ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 28/01/1992

החינוך הדרוזי

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מ0' 317

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי. כ"ג בשבט התשנ"ב (28 בינואר 1992). שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה; מי בר-זהר - היו"ר

אי אליאב - מ"מ היו"ר

ה' מחאמיד

מ' מיעאר'

רו' מירום

ח' פארס

מוזמנים; שר החינוך והתרבות ז' המר

חה"כ ג' יעקבי

חה"כ מ' נפאע

ס' פלאח - מפקח על החינוך הדרוזי, משרד החינוך

והתרבות

די מור - מנהל האגף להכשרת מורים והשתלמויות,

משרד החינוך והתרבות

נ' ארי ידה - מפקח, משרד החינוך והתרבות

פי עזאם - מפקח למורשת דרוזית,משרד החינוך והתרבות

סי אלשייך - סגן הממונה על החינוך הדרוזי, משרד

החינוך והתרבות

י' כהן - יועץ שר החינוך והתרבות לענייני תקשורת

טי אזולאי - סגנית דובר משרד החינוך והתרבות

בי נסים - משרד החינוך והתרבות

א' בלר - משרד האוצר

פ' חלבי - ראש המועצה דלית-אל-כרמל

סי טריף - ראש המועצה ג'וליס

קי מנצור - ראש המועצה עוספייה

מי מולא - ראש המועצה ירכא

ע' הזימה - ראש המועצה אבו-סנאן

ו' נאסר אלדין - ראש המועצה כפר סמיע

ס' חייר - ראש המועצה פקיעין

קי גאנם - ראש המועצה מגאר

ג' סלאלחה - ראש המועצה בית-ג'ן

מי סייף - ראש המועצה ינוח

פי ג'דבאן - ראש המועצה חורפיש

ע' רוזן - דוברת יו"ר מו"מ ג'וליס

א' ברנע - מנהל המחלקה לחינוך בהסתדרות

מי מזרחי - יו"ר ארגון ההורים הארצי

עי עסאם - ארגון ההורים הארצי, כפר ירכא

ר' סייף - " " " כפר ינוח

מזכירת הוועדה; י י גידלי

קצרנית; אי זכאי

סדר היום; החינוך הדרוזי. 1281



החינוך הדרוזי

היו"ר אי אליאב;

אני פותח את הישיבה. אני אמלא את מקומו של היושב-ראש הקבוע למספר רגעים

עד שיצטרף אלינו. יותר מאוחר יצטרף אלינו גם שר החינוך והתרבות. הנושא שלנו

היום הוא המשך הדיון בחינוך הדרוזי. אני מציג את הנוכחים.

ממשרד החינוך והתרבות - מר סלמן פלאח, מפקח על החינוך הדרוזי; מר דורון

מור, מנהל האגף להכשרת מורים והשתלמויות; מר נעים אריידה, מפקח; מר פאיז

עזאם, מפקח למורשת דרוזית; מר סלח אלשייך, סגן הממונה על החינוך הדרוזי; גבי

טובה אזולאי, סגנית הדובר. ממשרד האוצר נמצא כאן מר אביקם בלר. מה עם מר

חליל מנצור מהסתדרות המורים?

קריאה;

משרד החינוך לא נתן לא להופיע.

היו"ר אי אליאב;

כאשר יהיו כאן השר ויושב-ראש הוועדה נביא זאת לתשומת לבם.

ממרכז השלטון המקומי - מר סלאח טריף, ראש המועצה ג'וליס; מר פהים חלבי,

ראש המועצה דלית אל כרמל; מר קאנג' מנצור, ראש מועצת עוספייה; מר מופלח

מולא, ראש מועצת ירכא; מר עלי הזימה, ראש המועצה אבו-סנאן; מר והיב נאסר

אלדין, ראש מועצת כפר סמיע; מר סלאח חייר, ראש המועצה פקיעין; מר קאסם גאנם,

ראש המועצה מגאר; מר גמאל סלאלחה, ראש המועצה בית-ג'ן; מר מחמוד סייף, ראש

המועצה ינוח; מר פארס גידבאן, ראש מועצת חורפיש; גבי עליזה רוזן, דוברת יו"ר

מועצה מקומית ג'וליס. מההסתדרות נמצא כאן מר אהרן ברנע, מנהל המחלקה לחינוך.

מארגון ההורים הארצי - מר משה מזרחי; מר עטאללה אסם, כפר ירכא; מר רלאב סייף,

כפר ינוח.

היו"ר מי בר-זהר;

אני מתנצל שאיחרתי כמה דקות. ביקשתי משר החינוך והתרבות להיות נוכח

בישיבה מפני שהנושא חשוב והוא יגיע בעוד מספר דקות. התחלנו לדגן בחינוך

הדרוזי לפני כשבועיים כשעסקנו במצוקה בכיתות. בינתיים הוועדה שלכם נפגשה עם

מר גדעון בן-דרור ועם מנפ"ל משרד החינוך כדי לדון בדברים. אם הדיונים ייתקעו

או לא יימשכו מסיבות כלשהן, נחזיר את הנושא לדיון בוועדה שלנו כדי לדאוג לכך

שהדברים יתנהלו כפי שהובטח לנו.

היום אנחנו מדברים על התכנים במגזר הדרוזי ואני מבקש ממר סלמן פלאח,

הממונה על החינוך הדרוזי, לתת לנו סקירה על הנושא הזה.

ס י פלאח;

במערכת החינוך הדרוזי לומדים היום 32,243 תלמידים, מהם כ-5,000 לא דרוזים

שלומדים בכפרים מעורבים, אבל כפופים מינהלית למשרד החינוך. מלמדים במערכת

1,800 מורים, כולל גננות, מהם 70% דרוזים.

ב-1987 החליטה הממשלה על השוואת התנאים במגזר הדרוזי ומשרד החינוך היה

הראשון שהתחיל בביצוע ההחלטה הזאת ואדווח על מה שנעשה כתוצאה מאותה החלטח.



כל הילדים הדרוזים בגיל 5-3 זכאים ללימוד חינם במסגרת החהלטה הזאת ובפועל

נפתחו עד היום 107 גני ילדים טרום-חובה בכל הישובים. 50 כיתות עדיין לא

נפתחות בגלל חוסר מקום. אם מחר יהיה מבנה מתאים שיוכן על-ידי הרשות, אין בעיה

מבחינתו של משרד החינוך לפתוח כיתות של גני-ילדים לגילאי 5-3.

כל בתי-הספר התיכוניים העל-יסודיים הדרוזיים במדינה מקבלים רמת שירות של

100% בתוספת 14% לכיסוי גרעונות.

במה שנוגע לחימום המשרד משתתף בכך לפי קריטריונים של אזורי פיתוח. לגבי

הסעות - המשרד משתתף ב-100% של ההוצאה, לפי קריטריונים.

ענין בחינות הבגרות. כל התלמידים הדרוזים משלמים 15% מהסכום לבחינות

הבגרות במקום 100% שמשלמים אלה שאינם במסגרת אזורי פיתוח.

מ' מיעארי;
העיקר הוא
כמה עוברים את בחינות הבגרות?

ס' פלאח;

לפי הנחיית השר, מתחילת שנת הלימודים הזאת ב-1 בספטמבר 1991, כל בתי-הספר

הדרוזיים קיבלו- 2,000 שעות יוח"א. השעות האלה מנוצלות בכל בתי-הספר אבל מי

שמחפש תוצאות לא ימצא אותן כי זה התחיל לפעול לפני זמן קצר. אם יש יוח"א, זח

לא אומר שהילדים צריכים ללמוד כל יום עד השעה 6 בערב, במכסימום הם לומדים עד

השעה 4 אחר-הצהרים. כל בתי-הספר קיבלו את השעות אבל לא כל הילדים נשארים עד

השעי! 4, בבית-הספר היסודי נשארים עד השעה 2, אבל לא תמיד ובבתי-הספר העל-יסודי

גם כן לא נשארים תמיד עד השעה 4.

היו"ר מ' בר-זהר;

כמה שעות ניתנו במסגרת יוח"א ואיך הן מנוצלות.

ס י פלאח;

בבית-ספר יסודי ניתנו לכל כיתה 3 שעות שבועיות, ולכל כיתה בחטיבת

הביניים שעתיים שבועיות. קודם למדו 24 שעות שבועיות בבית-הספר היסודי ועכשיו

הוסיפו להם 3 שעות, כמו בכל המערכת.

היו"ר מי בר-זהר;

אני שואל את ראשי הרשויות: קיבלתם תוספת של 3 שעות שבועיות?
סי אלשייך
זה נכנס לתקן הרגיל של כל הכיתות. גם חטיבות הביניים קיבלו 3 שעות.

היו"ר מי בר-זהר;

האם כל בתי-הספר מנצלים את התוספת הזאת של השעות?



סי אלשייך;

כמפקח על בתי-ספר אני משיב שהשעות האלה מנוצלות במסגרת יוח"א. כלומר,

אפשר לנצל 70% לתגבור ו-30% להעשרה. יש בתי-ספר שזקוקים יותר לתגבור והם

מנצלים 80% לתגבור ויש בתי-ספר שחסרה בהם העשרה אז הם מנצלים 40% להעשרה.

מי מיעארי;

אלה אותם המורים או שנוספו מורים?
סי אלשייך
אם היו מורים חלקיים והצרכים של בית-הספר גדלו - נוספו שעות למורים; אם

יש מרוסור במורים כמו באמנויות - נוספו מורים אחרים.

ס י פלאח;

זה לא נוצל כהטבה למורים שקיבלו שעות נוספות. אלה הדברים שהיו במסגרת

החלטת הממשלה.

לנושאים אחרים. חינוך בלתי פורמלי, חינוך למבוגרים, מתנייסים. קיים

במגזר הדרוזי חינוך בלתי פורמלי במידה מצומצמת. הנושא הזה מופעל דרך הרשויות

המקומיות דרך הסכמים עם משרד החינוך. קיים גם חינוך למבוגרים, כלומר, אותם

אנשים בוגרים שלא סיימו בית-ספר תיכון ומעוניינים להגיע לתעודת בגרות יכולים

להשיג זאת בשירות לחינוך מבוגרים בכל הישובים בהם יש מתנייסים, לגברים ולנשים.

במסגרת הזאת יש גם כיתות וקורסים לנשים להשכלת יסוד.

קיימים 3 מתנייסים במגזר הדרוזי והשנה יופעלו עוד 2 מתנייסים במבנים

קיימים. המשרד יתקצב הפעלתם השנה והם יתחילו לפעול בזמן הקרוב. בדלית-אל-כרמל

יש מתנייס בלי מבנה; בעוספייה יש מתנייס עם מבנה; ובאבו-סנאן יש מתנ'יס עם מבנה.

2 המתנייסים ששהמבנים עבורם הוכנו והמשרד יפעיל אותם במשך השנה הזאת הם בג'וליס

ובכפר ירכא. משרד החינוך איננו בונה מתנייס אבל בכל מקום שייבנה מתנייס המשרד

ישתדל למצוא תקציב להפעיל אותו.

כל המסגרות הקיימות בחינוך המיוחד קיימות במגזר הדרוזי. כ-3% מהתלמידים

הדרוזים לומדים במסגרות שונות של חינוך מיוחד במסגרת בתי-הספר הרגילים ולא

בבתי-ספר נפרדים לחינוך מיוחד. הם לומדים בכיתות נפרדות במסגרת בית-הספר

באחרי ותו של המנהל.

ענין המורים. בשנים האחרונות פעל המשרד בצורה אינטנסיבית בתחום

השתלמויות מורים ובתחום חכשרת מורים. לפני שנתיים הגענו למצב בו פחות מ-3%

מהמורים במגזר הדרוזי היו בלתי מוסמכים, היום המספר של הבלתי מוסמכים הוא עוד

יותר קטן. במסגרת הכשרת מורים פתח המשרד כיתות מיוחדות להכשרת בנות דרוזיות

בסמינר גורדון בחיפה. עד היום סיימו את לימודיהן כ-300 בנות וכולן נקלטו

בבתי-הספר. לפי הדיווחים מהמפקחים על בתי-הספר נראה שהבנות האלה שינו בשנים

האחרונות את פני המערכת כי זה כוח אדם מעולה שקיבל הכשרה טובה ותורם הרבה

להעלאת רמת החינוך. יש גם בנים שלומדים בסמינרים השונים ומכשירים עצמם

להוראה.

בנושא תכניות הלימודים. אני רוצה לתקן טעות נפוצה. אין תכניות לימודים

מיוחדות לדרוזים בבית-הספר היסודי. אני לא יודע למה מישהו ציפה שתוצאות המבחן

בחשבון בקרב הילדים הדרוזים יהיו יותר טובות. הם לומדים לפי אותה תכנית

לימודים ואותם ספרי לימוד בבית-הספר היסודי, פרט למורשת הדרוזית.



למורשת הדרוזית מוקדשת שעה אהת בשבוע מכיתה גי עד י"ב. יש אנשים שחושבים

שהמורשת הדרוזית גוזלת הרבה שעות ממתימטיקה וממקצועות אחרים וזו טענה שאיננה

נכונה. אותן שעות מקבל ילד מוסלמי לדת המוסלמית וילד נוצרי לדת הנוצרית.

לדרוזים יש תכניות לימודים מיוחדות בחמישה מקצועות בלבד בחטיבת הביניים
ובחטיבה העליונה
1. המורשת הדרוזית - שניתנת גם בבית-הספר היסודי; 2.

ערבית. אין דקדוק מיוחד לדרוזים אבל יש ספרות שכתובה בשפה הערבית על-ידי

דרוזים, או על-ידי אחרים בנושא הדרוזי, הילד לומד בחטיבת הביניים קטעים

מהספרות הזאת.

