ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 13/06/1989

רשות השידור, רשת ג'

פרוטוקול

 
4גנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 35

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי. י' בסיון התשמ"ט (13 ביוני 1989). שעה 00;11

נוכחים;

חברי הוועדה;

ד. ליבאי - יו"ר

י . ביבי

י . גולדברג

ר. ריבלין

ש. שטרית

ד, תיכון

מוזמנים;

א. הראל - יושב-ראש רשות השידור

א. מקל - מנכ"ל רשות השידור

י. גנני - ממונה על נושאי ביקורת המדינה ברשות השידור

ד. ברנדריס - מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה

ר. שוורץ - מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה

ש. לביא - עוזרת בכירה למבקר

א. שילא - משרד מבקר המדינה

מ.בס - היועץ המשפטי, משרד מבקר המדינה

חניכי פו"מ

מזכיר הוועדה;

ב. פרידנר

קצרנית;

ש. אלתרמן

סדר-היום;

רשות השידור, רשת ג', דו"ח שנתי 39; עמ' 775-771



רשות השידור, רשת ג'

היו"ר ד. ליבאי;

אני פותח את ישיבת הוועדה. אני מקדם אותכם בברכה. כיוון שהוזמנתם היום, חניכי

פו"מ, להיות אורחים שלנו, הרי שנקדיש מעט מהזמן בתחילת הישיבה לכם. בתום הישיבה

נהיה מוכנים לשוחח איתכם ולהשיב על שאלות שלכם.

אינני יודע אם כבר הספקתם לבקר בכנסת או שאתם מתחילים את סדר היום? ישבתם רק

עם יושב-ראש הכנסת. אני מניח שלקראת הביקור, או מיושב-ראש הכנסת, שמעתם דברים

כללים על תיפוקדה של הכנסת. הכנסת מתפקדת בשני מישורים בסיסים: א. באמצעות מליאת

הכנסת. אני מניח שכבר איתם את האולם, שלא באמצעות הטלוויזיה. ואם לא, אני מקווה

שיזדמן לכם להיות נוכחים לפחות בחלק מישיבת המליאה. במליאה נדונים הנושאים

באמצעות כמה מכשירים, מכשיר ההצעות לסדר, העלאת הצעות חוק או שאילתות. לא ארחיב

עכשיו, כי זה עליכם לשמוע ממי שאמור להבהיר לכם את הדברים.

ב. הכנסת עובדת גם באמצעות הוועדות. לכנסת כעשר ועדות. אחת מהן היא הוועדה

לעניני ביקורת המדינה. הוועדות בדרך כלל מקבלים נושאים לטיפולן מהמליאה. אך לא

בהכרח כך. יכולות גם ליזום דיון בנושאים בפני עצמם.

מספר חברי הכנסת הוא ידוע וקבוע. חברי הממשלה אינם נחשבים לצורך העבודה

השוטפת כחברי הכנסת. אם תורידו ממיכסת חברי הכנסת את חברי הממשלה ואת סגני השרים,

הרי שאתם מקבלים מספר חברי כנסת שעליהם מוטל להשתתף בשתים או של ועדות בעת ובענוה

אחת.

במידה שניתן לתאם, וזה לא קל, בין ישיבות ועדות, הרי שחברי הכנסת יכולים

לפנות קודם לוועדה אחת ואחר-כך לשנייה. אני אישית חבר בשתי ועדות. בקדנציה הקודמת

הייתי חבר בשלש ועדות. זו לא משימה קלה לצאת מישיבה אחת ולעבור לישיבה שניה וכך

הלאה.

עכשיו דווקה לכבודכם זומנו כל הוועדות לשעה אחת. טבעי הדבר שהם לא יכולים

להיות בעת ובעונה אחת במספר ועדות. לכן גם הנוכחות באופן טבעי היום חייבת להיות

מחולקת בין כל הוועדות והיא תהיה יותר קטנה.

באשר לעבודת הוועדה הזאת רק דברים בסיסיים. הוועדה הזו הוקמה כדי לדון

בדו"חות של מבקר המדינה. מבקר המדינה כל שנה חייב בהגשת דו"ח שנתי לכנסת. זהו

הדו"ח השנתי מס' 39. שמבקרת המדינה גברת מרים בן פורת הניחה על שולחן הכנסת לפני

זמן קצר. משהונח דו"ח אין הוא בבחינת ספר חתום שאין נוגעים בו. אלא כפי שאתם

נוכחים לדעת, ועדה מיוחדת בכנסת אמורה לדון בביקורת במהלך כל השנה. איך היא דנה?

היא מזמנת נציגים של הגוף המבוקר ומבקשת מהם להשיב על הביקורת ולהתייחס אליה.

באיזו מידה הביקורת מוצדקת? באיזו מידה ניתן ליישם את תיקון הליקויים? יש כאלה

שקשה ליישם אותם אלא אם כן י י נתן לאותו גוף תקציב או תחול רוויזיה מהותית שלא קל

מהיום למחר להחיל אורגה.

יחסית הדיונים בוועדה הזאת, אם מותר לי לומר לכם, הפחות מפלגתיים מאשר ביתר

הוועדות. כיוון שכאן הדברים נדונים על סמך מימצאים שקבעה מבקרת המדינה, מימצאים

אוביקיביים. בדרך כלל ישנה תמימות דעים שליקויים צריך לתקן. בדרך כלל הדיונים כאן

בוועדה לעניני ביקורת המדינה, בהשוואה לוועדות אחרות, הם יחסית ענינים מאד ואינם

נגועים בשיקולים זרים שיכולים להיות בוועדות אחרות.

אני אסתפק בדברים הקצרים האלה כדי לתת לכם את התמונה הבסיסית מה נעשה בוועדה

הזאת. כמובן שחברי הכנסת יוכלו גם הם להוסיף. בתום הדיון שקבענו לעצמנו היום אני

מוכן להשיב לכל שאלה שלכם, הן לגבי עבודת הוועדה, הן לגבי עבודת הכנסת בכללה, וכן

כל חבר כנסת שיהיה נוכח כאן בתום ישיבת הוועדה.



הפעם אנחנו אמורים לדון בפרק על רשות השידור ממיכלול הנושאים. אגב, זו ועדה

שדנה בנושאים מגוונים ביותר. אם מישהו חבר בוועדה לעניני קליטה, הוא ידון שם

בעלייה וקליטה, לכל היותר בירידה. אם מישהו חבר בוועדת חינוך, הוא ידון בנושא

חינוך. אם מישהו חבר בוועדת העבודה והרוווחה, הדיונים שם חוזרים לבקרים על אבטלה

ושביתות ונושאים מעין אלה.

מבחינה זו הוועדה הזאת מאד מגוונת, משום שאנחנו דנים בכל נושא שמבקרת המדינה

מטפלת בו. מבקרת המדינה מטפלת בכל משרדי הממשלה, בכל הרשויות המקומיות, בכלי

התאגידים הממשלתיים ובכל רשויות נוספות. מבחינה זו אנחנו יושבים עם שר הבטחון

והרמט"כל על ענינים צבאיים, כאשר מדובר בביקורת בנושאים צבאיים. יש נושאים צבאיים

רגישים. אתמול דנו בנושא רגיש בדלתיים סגורות ולא פירסמנו דבר. הדיון התייחס

לדו"ח מבקר המדינה בתחום מערכת הבטחון. אנחנו דנים בנושאים תקציביים וכספיים, כי

מבקר המדינה מבקרת את בנק ישראל ואת האוצר. אנחנו דנים פה במבחר נושאים מגוון

ביותר.

היום בחרנו לדון בביקורת של מבקרת המדינה על רשות השידור, בשני פרקים: רשת ג'

ועבודה פרטית. מבחינה זו מי שבא להשיב הם אלה שעומדים בראש הרשות. לשמאלי יושב

יושב ראש הוועד המנהל של רשות השידור, מר אהרן הראל, לשעבר חבר-הכנסת. לימיני מר

אריה מקל, המנהל הכללי החדש של רשות השידור. שניהם אגב דומני לא היו אחראים

לרשות בתקופה שעליה נסב הדו"ח. אבל כמי שעומדים בראש הרשות הם משיבים בשם הגוף.

הם לא משיבים פה כמי שאחראי אישית לדברים, אלא כמי שנושא באחריות לגוף המבוקר

הי ום.

עכשיו נעבור את הפרק עצמו. כיוון שאתם אינכם מכירים את הנושא נשמע תקציב

מדברי הביקורת. איתנו נציגי משרד מבקר המדינה. כרגיל משתתפת איתנו בכל הישיבות

מבקרת המדינה הגברת מרים בן-פורת. בכל הישיבות משתתף גם המנהל הכללי של משרד מבקר

המדינה עו"ד יאיר הורביץ. השבוע הוא שבוע יוצא דופן, שניהם נמצאים במשלחת בחו"ל

במפגש של מבקרי המדינה ממדינות שונות, כנס בינלאומי. משום כך הם אינם איתנו היום.

נציגיהם ממשרד מבקר המדינה - ממלא מקום המנכ"ל ואחרים היושבים כאן.

( התקציר - ראה נספח לפרוטוקול )
ד. תיכון
יש לי שאלה: למה לא נוכח בעת הדיון מנהל הרדיו? כאשר עוסקים ברשת גי, יש שם

נושא אקטואלי שמן הדין שנתייחס אליו. היו חילוקי דיעות, אפילו שביתה ויציאה

לחופשה תוך כדי רוגז. אני מצפה שכאשר דנים ברשת ג' יהיה נוכח כאן מנהל הרדיו.
היו"ר ד. ליבאי
התשובה פורמלית ואתה מכיר אותה. אנחנו פונים ללשכת יושב-ראש הרשות. כשם

שאנחנו במקרים אחרים פונים ללשכת השר. בעצם השר הוא קובע את המשלחת הראוי יה להשיב

על הביקורת. אם אנחנו לא מסתפקים בכך, אנחנו לעיתים מבקשים שלישיבה הבאה יבוא בעל

תפקיד נוסף.

במקרה הזה אני פניתי בהזמנה אל יושב-ראש רשות השידור והזמנתי את יושב ראש

הרשות ואת המנהל הכללי. אני לא הזמנתי במפורש את מנהל הרדיו. זה נראה היה לי

לשיקול דעתם. נשמע היום את התגובות של יושב-ראש הרשות או המנכ"ל. אם לאחר מכן

תחשוב, חברת הכנסת דן תיכון, שמן הראוי לשמוע גם את מנהל הרדיו, נשקול את הדברים

בהתאם להצעתך.

נתחיל בדיון עצמו. נבקש תגובה מכם, רבותי, על ההערות המרכזיות. ביקורת מרכזית

אחת היא שאתם מכינים לנו שידורים. אתם עורכים תוכניות ויש לוח שידורים. לוח

השידורים צריך היה לפי החוק להגיע לאישור מליאת רשות השידור וכנראה לא הגיע.



