ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 30/10/1989

הפיקוח על שיווק גז לציבור; הצעות לסדר ושאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 62

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, א' בחשון התש"ן (30 באוקטובר 1989). שעה 00;11

נכחו;
חברי הוועדה
היו"ר ד' ליבאי

אי בורג

י ' גולדברג

ע י פרץ

ר' ריבלין

ד' תיכון

מוזמנים; מבקרת-המדינה מ' בן-פורת

י' הורוביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

ש' לביא - עוזרת בכירה למבקר המדינה

א' דוידזון - משרד מבקר המדינה

נ' פומפיאן - משרד מבקר המדינה

שר האנרגיה והתשתית מי שחל

חי פרץ - מנהל הגז, משרד האנרגיה

א' בן-און - יועץ תקשורתי לשר האנרגיה

ג' טרייבר - משרד האנרגיה

ר' קרינגל - מנהלת המחלקה לאיכות המוצר ותקינה, הרשות להגנת הצרכן

פ' צדר - משרד הכלכלה והתכנון
מזכיר הוועדה
ב' פרידנר
קצרנית
ר' בלומרוזן

סדר - היום;

1. הצעות לסדר-היום ושאילתות;

2. הפיקוח על שיווק גז לציבור (עמ' 125 בדו"ח 39 של מבקר המדינה)
היו"ר ד' ליבאי
אני פותח את ישיבת הוועדה. אני מהדם בברכה את מבקרת המדינה, את כבוד השר ואת

המוזמנים.

הצעות לסדר ושאילתות
א' בורג
במהלך הפגרא, העברתי במסגרת של שאילתה ישירה לשר המשפטים ולעיונה של מבקרת

המדינה הומר בנושא פעילויות האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי. החומר נוגע גם

למקרה ספציפי מאוד של שכירת עורך-דין חיצוני לניהול התביעה בנושא בנק צפון

אמריקה. אינני מדבר כרגע על התביעה המשפטית גופא, אלא על הליך קבלת הההלטות, על

ההגיון וההיגיינה הציבורית שמאהורי ההחלטה להוציא את העבודה.

תוך כדי צבירה של תיק עב כרס, שבמידה ותתקבל החלטה אעביר את מה שיש בו לעיונה

של המבקרת, עלו עוד שתי נקודות. לא רק הנושא הספציפי של בנק צפון אמריקה, אלא כל

נושא ההתקשרויות של הכנ"ר עם משרדי עורכי דין בהוץ-לארץ, ביהוד בניו-יורק, ביהוד

עם משרד עורך דין ספציפי. השאלה הזאת מצריכה עיון רב, אם לא למעלה מזה.

ערכתי איזו שהיא בדיקה - וצירפתי כאן תזכיר שהכנתי בעזרת אחרים - בנושא המעקב

והביקורת הציבורית מנקודת המבט החוקית על פעולות משרד כונס הנכסים הרשמי

והאפוטרופוס הכללי. חלק מפעולת הביקורת אמורה להעשות, על-פי חוק, על-ידי הוועדה

לענייני ביקורת המדינה. ההוק די פרוץ ומאפשר פעולתו של גוף ציבורי, רשמי, ממשלתי,

שמנהל ומגלגל הרבה מאוד כספים, אם בניהול פעיל ככונס נכסים, אם כגוף תובע ואם

כגוף שמקבל ירושות ועזבונות לטובת המדינה, כאשר הפיקוח אינו עומד בסדר-הגודל

האיכותי ציבורי המתהייב מגודל האחריות המוטלת עליו.

במידה והוועדה תקבל את הצעתי , אני מבקש חוות-דעת ממבקרת המדינה בנושאים

שהעברתי לשיפוטה. כן אני מבקש לקיים דיון בוועדה, באופן כללי, על כל נושא הפיקוה

על פעילותו של כונס הנכסים הרשמי, האפוטרופוס הכללי. אני מעביר ליושב-ראש הוועדה

גם את מכתב הבקשה וגם את התזכיר שהכנתי .
היו"ר ד' ליבאי
גם אלי הגיעו ידיעות על דברים שכביכול אסור שייעשו, שנעשו במשרד האפוטרופוס

הכללי. מרבית תהערות הן באשר לאופן ניהול עזבונות. היו גם הערות לגבי השיקולים

בבחירת עורכי-דין, בהתקשרויות עם עורכי דין בחוץ-לארץ.

יש מי שדואג להפיץ חומר ולעמוד בתוקף על כך שדברים בלתי תקינים נעשים שם.

הפניתי את תשומת-לב שר המשפטים, דן מרידור, לטענות הללו ולהומר הזה, תוך בקשה

שיודיע לנו אם נעשית עבודת פיקוח ובדיקה של הטענות. למיטב ידיעתי, החומר הועבר

על-ידי מי שטורח להפיצו גם ישירות למבקרת המדינה. לפחות כאשר באו לדבר אתי

בנדון, אמרתי שאיננו גוף הוקר ועל כן מן הראוי שכל הטענות שמובאות אלי תובאנה

במקביל למבקרת המדינה. אני מניח ששמעו לעצתי ועשו כן.

כדי לתת תרוושה שהשמועות האלה נבחרות ואין עוברים עליהן לסדר-היום, אני מוכן

להעמיד על סדר-היום של הוועדה את הנושאים שהעלית לדיון פרילימינארי, לא לדיון

לגופו של עניין, כי לכאורה אין לי כלים לבדוק זאת. אבל לשמוע תגובות לכאורה של

האפוטרופוס לשמועות הללו ולשמוע הערות ממבקרת המדינה, באיזו מידה הדברים נבדקים

או אינם נבדקים, וכן תגובת השר או נציגו - את זה אני מוכן, נוכח התגברות הטענות

בנושא זה.



