ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 18/02/1992

הקמת מרכז פיס בחצר בתי-הספר "יצחק שדה" ו"ליבאי" בבת-ים; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 326

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי, י"ד באדר א' התשנ"ב (18 בפברואר 1992). שעה 00;09

נכחו;

חברי הוועדה; מ' בר-זהר - היו"ר

א' אליאב

י' שפרינצק

מוזמנים; א' קנמון - ראש עיריית בת-ים

ג' בן-דרור - מנהל מינהל הפיתוח, משרד החינוך

והתרבות

ש' גולדשייד - מפקח על החינוך הגופני, משרד החינוך

והתרבות

א' פז - מפקח כולל בבת-ים, משרד החינוך

והתרבות

ב' נסים - משרד החינוך והתרבות

ש' בינשטוק - מ"מ ראש עיריית בת-ים

ע' לב - מנהל אגף החינוך, עיריית בת-ים

די ברוט - מנהל המחלקה לחינוך, עיריית בת-ים

י י קרני - הסתדרות המורים

מ' מזרחי - יו"ר ארגון ההורים הארצי

א' משעל - ארגון ההורים הארצי

ז' גבאי - יו"ר ועד המנהלים

ט' נחום - מנהלת בי"ס "יצחק שדה", בת-ים

חי שי - מנהלת בי"ס "ליבאי, בת-ים

עי נלוס - נציגת ועד חמורים, בי"ס "ליבאי", בת-ים

ח' שבשביץ - יו"ר ועד ההורים בבי"ס "יצחק שדה", בת-ים

א' בסן - יו"ר ועד ההורים בבי"ס "ליבאי", בת-ים

מזכירת הוועדה; י' גידלי

קצרנית; א' זכאי

סדר-היום; שאילתות.

הקמת מרכז פיס בחצר בתי-הספר "יציק שדה" ו"ליבאי" בבת-ים.



שאילתות

היו"ר מ' בר-זהר;

אני פותח את הישיבה.

יש לי שאילתה לגבי ידיעה בעתון על בונוס שיקבלו מורים שתלמידיהם הגיעו

להישגים. יתנו כסף למורים? אתמול שמעתי את שר החינוך מודיע כי מורים שיילכו

לאזורי מצוקה ויצליחו יקבלו בונוס. במשך שלוש שנים אני נאבק במשרד כדי

שתתגמלו מורים ההולכים לאזורי מצוקה - עיירות פיתוח ושכונות - ובוקר וערב

מודיעים לי שאי-אפשר לעשות זאת. אני רוצה להבין אם "עובדים" עלינו או שעושים

זאת בגלל שזו שנת בהירות? על סמך מה שר החינוך יתן בונוס, האם יש הוק, יש

תקנה? אני בעד תיגמול של המורים וניתוק משכורתם מסולם המשכורות במשק, אבל

אתם אמרתם תמיד שאי-אפשר לעשות זאת.

הקמת מרכז פיס בחצר בתי-הספר "יצחק שדה" ו"ליבאי" בבת-ים

הדיון שלנו היום יהיה על הקמת מרכז פיס בחצר בתי-הספר "יצחק שדה"

ו"ליבאי" בבת-ים. אני מציג את האורחים. ממשרד החינוך והתרבות - מר גדעון בן-

דרור, מנהל מינהל הפיתוח; מר שמואל גולדשייד, מפקח על החינוך הגופני; מר

אורי פז, מפקח כולל בבת-ים. מעיריית בת-ים - ראש העיריה מר אהוד קנמון; מר

עוזיאל לב, מנהל אגף החינוך; מר דוד ברוט, מנהל מחלקת החינוך. מהסתדרות

המורים נמצא כאן מר יהושע קרני. מארגון ההורים הארצי - מר משה מזרחי, היו"ר;

גבי אילנה משעל. מבית-הספר "יצחק שדה", גבי טובה נחום, המנהלת. מבית-הספר

"ליבאי" - גבי הנה שי, מנהלת; גבי ענת נלוס, נציגת ועד המורים. מוועד ההורים

בבית-הספר "יצחק שדה" - מר הנן שבשביץ, יו"ר הוועד. מוועד ההורים בבית-הספר

"ליבאי" - מר אבי בסן, י"ר הוועד. מוועד המנהלים מר זמיר גבאי.

הגיעו אלינו ידיעות על הקמת מבנה של מרכז פיס בחצר בתי-הספר הללו. היתה

התכתבות ארוכה ביני לבין ההורים והמנהלים באמצעות מר יהושע קרני. פנינו מספר

פעמים למשרד החינוך ולא קיבלנו תשובות מספקות. עד עכשיו אנחנו לא מבינים על-

פי איזה כללים מחליטים לבנות, מה הם החוקים והתקנות הקובעים מתי מותר לבנות,

היכן, באיזו מידה זה בא על חשבון התלמידים ושטח המשהק שלהם? באיזו מידה זה

מפריע ללימודים התקינים. אני אומר זאת כי אנחנו נמצאים באמצע מאבק על הקמת

חניון תת-קרקעי מתחת לבית-ספר בתל-אביב, אבל אינני משווה בין שני הדברים כי

כאן מדובר במרכז פיס שיש לו מטרה חיובית.

נשמע את עמדת בתי-הספר. בבקשה, מר גבאי.

ז' גבאי;

השאלה העומדת על סדר-היום היא האם יש קריטריונים קבועים לבנייה בתוך שטח

בית-הספר. על-פי החלטה של משרד החינוך שפורסמה בחוזר המנכ"ל, אנחנו אמורים

לתת על-פי התקנים שטח של חצי דונם חצר לכל כיתה. מדובר כאן בשני בתי-ספר

שבאחד יש 2kכיתות, באחר 18 כיתות. כשמצרפים אותם יחד מגיעים ל-16 דונם שטח

חצר. במציאות הקיימת היום, בגלל שבנו שני מבנים קשיהים וצריפים בשטח בית-הספר,

יש בעצם 9 דונם חצר לשני בתי-הספר.

היום מודיעים לנו שרוצים להקים מבנה מפלצתי של 850 מ"ר בתוך שטח בתי-

הספר, שגדר מפרידה ביניהם - פעם זה היה בית-ספר אחד שפיצלו אותו.
י' קרני
אדוני היושב-ראש, אני מעביר לך כאן צילומים שממחישים את המצב בשטח.

היו"ר מ' בר-זהר;

יש היום 16 דונם?

קריאה;

9 דונם.

ז' גבאי;

אנחנו טוענים שלא ייתכן שנקבל היום על-פי החלטה של העיריה ומפעל הפיס

אולם ספורט בגודל של כ-850 מ"ר כל עוד על-פי ההלטה של משרד החינוך אולם ספורט

צריך להיות בגודל של 292 מ"ר. לדעתנו לא ניתן היום להקים מבנה של מפעל הפיס.

במשך שנים רבות דרשנו שיקימו מבנה של אולם התעמלות על-פי תקנים של משרד

החינוך. משרד החינוך אומר היום שהוא לא מעורב במבנה של מפעל הפיס וכי זה נושא

לדיון בין העיריה ובין מפעל הפיס כי זו תרומה של מפעל הפיס. יש מחלוקת אם זה

850 מ"ר או פחות.

היו"ר מ' בר-זהר;

אם היה מבנה של אולם התעמלות, איפה הוא היה ממוקם?

ז' גבאי;

הוא היה ממוקם באותו מקום מתוך הנחה שנוריד צריפים.

היו"ר מ' בר-זהר;

למה שלא תורידו צריפים עכשיו עבור המבנה של מפעל הפיס?

ז' גבאי;

כאשר בונים מבנה בגודל של 850 מ"ר, מחסלים לחלוטין את החצר הגדולה

ונוצרים מבוכים של חצרות קטנים.

אי אליאב;

מה הייעוד של מרכז הפיס?

ז' גבאי;

מרכז קהילתי שאמור לשרת גם אגודות ספורט בכדורעף שיפעלו, על-פי ההבטחה,

אחר-הצהרים, ובבוקר האולם יעמוד לרשות שני בתי-הספר. אנחנו יכולים להשתמש

באולם במשך 30 שעות בלבד כשלפי מספר הכיתות שיש בשני בתי-הספר, שמקבלות שעתיים

התעמלות בשבוע, כמובן שנזדקק ליותר שעות.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני מניח שאם תהיה אליפות, האגודות יצטרכו להתאמן גם בבוקר?



ש' גולדשייד;

בית-הספר יהיה בעדיפות ראשונה, גם בשעות אחר-הצהרים.
ז' גבאי
אנחנו חוששים שמבנה כזה יכול לפגוע בבטיחות התלמידים. לפי תקנות הבניה

המפורטות בחוזרי המנכ"ל של משרד החינוך מדברים על חצר המאפשרת צפייה על כל

התלמידים בהפסקה, אבל הבנייה נכנסת פנימה ויוצרת כוכים, לכן יש קושי מבחינת

שדה הראייה של המורים המשגיחים.