מי מיעארי;

תחת איזו כותרת?
ס י פלאח
תחת הכותרת: ספרות ערבית לבית-הספר הדרוזי.
גי יעקבי
למה תחת הכותרת ספרות ערבית ולא תחת הכותרת ספרות דרוזית? אפשר לשנות את

זה.
מי מיעארי
אם בכלל יש ספרות דרוזית בתור ענף נפרד.
היו"ר מי בר-זהר
יש ספרות דרוזית.
סי פלאח
3. היסטוריה. הילד הערבי לומד היסטוריה ערבית, כללית וישראלית. הילד

הדרוזי לומד פרק רביעי של היסטוריה דרוזית בחטיבת הביניים. יש יחידה אחת בלבד

לבגרות בה נבחן התלמיד בהיסטוריה דרוזית; 4. אזרחות שמורכבת משני פרקים:

האחד - המשטר במדינת ישראל שהוא אחיד לערבים, יהודים ודרוזים, השני - תולדות

הדרוזים במאה האחרונה שהוא פרק מקביל לתולדות הערבים לתלמיד הערבי ולתולדות עם

ישראל לתלמיד היהודי. במסגרת האזרחות יש גם הכנה לשירות הצבאי, שאיננה קיימת

בחינוך הערבי. 5. עברית כנושא ייחודי. יש טענה שבוגר בית-הספר התיכון הדרוזי

איננו מגיע לרמה מספקת בעברית שיוכל להתקבל ללימודים באוניברסיטה או בצבא.

התחילו לדון אם להקדים את לימודי העברית לכיתה יותר נמוכה מכיתה גי, שמקובל

ללמוד בה עברית גם במגזר הערבי וגם במגזר הדרוזי, או לתגבר את המקצוע וללמוד

יותר שעות מכיתה גי והלאה. התחלנו בניסוי לפני כמה שנים והנטייה היא להתחיל

בכיתה בי, לכן בתי-ספר, לפי בהירתם, התחילו ללמד עברית מכיתה בי. אלה חמשה

המקצועות שיש בהם תכניות לימוד ייחודיות לדרוזים, כל שאר המקצועות: אנגלית,

מתימטיקה, מדעים, טכנולוגיה הן תכניות הלימודים הרגילות.

לגבי התוצאות של בחינות הבגרות. הנתון האחרון שיש לנו: 41% מהתלמידים

הדרוזים עברו בחינות בגרות מתוך אלה שניגשו לבחינות.
היו"ר מי בר-זהר
מתוך אלה שסיימו את בית-הספר התיכון כמה תלמידים ניגשו לבחינות הבגרות?



ס' פלאח;

41% הם מתוך אלה שניגשו, לא מתוך כלל המערכת. אין לי את המספר של אלה

שניגשו לבחינות. בדו"ח ועדת בן-דור כתוב שאחוז הניגשים במגזר הדרוזי הוא

הגבוה ביותר, גם מהחינוך היהודי וגם מהחינוך הערבי. אקרא את הקטע הזה בדו"ח:

אצל הדרוזים, בהשוואה לערבים וליהודים - האחוז הגבוה ביותר של ניגשים לבחינה

מתוך הלומדים, אבל האחוז הנמוך ביותר של זכאים מתוך הניגשים. אני חושב שזה

ברור כי ככל שניגשים יותר תלמידים, אחוז המצליחים הוא פחות. אני ממשיך: אחוז

הזכאים לבגרות מתוך הלומדים הדרוזים ב-1989 גבוה במקצת מזה של הערבים אך נמוך

בהרבה מן היהודים, 41.75% אצל הדרוזים; 37.18% אצל הערבים; ו-64.30% אצל

היהודים. אלה האחוזים של התלמידים שעברו את בחינות הבגרות מתוך הניגשים.

אני ממשיך: בהשוואת ציוני המגן וציוני הבגרות בתש"ן במקצועות המשותפים

לכלל המערכת - מתימטיקה, גיאוגרפיה, מבוא למחשב, אנגלית, ערבית, פיזיקה, כימיה

וביולוגיה היה ממוצע ציון המגן באוכלוסיה הדרוזית 69.5 לעומת 73.25 בכלל

האוכלוסיה. הטיעון שציוני המגן נופחו לא הוכח. ציון הבחינה הממוצע אצל

הדרוזים הוא 59.37 לעומת 65 בכל האוכלוסיח. היתח טענה שבית-הספר במגזר הדרוזי

נותן ציון מגן גבוה וזה משפיע, כביכול, על הציון הסופי. מתוך בדיקת הטענה

הזאת, הדו"ח אומר את חהיפך, שציון המגן שנתנו בתי-הספר הדרוזיים הוא יותר נמוך

מציון המגן בכלל האוכלוסיה.
מי מיעארי
היתה טענה כזאת?
סי פלאח
תוצאות המבחן במגזר הדרוזי הן יותר טובות מאשר במגזר הערבי והיה מי שטען

כי זה בגלל שבתי-הספר הדרוזים הם נדיבים ונותנים ציוני מגן יותר גבוהים

והתוצאה היא שהציון הסופי הוא יותר גבוה. הטענה הזאת נבדקה והתברר כי היא

איננה נכון, להיפך, ציון המגן שנתן בית-הספר הדרוזי הוא יותר נמוך מציון המגן

בכלל האוכלוסיה.
ע י עסאם
אם כל כך טוב, למה אנחנו יושבים כאן?
היו"ר מי בר-זהר
אני יזמתי את הדיון, לא אתה, כי חשוב לי שהחינוך הדרוזי יענה לציפיות

שלנו. אנחנו שומעים עכשיו דיווח, לחברים כאן יש טענות, גם לי יש טענות, אבל

חשוב לכולנו שהעדה הדרוזית תשיג את מכסימום ההישגים החינוכיים ומשום כך

התכנסנו. כמה שיגידו לנו שהוא טוב אנחנו נחפש דרכים כדי לשפר אותו שהוא יהיה

יותר טוב ואני בטוח שזו הסיבה שהשר בא לכאן. נשמע את טענות החברים ואחר-כך

יגיב שר החינוך. בבקשה, מר סלאח טריף, ראש מועצת ג'וליס.
ס' טריף
ראשי הרשויות מודים לך על קיום שתי הישיבות שמטרתן לקדם את רמת החינוך.

אנחנו חושבים שבתקופת כהונתו של שר החינוך הנוכחי, מר המר, אפשר לקדם את רמת

החינוך הדרוזי, כי הוא עשה זאת גם בקדנציה הראשונה שלו. יש לנו הזדמנות פז

להעלות את רמת החינוך לרמה שתוכל להתחרות ברמה הארצית הקיימת ויש מקום לשיפור.



בנושא הבינוי חלה התקדמות אבל אנחנו חושבים שיש מקום ללחוץ ולהשיג

תקציבים להשלמה של ספריות ומעבדות. כמו ששר החינוך כפה על אגף הבינוי קיצור

הזמן לשלוש והצי שנים, אנחנו מקווים שהוא יתן תקציבים למעבדות טכנולוגיות

וספריות.

אין בינינו חילוקי-דעות על כך שרמת החינוך תיבחן בתוצאות, והתוצאות הן

איך תחיה הקליטה במוסדות האקדמיים וזה ענין שאנחנו לוקים בו. תוצאות בחינות

הבגרות יכולות להיות טובות, אבל כל עוד הצעיר מירכא לא יכול להתחרות בצעיר

מתל-אביב בקבלתו לפקולטה לרפואה או למשפטים - יש לנו בעיה. אנחנו צריכים

להגיע לרמה שבה הטובים מבינינו יוכלו להתחרות עם אחרוני הטובים מתל-אביב

וחיפה.

כולנו קראנו את המלצות ועדת בן-דור. כששר החינוך הקים את הוועדה הוא היה

מודע להיבט הציבורי החשוב של החינוך הדרוזי ורצה לתת לו תנופה. אני משוכנע

שתהול התקדמות בענין הזה. אני לא איש חינוך, אבל כמי שלמד באוניברסיטה במשך

שנים אני חושב שצריך לבצע רפורמה בחינוך הדרוזי, צריך לשנות דרכי הוראה.

בג'וליס אנחנו עושים כנס של המפקח ממשרד החינוך עם כל המורים ומסבירים שהמורים

צריכים לשנות את דרכי ההוראה ולהקדיש יותר זמן למעורבות של חורים בחינוך של

ילדיהם. היום אין נכונות אצל המורים להקדיש זמן מעבר לשעות שלהם בדי לערב

הורים ולהנחות תלמידים חזקים וחלשים.

טוב יעשה משרד החינוך אם יגביר את ההשתלמויות של המורים במיוחד במקצועות

החופשיים והחשובים. אנחנו חושבים שיש מקום להעשרה באותם מקצועות בעייתיים

כמו: אנגלית, מתימטיקה, חינוך טכנולוגי.

אנחנו מקווים שכל זח יביא לכך שיותר סטודנטים דרוזים ייקלטו במוסדות

האקדמיים. אין לנו שום דבר נגד מדעי המדינה והיסטוריה, אבל אנחנו זקוקים

למקצועות חופשיים כי אנחנו מסתכלים על העתיד. אנחנו רוצים לבנות אזורי תעשייה

ואנחנו זקוקים לקדר של אנשים מתאימים.

החינוך הבלתי פורמלי הוא השוב. השנה קיבלנו חיזוק ועקב בקשה שלנו לשר

החינוך הופעלו שני מתנ"סים. יש לתת יותר סיוע בחינוך הבלתי פורמלי כי יש לזה

השלכה ישירה על החינוך הכללי.

אני מעלה בפורום הזה בעיה של דרוזים שחיים בשפרעם ורמה שנקלטו

באוניברסיטאות. אדוני השר, הם פנו אליך משום שהם לא נכללים בסיוע במילגות

לאזורי פיתוח. אני מקווה שיימצא כאן פתרון לכך.

א' בלר;

לגבי המילגות, כל הישובים הדרוזים הוכנסו השנה לרשימה של אזורי פיתוח.

סי טריף;

למעט רמח ושפרעם, לכן העליתי את הבעיה.

היו"ר מי בר-זהר;

ההחלטה התקבלה לגבי כלל המגזר הדרוזי וזה כולל את כל הישובים הדרוזים.

תהיה צרות עין בכך שדווקא בישובים מעורבים של דרוזים וערבים נעבור מבית לבית

ונצביע על מי שמגיע לו ועל מי שלא מגיע לו. אני מציע לשקול בחיוב ששני

הישובים האלה ייכנסו גם כן לקריטריונים כי הרי לא מדובר על כל כך הרבה מילגות.



הייתי מרצה באוניברסיטה בחיפה והיו לי שני תלמידים דרוזים מצטיינים

בסמינר שניהלתי. אחרי שלוש שנים פגשתי אותם כשהם עובדים בבנין ואני לא שוכח

זאת.

אני מבקש לשמוע את מר פהים חלבי, ראש המועצה דלית אל כרמל.
פ' חלבי
גם אני שותף להערכה ליושב-ראש הוועדה ולשר החינוך והתרבות. שר החינוך

עשה הרבה למען פיתוח החינוך בקדנציה הקודמת ועושה גם היום. בתור יושב-ראש רשות

חדש אני עושה מאמץ לקדם את נושא החינוך בכוחות עצמי מתקציבים של המועצה כי זה

הדבר החשוב ביותר שרק דרכו נוכל להגיע לשוויון.

הנושא המרכזי במערכת החינוך הוא המורה, הוא שעומד מול התלמידים ויכול

לקדם את המערכת. אחת הבעיות במגזר הדרוזי, לצערי, היא מינוי המורים. במשך

השנים השתרשו כל מיני צורות של מינוי מורים, על רקע אישי, על רקע פוליטי, ושל

אנשי שלומנו ובתקופה הקצרה שאני נמצא במערכת אני מרגיש שאפילו אם מדובר בתקן

של חצי מנהל הכל מופעל בצורה משומנת. זה נושא כאוב שהוזכר גם בדו"ח של

הוועדה. היו מקרים שבגלל סיבות שונות לא מצאו את המורה המינאים, היו מקרים שהיו

מורים מתאימים ולא קיבלו אותם. הדבר המרכזי בהווייה החינוכית הוא מורה טוב

ועד היום בהטיבת הביניים יש מורה כולל שצריך לדעת הכל, בלי המקצועיות

והמומחיות שצריכים היום בכל מיני נושאים כדי לקדם את המערכת.

נושא אחר הוא הפיקוח. בסקטור שלנו כמעט ואין פיקוח ואני שומע את זה

ממורים ומתלמידים. אין פיקוח שילווה את המערכת וידריך את המורה בצורה מקצועית,

זה דבר שאפשר לעשות אותו באופן מהיר.

מי מיעארי;

כמה מפקחים יש?
ס י פלאח
בפיקוח הכולל יש 3 אנשים, לא במשרות מלאות, אבל זה בהתאם לתקן כי המערכת

קטנה.

ח י פארס;

מה עם מפקחים מקצועיים?

ס י פלאח;

יש מפקחים מקצועיים למקצועות הייחודיים, לכל מקצוע יש מפקח ולא כולם

במשרה מלאה.
פי חלבי
לגבי בחינות הבגרות. לא הבנתי איך הגיעו לאחוזים שהוזכרו כאן. נעשים

הרבה דברים ויש רצון טוב לפעול. תלמידים מהכפר שלנו הולכים לבחינה

הפסיכומטרית כדי להתקבל לאוניברסיטה ונכשלים. אחת הסיבות לכך היא שמלמדים

בגרות ב-3 יחידות וב-5 יחידות ולכן הבגרות היא שונה. צריך לראות מה לומדים

התלמידים.
היו"ר מי בר-זהר
אנחנו נבדוק את כל הפרטים ונשלח לכולכם את התשובות לכל השאלות: על מה

נבחנים, בכמה יחידות, כמה ניגשים למבחנים וכו'.

