ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 11/11/1991

פסטיבל עכו; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוהו



פרוטוקול מסי 282

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני, די בכסלו התשנ"ב (11 בנובמבר 1991). שעה 00;09

נכחו;
חברי הוועדה
מי בר-זהר - היו"ר

מי ג ולדמן

די צוקר
מוזמנים
א' דה-קסטרו - ראש עיריית עכו

אי שלו - ראש מינהל התרבות, משרד החינוך והתרבות

די סיני - מנכ"ל העמותה לתרבות ולאמנות, משרד

החינוך והתרבות

שי ליסובסקי - מנהלת המחלקה לתיאטרון, משרד החינוך

והתרבות

בי נסים - משרד החינוך והתרבות

א' זהר - יו"ר הנהלת הפסטיבל

שי אספרי - מנהל אמנותי של הפסטיבל

אי יפרח - מנכ"ל הפסטיבל

מזכירת הוועדה; י י גידלי
קצרנית
אי זכאי

סדר-היום; שאילתות.

פסטיבל עכו.

465



שאילתות

היו"ר מי בר-זהר;

אני פותח את הישיבה. נתחיל עם שאילתות.

הטיפול של משרד החינוך והתרבות בנושא של ילדי הקאמנות היה מביש. בישיבות

שהיו כאן, גם ב-15 באוקטובר, הובטח לנו על-ידי מנכ"ל משרד החינוך והתרבות שהילדים

ילמדו בבית-ספר עם קראוונים שיותקן במקום וייבחר על-ידי ההורים. אחרי שחזרתי

ודרשתי לשמוע מה קורה בענין, קיבלתי בשבוע שעבר מכתב מכם שזה עולה הרבה כסף,

אי-אפשר להעמיד קרוואן וזה לא יהיה. האם לא איכפת לכם שהילדים נמצאים בחוץ?

לבסוף חזרתם לפתרון של נאחף, פתרון שהוצע כאן מלכתחילה שמשרד החינוך עמד נגדו כל

הזמן. בשבוע שעבר התחייב על כך המנכייל פעם נוספת ודבר לא נעשה.

יש גם פרשה של קראוונים בעכו שהם במצב קשה. הילדים מסתובבים בחוץ. ראש

העיריה מבקש פגישה עם מנכ"ל המשרד ובכל פעם דוחים אותו שוב. לבסוף מאפשרים לו

פגישה אבל לא עם המנכ"ל. אני הייתי ממליץ לראש העיריה לא ללכת לשום פגישה מבלי

שהדרג העליון ישתתף בה, יושר או המנכ"ל או שניהם.

830 ילדים בבית-ספר עין-הרים מושבתים על-ידי ועד ההורים. אנחנו מגנים בכל

תוקף השבתה של הלימודים אבל לא טיפלו במערכת ההסעה לבית-הספר. אני דורש טיפול

דחוף בנושא הזה.

אני מפנה אליכם שאילתה חוזרת בקשר למר אלכסנדר קורן. התשובה שניתנה לו לא

היתה נכונה. אני מבקש לבדוק זאת מחדש.

יש לפני פנייה לגבי בית-ספר אורט כללי בבית-שאן בענין השמירה. אני מבקש לדעת

איך נהגתם כלפיהם.

יש כאן תלונה לגבי בית-ספר "מגן" בתל-אביב.

אני שואל לגבי פיטורי מורה מתפקידו.

אני מעביר אליכם כמה פניות אישיות.

מי ג ולדמן;

ביקרתי בקאמנות. אני מחזק את דברי היושב-ראש, מה שקורה שם היום הוא פגיעה

בכבוד האדם. אנחנו יוצרים שם שנאה כלפי המדינה. אחרי ההצעה להסיע את הילדים

לנאחף הצעתי למשרד החינוך הצעה אחרת ודיברתי עליה אתמול עם מנהל המחוז. יש ריכוז

בדואים בגוש צלמון והקימו שם בית-ספר חדש. אם משרד החינוך לא יכול לתת פתרון של

קראוונים, שיתן אפשרות להסיע את הילדים לגוש צלמון.

הי ו "ר מי בר-זהר;

אנחנו לא נרפה מהנושא הזה.

מי ג ולדמן;

ביום שישי הראו בטלביזיה איך מוניות מגיעות לשכונות הקראוונים בעכו ומסיעות

ילדים לחוגים בעכו שמופעלים על-ידי מערכות דתיות חרדיות, בו בזמן שמשרד החינוך

צריך להעמיד לרשות עיריית עכו תקציב כדי להתמודד עם חינוך משלים, עם יום חינוך

ארוך ועם פעילויות אחרות ולא מוצא פתרון כספי. אני רואה במחטף הילדים מקראוונים

דבר חמור ביותר. אנחנו רואים כאן סוגים של אוכלוסיה, לרוסים לינת; לאתיופים לא

לתת; לדרום אמריקאיים לא לתת; ולמפוני קרית-ים לא לינת. אני דורש שמשרד החינוך

יעמיד את התקציב הדרוש לרשות עיריית עכו ולרשויות מקומיות אחרות.



די צוקר;

קראתי ידיעה בעתון על מורה בתיכון חדש בכיתה י"ב ששכחה על השולחן בכיתה תיק

שהכיל פרופיל אישי ומשפרותי של כל אחד מהתלמידים, מן התחום הרומנטי ועד לתחום

הרפואי, כולל סיפורים של בגידות, פרשיות אהבים. התלמידים צהלו. מורה אחת הגיבה

כך: לתלמיד אחד לא היתה ידועה האינפורמציה שנגעה לעבר של הוריו לפני שהוא נולד,

שום דבר לא קרה, מה הסיפור הגדול. זו היתה התגובה שלה. 1. האם אפשר לקבל פירוט

של כל הפרשה. 2. אני מבקש לקבל את סידורי המידור של האינפורמציה מהסוג הזה

בבית-הספר תיכון חדש. 3. מה ההוראות של חוזר המנכ"ל בקשר לשמירת אינפורמציה

אישית. 4. האם בית-ספר תיכון חדש עמד בקריטריונים האלה. לפי דעתי חלק מהנתונים

המופיעים כאן אסורים במפורש לאהזקה בבית-הספר לפי חוזר המנכ"ל.

אני מפנה שאלה לשר. אם רשות מקומית איננה מנצלת את התקציב שיועד לסעיפי

חינוך אלא הוא עובר לסעיפים אחרים, מה מעמדו של שר החינוך בשאלה העקרונית הזאת.

פסטיבל עכו

היו"ר מי בר-זהר;
הנושא שלנו היום הוא
פסטיבל עכו. אני מציג את הנוכחים. ממשרד החינוך

והתרבות - מר אבנר שלו, ראש מי נהל התרבות; מר דוד סיני, מנכ"ל העמותה לתרבות

ולאמנות; גבי שרה ליסובסקי, מנהלת המחלקה לתיאטרון. מעיריית עכו נמצא כאן ראש

העיריה מר אלי דה-קסטרו. מהנהלת הפסטיבל - עורך-דין אלי זהר, יושב-ראש ההנהלה;

מר שמואל אספרי, המנהל האמנותי; מר אבי יפרח, המנכ"ל.

