ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 09/10/1991

השבתת הלימודים בבת-ים עקב סירוב הורים לשמור; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 269

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יו0 רביעי, אי בחשון התשנ"ב (9 באוקטובר 1991). שעה 00;09
נכחו
חברי הוועדה; מי בר-זהר - היו"ר

אי אליאב

הי מירום

ח' פארס

מוזמנים; ר' לוין - סמנכ"ל בכיר לאמרכלות, משרד ההינוך

והתרבות

אי לוי - קצין בטהון, משרד ההינוך והתרבות

בי נסים - משרד ההינוך והתרבות

אי בלר - רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

גי לב - משנה למנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

מי מזרחי - יו"ר ארגון ההורים הארצי

שי בינשטוק - מ"מ ראש העיר ומחזיק תיק החינוך בבת-ים

י י קרני - הסתדרות המורים

ג' זמיר - יו"ר ארגון המנהלים בבת-ים

יועץ משפטי; מי בוטון

מזכירת הוועדה (בפועל); י' גידלי

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; שאילתות.

השבתת הלימודים בבת-ים עקב סירוב הורים לשמור.



שאילתות
היו"ר מ' בר-זהר
אני פותח את הישיבה. נתחיל בשאילתות.

מארגון המועצות האזוריות נמסר שהתשלום עבור הסעות תלמידים בחודש דצמבר לא

בוצע ויש סכנה להשבתת כל ההסעות. מה אתם עושים בקשר לכך.

יש כאן פנייה של אדם גרוש. הוא השאיר את הטלביזיה אצל גרושתו ורשות השידור

רודפת אותו בגלל אגרת טלביזיה, אינה מרפים וממשיכה להציק לו. אני מבקש לברר זאת.

היה דיון בוועדה בענין הספריה הארצית לעוורים. ניתנו להם הבטחות גדולות אבל

הם לא מקבלים דבר, הספריה מושבתת. למשרד החינוך כלל לא איכפת וכל אחד מטיל את

האשמה על מישהו אחר. הנושא של עוורים קשור לעבודה ורווחה אבל גם לחינוך ולתרבות.

אני מצרף את הפנייה של חבר-הכנסת צוקר באותו ענין ואני מבקש תשובה מהירה.

באותו הקשר יש כאן מכתב של מנכ"ל משרד החינוך מר זבולון אורלב לחבר-הכנסת חגי
מירום
"קיבלתי מכתבך מיום ג' תשרי תשנ"ב והריני מביא לידיעתך את פנייתי למנכ"לי

משרד הפנים והעבודה והרווחה. עם קבלת הסיכומים לא אאחר להודיעך". משרד החינוך

והתרבות ימצא כסף לספריות גם אם האחרים לא נותנים כספים.

יש לפני חוברת של האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך והתרבות על מגילת העצמאות

של מדינת ישראל ואיך מלמדים אווזה באולפנים לעולים. כתבה אווזה גבי אורה מלול.

בחוברת מובאים קטעים ממגילת העצמאות בהם משלבים קטעים ממקורות שונים כדי ליצור

קשר עם התלמיד. יש קטע יפה מפרשת "לך לך" בספר בראשית. אחר-כך אגדה על מקום

המקדש. קשה לי להבין מה לזה ולמגילת העצמאות אלא אם יש כוונה לדחוף עוד לימודים

דתיים. מעט מאוד יש על הקומת ישראל, על המאבק ועל הציונות. לפי איזה שיקולים

מוציאים חוברת כזאת.

אני מעביר אליכם שוב שאילתה בקשר לבית-הספר בבאקה-אל-גארביה.

יש אלי פנייה מאנשי כבול על התפשטות התנועה האיסלמית. היא לוקחת ילדים

מבתי-הספר, נותנת להם שיעורים פרטיים, גובה מהם הון תועפות ומשתמשת בהם לצורכי

התנועה האיסלמית. אני מבקש לבדוק את הנעשה במקום וייתכן שנקיים דיון עם חברי

הכנסת הערביים שנזמן במיוחד לנושא הזה של השתלטות התנועה האיסלמית על החינוך

ברחוב הערבי.

קיבלתי ממזכיר מועצת פועלי נתיבות מכתב בו כתוב: בנתיבות לא קיים בית-ספר

ממלכתי בשום מסגרת, לא בית-ספר יסודי, לא חטיבת ביניים ולא בית-ספר תיכון. הורים

המעוניינים שילדיהם ילמדו בבית-ספר ממלכתי נאלצים לשלוח אותם למרכז מבועים המרוחק

10 קילומטר מנתיבות. הם הולכים לבית-ספר בארי שהוא הקרוב ביותר. בהמשך כתוב:

בימים אלה סיימה נערה את לימודיה בבית-ספר מבועים ונרשמה ללימודים בבית-הספר של

קיבוץ בארי עם עוד 14 ילדים שנרשמו בקיבוץ. להפתעתי, משרד החינוך בראשותו של

מנהל המחוז עמרם מליץ מסרב לאשר להם הסעה ומאלץ את ההורים לשלוח את הילדים למקום

שנוח לו, כלומר לבתי-הספר הדתיים. אין כמעט שבוע בו אני לא נתקל בעמרם מליץ

העושה שמות באזור הדרום. הוא הרס את לימודי האתיופים באילת ופגע בלימודים בערבה.

אם בשבוע הבא לא אקבל תשובה מספקת, כולל תשובה על פנייתו של חבר-הכנסת חגי מירום

בקשר לאתיופים, נושא שטיפלתי בו אישית עם מנכ"ל משרד החינוך והובטחה לי תשובה תוך

24 שעות - נזמין לכאן את מר עמרם מליץ. אני רוצה להבין מי מנחה אותו בהשתוללות

הזאת.

מה קרה עם בית-ספר בשטים? האם הם קיבלו מה שהובטח להם.



היתה לי שיחה עם מר זבולון אורלב בקשר למועצת האזורית הערבה התיכונה והוא

הבטיה לעזור. ב-29 ביולי שלידן מזכירת הוועדה, גבי יהודית גידלי, מכתב למר אילו

אורן ראש המועצה האזורית, שבעקבותיו השיב להם מר עקיבא סלע כי הם יקבלו את השעות

שהובטחו להם. שבוע לאחר מכן נודע לי שדבר לא בוצע. את מי אתם מוליכים שולל? גבי

נסים, משרד החינוך והתרבות מתחייב לבצע דברים רבים ולא עושה דבר.

יש כאן פנייה בקשר לביטול שידורים לחוץ-לארץ.

היום היתה תגובה של מר זבולון אורלב על דברים שאמרתי אתמול בענין פרסום

תוצאות הסקר של תלמידי בתי-הספר היסודיים שנעשה על-ידי פרופ' באשי. אני לא מוכן

לסבול יותר את הסחבת הזאת. כאשר עשו את הסקר התחייבו בפני פרופ' באשי

והאסיסטנטית שלו שוועדת החינוך והתרבות תקבל את תוצאות הסקר בסוף חודש יולי לפני

צאתנו לפגרה. לא קיבלנו את התוצאות. הובטח שנקבל אותן בסוף חודש אוגוסט - לא

קיבלנו אותן. הובטח לנו שנקבל אותן בסוף חודש ספטמבר - לא קיבלנו אותן. עכשיו

נאמר לנו שהסקר יסתיים בסוף חודש אוקטובר. גבי נסים, אני מבקש ממך תשובה מוסמכת

מתי אקבל את תוצאות הסקר, מדוע הוא נמשך ארבעה חודשים מעבר למצופה והאם אין כאן

כוונה לטשטש את העני ן.