ח י פארס;

כמין תלמידים מהכפר שלך ניגשו ולא התקבלו לאוניברסיטה?

פ' חלבי;

אין לי כרגע את הנתון הזה. לפני שבוע היו אצלי מהאוניברסיטה הפתוחה כי

רצינו להקים שלוהה. הם שאלו אם יש אצלנו מורה שיכול ללמד. אבל אין אצלנו אף

אחד שיכול להשתלב בדבר כזה כי אף אחד בדלית אל-כרמל, בכפר הדרוזי הגדול במדינת

ישראל, לא סיים תואר שני. יש כאלה שסיימו תואר ראשון אבל לא במקצועות

המדעיים.

אי אליאב;

אבל יש רופאים ועורכי-דין, זה תואר שלישי.

פי חלבי;

אבל לא במדעים.

דיברו כאן על החינוך המיוחד. אני לא יודע על חינוך מיוחד שמתקיים בצורה

מעשית. אם יש כיתה מקדמת בבית-ספר, אין פסיכולוג, זה לא נעשה בצורה מסודרת,

לא בודקים את התלמידים ולא מטפלים בזה.

יש לנו צפיפות גבוהה בבית-הספר, הממוצע בכיתות הוא מעל 38 תלמידים בכיתה.

אחת הבעיות קשורה בתכניות הלימודים. יש עדיין ספרים במקצועות מסויימים

משנת 1958 שלומדים בהם. תכנית הלימודים היא דבר חשוב וצריך אנשים שיכינו אותה

בצורה מקצועית לפי התמורות שעברו על המדינה. גם העדה הדרוזית עברה תמורות

קשות ומחברה חקלאית-כפרית היא עברה לצורת חיים יותר עירונית. אני לא יודע אם

נעשה סקר כדי להתאים את תכניות הלימודים לתלמידים שלנו בגלל כל הבעיות

והשינויים שעוברים על החברה שלנו.

הזכירו כאן את החינוך הבלתי פורמלי. הוא קיים אבל עדיין בחיתוליו. בכפר

שלי יש מתנ"ס שנמצא בבנין מתחת לבית-הספר היסודי, אין חדרים וקשה לקיים שם

פעילות רצינית לישוב עם 14,000 תושבים וזה בקושי עונה על הצרכים המינימליים.

יש לי עוד הרבה דברים לדבר עליהם.

היו"ר מ' בר-זהר;

כשנבקר אצלך בדלית-אל-כרמל, תוכל לדבר עליהם.

פי חלבי;

אלהן וסהלן.

היו"ר מי בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את מר עטאללה עסאם מכפר ירכא.



ע' עסאם;

אני מברך את השר על הקמת הוועדה ועל המסקנות שהיא הגיעה אליהן. אני מברך

אותך הבר-הכנסת בר-זהר על זה שקיימת את הדיון.

אני מדבר על השתלמויות מורים. נאמר כאן ש-97% מהמורים עברו השתלמויות או

הכשרה והם בסדר גמור. רשום אצלי איזה נושאים הם למדו: היסטוריה דרוזית, עזרה

ראשונה ומורשת. הם לא עברו השתלמויות או הכשרה בשאר הדברים כמו שיפור דרכי

הוראה, דינמיקה קבוצתית, שיטות הוראה, פסיכולוגיה של גיל הנעורים, תרבות

הדיבור והשתלמויות מקצועיות.

דיברו כאן על שפות. יש לנו כאן מסמך של דייר גד עילם, דיקן הפקולטה

לפיזיקה בטכניון בחיפה, על זה שהדרוזים מתקשים לא רק בעברית אלא גם באנגלית.

סי פלאח;

זה היה לפני שלוש שנים, בינתיים יש מחקר אחר.

היו"ר מ' בר-זהר;

מה המומחיות של דייר גד עילם לתת לנו חוות-דעת מקצועית בענין הזה?

ע' עסאם;

הוא מדבר על הסטודנטים הדרוזים בטכניון.

היו"ר מי בר-זהר;

אני מבקש שתעביר לי את המסמך הזה.

ע' עסאם;

הדרוזים לומדים שפה אחת יותר מאשר במגזר היהודי. אתם לומדים עברית

ואנגלית ואנחנו לומדים ערבית, עברית ואנגלית. אנחנו דורשים שעות עבור לימוד

השפה האנגלית ואם נקבל שעות זה יהיה יותר טוב.

אני בעד זה שילמדו מורשת דרוזית אבל למה לעשות בזה בגרות. יש לי כאן

פנייה מתלמידים שאומרים כי זו מעמסה עליהם ועוד לא נתקלתי במדען שעוסק במורשת

הדרוזית. הם צריכים ללמוד מורשת עד חטיבת הביניים או שיעבירו את זה

ל"חילווהיי.

היו"ר מי בר-זהר;

אתה חושב ששעה בשבוע מפריעה להם בבחינות הבגרות?

עי עסאם;

לא, אבל חובה על התלמידים האלה לעשות בחינת בגרות ואם סטודנט דרוזי הולך

לטכניון ואין לו יחידה אחת בבגרות במורשת הוא לא יתקבל.

היו"ר מי בר-זהר;

לתלמידים היהודים יש לימודי יהדות שאין לכם ואנחנו לא מבטלים זאת.



ע י עסאם;

אני לא אומר שצריך לבטל.

היו"ר מי בר-זהר;

אנחנו רוצים להכשיר את הדרוזי להיות גם בן-אדם ודרוזי חוץ מזה שהוא עובר

בחינת בגרות, בית-ספר הוא לא רק מפעל לתעודות בגרות.

ע' עסאם;

כמו שיש בית-כנסת, מסגד, כנסיה וישיבה, יש לנו את ה"חילווה" ושם יכולים

ללמוד את הדברים האלה.

פי עזאם;

הוא לא יכול ללמוד. אתה משקר, תדבר אמת.
היו"ר מי בר-זהר
אצלנו בוועדה דנים לגופו של ענין.

ע' עסאם;

אני רוצה לדעת כמה מנחים יש למורשת הדרוזית, כמה מנחים לפיזיקה, כמה

מנחים למתימטיקה, כמה מנחים לעברית וכמה מנחים לאנגלית? אני רוצה תשובה.

היו"ר מי בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את מר קאנג' מנצור, ראש מועצת עוספייה.

קי מנצור;

אני מודה ליושב-ראש הוועדה על קיום הישיבה. אחר התוצאות של המבחן בהבנת

הנקרא בכל הארץ חשבתי שצרת רבים היא חצי נחמה, אבל אנחנו הדרוזים נמצאים

בתחתית הסולם. זה מביא נזק לעדה השואפת להשתוות עם יתר העדות וגם נזק למדינה

שקולטת בשורותיה אנשים לזרועות הבטחון.

אני שואל מה עשה משרד החינוך לאחר התוצאות של מבחן הבנת הנקרא.

האוכלוסיה בבאר-שבע גדולה יותר מאשר בעדה הדרוזית ושם הקימו את פרוייקט ה-21

על-מנת להיכנס לבתי-הספר שנכשלו - מ-29 בתי-ספר בבאר-שבע נכשלו 13 בתי-ספר -

ומשרד החינוך יזם פרוייקט לחיזוק בתי-הספר, למשאבים וכוי. בעדה הדרוזית לא

נעשה בינתיים כלום. בסקטור הערבי נעשה יום עיון. אדוני היושב-ראש נכחת בו אז

ואפילו מחית נגד איזו הצעה של משרד החינוך. זה אומר שמשרד החינוך לא עשה

כלום בשני הסקטורים אלא פעל רק בסקטור היהודי.

ח י פארס;

זה לא ביוזמת משרד החינוך אלא באופן פרטי.
קי מנצור
צריך לדבר בכנות לגבי בחינות הבגרות בסקטור הדרוזי. בעוספייה גמרו בתי-

ספר יסודיים 170 והלכו לחטיבת הביניים. 50 נשרו מחטיבת הביניים וגמרו אותה

120. את בית-הספר התיכון התחילו 120 וגמרו אותו 60 תלמידים. זאת אומרת ש-110

נשרו. למבחני הבגרות ב-1991 ניגשו 60 תלמידים ועברו אותם 13. 71 או 72

לומדים באוניברסיטה. מכל 1,000 ערבים - 10 לומדים באוניברסיטה; מכל 1,000

דרוזים - 3 לומדים באוניברסיטה; מכל 1,000 יהודים - 17 לומדים באוניברסיטה.

אנחנו עדיין מפגרים. מספר בוגרי האוניברסיטאות מקרב העדה הדרוזית לא עולה על

400.

תמיד מדברים על החינוך הדרוזי ומתגאים בו, אבל זה לא נכון, המציאות עגומה

וקשה. הכשלון הוא פרי המינויים והמפקחים הכוללים. אצלנו יושב מפקח כולל במשך

17 שנה. ועדת בן-דור המליצה להעביר אותו למקום אחר אבל משרד החינוך מתעקש

והיום יש "תאקר" בין משרד החינוך במחוז לבין הישוב שלנו, הם כמעט ולא מבקרים

בישוב. ראשי הרשויות המקומיות הדרוזיות הפכו למליצי יושר לפקידי משרד החינוך

כדי לקדם את ענייניהם. זה לא מקובל במינהל תקין.

ב-1977 המליצה ועדת בן-דור על הפרדה. אותה ועדה בודקת היום את ההישגים.

הנה ההישגים, רבותי, הם מתחת לכל בקורת וזה מדליק אור אדום. לכן יש לתת

סמכויות למנהלי בתי-הספר למנות מורים כמו שצריך, לשלוח אותם להכשרה מקצועית

ולתת להם להיות עצמאיים, במקביל למנות מפקחים מקצועיים. אם לא נעשה את זה

נבכה לדורות.

אני רוצה להזכיר את הסרט שנעשה על העדה הדרוזית. הסרט הזה לא משקף את

העדה הדרוזית, זו השפלה לעדה הדרוזית ויש לתקן את העוול שנעשה לה. צריך להקפיא

אותו ולא להפיץ אותו. צריך להקים ועדת חקירה שתבדוק איפה הכסף בסכום של

100,000 דולר, כך שמענו. אם היו מחלקים את הכסף הזה לסטודנטים מצבנו היה יותר

טוב.

היו"ר מי בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את מר מופלה מולא, ראש מועצת ירכא.

מי מולא;

אני מודה לך אדוני היושב-ראש. אני רוצה לדבר על בתי-הספר בירכא, יש לנו

הרבה בעיות עם הנהלת המחוז. דוגמה לכך, בשנה שעבר נעדר מהעבודה מנהל חטיבת

הביניים במשך 140 יום. אני חושב של-5% מהמורים בחטיבות העליונות יש תואר

אקדמאי ויתר המורים גמרו רק את כיתה י"ב ואלה המחנכים שמכינים את התלמידים

לבגרות. אני לא יודע איך אתם רוצים שהחינוך שלנו יתקדם.

לפני כחודש וחצי הביא לי המפקח את התוצאות של המבחנים בכיתות ד'-ה'

בחשבון, כש-37% הצליחו לעבור את המבחנים, והיה לי שחור בעיניים.

מי מיעארי;

ההצלחה כאן היא יותר גדולה מאשר בסקטור הערבי כי הכשלון שם הוא 75%.

מי מולא;

זה מצער אותי ואני לא יודע מה לעשות. כאשר אני פונה למנהל המחוז ומסביר

לו את הדברים, הוא אומר לי; אתה מדבר בצורה פוליטית. אם ראש רשות בא להתריע

על איזה מחדל זה פוליטי?



בענין בחינות הבגרות. נודע לי ממנהל מחלקת החינוך במועצה שהשנה היו

מודים שנתנו לילדים פתקים והילדים עברו את הבגרות. אבל כאשר הם הולכים להיבחן

לאוניברסיטה, הם נכשלים, זו התוצאה. אני מציע שיוציאו לפנסיה מוקדמת את

המורים הוותיקים שאין להם תואר ולא יכולים ללמוד עוד.
היו"ר מי בר-זהר
מר חליל מנצור לא הגיע. רק אתמול קיבלתי הודעה שמפקח מחוז חיפה מסרב

לאפשר למר חליל מנצור, נציג הסתדרות המורים, להשתתף בישיבה הזאת כאן היום.

אדוני השר, פנינו ללשכתך וביקשנו לאפשר לו לבוא אבל הדבר לא ניתן לו. אני

מוחח על כך משום שהוא היה חייב לחיות בישיבה הזאת ולהשתתף פעם ביובל בדיון על

החינוך הדרוזי.

אני מבקש לשמוע את מר עלי הזימה, ראש המועצה אבו-סנאן.

ע' הזימה;

האם מנהל המחוז בנצרת הוזמן לישיבה הזאת?

היו"ר מי בר-זהר;

לא. משרד החינוך קבע איזה אנשים יוזמנו מן המשרד ואנחנו מזמינים את

המוזמנים חאחרים.

ע' הזימה;

כי מדובר כאן בעתיד הילדים שלנו ברוב הישובים בצפון. אנחנו, ראשי הרשויות

המקומיות וועדי ההורים אחראים לעתיד הילדים שלנו וכל הורה עושה מאמצים רבים

על-מנת לגדל ולחנך את הילדים שלו. מאז הקמת המדינה ועד היום, במשך 34 שנים,

הגיע הזמן לחתוך בבשר חחי. בענין החינוך לא צריכה להיות פוליטיקה ולא צריכים

להיות קשרים ויחסים.