הציעו לעיריה הצעות שונות. היו שתי הצעות שנראו לנו ריאליות: הצעה אחת

- בסמוך לבית-הספר, מעבר לכביש, יש גן ציבורי גדול ולדעתנו ניתן להקים שם את

המבנה של מפעל הפיס שאמור לשרת את הקהילה.

היו"ר מ' בר-זהר;

התלמידים יעברו את הכביש 30 פעם ביום כדי להגיע לשיעור התעמלות?

ז' גבאי;

אנחנו מוכנים ללכת להצעה הזאת כשבמסגרתה יהיה מבנה של גשר. זו היתה הצעה

של משרד החינוך.

גי בו-דרור;

של מי במשרד החינוך?
ז' גבאי
מר בן-דרור, ישבת אתי בישיבה.

ההצעה השניה היתה להעלות את המבנה על עמודים ולאפשר את כל השטח מתחת

למבנה למשחקים. שתי ההצעות נפלו.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את מנהלת בית-הספר "יצחק שדה".

טי נחום;

עדיין לא קיבלתי תשובה מאף גורם על השאלה; אם זה כל כך טוב - למה זה כל

כך רע למורים, למנהלים, להורים ולמה אנחנו מתנגדים למבנה הזה.

אדוני היושב-ראש, כשסיירת בבת-ים הפניתי אליכם את השאלה - וגם למר בן-

דרור כשהיינו אצלו בישיבה לפני עשרה ימים; אם יש תקנות וחוקים לבנייה, למה לא

מקיימים אותם? היום, השטח נטו לכיתה הוא 140 מ"ר. רוצים להכניס מבנה כל כך

גדול, אז מה יישאר לילדים?

אנחנו מנהלות בתי-ספר ובראש וראשונה אנחנו דואגות לבטיחות של התלמידים,

לפני חינוך ולפני פדגוגיה. בכל בוקר אנחנו עוברות עם השומר על הנושא הבטיחותי

והבטחוני. לא נוכל להתקיים בצורה כזאת בשום פנים ואופן משום שכלל לא יהיה

מרחב מחייה. יש לי -רשימה של תקנות בנייה, בטיחות ובטחון - לפי חוזר המנכ"ל -

שהם עוברים עליהן.



היו"ר מ' בר-זהר;

הזכרתי את החניון התת-קרקעי מתחת לבית-ספר נורדוי והתשובות שניתנו בדיון

אז בנושא הבטיחות היו מדהימות.

טי נחום;

ישבו ועדות של אנשי בטיחות והחליטו החלטות. יושבים אנשים אחרים במשרד

החינוך ומחליטים החלטות. לפי המסמכים יהיה בלתי אפשרי לשמור על הבטיחות כי

המפקח על החינוך הגופני דורש דרישות מסויימות כמו מגרש כדורסל, כדורעף

וכדוריד, מגרשים לאתלטיקה קלה, בור קפיצה וכו', ועל-פי תקנות הבטיחות צריך

להסיר ריצוף, לשמור שטח נקי למשחק עבור הילדים - אי-אפשר לקיים את שני הדברים

יחדיו. כאשר שאלתי את דייר לוי, מנהל המחוז, אם מישהו ממשרד החינוך יהיה מוכן

לחתום לי שהוא יהיה אחראי על הבטיחות של הילדים - אף אחד לא היה מוכן. אני

שואלת את כל הגורמים הנוכחים כאן עכשיו בחדר האם מישהו מכם מוכן לחתום על

הבטיחות של התלמידים, או שגב' שי, המורים ואני נצטרך להיות האחראים לזה?

היו"ר מ' בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את מנהלת בית-הספר "ליבאי".

ח' שי;

כדי לאפשר את הבנייה היתה דרישה מהמוסד לבטיחות להוריד את הצריפים, 3

צריפים הממוקמים בבתי-הספר. באחד הצריפים יש 3 כיתות-אם. עד היום לא קיבלתי

פתרון לכיתות האלה ואני לא יודעת להיכן אני אמורה להעביר אותן. אם יעמדו על כך

שצריך להוריד את הצריפים, אפשר יהיה להוריד כיתה אחת למקלט.

היו"ר מ' בר-זהר;

אמרו לך להוריד את הצריפים ולא אמרו לך לאן להעביר את הכיתות?

ח' שי;

לא. נתנו לי פתרון של המקלט לכיתה אחת ואף אחד לא מבטיח לי שלא יהיה שם

בעוד חודש גז ראדון כפי שהיה שם עד לפני חודש. במשך שלושה חודשים לא השתמשתי

במקלט. עד היום אין לי פתרון לגבי שתי הכיתות הנוספות. היתה הצעה להעביר

חדרי מלאכה לבית-הספר הסמוך ואז תתעורר השאלה מי יהיה אחראי לילדים שיעברו.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את גבי נלוס נציגת ועד המורים.

עי נלוס;

בהמשך לדבריה של גבי שי, גם למורות למלאכה אין היום פתרון נאות לעבודה

בבית-הספר כי יש בעיה בקשר לשאלה מי ישא באחריות להובלת הילדים מבית-הספר

אלינו ולבית-הספר הסמוך.

נושא נוסף הוא הצפיפות של הילדים בחצר בית-הספר שאנחנו אמורים לשמור על

בטחונם בשעת ההפסקות.



עוד דבר הוא שמירה על הילדים במשך זמן הבנייה, שאישית הוא מטריד אותי

מאוד, כי היו מקרים בהם ילדים ניכוו מזפת או נפלו לבור של סיד. אני פוחדת

מזה.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את נציג ועד ההורים של בית-הספר "יצחק שדה".
ח' שבשביץ
אני מצטער שאני לא רואה כאן את נציג המוסד לבטיהות ולגיהות.

אינני רוצה להוסיף לדברים שנאמרו כבר. מעבר לזה, אנהנו מקבלים אולם בתוך

הצר בית-הספר. יש לנו 24 כיתות בבית-הספר "יצחק שדה" ו-18 כיתות בבית-הספר

"ליבאי", מתוכן רק כיתה אהת יכולה להיות באולם. אם הכיתות אמורות להישאר בחצר

- בשביל מה לי אולם? עד היום הן היו בחצר והגענו להישגים גם בלי אילם. השאלה

היא איך מפעילים בו זמנית במשך שבוע שלם את הכיתות?
היו"ר מ' בר-זהר
כיתה אחת מקיימת פעילות אחת וכיתה אחרת מקיימת פעילות אחרת בחצר.

חי שבשביץ;

יש לנו 42 כיתות ואני רוצה להבין איך הם ייכנסו לשיעורי התעמלות בו זמנית

במשך השבוע? עד עכשיו הן היו בחצר בית-הספר. לא קיבלנו תשובה לכך.

י' קרני;

יש כאן צילומים של מיתקני החצר, צילום של המורה להתעמלות המאמן את

הילדים. בסך הכל אמורות להתאמן 4 כיתות.

היו"ר מ' בר-זהר;

המיתקנים יישארו?

טי נחום;

הכל ישתנה.

חי שבשביץ;

משך זמן הבנייה אמור להיות כשנה והצי ואנחנו לא שולחים את הילדים שלנו

כחבילות לבית-הספר, אף אחד, אף מורה, לא חתם על מסמך בקשר לבטיחות של הילדים

שלנו. בנוכחות נציגי המוסד לבטיחות ולגיהות שביקרו בבית-הספר נזרק כדור לתוך

השטח וראינו איך ילד קופץ מעל לגדר והולך להביא את הכדור. אף גורם מאלה

הנמצאים כאן לא הבטיח לי שהוא יהיה אחראי לכך שילדים לא יפלו בזמן הבנייה.

היו"ר מ' בר-זהר;

אם נשיג את כל הנתונים החיוניים לגבי הבטיחות בבנייה, זה יפתור בעיה

אחת. אגב, בדיון על החניון התת-קרקעי בתל-אביב ישבו כאן אנשי המוסד לבטיחות

וגיחות והבעיה הזאת לא נפתרה, הם אינם הגורם. הבעיה השניה היא התוצאה

הסופית. על איזה גילים מדובר?
ט' נחום
כיתות א' עד ח'.
היו"ר מ' בר-זהר
אנ ימבקש לשמוע את נציג ההורים מבית-הספר "ליבאי".

אי בסן;

השטח הכללי שנותר, בלי המבנה שיתוסף, גורם לתאונות בבתי-הספר. אין יום

בו לא קורית תאונה באחד משני בתי-הספר כשילדים מפונים לקופת-חולים הנמצאת

בסמוך או לבית-החולים, כשהנפגעים העיקריים הם בגילאים הצעירים אף-על-פי שהם

יושבים מובדדים יותר.

השאלה שלי היא האם בצד החובות שיש לנו לגבי מערכת החינוך כהורים, האם אין

לנו זכויות. לדעתי יש לנו גם זכויות ואני יכול להחליט איפה הילד שלי יהיה.

אנחנו רוצים אולם, זה דבר חיובי, אבל לא ייתכן שתתקבלנה החלטות, אפילו

חיוביות, מבלי להיוועץ בנו, כי גם אנחנו משלמים מסים עבור אותו אולם ואני רוצה

לדעת איפה אני חי. לא קיבלנו תשובות לשאלות האלה. קמות ועדות ולא כל הנוגעים

בדבר משתתפים בהן, רק צד אחד מחליט ולנו אין זכות דיבור. עד לפני עשרה ימים,

כאשר ישבנו עם מר גדעון בן-דרור, לא ישבנו עם גורמים מוסמכים.