אי אליאב;

לפני כחודשיים פניתי פעמיים למשרד החינוך שיתערב כדי שתוקצה שעה לדוברי

טאטית. קיבלנו תשובה שלילית משום שאין להם תקציב והם לא יכולים לצאת מהמסגרת

שכבר נקבעה. הבל, כי יש 10,000 דוברי טאטית, יוצאי שבט יהודי מופלא היושב

בדאגסטאן. יש עכשיו תכניות רקע לעולי ברית-המועצות ברוסית, וזה טוב, ובמסגרתה

אפשר לתת פינה גם לדוברי טאטית.

חי מירום;

אתמול דיברנו על השבתת הלימודים בקמאנה, ליד כרמיאל. זה כחודש ימים הילדים

לא לומדים בגלל סכסוך במקום והנושא הוא דחוף.

היו"ר מי בר-זהר;

אני מוכן להקדיש לכך ישיבה דחופה מחוץ לסדר-היום בשבוע הבא.

השבתת הלימודים בבת-ים עקב סירוב הורים לשמור
אנחנו עוברים לנושא המרכזי
השבתת הלימודים בבת-ים עקב סירוב הורים לשמור.

אני מציג את הנוכחים: ממשרד החינוך והתרבות - מר רן לוין, סמנכ"ל בכיר לאמרכלות;

מר אמנון לוי - קצין בטחון. ממשרד האוצר - מר אביקם בלר, רפרט אגף התקציבים.

מארגון ההורים הארצי - מר משה מזרחי, יושב-ראש הארגון. מהסתדרות המורים - מר

יהושע קרני; מר זמיר גבאי - יושב-ראש ארגון המנהלים בבת-ים. מעיריית בת-ים -- מר

שלמה בינשטוק, ממלא-מקום ראש העיר ומחזיק תיק החינוך. ממרכז השלטון המקומי - מר

גדעון לב, משנה למנכייל.

ועד ההורים של בת-ים לא הגיע. קיבלתי ממנו מכתב נסער מדוע הם לא הוזמנו.

בדקנו זאת והסתבר כי מזכירת יושב-ראש ועד ההורים קיבלה הודעה למסור ליושב-ראש

הוועד אלא שהיא לא העבירה לו את ההודעה. הוא התנצל וביקש להתעלם מכך. מר קרני,

אמרתי לך שהאיש הוזמן. היססתי אם לקיים את הישיבה בלי ועד ההורים. קצת תמוה

בעיני שנשלח אלי מכתב מחאה אבל מצד אחר הוא לא דיבר עם המזכירה שלו שחיפשה אותו

כל הערב.



אציג את השתלשלות העניינים. לפני כשלוש שנים הוגש לנו דו"ח של ועדת גבעולי

שהבעה פה אחד, על דעת כל הצדדים המעורבים בענין: הסתדרות המורים, מרכז השלטון

המקומי, ההורים, המנהלים, רשויות הבטחון, המשטרה, שיש לקיים שמירה של חברות שמירה

בבתי-הספר בשבר. ההערכה של ועדת גבעולי היתה שזה יעלה כ-30-20 שקלים לבית-אב.

בעקבות זאת הוועדה שלנו נרתמה לנושא והעברנו הוק הדש שאמר: במקום שישמרו במסרגות

נגד קלצ'ניקובים, ישמרו להבא חברות שמירה. בהוק הזה נכלל סעיף של מתן פטור.

חשבנו שיכול להיות שבמקומות קטנים בהם לומדים כ-200 תלמידים לא יוכלו ההורים

לעמוד בעלות השמירה, לכן השארנו פתח למתן פטור באישור ועדת ההינוך והתרבות של

הכנסת. לכן הוועדה הזאת לוקחת על עצמה את כל האחריות. ההוק עבר בקריאה ראשונה,

בקריאה שניה ובקריאה שלישית.

כאשר עמדנו לאשר את התקנות עצר אותנו משרד ההינוך ואמר: טעינו בהישובים. לה

לא יעלה 30 שקלים לבית-אב אלא 47 שקלים לילד. כלומר מי שיש לו שלושה או ארבעה

ילדים בבית-ספר יצטרך לשלם בין 150 לבין 200 שקלים. אמרנו שלא נקבל זאת בשום

פנים ואופן.

היתה לי שיחה עם שר ההינוך ועם מנכ"ל משרד החינוך ואמרתי להם שאני לא אסבול

שהרשויות המקומיות יקהו מקופתן כדי לשלם את השמירה. לא זו מטרת החוק, לא לכך

הסכמנו. סיכמנו שזו תהיה שמירה על חשבון ההורים והדבר התקבל על דעת ארגון ההורים

הארצי. אמרתי למנכ"ל משרד ההינוך שאני מוכן להקפיא את החוק לשנה ולמצוא פתרון

כדי שלא יפול על ההורים נטל גדול מדי. מר אורלב אמר לי, בצדק, כי אם נקפיא את

ההוק הענין יתמוסס ודבר לא יתקיים. ננסה להפעיל אותו במקומות בהם זה ניתן,

רשויות שלא יוכלו לעמוד בכך יקבלו את הפטור ועד תחילת החורף נבדוק איך זה מתבצע,

מה התנאים ובהתאם לכך נחליט בצורה מסודרת איך ניישם זאת בשנה הבאה. כך הוחלט.

ואמנם פנו אלינו רשויות רבות שביקשו פטור כי התברר להן שהכספים האלה לא די בהם,

ביניהן עיריית ירושלים ומקומות רושובים אחרים. מתוך כ-170 רשויות 80 ביקשו פטור

וכולן קיבלו אותו. אמרתי למשרד החינוך: אתם מעדתם ולכן כל מי שפנה קיבל את

הפטור.

בהתאם לחוק במדינה במקומות שהשר, באישור ועדת החינוך והתרבות, נתן להם פטור

ממשיך להתקיים החוק כבעבר, כלומר, נמשכת שמירת הורים בלא שום שינוי. מי שאיננו

מקיים שמירת הורים עובר על חוק המדינה. היתה בקשה איות שמר מזרחי העלה, שבמקום

שוועדי ההורים המקומיים יחלקו את השמירה בין ההורים יעשו זאת המנהל או הרשות

המקומית, והיתה על כך הסכמה של משרד החינוך ושל יתר הגורמים הנוגעים בדבר.
בבת-ים קמו ההורים ואמרו
סטופ, לעיריית בת-ים יש הרבה כסף, תממנו את

השמירה. עם כל הכבוד, אנחנו לא בודקים בכיסיהם של אנשים למי יש כסף. כעקרון

סיכמנו שהרשויות המקומיות לא צריכות להוציא מתקציביהן לתשלום השמירה. אם רשות

מסויימת אומרת שיש לה עודף כסף והיא רוצה לתרום לכך - זכותה לעשות זאת, אבל אם

נכפה על רשויות מסויימות זה יפתח פרץ לתקדים מסוכן ביותר. מבחינתי הנושא ברור:

אין להורים ,CASEאין לכם סמכות להשבית לימודים.