חבר-הכנסת גולדמן, מאחר שהנושא הועלה על-ידך, אני מבקש ממך לפתוח.

מי גולדמן;

ביקשתי לקיים דיון על פסטיבל עכו גם כצופה וגם כמי שגר בגליל ורואה חשיבות

גדולה בפסטיבלים המתקיימים במקום. פסטיבל עכו מתקיים זו השנה ה-12 ואני בטוח

שמשרד החינוך והתרבות וגורמים אחרים מעוניינים שפסטיבלים כאלה יתפתחו במקומות

אחרים במדינה, בוודאי בעכו. עכו הפכה להיות עיר של פסטיבל וזה תורם לה כעיר

שיש לה נתונים תיירותיים, בדומה ליפו.

לקראת הפסטיבל היו כתבות שונות על הנסיונות של העיריה לרכז מאמץ כדי שהפסטיבל

אמנם יתקיים. היה סיכוי שהפסטיבל לא יתקיים ואני יודע איזה מאמצים קשים השקיע מר

אלי זהר כדי שהפסטיבל יצא לדרך. בדקתי את הנושא הזה בעיריית עכו, בשיחה עם מר

שלו ממשרד החינוך ועם מר זהר, יושב-ראש ההנהלה. כמו-כן בדקתי מה קורה בפסטיבלים

אחרים כשיש שיתוף פעולה עם משרד החינוך והתרבות. לזכותו של מר שלו ייאמר כי

בתקופה שלו יש התרחבות של הפסטיבלים ברחבי המדינה, כמעט כל עיר מנסה להגיע לקיום

של פסטיבל כזה או אחר, כמו פסטיבל ערד, פסטיבל כרמיאל וכמובן פסטיבל עכו.

מסגרת התקציב של הפסטיבל היא של 1,200,000 שקל, כשעיריית עכו נותנת 220,000,

שהם כ-18%. משרד התיירות, שצריך להיות לו ענין בפסטיבל כזה כי הוא יכול לשמש

מנוף להבאת תיירים למקום, משתתף, אחרי מאמצים קשים, בתקציב הזה ב-42,500 שקל;

ההברה לפיתוח עכו, שהיא חברה משותפת לעיר ולמשרד התיירות, שהיועץ צריכה להיות השלד

המרכזי של הפסטיבל הזה - כמעט ולא עוסקת בו.

אני לא צריך להרהיב את הדיבור על מה שהפסטיבל הזה תרם לתיאטרון בישראל. הוא

הוביל לבמה הקטנה, למהזות חדשים, לחשיפה ראשונה של שחקנים. אני כבר לא מדבר על

הצעירים הרבים שמגיעים לשם ועל האווירה; אנחנו רואים מה זה עושה לחברה' לפני

הצבא, להיילים המגיעים לחופשות ומכוונים זאת לפסטיבל וכן הלאה. יש כאן כל

הסממנים של אירוע חשוב לעיר, לגליל המערבי ולצפון.



אם אנחנו רוצים אנחנו יכולים להביא לכך שחפסטיבל חזרו, שמביא אור, יגיע

לתיקפים גדולים יותר אשר יביאו לחרחבת בתי-חמלון בעיר.

היו"ר מי בר-זחר;

בגלל חמישח ימים בשנה אפשר יהיה לשפר את מצב התיירות בעיר?

מי גולדמן;

באמצעות הפסטיבל אתה יכול ליצור בקרב האנשים מודעות לעכו העתיקה, ואז היא

נכנסת למסלול תיירותי גם לא בשבוע הפסטיבל. אם אתה מביא סוכן תיירות אירופי

לפסטיבל, אתה הופך זאת למנוף שסביבו אתה יוצר אירועים חשובים נוספים לגליל חמערבי

ולעכו בפרט. אני רואח בפסטיבל חזה מסגרת שיכולה להוות בסיס להקמת מיני-תיאטרון

בגליל המערבי , כלומר, אפשר לשלב דרך חפסטיבל חמתקיים באולמות האבירים אירועים

נוספים.

אנחנו יודעים שלעיריית עכו יש קשיים תקציביים ולמעשה משרד החינוך מהזיק היום

את הפסטיבל, חלקו בתקציב הפסטיבל הוא כ-500,000 שקל שהם קצת למעלה מ-40%.

עורך-דין אלי זהר עושה מאמצים לצרף גורמים נוספים.

אדוני היושב-ראש, אני לוקח על עצמי את חאשמה על כך שמשרד התיירות לא הוזמן

לדיון היום אבל אני מבקש לזמן אותם לדיון הבא בנושא הזה כי הם צריכים להיות

שותפים בכירים.

אחת הבעיות שנוצרה היא התנאים הקשים של ר?שרוקנים. אין להם מיזוג אוויר או חדרי

שירותים כפי שצריך. אני יודע שעיריית עכו והקיבוצים עושים מאמצים בענין הזה אבל

צריך לנסות לשפר כדי שיהיו לשחקנים תנאים סבירים יותר. אינני אומר שצריך להפוך

זאת להיכל התרבות, אבל אם נשפר את התנאים זה יגדיל גם את מספר הצופים.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את יושב-ראש הפסטיבל.

א' זהר;

אני שמח לדיון הזה. הפסטיבל הזה עומד בסימן שאלה גדול לקיומו. הפסטיבל עמד

בסימן סגירה בשנה שעברה. במכוון התחלנו לדבר על הפסטיבל היום כדי לראות אם אנחנו

יכולים בכלל להקים אותו, ואם כן - אם לקיים אותו בעכו. עיריית עכו, שיש לה לב

רחב ושאיפות גדולות, לא העבירה את הכספים שהיא חייבת עבור הפסטיבל הנוכחי. אם

אנחנו מוסד, בין היחידים, בלי גרעון, הרי זה בזכות ההנהלה הזהירה של מר אבי יפרח

עם יד קפוצה ועצבים מרוטים.

תקציב הפסטיבל הוא 1,200,000 שקל ומקורותיו הם: משרד החינוך והתרבות יגיע

לכחצי מיליון שקל, משום שיש כספים שכבר אושרו וצריכים לעבור במהלך התקופה הקרובה;

עיריית עכו היתה אמורה להעביר 220,000 שקל, נכון לעכשיו היא העבירה שליש מזה, תחת

אמצעי כפייה ולחץ לא כל כך מתון; הסוכנות היהודית היתה צריכה להעביר 46,000 שקל

והעבירה רק כ-26,000; קרן תרבות אמריקה-ישראל לקחה על עצמה 43,000 שקל; יש עוד

מספר תרומות של מפעלות דיסקונט, תומכים שונים, רשת שוקן, מדור התיאטרון ומקורות

אחרים של עמותה שלקחה על עצמה את ניהול הפסטיבל.

לדוגמה, רשות השידור חייבת לפסטיבל 200,000 שקל. היא התחי יבה לצלם הצגות

ולהפיץ אותן. היא לא ביצעה זאת ולא שילמה.



