הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתו



פרוטוקול מס' 274

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני. י"ג בחשון התשנ"ב (21 באוקטובר 1991). שעה 00;11

חברי הוועדה; היו"ר מי בר-זהר

מי גולדמן

ח' פארס

י' פרח

די צוקר

מוזמנים; משרד החינוך והתרבות

גבי ר' נעמן - סגנית יועץ השר לענייני תקשורת

בי נסים

רשות השידור

אי הראל - יו"ר רשות השידור

אי מקל - מנכ"ל רשות השידור

שי קור - משנה ליו"ר הרשות

נ' כהן - יועץ משפטי

י י בראל - מנהל הטלוויזיה

י' ביניה - מנהל הטלוויזיה בערבית

י' אלוני - סמנכ"ל לתפקידים מיוחדים

אי כהן - דוברת רשות השידור

ההסתדרות הכללית

ז' לבל - מחזיק תיק רשות השידור בוועד הפועל

י י גידלי

ר' בלומרוזן

1. שאילתות;

2. ירקי העבודה ברשות השידור.



היו"ר מ' בר-זהר;

אני פותח את ישיבה הוועדה.

שאילתות

היו"ר מי בר-זהר;

אני מבקש ממשרד ההינוך להתערב בפרשת בית הספר תל-נורדאו בתל-אביב. סיירתי שם

אתמול. עיריית תל-אביב החליטה, בתבונתה הרבה, להקים מגרש חניה למכוניות מתחת

לבית-ספר תל-נורדאו, ובכך גרמה משבר כפול. קודם-כל, היי התלמידים במשך השנתיים

הקרובות יהיו בלתי נסבלים, כי עומדים לחפור ולהפוך את כל חצר המשיקים; שנית, כאשר

הדבר יושלם תהיה סכנה לחיי התלמידים, כי כל היום ייכנסו וייצאו מכוניות מתוך אותו

חניון תת-קרקעי. אני לא מביו את התבונה שבהקמת חניון מתחת לבית-ספר. הדברים

נמצאים היום בערכאות משפטיות. להערכתי זאת לא שאלה משפטית. מבחינה משפטית בוודאי

שיש לעיריית תל-אביב זכות לעשות זאת. אני מדבר על הנקודה הציבורית ועל הדאגה

לרווחת הילדים. אבקש שמשרד החינוך יבדוק את הנושא ויפסוק את פסיקתו. מכל-מקום

נקיים על-כך דיון בוועדת החינוך והתרבות. אני מבקש לשמוע מה חושב על-כך המשרד.

מה קורה עם תיאטרון לילדים ונוער? היה צריך לסכם את הענין כבר מזמן. הקדשנו

לכך דיון בישיבה, ניתנו הנחיות, וצריך להתחיל להפעיל את התיאטרון הזה. בינתיים

אנשים לא מקבלים משכורות, ילדים לא מקבלים הצגות והזמן חולף.

שאילתה לרשות השידור. קראתי היום בעתון, שמשרד החינוך יקציב 7.5 מיליון ש"ח

לערי הפיתוח. אני שמח על-כך. אבל מה זת, עסק פרטי? מאיפה יבוא התקציב הזה?

פתאום גיליתם שהם צריכים כסף? איך זה עובד? מה הם הנוהלים לפיהם מחליטים מאיפה

מקציבים, מי מקציב, מתי, לאלו צרכים. איך זה עובד? אם יש 7.5 מיליון ש"ח לעיירות

חפיתוח, מדוע אין 80 אלף שקל לארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי שעומד לפני

סגירה. איך זה בנוי? מי קובע את סדרי העדיפויות? מתוך ה-7.5 מיליון ש"ה אלה מי

קובע מה מוקדש למה?

ברוריה נסים, אני מעביר אליך עוד כמה שאילתות, שלא אתעכב עליהן כרגע.

השאילתה האהרונה שלי היום נוגעת לרשות השידור. פניתי בבקשה לדעת מה קורה עם

שידורי הרדיו לחוץ-לארץ. מר הראל, במכתב מן ה-11 בחודש, השבת לי כמה דקות ביום

מקבלת כל שפה. אני מבין שאלה שידורים לחוץ-לארץ, לא לתוך הארץ. מעניינת אותי

במיוחד השפה הפרסית. מדובר על 60 דקות בעבר ו-60 דקות בעתיד. האם זה כולל גם

שבתות והגים? מדובר על תעמולה והסברה ישראלית בחו"ל. ה"הייאתולה'ס" לא מתמצאים

בדיוק בשבתות וחגים, אם הם מאזינים לשידורים אלה. אני מבקש לדעת אם זה כולל

שבתות והגים, ואם לא - מדוע? האם יש איזו שהיא התערבות שגורמת לכך שזה לא יהיה?

די צוקר;

אני נאחז בפרסומים שהיו בסוף השבוע בעתונות המקומית באזור השרון ואתמול בעתו ן

"ידיעות אחרונות" בהרחבה. יש סיפור על מורה ב"הוד השרון", סיפור קשה על קמפיין

של מכות לתלמידים בבית-ספר יסודי בהוד השרון. אין לי בדיוק שם בית-הספר.

בעתונות הסיפור הזה נראה קשה מאוד.

די צוקר;

מה קרה? האם בדקתם אם יש אמת מאחורי הדברים או לא? זה נשמע רע מכדי להיות

אמת.

אני מתייחס לבית-ספר סיני בנתניה, בית-ספר ממלכתי-דתי שביקרתי בו ואני מכיר

אותו. יש שפ בעיה קשה של התייחסות לא נאותה של מורים לתעמידים, הכאת תלמידים,

מדובר בילדים שהגיעו עד פת לחם. הם מקבלים עונש לעלות ולרדת מספר פעמים במדרגות,

ומדובר בילדים שלא אכלו ארוחת בוקר. אני מבקש לשלוח לבית-הספר הזה בדחיפות ועדת

ביקורת של המשרד.

יחסי העבודה ברשות השידור

היו"ר מי בר-זהר;

גב' נעמן, סגנית יועץ יושר לענייני תקשורת, אני חייב לומר לך, ותעבירי זאת

למשרדך, ואני מבקש גם מגבי ברוריה נסים להבהיר חד-משמעית למשרד, שיצא חוק חדש

בכנסת, שכל עובד ציבור שמוזמן לועדה של הכנסת חייב להתייצב.

ר' נעמן;

האם לא השר קובע?

היו"ר מי בר-זהר;

לא.

אנהנו מתבקשים להזמין אתכם באמצעות יושר, אבל השר לא קובע. לא ייתכן, שאנחנו

קובעים ישיבה שבועות מראש, והיום אנחנו מקבלים הודעה שמר כהן הולך עם השר למסיבת

עתו נאים. אני מכבד זאת מאוד, אבל הוא צריך לדעת שמרגע שנקבע שהוא צריך להתייצב

הוא חייב להתייצב. אני יכול לומר לך, שגם ברשות השידור היו מספר גורמים שלא רצו

לבוא לישיבה הזאת, והודענו להם שעל-פי החוק הם חייבים להתייצב, והם אכן ביצעו

זאת. כדאי שתדעו להבא, שכל אדם שמוזמן להתייצב חייב להתייצב.

די צוקר;

אדוני היושב-ראש, האם ועדי העובדים ברשות השידור הוזמנו?

היו"ר מי בר-זהר;

לא. הדיון הוא לא על היחסים בין ההנהלה לעובדים. הנושא הוא יחסי העבודה

הפנימיים בתוך וישות השידור. לא מדובר על תנאי עבודה ברשות השידור. הנושא המובהק

של ירקי עבודה גם אינו בתחום הוועדה שלנו.

נדון היום בנושא כאוב מאוד, והוא הנושא של יחסי עבודה בתוך רשות השידור.

בזמן האחרון נושא זה נותן מקום לשורה שלימה של כתבות בעתונות שלא כל-כך מחמיאות

לרשות השידור, כתבות שבהן מצטיירים היחסים בפנים כירוסים משובשים ביותר, שפוגעים

בעבודה השוטפת. גם ראיתי באחד המקומות ראיון של מר קור, בו אמרת, מר קור, שתנסה

לתווך בין מר בראל לבין מר מקל, כדי שישלימו ביניהם.

אינני רוצה להכנס, בדיון זה, לתחומים של רכילות - מי אוהב את מי, מי לא אוהב

את מי ומי אומר מה למי. אני רוצה לנגוע במספר נקודות שמטרידות אותנו מאוד, ואני

מבקש את ההתייחסות שלכם אליהן.

קיימנו בוועדה הזאת דיון לגבי הפריצות לבתים, בענין גביית אגרת רשות השידור,

ומה שקרה בכפר ערבי מסויים. בדיון שהיה כאן, מר מקל, בירכת אותנו על ההתערבות

בנושא, אמרת שהדברים לא יישנו והכל יהיה בסדר. לפני ימים אחדים באו אלי חבריי

מוועדת הכספים ואמרו שהתלוננת שם, שיושב-ראש ועדת החינוך והתרבות ועוד חבר הוועדה

מנעו מהטלוויזיה לעשות את עבודתה בכפר ערבי. יכול להיות שאנחנו מנענו, אבל אתה

צריך להחליט מה אתה אומר שם ומה ארנה אומר פה, וכדאי שיהיה קשר בין הדברים.



א' מקל;

יש אי-דיוק גדול מאוד בענין זה. הוזמנו לוועדת הכספים משום שיש הצעת חוה

פרטית של שלושה דבירי כנסת, להחיל את תשלום האגרה על התושבים היהודיים ביהודה,

שומרון וחבל עזה. התפתח שם דיון. אמרתי שם שאנחנו תומכים בהצעת החוק הזאת משום

שאנחנו חושבים שגם הם, שצופים בטלוויזיה, צריכים לשלם. דולק מהחברים, בעיקר מן

הליכוד, היו נגד זה; וחלק מן החברים, בעיקר מן המערך, היו בעד זה. תוך כדי

דיון, נמתחה עלי ביקורת קשה, על-ידי יושב-ראש הוועדה מר פלדמן, ועל-ידי חברים

אחרים, בעיקר מן הליכוד - חברי-הכנסת מיכאל איתן, יעקב שמאי ואחרים - על מה שכונה

מחדל בתחום הגבייה בקרב הסקטור הערבי. הסברתי שם את הבעיות המיוחדות הקשורות

לגבייה בסקטור הערבי. נאמרו דברים קשים על מה שהוגדר כמחדל. הסברתי את הבעיות,

ותוך כדי כך נתתי דוגמא שלא מכבר ערכנו מבצע בכפר עיבלין, מבצע אכיפה - נכנסים

לבתים כאשר נמצאים בעלי הבית ומחרימים טלוויזיות. זה נעשה כל הזמן בכל הארץ, גם

בקרב ערביי ישראל. מתוך 26 ימי עבודה בחודש יומיים-שלושה עובדים בסקטור הערבי.

אמרתי שכאשר היה מבצע מסוג זה בכפר עיבלין, קיבלתי פאקס או מברק באותו בוקר

מחבר-הכנסת מיכאל בר-זהר שביקש מאתנו לחדול. בתשובה לדברים אלה אמר לי חבר-הכנסת

אברהם שוחט - וזה כתוב בפרוטוקול: היית צריך להגיד לו שלא תחדל אלא תמשיך.

אמרתי - וכך אכן עשיתי - שאיננו פורצים לבתים אלא עוסקים במה שעוסקים ונמשיך בכך.

נאמרו שם גם דברים פחות סימפטיים, לא עלי. אני מקווה, לכבודה של הכנסת, שהם

לא כתובים בפרוטוקול. אבל אני יודע מה הם היו. אני גם זוכר אותם.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני מקווה שגם אמרת להם, שנכנסתם לבתים בהם היו נשים לבד, ושהפכתם שם את כל

התכולה כדי למצוא טלוויזיות מוסתרות.

א' מקל;

לא ידוע לי הדבר הזה. אני מוכן לבדוק אם זה קרה. אני עצמי לא מסתובב לא בכפר

זה ולא בכפר אחר.

מי גולדמן;

אתמול הייתי אורח של מחוז חצפון של משטרת ישראל. שם הובאה דוגמא כיצד

שוטרים לא פעלו בצורה נכונה בתחום זה. הם הביאו צילומי וידיאו. המשטרה זהירה

מאוד והיא מתעדת כל דבר. היה שם קטע לגביו הם אמרו; פה טעינו.