בעבר מבקר המדינה העיר שאין טעם באותה מליאת רשות שידור. זה גוף גדול, מסורבל

שבעצם נועד לפקח אולי ציבורית על רשות השידור, אבל בפועל הוא כנראה לא ממלא את

תפקידו. אני הגשתי הצעת חוק לפני שלש שנים והצעתי לבטל את המליאה ולהגדיל במעט את

הוועד המנהל. לארגן מחדש את רשות השידור. אבל שר החינוך משום מה לא התלהב מההצעה

הזאת. אני מבין שהמליאה עדייו קיימת. אם היא קיימת, צריך היה להביא את לוח

השידורים בפניה.

הערה שניה לגבי מיכסות העבודה. למדתי מדו"ח מבקרת המדינה שברשת ג' אין צוות

עובדים קבוע. מסתבר שכולם שייכים לחטיבת התוכניות הקלות. יש פה חישוב שעות עבודה

לפי הכנת שעת שידור. הכנת שעת שידור לכמה נחשבת. מ-1971 לא נעשה נסיון לבחון מחדש

את המיכסות. האם עשיתם זאת? מה תגובתכם?

הערה שלישית. מדובר לגבי חלוקה של התקציב מחדש על בסיס של רשתות,בפרק התקציב.

אחר-כך באים לנושאים שאנחנו מבינים בהם יותר - בחירת שירים ומצעד הפזמונים. תמיד

תהיתי לפי מה אתם בוחרים את הזוכים. פה אני קורא שכל שבוע מגיעות 200 - 100

גלויות. אבל לדברי העורך כמחציתן מפוברקות. כלומר, בעלי אינטרסים שולחים. אני

מניח שזמר פופולרי רוצה להיות יותר פופולרי, אז הוא יכול לארגן לו.
ד. תיכון
זה לא זמר, זה אמרגן.

היו"ר ד. ליבאי

אז דואגים שיגיע מבחר גלויות שקורא לתמוך לעלות ולקדם את השיר המסויים למעלה.

וזה לפי תגובת העורכים, לא מבחוץ. העורכים עצמם מתיחסים למחצית מהגלויות

כלא-אוטנטיות. ואז כותבת מבקרת המדינה: לדעת הביקורת בחירת השירים החדשים וקביעת

דירוג השירים במצעדי הפזמונים אינן מתבצעות כיאה לרשות שידור ממלכתית. מן הראוי

שמומחי קול ישראל יעבדו שיטה יותר אמינה. הדבר נחוץ גם כדי למנוע כל חשד לחוסר

אוביקטיביות בבחירת השירים ובדירוגם ולפגיעה בטוהר המידות.

ברור שזה לאענין מדעי כל כך ואין נוסחת קסם. צריך במשהו לשפר את זה, היא

אומרת. יש פה משהו בשתי נקודות של טוהר מידות. היא ערה לכך ששולחים לעורכי

תוכניות ברשת גי ללא תמורה אלבומים חדשים ותקליטים. זה לאו דווקה נרשם ולאו דווקה

נשאר ברשות השידור כנכס הרשות. אסור לקבל מתנות של כאלה. בקשר לכך ישנה טענה

ששידורי החוץ שלכם לעיתים יוצאים ונהנים מאירוח ולינה ללא תשלום, ואולי גם בכך

יכול להיות פסול. אלה הטענות העיקריות, אדוני המנכ"ל.

ד. תיכון;

אני רוצה לעסוק בדברים שלא מופיעים בדו"ח. האם רשת ג' היא מונופול של העובדים

הקיימים? מה מהות הסכסוך שקיים בין העובדים של רשת גי למנהל הרדיו? מדוע מנהל

הרדיו נסוג בעקבות איומים שהושמעו על ידי העובדים ברשת גי. היכן היתה רשות השידור

שלא הגיבה בתקיפות, עד כדי כך שמנהל הרדיו יצא לחופשת מחלה. אנחנו רוצים לדעת

היכן עומד הסכסוך ומדוע אותם שדרנים בגלי צ"הל לא עברו בסוף לרשת גי, שכן היא

זקוקה לניעור והתחדשות.

כאשר מדברים ברשת גי, צריך לדעת שמדובר כאן במכשיר שיש לו השפעה ענקית על

אחד מענפי המשק הגדולים ביותר במדינה -זה שוק תעשיית הפזמונים. הם נותנים את הטון

ובעצם הם יכולים לקבוע אם מישהו יעלה מעלה מעלה, או מישהו ירד מטה מטה. המדובר

בתעשיה שהיא נמצאת בשלבי זניקה עצומים. שלא לדבר על חנויות, דיסקים וכל מיני כלים

חדשים ופזמונים מכל העולם. טוהר המידות צריך להיראות. לעיתים קרובות שאנחנו

שומעים שזה מקופח ואת זה לא משמיעים. מנגד אנחנו עוקבים אחר תקליט חדש שמופץ

באותו יום, אז אינה יכול לשמוע את אותו שיר בערך עשר פעמים ברשת ג' וברשת בי, שלא

לדבר על גלי צה"ל. גם שם המחלה היא אווזה המחלה.



אם נראה הדבר שצריך לארגן מחדש את רשת גי. היא פועלת על פי קונצפציות ואמות

מידה שנקבעו בעת שהרשת הוקמה ב-1976 ושום דבר לא מתחדש.

אחת הבעיות שאני רוצה לגעת בהן - זה התקציב. לרשת ג' יש מנהל, או שהיא פועלת

כמחלקה במסגרת הרדיו? באשר לתקציב של רשות השידור, אני לא יודע כבר למה להתייחס.

התקציב הובא לאישור ועדת הכספים והוברר שהתקציב שהוגש היה תקציב לא אמת. היתה

קופה של הרשות בהיקף של 100 מליון שקלים, שבחלקה הוחרמה על ידי האוצר.
היו"ר ד. ליבאי
למה אתה מתכוון כאשר אתה אומר הוגש תקציב לא אמת? אינה חבר ועדת הכספים. אני

למשל לא.

ד. תיכון;

כפי שידוע לך, בחוק יסודות התקציב בא האוצר אל הכנסת ואמר גילינו מטמון בהיקף

של 100 מליון שקל, ואולי יותר, שלא היה ידוע לנו. כאשר אישרנו את אותו התקציב

ואותן האגרות לא ידענו. עכשיו אנחנו רוצים שתחזירו לנו את מירב הכסף לקופת

המדינה, שכן אנחנו מאשרים לכם את התקציב, וועדת הכספים היא הגוף האחרון שמאשר. לא

ידענו והוטעינו, ולכן אנחנו רוצים את הכסף בחזרה.

זה אומר שכל ענין התקציב איננו ברור, איננו מדוייק. אני בורר במילים עדינות.

איך קרה שנוצר סכום ענק שלא היה ידוע לחברי ועדת הכספים, ודאי שלא לממשלה. כפי

שאמרתי, לגבי ענין המתנות מתעוררת כאן שאלה באם ישנם נוהלים שהם עונים על צורכי

השעה של שידורי חוץ. אם אני ארחיב את הענין, נשמעה ביקורת בעיתונות לגבי יום

נהריה שבו התעוררו בעיות באשר ללינה, מי זכאי היה ללינה. בסופו של דבר היו כל כך

הרבה אנשים, שמי שתרם את הלינה התנגד לכמות הזאת. לא ברור מי משלם, מתי זה חינם,

מתי זה תרומה ואיזו תרומה מתקבלת ואיזו תרומה לא מתקבלת בתחום שידורי החוץ

והלינה.

מכל מקום, הדו"ח חוזר על עצמו.זה אומר שברשות השידור לא הסיקו מסקנות לגבי

רשת ג' מדו"חות שפורסמו בעבר. אנחנו היינו רוצים לדעת האם בכוונתכם לארגן מחדש את

רשת ג' ברוח הזמן. תודה.
ר.ריבלין
אדוני היושב ראש, רבותי אנשי הרשות, אני לא בטוח שהדברים שהציע חברי ומורי דן

תיכון יכולים לפתור את הדברים שדו"ח המבקר מצביע עליהם, למעט אותם ענינים של

ספונסורים שוודאי צריך מיד למסד אותם. כל שאר הדברים הם נחלת העולם כולו. הבעיות

היו ויהיו, ולכן הם יחזרו בכל דו"ח.

השאלה היא כמובן האמינות ונקיון הכפיים של כל עובד ועובד, אי ההסו7אבות או

הסטיכיות שאוחזת בו לאחר מספר רב של שנים באותו תפקיד. ייתכן מאד שהיה כדאי לעשות

חלופה בתוך המסגרת הכללית בין רשתות כדי לאוורר ולרענן כל פעם ולא למסד ענינים

שהם לצערי הרב קורים בענין זה. כי הרי לעולם לא יוכלו לומר איזה שיר הוא שיר טוב

או שיר רע. ברגע שתשים את השיר הזה, יאמרו שהשיר ההוא קופח. וכך הלאה וכך הלאה.

בכל זאת מצעדי הפזמונים גם אצל הדורות הבאים אחרי דן והדורות הבאים אחרי בסופו של

דבר אוהבים את אותם שירים. ואם שיר אחד שהוא מקופח, הוא בסופו של דבר מגיע גם

למצעד וגם לראש. יש כאלה בשוליים ואז צריכים את הפוש. הדברים האלה יהיו והיו.

וימי הרדיון הם כימי וודי אלן ואולי אף יותר מהם.

אני הייתי מבקש בשולי הדו"ח דבר הרבה יותר עמוק, שהדו"ח נוגע בו בקצה קצה של

בעייה ברשות השידור - והיא הבעיה של תקציב ותקנים ומיכסות כוח אדם. אני,רבותי,

הייתי מדייק אם הייתי אומר שיש גם ברשת ג י ,כמו בהרבה רשתות אחרות, גםבטלוויזיה

הישראלית , אבטלה סמויה. היא בסופו של דבר מביאה לידי כך שיותר מדי אנשים מפריעים

לאלה שיכולים לעבוד ורוצים לעבוד.



האם לא היה נכון לומר שהיום בטכנולוגיה הקיימת המיכסה האבסורדית של 40 שעות

שמחייבות 40 כפול 7 לעירך היא דבר שנקבע בהסכם עבודה שאבד עליו הכלח. כתוצאה מכך

עניני רשות השידור נראים ועוד עלולים להיראות בזמן תפקודם ומילוי ים של שני

המכובדים שנמצאים כאן, אני מוכרח לציין שמאז שהוועד המנהל החדש עובד, ותקופה קצרה

לפני כן, התחילו לנסות לעשושת סדר. אבל לא עשו סדר בעניו אחד - בעניו האבטלה

הסמוייה.

אנחנו שומעים אדוני הישוב-ראש וחבר הכנסת תיכון, על אמצעים טכנולוגיים בארצות

הכי מתפתחות. שם כבר מזמן לא יודעים זה פילם. רק הילדים משיקים בפילמים. אצלנו

עדיין משתלמים בפילם, כל זה בגלל הסכמי עבודה. מעניין לעניין, אולי שלא באותו

ענין נוכל להתייחס גם במסגרת זאת.

