ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 24/12/1991

עובדי רשת רקע השידורים ליהודים בחו"ל, האחריות למימון המשדרים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מוסב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 192/ 303

מישיבה משותפת של ועדות העליה והקליטה. והחינוך והתרבות

מיום שלישי. י"ז. בטבת . התשנ"ב. - 24 בדצמבר, 1991, בשעה 12:00
נכחו
חברי הוועדה: מי קליינר - היו''ר

מ' בר-זוהר - יו"ר ועדת החינוך והתרבות

ע' ברעם

ג' כהן
מוזמנים
ז' המר - שר החינוך והתרבות

יי כהן - יועץ לשר החינוך והתרבות

ד' חביון - משרד האוצר

ש' קפלנר - מנהל אגף הנדסה ורישוי, משרד התקשורת

מ' אהלי - יועץ משפטי. משרד התקשורת

א' טנצר - משרד הכלכלה והתכנון

אי מקל - מנכ"ל רשות השידור

א' נדב - מנהל הרדיו, רשות השידור

ש' בז צבי - מנחל השידורים לחו"ל, רשות חשידור

נ' כהן - יועץ משפטי, רשות השידור

מ- לוי - סמנכ"ל כספים. רשות השידור

י' אלוני - סמנכ"ל לתפקידים מיוחדים

עי לוי - מנהל תחום ענה שיווק, בזק

יי ניצן - מנהל תחום קוי שידור וולוויזיה, בזק

מק עשוות - מרכז הלשטון המקומי

שי פרנקל - לשכת הקשר

ר' זינגר - לשכת הקשר

וי גלוזמן - מנכ"ל הפורום הציוני
מ"מ מזכירת הוועדה
י' נקר
קצרנית
ש' צהר
סדר היום
עובדי רשת רק"ע, השידורים ליהודים בחו"ל,

האחריות למימון המשדרים.





עובדי רשת רקע השידורים ליהודים בחו"ל, האחריות למימון המשדרים.
היו"ר מ' קליינר
אני מתכבד לפתוח את הישיבה הזו המשותפת לוועדת העליה והקליטה ולוועדת

החינוך והתרבות. כאשר על סדר היום שלנו דיוו בעובדי רשת רקייע, השידורים

ליהודים בחו"ל, האחריות למימון המשדרים. אנחנו שמחים שבדיון הזה משתתף

אתנו שר החינוד והתרבות. הממונה מטעם הממשלה על ביצוע חוק רשות השידור,

ומקדם בברכה את כל אורחינו.

נין היתר נרצה להתייחס גם לטענות שאני מרבים לשמוע על שבחלקים

מסויימים בארץ אין שומעים את שידורי רק"ע. הזמנו לישיבה זו את כל הקשורים

בנושא הזה.

הצעה לסדר לחברת הכנסת גאולה כהו.
ג' כהן
אני חושבת שהישיבה הזאת היא לא לגיטימית. אני מבינה שמד מקל התנגד

לכך שאני רק"ע יוזמנו לישיבה הזאת. המצב ברק"ע הוא שגרם לזימון הישיבה

המשותפת הזאת. ובראש וראשונה צורת העסקת האנשים ברק"ע. העובדים ברק"ע

נמצאים במצב משפיל בכל הנוגע למעמדם, ובמצב מביש בכל הקשור לשכרם,

היתה ברק"ע תחילתה של שביתה. ומאחר וידעתי שיושב ראש ועדת החינוך

והתרבות אחראי לנושא של רשות השידור פניתי אליו ובקשתי שיזמן פגישה בנדון.

לאחר מכן נודע שוועדת העליה והקליטה יזמה דיון בנדון. וכך סוכם על ישיבה

משותפת של שתי הוועדות.

הנושא העיקרי הוא רק"ע. אני מכינה שיש המבקשים לנצל הזדמנות זו כדי

לדבדר גם על התכן של שידורי רק"ע, אלא שלדעתי זה ענין בפני עצמו, ואי אפשר

יהיה לדוז בזה היום כאשר אנשי רק"ע אינם נמצאים כאן.

אני מכינה את רגישותו את מנכ"ל רשות השידור. דיברתי על הנושאש הזה

עם השר המר האחראי על החוק מבחינה פרלמנטרית, והוא אמר לי שהוא מוטרד

ומודאג מהנושא. וכי ישמח להשתתף בכל ישיבה שניזום לדיון בזה. כאשר פניתי

אל מר ארנון נדב. הוא הפנה אותי אל מי שאחראי עליו, אל מר מקל, ואכן פניתי

אליו. אני לא רוצה להשתמש במלים קשות, ואומר רק שמר מקל התייחס לטענות

ולתביעות של העובדים בצורה הכי גסה שאפשר, וזה דבד חמור בעיני.
א..:_ מקל
הייתי אז באיזור שעד הגיא, שמעתי בטלפון צעקות, וכמעט ולא הבנתי מלה

מהדברים שאמרה לי בטלפון חברת הכנסת גאולה כהן.

ג' כהן;

אתה אמרת שהם משקרים, ושהם שקרנים. לי אין אינטרס ענין

הזה. לך יש אינטרסים כמי שחושב שיש לך קריטריונים כאלה או אחרים. הישביה

הזאת לא יכולה לדון בנושא העובדים בלי נוכחותם של העובדים. לכן אני חושבת

שצריך לבטל את הפגישה הזאת, מאחר והיא לא עונה על הצרכים. לא איכפת לי,

אדוני היושב ראש. אם תשמעו דעת אנשים לנושא הזה עניינית. אבל לא יתכן

שיידונו פה היום דברים הקשורים כעבודת אנשי רק"ע בהעדר נציגות שלהם כאן.
היו"ר מ' קליינר
אני רוצה להציג את הרקע לישיבה הזאת. מדי פעם אנחנו מקיימים פגישות

בבל הקשור לשירורים לעולים. זו ישיבה שלישית או רביעית שאנחנו מזמינים

אליה את אנשי משרד החינוך ואת אנשי רשות השידור, ואם אינני טועה זו הישיבה

השניה שאליה הזמנו גם את אנשי בזק. חשבנו שהצטברו מספר נושאים שכדאי לדון

בהם. כמו למשל עניז השידורים לחו"ל. וכז הענין של רק"ע

כאשר התחיל העניו שוחחתי עם מר מקל, והיהת הבטחה שהבעיות של ש''ת

יבואו על פתרונז. ואנחנו גם הצענו את עצמנו לעזרת רשות השידור אם יהיו לה

בעיות תקציביות עם גורמים אחרים. לדעתי חשוב גם שנשמע ביחד את עמדת בזק

ואת עמדת רשות השידור, כי כאשר אנחנו שומעים אחר מהם בנפרד. הוא תמיד שולח

אותנו אל השני.
גי. כהן
אדוני היושב ראש. מדוע נענעת למר מקל, ולא הזמנת לישיבה זו גם את

אנשי רק"ע? הוא לא יכול להכתיב לד את מי להזמין.
היו"ר מ' קליינר
הסעיר הראשון שהיה על סדר יומנו היה זה של אנשי רק"ע. בדרך כלל אינני

מתערב בהזמנת אנשים, מעבר להנחיות כלליות שאני נותן, ואני אמרתי שצייר

להזמין לישיבה את כל הנוגעים בדבר. כאשר שפנו אלי יומיים לפני הישיבה

עובדי השידורים לחו"ל וביקשו להיות מוזמנים, בקשתי ממזכירת הוועדה לברר אם

עובדי רק"ע מוזמנים. כי אמרתי שאם עובדי רק"ע מוזמנים, נמזין נם את עובדי

רשות השידור. ואז אמרו לי שעובדי רק"ע לא מוזמנים.

למעשה רצינו ללמוד את הנושא. לבדוק אם יש בעיה ולעזור בפתרונה. ואני

לא רוצה לראות את זה כסכסוד. יכול להיות שאחרי שנשמע את מנהל רשות השידור

ואת אנשי הרדיו ואת שר החינוד נגיע למסקנה שצריד לשמוע גם את עובדי רק"ע.

ואולי ייפתרו עד אז הבעיות.
ג' כהן
אבל הרי ברור שאי אפשר יהיה לקבוע עמדה מבלי שנשמע גם את עובדי רק"ע.
היו"ר מ' קליינר
אני עוד לא יודע אם יש בכלל בעיה. יכול להיות שהבעיה היא טכנית.
ג' כהן
הבעיה קיימת. הרי היתה שביתה, יש תלונה, ואני הגשתי אותה בשם עובדי

רק"ע. אני לא מוכנה לשמוע את דבריו של מר מקל בלא נוכחות עובדי רק"ע. כל

מה שיגיד כאן לא מקובל עלי אלא אם כן הם יאשרו את זה.
מ' בר-זוהר
רבותי, אדוני היושב ראש, חברי. בהמלצת חברת הכנסת גאולה כהן הגשנו

שנינו הצעה דחופה לכנסת, כדי שתקיים דיון דחוף במצבם של עובדי רק"ע שבאו

בתלונות. היה מובן מאליו, בכל אופן בעיני, שדיון בזח חייב להתקיים בנוכחות

עובדי רק"ע. ואין לי ספק שגם בעיניד. אדוני היושב, היה מקובל הדבר.



כאשר ההצעה לא אושרה במליאת הכנסה ונקבע שיתקיים בה דיון בוועדה.

ומאחר ויושב- ראש ועדת העליה כבר יזם דיון בנושא. הוחלט שאין טעם לקיים

דיונים נפרדים בנושא. ומוטב ששתי הוועדות ביהד יקיימו את הדיוז בנושא, כל

אחת מהזווית שלה כדי שהדבר יבוא על פתרונו.

אני חושב שהדיוו לא יהיה שלם בלא עובדי רק"ע. אבל מאחר והמוזמנים

הטריחו עצמם ובאו לישיבה הזאת, ואין לי ספק ברצונו הטוב של יושב ראש ועדת

העליה והקליטה שמאד מאד חשוב לו שהשידורים הללו יבוצעו בצורה הטובה ביותר.

דבר שכולנו מעוניינים בו. אני מציע שנקיים לפה עכשיו את הדיון, ונחליט ככר

עכשיו על המשר הדיוו בהשתתפות אנשי רק"ע. והיה ונניע כאן היום לפתרון

הבעיה, נשמע מהם בבואם לכאן שבעיותיהם נפתרו. במידה ולא נביע לפתרון, נעבד

בישיבה הבאה ביחד אתם את הפתרון המבוקש.

נראה איפוא את הישיבה הזאת כחלק מתור דיון שיימשר כשתי ישיבות,

בנוכחות עובדי רק"ע.
היו"ר מ' קליינר
ההצעה של יושב ראש ועדת החינוך והתרבות נראית לי כהצעה טובה. אנחנו

נכנס איפוא ישר לדיון בנושא רשת רק"ע. נתחיל בדבריו של כבוד שר החינוך

והתרבות.
שר החינוך והתרבות ז' המר
הקבינט לעלייה. הרבה ודות ליוזמתה של חברת הכנסת גאולה כהן, ונם שלי-
נ' כהן
בנושא רק"ע בעיקר ביוזמתך, אדוני השר.
שר החינוך והתרבות ז' המר
כולנו חשבנו. ואני חושב ביתר שאת שרשת רק"ע זה דבר חשוב מאין כמוחו

לקליטת העליה. זה דבר מוצדק, זה דבר נכון. ואיני רוצה להרחיב את הדיבור על

העובדה שזה עזר לעולים רבים לצאת ממצב-של דכאון כאשר היה מי שידבר אליהם

כאשר היו להם הרבה צרות. אני יודע שהרבה הרבה עולים מקשיבים לרשת הזאת.