היו"ר מי בר-זהר;

כדאי שתמסור זאת לחברי הכנסת.

א' מקל;

יש בעיה עקרונית, שרק כ-22% מערביי ישראל משלמים את האגרה, לעומת כ-80%

מהיהודים.

היו"ר מי בר-זהר;

אין קשר בין הדברים. אנחנו בהחלט בעד גבייה תקינה, אבל יש שם כללי התנהגות

ויש גם שכל ישר, גם לגבי כניסה לבתים שיש בהן רק נשים - מדובר במיגזר הערבי שיש

לו רגישויות לגבי נושאים אלה - וגם לגבי הפיכת הבתים כדי לחפש טלוויזיות מוסתרות.



א' מקל;

אתה בהחלט צודק, אדוני היושב ראש. אני רוצה להודיע שבימים אלה החלטתי למנות,

במחלקת הגבייה, רכל לנושא הערבי. אדם מצוי בנושא, מומחה לדבר, שיעשה זאת בצורה

יותר מתאימה. כי אולי אלה שעוסקים בנושא לא מומהים לאותו מיגזר מיוחד במינו.

היו"ר מי בר-זהר;

אגש לנושא העיקרי שלנו. יש מספר נושאים הקשורים עם פעילות הטלוויזיה, ואעלה

את כולם, בזה אחר זה. זה יוצר תמונה עגומה ביותר.

יש לנו תחושה של פוליטיזציה הולכת וגוברת ברשות השידור, של קשר ישיר בין לשכת

ראש הממשלה לבין רשות השידור, מבחינת הנחיות, שלא כמו היה בעבר, אולי היה בעבר

אבל במידה פחותה. היום יש התערבות פוליטית הרבה יותר גדולה, בהרבה מאוד תחומים,

אם בשידור דברים מסויימים ואם באי-שידור דברים מסויימים.

בנוסף על כך אכנס לתחום התכניות. אני רואה שכל-מיני דברים שהתחילו בהם

גוועים ונעלמים. בזמנו ביקרנו בצורה חריפה את תכניות יום שישי בערב, שהיו מעין

שעטנז של בידור וחדשות, ואחרי שנלחמתם כל-כך כדי להוכיח לנו שזה טוב - זה ירד.

בשביל מה היה צריך את כל העניו הזה? היה פה בזבוז גדול של משאבים ובסופו של דבר

חזרתם למתכונת הישנה.

מה קורה עם תכנית "סוף שבוע"? היא נדחית, נדחית ונדחית. מתי היא תופעל כבר?

מה קורה עם תכנית "מצב הרוח"? היתה תכנית שנתנה איזה שהוא צוהר לחיי התרבות

בישראל. היא נעלמה. מדוע היא נעלמה? מי מחליט וקובע מה מכניסים ומה מוציאים?

על-סמך מה מכניסים ועל-סמך מה מוציאים?

מה קורה עם הדרמה המקורית שהבטחתם? עכשיו מצולמת מעט מאוד דרמה מקורית, ואם

כבר מצולמת הרי זה בחוץ ולא במסגרת התכניות שלכם.

מה קרה עם ההפקות הגדולות. בזמנו סיפרתם על שלוש הפקות גדולות שעומדות

להתבצע, אחר-כך הו נידחו. האחד היה על יהודי ספרד. האחד, בעקבות אייכמו -

החיפוש איור הנאצים. כבר שלחתם צוותים שונים לארגנטינה ולאירופה. זה נעלם.

דיברתם גם על תכנית שלישית. מה קרה אתה? מה קורה עם ההפקות הגדולות האלה? אלה

הפקות יוקרה שהטלוויזיה לקחה על עצמה ופתאום הו נדמו.

מה הסיפור עם הסרט על מלחמת המפרץ. ירים קימור עמד להפיק סרט על מלחמת

המפרץ. הוא לא הפיק אותו. החלטת, מר בראל, להפיק סרט נוסף. על חשבוו מי נעשים

כל הדברים האלה. כיצד פועלים הדברים בטלוויזיה?

דבר נוסף. מה עם החלפת הציוד המפורסמת? זאת כבר שאלה קלאסית. אני מביו

שהמלה E.N.G.הפכה כבר למלה הגסה ביותר ברוממה. חס וחלילה להחליף את הציוד.

מה עם תכניות הבוקר? תכניות הבוקר הובטחו לנו, באופו חגיגי, לפני שנה.

המנכ"ל הודיע ששידורי הבוקר יחלו לארור שבועיים, ולאחר עיכוב הודיעו לנו שזה יהיה

בשבוע הראשון של ינואר. שכחנו לשאול באיזו שנה מדובר.

אתם עושים צחוק מהציבור. מבטיחים דברים, מתחייבים לדברים, ולא קורה כלום.

מה קורה עם הבריחה של מוחות וכשרונות מהטלוויזיה. בורחים לערוץ השני כמו

עכברים - משעל, שילוו, יניב, ויצטום, לונדוו התפטר, גורו בחופשה, יורם ארבל ברח

לכבלים. וזה עוד כלום. מרגע שיתחילו השידורים הרגילים של הערוץ השני, בכלל הבניו

יתרוקו. כל האנשים הטובים נמלטים מכם. מה קורה?



אני אומר את כל הדברים האלה משום שאני יודע מה חשיבותה של טלוויזיה ממלכתית,

אני יודע שיש תחומים רבים וחיוניים בהם שום דבר ארור לא יכול להחליף אותה. אפשר

לומר: טוב, תרדו ברמת, יש ערוץ שני, יש כבלים. אבל, לא אומר זאת. אי-אפשר

להשוות ביניהם ואין להם שום כוה למלא את התפקידים הממלכתיים שהטלוויזיה הממלכתית

צריכה למלא. אבל, תראו מה קורה אצלכם.

מה קורה עם הפרשה האומללה של מהדורת הרודשות באנגלית? אתם מטרטרים אותה.

הכנסתם אווזה לשעה הכי בלתי אפשרית. תנו אותה בשעה שאנשים יוכלו לשמוע אווזה. יש לה

משימה מסויימת. אנהנו לא עושים רודשות באנגלית כדי שלא יראו אותן. לא היתה כוונה

שלא יראו אותן. הכוונה היתה שאנשים יבואו הביתה ויראו אותן. בשעה 18:20 רוב

הציבור בארץ לא נמצא בבית. ציבור הגימלאים בבית בשעה 18:20, כפי שהוא בבית בשעה

17:00. שעת השידור של "ערב חדש". אבל לא לציבור הגימלאים הועדתם את החדשות

באנגלית. אם כבר להזיז שידורים, אולי עדיף היה להתחיל את השידורים בערבית בשעה

18:20 ולתת את שידור ההדשות באנגלית ב-19:50. כדי שאנשים יידעו שבשעה מסויימת

ניתן לראות את שידורי ההדשות באנגלית. אבל בשעה 18:20? ועוד על השבון התכניות

לילדים?

הציעו לכם ערוץ נוסף. האם אתם ערוכים לכך? האם אתם יכולים לשדר בערוץ נוסף?

מה יקרה עם הוועד המנהל? אין ועד מנהל. מזמן נערכו כבר הבהירות במפלגות,

האנשים ישנם. כמה זמן רשות השידור תהיה משותקת, מבחינה זו.

שאלה ארורונה, יותר אינפורמטיבית. היתה פרשה, שגם התגלגלה לעתונות, בקשר

לביטול תשדיר נעמת. העליתי זאת בשבוע שעבר בוועדה. השיקול שלי הוא לא שיקול

פוליטי. אם בתשדיר נעמת יש מרכיב פוליטי, מקובל עלי שהוא לא ישודר. אני רוצה

לדעת אם פסילתו היתה על-פי הנוהל התקין ומהו הנוהל של פסילת תשדירי שירות.

נשמע עכשיו שאלות נוספות של הברי הכנסת.

בוודאי אגע בחלק מהנקודות בהן נגע היושב-ראש. הנקודה הראשונה נוגעת לוועד

המנהל. לכאורה המצב הקיים נוה מאוד. הוא נוה למי שרוצה לשלוט ברשות השידור שלא

באמצעות הכלים הציבוריים. אין פה מי שיענה על שאלה זו, כי יושבים כאן רק אלה

שנהנים מאי-פעולתו של הוועד המנהל. אבל צריך לצאת משהו, בשם הוועדה, בענין זה.

נקודה שנייה. מר מקל, מהי תכיפות הפגישות שלך אצל מר בן-אהרון.

אני מציע לך לבטל את השאלה הזאת. זאת שאלה לא מכובדת, רכילותית, חסרת-שחר.

אני מבקש שלא תגרור אותי להערות לגבי רמה.

למה לגרור את הדברים לפוליטיקה? אתה הופך את הדיון לדיון פוליטי, והבל.

אני מסכים מאוד עם מה שאמר היושב-ראש, שההתערבות הפוליטית בתקופתך הגיעה

לשיאים שלא היו כמותם מאז ההתערבויות של בן-גוריון ברשות השידור.



א' מקל;

"נישט געשטאיגען או נד נישט געפלאיגען".

די צוקר;

בתוך עמנו אנו חיים, ויש מעט סודות במדינה הזאת. אני עומד על השאלה שלי:

מהי תכיפות הפגישות של מנכ"ל רשות השידור עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה; מה תכיפות

המגעים שאינם בפגישות פיסיות, ובאיזו מידה יש השפעה למנכ"ל של משרד ראש הממשלה על

פעולותיו של מנכ"ל רשות השידור? כלומר, באיזו מידה אכן מנכ"ל רשות השידור מספק

את הציפיות שיש ממנו בלשכת ראש הממשלה.

מאחר וזאת ההשערה שלי, אני מבקש לקבל הכהשה, אם יש כזאת.

נקודה שלישית. איך נקבע שב"פריים-טיים" של מוצאי שבת וב"פריים-טיים" נוסף

באמצע השבוע יש תכניות ששיעור הצפייה בהן נמוך יותר מאשר בכל התכניות? אני מדבר

על תכניות הדת. איד קורה שבמוצאי-שבת, ב"פריים-טיים", בשעה לכל המשפחה, יש

תכניות שצופים בהן הכי פהות צופים?

בהמשך לזה, קיבלתי מכם, לארור מאמצים רבים של ברוריה נסים, ניתוה של כל תכניות

הדת, מי הופיע בהן בשנה האחרונה. כאשר מדובר בפוליטיזציה לא מדובר רק על לשכת

ראש הממשלה. אלה לא רק תכניות נטו של המפד"ל, או כמעט נטו המפד"ל, אלא כמעט נטו

זרם מסויים בתוך המפד"ל. זה פשוט מדהים. זה כאילו היית אומר, מהנה זה וזה

בליכוד או מהנה זה וזה במערך, מקבל הצי שעה בשבוע או שעה בשבוע. לא מדובר באיזה

זרם מיושבתי או באיזו מפלגה, מה ההצדקה לזה. מי קבע זאת.

לגבי תכניות הספורט - אם משדרים תכנית ספורט במוצאי שבת בשעה 21:45, מרבית

הציבור הצעיר, ילדים, לא מסוגלים לראות אווזה. אני לא יודע מה הסיבה לכך? אם

תכנית הדת מפריעה, אני מציע להעדיף את מה שהציבור רוצה.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני מבקש שתתייחסו גם לנושא הטלוויזיה בערבית. שם אין לי טענות לגבי התכניות

אלא לגבי הסד בו הן נמצאות. אם מדובר על ערוץ נוסף, האם אינם מתכוונים להרהיב גם

את השידורים בערבית?

מי גולדמן;

טבעי שאתייחס לנושאים המעיקים על האזורים המרוהקים ממרכז הארץ. הנפגעים

העיקריים מכך שהציוד ההדש לא הוכנס הם הגליל והנגב.

די צוקר;

לא מדובר בציוד חדש, זה ציוד של 15 שנה.

מי גולדמן;

זה ציוד חדש ביחס לציוד הקיים.

לא ייתכן שבשעה 14:00 הגליל מנותק למעשה ממדינת-ישראל, אותו דבר לגבי הנגב.

הישובים דרומה לאשדוד וצפונה להדרה, משעה 14:00 עד 21:00, מנותקים. לפעמים יש

אילתורים. כאשר שר הבטהון או ראש הממשלה מבקרים בצפון, הצלם מבקש מאהוד העוזרים

תעשה לנו טובה, תיקה את סליל הפילם אתך, ומונית של רשות השידור

תיקח את זה מלשכת שר הבטחון או לשכת ראש הממשלה. זאת ב-1991, במדינת ישראל.



