ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 06/01/1992

השינויים הצפויים ברשות השידור

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 307

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום ב' א' בשבט התשנ"ב, 6.1.1992 ,בשעה 11:30
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר מ. בר-זהר

מ. גולדמן

ג. יעקבי

ה. מחאמיד

ד. צוקר
מוזמנים
י. כחן, יועץ שר חחינוך וחתרבות לענייני תקשורת

ד. חביון, משרד חאוצר

א. חראל, יו"ר רשות חשידור

א. מקל, מנכ"ל רשות חשידור

י. בראל, מנחל חטלביזיה חישראלית, רשות חשידור

י. ביניא, מנחל חטלביזיה בערבית, רשות חשידור

א. סחייק, חטלביזיה בערבית, רשות חשידור

א. נדב, מנחל חרדיו, רשות חשידור

מ. לוי, סמנכי'ל כספים, רשות חשידור

נ. כחן, עו"ד, יועץ משפטי, רשות חשידור

ש. קיטל, רשות חשידור

י. רובין, מנחל "רקע", רשות חשידור

י. אלון, מנחל חטיבת חאומר, רשת א', רשות חשידור

י. רקם, מנחל חטיבת חתכניות חקלות, רשות חשידור

א. חנני, קול חמוטיקח, רשות חשידור

ש. בן-צבי, אחראי על חשידורים לחו''ל, רשות חשידור

א. כחן, דוברת רשות חשידור
יועץ משפטי
מ. בוטון
מזכירת הוועדה
י. גידלי
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

השינויים הצפויים ברשות השידור
חיו"ר מ. בר-זחר
אני פותח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות.

יש לנו היום ישיבה מיוחדת בנושא השינויים

הצפויים ברשות השידור.

שמענו בימים האחרונים הרבה דברים על הכוונות לקצץ או להשבית רשתות

ברשות השידור, על הבעיות שנוצרו מצד אחד בגלל אי-אישור האגרה, מאחר

שאיו לכם מליאה ולא ועד מנהל.

י. הראל; מליאה יש.

היו"ר מ. בר-זהר; המליאה הקודמת, האם היא רשאית גם לקבל

החלטות?

י. הראל; כן.

היו"ר מ. בר-זהר; מכל מקום, אין ועד מנהל ואין מליאה חדשה,

והדבר לא נראה באופק.

שנית, הפגיעה בעבודת רשות השידור, בעיקר בטלביזיה, על-ידי השביתות או

העיצומים של חלק מהעובדים. בשני נושאים אלה אנחנו צריכים לדון היום.

בשבוע שעבר התקשרתי טלפונית בשם חברי הכנסת לכל ראשי הטלביזיה, דיברתי

עם מר בראל, דיברתי עם מר אלימלך רם, דיברתי נדמה לי עם מר גלבוע, שהיה

אז אחראי על תוכנית, כי התברר לנו שבחלק מהדיונים המכריעים והגורליים

ביותר במדינה - בכל אופן, כך זה התקבל בציבור - לא היתה נוכחות של אנשי

טלביזיה. התשובה שקיבלתי, שבגלל העיצומים לא ניתן לצלם.

אני רוצה להבין; האם אנחנו צריכים להיות נתונים לגזרה הזו עוד זמן רב!

אני יודע על הסכסוך הנוגע ל-E.M.G. כבר מאז שאני חבר כנסת. מאז הקדנציה

הראשונה שלי כחבר כנסת אני יודע שיש בעיה עם זה, אבל עכשיו אתם עובדים

הייתי אומר ברבע הספק או במחצית ההספק, והשאלה היא מה קורה, כמה זמן

עוד נצטרך לשבת ולסבול את זה, ומתי ההנהלה תמצא כבר דרך להסדיר את

הנושא הזה.

אני לא בא לנקות אותו ועד שמצדו גם כן מתעקש על דברים מסויימים, אלא

אני רוצה להבין מה יקרה כאן. לאן זה מגיע.

הישיבה היא ישיבה דחופה, כך שלא הספקנו להזמין את כולם. נפגשתי אתמול

עם מר זאב לבל, וקיבלתי ממנו את כל הפרטים בנושא הזה.

א. מקל; לבל אינו שייך לענין.

היו"ר מ. בר-זהר; הוא נציג ההסתדרות.

א. מקל; הוא אינו עוסק בזה, הוא עוסק בעובדים

מינהליים. בעסק הזה עוסק שלמה שני.

היו"ר מ. בר-זהר; קיבלנו כל הזמן לדיונים שלנו מההסתדרות את

מר לבל;



- 3 -

א. מקל; זה ועד אחר לגמרי. הוא עוסק בפקידים.

היו"ר מ. בר-זהר; לא, אתה טועה. שוחחתי עם מר לבל אתמול, הוא

דיבר אתי על הצוותים, על .E.M.G.הוא הרפרנט

שההסתדרות שולחת לנו לדיונים בנושא הזה.

מכל מקום, הייתי רוצה לשמוע היום כמה תשובות בנושאים הללו. קראנו היום

בעתון שמבטלים את רשת גי, לפי ההודעה של מר נדב. אנחנו רוצים לדעת קודם

כל מה המצב היום.

א. הראל; המצב הוא באמת כמעט לפני יאוש. אנחנו נמצאים

בתחילת חודש ינואר, בעוד שחוק רשות השידור

מסמיך רק את הוועד המנהל לדון ולהחליט בענין התקציב שמוגש לכנסת ומוגש

לממשלה. במצב שנוצר ברשות השידור, המליאה ממשיכה בתפקידיה גם לאחר

התאריך שפג בר תוקף הוועד המנהל. הוועד המנהל - פג תוקפו. מ-1 באפריל

אינני יכול לכנס את הוועד חמנהל, וכל הפעילויות שאנחנו רוצים לעשות

ברשות השידור אנחנו עושים באמצעות המליאה והוועדות המליאה. ועדת כספים

קיימת. ועדת תשדירי שרות, וועדת חסות, הוועדות האלה פועלות. הוועד

המנהל כוועד מנהל איננו קיים.

אילו כל הסמכויות של הוועד המנהל היו מועברות למליאה, לא היתה לנו

בעיה. היא לא יכולה לשאוב את הסמכויות, כי יש פסיקה שאומרת שהמליאה

איננה דנה בתקציב, בתקציב דן הוועד המנהל.

כל זמן שלא נסתיימה שנת התקציב, וזיינו בהתאם לתקציב שאושר בפעם הקודמת

על-ידי הוועד המנהל, המליאה ועבר לממשלה ולכנסת, וכך היה עד לסוף

דצמבר.

הבעיה איננה רק חוסר תקציב, אלא גם אגרה. האגרה בישראל מאושרת בכל שנה

מחדש. אם היא לא מאושרת, מפסיקים לגבות. כלומר, ב-1 בינואר השנה הפסקנו

לגבות את האגרה, והנזקים המצטברים מדחיית הגבייה אינם ניתנים לתיקון.

אתה מתחיל לגבות אחרי 3 חודשים, וזה כבר לא אותו הדבר כפי שהוא אם

התחלת לגבות בזמן. מה-1 בחודש אין גביית אגרה.

צריך להבין את המצב אליו נקלענו בחוסר תקציב.

כתוצאה מכך אנחנו כאחראים על המערכת, עם המליאה ועם ועדת כספים ועם

המנכ"ל, צריכים לתת תשובה מה אנחנו עושים מה-1 בינואר.

פנינו לשר החינוך והתרבות, וביקשנו שתוגש הצעת חוק אשר תסמיך את ועדת

הכספים של המליאה לדון בתקציב ולהגיש לכנסת ולממשלה תקציב. ההצעה הזו

עדיין לא הוגשה לממשלה, ואנחנו פונים אליכם ומבקשים שוועדת החינוך אולי

כוועדה תגיש את הצעת החוק באותה נקודה שמאפשרת לנו להגיש תקציב. נתווכח

על התקציב אחר כך, אבל מכל מקום יש להגיש תקציב.

החלטנו לעשות את המהלכים, מפני שיש ביקורת ציבורית ומפני שאנחנו צריכים

להיות מוכנים. החלטתי להביא מחר בבוקר לדיון בפני ועדת הכספים של

המליאה את הצעת התקציב. היא מוכנה, אנחנו נדון בה. אם החוק יאפשר לנו



להגיש את התקציב, טובן ולא, האחריות איננה רק שלנו, זה יביא לסגירת

הרשות בעוד הודש ימים, כי לא יהיה כסף לתשלום משכורות.

