היום על סדר היום. זה יתן תוקף משפטי במקום שהוטל ספק

להבי סמכויות הבורסה לקבוע את אותן קביעות ערכיות. ומכאן ולהבא נחיה במשטר

חדש עם שוויון הצבעה במניות.

יסודה של ההצעה בכך שאנחנו לא מפקיעים זכויות קיימות. אנחנו אומרים
שלושה דברים
מכאן ולהבא - רק מנירת בעלות זכויות הצבעה שוות במניה; להבי

חברות קיימות שיש להן שני סוגי מניות - מכאן ולהבא יואילו להנפיק אך ורק

מניות עדיפות, כך שהפער ילך ויצטמצם: להבי חברות שמחזיקות מניות יסוד

יינקט טיפול שונה. איננו שוללים אפשרות שהמדינה תחזיק מניות זהב בחברות

שיש לה אינטרס מיוחד בהן, יש כאן מכלול שלם שנועד להסדיר תחום שבעצם לא

טופל עד היום כמו שצריך.

במרוצת השנה נעשה דבר נוסף שתכליתו להסדיר את הפיקוח על שוק ההון.

ועדת בייסקי לא התייחסה אליו במישרין, אנחנו התייחסנו אליו. ואני רוצה

להצביע על שלוש מהפכות-זוטא שהתרחשו בשנת 1989. האחת - החלת חובת דיווח

רבעוני על חברות שמניותיהן נסחרות בבורסה. רק בשנת 1987 החלו החברות

לראשונה לדווח דו"ח חצי-שנתי, עד אז דיווחו פעם בשנה. ב-1987 החלו לדווח



הם דו"ח חצי-שנתי. והחל מספטמבר 1989 כל החברות ידווחו ארבע פעמי ם בשנה.

7,שה להגזים בחשיבותו של הענין הזה לפיקוח כבלי שוק ההון .
ד. צוקר
האם החברות עומדות בזה בקצב הזה?
א. מינטקביץ
הדיווח הראשון הוא מספטמבר 1989. כלומר אנחנו מתחילים עכשיו לקבל את

הדו"ח האלה- החברות יעמדו בזה, אין ספק.

ד. צוקר;

משרדי רואי חשבון יעמדו בזה?
א. מינטקביץ
יעמדו גם יעמדו . אינני רוצה לפרט את האמצעים שננקוט, אבל יעמדו בזה.

על יסוד הסמכות שהוקנתה לרשות בתיקון מס' 9 לחוק ניירות ערך הוציאה

הרשות לראשונה בתולדותיה הנחיה חשבונאית בענין רווח למניה. בבר פועלים לפי

אותה הנחיה, זה נותן כלי חשוב מאד למשקיע. להשוואת הביצועים של החברות זו

מול זו . זה מקביל לנושא שדיברתי עליו בישיבה הקודמת, על הפילוסופיה של

הפיקוח על קרנות הנאמנות, לאמור תשואות יימדדו גבל בסיס שווה. גם פה, איכות

תימדד על בסיס שווה. זו הנחיה חשובה,. משנת 1989.

נושא אחרון חשוב הוא דו"ח על זרימת מזומנים שלשכת רואי חשבון קיבלה

על יסוד המלצת הרשות, אם לנקוט לשון זהירה. באנו ושמנו טיוטה ואמרנו: כזה

ראה וקדש. דו"ח שלם, מושלם, הושקעה בו עבודה רבה. החל מהדו"חות ל-31.12.89

הוזברות ידווחו על זרימת מזומנים. זו מהפכה. המומחים אומרים שזה הדבר החשוב

ביותר, הדו"ח החשוב ביותר שיכול להיות בתחום הדיווח הכספי על חברות.

כל אלה יתנו תמונה נאמנה יותר, טובה יותר, מדוייקת יותר וזמינה יותר

לאלה שמפקחים על שוק ההון, מצד אחד, ולמשקיעים מצד שני. אלה נושאים שוועדת

בייסקי לא דנה בהם. אנחנו עושים בתחום הזה רבות. אני מדבר על שלוש מהפכות

בשנה אחת, 1989.