ד. תיכון ;

מאחר ואנחנו עוסקים ברשות השידור והמנהלים נוכחים בחדר, אני מבקש לדעת על

מה אחראית רשות השידור. האם היא אחראית על הטלוויזיה החינוכית? האם היא אחראית

על גלי צה"ל? האם היא אחראית על "ערב חדש"? האם היא אחראית על הערוץ השני? מה

אומר החוק והאם ישנן הפרות של החוק בענין הזה מבחינת רגיוליישן ודה-רגיוליישן?
היו"ר ד. ליבאי
אני מרשה לעצמי , אם כבר הרחיבו מעבר לדו"ח המבקרת, להעלות שאלה נוספת. אתם

פועלים בשלש רשתות בסיסיות א' ב' וג' בעברית. רשת ג' נועד להיות הגל הקל. אני

מאלה ששומע את א' ב' וג' לעיתים מזומנות. דבר אחד, דומני, משותף לכל הרשתות -

בשעה היעודה בפיפס של השעה כולנו שומעים חדשות בכל הגלים. דומיו שהחדשות שלכם

אפילו מועברות בקול השלום ובגלי צה"ל.
שאלתי
האם מן הראוי שהחדשות תישמענה בכל שעה, גם בגל הקל? האם זה בבחינת

חובה, האם זו מדיניות רצוייה. אם זה גל קל, אולי אפשר לרדת קצת מטירדות השעה. די

לנו שנעבור לרשת אי ובי וגלי צה"ל וקול השלום ונשמע שם את החדשות, וברשת גי נוכל

קצת לחיות בנירוונה. אני לא בטוח בתשובה, אבל בוודאי יש לכם איזו מדיניות בנושא.

אולי נשמע מהי.
א. הראל
אני רוצה לענות קודם כל על כמה דברים עקרוניים. אחר-כך ודאי המנכ"ל יפרט. לפי

חוק רשות השידור הוועד המנהל, היושב-ראש, המנכ"ל אחראים על הרדיו ועל הטלוויזיה

שבמסגרת רשות השידור. לגבי גלי צה"ל החוק מחייב את כפיפות גלי צה"ל בתוכניות

האזרחיות שלהם לוועד המנהל וליושב-ראש. זה בעצם הכל. מפקד גלי צה"ל מביא את

התוכניות שלו לאישור הוועד המנהל. כאשר אני, למשל, ערב הבחירות הוצאתי הנחייות מה

מותר לשדר ומה אסור לשדר, את כל ההנחיות האלה החלתי גם על גלי צה"ל, ולא היה

ויכוח עם גלי צה"ל אף פעם לגבי ההנחיות. כלומר, עם גלי צה"ל יש שיתוף פעולה. יש

גם מחלוקות לפעמים. בכל זאת, זו מסגרת מתחרה. אבל אי אפשר להשוות את גלי צה"ל עם

קול ישראל, מפני שיחידה צבאית פועלת כיחידה צבאית, עם כל הפלוסים והמינוסים,

בעיקר הפלוסים - הענינים מסתדרים לפי פקודה. ם בקול ישראל צריך לנהל משא ומתן עם

14 ועדים, כן ירבו. עוד מעט נגיע למצב שלכל שלשה עובדים יש ועד עובדים.

ההתפצלויות של ועדי העובדים מקשות באופן רציני ביותר להגיע להסדר ולהסכם איזה

שהוא שאתה רוצה להגיע אליו. מבחינה זו, אנחנו אחראים על גלי צה"ל. הם מגישים את

התוכנית לאישור וההוראות המינהליות שלנו חלות עליהם.
ד. תיכון
אינה יכול לפסול תוכנית בגלי צה"ל?



א. הראל;

כן.

ד. תיכון;

לעשות תיאום בין תוכניות?
א. הראל
כן. באופן מעשי לפני הבחירות היה מערך אחד. היות וגם בגלי צה"ל מתחלף מפקד,

אנחנו צריכים בעוד שבועיים לדון בתוכנית.

ד.תיכון;

אני יכול לשאול אותך שאלה באותו כיוון. עד עכשיו אתם מאשרים את תוכניות

השידור- של גלי צה"ל?

א. הראל;

כך , את הלוח.
ד. תיכון
האם אתם מטילים וטו על תוכךלנית?

ר. ריבלין ;

במלים אחרות, האם אדון מקל מנכ"ל רשות השידור הוא העורך הראשי של גלי צה"ל?
א.מקל
לא. אין לי שום סטנדינג בגלי צהל, רק הוועד המנהל.
ד. תיכון
הוועד המנהל מפקח או שהרמטכ"ל הוא שאחראי על גלי צהל? כאשר ימנו את מפקד גלי

צהל, אתה תאשר ?
א. מקל
לא-
ד. תיכון
על פי החוק אתה חייב לאשר?

א. הראל;

לא את המפקד. את המפקד ממנה הרמט"כל ומשרד הבטחון. אנחנו צריכים

לאשר את התוכניות האזרחיות.
ד. תיכון
משחק כדורגל זו תוכנית אזרחית? כאשר אתה משדר משחק כדורגל והם משחקים - זו

תוכנית אזרחית?
א. הראל
יש סמכות להתערב.

ד. תיכון;

האם פעם התערבתם? למעט הבחירות.

א. הראל;

אתן לך דומגאות. התחלנו עכשיו לשדר שידור ישיר של מחזות. תתברר שביום שאנחנו

החלטנו לשדר מחזה מסויים, באותו זמן גלי צהל גמר על סלח שבתי. הודעתי להם והם דחו

את השידור למועד אחר. כלומר,יש לנו סמכות.

ד. תיכון ;

למשל, שידורי סל וחצי אצלם.

א. הראל;

אני חושב שמערכת התיאום בינינו לבין גלי צהל איננה מספקת. צריך למצוא דרך

לתקן. לצורך זה הקמנו ועדה מטעם רשות השידור.
ד. תיכון
מפקד גלי צהל יושב בישיבות?

א. הראל;

בוועד המנהל. לטלוויזיה הלימודית אין לנו שום קשר. היא מחלקה במשרד החינוך.

אין לנו שום סטנדינג. זה אבסורד.
ד. תיכון
הטלוויזיה הלימודית יכולה לשדר חדשות היום? היא יכולה לכאורה להמשיך אחרי שש?

היו"ר ד. ליבאי ;

הבעיה היא שאין לה זמן שידור.

א. הראל;

אני רוצה להבהיר, דן צודק. לנו אין סטנדינג לגבי הטלוויזיה הלימודית.

הטלוויזיה הלימודית היא הילד המפונק של מדינת ישראל. לכן כאשר נעשו דברים שהם

בניגוד לחוק, איש לא התערב ואיש לא אמר שום דבר. לפי דעתי "ערב חדש" זה בניגוד

לחוק,

יורדים על רשות השידור בצורה נוראית. אנחנו בוחרים לאיזה מלחמה להיכנס ולאיזה

מלחמה לא להיכנס. יש התפשטות של הטלוויזיה הלימודית מעבר לתחומים שנקבעו לה
בחוק. כתוב
שידורים לבית ספר. זה הדבר היחידי שכתוב בחוק. כל מה שהוא לא שידורים

לבתי ספר הוא בניגוד לחוק.
ד. תיכון
אתה אומר בצורה הברורה ביותר שטלוויזיה לימודית עוברת על החוק, גם בערב חדש.

כשאתה בודק במה דברים אמורים, אתה מוצא על כל צעד.
היו"ר ד. ליבאי
בוא לא נרחיק לכת. אתה לא מוצא איסור בחוק על הטלוויזיה הלימודית לשדר ערבי

חדש. זו שאלה של פרשנויות. היא מלכתחילה הוקמה בטלוויזיה לימודית במסגרת משרד

החינוך והתרבות. לכל שר חינוך יש ילד טיפוחים ששמו הטלוויזיה הלימודית.

ד. תיכון;

חבר הכנסת ליבאי, תן לי להגיע לאן שאני רוצה להגיע.
היו"ר ד. ליבאי
אתה עוד תגיע. אבל הדברים הם לא חד צדדים.

ד. תיכון ;

אני רוצה להגיע לבסוף לכבלים ולצלחות. מדוע זה לא חוקי ונלחמים, מדוע זה לא

חוקי ולא נלחמים. הערוץ השני מותר, אבל טלוויזיה בכבלים אסור. מדוע בקיבוצים

מותר? מה העמדה שלכם בענין הזה?

א. הראל;

אמרתי את דעתי בענין הטלוויזיה הלימודית. לא העמדנו את זה במבחן משפטי.

ד. תיכון;

אגב, אתה מעבירחלק מהאגרה לטלוויזיה הלימודית?
א. הראל
לא. לצערי הרב מתגבשת הצעה בממשלהשכן נעביר חלק מהאגרה לטלוויזיה הלימודית.

ד. תיכון ;

גם לערוץ השני ?
א. מקל
יש גם דרישה של משרד התקשורת להעביר 10% של האגרה לערוץ השני. אנחנו הודענו

על התנגדותנו החריפה והתקיפה לשני הצדדים, גם 10% מכספי האגרה לטלוויזיה החינוכית

וגם להעברת 10% לערוץ השני.
ד.תיכון
התקציב שלכם לשנה הזאת אושר בוועדת הכספים ובמליאת הממשלה?

א. הראל;

לא אושר.



ד. תיכון;

אתם עובדים ללא תקציב.
א. הראל
ענין הערוץ השני עבר מערכת שלמה של מאבקים. לצערי הרב, לא היתה במדינת ישראל

לא בממשלה, לא בכנסת ולא בתקופה שאני עסקתי בנושא הזה בכנסת ולא היום ראייה כוללת

מה רוצים לעשות במדינת ישראל בתהום השידורים. מה רוצים שתהיה הטלוויזיה הלימודית,

מה רוצים שיהיה הערוץ השני, מה רוצים שתהיה רשות השידור.

איפה נשמע שבמדינה כמו שלנו נותנים קונצסיות לאנשים פרטיים לשדר 24 שעות

ביום, ולרשות השידור הממלכתית יש ארבע שעות בעברית לציבור. זה מוגבל מפני שהרשת

מלאה מבחינת השעות.

תראו כאשר יהיו כאן הכבלים איזו רמה של שידור תהיה. איך זה ישפיע על ההברה

הישראלית. כשאנהנו צריכים להילהם, אני צריך להילחם או עם שר התקשורת או עם שרים

אחרים שיתנו לנו לפהות את השעתיים הנוספות האלה בלילה בחצות, מ-12 עד 2. מי שראה

את הקונצרט ומי שראה את האן.בי.איי - דברים די יפים בשעתיים הנוספות.

מן הדין היה ישבו באיזה מקום ויעשו חושבים איך מחלקים את הענין הזה מחדש.