בתקופת הביניים, עד שיאושר התקציב, לא היתה לנו דרך אחרת לבוא ולומר

שבחודש הזה, או עד הדיון מחר בוועדה, אנחנו מקצצים. בעצם לא מקצצים,

אלא מעמידים לרשות הרדיו והסלביזיה חלק מהתקציב, בכדי שהדבר הזה יהיה

קיים בתקופת המעבר.

עשינו שני דברים. אמרנו שזה יהיה לתקופת הביניים - ואני אומר שזה לחודש

ימים, כי אם לא תהיה חקיקה אחרי כן, בחודש הבא נפסיק בכלל את הפעילות

של רשות השידור, כי אין הכנסות, כל העודפים שלנו נלקחו.

היו"ר מ. בר-זהר; הייתי מציע לכם להפסיק אותם מחר.

א. הראל! יכול להיות. אין לנו אפשרות בחודש הבא לשלם

משכורות. עבור מה שדחוף יש איזה יתרות

קטנות. אבל אחרי שהאוצר לקח את העודפים, אחרי שהאגרה לא נכנסת, נכנס

קצת מפרסומת, ברדיו וקצת משידורים. אין הוראות קבע, אין שום הכנסה חוץ

מהפרסומת והיא קטנה מאוד.

א. מקל! עלות המשכורת רק לעובדי קבועים היא 11

מיליון שקל לחודש.

א. הראל! ויש גם עובדים ארעיים. מה שאנחנו מגישים מחר
זו הצעת תקציב, המבוססת על העקרונות הבאים
אנחנו אומרים שהשכר עולה בהתאם להסכמי העבודה שנחתמו עם העובדים ובהתאם

להתייקרות הריאלית, והפעילויות ברשות השידור עולות בהתאם להתייקרויות.

אלה שני העקרונות שהינחו אותנו בהכנת התקציב.

אבל לגבי החודש הזה ביקשנו אחד חלקי 12 מהתקציב, כדי לעבור את תקופת

הביניים שבה אנחנו נמצאים עד לאישור האגרה.

אם ימנו ועד מנהל בשבוע הבא, יבורכו. אבל אם לא ממנים ויש בעיות, אינני

חוזה בזמן הקרוב שהענין יסתיים. גם אם שבועיים יבחרו את המליאה, ועד

מנהל נבחר שבוע לאחר מכן, אחר כך הוא צריך להתכנס, ישנם אנשים חדשים,

צריכים להתחיל לדון בתקציב, ואין לך מהיום למחר תקציב. חודש הימים וזזה

הוא קריטי.

לכן בתחום הזה הבקשה שלנו היא, שתוגש הצעת חוק שתאפשר לוועדת הכספים של

הרשות להגיש את התקציב לממשלה ולכנסת.
היו"ר מ. בר-זהר
הצעת חוק איננה פתרון עבורך.

א. הראל! לגבי ה-E.M.G. אחרי שבמשך 13 שנים דנים

בנושא, ויש משא ומתן ולא גומרים את

ה,E.M.G.-הפכנו להיות המדינה המפגרת ביותר בתחום הזה, והחלטנו בוועדת

הכספים לקבוע תאריך שאחריו אין יותר שידור בפילם בחדשות, תוך משא ומתן



עס העובדים. חיח משא ומתן מתמשך. ב-15 בדצמבר, בשם חחלטת מוסדות

השידור, הפסקנו את השימוש בפילם בחדשות. מובן שיש על זה סכסוך עבודה.

אני מצטער מאוד לומר, שהעובדים בתהום הזה אינם מבינים את הומרת המצב

שבו נתונה רשות השידור. ייגמר עניין הערוץ השני, הוא יתחיל לפעול באופן

סדיר, הכבלים פועלים. אם אתה רוצה להיות בתחרות אמיתית, אתה לא יכול

להתחרות בפילם מול .E.M.G.אי-אפשר כך להתחרות. אם החדשות תהיינה

בE.M.G.-בערוץ השני, ואנחנו נהיה בפילם, הפסדנו גם את תחום החדשות.

יש משא ומתן אינטנסיבי. אני חושב שעובדים תקועים בענין הזה, כי אמרנו

להם שנפעיל את ה ,E.M.G.-וכל מה שיסוכם במשא ומתן יבוצע רטרואקטיבית

מהתאריך שנכניס את ה .E.M.G.-כלומר, אנחנו לא אומרים להם שלא יקבלו את

הפיצוי. הם יקבלו, יש לנו הנחיות של האוצר, האוצר הינחה אותנו מהו גבול

היכולת שלנו למשא ומתן. אנחנו לא יכולים לחרוג ממסגרת ההוראות שקיבלנו

בענין הזה מהאוצר, והסתדרות הטכנאים בענין הזה איננה פועלת בתיאום עם

כל הזרועות בהסתדרות. לכן אני רוצה לומר שהמשא ומתן נמשך.

היו"ר מ. בר-זהר; מר כהן, איפה עומדת היום הרכבת מליאת רשות

השידור? אני מבין שהשר סירב לאמץ את תקציב

רשות השידור, בטענה שהוא עומד להרכיב את המוסדות, אבל את זה אני שומע

כבר מחודש אפריל.

י. כהו; הצעת החוק היא מלפני שבועיים.

גם על-פי המלצת ועדת החינוך של הכנסת וגם

על-פי המלצת היועץ המשפטי לממשלה, החל מחדש תהליך הרכבת מליאת רשות

השידור. עד לסוף השבוע יקיים השר מרתון של פגישות עם כל הגופים שחייבים

להיוועד בהם על-פי החוק. כפי שזכור לכם, אף שמאז 1965, אז נחקק חוק

רשות השידור ועד המליאה היוצאת, חובת ההתייעצות התנהלה בכתב בין השר או

לשכת השר לבין הגורמים המצויינים בחוק רשות השידור. הפעם כאמור גם ועדת

החינוך וגם היועץ המשפטי קבעו שחובת ההתייעצות אינה מתקיימת אם היא

מתנהלת רק בכתב. לכן, כפי שאמרתי, השר יקיים עד לסוף השבוע פגישות עם

נציגי הסופרים, האמנים, המורים, אנשי המוסדות להשכלה גבוהה, האקדמיה

ללשון העברית וגופים אחרים שיש להם זיקה לשידור, כפי שכתוב בחוק.

הוספנו את אגודת העתונאים. על-פי חוות הדעת של מר הריש, התייעצות גם

על-פי פסקי דין של בית-המשפט העליון משמעה לא רק לשמוע מה מייעץ לך

חברך, אלא לנסות לפחות לקבל את המלצתו, גם אם אתה לא חייב לקבל אותה.

ד. צוקר; האם זה מה שאתם מתכוונים לעשות?

י. כהו; כן. השר ביקש להודיע, ואנחנו התחלנו להודיע

לכל הגורמים שכבר הציעו מועמדים למליאת רשות

השידור, או מומלצים, בעיקר הגופים שיש להם מספר גדול של נציגים, שאנחנו

מבקשים מהם להוריד חלק מהמועמדים;

(א) משום שהיועץ המשפטי קבע שלא יכול להיות שבמליאת רשות השידור ובוועד

המנהל שלה יהיו חברים אנשים שעוסקים בתקשורת בעבודתם היום-יומית,

ובמקביל יהיו חברים במליאת רשות השידור. יש כמעט בכל רשימה אחד או

שניים או יותר אנשים מהסוג הזה.



(ב) כדי למלא את הוראות החוק, כיוון שהוגשו לנו רשימות של מועמדים שאין

בהם סופרים, אמנים, אנשי הלשון העברית וכוי, ביקשנו להוריד חלק

משמות האנשים שנתנו לנו, כדי לצרף אנשים כפי שהחוק קובע. אם הגופים

שפנינו אליהם לא ימליצו על-דעתם, שר החינוך על-פי החוק ועל-פי

הפרשנות של החוק רשאי לעשות זאת בעצמו, וכך נעשה.

ד. צוקר; האם שר החינוך מקיים התייעצות עם

ראש-הממשלה, למשל?

י. כהן; לא, זה לא קיים.

