ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 15/01/1992

מימון קליטת העלייה בחינוך; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 312

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום די, יי בשבט התשנ"ב, 15.1.1992, בשעה 9:05
נפחו
חברי הוועדה: היו"ר מ. בר-זהר

ה. מחאמיד

ח. מירום

ח. פארס

י. שפרינצק
מוזמנים
ב. דל, משנה למנכ"ל, משרד החינוך והתרבות

ע. סלע, מי'מ מנהל המינהל הפדגוגי, משרד החינוך והתרבות

מ. שגיא, ס/מנהל אגף התקציבים, משרד החינוך והתרבות

ב. נסים, משרד החינוך והתרבות

א. פז, סמנכ"ל המחלקה לעליה, הסוכנות היהודית

י. לביא, מנהל האגף לתכנון אסטרטגי, משרד הפנים

א. בלר, אגף התקציבים, משרד האוצר

י. פסטרנק, ס/ראש תחום קליטת מדענים עולים, משרד המדע

מ. מזרחי, יו"ר ארגון הורים ארצי

ש. ישי, יו"ר המחלקה לרווחת הפרט, הסתדרות המורים

ג. לב, משנה למנכ"ל מרכז השלטון המקומי

א. מור, מנהלת המחלקה לשרותי רווחה, משרד הקליטה
מזכירת הוועדה
י. גידלי
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

מימון קליטת העליה בהינוד

הוצאות לספרים, טיולים. תל"ן. משכורות המורים. חוגים
חיו"ר מ. בר-זהר
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך

והתרבות.

שאילתות

(1) העברת תלמיד מבית-ספר לבית-ספר.

(2} קיבלתי מכתב ממר יצחק רגר, ראש עיריית באר-שבע, בעקבות פניות שלו

ושלי לשר החינוך על תמיכה בקליטת עולים בבאר-שבע, בתיאטרון,

ובתזמורת. קיבלנו תשובה ממר אבנר שלו שהיא ונשובה מקסימה, עם ברכות,

איחולים והצלחה לעולים. אני מציע שאת הברכות תשמרו לעצמכם, ואת

הכסף תנו לנו. אנחנו רוצים לקלוט עולים, ולא להתבשם בברכות.

אני מחזיר את זה אליכם, ואני מבקש לדעת מה אפשר לעשות באופן מעשי

כדי לעזור לבאר-שבע שקולטת המוני עולים.

(3) יש לי פניה של מטפר גורמים, שמבקשים לבדוק האם ניתן לתת פטור

מתשלום אגרת טלביזיה או הקלה בתשלום אגרת טלביזיה למעוטי הכנסה.

(4) פניה מוועד ההורים בראמנה. הם מתחננים לעזרה בתחום החינוך, ואני

חושב שהם הנפגעים העיקריים.

(5) קיבלתי מכתב מוזר מאוד של שר החינוך למר דב שילנסקי, שנראה לי כמו

איזה שהוא סיפור מעולם אחר. ביקשתי לקבל את תוצאות מבחני ההישגים

של בתי-הספר, והוא מסביר במכתב של שני עמודים לדב שילנסקי, שאם אני

אקבל אותם זה ידלוף החוצה, וזה יפגע בענין.

אני רוצה להזכיר לשר, באמצעותך ברוריה, שמי שהדליף את הדברים החוצה

ועשה שערוריה בכל העתונות הם אנשי משרד החינוך. בינתיים הוועדה

הזאת לא יכלה להדליף שום דבר.

אני מחזיר את המכתב הזה. זו פשוט בושה לשר החינוך לשלוח מכתבים

כאלה. היה לי פעם ויכוח, והתנצלתם על כך וביקשתם סליחה. מנכ"ל

המשרד צילצל אלי הביתה, וביקש את סליחתי על כך שהוא לא רצה להעביר

לי תוצאות בגלל חשש מהדלפה. מכתב כזה של שר החינוך, מקומו אצל שר

החינוך ולא אצלי.

המכתב מ-29 בדצמבר. אני מקווה שלצורך שלום בית בינינו תודיעי לי

שהוא חתם על המכתב מאוחר יותר בטעות.

(6) פניה מירושלים להפעלת גן חובה יסודי.

(7) ישנה פרשה שפנו אלי מארגון המורים העל-יסודיים. מדובר בעתון מחתרתי

של בית-ספר באחת השכונות של איזור רחובות, בכל מיני קטעים על חיי

המין של המנהל ועל המורות ועל המורים, כנראה בתור בדיחה מוצלחת

מאוד. אולי הם נתקלו באיזה שהוא סופר רב-מכר בימים האלה.



אני רוצח לדעת האם אתם בדקתם את הנושא הזח. קיבלתי כמה קטעים מתוך

עתון התלמידים יחד עם מכתב של גב' חנה מרום, שהיא דוברת ארגון

המורים העל-יסודיים. יש פה באמת דברים נוראים. אני מבקש לדעת מה

העליתם. כלומר, האם בדקתם את זה, האם מצאתם את מי שהוציא את

העתונים האלה, האם הענשתם את התלמיד הזה? אולי הדברים פשוט נמשכים

כאילו דבר לא קרה. מכל מקום, לא שמעתי תגובה של משרד החינוך, ואני

מבקש לדעת מה קרה.

(8) איחוד איזורי רישום בנתניה. אני רוצה להחזיר לכם תשובה של שאילתא

שקיבלתי. הערב אני נוטע לנתניה. כל נתניה כמרקחה בענין פתיחת

איזורי הרישום שם. היחידים שמכחישים שהדבר הזה מתרחש הם במשרד

החינוך. מנכ"ל משרד החינוך אומר לי במכתב: "אין כל החלטה על פתיחת

איזורי רישום. הדיונים נטובים סביב הצעה לאיחוד איזורי רישום".

לאן זה מגיע? אתם צוחקים מאתנו? ברור לנו שאם מאחדים איזורי רישום,

פותחים איזורי רישום שנמצאים בתוך האיחוד הזוז. אם לוקחים ארבעה

איזורי רישום ומאחדים אותם, הרי פותחים את ארבעתם זה כלפי זה.

אני מחזיר את זה. אני רוצה לדעת מה אתם עושים בנתניה.

(9) שילוב תלמידים עיוורים במערכת החינוך. פניתי למנכ"ל, קיבלתי ממנו

תשובה לשאילתא וזו לא סיפקה אותי. בשאילתא שלי שאלתי מדוע לא

מאפשרים לתלמידים עיוורים להחזיק רשמקול בכיתה, מדוע לא נותנים להס

די חומר בברייל.
התשובה של המנכ"ל היתה
תפסיק ללחוץ עלי, עומדת להתקיים ישיבה ב-22

בדצמבר.

התקיימה הישיבה ב-22 בדצמבר. מה טוכם? התקיים מפגש הדרכה למנהלים

ולנציגים אחרים, ולצורך זה מעבירים את רשימת בתי-הטפר של תלמידים

עיוורים.

מה שביקשתי לדעת מובן שלא טופל, לא קיבלתי תשובה מדוע אסור לתלמיד

עיוור להפעיל רשמקול בשיעור, מדוע לא ניתן לו די חומר בברייל. אני

מחזיר לכם את זה.

(10) האם נכון שחרדים מנצלים מצוקת עולים, ומעבירים ילדיהם לישיבות?

(11) יש לי שוב תשובה לשאילתא לגבי הצטיידות כיתות חדשות. מטביר לי

המנכ"ל שההצטיידות בשנה הקודמת היתה מלאה, שההצטיידות בשנה הבאה

תהיה מלאה, ובאמצע נותר פער. יש כיתות רבות במדינת ישראל שאינן

מצויידות, אין להן תקציב. אני מניח שזה יוטל בסופו של דבר על מר

לב וחבריו ברשויות המקומיות. כל הזמן הוא מסביר לי שמה שהיה כבר

טופל, מה שיהיה טופל, ונכון, באמצע יש חור. מישהו צריך להיות

אחראי על כך, נכון? מי יצייד את הכיתות הריקות הללו?



אני מחזיר את זח אליכם. אני רוצח לדעת מח משרד חחינוך שמופקד על

חחינוך במדינח יעשח כדי לצייד את חכיתות שעומדות עכשיו ריקות, ולא

ישיב לי תשובות שאומרות לי שאכן, יש פער, אין כסף.
א. מחאמיד; שתי שאילתות
(1} שאילתא אחת לגבי עובדי מערכת חחינוך

בכפר ערח, מזכירות, עוזרות, גננות, שרתים שאינם מקבלים את משכורתם

מאז חודש ספטמבר 91. משרד חפנים חורח לראש חמועצח לשלם לחם. יש שם

בעיח של סיפוח ערח. חם נופלים בין חכסאות, ואינם מקבלים משכורת

משום גורם שחוא. חנושאים חאלח זועקים. יש פח מכתב.

(2) מוחמד דראושח, מנכ"ל חפורום למנחיגות צעירח, פנח במכתב לשר חבטחון,

מר משח ארנס, ובו חוא טוען: "לאחרונח נודע לחם שנציגי משרד חבטחון

חמבקרים בבתי-ספר תיכון מזחירים את חתלמידים חיחודים כי פעילותם

במסגרת ארגונים חעובדים למען דו-קיום ערבי-יחודי בישראל גורמת לכך

שחם מאבדים את חאמון של חצבא וכו' וכוי, וכמובן כתוצאח מכך גומרים

עם פרופיל נמוך. חוסבר לתלמידים שלא כדאי לחם לחתעסק עם דברים

כאלח".
ח. מירום
שני נושאים:

(1) מדרשת אלול. זו מדרשח ללימודי יחדות,

שמשלבת תלמידים חילוניים ודתיים שעוסקים בלימודי יחדות בדרך

מיוחדת. חמדרשח מוכרת על-ידי משרד חחינוך, וגם תוקצבח במידת מח

בשנים שעברו.

שאלתי חיא, חאם חבעיות לגבי חעברת חתקציב למדרשת אלול מתמשכות, או

שמא עדיין מבטיחים לחם את חעברות חתקציב ואין מבצעים.