עלי לצאת לכמה דקות ויחליף אותי חבר-הכנסת חגי מירום.
היו"ר חי מירום
אני מבקש לשמוע את מר מזרחי, נציג הורים שלא הגיעו לכאן, ולו היה הדבר תלוי

בי לא הייתי מקיים את הישיבה.
מי מזרחי
אני מעמיד דברים על דיוקם. ועד ההורים לא החליט וההורים לא אמרו שהם לא

ישמרו. ועד ההורים אמר מה שאמר ארגון ההורים הארצי: הוא לא יעסוק בניהול השמירה

בבתי-תספר, הוא מבקש שהשמירה תנוהל על-ידי מנהל בית-הספר והרשות המקומית, כפי

שאומר החוק. הרושם שלי הוא שמנהלי בתי-הספר עושים לעצמם חיים קלים. בעבר ניהלו



ועדי ההורים את השמירה בבתי-הספר, גבו כספים ושכרו שומרים ובכך עברו על החוק. הם

העסיקו שומר בשכר מבלי לפתוח תיק במס הכנסת ובביטוח לאומי ואסור היה ליזם לעשות

לאת. אבל הסכמנו לכך כל עוד לא היתה ברירת ולא תיתה אפשרות שהרשות המקומית תגבה

את הכספים עבור השמירה.

כאשר הסכמנו לשחרר רשויות מגביית אגרת השמירה, התכוונו לרשויות קטנות בעיקר

בעיירות הפיתוה בשל המצב הכלכלי הקשה והמחסור בעבודה. אלא שהרשויות הגדולות

ניצלו זאת והתפרצו, וזה הדבר מפניו הזהרתי בישיבות קודמות. בינתיים ההוק התקבל,

ולקה לנו שנתיים לשכנע את השלטון המקומי לקבל זאת כי הן חששו שזה יפול עליהם

מבחינה כספית. הצהרנו, ואני חוזר על כך, אין לנו שום כוונה שהנושא הזה יפול על

הרשות המקומית. אנחנו רוצים שרק העלות תהיה על הההורים ולא כל מה שמסביב.

לארגון ההורים הארצי היה ויכוח עם משרד החינוך והתרבות, עם החברה למשק וכלכלה על

העלות של 46 שקלים. הבאנו נתונים והיינו מוכנים להתפשר על 30-25 שקלים לתלמיד,

סכום שהיה מכסה את העלות. הם לא הסכימו ורצו שהסכום יהיה 46 שקלים לתלמיד. זה

לא התקבל ולכן סוכם שהסכום ישולם על-ידי בית-אב ולא על-ידי תלמיד.

בחוק שהתקבל כתוב בין היתר שבכל ישוב תקום ועדה שתלווה את הנושא מבחינת ביצוע

השמירה וגם מבחינה כספית. אם בסוף השנה יתברר שיש הפסדים, כל ועד יישובי מוכן

להתחייב שהוא יכסה את ההפרש בשנה לאחר מכן. בלי קשר לעלות, הרשויות הגדולות

הורידו מעליהן את הארוריות, ביניהן בת-ים ותל-אביב. למרות שזה לא היה מקובל עלינו

התקבלה בוועדת החינוך החלטה לשחרר את כל אלה שפנו ולכן עלינו לקבל את הדין.

ועד ההורים פנה לפני כשלושה שבועות לעיריית בת-ים שהיא תקבל על עצמה את

האחריות. העיריה הודיעה על נימוקיה. ב-4 בחודש היו אמורים להשבית את כל

בתי-הספר בבת-ים. ב-2 בחודש הופעתי בפני מועצת ההורים בבת-ים והודעתי שאין

להשבית בית-ספר בגלל נושא השמירה. ביקשתי מהם שהות כדי לדחות זאת. אני אומר
להסתדרות המורים
אני מגנה את השביתה שהיתה אתמול. אי-אפשר לשלוף ב-12 בלילה

שביתה ליום שלמחרת. זו היתה שביתת אזהרה, הבוקר הלימודים היו כרגיל.

אתמול היינה פגישה טובה עם ראש העיר בה הועלו כל הנקודות. היום ברור להורים

שהם לא יכולים לסרב לשמור, ואני מציע שמנהלי בתי-הספר יקחו על עצמם את הארוריות

לכך. ביקשתי מכל נציגי ועד ההורים שהשתתפו בישיבה הזאת להודיע לכל ההורים שעליהם

לשמור בהתאם לחוק כל עוד אין שינוי, בכל מקום בו הם רוצים לשמור. בקשתנו היתה

שוועד ההורים לא יצטרך לעסוק בארגון של הנושא ובהעסקת שומרים. במקום שהם לא

רוצים לשמור יש הסדר עם חברות שמירה וימשיכו בהסדר הזה. אם ועד הורים רוצה לעשות

יוסדר עם חברות שמירה והמנהל מוכן לכך - אין לנו התנגדות. יש טענה שההורים לא

מוכנים לעסוק בגביית כספים. הובטח לנו בעיריה שיבדקו אם הם יוכלו להגיש עזרה

בגביית כספים.

המצב בבת-ים עכשיו הוא שיש מאבק של מנהלי בתי-הספר ומאבק של ועד ההורים שהיה

רוצה כי השמירה תיעשה על-ידי הרשות. שמעתי אתמול איזה גרעון יהיה ברשות ומה

העלות אם הרשות המקומית תיקח זאת על עצמה. התרשמתי שיש טעות בהסברה של החוק.

אנחנו מדברים אך ורק על החינוך הפורמלי ואילו עיריית בת-ים כללה בחישובים הכספיים

שלה את כל המערכת, כולל החינוך הלא-פורמלי. ההורים שילמו בעבר 30 שקל וכמעט לכל

בתי-הספר היו הסכמים עם חברות שמירה, כלומר, הסכום הוא פחות מ-46 שקלים, והכל פעל

כראוי. לכן לא ברור לי למה זה לא פועל כמו שצריך עם 46 שקלים.

ראש העיר ביקש ממני לבדוק את התחשיבים ואני מוכן לעזור כדי למצוא מוצא. אני

אומר שאין התמרדות של הורים שאינם רוצים לשמור. זה לא נכון ואני רוצה לתקן את

הרושם הזה. דיברתי אתמול עם יושב-ראש הוועד בפגישה עם ראש העיריה וגם לאחריה.

הסברתי שהוא חייב להודיע להורים שעליהם לשמור. הובטח לי כי הנושא יוסדר. הודעתי

לו על הישיבה המתקיימת כאן עכשיו ומאחר שההודעה הגיעה אליו רק אתמול בלילה הוא לא

יכול היה להתפנות.



ביני לבין מר לב היתה התכתבות ענפה ואמרתי שאנחנו לא רוצים שהרשויות המקומיות

יממנו. אבל אני פונה לממונה על תיק החינוד בעיריית בת-ים לבדוק אפשרות שהשמירה

תיעשה על-ידי הרשות בדרך הרבה יותר טובה ויעילה. אינני הושב שלבת-ים יש סיבה

המצדיקה את הורדת האחריות מעליה, כי לדעתנו 46 שקלים בהחלט מבטים את העלות.

מדובר כאן בנסיון של שנה. תקימו ועדה שתעקוב אחרי הנושא הזה. אם יתברר שהיו

הפסדים - אני בטוח שוועד ההורים מוכן להתחייב פה אחד שהוא יעלה את האגרה בשנה

הבאה בהתאם כדי לכסות את ההפסדים של השנה הזאת. אדוני היושב-ראש, אני יודע שתאמר

לי שזה לא מקובל.