בעניו היו"ר, אני מוכן למסור את כל

האינפורמציה לאחר הישיבה. אני לא יכול למסור לפרוטוקול את ההתייעצויות

הלא-רשמיות שמקיים שר החינוך.

כפי שאמרתי, אנחנו מקווים עד לסוף השבוע לקבל את רשימת המומלצים על-ידי

הגופים השונים על-פי החוק. לאחר מכן השר ישקול, ויגבש את רשימת

המומלצים שהוא יגיש לממשלת.

בענין תקציב רשות השידור, כלוון שלוח הזמנים שלנו הוא להקים את המליאה

ואחרי את הוועד המנהל בתוך שבועיים-שלושה, שר החינוך סבור שאין טעם

לשנות את חוק רשות השידור, אותו סעיף שעוסק בתקציב רשות השידור, לצורך

התקופה הזאת. יחד עם זאת, אם תוגש הצעת חוק פרטית כזאת, שר החינוך

יתמוך בה ויפעל כדי לזרז את ההליכים בממשלה ולהעביר אותה.

ברור לנו על-פי הנסיון, שאם השר יגיש את הצעת החוק הזאת, על-פי תקנון

עבודת הממשלה זה יקח כמה שבועות, יותר שבועות מאשר זה יקח לכנסת.

לענייני התקציב. אם נכנסים לפרוט בעיות התקציב - אני מוכן לדבר

עליהן.
א. הראל
כל מה שפורסם על קיצוץ איננו מתייחס לתקציב

של רשות השידור, אלא לתקופת הביניים, כי

בתקציב רק מחר יתקיים הדיון הראשון.
א. מקל
בעקרון אני מסכים עם כל מה שאמר יו"ר הרשות,

מר הראל. הענין נגרם כתוצאה מכל מיני

עיכובים שהיו והם ידועים לוועדה, גם מדיונים קודמים. נוצר מצב שהוא

בלתי נסבל מבחינת רשות השידור, וזהו המצב.

אנחנו פועלים כעת ללא תקציב בכלל, אין לנו תקציב. כלומר, יש פה גוף

ציבורי גדול ומסובך, עם שירותים לציבור, שפועל ללא תקציב בכלל. זהו מצב

שלדעתי, ואני מניח שלדעת כולם, הוא בלתי נסבל בעליל ואי-אפשר לעמוד בו.

זהו המצב העובדתי.

זה משום שלא קיים אותו גוף שהוא הוועד המנהל, שחייב לקבוע מה הוא אותו

תקציב, ושלפיו אנחנו אחרי כן חייבים לעבוד. לכן אנחנו פועלים בלי

תקציב.



לא רק שאין תקציב, אין גם הכנסות משמעותיות, משום שהאגרה מהווה 80

אחוזים מתקציב רשות השידור. ומאחר שאין אגרה, שהרי החל מה-1 בינואר

אנחנו לא יכולים לגבות את האגרה על-פי חוק, וזאת מאותה סיבה שאין מי

שיאשר את האגרה, הרי מה-1 בחודש אין לנו הכנסות משמעותיות.

זהו המצב העובדתי שלדעתי דורש פתרון מיידי, ואנחנו בהחלט נברך על יוזמה

של הוועדה לאמץ אותה הצעה שהגשנו לפני כ-3 שבועות לשר החינוך, ושהיא

נמצאת פה, ושתכליתה היתה למצוא פתרון חוקי כדי שיהיה תקציב ותהיה אגרה,

וכדי שנוכל פשוט לתפקד.

כמו שנאמר פה, בכל מקרה, תהליך של אישור אגרה ותהליך של אישור תקציב,

על-פי נסיון העבר, איננו תהליך קצר. הנסיון מראה שגם אחרי שכבר מאשרים

את זה, זה עובר תהליך מסובך של אישור בממשלה לגבי התקציב, ושל אישור

בוועדת הכספים לגבי האגרה, ויש תמיד מחלוקות מוצדקות וויכוח ציבורי,

אבל זה תהליך שבעבר לקח שבועות רבים. כל זה מסכן את המשך הפעילויות של

רשות השידור.

אנחנו יכולנו כמובן לומר ב-1 בחודש, מאחר שאין תקציב, שאנחנו יותר לא

משדרים. אנני יודע, אולי היינו צריכים לפעול כך. אבל זאת לא דרכנו.

מתוך אחריות ציבורית אמרנו, אחרי שנועצנו, גם עם היועץ המשפטי, מר כהן,

החלטנו שאנחנו נשדר כל עוד יש לנו כסף בקופה, כמובן תוך הידוק החגורה,

תוך צימצום. בכל מקום שאפשר לא להוציא כספים - לא נוציא, תוך צימצום של

כל מה אפשר לצמצם.

לפי הערכתנו, אם אכן יהיה צימצום והידוק החגורה בכל יחידות הרשות,

אנחנו יכולים למשוך בערך חודשיים.

היו"ר מ. בר-זהר; אם תצמצמו את שידורי החדשות, תוכלו למשוך

שנה.

א. מקל; אין שום צורך לצמצם את שידורי החדשות, לא

בכך מדובר. מדובר לא לעשות דברים

אקסטרווגנדיים שאפשר בלעדיהם. לחיות, להצטמצם, לחיות לתקופה קצרה. אם

זה יהיה כך, אנחנו יכולים לסחוב בערך חודשיים. אחרי חודשיים לא נוכל

לשלם משכורות, ומאדיך גם לא יהיו שידורים. לא נוכל ללא כסף בבנק לממן

את השידורים. אנחנו גם חושבים שהאוצר לא ירוץ לעזור לנו. להיפך, האוצר

רץ אחרינו כל הזמן ותובע עוד כסף ועוד כסף. העברנו לו כבר כ-85 מיליון

שקל. רק עכשיו יש לי סכסוך גדול עם החשב הכללי, כי הוא דרש בחודש דצמבר

עוד 15 מיליון שקל על-חשבון חובות שאנחנו חייבים, משום שהופקעו בשעתם

עודפים כשהיו עודפים. אנחנו לא העברנו את 15 מיליון השקל, כי בזה היינו

מקצרים את פעולות הרשות עוד ב-3 שבועות, בהעדר הכנסות. יש ויכוחים גם

מהסוג הזה.

זה המצב העובדתי בקשר לתקציב ובקשר לאגרה.

לגבי נושא ה- G.M.E שהוזכר כאן. כפי שגם אמר היו"ר, אנחנו אחרי 13 שנים

של משאים ומתנים בלתי פוסקים. הענין הזה פשוט נמאס עלינו. כדי להציל את

הטלביזיה בעידן התחרות, קיבלנו החלטה לפני כחודשיים שהחל מה-15 בדצמבר



יופסק השימוש בפילם בחדשות. הדבר אכן בוצע, ולכן החל מה-15 בדצמבר לא

משתמשים יותר בפילם בחדשות. בכך מחקנו לפחות את החרפה הזאת, אחרי

שאלבניה עברת לווידאו, וכבר באמת נשארנו לבדנו בשטח הזה.

ניהלנו גם לפני ה-15. בדצמבר, משא ומתן אינטנסיבי ומנהלים אותו גם עתה.

לצערי, המפתח הוא בהסתדרות. מי שמרכז את זה שם הוא מזכ"ל הסתדרות

ההנדסאים והטכנאים. בינתיים ההסתדרות, אני לא רואה שהם מבינים את

הענין. המשא ומתן נמשך מדי יום ומדי לילה באופן אינטנסיבי מאוד. יש בכל

יום עשרות דרישות חדשות מאתנו, כפי שגם יעיד מר בראל מדיונים שמשתתף

ביחד אתי, וההנאה היא קטנה. הצענו להם להפעיל את ,E.M.G.-nנמשיך את

המשא ומתן, ומה שייקבע הכל יינתן רטרואקטיבית, על-פי מה שקבענו עם

הממונה על השכר; אחרי מאמצים רבים של שנים על שנים, שהוא סירב לתת איזה

שהן תוספות שכר בגין ה ,E.M.G.-הוא נתן לנו אישור. זה משהו כמו 2.5

אחוזים תוספות שכר בגין ,E.M.G.-nוההתייעלות שכרוכה בכך. את זה אנחנו

יכולים לתת לעובדים. הם מנהלים עשרות פגישות מדי יום. אני מקווה

שההסתדרות, ביקשתי מהם, לכפות את מרותה. אנחנו מדברים בצורה לא

פורמלית, הם מסכימים שאנחנו צודקים במאה אחוז. מדובר פה לא בציבור

עובדים מקופח. בתנאי הטלביזיה הם הציבור בעל ההכנסה הגבוהה ביותר ברשות

השידור, בסדר גודל של 8,500 שקל ברוטו ממוצע לעובד. זה סדר הגודל של

משכורת טכנאי בטלביזיה. אין שום יחידה ברשות שבה מקבלים משכורת כזו.