(2) תמריצי חוראח למורים באיזורי קווי חעימות. חשאלח שלי חיא חיכן עומד

חנושא של תשלום תמריצי חוראח למורים חברי קיבוצים באיזורי קווי

חעימות. חנושא חיח בבגי'ץ. חבנתי שאמור חיח לחיות מוסדר.

חאם אפשר לראות את חנושא חזח מוסדר ושיוויוני, או שמא עדיין קיימת

בעיח.

מימון קליטת העליה בחינוך

בפעם חאחרונח חתקיים דיון בראשותו של ח"כ חגי מירום בנושא קליטת מורים

עולים וקליטת מדענים במערכת חחינוך.

אחנו צריכים לחמשיך, משום שאיננו מקבלים את חתשובות חמתאימות. חלק

מחדברים שחובטחו לנו בתחום קליטת חמורים וקליטת חילדים אינם מבוצעים.

(א) אני מבקש ממר סלע לחסביר לנו. חובטח לנו שבכל בית-ספר יחיח מורח

דובר רוסית גם כדי לחקל על חתלמידים מבחינת חחומר חנלמד, וגם לחקל

על חתלמידים מבחינת חקליטה חחברתית.



(ב) אני מבין שהאופוריה הענקית של קליטת העלית נמוגה קצת. אני נתקל

עכשיו ביותר ויותר סימנים של עוינות ושל ביקורת כלפי העולים.

לפעמים זה מגיע לידי ממדים מדאיגים ממש. הנוכחות של מורים כאלה

חשובה ביותר.

(ג) נקודה נוספת שאני רוצה לשמוע היא לגבי הכשרת מורים בתחום שהם כל כך

נחוצים היום למערכת. נדמה לי, מר דל, שאמרת בפעם הקודמת שיש תוכנית

של 6,000 מורים אבל רק 900 נקלטו. אני מבקש לדעת מה קורה עם

ה-5,100 נותרים.

האם אתם מכשירים בנוסף ל-5,000 הללו גם מהנדסים ומדענים להוראת

מדעים, שהם כל כך נחוצים? האם זה כלול בתוך ה-900 או שזה דבר

נפרד?

(ד) בגלל העויינות שמתגלית היום ביותר ויותר חוגים במדינה כלפי העולים,

האם למשרד החינוך יש איזה שהוא סעיף - אם בחוזר מנכ"ל ועם בפעילות

חברתית בבית-הספר - שפונה לתלמידים לקיים יחסים טובים עם התלמידים

העולים, לקלוט את התלמידים העולים? יש למצוא איזו שהיא הוויה של

שיתוף פעולה. אני יודע שמורים בכיתה, כשהתחילו להגיע, אמרו להם

להיות אתם נחמדים, ועכשיו מתברר שהדבר מחייב גם שעורי מחנך גם

הוקעת תופעות שליליות.

הבאתי במליאת הכנסת לפני זמן מה תופעות חמורות שקורות בבתי-ספר

רבים. חלק מתלמידים נאלצו לעזוב את בתי-הספר בגלל עויינות של

תלמידים אחרים בבית-הספר. יש שכונות בירושלים, כמה שכונות ביפו

ובתל-אביב, שבהן עולים הותקפו באופן פיזי, בעיקר נערים בני 16-17,

על-ידי חבורות רחוב. הדבר מחייב התייחסות ערה מאוד של משרד החינוך.

האם אתם פועלים בכיוון הזה?

ב. דל; אתייחס ראשית לנושא של המורים העולים. מספר

נתונים, תוך כדי התשובות.

עד היום, לפי הנתונים שנמצאים בידינו, הגיעו כ-15 אלף מורים עולים.

חשוב לציין, שלא כל אותם 15 אלף אכן מסוגלים להיקלט כיום במערכת

החינוך, מכיוון שלא כולם באופן ישיר עברו מן ההוראה בבריה"מ ועלו ארצה,

אלא באיזה שהוא שלב בימי חייהם עסקו גם בהוראה. יצאנו מתוך הנהה שאדם

שמגיע למקום חדש כמהגר, אם כי לא נוח אולי לומר לעולים מבריה"מ את

המושג הכוללני מהגר, אבל כשהוא מגיע לחברה חדשה, והוא לא יודע מה מצב

הרפואה, מה מצב ההנדסה, הארכיטקטורה והמקצועות האקדמאים השונים, הוא

יודע, מכל מקום, שמערכת חינוך קיימת בכל חברה. וכנראה מתוך כך הוא מציג

את עצמו גם כעובד הוראה.

בתוכנית ששר החינוך והתרבות הגיש בממשלה ולוועדת השרים, לקבינט העליה,

הוא דיבר על התאמתם וקליטתם של 6,000 מורים עולים.

הענין הוא שהכשרת המורים הללו היא תקציבית. עלות ההכשרה בלבד היא כ-18

מיליון שקל, ועלות העסקתם בשנה היא כ-245 מיליון שקל. כל זה היה מדובר

כמובן שלא להוציא את המורים הישראלים מתוך הכיתות, אלא לנצל את כוח



האדם החיובי שהגיע, ואת מקצועות ההעשרה שנעלמו במשך השנים כמו אמנויות,

מוזיקה וכיו"ב, לההזיר למערכת.

במסגרת התוכנית של ה-6,000 היתה גם תוכנית של מורה קולט עליה. והכוונה

היתה למה שהזכיר היו"ר בתהילת הדברים, שבכל מוסד הינוכי שיש בו תלמידים

עולים ממספר מסויים ומעלה, יהיה גם מורה עולה מבריה"מ, שיהווה הקשר

והגשר שבין התלמידים העולים לתלמידים הישראלים, להנהלת בית-הספר, ויטפל

גם בקליטתם של המורים העולים בבית-הספר.

התוכנית הזו הועלתה בפני הקבינט. משרד החינוך והתרבות לא קיבל תשובה

תקציבית חיובית לנושא.

היו"ר מ. בר-זהר; אני מקבל מכם כל הזמן תשובות שכאלה, ואני לא

פונה אליך אישית חלילה. אני רואה משרדים

אחרים בממשלה, לא תמיד משרדים שאני מאוד מתלהב מפעילותם, והם נאבקים

ונלחמים ומשיגים משהו. מכם כל הזמן אני מקבל תשובות מחונכות ומנומסות.

אתם פונים, שואלים, מקבלים תשובה שלילית והולכים הביתה. זה לא כך. למה

אני לא שומע פעם אחת ששר החינוך עזב את לשכת ראש-הממשלה בטריקת דלת?

פעם אחת אולי אשמע את זה, פעם אחת אולי אשמע שעושים מאמץ חריגו כל הזמן

שואלים, וחוזרים הביתה. הרי במדינה הזו, לצערי הרב, בלי מאבק אמיתי לא

משיגים דבר וחצי דבר. פניתם, קיבלתם תשובה שלילית והלכתם הביתה. אני לא

רוצה שתשיב על כך, אני לא מאשים אותך חלילה, אבל זה דבר מצטבר.

ב. דל; יכול להיות שזה נובע מתוך סגנון הדיבור שלי

שהוא לא היפר-אקטיבי, אלא כך אני מדבר. אבל

בהשלמת הדברים התמונה נראית קצת יותר בהירה באופן מעשי בשטח.

אף על פי כן, משרד החינוך והתרבות שלח השנה לתוך המערכת כ-900 מורים

עולים, שנמצאים כבר בתוך מערכת החינוך. כשאני מדבר על 900 מורים עולים,

אני מתכוון לאותם מורים עולים שהוכשרו כבר במשך שנה שלמה ונמצאים היום

בחלקיות משרה במערכת החינוך. כיום נמצאים בקורסי ההתאמה השונים של משרד

החינוך כ-2,300 מורים. אנחנו עושים כל מאמץ. כלומר, התקציב פחות מזה,

אבל אנחנו הולכים בשותפויות עם מט"ח, עם הסוכנות, עם קרן קריב, עם

גופים שונים. ישנן שותפויות בהכשרה והתאמה, וזאת כדי שנוכל להכניס אותם

בשנה הבאה למערכת החינוך. אותם 900 הם אלה שעלו לפני שנתיים, והם כבר

צריכים להיות לפחות שנתיים בארץ כדי להיקלט במערכת. עברו שנה של התאמה,

אולפן וכיו"ב, כך שזוהי רק התחלה.

צריך לזכור, שכל מורה עולה, לפני שהוא נכנס לכיתה, צריך ללמוד אולפן

אי, אולפן בי, צריך להיות בעל שליטה יותר מסבירה בשפה העברית, ולאחר

מכן, או תוך כדי לימוד של שנה שלמה במוסד להכשרת מורים.

אני חושב שכהתחלה 900 מורים עולים מתוך המשאבים של המשרד, מתוך מאגרי

המשרד, זה מספר לא מבוטל.

אותם 900 מורים עולים שכבר נמצאים במערכת עוסקים בעיקר במקצועות

מתמטיקה, פיזיקה, מוזיקה, מעט אמנויות, אנגלית, חינוך גופני.



היו"ר מ. בר-זהר; כל מורח שמקצועו הוראה חייב לעבור שנה

בארץ.

ב. דל; בהחלט. יש כאלה שעושים זאת אחרי חצי שנה,

תלוי במקצוע אותו הוא מלמד.

היו"ר מ. בר-זהר; מה קורה עם המדענים?

ב. דל; מיד אומר. ברגע זה נמצאים בקורסים השונים

במוסדות להכשרת מורים כ-2,300 מורים עולים

שמתאימים את עצמם להוראה.

היו"ר מ. בר-זהר; מתוך המורים העולים שהגיעו, להערכתך, כמה

מהם באמת מתאימים להוראה במוסדות החינוך

בישראל? אני לא שואל כמה ייקלטו, אלא מהו המספר שאתה רואה אותו כמאגר

של מורים במוסדות החינוך!