היו"ר מ' בר-זהר;

חתמתם אתה חוזה?
אי זהר
בוודאי, נתבע אותה למשפט. היא קיבלה במה פתוחה לצלם מתוך 60 המופעים. היא

לא צילמה, לא הקרינה ולא שילמה את הכספים המגיעים ממנה. נוסף לכך יש הכנסה עצמית

של כ-210,000 שקל, שהם כ-18%. נמכרו כ-10,000 כרטיסים, ולעומת שנים קודמות היתה

ירידה של כ-20%. הסיבה לירידה במכירת הכרטיסים נעוצה בסימן השאלה של קיום

הפסטיבל. כשאנשים תכננו את חופשת הסוכות אנחנו צעקנו שאולי הפסטיבל לא יתקיים.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

הפסטיבל הזה נמשך כבר כ-12 שנים. מכירת 10,000 כרטיסים היא לא בדיוק מרשימה.

יש לפסטיבל הזה מגמה כלשהי להתרחב ולהביא יותר צופים. אולי יש משהו לא טוב

בפסטיבל?

אי זהר;

לא. משהו לא טוב שטבוע בפסטיבל הוא סכום הכסף העומד לרשותו. פרט לכך, גם

הפסטיבל, מיקומו, אופיו, טווחו, רמת האנשים שמשתתפים בו הם כאלה שמצדיקים את

התהליך. אבל כתוצאה מהמאמץ הזה כאן - שאנחנו אסירי תודה עליו - לא יהיה שינוי

דרסטי בתפישה כלפי הפסטיבל הזה, אני חושש שתצדק אם בתום הדיונים שלנו נגיד שאולי

כדאי להפסיק.

המקום צריך לקבל דחיפה כלכלית שתתאים לצרכים של הקהל שבא לשם. הקהל השתנה.

אותה קבוצה של חובבי תיאטרון שנהגה לבוא לשם באה ואמרה לי: אנחנו מצטערים, אבל

חם ומחניק פה, הכסא צר, אי-אפשר לראות הצגה שהיא לא סופר-טובה יותר מ-45 דקות כי

קשה לשבת פה. זה דבר אחד. דבר שני. השחקנים. הם צריכים להיות משוגעים כדי

לבוא לעכו כי הם לא מקבלים פרוטה. מבחינתו עושה השחקן פריצת דרך ודברים

שגעוניים. אם לאחר כל הדברים האלה הוא צריך לחיות בתנאים בהם הוא חי - מצבו קשה

מאוד. בלי השקעה יסודית במקום כדי לשפר אותו אי-אפשר יהיה יותר להביא אנשים

לעכו, עם כל האטרקציה שבה.

אדוני היושב-ראש, שאלת אם בחמישה ימים של פסטיבל אפשר לשפר את מצב התיירות

במקום. בלי להכין בפסטיבל עכו מקום שאפשר יהיה לקיים בו סוף שבוע של תיאטרון אחת

לחודש ולהחזיק אותו פעיל ופתוח במהלך כל השנה עם אירועים נוספים - לדעתי, אין די

טעם להשקעה באותו פסטיבל בסוף השנה. אם כך יהיה זו תהיה פריצת דרך.

זה לא מוכרח לבוא מהמקורות הנוכחיים כי הם כבר מוצו. משרד התיירות בשבילי

איננו משתתף אמיתי.

אם הוועדה הזאת כבר נכנסת לענייני תרבות ואמנות אולי כדאי שהיא תשמע מה תרם

הפסטיבל הזה לרזרבות, לתיאטרון ולשחקנים. יש כאן דברי סיכום של מר אספרי שהיה

המנהל האמנותי בשנתיים האחרונות על מה שעשו במשך 12 שנים.
היו"ר מ' בר-זהר
דווקא בשנים האחרונות יש הרבה יותר אוסמוזה בין הפסטיבל בעכו לבין התיאטרון

בארץ ומחזות שמתבצעים ומצליחים בעכו, גולשים לבמות אחרות.
אי זהר
א. הצגות נקלטות. ב. יש פריצות דרך לאנשים מוכשרים, יש יוצרים חדשים, יש

יצירה. עכו הפכה מקום ליצירה מקורית. היום אנשים כותבים לעכו ומכינים

פרודוקציות לעכו, צריך רק לתת את ההזדמנות והכספים.



היו"ר מי בר-זהר;

אתם לא חושבים שצריך לשנות את הנוסחה כדי למשוך יותר קהל?

אי זהר;

סימן השאלה ששמו ליד עכו הוא נכון. את הפסטיבל צריך לקיים בעכו כי המקום הוא

מהמם. יש כאן שילוב של עיר ערבית ויהודית - ולא שמנו דגש על האלמנט הזה - שעוסקת

בתרבות ישראלית מקורית. עיריית עכו לא מסוגלת לעמוד מאחורי זה, לממן ולתמוך.

סימן השאלה הזה צריך להיפתר, שיעשה את זה משרד הפנים במישרין, או כל פתרון אחר,

כי העיריה לא יכולה לעשות זאת. כמו-כן יש להגדיל את התמיכה התיירותית בתיאטרון.

כל הדברים האלה וקריאה להפוך את המוסד לכזה שיפעל במשך כל השנה יכולים להוות

פריצת דרך.
די צוקר
האם יכול להיות שקרה לפסטיבל משהו מבחינת התכנים שהוא מוכר ומשווק החוצה?

אני לא מדבר על כך שאי-אפשר למכור דבר שקיומו עומד בספק. הפסטיבל היה פסטיבל

לתיאטרון אחר, זה היה כוח המשיכה שלו, הייחוד שבחומר, סטטוס קצת "פריקי" ואנשים

שרצו להיות קצת אחרים לשבוע. התמסדתם יותר ויותר ואתם לא משדרים תיאטרון אחר.

שנתיים כבר לא הייתי שם, כי בעיני כצרכן תרבות, זה נתפס כעוד מקום שיש בו הצגות,

זה כבר לא אותו דבר "זרוק" שבשבילו מגיעים לעכו. בגלל כל זה קטנה היכולת שלך
למשוך קהל. חלק מהקהל אומר
זה לא מעניין אותי; חלק אומר: זה אותו תיאטרון.

אולי אלה חלק מהסיבות לירידה במכירת הכרטיסים.
אי זהר
זה היבט צר שנובע מהעובדה שלא היית שם בשנתיים האחרונות. כמות התיאטרון

הנסיוני שהיתה השנה בעכו ובשנה שקדמה לה עלתה על כל כנה שהיה במשך כל שנות

הפסטיבל. הנסיונות שהתיאטרון עשה בשנה הזאת לא הי ו פחות נועזים וחריגים מאשר

בשנים קודמות.
די צוקר
יש אמביציה להיות כמו תל-אביב. זו לא טעות?
אי זהר
אין אמביציה כזאת. להיפך, כשעיריית עכו לא היתה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה

והיתה מחשבה להעביר זאת לתל-אביב - זה עורר בהלה ותדהמה אצל המנהל האמנותי והמנהל

הכללי. זה לא יכול להיות בתל-אביב, זה לא מתאים לה, זה לא יעבור אותה.
הי ו "ר מ' בר-זהר
אני מבקש לשמוע את ראש עיריית עכו.
א' דה-קסטרו
אולי אציג זווית קצת שונה. אני מנצל את ההזדמנות הזאת כדי לברך את מר שלו

ואת המנכ"ל על עצם קיום הפסטיבל השנה. אם לא היתה מעורבות אישית, זה לא היה

מתקיים.