כלומר, לא מדובר על עובדים מקופחים, מדובר על עובדים שמצבם היחסי הוא

הטוב ביותר ברשות, והם חייבים בטובת המוסד. אנחנו מקווים שזה ייפתר.

עד אז אנחנו עושים כמיטב יכולתנו כדי לסקר את החדשות באמצעים שישנם,

שהם לווינים לגבי שידורי חוץ וכתבים של שידורים בחו"ל, ניידות שידור

לגבי ארועים בארץ, הזמנת אורחים לאולפן וכד'.

תוך כדי כל הפעילות הזו הפעלנו כידוע גם את תוכנית הבוקר, הזיזו ענין

גדול, וההדים הציבורים הם טובים.

היו"ר מ. בר-זהר; מר חביון, מה קורה פה, מה אנחנו עושים?

ד. חביון; נפריד את הסוגיות שהן בטיפולנו מהסוגיה

הראשונה של החוק והמליאה, שזה לא בשליטתנו

ולא בטיפולנו.

בנושא התקציב קיימנו שיחות עם הרשות, ויש לנו עמדתנו. ברגע שזה יהיה

רלוונטי, ברגע שיהיו המוסדות אליהם צריך להגיש תקציב, יוגש תקציב ונדון

בו.

היו"ר מ. בר-זהר; לכם אין שום הצעה איך לפתור את הבעיה של

רשות השידור במצוקתה? כלומר, אין תקציב, אין

שידורים, לכם זה לא משנה? אתם לא מוכנים לעשות איזה צעד כמו מקדמה או

משהו, להזרים כספים לרשות השידור לתקופת הביניים, על-החשבון?

ד. חביון; לא נתבקשנו לעשות כזה צעד על-ידי שום גוף.



א. הראל! קיבלתי מכתב מכם, שדורש להעביר עכשיו 15

מיליון על-חשבון, ולא איכפת לכם שלא תהיה

משכורת לשלם לעובדים. לכן אדוני היו"ר, רשות השידור עומדת לעשות הפעם

לראשונה דבר שלא היה אף פעם. אנהנו נגיש את התקציב לממשלה ולכנסת בלי

האוצר.

היו"ר מ. בר-זהר; האם אתם מתעלמים מהמצב הקיים בכלל? הוא לא

נוגע לכם?

ד. חביון; האוצר, כידוע לכולם, מורכב מכמה אגפים, ואגף

החשב הכללי הוא זה שכתב את המסמך שעליו אתה

מדבר, ולא אגף התקציבים.
היו"ר מ. בר-זהר
האם אנשי האגפים מדברים בינם לבין עצמם מדי

פעם?
ד. חביון
אנשי האגפים מדברים, אבל לכל אגף יש האחריות

שלו. אחריות החשב הכללי היא לגבות את הכספים

שמגיעים לו על-פי איזה שהם הסכמים. אם יש הסכם שהרשות לא יכולה לעמוד

בו, היא יכולה לפנות ולבקש שלא לעמוד בהסכם הזה.

לא נתבקשנו לתת איזו שהיא תמיכת ביניים לרשות. אני לא יודע אם אנחנו כל

כך נתמוך בזה, כי זה יהיה עוד צעד שיגרום לכך שהמועצה והמוסדות לא

יתמנו.
היו"ר מ. בר-זהר
אבל בינתיים חם צריכים לשדר. האם מצאתם לכם

את השיטה להכריח אותם למנות את המוסדות

שלהם? האם מישהו ביקש את זה מכם? אני שואל אותך שאלה פשוסה: יש היום

תסבוכת חוקית משפטית מאוד לא נעימה. תאם אתם לא יכולים לתת להם איזו

שהיא מקדמה, כדי שיוכלו להחזיק את החודש הנוסף עד שהדברים האלה

ייפתרו?

ד. חביוו! כל מה שאני יכול להגיד הוא, שאם נקבל דרישה

כזו או בקשה כזו, נוכל לדון בה ולהחליט אם

ניתן תמיכה לתקופת ביניים או לא. כרגע אין לי תשובה.

היו"ר מ. בר-זהר; כיוי'ר ועדת החינוך והתרבות של הכנסת אני

פונה אליך, ואני שואל אותך האם משרד האוצר

יוכל לתת לי תשובה תוך היומיים הקרובים, נאמר. אני פונה ואומר שרשות

השידור נמצאת במצוקה, מאחר שמוסדותיה לא הורכבו. ישנו חלק מסויים -

ואני שמח על החלק שלנו בכך - שהמליאה הורכבה. אנחנו רוצים לעשות זאת

בצורה יותר חוקית ויותר תואמת את החוק, מאחר שהדבר יוצר בעיה שמעכבת את

כל המהלך של גביית האגרה. אני פונה אל האוצר, ואני מבקש לדעת האם האוצר

יוכל להקדים סכום מסויים לאותה תקופה. בתום הישיבה נוציא מכתב לשר

האוצר בשם הוועדה.



ג. יעקבי; רשות השידור איננח אגף באוצר, היא איננה

משרד ממשלתי, היא רשות על-פי חוק, כמו רשות

הנמלים, כמו רשות שדות התעופה. היא לא עובדת על-בסיס של תקציבי האוצר.

אם היא מתקשה היום, בגלל המצב החוקי שנוצר, שהוא שערוריה בפני עצמה,

לממן את הוצאותיה, היא צריכה לקבל הלוואה מבנק. זה לא קשור לאוצר בכלל.

היא צריכה ללכת לבנק.

מ. לוי; זה אסור על-פי החוק. רשות השידור יכולה לקבל

הלוואה לצרכי פיתוח באישור הממשלה וועדת

הכספים של הכנסת.

ג. יעקבי; תיפנו לממשלה ולוועדת הכספים. מה לאוצר

ולעניו הזה בכלל? הרי זו רשות על-פי חוק,

תאגיד, רשות סטטוטורית. אם יש בעיה של חסר ברשות הנמלים, האם רשות

הנמלים פונה לאוצר לבקש מימון ביניים? לא היה ולא נברא. לא רשות

השידור, לא רשות הדואר, לא רשות הנמלים ולא שום רשות, משום שזו מערכת

שהיא אוטונומית, סטטוטורית, פועלת על-בסיס של חוק. אם יש לה בעיה של

תזרים מזומנים, היא צריכה לפתור אותה כמו שפותר אותה כל תאגיד עצמאי.

א. מקל; על-פי חקיקת הכנסת היא מעבירה כסף לתקציב

המדינה.

היו"ר מ. בר-זהר; מר כהן, האם יש לנו תשובה משפטית בענין הזה?

יכול להיות שח"כ יעקבי צודק, אבל איך זה שאף

אחד בחבורה הנכבדה לא נתן את דעתו על השאלה הזאת?

א. מקל; הענין איננו כל כך פשוט. על-פי חוק, תקציב

רשות השידור מאושר על-ידי ממשלת ישראל. את

ההצעה מביא רק שר האוצר. אני לא יכול להביא לממשלה שום דבר. על-פי העבר

וכך גם השנה, שר האוצר אינו מוכן להביא הצעה שלא סוכמה בינינו לבין

משרדו. לכן גם השנה, כמו בכל השנים הקודמות, אנחנו נמצאים מזה חודשים

במגעים ובמשא ומתן עם אגף התקציבים באוצר, ובאופן אישי נפגשתי עם מר

דוד ברודט, והשיחות מתנהלות גם עם אנשים אחרים בתוך אגף התקציבים. זו

הסיבה שאנחנו צריכים בכל ענין אישור התקציב את משרד האוצר.

עד לרגע זה לא עלתה השאלה הזאת, משום שעד לרגע זה כל הזמן אומרים לנו

שמחר בבוקר יהיה ועד מנהל.
היו"ר מ. בר-זהר
שאלתי אם עלה בדעתכם והאם קיימת בכלל אפשרות

כזו.

