ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 04/12/1991

שאילתות; תלמידים מנתניה שטרם מצאו מקום לימודים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 292

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי, כ"ז בכסלו התשנ"ב (4 בדצמבר 1991), שעוז 30;09

נכחו;

חברי הוועדה; מי בר-זהר - היו"ר

ח' פארס

י י פרח

מוזמנים; י' שער - מפקח כולל, משרד החינוך והתרבות

בי נסים - משרד החינוך וחתרבות

מי פיירברג - ראש מינהל החינוך, עיריית נתניה

אי קנטי - סגן מנהל אגף החינוך, עיריית נתניה

אי מצנר - סגן יו"ר ועד ההורים בנתניה

מזכירת הוועדה; י' גידלי

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; שאילתות.

תלמידים מנתניה שטרם מצאו מקום לימודים.



שאילתות

היו"ר מ' בר-זהר;

אני פותח את הישיבה. נתחיל בשאילתות. יש כאן כמה ידיעות על דו "ח שהוגש לשר

החינוך מר זבולון המר על-ידי מכון סאלד בירושלים שלפיו לפחות 10 מתוך 15 שאלות

במבחן המינימום בכיתות ד'-ה'.תורגמו לא נכון לערבית. גבי זהבה שש ממשוב אומרת כי

התרגום היה בסדר גמור פרט לשגיאה אחת. אני מבקש תשובה מוסמכת לשאלות אם היו

טעויות, ואם כן - כמה טעויות.

יש עוד פנייה בקשר לתרגום המבחן לערבית.

אני רואה שמבהני הישגים בחשבון ובהבנת הנקרא ייערכו גם בשנת 1992 בכיתות

ג'-הי. נאמר בידיעה שיש הבדל קטן בין המבחנים שנערכו הפעם לבין המבחנים הקודמים.

אני מבקש לדעת מה ההבדל, מה שונה ומדוע?

נאמר לי שבגני-הילדים הפרטיים אין פיקוח על המחירים לתשלום שכר לימוד וכל אחד

יכול לקבוע את המחיר שהוא רוצה, ומצויין כאן מחיר של 409 שקלים. אני מבקש לבדוק

זאת.

פנה אלי מר סולומון משראווי, שהוא איש ועדה למלחמה בסמים, בקשר למה שקורה

בבית-הספר תיכון י"ב ביפו, יש תלונות חריפות לגבי המתרחש בבית-הספר. אני אבקר

במקום עם חברי ועדת החינוך.

יש כאן פנייה של נערה שביקשה ללמוד בבית-ספר גיל והועברה על-ידי ועדת השמה

לחינוך מיוחד. אני מעביר את הפנייה אליך.

ב"הארץ" יש ידיעה על כי בתי-ספר חילוניים לא נענו להמלצה לבוא למדרשות ליהדות

שרובן בשטחים. בחודש המורשת היהודית הגיעו למדרשות רק מבתי-ספר ממלכתיים-דתיים.

העליתי את הנושא הזה פעם. כמה אפשר ללחוץ על התלמידים להופיע למדרשות האלה?

באותו קטע עתון אומר ראש המרכז לפלורליזם יהודי: חודש המורשת היהודית שעורך

משרד החינוך מבטא גישה צרה ברוח המפד"ל. בזמנו הגשתי שאילתה ואמרתי לשר החינוך

. שלא ייתכן שזרמים אחרים ביהדות לא יהיו מיוצגים בחודש המורשת היהודית. התשובה

שלכם היתה שאין זרמים בתכנית הזאת. ישב כאן השר וגם הוא אמר שהנושא הוא כללי,

אין מורשת אחרת. לא ייתכן שהמורשת של יהדות ארצות-הברית - 5 מיליון יהודים - לא

קיימת ולא הוזכרה בחוברת. אני מחזיר אליכם את השאילתה.

שוב, מקצוע התקשורת יילמד בבתי-הספר, תקשורת וחינוך, סמינרים, תקשורת ערוצים,

קולנוע וטלביזיה. שאלתי לפני כשבועיים מה ללימודי קולנוע ולבגרות ולא קיבלתי

תשובה. מערכת חינוך, שמודה כי היא נתונה בסד של שעות, עומדת ללמד תקשורת? אולי

במקום זה תלמדו קצת יהדות או קצת חשבון או ביולוגיה?

פנינו אליכם בקשר לחוברת "מנהרת הזמן". התשובה שקיבלתי מכם היא: החוברת

"מנהרת הזמן" הוזמנה על-ידי משרד החינוך והתרבות כאחת מהתכניות להשתלמויות מורים.

כלומר, חוברת שמיועדת לילדים בני 12 הוזמנה להשתלמויות מורים ורוצים שאבלע את זה.

אנחנו דנו כאן בחוברת הזאת, היא מיועדת לתלמידים. 1. אם היא חוברת להשתלמויות

מורים אני רוצה לדעת מי שילם את הכסף כדי שהיא תגיע להשתלמויות מורים כשכל כוונת

החוברת היא להפעיל ילדים במשחק. אם היא לא מגיעה לילדים - לשם מה מזמינים אווזה

להשתלמויות מורים. 2. כתוב כאן: החוברת לא הופצה במוסדות החינוך אלא שימשה את

המורים בהשתלמויותיהם. זה משיג? שהילד צריך לשחק אותו. האם המורים ישבו ושיחקו

את המשחק ובזה הם השתלמו? 3. כתוב: החוברת הומלצה על-ידי יושב-ראש המזכירות

הפדגוגית ומנהלת האגף לחינוך יסודי במשרדנו. מנהלת האגף לחינוך יסודי, גבי רוחמה

קציר, הכחישה חד וחלק שהיא המליצה על החוברת הזאת. אני מבקש לצלם את החומר לפני

שמעבירים אותו לגבי נסים. משהו בסיפור הזה נראה לי לא הגון ולא ישר.



תלמידים מנתניה שטרם מצאו מקום לימודים
אנחנו עוברים לנושא המרכזי
תלמידים מנתניה שטרם מצאו מקום לימודים. ההרכב

של האנשים מצומצם היום. נמצאים כאן גבי מרים פיירברג, ראש מינהל ההינוך בעיריית

נתניה; מר אהרן קנטי, סגן מנהל אגף החינוך בעיריית נתניה. מר אבי מצנר, סגן

יושב-ראש ועד ההורים בנתניה. מר יוסף שער, מפקח כולל במשרד החינוך והתרבות.