בשנתיים האחרונות עיריית עכו נמצאת במשבר כספי קשה. הצעתי פתרון. מגיע לי

הרבה כסף ממשרד החינוך והתרבות שמועבר אלי מדי חודש אוטומטית. אמרתי להם: אנא,

קחו את סכום הכסף הזה, אתן הוראה בלתי חוזרת. לצערי הם לא רצו לעשות זאת, הם רצו

צ'ק. אם זה היה מתבצע, כל התשלומים שעיריית עכו חייבת לכם היו משולמים.



לנתונים שנמסרו כאן. נכון שעיריית עכו מעבירה 218,000 שקל, אבל בצורה עקיפה

הפסטיבל עולת לנו כחצי מיליון שקל. אני צריך קרשים, במה, דיקטים וכן הלאה - אני

מוציא כסף מזומן ומשלם. זו הוצאה כספית גדולה. אני צריך לשלם שעות נוספות

לעובדים שלי כי כמות הזבל שהם מוציאים היא עצומה. לא 10,000 איש מגיעים לעיר אלא

כ-300,000 איש כשמופעי החוצות, שהם בחינם, מושכים את רוב הקהל.

די צוקר;

3%עד 5% מאלה שבאים הולכים לתיאטרון?

אי יפרח;

כן.

היו"ר מי בר-זהר;

יש לעיריה הוצאה גדולה אבל יש לה גם הכנסה גדולה.
א' דה-קסטרו
לעיריה אין מזה אגורה.

עכו היא עיר מעורבת, אבל שקטה ואפשר ללמוד ממנה איך לחיות בדו-קיום אמיתי.

לצערי הרב, בגלל האינתיפדה ומה שקורה בשטחים, אחרי שעה 5 עכו היא עיר רפאים,

יהודים מפחדים להיכנס לעיר העתיקה. רק בתקופת הפסטיבל עכו תוססת וחיה עד שעה 2

או 3 לפנות בוקר. רוב חנויות המזכרות סגורות במשך כל השנה, הן נפתחות רק בסוכות

ובפסח.

היו"ר מ' בר-זהר;

יש אירועים אלימים?
אי דה-קסטרו
לא, הפחד הוא פסיכולוגי. במשך היום כולם הולכים לעיר העתיקה, לים, לנמל

ולמסעדות.

אני חושב שלא היה די פרסום. ככל שאירועי הרחוב יהיו גדולים יותר כך הם ימשכו

קהל רחב יותר. מר שלו מסכים אתי שמחיר הכרטיס השנה היה גבוה. המצב של האוכלוסיה

הוא קשה. זה מתחיל להיות יקר לראות שתיים-שלוש הצגות כשמחיר הכרטיס הוא 35 שקלים

עבור הצגה בת 45 דקות.
אי יפרח
בין 25 ל-35 שקל.

אי דה-קסטרו;

ההצגה היא גם לא בתנאים פיזיים טובים, אין מיזוג אוויר, אין כסאות מתאימים.

אם היה תקציב, אפשר היה להוריד את מחיר עלות הכרטיס. כלומר, לא רק הפרסום השלילי

שאולי לא יהיה פסטיבל הם שהשפיעו כאן. אנשים בעשרות באו להתלונן בפני על מחיר

הכרטיס.





היו"ר מי בר-זהר;

באיזה שיעור עלה מהיר הכרטיס בהשוואה לשנה שעברה?

א' יפרח;

העדכון הוא לפי המדד. לא היתה עלייה ריאלית, העלייה היא אולי ב-2%-3% כי

אנהנו מעגלים את המהירים. בשנה שעברה הבסיס היה בין 20 ל-30 שקל לכרטיס, יושנה

בין 25 ל-35.

א' דה-קסטרו;

רוב האנשים שמגיעים לראות את ההצגות הם בעיקר צעירים. נכון שהם לנים בשקי

שינה, אבל הם צריכים לאכול את ההומוס ויש עוד הוצאות קטנות. בסך-הכל זו מתחילה

להיות הוצאה די גדולה.

אני מסביר למה עלות הפסטיבל היא למעלה מ-1,200,000 שקל. אם היינו מקימים

עמותה לנושא הזה ייתכן שזה היה עולה 2 מיליון שקל משום שלפסטיבל כזה צריך סכום

יותר גדול.

הפסטיבל הזה מושך המונים יותר מאשר כל פסטיבל אהר במדינת ישראל ואין ויכוה על

כך.

מי גולדמן;

כמה באים לפסטיבל הג'ז באילת?

א' יפרח;

בסדר גודל של 40,000 כרטיסים.

א' דה-קסטרו;

יש לנו תיאטרון בעכו. הוא חי בקושי אבל הוא הגיע להישגים, לפני שנתיים זכה

בפרס ראשון אחד הבחורים. אם אותו תיאטרון שנמצא במקום ועובד בו היה מקבל תמריא

רציני, הבחור הזה היה ממשיך שם. אבל הם רעבים ללחם. אני רוצה לעזור להם אבל

אינני מסוגל בגלל הבעיות האובייקטיביות שיש לכל הגורמים.

יש לנו ויכוח עם משרד התיירות. הם אומרים: אנחנו מעבירים תקציב לחברה לפיתוח

עכו העתיקה שבו אתם משתמשים בפסטיבל, לכן ההשתתפות שלנו היא הרבה יותר גבוהה

מה-40,000 שקל שאנחנו נותנים.

קיבלנו תקציב של 20 מיליון שקל לשנים הקרובות. התחלנו בחשיפה של העיר

הצלבנית. אני מקווה שלקראת הפסטיבל הבא נחשוף שניים-שלושה אולמות וכדאי לבוא

ולראות , מה אנחנו עושים. מדינת ישראל לא יודעת איזה ערך בינלאומי יש לה בעכו

שיכול היה להכניס למדינה מיליוני דולרים. אשמח שתבואו לסייר בעכו.

אי זהר;

תזמין ליום שישי לראות הצגה שהיא בין הטובות בעולם.
א' דה-קסטרו
חשיפת האולמות האלה תגדיל את היקף הכרטיסים שנוכל למכור. אפשר להגיד לי

היום כמה אולמות צריכים ואני יכול לחשוף אותם, זה מספר בלתי מוגבל כי אנחנו עיר

מתחת לעיר.



דבר נוסף. פעם הערבים לא היו לוקחים חלק בפסטיבל. לפני שנתיים זכה בפרס

הראשון בתיאטרון בית-הגפן מחיפה. היום יש גם שחקנים וגם צופים ערבים והם לקחו

חלק פעיל באירועי החוצות, דבר עליו חלמתי (זמיר, ויש לכך חשיבות ממדרגה ראשונה.