אני מבהיר שאנחנו רוצים אולם, במשך 15 שנה ניהלנו מאבק על הקמת אולם, אבל

לא ייתכן שיקימו אולם במתכונת המוצעת כאן. לא ייתכן שבית-ספר שנכשל בלימודים

ושמקצצים לו שעות בכל שנה - יבנו לו ארמון והיכל באמצע החצר, עם חדרי מלתחות,

חדרי מנוחה וכן הלאה, דברים שלמעשה לא ישמשו את הילדים. העיריה טוענת שמדובר

על 650 מ"ר, אבל אולם תקני צריך להיות עם למעלה מ-250 מ"ר, כך שנותרו 400 מ"ר

שלא נועדו לשימושם של הילדים.

אישית, ניהלתי מרכז ספורט ואני יודע מה פירושו של דבר להחזיק מרכז פיס.

המרכז עמד לרשותי בכל שעה שרציתי ואפילו יכולתי לבטל אירועים שנקבעו חודשיים

או שלושה מראש, אלה דברים שעשיתי ונאלצתי לעשות בתוקף תפקידי.

עד לפני תקופה קצרה נאסר עלינו לראות מסמכים ואישורים. קיבלנו מכתב חתום

על-ידי מהנדס העיר האוסר עלינו גישה אל המסמכים. אני מבקש שכל מי שיש לו

מסמכים בענין יוציא אותם לאור. החוזה בין מפעל הפיס ועיריית בת-ים וכל

האישורים שניתנו על-ידי משרד החינוך והתרבות מתייחסים לבנייה ליד בית-הספר.

אני רוצה לדעת מה זה "ליד" בית-הספר, האם זה בתוך חצר בית-הספר, האם זה ליד

מבנה בית-הספר? "ליד" בית-הספר בשבילי זה מחוץ לבית-הספר, בשטח לידו.

היום אנחנו דואגים לבטחון של הילדים שלנו. אנחנו יכולים לעשות תרגילים

ולהשאיר את שני בתי-הספר ריקים מילדים. הילדים שלנו הם קטינים ולא יכולים

לייצג את עצמם, אם אנחנו מייצגים את הילדים שלנו ונאבקים עבור זכויותיהם, באה

עיריית בת-ים ותובעת את שני יושבי-ראש ועדי ההורים על נזיקין בעבור עיכובים.

לא מעניין אותי כרגע שלעיריית בת-ים יש נזיקין בגלל עיכוב הבנייה ולא אסרתי את

הבנייה מאז ה-4 בספטמבר. למה עיריית בת-ים לא בונה מאז ה-4 בספטמבר? מכיוון

שחוקית היא לא יכולה לעשות זאת והעבירות הנעשות הן בגדר פשע.

הי ו"ר מי בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את נציג הסתדרות המורים מר יהושע קרני.



י' קרני;

אני פונה אל ראש העיריה, אל מר גדעון בן-דרור ממשרד החינוך ואל כל החברים
היושבים כאן
אני מצפה שנגיע היום לסיכום כלשהו. במציאות הקיימת במדינת

ישראל זו כמעט משימה בלתי אפשרית להשיג אולם התעמלות ומרכז פיס. נלחמנו

להקצאת אולמות התעמלות, פנינו דרך ועדת החינוך ודרך גורמים נוספים לגדעון גדות

ובדקנו איך מחלקים את מרכזי הפיס ולפי איזה סדרי עדיפות. מצאנו שלא הכל חלק,
ואני לא יכול להיכנס לפרטים. בא ראש העיריה ואומר
הבאתי מרכז פיס - זה דבר

גדול בשביל התושבים. יש 11 בתי-ספר שאין להם אולם התעמלות מיום היווסדם מזה

כ-40 שנה - צריכה להיות שמהה בלב לאלה שעומדים לבנות עבורם את המרכז. אני קצת
חצוי עם עצמי
מצד אחד השגנו דבר גדול שיקדם את הספורט ואת הקהילה; מצד אחר

צריך לראות איך בית-הספר ימשיך להתקיים יום אחד אחרי שיקום מרכז הפיס, איך

הילדים והמורים ימשיכו להתקיים. התחלנו ללמוד את הנושא מכל הזוויות האפשריות.

בתום לב חשבתי שמשרד החינוך אחראי על הענין באופן מוחלט. כאשר נפגשתי עם

ראש העיריה בפעם הראשונה בנושא הזה הייתי בטוח שאין אישור של משרד החינוך.

קיבלתי מכתבים שמשרד החינוך לא מאשר אלא רק את המבנה של מרכז הפיס, הוא לא
מתייחס להיבטים הסביבתיים. אבל ראש העיריה בא ואמר
יש לי חותמת ואישור של

אגף הבינוי של משרד החינוך, יש לי התקשרות עם קבלן שבוודאי כבר הזמין חומרים.

נקלענו לשרטון, כל אחד זורק את האחריות על מישהו אחר. בסך הכל אנחנו רוצים
שלכולם יהיה טוב
שיהיה אולם התעמלות, שתהיה חצר, שכולנו נהנה ונחנוך את

האולם. אלא שלא נשארה חצר, זו עובדה.

משרד החינוך קבע תקנים לחצרות, כנראה רק על הנייר, כי מסתבר שלא נשארו

חצרות במדינת ישראל. בחוזר המנכ"ל יש גם תקנים לאולם התעמלות שמגיע ל-292 מ"ר,

גג, ואם היו בונים בסדר גודל כזה אף אחד לא היה פוצה פיו. מרכז הפיס איננו

בונה לפי התקן של משרד החינוך, אין קשר בין שני הגורמים; מרכז הפיס בונה

לקהילה ונותן פתרונות למספר בתי-ספר - יש לנו מרכז פיס אחד ברמת הנשיא וזה

יוצא מן הכלל - אבל צריך לראות איך אנחנו יכולים לחיות עם זה.

החברים לפני הזכירו שתי הצעות שהוצעו לעיריית בת-ים. האחת - גן אשכול

שנמצא מול בית-הספר.
היו"ר מ' בר-זהר
מה שטחו של הגן?
אי קנמון
נדמה לי שכ-19 דונם.
י' קרני
מרכז הפיס שכבר הוקם ברמת הנשיא נמצא גם הוא בתוך גן, לא בתוך בית-הספר.

אינני יודע מה היו השיקולים, כמובן שראש העיריה סוברני בהחלטותיו, אבל כאשר

מתעוררת בעיה צריך לשמוע מה אומרים האנשים. בתגובה על ההצעה הראשונה שהמבנה

יוקם בגן הציבורי נאמר שיש בעיות של גובה, יש התנגדויות - אני מניח שהעיריה

תביא כאן את טיעוניה. אנחנו לא מומחים למרכזי פיס, התעניינו באגף הבינוי איזה
אפשרויות יש, אמרו לנו
יש מרכזי פיס שבנויים על עמודים. ההצעה הזאת נראתה

לנו כפשרה בין היציאה החוצה לגן הציבורי ובין גזילה של מרחב החצרות הקיים, לכן

הצענו גם את ההצעה הזאת. לצערנו גם ההצעה הזאת לא התקבלה.



היו"ר מ' בר-זהר;

פניתם לערכאות?

י' קרני;

אנחנו לא צד שפונה לבתי-משפט, ההורים פנו לדיון משפטי. לדעתי, כל

הגורמים - גם ההורים והתלמידים - מעוניינים בטובת החינוך אבל נכנסנו למבוי

סתום וצריך לצאת ממנו.

עד לרגע זה אינני מבין אם משרד החינוך צריך להיות מתווך של מפעל הפיס, או

שמשרד החינוך צריך לקחת על עצמו את כל האחריות על מה שקורה בבתי-הספר. אם

מישהו במשרד החינוך נתן אישור לעיריית בת-ים - אין לי טענות כלפי עיריית בת-

ים. יש לפני מפה עם החותמת של משרד החינוך בחתימתם של אנשי אגף הבינוי של

המשרד ולכן אין לי טענות כלפי העיריה. קשה לבוא בדיעבד ולהגיד: זה לא טוב,

נציע הצעה אהרת. לא כך נוהגים במדינה מתוקנת כאשר חותמים חוזים עם קבלנים

ומשקיעים השקעות. זה לא עובד כך. הטענה שלי כלפי עיריית בת-ים היא שאפשר היה

להתייעץ קודם עם ההורים והמורים ואולי היינו מוצאים דרך כלשהי לטובת כולם.

ב-9 בפברואר נפגשנו בלשכתו של מר גדעון בן-דרור וליבנו את כל ההיבטים.

התמקדנו בשני נושאים: 1. תנאי הקיום בבית-הספר כמעט בלי חצר; 2. האם מרכז

הפיס חייב להיות בתוך חצר בית-הספר במתכונתו. אם נקבל תשובה חיובית לנושא

הראשון - לא נצטרך לדון בנושא השני. אם יש לנו אפשרות לצאת מהמסגרת הקפואה,

כשעיריית בת-ים עומדת על דעתה שהיא חייבת לבנות באותו מקום במתכונת הזאת -

מישהו יצטרך לתת תשובה לענין של חצר, מיתקנים ובטיחות.