נושא אחר. רבותי, באיזו שעה משדרים את תכניות הפופ? בשעה 24:00. נער או

נערה שמצפים לשידור הזה צריכים להכות לשעה 24:00?

אני מבין שאריאל יותר חשובה מן הגליל התחתון. במלאת 13 שנה לאריאל מקדישים

שעה של שידור, אבל כאשר מושבות בגליל התחתון מציינות 90 שנה להתיישבות

בארץ-ישראל, זה לא חשוב.

אני מקווה לקבל תשובות, כי מדובר בטלוויזיה ממלכתית, וזה שונה מטלוויזיה אחרת.

י י פרח;

יחסי העבודה ברשות והשידור. מטבע הדברים

גלשנו לנושא של התכנים.

אגיד לך מדוע. אני רואה זאת במסגרת יחסי העבודה, כי כל הרכילויות והכתבות

שמתפרסמות תולות את האשם ביחסי העבודה המעורערים. אני לא רוצה להיכנס ליחסים

אישיים, על כן אני מתייחס לנושאים עצמם ולא לכל מה שכותבים במאמרים ענקיים על

היחסים.

היא הנותנת. מטרת הישיבה היא גם לתקן את הדברים. אם יחסי העבודה לא יהיו

תקינים, המצב יימשך. הנושא המרכזי שלפנינו הוא: כיצד לשפר את מערכת היחסים, איך

להביא למצב שמערכת היחסים הזאת תבוא על תיקונה. כל מה שאנחנו מדברים עליו הוא

פונקציה של הדבר הזה. נדבר על הבעיה המרכזית.

מר בראל, האם אתה יושב עם מר מקל בצורה מסודרת? האם יש ביניכם תקשורת

מתאימה? האם יש הקפדה על דרך קבלת החלטות? כל הדברים הלא נעימים שאנחנו קוראים

עליהם בעתון, האם זה קורה או לא קורה? מה הדרכים לתיקון המצב? הדברים האלה

פוגעים במערכת.

בהמשך לשאלות ששמעתי פה, אבקש לשאול שתיים-שלוש שאלות: ערביי ישראל מהווים

במדינת-ישראל כ-17% מכלל האוכלוסיה. איני זוכר, חוץ ממקרה אחד, שהופיע בתכנית

"מוקד" ערבי, כאילו הערבים לא שייכים למדינה, לא צריכים להיות שותפים. רק פעם

אחת הופיע ערבי ב"מוקד". מדוע? האם זה במכוון? האם אין לערבים מה לומר על

הנושאים הלאומיים במדינת-ישראל.

שאלה שניה. בזמנו היתה תכנית בשידורים בערבית, שכמעט כל ערבי ראה אותה.

התכנית הזאת חוסלה, או הופסקה. חשוב לחשוב על חידושה. זאת תכנית שהיתה מעניינת

מאוד. היא עסקה בתלונות של ציבור. הועלתה בעיה פה ובעיה שם, ועל-ידי התכנית

הבעיות היו נפתרות.

נקודה שלישית קשורה בגבייה, ונדמה לי שהועלתה באיות הישיבות של ועדת החינוך

והתרבות. יש טענה צודקת, שאחוז המשלמים אגרת טלוויזיה בקרב הערבים נמוך - 22%.

אגב, האחוז עולה. במזרח ירושלים מדובר ב-40%.



ח' פארס;

הערבים טוענים שהקצאת הזמן לתכניות הערביות כל-כך קטנה, שלא מגיע לנו לשלם

כפי שמשלם האזרח היהודי.

מי גולדמן;

אנשי הגליל והנגב, שאינם יכולים לצפות בתכניות הערוץ השני, ואנשי הערבה

התיכונה, שלא קולטים את הערוץ הראשון, אומרים שהם לא צריכים לשלם בכלל.

ח' פארס;

ייתכן שצריך לחוקק חוק שהערבים ישלמו בשיעור יחסי לזמן המוקדש לתכניות

בערבית. הערבים לא נהנים מן הטלוויזיה כפי שנהנה האזרח היהודי.

האם אינכם חושבים על תכנית בערבית שדומה ל"מוקד"?

מי גולדמן;

יש.

ח' פארס;

זה לא זה. אפשר להעלות נושאים שיש עליהם ויכוח, גם בקרב האוכלוסיה הערבית.

גם לתכניות בערבית ברוב המקרים מביאים יהודים דוברי עברית, חלקם גם דוברי ערבית.

לא חסרים ערבים שיודעים ערבית, ולא חסרים ערבים שיעלו אותם נושאים. אני לא מתנגד

לכך שיביאו ערבים ויהודים, אבל אם סוקרים מי מופיע בתכניות בערבית רואים שמופיעים

הרבה מאוד יהודים.

אני מברך את הוועדה על הדיון הזה. אני מבקש את תמיכת הוועדה בנושא חשוב

מאוד. אני מבקש הגנה ושמירה על רשות השידור הממלכתית - על הטלוויזיה הכללית ועל

הרדיו הממלכתי.

כנגד מה אני אומר את הדבר הזה? אנחנו עדים עכשיו לתופעה מסוכנת מאוד, שמעטים

שמים אליה לב, והיא השתלטות של מספר גורמים מצומצמים על כל ענף התקשורת

במדינת-ישראל. אותם גורמים ישלטו בקרוב בכל העתונים, בעתונות המקומית, בערוץ השני

ובטלוויזיה בכבלים. כלב השמירה היחיד של הדמוקרטיה, שייוותר בקרוב, יהיה רשות

השידור הממלכתית.

מי שמתקשה להאמין למשמע-אוזניו, אני מפנה אותו למחקר של עו"ד מסר, שמוכרת

לוועדה. היא אחראית על הרקיקה במשרד המשפטים. זאת מסקנתה בנייר שלא מכבר כתבה.

לציבור, לכנסת, למדינה, לממלכה ולכל הגופים הציבוריים, יש ענין רב בשמירתה של

רשות השידור הממלכתית כנגד הסכנה שבהשתלטות גורמים מעטים - 3-2 חברות, או משפחות

- על כל התקשורת במדינת-ישראל. זה עומד להתרחש.

דבר נוסף. לצערנו, יש בין אותם גורמים, שכבר עכשיו שולטים בכלי תקשורת

אלקטרוניים מתחרים כאלה ששולטים גם בעתונים, והם אינם בוחלים בכתבות השמצה על

רשות השידור ועל מנהליה, וזאת מעניינים שהם בהרולט מעניינה של מועצת העתונות.

דובר פה קודם, על-ידי מספר חברי כנסת, על כתבות שהיו בעתונים. היתה רק כתבה

איות, בעתון "מעריב". העתון "מעריב" פירסם כתבה חסרת-שחר, כל כולה רכילות

והשמצות אישיות. היא הוכתבה על-ידי שלושה אנשים, שאחד מהם קשור לערוץ השני, השני

אדם מן העתונות הכתובה שאנחנו יודעים את זהותו והשלישי, מחטיבת החדשות בטלוויזיה.

הדברים ידועים. אנחנו יודעים איפה זה נעשה, באיזה בית-קפה ומאיזה טעמים.



היו"ר מי בר-זהר;

זה לא שייך לענין.

א' מקל;

זה לא שייך לענין, אבל חלק מהדברים שהועלו פה, כולל מהשאלות של היושב-ראש,

נלקחו מאותו מאמר. אותו מאמר היה מאמר חמור, אפשר לכנותו אפילו גזעני. דובר שם

על-כך שמר בראל ומר חלבי כביכול או שלא כביכול משוחחים ביניהם.

היו"ר מי בר-זהר;

האם דיברתי על הנקודה הזאת? היפנו אליך שאלות, תשיב עליהן.

אי מקל;

ציטטת מן הכתבה שהתפרסמה בעתון "מעריב".

היו"ר מי בר-זהר;

לא ציטטתי שום דבר מעתון "מעריב".

א' מקל;

ליד כל נושא שצוטט אומר שהוא צוטט מעתון "מעריב".

היו"ר מ' בר-זהר;

ארנה יכול לומר מה שאתה רוצה. העובדה שמחינו בענין הורדת תכנית "מצב הרוח" -

האם גם זה צוטט מ"מעריב"? האם ענין תכנית הבוקר, שהעלינו, צוטט מעתון "מעריב"?

האם ענין ה-.G.N.E צוטט מ"מעריב"? עזוב את עתון "מעריב" ודבר לענין.

א' מקל;

אדבר לענין.

אני מצפה מהכנסת, מהציבור, לא להצטרף ל"עליהום" הכללי שעורכים עתונים

מסויימים וגורמים ארורים על רשות השידור הממלכתית. זה פשוט לא אינטרס של הציבור

אלא להיפך. חייבת להישאל השאלה אם העתונים שהם בעלי שליטה בכבלים אין להם ענין

להשחיר את פני רשות השידור, כדי שאנשים יקנו מנוי לכבלים. זה נושא למועצת

העתונות.

היו"ר מי בר-זהר;

הפרסומת הטובה ביותר לטלוויזיה הממלכתית היא רכישת מנוי לכבלים. זה סיפור

בפני עצמו.

א' מקל;

אתייחס לכל הנושאים שהועלו;

הדיבורים על יחסים אישיים מעורערים ברשות השידור הם דיבורים חסרי שחר

והשמצות. אלה דיבורים חסרי שחר, שפורסמו. יש בהם אלמנט פיקנטי. אין זאת-אומרת,

שכולם תאומים-סיאמיים, כולם מדברים כל הזמן באותה לשון ולכולם אותם אב ואם. יש

לעתים חלוקי-דעות לגיטימיים ביני לבין אחרים, ובין אחרים בינם לבין עצמם. אלה

חלוקי-דעות לגיטימיים שנפתרים בישיבות יומיות. למשל, אם מדברים על מר בראל ועלי,



אין יום שאנחנו לא נפגשים, ולא פעם איות אלא פעמיים, שלוש פעמים ואף ארבע פעמים

ביום. ולא עוברת חצי שעה בה אנחנו לא משוחחים בטלפון פעמיים. והוא יעיד שמה

שאני אומר מדוייק. כך גם לגבי מר ביניה, מר נדב וכל מנהל ארע-. אין פירוש הדבר

שמסכימים על כל דבר. לעתים יש מחלוקות. מיישבים אותם כדרך שמיישבים מחלוקות

במוסד ציבורי.

לנושא הפוליטיזציה שהועלה כאן - אני כופר בדברים אלה. ברשות השידור יש מימד

של פוליטיזציה שנובע מן החוק. כלומר, יש מליאת רשות השידור שהממשלה ממנה אווזה;

יש ועד מנהל - עכשיו אין - שהממשלה ממנה. שם יושבים נציגי מפלגות. יש להם ענין

להשפיע, ענין לגיטימי בכיוונים פוליטיים. ברור שיש כאן מימד מסויים של

פוליטיזציה. בוועדות המכרזים שלנו יושבים וחברי הוועד המנהל והמליאה, הם נציגי

מפלגות. על-פי ההגיון הם מנסים לבחור אנשים על-פי נטיות לבם הפוליטיות. אני

מתאר כך לעצמי וזה גם הגיוני. לכו, יש מימד מסויים של פוליטיזציה. יכול להיות

שיש גם מקרים של אנשים כאלה ואחרים שפונים לכתבים או לאחרים ומנסים להשפיע. אני

מדבר על אנשים מן המגזר הפוליטי.

די צוקר;

הנאמנות שלו היא אז לדבר אחר.

א' מקל;

הנאמנות של המנהלים ברשות השידור היא לחוק רשות השידור ועל-פי זה אנחנו

פועלים. החוק מחייב אותנו לתת ביטוי למגווו הדעות הרווחות בציבור, וזה מה שאנחנו

עושים, למיטב ידיעתי ולמיטב מצפוני. אני יכול להוכיח זאת לגבי כל דבר ודבר.

לגבי השאלה שנשאלה, באיזו דחיפות אני פוגש את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מר יוסף

בו-אהרון---

די צוקר;

או אנשים ארורים.

אי מקל;

ראשית, אני שמח וגא להיות חבר של מר בו-אהרוו. בשעתו הוא זה שקיבל אותי

לעבודה בלשכת שר החוץ, מר שמיר, והוא זה שדאג אחר-כך לקידומי במשרד ראש הממשלה.