היו"ר מי בר-זהר;

זה לא מקובל וזה גם לא יהיה. אתה רואה ועד הורים שמתארגן בשנה הבאה ומשלם 30

או 40 שקל יותר כדי לכסות את הגרעון של השנה שעברה?

קיבלתי מכתב מוועד ההורים בו כתוב שהאמהות והסבתות אינן יכולות לשמור על

בית-הספר, מה הן העלויות ומה שהעיריה צריכה לעשות. הרי אנחנו יודעים כל זאת.

מר בינשטוק, מה קרה ש-30 שקלים לא מספיקים?

שי בינשטוק;

כל עיריה יכולה לשלם את כל השמירה אלא שזה בא על חשבון דבר אחר, אפשר לא לינת

תרבות. רצו להכתיב לנו על בנה נוציא את הכסף. סדר עדיפויות של הוצאה כספית בעיריה

הוא עניינה של מועצת העיריה ומי שמנהל את העיר הוא ראש העיריה. נקטנו את כל

הצעדים כדין.

ראש העיריה וגם אני רוצים להיות בסדר עם ההורים, אנחנו גם אנשים פוליטיים.

היינו עושים הכל כדי שההורים יהיו שבעי רצון וייבחרו בנו. כנראה שאנחנו לא

יכולים לעשות זאת.

כללנו בתחשיב גם את החינוך הלא פורמלי. בהרבה בתי-ספר יש אחרי שעה 12 המשך

של חינוך לא פורמלי שחלקו מופעל בתוך בית-הספר כמרכז קהילתי. היועצים המשפטיים

שלנו אמרו כי יש לנו אחריות כוללת. פרטיקולרית, הגרעון הוא ביסודי, בעל-יסודי

ובכל המכלול הזה.

הופעתי לפני הדיון במועצת ההורים, שהיתה מאוד מיליטנטית. הודעתי שהעיריה

מוכנה ללכת לקראתם בכמה דברים. הם אמרו שהקושי שלהם הוא לגבות את הכסף. גם

לעיריה יש קושי כזה.

היו"ר מ' בר-זהר;

יש לך תחשיב של העלות לחינוך הפורמלי, בלי החינוך הלא-פורמלי?

שי בינשטוק;

יש לנו תחשיב ונשב עליו עם ועד ההורים.

היו"ר מ' בר-זהר;

האם לפני כן בכל בתי-הספר היתה שמירה במימון של הורים בסך 30 שקל?



ש' בינשטוק;

אני לא יודע מה הסכום שקבעו. נכון לשלשום בבוקר, ב-19 בתי-ספר היתה שמירח

על-ידי שומרים או חברות שמירה; ב-9 בתי-ספר השמירה נעשתה על-ידי ההורים בתורנות;

ב-3 בתי-ספר של החינוך המיוחד, בהם יש מעט תלמידים, לקחנו על עצמנו את השמירה.

הבעיה התעוררה בבתי-הספר בהם שומרים ההורים ואסורה בהם שמירה של תלמידי כיתות

ז'-חי. אם הורה איננו ממושמע ולא מגיע - נוצרת בעיה. זה קורה ב-9 בתי-ספר מתוך

30.

היו"ר מי בר-זהר;

לפני יומיים שוחחתי על כד עם מישהו מאצלכם ואמרתי כי כל קבוצת הורים שמתארגנת

ורוצה לשכור חברת שמירה - תבוא עליה ברכה ואין כאן שום עבירה על החוק.

מר בוטון, האם בחוק כלול גם החינוך הלא-פורמלי? כך טוענת עיריית בת-ים.

מי בוטון;
כתוב בחוק
הממונה רשאי להטיל חובת אבטחה על על תלמידי מוסד. ההגדרה של
מוסד היא
גן-ילדים, בית-ספר יסודי, תלמוד תורה, חטיבת ביניים, בית-ספר

על-יסודי, מוסד חינוך משלים, מפעל קייט לילדים, מרכז תרבות נוער וספורט, פנימיה,

מוסד להשכלה גבוהה וכל מוסד אחר שבו ניתן חינוך. כלומר יש כאן הרחבה.
שי בינשטוק
זה הל על כולם. אני מחזיק בידי את הפטור שקיבלנו ובו כתוב בסעיף 2: כולל

שמירת הורים לפי ההסדר בשנה שעברה, או הפעלת שמירה בשכר.
היו"ר מ' בר-זהר
האם ההורים במוסד לא פורמלי משלמים אגרת שירותים?
מי בוטון
הם חייבים לשלם.
ר' לוין
החוזר שלנו לגבי הפעלת שמירה בשכר מדבר רק על מוסדות חינוך פורמליים.
מ' בוטון
זאת טעות.
שי בינשטוק
אני לא עורך את התחשיב אבל אני נותן הנחיות כיצד לעשות אותו. מחר כל הורה

יכול להגיש נגדי תביעה למה אני לא שומר במקום מסויים אם גביתי 46 שקלים. למעשה

אנחנו גובים 46 שקלים רק מ-60% מאוכלוסיית התלמידים. זה נכנס לאגרת השירותים ויש

גם הנחות סוציאליות לעולים חדשים ולכל מיני מקרים, לפי קריטריונים שונים. אנחנו

יוצאים מתוך הנחה שנגבה רק כ-45%-48% מהסכום שהיינו צריכים לגבות אם זה היה פר

תלמיד, ואי-אפשר לעמוד בכך גם כאשר מחלקים זאת לחטיבות. העיריה תיקח על עצמה

מימון של מוסדות שאין למי לפנות בהם, יש מרכז ימי וחווה חקלאית, ואת כולם צריך

להכניס לתחשיב. אבל אני אומר במלוא האחריות כי גם כאשר כוללים בתחשיב רק את

היסודי והעל-יסודי - יש גרעון שמגיע אצלנו ל-1.6 מיליון.



היו"ר מי בר-זהר;

משום כך ביקשתם פטור וקיבלתם אותו.

אני מבקש לשמוע את מד קרני.

י' קרני;

למה שקרה אני קורא מרואה ואזהרה, לא שביתה .לארור קבלת חוזר המנכ"ל המהייב את

כל מנהלי בתי-הספר ועובדי ההוראה היינו צריכים לארגן אבטחת מוסדות חינוך - אנחנו

צריכים למלא בדיוק אחר הכתוב בחוזר הזה בלי פרשנויות. מדובר כאן על בטחונם של

הילדים ועל אבטחת מוסד חינוכי. מי שדן בכך הם משטרת ישראל, יועץ ראש הממשלה

לענייני טרור ואנשים המוסמכים לכך. במשך שנים נלחמנו בתופעה החריגה שהיתה

בבתי-הספר כאשר הטילו את האחריות הבטחונית על ילדים רכים בשנים או על הורים שפעם

באים ופעם אינם באים. אי-אפשר לבוא בטענות אל ההורים. מוסרית, אסור לדרוש מאם

לאבטח בית-ספר. איזו הכשרה יש לה, מה היא יודעת לעשות. לפעמים מוטב לא להזמין

כלל את ההורים ולהתקין מנעול בשער בית-הספר. כאשר מדובר באבטחת ילדים צריך לפעול

בצורה רצינית ואחראית.

