ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 28/01/1992

שביתה בבית-הספר גינזבורג ביבנה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקרכ מס' 318

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי. כ"ג בשבט התשנ"ב (28 בינואר 1992) ,שעה 00;14

(הישיבה פתוחה לעיתונות)

נכחו;
חברי הוועדה
מ' בר-זהר - היו"ר

א' אליאב

י' פרת

מוזמנים; חבר-הכנסת א' בן-מנחם

חבר-הכנסת מ' וירשובסקי

ד' אורטל - מפקחת המחוז, משרד התינוך

והתרבות

סגן ניצב זי אהרוני - רמ"ד עבריינות נוער

סגן ניצב ד' חן - מת"ת רחובות

ניצב מישנה ת' קכר - יועצת משפטית

די כספי - מנהל אגף החינוך בעירית

יבנה

ע' אדלר - הסתדרות המורים

שי אורו - ארגון המורים

ת' מרוו - ארגוו המורים

מי מזרחי - ארגון הורים ארצי

צי בנדורי - יו"ר ועד ההורים בבית-הספר

גינזבורג ביבנה

ת' מככי - ועד ההורים בבית-הספר

גינזבורג ביבנה

ג' טרם - מנהכת בית-הספר גינזבורג

ע' סטרול - מורה בבית-הספר אינזבורא

אי פרניבך - אם התלמידה (יעכ)

י' פרניבך - אבי התלמידה (יעכ)

מזכירת הוועדה; י' גידלי

קצרנית; חי צנעני

סדר-היום; שביתה בבית-הספר אינזבורא ביבנה.



שביתה בבית-הספר גינזבורג ביבנה
היו"ר מ' בר-זהר
אני פותח את ישיבת הוועדה. נמצאים איתנו: דורית אורטל - המפקחת

על המחוז, ניצב מישנה חנה קלר - יועצת משפטית במשטרת רחובות-יבנה,

סגן ניצב זאבה אהרוני - רמ"ד עבריינות נוער, סגן ניצב דני חן - מפקד

משטרת רחובות, שוש אורך - ארגון המורים, חי מרון - ארגון המורים,

צביקה בנדורי - יושב-ראש ועד ההורים בבית הספר גינזבורג ביבנה, חדווה

מלכי - ועד ההררים של בית הספר גינזבורג, דוד כספי - מנהל אגף החינוך

בעירית יבנה, גליה טרם - מנהלת בית הספר גינזבורג, ענת סטרול - מורה

בבית הספר גינזבורג, משה מזרחי ארגון ההורים הארצי ויעקב ואירית

פרניבך - הורי התלמידה (יעל).

זוהי ישיבה מיוחדת, שהתאספה בעקבות השביתה בבית הספר גינזבורג

ביבנה. הוועדה מעוניינת לדעת מה בדיוק החרוזש בבית-ספר זה. ועדת

החינוך התנגדה, מתנגדת ומתנגד בעתיד לכל השבתה מלימודים. אנו נגנה כל

השבתה, ולא משנה מי הם יוזמיה, בצורה חריפה ביותר. שום מאבק לא יתנהל

על חשבונם של התמידים.

אני מבקש מדורית אורטל, המפקחת האיזורית מטעם משרד החינוך, להציג

לפני הוועדה את אשר קרה בבית-הספר.

די אורטל;

הנהלת ביח-הספר ביקשה ממני לטפל בתקרית, שארעה ביו מורה מסויימת

לביו הורים, ביום הורים. ביום השימוע, שקיימתי למורה, נפגשתי עם זוג

ההורים, שהשתתפו בתקרית. לדברי המורה, מדובר באירוע אלים, ואילו

ההורים טוענים את ההיפך; בפגישה ביו ההורים למורה, ביום ההורים,

נופצה כוס. בעקבות הארוע, האישה המורה תלונה במשטרה נאד זוג ההורים

והביעה את רצונה להעביר את הילדה מכיתתה לכיתה אחרח, כי אינה יכולה

יותר לשאת את ההתפרצויות האלימות של הורים אלה כלפיה ולתפקד כראוי.

למרות זאת, אין למורה טענות, כלפי הילדה, בתחום הלימודים או בתחומים

אחרים. המורה אמרה, שהיא מאד "לחוצה" מהעניין .

דברתי על כב המורה להשאיר את הילדה בכיתתה, כשבמקביל היא אמורה

היתה לקבל מכתב התנצלות, בו ההורים יתחייבו לא להטריד את המורה ולא

ליצור עימה שום קשר; הם יוכלו לפנות, בקשר לבעיות שונות, אך ורק

ליועצת בית הספר או המנהלת.

בפגישתי עם ההורים, הם היו נחושים בדעתם להתנות את מכתב ההתנצלות

בביטול של התלונה המשטרתית נגדם. השבתי להם, שהגשת תלונה כזו היא

זכותו של כל אדם, ואינני יכולה להתערב בנושא זה כלל. ב-1/1/92 הגענו

לסיכום, שבו ההורים מתחייבים לשלוח כי מכתב החנצלות בפקסימיליה למחרח

היום, כדי להסדיר את הנושא. חשבתי שבכך הנושא הסתיים; הילדה לא

תיפגע, והמורה תוכל להמשיך לתפקד כראוי. כצערי, מכתב ההתנצלות לא

הגיע. לאחר 8 ימים הוריתי לבית-הספר לקיים ישיבת מועצה פדגוגית
בנושא, וגם קיבלתי מכתב פוגע מההורים בו נאמר
"בלי להודות בעובדות הארוע, מתאריך 11/12/91 ועל-פי דרישתך

האולטימטיבית, ועל מנת שלא לגרום להעברתה המיידית של בחנו

מהכיחה, דבר שעשוי לגרום לנזק בלתי הפיך, אנו שמחים להתחייב

לנתק כל קשר עם המחנכת ענת סטרול."

ראיתי במכתב זה התייחסות מעליבה, פוגעת ומזלזלת בביה-הספר

ובהסכמתה של המורה להיענות להתנצלות. הודעתי לבית הספר לקיים ישיבה



נוספת של המועצה הפדגוגית, בנושא שכ הישארות היכדה בכיתתה, למרות

המכתב. המועצה הפדגוגית התכיטה שהמורה אינה יכוכה לתפקד היטב, כאשר

היכדה נשארת בכיתתה, ויש להעביר את היכדה כככ כיתה אתרת על פי

בתירתה. מנהלת בית-הספר הודיעה כי על ההתכטה. בתיאום עם איכה נוי

ממשרד החינוך, סמכתי את ידיי על התכטה זו והוריתי למנהלת בית הספר

להוציא את ההתכטה הזו לפועל.
היו"ר מ' בר-זהר
העברת יכד מכיתתו, בגלל מעשי הוריו, מנוגדת לכללים. בשבוע הבא

נעביר תוק בנושא זה, בתיאום מכא עם משרד החינוך והתרבות. תוק זה

יאמר, שאי אפשר לפגוע בתכמיד, בגלל מעשי הוריו, בככ צורה שהיא.

ד' אורטל;

איו כהעביר יכד מכיתתו כעונש עכ מעשי הוריו, אך כא כאשר התנהגותו

שכ יכד ויחסיו בבית-הספר אינם מאפשרים כצוות המורים כטפכ בו כיאות.

במקרה הספציפי הזה היתה התרתשות, שכא מאפשרת כצוות החינוכי כמכא את

תפקידו כראוי; מורי בית-הספר ומתנכת הכיתה ראו את עצמם כנפגעים

מהתפרצותם האכימה שכ ההורים. התרתשות כזו אינה נשארת רק ברמה שכ

ההורים, אכא משפיעה עכ התנהגות יכדיהם. יש הבדכ בין התכונה במשטרת

כביו התיפקוד שכ בני-האדם בכיתה. אם המורה אינה מסוגלת לקיים קשר

בריא עם ההורים, וההורים כא מסוגלים כקבכ את מרות חמורים ומודיעים

שהם שמתים כהיפטר משירותי המתנכת, אזי ההורים או יכדם יוצרים אוירה

עכורה. זוהי התנהאות בכתי מימסדית ובכתי תינוכית, וכסו איו ברירה אכא

להעביר את הילדה ככיתה אתרת.

מילוי תובות תשכום הוא דבר שונה מאשר מצב בו קיימת פאיעה ביכוכת

התיפקוד הפדגוגית שכ מורה בבית-הספר.

היו"ר מ' בר-זהר;

אסור היה כמשרד החינוך כהסכים כהתכטה זו. תמיד יהיה קשר בין

תפקוד המורה בכיתה כביו אירועים אתרים ביו ההורים ובינו. כמשכ, כאשר

הורה אינו משכם אארה וכו' - ידועים מקרים דומים בתל-אביב, בהם הורים,

שכא שיכמו אגרה, הסתכסכו עם המורים.
ד' אורטל
במקרה הנוכתי מדובר עכ יכדה, שהשתמשה במכים פוגעות וקשות ככפי

המורה. הצוות התינוכי כא היה מסוגל כמכא את תפקידו הייעודי ככפי

היכדה. לכן, כטובת היכדה, יש כהעבירה ככיתה אתרת.
היו"ר מי בר-זהר
בעיתונות, מופיעות אירסאות שונות בנושא זה. כמיטב הבנתי, היכדה

השתמשה במיכים שונות וקשות, כאשר ניסו כהוציאה מכיתתה. כפי ככ

המסמכים, היכדה כא השתמשה במיכים תריפות כפני שביקשו ממנה כצאת

מהכיתה.