שמעתי נם טענות מאלה המתנגדים לשידורים האלה. שהשידורים האלה כאילו

מנציחים את הרוסיות של העולים. אבל האמינו לי שכל זה שטויות בעיני. אנחנו

צריכים לקלוט אותם. ובשביל זה צריכים ליצור את האווירה הנוחה ביותר שבה

ניתן לעשות זאת, ואני בטוח שעם הזמן לאט לאט הם יפתחו את קול-ישראל

ויתחילו להאזין למה שמשדרים שם, ולא יסתפקו עוד רק ברק"ע. אבל בינתיים תן

להם להשיב לשידורים בשפה המובנת להם, כי זה חשוב להם מכל ההיבטים.

זה אחד היעדים הלאומיים בתקופה מאד רצינית, כאשר יש קשיים גדולים

בקליטת העליה. זה מקור לאינפורמציה ותשובה אמיתי לרבים רבים מהעולים.

הממשלה רצתה בזאת, קבינט העליה החליט על זה, גורמים שונים שטיפלו בזה אף

הם חשבו שזה טוב.

מלכתחילה היו אנשים שהענין הזה לא מצא חן בעיניהם, ואני מתפלא עליהם.

הם היו צריכים לשמוח שקמה רשת כזאת. כי זו תוספת רצינית מאד של הרתמות

רשות השידור לקליטת העליה. אני אומר זהת מפני שאני רואה את ההתייחסות

לרשת הזאת בדרך של טלאי על גבי טלאי, וזה לא היה צריך להיות כך. די לנו

בכך שעולים-רופאים מנקים רחובות. לא צריך להפוך גם את העובדים ברשות

השידור למנקי רחובות תוך כדי עבודתם ברשות השידור. לעתים נוצר אצלי הרושם



שהתפיסה הישראלית אומרת שצריך כאילו להשפיל את העולים. אני אומר זאת

ברוגז, כי לדעתי זה לא היה צריך להגיע לכר. זה התחיל בוויכוח על המשדרים.

ואני זוכר שהתחלנו בזה צעד אחרי צעד ובכוח ממש בדרך של לסורים. ואינני

מטיח דברים כל3י צד מסויים. אלא רק קובע שכל דבר כזה עלה בדמים מרובים,

ברוגז ובמאמץ. י

מרע שהוקמה רק''ע חשבתי שהנה הלא הולכת על דרה המלר, ואני חושב שהיא

אבן הלכה לדרך המלר, אוי שאני אישית אינני מקשיב לרשת הזאת מאחר ואינני

דובר ואינני מביז רוסית. אבל שמעתי מאנשים ריבם שהשידורים טובים, ולא צריר

כל הזמו להסתכל ולבדוק את החשבונות ואת עניז התקנים.

בסר הכל רצו עובדי רק"ע חוזה עבודה לשנה. אבל אמר לי מי שאמר כי אי

איפשר לתת להם חוזי עבודה לשנה. ומה זה בכלל חוזה לשנה? הרי זה לא ניתז

להם בלל קביעות, אלא שחשוב לעובדים שלא יעמדו מדי חודש תחת איום חגליוטינה

של פיצויים. במשרד חאזצד אמרו לי כי זה אפשרי. אז מדוע יחשוב מישהו שאי

אפשר? נראה לי כאילו מתנכלים לעניו, וזו שגיאה מאין כמוה, שמצטרפת לבזיון

שבחוסר עבודח לעולים.

למעשה אנחנו מדברים על דבר שהוא קל יחסית. ישנה הרשת, ישנם האנשים

ואפשר וצריר לעבוד, אלא שמתחילים לרכל על אנשים אלה ואחרים שכאילו אינם

טובים, ומוסיפים כל מיני סיבות צדדיות ולא עניינות. שמעתי את הרכילויות

האלה, ואני מוכרח להגיד שזה מרגיז אותי מאד. צריר לרדת מענין הרכילויות.

העניו הוא בכר שצדלר לתת לעובדים שם את המשכורות שלהם, ובמידת האפשר גם

חוזה לשנה. והם מוכנים לזה.

אגב, אני לא דיברתי אתם. אבל ראיתי את המכתב של הוועד שלהם. במו

שהרופאים מובנים לעבוד בבית חולים שנה שלמה חינם ובלבד שאחר כר יקלטו אותם

בעבודה שם. בר גם האנשים האלה, וצריר להבין את הדבר הזה. הוועדה המשותפת

הזאת צריבה לומר במפורש שהיא רוצה שרק"ע תפעל, ושכל הרכילויות והחשבונות

הצדדים יוסרו מהפרק כרי שאכן תובל לפעול. ואשר למשדרים, ברור שבמשדרים

צריר לטפל מי שהתחייב לזה.

משדר התקשורת נהג אתנו מאד בסדר בעניז זה. ונתור יד להקים את הרבר

הזה. אני חזור ואומר שאינני מאשים אף אחד, אבל זו ההזדמנות הנאותה לוועדה

לקרוא לכאן את כל הגורמים הנוגעים בדבר כד-י לגמור את העניז.
היו"ר מ' קליינר
בוועדת העליה והקליטה נוצר אופי אחר של דיונים. אצלנו הדברים פחות

פולמיים, והאווירה כאן היא של ישיבה ביחד של גורמים שונים כדי לפתור

דברים.
שר החינור והתרבות ז י המר
אני חושב שמכל הכיוונים האפשריים צריר להחליט שרק"ע זה דבר שצהיר

אותו, שרבים זקוקים לו, שהוא דבר מבוררי ולרעתי הוא גם נעשה בצורה טובה,

גם אם אפשר אולי לתקן פה ושם במה דברים. הבעיה הרצינית היא בהרגשת

הארעיות הקבועה של העובדים סם.

אחרי שהם אמרו בשבוע שעבר שהם רוצרים לשבות מאחר ואיז להם ארעיות

קבועה, פניתי אל האוצר. ויש בידי הודעה בכתב של הממונה על השכר באוצר,

שהוא איננו מתנגד לכר שנחתום אתם על חוזה לשנה. אמרו לי אנשי רשות השידור

שאין גם בעיה של כסף בענין זה, אלא שהחוק אינו מאפשר להם לעשות זאת. ובכן,

ואני מוריע כאו שהאוצר קבע שאין לו שום בעיה בנושא הזה, ואני מציע לכן



ועדה משותפת לעליה וקליטה וחינוך ותרבות

24/12/91

אתם על חוזה לשנה. ונלמור בזה את הפרשה הכאובה הזאת. ביתר הפרשיות אפשר

לדון לאחר מבז בנחת, ברוח טובה ובצורה מסודרת. בנושא של רק"ע הולר לי ממש

בחיים. בי אני חושב שצריך לעזור לעולים במידת האפשר.
היו"ר. מ' קליינר
אגב. אנחנו ביו המיילדים של רק"ע. יכול להיות שבוויכוח היסטורי בעוד

5 שנים יגידו שאולי לא כל הנימוקם היו בעד. וכי יש גם נימוקים נגד. היום

קיבלה מזכירת הוועדה טלפון מאזרח שעוזר בקליטת עליה, שהתלונן על כך

שבשידורי רק"ע מדברים רק רוסית וכו'. ואנחנו יודעים שיש דעה כזאת. אבל גם

אם יש בה יותר צדק משחשבנו מלכתחילה. בדיעבד היא כבר לא טובה. זו התחנה עם

ההאזנה הכי גדולה בארץ. יש עולים שמאזינים לה שעות רבות ביום ובלילה.

המתנגדים אומרים שבגלל התחנה הזאת אין האנשים הולכים לעבודה.. אגב,

המשדרים כיום אינם חזקים מספיק כדי שישמעו אותם בכל חלקי הארץ, יש צורר

במשדרים רבי עוצמה כדי שאפשר יהיה לקלוט את רק"ע בכמה מאיזורי תל אביב.

אבל על הנושא הזה נדבר בנפרד.

פגיעה ברק"ע תתפרש בעיני עולים רבים כפגיעה בהם, כשאתה לוקח מהם דבר

שהם כמעט מכורים לו. כר שאינני חושב שסגירת רק"ע עומדת על הפרק. אבל כדי

לשמוע את זה בצורה יותר מוסמכת אני מוסר את רשות הדיבור למר מקל.
א' מקל
אני מוחה על נסיונות. אם היו כאלה, להציג אותי כאויב רק"ע. אני

המצאתי את השם רק"ע, רשת קליטת העליה, ולא אח אחד אחרל. ההשתלשלות היתה
כדלהלן
בשלב מסויים פנה אלי שר החינוך והתרבות לפני קרוב לשנה והציע את

ההצעה לעשות רק"ע. ברכנו על הרעיון שנראה לנו רעיון טוב, למיטב הבנתנו.

כזכור היו כל מיני בעיות. כמו גס התנגדויות של ועדי עובדים, אבל בסופו של

דבר התגברנו על זה בדרכים לא שגרתיות. והקמנו את זה מחוץ למסגרות המקובלות

בתור רשות השידור וכדי. והדבר קם והיה.

אי לכר רשת רק"ע החלה לשדר בחודש אפריל שנה זו, לפני 7 או 8 חורשים.

עד עכשיו לא היה ידוע לנו על שום בעלות. הכל הלד למישרין, ואנל מאמלן שגם

עכשיו איו בעיות אקוטיות. רווקה לרשות השידור מגיעה טפיחה על השכם. אנחנו

ביו אותם גורמים, אולי בודדים. שנרתמו וממלאים את חלקם בנושא העליה.

אנחנו עושים מה שאנחנו מסוגלים לעשות.
ג' כהן
כמו ההבטחה שלכם לקיים תכנית חדשות בטלוויזיה.

זה קיים בערוץ השני. אני אומר שעבור מה שעשינו מגיעה לנו מלה טובה,

וזה בנוה שאינו חיובי בנושא השידור, משום שהגורמים האחרים שנהנו לממן את

השידורים לעולים במשך כל השנים, קרי: לשכת הקשר והסוכנות היהודית, חדלו

מזה שנים אחדות לממן אפילו באגורה אחת את השידורים לחו"ל ולעולים.

השידורים לחו"ל ולעולים עולים לנו 25 מיליון שקל לשנה, ואף אחד לא נותן

לנו עבור זה אגורה אחת. למרות שיש לנו בעיות כספיות לא קטנות.

הייתי אצל כולם. עד יו"ר הנהלת הסוכנות ועד ראשי לשכת הקשר, והם אמרו

לנו: עם כל הכבוד, יש לנו עדיפויות אחרות. אתם תעשו את שלכם, ואנחנו לא

בעסק הזה, וכך אנחנו עושים את הדברים בעצמנו ובכוחנו ככל האפשר.



נמשך 7-8 חודשים לא היו בעיות למיטב ידיעתי. השידורים היו שוטפים,

ואכן יש האזנה רבהלתכנית הזאת. בשעתו ערכנו סקר, באמצעות מומחים לסקרים

בקרב הציבור הרוסי, וקבלנו תוצאות מאד חיוביות. לאמור. שרוב העולים

מקשיבים לשידורים האלה.

במשך התקופה הזאת היו מספר טענות בנושא התכן. פה ושם קבלנו פניות

בעיקר מלשכת הקשר, שהתכנים אינם כפי שהם אמורים הליות. קיימנו דיונים

פנימיים וניסינו לחוף את התוכן יותר לכיוון של ערכי מדינת ישראל, במה

שקורה בישראל ולא במה שקורה ברפובליקות שאותן הם עזבו, שנם זה חשוב, אלא

שחשוב יותר לקרב אותם למה שקורה אצלנו בארץ.