אני מברך על החוק. במשך כל השנים הייתי בין אלה שהתריעו, דחפו וסייעו בעיר

בת-ים, בה היה בשנת 1981 המקרה המזעזע של התלמידה נאוה אלימלך ועד היום לא עלינו

על עקבות הרוצחים. בעיר חולון, יומיים לפני חופשת סוכות, התפוצץ מטען בבית-ספר.

שי בינשטוק;

מול בית-הספר.

י' קרני;

בתחילת שנת-הלימודים פנתה עיריית בת-ים וקיבלה פטור. אני נדהמתי. התחשיבים

שלנו לא היו מתאימים. בשנה שעברה היתה מערכת החינוך כמעט סגורה עם חברות קבלניות

והורים ורק במספר קטן של מוסדות לא היה הסדר עם קבלני שמירה מיומנים. מספר פעמים

פניתי לראש העיר וביקשתי לבדוק את התחשיב כי הוא לא הובא לידיעתנו. היינו מוכנים

לשבת ברוה טובה, לסייע בבדיקה, להתייעץ עם נציגי משרד החינוך ולבנות תחשיב משותף

כדי שהאבטחה תחיה עם אחריות, בלי כוונה להטיל את הנושא התקציבי על העיריה או על

מישהו אחר.

אני חיכיתי, הורים חיכו, מנהלים לא יכלו לממש את האבטחה, יצאו הוראות סותרות.

ועד ההורים העירוני - חבל שנציגיו אינם כאן - נתן הוראות חד-משמעיות ליושבי-ראש

ועדי ההורים לא לטפל בנושא השמירה, ומר מזרחי נתן לכך גיבוי. הורים יצאו להפגנות

ברחובות ואנחנו נשכנו את שפתינו.

שי בינשטוק;

הפגנה של 45 הורים מ-37 בתי-ספר.
י י קרני
מנהל בית-ספר חייב על-פי חוק להפעיל אבטחה וסריקה מדי בוקר. כאשר אני לא

מקבל את מה שצריך, ההורה אינו מגיע ואין סריקה - אנחנו בדילמה בטחונית. אינני

יודע אם אנחנו לא צריכים להורות למנהלים לסגור את בית-הספר אם אין שמירה כי חיי

הילדים ובטחון המורה עומדים מעל הכל, גם לפני ההוראה.



שלחנו מכתבים. ב-22 בספטמבר שלחתי מכתב למנכ"ל משרד החינוך מר זבולון אורלב,

עם העתק לדייר לוי מנהל המחוז, העתק לעיריית בת-ים, בו ביקשתי לנצל את פגרת חג

הסוכנות ולהסדיר את הנושא כדי שנתחיל את הלימודים כשהענין סגור. עד לרגע זה לא

קיבלתי תשובה. שלחנו שני מברקים למר אורלב ולכל הגורמים. חברי, יושב-ראש ארגון

המנהלים פנה למר כהאן בבקשה לתת בחזרה אישורים לשמירה של תלמידים.

היו"ר מי בר-זהר;

מה הפריע לכם להמשיך בשיטה הקודמת, מה השתנה?

י' קרני;

ההורים לא מגיעים. הם מוכנים לשלם מעל הסכום שנקבע, הם אינם רוצים לעסוק

בגביית כספים, לא מקובל עלינו שהורים יהיו מעבידים של חברות קבלניות, זו עבירה על

החוק אין להם אנשים שיכולים לנדב ימי עבודה ולאסוף כספים.

היו"ר מי בר-זהר;

עד עכשיו הם עשו את זה.

י' קרני;

בשנה שעברה משרד החינוך נתן אישור רשמי להפעיל חברות שמירה. ועדי הורים

שחששו לגורל ילדיהם פנו ועשו הסכמים באופן גלוי וברור, לא היתה שום התנגדות מצד

מר מזרחי או גורם אחר כלשהו להסכמים אלה. כאשר התפרסם החוק, ראו ההורים שרשויות

סמוכות יותר קטנות, יותר עשירות או עניות - ואינני עורך השוואה - קיבלו פטור, וכי

הנושא לא נסגר, החלטנו לקחת את העניינים לידיים. אחרי הפיצוץ בחולון חחלטנו

להביא את הענין למודעות ציבורית בצורה חריפה ביותר. באישורו של מזכ"ל הסתדרות

המורים, מר ולבר, ובהתייעצות אתו הודענו שהבעיה בבת-ים היא אקוטית וחייבים לפתור

אורנה. לכן והשבתנו אתמול בבוקר השבתת מחאה של שעה. במקביל הכרזנו סכסוך עבודה

על-פי חוק וכי אנחנו תובעים את משרד החינוך - לא את עיריית בת-ים כי יש לה פטור -

שהוא המעביד של 1,800 עובדי הוראה בבת-ים שאני מייצג אותם ויש לנו הסכם עבודה

אתו. לא יכול להיות שמנהל בית-ספר לא יקבל מה שהוא צריך ויהיה עליו להיות תלוי

בחסדי ההורה, במצב רוחו או בבעיות אמיתיות. אם הנושא לא ייפתר, לממונה על יחסי

העבודה יש סמכות לזמן את הצדדים. משרד החינוך יצטרך לכפות פתרון על עיריית

בת-ים, על מנהלי בתי-הספר ועל כל הגורמים ובלבד שיהיה בטחון לילדי בת-ים.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את מר גבאי.

ז' גבאי;

אנחנו מקבלים את החוק ומברכים עליו. בבת-ים היינו מבין אלה שדחפו בכיוון של

קבלת החוק על-ידי הסתדרות המורים ועל-ידי ארורים. יש לנו ויכוח עם העיריה מי נושא

באחריות לבטחו נם של התלמידים במוסדות החינוך. בחוזרי מנכ"ל כתוב על-פי החוק כי

אני כמנהל בית-ספר נושא באחריות של הבטחון והבטיחות במוסד החינוך. השאלה הנשאלת
מדי שנה היא
על מי אני מטיל את נושא השמירה. בשנים קודמות החוק איפשר לנו

להפעיל את תלמידי כיתות ז'-חי או ההורים. רוב בתי-הספר במשך כל השנים הזמינו

הורים לשמירה. בהערכה, 60% מההורים התייצבו לשמירה וכאשר 40% מההורים לא

התייצבו, הוצאנו תלמידי כיתות ז'-חי לשמירה.



בעקבות מלחמת המפרץ והשינויים, ניתנה הוראה על-ידי משרד החינוך לעבור לשמירה

שכירה. בסביבות פברואר-מרס רוב בתי-הספר אירגנו שמירה שכירה. היו בתי-ספר

שלקראת סוף שנת הלימודים נאלצו לדפוק על הדלתות ולהשיג את הכספים על-מנת להשלים

את שכר הברת השמירה. היו בתי-ספר שהתהילו את השנה הזאת עם עודפים, תלוי בגודל

בית-הספר. יש כאלה שגבו 40 שקלים, יש כאלה שגבו 30 שקלים, וגם כאלה שגבו 25

שקלים פר משפחה ויכלו להסתדר. בכמה בתי-ספר הגיעו לקשיים.

התחלנו את השנה הזאת עם שתי הוראות. ההוק איפשר לאלה שימשיכו את ההסדר של

יושנה שעברה שתלמידים מכיתות ז'-הי לא ישמרו יותר, רק תלמידים מכיתה יי ומעלה.

הוראה אחרת שהגיעה מוועדי ההורים אמרה: רק הורים ישמרו ואין ללכת לשמירה בשכר.