במקביל, ואני חושב שהדברים אינם צריכים ראיה, מחמירים מאד בנושאי

התשקיפים, נושא הדיווח בתשקיפים והגילוי בתשקיפים. כמעט הייתי אומר ועלתה

צעקתם השמימה. צועקים, וטוב שצועקים. אני חושב שאנחנו אוכפים את הגילוי

בתשקיפים בצורה מאד מאד נוקשה. יש ברכה בעמלנו. ההוכחה לכך היא מספר

המקרים שחברות נדרשו לעשות תיקון מחדש של כל הדו"חות הכספיים על יסוד

טעויות ששהו בהם בעבר. אני חושב שהדברים אינם צריכים ראיה.
ד. צוקר
כמה פעמים זה קרה בשנה האחרונה?
א. מינטקביץ
הרבה.

טיפלנו בנושאים נוספים. אנחנו יושבים היום בצורה מאד נמרצת יחד עם

הבורסה על מיון מחדש של הנחיות הבורסה. זה הם כן נושא שאי אפשר להקל ראש



בחשיבותו. לוקחים את בר ספר ההנחיות הקיים, ועוברים על בר הנחיה והנחיה.

הבורסה עשתה פאן עבודה גדולה מאד; אני מעריך שאנחנו עושים כאן עבודה

הדולה. אנחנו אמורים, על יסוד התיקון שיתקבל היום בכנסת, אני מקווה, להביא

עד 30 במאי נוסח נקי, שלים ומושלים שלי הנחיות הבורסה, ממויין לחקיקה,

לתקנון, להנחיות. שוב, משטר חדש, סדר חדש, דברים ברורים וחדים, דבר דבור

על אופניו- זו עבודה שאנחנו עוסקים בה למעלה משנה. הייתי מגדיר גם את זה

כמהפכה.

זה מה שנעשה, בגדול. אנחנו הם פועלים חזק מאד בתחום המניעה.

הפילוסופיה שלי לפחות היא שהדבר החשוב הוא מניעת עבריינות. אנחנו עוסקים

ברהולציה של שוק ההון. איננו מחפשים ראשים, אלא אנחנו רוצים למנוע

עבריינות. היום יש פיקוח הדוק מאד על מה שמתרחש בבורסה, יש לנו משקיפים

שיושבים באולם הבורסה. כל מניר. שמתנהגת באופן לא שיגרתי נבדקת היטב. אנחנו

פועלים בתחום הזה בצורה מאד נמרצת, מנסים למנוע עבריינות, מנסים להרתיע.

אנחנו מקיימים מעקב די צמוד על כל הדו"חות, מידיים ותקופתיים, של וזברות

שמצביעים על פעילות חריגה בחברה. כל זה כדי למנוע עבריינות וכדי לחשוף

חריגות. אני חושב שהדברים האלה נותנים פרי.

בצד האכיפתי - לראשונה בתולדות מדינת ישראל הוהשו שני כתבי-אישום:

האחד - חשד על עבירה בתחום מידע פנים; השני - על הנעה, סעיף 54 לחוק

ניירות ערך. יש עוד מספר המלצות שלנו.
ש. שטרית
האם אתה מוכן לפרט להבי סעיף 54? על איזה חלק מסעיף 54 ומה הנסיבות?'
א. מינטקביץ
בכתב האישום שהוגש מדובר על אדם שהניע אחרים לקנות ניירות ערך.
ש. שטרית
זו לא תרמית.

א. מינטקביץ;

זו תרמית בניירות ערך.
ש. שטרית
יש שם שני סעיפים.
י. ניצני
כתב האישום הוהש על פי הסעיף הראשון.

ש. שטרית;

אתה קורא לזה תרמית, למרות שבסעיף עצמו לא כתוב "תרמית".
י. ניצני
בפיסקה השניה כתוב "תרמית".
א. מינטקביץ
כתב האישום הוגש עלי פי הסעיף הראשון.