אני מבקש כשמוע את ענת סטרוכ, מתנכת הכיתה.
צ' סטרול
התלמידה, יעל פרניבך, היתה מסוכסכת עם תלמידה אתרת בשם רותם

אכוו . הסכסוך פרץ בעקבות טקס חנוכה בבית-הספר, שתי מחנכות מתוך צוות

המורים בשיכבה היו אתראיות עכ הכנתו שכ הטקס.
ש' אורו
נציגי התיקשורת נוכחים בדיון, כאשר מדובר בפרטים אישיים שכ

תלמיד.

היו"ר מי בר-זהר;

אני מצטער על כך, אך ישיבות ועדת התינוך והתרבות הן תמיד פתותות.
ע' סטרול
ביקשתי מהתלמידים כהעלות רעיונות ביצוע בטקס. יעכ העכתה רעיון

כבצע שיר, עכ סופגניה, בעכ כפכ משמעות; משמעות אתת אירוטית. בנות

אתרות הכינו שיר בסגנון "ראפ". הצעתי כשכב את תוכן השיר שכ יעכ עם

צורת הביצוע שכ הבנות. שאכתי את יעכ: "יעכ, את מוכנה, שננסה כשכב את

שני הדברים ?" והיא השיבה בחיוב. יכדי הכיתה התכהבו מהביצוע המשוכב,

מתאו כפיים וביקשו כשכות ביצוע זה להצגה. אמרתי ככיתה: "כיון שיעכ

חינה יוצרת השיר, אך אינה מופיעה בביצוע, יש כהודיע בטקס, שאת מיכות

השיר כתבה יעכ פרניבך." - הצעתי התקבכה.

כמתרת הודיעה יעכ, שהיא התכיטה כבצע את השיר כבד עם תברותיה.

אמרתי כה, שמכיון שאני מייחסת תשיבות כזכות יוצרים, הרי שכא אכפה

עכיה כמסור את השיר כמישהו אתר, כמרות שבעיני זה היה סוציאכי יותר,

מצידה, כתרום מכשרונה כטובת הכיתה כוכה. היא סרבה, וכיבדתי את זכותה.

ישבתי בשורה ראשונה, בטקס, וביצוע השיר ע"י יעכ היה מוצכת וזכה

כמתיאות כפיים. כאתר הטקס התברר, שהיו בעיות בין שתי הבנות. זו קראה
כאתרת
"אבא שכך טייס הכיקופטר" - זוהי דוגמא כרמת הסיכסוכים בין

השתיים. סכסוכים כאכה, בד"כ, תוכפים מאכיהם. אמה שכ יעכ באה אליי

והציגה את הבעיה בין הבנות. היא סיפרה שיש ביניהן בעיות כבר מכיתה די

עכ רקע אומנותי; שתיהן תברות בכהקה מסויימת, ויש ביניהן גניבות

תפקידים וכו'. בקשתי ממנה כתת בי אמון . אמרתי, שאם הבעיה הזו נמשכת

זמן כה רב, אני אהיה זקוקה כזמן , כפתות עד סוף הסימסטר, כדי כטפכ

בבעיה כראוי .

העכיתי את הבעיה שכ ריבוי מנהיגים וקואכיציות, בכיתה, והתכטתי

כהזמין אכיי את מנהיגי הכיתה בתאריך מסויים. תכמידים באו אכיי וביקשו

לקיים את הישיבה במכיאה עם ככ יכדי הכיתה, כי כוכם רוצים כהיות

מעורבים. בשיעור, יכדי הכיתה, אכן , הביעו את רצונם בדיון פתות רכוככ

בנושא, והתתכנו בדיון . כא הספקתי כסיים את הדיון ב-45 דקות, ובסוף

השיעור הרותות בכיתה עדיין סערו. הדיון הזה נערך כפני תופשת תנוכה,

וחשבתי, שבמשך התופשה הרותות תרגענה. (כאתר שבוע שתי הבנות תזרו

כהיות תברות טובות). ביציאה מהכיתה אמרה התכמידה השניה כיעכ: "אני

אראה כך מה זה". רותם היא יכדה טובה, וכא תשבתי כהתיתס ברצינות כמשפט

כזה. לצערי, הייתי בביתי, בשמירת הריון , וכא יכוכתי כסיים את הטיפוכ

בפרשה.

כמרות מצבי הפיזי, התכטתי כבוא כאסיפת ההורים המרוכזת שכ כיתות

זי ו-תי. בסוף האסיפה נכנסו כתדרי הוריה שכ יעכ. כימודיה שכ יעכ כא

עניינו אותם וגם כא מה שיש כי כומר. הם טענו, שאינני מטפכת נכון
בבעיה. האב אמר כי
"האם את יודעת, שצעקו כיעכ בוז בהופעה ?". אמרתי

לו, שישבתי בשורה ראשונה וכא שמעתי עכ כך כככ. הוא ענה כי: "אז תנקי

את האוזניים שכך". התכטתי, שאם הוא כא מכבד אותי ואת תפקידי, אינני

יכוכה כשותת איתו. אמרתי כו , שאם יש כו הסתייגויות, הוא יכול כדבר עם

המנהכת, ואיכו אני אמשיך כטפכ בדברים, כפי הבנתי המיקצועית.

ההורים טענו, שאני מקפתת את בתם. האב אמר: "איך את יוצאת כתופשת
תנוכה, כשהיכדה האתרת אמרה כיעכ
"אני אראה כך מה זה?" השבתי כאב,



שרותם אלון היא יכדה טובה, כבא עבר אלים או תוקפני, ואינני רואה שום

צורך להענישה בצורה חריפה ותקיפה מדי צכ דבר פזה. לשמע דבריי, האב קם
מכיסאך, דפק על השולחן ואמר
"האם את מחכה שהיכדה תתאבד או תמות?"

צכ השוכחו היו מונחות 3 כוסות קפה, והוא ניפץ אותן כמרחק שכ כ-5-4

מטרים כפינת הקיר. מבחינה פיזית, הוא אדם גבוה מאד והוא נראה כי

מאיים. אשתו קמה והשתוככה גם היא. בשכב מסויים רעדתי בככ הגוף. פחדתי

ממה שעכוכ כקרות כי. ביקשתי מספר פעמים ממנו: "אני בשמירת הריון . אתה

מעכיב אותי ומסכן אותי", אך שניהם המשיכו בצעקותיהם ובהתקפותיהם.

כשאנשים, שהיו מחוץ ככיחה, שמעו את הצעקות ופתתו את הדכת, ההורים

הסתובבו עכ עקבותיהם, כאיכו דבר כא קרה. למרות התנהגותם האכימה הם

המשיכו כשטות את טענותיהם כלפיי כפני המנהכת. הגעתי כחדר המנהכת בוכה

ורועדת; תשתי מאויימת. מעוכם כא התנהגו אכיי סך. זהו האירוע כשכעצמו.

כמחרת הגשתי תכונה במשטרה, כי אינני יכוכה להמשיך בעבודתי

בידיעה, שאיך דין ואיך דייך . כאתר האירוע הנ"ל, מעוכם כא פנו אכיי

ההורים כהתנצכ. המשכתי ככמד בכיתה כרגיל. לאחר-מכן , הייתי בבית

בשמירת הריון ושוב תזרתי כעבודה.
היו"ר מ' בר-זהר
כיצד התנהגה היכדה בכיתה ?
עי סטרוכ
התרשמתי, שיש כה גיבוי מההורים. היא התנהגה בהתנשאות וגרמה

כתסיסה בכיתה. זוהי כיתה תדשה, שבה אני מחנכת, וקשה כבנות יתסי אמון

באוירה כזו. היכדה כא שקטה כרגע ואירגנה תעמולות ועצומות כמיניהן . הם

ארגנו עצומה, לכאורה, שככ הכיתה תתומה עכיה. אבכ, נציגות הכיתה,

שביקשו רשות דיבור, האשימו אותה בכך, שכא ניתנה כתכמידים האפשרות

כקרוא את העצומה כפני החתימה עכיה. הכיתה תססה כמשך 20 דקות, עד

שביקשתי שקט. השתדכתי כהמשיך וכהפריד בין ההורים כבין היכדה.

היכדה ירדה בכימודים, וכא רק אצלי. זהו מצב טבעי, כי היא היתה

נתונה בלחץ אדיר. מצאתי את עצמי מפתדת כהוריד כה נקודות, כשהיא כא

ידעה מספר תשובות במבתן , מתשש שמעשה זה יתפרש לאפליה או להתנכלות שלי

ככפי היכדה.
היו"ר מי בר-זהר
אני מבקש לשמוע את גכיה טרם, מנהכת בית-הספר.
ג' טרם
בערב יום ההורים, בשעה 23:00, הגיעה כחדרי המורה ענת סטרוכ עם 5

הורים. היא בכתה, וכא הצכתתי כהרגיעה או להבין במה מדובר. במקביכ,
גברת פרניבך צעקה
"היא שקרנית, היא שקרנית". הוצאתי את ההורים מהתדר

והותרתי את מרכזת השיכבה עם ענת, כדי כהרגיעה. כאתר-מכן , הכנסתי את

ההורים כתדר, שמעתי את גירסתם, וכא הגבתי בשום דרך שהיא. כמתרת,

טיכפנתי כענת סטרוכ, ששכבה בביתה בשמירת הרירן , ואמרתי כה: "כשתרגישי

טוב יותר, ותגיעי כביה"ס, נשמע את גירסתך".

ביום ראשון , שכאתר השיחה, היא חזרה כביה"ס, ושמעתי את גירסתה.

כינסתי ישיבה שכ המועצה הפדגוגית. בישיבה זו הגענו כמסקנה, ככא קשר

מיהו הצד הצודק בסיטואציה שנוצרה, שיש להעביר את היכדה, כטובתה,

ככיתה אחרת. יידעתי את דורית אורטכ כגבי החכטתנו, והיא ביקשה כעכב את

ההחכטה. הזמן הכך ועבר, והיכדה המשיכה בלימודיה בכיתה המקורית.