למדתי ממנו הרבה מאוד בתחום הדיפלומטי. היום -אני אומר זאת באחריות מלאה -

מעייניו של מר בן-אהרון הם במשא-ומתו עם סוריה ודברים דומים לזה, כלל וכלל לא

ברשות השידור.

נשאלה השאלה מתי ראיתיו לאחרונה. אני יכול לומר; ראיתיו לאחרונה לפני

כחודשיים. לצערי, לא יוצא לי לפגוש אותו יותר פעמים, אבל איו שחר לטענות שמר

בו-אהרוו מתערב בפעילות של רשות השידור, או מנסה להשפיע, או מטלפן, או עושה.

די צוקר;

ובמינויים, האם היתה מעורבות שלו?

א' מקל;

מר בו-אהרוו איננו מעורב בדברים האלה, למיטב ידיעתי.



די צוקר;

לא באמצעותך?

א' מקל;

לא באמצעותי ולא באמצעות מישהו אדור.

למינויים אלה ואחרים יש ועדות מכרזים שבהם יושבים חברי הוועד המנהל. למשל,

למינוי מנהל מדיום.

לא. תו דוגמא משליחת כתבים לוושינגטון ולאירופה.

א' מקל;

למר בן-אהרון אין קשר לנושא זה. הכתבים שנשלחו לוושינגטון היו מר יאיר שטרן

ומר עודד בן-עמי. אני לא חושב שמישהו חולק על כישוריהם או על עבודתם, מאז ועד

עכשיו.

י י פרח;

מה עם קרפין?

א' מקל;

קרפין נשלח לברית-המועצות על-ידי מר בראל ועל ידי, ועל-ידי אלימלך רם, בוודאי

בלי שום קשר לבן-אהרון. מה יש למר בן-אהרון עם קרפין?

היו"ר מי בר-זהר;

אני מציע לא להיכנס לויכוחים על כל שם.

א' מקל;

לגבי התכנית ייסוף שבוע" - היא חוזרת למסך ביום שישי הקרוב.

היו"ר מי בר-זהר;

מה קרה עם כל התכניות לחדשות בימי שישי בערב? אמרנו אז שהשיטה החדשה לא

תעבוד.

א' מקל;

למיטב ידיעתי, היה נסיון לפני כשנה ורבע לשלב את היומן עם התכנית "סוף שבוע".

אחרי כמה שבועות התברר למנהלים בטלוויזיה שזה לא עובד והם חדלו מזה. היום אנחנו

לא מצרפים את השניים. פועלים במתכונת הישנה.

די צוקר;

מדוע בוטלה הסאטירה?



א' מקל;

זיעתנו היא, שתכנית הבידור של ליל שבת צריכה להיות תכנית בידור פרופר.

היו"ר מי בר-זהר;

דעתו של מי?

א' מקל;

דעתי, דעת מר בראל ואחרים.

היו"ר מי בר-זהר;

איפה יש תכניות סאטירה?

א' מקל;

יכול להיות שעוד יהיו.

היו"ר מי בר-זהר;

זאת-אומרת שיכול גם להיות שלא יהיו.

א' מקל;

יכול להיות שלא יהיו, אבל עובדים על תכניות סאטירה.

לגבי התכנית "מצב הרוח", אני מציע שמר בראל ישיב. הוא יותר בקיא בנושא

הספציפי הזה.

לגבי נושא הדרמה המקורית, אני חייב לחלוק מאוד על מה שנאמר פה, כי בעניו הזה

אנחנו נכנסנו לפריים, החל משבוע שעבר. בשבוע שעבר התחלנו בסידרה ארוכה של

דראמות. לעתונות קל לבקר ולמתוח ביקורת. קשה לעשות דרמה ישראלית מקורית. הערב

מוקרנת דראמה ישראלית נוספת, שנקראת "החברים של יעל". יש רשימה שלימה ומגוונת של

דראמות ושל הצגות מצולמות שי וקרנו ב-6-5 החודשים הקרובים. מר בראל יוכל להרחיב את

הדיבור על-כך.

לגבי הסידרה על יהודי ספרד - הסידרה הזאת הושלמה. העורך שלה היה מר יגאל

לוסין. המנחה הוא חבר-הכנסת יצחק נבון. הם סיימו את העבודה, הם חזרו לארץ.

הסידרה עכשיו בשלבי עריכה. כנראה. שהפרק הראשון יוקרן בחודש מרס. ישנו תאריך

מסויים - דומני ה-21 במרס - שבו מלך ספרד יודיע רשמית על ביטול הגירוש. זה מין

צעד סמלי שיתקיים בבית-הכנסת במדריד. באותו ערב יוקרן הפרק הראשון. יש כשבעה

פרקים. זאת יצירה בעלת ערך. היא עוסקת בתרומתם של היהודים לספרד ולפורטוגל עד

שנת 1492. יש סידרה ארוכה של תכניות לקראת שנת ה-500, לא רק זה. גבי אסתר סופר

מרכזת את הנושא.

היו"ר מי בר-זהר;

דובר בעבר על עוד שתי הפקות גדולות. מה קרה איתם?

א' מקל;

יש התכנית על אייכמן. האחרת, התכנית "גדולת לוחשת". כבר ידוע שזה עלה יפה

מאוד.



די צוקר;

האפ רבים קונים את הקלטות?

א' מקל;

יש רכישה מסויימת, הייתי אומר צנועה. כרגע זה לא עבו- מאות אחדות. אני יכול

לבדוק את המספר המדוייק.

לגבי הסידרה על אייכמן, היא הושלמה, בחלקה הגדול. יש פרק אחד של צילומים

שאנשי ההפקה צריכים לבצע בארגנטינה. כרגע אנהנו לא מבצעים את זה, בגלל בעיות

תקציביות כבדות של רשות השידור.

היו"ר מ' בר-זהר;

כמה כבר הוצא על התכנית הזאת?

א' מקל;

הוצאו סכומים נכבדים מאוד. אגב, הסידרה עומדת יפה מאוד גם בלי הצילומים

בארגנטינה. רוב החומר צולם בארץ, עם כל מיני אנשים שהיו מעורבים בחטיפה, וכן היו

צילומים באירופה.

לגבי הסרט על מלחמת המפרץ - בעתון פורסם דבר שהוא יוסר שיור. במסגרת מאמצי

השיווק שלנו הופק סרט שנלקח מתוך קטעי יומנים על המלחמה. אנחנו משווקים סרטים

כאלה לכל-מיני גורמים בחוץ-לארץ. כנראה שמר גיל, שמרכז את הענין, לא תיאם את

העניו עם גורמים בטלוויזיה והיו אי-הבנות בעניו זה.

האם הופק סרט נוסף בנושא זה?

א' מקל;

לא ידוע לי שהופק סרט נוסף בנושא זה. אני גם לא רואה בשביל מה. הסרט הזה לא

מיועד להקרנה אלא לשיווק. אגב, החלו כבר במאמצי השיווק של הסרט הזה. מר גיל אמר

לי שעובדים על זה.

לנושא ה-G.N.E - הבעיה הבסיסית היא שהעובדים מקווים, כל השנים, להיוושע

בנושא זה מבחינה כספית. אנחנו כפופים לאישורים של הממונה על השכר. לאחרונה

קיבלנו, סוף סוף, אישור מו הממונה על השכר לתת תוספות של כ-2.5% על השכר. גם זה

קשה לנו מאוד. הבעיות התקציביות שלנו מאיימות ממש על קיומה של רשות השידור. אשמח

להרחיב את הדיבור על כך. אני מקווה שהם יסתפקו באותם 2.5%. הגענו למצב שאנחנו

פשוט על סף התמוטטות תקציבית, בין היתר משום שהאוצר לקח לנו סכומים נכבדים, אבל

גם בגלל העובדה שמספר העובדים היום גדול מאוד, השכר הוא גבוה, העלויות הו גבוהות,

השירותים התייקרו.

היו"ר מי בר-זהר;

אם כך, למת אינכם מורידים את עודף המשקל של כל-כך הרבה עובדים שמקבלים משכורת

ואינם עושים דבר?

א' מקל;

במדינת-ישראל יש הסתדרות, ועדי עובדים. לצערי, ייתכו שאנחנו קרובים לשלב כזה

שנצטרך לבצע את המהלך. קיווינו שלא נצטרך לכך, אבל ייתכו שאנחנו קרובים למהלך

הזה.



ע0 זאת, לגבי ה E.N.G.יש התקדמות לא מבוטלת. באחרונה, וגם בימים אלה, הפקות

בהוץ-לארץ, לדוגמא, מתבצעות באמצעות ה .E.N.G.-כך סוכם לגבי ביקורו של הנשיא

בצ'כוסלובקיה, וכך יהיה גם לגבי ועידת השלום במדריד. אגב, הציוד הזה מופעל

אצלנו, אבל הוא מופעל שלא בדרך היעילה והנכונה. הוא מופעל באמצעות ניידת, והיתרון

של ה-E.N.G שהוא לא דורש ניידת.

לגבי תכנית הבוקר - העובדים מקווים להפוך זאת קרדום לחפור בו, מבחינת ההכנסה.

אין עיני צרה בהם, אבל אני לא יודע אם אנחנו יכולים לעמוד בזה מבחינה תקציבית

צרופה.

היו"ר מ' בר-זהר;

אנחנו מקבלים ממך תשובות כאלה כבר שלוש שנים. שום דבר לא משתנה? תרים

ידיים. כל הזמן אותן תשובות. מתי הדברים ישתנו.

במשך 15 שנה יש סכסוך על .E.N.G.אם העובדים היו מוכנים להפעיל את הציוד

תמורת אותו אחוז שאישר הממונה על השכר, היינו מפעילים זאת עוד מרור בבוקר.

מי גולדמן;

מדוע לא נכנסים לחדר ויושבים על המדוכה במשך 24 שעות? אתה כמנכ"ל צריך לקחת

יזמה, לאסוף את הוועדים, לשתף את ההסתדרות, את הכנסת, את כולם ביחד.

א' מקל;

קיימנו דיונים רבים עם אנשים בכירים בהסתדרות בנושא הזה.

מי ג ולדמן;

הבעיה היא לא של שיחות עם אנשים. צריך להחליט לדון בנושא ברציפות עד שיוצא

"עשן לבן".

א' מקל;

לעובדים, מבחינת השכר, לא כדאי להפעיל .E.N.G.הניידות שמופעלות היום הן

המקור לשעות נוספות ולהכנסות. יש להם התנגדות הגיונית לכך, מבחינת הכנסתם.

מי גולדמן;

אנחנו שומעים פה עמדה של צד אחד. אם נשב כולם יחד, כולל העובדים, נשמע גם

זמירות אחרות.

א' מקל;

לגבי הנושא של בריחת מוחות - אני עומד לומר דבר והיפוכו. מצד אחד, אני טוען

שזה לא נכון, מפני שמדובר במספר מצומצם מאוד של אנשים. אני יכול להתייחס לשמות

שהועלו פה. עם זאת, צריך לזכור שעצם כניסת הטלוויזיה המסחרית נותנת, לראשונה

בקריירה של אנשים טובים ומוכשרים אלה, הזדמנות אחרת שיש בצידה שכר יותר טוב.

הטלוויזיה המסחרית יכולה לשלם יותר הרבה, והיא אינה כפופה לממונה על השכר.

אתן דוגמא. מעתון "ידיעות אחרונות" פנו למר ויצטום והציעו לו סכום כזה וכזה.

אני לא יכול להתמודד עם השכר הזה. מרגע שהוא מעדיף את נושא הושכר, אין לי דרך

להתמודד עם הדבר. אני לא יכול לשלם אלא מה שהממונה על השכר מאשר, וכך יש אמנם

חשש לבריחת מוחות.

א' מקל;

מר ויצטום קיבל אצלנו את כל ההזדמנויות, נעשה 'סטאר', הועבר מהרדיו

לטלוויזיה, היה שליח רשות השידור בגרמניה, בטלוויזיה נתנו לו תכנית בדירוג גבוה,

ובצדק, האיש הוא מן המוכשרים ביותר שיש. אבל הוא הולך בגלל שמר מוזס מסוגל לשלם

יותר. כך קרה בשעתו גס עם מר שמעון שיפר, שהיה מטובי האנשים ברדיו, ומר מוזס

הציע לו יותר. אין לנו דרך להתמודד עם זה בצורה טובה. אנהנו עושים כמיטב

יכולתנו. אבל בההלט יש חשש שיהיו אנשים - לאו-דווקא בסקטור העתונאי, גם בסקטור

ההנדסי - שיעברו מרשות השידור.