לכן הגיע הזמן שנתחיל להתמסד - לא בתיאטרון - אלא בתקציב ובמסגרת כדי שלא כל שנה

נצטרך לשים סימן שאלה. אני רוצה שיהיה כתוב במפורש שמשרד החינוך נותן כך וכך,

עיריית עכו כך וכך וכן הלאה. אני לא רוצה לחזר על הפתחים בכל שנה ולדאוג אם יהיה

פסטיבל או לא.

קיום הדיון חזה הוא אולי התרומה שלך, חבר-הכנסת גולדמן, ושל יושב-ראש הוועדה.

אם נגיע לפתרון - עכו ונהיה על המפח, מה גם שיש בה עכשיו חרבה אמנים עולים חדשים

וזו במה לחשיפתם. בפסח אנחנו עומדים לערוך פסטיבל למוסיקה ווקאלית, שאינני יודע

אם הוא יתקיים השנה, שוב, בגלל הבעיות הכספיות.

היו"ר מי בר-זהר;

אני מציע שהוועדה תערוך בעכו סיור שיכלול גם כמה בתי-ספר.

שי ליסובסקי;

תצטרכו לפנות לכם גם חמש שעות להצגה.

היו"ר מי בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את מר אספרי. האם יש אפשרות להגדיל את הקהל על-ידי שינוי,

האם יש יסוד לבקורת שהפסטיבל התמסד?

ש' אספרי;

מדובר על 10,000 קוני כרטיסים, שזה מספר המקומות שיש באולמות. הפסטיבל עובד

סביב השעון כמעט 18 שעות, מ-10 בבוקר עד 4 לפנות בוקר.

היו"ר מ' בר-זהר;

אם אפשר יהיה להוסיף אולמות, יהיה לך עוד קהל?

ש י אספרי;

מצד אחד, כן. מצד אחר, אם לפני שנח ההצגה המבוקשת ביותר בפסטיבל היתה ההצגה

"רעולים" שהיו לה 100 מקומות, והשנה ההצגה המבוקשת ביותר היו לה 15 מקומות - בסך

הכל בתוך 10,000 קוני הכרטיסים זה מה שגורם לירידה.

היו"ר מ' בר-זהר;

למה רק 15 מקומות?

ש' אספרי;

כך רוצה היוצר. זה האופי הלא-ממוסד.

היו"ר מי בר-זהר;

זה דבר והיפוכו. אם אין כסף - אי-אפשר להגיד שכך יהיה על אף שזו דרישת

הבמאי. לבסוף, בגלל שזו דרישת הבמאי או היוצר זה לא יוכל לצאת לפועל.





ש' אספרי;

אנחנו מחפשים תיאטרון ארור. נוסף לכך שפסטיבל עכו משמש מקום לחובבי תיאטרון

צעירים, הוא נושא הדגל בשדה הניסויים של התיאטרון הישראלי. ההצגות "המלט"

ו "רעולים" שהיו בשנתיים הארורונות בעכו, לא הוצגו רק שם אלא גרפו את כל פרסי

אקו"מ, פרס מסקין ופרסים גדולים אחרים ומנסים לייצג אותנו בפסטיבלים בעולם, גם

ההצגה "ארבעט מאכט פריי". ההצגות האלה יצאו מפסטיבל עכו ולא ממקום אחר, כך

שההשקעה שם היא לאו-דווקא בצעירים שבאים לראות. אם יש תקצוב ענק של דודי מעיין

שעושה הצגה ל-15 איש זה שווה, בגלל שהוא מחנך קהל ואת ההצגה שלו רואים אנשי

תיאטרון, שחקנים ואלה שימשיכו ליצור.

הי ו "ר מי בר-זהר;

איד היא תרוץ אחר-כך אם היא לא תקבל סיבסוד אדיר? ממי היא תקבל אותו?

ש' אספרי;

היא תקבל את הסיבסוד ממשרד החינוך.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני כבר מוותר על הכיסוי של ההצגה אבל כמה אנשים היא תכניס למעגל התיאטרון?

שי אספרי;

צריך להתייחס לפסטיבל עכו כפי שמתייחסים למכון ויצמן. בשנתיים-שלוש האחרונות

יש הרבה יותר הצגות שיוצאות לשוק וזו ההשפעה שעליה דיברתי.

היו"ר מי בר-זהר;

אני מבין את משב הרוח הרענן ואת ההצלחה האמנותית. האם אתה חושב שבמדינה עם

בעיות כמו שלנו הצגה בת חמש וחצי שעות עם 15 צופים תחזיק מעמד? אני לא רואה שזה

מוצדק מבחינה תקציבית גם בארצות אחרות. אני אומר בכנות שאם היינו נשאלים האם

אנחנו ממליצים להקדיש סיבסוד מסויים להצגה של 15 איש -הייתי ממליץ נגד. אם

הייתי רוצה להרחיב את המעגל, הייתי מרחיב אותו לכיוונים הרבה יותר מקיפים ולא

מקדיש את הסיבסוד לדבר כל כך מוגבל.

ש' אספרי;

אבל יש גם הצגה עם 300 או 500 צופים. לו אני הייתי צריך להחליט, מתוך 30

הפקות היו השנה 4-3 הפקות עם 15 איש, 10 איש ו-8 אנשים, באמצע הלילה, ואלה ההצגות

שיש להן השפעה שמקרינה אחר-כך החוצה. הכיסוי תענק שקיבלה ההצגה הזאת בכל אמצעי

התקשורת ואנשי תיאטרון שרואים הצגות כאלה - זאת ההשפעה. יכול להיות שאת ההצגה

הזאת יראו בסך-הכל 1,000 איש. האנשים שעשו את ההצגה הזאת עובדים עליה שלוש שנים.

שבע שנים הם נמצאים בעכו ומתפרנסים ממכירת סנדוויציים ועושים חוגים לעיריה. הם

החליטו להקדיש את כל חייהם לענין הזה ולא עשו זאת בגלל 10,000 דולר שקיבלו

מהפסטיבל, אלא עשו זאת בדם לבם. באולם של 1,000 איש בתיאטרון הקאמרי הצגה יכולה

לעבוד באופן משמעותי וחזק רק על 10 צופים. בהצגה המסויימת הזאת, כש-15 איש

יוצאים עם חוויה של השנים האחרונות שלהם - ההשקעה היא זהב טהור. גם ההצגה

יירעולים", ייראשו של ג'אבר", גם ייהערב רוקדים" שראו את זה 250 בבוסתן - יש לחם

השפעה.

השנה הפסטיבל התקיים בסוכות, שזה ה-16 בספטמבר, שבועיים אחרי פסטיבלי הקיץ,

וזו היתה תקופה של חום כבד. חצופים וגם אנחנו היינו מותשים קצת.