בענין הערוץ השני הלכנו וניהלנו איתם משא ומתן על שתי אפשרויות. היום הוועד המנהל

יעסוק בזה. נראה מה שהוא יחליט. הוועד המנהל נכנס היום לשאלה איך אפשר לקבל שעות

שידור נוספות לרשת הממלכתית בכדי לפתור את הבעיה של החוגים הדתיים שלא רואים בליל

שבת טלוויזיה. אנחנו רוצים לתת להם שידור חוזר של תוכניות ליל שבת. אנחנו רוצים

לתת חדשות באנגלית. בשעה 10 כל תייר במדינת ישראל עובר לירדן לשמוע חדשות

באנגלית. אנחנו רוצים לתת מבט לחדשות באנגלית. אנחנו רוצים לתת עוד הפקות. אנחנו

רוצים לתת למי שלא אוהב כדורגל ולא אוהב ספורט, תחליף ללכת לדבר אחר. מי שרוצה

יותר מוזיקה - שיוכל לשמוע. אנחנו צריכים שעות שידור.

התברר שזה לא רק רוע לב, אלא אם יש לך ארבע שעות - ארגה מוכרח להתיישר על

הממוצע של הדרישה של עם ישראל. לכן היינה ביקורת גדולה מאד. לכן אנחנו היום

מתחילים את הדיון איתם. אינני יודע אם נגיע לסידור או לא נגיע לסידור. הבעיה של

המחלוקת מדוע אין לנו מספיק שעות שידור קיימת. זה לגבי השאלות של טלווייזה

לימודית וטלוויזיה בכבלים.

עכשיו לגבי התקציב. אנחנו במצב מאד קשה. אנחנו הכנו את התקציב בזמן. השנה

הזאת הקפדתי על כך והתקציב היה מוכן שלשה חודשים מראש.
ר. ריבלין
לא היה כדאי לכם במקום להילחם בערוץ שנים להצטרף אליהם?
ד. תיכון
הערוץ השני הוא בבחינת עובדה.

א. הראל;

אני חושב אותו הדבר. שמעתי ביקורת על כך שהיו מגישים תקציבים של רשות השידור

לחוד. אחר כך היו מגישים תקציב פיתוח של 100 לחוד. זאת אומרת, תוכניות לחוד. זו

פעם ראשונה שאנחנו הכנו ספר תקציב שבו היה פירוט כל הכספים, פירוט כל הקרן. לא

הסתרנו אגורה אחת, עם כל התוכניות המדוייקות ולמה הולכת כל אגורה.

היות והיה ויכוח על ענין המנכ"ל בוועד המנהל, לא הצלחנו לאשר את התקציב.

הוועד המנהל אישר כל פעם חלקי תקציב.
ד.תיכון
מה אישרה הממשלה ומה אישרהךועדת הכספים?

א. הראל;

ועדת הכספים אישרה לנו את האגרה. יש הוות דעת של היועץ המשפטי שאומר שחובתי

הרשות לשדר היא גדולה יותר מאשר האישור התקציבי.
ד. תיכון
אדוני היושב ראש, אתה משפטן, הם משדרים ללא תקציב, מה דעתך?

היו"ר ד . ליבאי;

אני לא אפסוק בלי לבדוק את החומר בצורה רצינית.

א. הראל;

אני רוצה לומר שתקציב לא מאושר רק בגלל הפוליטיזציה המוגזמת שישנה ברשות

השידור. אני לא מאשים צד זה או צד אחר. מבחינתי טוב היה לו היו מוציאים את כל

הפוליטיזציה והיו ממנים גם ליושב-ראש וגם לכל התפקידים האחרים אנשים שאין להם שום

זיקה מפלגתית ולא באים מתחום הפוליטיקה. גם בשעה שבחרו את אריה מקל כמנכ"ל, קמתי

ואמרתי בישיבת המליאה שאני מוכן ברגע זה להתפטר מתפקידי כיושב-ראש הרשות אם

מוכנים להגיע לסיכום שלתפקידים האלה באים אנשים שלא באים מהתחום המפלגתי ולא

חייבים לשולחים שלהם, וזה אחר-כך בא על חשבון העבודה.

אבל זאת המערכת. זאת מליאה עם 31 חברים, מחולקת בדיוק עם סרגל מדידה לפי

הממשלה. ועד מנהל מחולק לפי סרגל מדידה. ואז כשהיה ויכוח בענין המנכ"ל לא יכולנו

להעביר את הענין של אישור התקציב. עכשיו בוועד המנהל אישרנו את התקציב. כלומר

בשלב הזה של הוועד המנהל אושר. בשבוע הבא זה עובר את המליאה. אגב, בוועדת הכספים

גם כן. במליאה זה צריך אישור של כל התוכניות גם כן. ואז זה הולך לממשלה ולוועדת

הכספים. אני מניח שתוך חודש ימים אנחנו נהיה במצב שכל הפרוצדורה של התקציב תהיה

גמורה.

אין ויכוח פנימי בין איש זה או אחרבתוך הרשות לגבי הרכב התקציב או העברה

מסעיף לסעיף. בתקציב הפיתוח התערבו שני דברים; א. היות והממשלה החליטה לקחת לנו

מהעודפים 50 מליון והיות וועדת הכספים של הכנסת החליטה להקטין את האגרה לעומת

הצעתנו, תיקנו את התקציב בהתאם לכך. אלה התיקונים היחידים שישנם בהצעת התקציב.

אני אביא לכם את הצעת התקציב.

ד. תיכון;

איך נוצרה בכלל הרזרבה העצומה?
א. הראל
הרזרבה נוצרה מזה ששלש-ארבע שנים הכניסו סעיפים של פיתוח, והפיתוח לא נעשה.

לא קנו רכוש חדש. היה סיפור כאילו אי.אן.גיי מונח במחסנים. אין אי.אן.גיי

במחסנים. בנו אולפן טלוויזיה אחד.



ד. תיכון ;

עוד שאלה אחת ואני עובר לוועדה אחרת. ענין התקציב חשוב. אני השתמשתי במלים

עדינות, אנחנו מבקשים שהפעם יוגש תקציב אמיתי שיכלול את כל הסעיפים ללא קרנות

סמויות. אני רק אספר לך שאנחנו לא ידענו שאתם בונים לקול ישראל לרדיו אולפנים

חדשים. זה לא היה בתקציב.

א. הראל;

בתקציב החדש יש. לא רק זה, חבר הכנסת תיכון, מפורטת רשימת כל תתוכניות.
ר. ריבלין
אתה יודע כמת רשות השידור הרוויחה מהספו נסורשיפ, מתשדירי שירות?
ד.תיכון
לא זו הבעיה. לא יכולים לתפקד על פי תקציב שהוא לא אמרת. לא יעלה על הדעת. יש

חוק יסודות התקציב, זו עבירה פלילית. תודה.
א. הראל
שאלת, חבר הכנסת ריבלין, בעניו תקנים ומיכסות. זה דבר שנתון במחלוקת. אני

חושב שיש ברשות השידור עדיין עודף עובדים. אני לא מוכן בשום פנים ואופן להגן

אוטומתית על מספר העובדים שישנם ברשות השידור. אבל י יעלנו. הוצאנו בשנה האחרונה

מעל 200 איש. לא הכל היו פיטורי ייעול, חלק פרשו לגימלאות. אנחנו כבר לא רחוקים

כל כך מהייעול. אנחנו אמרנו לעובדים לפני חצי שנה: תנו ייעול, נפתח, תקבלו תמורה

לפי סעיף 8 להסכמי העבודה. עד היום אנחנו במשא ומתן עם האוצר. אנחנו לא מבקשים

מהאוצר את הכסף, יש לנו את הכסף. אנחנו מבקשים חלק מהייעול הזה לתת כתמורה

לעובדים על העבודה שלהם.

השכר ברשות השידור הוא שכר נמוך מאד. אני לא צריך לספר לך. אחוז גבוה של

עובדים ברשות השידור מקבלים השלמת הכנסה.
הי ו "ר ד. ליבאי
מדוע, מה המיגבלות?
א. הראל
המיגבלה עובדי מדינה. אנחנו צריכים לקבל אישור של האוצר. אמרנו, תנו לנו

אפשרות לתת מיקדמה לעובדים, שמגיעה להם. אני בהחלט חושב שאפשר היה להכניס

מוטיבציה חדשה ברשות השידור. חלק גדול מכל הדברים שישנם בתוך המערכת היו נפתרים.

בשחיקת השכר -שישנה היום ברשות השידור, אם כתוצאה מהייעול אנחנו לא ניתן היום

לפחות מיקדמה לעובדים - אנחנו ניכנס לסכסוך על המשך תהליך הייעול.

אנחנו המדינה היחידה שמצלמת בפילם, לא באי.אן.גי. איכות התוכניות היתה קופצת

פי כמה. אנחנו רוצים להתחיל בבוקר טוב ישראל. אנחנו רוצים להתחיל בתוכניות חדשות.

אנחנו לא יכולים לעשות בפילם. אם האירוע בצפון קורה ב-4 ולא ב-3, אתה כבר לא יכול

לשדר אותו.
ר. ריבלין
מי אשם בזה?



א. הראל;

אנחנו אשמים. זה הסכם עבודה. אין עוד רשות כזאת במדינה.

ר. ריבלין;

זה המנכ"ל השלישי שלא פותר את בעית הפילם.

א. הראל;

אנהנו נפתור אותה, רובי.

י . ביבי;

בשביל לשדר ידיעות מהצפון, רובי? אתה עושה אירוע ב-4, אין טלוויזיה.

ר. ריבלין;

לצפון יגיעו, אבל לא עם פילמים, יגיעו עם דבר שאתה יכול להעביר אותו ישירות.

אני לא הולך לקפח את הצפון.

א. הראל;

אנחנו בהחלט מדברים על תוכניות שבהם יהיה פתרון רציני להרבה מאד דברים. אבל

זה מוכרח להיות לא בסירבול הזה שאנחנו עובדים. לכל דבר אתה צריך לקבל אישור של

האוצר על כסף שלך שאתה חסכת, ומוכח שאתה חסכת, ואתה רוצה לתת לעובדים תוספת.

י . ביבי;

אתם מצפצפים על אישור התקציב. אפילו את תקציב הרשות לא אישרתם בשנה שעברה.

היתה עליכם ביקורת ואמרתם לא צריך, נעשה מה שרוצים.
א. הראל
אני רוצה לדעת. עירית טבריה שאינה היכרת כל כך טוב, או דבר אחר, יש לה ריצת

מיכשולים לאישור תקציבי כמו שלנו? מי צריך ללכת? לפי החוק: ועד מנהל. אחרי הוועד

המנהל אני הולך לוועדת הכספים שלנו. אחרי ועדת כספים שלנו אני הולך למליאה. אחרי

המליאה אני חוזר לוועד המנהל. אחרי הוועד המנהל אני חוזר לממשלה. מהממשלה אני

חוזר לוועדת הכספים של הכנסת. אחר-כך אני חוזר לוועד המנהל והוועד המנהל צריך

לבצע את כל התיקו נים.
י . ביבי
אמרת שיש לך שבע תחנות. תקן את שבע התחנות שלך, מה אתה רוצה מאיתנו.
א .הראל
דיברתי קודם על כך. לגבי דו"ח המבקר, אני חושב שרוב הדברים הם נכונים וצריך

לתקן אותם. אנחנו ניקח לתשומת לב את הדברים.