כל תכנית הלימודים בחטיבת הביניים בסקטור הדרוזי היא ישנה חוץ מאנגלית.

כל תכנית הלימודים בבתי-הספר היסודיים ישנה חוץ ממתימטיקה. בשנתיים האחרונות

היה צריך ללמד מתימטיקה לפי ספרים חדשים אבל לצערי באבו-סנאן לימדו לפי הספרים

הישנים. איפה מנהל בית-הספר, איפה המפקח? היו מפקחים יהודים שפיקחו בסקטור

הדרוזי, והיו מפקחים דרוזים שהיו צריכים לפקח בסקטור היהודי. בסקטור היהודי

לא נקלט אף מפקח דרוזי ואני לא יודע למה; המפקחים היהודים פיקחו בסקטור

הדרוזי אבל התוצאות מראות איזו צורת פיקוח זאת ופיקוח זה דבר חשוב.

אין מפקחים לאנגלית, למתימטיקה ולטבע. איך זה יכול להיות? כשהילדים

שלנו יילכו לאוניברסיטה מה הם יידעו? יש לנו מנחים אבל זה לא מספיק, המחוז

צריך לדאוג שיהיו לנו מפקחים למקצועות האלה.

לדעתי צריך להקים צוות מומחים שיכין תכנית לימודים. המחוז אחראי לכך שעד

עכשיו אין תכנית לימודים. איפה הם? הדרוזים לא לומדים היום את תכנית

הלימודים של הערבים ולא את תכנית הלימודים של היהודים. הרי הערבים משתמשים

בתכנית הלימודים של היהודים ולכן אנשים מקצועיים צריכים ליישם בבתי-הספר

הדרוזיים את תכנית הלימודים שמלמדים בבתי-ספר יהודיים.

מערכת ייעוץ. היועצים חשובים מאוד וצריך יועצים מקצועיים שלמדו את

המקצוע. אסור לשים כיועץ בחור שלמד עברית או ערבית אלא יועץ מקצועי. באופן

כללי, כל מורה צריך ללמד את המקצוע שהוא יודע ולא צריך להגיע למצב שמורה שלמד





ערבית הולך ללמד עברית בגלל שהוא קרוב משפחה של ראש המועצה, אז המפקה או מנהל

המחוז מתייחסים אליו טוב ומכניסים אותו ללמד. 30% מהמורים במערכת שלנו הם

מורים כאלה.

הנושא המדעי כמו פיזיקה, אלקטרוניקה ואוטומציה כמעט ולא קיים בסקטור

הדרוזי.

קורסים למנהלים. אצלי באבו-סנאן יש 3 מנהלים שלא עברו קורס מנהלים. אם

מנהל כזה היה עובר קורס מנהלים ובכל חצי שנה היה עובר בדיקה, היה יודע שצריך

ללמד מתימטיקה לפי ספרים חדשים ולא מתימטיקה שלא קיימת. אחוז הנכשלים אצלנו

הוא 85% - אפילו שלא רק על זה בונים - אבל כשהביאו לי את התוצאות לא יכולתי

לעמוד על הרגליים. יש לנו עכשיו מפקח טוב שמבקר פעם או פעמיים בשבוע ואני

מקווה שהמצב יהיה יותר טוב.

חלק מהכספים של ערים עשירות היה צריך לעבור לרשויות מקומיות חלשות. חלק

ראשון הגיע לגני-הילדים, אבל עוד לא העבירו אלינו את החלק השני, השלישי

והרביעי. אני מבקש שהשר ידאג להעברת הכספים האלה.

עוד דבר. ראשי המועצות, ועדי ההורים והמפקח בישובים צריכים ביחד לנסות

להביא את ההורה לבית-הספר כדי שיבדוק מה קורה עם הבן שלו - אני עושה את זה

בישוב שלי עם המפקח - זה יביא להעלאת הרמה של הלימודים בישוב הדרוזי.

היו"ר מי בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את מר רלאב סייף מכפר ינוח.

רי סייף;

אני מברך על הישיבה כי יש צורך בדיון כזה. בשנת 1975 הוקמה ועדת בן-דור

הראשונה, במקביל הוקמה ועדת שכטרמן מטעם הכנסת שנתנה גושפנקא חוקית לכל המהלך

של פיתוח מערכת החינוך בכפרים שלנו. במסקנות ועדת בן-דור השניה אנחנו קוראים

שהשלב הראשון של המלצות ועדת בן-דור הראשונה מוצה ועכשיו מבצעים את השלב השני.

אם אני מסתכל אחורה למסקנות של ועדת בן-דור הראשונה אני רואה את ההידרדרות

שהגענו אליה וועדת בן-דור השניה ממשיכה להעמיק את ההידרדרות הזאת. כהורה זה

מדליק לי אור אדום. אני מקווה שהישיבות שלנו כאן לא יתנו גושפנקא להידרדרות

הזאת.

במה דברים אמורים. אי-אפשר להתעלם מהתכנים והתכניות של משרד החינוך למה

שנקרא חינוך דרוזי ומהמטרות הייחודיות שלו. סביב זה מתנהל הנושא של החינוך אם

זה מפקחים, מנהלים, מורים ומערכות. הנושא שבאופן חד וחלק נמצא במחלוקת הוא

הנושא של השיוך הלאומי של הדרוזים. אני בטוח שבקרב הנוכחים פה יש חילוקי-

דעות, חלק אומר כך וחלק אומר כך.

היו"ר מ' בר-זהר;

כמעט כמו אצל היהודים.

רי סייף;

בנושא הזה אני לא רוצה להיות כמו היהודים, יש לי את השיוך שלי.

קריאה;

אל תיכנס לזה.
רי סייף
אם אתה רוצה שאני לא אכנס לזה, שגם מערכת החינוך לא תיכנס לזה. אי אפשר

לעסוק בחינוך בעדה הדרוזית נגד האינטרסים הייחודיים של העדה הדרוזים. האינטרס

שלי היום הוא שהבן שלי יוכל להתמודד בעתיד עם כל המערכות, בנושא האקדמי, במדע

ובכל התחומים. מר סלמן פלאח דיבר על חמישה תחומים שיש בהם ייחוד. אם נחלק את

השעות של חמישה התחומים האלה, הרי שזה יגרע לא פחות מ-30% ממערכת החינוך

שמנוצלת להקמת לאום דרוזי שהוא שונה מהלאום הערבי, וזה נעשה כשהנושא הזה נמצא

במחלוקת. אם אנחנו רוצים לשנות לטובה ולצאת מהבעיה הזאת, אנא אל תערבו את

הנושא הפוליטי במערכת החינוך. יש שני עמים בארץ הזאת, שתהיה להם מערכת חינוך

אחידה בתכנים ובתכניות, זה לא מפריע לי, אדרבא זה מצוין.

היו"ר מ' בר-זהר;

בינתיים אתה הוא שמכניס את הפוליטיקה לתוך הדיון הזה ולא לשם כך הזמנו

אותך. כנציג ועד הורים יש לך מה להעיר לענין תכנית הלימודים?

ר' סייף;

זה הנושא העיקרי, אחרת אנחנו "מפספסים" ושוב נחזור על אותה בעיה. אם

ועדת בן-דור השניה רוצה להעמיק את ההידרדרות - זה יפגע בכולנו ולכן צריך

להוריד את הנושא הזה שנמצא במחלוקת. אם אתם מורידים את הנושא הזה, נותנים את

המשאבים ועושים את כל המאמצים לפיתוח חילדים שלנו, תהיה התחלה של ההתפתחות

שלנו, נוכל להתגבר על הבעיות ולתת לילדים שלנו כמה שיותר.

היו"ר מי בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את מר והיב נאסר אלדין, ראש המועצה כפר סמיע.

ו י נאסר אלדין;

מערכת החינוך במגזר הדרוזי היא הכי נמוכה מכל המגזרים מכמה סיבות. אחת

הסיבות שאני עד לה בישוב שלי, כסרא, היא מצב המתקנים והחדרים בבית-הספר.

בישיבה הראשונה, כאשר דיברנו על הבינוי, העידו כולם כי הכפר שלי הוא היחיד

שהקים חדרי לימוד כי אפילו בית-הספר לא מתאים ולא נכללתי בתכנית של 1992.

סיבה נוספת היא הנשירה הגבוהה שדיבר עליה גם מר קאנג'. אצלי הנשירה היא

באחוז יותר גבוה מאשר אצלו. אין ספק שהממונה על החינוך הדרוזי רוצה להזיז את

הענין אבל זה לא מתבצע. הרוב של כוח ההוראה הן מורות. אין אצלנו פחות מ-10

ילדים במשפחה וכאשר התלמיד לא מקבל חינוך נכון- בגלל שהמורה לא נמצא כל הזמן

בבית-הספר וגם לא את השיעורים והחומר שהוא צריך - הוא נמצא בסוף השנה ברמה

נמוכה. הוא מגיע לכיתה חי כשהמצב מידרדר יותר וכשהוא מגיע לכיתה ט' הוא רואה

באיזו רמה נמוכה הוא נמצא, הוא מתבייש ואז הוא בורח.

קיימות אצלי 3 כיתות של 90 עד 100 תלמידים ברמות שונות. למה שכל

התלמידים הנמצאים ברמה הנמוכה ימשיכו את הלימודים שלהם ברמה הנמוכה ובפיגור

הזה עד חטיבת הביניים או עד החטיבה העליונה? אני מציע שיהיה מיון של

התלמידים לרמות אי, בי, גי, זה דבר שיקדם אותנו.

מר סלמן פלאח דיבר על 3 מפקחים בחצאי משרות. צריכים להיות עוד 3 מפקחים

שיבקרו את המורים ואת מנהל בית-הספר. בזמן האחרון נעשה המבחן בחשבון והנתון
שאמסור לכם ידהים אתכם
מספר הנכשלים אצלי הוא 97%. אני מוטרד מזה. לכן

צריכה להיות יותר התעניינות מצד המפקחים, ממר אלשייך ועד לסלמן פלאח והלאה.



היו"ר מי בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את מר סאלח חייר, ראש המועצה פקיעין.

סי חייר;

אני מציין בהערכה את קיום הדיון בנושא הזה פעם שניה, כשבפעם הקודמת

השתתף בדיון המנכ"ל והפעם משתתף בו השר כשיש גם התעניינות של חברי הכנסת. זה

מוסיף מימד חדש ומראה על התעניינות רבה בקשר למה שקורה בחינוך הדרוזי.

נדמה לי שאני הוותיק מבין חברי המועצה הנמצאים פח. במשך 13 שנים הייתי

מורה אצל היהודים, הערבים והדרוזים בבתי-ספר שונים ואני מכיר את המערכת

מבפנים. שלושה דברים בעיקר משפיעים על מערכת החינוך: 1. הציבור - הילדים,

המשפחה והבית. כאן אנחנו צריכים לשפר. אנחנו לא אומרים שאנחנו חעדה המפותחת

ביותר מקום המדינה. אנחנו עדה חלשה היושבת בכפרים נידחים ולכן טבעי הוא שעם

קום המדינה היינו נחשלים מבחינת השכלה.

2. המורים, המפקחים והמערכת הכוללת. המערכת עוברת היום תהליך של שינוי

חשוב. בפקיעין היו לנו בשנתיים האחרונות 3 מנהלים חדשים ותוצאות הבחינות

מראות על הישגים טובים ביותר מבין חישובים שלנו ולמרות זאת קראתי למנהלים

וביקשתי מהם שיילכו להשתלמויות בשני כיוונים: בכיוון בית-ספרי, כשהמורים יעשו

השתלמויות בערבית כפי שחם עשו בעברית ובאנגלית. הכיוון השני הוא של השתלמויות

אזוריות במרכז פדגוגי הקיים בסקטור שנמצא במקרה בפקיעין. גם שם יש השתלמויות

באנגלית ובמתימטיקה. הדברים האלה מביאים לחיזוק המערכת ולכן אנחנו מבקשים

לנושא הזה תקציבים מיוחדים קצת יותר גבוהים.

3. הרשות מול המערכת, מול משרד החינוך והתרבות. אין מחלוקת בינינו לבין

חמשרד שיש מחסור במבנים. אני מודה לשר שנתן את ברכתו להפעיל את הענין הזה

במשך שלוש וחצי שנים. אדוני השר, אני מסופק אם זה יצא לפועל. אני מבקש ממך

שתכנס עוד פעם את הפורום שמטפל בנושא הזה כדי לבדוק מה קורה שם כי נמסרים

דברים לא מדוייקים ונעשים שם דברים שהם לא לרוחנו, לכן יש מקום שתתערב עוד פעם

בנושא הזה.

בענין התכנים בבתי-הספר אני מבקש לתת תשומת-לב לנושא של החינוך הפורמלי

ולהוסיף שעות ליועצים, לפסיכולוגים וכדומה, וגם לתת תשומת-לב לחינוך הבלתי

פורמלי ולנושא התרבות שעדיין לוקה בחסר במגזר חדרוזי למרות שקיימים שני

מתנ"סים, אבל צריך לתת עוד דחיפה לנושא הזה.

כפי שאמר בהתחלה חברי מר סלאח טריף יש לכולנו מטרה משותפת: להעלות את

רמת החינוך הדרוזי. אני מאמין שאנחנו על הדרך הנכונה ובכוחות משותפים, לא

בוויכוחים סתמיים, נאדיר את העשייח. אני מציע לחברי ראשי המועצות וגם למשרד,

כדי שהענין יהיה הדדי, שאם יש בעיה עם מפקח כלשהו או בעיה דומה, להתערב פחות

עם פרוטקציות ולתת יותר תשומת-לב לענין הערכי וכך נוכל לקדם את המערכת.
היו"ר מי בר-זהר
אני מבקש לשמוע את מר גמאל סלאלחה, ראש המועצה בית-ג'ן.
ג' סלאלחח
אני מחנך כבר כ-18 שנה, עסקתי בהרב תחומים במשרד החינוך, באגף הנוער,

בצופים ובבית-הספר. אחדד חלק מהנקודות שהעלו כאן.