די צוקר;

האם זה רק ענין של כסף? אולי יש עוד כמה סיבות?

אי מקל;

אפשר להבין אדם שבילה 30-20 שנה ברשות השידור ויש לו הזדמנות להתפרנס יותר

טוב והוא מנצל זאת. עם זאת, אני משוכנע שלכל היותר יהיה מדובר בכמה עשרות

אנשים, לא יותר הרבה, וזאת מתוך אלפי עובדי הרשות. אגב, הלק כבר הו זרים. גם

מבין השמות שהועלו פה, רק אתמול בישר לי מר בראל שיש כאלה שפנו ורוצים להזור.

בעיקר חזרו מהעתונות הכתובה. יש גל של אנשים שבשעתו פרשו מן הרדיו אל העתונות

הכתובה וכבר חזרו. ביניהם מר שמואל טל, שהיה כרע: צבאי בעתון "חדשות", והוא חזר

מרצונו לרדיו. קיבלנו אותו בשמחה. מר גדעון רוטם, שהלך בשעתו והיה דובר הבנק

הבין-לאומי הראשון, חזר.

היו"ר מ' בר-זהר;

אבל אין כאלה שהלכו לערוץ השני וחזרו.

א' מקל;

לא. יורשה לי להתייחס לענין זה. מר שילון לא עזב את רשות השידור עכשיו אלא

לפני שנים רבים. אין קשר בין העזיבה שלו לבין הערוץ השני. מר משעל נמצא בחופשה

ללא תשלום, לאור העובדה ששם הציעו לו את המינוי שלו. הגב' יניב לא היתה עובדת

רשות השידור. היא היתה פרי-לנסר. פעם אחת בשבוע, במוצאי-שבת, היא הגישה חדשות.

היא ביקשה לעזוב. מר ויצטום לא הלך כלל לערוץ השני. הוא הולך ל"ידיעות אחרונות".

היו"ר מי בר-זהר;

משם הוא יגיע לערוץ השני.

א' מקל;

ייתכן שהוא יגיע לערוץ השני. בסך-הכל מדובר במקרים ספורים ביותר. אני מודה

שייתכן שיהיו כמה עשרות אנשים כאלה. אין מנוס מכך. זה יתן הזדמנות לצעירים.

הכנסנו עשרה צעירים ל"מבט" לאחרונה, יש ביניהם כוכבים לא מבוטלים שכבר היום

מוכיחים את עצמם ועושים 80% מכתבות "מבט". זאת דרך העולם, לא צריך להתייחס לזה

כאל טרגדיה.



לנושא החדשות באנגלית - זה אכן נושא פרובלמטי. מלכתחילה היה ספק אצלנו אם

אנחנו צריכים לעשות את זה או לא. היו דיונים וויכוחים על-כך. בסופו של דבר

הוחלט על-כך, והחדשות באנגלית שובצו בשעה 20:00. אני וחברים אחרים היינו בדעה

שהשעה הזאת לא טובה. כי השעה 20:00 היא 'פריים-פריים טיים'. חשבנו שבשעה כזאת

צריכה להיות תכנית שמיועדת לכלל הציבור ולא לסקטור מצומצם יחסית.

די צוקר;

כמו התכניות הדתיות.

א' מקל;

עוד אגיע לתכניות הדתיות.

גם אני לא מאושר מהזמן הנוכחי של שידורי ההדשות באנגלית. ידוע לי שגם סד בראל

לא מאושר מכך. אנחנו מרבים להתלבט בנושא זה. גם השבוע קיימנו שיחה בנושא הזה.

אין- לנו פתרון קסם. פתרון הקסם מותנה בערוץ נוסף ובזמן שידור נוסף, שיאפשר לעשות

דברים שונים ומגוונים במקביל.

לנושא הערוץ הנוסף - אנחנו במשא-ומתן עם הכבלים. אם הם יסכימו לתת לנו ערוץ,

יהיה לנו ערוץ. הענין לא בידינו. משרד האוצר מתנגד בכל תוקף ליגת לנו ערוץ נוסף.

אגף התקציבים הודיע לנו שלא יאשר לנו תקציב למטרה זו.

די צוקר;

האם אי-אפשר להפיק שידורים בערוץ נוסף בעזרת תשדירים?

א' מקל;

בסוף אתייחס לבעיה התקציבית, ואולי בכך יהיה הסבר הענין.

אנחנו במגעים עם הכבלים. אני לא בטוח שהם מתלהבים מזה כל-כך.

א' הראל;

אין התנגדות לזה מצידם.

א' מקל;

קבענו פגישה עם מר לפיד, במועד קרוב, כדי להבהיר את הענין הזה. הבעיה היא,

בין היתר, שמשרד האוצר, שאחראי על תקציבנו ומאשר אותו, מתנגד בכל תוקף לכך

שלרשות השידור יהיה ערוץ נוסף, בטענה שזה בזבזני מבחינה תקציבית.

בנושא הוועד המנהל - הדבר לא בידינו. אנחנו לא יכולים למנות את חברי הוועד

המנהל וגם לא לפטר אותם. אני יכול להעיד על עצמי, שכבר בחודש מרס שנה זו הגשתי

בכתב, לשר החינוך והתרבות, את לוח הזמנים. כתבתי מתי הוועד המנהל מסיים וביקשתי

למנות ועד מנהל. ביקשתי - ב-9 באפריל - להביא את הנושא לממשלה. זה לא התרחש.

אין לנו שליטה על-כך.

בנושא התשדיר של נעמ"ת. התשדיר הזה עלה בטעות. היה צריך להביאו בפני ועדת

תשדירי השירות. בגלל בעיה טכנית התשדיר לא הובא לוועדת תשדירי השירות. בסופו של

דבר הובאה בפני תלונה של גבי לימור לבנת. היא העבירה לרשותנו סקר מסויים בו עסק

אותו תשדיר. העברתי את הסקר למר נתן כהן, היועץ המשפטי. הוא פסק שאותו תשדיר עומד



בניגוד מוחלט לתקנון תשדירי השירות. על-פי סמכותי כמנכ"ל, הסרתי את התשדיר עד

ישיבת הוועדה. היום התקיימה ישיבת הוועדה, והוועדה אישרה את החלטתי. היא השתכנעה

מדברי מר כהן שאכן זה תשדיר שנוגד את התקנון, כי הוא עוסק בסקר ששאלותיו

פוליטיות. אנחנו מתרחקים, בתשדירי וקשירות, על-פי התקנון , מכל נושא קונטרוברסלי.

שם יש הרבה נושאים קונטרוברסליים, שיש עליהם בציבור דעות לכאן ולכאן.

לגבי תכניות הדת - אפשר להתווכח אם השעה 20:00 היא יושעה המתאימה או לא.

במליאה יש בדרך-כלל תמיכה מאסיבית בתכנית דת בשעה מוקדמת. זאת הסיבה שהתכנית

משובצת בשעה מוקדמת. אם היינו דוחים אותה לשעה 22:00, במקום הספורט, אני מניח

שהיתח לא מעט ביקורת. זה מסוג הנושאים שהמליאה צריכה לתת עליהם את דעתה.

האם המליאה קובעת זאת?

כן.

מערך התכניות נקבע על-ידי המליאה, והיא מאשרת גם את לוח הזמנים.

אתם המלצתם לשדר זאת בשעה 20:00. אני לא מבין למה. יש שתי תכניות דת. לפני

שלושה שבועות היה דבר מדהים. מראיין של תכנית אחת ראיין את המנחה של התכנית השניה

על ספר שהמנחה של התכנית השניה הוציא. הוקדשו לכך עשר דקות, כאילו מדובר בממלכה

פרטית. כיוון שכמעט אף אחד לא רואה את התכנית גם אף אחד לא התרגש, אבל המעטים

שראו את התכנית ראו מעשה שהוא שערורייתי על-פי כללי האתיקה. איך זה ייתכן?

אם זה היה כפי שאתה אומר, זה רע מאוד. לא ראיתי את התכנית הזאת.

האם אני יכול לקבל ממך תשובה בכתב, מה אתה מתכוון לעשות בענין הזה?

בבקשה, אבל תן לי פרטים מדוייקים - מי ראיין, את מי. אעביר את הענין

לאומבודסמן של רשות השידור, מר ארי אבנר, שיבדוק לעומק את התלונה. אבקש פרטים

בענין זה.

לגבי שעת השידור של הספורט - יש בעיה בענין זה. שורורי תכניות הדת רוצים אותן

בשעה מוקדמת. הקשישים מבקשים שתכניות קלות מסוג "מי הבוס" ישודרו בשעה מוקדמת.

גם אנשי הספורט רוצים את השידורים בשעה מוקדמת. הבעיה היא שהשמיכה קצרה, ואיך

שלא משבצים יש בעיה.

לגבי השאלות הנוגעות לטלוויזיה בערבית, אני מציע שמר ביניה ישיב.

לשאלה. למה לא הופיע ערבי ב"מוקד". לא בדקתי אם היה ערבי או לא, אני רק יכול

לומר שתכנית "מוקד", על-פי הגדרתה, היא תכנית שבדרך-כלל מביאים אליה את יוצרי

החדשות העיקריים, בדרך-כלל הם ראשי המדינה או בעלי תפקידים כמו הרמטכ"ל, מבקר

המדינה ועוד. אני מניח שזאת הסיבה.



לגבי השאלה על הגליל והנגב, לאחרונה יש שיפורים בתחומים אלה. הרבה מאוד

כתבות עוסקות היום בנגב. לדעת פרנסי נתיבות, יש אפילו יותר מדי כתבות על הנגב.

אני שמח לציין שלפני בחודש הנחנו ארג אבן הפינה לבית רשות השידור - כלומר, אולפן

טלוויזיה ואולפן רדיו - בבאר-שבע. זה יפתור בעיות רבות. לגבי הצפון, גם בחיפה יש

כבר מקום ספציפי. ממש בימים אלה אנהנו חותמים על ההוזה בקשר לרקמת אולפן טלוויזיה

בחיפה.

לגבי השאלה על שידור ה"פופ" בשעה 24:00 - שוב זה לא נעשה מתוך התלהבות של

מישהו, אלא מתוך מצוקה של שעות שידור.

לגבי האירוע באריאל - על טעם וריח אין להתווכח. לדעתי, זאת היתה תכנית טובה.

מי ג ולדמן;

לא דיברתי על טיב התבנית אלא שאלתי כיצד נקבע ש-13 שנה לאריאל זה מאורע חשוב

ו-90 שנה לישובי הצפון לא חשוב.

א' מקל;

לגבי שאלת הגבייה בקרב הציבור הערבי - יש חוק שמחייב את כל אזרחי ישראל, כולל

הערבים. אני חוזר על קריאתי לפרנסי הציבור, כולל חברי הכנסת הערביים, שישפיעו על

ערביי ישראל שישלמו את האגרה כמו כל אזרח.

היו"ר מ' בר-זהר;

נשמע את מר בראל. תתייחס בבקשה גם לשאלת יחסי העבודה בתוך רשות השידור.

י י בראל;

אתייחס לנושא זה בשני מישורים. קודם-כל, נושא הפרסום. כולנו מדברים על אותו

מאמר, בלי להזכיר את שם העתון. יושב-ראש הוועדה חייב לגלות רגישות מיוחדת לדברים

מסויימים שהיו באותו מאמר, שלא מתאימים לנייר עתון. יצא ריח חריף מן הדברים האלה.

היו"ר מ' בר-זהר;

זה לא הנושא שלנו. אנחנו לא דנים בנושא המאמר בעתון.

י י בראל;

אני חייב להידרש לנושא הזה. כיושב-ראש ועדת החינוך והתרבות אתה חייב להיות

ראשון שפונה בענין זה, אפילו למועצת העתונות, להגיד שלא תיתכן קהות-חושים כזאת.

הגזענות שנכנסה עם כ"ך, לפני כעשר שנים, מחלחלת לתוך העתונים. עד-כדי-כך שפגום

שמנהל טלוויזיה יודע גם ערבית, שמדבר ערבית, שהתמיכה בו היא על בסיס עדתי. האחד

קיבל שוחד-מסך כי הוא שייך למפלגה מסויימת. הידיד שלו במערכת הוא ערבי. יש רק

ערבי אחד בטלוויזיה בעברית, ואסור להיות חבר שלו. אפילו יעטפו את זה בעוד

ירושלים לא יכולה להצמיח עתו נאים, כי בירושלים אי-אפשר להזמין 400

צעירים עם טישרט וקוקו. אם הגענו למצב כזה, אסור בכלל להתייחס למה שכתוב

בעתונים.