היו"ר מי בר-זהר;

לא שינינו בהוק דבר לגבי כיתות ז'-ח', דובר כל הזמן על תלמידים מכיתה י'

ומעלה. ההוק הוא משנת 1974 . סעיף 2(א} בהוק המקורי אומר: הממונה רשאי להטיל

הובת אבטהה על תלמידי מוסד מכיתה י' ומעלה, על הורי התלמידים, על מנהל מוסד, על

מורים ועל עובדים אחרים של המוסד. לא שונה תג אחד בחוק הזה.
שי בינשטוק
בשנים קודמות שמרו גם תלמידי כיתות ז'-חי.
ז י גבאי
אני לא קורא את החוק אלא את ההוראות בחוזר המנכ"ל.
היו"ר מ' בר-זהר
מר לוין, להבא נתבע מכם כי כאשר יוצאת חקיקה בנושאי חינוך, יופץ החוק ככתבו

וכלשונו בין מנהלי בתי-הספר. זו איות המסקנות השוליות מהדיון הזה.
ז' גבאי
לגבי שתי ההוראות הודיע ועד ההורים לא לגבות כספים מן ההורים ולא ללכת לשמירה

בשכר אלא לזמן הורים. בתי-ספר שנשמעו להוראה הזאת נשארו במצב שבכל יום

המנהלים מגיעים לבתי-הספר ורואים שההורים אינם.
היו"ר מי בר-זהר
כלומר, ועד ההורים עצמו היה מוכן לוותר על החשיבות העליונה שיש לבטחון

הילדים. היי הילדים כל כך השובים לוועד ההורים שהוא יכול להגיד: אל תבואו

לשמור?
י י קרני
זאת המציאות.
היו"ר מי בר-זהר
כאשר נותנים הנחייה לא לשמור זו מציאות?
ז' גבאי
אולי לא הבהרתי עצמי. ההוראה לא היתה לא לבוא לשמירה אלא לא ללכת לשמירה

בשכר. בבתי-הספר בהם הלכו לשמירת הורים ההורים לא הגיעו. מה עושה מנהל בית-ספר

בבוקר כאשר הוא רואה שההורים לא התייצבו? פנינו לכל גורם. אני אישית דיברתי עם

כל מי שנוגע לענין, כולל אנשים הנוכחים כאן. לאף אחד אין ונשובה מה תפקידו של



מנהל בית-הספר כאשר הורים אינם מתייצבים לשמירה. אין הנחייה אם אנחנו סוגרים או

נועלים דלתות, או שולחים תלמידים הביתה. מטרתם של הצעדים שנקטנו היתה להתריע.

אילו לא היינו משביתים לשעה אחת, אף גורם לא היה מתייחס אלינו ברצינות. אנחנו לא
רוצים שמאוחר יותר יגידו לנו
אתם נושאים באחריות, אתם תממשו את החוק. לפי החוק

אני נושא וההורים צריכים לממש אותו, לבוא ולשמור, והם לא עושים את זה.

חי מירום;

עלי לצאת ולכן אני אומר כעת את דברי. על-פי החוק החובה המשפטית בנושא הזה

מוטלת על הרשות, אלא שכאשר נותנים פטור, כאילו משחררים את הרשות מחובתה המשפטית.

מתן הפטורים מצריך אותנו למדיניות יחישה. כאשר יש פנייה למתן פטור, הוועדה שלנו

לא עושה קשיים ונותנת פטורים. אבל צריך להיקבע כי אם תוך תקופה מסויימת אין

עמידה בתנאי הפטור, כלומר, אי-יכולת לבצע מה שהתבקש, חוזרת המערכת לעבוד על-פי

החוק. פטור שאינו יכול להתמלא לא יכול להשאיר מצב של לקונה משפטית כאשר אין דין

ואין דיין, וזה המצב שנוצר כאן.

היו"ר מ' בר-זהר;

איד אתה מתמודד עם הכתוב בחוק: במקום חטלת חובת אבטחה על התלמידים, רשאית

רשות מקומית לגבות.
מי בוטון
לא "רשאית רשות מקומית לגבות", אלא "תגבה רשות מקומית". אין לה שיקול-דעת,

היא חייבת לגבות.
חי מירום
המצב המשפטי ברור. החוק מטיל את האחריות ללא שיקול-דעת על הרשות המקומית.
שלא תהיינה אי-הבנות בנושא הזה
היא צריכה לגבות, לארגן ולהפעיל.
ג' לב
אינם קובעים מהיר. אם המחיר איננו מספיק מה עושים?
חי מירום
מה שנקבע הוא המחייב ועל-פיו צריך לבצע. זה לא המקרה הראשון בו תקציבים לא

מספיקים אבל על-פי החוק צריך להפעיל. יש רשויות מקומיות אחרות שנמצאות בגרעונות

כי הן החליטו שהן מבצעות פעילות מסויימת. אלמלא ניתן הפטור, האחריות מוטלת על

הרשות המקומית.
י' קרני
לא הבנתי את דבריך. מצד אחד אתה אומר שהחוק מטיל את האחריות על הרשות

המקומית; מצד ארור יש לה פטור. אם כך יש לה או אין לה אחריות?
חי מירום
ברגע שניתן לה הפטור שוחררה הרשות המקומית מהאחריות לענין, הוא עובר אל

ההורים ואל משרד החינוך, ואין קו גבול ברור. יהיה צודק מי שיאמר כי נוצר פה שטח

אפור, וזה הדבר הכי גרוע. במקום שיש אי-בהירות לגבי אחריות ומי צריך לבצע - שם

מתחיל הוויכוח. הורים זורקים זאת על משרד החינוך; משרד החינוך זורק על העיריה,

וכך הנושא מתגלגל בין הכסאות.



הוועדה שלנו צריכה ללכת לתוספת של חקיקה, או באמצעות הסכמה של משרד ההינוך על

הוראה באמצעות חוזר המנכ"ל. אם היתה פנייה למתן פטור והגורם המבקש את הפטור אינו

יכול לבצע את השמירה בדרך שבה הוא מבקש, אזי הוזרות לתקפן הוראות ההוק, וזה מה

שצריך לקרות היום. השר צריך לבטל מייד את הפטור.

ג' לב;

אדוני היושב-ראש, אמרת כי ברשות שקיבלה פטור חל על ההורים החוק הקודם. אני

יכול להבין שאין שטה אפור.

היו"ר מי בר-זהר;

מבחינה משפטית כן.

מ' בוטון;

יש לבצע את החוק הקודם, הוא קיים.

חי מירום;

ההוראה קיימת כאן ומי שרוצה לצאת ממנה מגיש בקשה לפטור. השר פוטר ואז עוברים

לתחום שהיה בעבר והוא מעוגן בחוק. אם אינך יכול לעמוד בזה צריך לחזור לנורמה

המתוקנת הקיימת. בבת-ים צריך לעבור לשמירה באמצעות הורים.

היו"ר מי בר-זהר;

החוק הקודם אמר; הממונה רשאי להטיל חובת אבטחה על תלמידי מוסד, הורי

תלמידים, מנהל מוסד... על-פי חוק. על-פי סעיף 2(א} בחוק הקודם שמרו ההורים.

סעיף (ב) הסביר על מי לא יטילו את חובת השמירה: תלמיד מוסד להשכלה גבוהה...