לפני כשלושים שנה, כאשר היינו שייכים למגזר הערבי, היו תוצאות הרבה יותר

טובות מאלה של היום. האם בדקו את הנקודה הזאת בהשוואה לשנים שעברו? מתוך 40

תלמידים שהיו בכיתה שלמדתי בה, רק 3 מהחברים שלי סיימו בית-ספר תיכון.

קריאה;

כמה אקדמים מתוך השלושה?

ג' סלאלחה;

אף אחד, אולי אני.

נקודה שניה נוגעת לסטודנטים במגזר הדרוזי. אנחנו צריכים להיות מודל, אבל

50% מהאוכלוסיה שלנו שמסיימת תיכון לא לומדת באוניברסיטה, וב-50% אלה אנחנו

צריכים להתמודד עם 100% מסיימים בסקטור אחר. מתוך 50% אלה, 60% הולכים לצבא,

ואולי רק 10% הולכים לאוניברסיטה ובזה אנחנו צריכים להתמודד עם מגזר אחר.

בענין המורשת הדרוזית. יש לנו זכות ללמוד את ההיסטוריה שלנו, המורשת

שלנו והעתיד שלנו. במשך 40 שנה היינו מקופחים ואף אחד לא ידע כלום על מנהיג

דרוזי אחד או על איש דת אחד בכל המזרח התיכון. לפני 15 שנה, מאז שנכנסה

ללימודים המורשת הדרוזית, חלק מהתלמידים יודעים את הדברים האלה.

בתי נוער. הייתי מנהל בית נוער. לפני 12 שנה, בזמן של דוד אפרון

ואליעזר הרגן, כאשר היינו הולכים לכנסים, הנוער הדרוזי היה מקבל מקום ראשון.

מאחר שהיום יש קיצוצים במשרד החינוך ולא נותנים את המשאבים המתאימים גם

ליהודים וגם לערבים, הפעילות הזאת ירדה. אני חושב שהמשרד היחיד בו לא צריך

לקצץ הוא משרד החינוך.

מתנ"סים. יש בבית-ג'ן מרכז פייס קהילתי, אולי הכי מפואר במרכז הדרוזי,

אבל אין לי כסף להפעיל אותו. משרד החינוך לא יכול לתת כסף ואני חייב להתמודד

בעצמי. השנה הפעלתי אותו מתקציב המועצה למרות שזה עולה הרבה כסף. יש לנו

הרבה פעילות וכבר שש קבוצות נכנסו לליגה בכדורעף, כדורסל, טניס שולחן ועוד.

יש ספרות דרוזית, כבר כ-50 שנים, 100 שנים, יש לנו סופרים ומשוררים, אבל

מי יודע עליהם? רק מאז שהכניסו את הנושא למורשת הדרוזית אנחנו יודעים עליהם.

יש לנו כאן שניים מהם ממגאר ומבית-ג'ן. מישהו במזרח התיכון ידע על הדרוזים?

ח' פארס;

אני ידעתי עליהם.

ג' סלאלחה;

אנחנו צריכים לראות איך לייעל ולא איך לנגח. יש הרבה מורים שמשתתפים

בפעילות. אבל אם מורה רוצה לצאת לפעילות מסויימת, או לצעדה, במחוז הצפון

ובמחוז חיפה, לא מאפשרים לו לצאת לפעילות הזאת.

השנה הזמנתי לבית-ג'ן שתי קבוצות מאוקספורד שבאנגליה ושילמתי הרבה כסף

עבורם בדולרים לעשות קורסים לאנגלית בבית-הספר התיכון למורים ולתלמידים. בקיץ

הם היו כאן 20 יום ובחופשת החורף הם היו כאן במשך שבועיים. הגיעו לכאן 8

אנשים ואירחנו אותם על חשבון המועצה ואני חושב שהרמה עלתה.



28/1/92

עוד נקודה חשובה היא מעורבות של ההורים בבית-הספר. אם מחנך בבית-הספר

מזמין- את ההורים, מגיעים רק מההורים כדי לדעת מה המצב של הילדים שלהם.

לדוגמה, אחד ההורים נכנס לשיעור באנגלית בכיתה טי, אחר-כך הוא יצא ואמר שהמורה

הלש. אני מכיר את ההורה הזה הוא בקושי יודע לכתוב את שמו. זאת ההתנהגות של

ההורים אצלנו.

סי טריף;

זה לא מייצג את כולם.

היו"ר מי בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את מר מחמוד סייף, ראש המועצה ינוח.

מי סייף;

לא הייתי רוצה שיהיה מצב שתלמידים מתרשיחא וכפר יסיף יצטרכו להתמודד עם

תלמידים בתל-אביב ובחיפה כי יש הבדל עצום ביניהם.

דיברו כאן על נשירה. חלק גדול לא נושרים. המנהלים, המפקחים והמחנכים

שולחים את הילדים שלהם לבתי-ספר יותר טובים וזה מביא לחלק מהנשירה.

דבר שאף אחד לא דיבר עליו, לא המנהל, לא המפקח ולא הממונה הוא הנושא של

העבודה הנוספת. במקום להכין את השיעור למחרת, המורה הולך לשמור או לעסוק

בעבודה אחרת בערב או אחרי הצהרים. מנהל בית-ספר, או מחנך זה לא ירושה, אחרי

חמש שנים צריך להעביר אותם למקום אחר. המצב הוא שראש המועצה הוא קרוב של

המנהל או המחנך והוא לא רוצה לפגוע בהם. לא אטיל את האשמה על איקס, האשמה היא

על כולם מהתלמיד ועד השר.

היו"ר מי בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את מר פארס ג'דבאן, ראש המועצה חורפיש.
פי ג'דבאן
אני מצטרף לברכות על קיום הישיבה. לא באנו להטיח אשמה אחד בשני אלא באנו

לבדוק את המסגרת שלנו, איך לייעל אותה ולדחוף אותה קדימה. אם מצבנו כל כך

גרוע - כולנו אשמים, המורים, ההורים, המועצה, החברה והסביבה.

החינוך מתחיל בצורה של הבנין ושל הכביש ומכאן צריך להתחיל. אני לא חושב

שיש בית-ספר אחד במדינת ישראל בו לומדים מהגן ועד כיתה י"ב בבנין אחד. כולי

תקווה שהבנייה תתחיל ב-1992 והפרוייקט יצא לפועל. לכל תלמיד יש בקושי חצי מטר

למירווח. גם משרד החינוך וגם המועצה, כמערכת, אנחנו עושים שם סרדינים ולא

חינוך.

את ההישגים של החברה הדרוזית אנחנו יכולים לבדוק דרך מספר הסטודנטים שיש

לנו. מר סלאלחה, אני חולק עליך, עם כל התחרות, אנחנו חברה ישראלית לכל דבר,

הבנות שלנו גם כן לומדות, יש לנו סמינר ואנחנו רוצים להתחרות ב-100% שיש לנו

עם 100% של כל מגזר אחר.

צריך להתחיל בדחיפה של החינוך הבלתי פורמלי בצורה יותר חזקה מפני שהיא

תורמת לחברה ולמערכת החינוך בכלל. צריך לבנות בתי-טפר מקצועיים אזוריים.

אנחנו מתחרים אחד עם השני והכפרים הדרוזיים רוצים בית-ספר תיכון עיוני, לדעתי

זה חסרון, צריך ללכת גם לכיוון של טכנולוגיה, חקלאות ודברים אחרים. צריך לתגבר



את המערכת באנשי מקצוע, בפסיכולוגים וביועצים. הנהלת בתי-הספר הפכה להיות זו

שממלאת את כל התפקידים האלה והם לא יכולים לעמוד בזה. הכלים האלה דרושים כדי

לדחוף את העגלה.

המורשת הדרוזית תורמת ואנחנו צריכים להיות גאים שאנחנו דרוזים, אבל זה לא

צריך להיות בתדירות כל כך מוגברת.

אין לי טענות כלפי הממונה על החינוך הדרוזי והמפקחים, אבל היות ואין

ממונה על החינוך התימני ואין ממונה על החינוך הפלשי, אלא יש משרד חינוך כללי,

הייתי רוצה שנהיה חלק אינטגרלי מהמדינה הזאת בכל התחומים ושנציגים שלנו יתקדמו

וידחפו את מערכת החינוך בכלל במדינת ישראל.

סי טריף;

הבעיה היא שלא דוחפים את הדרוזים מעבר לדרוזים אלא יוצרים לנו מסגרות.

אם סלמן פלאח, למשל, היה טוב ליהודים כפי שהוא טוב לדרוזים - מצבנו היה טוב.

היו"ר מי בר-זהר;

שמענו את ראשי המועצות. נשמע עכשיו את מר סאלח אלשייך, סגן הממונה על

החינוך הדרוזי.
סי אלשייך
אני שמח על הפתיחות של ראשי המועצות המקומיות שהיתה כאן ואני מודה להם על

המעורבות שלהם בבתי-הספר. כמפקח אני מרגיש כמה הם משקיעים בחינוך כי זה הדבר

החשוב ביותר בעיניהם. הייתי מציע לעשות השתלמות של שלושה ימים בין כל ראשי

המועצות המקומיות עם ראשי מערכת החינוך כדי שכל אחד ישמע מה הציפיות של השני.

נשמעו כאן הרבה דברים, לא הכל שחור, לפעמים אנחנו עוורי צבעים, יש גם

שחור אבל יש גם לבן. שמענו על תוצאות המבחנים שהיו בזמן האחרון שהן קשות מאוד.

אדוני השר, טוב שהיה המבחן הזה והיתה חשיפה, צריך היה לעשות את זה מזמן,

ועכשיו צריך לבדוק מה אנחנו צריכים לעשות בעקבות זה. יש צורך שראשי המועצות

ידחפו את הפיקוח ואת המנהלים בענין הזה.

יש לנו השתלמויות במורשת הדרוזים ובחינוך הגופני, אבל יש לנו גם

השתלמויות במתימטיקה, בערבית, בעברית, בשיפור דרכי העבודה ובשיפור אקלים בית-

הטפר. השנה התבשרנו שהוקצו 500,000 שקל למגזר הדרוזי כדי להיערך להשתלמויות

בשנת הלימודים הבאה. זו מסה כבדה שאנחנו צריכים לנצל אותה.

אני לא נכנס לנושא של המינויים על-ידי ראשי המועצות, אבל המינויים בתקופה

האחרונה היו של בוגרי סמינר או בוגרי אוניברסיטה, בדרך כלל מורים מקצועיים.

נכון שבבתי-הספר היסודיים יש לנו מורים כוללים אבל יש גם מורים מקצועיים.

עכשיו מכשירים בנות בסמינר גורדון, או בסמינר הערבי, או בוגרות אוניברסיטה

שאנחנו מכניסים אותן למערכת לפי ההתמחות שלהן.

בענין הספרים הישנים. המערכת של בתי-הספר הדרוזיים היא אותה המערכת של

בתי-הספר האחרים במקצועות הכלליים, מה שמלמדים ביבנה במקצוע הטבע, מלמדים גם

באבו-סנאן, אותו הדבר במקצוע האנגלית. יש כמה ספרים ישנים אולי בגיאוגרפיה,

אבל הספרים במקצועות המדעיים הם המלה האחרונה שנמצאת בשוק.

הנושא של תוצאות בחינות הבגרות. נכון שהתוצאות לא משביעות רצון, אבל הן

לא מתחת לממוצע. יש לי כאן נתונים על מחוז הצפון מתשמ"ט, אין לי נתונים של

השנה הנוכחית. הנתונים הכלליים במחוז הצפון הם: מתוך אלה שניגשו לבחינות



הצליחו בהן 62%; מתוך כלל השכבה של כיתות י"ב הם מהווים 34%. זה אותו הדבר
במגזר הדרוזי
מתוך אלה שניגשו לבגרות הצליחו 60%; מתוך כל המחזור הם מהווים

שר החינוך והתרבות זי המר;

זה הממוצע של הישראלים כשמחזור בעיני הוא מזמן הלידה.

סי אלשייך;

נכון.

נאמר כאן שאין פיקוח מקצועי לאנגלית, לטבע ולאמנויות. יש לנו למקצועות

האלה מפקחים יהודים שמבקרים בבתי-הספר. בכל הארץ אין מפקח על מקצוע המתימטיקה

אלא יש מפקח מרכז אחד בכל הארץ, אבל יש לנו מנחים לשאר המקצועות האלה.

הנושא של הייעוץ הוא חשוב וצריך לחכניס אותו בכל בתי-חספר. בתקופה

האחרונה נכנסו כמה יועצים לבתי-הספר והם לא היו בוגרי שפה ערבית אלא בוגרים

שסיימו ייעוץ. מי שלא גמר מגמת ייעוץ לא מתקבל כיועץ.

בקשר לנשירה. יש לי כאן דוגמה של בית-ספר בינוח. ב-1974 נכנסו לגן

בינוח 67 תלמידים, השנה, 1991, יש 44מהם בכיתה יייב, כלומר, נשרו 23 תלמידים,

3 מהם בנים ו-20 בנות.

אני חושב שהמשרד צריך לעודד השתתפות של כל המנהלים בקורס מנהלים, אבל

לקורסים יש ביקוש כל כך גדול שבכל שנה משתתפים בהם 3 או 4 דרוזים וזה לא

מספיק.