אני מעריך את יושב-ראש הוועדה על שהקדיש לנו את היום הזה ואני מקווה שנצא

היום מפה עם פשרה מתאימה לכל הגורמים.
היו"ר מ' בר-זהר
מר בסן, אתם פניתם לבית-המשפט?
א' בסן
כאשר ראינו שהתחילו בבניית הגדר, נחרדנו והוצאנו צו איסור בנייה.

בינתיים נכנסו לענין גורמים נוספים והביאו את התקנות שלהם ואחרי עשרה ימים

הוסר צו איסור הבנייה. אבל התהליכים המשפטיים לא נגמרו.
היו"ר מ' בר-זהר
מר מזרחי, איפה אתם עומדים בענין הזה?
מי מזרחי
שמעתי את ההורים ויש לנו תכתובת בקשר לנושא. אנחנו מאוכזבים משינוי

העמדות של משרד החינוך. בשלב מסויים אישרו במשרד החינוך את בניית האולם על

עמודים, הסכמנו לכך וניסינו לשכנע את ההורים בכיוון הזה. אחר-כך היה שינוי

והסתדרות המורים וארגון המנהלים נכנסו לתמונה. בהמשך לא קיבלתי תגובה ממשרד

החינוך ועמדתו לא ברירה לי.



אני מזדהה עם כאבם של ההורים. אנחנו יודעים שיש קושי לבנות מרכז קהילתי,

לא כל בית-ספר זוכה לכך ואנחנו מסכימים שיש מקום לבנות אותו, אבל בתנאים שיש

היום זה לא ניתן. אני מבין למה אי-אפשר לבנות אותו בגן הציבורי, אבל מדוע

אי-אפשר לבנות על עמודים.
במקרה הזה נוצר תקדים משפטי שלא היה כמוהו
ראש העיריה תבע את ועד

ההורים בבית-הספר על כך שהוא הפריע לבנות את המרכז בתוך בית-הספר. ניהלתי

שיחות עם ראש העיריה וביקשתי ממנו להניח לזה. הוא דרש ממני הבטחה שאתמוך בכך
שוועד ההורים לא יפריע לבנייה. אמרתי
אם יש לכם את כל האישורים - אין סיבה

שוועד ההורים יפריע.
היו"ר מ' בר-זהר
אני מבקש לשמוע את ראש העיריה.
אי קנמון
לפי הדברים שנאמרו כאן אף אחד איננו יודע מי הסמכות בנושאי בנייה. אני

מודיע בזה שהסמכות היא עיריית בת-ים, בלעדית, בכל הנושאים האלה ועל-פי חלוקת

הסמכויות בין כל המוסדות העיריה אחראית לנושא של פיתוח ובינוי. אני קובע

במפגיע שכל הגורמים הנוגעים לענין היו אצלי לשיחות והתקבלו אצלי בסבלנות

ובסובלנות בלתי רגילים.

טכנית, שטח רצפה של האולם הוא 650 מ"ר ויש בו גלריה שמגדילה את השטח.

על-פי תקנון בנין ערים רשאית העיריה, בכל מה שקשור למערכת החינוך, לבנות

בתוככי חצרות בתי-הספר וכך היא נוהגת. אני מציין שכאשר הקימו את בית-הספר

השני בשטח החצר, זה לא היה רלוונטי לתקנות וההוראות של משרד החינוך. אם מישהו

ימצא במחוז דן רשות מקומית כלשהי שיכולה לתת בתי-ספר לפי התקן - אשריו. בבת-

ים זה איננו קיים. לגבי כולם יש כל האישורים המתאימים של משרד החינוך כי הכל

בעיר נבנה על-פי פרוגמה שהוכנה עוד בשנות השבעים בשיתוף עם משרד החינוך, על-פי

נתונים סטטיסטיים מדוייקים.
היו"ר מ' בר-זהר
אבל לא מרכז פיס.
א' קנמון
בשבילי זה אולם התעמלות. כאשר הולכים להתחרות על המערכת גם בבתי-ספר

יסודיים וגם בבתי-ספר תיכוניים, צריך שיהיו מגרשים תקניים והמגרש הזה הוא

תקני. נפעל לכך שכל מבנה שייבנה במערכת יהיה תקני כי הוא משרת את צורכי בית-

הספר וצריך להיות אמין כי אחרת שופט לא יאפשר לקיים תחרויות עירוניות.

במשך כל השנים הוקמו בבת-ים מבנים בתוך בתי-הספר על-פי הפרוגרמה המאושרת.

היות והדינמיקה מבחינת הגידול במספר התלמידים היתה שונה בעבר, הוקמו כ-150

כיתות במבנים טרומיים בחצרות בתי-הספר שמהם נשארו כ-40 או 50, וכל השאר ניתנו

לרווחה של בתי-הספר מעבר לתקנונים המחייבים של משרד החינוך.

במשך כל תקופת עבודתי הציבורית, מאז שהשתחררתי ממלחמת העצמאות, עוד לא

קרה לי דבר כזה כפי שקרה לי כאן, גם הצורה בה מציגים את הדברים. כל בר-בי-רב

יודע שכאשר מוסיפים ובונים בחצר בית-הספר - יש בעיות. במשך 20 השנים האחרונות

נוספו וניבנו מבנים בתוך בתי-הספר ומעולם לא קרה מה שקרה הפעם. גם כאשר

הוסיפו לבית-הספר הזה את השלב השני שלו עשו זאת כאשר למדו בבית-הספר הראשון.



לגבי מערכת הבטיחות - אנחנו אחראים לצד הבטיחות כפי שאנחנו אחראים לגבי

כל דבר שקורה.

ההורים פנו אלי והבטחתי להם שאני אדאג כי יפסיקו, או לא יתחילו את

הבנייה, עד לשיחה אתם. קיימתי שיחה עם ההורים. חודש תמים אחרי שמסרתי את

העבודה המתנתי לתשובת ההורים. לא הכיתי יותר מחודש כי היה לי קבלן והוא קיבל

הוראה לצאת לשטח. אז הם פנו לבית-המשפט והגישו בקשה לצו להפסקת העבודה. הצו

ניתן במעמד צד אחד כשלא היינו שותפים. לאורך כל הדרך, ביטל השופט את טענות

ההורים אחת לאחת.

אני משתדל שהכל ייעשה לשביעות רצון הציבור כי האינטרס שלי הוא גם אישי

וגם ענייני. גם במערכת הזאת, אחרי שהשופט החליט החלטתו ורצינו לצאת לעבודה,

הסכמתי לרצונות של משרד החינוך. עוד בדצמבר 1990 היו לנו כל החתימות הדרושות

למערכת הבנייה, היה מיכרז וחוזה וכל הדרוש, כשבפועל היה צריך למסור את

העבודות לקבלן. כל המשאלות של מפקח המחוז ועובדיו לגבי בטיחות וגיהות מולאו

ועשינו זאת בתיאום מלא. שלשום אישרנו במועצת העיריה את ההוצאה שגדלה בהיקף

ניכר על-מנת לתת את כל התשובות הרלוונטיות לפני התחלת הבנייה, לא יכולתי לעשות

זאת מבלי שיהיה לי אישור תקציבי. כתוצאה מהעיכובים האלה ועל-מנת שנהיה בצד

הבטוח יש לי כמעט רבע מיליון שקל התייקרויות נוספות לקבלן. יחד עם זאת נעניתי

לבקשת המורים ומנהלי בתי-הספר לתאם את כל ההעברות מהבתים הטרומיים הזמניים

לחדרי כיתות.
היו"ר מ' בר-זהר
הם אומרים שאין חדרי כיתות.
א' קנמון
לכל הבעיות יש פתרון.

נקודה נוספת. היה צריך לאחד את שני בתי-הספר כי במשך השנים האחרונות בית-

הספר הלך וקטן. בית-הספר הזה מנה 1,800 ילדים לכן החליטו לפצל אותו, היום

מספר הילדים הוא כ-1,350, כלומר שני בתי-הספר הם בתהליך של ירידה. כתוצאה ממה

שקרה הפכו כיתות של בתי-הספר לחדרי ספח והכיתות שלמדו במבנים הטרומיים נשארו

בהם. היה רצון לאחד מחדש את בתי-הספר אבל היה על כך ויכוח עם משרד החינוך.
פנה אלי מזכיר הסתדרות המורים, היושב כאן, ואמר לי
אני מבקש ממך לא לעשות

זאת בלעדינו. אמרתי לו שאני אדבר עם אנשי משרד החינוך ואני מוכן לא לאהד את

בתי-הספר במשך השנה הזאת, אבל אם נחליט על איחוד - נעשה זאת בתיאום עם הסתדרות

המורים. האיחוד היא מביא לחסכון מיידי של 4 כיתות לימוד למדינת ישראל. במקום

שילוו את המערכת יחד אתנו, הם עושים זאת כפי שהם עושים וזה בעוכרינו מבחינה

ציבורית.