אנחנו מודעים לכך שמצד אחד הפסטיבל קצת התמסד, מצד אחר זה פסטיבל שנוצר כדי

שחלילה לא יתמסד לעולם ומוקדשת לכך תשומת לב רבה. אנחנו מנסים למשוך גם אנשי

מסגרת, ומצד אחר ליצור מסגרות שבהן יעבדו אנשים כמעט באפס תקציב כמו בחממה של

השנתיים האחרונות. כאשר הרגשנו שהדברים מתחילים להתמסד טיפה, להיות טיפה כמו

בעיר, טיפה קלים לעיכול, יצרנו מסגרת הדשה: מסגרת החממה בה מוצאים את מקומם כל

הזרוקים של השנים הראשונות. בשנה הבאה מסגרת החממה תהיה המסגרת המרכזית של

הפסטיבל.

היו"ר מ' בר-זהר;

מה תעשה עם מחזה קונבנציונלי, תעלה אותו?

שי אספרי;

זה לא מעניין. בכל שנה אני מקבל כ-200 מחזות ולא יאומן מה אנשים כותבים

ואיזה זרמים אפשר לראות. אם זה מחזה קונבנציונלי שיכול לעלות בקאמרי או במקום

אחר - הוא לא ייכנס למסגרת התחרות ולא יקבל מאתנו סיבסוד. אנחנו ניתן אפשרות

להעלות אותו בתנאי שהבמאי שלו או השחקנים שלו יעשו זאת בדרך אחרת. למרות הסינון

הזה בכל זאת מצליח להסתנן מחזה כזה כמו למשל "צלקת" שזכה להצלחה לא רעה.

היו"ר מי בר-זהר;

אולי אם תכניסו מחזות יותר קונבנציונליים תוכלו למשוך גם את האנשים השמרניים

יותר בצורה הדרגתית אל תוך העולם שלכם.

שי אספרי;

אנחנו מחפשים תיאטרון ישראלי מקורי, קצת שונה.

היו"ר מי בר-זהר;

המטרה שלכם, שאני רואה אווזה גם כמטרה שלנו מהבחינה הזאת, היא להביא חומר אחר

למירב הצופים. חלק מהצופים מפחדים מהמושג של תיאטרון אחר. האם לא ניתן להוליך

אותם בדרך כלשהי באמצעות מחזה קונבנציונלי, פחות מפחיד, ואחר-כך הקהל הזה יראה

הצגה יותר זרוקה, ואז תוכל לעבוד על קהל הרבה יותר מקיף.

שי אספרי;

כ-200,000 איש מגיעים לעכו בגלל הפסטיבל. יש די הצגות שלמרות כל הכוונות

שלנו הן קלות לעיכול. אני לא חושב שזה מה שמחפשים אלה שבאים לעכו. מה שצריך

לעורר חרדה הוא איפה הזרימה הזאת נקרשת, איפה היא קופאת, שם צריך להכות ולשנות.

הבימה והקאמרי עושים מיוסיקלס והצגות קונבנציונליות, זה תפקידם. אני לא חושב

שצריך ללכת לציבורים אחרים עם סוג התיאטרון בעכו, זה קשה מאוד לשבת חמש שעות

בהצגה ולנטוף זיעה, גם לצעירים.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את המנכ"ל.

א' יפרח;

פסטיבל עכו, בניגוד לכל הפסטיבלים האחרים הוא פחות פסטיבל ויותר תיאטרון. זו

מערכת שמטפלת ב-25 או ב-30 הפקות, יבול של ארבע תיאטראות ביחד בשנה. נכון שאלה

לא הפקות ענק אבל אלה הפקות שצריכות משאבים, תשומת לב, זמן עבודה, וכל זה נעשה

בתקציב של פסטיבל מפיק. רוב הפסטיבלים המתקיימים הם פסטיבלים שמציגים אבל לא

מפיקים ולכן יש הבדל מהותי מבחינת המשאבים וההשקעה.



אם היו אולמות יותר גדולים התפוסה היתה גדולה והיינו מגדילים את ההכנסה.

הסיבות לפחות קהל השנה הן רבות ומגוונות כמו זמן שיווק שהתהיל מאוחר מדי וכן

הלאה, הכל נכון. אבל צריך להבין שהייחוד של הפסטיבל בנוי סביב אותם אולמות קטנים

עם הקשר הבלתי אמצעי בין הבמה לבין הקהל, דברים שלא יכולים להתרחש במקומות

אחרים. אין מקום אחר שיש לו תנאים כאלה.

דובר כאן על אולמות נוספים. אולמות נוספים זה עוד הרבה כסף כי הם מצריים

הפקות נוספות, כלומר עוד משאבים להפקה. זו מתנה יקרה מאוד כי תהיה בעיה לאכלס

אולמות כאלה. אין ספק שהצגה האמורה להתקיים לפני 15 איש תתקיים, או לפני 50 או

70 איש. אם הצגה כזאת לא תתקיים בפסטיבל הזה איפה היא תתקיים? אולם נוסף אומר עוד

הוצאה עם פחות הכנסה.

התפיסה של עכו כל השנה, שהציג מר זהר, היא ת מה שנעשה תקופה ארוכה לפני

הפסטיבל ונמשך במיטב בסופי שבוע של תיאטרון. זו אולי הדרך לשמור על המיוחדות של

היצירה וגם לתת ליותר קהל לראות אותם הדברים. כי ההצגות שיוצאות מעכו לא תמיד

נראות במיטבן במקומות אחרים, כמו "רעולים" למשל, שנעשתה בחלל שבדיוק התאים לה.

לענין הדו-קיום היהודי-ערבי, ואינני מתייחס לנושא התייחסות פוליטית. בשנים

האחרונות נעשה בעכו פרוייקט של בריטיש-קונסול כשנוער יהודי וערבי הקימו בתקופה של

כמה שבועות הפקה משותפת למופעי רחוב. בשנה האחרונה זה היה בסיוע מסיבי של המחלקה

לדמוקרטיה במשרד החינוך וקרן דורון. ראית הפקה של "אלף לילה ולילה" עם 80

משתתפים, יהודים וערבים, שגרים באותה שכונה ובאותו בלוק, שדיברו אחד עם השני בפעם

הראשונה כאן. זה קורה רק פה. בשנה השלישית לפרוייקט הם קיבלו פרס: להציג את

ההצגה בלונדון ונסעו לשם 20 איש, כל זה היה בעיצומה של האינתיפדה.

דבר נוסף. כמות האנשים שלומדים תיאטרון בעכו היא מטורפת. ההתעניינות

היומיומית של הצעירים היא מדהימה וזו הקרנה של הפסטיבל על חיי היומיום בעיר.
א' דה-קסטרו
5 יחידות בגרות בתיאטרון.
א' יפרח
מבין המצויינים לשבח והזוכים בפסטיבל היה רוב טוטלי לבני עכו שגדלו בה.

הפסטיבל הזה הוא חשוב והוא מגיע לקהל הנכון גם אם הוא מגיע לקהל במופעי הרחוב.