האכימות המיכוכית והפיזית קיבכה מימדים כא פרופורציונליים, בשכבות

הכימוד בביה"ס ובשכונה. נוצרה אוירה שכ אגרסיה וחוסר איזון . גירסאות





שונות, כאבי התקרית, נפוצו בין התלמידים, למרות שההנהלה עדיין לא

פנתה לאף צד בתקרית וכא השמיעה את גירסתה.

כאתר קבכת מכתב ההתנצלות, דורית אורטכ ביקשה מאיתנו לכנס שוב את

המועצה הפדגוגית, ואנו התכטנו כהעביר את היכדה מכיתתה. הודעתי כהורים

עכ התכטת המועצה הפדגוגית. ניסיתי להסביר להם, שהעברת היכדה תקכ עכ

תיפקודה. אני מבינה את הכאב, שנגרם מעזיבת תברים, מורים וכו', אך

תפקידי, כמנהכת, הוא כצפות כטוות הרתוק: כבדוק היכן תוככ היכדה כתפקד

טוב יותר. עכ סמך ההתרחשויות, זה נראה בכתי אפשרי להמשיך את הישארות

היכדה בכיתתה, כאיכו דבר כא קרה. ביום שישי, כאיור קבכת ההתכטה,

הסברתי כיכדה את הנושא. היצעתי כה כתשוב עכ כך במשך סוף השבוע וביום

ראשוו כבוא אליי כשיחה.

ביום ראשון קיבכתי מכתב מהורי היכדה. בכי קשר כמכתב, בקשתי מרכזת

השיכבה כקרוא כיכדה לחדרי. המרכזת נכנסה ככיתת היכדה, וכתשה כה באוזן

כאשת אכיי. היכדה, בצורה הפגנתית, הודיעה שכא תקבכ הנתיות מאיש

והוראות התיפקוד שכה בביה"ס כתובות במכתב שקיבלתי. עליתי, בעצמי,

ככיתת היכדה וביקשתי ממנה כצאת התוצה כשיתה. קיבכתי קיתון שכ רותתין

עכ הראש. היכדה התנהאה בצורה ברוטכית ובוטה לעיניהם שכ 40 תכמידים;

אין מדובר עוד בהתנהאות ככפי מורה, אכא כלפי מנהכת ביה"ס. נראה היה

כי, שאנו מאבדים שכיטה. היכדה מתופעכת ע"י הוריה. המכתב, שהונת עכ

שולחני היה מאיים ודרש ממני כבצע עבירה פכיכית: לאלץ את המורה כהסיר

את תכונתה במשטרה. טכפנתי כדורית אורטכ ואמרתי כה, שאי אפשר כתפקד

כאור המכתב. דורית אמרה שיש כהוציא את היכדה מהכיתה. השבתי כה, שככא

כת פיזי, היכדה כא תצא מהכיתה, ושככ יכדי ביה"ס צופים בנעשה. דורית

אורטכ אמרה, שאוכל להתייעץ עם גורמי חוץ כמו המשטרה.

טיכפנתי כמשטרת יבנה, וענו כי שהם כא מטפכים במקרה כזה ושעליי

כפנות כתוקר הנוער, במשטרת רתובות. דיברתי עם עמי, תוקר הנוער במשטרת
רתובות, ואמרתי לו
אני במצוקה, אני מאויימת ויש עכיי כתצים שאינם

מאפשרים כי כפעוכ מבחינה פדאואית כראוי. אומנם המשטרה איננה ככי

פדאואי, אך אני כא יכוכה לחנך הורים או כמנוע מהם כהורות כיכדה כיצד

כתפקד בביה"ס. הוא ענה כי, שהמשטרה אינה מטפכת בנושא כזה. שאכתי

אותו: האם המשטרה היתה מאיעה, איכו נזרקה עכיי אבן ופאעה בראשי? הוא

ענה: כן. השבתי לו, שהאכימות, אכיה נחשפתי, היא תמורה הרבה יותר

מאכימות פיזית. תזרתי כפעוכ בעזרת ככים בתוך המערכת התינוכית. היכדה

המשיכה ככמוד בכיתתה, בניאוד כהתכטת המועצה הפדאואית, וידיי היו

סבוכות; ככ ביה"ס היה עד כהתתצפותה וכצורה בה ניבלה את פיה ואמרה

כמשכ: "כל המורים זונות". במקביכ, צוכמו כתבות עיתונאיות, עכ התקרית,

רהרדבקו ברתבי יבנה, עכ מכוניות ועכ כרתות מודעות.

באתד מימי השישי, בשיעור מתמטיקה, האיעה היכדה עם ציכומים שכ

כתבת עיתון בנושא, ופיזרה אותם בין תכמידי הכיתה. המורה כמתמטיקה

ראתה את היכדים יושבים עם ציכומי הכתבה. איכו היו היכדים באים עם

עיתונים משכהם, הייתי אומרת שכל אתד הביא את הכתבה באופן עצמאי, אך

כא כך היה - הציכומים הופצו ביניהם. בנוסף, היכדה האיעה עם ציכום שכ

מכתב ועד ההורים כדי כהוכית כתכמידים את צידקת הוריה. אי אפשר כהפריד

בין התהכיכים, שנבעו מהתקרית, כבין היכדה; כא רק המורה נהאה

בקיצוניות והאישה תכונה במשטרה, אכא אם ההורים. יש כהרתיק את היכדה

ממצבים קיצוניים, שעכוכים כארום כתהכיכים בכתי צפויים. ההחלטה,

כהעבירה ככיתה אתרת, אינה עונש. כהיפך, אנו תזינו את ההתרתשויות שקרו

מאותר יותר. היכדה הפכה כתכק מהמאבק. לעומת זאת, אם התכטת המועצה

הפדגוגית היתה מתבצעת מלכתחילה, היכדה היתה נשארת מחוץ למאבק.
היו"ר מ' בר-זהר
מהו המצב, בביה"ס, כעת ?



ג' טרם;

היכדה נשארה בכיתתה, כאיכו שאין סדר, חוק או משמעת במערכת.

הישארותה בכיתה, למרות ההתכטות, היא מסר לילדי ישראל: אפשר לעשות מה

שרוצים, כי ידי מערכת החינוך כבוכות. יידרש זמן רב, כדי כתקן מסר

שכיכי זה.

היו"ר מי בר-זהר;

אני מבקש כשמוע את אבי התכמידה, יעקב פרניבך.

י' פרניבך;

אני ואשתי הוצגנו כאוייבי הציבור וזה אינו נכון; אשתי עבדה

בהוראה 8 שנים מתוכן 3 שנים בשיקום נוער עבריין . אני מהנדס מתשבים

במעשיה האוירית, וגם אני עבדתי בעבר עם נוער שכונות. קיים כאן נסיון

ברור כהסית את העובדות מהנושאים העקריים, שעכיהם התבקשנו להגיב.

י י פרח;

האם שברת כוס ?
י י פרניבר
לא.
א' בו -מנתם
כפי עדותך, בעיתונות, שברת כוס.
י' פרניבר
ראשית, כא היו כינו, כהורים, תכונות על התנהגות המורה כלפי בתנו.

כל מה שנאמר כאן איננו נכון. שופכים את דמנו. ביום ההורים המורה סרבה

להתייחס לטענותינו. סיום הפואמה הפדגואית הזו היה כאשר פנתה אלינו,
בגסות, ואמרה
"אז היכדה תתאבד מזה? - שתתאבד. היכדה תמות מזה? -

שתמות". יושבת כאן נציגת ההורים, שתיכתה כנו, באותו יום הורים, מחוץ

ככיתה, עד שנסיים את שיחתנו עם המורה, שמעה את הדברים. יתד עם עוד

הורים רצינו כשותת עם המורה עכ התיתסותה ככיתה; היו טענות שהיא קוראת
כתכמידים
בהמרת, תיות, זבכ וכו'. - זה היה הבסיס כככ התקרית.

נתתי מכה כשוכתן , נשמטה כוס כריצפה וכא הוטתה כעבר המורה.
היו"ר מי בר-זהר
המורה אמרה, שנזרקה כוס וכא שהוטתה כוס כעברה. האם מישהו התכונן

עכ התנהגות המורה ככפי התכמידים ?
א י פרניבך
מספר זוגות הורים תיכו כסיום שיתתנו עם המורה, כדי כדבר עם

המנהכת עכ התיתסותה כיכדי הכיתה.
י' פרניבר
אני חוזר עכ דברי המורה הקשים: "אז היכדה תתאבד מזה? - שתתאבד.

היכדה תמות מזה? - שתמות".



הוצא מכתב ע"י הנהכת ביה"ס, שכותרתו: "התנהגות אלימה ככפי מורה

בבית-הספר". המכת1: הוצא כפני בדיקת הנושא במשטרה. במכתב זה כתוב,
במפורש
"כאתר בירור עוכה כי ביום ההורים, שהתקיים ב-11/12/91,

התנהגתם בצורה אלימה מילולית ופיזית ככפי המורה ענת סטרול...הנהכת

בית-הספר רואה בחומרה מקרה זה...לאור האמור לעיל, תורתק בתכם מכיתה

ת/4 ותשובץ בכיתה אתרת, כאור התכטת המועצה הפדגוגית..." - ככ מה

שהתרתש היה כאור מכתב זה, ואין כנסות כטיית זאת.
א' בו -מנתם
האם ככ הנוכחים הינם מיבנה התדשה ?
ת י מלכי
כן .
א' פרניבר
אני ספרדיה.
א י בו -מנחם
שאכתי על איזור המגורים, וכא עכ מוצאך העדתי.
י' פרניבר
המכתב הנ"כ נכתב בתאריך 17/12/91. אני מתפכא, שאף אתד מהמכותבים

כא הבתיו בכך שישנו קשר בין המכתב להענשת היכדה.