ובכן, אני מוכן לכלול את ההצעה לסדר-היום שלך בסדר-היום, לזמן את השר ואת

נציגי האפוטרופוס הכללי ולשמוע באיזו מידה הדברים נבדקים ועל-ידי מי. אם נשמע

שהדברים נבדקים, נרפה מהם עד שתסתיים הבדיקה. אם נשמע שהדברים אינם נבדקים, נשקול

את ההצעה לבקש חוות-דעת ממבקרת המדינה.
ד' תיכון
אני תומך בהצעה של הבר-הכנסת בורג. כולנו מוזנים על-ידי אותו גורם. אבקש

לדעת אם המבקרת אכן כללה סעיף זה בתכנית העבודה שלה השנה. אם היא כללה, בדו"ח הבא

בוודאי יהיה פרק שיעסוק בעניין הזה. ואז אולי כדאי להמתין עד שיפורסם דו"ח מבקר

המדינה ולייחד את אחד הדיונים הראשונים בדו"ח של השנה הבאה לנושא זה. אם המבקרת

תאמר שהביקורת היא רב-שנתית, אני מבקש לאמץ את הצעת היושב-ראש, דהיינו לקיים דיון

בבקשה של חבר-הכנסת בורג בהשתתפות כל הגורמים הנוגעים בדבר,

י' גולדברג;

אני מצטרף לבקשה.
היו"ר ד' ליבאי
אם כן, אעלה בקרוב, בתיאום עם שר המשפטים, דיון בוועדה בנושא, בגבולות

שדיברנו עליהם,
י' גולדברג
אבקש להעלות לסדר-היום את מה שמתרחש בעצם הימים האלה בפי גלילות. קודם-כל אני

מברך את השר על הרפורמה במשק הגז ועל מה שנעשה בעניין הזה.
היו"ר ד' ליבאי
לזה ניכנס תוך דקות ספורות, זה נושא הדיון היום.

י י גולדברג;

נכון. אבל 50% מהבעלות של הברת פי גלילות בבעלות ממשלתית, ובעצם הימים האלה

מונעים עובדי הרוברה מחברת דור-כימיקלים, כהברה הדשה, לקבל שירותים במסוף המרכזי.

יש לזכור את אשר התרהש בנמל היפה, כאשר עובדי הנמל נקטו עיצומים והסבו את התובלה

הימית לאשדוד. חיפה משוועת היום לקבל סחורות לנמל היצוא שהיה המרכזי. נוצר משהו

בעניין זה. אבקש להעביר מסר לחברת פי-גלילות בנושא זה, זה אקטואלי לימים אלה. זה

יהיה קריטי, הן לגבי הרפורמה מצד אהד, והן לגבי עתידה של החברה ושל המסוף המרכזי

במדינת-ישראל,
ד' תיכון
שאלה צרכנית לשר האנרגיה, אנחנו מצויים בסוף חודש אוקטובר. המבהן האמיתי של

הרפורמה במשק הגז מגיע. אני צרכן גז בצובר. כמוני מצויים בוודאי מאות אלפים. מה

אני צריך לעשות כדי להנות מן התעריף המוזל שמקובל והונהג על-ידי מספר חברות

חדשות. איך אני יכול לעבור מחברה להברה ומה קורה להשקעות בתשתית שעשו החברות

הקודמות. הנושא הזה יעניין את כל הציבור.
היו"ר ד' ליבאי
אבקש שהשר יגיב לשאלות במהלך דבריו, כאשר ייפתח הדיון, כי באופן כללי הם

קשורים בנושא,



הפיקוח על שיווק גז לציבור

(עמ' 125 בדו"ח מבקר המדינה)
היו"ר ד' ליבאי
בחרנו בנושא זח לא בשל מה שמצאנו בפרק זה, אלא בשל התפתהות הדברים. בעמי 130

לדו"ח מודיע משרד האנרגיה למשרד מבקר המדינה, "שהוא מתכוון להתגבר על העיוותים

השוררים בענף הגז על-ידי פתיחתו לתחרות חופשית, והסרת הפיקוח על מחירי הגז לצרכן.

בעניין זה קיבלה הממשלה החלטה ב-5.1.89, לפיה יוסר הפיקוח על מחיר הגז החל מיום

2.4.89."

עוד מצאתי בדו"ח, ש"פיצול מבנה המחיר לא הוחל עד מועד סיום הביקורת. משרד

האנרגיה הודיע למשרד מבקר המדינה, כי החברה המובילה עתרה לבג"צ בעניין זה".

ובהערת השוליים שבעמ' 132 כתוב שעד למועד הביקורת לא הסתיים בירור בג"צ זה. כן

נאמר בדו"ח, ש"לפי הסברים שמשרד האנרגיה נתן למשרד מבקר המדינה, הפיצול לא יצא

לפועל בגלל התנגדות של שלוש מחברות הגז וסוכני הגז, אולם במסגרת החלת הריפורמה

במשק הדלק כולו , יש בדעת המשרד לפתוח את ענף הגז לתחרות חופשית, ובכך תבוא על

פתרונה גם בעיית פיצול מיבנה המחיר. מגמה זו, שגם משרד האוצר היה שותף לה, באה

לידי ביטוי בהחלטת הממשלה מ-5.1.89".

אלה וכן ההערות ביחס לועדת שימרון שישבה בזמנו, שחלק מהמלצותיה לא זכו

למימוש, ביחד עם אי-השקט השורר בקרב מספקי הגז - כל אלה הביאו אותנו לתת העדפה

לפרק זה ולנושא זה ולבקש לשמוע מכבוד השר את הדיווח שלו על המצב בתחום זה.

שר האנרגיה והתשתית מי שחל;

מה שהובטח כתגובה של משרד האנרגיה יקויים וקויים הלכה למעשה. העברנו חוק

שאושר על-ידי הכנסת באפריל 1989. ולאחר-מכן תקנות על-פיו שבאו לפרט את ביצוע

הפתיחה של משק הגז, כדי להביא להסרת הפיקוח ומתו אפשרות של כניסה חופשית לענף

הזה. הכניסה תותר אך ורק על בסיס אחד ויחיד - רמת הבטיחות באספקת הגז לצרכן.

הנושא של פתיחת שוק הגז לווה בהרבה מאוד לחצים והתנגדויות של ארבע חברות הגז,

שבפועל שימשו כקרטל. הן תיאמו ביניהן את הפעילות. עד מועד ביצוע הרפורמה הענף

נוהל על בסיס חברה מובילה, שהיא "פזגז", שפעלה כקנה-מידה למחירים והחזרת העלויות.

מובן מאליו, כמו בכל המקרים מסוג זה, שהבסיס הוא "קוסט פלוס", לכן הענף אינו יכול

להיות יעיל.

במשך שנים כסינו הוצאות של כל הגורמים שעוסקים בענף. על אף שהקשר של הממשלה

היה עם חברות הגז, רוב חברות הגז לא קיימו מערכת, כמקובל בעולם, של חלוקה באמצעות

עובדים. הענף נוהל בהלקו על-ידי מחלקים שעסקו בעבודה הזאת בקבלנות, אותם מחלקים

שמביאים את בלוני הגז הביתה, וסוכנים - כ-70 סוכנים בארץ - שהם החלק המרכזי.

אולי חברה אחת ויחידה, הקטנה שביניהם, עסקה בחלוקה באמצעות העובדים שלה ולא

באמצעות קבלנים.