מערכת היחסים בין מנכ"ל לבין מנהל מדיום ברשות השידור מאז ומתמיד היתה

דינאמית מאוד ולעתים עם אקטיביזם מסויים. היא אף פעם לא התנהלה על מי מנוחות.

בטלוויזיה אף פעם הדברים לא התנהלו כמו סימפוניה פסטוראלית. גם אם ניקח את תור

הזהב, עוד לא היתה תקופה כל-כך סוערת כמו במערכת היחסים בין מר צוקרמן לבין מר

לבני. ושניהם היו שייכים לאותו זרם רעיוני, מדובר באנשים מוכשרים, אנשים שהצליחו

לפני כן. אומרים שזאת היינה התקופה המוצלחת ביותר.



ההפקה של "גירוש ספרד" היא אחת הדוגמאות של הפקת-ענק. בזמנו, ההפקה של "עמוד

האש" ארכה 12 שנה, ואילו ההפקה הזאת, של שבעה פרקים ענקיים, תסתיים תוך שנתיים.

פרקים אלה אפורים להיות בשנת ה-500 לגירוש ספרד, שהיא השנה הבאה - שנת 1992. הב;

צריכים להיות, עד-כמה שאפשר, צמודים להכרזה של מלך ספרד, חואו קארלוס, שאמורה

להיות לקראת סוף מרס. אנחנו עדיין בשלבי הכנה של אותו עניו. זה לא מושפע,

מבחינת הקצב, ממערכת יחסים כלשהי.

באשר לדראמות - שודרו לכל היותר דראמה אחת או שתיים בעברית. עכשיו התחלנו את

תכנון החורף. הגענו למצב שארות לשבועיים משדרים דרמה מקורית. במשך עשרים שנה

דיברי על צילום הצגות תיאטרון בארץ - "הבימה", "הקאמרי"; הצגות עלו וירדו, גם

ירדו לטמיון, ואף אחד לא יכול לשחזר אותן. אנחנו, לראשונה, צילמנו 12 הצגות - עם

הקאמרי, הבימה ותיאטרון חיפה - שיהיו משולבות איות לחודש. במשד עשר שנים לא קנו

סרט ישראלי דובר עברית. לראשונה קנינו ושיפצנו סרטים, אחת לחודש. יוצא שבכל יום

שני יש או דרמה מקורית, או הצגה של תיאטרון בארץ או סרט ישראלי דובר עברית. כל

עוז- לא שידרתם סרט ישראלי דובר עברית. שיבצנו זאת אחת לחודש. הצגות

- עשרים שנה לא צילמו - משדרים אחת לחודש. דרמה - אחת לשבועיים.

אני לא מדבר על רמה. היה כאן מנהל מחלקת הדרמה של ה- ,B.B.C.בפסטיבל הסרטים

שהיה בסמינטק בירושלים. הוא נשא נאום ולאחר-מכן היה ויכוח. הוא אמר שלפי

הערכתו, כדי להרים את הדרמה בארץ רצוי ללכת על כמות, והכמות תוליד איכות.

מי גולדמן;

אגב, מנחם גולן נכשל בכך שהוא הלך על כמות.

י י בראל;

תכנית דוקומנטרית יש כל שבוע, חוץ מ"מבט שני"; בכל יום ראשון בשעה 22.20,

בהפקה שלנו. אף פעם לא היה דבר כזה. מעכשיו ועד סוף אפריל של השנה הבאה יהיה

בכל יום ראשון סרט דוקומנטרי עברי, בהפקה שלנו.

היו"ר מ' בר-זהר;

מה קורה עם "מצב הרוח"?

י י בראל;

"מצב הרוח" עומד להיכנס לשידור, בהפקה חדשה, תוך שבועיים-שלושה. זה מביא

אותי לענין של "סוף שבוע". מנהל הטלוויזיה יצא לחו"ל, מסיבות אישיות, משפחתיות.

במשך חודש וחצי הוא לא היה בארץ. הוא חזר ומצא שהצוות התפרק. אם מר מקל היה אשם

בפירוק הצוות הייתי אומר זאת. כאשר חזרתי מחו"ל נדהמתי, כולם הרימו ידיים. ואז

צריך להקים צוות חדש. להקים צוות חדש לא קל. הטלנו את הענין על שני צוותות

במקביל - כל אחד דו-שבועי. אם ירון לונדון היה מחליט להשאר הוא היה נשאר. הייתי

נאבק על זכותו להשאר. הוא ביקש להשתחרר.

התכנית "סוף שבוע" לא משולבת עם יומן השבוע כבר שנה. לארור שהערתם שלא ייתכן

למהול את שתי התכניות, ואחרי שהעירו על-כך בוועד המנהל ובמליאה, אמרתי: אני מסיר

את הכובע, למרות שאינכם צודקים, למרות שלפי דעתי המתכונת שהצעתי יותר נכונה.

היו"ר מי בר-זהר;

גם היום אתה אומר כך?



י' בראל;

אני אומר כך עד היום. בחוץ-לארץ הדבר הזה קיים.

ד' צוקר;

מה עם תכנית "מצב הרוח"?

יש שם של המפיקה, יש במאי, יש עוזרת הפקה, יש זמן שידור.

האם יש מנרה?

י ' בראל;

לא היתה בעיה של מנחה.

די צוקר;

מי יגיש את התכנית?

י י בראל;

אני לא רוצה שייצאו מכאן שמות לעתונות.

התכנית היוגה משובצת לשעה 22:20. המפיקה ביקשה להקדים את שעת השידור, במתכונת

שהיתה. הצענו את יושעה 20:00 או 30ל20, והיא אמרה; או שעה 21:30 או לא. ההתנייה

הזאת לא מקובלת עלי. מישהו אהר יכין את התכנית. עושים. לא משנה מי.

היו"ר מי בר-זהר;

האם תוך שבועיים-שלושה התכנית תחזור?

י י בראל;

כן, אולי אפילו פחות.

היו"ר מי בר-זהר;

מה בקשר לסרט על מלחמת המפרץ?

י י בראל;

סרט על מלחמת המפרץ לא היה ולא נברא. קיימנו דיון- עם נציגי העתונות לתוך

הלילה על התקשורת בתקופת משבר המפרץ. הסתבר שבין יתר הסרטונים שבחרנו שייכנסו,

יש עוד סרט, שנלקח מהגנזך, שתיעד את עבודת הטלוויזיה בזמן משבר המפרץ. הסרט הזה

מופץ בחברות בחוץ-לארץ שמוכנות לקנות אותו.

לאחרונה פגשתי נשיא חברה שמייצג אותנו במכירת סרטים בחוץ-לארץ. הוא אמר

שערוץ מתחרה, שבדרך-כלל טוען שיכול להיות בית-ספר בשבילנו, ביקש לקנות ששה סרטים.

אמרנו לו לקנות אותם מן הטלוויזיה ישירות. הם תורגמו לאנגלית ואנחנו מפיצים

אותם. הסרט הזה הוא אחד הסרטים שמופצים שם, זה הסרט שלנו. לצבי גיל יש קשרים עם



כל מיני חברות בחוץ-לארץ. הוא מכין להם קטעים ולקטים ומוסר להם. מוסרים גם

למשרד התיירות לקטים כאלה ומוסרים למשרדים אהרים. יכול להיות שהוא הכין את הסרט

הזה כדי לשווק אותו מבלי שנשמע עליו. בינתיים שמעני עליי. עשי מזה עניי, כאילו

הסתרנו את המלחמה. לא דובים ולא יער.

היו"ר מ' בר-זהר;

מה עם הסאטירה?

היתה מחשבה מלכתחילה, וגם ידידי קירשנבאום יעץ כך, שהסאטירה לא תהיה בליל

שבת. הוא אמר שעדיפה תכנית סאטירה שלימה ביום חמישי בלילה, או רביעי בלילה.

ד' צוקר;

אנחנו מוותרים על היום. מתי זה יהיה?

י י בראל;

אנחנו עובדים על שניים-שלושה פרוייקטים במקביל. אחד, ממש פנינה, יהיה

בינואר.

א' הראל;

אין סיכוי שזה יהיה.

י' בראל;

יהיו ששה פרקים מיוחדים מאוד.

יש פרוייקט שני. אנחנו צריכים להגיע לתכנית סאטירה שנפרדת מתכנית ליל שבת.

די צוקר;

למה נוצר רושם, במשך שנים, שאתם חוששים מסאטירה?

מאז שנפלה התכנית של מוטי קירשנבאום, לא קמה תכנית סאטירה בטלוויזיה.

די צוקר;

האם בגלל שאין סטיריקנים?

היו"ר מ' בר-זהר;

למה לא תתחילו בתכנית סאטירה עוד באוקטובר? למה רק מינואר?

די צוקר;

אם אתה מבטיח חירות פעולה מוחלטת לכותבים - יש סאטירה. הבעיה היא שאתה לא

מבטיח זאת, ואז הטובים לא יבואו.

י י בראל;

טובי הכותבים, אף אחד לא נגע בהם.



א' מקל;

הם פרשו מבחינה מסחרית.

ד' צוקר;

האם אין להם אינטרס לעשות סאטירה בטלוויזיה כדי שירוויחו כסף בהופעות?

י י בראל;

אתה מבקש ממני להכנס לפרשנות אישית?

היו"ר מי בר-זהר;

נצטרך לשמוע גס את הצד השני.

י י בראל;

בעניו תכנית הדת - היא קיימת מאז קמה הטלוויזיה. אני לא הגיבור הלאומי שאקום

ואזיז את התכנית הזאת. זאת חלקת אלוהים קטנה.

די צוקר;

של מי?

י' בראל;

אני לא יודע של מי.

די צוקר;

מי מפקה על זה? מי יודע מה קורה שם? האם יש מישהו כזה?

י י בראל;

יש מנהל מיולקה. כאשר יש לנו הערות, אנחנו מעירים. אני לא מומחה לנושא.

יש עוד מסגרת, בה לא תמצא אף אחד מהמפד'יל, זאת מסגרת השידורים בכניסת השבת.

ח' פארס;

מה לגבי תכנית על ערבים?

י י בראל;

הערב, ב"מבט שני" יש תכנית על ערבים. בתכנית של אהוד מנור הופיע ערבי. אתה

לא צודק, חבר-הכנסת חסיין פארס. יש הרבה יהודים שטוענים: לא נתתם לנו דריסת רגל

בתכנית הזאת במשך עשרים שנה והנה אפילו לא יהודים הגיעו אליה.

די צוקר;

האם מקובלות עליך השעות של תכנית ה'פופ' ותכנית הספורט?



י' בראל;

לפני שירז הוגשה הצעה למליאה, שתכנית ה'פופ' תשודר בשעה מוקדמת, והמליאה בסלה

אה ההצעה.

מי ג ולדמן;

יש לי ילדים צעירים. הם קמים באמצע הלילה לראות את תכנית היפופ'.

התכנית "עוד להיט" משודרת בשעה מוקדמת. זה היפופ' הישראלי. לגבי תכנית

היפופ' הוגשה הצעה והמליאה פסלה אותה. אני לא יכול להכתיב למליאה.

מי ג ולדמן;

מה לגבי הקדמת תכנית הספורט לשעה 00;20?

י י בראל;

עורכי התכנית לא מספיקים לערוך אווזה עד שעה 00;20. הם ביקשו לשדר את התכנית

בשעה 21:45.

א' הראל;

אני מודה שקשה לי מאוד לדבר. אני לא רוצה לקלקל את המצב האידילי ששרר כאן,

אבל אני מוכרה לומר שאני מודאג מאוד מאוד ממה שנעשה ברשות השידור. אם לא יהיה

זעזוע ברשות השידור לא תהיה וזקנה לרשות השידור. לא מעניינות אותי הרכילויות. אני

מסכים שענין הרכילויות זה הדבר המשני.

בענין הוועד המנהל, המצב בלתי תקין. אני עבדכם הייתי אצל יושר - ויודע המשנה

שלי ויודע המנכ"ל, שאני הולך לשר ומבקש שיבטל את הענין שיש יושב-ראש עם

"אוברדרפט". כך אני קורא לזה. המועד עבר לפני ששה חודשים. הדבר לא תקין.