ב. דל; אני אומר משהו שהיום יהיה יותר נכון ממה

שסברנו לפני שנה. כלומר, אומר משהו בטון

יותר נמוך. התגלו בעיות, והבעיות אינן בשטח ההוראה ובשטח הידע, אלא

בשטח המשמעת. אנחנו שומעים יותר ויותר על בעיות מסוג זה. אנחנו מנסים

לתת לזה תשובה.

היו"ר מ. בר-זהר; משמעת שלהם כלפי המנהל או שהם דורשים

מהתלמידים?

ב. דל; ביחסי מורה-תלמיד.

היו"ר מ. בר-זהר; האם הם דורשים משמעת הרבה יותר חזקה?

ב. דל; הם אינם מסתדרים עם המשמעת שקיימת במדינת

ישראל.

היו"ר מ. בר-זהר; האם המורים שלנו כן מסתדרים? אתה יכול להגיד

לי שמתוך 15 אלף נניח 5,000 אינם מורים

שעונים לסטנדרטים, שהם מורים למקצועות שאין לנו צורך, בהם כמו למשל

רוסית או דקדוק רוסי.

ב. דל; לכן אנחנו מדברים על 6,000.

היו"ר מ. בר-זהר; האם אתה חושב ש-6,000 מתוך 15 אלף ראויים

להיקלט במערכת?

ב. דל; בזהירות רבה אנחנו אומרים זאת, כן.

היו"ר מ. בר-זהר; 6,000, זהו המאגר. מתוכם כבר 900 מורים

ו-2,300 נמצאים בקורסים.



ב. דל; נכון. חעליה, אס כי הואטה באופן רציני

ביותר, נמשכת.

השאלה הבאה שלך היתה בקשר למהנדסים ולמדעניס. פה ושם נכנסים לקורסים,

אבל כתוכנית בהחלט לא. משרד החינוך סבור שהוא קודם כל צריך לתת תשובה

למורים העולים שהגיעו. צריך גם לזכור שהמורים בעיקרם עוסקים בחינוך

העל-יסודי, במתמטיקה ופיסיקה, והם ממש מן השורה הראשונה, אפילו מעולים

הייתי אומר.
היו"ר מ. בר-זהר
כימיה?

ב. דל; פחות. בעיקר מתמטיקה, פיסיקה, חינוך גופני,

אמנויות ומוסיקה.

היו"ר מ. בר-זהר; בתחום המדעים, האם המורים יכולים לספק את

הדרישה שבארץ?

ב. דל; גם מעבר לכך.

היו"ר מ. בר-זהר; אני יודע שבתחום הכימיה היה משבר במשרד

החינוך בשנים האחרונות, ואם אין לכם מורים,

האם אי-אפשר לקחת מדענים ולשלב אותם?

ב. דל; בעצם העובדה שמגיעים מורים עולים, הרי כל

מורה במערכת החינוך בישראל בדרך כלל מכשיר

את עצמו לשני מקצועות הוראה. אם הוא הכשיר את עצמו עד היום למתמטיקה

וביולוגיה, ברגע שנוצר עודף היצע של מורים למתמטיקה, ממילא המורה

הישראלי מנתב את עצמו למקצוע שיש בו חסר. כך שכיום, במערכת החינוך אין

מחסור באף מקצוע בעובדי הוראה, כולל אותם מקצועות קריטיים כמו אנגלית.

זו היתה מחלה של מערכת החינוך, אי-אפשר היה להשיג מורים לאנגלית, בעיקר

בישובים המרוחקים יותר. היום אין בעיה.

היו"ר מ. בר-זהר; האם העולים החדשים הולכים לישובים המרוחקים

יותר? בעיירות פיתוח יש להם בעיות קליטה

הרבה יותר קשות מאוכלוסיית התלמידים.

ב. דל; מסתבר שלא. מסתבר שדווקא בחברות המבוססות

יותר, שם ישנן בעיות הקליטה ובעיות המשמעת.

בעיירות הפיתוח הם נקלטים הרנה יותר טוב.

היו"ר מ. בר-זהר; השאלה השניה שלי היתה לגבי תלמידים. יש היום

עליה באלימות כלפי תלמידים. האם אתם מודעים

לכך?

ב. דל; בהחלט כן. התופעה התחילה מיד עם תחילת גלי
תעליה
במזכירות הפדגוגית אתמול דיווחו,

ואני מקווה שתוך שבועיים כבר יכינו תוכנית מסודרת לבתי-הספר כיצד

להתמודד גם עם הנושא החברתי.



היו"ר מ. בר-זהר; זח כל מח שיש לך להגיד לי?

ב. דל; כן. המזכירות הפדגוגית מטפלת בכך.

היו"ר מ. בר-זהר; מה המימצאים? לי יש מימצאים משלי. מה

המימצאים שעומדים בפניכם מבחינה זאתי

ב. דל; אבקש מיו"ר המזכירות הפדגוגית שידווח על כך

ליו"ר הוועדה.

ע. סלע; נקודה אחת אולי מתקשרת עם חלק מהנושאים

האחרים של הישיבה. אנחנו חושבים שכל המתח

והעויינות שיש בבית-ספר בין תלמידים רוסים או עולים חדשים לבין

הישראלים היא על רקע הנושא של התשלומים.

היו"ר מ. בר-זהר; קיבלתי אתמול מכתב בנושא הזה מוועד הורים,

שזועם זעם אדיר.

ע. סלע; הורים היו מוכנים לצאת בפעולות התנדבות

ולשלם. אבל המספרים הולכים וגדלים, ולכאורה

הורים צריכים לסבסד. אין גורמים אחרים שמסבסדים את התשלומים האלה. הם

לא רוצים לפגוע בפעילות בית-הספר, וזה מקור מתח נוסף לכל הרקע האחר,

כמו זה שעולים חדשים תופסים מקומות עבודה וכל הדברים האלה.

היו"ר מ. בר-זהר; אני שוב חייב לשאול את השאלות הרעות שלי. מה

אתם עושים?

ע. סלע; הגשנו בקשה לוועדת הר-מלך להוסיף לתקציב

הקליטה שמסומן מיועד לחינוך. אנחנו יודעים

שזה לא הולך לחינוך, אלא לצערנו זה הולך ללחם ולדברים בסיסיים יותר.

ביקשנו שהממשלה תתקצב סל חינוך ליעדי חינוך. כלומר, אנחנו נוכל לקבל

אותו לקניית ספרי לימוד, לאגרות שירותים וכיוי'ב.

היו"ר מ. בר-זהר; הכסף הזה יגיע באופן ישיר.

ע. סלע; יגיע באופן ישיר לרשות המקומית, לבית-הספר,

ויוכל לענות על הצרכים המינימליים הכספיים

של אותו ילד.

היו"ר מ. בר-זהר; מה התשובה שקיבלתם?

ע. סלע; בשלב זה לא קיבלנו תשובה שלילית. ועדת

הר-מלך אמורה לסיים תוך חודש את עבודתה,

ואני מניח שהנושא הזה ייצור גם תהודה.

היו"ר מ. בר-זהר; השלטון המקומי יוצא בסופו של דבר הנפגע

העיקרי. לא משלמים להם, והם צריכים להשלים.



ע. סלע; זה נכון. יש מקומות לצערנו שם גם השלטון

המקומי לא עומד בנטל, כי אלה סדרי גודל

עצומים.

ב. דל; יש בתי-ספר שקלטו תלמידים עולים, קלטו פחות

מ-10 אחוזים ממספר התלמידים הכולל בבית-הספר

תלמידים עולים.

ישנם שני נושאים כבדים של עלויות, שהם ספרי לימוד וטיולים. אמנם גם

העשרה וחוגים, אבל שני הנושאים הכבדים יותר מבחינה כספית הם ספרי לימוד

וטיולים.

לגבי ספרי הלימוד אני מקווה שלקראת תשנ"ג תצא לפועל תוכניתו של שר

החינוך.

היו"ר מ. בר-זהר; יש לי מכתב שאומר כך; להלן פרוט התשלומים

בבית-ספר מסויים בבת-ים להורים ותיקים.

- 7.5 שקל - מופע מוסיקלי.

- 5 שקל - ספר קק"ל, עולים פטורים.

- 20 שקל - נטיעות. עולים משלמים 4 שקל.

- 11 שקל - גלריה לחינוך. לא כתוב כמה משלמים העולים.

-19 שקל - עתון.

- 15 שקל - קופת כיתה, עולים 5 שקל.

- 27 שקל - טיול. עולים כפי שיכולים.

- 18 שקל - שיכפולים. לא ידוע כמה עולים משלמים.

- 65 שקל - מחשבים. עולים פטורים מתשלום.

- 67) שקל - אגרת שירותים, אני בטוח שגם פה יש בעיה.

- 18 שקל - תרומת שיכלול, עולים אינם תורמים.

316.5 שקל - זה בלי ספרי לימוד. ואומרת לי אותה גברת שזה עוד לא הכל,

עדייו לא התקיימה ההרשמה. יש משפחות לא מעטות להן יש 2 ו-3 ילדים

בבית-הספר, וגם ילדים בתיכוניים. האם עדיין יכולים לסבסד עולים, או

אולי השלטונות יזדעקו לענין?

הבעיה הרבה יותר חריפה מכפי שאתה מציג אותה. זה לא רק ענין של ספרי

לימוד.



ב. דל; אני חושב שהיו"ר יסכים אתי, שמשני הסעיפים

הקשים יותר מכל המכלול כאן, בכל אופן זה

נושא של טיולים.

היו"ר מ. בר-זהר; השאלה היא התהושה של הנושא הזה. העולה מקבל

יותר ממני, ואם אני במצוקה ויש לי משפחה

מרובת ילדים, ואני לא מרוויה מספיק לפרנסתי ואני צריך לסבסד אותו, זה

יוצר משהו. מאחר שרוב משפחות המצוקה הן עדות מזרח, זה יוצר גם מתה

עדתי, שהוא חמור ביותר.

ב. דל; איו לי כל כוונה לומר שאין בעיה או שהבעיה

איננה כל כך חמורה. אני מתכוון לומר מה

אנחנו רוצים בשלב ראשון לעשות. נושא ספרי הלימוד ייכלל בתוך התוכנית

הכללית של שר החינוך והתרבות להורדת הלחץ הכבד שקיים, תוכנית שתתחיל

לפעול מתשנ"ג.