גם במסגרת מופעי הרחוב יש נסיון להגיע לתכנים, תוך כדי שיתוף פעולה עם יוצרים

ממקומות אחרים בארץ כפי שיש שיתוף פעולה עם תיאטראות אחרים בארץ או עם בתי-ספר

למשרק, וזה קורה לאורך כל השנים.
היו"ר מ' בר-זהר
אני מבקש לשמוע את מר שלו.
א' שלו
אני מזדהה עם רוב הדברים שנאמרו כאן. ביסוד פסטיבל עכו עומדים שני רעיונות:

1. לקיים שדה ניסויים עבור התיאטרון הישראלי שכינינו אותו תיאטרון אחר. אנחנו

נותנים הזדמנות לכוחות היצירה והמשחק בעולם התיאטרון לבוא בו לידי ביטוי ומעמידים

לרשות הנסיון הזה את כל הכסף שיש עבור התחום הזה. 2. להוציא את ההתרחשות הזאת

מאחת הערים המרכזיות לעיר פריפריאלית, שבמקרה היא עכו. זכות היוצרים לשאול שירן,

הוא העלה את הרעיון אחרי שעשה סרט בעכו. הוא חזר מוקסם ושיכנע את החברים במדור

לתיאטרון למקם זאת בעכו. יש בעיר קסם ותנאים מיוחדים שעושים את המפעל המיוחד

הזה.





שמחנו על הדיון הזה שעוזר לנו בהתלבטות עם הבעיות הנוצרות. אני מסכיס עם

הדברים שנאמרו כאן ועם הניתוח של מר זהר, שזו השנה הראשונה מלווה את הפסטיבל

בפעילותו הרעננה.

כדי לבצע את שני היעדים האלה ולפתור בעיות נוספות אנחנו צריכים לעשות כמה
דברים
לתת תשתית יותר טובה של תנאים פיזיים במקום. עד לפני שלוש שנים השחקנים

עבדו בתנאים שהם מתחת לכל בקורת. לפני שלוש שנים הגענו לתנאים יותר הוגנים.

בגלל קליטת העלייה . נמנעו מאתנו השנה חלק מן התנאים ונסוגונו קצת. אני מקווה

שבשנה הבאה יהיה פתרון מניח את הדעת. המפתח לפתרון הבעיה של התנאים הפיזיים נמצא

בין החברה לפיתוח עכו העתיקה לבין מר דה-קסטרו לבין משרד התיירות. יש צורך ביותר

מיזוג או איוורור בחלק מהאולמות, מערכת חשמל יותר יציבה ומערכת כסאות יווזר נאותה

בחלק מהמקומות. אם ייחשפו עוד אולמות זה יגדיל את ההוצאות. יש סיכוי לפתרון

הבעיה הזאת כי יש תקציב.
היו"ר מ' בר-זהר
כולכם אומרים מה צריך להיות אבל מאיפה יגיעו התקציבים?
אי שלו
התקציב לפיתוח נמצא בחברה לפיתוח עכו.

א' דה-קסטרו;

20 מיליון שקל לארבע שנים לא רק לפיתוח האוזר אלא לפיתוח העיר העתיקה לתיירות.

החברה לפיתוח עכו העתיקה היא גוף אוטונומי ורצוי שבסיור שתקיימו בעיר תכריחו אווזה

להיות חלק מהענין.
א' שלו
אני ממליץ לשכנע את הגורמים העוסקים בפיתוח התיירות בעכו לראות בפסטיבל אלמנט

חשוב בפיתוח התיירות. אם מתוך הסכומים הגדולים האלה יקצו 250,000 שקלים זה יהיה

ריאלי ויביא כספים מקבילים בכל מיני צורות כדי לטפל בכל השאלות שהועלו כאן.

היו"ר מ' בר-זהר;

אתה מדבר על כסף לצרכים השוטפים?
א' שלו
לא, כסף חד-פעמי ליצירת תנאים פיזיים נאותים כדי להתקדם יותר. הסוגיה השניין

היא הסוגיה האמנותית שדיברו עליה כאן.

היו "ר מי בר-זהר;

כל הזמן נעשים קיצוצים. ככל שקבוצת האנשים המעורבת בנושא היא יותר קטנה כך

קל יותר לקצץ ואז אפשר להתעלם מהשיקולים האמנותיים. זה יוצר שבירות מסויימת.

אי זהר;

זו תהיה סטירת-לחי ל-200,000 אנשים שבאים לעיר.

הי ו"ר מ' בר-זהר;

הוויכוח הוא לא אתי. אני מנסה להעמיד את הנושא על קרקע המציאות. הוזכר כאן

משרד הפנים, כולנו יודעים איך הוא יאוץ לוזת כסף לפסטיבל. אני רוצה למצוא דרך

שנוכל באמצעותה לעגן תמיכה ממוסדת בפסטיבל.



א' שלו;

מ' שצריך לנווט את המהלך הזה הוא ראש העיריה ואנהנו יכולים לעזור. אם חברי

הכנסת חושבים שאפשר להשפיע על החברה לפיתוח עכו העתיקה ועל משרד התיירות להטות

חלק מהמשאבים , לא חלק גדול - וזהיה התקדמות חשובה לכל התכניות היפות שהעלו כאן.

מר דה-קסטרו, אתה מוכרח להוביל את זה אחרת זה לא יתקדם. אנחנו ניתן יד למהלך

הזה. הסכום שעומד לרשותנו לפיתוח כל התרבות במדינת ישראל לשנה הוא 250,000 שקל.

אנחנו יכולים להחליט שחצי מזה ילך למפעל אחד גדול. אנחנו יזמנו את המרכז למחול

סוזן דלל בתל-אביב, חסרו 200,000 דולר מציינג מצדנו ומצד עיריית תל-אביב, אז שנה

אחת את כל הכסף של פיתוח התרבות הקצבנו לסוזן דלל והיינו מאיץ לתהליך גדול. אני

לא אומר שכאן לא נקבל החלטה כזאת. אם החברה לפיתוח עכו תגיד: אנחנו נותנים

250,000 שקל - גם אנחנו ניתן, לא את כל הכסף, אבל נקדם את זה.

נקודה נוספת. יושנה מיסדנו את האמצעים שלנו. במשך עשר שנים הקמנו מערכת ענפה

של פסטיבל בארץ מתוך כוונת מכוון. ב-1980 היה בארץ פסטיבל אחד או שניים, היום יש

15 פסטיבלים כשכל אחד מתמקד בנושא מסויים, פסטיבלים שהחזיקו מעמד. הקצבנו תקציב

די גדול לנושא הזה אבל כל הזמן התנדנדנו. בשנה הבאה נתחיל בתכנון הפסטיבלים האלה

כשהכסף מונח אצלנו במינון הנכון. בשנה שעברה הגדלנו את ההקצבה שלנו לפסטיבל עכו,

ביססנו אווזה ולא נרחיב בשנה הבאה כי זה מבטיח את הקיום בצורה הוגנת ונאוחה. אנחנו

לא יציבים בהקצבות של עכו. 220,000 השקלים של עיריית עכו הם שיכולים להפיל את

הענין. אני מסכים שיש גם השקעה נוספת עקיפה אבל זה לא מגיע לחצי מיליון שקלים.