ש. וייס;

הם כאן יש יסוד של תרמית, כי מדובר על אימרות כוזבות, וכזב אינו רחוק

מתרמית. יסוד המירמה מופיע הם בסעיף קטן (א) (1) .
א. מינטקביץ
בפני פרקליטות מחוז תל-אביב יש עוד אי-אלו המלצות שלי על העמודה לדין

על עבירות וזמורות- אני מבקש את רשותכם לא לפרט מפני שפרקליטות המחוז טרם

השיב על ההמלצות האלה. אבל מדובר במספר די ניכר של המלצות להעמיד לדין על

עבירות ערכיות, זאת אומרת מידע פנים, מניפולציה, הנעה, אותם דברים שהם לב

לבו של שוק ההון. הדברים נדונו, וזלקם לצערי בראש חוצות, חלקם אינו ידוע"

אם וכאשר יוגשו כתבי אישום אני חושב שזה יהווה איתות ממדרגה ראשונה על

רצינות הכוונות. ואני מדגיש שוב שהמטרה איננה כמויות אלא איכויות, להצביע

על מה אנחנו מדברים, כלומר די לבלגן.

זה בגדול מה שאני יכול להציג על מה שקרה ברשות. אשמח להשיב על שאלות.
מבקרת המדינה מ. בן-פורת
אני רוצה לשאול רק בקשר לסעיף 139. נדמה לי ש1ה נחשב אצלנו כפרה

קדושה, איך ייתכן שתאגיד או גוף ירכוש את המניות שלו במימון עצמי .מה

החידוש העיקרי בחוק ש"מתבשל"?
א. מינטקביץ
יש שני קשיים. לכתחילה אנחנו חיינו שנים רבות עם התפיסה שלפיה אסור

לגוף לרכוש את מניותיו הוא- אבל על יסוד תיקון לדין האנגלי יש לא מעפ1

חברות שעל יסוד חוות דעת שקיבלו נוההות לרכוש את מניותיהן. המקרה הבולט

ביותר הוא כמובן ויסות מניות הבנקים. אלא ששם עשו את זה ב"אלטר אגו". אבל

הענין עצמו נעשה. כיוון שאנחנו מאמינים שיש יתרונות כלכליים רבים לכך

שחברה תוכל לרכוש את מניותיה, במהבלות רבות, אנחנו מציעים להסדיר את הענין

בצורה נורמטיבית.
מבקרת המדינה מ. בן-פורת
כלומר יהיו מקבלות.
מ. הרצברג
זו חקיקה שהיא נהוהה ברוב ארצות העולם, הם באירופה והם בארצות-הברית.

הטעם של סעיף 139 הקיים הוא איסור הקטנת הון החברה. ראשית, בכל מקרה שמותר

לחברה לקנות מניות של עצמה או בדרך כלל, פרט לתיקון באנהליה, זה בתחום מאד

מוהבל. כלומר, אם החברה, במקום לחלק דיווידנדים כתוצאה מרווחים מפרישה

לקרן מיוחדת שיכולה לשמש לקניה ומכירה, היא יכולה לעשות את זה. כלומר זו

לא הקטנת הון במובן שבמקום לחלק דיווידנדים שמים את זה בקרן. באנהליה

דווקא שמו את הדגש על חברות פרטיות ולא ציבוריות, אם כי הם ציבוריות. אם

יש חברת מעטים של שלושה אנשים שהם בעלי מניות שלה, ואחד נפטר או רוצה לצאת

ושני האחרים רוצים לרכוש את חלקו, אבל לא בדרך של רכישת המניות אלא בדרך



שהחברה רוכשת למעשה, מאחר שזאת חברת מעטים, הם מצאו שיש תקלה הדולה בכך

שאם ג/ישהו נפטר או אם מישהו רוצה לעזוב קשה מאד לרכוש,, לכן הם הרשו את זה

בחוק.
מבקרת המדינה מ. בן-פורת
במקרה של פטירה באמת יש בעיות מיוחדות.
י. ניצני
אני רוצה לומר בהערת אהב שהבורסה ניסתה להמליץ לחברות, כל עוד