א. הראל; הדברים של ח"כ יעקבי מדוייקים. לפני מספר

חודשים פניתי לאגף התקציבים שלנו יחד עם

המומחה להשקעות, וביקשתי שהיות שהיה מצב שבכל הבנקים היו לנו בשנים

הקודמות השקעות, נכין את האפשרות לפתיחת קו אשראי בנקאי למימון ביניים,

עד לגמר ענין הגביה. מוטי לוי ניהל משא ומתן עם הבנקים לגביית קו אשראי

בדיוק לפי הצעתו של ח"כ יעקבי.



ברגע מסויים, אם תהיה בעיח של 5 מיליונים או 10 מיליון, קו חאשראי חזח

ישנו, ונעשה את כל המהלכים החוקיים שמצריכים את הענין הזה. אבל חשבנו

שבשלב הראשון נדחה את העברת החוב של 15 מיליון לאוצר, בכדי לאפשר

שבאותה התקופה נוכל לשלם משכורת בחודשים האלה, והחוב הזה לא יברח

לאוצר.

היו"ר מ. בר-זהר; מסר לי מר ישראל כהן, שהתייעץ עכשיו עם שר

החינוך לגבי שתי הנקודות שדיברנו עליהן.

(א) אם נגיש את הצעת החוק היום, השר יפעל לקיצור זמן, כלומר לפטור

מחובת הנחה.

(ב) השר יפנה במידת הצורך שר האוצר, ויבקש הלוואה לרשות לפרק זמן קצר,

או לחילופין לדחות בינתיים את החוב לאוצר עד לגמר הטיפול בענין

תקציב האגרה.

ג. יעקבי; הוא לא יכול לקבל הלוואה מהאוצר עבור רשות

השידור. הוא יכול לקבל מהאוצר המלצה לבנק

לפתוח קו אשראי באמצעות החשב הכללי של האוצר. זה כל מה שהוא צריך

לעשות. זה פשוט ביותר, וזה נעשה על-ידי רשויות שונות בעבר לא אחת ולא

שתיים.

היו"ר מ. בר-זהר; אני מבקש שנשמע את נציגי המדיה, כדי לדעת מה

אתם מתכוונים לעשות בתקופה הזאת. מר בראל,

מה יקרה בטלביזיה?

י. בראל! אני רוצה להתייחס לשני הנושאים, גם לנושא

שהעלית בפתח הישיבה לגבי ה-.E.M.G נוטף

לדברים שנאמרו בתחום הזה, חייבים לציין שהסכם חתום עם העתונאים קיים

כבר כ-10 ימים. מה שחסר הוא הענין של הטכנאים, שלצערנו הם מוחזקים

בהסתדרות אצל שני בעלי-בית. חלק כפוף להברפלד, והחלק השני כפוף לשני,

והוא החלק היותר בעייתי, כי הוא מייצג את העובדים הקבועים. אבל אנחנו

נמצאים בשלב מאוד מאוד מתקדם.

חשוב לציין שזה לא השפיע על הכיטוי בכנטת, מכיוון שבכנטת אי-אפשר לצלם

את ישיבות המליאה בפילם. הכיסוי של הכנסת מעולם לא היה כפי שהיה במשך

ששת החודשים או שבעת החודשים האחרונים, מאז שוועדת הכנסת אישרה לנו

להקים אולפן, ויש ניידת צמודה לכנטת במשך כל ימות השבוע. בשבוע שעבר רק

ביום חמישי לא היה כיטוי, ואני רוצה לומר לך מדוע. ראשית, ביום חמישי

לא היה מתוכנן שימשיכו לדון. דבר שני, לצערי הרב - וזה לא בגלל צוותים

- יש לנו 2 ניידות שעומדות לרשות החדשות, אחת התהפכה כאן בתחילת השבוע,

והשניה שרפה את הקלאצ' ביום חמישי. כשמדברים על ניידות, כדאי שתקבלו

מושג. למשל, לחברה הענקית ששמה ג.ג. יש רק ניידת אחת, ואילו אנחנו

מעמידים לרשות הניידות שתי ניידות, וכפי שאמרתי העמדנו גם שלישית.

הדבר לא השפיע על כיטוי הכנטת. הכיסוי היה במלוא היקפו, חוץ מיום חמישי

בערב.
היו"ר מ. בר-זהר
הכיסוי נפסק למעשה בצהרים, הוא לא כיסה את

כל המשבר שהיה לגבי התקציב, כולל ההצבעות

השמיות, כולל עזיבת המליאה על-ידי האופוזיציה. כל הדברים האלה לא צולמו

ולא שודרו. לא ניכנס לזה, זו בעיה בפני עצמה.

י. בראל; אני מסכים אתך שתמיד אפשר לעשות יותר.

בנושא של התקציב. אנחנו לא יכולים להפסיק

שידורים, כי על-פי החוק אנחנו חייבים לשדר. רשות השידור חייבת לשדר,

ולכן גם אם המנכ"ל יחליט כי אין לו כסף ואין לו מאין לתת לנו, והוא לא

יכול להביא כסף, נשדר שידורים חוזרים ונקיים את השידור.

הבעיה המרכזית היא, שאין לנו ועד מנהל קרוב ל-10 חודשים. בשמה של

הטלביזיה אני מוכן להגיד לך שאפשר לחיות בלי ועד מנהל, אם מוציאים את

הנושא של התקציב. אם המליאה שעל-פי חוק דנה בלוח המשדרים היתה דנה גם

בתקציב, אפשר לחיות בלי ועד מנהל, ולתת לשר החינוך עוד שנתיים זמן.

הבעיה שלנו היא התקציב. לכן, אם תמצאו לנו דרך להשיג כסף, מה טוב.

נעשה כמיטב יכולתנו שהציבור לא ייפגע ויקבל את המקסימום שאפשר לתת לו.

אבל מובן שזה פחות ממה שאפשר לתת כאשר יש תקציב.

י. ביניא; גם מבחינת הטלביזיה בערבית, בסה"כ הסכום

שהוקצה לתקופת הביניים הוא סכום סביר לאותה

פעילות שהיתה קיימת עד עכשיו. זה לא קל לקיים את השידורים ברמה הזאת,

אבל אנחנו נשתדל, נעשה את המקסימום כדי לקיים את השידורים. בינתיים

אנחנו ממשיכים לייצר תוכניות וחדשות, ואני מקווה שנמשיך הלאה עד לסוף

החודש. הבעיה הבאה תהיה בעיית התקציב הכללי.

היו"ר מ. בר-זהר; אני מבין שברדיו הבעיה נראית על-פניה יותר

קשה.

א. נדב; אני מוכרח לומר משפט אחד מקדים בענין שנת

91. בשנת 91 מבחינת הרדיו היה קיצוץ לעומת

השנה שקדמה לזה, קיצוץ של בערך 17 אחוזים באופן חותך, צימצום בכוח אדם.

אנשים פרשו - להוציא חדשות - ולא התקבלו עובדים במקומם. הכל בסימן של

קיצוץ, כשלעומת זאת נוספו הרבה דברים כמו רשת ב' 24 שעות, רשת קליטת

עליה, גל בטוח. כל זה בפחות משאבים מאשר היו בשנה קודמת. כלומר, יותר

שעות שידור בפחות תקציב. כלומר, מבחינת הרדיו מתחנו את המשאבים וכוח

האדם עד לקצה, והגענו לסוף 91 כשאנחנו מחכים בעצם לאחת מההחלטות; או

פחות לתת, או לקבל יותר.

מה שקורה הוא שאנחנו כביכול מתבקשים, חודש או חודשיים - וזה בלתי אפשרי

חודש או חודשיים - לא רק שלא למשוך את המצב הזה לעוד חודש-חודשיים אלא

את המצב הזה להמשיך לפעול עוד בפחות מהפחות, וזה בלתי אפשרי.

מבחינת הרדיו אם אני צריך לבצע את מה שקיבלתי כאן, שזה קיצוצים שנעים

בין 30 ל-50 אחוזים חודשית לעומת החודשים שקדמו, אני צריך לקצץ במשהו.



בינתיים אני אולי עובר על איזה שהוא חוק, שאני לא יודע אותו בדיוק, אלא

אני ממשיך בקצב התוצאות תחודשי שלי, מחודש דצמבר ואחורת.