היו נם שטעו שיש בעיה של יצירת גיטו תרבותי, ושאולי בנלל זה הם לא

ישתלבו במהירות הדרושה בהווי הישראלי. אבל אנחנו לא ראינו את עצמנו

כמומחים לנושא הקליטה או העליהה, וכמי שמוסמכים לשפוט בדיוק איזו גישה

היא הנכונה.

לפני שבועיים וחצי שמעתי לראשונה על בעיה בתחום הפיננסי. קיבלתי אז

מהעובדים שפאקס שבו טענו שלא קיבלו את שכרם. מיד בדקתי את הענין, והתברר

שיש קבוצה קטנה שלא קיבלה את שכרה האחרון. ומיד הוריתי לשלם לה, ואכן

שילמו.

כאשר הקמנו את רקי'ע רצינו להטיל את זה בהתחלה על הנוח שעושה את כל

השידורים ברוסית, שזאת החטיבה לעולים וליהודים בברית המועצות. שם מצויים

45 עתונאים. שכולם עלו מברית המועצות במשך השנים. ובמשד כל השנים נשאו

בתפקיד של השידורים לברית המועצות בשיתוף עם לשכת הקשר. הם המומחים בתחום

הזה, ורצינו להטיל גם את זה עליהם. זו היתה המגמה הטבעית שלנו. בשל כל

מיני סיבות פנימיות, שלא אכנס אליהן, זה לא קם והיה. אז שכרנו עתוניאם

חדשים שזהמקרוב באו, וב-25 אנשים אלה מדובר. את אתה שכשדנו על בסיס של

פרי-לנסרים, כפי שזה מקובל בעתונות הישראלית. כלומר, כל אחד מהם מקבל כ-

1,500 שקל לחודש, והם לא עובדי רשות השידור. והם זכאים לעבוד בכל מקום

אחר. זה היה הפתרון שנראה לנו בשעתו כדי לקדם את הענין מהר, לאור העובדה

שהיו בל מיני בעיות בהפעלת הדבד הזה על ידי אותם 45 עתונאים רוסים שעובדים

בקול ישאל.

כאמור. כאשר שמעתי שיש איזו בעיה עם-תשלום המשכורת. נתתי הוראה לשלם

להם מיד. ומאז לא ידוע לי על עיכובים אחרים. ההוראה שלנו היא שכל חשבון

שמגיע, מיד משלמים אותו. לא ידוע לי על בעיותבענין זה.
ג' כהן
האם לא ידוע לד על בעיות אחרי שהתעניינת?

ברצון אסביר את התהליד. מאחר שאלה אינם עובדים קבועים של רשות

השידור, אלא פרי-לנסרים, התהליד הוא ברור. אגב, ברשות השידור עובדים הרבה

פרי-לנסרים, והם אינם היחידים. הם עושים עבודה מסויימת, ומי שאחראי על זה

ברדיו ממלא טופס מסויים "שובר תשלום" ובו הוא כותב שאיקס עבד ברק"ע

ומגיעים לו 1,500 שקל. את זה שולחים לגזברות, והגזברות נותנת לו שיק על

הסכום הזה. ההנחיות בענין זה הן ברורות: לשלם תמורת השובר הזח.
מ' בר-זוהר
אז מה בכל זאת קרה?
א' מקל
אני לא יודע מה קרה. כנראה שהיה עיכוב בקבלת הטפסים ברדיו, או שהיה

עיכוב מסויים בגזברות. או שהיה עיכוב בשני המקומות גם יחד.

1
מ' בר-זוהר
דווקה בכל הקשור למשכורות של העובדים האלהל?
א' מקל
לא רק לגביהם, ובוודאי שלא על פי הוראות של מישהו, אלא היו אלה

עיכובים בירוקרטיים שקורים לפעמים. מעולם לא היתה הוראה לעכב איזה שהוא

תשלום לעובד רק"ע.
מ' בר-זוהר
האם בעקבות כל המהומה הזאת לא בדקת מה קרה?
א' מקל
בדקתי. הסתבר שחלק מהשוברים לא הגיעו מהרדיו, וחלק כנראה התעכבו

בגזברות.
א' נדב
אני רוצה להסביר שההתייחסות לעובדי רק"ע היא כמו ההתייחסות לכל עובדי

הרדיו המועסקים באותח צורה.
אי מקל
את רק"ע מפעילים 8 עובדים קבועים שעובדים בקול-ישראל מקדמה דנא

ומקבלים משכורות קבועות כמו כל אחד אחר שם. ישנם שם כ-25 עולים חדשים

שמקבלים תשלום על בסיס של פרי לנסרים. ההוראה היא שברגע שמגיע אותו שובר

תשלום משלמים אותו. בקשנו לשלב בזה עוד אנשים מהעתונאים הוותיקים, העובדים

ברוסית מזה שנים. על רקע הטענות שהגיעו אלינו, שאנשים שנמצאים 6 חודשים,

8 חודשים או אפילו שנה אחת אינם כל כד טובים בהעברת ההווי הישראלי לעולים

חדשים שהגיעו ביחד אתם, ושצדיר לחזק בצוות אח המדביב של עתונאים רוסים

ותיקים. כאמור, יש לנו 45 אנשים כאלה, ואנחנו פועלים עכשיו לשלב יותר

ותיקים כדי שיהיה איזון טוב יותר ביו הוותיקים להדשים.

לפי מיטב השקפתי וגם לפי דעת מומחים שפנו אלי, יש בעיה בזח שאדם

שנמצא בארץ רק 8 חודשים אמור לשדד לעמיתיו על ההווי הישראלי, כאשר בפועל

אינו יודע מספיק על' ההווי הישראלי. לפני 8 חודשים הוא עבד ב"פרברה" אז

מאין יידע על ההווי הישדאלי? לכן אנחנו רוצים לחזק את המינון של זזעתונאים

הרוסים הוותיקים בתור רק"ע.

לגבי השנה חבאה, הכל תלוי גם בתקציבים. הנושא נדון היום בוועדת

החינוד והתרבות של הכנסת. לנו אין עכשיו ועד מנהל. אין לנו תקציב. אין לנו

גם אגרה, מפני שאין לנו ועד מנהל שיאשד את האגרה. וכך אנחנו לא יודעים

בכלל אם יהיה לנו גרוש למימון שידורים בכלל.



ברור שכל דבר הוא גם פונקציה של התקציבים שיועמדו לרשותנו. היה טוב

אם הסוכנות ולשכת הקשר היו חוזרים ונרתמים לנושא הזה. העול של 2Sמיליון

שקל לשידורים לחו"ל ולעולים אינו דבר קל עבורנו. שידורי רק"ע עולים 2,4

מיליון ש"ח לשנה. אם אינני טועה. מפרסומות נכנס עד עכשיו רק 295 אלף שקל.

כפי שאמרתי. לא יזיק כלל אם הסוכנות תחזור לממן חלק מזה. וכן גם לשכת

הקשר.
מ' לוין
במתכונת הנוכחית זה מופעל על משדרים שכבר היו בתפעול ברשות השידור,

ולא משדרים חדשים.
שר החינוך והתרבות ז' המר
ומה בענין חתימת חוזה אתם לשנה? .
א' מקל
הדבר הזה יישקל. אחרי שיהיה תקצב לרשות השידוד נדע מה עומד לרשותנו,

ומה אנחנו עושים עם הכסח. בלי תקציב אני לא יכול להתחייב.
שר החינוך והתרבות ז' המר
במקום להשפיל אותם ולדכא אותם צריו למצוא דרר לנהוג בהם בכבוד.
א' מקל
למעשה אנחנו נדרשים להוסיף 25 עובדים לרשות השידור. זו המשמעות של

חוזה. מי שיש לו חוזה זמני לפי ההסכמים אי אפשר לפטר אותו אחרי שלוש שנים.

כר למעשה צברנו 45 עובדים ותיקים ברוסית. שהיום אין להם כמעט מה לעשות. 36

איש משדרים 4.5 שעות ביום בסר הכל.
ג' כהן
אתם לא יכולים להלין שכרם של עובדים.--ולא זו בלבד אלא שאתם צריכים גם

להעלות את שכרם. וגם לעשות אתם חוזה לשנה.
שר החינוך והתרבות ז' המר
אמרתם שאם תושג הסכמת האוצר הדבר יסתדר. ובכן. אני השגתי זאת.
א' מקל
לא השגת, אדוני השר. על חשבון רשות השידור.

שר החינוך והתרבות ז' המר;

האם לא אמרתם לי שזה על חשבון תקציבכם, ושצריך רק להסדיר את הענין

הפורמלי?
א' מקל
כן, אבל לפי החוק אסור לי להוציא אף לא אגורה אחת אם אין לי תקציב.

כאשר יהיה תקציב, אנחנו נראה מה ניתן לעשות בר.
ג' כהן
לכולם משלמים משכורות. אז מדוע רק לחם לא?
מ' בר-זוהר
ביום שבו יהיה תקציב הדבר יבוצע?
מ' לוי
כז. רק התקציב הוא הדבר שיאפשר לי להתחייב.
א' מקל
על פי החוק איננו יכולים לפזר כספים שלא אושרו לנו. כאשר יהיה תקציב

הוא יובא לדיון במוסדות רשות השידור. אני לא קובע את התקציב ואת הלוקתו.

מוסדות רשות השידור יקבעו למשל שלרק"ע יוקצו איקס שקלים. אני מוכן לתת להם

חוזה, למרות הסיכון שאנחנו לוקחים על עצמנו שבבוא היום הם יהפכו גם כן

להיות עובדים קבועים. אבל קודם כל צריך להיות לי תקציב. כדי שאדע עם מה

אני עובד בשנה הבאה.
ג' כהן
וכאשר יהיה לתר תקציב אתה מתחייב לתת להם הוזה עבודה לשנה?
א' מקל
אמרתי שאני מוכן, אבל לא אמרתי אם זה יהיה ל-25, ל-21 או ל-31 איש.

נבדוק את צרכי המערכת.
ג' כהן
צרכי המערכת זה דבר אחר שנצטרך לדון בו.
א' מקל
את לא תדוני על זה, עם כל הכבוד. רשות השידור תדון בזה. אני חייב

לבדוק את צרכי המערכת.
היו"ר מ' קליינר
ברור שאין הכוונה ל- 3 איש ונם לא ל- 100 איש. יכול להיות שאחד

העובדים איננו טוב, או שעובד אחר מצא עבודה אחרת. הכוונה היא לסדר נוהל

כמו זה שהזכיר פחות אחד או שניים, או אחד שניים יותר.
א' מקל
אמרתי שכיום מדובר ב-25 איש בערד, ולא התחייבתי שהמספר לא יהיה 27 או

22. אנחנו נבדוק את צרכי המערך, ובהתאם לזה נקבעאת מספר העובדים.
נ'. כהן
זאת אומרת שמספר העובדים יהיה בגבולות המספר הקיים.



אני מניח שמובן לבל שבמידה וצריך יחיה לעשות שינוי, יש לעשותו

בהדרגה. כי אם יתפרסם שמפני שיש ביקורת בזו או אחרת על השידורים מביאים

לתחנה יותר ישראלים וחלקים. הדבר יצור אצל העולים תנובה מאד לא טובה,

ויעורר אצלם תחושה פסיכולוגית לא טובה.
אי מקל
מדוע צרלד להתבייש בזה שאנחנו רוצים שעולים ותיקים יותר יסבירו את

הווי הארץ ואת חקירה בארץ. האם זה דבר מביש?
היו"ר. מ' קליינר
בוודאי שלא אם הדברים נעשים במינרז סביר ובצורה טובה. אני נמנה על

המבקשים לתת יותר עברית קלה בתכנית, וגם אומר שצריך לשדר יותר שעות לחול.