נציגי ההורים לא הגיעו.

אני מבקש לשמוע את מר מצנר.

אי מצנר;

עד לפני מספר ימים היו בנתניה קרוב ל-70 ילדים שלא שובצו. חלקם חזרו

מפנימיות או ממקומות אחרים, חלקם עולים ל-ט', חלקם עולים ל-י'. למרות שהיה ידוע

על כך בעיריה עוד מאמצע חודש אוגוסט זה נמשך, למרות התראות ומכתבים שלנו, שהעברתי

העתקים מהם אליך, אדוני היושב-ראש. הנושא לא טופל כיאות משום שהפתרונות לא ניתנו

במועד. רק בימים האחרונים כמעט כולם מצאו את מקומם, פרט לכמה בודדים. זה לא

לשביעות רצונם של ההורים.

בשבוע שעבר או לפני כ-10 ימים היה לנו דיון באגף החינוך. חלק מהבעיה נבע

מהעובדה שאגף החינוך לא יידע אותנו שהם פנו להורים וההורים לא הסכימו לקבל את

ההצעות שהציעו להם. הצעקה קמה מפני שהענין נמשך שלושה חודשים ולא ברור למה דברים

שנמצא להם עכשיו פתרון לא יכלו להיפתר בתחילת שנת הלימודים.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

הצעקה היתה מוצדקת לחלוטין. האם נמצאו פתרונות לכל מי שצריך?

א' מצנר;

לא מצאו עדיין פתרונות לשלושה או ארבעה מקרים שהם סופר-קשים מבחינה משמעתית,

לימודית. אלה ילדים שממוצע התעודה שלהם הוא 9 - 3 בחשבון, 3 בעברית, 3 באנגלית,

אבל גם לילדים כאלה צריך למצוא פתרון. על כך היתה הצעקה שלנו כי היום ה-4 בדצמבר

ובמשך כל הזמן הזה לא נמצא להם פתרון.

היו "ר מ' בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את גב' פיירברג.

מי פיירברג;

אני מודה לך שזימנת את הישיבה וזה מעיד על כך שיש גוף שאיכפת לו מה קורה.

הבעיה לא קיימת עכשיו ולכל הילדים נמצאו מקומות.

הי ו"ר מ' בר-זהר;

גם למשפחת שמואלי?

מי פיירברג;

מהרגע הראשון נמצאו מקומות לכל הילדים. מהמקרים האלה גיבשנו עם ועד ההורים

מסקנה שבשנה הבאה ועד ההורים יקבל העתק מההצעות שלנו לפתרונות כדי שהוא ידע כמה

פתרונות ניתנו לילדים.



היו"ר מי בר-זהר;

מזכירת הוועדה תטלפן משום שאני רוצה להיות בטוח שהכל מסודר.

מי פיירברג;

השאלה היא מה זה בסדר מבחינת ההורים ומה מבחינתנו.

היו"ר מ' בר-זהר;

מבחינתי - אם התלמיד לומד.

מי פיירברג;

מה אם ההורה מסרב לשלוה את הילד למסגרת המתאימה לו?

הי ו "ר מ' בר-זהר;

איזה מסגרות הצעתם והאם יש להורים זכות להגיד שהמסגרת לא מתאימה לילד שלהם?

מי פיירברג;

הצענו להם הכל. בניגוד לשנים קודמות עשינו שינוי מהותי בנושא של רישום ילדים

לבתי-הספר. כשהגעתי לפני שנתיים למערכת, ההורים היו צריכים להגיע בשעה ארבע

בבוקר לרישום כי כל הקודם זוכה. מלבד שינויים ארורים במערכת, אהד הדברים הראשונים

בהם נעשה שינוי היה תהליך הרישום. הוא התקיים בצורה מסודרת כשהמערכת כללה את.

המנהלים והמורים היועצים בחינוך היסודי ובחינוך העל-יסודי וכך נבהנה התאמתו של כל

תלמיד למסגרת מסויימת, כך שלקראת סוף כיתה הי התלמיד ידע לאן הוא משובץ ומה שנותר

לו לעשות הוא הליך טכני של רישום בבית--הספר אליו הוא שובץ. בצורה כזאת כל תלמיד

ידע שמקומו מובטה. כך היה גם לגבי התלמידים האלה. כל זה למרות שיש לנו גידול של

1,500 תלמידים בשני השנתונים האהרונים בחינוך העל-יסודי. נתניה קולטת עלייה

והגירה פנימית של דימונה וירוהם.

היו "ר מי בר-זהר;

מה המספר הכללי של התלמידים בחינוך העל-יסודי בנתניה?

מי פיירברג;

בשנת 1989 מספר התלמידים בחינוך העל-יסודי היה 8,045. היום אנהנו מדברים על

9,482 תלמידים, כלומר על גידול של 1,482 תלמידים בשנתיים. ביולי 1991 היה מספר

התלמידים 8,978, כל זה בלי שום תוספות, בלי בנייה. הבנייה של 100 כיתות שקיבלנו

תסתיים ב-1 בספטמבר הקרוב.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מתי הודיעו לכם שיתנו לכם את הכיתות האלה?

מי פיירברג;

בסביבות הודש מאי. ראש העיר טיפל באופן אישי בנושא של הבנייה שעבר תהליך

מקוצר ולא תהליך רגיל.



היו "ר מ' בר-זהר;

גב' נסים, אם זכור לך, אמרתי בזמנו למר גדעון בן-דרור שדבר לא יהיה מוכן

לקראת שנת הלימודים ואילו אתם הודעתם לי שהכל יהיה מוכן. יש כאן הוכהה ש-100

כיתות תהיינה מוכנות רק לשנה הבאה.

מ' פיירברג;

אני הוזרת, יש אצלנו לא רק עלייה אלא גם הגירה פנימית של אוכלוסיה הלשה קצת

מבחינה סוציו-אקונומית - נתניה היא במקום רביעי בארץ מבחינת המצוקה איורי ירושלים,

תל-אביב והיפה - ויש קורלציה גדולה בין המצב הסוציו-אקונומי של התלמידים לבין

רמתם הלימודית. גם אם אין פגיעה בתלמיד מבחינת היכולת האישית שלו, ההסכים שנמנעו

ממנו במהלך השנים נתנו אותותיהם באשר לקידומו בלימודים. אלה ילדים שמגיעים

לכיתות ז', הי, שלא יכולנו לשנות בהם הרבה.