לגבי מינוי מנהלים, מפקחים ומורים והעברתם אחרי כמה שנים מאזור לאזור -

המשרד צריך לקחת את זה בחשבון.

הי וייר מי בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את מר פאיז עזאם לגבי הפיקוח ואחר-כך נשמע את שר החינוך

והתרבות.

פי עזאם;

אני מתנצל בפני חברי עטאללה עסאם.

לימוד המקצועות הייחודיים לא נעשה על חשבון חמקצועות האחרים. תלמיד

דרוזי מקבל אותו מספר שעות בביולוגיה, בכימיה, בפיזיקה, במתימטיקה בדיוק כמו

במגזר היהודי, כך שלטענה שזה בא על חשבון מקצועות אחרים אין בסיס. לימוד

המורשת הדרוזית נותן ייחוד לדרוזים, זח הישג גדול, זו זכותה של העדה הדרוזית

וזו חובתו של משרד החינוך לעשות זאת. לימוד המורשת הדרוזית הוא לא המצאה

ישראלית, מלמדים מורשת דרוזית בלבנון, נכתבים ספרים וגם תכניות לימודים

שנלמדים גם באמריקה בברזיל. הפיצו שמועה שיש 20 מנחים למקצוע הזה, זה לא

נכון, יש 3 מנחים למורשת הדרוזית שעוסקים בהנחייה ובהכנת תכנית לימודים כי

צריך להכין ספרים חדשים.



היו"ר מי בר-זהר;

אדוני השר, העלו כאן נקודות כואבות ביניהן הכשלונות במבהן ההישגים שהביאו

לביטוי את המצב הקשה. רבים בירכו אותך על אומץ הלב שלך לחשוף את הבעיות בתחום

הזה. זה כולל גם אומץ-לב שמחייב אותך לפתור את הבעיות האלה כדי שנגיע למצב

בוא לא יהיו 97% נכשלים, כמו בכסרא. העלו בעיות של כיתות צפופות, מיעוט בתואר

שני באוניברסיטה, בעיות במתימטיקה, באנגלית ובמקצועות טכנולוגיים. דובר כאן על

החשיבות של ספריות ומעבדות שהן חלק בסיסי מכל מערכת לימודית שמנסה להתפתח, על

בעיות החינוך המיוחד, על ספרי הלימוד שחלק מהם מיושנים וחלק מהם שאינם מותאמים

לחיים המודרניים שלנו ולמהפך שחל בישוב הדרוזי. דובר על הצורך החיוני בשיפור

רמת המורים בחינוך הדרוזי ובהשתלמויות מורים ומנחלים, ובקורסים למנהלים, על

הצורך במינוי מפקחים בתחומים החשובים של מתימטיקה, אנגלית וטבע. דובר על

יועצים ופסיכולוגים. הועלה הנושא של החינוך הטכנולוגי, פיזיקה, אלקטרוניקה

ואוטומציה, בתי-ספר מקצועיים אזוריים, נושא שנמצא בפיגור במגזר הדרוזי.

הועלתה כאן הצעה לקיים מפגש ארוך של ראשי המועצות הדרוזיות עם ראשי מערכת

החינוך. כל אלה מצביעים על בעיות חמורות שצריך לתקוף אותן לכל הרוחב, לא רק

על-ידי תוספת כיתות, מורים ושעות, אלא על-ידי מאמץ כולל.

השר יאמר את דבריו כי עליו לעזוב אחר-כך את הישיבה.

ח י פארס;

מה זה עוזר? אני רוצה לדבר בנוכחות השר ולהגיע לכתובת הנכונה.

היו"ר מי בר-זהר;

נהוג אצלנו שחברי חכנסת מדברים בחלק האחרון של הישיבה. אם אני צריך

לבהור בין ההתבטאות של ראשי המועצות לבין התבטאות חברי הכנסת - בחרתי בראשונה

משום שלהם אין הזדמנויות לדבר עם השר ואילו לך, חבר-הכנסת פארס, יש הרבה

הזדמנויות לדבר עם השר.
גי י עקבי
אני מציע שהסטנוגרמה תועבר לידי השר.

היו"ר מי בר-זהר;

בסדר גמור. בבקשה, אדוני השר.

שר החינוך והתרבות ז' המר;

תמיד אני מתפעל מחדש מהערנות והמעורבות הגדולות של ראשי המועצות הדרוזיות

בתקופות האלה בסוגיית החינוך, מהכניסה שלהם לעומק הדברים, הכרתם אותם והעמידה

שלהם בתוקף על כך שהדברים ישופרו. אני בטוח שהשנים הקרובות תהיינה שנות מפנה -

כמובן שצריך לעשות פעולות לשם כך - כדי שהמטרה להגיע לרמה הישראלית הרגילה,

מטרה שאיננה גבוהה באופן בלתי סביר, תושג כשאמת המידה לבוחן היא הכניסה

לאוניברסיטאות והיא סימן אובייקטיבי להישגים של מערכת.

אנחנו מתכוונים לטפל בזמן בבעיות של הבנת הנקרא בכיתות הנמוכות ולא לחכות

עד כיתה י"ב כשהענין כבר אבוד, כדי לדעת כבר בכיתה בי אם בית-ספר מסויים יוכל

להכשיר את תלמידיו לחינוך הגבוה. אני אומר למורים, למנהלים ולראשי המועצות שלא

צריך להיבהל מהתוצאה, מהאזעקות ומהאורות האדומים - אני אומר זאת כאדם לא

מקצועי כי זה אינדיקטיבי בשבילי. אין זה מוחלט אם הילד הוא בור או לא ואם

בית-ספר מהווה כשלון או הצלחה, האינדיקציה היא האם יש בעיה באותו בית-ספר או



באותה כיתה, ולכן אני צריך לטפל באותו מקום ולא לחפש תרופות כוללות לכולם, דבר

שהיינו רגילים לעשות כשידענו את האחוז הארצי. במידה רבה התביעה לתוצאות

מופנית כלפי המורה והמנהל, תוצאות הן לא רק בחינות הבגרות, לא רק הבנת הנקרא;

תוצאות הן מידות טובות, התנהגות, אופי, חברה ודברים אחרים, אבל כשאתה שולח

תלמיד לבית-הספר הוא צריך קודם כל ללמוד. לכן בחרנו בשפות: שפת המדע, שפת

הקריאה שהיא המפתח לכל מקצוע, והשפה האנגלית הפותחת צוהר לעולם הרחב.

אני בטוח שיהיה שינוי כי אני מרגיש את הרצון הנחרץ של העדה לעבור את

התקופה הפחות טובה ואת המכשולים. לכן הקמנו את ועדת בן-דור. אני לא יכול

להמציא בכל יום דבר חדש. אני יכול לומר לקבוצה מסויימת: תשבו ותחשבו; אחר-
כך אני יכול לומר
יכול להיות שיש טעות, זו לא תורה מסיני. באשר למחסור

בחדרים נאמר שהפער ייסגר בחמש שנים. בפגישה שהיתה לנו הם ביקשו לבצע זאת

בשלוש וחצי שנים, שפירושו העמסת-יתר על התקציב הקיים משום שאין לי תוספת.

קיבלתי על עצמי לעשות את זה. העירו שכנראה זה לא מבוצע כפי שצריך ועכשיו אני

אשים לב שזה יבוצע.

בענין השתלמויות. זו בעיה כספית וגם יכולת החלטה של אנשים שיעשו את זה.

ענין המינויים שבמקומות שונים הם לא תמיד על טהרת המקצועיות. זה נכון

ברוב המגזרים, בחלק מן המגזרים אולי יותר, ויש לכך סיבות סוציולוגיות ולא רק

פוליטיות. זה נובע בוודאי גם מכך שאין הרבה מקצועות שפתוחים לכולם, לפעמים

הרבה אנשים מתמודדים על אותו מקום וזה הופך זאת למכובד. במגזר היהודי זה כבר

איננו כך, זה הפוך, הפחות טובים מגיעים לחינוך, ייתכן שדווקא כאן הטובים

יילכו להוראה. כראשי המועצות אתם יודעים שיש מעורבות מכל הצדדים ואולי גם מצד

משרד החינוך, אינני מכיר את הפרטים של כל מקרה. אי-אפשר להחליף ביום אחד

מערכת שלמה, אבל צריך לעשות בכל מקום השתלמויות בית-ספריות, על בסיס מקומי

ואחר, ולעשות מאמץ להגשים את ועדת בן-דור עם תיקונים והשלמות כל הזמן.

יש דברים שהוזכרו כאן ואני אופטימי לגביהם, כמו תכניות לימודים,

השתלמויות וחדרים. יש צפיפות בכיתות אבל רק כדי לסבר את אוזני חברי הוועדה

אומרים לי שבית-הספר אורט-רונסון הכי יפה נמצא בדלית-אל-כרמל ובעוספייה. לכן

אני אופטימי בכמה תחומים שנעשה בהם המאמץ הנכון. יש שם התייחסות לנושא של

מורשת, לפיקוח וגם לשאלה אם תהיה יחידה עצמאית או לא אלא שהדברים לוקחים זמן.

אני מתכוון ליישם את הדברים שנראים גם לראשי המועצות אבל כל פעם צצים

דברים חדשים, כמו למשל הבחירות המוקדמות שמצמצמות את הקדנציה בחצי שנה מבחינת

תשומת הלב שהמשרד יכול להקדיש לנושאים הללו. כוונתנו להתבסס על המסמך הזה, עם

ההערות שהערתם בכמה שיחות יותר מפורטות שהיו לנו. זו לא יצירה סגורה אבל זה

מצב שנצלם אותו ונראה מה ניתן לתקן כמעט בכל התחומים שהוזכרו כאן. אנחנו לא

יכולים לפתור את כל הבעיות - עד כמה שאפשר להגיד "לפתור" בחינוך כי תמיד יש

משימות נוספות - אבל ננסה לפתור באמצעים המוגבלים שיש לנו. העדה הדרוזית

בישראל היא לא כל כך גדולה ואין זו משימה בלתי אפשרית לפתור את הבעיה כי

המימדים לא כל כך גדולים. יש לנו תכנית ורצון לעשות זאת ואשים לב, יחד עם

המנכ"ל ואחרים, לדבוק במה שהתחייבנו ולמלא אחר מה שנאמר כאן. דיון כזה תורם

לכך ודיונים נוספים יתרמו גם הם. רשמתי לי כמה הערות כדי לראות איך הן עולות

בקנה אחד עם הדו"ח, מה היו העקרונות ואיך אנחנו מתקדמים בעשייה.

יישאר קושי בכמה נושאים שנויים במחלוקת כמו אם יש צורך בייחוד דרוזי או

לא, האם צריך להרחיב אותו יותר או לא והאם זה קשור בדת או לא; יש שטוענים כי

צריך לעשות זאת, אבל במידה ובצורה שלא תיפגע בדברים אחרים. בקדנציה הקודמת לא

רציתי להתערב בנושא של המורשת הדרוזית אבל אז הכנסנו אותה לאחר התייעצות עם

האנשים המתאימים. אני לא מכיר את כל גווני-הגוונים בעדה ואני לא רוצה להיות

מעורב במחלוקות אלא להשאיר זאת להכרעה לדרוזים עצמם. גם אז השתדלתי לעשות את
הדבר בצורה כזאת ולא להגיד
אני חייב לעשות אתכם דרוזים, כלומר מדינת ישראל

לא חייבת להתערב בלאום או בדת הדרוזית. בזמנו היתה קצת התנגדות מצד אנשי הדת

בגלל סודות הדת או בגלל מעורבות חילוניים בנושאים דתיים.

והוזכרה כאן הדוגמה של אדם שנעדר 140 יום, אני מניח שמחמת מחלה, אבל צריך

היה להביא מישהו במקומו. צריך לדאוג שהמורים והמנהלים יגיעו, שהם ישתלמו

ויהיו מומחים במקצועות הנדרשים ולהוסיף מורים במקום שהם חסרים. יש לדאוג גם

לפרופורציה נכונה בפיקוח. אני מסכים לכל הדברים האלה.

בנושא הפוליטי של המינויים נצטרך להתמודד יחד משום שבעיקר בחטיבות

הביניים ובחטיבות העליונות יש שותפות מלאה של המועצה וההשפעה שלה היא לפעמים

גדולה יותר מזו של המשרד.

ענין הרוטציה, היא מופיעה גם בהמלצות אלא שזה נושא בעייתי משום שיש

הסכמים עם מורים. קשה להגיד למורה שבכל חמש שנים הוא יעבור מבית-ספר לבית-

ספר, יש לזה פנים לכאן ולכאן. ההמלצה מופיעה כאן בתוקף הנסיבות אבל אין זה

פשוט לבצע אותה כי מדובר בבני אדם - בפיקוח זה יותר קל לביצוע. הנושא צריך

עיון. ממה נפשך, אם המורה לא טוב - אז למה להעביר אותו מעיר לעיר? אם הוא

מורה טוב - למה לסלק אותו? אם טוב שאדם ירענן את מקום עבודתו - זה בוודאי טוב

גם למגזרים אחרים; אין לזה סוף.

בענין הסרט הדרוזי אין לי בשבילכם תשובה, אין לי שליטה על זה.
מ י נפאע
משרד החינוך נתן 100,000 דולר.

י' כהן;

משרד החינוך לא מימן אותו. שירות הסרטים עשה את הסרט והטלביזיה מימנה.

שר החינוך והתרבות ז' המר;

אני לא ראיתי את הסרט אבל אני מוכן לבדוק את זה. נמצא ברשות השידור

דרוזי בתפקיד בכיר, לא ערבי ולא יהודי, ואומרים לו תעשה סרט עבור פרס והוא לא

יודע מראש מה תהיה התוצאה, זה קורה הרבה פעמים. כפי שאמרתי, אין לי שליטה על

כך.