אני אישית פרשתי מפעילות פוליטית, אינני עוסק בפעילות פוליטית ואיני הושב

שאני יכול לקחת על עצמי את הזכות לעמוד בתפקיד אליו נבחרתי על-ידי מישהו שאיני

רואה עוד יכולת לייצג אותו. מבחינה אישית, זה מצב לא פשוט, אבל אני גם לא יכול

להתפטר.

נ י כהן;

אתה יכול.

א' הראל;

אמרתי שאני הולך להגיד דברים לא קלים. תנו לי לומר אותם.

נבראתי על-ידי מפלגה מסויימת. כשנה אני לא פעיל מבחינה פוליטית. המפלגה לא

יכולה לקבל זאת בחזרה. אמרו לי שאם אני מתפטר, מצבי כמו של ממשלת מעבר. זה לא

שאני מתפטר ומישהו אחר נכנס במקומי. כל יום שעובר והחילופים האלה ברשות והשידור

לא נעשים - זה לא טוב לענין, לא טוב לי אישית. אני עושה כל מאמץ ללחוץ על שר

החינוך והתרבות לזרז את הענין הזה.

מי שמשלה את עצמו שכאשר יהיה ועד מנהל ותהיה מליאה חדשה תבוא הגאולה לרשות

השידור, שיידע שההיפך מזה הוא הנכון. זאת מפני שהמבנה של רשות השידור הוא כזה

שהועד המנהל והמליאה החדשים יהוו חומר נפץ שיגביר תהליכים פנימיים שקיימים ברשות

והשידור.



מי שתוקף את מנכ"ל רשות השידור על פוליטיזציה צריך לתקוף בראש וראשונה את

המבנה של רשות השידור ומה שקשור בכנסת וביוקיקה. ביקר אצלי, בשבוע שעבר, יושב-ראש

רשות השידור של דרום אפריקה. הוא אמר לי: אני יושב-ראש במשך שנתיים וחצי. מעולם

לא קיבלתי, אפילו טלפון ארח-, מראש הממשלה או מאיזה שהוא שר לגבי מה לשדר, ולו היה

איזה שר מטלפן אלי ומבקש להשפיע על שידור, הוא היה מפוטר מייד מן הממשלה.

א' מקל;

הוא אמר לי שראש הממשלה מזמין אותו אליו לפגישות, לכן הוא לא מטלפן. אם כן,

יש דמיון. אותי אפילו לא מזמינים, לא זה ולא זה.

א' הראל;

המנכ"ל מתמנה על-ידי הוועד המנהל. היות והמנכ"ל מתמנה על-ידי הוועד המנהל,

הוא לא חייב את הנאמנות שלו. תבינו רבותי, עד-אשר הענין לא ימצא את פתרונו, ואין

זה משנה אם יהיה זה המנכ"ל הזה או מנכ"ל ארור, יושב-ראש זה או אחר, מרגע שמנכ"ל

שואב את הכוה ואת העצמה שלו ממינוי של הממשלה, אין לו שום הובה לוועד המנהל. אם

ענין זה, שקיים בהוק רשות השידור, לא ימצא את פוזרו נו לגבי העתיד, לא תהיה תשובה

לשאלה של הפיקוח של הועד המנהל או מליאה על מנכ"ל או על המדיות של רשות השידור.

זה מקום יהיד בעולם בו עצמת היניקה של מנכ"ל מקבילה לעצמת היניקה של הוועד המנהל

ושל היושב-ראש - מאותה ממשלה, מאותו מינוי. על-כן, קודם-כן, כאן הבעיה.

לא יפתרו את החוליים של רשות השידור - ולפי דעתי הצנועה רשות השידור כן הולה

- אם לא יפתרו שלושה דברים, שכולם ניתנים לפתרון: קודם-כל, זמן שידור. השאלות

לגבי תכניות אי, בי ו-ג' הן פועל יוצא של זמן שידור. יכול להיות שההעדפות של

המליאה, ההעדפות של מנהל הטלוויזיה וההעדפות של המנכ"ל אינן לפי סדר עדיפויות

נכון, אבל כל זה פועל יוצא של הוסר זמן. הדבר הזה ניתן לפתרון על-ידי הפעלת

ערוץ נוסף. זה אפשרי כבר מהר בבוקר.

בלי תוספת תקציבית?

א' הראל;

מייד אגע בשאלה התקציבית.

אפשר לעשות זאת אם על-ידי הכבלים ואם על-ידי ערוץ שלישי, שכבר פועל היום. יש

שקופית עליה כתוב; רשות השידור ומשרד התקשורת. מהר אפשר להוסיף בערוץ זה

תכניות. אמנם לא יקלטו את התכניות כל בית ישראל, אבל כל בית ישראל גם לא קולט את

הערוצים הקיימים. לאט לאט. מרגע שנותנים ערוץ נוסף, באמצעות הכבלים, בו משדרים

את כל ההומר שיש לנו, משדרים ספורט ודברים מיוהדים ספציפיים. רבותי, את ההדשות

באנגלית הייתי מעביר לערוץ שני. מדוע? מדובר בציבור ספציפי, מתעניין, שיעביר

כפתור כדי לשמוע הדשות כאנגלית.

די צוקר;

האם מישהו יודע כמה כסף יעלה להפעיל את הערוץ הנוסף כמה שעות ביום?

י' בראל;

לא מדובר בתוספת רצינית לתקציב, אלא בתוספת שולית. אנהנו יכולים להתמודד עם

זה.

מה מפריע אם כן?

י' בראל;

צריך להגיע להסכם עם הכבלים.

אי מקל;

צריך לראות גם שהשעות לא יפריעו.

י י בראל;

אפשרות אחרת, דרך לוויין, קשורה לצלחות, ולא נצא מזה.

אם לא יהיה עוד זמן שידור, לא יהיה פתרון לנקודה הזאת.

במבנה הקיים של רשות השידור אי-אפשר להרים את רשות השידור.

היו"ר מי בר-זהר;

אם כן, יש רק כיוון אחד - למטה.

א' הראל;

מדוע? מרגע שסופר טוב מגיש הצעה לדרמה לטלוויזיה, עד שזה עובר את ועדת

ההתקשרויות ואחר-כך את מסע הגהינום של הכספים ברשות השידור, עד שחותמים אתו על

חוזה, עד שמעבירים לו מקדמות - או שהוא מת, או שהענין מת, או שזה נמאס על כולם.

המערכת לא פועלת היום בתנאי תחרות. היא פועלת היום כמונופול. המערכת שכרה שאין

עוד מונופול. כאשר אין מונופול צריך לקבל החלטות במהירות. החלטות לא יכולות

להתקבל במהירות במצב הקיים היום.

לוועד המנהל אין כוח לשנות את זה, למליאה אין כוח, ואין כוח כפייה, בגלל

המיבנה המעוות. אם המבנה לא ישונה, גם כאשר יהיה מנכ"ל אחר המצב יהיה אותו מצב,

גם כאשר יהיה מנהל טלוויזיה ארור המצב יהיה אותו מצב, בדגש כזה או אחר. לא אעסוק

בענין הפוליטי. אם ועדת החינוך והתרבות רוצה לתרום תרומה רצינית לשינוי מצבה של

רשות השידור, עליה להתמודד עם הבעיה היסודית - של מבנה אחר, של אופן קבלת החלטות

ושל המינויים ברשות השידור.

לפי דעתי, את התכנית "בוקר טוב ישראל" אפשר לשדר כבר מחרתיים. אין מניעה לכך.

העובדים מסכימים, חתמו על הסכם, הכל מוכן. אני אומר זאת באחריות מלאה. אין לי

תשובה מדוע זה לא נעשה. זה לא נעשה אולי מפני שקשה לצאת משיגרה, קשה לקבל אחריות

על קטע נוסף.

הבעיה המרכזית היא להתחיל להגיד; אנחנו לא מרוצים מן המצב. כל אחד צריך

לשקול, על-פי מצפונו, אם הוא מרוצה מן המצב, אם אפשר לעשות יותר טוב.

לו היינו יוצאים היום עם שלושה דברים חדשים היינו משנים את האווירה הקיימת

היום נגד רשות השידור - להתחיל עם השידורים של "בוקר טוב ישראל"; להכניס את

ה .G.N.E, ואני אומר שאפשר להכניס זאת עכשיו; וכן, להתחיל ערוץ נוסף שהיה נותן

בפני הציבור מכסימום האפשרויות לראות תכניות נוספות.



יש דברים שתלויים בחוק, יש דברים שתלויים בשר החינוך והתרבות ויש דברים

שתלויים ברשות השידור. את הדברים האלה צריך לפתור ביחד.

שי קיר;

רבותי, אתם צודקים כאשר אתם אומרים שקיימת פוליטיזציה. אכן קיימת פוליטיזציה

בטלוויזיה, אבל לצד שמאל. כשם שלערבים קשה לבטא את האות 'פ', לכתבים שלנו קשה

לבטא את המלים ייהודה, שומרון ועזה'. הם יכולים לומר רק 'שטחים'. זאת דוגמא.

אנחנו לא אומרים שאנחנו נמצאים באל-קודס, אלא אומרים שאנחנו

בכנסת ישראל, בירושלים. אבל הכתבים רוצים לומר רק 'סילואן'. העתונות שלנו,

שהיום שותפה לערוץ 2, נלחמת נגדנו, נגד רשות השידור.

על-סמך נסיון אני אומר לכם, שלהיות מנכ"ל רשות השידור זה התפקיד הכי קשה,

הרבה יותר קשה מאשר להיות שר או מנהל טלוויזיה ישראלית אצלנו. שניהם מצאו את

הטלוויזיה ואת הרדיו במצב לא טוב. אני זוכר יפה מאוד כיצד קיבל מר בראל את

הטלוויזיה לאחר נסים משעל. הוא מנסה ומנסה. כל בוקר המנכ"ל לא יודע איזו שריפה

הוא יצטרך לכבות.

היו"ר מי בר-זהר;

נתת הצהרה בעתון שתעשה כל מאמץ כדי לפשר בין שני החברים הללו. הם הסבירו לנו

שהיחסים ביניהם ממש אידיליים. מה יש לך לפשר? אולי תסביר לנו?

שי קרר;

יש דברים שאפשר לפתור על-ידי שירם עם שניהם ירוד. אני יכול לומר שאני הולך עם

היושב-ראש הנוכחי כברת-דרך יותר משלוש שנים. יש לנו ויכוח בנושא ארץ-ישראל.

שמעתם את היושב-ראש, אני מסכים אתו. אין ועד מנהל.

היו"ר מי בר-זהר;

תשיב לשאלתי.

שי קור;

במשא-ומתן עם העובדים אני אומר, קודם-כל, מתן. המנהג הזה קיים אצלי עוד

מתקופת "מעריב". קודם-כל מתן, ואחר-כך מדברים. אבל יש לנו האוצר וחוקים כאלה,

שהמנכ"ל לא יכול לזוז. המבנה הוא כזה שאי-אפשר לעשות דבר.

היו"ר מי בר-זהר;

מר קור, אמרת שאתה מוכן לפשר בין שני החברים הללו. הם אמרו שהיחסים ביניהם

מצויינים.

שי קרר;

אני בהחלט חושב שהמנכ"ל ומנהל הטלוויזיה צריכים לעבוד יחד. לא ייתכן שיהיו

במכונית שני נהגים. יש נהג אחד, מנכ"ל, ומנהל הטלוויזיה צריך להתאים את עצמו.

ולהיפך. יש לנו מנהל טלוויזיה עם נסיון רב, יש הרבה שיפורים והרבה תיקונים. אלא

מאי? העתונות בארץ שלנו היא אינטרסנטית. היא משמיצה יום יום את ערוץ השידור.

את ערוץ 2, משום מה לא. איזה דברים לא יפים קורים בערוץ 2, ואפילו ועדת החינוך

והתרבות לא מדברת על זה. למשל, היו לי הרבה טלפונים. אני משמש היום כתובת

לציברר גדול שדברים כואבים להם. בשבוע שעבר היועץ תכנית בלילה. המנחה היה גבי

גזית. הופיע מאיר אריאל על השימוש בסמים. האם אתם מבינים זאת? קיבלתי טלפונים.

מה אני יכול לומר בענין זה. האם המנכ"ל אשם בענין זה? האם אשם מנהל הטלוויזיה?