וכו'. לחוק הזה, הקיים כבר, הוספנו עוד סעיף (ג), האומר; במקום הטלת חובת אבטחה

על הורי התלמידים, תגבה העיריה ותהיה שמירה בשכר. לסעיף זה נוסף סעיף משנה (ד)

האומר; תקנת משנה (ג) - כלומר ההחלטה על גבייה וארגו ו שמירה על-ידי העיריה - לא

תחול על רשות מקומית שקבע השר בצו, בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

כלומר, כפי שאמר חבר-הכנסת מירום, כל רשות מקומית שקיבלה פטור, אותו סעיף על

גבייה ושמירה בשכר כאילו איננו קיים וממשיכים לפעול על-פי החוק הקודם. חבר-הכנסת

מירום דיבר בדיוק ברוח החוק הקודם, כלומר, מה שהיה בעבר יימשך. בסוגריים אנחנו

אומרים; עד שנמצא פתרון טוב יותר.

חי מירום;

אם אין מי שמערער על המיתווה שהתווית - כך צריך לנהוג.

היו"ר מי בר-זהר;

יחד עם זאת ננסה למצוא תשובה גם לשטח האפור.

אני מבקש לשמוע את מר לב.

ג' לב;

אני מקבל שאם הורים לא מקיימים את החוק יש בעיה למנהל בית-הספר, אבל לא זו

מהות הענין בבת-ים. ועד ההורים בבת-ים הרוליט לא לשבות ולתבוע מהעיריה את הכסף.

אני אומר "החליט" כי אני תושב חולון ובעתונים המקומיים של חולון-בת-ים מתפרסמים

במשך חודשיים ראיונות עם ועד ההורים וגורמים אחרים. זו התנגדות מאורגנת.



דבר נוסף. מר מזרחי, החישוב שלכם על 30 שקלים לתלמיד היה מתוך הנחה שלא תהיה

שמירה בבתי-ספר בהם יש 100 תלמידים ומטה. אדוני היושב-ראש, אם זכור לך, לא

הסכמנו שלא תהיה שמירה בבתי-ספר כאלה, בעיקר של החינוך המיוהד וכמה סוגים של

בתי-ספר דתיים, ולכן עלה המחיר. הרשויות המקומיות ומשרד החינוך לא רוצות לגבות

46 שקלים מתוך הפקרות, זה הסכום כי לקחנו בחשבון את המוסדות האלה.

הרשויות לא מורידות מעל עצמן את האחריות בענין החינוך, אוי לנו אם כך היה.

אנחנו לא יכולים לקחת על עצמנו נטל נוסף. יש רשויות, ביניהן קטנות מאוד, שאמרו:

אנחנו לא מקבלים את החוק הזה, אנחנו נשלם. בבקשה, שישלמו, זו זכותן.

לגבי חולון. ראש העיר שלי קבע את ההסדרים לפני שהוועדה סיכמה כאן את הנושא.
הוא טלפן אלי ושאל אותי
למה אני צריך לשלם כאשר יש חוק המאפשר לי לא לשלם?
עניתי לו
מיהרת והתחייבת ועליך לבצע. בשנה הבאה ננהג על-פי החוק.

עוד ענין. יש לנו שיתוף פעולה מלא עם הסתדרות המורים ועם מר ולבר. אני בטוח

שיש דרכים אחרות בהן אפשר למחות על הענין הזה - אני מקבל את דבריו של מר גבאי -

מלבד השבתת הלימודים. זו חרפה, כי המורים לא יקבלו שכר.
היו"ר מי בר-זהר
אני מבקש לשמוע את מר לוי.
אי לוי
האחריות של הרשות המקומית קיימת גם במקרה של הפעלת החוק המקורי בלי השינוי בו

אנו דנים, ומר לב הדגיש זאת. במסגרת החוק מוגדרת הרשות המקומית כממונה, מנהל

בית-הספר מוגדר כממונה. אם ההורים בבית-הספר לא מקיימים את החוק - הוא צריך

לנקוט צעדים; אם מנהל בית-הספר לא פועל - הרשות המקומית צריכה לנקוט צעדים;
ההירארכיה היא
רשות, מחוז, משרד החינוך. אני לא חושב שיש מקום לפטור את

הרשויות המקומיות ואני מאמין שהרשות המקומית לא רואה עצמה פטורה מהפעלת החוק. לא
צריך להגיד
ההורים לא מקיימים את החוק - נעבור לחוק החדש. צריך אולי לנקוט

צעדים כנגד אותם הורים סרבנים.
ר' לוין
יש לקיים את החוק.
שי בינשטוק
הבעיה היא לא ההחלטה של ארגון המורים המקומיים אלא האווירה שנוצרה בעקבות

הדו-משמעות שנתנו להחלטות. במכתב לראש העיריה, עם העתק אלי, כתוב: ועדי ההורים

בעיר מסירים מעצמם כל אחריות בטיפול בנושא השמירה במוסדות החינוך בעיר. זה ניתן

לעתונאים וסיפר מר לב מהעיר השכנה מה קרה שם. כל אחד מבין זאת כפי שהוא רוצה

ומסביר את העובדה שפחות הורים מופיעים לשמירה.

נתנו הנחיות נכונות לתחשיב. אמר כאן היועץ המשפטי כי כאשר אני גובה את אגרת

השירותים אני חייב לכלול גם את החינוך הלא-פורמלי, את תלמודי התורה וכן הלאה.

ועד הורים יגיש נגדי תביעה ואצטרך לשאת בגרעון הכולל של 1.6. אנחנו צריכים לשמור

על עצמנו. אני מבקש שלא תהיה סתירה בין חוזר המנכ"ל לבין החוק. אני נתתי הנחיות

נכונות אבל ההורים מחזיקים בידם את חוזר המנכ"ל ואינני יכול להתווכח עם מועצת

ההורים על החוק בבית-המשפט.



היו"ר מי בר-זהר;

אתה צודק. אמרתי זאת ואני חוזר - בבקשה להעביר זאת למנכ"ל משרד החינוך -

מהיום והלאה בכל פעם שאנחנו מחוקקים חוק בנושאי חינוך ותרבות ומעבירים לפיו

הנחיות לבתי-הספר, אנחנו תובעים שבחוזר המנכ"ל יופיע הנוסח המלא של החוק ככתבו

וכלשונו, וליד זה הנחיות של המנכ"ל עצמו.

אי לוי;

בקובץ ההוראות לבתי-הספר ולגני-הילדים מובא הנוסח המלא של החוק.

היו"ר מי בר-זהר;

אתם אמרתם שבחוזר המנפ"ל מופיעה הנחייה פורמלית. הפצתם את חוזר המנכ"ל במקום

להפיץ גם את החוק - קודם לא חייבתי אתכם לעשות זאת. בחוזר המנכ"ל אתם מדברים רק

על החינוך הפורמלי, כלומר-, יש שוני לעומת החוק. גם אם הפצת את החוק ואחר-כך נתת

הנחייה הסותרת את החוק - גם אז אינך פטור. אני בטוח שזה לא נעשה במכוון. צריך

לדאוג שלהבא לא יקרו דברים כאלה.

אני מסכם.