היו"ר מ. בר-זהר; אותה תוכנית תקבע השתתפות של המשפחות של

למעלה -100 שקל, זה ידוע לך? 100 ומשהו שקל,

במקרה הטוב זה יהיה 120 או 160 או 180 שקל השתתפות ההורים בתשלום לספרי

לימוד.
ב. דל
לא התכוונתי לומר שאין בעיה. הבעיה קשה

ביותר. אנחנו מנסים לטפל בנושא של הטיולים,

בעיקר באותם 100 בתי-ספר שהם קולטי עליה יותר מאחרים. הכוונה שלנו בשנת

תשנ"ג, לטפל ברשות לקליטת עליה במשרד החינוך באופן ספציפי באותם 100

בתי-ספר שקלטו עליה יותר מכל בתי-הספר האחרים, כי מספר קטן של תלמידים

הוא עוד קליט באיזו שהיא דרך בתוך המערכת. אני מקווה שנוכל לתת להם

תשובה.

היו"ר מ. בר-זהר; אני לא מסכים אתך, מכיוון שגם מספר קטן של

תלמידים, ברגע שיש בבית-ספר 10-20 תלמידים

רוסיים והם לא משלמים, וההורה שנמצא במצוקה והוא חנוק יודע שתוא משלם

בשבילם, מבחינה חברתית הבעיה קיימת. מבחינה כספית אולי אפשר לטשטש

ולהעלים אותה, אבל הוא יודע שהוא משלם בשביל הילד העולה.
י. פסטרנק
באחת הישיבות הקודמות דיווח ד"ר ברוך אייל

על קליטת מדענים עולים בהקשר למערכת

החינוך.

אנחנו עוסקים בהסבת מדענים עולים להוראה, בעיקר בהקשר של תלחץ מכיוון

תעסוקה, לאו דווקא הוראה. בשנת התקציב החדשה ניכנס להשגות מקצועיות

ולתחומים מקצועיים, שאם יהיה ענין אזכיר אותם אחר כך.

בשנה הקודמת, שנת 91, תיכננו בתיאום עם המחלקה למורים עולים במשרד

החינוך ובתיאום עם כל בתי-הספר לחינוך של המוסדות להשכלה גבוהה 6

בתי-ספר, קורסים להסבת מדענים, בעיקר. חלקם בעלי תואר שני או מהנדסים,



התכנון נעשה בתיאום עם משרד החינוך, כדי לבדוק היכן צריך. אם הוחלט

לפתוח קורס בטכניון לאלקטרוניקה, זה היה אחרי שהמחלקה במשרד החינוך

אמרה שחסרים מורים בתחום הזה. כך בכל האוניברסיטאות האחרות.

כמובן, הלכנו פחות או יותר לפי ההיצע של המדענים העולים. הבעיה כפולה:

אין פריסה טבעית של מספר האנשים שבאים ורוצים לעבור הסבה להוראה דווקא

במתמטיקה ולא במקצוע אחר. רוב האנשים בתחום המדע והטכנולוגיה מחפשים

קודם כל הסבה למקצועות תעשייתיים וקליטה במחקר בתעשיה או

באוניברסיטאות. הסבה להוראה קשה להם לעבור גם פסיכולוגית וגם אולי

חברתית. הם מתייחסים למקצוע הזה כשונה מאשר לעסוק במדע בתעשיה או

באוניברסיטאות.

מכל מקום הצלחנו לארגן 240 איש, שלומדים היום ב-6 קורסים בבתי-הספר

לחינוך במוסדות להשכלה גבוהה, בעלות כוללת של 2 מיליוני שקל. כפי

שאמרתי, רובם הלכו לכיוון תעשיה.

בשנה הבאה, בשנת התקציב הנוכחית, נתרכז פחות בהסבה להוראה. יש לנו

כוונה להפעיל סקר שיבדוק את הקורסים שמתקיימים עכשיו, האם הם יעזרו

למערכת החינוך, האם הם נסיון נוח יותר מהדרך המקובלת במשרד החינוך

לקלוט מורים חדשים במערכת, ורק אחר כך נראה כיצד להמשיך. כמובן, צריך

יהיה לראות עם הרשויות המקומיות יקלטו את המורים במערכת. רק אחרי

שתהיינה תשובות מספקות לנושא הזה, יהיה טעם להמשיך בהסבה.

כמו כן נקיים עוד 2-3 קורסים בשנה הנוכחית בתחומים הטכנולוגים

והמדוייקים.

היו"ר מ. בר-זהר; מהו המספר הכולל של מהנדסים ומדענים שאת

חושבת שיעברו אצלכם במסגרת הזאת?

י. פסטרנק; כרגע בקורסים נמצאים 230.

היו"ר מ. בר-זהר; זה מספרם מההתחלה.

י. פסטרנק! כל הקורסים התחילו באוקטובר. עכשיו יש 240

אחת הבעיות היא של הממשלה היא מה זה מדען.

האם מדען הוא אדם בעל תואר שלישי שעוסק במחקר? יש בעיה איך מכניסים

לאותה מסגרת מהנדסים שאין להם נסיון במחקר, ומוכנים נפשית לעבור הסבה

להוראה.

היו"ר מ. בר-זהר! האם הם כולם ייקלטו?

י. פסטרנק! זאת השאלה שאותה אנחנו עומדים לבדוק בסקר

שיתקיים בו זמנית עם סיום הקורסים. הסקר הזה

יבדוק גם את המשתנים, גם את המוסבים, גם את המורים, גם את מערכת

החינוך.

היו"ר מ. בר-זהר! האם יש לך תשובה חד-משמעית לגבי מערכת

החינוך, שאם הם מתאימים הם אכן ייקלטו?



י. פסטרנק; לא. אין הבטחה של מערכת החינוך, ולא יכולת

להיות הבטחה של מערכת החינוך. מה שמובטח

על-ידי המוסדות להשכלה גבוהה שמקיימים את הקורסים הוא, שהם מקיימים קשר

שוטף עם הרשויות המקומיות, מתוך כוונה שיכירו את המוטבים תוך כדי הקורס

וינטו לעזור להם להיקלט. הבטחה אין מצד אף אחד.

היו"ר מ. בר-זהר; אני חושש מאוד. אתם לוקחים אדם, ואומרים לו

שחי חיים מטויימים, ועכשיו יעשה הטבה, יעבור

למטלול אחר. אתם אומרים לו משהו אחר לגמרי, ולא חשוב מה אתם אומרים לו,

חשוב מה הוא מרגיש. הוא מרגיש שהיום הוא למעשה טוגר פרק בחייו, והולך

ללמד ויהיה מורה. הוא כבר עבר את המשבר הנפשי הזה, עבר את המהפך הזה.

גמר ללמוד, גמר את ההשתלמות הזו, אמרו לו כן, הוא יצא החוצה, הוא

מקווה, ופתאום אומרים לו כל הכבוד, אבל עבודה לא תקבל.

המערכת יכולה לבוא אליכם ולהגיד לכם שהיא תוכל לקלוט כך וכך מורים.

י. פטטרנק; זאת ניטינו לעשות. אני חוזרת ומזכירה. כל

קורט נפתח כבר בתאום עם המחלקה לעולים,

שאמרה שיש צורך במורים נוטפים במתמטיקה באיזור הדרום בבתי-הטפר

העל-יטודיים.

היו"ר מ. בר-זהר; אלה הטובים מביניהם. פתאום יגיד לך מר דל

שהוא מאוד מצטער, אבל הוא כבר בינתיים קלט

900 מורים מבריה"מ, כיטה את המיכטה של מתמטיקה פיזיקה, והוא לא צריך

יותר.

י. פטטרנק; זו היתה הבעיה שעליה באמת דיברנו.

היו"ר מ. בר-זהר! הבעיה נשארה גם היום.

י. פטטרנק; בהיקפים שאנחנו מדברים על זה, של 200 איש,

זה בהחלט יכול לענות על צרכים של מערכת

החינוך.

היו"ר מ. בר-זהר! השאלה היא מה יקרה היום, והאם יש מחוייבות

או אין מחוייבות.

י. פטטרנק; אין מחוייבות. לא יכולה להיות.
היו"ר מ. בר-זהר
מדוע לא יכולה להיות? איך עובדת המערכת

שלכם? האם אתה יכול להגיד לי שחטר לך מטפר

כזה של מורים למקצועות אלה ואלה ואלה? למטפר הזה אתה צריך כך וכך

מורים, יש לך בקורט עכשיו כך וכך אנשים, שמתוכם אתה יכול להניח ששיעור

של 70 אחוזים יטיימו את הקורט, ואותם אתה מועיד לענין הזה. אתה יכול

אפילו למחשב את זה.

ב. דל; לעולם לא מכשירים מספר מורים בדיוק כמטפר

המישרות הפנויות. רק מתוך בוגרי המוטדות



להכשרת מורים, ומדובר על בחורה או בחור שהולכים ללמוד 3 שנים, רק 60

אחוזים מהם נקלטים לאחר מכן בהוראה.

היו"ר מ. בר-זהר; כאן יש הבדל. כאן אתה לוקח אדם ומשנה את

חייו.

ב. דל; אותו אדם שהיה מורה, אני לא משנה את חייו.

היו"ר מ. בר-זהר; כן. אתה מכניס אותו לקורס של חצי שנה או

שנה. אתה למעשה מכין אותו לקראת משהו,

ולבסוף אתה אומר לו שלא. לא מדובר בבחור בן 18, שאם הוא לא ייקלט

בהוראה הוא יוכל לעבוד בבנק או במשהו אחר. הם גם בני הארץ הזו, ויותר

קל להם להיקלט במשהו אחר. כאן מדובר באנשים שבאים מחו"ל.