היו"ר ד. ליבאי ;

קודם נשמע את המנ"כל, אחר-כך נראה.



א. מקל;

ברשותכם אני רוצה לחזור לענין של רשת ג', באותו ענין שהועלה בדו"ח המבקר ולתת

כמה תשובות ספציפיות על הסעיפים הספציפים שעלו פה, אחר-כך גם אתייחס לכמה סוגיות

שהועלו פה ושעדיין היושב-ראש השיב. אם כי על רובן הוא השיב.

ראשית, אני רוצה לומר באופן כללי כי צריך לזכור שרשת ג' היא הרשת המואזנת

ביותר מכל רשתות הרדיו הפועלות בארץ, כולל קול ישראל, גלי צה"ל וקול השלום.
י. ביבי
ערוץ 7 יותר מואזנת. בכל האוטובוסים, במוניות. אלה שירים של ארץ-ישראל, שירים

צי ו ני ים.
א. מקל
עשינו סקר לפני כמה ימים, מטעם מכון גוטמן.

היו"ר ד. ליבאי;

ערוץ 7 של גוש אימונים? זה משודר מאוניה? בלב ים?

י . ביבי;

בלב ים.

הי ו "ר ד. ליבאי ;

זה על סמך התקדים של אייבי נתן?
י. ביבי
כן .

א. מקל;

לפי סקר שאנחנו ערכנו בפיקוחו של פרופסור ליהוא כץ מטעם מכון גוטמן למחקר

חברתי שימושי, רשת ג' היא הרשת המואזנת ביותר. על פי הסקר הזה רשת גי מקבלת את

ההאזנה הגבוהה ביותר בימי לחול בין השעות 9 בבוקר ועד 8 בערב. כלומר, ב-11 השעות

מתוך 19 השעות שבהן היא משדרת בימי חול היא מספר אחד. בשבתות ההאזנה לרשת ג' עולה

עוד יותר, והיא הרשת המובילה בהאזנה בכל הרשתות בימי שבת. זו רק אמירה כללית,

כדי שאנחנו נדע במה אנחנו עוסקים פה.

אשר לדברים הספצייים. הועלה פה השאלה של לוחות השידורים. לוחות השידורים של

תוכניות הרדיו לשנת 1989 , כולל אלה של רשת גי אושרו על ידי מליאת רשות השידור

בישיבתה מיום 31 בינואר 1989. הדו "ח מתיחס פה בין היתר לתקופה מסוימת מאפריל 87

עד מאי 88, שאז לא היינה לרשות השידור מליאה בגלל בעיות, אינני יודע אם לקרוא להן

פוליטיות או ציבוריות. בגלל בעיות ציבוריות לא היינה מליאה של רשות השידור.

בינתיים כל הלוחות אושרו.

לענין מיכסות העבודה, נושא נוסף שהועלה כאן.אני חייב לציין שנושא מיכסות.

העבודה איננו נוגע רק לעורכי התוכניות ברשת ג' אלא לכל עורכי התוכניות ברדיו. אין

פה הבדל בין רשת גי לרשתות אחרות. אם וכאשר יהיו הסכמי עבודה חדשים ברשות השידור,

ניתן יהיה את מיכסות העבודה הישנות משנת 1971 וזאת מאחר שהמיכסות כלולות בהסכמי

העבודה.
ר. ריבלין
מה זה אם וכאשר?

א. מקל;

אני עומד להגיד. אין לי שום נחת מן העובדה שאנחנו פועלים על פי הסכמי העבודה

מ-1971. אנחנו נמצאים עכשיו בעיצומו של משא ומתן מזורז עם אגודת העיתונאים, שאני

מקווה לסיים אותו אולי אפילו מחר בישיבה מאד קריטית שיש לי איתם, כדי לחתום על

הסכמי עבודה חדשים. יש בעיות קשות בינינו לביו אגודת העיתונאים. כידוע היתה שביתה

של חמישים יום של העיתונאים ברשות השידור. וכל זה על הדברים האלה שאנחנו עוסקים

בהם. אני מנסה לרפא את הפצעים האלה ולהגיע לידי חתימת הסכמי עבודה חדשים עם

אגודת העיתונאים.
א. הראל
זה צריך לכול את האי.אן.גי וכל הדברים האלה.
ר. ריבלין
על זה אנחנו שומעים הרבה זמן. למה אתה תצליח יותר מקודמיך? פרט לכישוריך.
א. מקל
תיכף אני אני אגיד לך למה יהיה אי.אן,גי עכשיו ולא היה בעבר. שאלה ספציפית

נוספת היתה כאן בענין התקציב. היושב-ראש השיב במקרו, אני רק רוצה לומר שהמעקב

התקציבי לרשת ג' מבוצע כיום במסגרת המעקב התקציבי של חטיבת התוכניות הקלות. רשת

ג' היא חלק מחטיבת התוכניות הקלות. אנחנו עכשיו הולכים על מגמה חדשה של איפיון

רשתות. הכוונה היא שקול ישראל יופעל לפי רשתות ויבוטלו החטיבות. ואז לרשת ג' יהיה

מעקב כרשת ולא כחטיבה.

אני רוצה לציין בענין זה שההכנסות משידורי רשת גי הולכות וגוברות. יש לנו

הכנסות רבות ומתרבות, דבר שמראה על הפופולריות של הרשת הזאת בעיני ציבור

המפרסמים.

שאלה נוספת שעלתה פה זה הנושא של קבלת אלבומים ותקליטי שדרים, מת שנקרא

מתנות. גם אנחנו כמובן ערים לרגישות הנושא הזה של קבלת אלבומים חדשים ותקליטי

שדרים על ידי עורכי התוכניות. אני רוצה לציין שהעורכים מקבלים את התקליטים האלה

בקול ישראל, לא במקום אחר. הוריתי למנהל קול ישראל להכין הצעת נוהל בענין זה

ולבדוק את האפשרות שהתקליטים יתקבלו באמצעות התקליטיה של קול ישראל, לא על

ידי העורכים באופן אישי אלא על ידי התקליטיה ושהתקליטיה תנהל רישום מתאים. כמובן

שאין מקבלים את התקליטים האלה כדי לקחת אותם הביתה אלא הם משודרים ברדיו, וזאת

הכוונה של הענין הזה.
היו"ר ד. ליבאי
אנחנו נחזור לזה אחר כך. אבל אם הורית להכין נוהל, מטבע הדברים שלקראת ישיבת

הוועדה תמיד יש דיונים ורעיונות להכין נוהלים. אחרי הוועדה הזאת הדברים חוזרים

לעצמם. אני מבקש האם אפשר להגביל את זה בחודשיים, וכעבור חודשיים נשמע ממך אם

הנוהל מתקיים וקיים? אם כן, תואיל להעביר לנו את הנוהל. אם לא, נחזור לוועדה הזאת

ונזמין אותך ונשאל מה קורה ומדוע אין נוהל.



מצעד הפזמונים - זה גם נושא ספציפי שעלה פה. גם אנחנו נאמר בכנות, מתלבטים

בנושא לשיטת קביעת הדירוג של מצעדי הפיזמונים. זאת שאלה ארוכת ימים. למרות

הליקויים בשיטה הקיימת שהיא, כפי שנזכר פה, שיטה של קבלת גלויות ממאזינים, עדיין

לא מצאנו שיטה יותר טובה. אנחנו בודקים גם אפשרות של שיתוף פעולה עם פדרציית

התקליטים בישראל שמאגדת את כל חברות התקליטים, כדי לקבל מהם מיע מעודכן.

י . ביבי ;

אתם עושים איזה מידגם? אתם מקבלים גלויות ובודקים את האמינות שלהן?

א. מקל;

אנחנו עושים את זה ואנחנו יודעים שיש אחוז של גלויות שהוא מפוברק.

א. הראל;

עשינו מידגם מייצג בענין האירוויזיון. ראית את התוצאות? מידגם מייצג.

א. מקל;

בענין זה רציתי לומר שיש לנו מצעד חדש, מצעד חדש שנקרא מצעד האלבומים ברשת

גי. שם הנהגנו שיטה חדשה, לא גלויות אלא סקר טלפוני שבועי בחנויות התקליטים

הגדולות ברחבי הארץ. אנחנו בודקים שיטה זו, ואם היא תצליח - נמשיך בה ואולי גם

נוכל להרחיב אורנה למצעדים אחרים. בכל אופן, זה מראה שאנחנו מחפשים שיטות. אגב, זי

בעיה שכל העולם מתלבט בה. זו לא בעיה שרק אנחנו מתחבטים בה.

היו"ר ד. ליבאי;

אני מבין שלגבי מצעד הפיזמונים הלועדי אתם גם נעזרים במידה מסויימת במצעדים

ברשתות זרות. אבל לגבי המצעד העברי קשה לכם להיעזר בארצות זרות.

י . ביבי;

למה לא תשלחו גלויות לבתי ספר ואז אתה יודע שזה אמין.
א. מקל
חזקה על האמרגנים שהם יופיעו גם בבתי הספר. האמרגנים האלה הם מאד מתוחכמים.

א. הראל;

אני חושב שבבית הספר צריך לעסוק בעניני חינוך.

א. מקל;

עלתה פה גם השאלה של שידורי לךחוץ. בענין זה הודענו למבקר המדינה שאנו מקבלים

את הערתו בענין זה. קיבלנו החלטה מעכשיו לינות וארוחות לעובדי חוץ יינתנו על ידי

הרשות בהתאם לנוהל ולא על ידי גורם חיצוני כלשהו.

ר. ריבלין ;

זו לא עבירה משמעתית?
י. ביבי
מה הסכום? חמישה שקלים.
א. מקל
אלה לא סכומים גדולים באופן מיוחד, סכומים צנועים. אתייחס עוד לכמה נושאים

שהועלו על ידי חברי הכנסת. חבר הכנסת דן תיכון שאל מהו מקור הבעיה שהיתה ברשת ג'

בין מנהל הרדיו לבין הקריינים. שם היה ויכוח מקצועי לגיטימי, האם מוטב ללכת בשיטת

הקרוסים, כלומר תקליט אחרי תקליט בלי קריינים באמצע, או שעדיף שיהיו קריינים.

חילוקי הדיעות היו מקצועיים. בסופו של דבר הוקמה לאחרונה ועדה שתקבע ותחליט מה

עדיף. אבל הסכסוך הזה היה מקצועי.
ר. ריבלין
האם זה לא ננון שיש קריינים ומגישי תוכניות שהם יותר פופולרים ושומעים להם

מאשר אחרים? זה פקטור הכרחי בתוכניות כאלה.