לפתרנו את הבעיה של 350 אלף עולים שבאו לכאן, ולא פתרנו את הבעיה של

מיליון שעדיין נמצאיםשם, והם קהל היעד שאליו אני רוצה להגיע. אני רוצה

להגיע אליהם באמצעות אלה שנמצאים כבר בארץ ושולחים אליהם מכתבים, ולכן יש

לי ענין בכך שהתכנים של רק"ע יהיו סבירים וחיוניים, ואני רוצה להניע אליהם

גם ישירות ולכן חשוב לי שיהיו יותר שעות שידור אליהם. אגב, מסתבר שברוסיה

יש עדיין פועלים בגלים קצרים.

יש פה הצעה של חבר הכנסת ברעם ושל חברת הכנסת גאולה כהן,ך ועל דעת

חבר הכנסת בר זוהר, לומר שההחלטה המשותפת שלנו תואמת את הדברים שאמר כאן

עכשיו מנכ"ל רשות השידור.
מ.'. בר-זוהר
העירפול בענין זח לא מקובל עלי. אני רוצה שהדברים יהיו בהירים

וברורים. אני מבין, מר מקל, שכרגע אין לך כסף בכלל, ולא רק במה שנוגע

לרק"ע. אתה בכל אופז מחוייב להרבה מאד דברים. ואתה לא יכול להודיע לנו

שבכל הדברים שאתה מחוייב בהם המחוייבות שלך קיימות, ואילו במקרה של רק"ע

אתה תבדוק ותשקול. זה לא מראה על רצון טוב במיוחד.

מאחר והיה סיכום שהושג באמצעות שר החינוך והאוצר. אתה צריך להתהייב

בפנינו שברגע שהתקציב יאושר פורמלית הענין הזח יסתדר במסגרת חתקציב. כי

הרי ברור לכולנו שבסופו של דבר יחיה לך תקציב.
היו"ר מי. קליינר
מר מקל דיבר על עצם קיומו של התקציב. ולא על גודל התקציב.
מ' בר-זוהר
אכן. לכן אני חושב שהדיבורים על הצורך לשקול ולבדוק רק מכבידים על

הענין. אתם התחייבתם שברגע שיהיה תקציב אתם תבצעו את זה, ואני מסכים שהדבר

יעוגן בהחלטות הוועדות, כדי שהענין ייסגר בצורה חד משמעית.
.היו"ר מ' קליינר
אנחנו מבקשים לשמוע אם ללשכת הקשר עמדה לגבי שידורי רק"ע.
ש' פרנקל
אני רוצה להפריד את השמועה כאילו לשכת הקשר מתנגדת לרק"ע, כי זה לא

נכון. לשכת הקשר תומכת בכל רבר שעוזר לקליטת עולים, כי אנחנו י ורעים את

ההשפעה שיש לרבר הזה על היהורים בברית והמועצות. אנהנותומכים איפוא ברק'יע.

מובך שיש לנו הרבה הערות לנבי התכנים. כי אנהנו סבורים שהשירורים ברוסית

בארץ הם גם כז מכשיר הסברה לחו"ללל. כי את הדברים שהעולה שומע כאו ברדיו

הוא מעביר מיד גם לידידיו ולבני משפהתו שם. אנהנו רואים איפוא ברק"א לא רק

מכשיר לקליטת עולים, אלא גם מכשיר הסברתי חשוב.

אי אפשר אבל לסגור עיניים ואזניים ולהגיר שאנחנו צריכים רק לקלוט את

25 העתונאים האלה בעבודה. ואת שלנו עשינו. זה בלבד אינו מספיק, כי התוכן

אף הוא דבר חשוב ביורת. הרשת הזאת.ש היא חשובה, הוקמה בחופזה בגלל הצרכים,

ולא נבדקו דברים בסיסיים. אולי במאת אחפשר לנצל חלק מהעתונאים הקיימים

וצרלד לקחת גם עתונאים עולים חדשים.

כעובדת רשות השידור לשעבר. המכירה את את המערכת גם מהצד השני. יותר

נוח לי לרבר. מר מקל לא צריד את הסניגוריה שלי, אבל אני רוצה לציין שברשות

השידור ישנה בעיה של הש"תים, והבעיה היא בכד שהרבה זמן לא משלמים. ולא

תמיד זה היה רבר כל כד רע, כי לפעמים רבות אם הייתי חרוצה ועברתי חרבה

הרווחתי יותר. אבל זה סיפור אחר.

אין לי ספק שכל הש"תים סובלים ברשות השירור, ולא רק עובדי רק"ע. כי

הפקיד בגזברות לא בודק מי הוא עובד רק"ע ומי אינו עובר רק"ע, והוא נוהג

בדרר שווה כלפי כולם. והרי יש הרבה מאר ש"תים ברשות השידור.

אני מדברת על מצב ברשות שאני מכירה אותו מקרב. ואני משוכנעת שזח לא

דבר שנעשה במכוון נגד אנשי רק"ע. אלא זו בעיח בירוקרטית הקיימת ברשות

וטובלים ממנה על מאות או העשרות חרבות העובדים שם כש"תים.

כיוון שאנחנו רואים במכשיר הזה מכשיר לקליט וגם להעברת מסר החוצה.

חשובים לנו מאד התכנים. וברק"ע זה עדייו דבר התחלתי ועור לא כל כר ברור.

צריד לזכור גם שאת השידורים לחו"ל בשפה הרוסית קולטים גם בארץ. כד שעולה

חרש קולט ב- .F.M.השירורים ברוסית לחו"ל.

א' נדב;

לא מדוייק לחלוטין. תרשי לי להתייחס לדברים שאני מתמצא בהם, ואת

תדברי על התכנים.
שי פרנקל
אני מדברת על האפשרות שהמסרים בשתי הרשתות יהיו שונים, מפני שאלה שתי

מערכות שונות. ולא מערכת שיש לה גג משותף המתאם בין הרברים המשוררים.

רק"ע משדרת תכנים שונים בצורה אחרת בהתאם למנטליות של העוברים שלה-
ג- כהן
אם יש לכם ביקורת על רקע. תגירו מה היא. אם יש לד הערות, אם אתה רוצה

במסרים מסויימים שישפיעו על העליה בקרב יהודי רוסיה, אררבה תגידי זאת

לאנשי רק"ע. ואני בטוחה שהם יקבלו את הצעותיד.



ש' פרנקל;

אני חושבת שאדם שנמצא בארץ שנה וחצי והוא יוצא לעשות כתבה הוא מסתכל

אחרת על דברים. והוא משדר אותם אחרת. כאשר אנחנו מדברים על קליטה אנחנו

רוצים שהם יהיו ישראלים. אנחנו צריכים לתת להם שידורים כמו שאנחנו משדרים

בדרר כלל. ולא שידור כמו זה שהם שומעים ברוסיה. כי אנחנו הרי רוצים שהם

ייקלטו היטב בארץ ויהיו ישראלים. י

אין ספק שיש פה בעיה תכנית. שלא דנו בה. משום שנוצר מצב שבו כל אחד

מושד לכיוון אחר. ומקיום שנוצר הרושם שרק"ע זה דבר שרק אנשים מסויימים

מתעניינים בו ושרק לאנשים מסויימים איכפת ממנו. רק"ע אינו נמצא באולפן

שונה ותחת הנהלת אחרת, אלא תחת אותה רשות שידור. ולכן אין להתעלם ממה

שקורה ברשות השידור בכלל. ולא צריך ליצור סביב רק"ע מצב שמעורר תסיסה.
שר החינוך והתרבות ז' המר
תני לנו דוגמה של תכנית אחת שיש בה פגיעה באשיות הקליטה.
ש.: פרנקל
אני לא יכולה להצביע על תכנית מסויימת כתכנית איננה טובה. אני מדברת

כאופז כללי. אני חושבת שזה לא טוב שלא דנו בתכנים של רק"ע. ואני חושבת שאי

אפשר לנתק את הדיון בתכנים מהדיון בכסף ובשכר.
ג.' כהן
את זה צריך לעשות כאשר אנשי רק"ע יהיו כאן.

ש' פרנקסף

אם תשאלו לדעתנו. נגיד לכם שלנו חשובים התכנים שיהוו גורם למשיכת

עולים לארץ. וגורם שיחיש קליטת עולים בארץ. אבל בשידורים הקיימים אנחנו

רואים דבר שלא ברור עדיין ולא כל כך טוב מבחינת התכנים. אבל אני רוצה

שיהיה ברור שאני בעד רק"ע.
היו"ר מ' קליינר
עלינו לזכור שבישיבה הזאת לוקחים חלק שתי ועדות. ונושאים שמעניינים

ולגיטימיים במיוחד בוועדת החינוך והתרבות. פחות לגיטימיים כאשרמדובר

בוועדת העליה והקליטה המסתכלת על הדבירם מזווית ראיה של העולים והעולים

בפוטנציה. משום שהנושא הזה רגיש. ומפני שרק"ע הפהכה להיות רשת עם עוצמה

גדולה יש לזה ענין ציבורי גדול מארד בקרב העולים, ואסור לעשות בה טעויות

מן הזווית הזאת.

קיימנו פעם דיון על התכנים, לפי פנייה של אנשי הקשר, והיו חברי כנסת

שהעלו את השאלה אם זה -בכלל לגיטימי ללשכת הקשר להביע דעה לגבי רשת המשדרת

בישראל בשביל אזרחי ישראל.
שי פרנקל
בכל מדינה מתוקנת כל השידורים מהסוג הזה לחו"ל הם באחריות המדינה.
מ' בר-זוהר
באיזה מקום נוסף בעולם יש מצב כמו זה שאצלנו ודברים מהסוג הזה?
ש' פרנקל
ומי משלט עבור השידורים של THE VOICE OF AMERICA?. זה תפקידה של

המדינה, ולא תפקידה שי רשות השידור שלוקחת על עצמה תפקידים לאומיים מבלי

שהיא מקבלת תקציבים בשביל לזה.
ש.ר החינוך והתרבות ז' המר
רקייע זה כמו רשות השידור. היתר זה במסגרת תפקיריה של המדינה.
.ש' פרנקל
זאת היתה הסיבה לכך שאנחנו באנו בטענות אל רשות השידור על שאינה

לוקחת עולים חדשים מוכשרים ומעולים יותר כדי שתהיה טינתיזה.
ג' כהן
במה ביקורות היו, ובכמה ישיבות דנו על הרמה ועל התכנים והמסרים של

השידורים לחוייל?

היו ישיבות רבות, ואנחנו היינו המבקרים הראשיים.
היו"ר מ' קליינר
מר נדב, אני מבקש שתאיר את עינינו, כי אני מבין שנם שידורים בשפות

לחו''ל נפנעו.
א' נדב
אני רוצה להבהיר שרק"ע לא הוקם בחופזה, אלא אחרי הרבה הרבה

התלבטויות. זה הוקם על אח הרבה מאד מכשולים, אבל בשום פנים ואופן לא

בחופזה. ונם היום זה לא מתקיים בחופזה, אלא תחת ביקורת חוזרת ונשנית עם

המכייל ועם הנופים שברדיו, ועם הוועדה שזימנה לישיבותיה כמה וכמה נופים,

ולא רק את הלשכה אלא נם את הסוכנות היהודית, ועוד נופים. במדינה יש הרבה

מאד נופים שמעוניינים בנושא הזה.

הדיון הזה חשוב לי, כי מתברר שהענין הזה חשוב למישהו, ואני לרנע

חשבתי כבר שהזניקו אותנו לאיזו שהיא נקודה ואחרי זה שואלים אותנו למה

אנחנו משדרים ברוסית 12 שעות, כאשר אמרו לי בשעתו שטוב שנשדד 12 שעות.