התברר שהממשלה היתה צריכה לנהל משא-ומתן למעשה עם כל גורם, כאשר החברה זזה

הצידה. לעתים גם לחברה היה נוח שהמובילים, המחלקים, והסוכנים ינהלו משא-ומתן עם

הממשלה. הממשלה נכנעה על-פי רוב, על בסיס משא-ומתן, על-פי אומד השרירים של

הצדדים. באה אלינו, לדוגמא, תביעה להעלאה של %50 באותו מקטע של סוכנים או

מחלקים, ולאחר איזו שביתה או איום בשביתה, מתנהל משא-ומתן ואנחנו גומרים ב-15%

ויוצאים בתחושה שהשגנו הישג אדיר, כאשר לא היה לנו מושג מלכתחילה אם מוצדק לדבר

על 15% או 5% או אחוז כלשהו אחר.



המערכת חיה כך בנוחיות. היום, לאהר שנתקבל הוק הרפורמה במשק הגז, אנחנו

בעיצומה של שביתה שזוכה לתמיכה של חברות הגז. היא מבוצעת על-ידי המחלקים. המטרה

האמיתית היא לחזור חזרה לשיטה בה הממשלה תשווק. גם לאחר שהכנסת קיבלה חוק, הם

אינם מסוגלים להבין ואינם רוצים להאמין, שיש כללי משחק חדשים, בהם החברות,

המחלקים והסוכנים, צריכים להתחרות בינם לבין עצמם על-מנת לזכות בלקוחות.

מה קרה בפועל? מרגע שהופעלה הרפורמה, כצפוי, התרחשו כמה דברים דרמטיים מבחינת

המחירים. זאת לדעת, מחיר טונה גז בבית-הזיקוק, שהוא בפיקוח, הוא פהות מ-450 שקל

הוא מגיע, במסגרת בלוני הגז בבתים, כאשר המחיר הוא 2225 שקל לטונה. המחיר בצובר

היה 1740 שקל לטונה. העבודה הכרוכה באספקת גז בצובר איננה מסובכת מדי. נאמר כך:

גם חברי כנסת היו מסוגלים לעסוק בעבודה הזאת ללא קושי. בפועל מחיר הגז בצובר צנח

מ-1740 ל-950 שקל לטונה, באספקה לתעשיה, לזמן ארוך. הקיבוצים, משראו שיורד המחיר,

חתמו על הסכם ארוך טווח לשנתיים על 1250 שקל. שאלתי אותם: מה ההגיון בכך? שבוע

אחרי כן המחיר ירד עוד ל-950 שקל. הם ראו בכך עסקה טובה מבחינתם.

אני רוצה לבשר לחברי הוועדה ולמבקרת המדינה, שלא יאוחר מה-15 בדצמבר השנה אני

מתכוון להוריד את מחיר הגז לצרכנים הביתיים.

ד' תיכון;

איך תוריד?

שר האנרגיה והתשתית מי שחל;

בצו.
ד י תיכון
אז המחיר דווקא יעלה.

שר האנרגיה והתשתית מ' שחל;

הכוונה היא להוריד את המחיר ברגע שתהיה כניסה של חברות חדשות, כדי להביא

לתחרות. אילו ארבע החברות הקיימות כיום היו מתחרות בינן לבין עצמן, לא היתה

בעיה. הן מתעקשות - וזה מדהים - על חזרה לשיטה הקודמת. הפעם לא מדובר על החלטה

אלא על חוק. אני אומר להם: נגמר העניין הזה.

חברות הגז החדשות, שפנו אלינו וקיבלו אישורים, הן שתיים, בשלב זה. גם סוכנים

הגישו בקשה לקבל אישור של ספק גז. לדעתי אין סיבה שלא. אפשר ליגת להם, בעיקר

לאספקה איזורית בדרום ובצפון. זה יחסוך עלויות רבות. אבל באו איומים של חברות

הגז על הסוכנים, שאם יעזו להשאר עם הפנייה, או יפנו אלינו בבקשה לקבל רשיון

לאספקת גז, יתבעו אותם בתביעות משפטיות על חוזים שיש להם עם הסוכנים, כי הם

פועלים בשמן ומטעמן של החברות, למרות שהחברה יודעת, שהסוכן הוא למעשה האיש היחידי

שמבצע את העבודה ללקוה ובלעדיו לא יהיו לה לקוחות.

כדי להביא למצב בו תהיה תחרות, פעלנו בכל היכולת לזרז את הליכי הקמת המתקנים

למילוי גז. גם כאן חברות הגז התערבו. לדוגמא. השקענו כ-2 מיליון שקל במתקנים

בעטרות, כדי להבטיח הוצאת מתקני המילוי מן המרכז העירוני בירושלים, שמסכנים את

האוכלוסיה, לעטרות. היו הרבה מאוד ויכוחים. חתמנו על הסכמים. הם מצאו, למשל,

שצינור המים שישנו שם אינו בקוטר שהעיריה רוצה. אמרנו שנתקין כל צינור שהם

רוצים. הם מצאו כל-מיני תירוצים. אחרי זה אמרו שיש חשש של אינתיפאדה, שיזרקו

אבנים. ישבתי עם מפכ"ל המשטרה ועם אנשי השירותים. החלטנו לתת הבטחה של ליווי.

למיכליות. לא רוצים. לא רצו את המתקנים. יותר נוח להם היכן שהם נמצאים. אמרו

לנו; אם תוסיפו דמי עמלה לגז שיובל מעטרות לסוכנים, למחלקים ולחברות, נהיה

מוכנים לפעול שם. מובן מאליו שלא הסכמתי.



התברר שהם אינם מקיימים את החוזה שהם חתמו עליו. באנו להתקשר עם קיסי כדי

לתת לו מקום למלא בלוני גז, הם פנו לבית-המשפט והוציאו צו למנוע מאתנו לתת לגורם

מתחרה להיכנס פנימה. כלומר, המלחמה היא מלחמה לאורך כל הדרך.
ד' תיכון
האם הם קיבלו צו?
שר האנרגיה והתשתית מי שחל
כן, במעמד צד אחד.

אני רוצה לומר כמה דברים לחברים בהסתדרות, בנושא של פי-גלילות. אינני מחוסן.

אני לוקח דברים ללב. אני חושב שאף אדם אינו יכול להיות מחוסן לגבי דברים

שמרגיזים אותו. אבל ההתקפות האישיות שהיו מנת חלקי מרגע שדיברתי על הצורך ברפורמה

במשק הדלק עברו למעשה את השיא במודעות שפורסמו לאחרונה נגד שר האנרגיה באופן

אישי, במימון האגף לאיגוד מקצועי, ללא עילה וסיבה כלשהי. התחילה תחרות של בית

הלל ובית שמאי שהביאה לתוצאה של המודעות האלה. יצאו מודעות של "זעקי ארץ עשוקה",

שר האנרגיה אשם בענין של פי-גלילות.