אני יודע ששניהם עסוקים מבוקר עד ערב בישיברת. הבעיות כל-כך רבות, שהם רק צריכים

לכבס את הכביסה המלוכלכת.



אמש ב"מבט" היה תשדיר שירות ליאסר ערפאת. האם אלה הדברים המתאימים דווקא

היום?

היו"ר מי בר-זהר;

מר קור, לא הזמנתי אותך כדי לשמוע דיון פוליטי על השקפותיך, שאני מכיר אותן.

ביקשנו לשמוע על הרוריקות ואי-סדרים שיש ברשות השידור. האם אתה מוכן להתייחס למצב

ברשות השידור?

שי קור;

אני מסכים עם יושב-ראש רשות השידור. למר אהרון הראל יש נסיון רב. אנחנו

עובדים בשיתוף-פעולה מלא. תתפלאו על-כך. המבנה ברשות יוצר מצב שיש הרבה עובדים

ברשות ומעש - אין. יש הרבה דברים שצריך לשנות.

היו"ר מ' בר-זהר;

מה היית מציע? האם היית מציע להעביר חקיקה שתנתק את הקשר הפוליטי של הוועד

המנהל?

שי קור;

הקשר הפוליטי שסוחב כל הזמן לצד שמאל מוכרחים לנווט. חבר-הכנסת צוקר, למשל,

תוקף את תכניות הדת.

די צוקר;

אני לא תוקף את התכניות אלא את שעת שידורן.

שי קור;

אמרת שהן מיותרות בשעות כאלה. רבותי, כל הקדוש לנו למדנו בבתי-הספר. לי אין

כיפה על הראש אבל יש לי כיפה בלב. הנוער שלנו היום רחוק מאוד מהדת ומכל הקדוש

לנו. בטלוויזיה לרבים מן הכתבים יש שנאה ממש לדת, כאילו כולם היו חברי ר"צ.

רבותי, גם המנכ"ל וגם מנהל הטלוויזיה הם אנשים מצוי י נים, עם הרבה נסיון

בתקשורת. אתם מושפעים מהעתונות, מהעתונים, מרכילויות. קראתם ב"מעריב" כתבה מלאה

רכילויות.

היו"ר מי בר-זהר;

האם גם הראיון שלך היה מלא רכילויות?

שי קור;

אני אמרתי אמת. אמרתי שהם מוכרחים לעבוד יחד.

היו"ר מי בר-זהר;

אם הכל בסדר אצלם, על מה אתה רוצה לפייס?

שי קור;

יש לי תכנית גם בשטח זה. הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, כבוד שר החינוך

והתרבות מר זבולון המר, סבור שעדיף להשאיר את רשות והשידור בלי ועד מנהל. אם אני

לא, את זה יכול לדרוש רק הוועד המנהל. בענין זה

היושב-ראש והמשנה לא יכולים להכריע. מה אני יכול לעשות בענין זה.



היו"ר מ' בר-זהר;

מר נרגן כהן, האם יש לנו איזה אמצעי משפטי לתבוע מהשר להפעיל את החוק?

נ' כהן;

יש אמצעי משפטי - לפנות לבג"ץ. איש לא פנה לבג"ץ עד עצם היום הזה. זאת הדרך

היהידה.

יש גם יועץ-משפטי לממשלה. במשך חצי שנה הוא לא יזם שום פעילות בנושא זה.

ליועץ המשפטי לממשלה יש סמכות לחוות-דעתו לשר בתחום עבודתו הקונסטיטוציונית, מה

לעשות ומה לא לעשות.

דרך אגב, אני רוצה להגיד משהו לטובת השר הממונה. המינוי הוא של הממשלה, לא

של השר. השר גם לא מוזכר בחוק. בתחום האחריות המיניסטריאלית שיש לו, כממונה על

ביצוע חוק רשות השידור, חייב להביא לממשלה המלצה, אבל הממשלה היא הממנה. הממשלה

לא מילאה את חובתה המשפטית. במשך חצי שנה היא נמנעה מכך.

היו"ר מי בר-זהר;

אם מי שצריך להביא את ההמלצה לא מביא אותה, הממשלה לא יכולה למלא את תפקידה.

נ' כהן;

ראש הממשלה צריך לדאוג שהממשלה תמלא את חובתה.

אם אינם רוצים, הנשיא ממנה. זה מגיע עד הנשיא.

היו"ר מי בר-זהר;

מר הראל ומר קור, שניכם שותפים לדעה, שכאשר יקום הוועד המנהל החדש המצב לא

ישתפר.

שי קור;

בשלב זה אין דרך אחרת.

ז' לבל;

אני מבקש להגיד משפט. יש לי הרגשה לא טובה, כי גם המנכ"ל וגם המשנה

ליושב-ראש טענו שיש עובדים מיותרים והם לא ממלאים את תפקידם. יש לי עובדות ארורות.

אולי אדוני היושב-ראש יכול לבקש מן המנכ"ל, ומן המשנה ליושב-ראש, להביא שמות של

אנשים שאינם עובדים.

היו"ר מי בר-זהר;

יש לי רשימה של כל העתונאים, המפיקים ואחרים ברשות השידור. כל עובדי רשות

השידור. יסמרו שערותיך כאשר יתברר לך כמה מתוכם לא ראית או לא שמעת בשלוש השנים

האחרונות.

ז' לבל;

האם אפשר לקבל את הרשימה?



י' בראל;

תוכל לקבל את הרשימה ומה עשה כל-אהד.

א' מקל;

אגב, אני לא אמרתי שיש עובדים מיותרים.

די צוקר;

לפני שאני מתייחס לאופן התיפקוד של הרשות, אני רוצה לומר משהו בתור צופה. זה

ביטוי לתחושה של אנשים רבים מאוד. בסך-הכל מדובר בטלוויזיה די עייפה, די שמרנית

בגישות שלה, לא ביקורתית ומאוד לא דינאמית, וזאת בהשוואה לאלטרנטיבה שיש היום

כמעט לכל אזרה ישראלי. כל אחד מהדברים אני יכול להוכיה. כאשר רואים מה עושים עם

תבניות מוסיקה ותרבות במקום אחד ומה עושים עם תכניות מוסיקה ותרבות במקום ארור,

אתה מבין מה אני אומר. אם אתה מנתח תכניות חדשות, כדי לראות באיזו מידה עונים על

אתיקה עתונאית יסודית וראשונית, שאומרת שחוץ ממתן מידע היא צריכה להיות גם

ביקורתית, אתה מקבל כלי שירד מאוד במעמדו ושדי מבריח אנשים, לא רק עובדים, בעיקר

צופים. זאת התחושה שלי בתור צופה.

אם להתייחס ישירות לדיון, אומר שני דברים: בנושא של יחסי עבודה, אדוני

המנכייל, נניח שמר אהרון הראל באמת צודק, כל האחריות רובצת עליך. קונפליקט בין

עובד להנהלה זה קונפליקט שאנחנו מכירים מבריאת העולם. אם הקונפליקט לא נפתר,

האחריות הציבורית היא עליך.

קשה ככל שזה יהיה, אני רוצה לומר לך, מר מקל, ולא רוצה לדבר מאחורי הגב: אתה

המנכ"ל הפוליטי ביותר שהיה לרשות, והיו לה מנכ"לים פוליטיים. אוזה המנכ"ל עם

יכולת הניהול החלשה ביותר שהיתה עד היום, ולא כולם היו מנהלים טובים, איבדת יותר

אנשים מכל מנכ"ל - אני מדבר על אלה שיוצרים - ויכול להיות שהם יהזרו או לא יחזרו.

בינתיים הם לא חזרו. היו להם מספר הבטחות רציניות, שנראו להם רציניות, שלא

מומשו. במובן זה, חוסר ההצלחה בולט מאוד. מדי פעם נתת הבטחות, נתת מחויבויות

ציבוריות, ועובדה היא שבחלק מן ההבטחות הניהוליות שנתת לא עמדת, באופן פוליטי

מאוד.

אשיב בשורה אחת. בעיני חבר-הכנסת דדי צוקר, אריה מקל עבר עבירה שאי-אפשר

לסלוה לה - הוא בא מלשכתו של יצחק שמיר. זאת-אומרת, הוא חבר של מר יוסף

בן-אהרון. על חטא ופשע כזה חבר-הכנסת דדי צוקר לא יסלח לאריה מקל. על-כך כבר

נאמרו דברים ולא אוסיף. זה חטאי וזה פשעי. באתי מלשכתו של יצחק שמיר, אבל אני

גא בכך שאני, בן השוטר מקרית-חיים, הייתי יועצו של ראש ממשלת ישראל, אני גא בזה

וזה לא פחות חשוב ממה שעשה מר צוקר בימי חייו. הוא היה שכן שלי במשך כמה שנים,

אני יודע את הדברים, אנחנו מכירים היטב.

לא ייתכן שאחרי ביקורת כפי שהשמיע חבר-הכנסת צוקר לא ניתן למר מקל לומר את

דבריו. אני בטוח שיש לך יותר לומר, ואתה מחזיק זאת בבטנך.

שמעתי את הדברים של שני חברים שממלאים תפקידים בכירים - המנכ"ל, מצד אחד, ומר

בראל. שמענו כאן על עשייה. מר בראל נתן, אחת לאחת, דוגמאות של עשייה. ראינו

פריסה יפה של תכניות, שמעידה על-כך שלא מדשדשים במקום אלא מתקדמים. אילו הייתי

שומע ממר מקל דברים מסויימים וממר בראל דברים שונים, הייתי אומר שאין הרמוניה



בעשייה. יכול להיות שיש קונפליקטים על רקע פוליטי. בצדק אמר היושב-ראש, שכל זמן

שלא תהיה אפוליטיזציה של המערכת, מטבע הדברים לפתח חטאת רובץ. המבנה הזה מחייב,

הוא מזמין פוליטיקה, כי אנשים ממונים פוליטית.

יש לי רושם שאנהנו מחמירים עם האנשים כאשר אנחנו אומרים שיש הוסר עשייה, אי-

יכולת של תיפקוד. הרושם הוא שהתכניות יהיו טובות, שיש התקדמות ביצירה הישראלית

המקורית. אלה הדברים המרכזיים. על כך אנחנו צריכים לברך. המשנה ליו"ר, מר שלמה

קור, אומר שהוא יכול למצוא מכנה משותף בין השניים. צריך לברך על-כך. למה להחריף

את הדברים. האם מר בראל, אחרי כל-כך הרבה שנים, פוחד לומר מה הוא חושב?

בין מנכ"ל לבין מנהל קורה שיש פרוצדורות לא כל-כך נעימות. זה נובע גם מן

המבנה הקיים. אבל, אם יש שפה משותפת ביניהם בתהום העשייה למה להעמיד את הדברים

כאילו יש שבר כלים? לא נכון לעשות זאת.

היו"ר מי בר-זהר;

אסכם את הדיון. קיבלנו תשובות על חלק מהשאלות. על דולק מן השאלות לא קיבלנו

תשובות, או שקיבלנו תשובות לא מספקות. כמו, למשל, בענין תכנית הבוקר, או בענין

הנהגת ה E.N.G.או בקשר לאי-בהירות ביחסים ביניכם ברשות השידור. היחסים האישיים

לא מעניינים אותי כל עוד זה לא משפיע על התוצר. לא קיבלנו תשובה בענין הסאטירה

ובנקודות נוספות.

מה שמטריד אותי מאוד הוא שיש חלוקי-דעות תהומיים בין מה שאומר המנכ"ל לבין מה

שאומר יושב-ראש הרשות, לגבי מה שאפשר לעשות ולגבי מה שאי-אפשר לעשות. יש לי חשש

שבעתיד לא יהיה שיפור. אני זוכר את הופעותיו של מר בראל בישיבות קודמות. הבעת אז

דברים עגומים מאוד לגבי עתידה של הטלוויזיה הממלכתית בישראל. נראה שהדברים הולכים

לכיוון זה. אם לא נשנה את הרקיקה ולא ניצור מצב של ניתוק מהפוליטיקה כנראה שלא

נוכל לצפות לתיקון.

קיוויתי שבזכות הערוץ השני והכבלים ישתפר משהו בטלוויזיה הממלכתית. אני מתחיל

לחשוש שגם זה לא יפתור את הבעיה.

נקיים דיון נוסף בנושא זה. מוזמנים שלא הגיעו לידי ביטוי יוכלו לומר את

דברם.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:15)