1. אנחנו אומרים זאת תמיד: בחדר הזה אין מפלגות, יש מפלגת החי נוך וחברי

הוועדה כאן פועלים מתוך שיקולים ענייניים. יש בענין הזה פוליטיקה וזה איננו

מקובל עלי, למרות שאני איש מפלגה מאוד קנא ונחוש, אבל לא כאן. הנושא לא התעורר

פתאום. בתחילת הקיץ קיבלתי קריאות טלפוניות ומכתבים מאנשים שאני מכיר בבת-ים.
אמרתי להם
אין לכם מה לעשות בנושא הזה כי זה ענין כלל-ארצי, הפטור ניתן באופן

כללי, העיריה מוגנת מבחינה חוקית ואין לכם .CASEאותם אנשים לא המשיכו בטיפול

בנושא.

2. קראתי בעתונות, ב"הארץ", הודעות של ועד ההורים שהיתה פנייה שלהם לוועדת

החינוך והתרבות של הכנסת והם לא נענו. לא היה ולא נברא. הם לא פנו. לו היתה

אלינו פנייה פורמלית היינו מגיבים מייד. יכול להיות שלצורכי העתונות המקומית היה

נוח להם לומר שפנו לכל הגורמים.

3. הוועדה הזאת התנגדה בלהט, וממשיכה להתנגד, לכל השבתת לימודים מכל סוג

שהוא. אנחנו רואים בזה צעד אנטי-חינוכי מכל הבחינות. פוגע בנו מאוד שהורי

תלמידים, על אחת כמה וכמה מורי תלמידים, משביתים לימודים אפילו לשעה. לא היתה

השבתת לימודים במקום כלשהו מהסיבה הצודקת ביותר שהוועדה הזאת לא התקוממה נגדה.

4. אם אנחנו פועלים על-פי החוק, והחוק בהיר בנושא הזה, מר גבאי, מרור אתה וכל

מנהליך לא יכולים, אלא חייבים, להגיש תביעות פליליות נגד הורים שמסרבים לשמור.

על-פי החוק במדינת ישראל מי שלא בא לשמור עובר עבירה פלילית. אם ועד הורים יאמר

להורים לא לשמור הוא מסית נגד החוק.

ז' גבאי;

הוא לא אמר לא לשמור.

היו"ר מי בר-זהר;

אם ועד ההורים או גורם כלשהו אומר להורים לא לשמור הוא מסית אותם לעבירה

פלילית. אינני רוצה להגיע למצב שנזרוק אחד על השני תביעות פליליות.



5. השתמשתי במושג של חבר-כנסת מירום "שטח אפור". מבחינה משפטית השטח הוא

לבן לחלוטין ואין בו שוס אפרוריות. השטח הוא אפור מבחינת המאבק הציבורי סביב

הנושא. בת-ים היא אחת הערים בה יש מערכת חינוך מהמפוארות בארץ עם תוצאות יוצאות

מן הכלל בבחינות הבגרות. סיירתי בה כמה פעמים ואשמח לבוא שוב. חבל שמערכת כזאת

תיפגע.

מר בינשטוק, אני מציע שתקיימו שיחות עם מנהלי בתי-הספר ועם ועד ההורים. על

סמך הודעת ועדת החינוך תודיעו שהדברים ברורים וכי עיריית בת-ים קיבלה פטור בהתאם

להחלטה של ועדת החינוך והתרבות ושר והחינוך והתרבות לפי החוק, כמו מקומות אחרים,

היא פועלת לפי החוק ורשאית לנהוג כפי שהיא נוהגת. תראו לוועד ההורים ולהסתדרות

המורים את התחשיבים כדי שהם ישוכנעו ברצונכם הטוב כי אתם מוגנים.

6. בעקבות זאת אני מציע לחזור, בהסכמה, לסדר הקודם שהיה, כלומר: הפעלתם

חברות שמירה - תבוא עליכם ברכה; הורים ששמרו בבתי-ספר מסויימים - הם ימשיכו

לשמור; אם רוצים להתארגן בצורה כלשהי - תבוא עליכם ברכה. המצב שלכם קיים באותה

צורה ב-80 רשויות אחרות בארץ. אם זה היה ענין ייחודי לבת-ים והיו קשיים - הייתי

מסכים שיש לפעול בדרך אחרת, אבל היום מרבית בתי-הספר קיבלו פטור. זה קרה בזכות

הוועדה הזאת ובעיקר בזכות משרד החינוך שמעד, מסר חישובים לא נכונים וברגע האחרון

חזר בו.

7. בימים אלה תבענו ממשרד החינוך להקים ועדה שתבדוק את יישום החוק במקומות

בהם הוא מיושם. עד נובמבר-דצמבר אנחנו צריכים לקבל את מסקנותיה אם זה ניתן

ליישום בדרך הזאת, אם יש דרך אחרת ולראות כיצד מתמודדים עם הבעיה. אנחנו

משוכנעים שהשמירה של מסרגות מול קלצ'ניקובים היא איוולת משום כך נלחמנו בוועדה

הזאת לשנות את החוק הטפשי חזה ולהביא לכך שתהיה שמירה מסודרת בבתי-הספר ורק בגלל

הלחץ שלנו החוק עבר. אבל נוצרה בעיה של תשלומים. אני לא יכול להטיל על משפחה עם

3 ילדים לשלם סכום של 200 שקל, זה לא סכום קטן. מצד איור הרשויות נמצאות בגרעונות

אדירים, אם נטיל זאת עליהן הן לא יבצעו זאת ואז הכל יהיה פרוץ.

י י קרני;

אם מחר יהיה בבית-ספר פיצוץ, מי יקח עליו את האחריות?

היו"ר מי בר-זהר;

יהיה בדיוק כפי שהיה בעבר. מבחינתכם, במציאות של בת-ים, החוק החדש לא קיים,

כפי שהוא לא קיים לגבי תושבי תע-אביב, ירושלים ומרבית עיירות הפיתוח. אתם לא

בנים יחידים לצערי הרב. לעומת זאת, אנחנו נותנים ברכתנו לכל קבוצת חורים שמארגנת

שמירה בתשלום, וזה קרה בירושלים.

מר בינשטוק, כדי להפיג את המתח בין הגורמים השונים, תיפגשו ביניכם, תחשפו את

התחשיבים שלכם ותטכסו עצה. בכל מקום בו ההורים יכולים לשלם עבור שמירה סכום יותר

נמוך מ-47 שקלים לבית-אב - תעשו זאת. אני מניח שבמרבית המקומות זה ניתן לביצוע.

ועדת החינוך תפעיל את כל כוחה כדי לסייע בנושא הזה.

י' קרני;

אני שואל אם מר בינשטוק מוכן לרכז את כל הגורמים באותם בתי-ספר בהם אין עדיין

אבטחה, לסייע מבחינה ארגונית בטיפול בנושא ולעזור להורים?

היו"ר מי בר-זהר;

אני ממליץ על כך.



שי בינשטוק;

שוחחנו על כך. עד אתמול ועד ההורים לא רצה דבר שהוא פחות ממהפך. אני מוכן

לסייע במה שאני יכול, לא במה שאינני יכול, כי לפי החוק אסור לגבות מההורים עבור

שמירה.

היו"ר מ' בר-זהר;

הפנייה של מר קרני היא פנייה נבונה. מר בינשטוק, אתה איש נוח לבריות ואני

מציע שתקבל את הפנייה הזאת, תיזום פגישה של כל הגורמים ותיקח על עצמך מתן עזרה

ארגונית של העיריה כדי שהדברים יזוזו, כי יש לכם מערכת חינוך ומורים יוצאים מן

הכלל, תשמרו עליהם.

אני מודה לכל האורחים.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45

קוד המקור של הנתונים