בתנו היא תכמידה טובה ומשתדכת. ביום בו נקראה המשטרה כביה"ס,

היכדה שהתה בשיעור כימיה, בקבוצה אי, המשותף ככיתות ת/4 ו-ת/5, אכיה

רצו כהעבירה. מדוע היה צורך כהפריע כה בשיעור? יככו כפנות אכיה

בהפסקה.
היו"ר מי בר-זהר
המנהכת כא רצתה כהעבירה באותו רגע, אכא כשותת איתה בכבד.
י' פרניבך
המנהכת איימה עכ יעכ, כשזו סרבה כצאת מהכיתה. היכדה בעכת תוש צדק

מפותח, עמדה עכ דעתה - איך כקרוא כזה התתצפות.
היו"ר מ' בר-זהר
האם תלמיד רשאי כסרב כבקשתו של מנהל ?
י' פרניבר
ב-% 99 מהמקרים התכמיד אינו צריך כסרב. אבל, בנסיבות המיוחדות
שנוצרו, המנהכת איימה עכ יעכ
"אם כא תצאי מהכיתה, אזמין משטרה". יעכ

ענתה, שאינה מפתדת מהמשטרה. היא, אכן , כא צריכה כפתד מהמשטרה, אך

בדיעבד התברר שהיא פתרה. המנהכת פיזרה את הכיתה, וככ יכדי ביה"ס ראו

את המנהכת עם ניידות המשטרה.
היו"ר מ' בר-זהר
ניידות המשטרה, כא הגיעו בגלל בתך, אכא בגלל פריצה שארעה בביה"ס.



י' פרניבך;

אולי, אך המנהלת ניצכה את הסיטואציה, כדי כיצור איום. כל תלמידי

ביה"ס חשו איום. המנהלת אמרה, שהיא פנתה למשטרה בהתייעצות בכבד. אשתי

כקתה את הילדה לתחנת המשטרה ושם אמרו כה, שהמורה דרשה בתוקף לשלוח

ני ידת לביה"ס.

ג' טרם;

האם כך כתוב בפרוטוקוכ יומן המשטרה ?
א' בך -מנחם
האם אתה מצדיק את התנהגות היכדה, כי היא, ככאורה, מהאחוז הנותר,

שרשאי כסרב כמנהכת בנסיבות מיוחדות ?
י' פרניבר
כא כיוונו את היכדה. אמרנו כה לפעול כפי הבנתה. מעוכם כא הכתבנו

כיכדה אם כעבור כיתה או כא.

היו"ר מי בר-זהר;
מצויה לפניי פניית המנהכת כמשטרה
"מנהלת ביה"ס הודיעה, שיכדה בת

13 מסרבת כצאת מהכיתה.. .הודעתי כה, שכא נוככ כהתערב. הודעתי כה שתפנה

כקציו מאור. כאחר חצי שעה הגיעה יעכ עם אמה, אירית. שוחחתי איתן ,

והסברתי כה, שהיא צריכה כפנות כמתכקת החינוך בעיריה או כמשרד החינוך

והתרבות" - כפי פנייה זו, אין תביעה שכ המנהכת כשכוה ניידות כביה"ס.

גם אני הייתי יכד ואני מבין את תחושת הצדק שכ היכדה כאבי עזיבתה

את תבריה ככיתה וכו' - אינני אומר זאת באירוניה או בסרקסטיות.
י י פרניבר
המחנכת הסכימה כהשאיר את היכדה בכיתה בתנאי שתקבכ התנצכות

מאיתנו. היא ציינה, שהיכדה ירדה בכימודיה. תגובת היכדה עכ כך הימה:

הייתי תוכה בשפעת זמן רב, ואכן כא עניתי היטב עכ השאכות במבחן .

במקצועות אחרים יעכ הינה תכמידה טובה.

א' בו -מנתם;

אם יתסה שכ המורה ככ-כך גרוע ככיתה, מדוע אתם מתעקשים, שיכדתכם

תמשיך ללמוד אצכה ?
א' אליאב
נכון .
י' פרניבר
כשהמורה תצא כתופשת ההריון , יעכ תישאר בכיתה. מאז האירוע, המורה

נזהרת ומתנהגת טוב יותר כתכמידי הכיתה.

היו"ר מי בר-זהר;

אני מבקש כשמוע את צביקה בנדורי, יו"ר ועד ההורים שכ ביה"ס.
צ' בנדורי
ועד ההורים, ככלל, כא נ/תערב בבעיות פדגוגיות, כא ע"י הצהרה ולא

בפועל. בביה"ס גינזבורג ישנם כ-2400 תלמידים.

היו"ר מ' בר-זהר;

כמה כיתות יש בביה"ס ?
ד י י כספי
ישנן 35 כיתות בתטיבת הביניים ו-27 כיתות בתטיבה העליונה. בסה"כ

ישנן 62 כיתות אם.
צי בכדורי
ראשית, ישנה בעיה שכ צפיפות, שגורמת למתחים המשפיעים עכ התיפקוד

בביה"ס, וועד ההורים מלווה בעיות שונות, שמתעוררות.

שנית, ועד ההורים נבתר בהכיך דמוקרטי. הוא מייצג את ההורים

מבחינה כספית וכלכלית; תכק גדול מתקציב ביה"ס בא מתשכומי ההורים:

תשלומי תרומה, תשכומי תובה, תשכומי רשות וכו'. הוועד מייצג את

ההורים, כלפי גורמים חיצוניים כמו עירית יבנה וכו', בתתומים שונים

כמו: אבטתה, תתזוקה ובינוי.

ועד ההורים כא התערב בפרשה, וזו כא הובאה כדיוני הוועד. פנו אליי

אישית, מספר ימים כאתר האירוע, והיפנו את תשומת כבי כתקרית שהתרחשה

ביו מורה כהורים. קטונתי מכדעת את אשר ארע שם בדיוק, אך אני מגנה ככ

אכימות פיזית או מיכוכית. פניתי כמנהכת ביה"ס, גליה טרם. גליה הינה

מנהכת חטיבת הביניים בכבד. בקשתי ממנה לסיים את הטיפוכ בתקרית, כדי

להרגיע את הרוחות.

התקרית התרחשה ב-11/12/91. אחד הדברים, שהפריעו כי, הוא המכתב

הראשון שנשכח כהורים ב-17/12/91 ובו נאמר, שקיים קשר ישיר בין התקרית

להחלטה עכ העברת היכדה מכיתתה. הענשת היכדה, בגלל התנהגות הוריה,

אינה נכונה, ואני שמת שנעשית תקיקה בנושא. איכו היו מבהירים כהורים,

מככתתיכה, שאין קשר ישיר בין הדברים, והעברת היכדה תיעשה כטובתה

החינוכית בכבד, אני מאמין שהבעיה היתה נפתרת. כאן הוצגה ההחכטה,

כאיכו התקבכה כאחר שבירורים ונסיונות הפשרה כא הצכיתו - וכא כך קרה.
כדעתי, נעשו פעוכות קיצוניות כמו
ההתייעצות במשטרה. אני מניח

שהמנהכת כא פנתה כהתייעצות בכבד. היא פנתה כמשטרה, וזו סרבה כבוא

כביה"ס.
ש' אורו
אינך יודע זאת. אתה משער בכבד.
צי בכדורי
נכון, אני משער. אינני מכיר את היכדה, אך מעדויות שונות למדתי ,

שהיא יכדה טובה, שקטה ורגועה. עדויות דומות קיימות גם כגבי המורה,

ואיו כי טענות אישיות ככפיה. אבכ, מבתינה ניהוכית, הטיפוכ בפרשה כא

היה טוב. יש כזכור, שהיכדה סובכת, ועכינו כפתור את הבעיה בהקדם.

נאמר כאו , שצוות המורים כא יכוכ כטפכ בנושא. העברת היכדה ככיתה

ח/5 כא תפתור את הבעיה, כי אותו צוות מורים המכמד את כיתה ח/4 מכמד

גם את כיתה ת/5.



כאחר כשבועיים, דכפה ידיעה על התקרית כשני מקומונים, וועד ההורים

סרב להגיב עכיה. לא ועד ההורים וכא ההורים פנו כעיתונות, והיתה כוונה

כנה לסיים את הטיפוכ בנושא בתוך המערכת וכא בפומבי.
היו"ר מ' בר-זהר
דבר אך ורק בשם עצמך.

צי בנדורי;

אני מקבכ את ההערה. ועד ההורים התכנס ביום שישי האחרון כדון

בנושא, בפעם הראשונה מאז התקרית. כפני שבועיים התקיימה ישיבה משותפת

שכ ועד ההורים וההנהלה, אך כא דנו בנושא זה. ההורים דרשו כהעכות את

הנושא, וזו זכותם. חששתי, שדיון בנושא ע"י ועד ההורים ירתיב את

הפומביות, וכא העכיתי את הנושא בישיבה. דיברתי עכ כך עם המנהכת, והיא

אמרה שהעניין יטופכ, והיכדה כא תעבור כיתה. אבכ, כידוע, הדברים

התפתחו אחרת. כאתר הישיבה, שוב שוחחתי עם המנהכת. הפעם תשובתה, כאבי

סיום העניין , היתה מגומגמת, אך אופטימית. מצד אחד, המורה טוענת שאינה

יכוכה כתפקד בסיטואציה שנוצרה. מצד שני, היא הדגישה, שכא ביקשה

להעביר את היכדה מכיתתה.