א. הראל;

בגלי צהל ארנה יכול לענן על ידי שאתה מגייס אדם למילואים. הבאת אותו ופתרת את

הבעיה. אצלנו ועד העובדים מונע להביא.

א. מקל;

היתה פה שאלה ספציפית שמנהל הרדיו רצה להביא שני קריינים מגלי צהל. כמו שאמר

היושב-ראש, הבעיות היו על רקע של ועדי עובדים וכן הלאה. ייתכן שעוד נפתור את

הבעיות האלה. ברור שצריך לרענן כל הזמן ל ולהתחדש ואסור לקפוא על השמרים.

אגב, אנחנו גם עכשיו פותחים קורס משלנו, קורס מגישים וכתבים. אנחנו מרעננים

את השורות בעצמנו. אנחנו כל הזמן מגייסים אנשים חדשים. יש לנו עשרות קריינים

חדשים וצעירים.
ר. ריבלין
כעורך ראשי של הרדיו לפי החוק,

א. הראל;

של רשות השידור.
ר. ריבלין
של רשות השידור שהיא גם הרדיו, אדוני היושב-ראש. האם אינה כעורך ראשי לא רשאי

לומר מי יהיה איפה והסכם העבודה מגביל את הסמכות שניתנה לך על פי חוק?

אדוני היושב-ראש, המנכ"ל שיושב ךלידך הוא העורך הראשי של רשות השידור.
היו"ר ד. ליבאי
אני הצעתי שזה יהיה בחוק. זו אחת הסיבות שהשר מעכב לי את ההצעה שלי . אני אספר

לך סיפורים. זה צריך להיות כך.
א. מקל
הבעיה היא שבמוסד הזה כמו בהרבה מוסדות אחרים המנ"כל הוא יכול באופן תיאורטי,

הוא לא יכול להתעלם מוועדי עובדים. אצלנו יש 14 ועדי עובדים. את המשא ומתן אנחנו

מנהלים עם שלשה איגודים מקצועיים.

ר. ריבלין ;

ב"ידיעות אחרונות" העורך לא יכול לומר, למרות ההסכם שלו עם ועד העובדים, מה

אתה תכתוב ואיפה אתה תכתוב.

א. מקל;

אוף-דה-רקורד אני יכול לומר שגם שם זה בעייתי ולא אוטומתי . זה לא עניני, אני

שומע שגם רצו למנות מישהו לכתב מסויים וועד העובדים לא הסכים. יש לפעמים בעיות

כאלה.

הועלה פה הנושא של יום נהריה ובעיות מסוימות שהיו בענין זה. זה לא שייך לרשת

בי ולא לרשת גי. בענין זה אני רוצה לומר שאנחנו מתכוונים להוציא את הרדיו לשטח.

ביום נהריה שידרו כל היום את השידורים מנהריה והיתה התייחסות רבה לבעיות

המקומיות. אנחנו רוצים לעשות את זה עכשיו בהרבה מקומות בצפון ובדרום. יש לנו מגמה

לצאת אל הציבור, לא לשבת במיגדל השן הזה בירושלים. על סדר היום אשקלון, במשך הזמן

נגיע לטבריה ולעוד ערים מכובדות ברחבי המדינה. זאת המגמה. גם אם פה ושם ניתקל

בבעיות, זה מה שיקרה. אנחנו צריכים לצאת אל המאזינים.
הועלתה שאלה
האם יש אבטלה סמוייה ברשות השידור? אני חושב שאנחנו מאד התקדמנו

בענין זה. אם לדבר על הטלוויזיה, הגדלנו את כמות ההפקות העצמיות ב-%168. מי שפותח

טלוויזיה רואה היום המון דרמות עצמיות. מי שראה את השידורים מהפסטיבל, ראה שאנחנו

עושים הרבה דברים חדשים. היום אנחנו מתקרבים לניצול די מקסימלי של העובדים.

יש לנו דרישה של האוצר לרדת ל-1400 עובדים. אנחנו כיום עובדים על 1512 עובדים

תיקני ים. מאד התייעלנו בשנים האחרונות ונמשיך גם הלאה.
בענין נושא האי .אן.גי
הכוונה להפצת ציוד וידאו, להבדיל בצילום בפילם. כמובן

שכל העולם היום עובד בו ידאו. ניידות השידור אצלנו עובדות בו ידאו. אני לצערי כבר

המנכ"ל השלישי שמנסה להכניס את ציוד האי.אן.גיי הזה לרשות השידור. אני מאמין

שהפעם זה כן יתבצע, משום שיש שעת רצון. גם העובדים וגם ההנהלה מבינים שאם לא נעשה

את זה עכשיו, זה יהיה מביש לכולנו ובלתי אפשרי. אני חושב שיש שעת רצון.

מקובלת עלינו הקביעה ששכר העובדים נשחק. אנחנו רוצים לתקן את שכרם. כאשר נקבל

את האישור של האוצר לכך, אני חושב שהעובדים יסכימו בתמורה לתיקוני שכר מסוימים

להכניס את הציוד הזה. אני מקווה שכל זה יתרחש בחודשים הקרובים.

לא הייתי רוצה שיבוא יום אחד המנכ"ל הרביעי וגם הוא יעסוק עדיין באותה בעיה

של הכנסת ציוד האי .אן.גי.

אנחנו גם עומדים בפני תנופה גדולה בתחום הפיתוח והבינוי. עשינו כמה דברים.

אולפן נגדי, אולפן טלוויזיה גדול. אולפנים חדישים לרדיו , לחדשות של הרדיו . יש לנו

שורה שלמה של תוכניות, שאני לא אכנס אליהן פה, להגביר מאד את תנופת הפיתוח.

אנחנו עכשיו מתאוששים מבעיות שהיו. היו חילוופי מנכ"לים. היו שלשה מנכ"לים תוך

שלשה חודשים. אני מקווה שנתאושש מזה מהר. התוכניות קיימות ואני מקווה שניכנס

לתנופת פיתוח רצינית.

אני רוצה להתייחס גם לאמירה של יושב ראש רשות השידור. אין היום קביעה ממלכתית

של מדיניות שידור. לעניות דעתי הממשלה היתה מטיבה לעשות אם היתה מקימה ועדת שרים

לעניני שידור, שהיתה נותנת את דעתה לכל הבעיות של השידור. הן בעיות יום יומית

ואנחנו אנשי המקצוע מוצאים עצמנו מתנגחים אלה עם אלה. למשל, אנחנו עם הערוץ השני



ועם הטלוויזיה הלימודית, או כולנו עם הכבלים. כאשר אין למעשה מדיניות ממשלתית

אחידה. ואם היתה יוצאת הקריאה מן החדר הזה לממשלה להקים ועדת שרים לעניני שידור,

אני חושב שזר היינה תרומה הי ובית. אז היתה הממשלה מחליטה מה היא רוצה ואנחנו

היינו יכולים לבצע, כיום אין מדיניות ברורה בענינים אלה.

שני דברים לסיום. לשאלה של חבר-הכנסת ליבאי: האם לא היה מוטב ברשת ג' לבטל את

החדשות, לא לשדר אותן מדי שעה. זה רעיון מעניין, צריך לבדוק אותו. מדי פעם עולות

אצלנו הצעות. רק לפני שבוע עלתה הצעה בוועד המנהל אולי בכלל לשדר חדשות פעם

בשעתיים. תמיד ישנו ויכוח בין הפסיכולוגים מה מורט יותר את העצבים, לשמוע חדשות

כל שעה או לא לשמוע אותן שעתיים תמימות. אפשר להתווכח. יכול להיות שאתה צודק.

למשל בקול המוזיקה אנחנו לא משדרים כל שעה. אגב יש בניו יורק תהנה שמשדרת חדשות

כל 22 דקות. יש כל מיני גישות לענין זה.

הי ו"ר ד. ליבאי ;

אני לא מציע לבטל הדשות כל שעה, אם יש חדשות בשני גלים, ייתכן שבגל השלישי

ארנה יכול לו ותר .
א. מקל
צריך לבדוק את האפשרות הזאת.

ר.ריבלין ;

יש לנו בקשה לא להפסיק את שירים ושערים כאשר מלמיליאן בועד פנדל, כדי

לשמוע חדשות,
א. מקל
לסיום. היתה פה תלונה של חבר הכנסת ביבי שאין מספיק כיסוי לנושא הצפון. יכול

להיות, אבל אני רוצה לומר שיש לנו בעיה עוד יותר חמורה בדרום, בצפון יש לנו כתב

לטלוויזיה. בדרום אין לנו כתב טלוויזיה. אני שמח לבשר שאנחנו עומדים למנות בבאר

שבע כתב חדש קבוע של הטלוויזיה, כדי שנכסה גם את איזור הדרום. כמובן צריך גם לחזק

את איזור הצפון .

י . ביבי ;

קודם אני רוצה לברך אותך בתפקיד ואני מאחל לך הצלחה. כולנו מאחלים לך הצלחה,

האם לא הגיע הזמן שדווקה ברשות השידור יעבדו לפי חוזה מיוחד? אם ארנה חותם איתו על

חוזה מיוחד, אתת דורש ממנו, אז אולי ישתנו פני הדברים. יתכן שהוועדים יתנגדו לזה,

אבל אני חושב שדווקה ברשות השידור חייבים לעבוד לפי חוזה מיוחד.

הערה אחרונה. יצא לי לא פעם לשבת עם כתבי חוץ. רציתי להזמין אותם לארוחת

צהריים. אני לא רוצה להגיד שוחד, אבל להאכיל אותו זה אחרת. בקנאות מסוימת הם
אומרים
לא, אסור לי, אני לא יכול, יש לי אתיקה מסויימת, כתבים ישראלים, גם

עיתונאים,

לצערי, אם אתה נותן לו רק ארבעה כוכבים ולא חמישה כוכבים, אם אתה לא מפנק

אותו עם ארוחות לאניני טעם... יכול להיות שבגלל השכר, חלק, לא כולם. יש כאלה

הגונים מאד, אני אומר שהפירצה קוראת לגנב,

אם אתה מוציא כתב, אני חושב שהאש"ל צריך להיות ריאלי בצורה מכובדת, ואז יכול

להיות שהוא באמת יהיה יותר בענין הזה,

חייבים לתת תשומת לב לענין הזה של האתיקה, באמת לתת דווקה לאלה שיוצאים

לכתבות חוץ את האשל הריאלי המתאים ולא יבואו לידי עבירה,
י . גולדברג
אדוני היושב-ראש, יושב ראש רשות השידור, המנכ"ל אני מברך אותך על המינוי.

אנחנו יושבים בנושא ביקורת, ויש ביקורת. בכל מקום שמבקרים אותו אפשר לתקן, גם

ברשות השידור. בוועדת הכספים היינו צריכים לקחת כסף ולהעביר אותו לצרכים אחרים.