ב. דל; הכוונה שלנו חלילה שלא לפגוע בישראלים,

בוודאי שלא. אתה חייב ליצור איזה שהוא היקף

של עובדי הוראה שמסוגלים לעבוד במערכת החינוך, אבל אני בשום אופן לא

מבטיח לאף אחד עבודה. אעשה כל מאמץ כדי שייקלטו בעבודה, יש לנו תוכנית

של עידוד בקליטה, נעשה את הכל. אבל לבוא ולומר שכל ה-2,300, כולם, עד

האחרון שבהם ייקלטו בעבודהל

היו"ר מ. בר-זהר; כשמשרד המדע עושה את התוכנית היפה הזו של

ההכשרה, אתה יכול להגיד להם שידעו להם שבשנה

כזאת מספר פחות או יותר של צרכים שיהיה לי הוא כ-100 מורים, ואתה יכול

להגיד שאתה משריין להם 50 מורים שהם ייקלטו.

ב. דל; אני לא משריין. נאמר למשרד המדע, שבהיקף כזה

ייתכן בהחלט שיהיו מקומות עבודה.

היו"ר מ. בר-זהר; וייתכן שלא.
ב. דל
נכון. זו היתה ההתלבטות המקורית של משרד

החינוך והתרבות. אנחנו לא משרד הקליטה,

אנחנו לא סוכנות ולא שרות תעסוקה, האם בכלל מתפקידנו להתעסק עם מורים

עולים? תפקידנו לעסוק במערכת החינוך. התשובה היתה שכן, שר החינוך

והתרבות החליט לעסוק גם במורים העולים, אבל הוא לא יכול לבוא ולהבטיח

שלכל אדם תהיה עבודה. נעשה כל מאמץ שרק ניתן, אבל אי-אפשר להבטיח.

י. פסטרנק; עם כל זה שהייתי רוצה להבטיח מקום עבודה לכל

מי שגומר את לימודיו, אני חייבת להסכים עם

מר דל, גם לאור הנתונים של הנרשמים לקורסים. נרשמו פי 4 אנשים, וזה

שנאמר להם שלא יכולים להרשם כי חסר להם תואר שלישי, זה לא עשה רושם על

אף אחד. אנשים מאוד רוצים בגלל מצב נואש לעשות את הקורס, והם יודעים

שלא מובטחת להם עבודה.

א. פז; הבעיה איננה של משרד החינוך. יש פה מערכת של

הכשרה מקצועית במדינת ישראל, והיא יוצרת

מעין תחלופה לשוק עבודה שלא מסוגל להתמודד. היא משליכה על המורים



עולים, אבל כך עובדת המערכת שלנו. זו הבעיה. היום במדינת ישראל

מסתובבים עשרות אלפי בני אדם שאף אחד לא יכול להגיד שהם יעבדו באותו

מקצוע לו הוכשרו. זה נעשה בין היתר משום שאיך פתרונות אחרים, וזו

בכל-זאת מערכת שמאפשרת פתרונות זמניים של קיום. כאן אתה נותן דמי קיום

תוך כדי הכשרה מקצועית, אתה נמצא במסגרת, אתה חי עם אנשים, אתה לומד

יותר טוב עברית. על-פי הערכתי, רוב רובם של אלה שיוכשרו בתחומים השונים

לא יעסקו במקצוע הזה, ודאי לא מיד לאחר סיום ההכשרה.

היו"ר מ. בר-זהר; מה עמדתך שלך? האם יש לך הצעה אחרת?

א. פז; אני נוטה יותר לקבל את הגישה שלך, משום שאני

חושב שהיא מעמידה דברים על דיוקם ויוצרת

פחות אשליות. הגישה אומרת שיש לי אפשרות להעסיק איקס מורים, בנאים,

טכנאים וכוי, אני עושה איקס פלוס 10 אחוזים פלוס 20 אחוזים, ונותן את

ההכשרה המקצועית. אני מעדיף את הגישה הזו.

היו"ר מ. בר-זהר; אני מבחין בין מורים שמקבלים כאן הכשרה כדי

שיוכלו לעסוק במקצוע שלהם לבין מדענים

שעוברים בכלל תחום אחר בחייהם. אנשים לומדים בקורס, הם לומדים והם

עובדים, והם מתכוננים, ויש להם גם פתרון קיומי לזמן מסויים. האם לא מן

הראוי שאותם מדענים יוכשרו באמת במקצועות שקרובים יותר למקצוע שהם עסקו

בו, במקום ולהיות מוכשרים בתחום של הוראה?

א. פז; זה תלוי בהיצע ובביקוש בתחומי התעסוקה.

היו"ר מ. בר-זהר; אני מדבר גם על תחומי המחקר הרב-שימושי

בתעשיה עתירת הידע.

א. פז; אלה דברים שמחייבים תיאום ושיתוף פעולה הרבה

יותר יסודיים.

היו"ר מ. בר-זהר; אם בפני אותו מדען יש שתי אפשרויות; ללכת

לקורס להסבה להוראה שאין לו שום בטחון, או

ללכת לקורס של הכשרה לעבוד כמדען בחברת מחשבים, שגם שם אין לו בטחון,

מוטב שילמד בהכשרה לחברת מחשבים, ולפחות לא יעבור את המשבר הזה שהוא

צריך בכלל לשנות כיוון.

א. פז; כפי שאתה מציג את הדברים, יש בהם הרבה

הגיון.

לדעתי הבעיה הגדולה של המתח בין תלמידים עולים לתלמידים ותיקים איננו

בנושא התכנון.

היו"ר מ. בר-זהר; לא, שם מדובר בהורים, לא בתלמידים.

א. פז; נכון. לפי כל הבדיקות, העליה בשנה הראשונה

שלח בארץ, אין מצוקה יותר גדולה. בשנה

הראשונה של עולה בארץ המצוקה היא בשיאה, ולא ניתנת להשוואה גם מול



המקומות הקשים ביותר במדינת ישראל מבחינת עיירות פיתוח ושכונות. ואני

אומר זאת בהכללה, כי יש כאלה שמוצאים אחרי חודש עבודה. אבל אם אתה בודק

את המצב הסוציו-אקונומי של עולים חדשים, שעברו מתרבות לתרבות, משפה

לשפה, ללא עבודה, אתה רואה שזוהי מצוקה. כך צריך להגדיר אותה, וכך צריך

להתייחס אליה. נכון עשו ברשויות המקומיות, במערכת החינוך, שפטרו את

העולים מתשלום עבור הלימוד, כי הם לא יכולים לעמוד בזה. השוני הוא קשה,

השוני הוא חריף. הילדים גם הם מאוד בוטים, מאוד ישירים. כאן לדעתי צריך

להכין מערך קליטה. הענין הוא ענין הינוכי שמחייב הרבה שעות.

היו"ר מ. בר-זהר; האם גם אתה רואה החרפה במצב?

א. פז; קשה לשים יד על האצבע, אבל המצב של פוסט

אופוריה תמיד יוצר מצב הרבה יותר חריף.

באופוריה כולם מתלהבים, כשאין אופוריה כולם מתחילים להיות הרבה יותר

אכזרים.

היו"ר מ. בר-זהר; אמרת קודם שהשנה הראשונה היא השנה הקשה

ביותר למצוקה. האם אפשר להגיד שבשנה השניה

מצבם של העולים משתפר?

א. פז; לפי הנתונים שלנו יש, כן.

היו"ר מ. בר-זהר; מה זה אומר?

א. פז; תחום המועסקים יותר גדול. באופן כללי אנחנו

מדברים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,

על 68-69 אחוזים עולים מועסקים בשנה השניה או בסוף השנה הראשונה. אני

מדבר בהכללות. אתה רואה שיפור באופן מאוד ברור.

י. פסטרנק; לגבי הרדיקליות של ההצבה להוראה. גם אנחנו

חושבים שזה מהלך יותר מדי דרסטי בחיי עולה

חדש, ולכן אנחנו עוסקים בתוכנית שונה, שמתבססת יותר על הרקע המדעי של

האדם, כך שיהיה יותר קרוב למקצועו. למשל, עכשיו עומד להיפתח קורס

להידרולוגים ולגיאולוגים בענין מיפויי מים במדינת ישראל. צריך לקחת

אנשים ולעשות להם אולי הסבה קרובה והתמחות בתחום אחר, שתבטיח להם מראש

תעסוקה.
היו"ר מ. בר-זהר
זה אומר שהרעיון של הסבה להוראה לא היה

בדיוק הרעיון הטוב ביותר.

י. פסטרנק; לא, זה לא אומר שהוא לא טוב. אבל יחסית

לרעיונות האלה, יש גם אחרים. אנחנו נבדוק מה

קרה אחרי המחזור הראשון.

ג. לב; שיעורי עזר לעולים. ילד עולה במערכת החינוך

זכאי לקבל שיעורים על-מנת לשפר את העברית

שלו, ידיעה על ארץ-ישראל, ידיעת היהדות. בתחילת הדרך, לפני חצי שנה

בערך, נתנו עוד שעה וחצי לתלמיד לשבוע. אנחנו חושבים שזה פחות מדי.



הרשויות מקיימות את השיעורים חאלה, אבל הורידו את זה. משרד החינוך קיצץ

זאת לשעה. לפי הדיונים הקבועים שלנו עם משרד החינוך, הוא קיצץ זאת

בעל-כורחו, זו לא היתה המגמה שלו. גם המשרד וגם אנחנו - ואתמול בדקתי

זאת שוב עם המנכ"ל - חושבים שהמינימום הוא שעתיים לשבוע, ואז גם מרכזים

את השעות. גם את זה העלו האנשים שלנו בוועדת הר-מלך.

אני רוצה לתקן לעקיבא סלע: אנחנו יודעים שוועדת הר-מלך החליטה שלא לדון

בנושא הקליטה. הוועדה קמה כדי לדון בגרעונות המוסדות, ולכן היא דנה רק

בגרעונות לגבי חינוך ורווחה, ולא לקליטה. כל הנושאים האלה שנופלים

בחינוך וקליטה, ברווחה וקליטה, נופלים באמצע. למשל, הנושא הכאוב הזה.