עד לפני שנתיים נהשב אהד מבתי-הספר אלטיסט. השנה לא קיים דבר כזה משום שכל

בתי-הספר הם רב-נתיביים, כלומר הם קולטים את כל התלמידים. אם אנחנו רוצים ליצור

מערכת חינוכית שתענה על הצרכים של כל התלמידים, גם של ההזקים, ושתפעל כהלכה,

צריכה להיות ירוסיות כלשהי בין החזקים לבינוניים ולחלשים. כלומר, יש מיכסה שבהתאם

לה אפשר לראות עם כמה הלשים בית-ספר מסויים יכול להתמודד, הן מבחינת טובת

בית-הספר והתלמידים האחרים, והן מבחינת התלמידים החלשים עצמם. אם תלמידים חלשים

נכנסים למערכת של 1,000 תלמידים ולא מקבלים את ההתייחסות האישית שהם צריכים לקבל,

הם הולכים שם לאיבוד.

היתה לנו בעיה עם התלמידים החלשים והם שובצו בכל בתי-הספר בעיר. נותרו עדיין

מספר תלמידים שרמתם הלימודית היא מאוד נמוכה, הלקם גם עם בעיות התנהגות. הבעיה

התמקדה בחודשיים האחרונים ב-22 תלמידים בכיתה טי וב-22 תלמידים במעבר מכיתה טי

לכיתה י' שנזרקו מכל בתי-הספר בגלל רמה לימודית נמוכה אבל בעיקר בגלל בעיות

משמעת.

בשנה שעברה אימצנו את הרעיון של משרד החינוך לאפשר לתלמידים כיתות כלליות.

הגישה היום אומרת שיש לתת לתלמידים למצות את הפוטנציאל שלהם בתחום העיוני ורק

אחר-כך ללמוד מקצוע. לפי הגישה הזאת פתהנו שלוש מסגרות בשלושה בתי-ספר. בסופו

של דבר ההורים דרשו מקצוע וסדנאות. הלק מהילדים האלה נפלטו מהמסגרות בגלל בעיות

התנהגות קשות, הם הרסו את בית-הספר. המנהלים אמרו: או שאנחנו סוגרים את

בית-הספר או שאתם מוציאים את התלמידים האלה כי המסגרת לא מתאימה להם וחבל עליהם.

היו"ר מי בר-זהר;

אחרי בירור טלפוני יש לי תשובה ממשפחת שמואלי שהילד לא לומד.

מי פיירברג;

אין דבר כזה, הם מסרבים לשלוח את הילד.

היו "ר מ' בר-זהר;

למה הם מסרבים?

מי פיירברג;

הרקע שלי הוא של 20 שנה במערכת הרווחה. כעובדת סוציאלית בשטה טיפלתי במקרים

הכי אלימים בנתניה כמו זורקי הרימונים בדיסקוטקים. מעולם לא הבאתי לבית-המשפט את

האדם הכי אלים שטיפלתי בו. זו תהיה הפעם הראשונה שאני לא אוותר ואגיע לבית-המשפט



וזה יהיה בגלל המשפחה הזאת שהשתוללה והתפרעה, שלא בצדק. הילד שלהם הוא בהקבצה ג'

והוא מקבל ציונים שליליים. הם יכלו לתת דעתם על העובדה שילד בכיתה הי בהקבצה ג'

עם שליליים לא יכול לתגיע לטכניון. למשפחה הזאת יש אמצעים כלכליים והיא יכלה

להרשות לעצמה להתמודד עם הבעיה עוד כאשר הילד היה בכיתה הי או ו' ולא לינת לו

להגיע למצב כזה. המשפחה הזאת קיבלה כמה פתרונות.

היו"ר מי בר-זהר;

נתתם להם כפתרון את "עמל".

מי פיירברג;

ההצעה הראשונית לגביהם היוגה מסגרת לנ"י, של משרד העבודה והרווחה, שמכשירה

תלמידים כשההדגש הוא מקצועי. ההורים סירבו להכניס את הילדים שלהם. הצלהנו לשכנע

6 ילדים להיכנס למסגרת הזאת, הם מתאימים למסגרת הזאת מבחינה לימודית גם אם ההורים

שלהם חושבים שהם גאונים.

היו "ר מי בר-זהר;

אני שואל את המזכירה: האם ההורים היו בבית?

מירב;

הם אמרו שהם יוצאים עוד מעט מכיוון שנאמר להם שאפשר להגיע לכאן עד השעה 1.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אני מבקש שתתטלפני אליהם בחזרה ותודיעי להם שאין טעם שיבואו לכאן. תבדקי

איזה הצעות הוצעו להם.

מי פיירברג;

ההצעה האחרונה שהצענו להם היא מרכז הנוער הממלכתי, מסגרת שהילד נידחה ממנה

בתהילה. בכפייה פתהנו שם מסגרת מיוחדת לילדים האלה. התדמית של מרכזי הנוער

בנתניה היא גבוהה והיום הם מרשים לעצמם לסנן תלמידים ולא לקבל כל אהד. כפי

שאמרתי ניסינו לשכנע כל תלמיד ו-6 הסכימו ללכת למסגרת של לנ"י. היינו מוכנים

לשלם עבור התקן לשנה שלמה גם אם לא תהיה כיתה, לא היוגה כאן בעיה כספית כלשהי.

הבעית היתה למצוא מסגרת מתאימה לילדים ולא להשאיר אותם בשמרטפיה.

בסופו של דבר משרד העבודה והרווחה סגר את הכיתה הזאת. השתלם לו יותר להפעיל

שם הכשרה למבוגרים במסגרת העלייה והם סגרו את הכיתה באמצע אוקטובר. גם אותם 6

תלמידים שכבר נקלטו ואותם 22 תלמידים ששובצו לכיתה הזאת מראש נשארו בלא מסגרת.

היינו צריכים למצוא מסגרת אלטרנטיבית.

היו"ר מי בר-זהר;

למה זה נסגר כהודש אחרי תהילת שנת הלימודים?

מי פיירברג;

משום שלא נרשמו תלמידים. הם לא הסכימו לחכות ולכן סגרו.