אחד הדברים שהובטח הוא ששטח חצר בית-הספר הפנוי לילדים כמעט שלא יהיה

שונה אהרי שנבנה בו את מרכז הפיס. אני מבטיח כי לפני שנתחיל את הבנייה נפנה

ונכשיר מערכת אלטרנטיבית. זו הבטחה שאני מצטער עליה בדיעבד כי הייתי צריך

להתחיל לבנות ולא להקשיב לאף אחד משום שמבחינת החוק והסדר הטוב קיימתי את כל

התנאים והיו לי חתימות של משרד החינוך ושל מפעל הפיס. אנחנו נפנה ונכשיר בתוך

המערכת הבית-ספרית, בתוך המבנים הקיימים, את המערכת האלטרנטיבית. יש מרכז טבע

- זו מרכזיה פדגוגית שאיננה שייכת לבית-הספר הזה ויכולתי להעביר אותה לבית-ספר

אחר - ונתתי אותו ברוח טובה. כך שאין בעיה לגבי 3 או 4 הכיתות שיישארו בצריף

אחד כי נפנה שלושה צריפים - היתה הסכמה של משרד החינוך לגבי זה. האולם הוא

650 מ"ר, הצריפים שאנחנו מפנים הם 550 מ"ר בשלב ראשון, כלומר ההבדל הוא ב-100

מ"ר ובמשך השנים בית-הספר יקטן. איננו בונים בית-ספר או אולם התעמלות ליום

אחד.



היו"ר מ' בר-זהר;

אתם תכשירו את 550 מ"ר הללו?

א' קנמון;

נכשיר כל מה שצריך כפי שביקש משרד החינוך וזה עולה לנו בהוצאה כספית יותר

גדולה, פרט להתייקרות, וכל זה יענה לצורכי המערכת כאשר יוקם מרכז הפיס ויתן את

התשובה החינוכית.

היו"ר מ' בר-זהר;

האם יש פתרון בתוך בית-הטפר לכיתות הנמצאות בצריפים שיפנו?

ט' נחום;

במקום שהתלמידים ילמדו בצריפים, יסגרו מסדרונות בתוך החללים של בית-הספר.

דבר נוסף, בתוך בית-הספר יש מרכז למדעי הטבע, מרכז פדגוגי, שבחלקו שייך לי כי

הוא נבנה על בסיס של בית-הספר עם תוספת, אותו רוצים להעביר לבית-ספר אחר,

ורוצים לסגור חדר ספריה או חדר משאבים, אחד משניהם. כלומר, במקום לקדם את

רווחת התלמיד והמורה - אנחנו נסוגים אחורנית.

ח' שי;

מתוך שלוש כיתות-אם - הפתרון לכיתה אחת הוא ירידה למקלט, כפי שהזכרתי יש

בעיה של גז הראדון; לגבי שתי כיתות - נכון להיום אין שום פתרון.

אי קנמון;

אני קובע חד-משמעית שכתוצאה מכך שאין אלטרנטיבות בבית-ספר "ליבאי", נשאר

ביתן טרומי אחד עם שלוש כיתות כך שאין שם בעיה. לגבי בית-הספר השני: נתנו

הדרי ספח ומרכז פדגוגי כאשר היתה רווחה וכאשר השתמשו בביתנים. מצדי, אפשר

להשאיר את שני הצריפים בחוץ ולהשאיר בתוכם את התלמידים ואז יישאר גם המרכז

לטבע, אין לי התנגדות לזה. התבקשנו להגדיל את שטח החצר ואלה ההצעות שלנו.

מה שמכעיס בכל הענין הוא שניסו להיאחז בנושא הזה בבית-המשפט ונכשלו. האם

במדינת ישראל לית דין ולית דיין?

לגבי הסדר הכרונולוגי. המכרז יצא, יש לנו תכניות מאושרות, חתומות כדין

על-ידי מפעל הפיס - כי אלה הכספים שלו, לא של העיריה ולא של משרד החינוך -

המכרז נמסר, החוזה חתום. היו פגישות עם הסתדרות המורים והדברים האלה ידועים

לכל הגורמים.

אם היינו רוצים לשנות דברים בכוח - היינו יכולים לעשות זאת, אין מניעה
לכך. אנחנו עומדים לעשות את אחד המעשים הכי טובים
למעלה מ-20 שנה המתנו

לאולם התעמלות בבית-ספר גדול כזה - עדיין לא נתתי פתרונות לנושא הזה בכל העיר

- ועכשיו הם מקבלים אותו. החברים יושבים ומדברים כאן ולא מציגים את הדברים

כפי שהיו. יש מולם גן ציבורי אחד שיש בו מגרש ספורט, ומעבר לכביש נוסף קיים

גן-העיר החדש עם מגרשים לגלגיליות ולספורט וכוי, כלומר האלטרנטיבות האלה הועלו

כבר לפני חצי שנה גם לפני אנשי משרד החינוך, אבל הבעיה היא שעל-פי תכניות

המיתאר אי-אפשר לבנות שם.



היו"ר מ' בר-זהר;

אי-אפשר לשנות תכנית מיתאר?

א' קנמון;

אפשר, אבל זה לוקח לפחות שנה. כאן יש לי מקום שמבחינת בנין עיר אני יכול

לבנות את המרכז הזה, מה גם שאנחנו מחוייבים על-פי חוק והקבלן תובע כבר כל מיני

דברים שאצטרך להתמודד אתם. בלתי אפשרי להעלות את המבנה על עמודים משום שזה לא

לפי הסטנדרט. אצטרך להוציא את הקבלן, לשלם לו פיצויים, להביא מהדש לאישור,
וכאן אני נכנס למישור הפוליטי
אם איש אחד יתנגד לשינוי - אין לי מרכז פיס.

לכן אני קובע שהעיריה נהגה לפנים משורת הדין לכל אורך הדרך ובנתונים

שמסרתי אי-אפשר להתנהג אחרת ממה שהתנהגנו. נענינו למשאלה של כל אחד להיפגש,

לשוחח ולנסות להסביר. אני מצטער שהדברים מוצגים בצורה כזאת. אני מצטער על

דבריו של מר מזרחי, כי הוא אמר לי דברים אחרים אבל אינני רוצה להיכנס כרגע

לוויכוח, הוא ראה במפורש שנהגנו כפי שצריך. בתוך המערכת הציבורית אני אחראי

על כספי ציבור כמו כל אחד אחר, לפחות באותה רמה, מה גם שאני הוא שצריך לקבוע

ולהחליט בנושא הזה.

היה שלב שהסתדרות המורים לא איפשרה למנהלים לשבת אתנו, אחרי-כן התבקשנו

להגיע להסדר, זה מראה על שינוי באווירה, אבל אני מקבל גם את זה.

מתוך הערכה לנושא באתי לכאן אישית, יחד עם חברי. ההחלטה האחרונה - אני

מקווה שמר בן-דרור ידבר עליה - היא מאוד מאלפת. אמרתי לו את דעתי האישית לפני

שהוא נפגש עם ועד ההורים והגורמים האחרים ואני רואה שגם לאחר הפגישה שלו אתם

לא השתנה דבר. אסור לנו לפעול בלי אישור של הממונה על המחוז לכן העברתי את

הטופס של התב"ר הנוסף - תקציב בלתי רגיל - הוא אושר במועצת העיריה ויועבר,

ואני מקווה שבעוד ימים ספורים נקבל את האישור ונתחיל לבצע את כל הדברים האלה.

מכל מקום, נקיים את הוראות הבטיחות ואת משאלות משרד החינוך בענין הזה,

אני רק מצטער שזה לא נעשה ברוח הטובה שרציתי בה.

היו"ר מ' בר-זהר;

לפי לוח הזמנים שלך יכולת לבקש שינוי בתכנית המיתאר בשנת 1990.

א' קנמון;

לא חשבתי שיש מקום לעשות זאת.

היו"ר מ' בר-זהר;

מדוע לא לבנות על עמודים?

אי קנמוו;

הסברתי זאת. הוצאתי מכרז על סטנדרט מסויים. חשבנו שזה המבנה הטוב

ביותר. מבחינה עירונית, אין אצלנו כמעט מבנה על עמודים שלא נסגר, גם קומת

העמודים של בית-הספר "ליבאי" נסגרה, כך שעל-פי תפישת העולם שלנו זה איננו נותן

פתרונות. תיכננו את מרכז הפיס על-ידי אחד המתכננים הטובים ביותר במדינת

ישראל, שתיכנן את מכון וינגייט ומיתקני חינוך וספורט אחרים בעיר. מצד אחד



אנחנו נותנים תשובה לתלמידים, מצד אחר אנחנו נותנים תשובה לקהילה של אותו בית-

ספר ולא לקהילה זרה, כי ההורים לילדים של בית-הספר הם גם דיירי השכונה. אני

רוצה להבהיר שכל שינוי פירושו אי-בנייה של מרכז הפיס או אולם ההתעמלות.

היו"ר מ' בר-זהר;

מר בן-דרור, קשה לי לבוא בטענות אל העיריה, היא פועלת בהתאם לתנאים שלה.