הרבה דברים שאמרו לי בהתחלה שהם טובים ושצריך לעשותם, כעבור זמן מצביעים

עליהם כעל דברים לא כל כד חשובים, ואז עוצרים אותי ומחזירים אותי אחורה.

אבל אין ספק שיש התלבטויות.

חשוב להבהיר שהדבר נעשה בהכרה מלאה ואחרי שיקולים רבים. אחת הבעיות

שלא איפשרו להקים את זה בחופזה היה ענין של רשות השידור, עם הבעיות של

יוניוניזם, עם הבעיות של התקציבים, 21 אלף בעיות, עד שהמצאנו מן הריון

שמחוץ לרחם, לטוב ולרע שבו. בסיוע המנכ"ל נוליד דבר שעוד לא נולד כמותו,

כאשר ניקח אולפן שידורים פרטי ושם נעשה את זה.

כי ההסתדרות התנגדה לזה בכל תוקף.



לשמחתי הצלחנו בהריון שמחוץ לרחם, כאשר זה נמצא עדיין בתור רשות

השירור, וכמובן שיש עדיין בעיות, כי בגלל היות הדבר מחוץ לרחם אז באופן

טבעי המננונים של רשות השידור עדיין לא משומנים כהלכה, עדיין לא משופשפים.

אבל אני מקווה שהמסר ברור וכולם מבינים שזה חשוב.

רקי'ע לא זוכה ליחס מועדף טוב, ונם לא ליחס מועדף רע. אותן הבעיות

שקיימות ברדיו קיימות גם אצל רק"ע. וענין השייתים אכן מעורר בעיה, וזו

תמציתו של הסיפור. אחרי שהתעוררה הבעיה יש אולי לאפילו העדפת מה לטובה.

ברדיו ישנם אנשים שלא קיבלו את משכורתם זה 4 או 5 חודשים, וביניהם נם 8

עובדים קבועים וותיקים.

מסבירים עושים למעשה עבודה יוצרת. יש בדברים האלה משום יצירה, ולא כל

כד עבודה, בדיוק כמו בתכנית בעברית. הייתי שמה אילו המדינה היתה לוקחת על

עצמה את המשימה הזאת. אם השידורים שלנו לחו"ל הם בגדר הסברה, אז מוטב

שהמרינה תיקה את זה על עצמה, כי אני לא אמור לעסוק בהסברה נטו. אני אמור

לעסוק בכל אותם דברים שקבועים בחוק רשות השידור, ויש שם בעיות של איזונים

ויצירה ועוד 21 אלף דברים.

אמרתי שלוקחים את המבנה של מעט עובדים קבועים והרבה עובדים מן החוץ

וכך בסופו של דבר יהיה אדם שעובד למעלה מ-20 שנה ברשות השידור. וזז. מסביר

גם למה למעלה מ-50 אנשים עסקו בשידור של 4,5 שעות. פה מדובר ב- 8 אנשים ו-

25 לווינים, ואפשר לצמצם את זה אם הולכים למשרות קבועות. אם אני מעביר

דבר כזה למבנה הקבוע אני לא יודע איזה מוצר ייצא, עם איזה תכנים זה ייצא

וכו', ולכן נוצר המבנה כפי שהוא.

ומכאן אני מגיע לנושא של לשכת הקשר לעתונות, כאשר הפעם זה נעשה בצורה

יותר מסודרת. בישיבה הקודמת נעשה דבר שאינו מקובל עלי כמנהל הרדיו. מתוך

לשכת הקשר, ועוד לפני שהתקיים כאן דיון בנדון, יוצא מכתב בתפוצת נאטו לכל

העולםל, שמנסה להסביר מדוע השידורים של רק"ע אינם טובים. והתום עליו אלי

וולק. עובד לשכת הקשר.

הגברת פרנקל עשתה זאת בפורום הזה בצורה מסודרת, ואני מעריד את זה.

התקיים כאן דיון והעובדים שמעו את כל גוונת הקשת הפוליטית בישראל שבאה

לידי ביטוי בדיון שהיה כאן, בהשתתפות המנכ"יל. למעשה התקיימו מספר דיונים,

כי בעקבות כל מיני פניות זימן המנכ'יל את כל הגורמים לדיון אצלו. אנשי רק"ע

הציגו בפנינו את התכנים המלאים שלהם, וקיבלו את ברכת הדרך. כל מה שנעשה עד

לדרגים העליונים של רשות השידור נעשה בדעה אחת של התכנים הטובים והנכונים.

אם יש צורר בשיפורים, אדרבה. אבל לשכת הקשר היא רק אחד הגורמים שצריד

להתחשב בול, ויש עוד הרבה גורמים נוספים במדינת ישראל שצריך להתחשב נם

בחם. כדאי לצאת קצת מהתפיסה האפוטרופסית האומרת שלשכת הקשר לעתונות היא

האפוטרופוס נם של רק"ע. היא לא האפוטרופוס של השידורים לחו"ל, ומהדברים

ששמענו משתמע כאילו זה כאן.

אגב, אני חושב שהדיון הזה לא צרי ד בכלל להתקיים כאן, ומכל מקום היו

צריכים להשתתף בו יותר גורמים. יפנו אל רשות השידור, יפנו לרדיו ויציגו

ביקורות. אלא אם יש מחשבות אחרות, כמו זו שהביע כאן חבר הכנסת ביילין שאמר

שצריד להקים מועצה ציבורית מפקחת. אני לא בעד זה, אבל הדברים מובילים לזה.

אני מודיע לוועדה שמה שקורה בנושא הזה יילד ויגבר. זו שנה לא קלה, כי

זו שנת בחירות. ואני בטוח שהלחצים ינברו, ו-21 אלח גורמים במדינה הזאת

ינסו להפעיל עלינו לחץ. ואני גאה על שאנחנו עומדים בלחצים האלה.
א' מקל
ישנם גורמים פוליטיים ששמו לב שפז! יש אולי פוטנציאל לגיוס קולות,

והלחצים לצערי מתגברים מרי יום. אנחנו נהדוף את הלחצים, אבל יש בעיה כזאת.

יש החושבים שבאמצעות רק"ע חם יצליחו לחשפיע פוליטים על ציבורי בוחרים. טוב

שתדעו שיש גם עניו בזה.
ע' ברעם
נדמה לי שהדיון הזה הוא דיון שמתקיים בעתו. הנושא התקציבי ייפתר בר

או אחרת. והנושא העיקרי של הלשיבה הזאת הוא המהות של רק"ע. אני רוצה על בן

להגיד מה המהות של רק"ע בעיני. רק"ע בשביל עולים שאינם דוברים עברית היא

בדיוק במו השידורים בעברית לדוברי עברית. דוברי הרוסית צריבים להיות באותה

קטיגוריה של דוברי העברית. האם אתם חושבים שהרוסים אינם חשופים לעתונות?

האם אתם חושבים שהם לא יודעים מה אומרת חברת הבנסת גאולה בהו. ומה אני או

בל חבר בנסת אחר אומרים? יש פה אנשים שהם אזרחי שיראל והם רשאים לקבל

אינפורמציה פתוח, והיות ואינם יכולים להביך את האינפורמציה הפתוחה בעברית,

בי הם לא מבינים עדייו את חשפה, הם יכולים לקבל אותה ברוסית כשלב מעבר. זה

רק"ע. בשביל זה קיים רק"ע, ולא בשביל שום דבר אחר.

אינני יודע איר רק"ע משפיע על השומעים, לטוב או לרע, כמו שאני לא

יודע איר השידורים בעברית משפיעים על השומעים אותם. במדינה דמוקרטית זה

משפיע במו שמותר לדבר. ואז יש מסרים שאני רוצה להעביר לעולים, ויש מסרים

שחברת-הכנסת גאולה כהן רוצה להעביר לעולים. וזה יהיה בדיוק כמו שידורי

שיראל, כאשר כל אחד יוכל להגיד שם את האמת שלו, והמינון יהיה תלוי בכם,

אנשי רשות השידור.
א' מקל
מה שאתה אומר מקובל עלינו.
ע' ברעם
באשר לעניו העתונאים, איפה אתם חושבים ייקלטו מאות העתונאים המגיעים

ארצה? חלק מהם יקלט בעתונות הכתובה, חלק מהם ברשות השידור. כאשר לפני

שנים הייתי יושב ראש ועדת העלייה והקליטה רצינו להכניס 18 עובדים לטלוויזיה

החינובית, וחברת הכנסת גאולה כהן עזרה לי מאד בעניו זה. הטלוויזיה

החינובית התחייבח לקבל אותם לעבודה אחרי שנת מימון של משרד הקליטה. עברח

השנה, והטלוויזיה החינובית לא רצתה לקבל אותם, ואנחנו ניהלנו מלחמה אדירה.

אבל כתוצאה מהענין הזה גם רשות השידור נפתחה, וגם הטלוויזיה החינוכית

נפתחה והתפתחה.

עכשיו אומרים שלא די כשנה, אלא יש צורר במימון של שנתיים. צריו למצוא

מקורות לטווח מעבר, וחייבים להביו שהמסה תגדל ונהיה חייבים לקלוט את

האנשים האלה. ואשר לשאלה אם זה פוגע באשיות הקליטה, זו שאלה שצריך להשאיר

לגורמי הקליטה.

בל אחד מאתנו שבא לכאן קיבל איזה שהוא חומר רקע. אני יודע שחומר הרקע

לא תמיד בא מרק"ע, והוא גם לא תמיד מדוייק. אדוני המנכ"ל, נאמר שהיחס שלך

אל עובדי רק"ע הוא יחס לא הונן, ושהם מרגישים השפלה בחור רשות השידור. ואת

זה שמעתי מאנשים שחיים את הענין. אני באתי להגיד לר שמעבר לכל

האידיאולוגיות של תקציב ובו', באשר אנו מקבלים עולים חדשים לעבודה אנחנו

חייבים לגלות להם יחס אוהד, לפחות בתקופה הראשונה. שאם לא כן, כל הענין

נכשל. יש כאו בעיה של קליטה שהיא מעבר לענין של קבלת ישראלים לעבודה. יש

פה חרדה, ואי בטחון. ומי יתן לזה תשובה אם לא הנהלת רשות השידור.



נ' כהן;

אפילו לפנים משורת הדין.
היו"ר מ' קליינר
היות והסוכנות היהודית הפיקה את תמיכתה ברק"ע, והיות ולשכת הקשר אף

הלא הפסיקה את הקיצוב. רציתי להזמין את הרפרנט של האוצר כרי לשמוע פרטים,

אבל הוא לא בא. יחד עם זאת אני רואה שבחוק רשות השידור, סעיף 4 סל המטרות,

נאמר: לקיים שידורים ליהודי התפוצות ולקיים שידורים לחו"ל. למה ההנחה

שמישהו אחר צריף לתקצב את זה.
א' מקל
אנחנו כבר חסרים 25 מיליון שקל. אנחנו נמצאים במצוקה תקציבית. הכל

קשור בכר שהשמיכה קצרה מדי. לא אני קובע את גובה התקציב. את התקציב קובעת

ועדת הכפסים של- הכנסת והממשלה. הם יקבעו גם את העדיפויות של השנה הבאה.

ואם הם יקבעו שהעדיפויות של השנה צריכות לבעיות בנושא קליטת העליה, אז כד

יהיה. וזה יבוא על חשבון משהו אחר. אני לא מתנגד לזה. אבל זה גקבע בממשלת

ישראל ובוועדת הכספים של הכנסת. אני רק פועל בהתאם.
רק הן-צבי
אני עולה חדש לשעבר שהיה פעיל למען העליה, וישנם כאן חברי כנסת שביחד

אתם השתתפתי בהפגנות ובמאבקים שהתנהלו בכל חלקי העולם. אנשים שהקימו את

רק''ע הם אנשים שבברית המועצות מעלים אותם על נס. בברית המועצות יודעים

כולם מי תמד בזה, יודעים מה עשה מנכ"ל רשות השידור, ומה עשה מנהל הרדיו,

ומכירים את כל האנשים שעמלו למען קיומו של רק"ע שיעזור בקליטה של העולים.