בנוסף, המנהכת אמרה שהתפתתה אכימות מיכוכית ופיזית בשכונה, וכי

כא ידוע עכ כך.
היו"ר מי בר-זהר
הכנסת צילומי כתבות מחתת למגבי המכוניות הינה אכימות מיכוכית.
צי בנדורי
במכתב ועד ההורים כהנהכת ביה"ס, אין כפירה בסמכותה שכ המועצה

הפדגוגית. ועד ההורים פנה כהנהכה כחזור בה מההחכטה וכבטכה, כי מי

שעשה, הוא שצריך כהתיר. הוועד מכיר בסמכות המועצה הפדגוגית, אך אינו

מוכרח כהסכים כככ החכטותיה. הוועד איים בהשבתת ביה"ס, כי הוא סבר

שהטיפוכ בנושא כא היה טוב.
היו"ר מ' בר-זהר
אינטרס היכדים כא עמד בראש מעייניו שכ הוועד. ואיום בהשבתה אינו

לזכותו.
צי בנדורי
במכתבנו כהנהכה כתוב: "אם כא תהיה כנו ברירה ננקוט בצעדים שכ

השבתה".
היו"ר מי בר-זהר
איימתם, שאם עד יום שני ב-10:00 בבוקר כא תיענה ההנהכה

כדרישותיכם, תשביתו את המערכת - כך כא צריך כנהוג ועד הורים.
צ' בנדורי
אני יכוכ כומר, בשם הוועד, שכא היה שום איום או התכטה עכ מועד

מדוייק כהשבתה וכו'.
היו"ר מ' בר-זהר
ישנן שתי אפשרויות: אינכם מתכוונים כמה שאתם אומרים, או אינכם

אוב/ריס מה שאתם מתכוונים.
צי בנדורי
הלימודים הושבתו, ככא הודעה מוקדמת, ביום ראשון בשעה 10:00, שכא

מיוזמתנו. אנו חטאנו, אולי, באיום להשבתה, אך ההשבתה עצמה תמורה

י ותר.
היו"ר מ' בר-זהר
בתתיכת הישיבה, הוועדה גינתה ופסכה ככ השבתת כימודים שהיא. יש

טעם כפגם, כאשר הגינוי בא מצידר; אתה התכוונת כהשבית את ביה"ס בתדוה.

א' אליאב;

הוועד כא התכיט דבר כאבי ההורים כמו: התנצכותם בפני המורה וכו'.
צ י בנדורי
קטע מהמכתב, בדבר התנצכות ההורים, אכן נשכת, שכא בכוונה. ראש

ועדת החינוך התנדב כעשות פשרה, שתוכנה יהיה התנצכות שכ ההורים בפני

המורה.
א' אליאב
זה כא מופיע בהתכטות הוועד.
צי בנדורי
דוות כנו, שכמרות כוונות ההתנצכות שכ ההורים, הותכט שהיכדה תועבר

מכיתתה, כי כך התכיטה המועצה הפדגוגית.
היו"ר מי בר-זהר
אני מבקש כשמוע את תדווה מלכי, תברת ועד ההורים.
ת י מלכי
ביום ההורים, הייתי מחוץ ככיתה. הייתי עדת שמיעה כמה שקרה. היו

תכונות שכ הורים ותכמידים רבים כגבי תיפקודה שכ המורה. היו תכונות עכ

עלבונות, העדפת קבוצות תכמידים מסויימות וכו'. ככיתה זו אין ועד, כי

פגישת ההורים הראשונה עם המורה, בתתיכת השנה, כא היתה נעימה; אף הורה

כא היה מוכן כהתנדב לוועד ההורים הכיתתי.

אני תברה בוועד ההורים המרכזי, והרגשתי צורך להתייחס כבעיה.

פניתי כהורים והצעתי כהעכות את הטענות בפני מנהכת ביה"ס, והם הסכימו.

חיכיתי, עם שאר ההורים, עד שהזוג פרניבך יסיים את שיתתו עם המורה. ככ

הזוגות, שנכנסו כמורה, כפני הזוג פרניבך, זכו כתגובה תינוכית, שנאמרה
בקוכ רם
"אתם היתידים שמתכוננים. אף אתד כא מתכונן". היו הורים,

שעזבו את הכיתה תוך כדי שיתה. בני הזוג פרניבך התכוננו, בפני המורה,

עכ קיפות בתם. השיתה התנהכה בטונים גבוהים, ואז שמענו את המשפט הבא:

"אז היכדה תתאבד מזה? - שתתאבד. היכדה תמות מזה? - שתמות".
ע' סטרול
האם את מוכנה להישבע על כך ?
ח' מלכי
כן .
היו"ר מ' בר-זהר
כל ההורים רצו לפגוש את המנהלת לגבי נושא חשוב זה, של תיפקוד

המורה. עתה, כולם מוכנים, שילדיהם ימשיכו ללמוד אצל המורה הרעה הזו.

ת' מלכי;

זה קורה, כי איך התארגנות כיתתית. יש לי את שמות ההורים, שביקשו

פגישה עם המנהלת. דליה טרם הפסיקה לטפל בנושא, ועד היום לא זכו הורים

אלה לתשובה על טענותיהם.
הי ו"ר מ' בר-זהר
אני מבקש לשמוע את דני חן , מפקד משטרת רחובות.

ד' חן ;

חזי לדר לא הגיע לישיבה, משום שלא חש טוב.
היו"ר מ' בר-זהר
כפי חוק המדינה, הוא חייב להתייצב. אינני מקבל התנצלות כזו. אם

אינו בא לישיבה, עליו להודיע על כך מראש. הוא יקבל מכתב, מהוועדה,

בנושא זה.
ד' חן
המנהלת פנתה למשטרת יבנה ב-19/12/91. עודכנתי על כך, וראיתי את

העניין לסגור. לקראת סוף השבוע פנו אליי עיתונאים וטענו שהאיעה

לביה"ס ניידת בעקבות התקרית. בדקתי את הנושא והסתבר, שבאותו עיתוי

היתה פניה לטפל בפריצה שארעה בביה"ס.
היו"ר מ' בר-זהר
זה היה צירוף מקרים בלבד.
די הו
תיחקרתי את השוטר, סאבי מהות הפנייה, והוא אמר, שהמנהלת דרשה

לשלוח ניידת לביה"ס, כדי להוציא את התלמידה מהכיתה. אמרתי לשוטרים,

שאיו להתערב במה שקורה בין כותלי ביהייס. למפקד תחנה אני שותף לגישתו

של המפכ"ל טרנר להציג את המשטרה "עם הפנים לאזרח". אני מופיע בבתי-

ספר שונים, כדי להעביר מסרים חינוכיים.

מבחינה אישית, נפגעתי מהשימוש במשטרה כשוט. אני מוכפש עייי הנהלת

ביהייס והמפקחת. אינני שק לחבטות. אם אינני ממלא את תפקידי כראוי,

אסיק את המסקנות. היתה פניה ללשכת המפכ"ל מצד המורה לגבי תלונתה, על

תקיפה מצד ההורים, שלא טופלה, הודעתי ללשכת המפכ"ל, שנפתח להורים תיק

פלילי מספר 6384/91 ב-12/12/91,וההורים נחקרו. לאבי מהות התקיפה קשה

להוכיח. לגבי נזק בזדון , אפשר להוכיח, כי שוברה כוס.



בנוסף, היתה פנייה, של המפקחת לאסף חפץ, מפקדי, בה הושמצתי על

התנהגותי בפרשה.

היו"ר מי בר-זהר;

טוב עשית, כשלא שלחת ניידת לבית-הספר.
ש' אורו
אני פניתי למפכ"ל המשטרה.
ד' חן
נאמר כאן , שהמנהלת ביקשה להתייעץ. כל תושבי הסביבה יודעים שאפשר

לאתר אותי ולשוחח אתי. אף אחד לא פנה אליי, כדי להתייעץ בנושא. יש לי

תחושה ש"בחשו" סביבי, אך לא דיברו אתי.

היו"ר מי בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את שוש אורן מאירגון המורים.

ש' אורך ;

עד יום שישי בבוקר, לא ידעתי על המתרחש בביה"ס; גליה התקשרה אליי

ונתנה לי את הכתבה בעיתון . בעקבות אירועים דומים במערכת החינוך

וטיפול המשטרה בהם, פניתי למפכ"ל המשטרה. לא יתכן , שמפקד משטרה יגיב,

כפי שהגיב בכתבה, בעיתון "ידיעות אחרונות", ביום שישי האחרון .
היו"ר מ' בר-זהר
בכתבת העיתון הנ"ל נאמר כך: "סגן ניצב דני חן ...המנהלת אכן פנתה

אלינו ואנו רואים בחומרה את עירובנו כשוט בביה"ס." - מדוע תגובה זו

רעה ?
שי אורו
על משטרת ישראל לתת את התשובה לכך. מנהלת ביה"ס לא הגישה תלונה,

אלא ביקשה להתייעץ בלבד, וזכותה לעשות כך.
היו"ר מי בר-זהר
המנהלת לא דיברה עם מפקד משטרת רחובות, אלא עם היומנאי, שהיפנה

אותה לחוקר הנוער. היא קיבלה דרישה אולטימטיבית מההורים והרגישה

מאויימת.
שי אורו
ביקשתי ממפכ"ל המשטרה לברר את הנושא.

מבחינה עקרונית, מנהל מוסד חינוכי, שמרגיש צורך או איום, יכול

כפנות למשטרה. היא האוף האמון על שמירת הסדר והחוק במדינה. לצערי,

ישנם מנהלי מוסדות חינוכיים ומורים, שנלחצים ומטאטאים עובדות מתחת

לשטיח.

המנהלת אמרה, שהיא הראישה מאויימת ורצתה להתייעץ. היא לא הזמינה

משטרה, כדי להוציא את הילדה מהכיתה. את פנייתי למשטרה ניסחתי נכון .