אגב, בראשון-לציון סודרו 100 ילדים ברמה הזאת בכל מיני מקומות בפריפריה בגלל

שלא היו מסגרות מתאימות לתלמידים בתוך העיר, שהיא בסדר גודל של נתניה, עם פהות

בעיות ופהות עלייה.



04/12/91

אחת האפשרויות שהועלתה היא תיכון צומח בחדרה. גם הדרה וגם נתניה היו

מעוניינות לפתה את בית-הספר התיכון הזה כי גם להדרה יש בעיה והמרחק בינינו לבינם

הוא של כ-20 דקות נסיעה. הצליהו להצמיח שם תיכון מקיף, עם סדנאות, שיכול היה

להתאים לתלמידים האלה. התחלנו לנהל משא-ומתן עם עיריית הדרה. הדרה היינה מוכנה

להשקיע משאבים, משרד החינוך נתן גיבוי לכך. היא היתה מעוניינת שזה יהיה פרוייקט

משותף עם נתניה כדי לחזק את בית-הספר הזה, גם אם היום המסגרת הזאת לא מרשימה

במיוחד.

יתרה מכך, הבטהנו להורים הסעות על חשבוננו באוטובוסים, ולא רק זאת, כדי

שהתלמיד לא יצטרך להמתין לתלמיד שמסיים בשעה יותר מאוחרת העמדנו מספר אוטובוסים

בכל פעם.

כדי למצוא מסגרות חלופיות פנינו לקיבוצים בסביבה, פנינו לאורט-שפיים ולמסגרות

שאינן מרוחקות פיזית יתר על המידה. בית-הספר שנמצא בסופו של דבר הוא בית-הספר

בחדרה. פנינו להורים, הם כלל לא רצו לנסוע ולראות את בית-הספר והתעקשו עד הסוף.

ראינו שחלק מוכנים ללכת לחדרה אבל השאר מתעקשים וזה לא מתקדם, חלק טענו שהם

צריכים לקבל פתרון בתוך העיר, לכן כינסנו מחדש את המנהלים של כל המערכת ואמרנו

להם: הבעיה היא לא של העיריה אלא של מערכת החינוך בנתניה. אנחנו יודעים שאתם

כמנהלים מתמודדים עם צפיפות נוראה וכיתות חלשות, אבל אין ברירה, כל אחד מכם יקבל
כמה תלמידים. אמרו לנו
אינם הורסים את בתי-הספר.

לדעתנו זה לא יהיה חינוכי אם ילדים שנידחו ממסגרת חלשה ייכנסו פתאום למסגרת

שנחשבת יותר חזקה, זה גם יבלבל את התלמידים וההורים. הגענו להסכם עם מרכז הנוער

כשהעיריה נתנה גיבוי. למרות שהנהלת הסוכנות מתנגדת היום להרחבת המסגרות שלהם,

המנהלים שיתפו פעולה בצורה יוצאת מן הכלל. המסגרות של מרכז הנוער הן מסגרות

מתאימות כי יש להם נוסרה טיפולית שמתאימה לנערים האלה. יש עובדת סוציאלית צמודה,

יש אוכל, יש ליווי צמוד, הדרכה, סדנאות, הכיתות קטנות ויש התייחסות יותר גדולה

לתלמיד. יש לנו עכשיו אתם משא-ומתן להעביר למסגרות שלהם עוד יותר תלמידים,

בשותפות של העיריה ב-50%, כשהעיריה על חשבונה תיתן דברים שהיא איננה נותנת במערכת

תיכונית רגילה, לא רק כדי לאפשר לילדים האלה להיכנס למסגרת ולמלא אהר חוק חינוך

חובה, אלא כדי שהילדים גם יקבלו משהו. תמורת תקנים שהעיריה היקצתה, מבנים טרומיים

שהעיריה קנינה ומשאבים נוספים שהעיריה הבטיהה למסגרות האלה כמו מגרשים וכו', הם

קלטו את הילדים והילדים נקלטו. ההורים מסרבים לשלוח את הילדים למסגרות האלה,

מדובר בשתי משפחות.
הי ו"ר מ' בר-זהר
מה הם דורשים?
מי פיירברג
בית-ספר שרת, או טשרניחובסקי. אין לנו שם סדנאות. הזכרתי ששלוש כיתות י'

התפרקו. לא היועץ לנו ברירה ובסופו של דבר "הלבשנו" אותם על בתי-הספר של אורט, והם

קלטו את הילדים בשיטות שלהם. חלק מהילדים שהיו בשלוש כיתות אלה ריכזנו בבית-ספר

אחד. כל תלמיד עולה לעיריית נתניה 1,000 שקל בשנה, מלבד מה שהוא מקבל במסגרת

החינוכית הרגילה, משום שאין לנו סדנאות, הן מלאות ולא ניתן להפעיל אותן אפילו

במשמרת שניה. באופן כזה אנחנו שולחים את הבנים להדסה-נעורים ללמוד מכונאות, ואת

הבנות ללנ"י בנתניה ללמוד ספרות. זה עולה לנו 40,000 שקל בשנה.
היו"ר מ' בר-זהר
מר שער, יש לכם דוגמאות נוספות למקרים כאלה?



י' שער;

אני מפקח על מרכז הנוער שקלט למעשה את התלמידים. זה בית-ספר שקיבל תעודת

הוקרה ארצית, האווירה שם נפלאה גם מבחינה חיצונית. באים אלינו מכל בתי-הספר כדי

ללמוד את שיטות העבודה. אם משפחת שמואלי איננה רוצה לקבל את הסידור הזה אינני

יודע איזה מקום מתאים יותר ניתן להציע להם. רצוי שוועדת החינוך של הכנסת תבקר

במקום ותיווכח בכך.

היו"ר מ' בר-זהר;

איך נתתם למקרים האלה להתפתח במשך חודשים בלא תגובה?

י' שער;

הגבנו ועשינו מאמצים. כפי שאמרה גבי פיירברג, הצענו להם מספר אלטרנטיבות והם

לא קיבלו אותן, הם רצו ללכת לבית-ספר שרת, שהוא בית-ספר טכנולוגי גבוה, מה גם

שאין שם מקום.

היו"ר מ' בר-זהר;

הילדים שנכנסו עכשיו לבתי-הספר היו הרבה זמן מחוץ ללימודים. מה עם חומר

הלימודים שהם החמיצו?