אמנם לממשלה יש שם %50, אבל גם אם לממשלה 50% מן המניות, היא אינה הקובעת.

לממשלה יש %50, אבל אין לי אמירה בכלום. הם מונעים חתימת הסכמים. למרות שלממשלה

50%, ולמרות שאנחנו חייבים לינת לכל-אחד מחיר שווה, אומרים: נקבע מחיר שונה, שלוש

חברות הדלק תקבלנה העדפה בסכומים גדולים מאוד, כדי למנוע תחרות. אמרתי שזה לא

יעלה על הדעת. הם ביקשו שייקבע מחיר אחיד, אבל אחר-כך בעלי המניות יקבלו החזר

על-ידי קביעה של דיבידנדים מיוחדים בתור בעלים. כל זאת כדי ליצור צואר-בקבוק

ולמנוע כניסה.
ד' תיכון
איך תתגבר על בעיית חלוקת הדיווידנד?
שר האנרגיה והתשתית מי שחל
התעריפים ייקבעו על-ידי גוף ציבורי, ואם התעריפים נקבעים על-ידי גוף ציבורי,

כבר אין דיווידנד. יש דיווידנד רגיל שמגיע לבעל הנכס, אבל הוא שווה לכל אחד ואחד.

החל מאתמול מתקן גז למילוי כבר פועל בחיפה, של דור. תוך החודש הזה יהיה מתקן

נוסף בדרום - נתקבל אישור של ראש עיריית אשדוד להקמת מתקן אצלו. המתקן יהיה של

קיסי . הבעיה כרגע היא שממתינים לקבלת בלונים מחוץ-לארץ ומהארץ כדי שתהיה כמות

כזאת של בלוני גז שתאפשר תחרות. אני רוצה להגיע לכך, שאדם יוכל לעבור מחברה

לחברה, שלא ייווצר מצב שארבע החברות יעשו יד אחת ויגידו: איננו מוכנים לקבל אותך

כי יש הסכם.

לא יאוחר מה-15 בדצמבר אנחנו מורידים את המחיר. בתחילת חודש דצמבר תהיה כבר

פעולת הסברה לצרכנים. פעולה אחת נעשית עם ארגוני הצרכנים כדי להסביר את זכויותיו

של הצרכן. הדפסנו כמאה אלף עותקים של דפי הסבר. אפשר להדפיס עוד. נסביר גם

בטלוויזיה, שעל-פי החוק שהכנסת קיבלה ניתן לעבור מחברה לחברה, בהודעה פשוטה, ולא

יאוחר משבועיים ימים החברה חייבת להחזיר את הפקדון. הפקדון לשני בלוני גז מגיע

היום ל-130 שקל. לפי בדיקה שלנו עם חברות הגז החדשות, בעד אותם 130 שקלים הצרכן

יהיה הבעלים של הבלון. מרגע שיהיה הבעלים של בלון הגז, יובל אחר-כך למלא גז.

הכוונה שלנו היא לתת שירות לאזרחים. שיוכלו לבוא לתחנת מילוי, להחליף את הבלון.

כלומר, נוסף לשירות הביתה יהיה מסלול חליפי שאנחנו בודקים מבחינה בטיחותית.



ההערכה שלנו היא, שהורדת הפיקוח על המחיר יכולה להיות מנוצלת לרעה על-ידי

העלאה מיידית. אנהנו בודקים עם החברות החדשות באלו מחירים הם נכנסים, באותם

תנאים. החברות החדשות מדברות על כניסה במחיר שלא יעלה על 20 שקל לבלון גז הביתה,

במקום ה-25 שקלים היום. זאת הורדה די משמעותית, בשלב ראשון של תחרות, וזה OUTLET

שמאפשר- לנו להיכנס להורדת המחיר.
ד' תיכון
האם תהיינה מסוגלות לספק את הביקוש?

שר האנרגיה והתשתית מ' שחל;

הסיבה שנמנעתי מהורדת מחיר התקרה עם ביטול הפיקוח, היא שתהיה כמות מספקת של

בלונים כדי לספק את הביקוש. אני רוצה להגיע לכמה עשרות אלפי בלונים.

הובאה כאן הדוגמא של נמל חיפה. דוגמא זו הביאה אותי להחלטה לא להיכנע. בעיני

הרפורמה במשק הגז הופכת להיות דגם לרפורמות ולשינויים מיבניים. אם כאן יהיה

כשלון, לא יהיה שום שינוי מיבני במשק הזה. יהיה אסור לנגוע בשום דבר, יתבססו על

"קוסט-פלוס", על משק מונופוליסטי, לאורך כל הדרך. יש שרים בממשלה שלפעמים
מעוניינים בזה. לפעמים שואלים אותי
למה אתה מוותר על סמכויות שלך, היום אתה

שליט, אתה קובע מחירים. אין אבסורד יותר גדול מזה. שום ממשלה איננה בנוייה לזה.

כספים רבים הולכים לאיבוד כתוצאה מכך.

נערכנו למצב חירום. אנחנו מקימים עכשיו נקודות חלוקת. המחסור בגז לא מורגש,

אבל יכולה להיות בעיה של אשה שלא תהיה מסוגלת להגיע לנקודות החלוקה ולהחליף בלון

בעצמה. מצב כזה יכול להביא מייד לשביתה של סוכנים. לכן אנחנו ערוכים לחלוקה

בעצמנו .
ד' תיכון
מי זה 'אנחנו'?

שר האנרגיה והתשתית מי שחל;

שירותי נפט. במסגרת שירותי החירום שאנחנו נותנים, אנחנו ערוכים למצב זה, כדי

שלא יגידו שאין גז במדינה. זה עלול לקרות. הם מאיימים בזה. ואז נספק גז. אולי לא

בשיא הנוחות, אבל נספק גז לבתים. השבוע נודיע על מספרי טלפונים נוספים. כל אדם

שמתקשה להחליף בלון, נוכל לספק לו בלון הביתה. כך מחיר הבלון לאספקה יהיה הרבה

יותר נמוך מכפי שהוא עכשיו. הסיבה שקבענו את מחיר בלון הגז בנקודות החלוקה לעשרים

שקל היתה, שלא להרגיז את הסוכנים. אחרת החברות מייד, כדי להסית את המערכת, היו

אומרים לסוכנים; אנחנו מורידים לכם את העמלה, למרות שהם עושים את העבודה. לכן

החלטנו ללכת שלב שלב עד שנראה מה תהיה מידת המחסור.
ד' תיכון
האם תוריד את הפיקוח באותו יום?