תיכף אסביר מת אני עושת כשאני צריך לקצץ ואיך אני מקצץ, ויתכן שבענין

תזת יתיו לי חילוקי דעות עם רשות תשידור.

בוועדת תעלית ותקליטת שמעת את הנושא תזת. זת נושא מתוח, כאשר פעם

תתחילת רשת לקליטת עלית ב-10 מיליון, וגמרנו בשנת שעברת ב-9 חודשים

ב-1,3 מיליון. כלומר, פר-חודש 140 אלף. קיימתי את תשידורים תאלת בתקציב

של בסביבות 140 אלף שקל לחודש, 14 שעות שידור. 12 שעות עברית ורוסית

במשולב, ושעתיים באמתרית.

אני מקבל תקציב, ובמקום שתוא 140 אלף, תוא 85 אלף לחודש תזת. זת לא

עוזר ולא כלום. אני צריך לתוריד. אולי יכולתי לתוריד רק ברקע, ותייתי

מקבל החלטת את תרקע לקצץ בחצי, אלא שיש לי אותת בעית שמשכתי את קול

תמוסיקת במצב שעובדים עזבו, ולא קיבלתי עובדים אחרים במקומם, יש לי

אותו מצב מבחינת תחדשות שתיפקדו.

לכן על-פי תפיסה מסויימת אני יכול לתת אולי איכויות פחותות, אבל אני

חושב שאני לא יכול לתת בפחות מזת.

אני מצוות לתת איזת שתם דברים. אולי אני צריך למשל לתגיד שאסגור את קול

תמוסיקת, ואעביר את תאנשים בגלל תתקציב כדי שיתגברו את תחדשות או את

תרקע, או את רשת א' שעוסקת בתסברת, חינוך ומדע ותוכניות לפנסיונרים.

תחלטתי שזח שרות שאין לו תחליף, כי כשתייתי בשנת שעברת צריך לקצץ, וזת

אחד תמקרים תיחידים, ותייתי חייב לקצץ, תעדפתי לתוריד משדרי כדורסל שיש

גם בגלי צה"ל, וזאת מתוך שיקול ציבורי. יכול לתיות שאני טועה, אבל אני

אומר שתחרות תיא תחמאת שעל תלחם. אני מתחרת כל זמן שאני לא חייב לקצץ

בלחם. אבל אם אומרים לי לקצץ, אני תמיד אעדיף לקצץ דבר שאולי גלי צת"ל

נותנים אותו, אולי תטלביזית נותנת אותו.

אני רוצת לקיים במקסימום שאני יכול כרגע את קול תמוסיקת, עם קונצרט חי

אחד או שניים לחודש, ועם כל מיני דברים טובים. אני לא רוצת לתוריד

אגורת אחת מתשידורים לבתי-תספר, שתם 10,000 שקל לחודש, אני לא רוצת

לתוריד מתספרות, אמנות ודרמה, שלתם אני מקבל 4,400 שקל על-פי תתקצבת

לחודש, ואני לא אמנת כאן את כל תמשימות תאחרות שבתן אני לא מתכוון

לפגוע. לעומת זאת אני אומר, שרשת גי, יתכן שיש פת ענין תשיקול תמסחרי,

תיא מכניסת וכוי, אבל אף אחד לא שואל אותי לגבי תתוצאות שלי. לכן אני

כמנתל רדיו רואת את עצמי פטור מתשיקולים תכלכליים.

שקלתי את כל הרשתות והגעתי למסקנת שתמקום תיחידי שבו לא תהיה פגיעת

בציבור, במקסימום שאני יכול לחשוב על זת, זת לקיים פחות או יותר במצוות

תקיצוץ שנצטוויתי לקצץ מאחד לאחד, וזת רשת גי. אבל אני מתכת למוסדות של

רשות תשידור כדי שיחליטו, יקבלו את דעתי או שידחו אותת.

ג. יעקבי; מת תתוצאת ברשת גי, קוסט של רשת גי מול

תתכנסת של רשת ג'?



א. נדב! ההוצאה מסתכמת נניח בחצי מיליון לשנה, אבל

ההכנסה היא מיליון וחצי פלוס.

ג. יעקבי! אס כך, איך סוגרים, איך עושים דבר כזה?

א. נדב; אמרתי, אני חושב שהבהרתי את עצמי.

ג. יעקבי! אתה לא על תקן של אדם פרטי, אתה חלק ממערכת

של רשות שידור. בתוך רשות השידור יש גל

שמרוויח מיליון וחצי ומוציא חצי מיליון.

א. נדב! גל כזה, שמביא מיליון וחצי ומוציא חצי

מיליון, הרי זה לא ענין שאתה מחליט עליו

באופן פרטני. יש הרי רשות שידור, היא רואה את זה ראיה כוללת. אמרתי שזו

ההמלצה שלי כעורך של הרדיו, שרואה כרגע את השאלה של סדרי עדיפויות

לשידורים. לשיקולים הכלכליים אני מסכים במהות, לכשיתקבלו החלטות בהתאם,

אני צריך להחליט. גם רשת ב' במקסימום מספקת את כל מה שמספקת 24 שעות

ביממה, ומכסה את ההוצאה על-ידי פרסומת.

אין לי פרסומת ברשת א', בספרות, דרמה מוזיקה, ותוכניות לפנסיונרים

וכיו"ב. אין לי פרסומת בקול המוזיקה, אין לי רקע.

היו"ר מ. בר-זהר! הוויכוח הוא ויכוח סרק. אנחנו לא נסגור

כלום.
א. סחייק
האמת היא, שרק היום חזרתי ממילואים, וראיתי

את הגזרות האלה. עוד לא הספקתי ללמוד את זה

כפי שצריך.

היו"ר מ. בר-זהר! כמה ביקשו ממך לקצץ?
א. סחייק
משהו כמו 15 אחוזים, 20 אחוזים. אבל אם

נכניס לזה גם את האינפלציה, זה יהיה יותר.

בגלל תהליך השלום וכל הדברים שהתחילו, היינו צריכים קצת להרחיב סיקור.

אם הסיפור הזה לא יהיה ענין של חודש אלא ענין מתמשך, זה בהחלט יפגע

בשידור.

היו"ר מ. בר-זהר! האם יש לך כבר כיוון שבו אתה מתכוון לקצץ?

א. סחייק! לא.

היו"ר מ. בר-זהר! מר קיטל, האם גם בתחום החדשות אתה נפגש

בזה?

ש. קיטל! ודאי. אני נדרש בעצם לקיים את עבודת החדשות

בפחות תקציב.



היו"ר מ. בר-זהר; בכמה!

ש. קיטל! בתחום השעות הנוספות זה 15 אחוזים פחות. גם

בתחומים נוספים יש קיצוצים מסויימים.

לדוגמא, להבדיל מיחידות אחרות שלא מקבלות כוח-אדם חדש תמורת אנשים

שיוצאים, היה מקובל שהחדשות, בגלל אופי העבודה, במקום מי שיוצא, מישהו

נכנס. זה קורה בשנה שבת אנחנו בתחום החדשות מספקים שרות, ואני מדבר על

כמויות, לא על איכויות. כל אחד ודאי יכול להתווכח ולהעריך את הדברים

כפי שהוא רוצה. כמותית אנחנו השנה בתחום החדשות, מאז המלחמה, מספקים

ב-50 אחוזים יותר מאשר לפני כן.

כמה מספרים לשבר את האוזן. שידרנו 20 מהדורות חדשות לפני המלחמה. אנחנו

משדרים היום 24 מהדורות חדשות, ועוד 20 עדכוני חדשות. אלו אינן בדיוק

מהדורות חדשות, אבל זה דורש מאמץ אגב, מאמץ שהעובדים בחדר החדשות עושים

אותו חינם, ללא תוספת שכר, גם במאבק עם ההנהלה המקצועית. בהנהלה

המקצועית בענין הזה עם מנכ"ל הרשות ועם מנהל הרדיו אין לתת להם תוספת

והם עושים אותו. לא משום שאני חושב שלא מגיע להם, אלא משום שאין. הם

עושים את זה בלי לקבל תמורה על העדכונים. אומרים שבמשמרת עד עכשיו אם

הוא עשה 7 מהדורת חדשות, עכשיו הוא יעשה גם 7 עדכונים תוך כדי

המהדורות.