י' שער;

לכל תלמיד שנכנס לבית-הספר נערך מבחן ואנחנו נותנים לו סיוע בנקודות החלשות

שלו, הטיפול הוא יחידני, יש הוראה מסייעת והקבצות מיוחדות. פיזרנו אותם בכל

המגמות, כל אחד לפי הפוטנציאל שלו.
מי פיירברג
הבטחתי למשפחת שמואלי, שהשתתפה בכמה ישיבות והיתה בין אלה שצעקו, כי למרות

המצב הכלכלי של העיריה נדון במקרה לגופו של ענין וכי אנחנו נדאג לשיעורים פרטיים

באמצעות סטודנטים או בכל דרך אחרת כדי להשלים ידע לילדים שהם ממשפחות חסרות

אמצעים.

היו"ר מי בר-זהר;

יש ילדים שהם אינם חסרי אמצעים אבל חסר להם חומר לימודי.

מי פיירברג;

בית-הספר יתן להם את החומר.

הי ו "ר מי בר-זהר;

בית-הספר לא ישלים לכולם את החומר.

מי פיירברג;

אני יכולה להביא לדוגמה הצעות שהצענו לשלושה ילדים. אני חושבת שגם להורים יש

אחריות על ילדיהם והאחריות לא צריכה להיות מוטלת רק על המדינה.



היו"ר מ' בר-זהר;

החוק הוא חוק חינוך חובה חינם.

מי פיירברג;

שההורים הפרו אותו. הם קיבלו הצעות עוד לפני ה-1 בספטמבר והם סרבו. אנחנו

לא מנהלים מלחמות עם ההורים.

היו"ר מי בר-זהר;

סיכום הענין עם ההורים היה צריך להיות לפני ה-1 בספטמבר. הורים לא קיבלו את

ההצעות ועובדה היא שלבסוף שונו ההצעות שניתנו להם - כלומר מאבקם נשא פרי אחרי

שנדרש לילדים זמן ממושך עד שהם נקלטו. הם התעקשו לא לקבל את הפתרון שהצעתם לכן

הם קיבלו פתרון אחר.

מי פיירברג;

כי נסגרה לי כיתה בגינם ולא היתה לי ברירה. הם לא נכנסו עד ה-15 באוקטובר

מתוך סירוב כוחני. יכולנו ללכת לבתי-משפט ולהפעיל את הקבייסים, אבל התפיסה שלנו

אי ננה כוחנית.

היו"ר מ' בר-זהר;

אנחנו מדברים על 70 תלמידים.

מי פיירברג;

לא, אנחנו מדברים על 22 תלמידים. יש בעיה אחרת של ילדים שנזרקו מבית-ספר

שפירא, שהיא מסגרת מקצועית, והיום אני צריכה לקלוט אותם במסגרת עיונית.

היו"ר מ' בר-זהר;

אנחנו נתבע כאן בוועדה שהילדים האלה יקבלו את כל הסיוע כדי להגיע לרמה הנדרשת

בלי קשר עם המצב שלהם.

מי פיירברג;

אין ויכוח על כך.

אביא דוגמאות של שלושה מקרים. תלמידה בבית-ספר דתי עוזיאל שובצה ברשימת

המועמדים למרכז הנוער הדתי ב-13 באוגוסט 1991. האם סירבה וביקשה להפנות אווזה

למסגרת דתית אחרת, בשפירא. היות והציונים היו נמוכים - בחשבון 40, באנגלית 40,

היא נבחנה ונמצא שאיננה מתאימה למסגרת של שפירא שהיא מסגרת מקצועית. ב-29

באוגוסט, על-פי הוראת הנהלת האגף, היא שובצה לבית-ספר בר-אילן והמנהל סירב לקבלה

בטענה שציוניה חלשים. ב-5 בספטמבר הוצע להם לפנות למרכז הנוער הדתי - אותה מסגרת

שהם לא רצו בה - נערך גם ביקור בית אך ההורים סירבו. בינתיים מרכז הנוער הדתי

סירב לקבל תלמידים נוספים עקב המחסור בתקן. ב-28 בנובמבר שוב פנינו להורים

והודענו שיש לה מקום במרכז הנוער אבל האם מתנגדת.

אגב, עם כל המצוקה שלה קולטת נתניה 880 תלמידי חוץ משום שאי-אפשר להקים

בית-ספר תיכון בכל ישוב. יכולנו להגיד לרשויות שניתן קודם פתרונות לעניי עירנו

והם יפתחו מסגרות של בית-ספר תיכון ל-5 תלמידים כי זו בעיה שלהם. אבל אנחנו לא

יכולים לעשות זאת כי זה לא הגיוני.



יש תלמידים שנרשמו לפנימיות, שיש לנו רישום מוקדם לגביהם וידענו שהם נמצאים

במסגרת. הם חזרו מהמסגרות הפנימייתיות בגלל שהם לא השתלבו בפנימיה או שנזרקו

ממנה בהודש ספטמבר. חזרו 15 תלמידים כאלה ואמרו: לא השתלבנו בפנימיה, תמצאו לנו

מקום. תלמיד כזה הוא עדי שעזב את הישיבה בחדרה וחזר לנתניה. הוא ברמה לימודית

נמוכה והוצע לו מרכז הנוער הדתי. ההורים סירבו וביקשו להפנות אותו ל"נעורים".

"נעורים" דידו אותם. שוב הופנו למרכז הנוער ושוב חזרו. הטענה של ההורים היא

שלילד יש פוטנציאל ברמה גבוהה יותר מזו של מרכז הנוער. בסופו של דבר ההורים

שוכנעו והילד משובץ במרכז הנוער.

י י גידלי;

יש לי עידכון לגבי ההורים. הם אינם בבית והבן הודיע שהם בדרך. אני מוסרת

דיווח מפי רועי, הבן, שאמור להיות תלמיד כיתה טי. מלכתחילה הוא היה אמור להיות

בבית-ספר "נעורים" לרמת מסמ"ר-מסמ"ת.

מי פיירברג;

זה בית-ספר מקצועי.

י' גידלי;

או לבית-ספר אורט-לייבוביץ לרמת מסמ"מ. הם לא רצו לקבל את השיבוץ הזה כי

בית-הספר לא נמצא ממש בתוך נתניה, זה רחוק, והיה צריך להגיע לשם באוטובוס. לכן

היפנו אותו לבית-ספר חזני. לטענתו זה בית-ספר שנמצא בשכונת ותיקים, בית-ספר

לילדים עם מגבלות מוחיות וכדומה והוא לא הסכים ללכת לשם.