קיימים אי-ודאות או ספקות בקשר ללגיטימיות של הפעולה הזאת כפי שהיא עולה

מלשון החוק, להימנע מהצעד הזה. ואנחנו תומכים בעצם השינוי, אבל בצורה

מסודרת, ועם הגבלות שיבטיחו את חוסנה ובריאותה של החברה. היום איו הגבלות

האלה וחברות עושות את זח בדרכים כאלה או אחרות, לפעמים תוך ניצול הכלי הזה

לבעלי השליטה בחברות לשמור על שליטתם, מה שלא תמיד עולה בקנה אחד עם טובתה

של החברה עצמה- לפיכך פנינו לחברות בהמלצה - מאחר שאין לנו מעמד פורמלי

בענין - להימנע מזה. במקום שיכולנו לנסות לאכוף את זה, ניסינו. לאחר שהוכח

שהחברות אינן שמות לב להנחיה הזאת ומצפצפות עליה, נאלצנו לבטל אותה כדי לא

להתבזות. עינינו בהחלט נשואות אל הבית הזה או לכל מקום אחר שבו אפשר

להסדיר את הנושא הזה במהרה. היום יש אי-סדר בתחום הזה, ונדמה לי שעלולים

להיגרם נזקים לחברות ציבוריות כתוצאה מכך.
מבקרת המדינה מ. בן-פורת
כן, לפי המצב הקיים יש פרצות ויש אפשרות של עקיפות- נקווה שהנושא הזה

י וסדר.
ש. שטרית
מר מינטקביץ, אני מבין שיש לכם מדיניות של אכיפה, כפי שמסרת, אם כי

לא פירטת. אולי אתה מוכן לומר כמה תביעות הוגשו, באיזה שלב הן נמצאות, כמה

מהן הסתיימו. ולפי הערכתך, האם השוק קיבל שדר על כך שהמדינה כבר ערוכה

אחרת להבי אכיפתם של האיסורים והחובות שנוהעים לשוק ההון, אחרי תקופה

ארוכה שזה היה למעשה תחום פרוץ? האם מבחינה חברתית אנחנו יכולים להגיד

שההענו לתודעת חובה?

אני שואל את השאלה הזאת במיוחד בעקבות ההערה של מר ניצני. בעבר

ה"סיטי" של לונדון לא היה צריך בכלל שום חוקים, הוא הסתדר רק על סמך

נורמות פנימיות שכל אדם ידע שהוא חייב לפעול לפיהן. באה פרשת גינס והרסה

את הכל- היום זה אחד המקומות שבו הנושא מוסדר בפירוט הכי הרול.

לכן אני שואל איפה אנחנו עומדים, באיזה מין עולם עסקים אנחנו חיים.

אם עולם העסקים הוא כזה שהבורסה, ה"סיטי" שלנו, מוציאה הנחיה, וכמו שאמר

מר ניצני, מצפצפים עליה, עולם העסקים הישראלי מצפצף על הבורסה, זאת אומרת

שאין שום כוח נורמטיבי מעבר לחקיקה ואכיפה. אם כך, אני רוצה לדעת: אם הם

לא מבינים בגזר, האם הפעלנו את המקל, והאם המקל השאיר צלקות כאלה שהזכרון

של חובת האכיפה והציות חי, או שמידת האכיפה לעומת ההפרות היא קטנה מאד,

וקצב ההעמדה לדין הוא איטי, וההתייחסות היא כזאת שאנחנו צריכים להיות

מודאגים, בשביל הציבור, שלמעשה נמשכת "רוח הפרצים" שהיתה קיימת בשוק הזה

במשך הרבה שנים, שוועדת בייסקי עמדה עליה בדו"ח שלה.

כלומר מעבר לחקיקה, בכלים שכבר קיימים, האם לפי דעתך המסר הזה עבר

ויש תחושה של חובה הם ברובד שנובע מהחוק, והם בפריפריה של החוק. כלומר האם



החוק מטיל את צלו על עולם העסקים? פי- אם אני שומע ממנהל הבורסה שמצפצפים

על המלצה או הנחיה כזאת, אני מודאג.
א. מינטקביץ
האם המצב משביע רצון? אני חושב שבהגדרה אפשר לומר שלא. כלומר יושב