בתחום היומנים, אנחנו עושים היום 10 שעות וחצי קבועות ביום ברשת ב',

כשלפני כן היו לנו 7 שעות אקטואליה. אקסטרות ללא שיעור יותר מאשר בעבר.

די אם אזכיר את ההפיכה ברוסיה, גלים פתוחים, מזג האוויר. אני באמת לא

רוצה להיתפס לפרזות, אבל אנחנו קו חיים של שרות לציבור - דרכים, מזג

אוויר, חינוך, חברת חשמל, עידכון של 24 שעות ביממה בכל הדברים האלה.

לגבי ספורט. אינני רוצה להיכנס למחלוקת בענין הכדורסל, אבל ניקח דברים

פשוטים. יש היום חצי מחזור ליגה. אנחנו היום מספקים תוך כדי היומנים

שרות בזמן אמת של מיני שירים ושערים שיכנס לתוך השידורים הרגילים.

אנחנו לא משלמים על זה תוספת לעובדים, ואני חושב שלא צריך, זה נעשה

במסגרת יום העבודה.

היו"ר מ. בר-זהר! כבר עכשיו, לפני כל הפרשה, אתם למעשה

צימצמתם.

ש. קיטל; נכון. אנחנו עכשיו מקוצצים בתקציב, אנחנו לא

ממליצים לקצץ בעצם שום דבר. אבל זה פשוט

לחרוק בשיניים, ולעמוד מול העובדים. כרגע כל השידורים של רשת ב' הם כפי

שהם, לא נפגע אפילו שידור אחד. מה שנפגע קשה זה מירב עובדים שמקבלים

פחות שעות, וזה פשוט קשה. אני מוכרח להגיד שאנחנו מרגישים מאוד

מתוסכלים. אנחנו עושים יותר, מקבלים פחות. לקצץ אני כמנהל גם מקצועית

אינני רוצה, וגם חושב שיש איזו דינמיקה כשאתה מקצץ. אחר כך מאוד קשה

לההזיר. אנחנו עובדים בעלויות ממש מזעריות. לדוגמא: בלילה, מהדורות

הלילה בין 1 בלילה ל-6 בבוקר, שהן שרות שהוספנו אחרי המלחמה, עולות

לרשות השידור לפי חישובי כ-10,000 שקל בחודש. כל מהדורות הלילה, כל

הצוותים, והעובדים מקבלים תמורה קטנה. זה קרב חיים שמחזיק את כל

המערכת.



י. רוביו; ברקע ישנו דבר פשוט. יש קיצוץ של כ-30

אחוזים. יש פה בעיה, שאם אנחנו לוקחים

בחשבון שברקע יש לנו בעצם 8 עובדים קבועים שהם עובדי רשות השידור,

והיתר הם פרילנסרים, הרי יש פה בעיה.

האמת היא שעוד לא חשבתי איך אנחנו נסתדר, כמעט שלא הקדשתי מחשבה לזה,

אבל זה המצב באופן כללי.

היו"ר מ. בר-זהר! פה יש שתי בעיות: האחת, לפתור את זה שאין

תקציב; השניה, בעיית התקציב שהתחלנו לדון בה

עוד לפני כן בוועדת העליה והקליטה, ואנחנו מוכרחים לסגור את הנושא הזה.

התנאים המחפירים בהם עובדים העובדים שלכם הם קשים מאוד.

י. אלוי; אצלנו למען האמת, עוד לפני 3 שנים, הכפלנו

תעסוקת עבודה ושעות שידור, ואנחנו כבר מעבר

לקצה. אי-אפשר יהיה לסחוב עוד יותר את העובדים. אם התקציב יקוצץ,

יקוצצו תוכניות. עם מנהל הרדיו נחליט איזה תוכניות לקצץ. אם התקציב לא

יקוצץ, נעמוד במטלות, למרות הלחץ.

י. רקם; קול ישראל בשנים האחרונות צעד לפי דעתי צעד

אדיר של שינוי דפוסי עבודה, שינוי דפוסי

מחשבה, יציאה מהרדיו המנדטורי הקלסי המסורתי שהיינו תקועים בו במשך

שנים רבות גם כשהמנדט עזב את הארץ, ועד כדי אפיון וחידוד של רשתות ושל

צוותים ושל אנשי מקצוע, תוך כדי מאמצים שתמיד היו בעבר לגבי תקציבים

כאלה ואחרים.

השיא הגיע באמת במלחמה, ואולי אחריה. עכשיו אנחנו נמצאים כבר לא בקרב

אלא ברגרטיה, משום שסוסים דוהרים קשה מאוד לעצור אותם. עכשיו צריכים

לבלום סוסים דוהרים.

אני חושב שזה חבל מאוד לעם ישראל. הרדיו הוא טוב, הוא הוכיח את עצמו,

הוא מקבל מחמאות גם מאנשי הציבור וגם מהמאזינים הרבים. אני לא רוצה

לדבר על רשת כזאת או אחרת. בכל רשת יש היפה והמיוחד שבה, אם כי לא תמיד

יש לובי לכל מיני רשתות כאן. אבל זה לא רלוונטי לענין.

הייתי אומר שוועדת החינוך של הכנסת שעוסקת בערכי חינוך ובחינוך, ואני

אכן מאמין כך, צריכה לחשוב על האקט החינוכי שקורה בפגיעה במוטיבציות של

עובדים מסורים, שהוכיחו את עצמם בזמן מלחמה ובזמן שלום, התייעלו בצורה

שאני לא חושב שקיים איזה שהוא מוסד במדינה היום שהתייעל. מדובר פה על

הכפלה של תפוקה, מדובר על צימצום מיכסות, מדובר על כך שכוח אדם יוצא

ואי-אפשר לקבל אחר במקומו.

לדוגמא. החטיבה שאני מנהל משדרת 45 שעות שידור ביום בפחות כוח-אדם מאשר

לפני שנתיים, בתקציב שהוא מוקטן עכשיו, ובכל-זאת הדברים עובדים. אנשים

מבינים את הצרכים, נהנו מהתנופה, נהנו מהמוטיבציה, נפתחו להם אפשרויות

מקצועיות רבות שלא היו בעבר בגלל הפתיחות הגדולה שקיימת, וחבל מאוד

להפסיד מומנטום כזה, גם מן הצד החינוכי שוועדת החינוך של הכנסת מופקדת

עליו.



אסור לפגוע במוטיבציות של עובדים. אני מבין שהמצב האובייקטיבי הוא

מסובך, הוא לא בשליטה שלנו, אני מבין שהגורמים המדיניים יש ביניהם חוסר

הבנה לגבי קבלת ההלטות שקשורות בגורלנו, אבל לא אשמים 2,000 העובדים

האלה שרצים כמו סוסים דוהרים.

א. חנני; אני רוצה להזכיר היסטורית, כאשר קול המוסיקה

החל בשידוריו במאי 83, חטיבת המוסיקה הכפילה

ויותר את מספר שעות השידור היומיות, בלא כל תוספת בכוח-אדם. זו היתה

החלטה, זו המוטיבציה. היה אתגר שזרקו מהרשות לחטיבת המוסיקה, והחטיבה

קיבלה את הדברים. הובטחו לנו שעות נוספות, הובטח לנו כוח עזר לא בתקן.

ברבות השנים חל כירסום, הן בשעות הנוספות והן בעובדים שלא בתקן. המשכנו

ושמרנו הן על מספר שעות השידור, הן על איכויות והן על הפקות, כך גם

בשנה האחרונה, כאשר קיימנו תחרות גדולה ארצית של קול ישראל, קיימנו את

ימי המוסיקה בכפר-בלום ועוד הרבה פעילויות אחרות. אנחנו מחזיקים את כל

התזמורות, כמובן את התזמורת שלנו.

הקיצוצים הנוכחיים הצפויים לנו למעשה פוגעים לא בבשר, הם פוגעים בעצם.

אינני יודע עד כמה נוכל לשמור על הרמה שאנחנו בכוח שומרים עליה. אני

מאמין שאולי כן נוכל, אבל זה יהיה קשיו, בפרט כאשר אדם נפטר לעולמו, לא

עלינו, ואין אפשרות למלא את מקומו, ומדובר באדם מרכזי שמילא שעות שידור

רבות, שלא לדבר על אנשים שפרשו לגימלאות ויצאו לעיסוקים אחרים.