אני לא מקבל את ההנחה של העיריה שיוציאו את המרכז הפדגוגי, יצמצמו פה ושם;

אבל הם זכו במרכז פיס - הייתי שותף במאבק לתת אולמות התעמלות לבתי-הספר בבת-

ים, שהם מערכת חינוך מפוארת. אתם מופקדים על רווחת הילדים, לא איכפת לכם שאין

די שטח לילד? תמוה בעיני איך אתם נותנים אישורים לדברים שמלכתחילה לא היה

צריך לתת אותם.

ג' בן-דרור;

אני מציע להיצמד לסיכום משותף שנעשה אצלי.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני לא רוצה להיצמד לסיכום משותף. על סמך חוזר המנכ"ל, שמבחינה משפטית

מחווה תקנות של משרד החינוך, הורה יכול לטעון שלילד שלו מגיע פך וכך שטח

מחייה. נכון שבעבר לא היה לו שטח כפי שצריך, אבל זו היתה המציאות; עכשיו

באים לקחת ממנו חלק מהשטח הזה. כאזרח המדינה אני יכול ללכת לבג"צ ולהגיד: זו

הפרת חוק כי לילד שלי מגיע שטח בסדר גודל כזה וכזה. הם לא הלכו על זה.

הוויכוח שלי הוא לא עם עיריית בת-ים, הוויכוח שלי הוא עם משרד החינוך: מדוע

הסכמתם שיופרו תקנות משרד החינוך שהן בבחינת חוק? בדקתי זאת וכל אחד יכול

ללכת ולהגיש בג"צ, ואז לא יעניין את בית-המשפט מכרז, או ההפסד של עיריית בת-

ים. מה שיעניין אותם הוא שמלכתחילה משרד החינוך הפר את החוק.
גי בן-דרור
משרד החינוך והתרבות לא הפר כאן שום חוק. אני מבקש לא להקצין את

הסיטואציה ולא לעבור להכללות. על-פי התקן יש לבנות אולמות התעמלות בשטח של

292 מ"ר נטו, שהם כ-452 מ"ר ברוטו. כל ההפרש במקרה הזה הוא 200 מ"ר.
היו"ר מ' בר-זהר
מר קנמון דיבר כאן על 850 מ"ר עם הגלריה.
ג' בן-דרור
מדובר על פער סביר שיש לברך עליו, כי כל מה שעושים מעבר לכך הוא לתועלת,

וראינו זאת במקומות אחרים, משום שפעילות שמתקיימת בעיקר בעומסים כאלה היא

חיובית. מבחינת המטרז' האולם תופס שטח קרקע של 650 מ"ר, הבנייה היא של כ-850

מ"ר מכיוון שיש שטחים חופפים שהם אותם אלמנטים שנקראים קהילתיים שנבנים בקומה

הראשונה, הם שטחים חופפים, לא נוספים. לכן אין כאן חריגה או הפרת חוק. זה

דבר טוב שצריך לברך עליו כי זה יאפשר פעילות של חוגים אחר-הצהרים ופעילות

קהילתית אחר-הצחרים ובערב. למה להציג את הענין בצורה שלילית?
היו"ר מ' בר-זהר
למה לבנות את זה בתוך בית-הספר?



ג' בן-דרור;

מההיבט הלוקאלי המהלך טוב. לכן אני מציע להיצמד להצעת הסיכום שהיא על

דעת הצדדים, ואני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, שתאמץ אותה כהחלטת הוועדה. אקרא

את הסיכום ואעביר לך אותו. אני מבקש את תמיכתך כי לדעתי הוא יוציא אותנו מן

המיצר. הגישה המרכזית היתה חינוכית.

אני קורא: סיכום הדיון שנערך ב-9 בפברואר הוא כדלקמן: 1. יש להפהית את

מספר הכיתות והתלמידים בקמפוס "יצחק שדה"-"ליבאי". בכל מקרה, היום ההיקפים הם

גדולים. 2. יש לקיים מיפוי מרחבי, תוך שינוי אזורי רישום ורה-ארגון של בתי-

ספר כדי לאפשר את המהלך הזה. משרד החינוך והתרבות יעזור לעיריית בת-ים לבצע

את המהלך. בדיון דובר על כך שכיתות שתצטרכנה להיבנות במקום אחר - אני אדאג

שהן תמומנה מתקציב משרד החינוך. העומסים של 42 כיתות על מספר דונמים הם אינם

סבירים גם אם יורידו את הצריפים, ובוודאי לא טוב לסגור מסדרונות. המהלך שסוכם

הוא הפחתת העומס הכולל והיה עדיף אם אפשר היה להגיע ל-36 כיתות. בהרבה דיונים

כאן דובר על מבנים פסולים כך שבכל מקרה כדאי להוריד את הצריפים. כלומר זו

הנחייה חינוכית שצריכה להוביל את כל המהלך.
היו"ר מ' בר-זהר
מה לוח הזמנים למהלך הזה? יש החלטה במשרד החינוך שהוא מקטין את בתי-הספר

הללו?
גי בן-דרור
במשרד החינוך יש החלטה ואני מייצג אותו. הודעתי שזו החלטתי ואדאג שהיא

תמומש. אני זקוק להסכמת העיריה, הסתדרות המורים, המנהלים והמורים.
היו"ר מ' בר-זהר
אתה משנה את המיפוי של האזור כדי להוריד 6 כיתות? איך תעשו זאת, ילד אחד

מהמשפחה ילך לבית-ספר אחד ואחיו ילך לבית-ספר אחר?
ג' בן-דרור
6 כיתות? - יורידו 6 כיתות. יבוצע מיפוי מרחבי וישנו את מרחב התכנון של

כל האזור, נשנה את אזורי הרישום.
היו"ר מ' בר-זהר
אז תיבנו כיתות נוספות. מתי תיבנו אותן?
ג' בן-דרור
מתי שאפשר יהיה לבצע זאת, בתשנ"ג או בתשנ"ד.
היו"ר מ' בר-זהר
המרכז הקהילתי ייבנה באותו הזמן. מה יקרה עם הילדים בתקופת הביניים?

אני רואה שאתם הולכים לעשות מבצע אדיר.



ג' בן-דרור;

מבצע אדיר אבל פשוט. זה מהלך חינוכי שעיקרו להוריד את מספר הכיתות

בקמפוס.

היו"ר מ' בר-זהר;

מדוע לא יזמתם את המבצע האדיר הזה קודם? יצרתם בעיה וכדי לפתור אותה אתם

הולכים למהלך חינוכי. אם הייתם הולכים מלכתחילה למהלך חינוכי - לא היה פורץ

כל הוויכוח.

גי בן-דרור;

העבר איננו מעניין. אני חושב שהמהלך הוא טוב ובדיון שלנו סיכמנו לא

להיכנס לשאלות העבר ולא להיגרר לוויכוח. אנחנו צריכים להתרכז בשאלה מה עושים

מחר בבוקר. המהלך המרכזי הוא חינוכי ואני רוצה להתרכז סביב הדברים המוסכמים

ולא סביב הדברים המפלגים.

שני הסעיפים הבאים מדברים על בטיחות ומרחב מחייה: 3. העיריה תפעל

להגדרה מפורשת כי קטע בשטח הציבורי (הירוק) הסמוך, יוגדר כשטח השייך לפעילויות

בית-הספר. 4. העיריה תנקוט בפעולות והשקעה לסילוק מפגעי בטיחות. כפי שאני

התחייבתי על בניית הכיתות, העיריה נתנה הסכמה עקרונית לסילוק מפגעי הבטיחות,

בלי לנקוב בסכומים. על יסוד אלה: 5. העיריה תיבנה את אולם הפיס הקהילתי,

כמתוכנן.

אני מגיש לך את המסמך הזה ויהיה חשוב אם תקבל את המהלך העקרוני.
היו"ר מ' בר-זהר
לוח הזמנים לא ברור כאן. מתי תשנו את אזורי הרישום ותעשו רה-ארגון של

בית-הספר? זה מבצע גדול שגם עולה הרבה כסף. צריך לבנות כיתות נוספות בבתי-

ספר אחרים, תהיה בעיה עם חלק מההורים שישאלו אותך למה הם צריכים לשלוח את הילד

שלהם בן ה-9 למקום אחר; אולי תפצלו כיתות קיימות.
גי בן-דרור
זה צפוי. היעד שלנו הוא להשיג שירותי חינוך יותר טובים וייתכן שכמה

פרטים עלולים להיפגע ולשלם מחיר בשביל הכלל.
היו"ר מ' בר-זהר
היעד שלכם הוא לבנות מרכז פיס ולצאת מהבעיה שהוא יצר.
גי בן-דרור
המהלך הוא נכון. להפחתת העומסים הללו משרד החינוך מוכן לבנות בתקציב

מיוחד - שלא היה קיים וגם לא עבור גידול טבעי אלא לצורך רה-ארגון - כיתות

במקומות אחרים.
היו"ר מ' בר-זהר
אני יכול להביא לך רשימה גדולה של בתי-ספר המשוועים למבנים, וכאן אתם

עומדים להוציא תקציב מיוחד. אני לא מבין איך אתם עובדים ואתקשה להסכים עם זה.
כתוב בסיכום
העיריה תפעל להגדרה מפורשת כי קטע בשטח הציבורי (הירוק)

הסמוך... אם היא לא תפעל לכך מה יהיה אז?
גי בו-דרור
לא אענה על ה"אם".