בו בזמן שאני מכיר את המשמעות. אם מצלמים בלבנון, אם כן רוצים או לא רוצים - כל

הרשתות יהיו שם וקול ישראל לא יהיה נוכח שם. זאת אומרת, אם יש שם כתב זה לא בזכות

הצפון אלא בזכות מה שמתרחש בצפון, לצערי. גם הכיסוי שם לא מתאים.

אני מוכרח לתקן את דברי ידידי ביבי , אני לא נתקלתי בשום מקרה שעובד רשות

השידור דרש או ביקש או קיבל. אני מכיר את אנשי השטח בכל הזמנים. הם הטובים ביותר

שאני מכיר בכל המערכת. זו מערכת יקרה.

ר. ריבלין;

הכלל הוא שרוב רובם של. הכתבים, אצלי זה מאה אחוז, שמציעים להם קפה - הם

מסרבים לקחת. יכול להיות שאם הייתי מציע להם ארוכה - הם כן היו לוקחים.

י . גולדברג;

קפה וטלפונים תמיד חופשי, הם חייבים לעבור לענין של הקסטות ולא בפילמים. זה

חייב להיעשות מיידית. אי אפשר להעביר אירוע שמתרחש בחמש אחר-הצהרים. והרי בכל

העולם זה מופיע ולתוך מדינת ישראל זה לא מגיע כתוצאה ממיגבלה של קשר בין ירושלים

לבין הצפון.

אני לא מדבר רק על הצפון. אני מחייב את הביקורת. אני חושב שהביקורת היא

הכרחית. אני חושב שנעשים דברים שצריך לבקר אותם וצריך לטפל בהם. אם תצא מפה קריאה

לוועדת שרים, שאכן יוכלו להשפיע במערכת של רשות השידור - אני חושב שזה חיוני

ממדרגה ראשונה. יתרה מזו, חיוני ממדרגה ראשונה שהמערכת מכספיה היא תפתח את עצמה

ושהכספים האלה לא יעברו בצורה כזו או אחרת למקומות אחרים,

אני לא יכול לעסוק בפרטי הביקורת, אבל אני בהחלט מצפה, ואני יודע ששואפים לכך

רבים ורבים עושים את זה, שהמערכת תהיה יותר אוביקטיבית. היא תעשה את עבודתה

העיתונאית לטוב ולרע. אני לא דורש מהמערכת הזו מעבר לכך. אני יכול בהחלט לחזק את

ידיכם כמי שעושה במלאכה ושואף להגיע לתוצאות.
א. מקל
בענין החוזה המיוחד, שהעלה חבר הכנסת ביבי, רציתי לומר שהגישה הזאת מקובלת

עלינו, בנוסף לאותם 1512 עובדים תיקני ים ישלנו היום גם כמה מאות עובדים שהם

עובדים כסטרינגרים באמצעות חוזה מיוחד ובשיטות דומות, אבל אינם עובדים קבועים. הם

מספקים לנו שירותים על בסיס קבוע. השאלה הזאת מקובלת עלינו והיא מופעלת בהרבה מאד

סקטורים, בעיקר בטלוויזיה. יש מחלקות מסוימות בטלוויזיה שרוב העובדים שם, כולל

צלמים, הם עובדים בחוזים מיוחדים ולא עובדים תיקני ים של רשות השידור, זה המצב

העובדתי.

בקשר לנושא האש"ל. לא ידוע לי על מקרים כאלה שהעובדים באופן מיוחד להוטים

אחרי. ללא קשר לשאלה הזאת אנחנו נותנים להם אש"ל הוגן. ודאי כאשר הם יוצאים לשטח

יש להם אש"ל הוגן. אני לא מכיר מקרים כאלה. אם יש מקרים כאלה - צריך להעביר

אל י נ ו .

אני מודה לחבר-הכנסת גולדברג על הברכות למינוי וגם על ההערה שהאנשים שלנו הם

הטובים ביותר, לפחות אלה בצפון, באמת יש לנו שם את מיטב האנשים וגם התנאים שם הם

קשים, כולל כיסוי של הנושאים בתוך לבנון ורצועת הבטחון. הם עושים עבודה טובה. מי

שמכיר את השטח יודע. אין איש שחולק על ההערה הזאת.



לסיום, אני מסכים, טוב שישנה הביקורת ואני מודח לאנשי מבקר המדינה שמאירים את

עינינו. אנחנו אף פעם לא נהיה מושלמים. ננסה להשתפר ולשאוף לאופטימום.

בענין ההערה של חברת הכנסת גולדברג, אכן nrמה שאנחנו מנסים לעשות, עבודה

עיתונאית מקצועית הוגנת, בלי שום שיקולים זרים. זו המטרה שלנו. גם בזה לא תמיד

עומדים. זאת המטרה, לזה אנחנו שואפים.
היו"ר ד. ליבאי
אדוני המנכ"ל, לענין הביקורת כדי שיהיה ברוד: אותו נקודות שנוגעות לנושא

לטוהר המידות, מעל ומעבר לכל אנחנו נחזור אליהו. זאת אומרת, אי אפשר לצאת ידי

חובה בכך שייצרו פעם נוהלים, או שלא הובאו לידיענו דברים מסוימים. המבקרת מצביעה

על שתי תופעות, האחת בשידורי חוץ, השניה בקבלת תקליטים כמתנות. זה צריך להיות נקי

ומסודר. אני מבקש ממך מאד להקפיד על זה, כי אנחנו נחזור לזה.

יש עוד נושאים בדו"ח זה על רשות השידור, כך שיהיה לי העונג לזמו את היושב-ראש

ואותך ךלישיבות הוועדה בנושאים אחרים. אז אני מבטיח לך שאחזור לנושאים האלה

כנושאים אקוטיים שהם תובעים רגישות מיוחדת במינה, כי לטוהר המידות כולנו רגישים.

א. הראל;

זה נורא מפריע להעמיד את זה במעמד של שוחד,
היו"ר ד. ליבאי
אני לא דיברתי על שוחד. יש חוק שאוסר קבלת מתנות ויש מציאות שנוהגים להקל בה

פנים. זה יוצר רושם שכאילו מי ששולח יותר מתנות או מי שמכבד יותר אולי גם נהנה.

זה יכול להיות בכלל מנותק מהמציאות, אבל זה יכול לפתוח פה לרינונים. לכו מוטב

בעניו הזה לעשות נוהלים.

לענין אחר. הנושא חורג מדו"ח מבקר המדינה. אני למדתי אותו גם בהקשר לדוחות

קודמים. חוסר התיאום בין הרשויות, ביו הערוצים, בזמני שידור - זה דבר משווע. אני

אינני יודע אם ראש הממשלה מינה ועדת שרים או לא.
א. מקל
בינתיים אין. אני חושב שכדאי .

היו"ר ד. ליבאי ;

במידה זו אני ודאי שנענה לאתגר שלך. הוועדה הזאת תפנה לראש הממשלה ותבקש ממנו

למנות ועדת שרים רלבנטיים לנושא הזה, כדי שיהיה תיאום ותהיה חלוקת ערוצים ורשתות

וזמנים ויתר תיאום בין הרשויות השונות. אנחנו בעד תחרות מסוימת גם כן, אבל מאד

מסודרת במרחב מחייה לכל מי שצריך. הכל בהתאם למדיניות כוללת שצריכה להיות בנושא

הזה.

אני לכשעצמי הצעתי בהצעת החוק רק לפני שלש שנים. אני מצטער מאד ששר החינוך שם

עליה וטו בזמנו. הצעתי שאתם תנותקו גם בנושאי שכר ותנאים מרשויות אחרות. יש לכם

בעיות מאד ספציפיות.
א. מקל
זה היה פותר לנו המון בעיות.
היו"ר ד. ליבאי
אני אחזו להצעת החוק שלל בנושא הזה. שם יש גם בעיות של היררכיה וכיוצא באלה.

אני לא רוצה עכשיו להרהיב.

אני רוצה עכשיו להרשות להניכים שנמצאים כאן, אם הם רוצים, להעיר או לשאול

שאלות, אותנו או את אנשי הרשות. בבקשה.

חניך פו"מ;

השאלה שלי היא כזו. אני שומע פה שמנכ"ל שלישיש מטפל בעניו הציוד. דו"ח יוצא

פעם בשנה ודנים עליו. אנחנו יודעים ברמות הנמוכות בצבא שמפקד קובע זמן ובזמן הזה

צריך לתקן. אם לא, צריך לתת את הדין. אצל מי השיניים? אם אותו מנכ"ל לא עושה, מה

הלאה? האם בשנה הבאה יראו את זה עוד פעם?

היו"ר ד. ליבאי ;

השיניים לא חדות. במידה שהן קיימות, הן אלה: ראשית הוועדה שמזמינה את הגופים

ודורשת תשובה, תוקן או לא תוקן ומה תוקן. יש דברים מסויימים שאנחנו רגישים להם
יותר. אמרתי לו
תוך חודשיים תביא לי את הנוהל.

דברים נוספים. נוכח תמיד נציג של משרד הכלכלה והתכנון. יש אגף של הפיקוח

הכללי, שהוא מרכז את תגובות המשרדים ועוקב אחרי יישום כללי הביקורת. יוצאים דוחות

תקופתיים מטעם המשרד, שמונחים גם על שולחן הכנסת מה תוקן ומה לא תוקן, וכך הלאה.

אנחנו מנסים לעקוב באמצעות אגב הפיקוח הכללי במשרד הכלכלה והתכנון, באמצעות

ישיבות הוועדה, על יישום. המעקב הטוב ביותר הוא על ידי מבקרת המדינה. מבקרת

המדינה וצוות עובדיה תמיד נוכחים בישיבות. תמצא בדוח דוחות מעקב, דהיינו מבקרת

המדינה בודקת באיזו מידה נושאים לקויים תוקנו או לא תוקנו. אם זה הוזר ומופיע,

אנחנו כמובן מתיחסים לזה ביתר חומרה ותובעים תיקון.

למשל, כל הנושא של מיכסות עבודה, השיב פה המנכ"ל שזו לא בעיה של רשת ג'.

מיכסות עבודה זו בעיה חללית ברשות השידור. אני רשמתי לפני ואנחנו נחזור לרשות

השידור בהקשר אחר. אני אבדוק אם בינתיים התקדמו דברים או לא בנושא של מיכסות

עבודה.

יש דברים שהיו ספציפיים לרשת גי. שמענו תוקן. אני רוצה לראות כעבור זמן.

עקרונית אתה צודק. כל מה שניסיתי לומר לך, שבפחות חיתוך יש כאן ענין של תקופות

וענין של מעקב. יש דברים שיכולים להיות מתוקנים.