אי-אפשר ללמד את המינימום, לתת תוספת לתלמיד, כך שתהיה לו הרגשה טובה

שהוא לומד את השפה. אני לא מפרט, יש כאן שעות לבגרות וכוי, וזה מבלי

שהוא יקבל את מינימום השעות האלה. המשרד ואנחנו חושבים ששעתיים לתת זה

אפשרי, ועכשיו יש רק שעה. אני חושב שצריכה לקום צעקה על הענין הזה, זה

דבר רציני ממדרגה ראשונה.

למה שדיברו בתחילת הישיבה אני קורא תשלומי הורים. אומרים לנו שאנחנו

צריכים לתבוע את זה מההורים, אבל אי-אפשר לתבוע את זה מההורים. הוא לא

עובד, ואם הוא התחיל לעבוד ואין לו דירה מסודרת, הוא משלם שכר-דירה.

אלף סיפורים יש. אי-אפשר לדרוש ממנו.

המצב הוא בכי רע. פונים למשרד הקליטה, והם אומרים שזה בתוך הסכום

שהעולה מקבל. זה חלק של הדברים שמפריעים לקליטה.

דבר שלישי שאני רוצה להעלות. פנה אלינו עוזר יו"ר קבינט הקליטה, ואמר

שיש 300 ספרנים בשפה הרוסית וביקשו שנקלוט אותם בספריות שלנו.
היו"ר מ. בר-זהר
אמרו לכם גם מי יממן את זה?

ג. לב; כן, הם, משרד הקליטה.

היו"ר מ. בר-זהר; משרד הקליטה כבר לא מממן, הוא לא מוציא

כספים.

ג. לב; פנו אלי, וכדרכי בקודש, כעבור שבוע היתה

תשובה חיובית. אמרנו שאנחנו מוכנים לקלוט את

כל 300 הספרנים, ומדובר בספרנים בשפה רוסית. חילקנו אותם לפי מקומות

היכן שיש עולים, לפי חלוקה שמתקבלת על הדעת. לעולים מבריה"מ יש הרגלי

קריאה, והם רוצים לקרוא. התחייבנו, לא התחייבות בשטר אבל במגמה, שתוך

השנה הראשונה הם יקבלו הסבה לעברית. הם ילמדו באולפן. יש לנו נסיון בזה

עם גלי עליה קודמים. ביקשנו שני דברים, שלדעתנו ביחס למה שפנו אלינו זה

משהו צנוע; ביקשנו שנה אחת שכר מינימום, ואם יצטרכו לשלם יותר זה יהיה

על-חשבוננו, ואיזה שהוא תקציב לרכישת ספרים לרוסים, שגם זה דבר

מינימלי.

ביקשתי מהספרנים שלנו שיגידו את הסכום, הגשנו בקשה על פחות מחצי

מהסכום. זה לא אושר בקבינט הקליטה. יו"ר קבינט הקליטה, השר שרון, תומך

בזה יחד אתנו. משרד האוצר אינו מאשר זאת, משרד הקליטה אדיש לזה. הצעתי



לשר החינוך שממונה על הספריה שילחץ בנושא. הוא אמר שהוא ילחץ. גם ראש

הקבינט דיבר אתו על זה.

זו דרך אפשרית לקלוט אנשים, להפוך אותם לספרנים ולקלוט עליה, כדי

שהאנשים האלה לא ירגישו מנוכרים, ושלעולים הרוסיים תהיה כתובת להחליף

ספרים ברוסית.

היו"ר מ. בר-זהר; לא סתם שאלתי אותך מי הבטיח לך את התקציב

הזה. זה שקבינט הקליטה פנה, זה לא אומר שום

דבר.

ג. לב; מספרים שיש תופעות נהדרות של קליטת תלמידים

את התלמידים. למשל, יש מסורת בערים, בנתניה

ועוד, שהילד אוסף מכסף הכיס שלו וקונה מכנסי ג'ינס כדי שיראה כמו כל

הילדים. יש הרבה מאוד תופעות. אני חושב שראוי שמישהו יפרסם את זה.
היו"ר מ. בר-זהר
בהחלט. צריך להגדיר את הדוגמאות החיוביות

כדי להדגיש את זה, וגם ליצור איזו שהיא

דוגמא.

מ. מזרחי; הבעיה קיימת בכל חלקי הארץ, ובעיקר מתמקדת

במקומות של מצוקה. אנחנו מקבלים לא פעם

מכתבים משר החינוך בנושא הזה, ובהם זעקה של עולים שלא מסוגלים לעמוד

בתשלומים.

בשבוע שעבר התקיים דיון בוועדת החינוך של עיריית תל-אביב בה אני חבר.

לשם הגיעו שני חברים שמונו מטעם הוועדה כדי לבדוק את הנושא בתל-אביב,

אחד מהם מנהל בית-ספר, והשני חבר ועד הורים בתל-אביב. הם הראו דברים

מזעזעים על מה שקורה. 80 אחוזים מהקליטה בתל-אביב רבתי נקלטו בתוך

תל-אביב, בשכונות כמו יפו, קרית-שלום, תל-כביר, בכל האיזור הזה. סיפרו

מה שקורה שם. באים ילדים שיש להם מצוקה מקומית, ההורים חסרי עבודה על

כל מה שקשור בכך, שם יש ניכור עצום. נכון שלא תמיד זה מתבטא אצל

הילדים, אבל זה בא מאצל הילדים.

יש לי פה מכתב שהבוקר קיבלתי מיו"ר מנהלי בתי-הספר בבת-ים. זו תשובה

לאותה אם שהתלוננה, ולדעתי התשובה היא אבסורדית. שום דבר לא יקרה

במדינת ישראל אם שנה אחת תהיה פעילות שיגרתית קצת. 20 שקל לטיול של קרן

קיימת. אפשר גם לטעת לא במרחק של 100 קילומטר, אלא במרחק של 10 קילומטר

מתל-אביב. למה צריך לנסוע להרי ירושלים כדי לטעת? אפשר לטעת גם בסביבות

תל-אביב או בסביבות בת-ים. אני נותן רק דוגמא, אני יכול לתת עוד עשרות

דוגמאות של גביות מופרזות.

אני חושב שהמורים צריכים להסביר לתלמידים. אני מציע גם כאן שלא לדבר רק

על ילדי עולים. אם הם לא רוצים ליצור ניכור חמור, אין לדבר רק על

סיבסוד העליה, יש להשתתף כפי שהיה בעבר גם לגבי ילדי שכבות מצוקה

שקיימים באותו בית-ספר. צריך ללכת במקביל, ואם ילכו במקביל באופו צמוד,

אני מאמין שזה יהיה הרבה יותר קל.





השאלה היא מאין מוצאים את המקורות. ישנן עיריות שעושות עבודה יוצאת מן

הכלל, תל-אביב לדוגמא. אני מביו שעיקר העומס מוטל עליה. אני מבין

שלמשרד החינוך יש הקשיים שלו. בוועדה דיברו שיש תיקצוב מיוחד לאותם

ילדים, ולא נעשה שום דבר. לדעתי כאן הבעיה. צריך לקהת איזה שהוא תיקצוב

שצריך לעבור ישירות לרשות, ושמועבר ישירות לאותם בתי-ספר לפי מספר

התלמידים שלומדים בו. יש בתי-ספר בתל-אביב שקלטו למעלה מ-10 אחוזים,

15-20 אחוזים. יש בתי-ספר שקלטו כמעט 30 אחוזים, בקרית-שלום למשל. יש

מקומות שעושים בהם עבודה יוצאת מהכלל, יש בתי-ספר שתלמידים אימצו

ילדים. נעשית גם עבודה מאוד מבורכת בנושא הזה, ויש מקום להבליט זאת.

משרד החינוך יחד עם הסתדרות המורים חייב לעשות עבודת שטח בתוך

בתי-הספר, אם אנחנו לא רוצים להגיע למצבים שכבר יש להם סימנים. באיזור

תל-אביב, בדרום-מזרח, היו קטטות בין תלמידים בתוך בתי-הטפר, אותו הדבר

היה גם בקרית-אתא, אם אינני טועה. לכן אני אומר שיש מקום לעשות את

העבודה, יש למצוא מקורות למימון העליה והנצרכים.

י. לביא; להעמיד דברים על דיוקם. גדעון לב התייחס

לגבי החלטת ועדת השרים לענייני עליה בקשר

לספרנים. אותה החלטה קבעה שהנושא יתופעל על-ידי הרשויות. לא נאמר

בהחלטה הזאת שהנושא יתוקצב על-ידי הרשויות. ההחלטה הזו קיבלה תוקף של

החלטת ממשלה, וככזו אנשי האוצר היו צריכים לממן אותה. לא קיבלנו עבור

זה מאנשי האוצר ולו אגורה אחת.

לפני כשבועיים, בעקבות פניות של מרכז השלטון המקומי, הוציאה מזכירות

הממשלה פניה חוזרת מן השרים, שבה היא מפרטת את החלטת הממשלה הזו. הפניה

הועברה לשר האוצר, כשם שהיא הועברה לשר החינוך ולשר הפנים.

בשלב זה כרגע לנו, כמשרד הפנים, אין לנו מקור מימון לנושא הזה.

היו"ר מ. בר-זהר; אתם גם לא נתבקשתם מלכתחילה לממן זאת.

י. לביא! לא, לא נתבקשנו. אמרתי בישיבת הקבינט שזה

מותנה במציאת כיסוי תקציבי.

היו"ר מ. בר-זהר; אתה אומר שזו החלטת ממשלה. האם משרד האוצר

שייך למדינת ישראל, וחייב לבצע את החלטת

הממשלה?
י. לביא
ברגע שישנה החלטת ממשלה שמחייבת אותי כמשרד

הפנים, אני חייב למלא אותה. אני מניח שכל

משרדי הממשלה צריכים למלא אותה בהתאם.

א. בלר; לי זה לא ידוע. אני יכול לבדוק זאת.
היו"ר מ. בר-זהר
אולי תיגש לטלפון ותבדוק את זה, אני מאוד

אודה לך. אני רוצה לשמוע כאן תשובות. לבסוף,

בעוד חודשיים, אקבל מכתב משר האוצר אין לו תקציב.