העובדה, שמפקד משטרה מעביר מידע על מצוקת אזרח זה או אחר, הינה

תמורה; התיקשורת "קופצת" על תקריות כאלו , כאילו "אדם נשך כלב". מי



יפצה את המנהלת על הנזק שנגרם לה ?
היו"ר מ' בר-זהר
האם היית עדה לשיחת הטלפון של המנהלת למשטרה ?

ש' אורו ;

לא, ולכן אני מבקשת לברר את הנושא.
היו"ר מ' בר-זהר
היית ילולה לבקש זאת, אילו המנהלת היתה מתלוננת על סילוף דבריה.
ש' אורך
האירגון מייצג את המורה. המנהלת לא הזמינה משטרה לביה"ס, אלא

ביקשה להתייעץ בלבד - זהו איננו המקרה היחיד, שבו משטרת ישראל מתנהגת

בצורה כזו, ויש לבדוק את הנושא הזה.

המועצה הפדגוגית, היא הגוף העליון של כל מוסד חינוכי. ועד ההורים

התערב בנושא, כשאין לו סמכות וזכות לעשות זאת. אם לוועד ההורים יש

השגות והערות על החלטת המועצה הפדגוגית, הוא יכול לערער על כך בפני

המפקח, המנכ"ל והשר. מערכת החינוך נתשפת לכוחניות ועומדת תסרת אונים

מול התשיפה והפירסום. גליה טרם למדה זמן רב כדי לתפקד למנהלת. אם היא

טעתה, גורמים תינוכיים ומקצועיים יעירו לה על כך. בתקרית הנוכחית כל
משתתף לקח לעצמו סמכויות
מפקד המשטרה אומר שעירוב המשטרה הוא חמור

וועד ההורים מאיים. מי יפצה את המנהלת על הפגיעה בה ?

השבתת ביה"ס נבעה מתוך רצון ודרישה שמשרד החינוך יתערב, לא רק

כדי שתתקבל החלטת המועצה הפדגוגית, אלא גם כדי שתיושם. השביתה היתה

שביתת מתאה של שעה אתת בלבד.

אנו רואים בתומרה את העובדה, שבעלי השפעה וכת מנסים ללחוץ על

המערכת לשפר את ציוני בניהם עייי איום על המורה וכו'.
הי ו 'יר מ' בר-זהר
בדיון זה איננו מדברים על התופעה, אלא על מקרה ספציפי בלבד.
ש' אורן
המועצה הפדגוגית הינה גוף עליון בכל מוסד חינוכי. אינני סבורה,

שהחלטת המועצה הפדגוגית נעשתה כעונש.
היו"ר מ' בר-זהר
אני מבקש לשמוע את עדה אדלר מהסתדרות המורים.
ע י אדלר
המורים בבית-הספר יושבים שפופי ראש, על לא עוול בכפם. כ-40-30

תלמידים, של אותה מורה מושמצת, הגיעו לחדר המורים עם זר פרחים, כדי

לחזק את ידיה. הם הודו לה על היותה מורתם וליוותה אותם לאורך שנים.

האם זוהי מורה גרועה?! המורים, שהיו בחדר, בכו מעצם המעמד. עלינו

לראות את הפרופורציות הנכונות של המקרה. כיון שהמורים לא יכולים

לתפקד במצב הנוכחי, ועל מנת שיהיו משוחררים מלחצים, החליטה המועצה

הפדגוגית להעביר את הילדה לליתה מקבילה. ההורים לא מוכנים לאפשר את



העברת הילדה, וזו מהווה דוגמא לילדים אחרים, העשויים להתנהג, בצורה

דומה, בעתיד.

הסתדרות המורים ואירגון המורים לא נקטו בשום צעד. אילו רצינו,

יכולנו להיות יותר מיליטנטיים ולנקוט באמצעים שונים כבר לפני

חודשיים. אבל, נענינו לבקשת המנהלת וצוות המורים לנסות לפתור את

הבעיה בדרכים מקובלות. אנו מתנסים את התלמידים, שיש סדר ותוק במדינה.

לא היתה כוונה להשבית את ביה"ס, עד אשר קיבלנו מכתב, ביום ראשון ,

המאפשר אנרכיה מותלטת במערכת החינוך; כל ילד יתפקד בביה"ס כפי הוראות

הוריו.

היו"ר מ' בר-זהר;

כדי לעצור אנרכיה אתת, אין ליצור אנרכיה אתרת.
ע י אדלר
במכתב האיום, מטעם ועד ביה"ס להנהלה, נאמר, שאנו תייבים לבטל את

החלטת המועצה הפדגוגית. אחרת, הם ישביתו את הלימרדים. יש לשמור על

המעמד המינימלי של המורה בישראל, ואנו נילתם על כך. איננו יכולים

לאפשר להורים להורות לציבור המורים כיצד לפעול.
היו"ר מ' בר-זהר
אני מאנה את השבתת ביה"ס ואת הסברייך בשם כל ועדת החינוך. אני

תובע מכם לחזור ללימודים סדירים מיד.

אני מבקש לשמוע את משה מזרתי מארגון ההורים הארצי.
מי מזרחי
כתבת מעיתון "דבר" צילצלה אליי ביום ראשון בערב, בנושא זה,

והיפניתי אותה לוועד ההורים של ביה"ס. השתדלתי להיות אובייקטיבי. אני

מזועזע מהתקרית. התפרצותם האלימה של ההורים, כלפי המורה, והגיבוי

שנתנו לילדה, אינם מקובלים עליי כלל. תלמיד תייב לצאת מהכיתה, אם הוא

מתבקש לעשות סן . שמתתי לשמוע, שאם ועד ההורים בביה"ס אינו רואה בחיוב

את התנהאות ההורים.

מאז המקרה ועד היום תכף כבר כחודש. כוועד ההורים נאמר, שהעניין

יטופכ בתוך המסארת. תנה מרון , הפנתה אכיי, כא פעם, מנהכים בנושאים

קשים יותר; הפעם זה כא קרה. זהו מתדכ בטיפול בנושא.

על פי תוזה מנכ"ל, המועצה הפדאואית הינה צוות מורי המוסד עם נציא

של ועד ההורים. במקרה דנן , המועצה קיבלה את ההחלטה על דעת עצמה ללא

שיתופו של ועד ההורים.

צי בנדורי;

נאמר לנו, שאסור לנו לדעת את מה שנאמר במועצה הפדאואית.
מ' מזרחי
אני בעד העברת הילדה לכיתה אתרת. ההנהלה היתה צריכה לזמן את

ההורים ולומר להם, שהעברת הילדה אינה עונש, ושהמורה הטובה ביותר, אם

אם תרצה, לא תוכל להיות אובייקטיבית בעתיד. אבל, ההנהלה, בעצמה, מודה

שזהו עונש.
ח' מרון
לא נכון .
היו"ר מ' בר-זהר
הביטוי "עונש" אינו מופיע במכתב ההנהלה להורי הילדה מתאריך:

17/12/91. המכתב מתאר את האטימות ואת התנהגות ההורים ומסיים ב: "לאור

האמור לעיל, תורתק בתכם מכיתה ת/4 ותשובץ בכיתה אתרת.".
מ' וירשובסקי
ברור שיש קשר בין ההחלטה להעביר את הילדה לכיתה אחרת, לבין

התנהגות ההורים, בלי כתיבת המילה "עונש" במפורש.
מי מזרחי
אני משבת את המשטרה על אי-התערבותה בנעשה. אני מסכים, שיש,

לפעמים, מעורבות יתר של ההורים.

היו"ר מי בר-זהר;

לפעמים, המעורבות הופכת להתערבות.
מי מזרחי
80% מתקציב ביה"ס ממומן ע"י ההורים, ולכן ישנה הצדקה מסויימת

לרצונם להיות מעורבים בנעשה בביה"ס.

השבתות - בבת-ים ההורים השביתו את המערכת בנושא הסעות התלמידים.

אבל, כאן , ההורים אפילו לא ביצעו את איומם. אירגון המורים והסתדרות

המורים הם שהשביתו את המערכת ליומיים ועוד היד נטויה.
שי אורן
אם אירגון ההורים השבית בתי-ספר.

מי מזרחי;

אף פעם לא השבתנו את הלימודים. לצערי, אם לא מאיימים בהשבתות, לא

מגיעים לתיקשורת. אני פונה לוועדה בהצעה להקים ועדה, שתורכב מנציגי

משרד התינוך והתרבות, מנציגי אירגוני המורים ומנציגי אירגון ההורים

הארצי, כדי לטפל בבעיות הנוצרות בין מורים להורים.

במקרה הספציפי הזה, יש לקיים שיתה עם ההורים ולהגיע לפשרה, כדי

להשביע את רצון כל הצדדים. לדעתי, הילדה לא יכולה להמשיך וללמוד

באותה כיתה, ויש להעבירה.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את דוד כספי, מנהל אגף התינוך בעירית יבנה.
ד' כספי
אני עוסק בתינוך כל חיי. לכל הורה ישנה זכות לפנות לוועד ההורים.

נדהמתי לקבל את מכתבו של ועד ההורים. ההורים פנו אליי, בכתב ובשיתה

אישית, והסברתי להם, שיש ליישם את החלטת המועצה הפדגוגית.
היו"ר מ' בר-זהר
ביקשו להביא עורך-דין לישיבה זו, וסרבתי.
ד' כספי
למרות שהסברתי, שאיו להקצין את האוירה, לא התרשמתי שזוהי כוונתם

של ההורים. שלחתי להורים מכתב ב-22/1/92 האומר כך: "במצב שנוצר,

לצערנו, יש להעביר את הילדה כדי לנתקה מהמחלוקת...הנהלת ביה"ס, על

דעתה, מתחייבת לסייע לתלמידה להשתלב מתדש בביה"ס ובכיתה מבלי

שתינזק". כתגובה, קיבלתי מכתב מעורך-דין , המייצג את ההורים, וצר לי

על כך. הסברתי להורים, מתוך הכרות עם הצוות החינוכי של ביה"ס, שאיך

התנכלות לילדה.