מ' פיירברג;

זו מסגרת של מפת"ן.

י' גידלי;

לאחר מכן הופנה לבית-ספר ליגת-נשים, שם אמרו לו לעשות מבחנים.

מי פיירברג;

זו הכיתה שנסגרה.

י' גידלי;

הוא עשה את המבחנים. במשך כשבועיים הוא בא כל יום ושאל מה קורה ואמרו לו

שהוא נמצא ברשימת המתנה ואם תיפתח כיתה הוא ייכנס. נמאס לו מזה. אז שלחו אותו

לבית-ספר עירוני בחדרה. כמובן שהוא לא הסכים לנסוע עד חדרה. הם בדקו את המקום,

המקום נטוש ונסגר עקב הידרדרות ילדים שהיו שם בסמים קשים. אז שלחו אותו למרכז

הנוער, זה בית-ספר ברמה מאוד נמוכה ולכן הוא לא מוכן ללכת לשם. קראתי מלה במלה

מה שהוא מסר לי בטלפון.

היו"ר מי בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את מר קנטי.

א' קנטי ;

תהליך הרישום מתבצע בין חג החנוכה לחג הפסח. בכיתה חי מתייעצת היועצת עם

התלמיד וההורים וממליצה ללכת לתיכון. בסוף יוני, כאשר הילד עוזב את בית-הספר

היסודי, התפעול עובר לקב"סים בעיריה והם מנסים לשכנע ללכת לרישום בהתאם לנתונים

ולהסכמים שהיו עם היועצת בעבר. כך היה גם במקרים האלה, לכל התלמידים היה מקום.



כאשר מסרבים ללכת למקום כלשהו, העיריה משמשת להם סוכנת ושולהת אותם לאותו בית-ספר

שהם מבקשים להתקבל בו לעשות בחינות. אם אומרים לי לפעמים שבבית-ספר מסויים
מתנכלים להם, אני אומר לילד
לך לבית-ספר ארור שהוא באותה רמה, תעשה שם את

הבהינות ואם תתקבל אדאג שתעבור אליו. חלק מההורים אינו רוצה לקבל את הפתרונות

החינוכיים המתאימים לילדים שלהם. אנחנו לא אומרים שזה הדבר הטוב ביותר, אבל זה

הדבר שעל דעת המקצוענים בבתי-הספר מתאים לילדים. לפעמים הילדים הצביעו ברגליים

ולא הלכו לבית-הספר.

היו"ר מ' בר-זהר;

מר קנטי, אתה עובד זמן רב במערכת החינוך, האם לא היו מקרים כאלה בעבר?

א' קנטי ;

היו מקרים כאלה אלא שההיצע היה גדול יותר. המצב היום הוא קצת קשה. מה

שהגביר את הצפיפות, להערכתי, הוא שוק העבודה, משום שילדים על גבול חוק חינוך חובה

ומעל גיל 16, שנפלטו באופן טבעי לשוק העבודה, לא מוצאים היום את מקומם בעבודה

בגלל מצב השוק, לכן הם נשארים בבתי-הספר. הכיתות מאוכלסות יתר על המידה, הסדנאות

צפופות במיוחד. הבעיה היא שההיצע ירד.

מי פיירברג;

אני רוצה לתקן נתון שהבאתי. מ-25 ביוני 1991 ועד 5 בספטמבר 1991 נוספו לעיר

כ-600 תלמידים. אם מתוך אוכלוסיית תלמידים כל כך גדולה הגענו רק ל-20 מקרים

פרובלמטיים - מגיע צלייש למשרד החינוך ולנו.

היו"ר מ' בר-זהר;

מר מצנר, הגירסה הזאת מקובלת עליך?

א' מצנר;

הגירסה הזאת מקובלת עלי. הדגשתי בתחילת הישיבה שלא היינו מיודעים לכל הדברים

האלה. בישיבה קודמת סיכמה אתנו העיריה שמעתה והלאה נקבל העתק של כל מכתב. כואב

לנו שהנושא שטופל בו היום יכול היה להיות מטופל לא ב-1 בספטמבר אבל ב-10 או ב-15

בספטמבר. אם גם אנהנו נקבל את העותקים של המכתבים וכנציגי הורים נוכל לפנות למשל

למשפחת שמואלי - ננסה להסביר שאין דרך אחרת ואנחנו לא יכולים לתת להם גיבוי.

כרגע אנחנו נותנים גיבוי להורים בגלל טיפול לא נאות. אם נדע את הדברים קודם,

נוכל לעשות לובינג לבתי-הספר המיועדים וייתכן שזה יפתור את הבעיה. אני אומר שוב:

אם הדברים האלה לא יקבלו תאוצה מהר ובזמן - הישיבה הזאת לריק.
א' קנטי
אני מדגיש שהיה מקום לכולם. צריך להיות ברור שבפסח הילדים האלה היו צריכים

להיות רשומים. העובדה שהם לא נרשמו בבתי-הספר כאשר היה מקום אומרת דרשני. עד

חודש אוקטובר היה הפתרון של לנייי, עד שהכיתה נסגרה מתוך החלטה של משרד העבודה

והרווחה, לא מתוך החלטה של העיריה.
י י פרח
קיימת בעיה קשה בנתניה בגלל שהעיר קלטה 20,000 עולים, וזה דבר לא פשוט. אני

מכיר את הבעיות של העיר נתניה ואת הנושא עצמו משום שהורים רבים פנו אלי. יצאתי

לתקשורת כדי ליצור עליכם לחץ, גבי פיירברג, והלחץ עשה את שלו. דיברתי על 40

תלמידים כדי להיות בטוח, אני אישית טיפלתי בכמה תלמידים.





מי פיירברג;

הם שובצו ולא רצו את הפתרון.
י' פרח
שובצו ולא רצו זה לא פתרון. אתם חייבים לדאוג לכך שכל ילד ימצא את המסגרת

שלו. כשאת אומרת שהילדים שובצו - בשבילי הוא לא שובץ. הילד שובץ ברגע שהוא מצא

את מקומו ונכנס למקום הנכון. יש לי בקורת קשה על ועדות ההשמה. אני יודע על מקרה

ששלחו לחינוך מיוחד ילד עם .1.0 130 רק מפני שהילד הוא היפר-אקטיבי. הם עושים

דברים איומים.