שר האנרגיה והתשתית מ' שחל;

לא. הפיקוח יירד לאחר שיהיה הפרסום שיאמר שאפשר לעבור מחברה להברה, ולאחר

שתהיה כמות מספקת של בלוני גז.
ד' תיכון
למתי אתה אומד זאת?
שר האנרגיה והתשתית מ' שחל
ב-15 בנובמבר יתחיל מסע הפרסום של הדוברות ומסע הפרסום שלנו. אני נותן לכך

חודש ימים, לכן דיברתי על 15 בדצמבר.
ר' ריבלין
מי מספק את בלוני הגז הפרטיים?

שר האנרגיה והתשתית מי שחל;

חברות הגז.
ר' ריבלין
והלקוח יהיה הבעלים?

שר האנרגיה והתשתית מ' שחל;

כן. באותו סכום של 130 שקל. האמת היא, שעלות שני בלונים היא כ-110 שקלים.

היום חברות הגז לוקחות פקדון של 130 שקל, והרכוש שלהם, זאת כדי שהצרכן לא יעבור

מחברה לחברה.

ד' תיכון;

למה אתה מזדרז כל-כך לפני שנקטת אמצעים שיבטיחו שהמחיר יירד ולא יעלה? לפי

דעתי, תגיע למצב שמהר מאוד תצטרך בתקנה או בצו חדש לקבוע את המחיר.

שר האנרגיה והתשתית מי שחל;

אני מקווה שלא. הגיע הזמן ללכת למבחן הזרז.

ד' תיכון;

האם, לדעתך, אתה מוכן?

שר האנרגיה והתשתית מ' שחל;

לדעתי, כן, אבל אין כאן ביטוח.

ד' תיכון;

אני מניח שיש לך צוות שבודק את העניין הזה.

נ' פומפיאן;

כבוד השר, הסברת את הבעיה של הבעלות על מתקני הגז הפרטיים ואמרת שמצאת דרך

לפתור את הבעיה, שהפקדון יכסה זאת והבעלות תהיה של הצרכנים. אני שואלת ביחס

לבעלות על מתקני הגז לתעשיה, שהיא גם כן של ארבע החברות. שם הבעיה אינה פתורה.

שר האנרגיה והתשתית מי שחל;

לגבי התעשיין, חברת "פזגז" ונאמר, לדוגמא: מאחר והמתקנים שלי, אסור לך לקחת

גז ממקור אחר, יש כאן הפרת חוזה. כדי להגיע למצב בו תעשיין יוכל לעבור מספק אחד

לשני, הוא יכול להגיד; אני רוצה להפסיק את החוזה. את זה מאפשר החוק. יש ויכוח

לגבי השווי של המתקנים. לתעשיה יש כלים להתמודד עם זה. הקושי הוא לגבי הבתים.

אנחנו מתכוונים להעמיד שירות של סיוע משפטי, באמצעות ארגו ני הצרכנים. אגב,



נפגשתי עם נציגי הארגונים. נראה מה תהיינה האפשרויות. אם יתנהל משא-ומתן חופשי ,

ויהיה אפשר לפתור את הבעיה, אין לי עניין להחרים נכסים. אם יתברר שהדבר בלתי

אפשרי, ייתכן שלא תהיה ברירה אלא לקבוע שווי, ועל-פיו שימוש במתקן, ולקבוע תקנה

האומרת שצרכן, על-ידי החלטה של כל הדיירים, יוכל להחליט לעבור לחברה מתחרה.

המתקנים - או שקונים, ולא, אם יש בעיה, נתערב ונקבע מחיר שימוש הוגן ושבשלב מיידי

יהיה אפשר לעבור כדי לתת אפשרות תחרות. מדוע? בצובר ההורדה האמיתית תהיה באספקה

לבתים. שם ההורדה משמעותית, כי השימוש בגז הוא גם לחימום. אם משפחה בישראל יכולה

לחסוך עד 1500-1000 שקל חסכון במשך חורף אחד, זה הרבה מאוד מבחינת ההכנסה נטו של

המשפחה.

הבעיה היא שכל המערכת מתנגדת ומנסה לפעול בכל דרך אפשרית. חותכים צמיגים.

היום אנחנו מוציאים גז עם ליווי משטרתי. מחברת התשתית יש ליווי של מובילי הגז, כי

חותכים צמיגי מכוניות. אמש חתכו את צנורות הבלמים. מנהלי חברות הגז אומרים
במפורש
נכניע אתכם כדי שתחזרו לשיטה הקודמת, פשוט מאוד.

כאשר פותרים בעיה אחת, מתחילה בעיה שניה. היום ישב חנן פרץ עם העובדים.

מסיתים אותם. אנחנו עומדים בלוח הזמנים. אנחנו ערוכים לפרסום בתחילת דצמבר,

שלצרכן יש אלטרנטיבה.
ד' תיכון
גם בצובר?

שר האנרגיה והתשתית מי שחל;

ביטול המחיר יהיה בשני המובנים.

ד י תיכון;
החברה תוכל לטעון
המתקנים שלי, איני נותן לך, הצרכן, להשתמש בזה.
שר האנרגיה והתשתית מ' שחל
אם חבר-הכנסת דן תיכון, לדוגמא, ייתקל בבעיה כזאת ויגיש הצעה לסדר-היום בנושא

זה ויתבע ממני להתערב, ייתכן שזה יחייב אותי להתערב. אנחנו ערוכים למתן אספקה.

צוואר הבקבוק זה הבלונים. אנחנו זקוקים לכמויות גדולות של בלונים. הוזמנו עשרות

אלפים. נשאיל אותם, בשלב ראשון, במחיר כלכלי לחברות החלוקה, כדי שתהיה חלוקה.

אספקה בצובר יותר קלה. אבל זקוקים למכונית או לבלון יותר גדול.
ד' תיכון
יש בעיה משפטית עם המיכל. מדי יום אני נשאל: יש רפורמה במשק הגז, מה הצרכן

יכול להרגיש מן הרפורמה שנעשתה. אתה אומר שאת המיכלים תקבל בעוד חודש. הצרכנים

רוצים לפרסם מכרז בו יבקשו מחברות הגז הצעות מחיר. מחיר הגז יוזל ב-50%. אז תבוא
החברה הישנה ותאמר
אווה יכול לעשות מה שאתה רוצה, איני נותנת לך להשתמש במיכל,

כי המיכל שלי .
שר האנרגיה והתשתית מ' שחל
החברות הותיקות לא יוכלו לעשות זאת. אותה חברת גז שתתחרה כדי לספק, תיתן גם

הצעה לשלם לחברת הגז תמורת המתקן הקיים.
ד' תיכון
אני שואל אותך כמשפטן: האם בעיית המיכל, ששייך לחברה, לא תתעורר ברגע שאבוא

לשנות?