י' כהן;

רוב התגובות שהגיעו לטלביזיה וגם לשר החינוך היו אוהדות.

שר החינוך והתרבות ז' המר;

זה לא נאמר בשמי, אני לא יודע על זה דבר ולא קיבלתי תגובות, אולי קיבלתי

כמה מחאות. יש לנו פרסי יצירה - ליהודים ולערבים - כשמראש נותנים לאדם משכורת

לשנה שלמה אבל לא יודעים מה הוא עומד ליצור, הוא יכול לכתוב נגד המדינה.

למשל, מי שקיבלו השנה פרס יצירה, מר שיינפלד ומר לאור יצאו נגדי בהתקפה בקשר

לאינתיפדה במוזיאון ישראל. כלומר, יש בעייתיות בנושא של היצירה והתערבות בה.

הציבור שאני מייצג אותו כועס עלי הרבה פעמים בגלל דברים שמשודרים בטלביזיה,

אבל זה קשור לחופש היצירה, לטוב ולרע, לכן לא עניתי על זה.

אני מתנצל ומבקש את סליחתכם על שעלי לעזוב.



תיור מי בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את מר דורון מור. אחר-כך נשמע את חברי הכנסת ונסכם היום

את הדלון כדי שתהיה לו השלכה לגבי העתיד.

די מור;

אתייחס למספר נקודות. 1. הייתי חבר ועדת בן-דור והיינו מופתעים לא רק

מכמות הטענות שקיבלנו - קיבלנו מאות פניות בכתב ובעל-פה - אלא מהניגודיות

הפנימית בתוך המגזר הדרוזי, טענות שסותרות אחת את השניה. הטענות נבדקו, חלק

נמצאו צודקות, חלק בלתי נכונות. בדיון כמו זה הנערך כאן היום, כאשר כל

הנוכחים קראו את הדו"ח, אין טעם לחזור ולהעלות אותן הנקודות שהוועדה בדקה

והוכיחה שהן אינן נכונות. יש די טענות צודקות שבהן צריך לדון. לא הבנתי למה

ועדת בן-דור גורמת להעמקת ההידרדרות? זה מעמיס נטל מצפוני. להיפך, רוב

התגובות שקיבלנו על הדו"ח והמלצותיו היו של אהדה ושל יישר כוח.

2. שורש הבעיה כפי שאנחנו הבנו אותה. אני קורא פיסקה מן הדו"ח: היות

ומקור הנתונים האלה הוא בגורמים שונים ואינם פרי מחקר מיוחד שנערך לצורך דו"ח

זה, יש להתייחס אליהם בזהירות רבה - אני אומר שגם הניסוה הזה הוא בזהירות רבה.

עם זאת הם מצביעים על כך שרמת ההישגים של התלמידים הדרוזים קרובה יותר לרמת

ההישגים של התלמידים הערבים מאשר לרמת ההישגים של התלמידים היהודים. הייתי

אומר שרמת התלמידים הדרוזים היא איפה שהוא באמצע הדרך. אני חושב שבכל זאת,

מאז שהמגזר הדרוזי היה חלק מהמגזר הערבי הוא עבר כברת דרך ואין קפיצות דרך

בחינוך. ההתקדמות היא הדרגתית ואיטית. אני ממשיך לקרוא: הוועדה שנתנה דעתה

על ממצאים אלה סבורה כי הסיבה העיקרית לרמת ההישגים של המגזר הדרוזי נעוצה

בדרכי העבודה ובשיטות ההוראה במוסדות החינוך הדרוזי וכי שינוי באלה עשוי

להעלות את ההישגים במידה ניכרת.

3. סברנו שהמפתח לשינוי בדרכי העבודה ושיטות ההוראה נעוץ במנהל ובמורה.

צריך לראות איך אפשר להעלות את רמתם. הצבענו על שתי דרכים לשיפור: האחת

נתונה בידי משרד החינוך והתרבות; השניה נתונה בידי היושבים כאן. מערכת

החינוך הדרוזית היא סגורה ושמרנית וקשה מאוד לפתח יוזמות ולחכניס חידושים

במערכת. זה נושא הנתון בידי משרד החינוך והצענו כמה דרכים לטיפול בו. בתור

מי שממונה על הכשרה והשתלמות נהניתי לשמוע את המחמאות על מערכת ההכשרה, אבל יש

עוד מה לעשות בתחום זה, כמו גם בתהום ההשתלמות. נושא חדש שהכנסנו הוא ליווי

בקליטה, כלומר, המוסדות המכשירים - המכללות והאוניברסיטאות - מלוות את בוגריהן

בשנת עבודתם הראשונה שהיא שנה קריטית. בעזרת המשוב הזה אנחנו רוצים לשפר את

מהלך ההכשרה ולתת גיבוי למורים שעומדים ליישם את שיטות ההוראה ההדשות בבית-

הספר השמרני שניצב כמחסום בפניהם ואינו נותן לדרכי ההוראה החדשות לחדור פנימה.
חי פארס
המורים והמנהל בבית-הספר לא מוכנים לחדש ולשפר את שיטות ההוראה?
די מור
אנחנו מלווים את הבוגרים שגמרו את המכללות ומנסים ליישם את השיטות החדשות

בבית-הספר ואז נתקלים בהתנגדות מצד הנהלת בית-הספר שאומרת: אצלנו מלמדים כך.

כאשר מורה צעיר וחדש נכנס לבית-הספר קשה לו לעמוד מול המערכת הבית-ספרית

הממוסדת, אבל אם המכללה או האוניברסיטה שהכשירו אותו מלוות אותו ונותנות לו

גיבוי - עמדתו הרבה יותר חזקה. באמצעות הפרוייקט הזה אנחנו מנסים להשפיע על

שינוי ושיפור בית-הספר.



4. נושא שאיננו נתון בידי משרד החינוך הוא מה שקראנו: שיקולים בלתh

רלוונטיים בקידום אנשי מפתה. הברים שדיברו כאן אמרו את זה. הובאו לפני

הוועדה הרבה דוגמאות שהתרשמנו מהן קשות, ואפשר לראות זאת בפרוטוקולים, אבל

"תמיד זה קורה בכפרים האהרים, לא אצלנו". למשרד ההינוך קשה להשפיע בנושא הזה

והמגזר הדרוזי יכול לעשות בתוכו הרבה כדי לשפר. צריך להבין שמי שמקדם את

מקורביו - דוחה לאחור את ילדיו.

5. ענין ההשתלמויות. אם היו נותנים לי, אישית, מאגר מצומצם של משאבים,

הייתי משקיע בהשתלמויות ולא בהכשרה. משום שכאשר אני מכשיר מורים, מדובר בפרחי

הוראה שלפחות הצי מהם לא נקלטים בהוראה מסיבות שונות, ואילו כאשר אני עוסק

בהשתלמויות אני פונה למורים שכבר נקלטו במערכת ויודעים בדיוק על מה אני מדבר.

כל מה שהמורה מקבל בהשתלמות הוא מיישם לאחר מכן בפועל בשדה. הבעיה היא

שההכשרה היא חובה והמורה חייב ללמוד, להיבחן ולקבל ציון; ואילו ההשתלמות היא

זכות ויש הרבה מורים במדינת ישראל - בממוצע קרוב למחצית - שאינם לומדים ואין

להם אפילו גמול השתלמות אהד משום שהם עסוקים בדברים אחרים. אני לא יודע אם יש

מדינה שמציעה מגוון השתלמויות כמו אצלנו. יש השתלמויות שיוזם הפיקוח על המגזר

הדרוזי, השתלמויות מקצועיות כמו בתחום הטכנולוגי, וגם השתלמויות שהמחוז יוזם.

עכשיו יש לנו 50,000 שקל תוספת בכל שנה להשתלמויות - לא 500,000 שקל, זו היתה

טעות. אנחנו יכולים למלא את האבוס מכל טוב אבל לא יכולים לאלץ את הסוס לאכול.

אם המורים לא יבואו להשתלמויות האלה לא נוכל להביא אותם בכוח. לראשי המועצות

יש יותר דרכים לעידוד המורים לבוא ולאכול מן האבוס.

6. עומדת לחול במשרד החינוך רביזיה בנושא של הפיקוח, כשהדגש יהיה על

הפיקוח האזורי. אם תתקבלנה ההמלצות של הוועדה שעסקה בנושא הזה, תהליך המיון

של המפקחים יהיה קפדני, המפקחים יצטרכו לעבור הכשרה, לעשות פרוייקט ולקבל עליו

ציון, ואף יהיו חייבים בהשתלמויות. בצורה כזאת משרד החינוך יוכל לעצור את

השיקולים הבלתי רלוונטיים בבחירת המפקחים.

ס י פלאח;

נאמר כאן שבכסרא נכשלו 97%. כדי שהציבור ידע את האמת ועל מנת לאזן את

הדברים, אני רוצה לומר שיש בתי-ספר דרוזיים בהם אחוז ההצלחה הגיע ל-60% ו-70%.
קריאה
בינוח אחוז ההצלחה הגיע ל-74%.
ס י פלאח
אם מסתכלים על הממוצע, הוא לא גרוע.

לגבי ההשכלה הגבוהה. לא מתעדכנים וממשיכים להשתמש כאן בנתונים שהיו לפני

הרבה שנים, אולי זה נוח כדי להסביר כמה המצב קשה. הנתונים שלי להיום, בתשנ"ב:

באוניברסיטת חיפה לומדים 1,352 סטודנטים לא-יהודים, מתוכם 258 דרוזים, כלומר

19%, כאשר 10 מתוכם הם דרוזים מרמת הגולן, כל זה כאשר הדרוזים מהווים 10% מתוך

האוכלוסיה הערבית. כלומר, אנחנו מתקדמים ומספר הסטודנטים הולך וגדל בקצב

מדהים. הנתונים נמצאים בידי ומי שירצה אמציא לו אותם, יש לי רשימה שמית.

מתוך הסטודנטים האלה יש 22 שלומדים לתואר ,M.Aכשמהם 3 בנות. 5 סטודנטים

לתואר שני הם מדלית-אל-כרמל ובתוכם בת אחת או שתיים.
היו"ר מי בר-זהר
נשמע את חברי הכנסת.



מי מחאמיד;

שמעתי מכל אחד מראשי המועצות הנמצאים כאן דברים מכאיבים על הבעיות שיש

בכפרו.

דיברו כאן על שיקולים בלתי רלוונטיים ובלתי מקצועיים במינויים, נושא

בעייתי שחייבים להיגמל ממנו. לא יכול להיות שמפלגה השולטת בכפר מסויים היא זו

שתמנה את החברים שלה במערכת. דיברו כאן על תוצאות של בחינות, דיברו על נשירה

דיברו על מנהל שנעדר במשך יום מבית-הספר. איפה משרד החינוך? איפה ראש

המועצה? אסור לשתוק על דבר כזה.

ענין היועצים. אם אין יועצים, אסור למנות יועצים שאין להם מומחיות

מקצועית. אדם שעובד בייעוץ ואיננו מקצועי מביא רק נזק. כמו-כן הוזכר כאן

המחסור המשווע בשירותים בלתי פורמליים.
תרשו לי לשאול
מה זה ספרות דרוזית? האם יש שפה דרוזית? האם יש עברית-

דרוזית? האם יש אנגלית-דרוזית? האם יש היסטוריה דרוזית? כאן אנחנו מכניסים

את הילדים שלנו למערבולת וערפל של זהות שאין להם מוצא: האם הוא ערבי, או

דרוזי, או יהודי; התוצאה היא שהילד מאבד את הזהות שלו כי הוא לא יהודי, הוא

לא ערבי, הוא לא דרוזי, הוא לא כלום ונוצר מצב קשה כשלא מאפשרים לילד להגדיר

לעצמו את הזהות שלו.

הדו"ח של ועדת בן-דור. לא חסרים דו"חות, לא חסרות המלצות, לא חסרים

תיאורטיקנים - חסר לנו מעש. יש צורך בוועדת מומחים או בוועדת מעקב שתעקוב אחר

ביצוע הדו"חות שלב אחרי שלב, בשיתוף האנשים מהשטח, כדי שגם הם יווכחו שההמלצות

מבוצעות.
מ' נפאע
בקרב כל האוכלוסיה הערבית יש הרגשה שקיימת היום התעניינות ותשומת- לב

במשרד החינוך ואצל שר החינוך בנושא של החינוך הערבי. אני מקווה שזה יתורגם

לעזרה ממשית כדי להתקדם הלאה.

אני לא מסכים לדבריו של ראש המועצה שלי בבית-ג'ן, מר גמאל סלאלחח. אני

דרוזי והאינטרס של העדה שלי הוא חיוני בעיני. נעשה מבחן: מה התוצאה מאז השנה

שהונהג בה החינוך הדרוזי? האם המטרה היתה לקדם את החינוך הדרוזי? אני רוצה

להשתכנע שזו היתה המטרה. אבל מה התוצאה? האם יש הידרדרות ופער, או שיש

הישגים? זו צריכה להיות נקודת המוצא. אני טוען שאנחנו נמצאים בכיוון של

הידרדרות ויש כוונה לכך. אני לא מאשים איש בכך. מי שמנסה להתרחק מהנושא

הפוליטי נמצא בשמים. כל החינוך הדרוזי מבוסס על ענין פוליטי גרידא וכל אחד

מהיושבים כאן יודע שדברי נכונים. אני חי בין הדרוזים. אני נפגש עם המורים,

המפקחים, ראשי המועצות והמנהלים ואני חי את זה - אז למה להתעלם מזה?