הייתי הראשון שהעברתי את המסר הזה כאשר הייתי שליח בברית המועצות.

אני רוצה שתראו מה אנחנו עושים ביחד. אתם אומרים שצריד לעזור לעולים

חדשים, שצריד לתת להם גיבוי, ולא צריד לפגוע בהם. אני בעד כל הדברים האלה.

אבל אנחנו מאבדים דבר חשוב מאד, את הישראליזציה של הדברים. ואני רוצה

להרחיב על זה את הדיבור.
שר החינוך והתרבות ז' המר
האם אתה מעוניין בזה יותר מאשר אנחנו?
ש' בן-ציון
לא. אבל גם אתם לא יבולים להיות מעוניינים בזה יותר משאנחנו

מעונינים. אני חושב כי 12 שעות שידור זה יותר מדי. אני חושב שתכניות בשפה

הרוסית על התרבות הרוסית זה יותר מדי. אני לא רוצה לערבב את השידורים

לחו"ל עם השידורים לעולים. כל האנשים היושבים כאן הם בעד השידורים האלה.

אף אחד לא מתנגד לזה, אבל לכל אחד כואב משהו, והבעיה היא אולי בכד שאנחנו

לא מבטאים את עצמנו נכון. כי לפעמים נדמה לי שאנחנו מנהלים שיחת חרשים,

באשר האחד מסביר דברים שונים ואילו השני ממשיל לעשות כפי שעשה עד כה.

מדוע אתה חשוב ששידורים במשד 12 שעות זה יותר מדי?

ש' בן -ציון;

אני חושב ששידוד של 12 שעות בכל שפה שהיא זה יותר מדי.



שר החינוך והתרבות ז' המר;

השידורים בעברית נמשכים 24 שעות ביממה,
ש' בן ציון
זה טוב במדינת ישראל. טוב שהקימו את רק"ע בזמנו, אבל היום צריד

לבחון מחדש את הדברים. כדי להתקרב לישראליות צריו לעשות מאמצים. אני זוכר

שאני התאמצתי לכדי להבין מה אומרת חברת הכנסת גאולה כהן בעברית, ומה

אומרים חברי כנסת אחרים בעברית. בהתחלה תרגמו לי את הדברים ברוסית במשד 4

שעות ביממה.
ג' כהן
אתה היית חלוץ כאשר באת לארץ, אבל העולים היום אינם אידיאליסטים.
ש' בן-ציוןu
האם אני צריד לרדת ברמה בגלל עולים שאינם אידיאליסטים? אני אומר שלא.

שר החינוך והתרבות ז' המר;

אנשים שעלו מנרמניה לפני 40 שנה עדיין קוראים את העתון הגרמני.

ג' כהן;

כדי להעלות את העולים שאינם אידיאליסטים וללמד אותם ערכים אנחנו

צריכים לדבר אתם עוד זמן מה רוסית. והרצל שיסד את מדינת היהודים לא ידע

אח לא מלה אחת בעברית.
היו"ר מ' קליינר
אנחנו צריכים לזכור שבתוקף חוק השבות העלינו ארצה הרבה מאד קשישים,

והשידורים האלה בשפה הרוסית הם הצלה ממש לאנשים האלה, סם חיים בשבילם.

הצעירים יוצאים לעבודה ולא שומעים שידורים-במשך 12 שעות, אבל המבוגרים

הנשארים בבית מקשיבים לשידורים האלה ללא הפסקה. זה למעשה הדבר היחידי שיש

לחם.
ש' בן-ציון
היו לנו כמה פגישות עם מנהל הרדיו והוא משלב את הדברים בברכת המנכ"ל.

והדברים מתרחשים. יש לי הרגשה שלמרות שהמלחמה נגמרה אנחנו מפציפים עדייו

את הרכבות. ברית המועצות איננה היום מה שהיתה בעבר, ולכן לא צייר לעשות

לגביה היום את מה שצריר היה לעשות בעבר. נראה לי שאנחנו הולכים מקיצוניות

לקיצוניות. אנחנו תומכים בקבוצה מסויימת, ואומרים שכל יתר הדברים אינם

חשובים. ונכון שצריר קודם כל לדאוג למקומות עבודה של עולים חדשים, אבל יש

עוד דברים שצריד לדאוג להם.
נ.' כהן
אני שמחה מאד שהישיבה הזאת מתקיימת, אח שבקשתי שלא תתקיים בלי

נוכחותם של עובדי רק"ע, והם באמת חסרים לנו כאן. אני שמחה לקיומה של

הישיבה. מפני שאנשים רואים באיזה יחס רציני מתייחסים אל הנושא הזה שר

החינוך והתרבות, ראשי שתי הוועדות, וכן חברי כנסת מהשמאל ומהימין כאחד.



היתה ויש כוונה. שלשמחתי לא תתבצע , לבטל את התחנה הזאת על ידי

השתלטות עליה של שידורי חו"ל, גם דרך העובדים, אלא שהדבר הזה לא יהיה. אני

שמחה שהדבר הזה התברר למי שצריך הלה להתברר. אני נם שמחה שהמנבייל הצהיר

שאין שום כוונה בזאת.

אמר באז חבר הבנסת ברעם דבר יפה ונבון מאד. הוא אמר שצריך לנהוג עם

העולים ל.צת יותר באיפוק, בקצת יותר אהבה.
א' מקל
וכד אמנם אנחנו נוהגלם בל הזמן. אגב. בל ועדי העובדים שלנו איימו

בשביתה אם נפעיל את רק"ע, ואנחנו לחמנו בזה.
ג' כהן
אני מצטערת עד הלום שערוץ 1 לא עשה את מה שעשה בקשר לטלוויזיה. למרות

שכולנו היינו בעד.
א.'... מקל
היתה התנגדות מתוך הטלוויזיה. אם הגישה של כולם היתה כמו זו של אמנון

נדב אז זה היה גם שם. כאשר יש התנגדות גדולה מתוך המדיום הדבר קשה מאד.
הי"ור מ' קליינר
אני עדיין בדעה שהייתם צריכים לתרגם את "מבט" ברק"ע.
ג' כהן
אף אחד לא יחשוב בי, בוודאי לא בשר החינוך והתרבות ובחברי הכנסת

קליינר ובר זוהר שאנחנו לא מספיק פטריוטים לשפה העברית. אבל אנחנו קודם בל

רוצים את העולים. ולבן,ך מלת הקוד שלנו היא להקל, להקל, להקל, במה שאפשר

להקל. ושפה זה הקושי הפסיכולוגי והמעשי הכי בדול. אלז לנו פשוט ברירה, כי

אנחנו מדינת עולים. אבל זה לא אומד שלא צריך לשפר את התכניות. אני טוענת

שללשכת הקשר יש בהחלט מה לומר בנושא זה, צריך לכבד את הביקורת שלה, וצריך

להתחשב בהערות שלה יותר מאשר בהערות של גופים אחרים. בי היא נמצאת בל הזמו

עם האצבע על הדופק. גם על שידורי חוץ היו הרבה מאד ביקורות גם לגבי

העובדים וגם באשר למסרלם.

הלוואי ויגיע היום שרקייע ישדר בגלים קצרים לחו"ל, ואלה יהיו אז

השירורים להו"ל. אין ספק שרק"ע מכניס אותם לנעלי-הבית של הארץ שלנו. כי זה

בכל זאת ישראל, זה מציג את הבעיות של ישראל אבל לא רק את הבעיות, וזו

התעמולה הכי טובה האומרת להם לבוא אלינו, מבלי להשתמש במלה "בואו".

אני מסכימה שיש להכניס תיקונים ברק"ע וגם לשלב בהם עובדים נוספים.

ואם נגיע למצב בו נוכל לשדר את רק"ע במשדר של גלים קצרים לחו"ל תהיה זו

התעמולה הטובה ביותר שיכולה להיות לנו.

נ' כהן;

יש לי שתי הערות קצרות בתהום המשפטי שהן רלבנטיות לדיון היום. היושב

ראש הזכיר את הסעיף הנכון בחוק רשות השידור שמחייב אותנו לעשות כל מה

שאנחנו בין כה עושים ונמשיך לעשות. אבל בעקבות הסעיף הזה יש סעיף אחר בחוק

רשות השידור. לא לחינם ממנה הסוכנות היהודית את נציגה, ולא הממשלה, והיא



המציעה אותו ישירות לנשיא. בשנת 1965 נחתם הסכם עם הסוכנות, וקול-ציון-

לגולה עברה אלינו, וזו חטיבת השידורים לחו"ל, וזח היום כנראה נם רק"ע

מבחינה משפטית.
ג' כהן
למה זה רק"ע מבחינה משפטית?
נ' כהן
בי יש לנו שידורים ל"עולים" כפי שכתוב בחוק.
היו"ר מ' קליינר
בתוב "לקיים שידורים ליהודי התפוצות. לקיים שידורים לחו"ל".
שר החינוך והתרבות ז' המר
דק"ע לא ימומן על לדי הסוכנות. זה הלק מקול-ישראל.
נ' כהן
ההסכם עם הסוכנות היהודית משנת 1965 קו י ים עד לפני שנה-שנתיים.

ההעברה של הכספים נובעת מתוד החוק. הוא הדין ברשות השידור. ברשות השידור

יש מליאה. לפי חוק רשות השידור כל התכנים נתונים למליאה, כולל רק"ע, כולל

השידורים לחו"ל, אלא אם כן הכנסת תיתן דעתה לנושא ותהיה חקיקה חדשה.

יש היום ועדת שידורים לחו"ל, שבראשה עומד בדרד כלל נציג הסוכנות. עד

עכשיו היה זה מר עוזי נרקיס. אני חושב שהמליאה הבאה שתתמנה תצטרר לתת

דעתה גם לתכניות רק"ע, מפני שהיא אחראית על כל התכנים.
ג' כהן
היא לא אחראית לשידורים של רק"ע. היא אחראית לשידורים לחו"ל, ונם זה

בספק.
היו"ר מי קליינר
אם החוק מטיל עליכם אחריות לקיים שידורים ליהודי התפוצות ושידורים

לחו"ל. על סמר מה הסוכנות מעורבת בזח?
נ' כהן
הסעיף הזה הוכנס בחוק רשות השידור בשנת 1965, והסוכנות קיבלה נציג

במליאת רשות השידור מתור הסכם ברור שהיא משתתפת בתקציב של הדברים האלה, כי

אחרת לא היו משתפים אותה בזה. זה היה על פי הסכם שבין רשות השידור לסוכנות

היהודית. אני יכול להמציא לכם את ההסכם הזה. בלא ההסכם הזה, מדוע צריך

נציג הסוכנות להיות במליאת רשות השידור?

ש' פרנקל;

רשות השידור, שצריכה לקבל מהסוכנות היהודית כסף בשביל השידורים

לחו"ל, אינה מקבלת את הכסף הזה.
היו"ר מי קליינר
אני מבקש שהעתק ההסכם הזה יומצא לוועדה וכמובן לשר החינוד והתרבות,

וגם למנכ'יל רשות השידור.
נ' כהן
לפי עניות רעתי המשפטית הסמכות לקבוע את התוכן של רל,"ע נתונה למליאת

רשות השידור. ויתכן שמליאת רושת השידור החדשה תצטרף להקים ועדה מיוחדת

לנושא זה, מפני שזה באמת לא שייר לשידורים לחו"ל, ולא לשום ועדה מייעצת

שקיימת היום.