בחור בשם הרצל כנפו ממשפחה עתירת אפשרויות צלצל אלי השכם והערב ואמר לי:

הילד נמצא בבית שלושה חודשים, מה אעשה אתו? אני נכנסתי לענין ושכנעתי את הילד

שייכנס ל"נעורים" והייתי צריך לנהל מסע שיכנוע של המנהל.

היו"ר מ' בר-זהר;

חבר-הכנסת פרח, יש עדיין 3 ילדים שלא לומדים, איך היית מציע לפתור את הבעיה

שלהם?

י י פרח;

היו בעיות כאלה גם עם ילדים בחינוך היסודי והדברים נפתרו. אני חושב שהמערכת

עושה עבודה נהדרת, אבל היא צריכה להיות יותר פתורה לטיפול האינדיבידואלי בילד. אם

יש בית-ספר יוקרתי, צריך להגיד לו שעליו לקלוט גם ילדים חלשים במסגרת.

היו"ר מ' בר-זהר;

ארנה מציע לא לקבל את הפתרונות של העיריה אלא להעביר את הילדים לבתי-ספר

אחרים?

י' פרח;

אני לא מכיר את הפתרונות שניתנו לכל ילד, אני מדבר על העקרון.

היו"ר מ' בר-זהר;

מה אם הורי הילד עומדים במרים ואומרים: אנחנו לא שולחים את הילד לבית-הספר

הזה, אנחנו רוצים את בית-ספר טשרניחובסקי.
י' פרח
אם הדרישה שלהם מעבר ליכולות של התלמיד ואין מסגרת הולמת, הם יכולים לדבר

כאוות נפשם. אם רואים שהוריהם של 3 הילדים האלה עומדים במרים, והילדים נמצאים

אמנם בקטגוריה נמוכה ואינם מסוגלים לשום מסגרת, וזו המסגרת האמיתית ההולמת -

יילכו לשם. שיגישו בג"צ.
מי פיירברג
מי קובע מהי המסגרת ההולמת לתלמיד, ההורה או המסגרת החינוכית?
י י פרח
לדאבון הלב גם להורה יש מה לומר. פעם לא היה להורים מה לומר, היום ההורים

רוצים לדעת לאן הילד הולך.



מי פיירברג;

אם אתה משוכנע שמבחינה מקצועית ופדגוגית, המסגרת הכי מתאימה לילד על-פי

הנתונים והכישורים שלו, היא מסגרת של מרכז הנוער שאתה מכיר אותה, וההורים הושבים

שהילד צריך ללכת לבית-ספר שרת - אתה הושב שצריך לתת להם ללכת לבית-ספר שרת?

י י פרח;

יש לי שאט-נפש מהסלקטיביות של בתי-הספר היוקרתיים בנתניה.

מ' פיירברג;

אין סלקטיביות היום.

היו"ר מ' בר-זהר;

נניח שיש סלקטיביות. אם נקבל את הגישה הזאת אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מחר

מול מרד של הורים בנתניה. הורים ששלחו את ילדיהם למרכז הנוער יגידו שגם הם רוצים

שילדיהם יילכו לבית-ספר שרת כי עובדה היא שהורים אחרים לחצו ודפקו על והשולחן

והגיעו לבית-ספר שרת.

י י פרח;

כל מקרה לגופו. אני רוצה לשאול אתכם מדוע אינכם פותרים קודם כל את הבעיה של

ילדי נתניה ורק אחר-כך את הבעיה של הילדים שבאים מחוץ לנתניה? עניי עירך קודמים.

היו"ר מ' בר-זהר;

גם אם הילדים של נתניה קודמים לאחרים, הם לא קודמים בתור לבית-ספר שרת.

י י פרח;

אם באמת נמצא ששלושה הילדים האלה מתאימים למסגרת שהצעתם להם - שיילכו לשם.

א' קנטי;

במקרים כאלה אנחנו אומרים לנער; תתקבל לבית-הספר ואנחנו, כעיריה, נמשיך

לעקוב אחריך בשלושה החודשים הקרובים ובסוף השנה ואם יש טעות - ויכולה להיות טעות

- אנחנו נדאג להעברה שלך.

מי פיירברג;

התחייבנו.

אי קנטי;

יש מקרים שמטפחים אותם במסגרת מרכז הנוער ולקראת כיתה י"א או י"ב הם מועברים

למסגרת של כיתות המסמ"מ או המסמ"ר בבית-ספר אורט, האפיקים פתוחים ופתיחות המנהלים

להעברת התלמידים היא גדולה.

היו"ר מ' בר-זהר;

ראשית, הודיעו לי שמשפחת שמואלי נמצאת בחנות שלהם והם כבר לא יגיעו לכאן.



04/12/91

שנית, הנושא ברור. צריך לדאוג שכל התלמידים יגיעו ללימודים, אם לא - יהיה

צורך לנקוט נגדם צעדים משפטיים. יש כאן התחייבות של עיריית נתניה שאם תלמידים

ששובצו בבתי-ספר אחרים יוכיחו שהם ברמה יותר גבוהה, הם יועברו לבתי-ספר טובים

יותר במהלך השנה או בתום השנה.

שלישית, העיריה חייבת לדאוג לכך שהילדים יקבלו את כל חומר הלימודים שהם

הפסידו בתקופה הזאת. דעתנו איננה נוחה - בלשון המעטה - מהעובדה שהילדים נשארו

בבית שלושה חודשים. אסור שיקרה דבר כזה וצדק חבר-הכנסת פרח שהעלה את הנושא,

עובדה שזה עזר. זה הסיכום שלנו.

אנחנו נפנה להורים ונמסור להם את הסיכום הזה. נציע להם לקבל את ההצעות

שהוצעו להם, תוך התחייבות פורמלית של העיריה, שהילדים יועברו לבתי-ספר טובים

יותר אם הם יוכיהו שהם ברמה יותר גבוהה. אנחנו נשמש להם כתובת לעניו זה אם,

תתעוררנה בעיות.
אי קנטי
צריך להשתמע שחוק חינוך חובה חל גם על ההורים.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

החוק חל גם עליכם ואתם צריכים לשבץ אותם במקום המתאים להם.