אתם חושבים שהנושא של המורשת הדרוזית הוא ענין של השקעה של שעה אחת

בשבוע? זה ענין של זמן? זה ענין של תרבות אחרת, חינוך אחר ושל בלבול. אני

לא מתנגד למורשת שלי, להיפך. השייך אמין טריף מהמנהיגות הרוחנית הגיע למסקנה

שצריך להפסיק עם זה.
קריאה
לא נכון.



מ י נפאע;

זה נכון.

מר סלמן פלאח הביא את הנתונים של אחוז הסטודנטים הדרוזים מכלל הסטודנטים

הערבים באוניברסיטת חיפה. למה בחרת דווקא את חיפה? גם השר דוד מגן, האחראי

על המיעוטים, אמר בזמן חלוקת מילגות באוניברסיטת חיפה כי העדה הדרוזית היא

בתחתית הסולם. קודם היהודים האשכנזים, אחר-כך הנוצרים, אחר-כך המוסלמים, אחר-

כך חספרדים ולבסוף הדרוזים. זה הישג?

אם לאדם יש מצפון נקי והמטרה להיות הלק מכל מערכת החינוך היא אמיתית,

במקומכם הייתי מתפטר ואומר שאנחנו נכשלנו.

ח' פארס;

אני לא רוצה להיכנס לנושא השנוי במחלוקת בתוך העדה הדרוזית. אני אישית

מרגיש שאני ערבי, השייך ללאום הערבי וכל הזמן ידעתי ולמדתי שהדרוזים הם ערבים.

מי שמרגיש שהלאום שלו הוא דרוזי - סחתיין; יש מבני העדה הדרוזית שאומרים על

עצמם שהם ערבים, אבל מבחינה דתית הם שייכים לעדה הדרוזית. זה עיסקם, כל אחד
והרגשתו, יכול להיות שאני אגיד
אני רוצה להיות שייך לעדה היהודית. אני
מציין עובדה אחת
לפני קום מדינת ישראל לא שמענו ולא ידענו על התופעה הזאת.

כארבע שנים אחרי קום מדינת ישראל אנחנו מוצאים פה פתאום שלושה לאומים: יהודי,

ערבי ודרוזי; אנחנו רואים שיש עוד לאום במדינה הזאת. העדה נמצאת בשטח כעדה,

אבל אף אחד לא דיבר עליה כלאום. כאשר למדתי על משוררים מהעדה הדרוזית למדתי

עליהם כמשוררים ערבים. כך שהרגשת השייכות היא לפי מה שמרגיש כל אדם. זה לא

מרגיז אותי, אבל מרגיז אותי דבר אחר: לפעמים אתה רוצה להשתייך לעדה כלאום,

ובסיטואציה אחרת אתה לא משתייך לעדה הזאת כלאום. אתה צריך לחיות ישר ולהגיד:

אני דרוזי בלאום. נקודה. או אני ערבי; אתה לא יכול להיות דרוזי פה וערבי שם.
סי טריף
נאמרו כאן דברים שמחייבים תגובה.
ח' פארס
אני מציין עוד עובדה. בכל אסיפה בכנסת שאנחנו מעלים בה את נושא השוויון

במדינת ישראל, אומרים לחברי הכנסת הערביים: אתם רוצים שוויון - תשרתו בצהייל.
היו"ר מי בר-זהר
אני מבקש שתדבר בנושא החינוך.
ח' פארס
זה נושא החינוך, תן לי להשמיע את דברי.
הי וייר מי בר-זהר
לעתים רחוקות אני מתערב בדברי חבר כנסת. לא ייתכן שכאשר אנחנו. מקיימים

דיון רציני- -
חי פארס
זו רצינות?



היו"ר מי בר-זהר;

חבר-הכנסת פארס, באנו לכאן לדיון חשוב בנושא של החינוך הדרוזי. בסוף

הדיון הפכו את זיז כמה חברי כנסת מכיוון מסויים לדיון פוליטי. בוועדה הזאת

התפארנו תמיד שפה יושבת מפלגת החינוך, לא חד"ש, לא מפלגת העבודה ולא מפ"ם.

אני לא מוכן להפוך את זה לזירה להתנצחות פוליטית ברורה ושקופה, לכבודם של

האוררוים שלנו אני לא ארשה זאת,

לא אמרתי דבר לחבר-הכנסת מחאמיד, גם לא לחבר-הכנסת נפאע למרות שלא הסכמתי

עם דבריו. גם עם דבריך לא הסכמתי, הבר-הכנסת פארס, ביקשתי שתעבור לנושא

החינוך. עכשיו אתה רוצה להיכנס לנושא של שירות בצהייל? עזוב את זה, דבר בנושא

החינוך.

ח י פארס;

דיברתי על נושא החינוך ואני ממשיך לדבר על נושא החינוך. לא קראתי את

הדו"חות, שמעתי את דברי הממונה על החינוך הדרוזי, את המפקחים ואת ראשי המועצות

וגם את שר החינוך. אני חי באזור בו חיים הרבה דרוזים ואני יודע שמצבו של

החינוך הדרוזי, או של העדה הדרוזית, לא שונה בהרבה ממצבו של החינוך במגזר

הערבי או העדה הערבית, המוסלמית והנוצרית. למה אמרתי את המשפט שלא היה נעים לך
לשמוע? כי תמיד אומרים
תשיגו שוויון אם תשרתו בצה"ל. הם משרתים בצה"ל ולא

משיגים את השוויון. אם אתה חושב שזו פוליטיקה - אז זו פוליטיקה; כל אחד

מאתנו נמצא כאן בזכות זה שהוא פוליטיקאי.
היו"ר מ' בר-זהר
אני מסכם את הדיון ואתחיל מהסוף. לאף אחד אין זכות לבוא לעדה ולהגיד לה:

אתם כאלה, או כאלה, אתם ערבים, או דרוזים, או אחרים. אני רוצה לשמוע מה יגידו

שלושה חברי הכנסת שדיברו אם מחר אקום ואגיד במליאת הכנסת: אין פלשתינאים.
כאשר קמה קבוצת אנשים ואומרת
אנחנו פלשתינאים, אנחנו לאום פלשתינאי - אני

מכבד את זה. לא היה קיים לאום פלשתינאי, כמה זמן הוא קיים? ברגע שקמו ואמרו

אנחנו חשים רגש לאומי, אנחנו פלשתינאים - אני מכבד את זה. ברגע שקמה קבוצת
אנשים שאמרה
אנחנו דרוזים, יש לנו תחושה לאומית דרוזית - אני מכבד את זה.

משיקולים ברורים אני יכול לבוא מבחוץ ולהגיד להם: אתם כן דרוזים, או לא

דרוזים? מישהו כאן חושב שאני לא מבין את הוויכוח הפוליטי ולאן כל אחד רוצה

למשוך?
מ' נפאע
הממשלה אמרה להם אתם דרוזים, לא ערבים.
היו"ר מי בר-זהר
לפני שבאתי לארץ-ישראל הייתי יהודי, הממשלה לא אמרה לי אם אני ספרדי או

אשכנזי. בכל העולם מטפחים היום את הזהות העצמית של העדות השונות. יש לכם

מורשת משלכם וגם שורשים. לפני 20 שנה מישהו מכם שמע את המלה "שורשים"? תלכו

לאמריקה, תלכו לרוסיה שלכם - אני מדבר כללית - ותראו מה קורה שם לאוקראינים,

לטטרים, לביילורוסים, לאזרביג'אנים ולארמנים, כל אחד רוצה לטפח את העצמיות

שלו. למה נטפלתם למורשת הדרוזית? אם יקומו 5 דרוזים ויגידו שהם רוצים מורשת

דרוזית - אתן להם מורשת דרוזית. חשבתי שאני חייב לתת לעדה הדרוזית את המורשת

שלה כאשר הם מבקשים זאת ואתם רוצים לחסל אותה? אם זה בא על חשבון דברים אחרים

- זה מקובל עלי, כפי שאנחנו נלחמים על לימודי יהדות שבאים על חשבון דברים

אחרים. בישיבה עם שר החינוך אמרנו: לא יכול להיות שתלמדו ילדים תלמוד ותפילה



במקום שילמדו מתימטיקה ואנגלית, אבל אם זה בתוספת - אהלן וסהלן. אם לימודי

המורשת הם על חשבון משהו אחר - לא נסכים לכך ואני בטוח שגם מר פלאח ומר אלשייך

לא יסכימו לכך; אבל אם עדה רוצה לטפח את העצמיות שלה, המורשת, ההיסטוריה,

האישים שלה, הדמויות והדת שלה - אנחנו צריכים לטפה את זה, ולא להגיד להם: אתם

כאלה או כאלה. תנסו להגיד מחר את הדברים האלה על הפלשתינאים, או על היהודים

הטורקים, הבולגרים או המרוקאים. המרוקאים נמצאים כאן 40 שנה והם נוסעים למפגש

של יוצאי מרקש וקזבלנקה ויש להם מוסדות ומכונים; לעירקים יש מוסד באור-עקיבא.

זה לא קיים?

ח' פארס;

מלמדים זאת בתכנית הלימודים?

היו"ר מי בר-זהר;

בכל שנה יש לימודי מורשת בכל בית-ספר ואנחנו רוצים להרחיב את זה. מאחר

שבבית-ספר יש תערובת, מלמדים את המורשת היהודית מכל מיני כיוונים כדי שלא יהיו

ספרדים לחוד ואשכנזים לחוד. משום כך, אם עדה חושבת שיש לח מורשת, היא תפתח

אותה ולא על חשבון דברים אחרים. אסור להפוך זאת לוויכוח פוליטי, זה לא קשור

עם תפישות פוליטיות. כמו כל הישראלים, לחבר-הכנסת נפאע יש תפישות שמאליות אבל

יש דרוזים אחרים שנמצאים בליכוד. תנו לכל עדה שהיא לפתח את זהותה.
הבעיות בחינוך הדרוזי הן
בעיית הנשירה שהיא חמורה, דבר שצריך להילחם

ולהיאבק בו. הצפיפות בכיתות, נפגשתם עם משרד החינוך וסיכמתם על שלוש וחצי

שנים לבניית כיתות, גם בחינוך הערבי, ואני רוצה להיות מדווח על כך ולראות איך

זה מתפתח במגזר הדרוזי. נושאים שלא קיבלנו עליהם תשובה הם החינוך המיוחד

וספרי הלימוד. העדה שלכם עברה שינוי מהפכני, גם הציבור הערבי, לפי מה אתם

מלמדים את הילדים? זה דבר חשוב.

מר מור, צדקת בכך שאמרת כי ראשי המועצות צריכים לעודד את המורים ולדחוף

אותם להשתלמויות, אבל מצד אחר משרד החינוך צריך להעביר את המנהלים קורסים

ולתבוע מהם שלא ישבצו מורים שאינם מתאימים במערכת.

ענין היועצים הוא חמור, גם במגזר היהודי, אבל בגלל השינוי בחברה במגזר

הדרוזי צריך לטפל בנקודה הזאת בצורה מתוגברת.
שתי נקודות נוספות
האחת - החינוך הטיכנולוגי. יש לכם הרבה בנים שרוצים

ללמוד חינוך טכנולוגי. בעקבות לחץ של הוועדה שלנו הוחלט השנה כי מי שגומר בית-

ספר בחינוך טכנולוגי, גם אם הוא לא מקבל תעודת בגרות, יכול להמשיך במכללה

טכנולוגית בכרמיאל שעומדים לפתוח אותה בשנה הקרובה וכעבור שלוש וחצי שנים לקבל

תואר של מהנדס מעשי. זה יתן לתלמידים שלנו ושלכם מוטיבציה יותר גבוהה.

השניה - תוצאות מבחני ההישגים שצריכות להיות האור האדום בשביל כולנו.

אני לא יודע איך יהיו מבחני ההישגים הכלליים להבא, אבל אני מציע שהמפקחים

יעבדו תכנית של מבחני הישגים בהבנת הנקרא ובחשבון ויחזיקו את היד על הדופק כדי

לתת לדברים טיפול נקודתי.
פי חלבי
אנחנו רוצים לערוך את מבחני ההישגים אבל המנהל אומר שהוא לא יכול. לכן

אנחנו מבקשים את הגיבוי של משרד החינוך.



היו"ר מי בר-זהר;

מר פלאח ומר אלשייך, תפתחו תכנית של מבחני חישגים לעתים יותר קרובות.

כעדה קטנה היתרון שלכם הוא שאפשר לקבל את התוצאות ולטפל בכך הלאה במהירות.

רציתי לסכם את הדיון היום אחרי שישבנו על כך זמן של שתי ישיבות, אחרת

היינו מושכים אותו עוד חודש. אני מבקש שבתוך שלושה החודשים הקרובים נקבל מכם

דיווח על הדברים, אנחנו נהיה ועדת המעקב שלכם. משרד החינוך בודק, אבל אתם

ראשי המועצות חשים את הדופק, תבדקו, תפנו אלינו ותדווחו מה קורה. בעוד

חודשי ים-שלושה, בסוף אפריל או בתחילת פנאי נוכל להתכנס שוב ולראות מה זז בעקבות

הישיבה היום.

חלק מכם ביקשו להפסיק את המינויים הפוליטיים, דבר שקורה בכל המועצות.

אפנה אל שר החינוך ואבקש ממנו הנחייה בנקודה הזאת, כדי שלא יהיו מינויים

פוליטיים בשטח.

אני מבקש מכולכם לפנות אלינו ולהיות אתנו בקשר ונעשה כל מה שאפשר כדי

לעזור לכם.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:13

קוד המקור של הנתונים