היו"ר ד' ליבאי;
יש שתי ברירות
או לרכוש את המיכל או להגיד: קחו אותו, למשווק החדש יהיה

ענין לתת אותו אפילו חינם.
די תיכון
יגידו שהמיכל שווה 100,000 שקל. אז כל התכנית מטורפדת. אם יש צו שאומר:

מיכל כזה וכזה שווה כך וכך, אפשר לפתור את הבעיה מייד.
שר האנרגיה והתשתית מי שהל
איני חושב שבשלב זה אני צריך לקבוע לוה מהירים. אני רוצה לאפשר לכוהות השוק

לשחק באופן חופשי, ולדעתי הן תשחקנה.

יש שני סוגי אספקה. האהד, על-ידי בלונים גדולים. שניה, המתקנים עצמם. מה

שאמר י ו "ר הוועדה ליבאי זאת התשובה. אתה מוציא מכרז. באה הברת גז הדשה ומבקשת

יפוי כוה של כל הדיירים. חברות הגז יעשו את הפעולה. הם יגידו להברות הגז
הקודמות
אתן רוצות 100,000 שקל, אנחנו טוענים שזה לא שווה יותר מ-50,000 שקל.

חברות הגז יחליטו על-כך בינן לבין עצמן. אנחנו רוצים שחברות הגז יעשו את כל

הפעולה. אם יהיה צורך להתערב, כתוצאת מכך שיהיו פעולות של חברת הגז המספקת היום

שימנעו מעבר חופשי מהברה לחברה, שההוק הקנה כזכות, אז יש מקום להתערבות. אומר

שיש מקום, בין היתר, בשלב ביניים לדמי שימוש. אומר שעל מיכל גז, שגודלו כך וכך,

ישולמו דמי שימוש בסכום כזה וכזה.
ד' תיכון
האם תהיה מוכן להציג במליאה מה שאתה אומר כאן?
שר האנרגיה והתשתית מי שחל
אין לי במליאה עמדה שונה מאשר בוועדה.
ד' תיכון
הבעיה היא להעביר את האינפורמציה לציבור. יהיו קרבות קשים. יהיו פניות

לבית-המשפט בקשר למיכל. השר אומר שכאשר תתעורר הבעיה ימצא פתרון.
ר' קרינגל
שתי הערות לשלב הזה של הדיון. המתקן שייך לצרכן. הצרכן משלם עבורו פעמיים

במחיר הדירה, ואחר-כך עוד פעם לחברת הגז. זאת בעיה בפני עצמה.

בימים אלה מגיעים אלי צרכנים וטוענים שהחברות מאיימות שיחתכו את הצנרת, כי

המתקן עם הצנרת שייכים להם.
ר' ריבלין
ייתכן שהן צודקות, מבחינת החוזה.
ר' קלי נגר
לגבי המיכל עצמו אין בעיה. בבית-הספר של הבן שלי היה אשתקד מיכל גדול. רצינו

לעבור לחברה אחרת. הוציאו את המיכל של החברה הקודמת והכניסו מיכל אחר.
ד' תיכון
זה נדון לכשלון .
ר' קרינגל
אולי יש כאן בעיה של אלימות, של משטרה, אבל לא של חוק.

אני שואלת את השר: מדוע נלחמים בסוכנים ובמחלקים במקום להליום בהברות הגז.

חברת הגז חייבת לספק גז. חברת גז שאינה יכולה לספק גז, צריך לקהת ממנה את הזכיון

לחלוקת גז.

שר האנרגיה והתשתית מי שהל;

דנו בשאלה זו הרבה מאוד. מנהלי חברות הגז מנהלים את העניין בצורה די מתוחכמת.
הם אומרים
אנהנו מוכנים לספק ורוצים לספק, אבל המהלקים לא נותנים לעבור. אבל

הם אינם מוכנים להגיש תלונה למשטרה. בלי תלונה שלהם למשטרה, יש בעיה. גמרנו עם

המשטרה, שנציג שלנו רשאי להגיש תלונה כדי שהמשטרה תתערב. הבעיה אינה בצד הפורמלי,

אלא בצד הביצועי הממשי.

נקודה שנייה. הייתי ערוך ומוכן עם צווים חתומים. אין קל מזה. יש ארבעה

מנהלים. אני מוציא נגדם צווים. אם אינם ממלאים אחריהם יש גם סנקציה. היינו עושים

זאת, אבל עד לרגע זה דבר אחד הם כן מבצעים, זאת החלוקה בנקודות. ההלוקה בנקודות

נותנת פתרון למאות צרכנים שבאים יום יום. תארי לעצמך שגם זה איננו.

יש שאלה של זמן. לדעתי, לא ירחק היום ובמאבק הזה הם יהיו חייבים לרדת מן

הסולם. אין להם ברירה. הם שמעו זאת ממני ויודעים שלא יועיל כלום. הם באים
בהצעות
תוסיפו לנו רק שקל אחד ואנחנו נסתדר. אינני מוכן לחזור לשיטה הקודמת.

היום יש מירוץ אחרי הזמן. מרגע שיגיעו 20,000 המיכלים הראשונים מתורכיה, ואדע

שבנוסף למלאי הקיים יש כמות שאוכל לצאת ארנה - נצא לדרך. נכון שיהיו בעיות שהעלה

חבר-הכנסת דן תיכון. יהיה יעוץ משפטי. לא הייתי מעוניין לשתק בשלב זה, בדיוק

לקראת החורף, את כל המערכת. יש כאן שיקול טקטי.
ר' ריבלין
אם המצב ניתן לפרשנות משפטית, "תכן שבתקופת המעבר צרכנים יישארו ללא גז.

אתה תטען שהצד המשפטי לזכות הצרכן וחברת הגז לא תספק את הגז.
שר האנרגיה והתשתית מי שחל
קנינו מתקן למילוי גז, לשעת חירום. אנחנו צוברים מלאי של בלוני גז. ויש גם

מכונית מילוי גז ניידת. זאת תכנית חירום. זה בוודאי יביאו לשיבושים, אבל לא

יישארו ללא גז. אני רוצה להבטיח שלא ''שארו אנשים ללא גז, כי אני מכיר את הצרכן

הישראלי. הוא 'תן גיבוי כל עוד זה לא מגיע אליו הביתה. השאלה היא: מה מידת

הנכונות שלו לסבול כדי לתת פתרון. לדעתי, המודעות לא כל-כך מפותרות כמו בארצות

המערב, בעיקר ארצות-הברית. לכן נערכנו. קיבלנו החלטות די מרחיקות-לכת. התכוננו

לאפשרות שיהיה שיתוק. שלא נהיה במצב שהממשלה עומדת חסרת אונים ומוציאה צווים.

איך אמרו המהלקים? תוציא צווים. אין לנו כסף לקנות את הגז. היה מצב שמנהלי
חברות הגז באו אליהם ואמרו
אתם שובתים, מכאן ואילך לא ניתן לכם גז באשראי. אם

אתם רוצים תשלמו במזומן. כך אומרים המחלקים: הבעיה אינה שלנו אלא של מנהלי
החברות. מנהלי החברות אמרו
תתחייב לנו שאם לא ישלמו אתה תשלם.
ר' קרינגל
אני מברכת את השר על הרפורמה ועל אומץ ליבו. אבל יש כמה דברים שיש להסדיר

עוד לפני הכנסת הרפורמה ואולי עוד היום אפשר לעשות משהו, על-מנת למנוע בעיות

נוספות בעתיד.

אתרויל בנושא של חלוקת המיכלים לצרכנים. בסופו של דבר מי שסובל מכל השביתה

הזאת זה הצרכן שהפכו אותו לסבל. ניחא, סבל, אבל הפכו אותו גם ללפיד אש. איזה

רכב יש לצרכן? מכונית פרטית. היכן יכניס את המיכל, לתא המטען או לתא המושב.

לפי חוק התעבורה, אסור להעביר חומרים מסוכנים בתא הנהג. דליפה קטנה של גז, חלונות

סגורים, ניצוץ - הסכנה ברורה. גם כאשר מכניסים את המיכל לתא המטען, יש בעיה.

אין מקיימים ולא קיימו בעבר את הכללים והתקנים הקיימים. צריך להיות מכסה פלדה

שיגן על הברז, שלא יקבל מכה. אין מכסה כזה. שסתום הבטחון בנוי לפליטה של גזים.

ברגע שהמיכל שוכב והנוזל מגיע לפקק הבטחון, הנוזל יכול לצאת החוצה. כל מכה קטנה

יכולה לגרום לנזק. בעצם שסתום הבטחון פועל בלהץ יותר גבוה, ולחץ נוצר כתוצאה

מהתהממות, לחץ יותר גבות - שוב דליפה של גז. צריך רק ניצוץ שיבעיר הכל.

הברז לא נחכה לאסון. צריך לחשוב על פתרון הבעיה. אסור להוביל את המיכל כשהוא

שוכב. הוא חייב לעמוד. איך יעבירו אותו, מי יסחוב אותו - אלה בעיות קשות. אני

מבינה שצריך להלחם היום בחברות הגז, שבכל הכוח מנסות להחזיק במצב הקיים.

לעניין המחיר. מחיר הגז בעבר כלל מרכיבים שונים חוץ מהגז עצמו. מחיר הובלה,

מחיר תוצאת המיכל הריק, מילוי מיכל, החזרת מיכל, וכלל גם אלמנטים נוספים - עלות

הבדיקה של המיכלים עצמם, לפי תקן 70. הוא כלל גם דמי שירות, שכללו את הבדיקה

התקופתית שחייבים לעשות אחת לחמש שנים. כלל גם אותם דמי שירות שבעצם מכסים את

עלות העבודה למקרה של תיקון בשעת הצורך. היום נקבע מחיר מירבי, אבל אף אחד אינו

יודע מה כולל המחיר. מחר תבוא חברת גז ולא תעלה את המחיר, אבל היא תגיד שבשביל

התיקון צריך לשלם בנפרד. או תבקש כסף עבור הבדיקה.

איו זאת-אומרת שגם היום אין אנרכיה. חברות הגז באות ועושות כל-מיני תיקונים,

בדרך-כלל תיקונים שהן זקוקות להן - של החלפת מונים, שהם רכוש החברה, דורשות

מצרכנים כסף. בדקנו מתקנים רבים. לא היה מתקן אחד שהיה תיקני. כאן מתחילה בעיית

הבטיחות. התקינה הקיימת אינה מספיקה. יש בעיה של תקינה, כי יש מאבק בתוך ועדות

התקינה, במכון התקנים, בגלל הוסר איזון בוועדות. אי-אפשר לקבל החלטות. התקן

להובלת גז, לדוגמא, תקוע במשך שנה בועדה מרכזית, כיוון שלא היו מוכנים לעמוד

בדרישות של ארגוני הצרכנים, של פקק בטחון. אגב, אם היה פקק, לא היתה בעיה של

הובלת גז אולי אפילו ברכב פרטי. מדובר בפקק, פלומבה, שלא יהיה אפשר להוציא את

הגז. ביקשנו שיצויין גם המשקל, על-מנת שהצרכן יידע שהוא מקבל את המשקל שהוא צריך

לקבל. חוץ מזה, כל התקן מעורפל. אין בו הגדרות ברורות, כמו בתקנים אחרים הקשורים

בנושא הגז .

אין תקן ברור בנושא של הרכב הגז. יש מפרט שיצא, אבל אין תקן שאומר שצריך

להיות גז בהרכב כזה וכזה, על-מנת שבחורף הצרכן יוכל למצות את כל הגז שישנו במיכל.

אגב, מדובר בתקן 1134, שיש לו שני חלקים: אחד, הרכב הגז ; שני, הפצת הגז .

לגבי תקן להתקנת מתקנים - התקן עצמו לוקה בחסר. עכשיו נערכים על-כך דיונים.

איננו יודעים כמה זמן יעבור עד שייצא תקן כפי שצריך. אף אחד אינו בודק את מתקני

הגז, אחרי שהתקינו אותם. חברות הגז אינן מקיימות את החוק שקובע שצריך לבדוק אחת

לחמש שנים את המתקן. כאשר הן בודקות, הבדיקה איננה כפי שצריך לבדוק; כאשר הן

מתקנות - התיקון אינו תיקון שצריך להעשות, ומלבד זאת הם דורשים כספים על התקנות

שהיו צריכות להיות מבוצעות מראש, שהצרכן כבר שילם עבורן.



אפשר למצוא פתרון לבעיה של הבדיקות, של השירות ושל המצב התיקני של המתקנים

באמצעות חוזים אחידים. איני חושבת שהדברים ייעשו בצורה וולונטרית. אולי צריך

להכתיב חוזים, שייערכו באמצעות בית-הדין לחוזים אחידים. אנחנו שותפים לעשייה של

בית-הדין לחוזים אחידים. אם יהיו חוזים כאלה, צרכן שיתקשר עם חברה יידע מה מגיע

לו .

לפני כהודש אושר החוק לבטיחות מתקני גז. החוק מתייחס רק למתקנים הגדולים

למילוי ואינו מתייחס למתקנים של הצרכנים הפרטיים. מה שקורה היום עם מתקני הגז

בבתים הפרטיים זו פצצת-זמן. החוק מדבר על גז שאינו לצריכה עצמית. זאת-אומרת,

התקן לבטיחות אינו כולל את מתקני הגז לצרכנים, אלא אם כן לא פירשנו נכון את החוק.

מפנים אותנו למשרד התעשיה והמסחר. הוא זה שהוציא בזמנו את הצווים והתקנות בכל

הנושא של המתקן עצמו. משרד האנרגיה היה מטפל רק בנושא של הגז ואספקת הגז.

היושב-ראש הזכיר את דו"ח ועדת שימרון. אני רוצה להזכיר דו"ח יותר צעיר, שגם כן

העלה אבק באיזה מקום, זה דו"ח ועדת קמחי. דו "ח זה מקיף בעצם את כל הבעיות

הקשורות באספקת הגז. ההמלצה העיקרית שלו היא, שיהיה גורם אחד שיעסוק בנושא של

הגז. חייבים להעביר את כל נושא הגז - המתקנים עצמם והבנייה שלהם, אספקת הגז,

בטיחות המתקנים ובטיחות ההובלה וכל הקשור בגז לגורם אחד, אולי משרד האנרגיה. אני

מבינה שהוא עוד לא ערוך לדבר כזה. אז אולי יהיה אפשר לעשות סדר בנושא של שיווק

הגז.

לפי התלונות של הצרכנים, שמגיעות אלינו, לא היה מצב קטסטרופאלי כמו היום. עם

כל האיום על החברות מתחרות, שום דבר לא מזיז להם. לא איכפת להם לדרוש כספים

מצרכנים כאשר לא מגיע להם. יש בעיה נוספת של אספקת גז. אנשים נשארים בחורף בלי

גז. על-מנת לספק גז, חברות הגז אומרות להם להגדיל את המתקן. אגב, כאן יש בעיה

בטחונית. צריך לקבוע גבול מסויים לגודל של מתקן גז בבתים. בקיצור, גם היום קיימת

אנרכיה, עם כל האיום של תחרות. לכן, שאלתי את השר מדוע אין מתמודדים עם חברות

הגז. הן נהנות מהשמנת של המחיר, מהפער בין 45 אגורות מחיר הגז בשער בתי הזיקוק

ועד ל-2.4 שקלים, המחיר שמשלם הצרכן עבור אותו קילו גז. כאשר היו העלאות המחיר

אשתקד, התוספת נכנסה לכיסם של חברות הגז, והיום המחלקים צועקים, כי הכסף לא מגיע

אליהם אלא לכיס של חברות הגז.
שר האנרגיה והתשתית מי שחל
לנושא של נקודות החלוקה - כל אזרח שבא לקחת מיכל גז מקבל דף הסבר איך להוביל

את הגז ברכב שלו. עשינו בדיקות מדגמיות, כולל ליווי הצרכן מרגע שהגיע לנקודת

החלוקה עד הבית. אבל אני רואה זאת כדבר זמני. אם ההשבחה של המחלקים תסתיים,

לדעתי יהיה לנו זמן לבצע את השלב הבא.

באשר לבעיית הבטיחות - ועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים, הקפידה לא לתת

לשר האנרגיה, זכות להיכנס לחצרים כדי לבדוק. הסמכויות שבידי שר התעשיה והמסחר

אמורות לעבור לשר האנרגיה. כוונתי ללכת להסדר באמצעות תקנות. אני מעוניין בשיתוף

פעולה עם ארגוני הצרכנים, כדי שיאירו את עינינו בנושאים שהועלו. הצעתי הקונקרטית

היא שמרשות להגנת הצרכן תבוא בדברים עם מר חנן פרץ. תגיעו לסיכומים. קבענו לחברות

הגז את המועד של 1 בדצמבר בו חייבים לפעול על-פי תקנות הבטיחות. אני מעוניין

שניסוח התקנות יהיה מוכן ל-1 בדצמבר. עם הפתיחה והסרת המיגבלות, התפקיד העיקרי

שלנו יהיה לבדוק שחברות הגז תקיימנה מה שהחוק והתקנות מחייבים. אדאג לכך שמנהלי

הברות הגז יקיימו את המוטל עליהם. בל נשכח שהאחריות היא אישית. העונש המירבי הוא

שנתיים מאסר. מנהל חברת גז שלא יקיים את המוטל עליו - לא אהסס לקיים את הסמכויות

המוקנות לי בחוק. לא בגלל איזה דבר שיש בלבי, אלא מפני שנתקלתי ביחס של זלזול

בבעיות בטיחות, כפי שלא קרה בשום מערכת אחרת במדינה, תוך התעלמות מוחלטת, כולל

האסון שכמעט קרה בחוות הגז בקרית-אתא.



אני מזמין את הרשות להגנת הצרכן, להעביר אלינו נוסח שנוכל להתייחס אליו. לא

נצליח בדרך של שכנוע או בדרך של פיקוח שוטף בלבד, אלא רק על-ידי מערכת מסודרת של

תקנית שתקבע הכל בצורה המיידית ביותר.
היו"ר ד' ליבאי
לסיכום, הוועדה מברכת את השר על הרפורמה, אשר מטרתה היא להיטיב עם הצרכן,

להוזיל מחירים ולהיטיב את השירות. אני רשאי לומר שאף מבקרת המדינה שותפת לברכה

זו. הוועדה קוראת לאזרחים לתמוך בשר ולעמוד לימינו, באשר הוא, במקרה זה, ולא

חברות הגז, מייצג נאמנה את האינטרס שלהם.

נוכח דיווחים שקיבלנו, הוועדה תפנה, במידת הצורך, ליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה

לנקוט אמצעים תקיפים נגד מי שיבקש, בדרך לא דרך, להכשיל את החוק או את הרפורמה,

או יזלזל בהוראות בטיחות, ויגרום, אגב מאבק ברפורמה, לסכנת נפשות.

אני מידה לשר ולכל הנוכחים. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12.20)

קוד המקור של הנתונים