בהזדמנות זו אני מבקש לשמוע מכם מה קורה בענין פתיחת אזורי רישום בנתניה.

מי פיירברג;

אם אתה מדבר על תכנית שפירא, היא נמצאת עדיין בשלבים מוקדמים של בחירת ייעוד

לבית-הספר.

היו "ר מ' בר-זהר;

קיימנו כאו דיון על כך בהשתתפות שר החינוך והוועדה פסלה את התכנית הזאת באופו

חד-משמעי.

מי פיירברג;

אם בכל זאת תשנו את דעתכם, לא מדובר לגבי נתניה על פתיחת אזורי רישום לפני

תשנ"ה ויש עדיין זמו רב לכך. אם מדובר על מתו חיזוק לבית-ספר במגמה מסויימת - זה

תמיד טוב.

היו "ר מ' בר-זהר;

עוד ענין שאני רוצה לשאול לגביו; בזמנו פניתי למשרד החינוך ולא קיבלתי תשובה

על כך שהורים משלמים 160 שקלים לשנה על השאלת ספרים. בבית-ספר ביאליק בנתניה

משלמים 153 שקלים עבור ספרים ושיכפולים.

א' מצנר;

אני מכהו כיושב-ראש ועד ההורים של בית-ספר ביאליק. אינני יודע מי העביר לך

את המידע הזה.

היו"ר מי בר-זהר;

קיבלתי את הקבלות. זה איננו כולל טיולים.



04/12/91

א' מצנר;
זה מתחלק לשניים
97 שקלים לכיתות ז' חי, קצת פחות בכיתות הנמוכות יותר.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מה עם כיתה די?

אי מצנר;

עד כמה שזכור לי משלמים בכיתה די 80 שקלים פלוס 73 שקלים. 73 שקלים כוללים

בתוכם את המנבייס - מי נהל בית-ספרי שנוגע לתוכנות לימודים, טיפוח מערכת מחשב כללית

בבית-הספר, ובתוך זה 20 שקלים עבור חוברות עבודה שמופיעות בחוזר המנכייל. מתוך 150

השקלים, רק 18 שקלים הם תרומה מרצון.

היו"ר מ' בר-זהר;

אסור לכם לחייב הורים לשלם 150 שקלים. על מה הולכים 80 שקלים?

א' מצנר;

עלותם של ספרים שילד אמור לקנות היא קרוב ל-140 או 150 שקלים. לפי תחשיב

שלנו, ספר ניתן לשימוש במשך שנה או שנתיים, כי לפעמים צריך לכתוב בו. עשינו סקר

בשישה בתי-מסחר, כשאחד מהם הוא הוצאה לאור. ריימונד, שהוא יושב-ראש ועד ההורים

בנתניה וחותר למינימום ההכרחי, בדק את הסכומים האלה בצורה יסודית. בתוך 80

השקלים אנחנו מסבסדים ילדי מצוקה בכל בית-ספר ב-15%. רק בבית-ספר ביאליק, שנחשב

בית-ספר יוקרתי בנתניה, יש קרוב ל-30% טעוני-טיפוח במצב סוציו-אקונומי נמוך. אין

ילד שלא מקבל ספרי לימוד גם אם הוא לא שילם. העולים החדשים מקבלים את הספרים גם

כשהם לא משלמים.
היו"ר מ' בר-זהר
אני לא יכול לקבל שהורים חייבים לשלם על סעיף ספרים ושיכפולים 153.

א' מצנר;

הם חייבים לשלם משום שזו מסגרת השאלה עירונית. מופיע בחוזר המנכייל שאפשר

לגבות 80 שקלים.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני מבקש לבדוק זאת כי אנשים אינם יודעים את זכויותיהם. גם אתם כוועד הורים

אינכם יודעים מה זכויותיכם ומה חובותיכם וכדאי שתעיינו בכך. גבייה של 150 שקלים

מההורים איננה גבייה חוקית.

גבי נסים, אני מבקש ממך לבדוק אם לפי חוזר המנכייל מותר לגבות מן התלמידים 80

שקל בעד השאלת ספרים בכיתה די. כמשרד החינוך תיפנו לבית-ספר ביאליק כדי לדעת מה

הם גובים, איזה סכומים, על אלו סעיפים. תודיעו לי מה מתוך זה מו תר לגבות ומה

אסור. צילמתי את הקבלות ומסרתי לכם אותן.

בי נסים;

לא קיבלתי אותן.



היו"ר מ' בר-זהר;

נצלם אותן שוב ונעביר אליך.

הגשתי הצעת-חוק בענין ספרי לימוד כי הגעתי למסקנה שזה לא עובד בשיטות האלה.

מי פיירברג;

אנחנו בין הרשויות המקומיות היחידות שמחלקות ספרים. יש אצלנו בחירה חופשית

ואם הורה איננו מעוניין, הוא יכול לקנות ספרים בעצמו ולא להשתתף ב-pool הזה.

מבחינתך אתה צודק וייתכן שגופים אחרים במערכת צריכים לתת לכך תשובות. אלא שאיש

לא נותן דעתו על כך שהיום יש לנו 5,000 תלמידים במערכת וילדי מצוקה שלא מסוגלים

לרכוש ספרים.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

את לא יכולה לחייב הורים. את יכולה לפנות למשרד החינוך, או לבקש תרומה, או

לפנות לוועד ההורים. אם יתברר שזה מופיע בחוזר המנכ"ל - חוזר המנכ"ל ישונה ולא

יהיה דבר כזה שישלמו 153 שקלים לספרים בכיתה די.
מי פיירברג
אני מבקשת מיושב-ראש הוועדה לזמן ישיבה בנושא של העולים החדשים. אין לנו

תקציבים לכוח-אדם, לאיבחונים לכיתה טי, לתעודות, לסל קליטה ולספרים ואף אחד לא

נותן דעתו על כך.

הי ו "ר מי בר-זהר;

זה נושא חשוב ונעלת אותו על סדר-היום שלנו.

א' מצנר;

הייתי מבקש להזמין אותך לבית-הספר ביאליק כדי שתראה מה עושים בכספים הללו. יש

לי ארבעה ילדים בבית-הספר ואני משלם 600 שקל עבור הספרים.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אני חושב שזו שערוריה, אבל אשמח לבקר אצלכם.

אני מודה לכל האורחים.

הישיבה ננעלה בשעה 40;10.

קוד המקור של הנתונים