בנושא של הזעקת המשטרה, לביכול. בדקתי את הנושא, והסברתי ליו"ר

ועד ההורים, שהמשטרה לא זומנה בפועל. אתמול זומנתי לישיבה של ועד

הורי ביה"ס. תברי הוועד גילו פתיתות בנושא. בישיבה נכחו: הנהלת

ביה"ס, שוש אורך , מר ארז עמיתה לעבודה וההורים. הוועד הודיע, שהוא

מקבל את סמכות המועצה הפדגוגית, כי התלטותיה הן חוקיות.

ארגוני המורים השביתו את הלימודים, וזה לא מקובל עליי כלל. אבל,

יש להבין את הרגישות הקיימת בקרב המורים, לגבי מעמדם. אירגון המורים

השבית את הלימודים ליום אחד בלבד, כדי להעביר את המסר של ציבור

המורים הפגוע. מדוע הסתדרות המורים ממשיכה בשביתה?

זהו יום עצוב לעיר יבנה, כשמצטיירת לה תדמית שלילית לאור

ההתרחשויות. לפי חוברת הנתונים של משרד החינוך, אנו השניים בארץ

בהשקעה פר-נפש. אנו משקיעים כ-370 ש"ת כאדם: בתרבות נוער וספורט. אנו

מובילים בהוראה היתידנית ובאינטגרציה. עצוב, שלא המורים וההנהלה

טיפלו בבעיה, שהיא בעיה נקודתית-פנימית, אלא אירגוני המורים

והתיקשורת; לביה"ס יש חוסן מקצועי, רוחני ומוסרי לטפל בבעיה.

אני מבקש מהורי התלמידה לקבל עליהם את החלטת המועצה הפדגוגית,

שלא באה כעונש. לצערי, בתנאים שנוצרו בין המחנכת להורים, אין ברירה

אלא להעביר את התלמידה לכיתה ת/5. ההורים ביקשו לבדוק את הנוהלים

והתהליכים, שהתרחשו. לאחר שיירגעו הרוחות, ייבדק העניין כבקשתם. בקרב

המורים ישנה תתושה של חשיפה ומאויימות. אבל, המורים דבקים יותר

בנורמות של אירגון מקצועי, ולא בנורמות מקצועיות, חינוכיות

ופדגוגיות, מתוך אילוצי המציאות. ועדת החינוך צריכה לתת את דעתה על

כך.
א י בו -מנחם
אני עוסק בחברה ובחינוך ובד"כ מגן על החלש, ולא על החזק. לאחר

ששמעתי על המקרה, שלחתי מכתב למר אורלב ממשרד התינוך. אקרא שורה
ממכתבי
"כידוע, בשכונת התקווה, בביה"ס תל-חי, במקרה בו ידוע כי

המנהלת פוגעת, הן פיזית והן נפשית, בילדים. ילדים והורים הורחקו

מביה"ס, למרות כל ההתנצלויות" - היו שומרים ומודיעין אזרחי, ששמרו

שהילדים לא יתקרבו לשער ביה"ס. סיימתי את מכתבי כך: "מדוע אין דין

אחד להורה משכונת התקווה ולזה מיבנה החדשה ?"

המקרה הנוכחי, הינו מקרה של מורה חלשה ועדינה והורים חזקים. גם

לי יש בנות - מעולם לא התערבתי בשיקול דעתו של מורה. אפשר לפתור

בעיות ע"י שיחה שקטה. ועד ביה"ס אמור לייצג לא רק אח ההורים, אלא גם

את מערכת החינוך אם יש צורך בכך. מר מזרחי יודע על הפעולה המשותפת של

ועד הורי ביה"ס תל-חי, בשכונת התקווה, ושל הנהלתו למען בניית כיתות

חדשות ומקלטים בביה"ס. במקרה הנוכתי היתה אגרסיביות מילולית וכמעט

אגרסיביות פיזית; לא סופר שליתמי הקפה הגיעו לחיקרה, ושברי הכוסות



נמצאו על הלוח ובכל הכיתה, וזה כאשר האב טוען , שהוא בעדינות שבר את

הכוס.

י' פרניבר;

לא אמרתי זאת.

א' בן-מנתם;

נראה לי, שמדובר כאן על שכבת שמנת, צם ועד הורים מאותת שלבה. זהו

תהליך שקורה לא רק ביבנה, אלא גם בראש-העין ובשכונות תדשות בהו
מתיישבת אליטה
בשנים הראשונות התושבים התדשים מפתתים יתסיס טובים עם

שכניהם הותיקים. תם אינטלגנטים ורמתם גבוהה יותר מזו של הותיקים,

ולאחר זמן לא רב הם מתחילים להשתלט על המערכות המוניציפליות השונות

כולל התינוך.
י י פרניבך
אני ואשתי באנו ממעברת.

א' בו -מנתם;

לדעתי, ההורים היו צריכים להתנצל בכתב בפני המערכת החינוכית

בביה"ס, בעיתונות, כמו שקרה בביה"ס בשכונת התקווה. סאן , ההורים יצאו

"בזול". תברת ועד ההורים של ביה"ס, היושבת כאן , אומרת ששמעה את כל מה

שהתרתש בתקרית באוזניים נקיות, אך לפרוטוקול היא השמיעה רק משפט אתד

ששמעה בבהירות.

אני רוצה להגן על המורה, שהפכה לקורבן של מלחמות גדולים. יש

לזכור דבר אלמנטרי; כסף אינו הכל בתיים.

התנהגות המשטרה - קראתי את תגובת מפקד משטרת רחובות בעיתון של

יום שישי האחרון . אני מגנה את מה שנאמר שם. בד"כ, מפקדי משטרה זהירים

מאד בתגובותיהם לעיתונות. אסור היה לסגן ניצב דני תן לדבר עם

העיתונאית ללא התייעצות עם דוברת המשטרה.

לסיכום. אני מבקש מוועד ההורים לשתף פעולה עם הנהלת ביה"ס. אל

תביטו על המורה הקטן , כמי שיש לנהל את עבודתו. בנוסף, אני רוצה לומר

להורים, שאסור היה להם להורות לבתם לעשות את ההיפך ממה שאומרים לה

לעשות בביה"ס; אתם פוגעים בעתידה. יש להעביר את הילדה מהכיתה, כי

המורה לא יכולה לתפקד ולחשוש לתת לה ציונים וכו'.

ההורים, לאחר שטענו טענות שונות כנגד המורה, מתעקשים עתה להשאיר

את הילדה בכיתה. אינני מאמין להם, ואני מקווה, שהצדק ינצח וייראה.

צי בנדורי;

בוועד ההורים של ביה"ס ישנם נציגים מכל שכונות יבנה, ולא רק

מיבנה התדשה.

י' פרת;

הנושא הזה הינו בעיה פנימית של ביה"ס והיה צריך להיפתר בצורה

כזו. נראה כי, שהנושא קיבל מימדי ענק עקב התנהגותם של ההורים, ואני

מצר על דבריהם. אני מצפה דווקא מההורים, בהיותם מחנכים, להבין את

המורה העומדת לפניהם, מתתננת על נפשה ואומרת: אני בשמירת הריון , תוסו

עליי.



א' פרניבר;

גם אני היפלתי בעקבות התקרית, ויש בידי מכתב רפואי שיעיד על כך.
א' אליאב
האם המורה צריכה להפיל, בגלל שזה קרה גם לך ?
א' פרניבך
תס וחלילה.
י י פרח
אם עברת חויה זו בעצמך, עלייך להבין במה מצב פיזי זה הוא רגיש.

איו אפשרות לחקור את העובדות לעומקן , והמקרה, לאמור, היה צריך להיפתר

במסגרת ביה"ס. בסך הכל מדובר בתילולים ביו שתי בנות כיתה ת', וישנן

אינסטנציות רבות לכך בכל בי"ס - זהו נושא אופייני לטיפול פנימי.

ההשבתות - אני יודע, שהאירגונים מנסים להגן על כבוד המורה. אבל,

זו אינה הדרך לפתור את הבעיה הנוכחית.

שי אורו י

זוהי עובדה, שרק בזכות השביתה, הגענו לכאן .
י י פרת
אני מתנגד, בתקיפות, לכל השבתת מוסד חינוכי, תהא אשר תהא הסיבה

לכך. לדעתי, יש להעביר את הילדה מכיתתה. לזכות המורה ייאמר, שאם היא

מוכנה, למרות הבזיון וכבודה שנרמס להשאיר את הילדה בכיתתה, היא מגלה

גדלות נפש של מחנכת. מעטות הו המורות, שהיו מסכימות למצב כזה. אבל,

המורה מעידה, שהיא מפתדת לתת ציונים לילדה, מתשש לפרשנות שתינתן לכך,

ולכן איו מנוס מהעברת הילדה לכיתה מקבילה.

בנוסף, לא יתכן , שההורים יתנו לילדה גיבוי לפעול נגד מימסד או

מחנך, גם אם היו תקריות או חיכוכים - זה לא תינולי. איזו סמכות יש

למנהלת, אם הילדה לא מכבדת את סמכותה לעיני שאר הילדים?
אי אליאב
אני מצטרף לנאמר כאן , בנושא ההשבתות, ואני מתנגד להן.

המקרה עצמו דומה לפיוז, שמתקתק, ויש לפרקו. הנפץ הוא ההורים.