ראש רשות ניירות ערך שיאמר כאן שהוא מרוצה,. לדעתי צריך מיד לפטר אותו. אבל

צריך לראות גם את הסדר החדש. תיקון מס' 9 כשלעצמו, שהטיל הרבה מאד חובות

על מנהלי חברות, גבל דירקטורים, בקשר לחובת גילוי וכו', הטיל לא מעט חרדה

בלב השוק. אני מאמין גדול במניעה והרתעה. אני חושב שמאז תיקון מס' 9, ואת

זה יאמרו כל המומחים בתחום שוק ההון , חלה עליה גדולה מאד באמצעי הזהירות

שחברות נוקטות. רואים את זה בשטח. רואים את זה בדרך שבה מדווחים, בדרך שבה

גישים תשקיפים. כיוון שהגברנו והוספנו אחריות הם גבל גבורכי-הדין והם גבל

רואי החשבון, הם לוחצים על החברות להלות כל פרט וכל דבר. אני יכול להראות

לכם אילוסטרטיבית מה כללו תשקיפים שהוגשו לפני שנתיים ומה הם כוללים היום.

היום חושפים את הדברים עד הסוף, מתוך פחד.

שני כתבי-אישום כבר הוהשו . זר, לא הרבה. האם הפרקליטות ערוכה לקלוט את

הכמויות שאנחנו מסוגלים לספק לה ומספקים לה בפועל? לא. הוספתי על חשבון

תקציב הרשות שני פרקליטים לפרקליטות המחוז, שכל תפלקידם לעסוק אך ורק

בתיקי ניירות ערך. אם זה לא מספיק, ניתן עוד.

ש. שטרית;

האם הם עובדי הרשות שעובדים בפרקליטות?

א. מינטקביץ?

אנחנו נותנים תקציב. כפי שאמרתי, עד היום הוהשו שני כתבי אישום. זה

לא די. אני מקווה שבחודשים הקרובים נראה עוד כתבי-אישום. זה תהליך לא קצר

מרגע שאתה חושב שיש עבירה עד שאתה פותח בחקירה, עד שאתה גמכין דו"ח סיכום,

עד שאתה מעביר את דו"ח הסיכום לפרקליטות, ועד שדו"ח הסיכום הופך לכתב

אישום. יש שאלות רבות הלוך ושוב, זר. תהליך לא קצר.

מה היתה המדיניות האישית שלי? לקחתי את כל המצאי הישן שהיה ברשות,

תיקים שהתייחסו לעבירות גוהשנים 1983, 1984, 1985 - היסטוריה, לטעגוי

ועשינו "ביעור חמץ", שלחנו לפרקליטות המחוז עם הרבה מאד המלצות לסגירת

תיקים כדי לנקות את השולחן, כדי לאפשר לפרקליטות לעבוד, כדי לאפשר לבתי-

המשפט לעבוד. ניקינו את המצאי הישן . היום אנחנו גבוסקים - לפחות אני משתדל

- אך ורק בעבירות שהתרחשו בשנים 1989-1988, בהדול גואד. אם העבירה היא

חגוורה - אז הם 1987. אבל אני מאמין בהרתעה מהירה. מה שישן לא גוענין. מה

שחדש כן מענין .

זו מדיניות שהכתיבה מראש איזה פער או חסר. עד שאתה מנקה את המצאי

הישן ועד שאתה מביא דברים חדשים יש תקופת ביניים קצרה. נראה לי שסיימנו

אותה, כי הזרם מתחיל לטפטף. המדיניות הזאת תישא פרי בעוד חודשים. גוה יקרה

מאז ההשת כתבי האישום ועד לבית-המשפט - אינני יודע. אני ביקשתי שכמו

שאנחנו נותנים שני תקני פרקליטים לפרקליטות המחוז, לממן הם תקן של שופט,

אם אפשר. על זה אמרו לי שצריכה להיות הפרדת רשויות וחזרתי בי מבקשתי זו.
י . הורוביץ
כמה תיקים הועברו ממחלקת החקירות שלכם לפרקליטויות השונות בשנתיים

האחר ו נ ו ת?
א. מינטקביץ
אני מבקש לא לנקוב במספר, אבלי לא מעט. אין לי מספר מדוייק, אבל הוא

לא קטן. הרבה תיקים.
היו"ר ד. ליבאי
ולא הרי מספר התיקים כמספר החשודים או הנאשמים.
א. מינטקביץ
פעם בשנה אני מדווח לוועדת הכספים, ושם יש המספרים.
היו"ר ד. ליבאי
אילו היום בדקה ועדה ממלכתית את הדיווחים שאתה מקבל ברשות לניירות

ערך מהבורסה, ואילו היא בדקה את תגובת הרשות לניירות ערך, האם דעתה היתה

נווזה? אם אינני טועה, בדו"ח ועדת בייקקי הצביעו על כך שנציג הרשות לניידות

ערך בבורסה דיווח על נושא הוויסות ובעיות הוויסות, ולמעשה עברו על זה לסדר

היום. אני מניח שהיום אין בעיית ויסות, אבל אולי יש בעיות אחרות בבורסה

שאתה מקבל עליהן דיווחים מהנציגים שלך שם. מבחינת הדיווחים שאתה מקבל

והפעולות שאתה נוקט, אילו היתה היום ועדה ממלכתית בודקת את הרשות - האם יש

נושאים שיש לך אי-שקט לגביהם, שאתה חושב שצריך לעשות לגביהם משהו שלא נעשה

באיזה שהוא תחום?
א. מינטקביץ
מעבר לשאלות הכלכליות המבניות שבהן אנחנו כמובן לא עוסקים, אני תושב

ששיתוף הפעולה בין הרשות לבין הבורסה - עם כל המחלוקות שיש - הוא טוב מאד.

אני חושב שלא היה כזה בעבר. אם למשל אנחנו עוסקים בתחום האכיפה, אנחנו

עובדים היום בשיתוף פעולה הדוק וצמוד מאד, ומשתדלים לדכא מראש כל פעילות

שנראית על פניה כבלתי תקינה. אם אמרתי קודם שכל מניה שמתנהגת לא יפה

נבדקת, אז זה באמת כך, אינני מוכן להישבע על מאה אחוזים, כי יש בוודאי

השמטות, טעויות, שיכחה או כדומה, אבל באחוזים מאד הבוהים.
י. ניצני
אני מאשר זאת.
א. מינטקביץ
דבר שני, כל אימת שמתקבל דו"ח על פעילות הדולה בחברה, הסכם, שינוי,

דו"ח כספי, משהו שאיננו טכני כמו דיווח על שינוי מנהלים או דברים כאלה -

המניח הזאת נבדקת אחורנית לראות מי עשה את העיסקאות בה, לראות אם היה

שימוש במידע פנים. אלה דברים שאין בצדם הילה וזוהר. לעתים יש בזה ברכה

כלשהי. אבל כיוון שהשוק יודע מה אנחנו עושים, אני מאמין שממילא אנשים

נמנעים מלעשות עבירות.

כלומר אני חושב שאני יכול לומר בגדול שחלק גדול מהפעילות שהתרחשה

בעבר באין מפריע, לא מתקיימת היום. ואם פעם כל אחד עשה כל דבר, היום אם

נעשות עבירות, זו עבריינות לשמה. כלומר לא קיים מצב שאנשים לא יודעים מה

מצפים מהם. אנחנו משדרים ומאותתים את זה, עד כמה שניתן, בקול תרועה רמה,

לאמור מה מסהרות המותר ומה מסהרות האסור אצלנו. לכן אמרתי שהדהש אצלי הוא

קודם כל על רהולציה, קודם כל לקבוע את הבולות המותר והאסור. נדמה לי

שההגדרות האלה לא היו חדות דיין במשך הרבה שנים.
היו"ר ד. ליבאי
תודה רבה. אני מציע להפסיד, כאן בשלב זה. ואם מותר לי להביע את