כאשר הוקמה ועדת השידורים לחו"ל, מחציתה הורכבה מחברי המליאה, עם

יושב ראש שבמקרה או לא במקרה הוא נציג הסוכנות היהודית, ומחציתה מנציגים

מכל הגורמים שעוסקים בעליה ובשידורים לחו"ל. אח זה אפשר לעשות גם לגבי

הוועדה המייעצת לענין רק"ע שתקום ברשות השידור.
ו' גלוזמן
אני מקשיב לשידורי רק"ע ואני חייב להגיד שהתפתח שם סגנון מיוחד

המבוסס על עתונאים חדשים שפעלו והתפתחו במשד מתקופה מסויימת של פתיחות

יחסית בברית המועצות. וזה באמת סגנוז שונה. והעולה רואה לפניו שתי רשתות:

האחת, רשת ממלכתית; השניה, רשת שהיא יותר פתוחה ומדברת יותר על הבעיות של

העולה. ואני חושב ששני הדברים חשובים ביותר.

את שידורי חו"ל העולה קולט ברשת אי. ניתן לשמוע בארץ את השידורים

בגלים קצרים לחו"ל.
ש' קלפנר
יש אי זורים מצומצמים בארץ שבהם אפשר לקלוט את השידורים לחו"ל ב- f.m.

שמעבירה את התכניות האלה.
היו"ר מ' קליינר
ואומר מר גרוזמן שזה טוב ששומעים.
ו' גלוזמן
למעשה הוא מקבל גם את המסר המסווג יותר, הממלכתי, וחשוב שהוא יקבל

אותו, אבל במקביל הוא שומע גם דברים מוזרלם ומשונים, אבל עצם הפתיחות

מעבירה אלי ומסר דמוקרטי שהוא לפעמים חזק יותר מכל הרצאה על דמוקרטיה

שקיימת באיזה שהוא מקום ושיש בה מגוון דעות.

הרשת הזאת היא מאד א-פוליטית, והייתי מאד שמח אם הדיונים על התכנים

ייעשו במתכונת א-פוליטית, ושיקום משהו בסגנון של שולחן עגול לדיונים

קבועים, ונציגי הציבור יהיו בו, כמו שהוצע, ורשות השידור, שהיא עצמאית,

תגלה אוזן קשבת לשינויי התכנים האלה לטובת העולה.
א' טנצר
אני לא רק שומע, אלא לפעמים גם מדבר ברק"ע. בעתונות הרוסית אני קורא

שעולים מברית המועצות שעובדים ברדיו רק"ע לא מקבלים משכורת. הידיעה הזאת

אומרת לעולים החדשים שדופקים את העליה מברית המועצות. הודש, חודשיים

שלושה לא משלמים משכורת, ואז עולה שעובד במפעל אומר לעצמו שאם ברדיו רק"ע

לא מקבלים משכורת, אז דבר כזה בוודאי שיכול לקרות גם לו, וזה מכניס בו

פחדים ודאגות,ך ואין לו גם בפני מי להתלונן. ואל לנו לשכוח שמדובר למעשה

ב-26 משפחות שצריכות להתפרנס ולהתקיים. אדם שאין לו מה לאכול, איך הוא

ידבר ברדיו, ועם איזה קול הוא ידבר.



אני נפגש עם הרבה עולים מבריח המועצות, ויש לי משפחה שעלתה לפני

שנתיים מברית המועצות, וגם נפגשתי עם הרבה ארגוני עולים מברית המועצה, כמו

למשל ותיקי מלחמת העולם השניה, עולים רוסים. אלפא צפון ועוד ועוד, ובמיוחד

עם פנסיונרים, וכולם אומרים שהמקמים והולכים לישון עם רק"ע. אין לנו כסף -

הם אומרים - ואין לנו ממה לחיות. אבל את דדיו רק"ע אנחנו רוצים לשמוע, את

הכסף האחרון שלנו אנחנו מוכנים לתרום לרדיו רק"ע.

בכנסים שבהם השתתפתי שמעתל אומרים, שאם לרשות השידור איו כסף, הרי

העולים מוכנים ורוצים לערוך מגבית כדי שרק"ע ימשיך לשדר, כי הם רואים בזה

את הקול של העליה.
הר מ' קליינר
אני שמח לשמוע את הדברים האלה. נם אנחנו שומעים את חדברים האלה, אבל

אתה הבאת אלינו את הדברים האלה מהשטח ממש.

הייתי רוצה לשמוע מה הסיבות לבד שבשפות לחו"ל משדרים את רשת ב'. האם

זה דבר זמני, או שזה קבוע?
ג' כהן
אולי תסביר גם איר זה שהעולים באיזור תל אביב לא שומעים את השידורים

בגלל זה שעדיין אין משדר מתאים?
א' מקל
אינני מתמצא בענין המשדרים, ועל זה יענו אנשי בזק. אני מבקש להתייחס

לשאלתו של יושב ראש הוועדה. כאמור, אנחנו סובלים מבעיות תקציביות רציניות.

אין לנו היום כסף בשביל כל הצרכים. והדבר עומד להפוך אקוטי בשנת התקציב

הבאה, ויש לזה כל מיני סיבות, ולא אפרט אותן כאן, כי זה יותר ענין לוועדת

הכספים ולוועדת החינוד והתרבות.

בעקרון יש לנו הרבה קשיים. אי לבד החליטו השנה מוסדות הרשות, הוועד

המנהל, לקצץ בשידורים לחו"ל משום שבזק לוקח מאתנו, כמו שאומרים באנגלית

.AN ARM AND A LBGבזק גובה מאתנו סכומי -עתק על שידורים לחו"ל בגלים

קצרים. אין לנו הנחה, אלא שי אנחה.

מאחר שלא יכולנו לעמוד יותר בהוצאות האדירות של בזק, שמעסיק שם

משמרות עובדים וכו', והסכומים הם גבוהים ביותר, החלטנו לצמצם השנה את

השידורים לחו"ל, כאשר ההוצאות הגדולות הן על העובדים בבזק. אלה החלטות

שאושרו במינהלת השידור אחרי דיונים, ואז צמצמנו את השידורים שלנו לחו"ל.

אחר כך התחילו להגיע כל מיני ידיעות על כך שהערבים תפסו את התדרים

האלה. אני לא יודע אם זה נכון או לאל, אבל כך נמסר על ידי אנשי בזק

ואחרים. ואז התקיים דיון אצל שר החינוד, ובפי שנאמר לי אחר כלך- אני הייתי

אז בחו"ל - סוכם שם שכדי שהתדרהזה לא יעמוד ריק, בינתיים ישדרו שם את

שידורי רשת בי לתקופה קצרה, שנדמה לי עומדת להסתיים.
א' נדב
הסיכום היה שכדי שלא יתפסו בינתיים את התדרים, רשת ב', שממילא משדרת,

עלה על התדר הזה, כדי שהוא יהיה תפוס. הסיכום עם בזק היה שכרגע גם לא

מתבצע כל תשלום בגין זה. בינתיים הוקמה ועדה בראשותו של מר סלבין, שאמורה

לסיים את עבודתה בקרוב.



אם אין צורך לשלם לבזק, מדוע החזרתם את השידורים בשפות זרות לעולים

לחו"ל.

A
א' נדב
כי הסיכום נקבע לחודש ימים בלבד. כאשר בזק סופגת את החוצאות.

ש' קלפנר;

מדובר בתפעול המשדרים. ולא בחשמל. ,

לגבי הכיסוי של רשת רק"ע, כ- %80 ויותר מתושבי מדינת ישראל יכולים

לקלוט את רק"ע גם אם לא ברמת הסטנדרטים שהיינו רוצים. אכן, גודל המקלטים

הוא לא בהכרח לסמך לאיכות המקלטים, ויש היום מקלטים קטנים שאפשר לקלוט אתם

בלי בעיה, ויש מקלטים גדולים מטכנולוגיות כאלה ואחרות שחלק מהאוכלוסיה

הזאת משתמש בהם.

רשת רק"ע לא נקלטת באיזורי הדרום ובצפון מזרח בעיקר. דרום זה קו באר

שבע ודרומה. הקליטה בבאר שבע קשורה באיכות המקלטים שבהם משתמשים. מקלט זול

מאד לא קולט, בעוד שמקלט באיכות טובה יותר קולט. תוך תקופה של חודש או

חודשיים, ואולי אפילו פחות צפוי שיפור ניכר בקליטה באיזור המרכז בכיוון

באר שבע. מלפני יומיים אנחנו מפעילים את המשדר נסיונית, אבל זה עוד לא

קבוע.

אבל בדרום ובצפון-מזרח ימשיכו שלא לקלוט את הרשת הזאת. לצורך הרחבת

הקליטה לצפון ולדרום יש צורר ב-2 עד 3 משררים נוספים, ויש צורך בתקציב

נוסח של 1.5 - 1 מיליון שקל השקעה, וצריך גם להתחייב על המימון השוטח של

המשדרים הנוטפים האלה. כדי למסד את כל הרשת יש צשורד להשקיע כ-3 מיליון

שקל נופסים בחידוש ציוד. אבל זה לא קריטי ולא מיידי. את זה אפשר לפרוש על

פני שנה-שנתיים.

בהמשך להתחייבויות רשות השידור לממן את הדברים האלה, ביקשנו מרשות

השידור לעמוד בהתחייבויות, התחייבויות שגם-שר החינוך והתרבות נטל על עצמו

וגם מנכ"ל הרשות. קיבלנו תשובה שהרשות במצוקות תקציביות קושת מאד, ואין לה

תקציבים לפיתוח משדרים וכד הלאה. אנחנו התייחסנו לכל הרשתות ולאו רווקה

לרשת הזו. והתשובה היתה אף היא כוללנית שאין תקציב פיתוח לשנה זו. חזרנו

וביקשנו לשקול את העינן שנית, רוטרם קיבלנו תשובה לפנייה הזאת.
היו"ר. מ' קליינר
אומר מר קלפנר שיש להם כל מה שצריך בכדי שרק"ע תישמע בכל הארץ, תמורת

השקעה של 1,5 מיליון שקל, ועוד סכום מסויים להבטחה. כדי למסד את הרשת במשך

שנה ושנתיים יש צורך בעוד 3 מיליון שקלים, אבל זה לא דחוח. ועוד הוא אומר

שרשות השידור ביחד עם שר החינוך והתרבות התחייבו לממן את זה. הכצעקתה,

ואיפה זה עומד?
א' מקל
יש היום בלגן מוחלט בתחום המשדרים. ממשלת ישראל החליטה לפני כחודש

וחצי להוציא את כל המשדרים מרשות המדינה, ולהעבירם לרשות השידור,דבר

שתמכנו בו מזה שנים, ובלבד שנקבל מימון להחזקת המשדרים האלה במסגרת האגרה

או במסגרת אחרת.



אחר כך, לפי מיטב ידיעתי, התנהלו מגעים כאלה ואחרים בין שר התקשורת

לשר האוצר, ואומרים שאחר כר זה הוקפא קצת, אבל יש החלטת ממשלה האומרת

שהמשדרים עוברים. עכשיו זה נמצא בשטח האפור שבין ההתמקחות שבין שר התקשורת

לשר האוצר, למרות שיש החלטת ממשלה. זה אחר משרשי הבעיה.

בנוסף לזה יש מהומות אדירות מזה שנים בין משרד התקשורת לבזק. משרד

התקשורת הוא בעל המשדרים. בזק מתפעל אותם. ומה שהולד ביניהם כתוב בעתונים,

ולא אכנס לזה. אבל- זה מהווה מזה שנים מוקד לבעיות אדירות. כרגע אנחנו לא

מתוקצבים אפילו באגורה אחת לשום נושא של משדרים, ולא חשוב לאיזו מטרה.