היו"ר מ. בר-זהר; מה מספר העובדים?
א. חנני
כיום בסה"כ יש כ-25 עובדים, מתוכם כ-18

עורכים. היתר הם כוחות עזר. כאשר שניים מתוך

18 הולכים, זה כבר אחוז נכבד, זה קרוב ל-20 אחוזים מכוח העבודה המקצועי

בחטיבה.

אני מקווה שנוכל להמשיך ולעבוד ככל שנצליח.

ש. בו-צבי! השידורים לחו"ל מתקיימים ב-13 שפות. בשלושת

החודשים האחרונים פיטרנו 25 פרילנסרים, מהם

80 אחוזים עולים חדשים. האם במקום אחד מותר לפטר עולים חדשים ובמקום

אחר לא? אני חושב כי בשום מקום אסור לפטר עולים חדשים.

אנחנו משדרים בשפות כמו לדינו 3 ימים בשבוע רק תקליטים, בספרדית

קסטליאנית מנגנים 4 ימים בשבוע רק תקליטים, כי אין לנו כוח אדם, אין

אנשים. או שנסגור את השפות האלה, או שנקיים את התקליטים. אם אני רוצה

לדבר על שידורים בשפות אחרות כמו רוסית, אידיש, מוגרבית, עברית קלה,

צרפתית, רומנית, הונגרית, אנגלית וכל השפות האלה, הרי בכל תוכניות

ההסברה נאלצנו לסגור, וכמובן תוכניות של מסורת, דת וכל הדברים האלה.

אנחנו גם חוזרים על אותן התוכניות שמתיישנות במשך כל התקופה הזאת. אני

הושב שהחלק הזה של השידורים נמצא בסכנה אמיתית, ואנחנו כולנו מאבדים את

הקליינטים.



מ. לוי; המנכ"ל הזכיר, שאם חאוצר לא יכפה עלינו

להחזיר לו את ההוב, גוכל למשוך כחודשיים.
היו"ר מ. בר-זהר
כחודשיים, בתנאים שתארו כאן הנוכחים. בשום

פנים ואופן זו איננה מערכת חיים נורמלית.

אני חושב שהתמונה מאוד ברורה לכולנו.

א. הראל; אם היתה לנו לפחות איזו שהיא אינדיקציה מה

גובה האגרה שנקבל, יכולנו לקבל אשראי מגובה

האגרה. אבל אנחנו לא יודעים אם יתנו לנו 40 אחוזים או 30 אחוזים או 20

אחוזים.

מ. גולדמן; מה ששמענו ממנהלי רשות השידור וגם ממנהלי

החטיבות, מנהלי הרדיו והטלביזיה הוא, שלמעשה

הבעיה איננה בתוך המערכת עצמה, אלא הכל מתחיל והכל מסתיים באי-הקמת

הנהלת רשות השידור והוועד המנהל. למעשה כאן צריך למקד את העיקר כוועדת

חינוך כלפי שר החינוך, שהוא השר הממונה כלפי רשות השידור. אני חושב שלא

נוכל להיכנס לדיון לגבי הרחבת השידורים או צימצום השידורים. הכל מתחיל

בדבר אחד, וזה הרכב הוועד המנהל.

אנחנו צריכים לפעול כך, ששר החינוך יגביר את הקצב ואת התהליך כדי שיוכל

להציג בפנינו ובפני הממשלה את הרכב הוועד המנהל.

במקביל, עשית נכון כשהצעת שנניח את החוק הפרטי שלנו בתמיכת שר החינוך,

ושהמערכת תוכל לתפקד בצורה מסודרת. ישנם תחומים שלא ניתן שיצמצמו אותם

משום שיש היום חלל, כתוצאה מאי-הקמת הוועד המנהל.

ועדת החינוך צריכה לצאת בקריאה כלפי שר החינוך, כלפי הממשלה, משום

שלראש-הממשלה יש האחריות כראש-הממשלה לזרז את התהליך של הקמת הוועד

המנהל.

ג. יעקבי; התמונה שהצטיירה כאן היא תמונה של חנק של

הרדיו יותר מאשר כל דבר אחר. הרדיו מבחינת

השרות לציבור הוא מרכיב אולי החשוב ביותר ברשות השידור. אני לא מזלזל

בטלביזיה משום בחינה שהיא, לא בתחום החדשות ולא בתחום התוכניות, ודאי

לא בתחום הבידור, ודאי לא בתחום החשיפה. אבל הרדיו, בגלל הגיוון שלו

ובגלל משך השעות שהוא מעמק- לרשות הציבור, הוא החשוב ביותר בכל הנוגע

לשרות שהוא מעניק לציבורים השונים, והוא נחנק והולך לפי התיאור כאן,

הוא נחנק והולך גם מהבחינה שהוא מפסיד כוחות מקצועיים, והפסד כוחות

מקצועיים בטווח ארוך יכול להיות קריטי. אלה דברים בלתי הפיכים בחלקם,

לא כולם..

הבעיה היא מחדל של הממשלה, אין ספק בענין הזה. אני לא מדבר כאיש

אופוזיציה. יש כאן מחדל ברור של הממשלה, גם בתחום הקמת מוסדות רשות

השידור, וגם בתחום אי-הטיפול באבטחת תזרים המזומנים לרשות השידור

בתקופת המעבר. זה דבר שניתן להיעשות, הוא נעשה בעבר לא אחת. אין שום



גאונות מיוחדת להבטיח באמצעות החשב הכללי פתיחת קו אשראי מאחד הבנקים

לרשות השידור כדי שתוכל לעבור את תקופת המעבר בשלום, או דחיית התשלום

של החוב.

לכן כל מה שנאמר על קריאה לממשלה זה יפה מאוד, אבל אני מציע ליו"ר

הוועדה שיזמין תוך שבועיים את השרים הממונים כדי למסור דין וחשבון על

הפתרון, ולא על ההתקדמות, לא על זרוז. אין כאן ענין של זרוז קצב, כי

אין קצב, אין תהליך. הבעיה מאוד פשוטה לפתרון, וצריך לתבוע דין וחשבון

משני השרים הממונים על פתרונה תוך שבועיים.

היו"ר מ. בר-זהר; דבריו האחרונים של ח"כ יעקבי קשורים במה

שאני עומד לומר. בסופו של דבר כולם נמצאים

במצב הזה לא בגלל משהו שהתרחש כעין אסון טבע, אלא בגלל מחדל של משרד

החינוך, של שר החינוך, שלא הקים בזמן לפי החוק את מליאת רשות השידור

ואת הוועד המנהל. זו התשובה, זה המצב. ישבנו כאן לפני כשבועיים עם השר,

כאשר באו היועצים המשפטיים ואמרו לו שהם הרכיבו מליאה שלא לפי החוק.

התברר, שאם הם היו נוקטים את כל הצעדים הנחוצים, לא היינו תקועים היום

במצב הזה. היתה כבר מליאה, היה כבר ועד מנהל מתפקד, ויכולנו לראות כבר

היום שיהיה התקציב הבא, ובו מאמץ להרחיב את השידורים ולתקן את הדברים

הפגומים היום, ולא מאמץ להחזיק בקושי בשיניים את מה שעוד נותר.

משום כך אנחנו באמת ננקוט את הצעד הזה. נציע את הצעת החוק שהונחה

בפניכם, להוציא את הסעיף האחרון. לגבי סעיף 3 ביקשתי שלא יהיה חלק

מהצעת החוק, כי הענין של ההתחשבנות בין רשות השידור לבין משרד האוצר על

מה שחייבים ומה שלא חייבים איננו מעניננו. אנחנו לא נחוקק שמטפלים

בחובות שלכם. זו בעיה בפני עצמה. אנחנו נגיש את הצעת החוק הזו. כבר

סיכמנו עם שר החינוך היום שאעלה את הצעת החוק במליאה. שר החינוך יודיע

שהוא מבקש לפטור את החוב מחובת הנחה, ונוכל כבר השבוע, אני מקווה,

להביא את החוק לקריאה טרומית ולקריאה ראשונה ושניה בתוך מספר ימים, כך

שבשבוע הבא נוכל לסיים את החקיקה המזורזת הזאת.

הישיבה ננעלה בשעת 12:55

קוד המקור של הנתונים