ההתרשמות האישית שלי, אני חושב שמאז התקופה שבה עסקה ועדת בייסקי באמת חלה

התארגנות מחדש ברשות לניירות ערך במובן החיובי של נושא ההתארגנות, היתה

הפקת לקחים הדולה. הייתי אומר שחלק מהמלצות ועדת בייסקי יושם, לפחות עד

כמה שזה נוגע לרשות לניירות ערך. ועד כמה שזה נוגע לדברים שנמצאים בצנרת

של משרד האוצר, אנחנו עכשיו נבדוק עם משרד האוצר מדוענ דברים מתעכבים ואיזה

לקחים שצריך להפיק שם הופקו. אבל ללא ספק הרושם שלי הוא חיובי. חשוב שידעו

זאת, כי חוזרים ואומרים שדו"ח בייסקי מונחח כאבן שאין לה הופכין וכיוצא

בזה. אינני חושב שזה מדוייק. לא חשוב אם ממלאים תמיד אחרי המלצה כלשונה,

אבל העובדה היא שחזרו לבדוק נושאים ולא השאירו דברים כמו שהם, ותיקנו

ושיפרו -

המחשבה שלי היא שאנחנו נקיים את המשך המעקב ואת המשך הדיון בבורסה

לניירות ערך. מנכ"ל הבורסה הציע לי לבקר שם. אני מודה שמאד רציתי לבקר,

אבל לוח הזמנים אינו מאפשר לי. אולי אם זה יהיה על סדר יומה של הוועדה,

נוכל לבקר שם.
ש. שטרית
בענין הסיורים, הייתי מבקש, אם אפשר, לעשות אותם בימי חמישי ולא בימי

ראשון.
היו"ר ד. ליבאי
אני מוכן להיענות לבקשתך, אבל- הענין הוא שבימי חמישי בדרך כלל יש לנו

ישיבות מפלגתיות.
י. ניצני
אם רוצים להתרשם מהמסחר בבורסה, כדי שהביקור יהיה בשעות הצהרים

דווקא.

היו"ר ד. ליבאי;

אנחנו נתאם את הביקור עם מר ניצני, עם מבקרת המדינה ועם חברי הוועדה.

אנחנו רוצים לשלב ביקור עם ישיבה, גם כדי להתרשם ממראה עיניים והם כדי

לקבל ממר ניצני או ממי שיראה לנכון הסברים מפורטים עד כמה שאפשר, בהנחה

שחברי הכנסת אינם מבינים בזה. אנחנו לא מתחילים, ולא הייתי אומר שאנחנו

בורים גמורים, אבל אנחנו הם לא ידענים הדולים בעניני בורסה. לכן אנחנו

רוצים להבין את התהליך ואת המיכניזם ואת הנושא מהיבטים שונים.

התכנית שלי היתה שאחרי הדיון עם הרשות לניירות ערך נשמע את אנשי

הבורסה, אחר כך את בנק ישראל, אחר כך את האוצר.
ש. שטרית
אני אמנם שאלתי שאלה שהיתה בה מידה של ביקורת. אבל אני רוצה לומר

שהסיכום של היושב-ראש על מה שעשתה הרשות לניירות ערך הוא הם על דעתנו.
היו"ר ד. ליבאי
אם אין חולקים על כך, אז אני רואה את זה כהתרשמות של חברי הוועדה.

אני מודה במיוחד למר אריה מינטקביץ ומחזק את ידיו.



מבקרת המדינה מ. בן-פורת;

האם מר מינטקביץ יהיה כאן בהמשך הדיונים?
היו"ר ד. ליבאי
לא. יכול להיות שאזמין אותו כשיתקיים כאן הדיון עם בנק ישראל, אבל זה

לא מחוייב המציאות.
מבקרת המדינה מ. בן-פורת
אני שואלת גופני שאותי מסקרן החוק החדש שמכינים בענין קרנות הנאמנות.
א. מינטקביץ
אני מוכן להסביר. מבחינה משפטית קל מאד להסביר. לא רציתי לפרוס את

היריעה מבחינה משפטית.

מבקרת המדינה מ. בן-פורת;

האם אפשר לראות את זה, לקרוא את זה?
א. מינטקביץ
בוודאי.
היו"ר ד. ליבאי
אני מבקש שתשלח למבקרת המדינה טיוטה של המסמך.
א. מינטקביץ
בבקשה.
מבקרת המדינה מ. בן-פורת
תודה.
היו"ר ד. ליבאי
אני מודה לכולכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה נסתיימה בשעה 10.35).

קוד המקור של הנתונים