איננו אובייקטיבים בוועדה, כי חלקנו אנשי תינוך. אני נגד הכנסת הנושא

של יבנה התדשה ויבנה הותיקה או של נושא העדות. אני פונה לאבי התלמידה
ואומר
אסור היה לך להגיע למצב של הלאה על השולחן . המפתת לפתרון

הבעיה נמצא בידי ההורים. עליכם להתנצל בפני המורה, לפחות, לגבי המכה

על השולחן. אם תעשו זאת, הנפץ יתפרק מאליו, והמתיתות תרד. זה לא רק

יטיב עם בתכם, עם עירכם ועם מעמדכם, אלא גם יתסוך את טירתת עורכי-

הדיו והבג"צים למיניהם.
מ' ו ירשובסקי
אינני איש תינוך, ודבריי ייאמרו מזווית ראייתו של משפטו . אם

הילדה תועבר, יהיה ברור שהיא נענשת על מעשי הוריה, ואסור שזה יקרה.

לא שמעתי את כל השתלשלות הדברים וגם לא עיינתי במסמכים השונים, ולכן

לא אוכל לקבוע מי אשם ומי - לא.



זוהי הצעתי - יש לבחור אדם, המקובל על כל הצדדים בפרשה, שיבחן את

המקרה לעומקו. לאדם זה תהיה הסמכות להחליט, באופן סופי, בעניין

מיקומה של הילדה. המלצותיו יחייבו את כל הצדדים. עד אשר תתקבל

החלטתו, הילדה תמשיך ללמוד בכיתה המקורית, מכיון שאין משנים עובדות,

כאשר הנושא לא מסוכם בצורה סופית. כמובן , שהפתרון המהיר והטוב ביותר

הוא התנצלותם של ההורים.
א' בן -מנחם
חבל, שלא הצעת זאת בנושא של ביה"ס תל-חי בתל-אביב.
מ' וירשובסקי
אינני תבר ועדת החינוך והתרבות, ואני מביע את דעתי לגבי מקרה

ספציפי זה, כדי למנוע את החמרת המצב. אין לי כוונה לקשר בין מקרה זה

לתקריות שונות בערים אחרות.
היו"ר מ' בר-זהר
לסיכום.

תברי-הכנסת אלי בן-מנחם ומרדכי וירשובסקי אינם חברי ועדת החינוך

והתרבות.

עלינו לזכור, שכל התקרית החלה בויכוח, בין שחי בנות, על סופגניה.

בינתיים, הבנות חזרו להיות חברות קרובות, ואילו העניין התגלגל ככדור

שלא. כואב לי, על המורה וההורים, שנאלצים לחשוף את מצבם הראיש

ולהרגיש שכל העולם נובר בענייניהם הפרטיים. אני מניח, שכל אחד

מהצדדים עובר יסורים פנימיים ומשוכנע בצידקתו.

ראשית, אני חוזר ואומר, שהוועדה מתנגדת להשבתות מכל סיבה שהיא.

שנית, תמוה בעיניי, שאותם הורים שנסערו מהתנהגותה הבוטה, לכאורה,

של המורה, פתאום רוצים שהיא תמשיך ללמד את ילדיהם. אם היתה מורה כזו

לילדיי, הייתי יוצא למסע צלב כדי לסלקה מההוראה.

דורית אורטל, צר לי, שאת הנציגה היחידה של משרד החינוך בישיבה זו

ושאת היחידה שטיפלה בנושא הזה. במקום להיפגש כאן , בוועדה, היה אפשר

לפתור את הבעיה כבר לפני שבועיים במשרדו של השר או של אחד מבכירי

משרד החינוך והתרבות. משרד החינוך העדיף להטיל את המעמסה עלייך ועל

דוד כספי.

לדעתי, תגובת המועצה הפדגוגית, להוציא את הילדה מכיתתה, היתה

תגובה חפוזה. אין זה חוקי להוציא את הילדה מכיתתה בגלל מעשי הוריה.

אני מנית, שכאשר הילדה סרבה לצאת מהכיתה, המנהלת היתה לחוצה, ואני

מבין את החלטתה להתקשר למשטרה, אם כי זה לא היה צריך לקרות,

זוהי ילדה מקסימה ותלמידה טובה, ומוטב היה להורים לא להנחות את

בתם להתעקש ולא לצאת מכיתתה. על ההורים לחשוב על טובת הילדה, אפילו

אם הם חשים שהצדק עימם. אין להעביר את הילדה יסורים שכאלה. אירועים

כאלה לא משאירים מישקעים טובים בילד. הבעיה היתה יכולה להיפתר ע"י

שיחה, ולא להתפתח למימדים בלתי צפויים, כפי שקרה.
א' פרניבר
המורה הסיחה את הכיתה, למרות שאנו ביקשנו כל הזמן שלום.



היו"ר מ' בר-זהר ;

כפי שנוכחנו לדעת, ישנן גירסאות שונות בנושא. אני מבקש מההורים

לפנות מיוזמתם, לטובת הילדה, ולבקש להעבירה לכיתה אחרת. זאת, כדי שלא

יווצר מצב מזוייף בביה"ס; אתם תחשבו תמיד שמתנכלים לבתכם. בנוסף, גם

אם המורה תעשה מאמץ עילאי, ותשלים עם הישארות בתכם בכיתה, תהיה לה

תחושה של מצב לא טבעי. אחרי חופשת הקיץ, אם הילדה תרצה לחזור לכיתה

המקורית, יהיה אפשר לדון בכך. על ההורים להבין , שאין מדובר כאן

במאבקי כח ובמשחקי כבוד. אם אתם אוהבים את בתכם, עליכם לדעת, שלא

יהיה לה נוח באוירה הנוכחית בכיתה.

נשמעו כאן הצעות שונות לפתרון . עורכי-דין לא יפתרו את הבעיה,

וחיכוכים משפטיים עלולים להותיר את חותמם בילדה. כל עזיבה של הילדה,

שתיכפה עליה, ע"י משרד החינוך או ע"י שופט, תהיה משום השפלה של הילדה

ופגיעה בהורים. אני מבקש מההורים כנסת מכתב התנצלות למורה, שונה

מהמכתב הקודם. יש צורך בהתנצלות על שבירת הכוסות.
י' פרניבך
לצורך טיהור האוירה, יש צורך בהתנצלות הדדית, כי אין ספק שאם

ההנהלה עשתה טעויות. אני מתנצל בפני כל מי שחשב שהוא נפגע מכך. אני

מתנצל לפני המורה על שבירת הכוס, שלא היתה לי כוונה לשוברה. לדעתי,

גם הצד השני צריך לחשוב על אשר עשה.
היו"ר מ' בר-זהר
הפנייה למשטרה - לא היה צורך לפנות למשטרה לשיחה או להזמנת

ניידות. אני מקווה שמקרה זה לא יישנה, אלא אם כך יקרה בביה"ס משהו

דרמטי.

החלטת המועצה הפדגוגית - לא מקובל עליי, שהמועצה תחליט להעביר

ילדה מכיתתה, עקב מעשי הוריה.

י' פרניבך;

אני מתנצל בפני הנהלת ביה"ס. לא היתה שום כוונת אלימות מאחורי

המכתב, שנשלח אליה. אולם, גם ההנהלה צריכה לשקול את מעשיה והחלטותיה.

היו"ר מי בר-זהר;

אין ספק, שיש להגיע להבנה בין ההורים להנהלת ביה"ס. אולי המנהלת

תהיה מוכנה לסיים את הנושא ברוח טובה, כפי שעשתה זאת בתחילת הדיון .

ע י אדלר;

המועצה הפדגוגית הינה המורים של כל ביה"ס, והחלטתה אינה קשורה

להנהלה כלל.
הי ו "ר מ' בר-זהר
מר פרניבך, חש שהעימות הוא בינו להנהלת ביה"ס. האם הנהלת ביה"ס

מוכנה לפתוח דף חדש ביחסיה עם הורי התלמידה ?
ג' טרם
לא היה, ואין סכסוך ביני לבין ההורים. אינני בודקת כלל עד כמה

כבודי האישי נפגע. אני מוכנה לפגוש, מחר, את המשפחה, ולבדוק יחדיו מה

טוב לילדה. אני מוחלת על כבודי ועל כבוד מערכת החינוך.
י' פרניבר
השאלה , היכן תלמד הילדה, היא מהותית.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני שמה, שקיימת אישה אופטימית. מחר ייפגשו ההורים עם ר?הנהלה,

ללא תקשורת, ללא עו"ד וללא נציגי אירגוני המורים. חברי הוועדה רצו

לכפות את העברת הילדה על ההורים. אני, לעומת זאת, מעדיף שההורים

יגיעו להתלטה זו בעצמם, כדי שהילדה תלמד באוירה שונה, בכיתה אחרת,

לטובתה, ולא באוירה מזוייפת ומלאכותית.
ד' כספי
אני מבקש מנציגת הסתדרות המורים לומר לנו, בצורה ברורה, אם

השביתה תמשיך מחר בביה"ס.
ע י אדלר
דבר לא ברור עדיין , אני מודיעה, שאם ההורים יקבלו בחיוב את

המלצות ועדת החינוך של הכנסת, נראה זאת באור אחר.
היו"ר מ' בר-זהר
לא תהיינה התניות בוועדת החינוך, אלא באיגוד שלכם בלבד. אני מציע

לכם לשקול את ההיבט הציבורי של השביתה ולא להשבית מחר את הלימודים.

אם תשביתו את הלימודים, הכנסת תצא נגדכם בכל הכח.

אני מקורה, שהפרשה באה על פיתררנה.

אני נרעל את ישיבת הררעדה.

תודה רבה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה
16:45.

קוד המקור של הנתונים