הנושאים שדובר בהם על מנכ"ל שלישי הם נושאים שהם מעבר לביקורת רגילה. אני לא

רוצה להרחיב יותר. לא נכנסנו לזה, כי זה לאו דווקה היה קשור לפרק בביקורת.
ד . תיכון
רבותי , אין לנו שיניים. גם שמות המבוקרים לא מפורסמים, לצערנו. אבל המנהלים

חוו כאן חווייה לא נעימה היום. הם יחזרו למשרד. ודאי יהרהרו פעם נוספת. ודאי

יקראו לזה ולהוא וינסו לשפר. זה הדבר היחידי שניתן לעשות בעקבות דו"ח מבקר

המדינה. לעיתים יש כאן ישיבות קשות ביותר. ראיתם את השאלות המהירות, כמו ועדת

חקירה. אתה שואל, הוא עונה. לא תמיד זה נוח לו. הוא מזיע לעיתים. הוא יודע שהוא

חוזר למשרד שלו ומתייחס לדברים שנאמרו כאן. זה חלק חשוב מן הביקורת - המופע כאן

בוועדה.
חניך פו"מ
אני הבנתי שיש הרבה בעיות שלא נפתרות כתוצאה מוועדי עובדים, פוליטיקה ברשות

השידור. האם זה מחויב המציאות שתהיה רשת שידור ממלכתית? יש פה הרבה בעיות עם ועדי

עובדים כמו בהרבה מי גזרים. יש נטייה למכור חלק מהמוסדות של הממשלה וההסתדרות

למי גזרים פרטיים. בהבנה המצומצת שלי האם זה לא יכול גם בכיוון הזה, כשיש לי תחושה

שהרבה פה לקוי בגלל שיש מעורבות של הממלכתיות.
היו"ר ד. ליבאי
אתה צודק. ממלכתיות זו מדינה, מדינה לזו דמוקרטיה, דמוקרטיה זו ממשלה, ממשלה

זה מפלגות. ביחוד כאשר מונופול, ביחוד כאשר יש רשות ממלכתית טבעי הדבר שהרשויות

שמעורבות בממשלה, הגופים, המפלגות מעונינים שיהיה להם מה לומר ברשות שידור

ממלכתית. אין דבר יותר טבעי מזה, כי זה משפיע על דעת הקהל. איך יש לך השפעה? כאשר

אתה ממנה נשיא, כאשר אתה ממנה יושב-ראש, כאשר אתה ממנה מנכ"ל שהוא שלך, נדמה

לך שיש לך זרוע. זה שהם אחר כך מפתחים את היישות הממלכתית שנובעת מהתפקיד

ומתפקדים בצורה בדרך כלל ענינית מאד. אני חושב, עשיתי את שלי. לפחות ברגעים

דרמטיים יהיה לי שם את האדם שלי שיכול לשים יד על הדופק.

הדרך להילחם בזה? א. למנות אנשים טובים. ככל שאתה ממנה אנשים באיכות יותר

טובה, הם בסופו של דבר יותר עצמאיים ופועלים בהתאם לחוק ובהתאם לרשות.

ב. תחרות. יש לנו רשת ממלכתית. לכן אני לא נבהל מהטלוויזיה הלימודית. ריבוי

ותחרות יכולים לתת יותר הזמנות לקהל לקבל. אינה רוצה תשובה יותר קונקרטית?
חניך בפו"מ
אותי מדאיגה התשובה יותר.
ד. תיכון
אני רוצה לשאול אותך שאלה. בצבא יש לעיתים איגוד מקצועי שנקרא קליקה ולחצים?
חניך בפו"מ
אני לא הגעתי לרמה כזו.
ד. תיכון
עכשיו מדברים על מינוי אלוף פיקוד מרכז. אתה רואה מה קורה.

זו מדינה דמוקרטית ונשלם את המס בגין הדמוקרטיה בחוסר יעילות ובפיגור

בתחומים מסויימים. רוצים דמוקרטיה - צריך לשלם עבור הדברים האלה.

חניך פו"מ;

גם דמוקרטיה אפשר לשפר.
ד. תיכון
אפשר לשפר הרבה, אבל מה אתה רוצה שלא יהיה ועד עובדים.
חניד פו"מ
מה עשו המנהלים האחרים אחרי שהם פוטרו?
ד. תיכון
הם לא פוטרו, הם סיימו את הקדנציה שלהם. זו רוטציה, זה הדבר הכי טוב. הצבא

עושה רוטציה.
היור ד. ליבאי
אני רוצה שנבין. הקשיים בחלקם נובעים לא רק מהפוליטיזציה של הרשות, אלא

מחוסר נכונות של הכנסת לתקן את החוק. כשאנחנו מציעים הצעה, למשל שהם יוכלו לתפקד

ברשות, קודם כל שתהיה לו סמכות של עורך כללי. לא חשוב אם המנכ"ל או היושב-ראש, אבל

שמישהו יהיה שם בעל הבית. לא. למה לא? אם לצד אחד יש יושב-ראש ולשני מנכ"ל, אז זה

רוצה לחזק את היושב-ראש וזה את המנכ"ל. התוצאה היא שלא נותנים לא לזה ולא זה. אין

מישהו שיכול לנהל את הרשות ממש עם סמכויות. למה? כי כל צד חושב רק על עצמו. היום

המנכ"ל שלי, כאילו לעולם המנכ"ל יהיה שלי, אני מוכן לתת לו. הצד השני אומר: בשום

אופן לא ניתן למנכ"ל שלך סמכויות.

ככה זה מתחיל. הבעייתיות מתחילה בבית הזה.
חניך פו"מ
האם תוכנית העבודהה של הוועדה היא לפי דו"ח מבקר המדינה השנתי ואיך נקבע סדר

הנושאים שעולים לפה, לפי חשיבות, לפי משקל פוליטי כזה או אחר?
היו"ר ד. ליבאי
אני אענה לך בכנות. את סדר היום הקבוע למעשה יושב-ראש הוועדה, כאשר חברי

הוועדה יכולים להציע להעלות נושאים וגם להקדים נושאים ויש התחשבות. אבל האמת היא

שאני הולך בסדר היום תוך התייעצות עם אנשי משרד מבקר המדינה. מאחר שמבקרת המדינה

מכירה היטב את הדו"ח, ואני לא מתיימר להגיד שקראתי את הכל ואני יודע, אני מבקבל

ממבקרת המדינה או משרד המבקר המדינה סדר עדיפויות לפי דעתם, מתוך שזה לא פוליטי

ללא מפלגתי אלא לפי סדר חשיבות. אני מאד מושפע מזה. יש לי הצעה, אפשר תמיד לבקר

אותי ואפשר לראות שאני שם לב למה שמבקרת המדינה ממליצה בפני מבחינת סדר החשיבות.

יחד עם זה, יש נושאים שפשוט האקטואליות שלהם בוקעת, או שהדחיפות שלהם בוקעת גם אם

מבקרת המדינה שמה את זה בסולם יותר נמוך.



אני אודה בפניך שהיום- בחרתי את רשות השידור, כי לא רציתי להיכנס לסבך של שר

זה או שר אחר ממחנה פוליטי זה או אחר. למשל, היום יכולתי לקבוע נושא של ביקורת על

משרד השיכון ולהביא הנה דווקה את השר דוד לוי, או לקבוע נושא של מערכת הבטחון

ולהביא את שר הבטחון.

ד. תיכון;

באמת כבר לא הזמנת מזמן את השר דוד לוי. הוא שאל למה החודש לא הזמינו אותו.

היו"ר ד. ליבאי;

הוא כבר מוזמן לנושא מינויים פוליטיים. יש תוכנית עבודה, כאשר היא גם

מושפעת מפניות חברים. למשל, חבר הכנסת דן תיכון ביקש שנעלה לדיון את מוכנות צהל

למלחמה בהקשר ללוחמת גזים. חשבתי שמה שהוא למעלה, והוא טעון שיש לתת לזה דחיפות

עליונה, הוא צודק. דנו בזה בדחיפות עליונה. לכן אני מושפע מאד מהערות של חברי ועדה

שהן עניניות ומציעות לתת עדיפות לנושא מסוים.

ד. תיכון;

רבותי, עם יד על הלב, היושב-ראש יש לו סמכויות על בכנסת בכל הוועדות, כולל

המליאה. הוא קובע את סדר היום, ברצותו יעלה, ברצונו לא יעלה הנושא. ועוזר לו מזכיר

הוועדה שיש לו תפקיד חשוב ביותר בקביעת סדר היום. המדובר בכל הוועדות ללא יוצא

מהכלל.

חניך פו"מ;

מי קובע את הנושאים לביקורת המדינה, איזה נושאים היא בודקת ואיזה לא?

היו"ר ד. ליבאי;

מבקרת המדינה עצמאית. היא מפעילה שיקול דעת שלה בהתאם לסדר עדיפות שלה, של

עובדי משרדה. כך היא קובעת את זה, תוך התייעצות עם מי שהיא חושבת לנכון. לנו יש

סמכות בחוק לבקש ממבקרת המדינה חוות דעת או דו"ח בנושאים מסוימים. הוועדה הזאת

מפעם לפעם יוזמת נושאים לבדיקה.

חניכת פו"מ;

שאלה מאד קצרה. איך יכול חבר כנסת לתפקד היטב אם הוא חבר בכמה ועדות.

ההתרשמות שלי לפחות, חבר הכנסת תיכון שאל שאלות, לא שמע תשובות.

היו"ר ד. ליבאי;

את צודקת במאה אחוז. המוסד הזה לא עובד ביעילות, אין לו גוף שמתכנן את

עבודתו נכון. כל הפניות, שלי לפחות, לוועדת הכנסת לא נענו. אני רציתי שיהיה סדר

אלמטרי, שבשעות מסוימות תהיינה רק שתי ועדות - כספים וחוץ ובטחון. כי בדרך כלל

חברים לא משותפים לשתי הוועדות והן קבועות וחשובות. כלומר, לעשות הדרגתיות בעבודת

ועדות פחות או יותר לפי חברויות משותפות או לא משותפות של חברי כנסת. לפי זה גם

ישבצו את עצמם, חשובה כמו לכספים ובטחון ועוד אחת, באופן שאין התנגדות. אם אתה חבר

או כספים או בטחון, אתה הולך לאחת מהשתים בשעה מסוימת. משעה מסוימת אתה הולך

לוועדה השניה שלך, שאתה צריך להיות חבר בה ואז אתה הולך לאחת.

הצעתי הצעה, דבר אל הקיר. אני לא יודע למה. היה ראוי שיבוא מישהו ויתכנן את

צורת עבודתו.



ש. שטרית;

אני חושב שאתה לא עושה צודק לאלה שעושים מאמץ בכל אופן לתפקד ולהגיע לשלש

ועדות, ויש כאלה. למשל יגאל ביבי חברי מוועדת כספים. יוסי גולדברג היה, אני הייתי.

י. גולדברג;

הביקורת במקום.

הי ו"ר ד. ליבאי;

זה שחברי הכנסת עושים אקרובטיקה ורצים בין שלש וארבע ועדות - זו לא דוגמא.

ש. שטרית;

אנחנו עושים מאמץ.

מפקד בפו"מ

אני מודה לכם.

היו"ר ד. ליבאי;

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 1245

קוד המקור של הנתונים