לא הגשנו הצעת תקציב. כי אין לנו מוסדות, אין לנו ועד מנהל ואיננו

יכולים לכן להגיש הצעת תקציב לאוצר. בטיוטות אין לנו תקציב על זה,
מ' לוי
רשות השידור דאגה לפיתוח אולפניה, ציודה, מבניה וכדי. מעולם לא התערב

ולא נגעה בפיתוה רשת המשדרים.
היו"ר מ' קליינר
הפעם התחייבה, או לא התחייבה לזה?
מ' לוי
אבי לא יודע. לא הייתי באותה פגישה. לפני כשנתיים מונתה ועדת גדיש

שהסיפא של הפסיקה אומרת. שרשות השידור ראוי אולי שתיתן דעתה על השתתפות

בפיתוח משק המשדרים. גם מן הסיפא הזאת אפשר להבין שכל מה שקשור במשדרים זה

לא מעניינו. עניינינו כמי שמשדרים, אבל לא אנחנו משלמים, ולא שילמנו.
אי. מקל
היה מדובר על עתונאים, ולא על משדרים. אין פה שום קשר למשרדים. בענין

העתונאים והטכנאים ששכרנו נאמר כי לרשות השידור יש תקציב למטרה זו, והיא

נכונה לממן כל הכרוד בשידורים אלה. מעולם לא מימנו משדרים, גם היום לא.

שכרנו 8 טכנאים. שכשרנו 25 עתונאים והפעלנו רשת.
מ' אהלי
גם לגבי משדרים יש סיכום של שר ההינוד והתרבות. ההתחייבות שלד מר מקל

היא גם על משדרים. באותה ישיבה הודענו שאנחנותומרים את המשדרים -
מ' בר-זוהר
הדיון פה הוא בהחלט גם על משדרים.
א' מקל
אני רוצה להבהיר שלא אני קובע את תקציב רשות השידור, וגם אין לי

השפעה על זה. מוסדות הרשות קובעים וועדת הכספים של הכנסת. ואם יהיה כתוב

20 מיליון שקל למשדרים, הדבד יבוצע. הכל תללוי בגובה התקציב, בגובה האגרה.

מה שאנחנו מקבלים היום מהאוצר מורה שיהיו קיצוצים בפעילות בכל תחומי

הרשות.
מ' בר-זוהר
יש בידי מסמר על סיכום דיון שנערך בנושאי שידור, משדרים, אנטנות, עם

קצין קשר ראשי של צה"ל, עם מר קלפנר, עם מר פנחסי ועם כל המומחים בתחומים

הללו, ואין פה אף לא מלה אחת על תכנים ועל משכורות לעתונאים.
א' מקל
השורה התחתונה היא שהכל תלוי בכסף שיהיה בקופת הרשות. אני לא דיברתי

על משדרים אלא על עתונאים ועל טכנאים. מעולם לא שילמנו בכלל על משדרים. נם

איז לנו מאיפה.
ש' פרנקל
כאשר לשכת הקשר היתה יותר אחראית היא חיתה משינה תקציבים מיוחדים

טמשדרים. אני זוכרת אח הנסיונות שלנו להשיג כסף נוסף מעבר לתקציב למטרה

זו.

אני רוצה להתקדם. אבל הקושי הכי נדול לעשות זאת הוא כאשר אין לר

כתובת ברורה. משרד התקשורת, על סמד הנייר הזה, היה משוכנע שיש התחייבות.

נם אם זו לא היתה הבוונה, זה מה שעולה. אפילו בבקשה שלכם לתקציב אינכם

מכקשים זאת. הם כוודאי לא מבקשים.
א' מקל
אנחנו לא הגשנו בקשה לתקציב.
היו"ר מ' קליינר
אתם מוכנים לקבל את העקרון שזה נכנס בתקציבכם בעתיד, או לא?
א' מקל
אין לכד תשובה. כדנע אין לנו כסף לשום דבר בשנה הבאה.
מ' בר-זוהר
בטיוטה של הבקשה לתקציב זה מופיע או לא מופיע?
מ' לוי
כאשר אנחנו הנשנו למשרד האוצר את הדרישות שלנו לתקציב לשנה הבאה,

אמרנו שעל מנת לקיים את השידורים בהיקף הנוכחי של שנת 1991 אנחנו זקוקים

לתקציב שהמשמעות שלו מצריכה העלאת האגרה ב-30%. הבאנו את הנתונים. אמרו

לנו אנשי האוצר שאין לנו סיכוי לקבל מעבר ל-% 15 או \ר1. משמעות הדבר היא

שבתקציב שלנו יהיו 35 מיליון שקל פחות, וזה לא כולל אפילו אנורה אחת

לפיתוח משדרים.

נצטרד לקצץ ב-35 מיליון שקל מהיקף הפעילות המבוצעת היום ברשות

השידור. זו המשמעות של התקציב. יש לנו חילוקי דעות עם האוצר, ואמרנו להם

שאנחנו לא מקבלים את הדבר הזה. מצד שני נם אין לנו מוסדות שיכולים לאשר

לנו את מה שאנחנו רוצים להניש לממשלה.
היו"ר מ' קליינר
אוחי לא מעניין אם המשדרים יהיו מתקציב בזק, רשות השידור, משרד

התקשורת או מצדי אפילו משרד הקליטה או לשכת הקשר. אבל אני מבין שבלי תקצוב

זה לא יהיה. השאלה היא מה לדעתכם הוא המקום ההגיוני לבקש אותו.

מר מקל השתרתף בדיון שבו דובר על הרצון להקים את רק"ע, ועל מנת לזרז

את הדברים הוא אמר שהוא יקח את זה על עצמו, ובלבד שזה יתחיל ואחר כד הוא

יסתדר. אני לא רוצה לשפםוט אותו אם היה צריד לעשות את זה לפני שנתיים,) או

לא. אבל עכשיו, האם אני צריד להלחם עם האוצר שיתקצב את התקשורת, או שיתקצב

את מר מקל. מה לדעתכם המקום המתאים לזה?
מ' .אהלי
הדדד היא לתקצב את זה דרד משרד התקשורת.
א' מקל
מקובל עלינו. אנחנו סומכים על משרד התקשודת.
ש' קלפנר
ההחלטה של הממשלה, שעליה דיבר אריה מקל, זאת החלטה שבמסגרת חוק

התקציב, והיא קובעת שהמימון של המשדרים עובר בהדרגה לתקצוב רשות השידור,

דשות השידוד היא הצרכן, ובהדרגה היא צריכה לממן את המשדרים. השלב הראשון

הוא בשנה הקרובה.

הנושא הזה מסוכם. אני חושב שצריד לעמוד בדברי הסיכום. כמו שמשרד

התקשורת עמד בו, כר גם השותפים האחרים צריכים לעמוד בו. גם שר החינוך

והתרבות, בהסתמד על התחייבות מנכ''ל רשות השידור, התחייב כלפי שר התקשורת

בענין זה.
י-' ניצן
קיימת החלטת ממשלה, שבניגוד לשנים הקודמות, משנת 1992 והלאה רשות

השידור אחראית גם על פיתוח משדרים וגם על תחזוקה שוטפת. כתוב בהדרגה, אבל

לא נאמר איזו הדרגה ומתי תהיה.

עד עכשיו בזק קיבלה מרשות השידור תשלום עבור הפעלת המשדרים, וממשרד

התקשורת קיבלה תשלום עבור הפיתוח של המשדרים. בשנים האחרונות חל פיחות

בנושא של הפיתוח, והמשרדים התיישנו כתוצאה מכד, וזו גם תשובה למר מקל מדוע

זקוקים לכל כד הרבה אנשים כדי לתפעל את זה. הטכנולוגיה ישנה, זה צורר הרבה

חשמל, והביטוי של זה היא עלות יקרה של שעת שידור.

בזק מפסידה על השידורים, ללא ספקל. היו הרבה מאד ויכוחים יכן שלושת

הגופים האלה, עד שקמה ועדת גדיש שקבעה מה שקבעה. אגב, גם בזק חושבת שזה לא

טוב, וגם רשות השידור חושבת שזה לא טוב,

לגבי הנושא של רק"ע, המשדרים מופעלים היום משני אתרים. מעכו בצפון,

ומרמאלה במרכז. השידורים לא מגיעים טוב לתל אביב ולפרברים. המשדר שיופעל

מיבנה יאפשר קליטה בבאר שבע בדדום, ובצפון עד חדרה. בעוד זמן קצר נקבל

כיסוי נוסח. יש לנו תכניות שבאנו להציע לרשת ארצית או ב- a.m.או ב-

,M.P.ו יקלטו אותה בכל הארץ.

משדר נוסף בדימונה ועוד אחד באילת. או הקמת רשת כלל ארצית שתיתן את

אותו הכיסוי שניתן היום ברשת בי ו-ג' או בקול-המוסיקה ב-.F.M.



יש לנו תחשיבים של כל הדברים האלה. נשמח להציג אותם לבקשתכם. אם

הדבר יסוכם בזק יכולה גם להשקיע את זה בתקווה שזה יוחזר לאחר מכן. אנחנו

נכונים לכל דבר כדי לתת שירות מהיר.
אי. מקל
אם בזק רוצה להשקיע. שתשקיע.
היו"ר מ' קליינר
אני מציע שבנושא הזה ננסה לאשש את הדבר, ונקיים ישיבה נוספת אליה

נזמין גם את שר התקשורת וגם את שר החינוך והתרבות. אני מציע שגם הישיבה

הבאה תהיה משותפת לנו ולוועדת החיבור והתרבות. ונדארג לכד שגם נציג מוסמך

של האוצר יהיה נוכח. ננסה לעשותז את בהקדם האפשרי.
ג' כהן
אני מציע שנצא מהישבה הזאת בסיכום, שברגע שיהיה תקציב לרושת השידור

יוסדר גם ענין החוזה לקנה לעתונאים של רק"ע. הייתי רוצה לדעת מתי נדבר על

המשכורת שלהם שעומדת על 600 ו-700 שקל לחודש.
א' מקל
הם מקבלים 1,500 שקל.
ג' כהן
שניים או שלושה מתוד 25 העתונאלם משתכרים אולי כסכום הזה.
היו"ר מ' קליינר
בזה נדוז בנפרד. יש עוד מספר נושאים שלא מיצינו. וכך גם לא דיברנו על

הש"תים בשידורים לחו"ל בשפות הזרות.
א' נדב
אני חושב שזה ייפתר בשנת התקציב הבאה.
א' מקל
ברגע שהתקציב של הרדיון ייקבע ב-1 בינואר הדברים יסתדרו, ותתחיל שנת

תקציב חדשה. המפתח הוא בעצם בידי חברי-הכנסת. הכל תלוי בגובה האגרה שתאשר

לנו השנה ועדת הכספים של הכנסת. אני טועז שזו שנה חריגה מכל הבחינות, ולכן

אנחנו רורשים השנה העלאה משמעותית בגובה האגרה. למעשה יש שתי אגרות: אגרת

טלוויזיה. ואגרת רדיו ברכב. אם האגרה לא תועלה באופן מאד משמעותי השנה,

יהיה רע מאד. אם האגרה תעלה באופן משמעותי אפשר יהיה לעמוד במה שצריך

לעמוד.

.הי"ר מ' קליינר;

אני שמח שגם מבחינה ציבורית אפשר להעביר את המסר שאף אחד אינו מתנכל

לעובדי רק"ע, אלא ההיפך מזה הוא הנכון, וכולנו מטפחים אותם.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:25)

קוד המקור של הנתונים