י. לביא; הערה נוספת שנוגעת לדברים שאמר חבר ועדת

החינוך של עיריית תל-אביב, מר משה מזרחי.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לנושא. אמת, הקליטה של עולים בבתי-ספר

באיזור תל-אביב, ולאו דווקא בעיר תל-אביב מתרכזת ממרחב תל-אביב ודרומה,

לכיוון חולון ובת-ים, בגלל תנאי דיור זול, ולפעמים מחפיר. בנושא הזה

אני גם מעיר הערה שטוב שנדע אותה, כי מה שקורה בשכונת עזרא ובמקומות

כאלה עם הדיור הזה, זה דבר שלא יעלה על הדעת מה עושים שם עם העולים

ואיד מנצלים אותם.

העובדה היא שתנודת האוכלוסיה של העולים היא לכיוון עזיבת האיזור הזה,

רואים בו דבר זמני. אנחנו מתריעים על זה בתמ"א 31, שבקרוב מאוד תהיה על

שולחן הממשלה. אנחנו רואים את הדברים האלה מניתוחים סוציולוגיים של

התנועה של האוכלוסיה. הם עוזבים לשיכונים או למה שנקרא מגורונים, או

איזורי מגורונים שהוקמו בסביבות הפריפריה של רמלה וראשון לציון, וחלק

אפילו לדרום הארץ ולצפונה, בהתאם למקומות התעסוקה. אגב, קיימת העברה

מאוד גדולה של עולים שגרים באיזור תל-אביב, והם מועסקים בצפונה ולהיפך.

הם רגילים לכך מבריה"מ.

היו"ר מ. בר-זהר; מבחינת הסתדרות המורים לגבי קליטת תלמידים

עולים, מה אתם יכולים לומר לנו ומה אתם

עושים בנושא הזה?

ש. ישי; לגבי קליטת תלמידים עולים אנחנו פועלים

במישור הארצי. זה בדרך כלל תפקידו של משרד

החינוך.

היו"ר מ. בר-זהר; התכוונתי בשאלתי האם אתם ערים לתופעה הזו של

בתי-הספר, והאם אתם פועלים ליצור הוויה

אחרת?

ש. ישי; אנחנו בהחלט ערים לתופעה הזו ואני רוצה

להציע הצעה שגם העלינו בכנס שקיימנו בחנוכה.

זימנו בחנוכה ליומיים כ-200 מורים נאמני קליטה בבתי-הספר, מורים

שעובדים עם מורים בבתי-הספר. שם ניסינו להציע למורים, ואני מציע זאת גם

למשרד החינוך, לפעול בקרב התלמידים שלנו. עד היום הסברנו לתלמידים

שחשוב לקלוט את העולים, הם באים מארץ מצוקה וצריך לעזור להם וכוי, זו

היתה הציונות שעד עכשיו מסרנו.

אני מציע לא לשנות כיוון, אלא גם לטפל בזה בזווית ארת, והיא - חשיבותה

ותרומתה של העליה למדינת ישראל. אם אנחנו נשכנע גם את המבוגרים וגם את

הילדים שלנו שגם אנחנו מרוויחים, גם המדינה מרוויחה מהקליטה הזו, נוכל

לתרום רבות לקליטת העליה.

אני רוצה לתת אפילו שתי דוגמאות, אחת במישור של המבוגרים. היום, אחרי

שאנחנו שומעים ש-68 אחוזים מהמבוגרים נקלטו, אולי אפשר כבר להראות משהו

על התרומה של הציבור הזה לפיתוחה של המדינה, להתפתחותה, להקמת מפעלים

נוספים, אם זה קרה, אם זה ישנו.



היו"ר מ. בר-זהר; ואת זה אתה רוצה לתת לתלמידים בני 12.

ש. ישי; לא, זה במישור של המבוגרים.

היו"ר מ. בר-זהר; ההצעה שלך איננה צינית, אבל הציבור הוא ציני

בדברים כאלה.

ש. ישי; אולי חלק ממנו יהיה ציני, אולי חלק ממנו

לא.
היו"ר מ. בר-זהר
אותו ציבור שרואה בעולים תחרות, כשבאים
ואומרים לי
"דוחקים את רגלינו מכל מקום",

האם איכפת לו אם אתה תגיד שבירוחם פיתחו העולים את המקום?

ש. ישי; בירוחם, למשל, הוקמה תזמורת שלא היתה

קיימת.

היו"ר מ. בר-זהר; מה איכפת לו? הוא אומר שאת רגלי בתו, שהיא

מהנדסת, דחקו מהעבודה בגלל העולים האלה.

ש. ישי; יש בעיה, אני לא מכחיש.

לגבי תלמידים, אני הייתי מנסה לבדוק היום מה

יכולים תלמידים עולים לתרום בבתי-הספר מהידע שלהם, גם אם זה בתחום

החינוך הגופני, בתחום המוסיקה, באותם נושאים שבאיזה שהוא שלב היתה בהם

ירידה. אם בבתי-הספר יפתחו קצת יותר את הנושאים האלה, גם תלמידי

בית-הספר ידעו שבית-הספר קצת פרח, בית-הספר שינה צורה בזכותם של אותם

ילדים עולים. אני לא מכחיש שהבעיה קיימת, והיא תהיה קיימת הרבה שנים.

בענין של הוצאות. אני חושב שיש מקום שגם אנחנו נפנה לציבור המורים

ולמנהלי בתי-הספר, ונציע חסכון מקסימלי בפעולות.
היו"ר מ. בר-זהר
אבל אז אתה תקבל מיד התקפה של כל המימסד

התרבותי, שיגידו שהם פושטים עכשיו את הרגל

בגללכם. יש כל מיני גורמים שמספקים תרבות לחיי בתי-הספר, שחיים גם הם

מזה. הם יגידו שאתם הורסים אותם, והם פושטים את הרגל.

להימלט מהנקודה שצריך להוסיף סיבסוד ממשלתי, לא נוכל.

ש. ישי; אני יודע מהרבה בתי-ספר שההורים יוזמים

פעולות. נפנה אל המורים ואל מנהלי בתי-הספר

שלא ליזום פעולות. בעוד חודשיים-שלושה יתחילו ההכנות למסיבות הסיום.

אנחנו יודעים הרי כמה כספים נשפכו לבמאים, לתפאורות. אני מציע שתהיה

פעילות משותפת, כי בענין הזה, במסיבות סיום למשל, יש הרבה יוזמות של

הורים. יש הרבה מאוד יוזמות של הורים שילדיהם מסיימים כיתה ח', מסיבות

באולמות מפוארים ועם ארוחות ערב וכוי. אני מציע שבענין הזה תהיה פעילות

משותפת.



א. בלי; חתשובח שקיבלתי היא שאנחנו צריכים לבדוק את

הנושא. אצלנו אין יודעים על כך.

חיו"ר מ. בר-זחר; אולי מר לביא ימסור לך אינפורמציה יותר

מדוייקת.

א. בלר; אבדוק זאת.

א. מור-. קליטת מדענים איננה בדיוק התחום שלי. התחום

של הסבת מורים והסבת מדענים איננו בתהומי.

כאשר תוכנן סל הקליטה נכנס מרכיב החינוך. נכללו מרכיבים שקודם הופעלו

כתת-סעיפים, והעולה ידע שהוא מקבל איקס וכך וכך הוצאות אחרות. עשו איזח

שהוא שילוב של מרכיבים, ובעצם כך בנו את הסל. בין המרכיבים שבנו את הסל

היתה הערכה של כ-600 שקל עבור כל ילד במשפחה בגין הוצאות הלימוד.

התרענו שהסכום הזה זעום, מפני שכאן נכנסים בעצם כל המרכיבים שהוא נדרש

לשלם, אם זה מחברות, כלים, קלמר, גביה בבית-ספר, סל תרבות וכו' וכוי.

טענו שהסל הזה קטן, המרכיב הזה קטן, וכמובן התשובה היתה שלילית.

כשהסל התחיל לפעול קיבלנו פניות רבות מהרשויות, שטענו שההורים לא

משלמים, הן לא יכולות לתבוע את זה מהם, הם מוציאים את זח על לחם. באנו

אל חאוצר ובנינו איזו שהיא סכימה, שאומרת שילד עולה סכום כזה וכזה.

האמנו שאם אנחנו נותנים את זה לרשויות, ותערך רכישה מרוכזת של ספרי

לימוד, תערך רכישה של יד שניה וכוי, גם נוזיל את העלויות. גם לזה

קיבלנו תשובה שלילית. אמרו שיש סל, יש פיצוי לרשויות בגין קליטת עולים

וזה אמור לכסות את כל הדברים.

יתרה מכך, היה בידי משרד הקליטה תקציב שהצליח להקים מערכת נהדרת של

סיוע לימודי מעבר לשעות הלימוד הפורמליות, ושבזמנו נתן מענה לאוכלוסיה

חלשה. אמנם עיקר התלמידים שנהנו מכך היו האתיופים. כשהתחיל הגל הגדול

של העליה מבריה"מ, אמרנו שנסב אותו סכום שעומד לרשותנו לצרכים

האופייניים יותר לאוכלוסיית העולים מבריהי'מ. הנחנו שהנושא הלימודי פחות

קריטי מאשר לגבי האוכלוסיה האתיופית, אבל לעומת זאת הפער בהסתגלות הוא

עצום, הצרכים בידע הארץ, בהכרת מולדת, קצת באקטואליה, קצת באוריינטציה

למה שקורה כאן הם גדולים, וחשוב שזה ייעשה מוקדם ככל האפשר, כדי להעמיד

את החבריה הצעירים האלה מהר ככל שאפשר במסלול חברתי כמעט שווה. החל

מאפריל 91 לא היה התקציב הזה, הוא בוטל לחלוטין במשרד הקליטה. לא צומצם

ולא קוצץ, אלא בוטל לחלוטין. יש לנו תיק של למעלה מ-50 רשויות שקיבלו

את המענה, בנו מערכת נהדרת כשהם הוסיפו על כל אגורה שאנחנו נתנו ונרתמו

לענין. כשזה הופסק, הרשויות פנו בזעקה. פנינו שוב לאוצר, והבאנו להם

תיק ובו כל הפניות. הראינו להם את היכולת שלנו לנצל את הצרפים

הספציפיים לאוכלוסיה על כך, וגם על כך קיבלנו תשבוה שלילית, שוב בשני

טיעונים.' יש סל, ויש משרד החינוך, ויש סיבסוד מהרשויות.