היו"ר מ' בר-זהר;

אתה מייצג בפנינו את משרד ההינוך. כוועדה, הסיכומים בינך ובין גורמים

אחרים לא מעניינים אותנו, אנהנו מתייחסים לגופם של דברים. אולי זו נוסחה טובה

ביניכם לבין הגורמים האחרים שיש להם ויכוח אתכם. אתה כותב מכתב למר קנמון -

בשם משרד החינוך והתרבות - ומר קנמון יפעל בתום לב להגדרה מפורשת כי קטע בשטח

הציבורי (הירוק) הסמוך יוגדר כשטח השייך לפעילויות בית-הספר. "יפעל". נניח

שזה לא יוסדר, מה תגיד לי אז? לי איכפת רווחתו של הילד ולא מה שנכתב בסיכום.

ייתכן שמבחינתך הסיכום טוב, אבל מבחינתי הוא לא פותר את הבעיה, להיפך,

הוא יוצר בעיה חדשה גדולה יותר כשתצטרך לשנות אזורי רישום, להעביר ילדים ממקום

למקום, לבנות כיתות נוספות. בשנה שעברה כאשר דיברנו על בניית כיתות הודעתם לי

שתוך כך וכך חודשים כל הכיתות שדובר עליהן תהיינה בנויות. מהקיץ הוצבו

קרוואנים בכל חלקי הארץ בהם היה צריך לבנות את הכיתות הללו. צר לי לומר זאת,

אני עובד אתכם כשלוש וחצי שנים והדברים לא מתנהלים בדיוק כפי שצריך.

אני לא מאשים את העיריה, כל הכבוד לה שהיא זכתה במרכז פיס. מלכתחילה
הייתם צריכים לומר להם
זה לא לפי התפישות שלנו, נחפש פתרון אחר. ייתכן שאז

הם היו מבקשים שינוי של תכנית המיתאר, בונים גשר, או מראש מתכננים להקים זאת

על עמודים. עכשיו אתם נותנים פתרון של העברת הילדים החוצה. זה פתרון?

מר קנמון, אתה ראש העיר ויש לך נסיון. יש מחזוריות של מעגלים, יש תקופות

בהן יש מעט ילדים ובתי-הספר כמעט נסגרים, כעבור כחמש שנים יש פתאום שינוי בנוף

האנושי ובתי-הספר מתרחבים מחדש. עוד לא קרה שבתי-ספר שנסגרו, לא נפתהו מחדש.

לכן קצת קשה להתבסס על זה לאורך ימים.
אי קנמון
להיפך, בהתאם לנתונים סטטיסטיים, למרות העלייה, הנטייה של ירידה בכמעט

400 או 500 תלמידים הולכת ונמשכת. המערכת בנויה על נתונים מדעיים מדוייקים.

מ-1971, כשהוצאנו את תכנית הרפורמה במערכת ההינוך, ועד היום, יש ירידה מדוייקת

לפי הנתונים. אמרתי למר בן-דרור שהנתונים הסטטיסטיים מובילים לרגיעה בתוך

המערכת. אם מערכת החינוך תחליט היום לאחד את שני בתי-הספר, מספר הכיתות יקטן

מיידית.
היו"ר מ' בר-זהר
מערכת החינוך לא עומדת לעשות את זה.
אי קנמוו
משום שנענינו לציבור המנהלים וההורים. אם זה ייעשה, זה יעזור לשני בתי-

הספר מבחינה חינוכית.



היו"ר מ' בר-זהר;

מר בן-דרור, אתם הולכים להיכנס להשקעה גדולה ולשינוי סדרים בכל האזור רק

כדי לפתור את הבעיה הזאת.

ג' בן-דרור;

לא. אני שוב מבקש שלא נהזור אהורה. על דעת כל הנוכהים, הצעת הסיכום

שהגשתי לך היא הפתרון הטוב והאפשרי היום. אני מבקש לאמץ אותו כפתרון שצריך

לבצע אותו מחר בבוקר. אני חושב שקליטת העלייה משפיעה, המספרים מראים זאת, וזה

היווה בשבילי מנוף לעשות זאת מתוך ידיעה מה קורה במערכת החינוך. אנחנו

מעריכים שבית-הספר לא ייעצר בתקרת המספרים שיש לו.

היו"ר מ' בר-זהר;

כלומר, הוא יגדל.

ג' בן-דרור;

לכן אנחנו מציעים לעשות את המהלך של הפחתה בתהליך של ויסות ורה-ארגון

שמקובל בכל המקומות. אמרתי לעיריה, למנהלים ולהורים שאנחנו נגבה תהליך כזה,

אני לא יודע בכמה משום שצריך קודם לעשות מיפוי. אנחנו נבצע את הסיכום כהילכתו

כשלוח הזמנים הוא מיידי.

היו"ר מ' בר-זהר;

כמה זמן יקה למפות, לחלק, לבנות כיתות ולהביא למצב שכל תלמיד ילך לכיתה

שלו?

גי בן-דרור;

מבחינת הבנייה הפתרונות יוכלו להתבצע רק בתשנ"ד, לא בתשנ"ג, צריך לעשות

מיפוי, מכרזים ופרוגרמות ואין קושי להתחייב על דבר כזה. זה אפשרי. העיריה

כבר העבירה החלטה על הקצבת משאבים לנושא הבטיחות והדברים מתחילים לזוז.

אדוני היושב-ראש, שאלת אותי מדוע כאשר אושר מרכז הפיס משרד החינוך לא

התערב או אישר. השאלה היא מה זה "אישר". אנחנו לא מעורבים בהחלטות שמפעל הפיס

עושה ברשויות המקומיות, למחאתנו ולמלחמותינו בתופעה הזאת. הביאו לאישור המשרד

את התכנית האדריכלית בלבד ולא אעשה את המלחמה הכוללת דווקא דרך בת-ים.

היו"ר מ' בר-זהר;

אינני רוצה שהענין יקבל גוון אישי. מר בן-דרור, יש הרבה דברים שאינם

בסדר שהוועדה שלנו מנעה ושינתה אותם אף-על-פי שאין לה מעמד פורמלי מחייב

מבחינת החלטותיה, אנחנו יכולים רק להמליץ. עוד לא ראיתי מאבק אחד שניהלתם

במשרד החינוך כדי לשנות החלטה שאיננה לטובת התלמידים. בכל דבר אתם "תופסים

ראש קטן".

ג' בן-דרור;

אני לא מקבל את זה.



היו"ר מ' בר-זהר;

אם שר החינוך, או מנכ"ל המשרד, היו הולכים לראש עיריית בת-ים ואומרים:

אנחנו לא מקבלים את זה, כמשרד רוינוך לא נסכים לכך וניאבק נגד זה - הדבר לא היה

קם משום שראש העיריה, שהוא אדם נבון, היה מחפש למצוא הבנה עם משרד החינוך.

אבל זו לא הפעם הראשונה שאתם תופסים ראש קטן. כמו במקרה של חניון בית-ספר

נורדוי בתל-אביב. משביתים שם לימודים במשך שלושה ימים, הילדים ברחובות,

ההורים מפגינים, אבל זה לא מעניין אתכם, בדקתם את התכנית האדריכלית מבחינה

משפטית וירדתם מהענין. זה לא משרד חינוך, זו לא שיטת עבודה בנושאי חינוך. אם

מלכתחילה הייתם בודקים מהי טובת הילדים ובית-הספר, הייתם באים בדברים עם

העיריה, עם ההורים והמנהלים - כל הבעיה לא היתה צומהת.

מר קרני, האם הצעת הסיכום הזאת מקובלת עליכם?

י' קרני;

בתנאים מסויימים. הזמנו את מר בן-דרור לבקר בעיר כדי שנמצא דרך לצאת

מהמילכוד. הבעיה היא שכולם צודקים. אנחנו צריכים לראות את טובת הילדים,

בטיחות הילדים, רווחת המורים והמנהלים בבתי-הספר. אי-אפשר יהיה לפתור קטע אחד

כשייגרם נזק בלתי הפיך לקטע אחר.

בתנאים מסויימים ההצעה בחלקה נראית לנו כבת-ביצוע. היתה אמורה להיות

ביום רביעי שעבר בבת-ים פגישה עם ראש העיר, עם מר בן-דרור ועם נציגות מצומצמת

שלנו כדי לסגור את העניינים. לגבי הבטיחות, העיריה אומרת שהיא מוכנה לתת שטח

מוגדר בגן הציבורי, כלומר, צריך להתייחס למטרים, למגרש סגור, ולכן צריך לדבר

על מיתקני ספורט וחצרות שיתוכננו ויעמדו לרשות בית-הספר; אבל צריך לחשוב איך

התלמידים יגיעו לאותו מקום. בהפסקה למעלה מ-1,300 ילדים מתפרצים ורצים מתוך

הרגל לתפוס לעצמם מגרש, תארו לכם שחלילה, ילד אחד ייפגע כשהוא יצטרך לעבור,

את מי יתבעו? קודם כל את המנהלים, אחר-כך אותך, מר בן-דרור. ההצעה יכולה

להיות יפה אבל הביצוע שלה יכול להיות כושל.

