ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 04/07/1989

משרד המשטרה - מערר התביעות של משטרת ישראל

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 44

מישיבת הוועדה לעניני ביקורת המדינה

יום שלישי, א' בתמוז התשמ"ט, 4.7.89, שגבה 09.30.
נכחו
חברי הוועדה: א. בורג - מ"מ היו"ר

ת . אורון

ש. שטרית

מוזמנים מבקרת המדינה מ. בן-פורת

י. הורוביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

ש. לביא -עוזרת בכירה למבקרת המדינה

ב. ענר - משרד מבקר המדינה

ת. יזרעאלוביץ - משרד מבקר המדינה

א. אדן - מבקר משרד המשטרה

נצ"מ מ. צור - ראש מחלקת תקירות ותביעות

במשטרת ישראל-

סנ"צ י. המבורגר - ראש מדור תביעות

במשטרת ישראלי

ר. כספי - משרד הכלכלה
מזכיר הוועדה
ב. פרידנר

רשמה:מ.כהן
סדר-היום
משרד המשטרה - מערך התביעות של משטרת ישראל

(דו"ח מס' 39 של מבקרת המדינה, עמ' 390-382).



משרד המשטרה - מערר התביעות של משטרת ישראל

(דו"ח 39 של כ/ב7,ד המדינה, עמ' 390-382)
היו"ר א. בורג
אני פותת את ישיבת הו וקנדה לעניני ביקורת המדינה ומקדם בברכה את מבקרת

המדינה,, אנשי משרד מבקר המדינה, נציגי המשטרה ומשרד הכלכלה. אני מנית שהם

נציגי משרד המשפטים עוד יבואו. הנושא שעל סדר יומנו הוא מערך התביעות של

משטרת ישראל, עמי- 382 בדו"ח 39 של מבקר המדינה.

אני רוצה להודיע שהיושב-ראש הקבוע של הוועדה, חבר-הכנסת דוד ליבאי,

ביקש ממני לשבת בראש הישיבה משום שיש לו נגיעה אישית בכל מערך התביעות של

משטרת ישראל, ועל-מנת להסיר לזות שפתיים או לשון רעה שיכולה להתעורר על

ניגוד האינטרסים הוא ביקש לא להיות בישיבה ולא לשבת בראשה. אני תושב שיש

כאן דוגמה אישית ונורמה ציבורית שמצריכה ברכה.

אגיד כמה מלות פתיחה, אתר כך נעבור לדברים הכתובים בדו"ח, נשמע את

תגובת אנשי המשטרה, ובסוף ננסה לגבש הצעה שאני מקווה שתהיה מקובלת על

הוועדה.

יישלושה שישבו לשולתן אתד ולא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו מזבחי

מתים". כאשר יתרו בא למשה רבנו ורואה את כל המערכת המשפטית, את כל התביעות

של העם שמתנפל על משה בכל דבר קטן וגדול, הוא פונה אליו ואומר: "לא טוב

הדבר אשר אתה עושה. נבול תיבול הם אתה, הם העם הזה אשר אתך, כי כבד ממך

הדבר, לא תוכל עשוהו לבדך". ואז הוא מציע לו הצעה: "כל הדבר ההדול יביאו

אליך, וכל הדבר הקטון ישפוטו הם (הוא מדבר על מערכת המשפט, על מערך

התביעות), ויכולת עמוד, והם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום".

אני תושב שבעצם אנחנו מדברים על מצב כזה. יש זרם גדול של פניות, של

תביעות, של פתיחת תיקים, של כל מיני ענינים, שאינם מהיעים לידי טיפול.

אינני רוצה לההיד שיש כאן התמוטטות של מערך התביעות, זד, יהיה מוגזם. אבל

אם אנחנו אומרים שהמשטרה היא השיניים של המדינה או של המערכת השיפוטית

במדינה, יש כאן שיניים שלוקות קצת בעששת. ולעששת הזאת יש שלושה חיידקים:

חיידק אתד של אמון הציבור, התיידק השני של זכרון המערכת, והתיידק השלישי

של היעילות. אם יש תיקים שמטופלים מ-1981 או מ-1985 וכבר לא יודעים מי

העדים, וכמה פעמים התיק עלה וירד, יש כאן בסופו של דבר פהיעה ביכולת

ההרתעה של מערכת המשטרה, של מערך התביעות, ואנחנו מדברים בעיקר בדברים

פליליים. זו בעיה.

שלושת הדברים שעולים מדו"ח המבקרת נוגעים לנושא של תוסר מעקב וסגירה

של תיקים או של ענינים; אין סדרי עדיפויות קבועים בין עבירות קטנות לבין

עבירות הדולות, המערכת לא החליטה להתמקד בנושא זה או אחר ובכמה מן המקרים

יש קצת הזנחה ורשלנות בכל הנוהלב לשינוע של התיקים בין התובע לבין הלשכה,

החקירה וכו'.

אלה הדברים שנדון עליהם. בסופו של הדיון ארצה להציע שאנחנו נכריז על

שנת התש"ן כעל שנת שמיטה. אני תושב שמן הדין היה שעל חלק הדול מהתיקים

שמוזכרים כאן כראשי פרקים אנתנו צריכים להכריז על שמיטה מן הסוה הבא: לתת

תנינה על כל העבירות הקלות שאף פעם לא נגיע לטפל בהן, ונגיד: עבר זמנן,

בטל קרבנן. על פי הצעה שמשרד המשפטים עדיין לא ענה עליה, נצטרך לדרוש או

לבקש את הרתבת הסמכויות בתוך מערך התביעות לסגירת תיקים, כדי שאפשר יהיה

מהר לנקות את השולתן . ואתר כך נציע הצעה, אני מקווה שהיא תהיה מקובלת. אני

יודע שבארצות-הברית למעלה מ-./-85 מהתיקים המטופלים על-ידי המשטרה נסגרים

בעיסקות טיעון, והמשטרה עוסקת בדברים החשובים, היא מתליטה שהיא הולכת על



תיקים כבדים או על תיקים חינוכיים או על נושאים שהם ייעודיים, על-מנת

שיו-או וייראו. אני וזושב שדבר כזה יכול- להיות מאד מתאים למערכת שאנחנו

מדברים עליה. .

נושא שאינני רוצה שנרחיב עליו את הדיבור. כי לא נראה לי שאנחנו

מסוגלים ליטפל בו, הוא הנושא של- איכות התובעים וחוסר היכולית או הקושי לגייס

משפטנים למערכת המשטרתית. זו בעיה שקשורה לכוח אדם, לאטרקטיביות וכו'.

צריך לבדוק את הדברים הבעייתיים לגבי אותם .607 שאותם את העבודה כתובעים

משטרתי ים.

אני מבקש מנציגי המשטרה להתייחס בראש ובראשונה התייחסות כללית

לממצאים המובאים בפרק הזה. נצ"מ משה צור, ראש מחלקת חקירות ותביעות,

בבקשה.
נצ"מ מ. צור
אני רוצה להתייחס באופן כללי לנושאים העיקריים שנבדקו על-ידי המבקרת,

שהם ארמון ותיפעול לשכות התביעה, הליכי הטיפול בתיקי חקירה, ופעולות

הפיקוח והבקרה. בכל נושא עיקרי כזה יש כמובן הם נושאי משנה. לא ארד

ספציפית לכל אחד מהנושאים שמפורטים בדו"ח, כי תגובות פרטניות וספציפיות

נתנו בכתב.

להבי ארהון ותיפעול לשכות התביעה - בפרק הזה מדברת המבקרת על שלושה

נושאי משנה! כוח האדם המקצועי במערך התביעות של משטרת ישראל, ההכשרה

וההשתלמויות וניהול הרישומים.

להבי כוח האדם המקצועי - במשטרת ישראל פועלות עשר לשכות ונביעה, לשכה

בכל מרחב, למעט מחוז תל-אביב ששם המבנה קצת שונה, יש שני מפלהי תביעות

משותפים לשלושת המרחבים של המחוז. לשש לשכות מתוך העשר יש הם שלוחות בערים

אחרות. בדרך כלל בכל שלוחה כזאת משרתים תובע אחד או שנים. בסך הכל משרתים

בלשכות התביעות 162 תובעים. 55% מהם, 89 אנשים, הם משפטנים; 73 אנשים, שהם

.45%, אינם משפטנים. התובעים המשטרתיים מופיעים ב-24 בתי-משפט שלום ברחבי

הארץ .

מדיניות המשטרה היא לגייס משפטן לכל משרה של תובע משטרתי, והמשטרה

עושה בענין הזה הרבה מאד מאמצים הן על-ידי פרסומים בכלי התקשורת, הן על-

ידי פניות אישיות לעורכי-דין. השכר היום במשטרת ישראל בתחום הזה הוא

אטרקטיבי, הוא יותר גבוה למשל משכר של משפטנים בפרקליטויות. אף על פי כן

המצב הוא כפי שהוא.
היו"ר א. בורג
האם יש יותר נשים מהברים?
נצ"מ מ. צור
כן. הבעיה חריפה יותר בלשכות התביעה במקומות המרוחקים, כלומר בלשכות

שאינן במרכז הארץ. שם אנחנו מוצאים הם תופעה שיש עורך-דין אחד בלשכה" צריך

לציין כמובן שעל פי החוק התובע אינו חייב להיות משפטן , ובלבד שיענה

לכשירויות שקבועות בחוק. ואכן תובע אינו מתמנה אם אינו כשיר. ובדרך כלל

התובעים שמתמנים הם חוקרים ותיקים, בעלי נסיון. על העובדה שהם מצליחים

להשתלב במערך התביעות יכולים להעיד שני נתונים-- קודם כל, מסך הכל כתבי

האישום - אחוז הזיכויים הוא מזערי, .0.87. לדוגמה, בשנת 1987 היו כ-6,000

הרשעות, 54 אנשים זוכו.
היו"ר א. בורג
איר המשפט האחרון שלך עומד ביחס למה שאומרת מבקרת המדינה בפרק על-

ריכוז הממצאים, ש"במחלקת ההדרכה שי משטרת ישראל- אין תכנית קבועה לקיום

קורסים מקצועיים לתובעים ולא הוקמה מסגרת להכשרת שוטרים, שאינם משפטנים,

לתפקידי תובע"?
נצ"מ מ. צור
אתייחס לזה.

אני רוצה יומר לנוד ש-162 התובעים מטפלים בקרוב י-50 איף תיקים

פליליים מכי הסוגים, 16 איף תיקי תאונות דרכים-
מבקרת המדינה מ. בו-פורת
יפי הנתונים שיכם, בחודש מאי 1988 הועסקו 174 תובעים. עכשיו אמרת

162.
נצ"מ מ. צור
יקראת הדיון הזה הכנתי טביה, ספרתי אותם, וזאת תמונת המצב.
מבקרת המדינה מ. בן-פורת
יש כאן ירידה שי 12 אנשים. האם הם עזבו?
סנ"צ י. המבורגר
יש משרות יא מאויישות, מפני שיש מקומות שבהם מקפידים שיהיו רק

משפטנים, כמו תי-אביב, ירושיים. במדור התביעות בתי-אביב יא מגייסים מי

שאינו משפטן. אנשים שעזבו, משרותיהם יא אויישו.
נצ"מ מ. צור
תובע משטרתי מטפי בממוצע בכ-500 תיקים בשנה ומופיע בבתי-המשפט בין

שיושה יארבעה ימים בשבוע. ביומיים הנותרים הוא צריך יהכין את התיקים

ולהתכונן להופעה בבית-המשפט.

מערך התביעה במשטרה מטפי ב-75% מכלל התביעות המוגשות יבתי-המשפט

בארץ.

בקשר יהכשרה והשתלמויות - בעקרון המבקרת צודקת בממצאים שיה. הנושא שי

הכשרת תובעים שאינם משפטנים טרם בא עי תיקונו. הכנו עליו עבודת מטה.

הכוונה שינו בעתיד הקרוב ימסד, לגבי תובעים שאינם משפטנים, קורס תובעים

קבוע ומוסדר, במקום קבוע. הקורס ה1ה אמור יהימשך שבועיים, והוא יתקיים יא

בכי שנה אלא בהתאם יצרכים, כי יא בכי שנה 'יש ינו מספיק אנשים שאמורים

להיכנס למיגזר התביעות.

לגבי השתלמויות - ככלל אנחנו עורכים יפחות השתלמות אחת בשנה. ב-1986

נערכה השתימות שי שיושה ימים. ב-1987 יא נערכה השתלמות. ב-1988 נערכו שירש

השתלמויות. ב-1989 מתוכננת השתימות שי שיושה ימים בחודש ספטמבר.
היו"ר א . בורג
גותי תופעל מסגרת ההכשרה לתובעים שאינם משפטנים?
נצ"מ מ. צור
עוד לא קבענו את הגן ו עד. התחלנו במחלקה שלי את עבודת המטה, כלומר בחנו

את האפשרויות היכן לקיים את זה, באיזה מועד וכדומה. ההצעה הזאת צריכה

להידון. אני מניח שהיא תובא לדיון ספ" כ,, למחלקת ההדרכה. אני מקווה שהשנה

כבר נוכל לקיים את הקורס הראשון.
ה י ו " ר א . בורג
ואז לא יוכשר כתובע מי שלא יעבור את ההשתלמות הזאת?
נצ"מ מ.צור
אז לא יתחיל בעבודה כתובע משטרתי אדם שלא עבר את הקורס. את התובעים

שאינם משפטנים, שנמצאים היום במערכת, נעביר בקורס הראשון.

להבי ההשתלמויות, אנחנו רואים שככלל אנחנו מקיימים ו-1שתלמות אחת בשנה.

למדנו מהנסיון שהשתלמות של יום אחד איננה כל כך אפקטיבית, כי ביום אחד קשה

מאד להעביר את מיגוון הנושאים. הכוונה שלנו הם לשלב את התובעים שלנו

בהשתלמויות של לשכת עורכי-הדין . שם יש בעיה תקציבית. לבן היום, מאחר

שהנושא אינו מוסדר מערכתית, כל עורך-דין שרוצה ללכת להשתלמויות האלה משלם

את דמי ההשתתפות בעצמו. אנחנו מנסים לשלב כחובה את התובעים שלנו במערכת

הו-ושתלמויות של לשכת עורכי-הדין.

לפי דעתנו, בנוסף להשתלמויות שאנחנו כמובן מחשיבים אותן מאד, הרי

ההכשרה הטובה ביותר של התובעים היא ההתמודדות היום-יומית בבתי~המשפט.

ורבים מהתובעים שלנו בעצם מתמודדים מול סניגורים שהם לעתים מן הטובים בשוק

בתחום הזה. אני חושב שהעמידה שלנו היא טובה למדי.

נוסף לכך, היום יש הסדר שכל תובע משטרתי, למעט אלה שאינם משפטנים,

מקבל לביתו את כל החקיקה והפסיקה,זה הסדר שנכנס רק עכשיו לתוקף. בעבר

הפסיקה והחקיקה היו מהיעות בעותק אחד ללשכת תביעות.

להבי כינוסי תובעים ~ על פי הפקודה צריך לערוך כינוס אחת לשבועיים.

אנחנו קוראים לזה שעורים שבועיים. אנחנו בהחלט לוקחים לתשומת לבנו את

ההערה שהנושא הזה לא עמד במבחן, ואנחנו נרענן את ההנחיה. היא קיימת בפקודת

המשטרה. אני רק רוצה להעיר שקשה מאד לעמוד באופן דווקני בדרישה כזאת של

התכנסות אחת לשבועיים כאשר העומס הוא הדול. הכינוסים מיועדים להבש קווי

מדיניות וקווים אחרים לתביעה. הדברים האלה אינם משתנים מדי שבועיים. אז

אולי אי אפשר לעמיד באופן דווקני בפהישה דו-שבועית, אבל בהחלט לפי דעתנו

ההערה נכונה, וצריך לקיים פהישות לעתים הרבה יותר מזומנות.
היו"ר א. בורה
כל כמה זמן אתם כן מקיימים פגישה?
נצ"מ מ. צור
לפי הדו"ח מסתבר שיש מקומות שבהם כמעט ולא מקיימים פהישות.
ה י ו " ר א.בורג
מהו הזמן הארוך ביותר שלא התקיים יום תידרוך כזה, ובאיזה מקום?
י. הורוביץ
על הנושא הזה מדובר בעמ' 385 , פיסקה 4.
היו"ר א . בורג
בסעיף זה כתוב: "בכל לשכות התביעות שנבדקו לא נערכו כינוסי תובעים

כסדרם, כנדרש. בלשכה במרחב הגליל לא נערכו כינוסי תובעים כלל. בלשכה במרחב

הנגב - אחת לחודש, ולעתים אף אחת לחודשיים. ובלשכה במרחב השרון - אחת

לחודשיים. בלשכות שבמרחב הנגב ובמרחב הגליל, אשר להן שלוחות המרוחקות

מהלשכה - ועקב כך הקשר עם התובעים שבשלוחות אינו הדוק דיו - חשוב במיוחד

לקיים כינוסים לעתים מזומנות ,כדי להנחות את התובעים בנושאי מדיניות

הפיקוד ולגבש קווים אחידים וברורים לתביעה המשטרתית".

אני מניח שיהיו דברים בתכנית שיעברו בספ"כ ודברים שלא יעברו. יש כאן

עניו שהוא הם תקנוני והם עניני, ואתם צריכים לתת עליו תשובה. אני רוצה

לשאול האם אני יכול להיות סמוך ובטוח שמיד בעקבות הישיבה הזאת ייקבע תאריך

למפגשים באותם מקומות שלא התקיימו מפגשים כלל, ושהדבר ייכנס לשיגרה

מסויימת?
נצ"מ מ. צור
התשובות של היחידות למבקר היו שכבר ניתנו הנחיות בנושא הזה. צריך

לבדוק אם זה נכנס לרגולציה, אבל אני מניח שבעקבות הדוי'ח וההערות האנשים

במקום והקצינים יקחו את זה לתשומת לבם ואכן יהיו פגישות דו-שבועיות. אין

ספק שלא תהיה התעלמות מההערות האלה. זה ברור מאליו.
היו"ר א. בורג
אני רוצה לשאול את מבקר משרד המשטרה מר אדן: האם אתתה רוצה להוסיף

משהד בתחום הזה?
א. אדן
לא.
נצ"מ מ. צור
בפרק הזה של ארגון ותיפעול לשכות התביעות יש מספר הערות על ניהול

הרישומים. ככלל הממצאים להבי הליקויים הם נכונים. אנחנו נפרסם הנחיות

מתאימות לתקן את כל הליקויים האלה. לנו נראה שריבוי הליקויים שקשורים

לניהול רישומים מקורו הם בריבוי הרישומים הידניים. משטרת ישראל מנהלת הרבה

מאד תרשומת ידנית. תיק שצריך לדעת בכל מועד היכן הוא, עובר הרבה מאד

רישומים, ולעתים מדלהים על רישום כזה או אחר. בחודש מרס השנה הוקמה במחלקה

שלי חולי ית מיחשוב.
מבקרת המדינה מ. בו-פורת
התיאור שלך ורוד מדי. במרחב השרון, למשל, הוחל רק במחצית 1987 בניהול

פנקס כאמור. אז זה לא ענין ששכחו פעם לרשום ביד.
נצ"מ מ. צור
אני אומר שההערות שלכם נכונות. גבם זה אני אומר שחלק מההערות על אי-

ניהול ואי-מעקב מקורן בתרשומת הידנית הענפה והמסורבלת שצריך להינתק ממנה,

לבטל חלק גדול מהרישומים, ולעבור למיחשוב. בתוזום הזה אנחנו פועלים באמצעות

יחידה חדשה שהוקמה במחלקה שלי. וזה לא רק בתביעות, זה הם בחקירות. צריך

שיהיה מרכז כלשהו שכל תיק שעובר לקצין האח"ק, לתובע, לראש הלשכה, יעבור

דרך מרכז, ואדם מיוחד יזין את הנתונים במחשב, ואנחנו נדע בכל עת היכן נמצא

הת יק.
ח. אורון
האם הבעיה היא בתחום הטכני, אם עושה את זה מחשב או אדם מיומן?
נצ"מ מ. צור
לאו דווקא. יש צורך הם במודעות של האנשים והם בהקפדה של הקצינים

הנוגעים בדבר. בהחלט, אינני פוטר אותם מאחריות.
ח . אורון
זה תחום שהמחשב יכול רק לסבך אותו, לא לפתור אותו. השאלה אם יש

מודעות להבי כל רצף הטיפול בתיק. אינני בטוח שהפתרון הוא במי חשוב.
ה י ו " ר א.בורג
אני חושב שלא נתנו אפילו הזדמנות לראות אם מחשב המשטרה מסוהל לטפל

בזה או לא. בעמ' 386 כתוב: "ביולי 1986 הודיעה ראש מיפלה התביעות במחוז

תל-אביב לקצין אהף החקירות במחוז שאין אפשרות להפיק במחשב דוייחות ניהול

ובקרה. במאי 1988 סופקה ליחידה מערכת ממוחשבת חדשה, אולם עד מועד סיום

הביקורת, יולי 1988, לא הסתיים פיתוח תוכנה מתאימה". זאת אומרת שה"גולם"

קיים באיזה מקום, אבל לא מגיעים בכלל למצב של הפעלה מפני שאין תוכנה או

שהוא לא מסוהל. אולי זה המחשב הלא נכון לצורך הענין הזה. ובכן אני לא כל

כך מעודד מזה שיש לכם היום מהמת מיחשוב. כבר שלוש שנים אתם בתוך המהמה

הזאת, אבל שום דבר לא קרה.
נצ"מ מ. צור
כתוב שעד יולי 1988 לא הסתיים פיתוח התוכנה. אני מניח שהוא יסתיים,

משום שעובדים עליו.
ה י ו "ר א. בורג
מה עושה המחשב בינתיים?
נצ"מ מ. צור
המחשב בא להפיק דו"חות ניהול ובקרה. אבל אפשר לנהל בקרה ופיקוח הם

בלעדי המחשב. כלומר הוא בא לסייע. לפי דעתי, בסופו של דבר הנושא הזה

ימוסד. יש אמנם קשיים, לא כולם אנשי מחשב, וה"הולם" הזה לפעמים קצת מפחיד

אנשים, אבל אנחנו צריכים להטמיע את הענין הזה במשטרת ישראל באופן כללי,

וזה יסייע לניהול ובקרה. אבל זה כמובן לא פוטר את האנשים מבקרה בשטח.
היו"ר א. בורג
אני רוצה להפנות את תשומת לבך לישני דברים, ואחר כך לבקש בקשה. בעמ'

385, בסעיף 5, נאמר: "לפי פקודות הקבע של המשטרה ף יש לנהל בכל לשכת תביעות

כרטסת לרישום כל התיקים המגיעים מהיחידות השונות... בלשכה במרחב הגליל

מנוהלת כרטסת רישום תיקים, אולם אין רושמים בה את כל שלבי הטיפול". כלומר

בשלב שלפני המחשב יש פה פרוצדורות של "קיצורי דרך". ולבוד נאמר: "ומה שנרשם

אינו מאפשר לבריכת מלבקב אחר הטיפול בתיקים". דאת אמירה מאד רכה ועדינה,

"במפלה התבילבות הפליליות במחוז תל-אביב מנוהלת, החל מ-1985, כרטסת רישום

תיקים באמצלנות מחשב. אבל ביולי 1986 הודיעה ראש מפלה התביעות במחוז תל-

אביב לקצין אהף החקירות במחוז שאין אפשרות להפיק במחשב דו"חות ניהול

ובקרה". אנחנו כבר כמעט חצי עשור בתוך קב ידן המחשבים, והוא עדיין לא נטמע.

אני חושב שהענין הזה מצרין- יד יותר הדוקה על הדופק, הם להבי הנושא הזה והם

להבי הנושא הקודם.

חמש שנים זה הרבה זמן , הם שנתיים ושנה זה הרבה זמן . נכון שלא כל אחד

הוא איש מחשבים, אבל אנחנו יודעים שהם ילדים מסוהלים להשתלט על דה. ואני

חושב שהוועדה זכאית לדרוש מכם דו"ח התקדמות בענין הזה.

אמרת שהוכנסו נהלים להבי קיום מפהשים בפריפריות. הוועדה רוצה לדעת מה

לוח הזמנים, מתי יתקיים המפהש הראשון ואיך זה מתקדם.

הוועדה רוצה לדעת מה ההתקדמות בנושא של ניהול בקרה על תיקים באמצעות

מחשב. לא ייתכן שזה יימשך כל כך הרבה זמן.
ח. אורון
האמצעי לא חשוב. הם מתוך הדו"ח קשה מאד לקבל תמונה על מה שקורה, בכמה

תיקים מטפלים, מה המצב בנושא של ניהול בקרה וכדומה. הכלי הוא פה דבר משני.

השאלה היא אם יש אפשרות הם להשוואה בין שנה לשנה, הם להשוואה בין סוה

תיקים לסוה תיקים, מה משך הזמן שהקדישו השנה לתיקי עבירות תנועה לעומת

השנה שעברה, האם יש מקום להכניס פה יותר אנשים או פחות אנשים, האם המערכת

מסורבלת, מה קורה בתביעות בעלות אופי פלילי, בתביעות רכוש וכוי. בכל המערך

הזה, הם בדו"ח אין נקודת אחיזה להתייחסות הם על רצף של שנים והם בהשוואה

בין לשכות. צריכה להיות אפשרות של השוואה בין לשכה בדרום לבין לשכה בצפון,

בין מה שהיה בשנה שעברה ובין מה שהיה שנה לפני כן. וצריך להציג הם איזה
יעדים, לאמור
אנחנו רוצים שמשך הזמן יתקצר בכך וכך אחוזים. עובדה שזה

אפשרי, כי בלשכה אחת הטיפול בתיקי עבירות תנועה קצר הרבה יותר מאשר בלשכה

אחרת. צריך ללמוד הם ממה זה נובע.

הם בדו"ח כל הנתונים הם מאד "ספרותיים". מדובר בו י1ל "משך זמן אריך

מאד" או כדומה. אין לך אפילו נקודת אחיזה מה זה זמן ארוך בהקשר הזה. האם

זה חמש או עשר שנים, כמו בתביעות אזרחיות בבתי-המשפט, או שבהקשר הזה משך

זמן ארוך הוא שבועות או חודשים. לי אין שום נקודת אחיזה לדעת.
היו"ר א . בורג
אני בהחלט מסכים עם דבריך. אני רוצה להוסיף נתון אחד. מר צור אמר לנו

שמדובר על כ-165 תובעים שכל אחד מהם מטפל בכ-500 תיקים בשנה. בסך הכל כל

התובעים מטפלים ב-82,500 תיקים מכל מיני סוגים. ובעמ' 383, כשמחברים את כל

התיקים שהתקבלו בשנת 1987 לטיפול בכל לשכות התביעות, מהיעים ל-233 אלף

תיקים. זה צוואר הבקבוק, ההפרש בין 82 אלף התיקים המטופלים בשנה לבין כמעט

רבע מיליון תיקים המגיעים למערכת מכל מיני כיוונים. זה הורם בדיוק לבעיות

שהעלה חבר-הכנסת אורון, מה עדיף ומה לא עדיף, במה צריך לטפל מהר ובמה לא,

על מה לא צריך בכלל לפתוח תיק.
ח. אורון
הם אם יקבלו את מה שהצעת בתחילת הישיבה, שיהיה איזה מסלול יותר נוח

של סגירת תיקים, אינני חושב שאפשר יהיה להגיע לזה בלי מערך של מעקב ובקרה

קבוע. אחרת הכל יהיה שרירותי לגמרי.
היו"ר א. בורג
אנחנו נקבל את הדו"ח שאנחנו מבקשים, לפחות משהו ממנו, על הדברים

האפשריים. כבל הדברים שהם לבנין של מדיניות בתוך המשטרה,נצטרך לשקול בינינו

איך אנחנו ממשיכים בזה.
א. אדן
יש תיקים שנקראים אי-תביעה, שסו הרים אותם ולא מטפלים בהם. התיקים

שמדובר עליהם כאן הם תיקים שהוחלט לתבוע בהם. למעשה, כשהרבה מאד תיקים

נשארים וכעבור שנים מבטלים אותם או סוהרים אותם מחוסר ענין לציבור, החלק

החלמאי של הענין הוא שהושקעה בהם הרבה מאד עבודה, וזה נוסף לנזק מבחינת

שמירת החוק.

אני רוצה להציע הצעה שאולי יכולה להקל על המצב הזה. אני יודע שהיא

"מתגלגלת" במספר תחומים ואולי צריך לתת לה איזו דחיפה. אפשר להגדיל את

מספר סוהי עבירות התנועה שתיגמרנה בברירת קנס ולא בהליכה למשפט. זה יכול

לחסוך הרבה מאד. אותו דבר הם להבי הרבה עוונות אחרים, אם זה בתחום של אי-

עמידה ברשיון או כל מיני דברים אחרים שאפשר הם אותם לכלול בתחום של ברירות

קנס. זה יקטין את העומס על התביעה המשטרתית. אלה דברים שאינם קשורים

במשטרה אלא בחקיקה או בתקנות.
היו יי ר א. בורה
האם אתה יכול לומר לנו: כמה דו"חות תנועה ניתנים בשנה, וכמה מהם

נפתרים בברירת קנס?
א. אדן
אתן נתון שאני זוכר מהביקורות שלי. מבין העבירות שיש עליהן ברירת

קנס, כלומר שיש הם ברירה ללכת למשפט - רק ./-0.5 הולכים למשפט. אבל זה חל רק

על סוגים מסויימים של עבירות תנועה. אין שום סיבה שלא להחיל את זה כמעט על

כל עבירות התנועה, למעט תאונות שיש בהן נפהעים או כדומה. בענין הזה יש

שמרנות, מצד אחד, ומצד שני הענין נדון בכל מיני ועדות, אבל התהליכים של

החלת ברירות קנס הם איטיים מאד. יש תחומים אחרים, לא של עבירות תנועה,

שעליהם לא מקובל היום להחיל ברירת קנס, וטכנית ניתן לעשות זאת. למשל,

זריקת לכלוך ברשות הרבים או רוכלות ללא רשיון. הם על זה אפשר להחיל ברירות

קנס. אינני משפטן, אבל שמעתי רעיונות כאלה. כדאי לבחון את התחומים שבהם

אפשר לפתור את הבעיות בצורה אדמיניסטרטיבית, ולהקטין את העומס.
ת.אורון
האם זה לא שייך יותר לתחום של משרד המשפטים?
ר. כספי
הנושא הזה נדון בוועדה בין-משרדית של אנשי משרד המשפטים גבם אנשי משרד

התחבורה, בראשותו של- שופט בית-המשפט העליון דב לוין. הוועדה כבר הגישה

מסקנות לפני שנה למשרד התחבורה, מאחר שבנושאים הקשורים בתחבורה משרד

התחבורה אחראי על ענין החקיקה. הוקמו תת-ועדות שצריכות לבחון את מסקנות

הוועדה. דנים בזה כבר למעלה בשנתיים.
ח . אורון
זה מתקשר עם סעיף 4. אלו המלצות שקיימות מ-1985. בעצם עסקנו בברירות

קנס, אבל זו בעצם תשובה למה שהיושב-ראש מתכוון להציע בסיכום. הרעיון הזה

קיים מ-1985, והוא מונח כאבן שאין לה הופכין .

נצ"מ מ. צור;

הנושא העיקרי השני בדו"ח הוא הערות מבקרת המדינה בקשר להליכי הטיפול

בתיקי החקירה. נמצאו פה ליקויים די רבים, כולם כתובים בדו"ח: פער של זמן

בין מועד קבלת התיק בלשכת התביעות לבין מסירתו לתובע; עיכוב בהכנת כתבי-

אישום? לא נקבעו סדרי עדיפויות לקניון בתיקים; נסגרו תיקים כתוצאה מפיגור

בטיפול בהם; אין הקפדה במילוי ההנחיה בדבר תיקים מועדפים. רשימה ארוכה של

ליקויים בהחלט לא נעימים, אבל הם נכונים. קיבלנו דיווח מהיחידות בעקבות

הדו"ח שהן פועלות לתיקון הליקויים האלה. המדור המקצועי במחלקה שלי יבדוק

את הנושאים האלה במהלך הביקורת שהוא עורך השנה.

הנושא השלישי הוא הפיקוח והבקרה. הפיקוח והבקרה על לשכות התביעות

אמורים להתבצע, והם הם מתבצעים, על-ידי שתי פונקציות: ראש לשכת תביעות,

שהוא מפקד התובעים, ומדור תביעות במחלקת חקירות, שזה גוף שיש לו אחריות

מקצועית, אין לו אחריות פיקודית על התובעים בשטח.

יש הערה להבי הפיקוח של ראש לשכת התביעות להבי שלוחות. זאת הערה

נכונה. התשובות שאנחנו מקבלים בענין הזה הן שבשל עומס העבודה צמוד ראש

הלשכה ליחידה שבה נמצאים רוב התובעים, והוא ממעיט בביקורים בשלוחות. אנחנו

נפעל לההברת הפיקוח על השלוחות.

להבי הפיקוח של מדור תביעות - המדור הזה מונה ששה תקנים של משפטנים

ושני תקנים מינהליים. הוא מטפל במיגוון רחב מאד של נושאים:חוות דעת

מקצועיות ומשפטיות, טיפול באלפי תיקים, בקשות לעיכוב הליכים, עררים,

חנינות. למשל, בשנה אחת הגשנו 6,000 חוות דעת לגבי אסירים. הנושא הזה לבדו

מעסיק שני אנשים אצלנו במחלקה. מקיימים קשר עם גורמים משפטיים, מייצגים את

המשטרה בו ולנדות שונות וכדומה. ויש כמובן הם נושא הפיקוח והבקרה שהוא בתחום

האחריות המקצועית שלנו. לאור מיגוון הנושאים בשנים האחרונות אנחנו מבצעים

בקרה אחת של ראש המדור ואחד מאנשיו בכל אחת מלשכות התביעות. הנושאים לבקרה

הם רבים מאד. משום כך מדי שנה בוחרים במספר נושאים ובהם מתמקדים.

המבקר מצא שלא נערכו דיווחים בכתב על הבקרות בשנים 6פ19 ו-1987. ואכן

אין דיווחים. אנחנו איננו מבינים מדוע לא נ כתבו הדיווחים האלה.
היו"ר א. בורג
מי אחראי לזה שלא נכתבו דו"חות?
נצ"מ מ. צור
מי שעשה אז את הבקרות.
ה י ו " ר א . בורג
מה נלבשה לאיש הזה?

נצ"מ מ. צור;

לא נעשה לו דבר, הוא כבר איננו עובד- במשטרה. אני מסכים שעל חלק גדול

מהערות הביקורת התגובה צריכה להיות משמעתית, ולאו דווקא הנחיות נוספות

ופיקוח נוסף. לכן הם כל- הדו"חות המשטרתיים מופנים למפקדים, לאו דווקא

לגורמים המקצועיים, ולא תמיד מגיבים בהתאם. אבל- ההערה שלך לגבי השלכות

משמעתיות היא הערה נכונה.
ח . אורון
הגענו פה לנקודה שאני שואל אותה כמעט כשאלה עקרונית. זו ביקורת על

המשטרה, שיש בה אלמנט משמעתי והיררכי מובנה בתוך המערכת, יותר מאשר במשרד

אוזר- ואנחנו רואים שהדברים אינם מתנהליים כאן כמו שצריך. אני רוצה לשאול

האם הם מקרים אחרים שלי אי-ביצולנ ההנחיות, הם בתחומים אחרים במשטרה נהמרים

באמירה כמו בין מורה ומנהלי בבית-ספר. בכלי זאת מדובר במערכת סמי-צבאית, שיש

בתוכנה היררכיה ומשמלנת שונות מאשר במשרד אחר. יש פה מלנרכת שמתקשה בביצוע

ההנחיות שלי עצמה. השאלה היא האם זה מבטא מצב הם בתחומים אחרים? אנחנו

יודעים שהנושאים האליה עולים בכלי מיני הקשרים אחרים. האם יש מערך משמעתי

בתוך המשטרה שבא לידי ביטוי כתוצאה מביקורת מהסוג הזה, שאיננו קיים

במשרדים אחרים?

האם יש ליכם אינדיקציה על התיפקוד השונה בין הלשכות שיש בהן יותר

משפטנים לבין אלו שיש בהן פחות משפטנים? מר צור אמר קודם שלא, עם זאת הוא

אמר שבלשכות בתל-אביב ובירושלים לא מקבלים מי שאיננו משפטן. כלומר יש

הבחנה. אני אומר זאת כמי שחי בפריפריה. הולכת ונוצרת מציאות שיש שתים או

שלוש דרהות של אספקת שירותים לאזרח במדינת ישראל. זה מתחיל משירותי

הבריאות ונמשך בשירותי משטרה וחינוך, ובעצם זה קיים בכל התחומים. באותה

מידת יכול לקרות שמחר יקבלו בבית-החולים סורוקה מישהו שאינו רופא שיעמוד

בראש המחלקה ,כי אין רופא שמוכן לעמוד שם בראש המחלקה הפנימית. לעומת דה

בבית-החולים ביילינסון דה לא יעלה על הדעת.
מבקרת המדינה מ. בן- פורת
המחוקק מאפשר את דה.
ח. אורון
כלומר השאלה היא האם מערכת מרכדית - והמשטרה היא מערכת מרכדית -

יכולה לעשות דאת. יכול להיות שיגידו לי שדה דבר לא משמעותי, שמבחינת

התיפקוד אין הכרח בכך, כי התובעים שאינם משפטנים לא פחות טובים והמערכת

מתפקדת ביעילות. עם דה שמענו שבשני מחודות לא מעסיקים אלא משפטנים. אד

כנראה שבתוך המערכת יש הבחנה איכותית. אם יאמרו לנו שלא קיימת הבחנה כזאת,

ואנחנו נשתכנע בכך - אין בעיה. אבל אם אמנם היא קיימת, אין הצדקה שאנחנו

נשאיר את המצב כפי שהוא וניתן לסטיכיה לפעול. אם נעשה דאת, אד בדו"ח של

השנת הבאה ושל עוד שנתיים נקרא שבבאר-שבע, בצפת, בקרית-שמונה, יש לשכות

שהן על טהרת חוקרים לשעבר, ואילו בתל-אביב ובירושלים אולי יעלו את הרמה

וידרשו דרישות נוספות מהאנשים.

יש לי הרהשה שיש כאן מערכת שמתנהלת בכבדות בהלל העומס הגדול שמוטל

עלית, ויכול להיות שבכמה מקומות היא "נסתמה", וקשה מאד לפתוח אותה.



הערה נוספת היא לגבי סעיף 5 בפרד, הטיפול בתיקי חקירה. בענין זה נדמה

לי שאנחנו צריכים להזמין את שר המשפטים והיועץ המשפטי. יכול- להיות ששתים-

שלוש החלטות נכונות ייצרו תפוקות הרבה יותר גדולות ויתנו למערכת לפעול

אחרת. לא הם הנושא לביקורת הזאת, אבל בסוף הפרק הזה כתוב: "המשרד (משרד

המשפטים) הודיע למשרד מבקר המדינה כי בשל שיבוש משרדי וטרם גובשה עמדתו

בנושא". הכוונה לשינוי המצב הקיים על-ידי הרחבת השימוש בסמכות לסגור תיקי

חקירה.
ה י ו " ו- א . בורג
נציגי משרד המשפטים הוזמנו לדיון כמי שיש להם חלק בביקורת הזאת, ולא

באו. אני חושב שאנחנו צריכים להעיר על כך שלא באו.
ח. אורון
אני מבקש לקיים על הסעיף הזה דיון מפורט.
היו"ר א. בורג
אני מקבל את הדרישה לקבל תשובה על מדיניות האיפה ואיפה בענין מינוי

משפטנים במקום זו או אחר. זו הערה במקומה.

להבי הערה קודמת על כך שלא נערכו דיווחים וכו', אני חושב שההערה הזאת

מופנית הם למבקר משרד המשטרה. יחידת הביקורת במשרד המשטרה בדקה את המערך

המשטרתי באותן שנים, 1987-1986. האם תפסתם את זה שבעצם לא ניתנו דיווחים

בכתב על הביקורו, או שרק דו"ח מבקר המדינה הילה את מה שאתם לא גיליתם?
א. אדן
לי יש מספר מצומצם של עוזרים. ביקורת, להבדיל מבקרה, נעשית על פי

תכנית עבודה שנתית, והיא מחזורית. אוזת לכמה שנים אנחנו נהיע לנושא הזה,

לעומת זאת הבקרה המשטרתית או הבקרה של כל הוף אחר נבדלת מביקורת בזה שהיא

חייבת להיעשות באופן שוטף להבי כל הנושאים, כל הזמן , התשובה להבי הביקורת

של המשרד היא שבשנים האלה אנחנו לא ביקרנו את זה. היינו עסוקים בנושאים

אחרים, להבי הליקוי בבקרה של המשטרה, את דה מצאה הביקורת של המשטרה, ולא

ניתנו לזה תשובות מניחות את הדעת. כי אין הבדל בענין הזה בין תל-אביב,

נתניה או באר-שבע. כשהבקרה לא פועלת, לא יודעים במרכז שיש הצטברויות כאלה.
היו"ר א . בורג
אני רוצה לשאול שאלה בענין המשמלנת. אותו אדם שאמרת שכבר איננו עובד

במשטרה, אילו היה היום עדיין במשטרה, והממצאים האלה היו מתגלים - מה היה

קורה אתו? איזו סנקציה היתה מופעלת נגדו?
א. אדו
זו שאלה מאד לא נוחה. דוייח 36 של מבקר המדינה דן בנושא מעצרים, וכתוב

שהמשטרה לא נקטה צעדים משמעתיים. רוב ההנחיות קיימות, ההדרכות קיימות

לכאורה, ולא מבצעים הרבה מאד הנחיות. השאלה היא באמת בהוף סמי-צבאי מה

מידת הקריאה לסדר וההסתמכות על אמצעים משמעתיים. בענין זה מבקר המדינה

אומר שהמשטרה לא נקטה צעדים משמעתיים על כל מיני ליקויים, הם לא לאחר שהוא

העיר עליהם. אינני חושב שהמצב הזה השתנה בדברים מסוג זה.
ה י ו " ר א. בורג
מדובר כאן על נושא רציני ביותר, על אדם שתפקידו לדווח בכתב על

הביקורת של חדור התביעות,זה המבט הממלכתי, זו האוזר י ות של- המדור, זו

העבודה המיניסטריאלית, זה לא המיקרו שלי השטח. במשך שנתיים לא ניתן דיווח

כזה ולא ניתן היה לברר איזה ליקויים נמצאו , ואם הליקויים עודם קיימים או

שהם תוקנו. זה כבר פגם מערכתי שיש לו אחראי, אני יכול לשים עליו את היד.

אינני יכול להטיל את האחריות על 165 תובעים. יש אדם מסויים שעשה את העוול

הזה. אני רוצה לדעת האם היום, כשהוא כבר לא בשירות המשטרה, אפשר לקרוא לו

ולהטיל עליו סנקציה כלשהי, אולי להוריד אותו בדרגה במילואים, אינני יודע

מה.

א. אדן;

על פי השקפתי ההיררכיה והאחריות לא נגמרות באדם מסויים שעליו

מצביעים. התשובה שהוא כבר איננו עובד במשטרה איננה מספקת אותי, כי מעליו

היה מפקד, ומעל למפקד היה עוד מפקד. אתה צודק שמדובר פה בפגם מערכתי של

המערכת המשטרתית. יש דברים שנובעים ממחסור בתקנים. אבל האם יש מדדים כמה

צריך להספיק, האם הפיהורים מוצדקים או לא מוצדקים? לכל הדעות העדר בקרה

אינו מוצדק, אבל זה לא נגמר באדם מסו י ים. מבחינה זו התשובה המשטרתית אינה

מספקת. היא צריכה לתת תשובה שהבקרה תפעל, ולא שמישהו כבר לא עובד במשטרה.

המערכת לא תיפקדה עד הסוף מבחינה זו.
היו"ר א. בורג
האם נמצא אוננו כאן מישהו שכן יכול לתת תשובה על האחריות שמעל לאותו

אדם שאיננו עובד עוד במשטרה7
נצ"מ מ. צור
אני אחראי לכן-, או קודמי בתפקיד. בהתאם לגישה הזאת - אנחנו אחראים.
היו"ר א. בורג
אז איך אני יכול לשדר חזרה למערכת שאדם שסרח, המערכת מוקיעה אותו,

מכה אותו, מבקרת אותו, פוסלת את אופן התנהגותו ותיפקודו?
נצ"מ מ. צור
התשובה שלי לשאלתך היא מורכבת. השאלה שלך מתבקשת בכלל להבי כל דו"ח.

אולי מפקד המשטרה צריך לתת הסבר איך משטרת ישראל מטפלת בממצאי ביקורת

שלפיהם אנשים מסויימים לא מילאו את תפקידם.
היו"ר א. בורג
מה אתה עשית במחלקה שלך?
נצ"מ מ. צור
במחלקה שלי, כשאנשים אינם ממלאים את תפקידם, אני מעיר להם, אני מחייב

אותם לעשות את הבקרות להבי הנושא הספציפי הזה.. מאז שאני במחלקה, מסוף

1987, אין ביקור שאין עלי ו דו "ח. ע
י. הורוביץ
אגב, אנחנו ציינו את המשטרה יחד עם הצבא. בדו''ח 37 יש פרק על המשמעת

בצר." ל. הציפית מהצבא הבוהה כמו מהמשטרה, ויותר מזה. מצאנו מקרים שבהם

פקודות בצבא - לא כללים או הנחיות - אינן מתמלאות,. ולא נעשה טיפול משמעתי.
אז המשטרה אינה יכולה להגיד
תסתכלו על הצבא. אבל כנראה שאם רוצים לראות

את זה בראיה מסויימת הם על גופים שיש להם מבנה של פיקוד ושל משמעת הבוהה,

לא מעט פעמים יש מצבים לא טובים שבהם הוראות,. הנחיות,. פקודות, אינן

מתבצעות,. ולאחר מכן חסרה אכיפה במישור האחר.
ש. שטרית
אני רוצה להתייחס בצורה יותר מפורטת לעמדה של היושב-ראש. השאלה היא

האם כל הערה ביקורתית שנמצאת בדו"ח מבקר המדינה מחייבת את השאלה האם האיש

עדיין בתפקידו, זה לא מובן מאליו. כי יכול להיות שהערה ביקורתית מחייבת

נזיפה או כדומה. בסולם השיפוט יש אפשרויות שונות.
היו "ר א. בורה
אני רק רוצה לומר לך שכאשר הגענו לסעיף הדה שאלתי מה נעשה לאיש הזה,

והתשובה היתר. שהוא איננו עובד יותר במשטרה. לא היתה דרישה להדיחו מתפקידו.
ש. שטרית
חשבתי שכאילו משתמע מהדברים שלך שכל הערה ביקורתית של מבקר המדינה

מחייבת את סילוקו של האיש מתפקידו. יש כל מיני אלטרנטיבות. אפשר לנזוף בו,

אפשר להעבירו לתפקיד אחר וכדומה. ואל יתפרשו דברי כאילו אני תומך ב"בעיטה

כלפי מעלה". יש לנו הרבה סיטואציות כאלה שאדם נכשל בתפקיד מסויים להוא

מקבל תפקיד יותר בכיר ועולה בדרגה. אינני רוצה להזכיר דוגמאות.

רציתי לשאול ב?-,שר לענין של קביעת קריטריונים מקצועיים יותר הבוהים

למרכזים ההדולים יותר של הפעילות של לשכת התביעות. נניח שהיו קובעים

קריטריונים מקצועיים שרק עורכי-דין יכהנו כתובעים. קודם כל, האם קנורכי-דין

מקבלים שכר יותר גבוה מאשר אלה שאינם עורכי-דין? לא תמיד nrכך. אני יודע

שיש מקומות שתפקידים שעורכי-דין משמשים בהם,, אם הם לא מוקבלים לשופטים -

לא תמיד המשכורת שלהם כל כך הבוהה. אם הם מוקבלים לשופטים, מזלם שפר, הם

יכולים להיות שקטים. אבל בתפקידים האלה אין מה לדבר על הקבלה. השאלה היא

האם שכרו של תובע שהוא עורך-דין יותר גבוה. ושאלה שניה: אם יקבעו שרק

עורכי-דין ישמשו כתובעים משטרתיים - האם יהיו אנשים שיהיו מוכנים ללכת

ללשכות התביעות של המשטרה בפריפריה ולאייש אותן? כי אם לא מאיישים את 12

התקנים, מובן שהתוצאה תהיה שאמנם יש סטנדרטים הבוהים, אבל העסק לא יעבוד.

וזבר-הכנסת אורון דיבר על רופאים. בשבוע שעבר ישבתי עם מנהלי בתי-

החולים של נהריה, צפת וטבריה על הבעיות של קליטת רופאים, בעיקר רופאים

בכירים. אלו בעיות קשות מאד. אם לא ישנו את שיטת התיגמול, רופאים יעדיפו

להישאר בדרהות פחות בכירות בבתי-חולים בערים ההדולות, ואחרי הצהרים

ירוויחו פי כמה בשירות רפואה פרטי. זאת בעיה. בצפת ובטבריה אין להם

האפשרות הזאת.

אותו דבר להבי עורכי-דין. אנחנו יכולים לדרוש כישורים מקצועיים, אבל

לא יהיה פתרון מעשי בשטח. זו גזירה שאינה ישימה.



לכן, ליפני שנגיע להמלצה ספציפית בשאלה. הזאת הייתי רוצה לדעת גוה

הנסיון של- המשטרה לגבי איוש הפקידים האליה. או י י צריך בד בבד עם זה לדבר על

הגדלת השכר. אינני יודע אם זה בסמכותנו, כי יש פה פריצה של מסגרת השכר

וכו'. אינני רוצה להיכנס לכל הבעייתיות הקשורה בכך.

חובן שהנתונים על פיגור גדול והעדר מערכות בקרה, דווקא אתרי שכבר

הכניסו את המיחשוב, מחייבים תמיכה בדברי הביקורת שלפנינו.

שאלה נוספת היא בענין מדיניות סגירת התיקים. ידוע שאם אין ראיות, זו

הכרעה משפטית. זה דבר מקצועי שאפשר להחליט אם יש או אין ראיות, על זה אפשר

להתווכח. אבל אם אין אינטרס לציבור - זו שאלה שקשה מאד לקבוע לה אמות מידה

מפורטות. הייתי רוצה לדעת כ/ד, המדיניות בענין זה.
י . הורוביץ
הנושא הזה מטופל בעמ' 387, סעיף 2.

ש. שטר י ת ?

היו לי כמה מקרים שאנשים פנו אלי, ומתוך בדיקה הסתבר לי שזה תחום לא

כל כך מוסדר. הייתי רוצה לדעת אם יש הנחיות מפורטות, האם אתם עובדים על

הנושא הזה, האם אתם דנים על כך בכינוסים שלכם, מה, אמות המידה שאתם פועלים

לפיהן .
מבקרת המדינה מ. בן-פורת
אני רוצה להעיר רק הערה אחת. ראש לשכה הוא המחליט אם לסגור תיק או לא

לסגור, מאחד הטעמים שהוזכרו כאן : או מפני שאין ראיות, או שאין בזה יותר

ענין לציבור. אבל דווקא בין ראשי הלשכות יש רבים שאינם משפטנים, ולאו

דווקא במקומות מרוחקים שבהם קשה למצוא משפטנים, אלא במקומות די מרכזיים,

אפילו מרכזיים מאד. למשל, ראשי לשכו התביעות במרחב חיפה, במרחב הגליל,

במרחב העמקים, ראשי הלשכות אינם משפטנים. יצא כך שאולי ראשי לשכות שאינם

משפטנים גרמו בין היתר למה שכתוב באותו סעיף 2 בעמ' 387. נאמר שם שבחודשים

ינואר-מרס 1988 נסגרו בלשכת התביעות במרחב השרון 115 תיקי תעבורה בשל הזמן

הרב שעבר ממועד קבלת התיק בלשכה, כי בינתיים כבר לא היה לציבור ענין

במשפטים האלה.

ובכן קודם כל נדמה לי שמשפטן צריך לשקול האם יש ראיות או לא. ואפילו

את הנושא של ענין לציבור מוטב להפקיד בידי משפטן .

שנית, אם כבר מחפשים משפטנים - ושמענו שהמספר פחת ב-12 אנשים, מ-174

ל-162, מפני שרוצים לאייש את התפקידים דווקא במשפטנים - מדוע לא לישים את

הדגש קודם כל על ראש לשכה? מדוע שיישארו ראשי לשכות שאינם משפטנים, כשיש

להם סמכויות כאלה? והתוצאות אומרות דרשני. זו רק דוגמה אחת מני רבות
היו"ר א . בורג
אני חושב שההענו כאן, בעזרת מבקרת המדינה ובעזרתו של- חבר-הכנסת

שטרית, לנושא שהוא אולי החשוב ביותר בביקורת הזאת. להבי הטיפול הטכני,

אנחנו מדברים כאן על איזו מטחנה שאינה מסוגלת להרוס את כל החומר שנכנס

לתוכה. השינוי שנדרש הוא כנראה הרבה יותר גדול בכל התפיסה המבנית של איר

בנויה משטרה, מה תפקידיה וכו', ויש לי חשש שלא נספיק לסכם את הנושא הזה

היום.



אבל- הנושא שנגענו בו עכשיו,. שהייתי מגדיר אותו כנורמטיבי, הוא בעל

חשיבות ממדרגה ראשונה. אם באמת מדובר כאן על פערים בל כך גדולים של- תיקים

נכנסים לעומת תיקים נסגרים, אם מדובר על תוסר יכולת שלי האנשים לטפל, אז

בוודאי שסדר העדיפויות שהמשטרה, קובעת לעצמה בטיפול, היעדים המרכזיים

בטיפול, הם הנושאים החשובים, כי מהם, יכולים להיגזר לאחר מכן הרבה מאד

דברים, הם דברים חינוכיים והם דברים שהם משמעותיים. תיק סמים של לווייתן

גדול יותר חשוב מתיק של דה רקק קטן.

בנושא הפיגור הפה יקנה היא בשני דברים: מצד אחד במערכת, ומצד שני

באזרח. הפגיעה במערכת היא בראש ובראשונה ביכולת ההרתעה שלה. אם יודעים

שפל תיק טפשי נכנס פנימ ה ואף אחד לא יעשה בו כלום, אז האזרח יכול להגיד

לא איכפת לי, ונפתחו תיק או לא תפתחו תיק.זה כבר לא איום כל כך נורא. אני
שומע הרבה פעמים אנשים אומרים
אז תפתח לי תיק במשטרה, ממילא לא יגיעו אף

פעם לטפל בזה.

מלבד זה יש הבעיה שאתם חוזרים אליה פעם אחר פעם, זו בעיית הראיות

והעדות. הראיות נעלמות, זכרונם של העדים כבר לא עובד, עדים כבר לא נמצאים

ואי אפשר לאתר אותם, ואז כל המערכת לא מהיעה לכדי תיפקוד כפי שצריך.

מצד שני יש פגיעה באדם. אם מדובר באדם ההון שתיק במשטרה מרתיע אותו

ורישום כלשהו באיזה מקום מאיים עליו - אם הוא יודע שתלוי ועומד נגדו תיק

כל כך הרבה זמן , כל כך הרבה שנים, והטיפול בו לא מתקדם, הדבר הורם לעגמת

נפש רבה. אנחנו קוראים הם על תיקים שנסגרו ולא הודיעו לנאשמים על דבר

סגירתם. בעמ' 3S7נאמר שתיקים נסהרו, "אולם דבר סהירתם לא הובא לידיעת

לשכת התביעות". סביר להניח שזה לא הגיע הם לידיעתו של האזרח. כאן הפהיעה

היא בדבר החשוב ביותר. כי אם המערכת לא הורסת טוב מצד אחד, ומצד שני האזרח

נפהע ~ נפהע האמון שבין האזרח למערכת.

לדעתי, אם הביקורת אמרה משהו בכל הדברים האלה, היא אמרה: יש כאן בעיה

בסיסית, שאנחנו הולכים לקראת שחיקה באמון של האזרח במערכת. והמשטרה היא

הצבא האזרחי שלנר.

לדעתי בזמן שנותר לנו רצוי שנתמקד בסעיף 3 בעמ' 387 ובאותן הצעות

שעלו במהלך הדיון. בסעיף 3 בעמ' 387 כתוב! "העומס הרב המוטל על רוב

החוקרים במשטרה קורם לכך שקצב הטיפול בחלק הדול מהתיקים הוא איטי. בדצמבר

1985 קבעה מחלקת חקירות ותביעות במטה הארצי שהאינטרס הציבורי מחייב

שעבירות חמורות, שפיקוד המשטרה קבע שיש בהן ענין ציבורי רב, או עבירות

שבוצעו על-ידי עבריינים מועדים, ייחקרו ויטופלו בעדיפותת הבוהה, כדי

שהחשודים יועמדו לדין בהקדם". זה היעד המרכזי. כאשר הפיקוד המשטרתי או

המדיני מוריד פקודה, הוא צריך להגיד: אל היעד הזה אנחנו הולכים, ולאור

היעד הזה יישרו קו כל המערכות, לאור היעד הזה יסתדרו הכוחות, לאור היעד

הזה ייקבע סדר התנועה וכדומה.

אני רוצה לשמוע על כך כמה מלים. אני מניח שזה לא בידכם, אבל האם בכלל

יש הנחיות להבי קדרי העדיפויות בטיפול?
נצ"מ מ. צור
זה כתוב. יש לנו הנחיה לסימונם של תיקים מועדפים ולדרכי הטיפול בהם

במשרדי החקירות ובלשכות התביעות.
מבקרת המדינה מ. בן-פורת
לא מדריכים את התובע מה עדיף.
ה י ו " ו- א . בורג
אתה מדבר על סדרי העדיפויות ביחידות המשנה. אני שואל האם יש הנחיה
משטרתית האומרת
זה היעד שלנו: תפקידה שיל משטרת ישראל- הוא זה וזה.האם יש

פקודה שתלויה על הקיר?
נצ"מ נ/. צור
בתיקים הפליליים מטפלים במיגזר החקירות ובמיגזר התביעות. אם אנחנו

חתי יחסים לסדרי עדיפויות, ההנחיה לא צריכה להיות משטרתית כללית, אלא הנחיה

של אגף החקירות.
א. אדן
מה שכתוב בעמ' 387, זו מדיניות של הדרגים הגבוהים במשטרה, שהורידו

אותה למטה, לתת עדיפות לתיקים אלה ולסמן אותם כתיקים מועדפים.
מבקרת המדינה מ. בו-פורת
זה ברור, אבל לא עושים את זה.
היו"ר א. בורג
כלומר המדיניות הזאת לא ממומשת?
א. אדן
הבקרה על זר, חלשה. לא מסמנים, לא מבצעים. המדיניות הזאת נקבעה על-יד י

המשטרה, אבל הביצוע לא קיים ואין עליו בקרה. זאת נקודת התורפה.
מבקרת המדינה מ. בן-פורת
כאשר מוסרים לתובע את התיקים לא אומרים לו איזה מהתיקים שקיבל הם

עדיפים וחשובים, ושעליו לתת להם את העדיפות המתחייבת- אם לא אומרים לו -

הוא איננו יודע. וביחוד אם אינו משפטן, מנין לו לדעת?
ה י ו "ר א. בורג
מר צור, לאור אותה פקודה שירדה, מי צריך להגיד לתובע המסו י ים ש-500
תיקים עוברים על שולחנו בשנה
תיק זה עדיף על פני תיק אחר?
נצ"מ מ. צור
קודם כל, הפקודה הזאת שירדה, מסתבר שהיא הרפה הרבה מאד עבירות,

ובסופו של דבר הגענו למצב שכל תיק היה עדיף. וכאשר יש אירועים של הפרת סדר

ציבורי, אינתיפאדה וכדומה, בכל פעם אתה משנה הם אד הוק את סדרי העדיפויותת

שלך. לא יכולנו בכלל לעמוד בקריטריונים שנכתבו בפקודה. כרגע אנחנו לבושים

רביזיה ומצמצמים את העבירות או את סוגי העבריינים שלהם אנחנו צריכים לתת

עדיפות.

שנית, כל ראש לשכת תביעות וכל תובע, כמו כל חוקר, במקרים המובאים

לפניו, בהחלט מוכשר ויכול לעשות סדרי עדיפויות, כאשר ישנה מדיניות כללית:

פשעים חמורים זוכים לטיפול יותר מועדף; אם מדובר בתיקים עם ראיות ~ מטפלים

בהם בעדיפות.
היו"ר א.בורג
תל-אביב היא ה "סיירת" שלכם, יחידת העילית שליבם, שם כ ו לים משפטנים.

והנה בעמ' 388 כתוב: "במיפלג התביעות במחוז תל-אביב לא מתקבלים תיקים

מסומנים כמועדפים, וסדרי הטיפול בתיקים נקבעים בעיקר לפי סדר הגעתם

למיפלג, להוציא תיקים הגותי יחסים לנאשמים הנמצאים במעצר או תיקי נוער". זה

קצת סותר את מה שאתה אומר.
נצ"מ מ. צור
אני הרי מסכים עם רוב הממצאים של הביקורת. ביחידות שב ו קר ו נמצא ו

ממצאים שדורשים תיקון. אני מדבר על הדברים הכלליים.זה שבמחוז תל-אביב לא

מתקבלים תיקים מסומנים - מחוז תל-אביב התייחס בכתב לענין הזה, הוא יתקן

אותו ויפעל לפי ההנחיה. על פי ממצאי הביקורת מחוז תל-אביב לא מקבל תיקים

מסומנים, וזה לא בסדר.
ה י ו"ר א. בורג
האם לאחר פרסום הדו"ח כבר קיימת ישיבה עם האנשים ביחידה הזאת בתל-

אביב ונתת להם הנחיה בנושא הזה?
נצ"מ מ. צור
במקרה בנושא הספציפי הזה קיימנו פגישה בפורום אח"ק עם ראש אגף

החקירות, עוד לפני שידענו על ממצאי הדו"ח.
היו"ר א . בורג
האם כבר קיימת פגישה עם האנשים בתל-אביב?
נצ"מ מ. צור
לא.
היו"ר א. בורג
למה?
נצ"מ מ. צור
כי עוד לא קיימתי אתם פגישה.
היו"ר א. בורה
למה?
נצ"מ מ. צור
אין לי תשובה לשאלה שלך. להבי תיקים מסומנים, הממצאים האלה הועברו הם

לפיקוד המחוז. אני הוף מקצועי מנחה. ההנחיה שנתתי קיימת, אינני צריך

להוציא הנחיית-על. מי שעכשיו צריך לוודא את ביצוע ההנחיה זה הפיקוד

המשטרתי על מחוז תל-אביב, כלומר מפקד מחוז תל-אביב שקיבל את הדו"ח. מי

שמרכ! אצלנו את הדו"ח !ה לא אני, אלא המבקר שלנו. הוא צריך להתייחס ל!ה

במ י ש ו ר הפיקודי ו המשמעתי, מה עשו עם ההנחיה הזאת.



ה י ו " ר א. בורג ;

אני רוצה לשאר?' אותך שאל- ו-.. יש משפט במקורותינו שאומר: "עבדא בהפקר

ניחא ליה",. כלומר העבד בהפקר נוח לו, ההפקר זה תמיד מצב יותר טוב. אם לא

היה דו"ח הביקורת, אני מניח שמצב מסויים של הפקרות בתחומים מסויימים היה

נמשך ואף אחד לא היה מתרגש מזה. עכשיו יש דו"ח ביקורת. אפשר הם ממנו לא

להתרגש, אפשר הם ממנו להתעלם ולהגיד: נכון שביקרו, אבל עוד לא דיברנו על

זה. הדו"ח התפרסם כבר לפני כמה, חודשים.
מבקרת המדינה מ. בן-פורת
והיתה פניה אליהם.
היו"ר א . בורג
והיתה פניה תוך כדי הטיפול. כלומר אתם יודעים כבר פרק זמן נכבד שזה

המצב, ועדיין דשים במחוז תל-אביב את הביקורת בעקבי רגליהם. אמרת שהורדת

הנחיה ושאתה לא רוצה להוריד הנחיית-על. אשאל אותך לגבי הנחיות אחרות:מתי
אתה תדפוק על השולחן ותגיד
רבותי, בקופו של דבר זד, הקרדיט המקצועי שלי,

המוניטין שלי כמשפטן, כראש מחלקת חקירות ותביעות, כמי שצריך לעמוד בשמכם

בחזית של הוועדה לעניני ביקורת המדינה. אני רוצה לדעת מתי אתה תדפוק לבל

השולחן בנושא הזה.
נצ"מ מ. צור
בעוד זמן מה, אינני זוכר כרגע את התאריך, יש לנו דיון בנושא הזה, ואז

אקבל הם דיווח מה עשו. הנושא הזה עובר כרגע רביזיה. ואז אני אדפוק על

השולחן.
היו"ר א. בורג
אני מקווה שבפעם הבאה שניפגש יתברר שאכן זה נעשה.

אני רוצה לעבור לשורה התחתונה, ואלו א ו ולן הצעות שהוצעו הם כאן במהלך

הדיון על-ידי חבר-הכנסת אורון, במידה מסויימת הם על-ידי חבר-הכנסת שטרית,

והם לדברים שהוצעו על-ידי מבקרת המדינה. אני מתכוון לכלי הנושא של סגירת

תיקים וביטול תביעות שאבד עליהן הכלח. מה עמדתכם בנושא הזה? בעמ' 389,
סעיף ד', נאמר
"ההנחיות המוצעות נועדו לשנות את המצב הקיים על-ידי הרחבת

השימוש בסמכות לסגור תיקי חקירה מהטעם שאין במשפט ענין לציבור. כן הוצלב

לבדוק בכל התיקים - בין שהוגשו ובין שטרם הוגשו בהם כתבי אישום או שהמשפט

בענינם כבר החל מבלי שהוחל בהביית ראיות - אם יש עדיין ענין בקיום ההליך

הפלילי נוכח הזמן שחליף מעת ביצוע העבירה", וכו'. נאמר ש"ההצעה הועברה

בנובמבר 1985 לאישורו של היועץ המשפטי לממשלה. עד מועד סיום הביקורת לא

היבש משרד המשפטים את עמדתו". נציהי משרד המשפטים אינם נמצאים כאן.

לסיכום, על דעת הוועדה אנחנו דורשים לדעת ממשרד המשפטים קודם כל למה

נציגי המשרד לא באו לישיבה שזומנו אליה. שנית, אנחנו דורשים לדעת באיזה

שלב עומד הענין הזה שנמשך כבר מנובמבר 1985.

ב. על- פי הצעתו של מבקר המשטרה אנחנו רוצים לקבל מידע ולקיים דיון לבם

משרד התחבורה על אותם נושאים שאפשר לייעל את הטיפול בהם על-ידי ברירת קנס,

בלי כניסה להליך משפטי. אנחנו רוצים לדעת את הדברים.



ואני רוצה לחזור ולהציע את ההצעות שהצעתי בתחילת הישיבה. אשמח לשמוע

את דעתה של- המבקרת עלי ההצעה להכריז על השנה הבאה כ''שנת שמיטה" שבה תהיה

חנינה או יהיה ביטול- ש?' כל התיקים שאין סיכוי שאי-פעם יגיעו לטפל בהם.
מבקרת המדינה מ. בן-פורת
אני סומכת את ידי בעינים עצומות על גישתו של נשיא בית-המשפט העליון.

בדרך כלל היינו על אותו הל. אם הוא הציע מה שהציע, אני מניחה שיש לזה יד

ורגל, וחבל שלא ילכו בדרך זו. אבל אז שיפתחו דף חדש ויתקנו הרבה מאד

ליקויים, כולל ליקויים שאולי לא הספקנו להסביר אותם. למשל, הצורך להחזיר

תיק לשם השלמה. אם העבודה לכתחילה נעשית יותר טוב,אז יהיו פחות משלוחים

להשלמה. וכאשר שולחים להשלמה - שזר, לא יקח כל כך הרבה זמן . זה בנוסף לכל

מה שנאמר.

אני חושבת שכדאי לפתוח דף חדש, וההצעה הזאת היא בוודאי מעשית, היא

תאפשר לעשות את זה.
היו"ר א. בורג
אולי הברתי מבקרת המדינה מוכנה להשכיל אותנו בעוד נושא מן העיסוק

הקודם שלך. אני הזכרתי כאן נתון מסויים, שבארצות-הברית .85% מן התיקים

נסגרים בעיסקות טיעון. האם המספר הזה נכון?
ב. ענר
יש מחקר של מכון ירושלים, לפיו המספרים די דומים.
הי ו"ר א. בורג
כלומר מדובר בסדר גודל גדול מאד. ואז המשטרה עוסק בעצם בחקירה יעודית

מאד, על פי עדיפויות וכדומה. האם הדבר הזה אפשרי כאן? האם הוא רצוי כאן?
מבקרת המדינה מ. בן-פורת
להבי עיסקות טיעון - תלוי איזו עיסקה ובאילו נסיבות. יש תיקים שבהם

לפי דעתי יש למצות את הדין; יש מקרים שבהם, אם האדם מודה, די שהוא מודה

בוזלק. זה ענין לשיקול דעת.

היו"ר א. בורה;

האם יש מקום להרחיב את השימוש בזה להבי חלק מהדברים שפוגעים במערכת?

מבקרת המדינה מ. בו-פורת;

בהחלט. אפשר, תוך שיקול דעת רחב, להסתפק בעיסקת טיעון בתיקים רבים.
א. אדן
אבל האם זה יופעל בשלב של הכנת התיקים, או רק במקום משפט? כי התביעה

מכינה תביעות. השאלה היא אם עיסקת טיעון תתפוס לפני שיש תביעה.
מבקרת המדינה מ. בן-פורת
יש כללים בענין זה. יש מקרים שרק מישהו בדרגה מסויימת יכול לעשות את

ההסכם. יש מקרים שבהם הם מישהו בדרגה יותר נמוכהו יכול- לעשות את ההסכם. אני

מדברת לבל עקרון . העקרון הוא שאם אדם מודה בחלק ממשי כ/כ/ד, שלבשה,. ואם מה שהוא

לבשה איננו כל כך גרוע שחייבים למצות אתו את הדין, בחינת יקוב הדין את ההר

- בנסיבות אלה טוב לעשות עיסקת טיעון .
היו"ר א. בורג
כל המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. אני רוצה להודות ליושב-ראש

הקבוע לב של הו ולבדה, חבר-הכנסת ליבאי, שכאשר התכוננו יחד לישיבה העלה את

הרעיון הזה כרלביון שצריך לדון בו ולשמולב את חוות הדלבת של המבקרת.

אני מודה לכולכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה נסתיימה בשעה 11.00).

קוד המקור של הנתונים