אנחנו עומדים חסרי אונים מול התשובה הזו. הצורך קיים, התביעה שלנו

בעינה עומדת. אפשר במסגרות האלה לתת תשובה חלקית, אני לא אומרת מלאה,

לאותן בעיות שהן גורמות גם לפערים בתשלומים וגם לפערים חברתיים.
י. לביא
לגבי אותו סל שדובר עליו. הרשויות המקומיות

מקבלות סכום שמקביל לכ-300 שקל פר-עולה

לשנה. הסל הזה נועד לכסות לאותן רשויות את הממוצע של אי-תשלום הארנונה

על-ידי אותם עולים, שמגיע ל-450 שקל פר-עולה לשנה. הווה אומר, שיש

גרעון בסל עצמו בכ-150 שקל פר-עולה.

אומרים לנו בכל נושא לפנות אל הסל הזה. מהסל הזה אנחנו צריכים לממן

רכזי קליטה ברשויות המקומיות, מהסל הזה אנחנו צריכים לממן פעילויות

שקשורות גם בתרבות וגם בחינוך ברשויות המקומיות. מהסל הזה אנחנו צריכים

להשלים פערים של שירותי רווחה של אותם משרדים יעודיים, שלפי ההסכם הם

צריכים להשלים לנו 75 אחוזים, אבל 75 אחוזים הם 50 אחוזים, ואני לא

מאשים אותם מפני שאין להם. זה הסכום שעומד להם בסעיף התקציבי, וזה מה

שהם מעבירים, הם לא משאירים בידיהם שום סכום שהוא.

למעשה מי שנשאר בסופו של דבר מול השוקת השבורה זו הרשות המקומית, כיוון

שהיא זו שנותנת את השירותים, היא זו שמטפלת באמת ובתמים בעולים, היא זו

שלסוף תהיה עם הגרעון התקציבי שאני צריך לכסות לה ואני לא מסוגל כי אין

לי מהיכן.

ג. לב; נציג משרד הפנים דיבר על 300 וכמה שקלים

לרשויות שמקבלות מענק. ורשויות שאינן מקבלות

מענק, מקבלות 160, נכון?

י. לביא ציינתי ממוצע.

ג. לב; אבל אלה הן הרשויות בהן יש עולים. אשדוד,

למשל, איננה מקבלת מענק, נתניה איננה מקבלת

מענק. בחיפה, כפי שכולם יודעים, שם המסה הגדולה ביותר של העולים.

כלומר, התמונה עוד הרבה יותר גדולה.

ש. ישי; אנחנו למשל לקחנו עולים לטיול, והכנסנו אותם

למערת הנטיפים. שאלנו אם יש איזו שהיא הנחה

לעולים, ושילמנו עבורם. אני מציע שגם לגבי מבוגרים וגם לגבי ילדים,

אולי אפילו כפי שיש כל מיני הצגות לעולים, גם באתרים לאומיים נאפשר

לעולה שנה שלמה להיכנס חינם. אנחנו רוצים לחנך אותו לציונות, אנחנו

רוצים לחנך אותו לאהבת הארץ. אחרת הרי הוא בלאו הכי לא יגיע, האתר הזה

הרי לא יפסיד את הכסף, כי העולה לא היה מגיע בלאו הכי. אם מודיעים

שבשנה הראשונה תלמידים עולים יכנסו חינם לאתרים הלאומיים, לגנים

הלאומיים, למוזיאונים, כולל מבוגרים, מצד אחד אנחנו גם נחסוך קצת כסף

לענין הזה, ומצד שני נגביר בהם את התודעה לציונות ולאהבת הארץ.

היו"ר מ. בר-זהר! אני רוצה לסכם, אבל לפני כן, מר שגיא, האם

יש לך מה לבשר לנו?



מ. שגיא-. לא, אין לי מה להוסיף.

היו"ר מ. בר-זהר; מה שמטריד אותי במיוחד הוא, שהדיון הזה נערך

כאן ולא במשרד החינוך. הייתם צריכים ליזום

את הדיון הזה, ולזמן את נציגי האוצר, הפנים, ועד ההורים, השלטון

המקומי, משרד המדע, משרד הרווחה. הרי אצלכם זה בוער, זו בעיה שלכם.

ב. דל; זה קיים באופן מסודר וקבוע, באותו קבינט

קליטה, אחת לשבוע, במשך שעתיים עד שלוש

שעות. אתמול היתה ישיבה אחרונה. נציג מרכז השלטון המקומי הוא יצחק

וייט, ראש עיריית כפר-סבא.

היו"ר מ. בר-זהר; ומה המסקנות האופרטיביות בעקבות הישיבה

האחרונה?

ב. דל; הוצגה תוכנית בנושא שיעורי העזר לקראת שנת

הלימודים הבאה. יושב שם גם שלמה ישי כנציג

הסתדרות המורים וארגון המורים. הוצגה תוכנית בקשר לשיעורי העזר

לתלמידים עולים בשנה הבאה, מה הם המוקדים, במה צריך לטפל, עם דגשים

לכיתות.

היו"ר מ. בר-זהר; לא לכך אני מתכוון. אני מתכוון לכך שהייתם

צריכים ליזום להכניס בחוזר מנכ"ל, לכנס את

המנהלים לפעילות מיוחדת לגבי מה שקורה היום. אתם הייתם צריכים ליזום את

הענין הזה של 300 הספרנים, אתם הייתם צריכים ליזום את הענין הזה של

התשלומים לגבי התלמידים, ומה שקרה בקבינט הקליטה שהכסף נתקע. אתם

צריכים ליזום את הברור עם משרד האוצר בתחום הזה. אתם שרויים באיזו שהיא

תרדמה. אתם ממשיכים לגלגל את הדברים כאילו לא קורה כלום, אבל קורים

דברים רבים. אתם צריכים ליזום את הענין של ועדי ההורים, לראות מה אפשר

לעשות כדי לעזור באיזו שהיא צורה, כך שלא תיווצר הטינה בקרב הורים או

בקרב תלמידים בתחומים אחרים. אתם חייבים את הדברים האלה לקחת עליכם

בצורה יותר נמרצת. אי-אפשר להסתפק בישיבות שאנחנו מקיימים.

ב. דל; היו"ר מנסה לקומם אותי, ומצליח. אין לי

תחושה שאנחנו נמצאים בתרדמה. אני חושב שרוב

הגופים הציבוריים שעוסקים במערכת החינוך יושבים אתנו באופן קבוע

ומסודר.
היו"ר מ. בר-זהר
קנה המידה שלנו בארץ היום הוא לא מי יושב עם

מי, אלא מה יוצא מזה, מה הדבר התכליתי, מה

התוצאה המעשית, ואני לא רואה תוצאות מעשיות, ובכל הכנות. אל תראה את זה

כדבר אישי, אלא משום שאתה הנציג הבכיר של משרד החינוך כאן. זה לא דבר

אישי כלפיך. אבל אני אומר לך שוב, אנחנו בוחנים דברים היום על-פי

התוצאות. אני בטוח שאתה יושב ברצון הטוב ביותר שבעולם עם כל מיני

גורמים. אבל התוצאה בשטח, התוצאה היא טינה, התוצאה היא שוועדי ההורים

מתקוממים, התוצאה היא שתלמידי עולים אינם מקבלים מספיק, התוצאה היא

שמורים עולים נמצאים במצב של סימן שאלה מה יהיה אתם אחר כך. התוצאה היא

300 הספרנים שדובר עליהם, שזה דבר מדהים. אני בטוח שיושבים ודנים,



וכולם רוצים. אצלנו מזמן המלח כבר החליפה את המעשה בהרבה מאוד תחומים,

וגם בתחום הזה. זה מה שמטריד אותי כל כך. הרי כולנו רוצים, אני בטוח

שאני לא רוצה יותר ממך או מאף אחד אחר, ואולי אתה להוט הרבה יותר ממני

בנושא קליטת העליה. אבל התוצאות של כל הדיונים היפים האלה הן בינתיים

תוצאות על הנייר. פה ושם אני רואה איזה הבהוב של תקווה, אבל הדברים

אינם זזים.

אני מוכן להאשים את האוצר בכל מיני דברים. תמיד נוח להאשים את האוצר.

ב. דל; לא האשמתי.

היו"ר מ. בר-זהר; אני האשמתי, אני לא אומר שאתה האשמת. אבל גם

מדבריו של מר לב, גם מדבריה של גב' מור, גם

מדבריו של מר לביא, השתמעו האשמות קשות על האוצר. במקרה הזה אני רוצה

לראות את שר החינוך נלחם באוצר וחוזר לאוצר. אני רוצה לשמוע מה נעשה

בדברים האלה כדי שהדברים ישתנו, כדי שהחלטות קבינט שהן החלטות ממשלה

יבוצעו בנושא התרבות והחינוך.

צר לי, משום כך אני אומר שיש לי תחושה של תרדמה. אני חושב שאין נעשה

מספיק, ואנחנו מחמיצים בחלק גדול מהדברים פתרונות שניתן לתת, ושהם

חשובים לא פחות לאוכלוסיה הוותיקה בארץ, בעיקר באיזורי המצוקה, מאשר

לאוכלוסיית העולים. זה כמובן שייך לתחום התכנון האסטרטגי של מר לביא,

כלומר מה תהיינה תוצאות העימותים האלה והחיכוכים האלה בעוד שנתיים,

שלוש וחמש שנים.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה נשעה 11:45

קוד המקור של הנתונים