א' דה-קסטרו;

נתתי את הפתרון. מגיעים לי בכל חודש כספים ממשרד החינוך. מנכ"ל המשרד אמר
לי במפורש
אעביר לו את הכסף. יש לו את הכסף לכן אין כאן בעיה.
א' שלו
משרד החינוך מעביר כספים לעיריה לתחומים שונים של החינוך. מר דה-קסטרו אומר:

אני מוכן למשכן חלק קטן מההעברות האלה לטובת הפסטיבל כי זה דבר חשוב. סוכם יושנה

עם המנכייל שמשרד החינוך יערוב לצ'קים שלו שחוזרים כל הזמן. מר דה-קסטרו, עכשיו

הגענו לכך שצריך להוריד מהמשכורות של המורים התיכוניים שלך ולקחת 100,000 שקל על

הציקים החוזרים. לחשב שלנו אין לב להפעיל את המכתב עליו דיברת.
א' דה-קסטרו
לא נכון.
היו"ר מי בר-זהר
הגשתי הצעת חוק שבעתיד כל כסף שיועבר לרשויות לנושאי חינוך, אי-אפשר יהיה

להשתמש בו לשום צורך אחר אלא למה שנקוב בהפנייה. לא יהיה יותר כדבר הזה. לא

נסבול שביתות של מורים והשבתות של בתי-ספר מפני שהמשכורות הולכות לדברים אחרים.

ההצעה הזאת היא גם על דעת משרד החינוך.
אי שלו
אתה צודק. גם בכספים שלנו משתמשים לצרכים אחרים.

הענין של 220,000 השקלים הללו צריך לבוא לידי פתרון כי הפסטיבל לא יכול לזוז

בלעדיהם.



אם נפיק את הלקחים הנכונים אני מאמין שכל השותפים האחרים בנושא הזה יילכו

אתנו גם בשנים הבאות. יש לנו מנגנון מתאים וכוח לעשות זאת, והשנה יש לנו החלטה

נחרצת לעשות זאת עד סוף החודש הזה. אני מקווה שנעמוד בכך. המנהלים ביקשו תמיד

שנגיע מוקדם להחלטות כדי שיהיה סיפק בידם להתארגן. הם לא יכולים לארגן את המעבדה

הזאת תוך שלושה חודשים, דרושים להם עשרה הודשים.

בפסטיבלים כאלה צריך גם לדעת איך למכור את האווירה. אם נדע לעשות גם את זה

ואת יתר הדברים עליהם דיברתי, אני מקווה שזה יעלה אותנו בשנה הבאה מחדש על דרך

המלך.

היו"ר מי בר-זהר;

זה נכון, כי אם מודיעים בעתונות שייתכן כי השנה לא יתקיים פסטיבל, זה פוגע

בשיווק.

אי שלו;

אנחנו לא מודיעים.

אי זהר;

צריך להבין שהפסטיבל עמד בפני סכנת אי-העלאתו, ועומד בפני סכנה כזאת גם היום

אם העיריה לא תוכל לשעבד את הכספים עליהם היא דיברה בעקבות הצעת החוק שהגשת,

אדוני היושב-ראש. אם העיריה לא תשלם זאת - לא יהיה פסטיבל בעכו. הוועדה צריכה
לצאת בסיכום
1. הפסטיבל יתקיים בעכו בכל הנסיבות; 2. כל הגורמים יירחמו למאמץ

הזה כדי להרים אותו.

שי ליסובסקי;

לכל הפסטיבלים האחרים יש אבא ברור לחלוטין מבחינת האהריות הכוללת. אצל מר

יפרח אין גרעון, אבל אם לפסטיבל באילת או בכרמיאל יש גרעון - יודעים מי משלם את

זה. פסטיבל עכו הוא היחיד שהאבא שלו בקטע הזה הוא לא אבא טוב וזו המדינה.

התקציב שהיה מיועד ר!שנה לעכו ממשרד החינוך הוא 375,000 שקל אבל הם קיבלו 70,000

שקל נוספים שפתרו בעיה שנוצרה מראש, כך שהסכום הגיע השנה ל-445,000.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני מסכם. הנושא הוא ברור ואני מודה לחבר-הכנסת גולדמן שהעלה אותו כי הוא

דורש טיפול של הוועדה.

אני רואה בפסטיבל עכו תרומה עצומה לתיאטרון במדינת ישראל. הזדמן לי לראות

הרבה בהמחזות שהועלו בעכו, מחזות שהצליחו לטלטל את הקהל במקומות אחרים. זה

בית-יוצר לתיאטרון וצריך להרחיב אותו עד כמה שניתן.

אשמח אם אפשר יהיה להגדיל את הקהל המגיע אליו, אבל לא על חשבון המיוחדות

והחריגות של הפסטיבל. צריך למצוא דרכים נוספות שבאמצעותן אפשר יהיה למשוך קהל

שיהיה מוכן לטעום את הטעם אם זה יוגש לו בצורה יותר הדרגתית, כדי שהוא ידע שהוא

יכול להימלט למופע בו לא יקרה לו דבר מוזר או חריג כלשהו. צריך להרגיל אנשים

לצריכה שונה של תרבות.

אנחנו צריכים לעשות כל מה שניתן כדי שהויה-דולורוזה העוברת עליכם בכל שנה

תיפסק אחת ולתמיד. צריך להתמקד בהשקעת מאמץ בבחירה של המהזות, יצירה והפקה של

הפסטיבל עצמו ולא להתרכז בדברים שמסביבו. משום כך נפנה לכל הגורמים הנוגעים

בדבר; לסוכנות היהודית, למשרד התיירות, לחברה לפיתוח עכו העתיקה כדי שהם ימשיכו

לתרום. נפנה למשרד החינוך והתרבות שיקבע רצפה להקצבה כדי שהכספים שהוא נותן לא

יצומצמו. מלבד הגורמים המעורבים היום אני לא רואה גורמים אחרים שיהיו מוכנים

להיכנס לנושא הזה.





מי גולדמן;

רשות השידור.

היו"ר מי בר-זהר;

אני רואה ברשות. השידור גורס מעורב. ראשית, נדרוש מהס לכבד את ההוזה שלהם

אתכם. שנית, להיכנס יותר לעומק בנושא הזה ותקבלו מאתנו את כל העזרה הדרושה.

אי זהר;

האם אפשר להוסיף הצעה? לקרוא לערוץ 2, במסגרת החובה על הזכיינים להפיק הפקות

מקוריות, להייב אותם - במובן ההיובי - להיות מעורבים בצילום הצגות של הפסטיבל.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני מציע שנפנה גם לכבלים.
א' שלו
אין טלביזיה בעולם שלא מהוברת לתרבות.

היו"ר מ' בר-זהר;

אנהנו נעשה כל שניתן כדי לעזור לכם לקיים את הפסטיבל ונגיש לכם את העזרה

הדרושה. אם תחשבו שיש דברים נוספים שאנהנו יכולים לסייע בהם - נשמה לעזור. נדאג

שכל הגורמים יקבלו את המידע הזה.

נשמה להיענות להזמנתכם ולסייר במקום.

אני מודה לכל האורחים.

הישיבה ננעלה בשעה 40;12

קוד המקור של הנתונים