אני מתנגד באופן מוחלט לניתוק תלמידים מכיתות-אם או כיתות שלמות. אנחנו

מכירים את הנושא, זה יהיה מאבק רציני. מר בן-דרור, אני מציע שהכספים שאתה

מייעד לבנייה יופנו יותר לנושא הבטיחות, או שנחזור להצעתך המקורית והכסף הזה

יספיק להרים את האולם על עמודים.

אי קנמון;

הסברתי את הנימוקים, חבל על הזמן.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני שואל את מנהלות בית-הספר: יש לכן הערות להצעת הסיכום?
טי נחום
למחרת המפגש היתה לי שיחה טלפונית עם מר לב ומר ברוט ואמרתי: בשנה הבאה

תפתחו פחות כיתות אי. הם אמרו לי מפורשות שזה בלתי אפשרי. יש לי תחושה שגם

אם מוצעות כאן הצעות - אנחנו מגיעים למבוי סתום כלשהו.



ח' שי;

אני מצטערת שדף הסיכום עדיין לא הגיע אלינו. על-פי השמיעה, אין שם

תאריכים מוגדרים. בישיבה נאמר מפורשות שהבנייה לא תתחיל אלא אם בו זמנית יהיה

הפתרון בגן הציבורי.

ז' גבאי;

אני מכיר את המרחב הזה כי בית-ספרי נמצא באזור הזה. להערכתי אין מקום

לבנייה. אם יחליטו על בנייה של הכיתות הנוספות, הן ייבנו בחצרות בתי-הטפר.

בבית-ספרי יש 5 כיתות-צריף. אשמח אם אוכל לקלוט תלמידים נוספים ואקבל בנייה

מסיבית, אבל אני לא יודע היכן יוקמו המבנים האלה. גם בבית-הספר "בן-גוריון"

השטח מצומצם. כלומר, יש קושי אובייקטיבי בבת-ים בשטחי בנייה. השטח היחיד

לבנייה בסביבה הזאת הוא גן אשכול. מדובר על המרחב של בתי-הספר "בן-גוריון",

"גבעתי", "ליבאי", "יצחק שדה", בו ייבנו 6 הכיתות ואליהן יפוזרו התלמידים.

הגן הציבורי אשכול נמצא במרכז השטח ועד כמה שאני מעודכן זה המקום היחיד

לבנייה.

ח' שבשביץ;

אני גר ברחוב הגובל בבית-הספר. אני לא רואה שיש צמצום אלא להיפך, העולים

פורקים את המזוודות, יש להם ילדים קטנים, לאן ישלחו אותם?

אני רוצה להסב תשומת לבכם לכך שהאדריכל שתיכנן את המבנה הוא אותו אדריכל

שאישר אותו מבחינת משרד החינוך. איך זה ייתכן שזה יהיה אותו אדם?

אי בסן;

אני מכבד את מר בן-דרור אבל נראה לי שהוא מתעלם מכמה דברים. אולם הספורט

הוא מבנה ציבורי. תקנון יסוד של עיריית בת-ים אומר שמבנה ציבורי זקוק לחניה.

האם העיריה איפשרה חניה נוספת?

היו"ר מ' בר-זהר;

אתה מייצג את ועד ההורים, בבקשה דבר על בעיית הילדים.
אי בסן
מר קנמון הזכיר שצריך להוריד שלושה צריפים וכי יהיו כיתות שיישארו

בצריפים. איך זה מתיישב?
אי קנמון
יש ארבעה צריפים.
א' בסן
אנחנו נפגשנו אתמול בערב והגענו להחלטות. עיריית בת-ים מתבצרת בעמדותיה

ומתכוונת לבנות, אבל אנחנו מאמצים את הצעות הסיכום של מר בן-דרור. יהד עם זאת

אנחנו מבקשים שלא יתחילו בבניית האולם עד שיימצאו הפתרונות המתאימים. אנחנו

מבקשים לא להחזיר את הילדים ללמוד במקלטים כי זה בלתי אפשרי. אם עיריית בת-ים

מתעקשת להתחיל בבנייה במסגרת השנה הנוכחית בלא שהיא תיתן פתרונות - גם לנו יש

פתרונות משלנו.



א' קנמון;

בשלושה בתי-ספר במערכת החינוך שלנו היתה ירידה משמעותית במאות תלמידים.

בשנים עברו, כשעדיין לא כיהנתי בתפקידי, העיריה נהגה בצורה נבונה כאשר הקימה

את הביתנים הטרומיים על-מנת לתת שירותים. היום נותנים רווחה. כך שבאופן טבעי

בתי-הספר יקטנו כי שם אין לנו בנייה נוספת. אדוני היושב-ראש, אני מבקש שתראה

את השינוי רק ב-100 מ"ר, כי אולם הספורט שאנחנו עומדים לבנות הוא באותו גודל

של הצריפים שאנחנו מפנים אותם היום, כך שמבחינה אובייקטיבית אין הרעה בסטטוס

של בית-הספר.

היו"ר מ' בר-זהר;

מר קנמון, הסיכום של מר בן-דרור מקובל עליך?

אי קנמון;

בחלקו הגדול כן. עוד לפני כשמונה חודשים הצעתי שבזמן הבנייה תהיה

לילדים אפשרות לשחק במגרש הספורט בגן הציבורי הסמוך, שהוא מעבר לכביש החד-

סטרי.

היו"ר מ' בר-זהר;

אתה דיברת על התקופה של הבנייה, לא לזמן קבוע.

א' קנמון;

זה לא משנה. אני קובע בתור עובדה שיש שם מגרש ספורט שאולי צריך לשפר

ולהיטיב אותו, לכן אין שום מניעה, המגרש קיים והוא יכול לקלוט את הילדים בשעות

הלימודים.

בנושא הבטיחות בדרכים צריך לזכור שהכביש הוא חד-סטרי ובית-הספר יצטרך

לקחת על עצמו קצת אחריות. כפי שדואגים לילדים כאשר מביאים אותם לבית-הספר,

יצטרכו לדאוג להעברתם לצד השני.

אולם הספורט שייבנה ישרת בשעות הלימודים אך ורק את ילדי בתי-הספר.

אשר למספר הילדים, אין לי ספק שבשנים הבאות תהיה ירידה במספר הילדים כי

זה התהליך המתרחש עד היום.

י' שפרינצק;

חסרה הסכמה כללית. האם לוח-הזמנים מחייב?

ג' בן-דרור;

בכל מה שקשור לבטיחות בקמפוס בתי-הספר - אני לוקח על עצמי, למרות שאני לא

יודע עדיין למה אני מתחייב. בכל מה שקשור מחוץ לגדר - זה בתחומה של העיריה.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני לא מוכן לסיכום כזה. הבאתם לי הצעת סיכום שהיא חצי אפויה. התרשמתי

מהרוח של מר קרני שניסה במשך כל הזמן להגיע להבנה בין כל הגורמים. לא מקובל

עלי כל מה שקדם לענין והטיפול של משרד החינוך בנושא.



הצעת הוועדה - אני מקווה שמר שפרינצק יצטרף אלי - היא שאתם צריכים להגיע
לסיכום ברור בכמה נקודות
ראשית, לוח זמנים. מתי יתבצע כל דבר ואיך הדברים ישתלבו.

שנית, מה קורה עם הקטע בשטח הציבורי (הירוק) הסמוך, שיוגדר כשטח השייך

לפעילויות בית-הספר. האם הדבר יובטח - ואם כן, איך תהיה הגישה. מר בן-דרור,

אתה לקחת על עצמך את הנושא של הבטיחות בפנים בית-הספר; חעיריה לוקחת על עצמה

את הבטיחות מחוץ לבית-הספר. אנחנו יודעים איך הילדים מתפרצים בהפסקה. אני

רוצה לדעת איך הדבר הזה יתבצע.

יש להגיע לסיכום לגבי בטיחות הבנייה, העברת התלמידים, מיפוי מחדש, לוח

זמנים, בטיחות המעבר והבטחה שיש להם חלק נוסף.

לכן אני מבקש מכם לקיים ישיבה בזמן הקרוב ביותר, תוך השבועיים הקרובים,

כי אחרת הדברים יישארו בלתי מסוכמים.

ג' בן-דרור;

אני מוכן לשבת אפילו עכשיו.

היו"ר מ' בר-זהר;

אתם יכולים לשבת אפילו עכשיו. אני רואה שיש רצון טוב משני הצדדים, תגיעו

לסיכום בנושאים הללו, תביאו את הסיכום לידיעתנו, וכשהוא יהיה כמקובל על כל

פרטיו בכל נקודות התורפה על כל הצדדים, נאשר אותו ונאמץ אותו כהצעת הוועדה.

אני מודה לכל האורחים.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים