ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 05/09/1991

סגירת ספריית העיוורים בנתניה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן





פרוטוקול מס' 266

מוועדת החינוך והתרבות, מיום הי, כ"ו באלול התשנ"א,

5 בספטמבר 1991, בשעה 15.00, בתל-אביב

נכחו; חברי הוועדה;

ח' מרום - מ"מ היו"ר

נ י מסאלחה
מוזמנים
אי שלו - מנהל מינהל התרבות, משרד החינוך

די רונן- מנהל אגף התרבות והאמנות, משרד החינוך והתרבות

שי פרקש - מנהל אגף השיקום, משרד העבודה והרווחה

יי קורסיה - שרות לעוור, משרד העבודה והרווחה

אי כהן - מנהל הטפריה לעוורים בנתניה

עי וינברג - מנהלת חשבונות בספריה לעוורים נתניה

מזכיר הוועדה;

יי גידלי

קצרנית;

טי קוטלר

סדר-היום;

סגירת הספריה לעוורים בנתניה.



היו"ר חי מרום;

אני פותח את הישיבה. ישיבת פגרה זו זומנה על ידי לנוכח ידיעות שקיבלתי

מהתיקשורת, ואחר כך גם מהנוגעים בדבר, בענין סגירת ספריית העוורים בנתניה.

חשבנו שיש דחיפות מיוחדת לטיפול בנושא זה, כי מדובר באוכלוסיה פגיעה מאד

ונזקקת מאד לספרי קריאה ותרבות על ידי ספרים או קלטות שישנן בספריה. היה קשה

להעלות על הדעת שבתקופת החגים, תקופה בה באופן טבעי שעות הפנאי רבות יותר,

האוכלוסיה הזו תהיה משוללת יכולת להזדקק לשירותי הספריה וליהנות ממה שכל בני

האדם נהנים במדינת ישראל.

שמעתי ממר אורי כהן את הסיבות להחלטת ההנהלה לסגור את הספריה, חשבתי

שאנחנו מוכרחים במסגרת ועדת החינוך והתרבות, לשמוע את השיקולים ולהתרשם גם

מעמדת משרד החינוך וממשרד העבודה והרווחה. אני רואה שנציג משרד הבטחון לא הגיע

לישיבה, למרות שהתרשמנו שהמשרד ישלח נציג. עירית נתניה לא היתה מעוניינת

להשתתף בישיבה. גם משרד הפנים הודיע לנו שבזמן קצר ובהתראה קצרה הם אינם

יכולים לשלוח לכאן נציג, אבל טרחו גם לומר שהעברת כספים שנעשתה בשנה שעברה

היתה חד-פעמית, אמנם לפי תקציב, ועל כן הם אינם רואים מדוע המשרד צריך להיות

בתוך העניי נים.

על פניו, לא שמחתי ולא קיבלתי בהבנה את חוסר הנכונות של עירית נתניה ושל

משרד הפנים להשתתף פה. אני מכיר את השיטה שלא באים לישיבות כדי לא להכנס אחר

כך בסד הצורך לשלם או להיות שייכים תקציבית לענין. אבל אני חושב שבעית העוורים

בישראל ושאלת הספריה היא מעל ומעבר לשיקול צר כזה. לכן אינני רואה בברכה צורה

כזו של המנעות משייבה. יכולים לבוא ולהסביר מדוע אינם צריכים לתקציב, אבל קשה

לי להשלים עם הענין כפי שנעשה.
א' כהן
רוב האנשים כאן מכירים את פעילות הספריה. כללית אומר, הספריה המרכזית

בנתניה היא ספריה ארצית, אנחנו מייצרים ספרים, ספרי ברייל, ספרים מוקלטים

וספרים באותיות גדולות ומשאילים אותם מנתניה באמצעות הדואר או באמצעות ניידת

לעוורים לכל רחבי הארץ. נוסף לכך יש לנו כתבי-עת, ספרי לימוד, דת, יהדות

וכמובן גם בשפות נוספות לעברית, אנגלית, גרמנית, ערבית, רוסית ואידיש.

בנין הספריה הכללית הוא בנתניה. יש לנו אולפני הקלטה בתל-אביב. יש לנו

ניידת. יש לנו מבנה שעומד ריק כרגע שנקנה לפני שלושה ארבעה חודשים בתרומה של

יהודי מאוסטרליה, שהיעוד שלו הוא העברה של אולפני הקלטה ואולי חדר השאלה, זוה

באזור תל-אביב.

מה שקרה איננו דבר חדש. הדברים עולים מדי חודשיים-שלושה. תקציב הספריה

מבוסס ברובו על תרומות. 70% ואולי יותר מתקציב הספריה בהפעלה השוטפו; שלה -

תשלום קריינים, חשמל, חומר גלם - מבוסס על תרומות. סיוע שניתן לנו לפני

שנתיים- שלוש הביא לכך ש- 17%-15% מהתקציב היה מבוסס על משרדים ממשלתיים. היום

כ-30%, שרובו מגיע ממשרד החינוך והתרבות, 21%, ו-3%-2% ממשרד העבודה והרווחה,

ועוד 3%-2% ממשרד הבטחון. כללית, כל ה-70% מגיעים מתרומות, הקצבות מקרנות

למיניהן ועוד. לפני כשנתיים-שלוש הפעלנו גם דמי מינוי של 50 שקל בשנה. זה

מכניס לנו כ 5%-מתקציב הספריה. התרומות הן גם מקרנות וגם מתורמים פרטיים.

נעשות פעולות התרמה שונות.

נוצר מצב, שבתחילת השנה, למרות שיש לנו תקציב מסודר שמאושר על ידי ההנהלה

ויש עליו ביקורת אחת לשלושה חודשים כיאה למסוד ציבורי, בתחילת שנת תקציב איננו

ידועים מה יקרה עד סוף השנה או במהלכה. כשאתה מבסס תקציב על 70% תרומות - ואני

לא מדבר על סעיפי פיתוח שזה נושא אחר - ברור שבכל חודש אתה מתנדנד, האם יהיה

כסף לשלם משכורות או לא יהיה כסף לשלם משכורות. זה ענין של מזל, מעבר לדברים

שאנחנו יוזמים. כך אנחנו חיים כל הנשים, ולכן זה פרובלמטי.



לפני שנתיים היה מצב דומה של סגירה,ואז ה' אבנר שלו ודב קהת ושיף נכנסו

לענין ועשו-לא עשו. משרד החינוך עשה ותיקן, והאחרים הבטיחו הבטחות על הנייר.

בכל חודש יש מזל, אתה פותח מעטפה, והופ, יש תרומה. כך אתה מושך עוד חודש. כך

אנחנו חיים כל השנים. אני מנהל את הספריה מ-1977. העבודה וקצת המזל הביאו לכך

שאיכשהו משכנו.

מה שהביא להחלטה לסגירת הספריה הואף שאנחנו גוררים גרעון של 150-170 אלף

שקל עוד משנת 1988. הרחבנו את בנין הספריה, כי מטבעה של ספריה שנוספים בה

ספרים וקוראים. יום אחד הספרים גולשים מהמדפים. היה צורך לבנות. בדקתי את עצמי

האם אני מתחיל לבנות ולא דואג שיהיה כיסוי כספי. לא. בנינו ובאותה שנה כמובן

יותר תרומות זרמו למטרה הזו ונכנסנו לגרעון של 150 אלף שקל.

היו"ר חי מרום;

נכנסת לבניה במצב שידעת שיש לך כיסוי כספי, אתה אומר. אם כך, איך נכנסת

לגרעון?

אי כהן;

כיוון שההוצאות השוטפות הן מאותן תרומות, נכנסנו אמנם לבניה, ושלפנו

להוצאות הבנייה מתוך הקרנות המיועדים, מה שאנחנו עושים כל הזמן. בא תורם ותורם

לקרן להפקת ספרים באותיות גדולות, למשל. אני עושה את זה תמורת קבלות. הקרן

נרשמת בבנק. אם אין לי תקציב לשלם משכורת, אני לווה מאותה קרן. כך אנחנו

מתארגנים והדבר מפורסם בדוחות התלת-חודשיים שלנו, שמגיעים באופן קבוע ומסודר

לידי אנשים שיושבים פה. היתה קרן לבניה, כנראה משכנו ממנה את ההוצאותה ושטפות,

התרומות באותה שנה קטנו אוליב גלל זה שהתמקדנו יותר בנושא הבניה, ונוצר גרעון

של כ-150 אלף שקל בשנת 1988.

כמובן שהגרעון הזה גורר אחריו עלות מימון של כ-25 אלף שקל. בשלוש השנים

האחרונות אנחנו גוררים 170-180 אלף שקל ולא מצליחים לצאת מזה. פניתי לא אחת

ולא שתיים למשרד החינוך והתרבות, למשרד העבודה והרווחה ולאחרים: הבה נעשה מאמץ

חד-פעמי ונסגור את הפער הזה. כל המעיין במאזנים יכול לראות שבשלוש השנים

האחרונות, לא רק שגמרנו ללא גרעון, למעט הגרעון הזה, אלא יותר מזה, אפילו

סגרנו שנה ביתרת זכות. הגרעון משנת 1988 היה 150 אלף שקל, ואם היום הוא עומד

נומינלית באותו גובה, בהתחשב באינפלציה אפילו גרנו גרעון מסויים. מאותה דבשת

אני לא מצליח להפטר.

השנה יותר קשה מבחינת גיוס תרומות. טילים נפלו על תל-אביב, זה דבר נורא,

לעומת זה באו עולים חדשים מרוסיה ואתיופיה, ואנחנו מגיעים לאוגוסט ויש לנו 160

אלף שקל גרעון. זה הביא לנו מכתב מהבנק. בדיקת חשבון הבנק תראה כל הזמן גרירה

של 70-80-90-100-120-150 אלף שקל. במצב כזה הבנק כתב מכתב: עד כאן. לא מאפשרים

יותר הוצאות חריגות, וזהו. אין כסף לשלם תשלומים סוציאליים, ביטוח לאומי. פשוט

אין. אין צ'קים דחויים. אם כך, על סמך מה אתחייב?
היו"ר חי מרום
אתה אומר שכבר כמה שנים אתה מסיים את השנה בגרעון של 150 אלף שקל. מה קרה

עכשיו שלא קרה בסוף שנה שעברה לענין סגירת החשבונות?
אי כהן
איכשהו תמיד שיחקנו על גרעון של 60-70 אלף שקל. הבנק נתן לנו למשוך עוד

קצת משכורות. אבל בסופו של דבר, כשאתה מסתכל למאזן השנתי, כשרואה החשבון מעמיד

חייבים מול זכאים, אנחנו נשארים על אותו פער בסוף המאזן, 170-180-190 אלף שקל,



שזה אותו גרעון שנאחנו גוררים מאד. אם תשווה את סעיפי ההכנסות מול סעיפי

ההוצאות, תמצא שיש איזון. אבל אותו סכום רודף אחרינו מאז, פלוס עלות מימון.

עלות המימון מגדילה את זה. למעשה צימצמנו במשהו, אבל זה לא משמעותי.

לכן לא יכולנו להפעיל יותר את הספריה, וההנהלה החליטה לסגור את הספריה.

היו"ר הי מרום;

מי י ושב בהנהלה?

אי כהן;

היושב ראש הוא אברהם שורש, יושבים בה חלק מהקורים, מבקר עירית נתניה, איש

ציבור נוסף מנתניה. היא מונה תשעה חברים.

היו"ר חי מרום;

למה החלטתם לנקוט צעד של סגירת בטרם פניתם לעזרה?

אי כהן;

לא. פנינו לעזרה הרבה פעמים, כולל למנכ"ל משרד החינוך והתרבות, כולל לדן

רונן. זה לא אקט של מחאה והפגנה. ראיתי את המצב, פניתי והתרעתי והתחננתי. יש

התכתבויות.

יש כאן עוד בעיה. סעיפי ההכנסה שלנו מבוססים על תרומות. קיים נוהל במשרד

החינוך והתרבות, שאומר; לא מאשרים תקציב לפני שיש אסמכתאות על כל סעיף מסעיפי

ההכנסה. כשאנחנו מגישים תקציב, אני שולח אותו למשרדים הממשלתיים וגורמים

אחרים. המשרד היחיד שנותן לי את הגדרת התקציב לשנה באפריל, הוא אגף לתרבות

במשרד החינוך. הוא אומר לי; אתה מקבל השנה 320 אלף שקל צמוד. אז אני יכול לדעת

שעל זה אני יכול לבנות. כל המשרדים האחרים - יש להם זמן. עד שאני מקבל אישור

ממשרד העבודה ורווחה, צריך לרוץ לוועדת הקצבות וכן הלאה. הספריה קיימת 40 שנה,

בכל פעם צריך לרוץ לועדת הקצבה ועד שאתה מקבל את הכסף, הנשמה יוצאת. משרד

הבטהון - אולי קצת יותר טוב.

היו"ר חי מרום;

מה הועבר אליך בשנה האחרונה ממשרד העבודה והרווחה ממה שהובטח לך.

א' כהן;

אפריל-אוגוסט - 7000 שקל. מתהילת השנה. ההקצבה השנתית מהמשרד הזה היא 30

אלף שקל.

ש י פרקש;

ויורשה לי להעיר, שגם על ה-7000 שקל שהוא קיבל, עד היום לא הוגשו שום

חשבונות. לכן הוא לא מקבל את היתרה.
אי כהן
הי ום הוגש לך דוייח.
שי פרקש
אחרי שאתמול התרענו שאתה לא שולח דוחו"ת, ואחרי שמשרד החינוך גם כן הסביר

לך אתמול כי גם למשרד החינוך כנראה לא העברת מה שצריך היה להעביר. השנה נדמה

לי לא קיבלת עדיין ממשרד החינוך והתרבות.
אי כהן
הוא מעביר לי אוטומטית.
ש י פרקש
דרך ועדת הקצבות, נכון?
אי שלו
הנוהלים במשרדי ממשלה הם אחידים. הפרשנות היא של החשבים. יש חשבים יותר

ותרנים ויש אחרים. אצלנו החשב עומד על קוצי של יוד והמערכת שלנו מאורגנת לעמדו

בתביעות הקפדניות ביותר. אנחנו מעבירים לספריה שכר חודשי. אנחנו מעבירים כאילו

מקדמות בכל חודש. הכי מאוחר ביולי-אוגוסט, אם התהליך והניירות לא מסודרים

והגוף לא עובר את האישור הפורמלי של ועדת ההקצבות, הוא עוצר אותם.

התהליך הביורוקרטי היה, שהצעת התקציב שלהם על אמת לא מאוזנת. כשזה בא

לוועדת ההקצבות, החשב של המשרד אמר: זה כאילו מאוזן, זה לא מאוזן. הוא דרש

מאתנו לעצור. היה לנו קרב אתו והוא העביר. הוא השהה שבועיים והעביר את המשכורת

של יוליב חודש אוגוסט. אני מניח שהחודש הוא יעביר את משכורת אוגוסט. נניח

שהחודש שוב יעבירו את זה. אם לא יהיה תקציב מאושר בדיון חוזר בוועדת ההקצבות,

גם אותנו יעצרו. זה באשר לצד הביורוקרטי, אבל לא זו הבעיה.
אי כהן
הדו"ח שלנו הוא לאפריל-מאי-יוני. הדוחו"ת מסודרים. בהנהלה שלנו יושב מבקר

העיריה. הדוחו"ת האלה עוברים אישור. ביולי-אוגוסט הפעילות מועטת במקצת. הדו"ח

הגיע קצת יותר מאוחר. הסיבה איננה הדו"ח שלא עובר. גם ה-30 אלף שקל זה לעג

לרש. הבעיה הזו חוזרת בכל שנה ותחזור גם בשנה הבאה.
ש י פרקש
זו בעיה שלך.
א' כהן
אני מוסד ציבורי. זה לא עסק פרטי שלי. מה זו בעיה שלי? כיוון שסעיפי

ההכנסה שלי מבוססים בעיקרם על תרומות והקצבות, באפריל-מאי-יוני-יולי ולפעמים

גם באוגוסט ספטמבר, לא יכול לדעת אם הם ייכנסו או לא. מה הציל אותנו לפני שנה?

עזבון של 200 אלף שקל. זה נתן לנו נשימה. אני לא יכול לתת אסמכתאות לסעיפי

הכנסה שלנו כנדרש על ידי האגף לתרבות ולאמנות. אני מניח שהם דורשים בצדק, זה

הנוהל.

אילו הייתי ממומן במאה אחוזים כשמודיעים לי באפריל-מאי מה יהיה התקציב,

יש לי בעיה למסור דיווח? הייתי שמח לדעת מה הסכום שעומד לרשותי ומתי אני מקבל

אותו, ואז אני יכול לתכנן את העבודה בצורה שקטה. הדברים כולם כתובים ומדווחים.



כאני לא מקבל את ההקצבה, אנחנו משותקים לגמרי. זו התמונה. יש לי תירשומת

מ-1986. ישבו אבנר שלו, ושיף ודב קהת, ובתירשומת נאמר, שבעקבות המצב שנוצר

וכדי לגמור אחת ולתמיד את בעיית הספרי ה, משרד החינוך והתרבות יגדיל את חלקו

בהקצבה ב-200 אלף שקל. שר החינוך יתן הכרה לספריה המרכזית לעוורים כספריה

ציבורית ארצית, משרד העבודה והרווחה יגדיל את חלקו בתקציב הספריה, משרד הפנים

יכנס לנושא של כוח אדם.

זו תירושמת מהפגישה. אני הייתי תמים לחשוב שנפתרה בעיה. היחידים שעמדו

בסיכום הזה הם אגף לתרבות במשרד החינוך. נעשה מאמץ והוגדל חלקו של המשרד.
אי שלו
הוכפל ושולש.

א' כהן;

משרד העבודה והרווחה קצת הוריד. משרד הפנים נתן הקצבה חד-פעמית של 50 אלף

שקל, ואמר, בצורה גסה, תשתוק. חברי הכנסת נחמן רז ויהודה פרח היו בתמונה.

קיים ויכוח, מי ישלם, האם משרד העבודה והרווחה, משד החינוך והתרבות או משרד

הפנים. לדידי זה היינו הך, תסתדרו ביניכם. שיישבו המנכיילים ויחליטו.

בארץ אין ספריה אחת שממומנת מתרומות, אין. יש ספריה אחת. אין ספרנית בארץ

ששכרה ממומן משנור. בספריה לעוורים צריך לדאוג לשנור כדי לממן ספרנית. ויקטור

בין נעים מסר נתונים על ספריה בחולון. התקציב הושטף שלנו הוא 1.3 מיליון

שקל.אנחנו מחזיקים 30 עובדים, כ-50 קריינים, וכל הצוות האחר שלנו, כ-120

אנשים, הם מתנדבים. בתקציב שלנו, כוח אדם, כולל אחזקה שוטפת, כולל המרי גלם

שהם מאד יקרים ומובאים כולם על ידנו - זה מפעל - כל הלעות היא 1.3 מיליון.

התקציב של הספריה בחולון הוא l.4מיליון שקל, כולו ממומן על ידי גורמים

ממלכתיים, על ידי עיריה או משרד הפנים דרך העיריה. עובדה היא, שהיא לא צריכה

לקיים שנור כדי לממן את עצמה. מספר העובדים שם הוא 38, וזה לא מפעל.

למה לא נשווה את המצב? זו לא הטבה מיוחדת. אני לא רוצה לדבר על עוורים

ועיוורון ומה זה ספר לאנשים חשוכי טלוויזיה, שלא הולכים להצגות ולא הולכים

לסרטים ולא משתלבים בעבודה. בטיעון ההגיוני הפשוט, למה יש כאן אפליה לרעה של

הציבור הזה לעומת ציבור אחר?

היו"ר חי מרום;

לטענתכם או להרגשתכם, משרד החינוך והתרבות העביר את החלק שלו בצורה

מסודרת עד עכשיו?

t
א' כהן
יש נתונים. את הקצבת חודש יולי קיבלנו ב-28 באוגוסט, אחרי הרבה לחץ שלי.

א' שלו;

זה מאפיין את מצב העברת ההקצבות ממשרד החינוך והתרבות?
אי כהן
כן. התקציב שלנו לפני שנה " ולפני שנתיים לא אושר. למה? כי אין לי

אסמכתאות. לכן יש ויכוח בענין.זה לא נגדכם. קיים שם נוהל שלא מתאים לאופן

כניסת הכספים שלנו.



א' שלו;

אני אמסור טבלה של שלוש השנים האחרונות, מתי בכל חודש נכנסת ההקצבה שלנו.

לדעתי היא נכנסת עד ה-15 בחודש ותראה לי עוד משרד ממשלתי - שלא משלם לעובדיו -

שמשלם כך בכל מדינת ישראלח.
היו"ר חי מרום
האם חסר היום במערכת כסף משום שמשרד החינוך מעכב או לא העביר איזושהי

הקצבה.

א' כהן;

תלוי איך אתה מתייחס לזה. הקצבה שלאוגוסט עדיין אין לנו.
א' שלו
עד היום אנחנו לא חייבים לך אגורה אחת. עד ה-15 בספטמבר אמורה להגיע

הקצבת אוגוסט, והיא 1 חלקי 9 מההקצבה השנתית, שהיא 320 אלף שקל. התשובה לשאלה

היא שלא חייבים אגורה אחת. התשלומים מתקבלים באופן מסודר מדי חדש בחדשו.

ההקצבה האחרונה התעכבה לכל מוסדות התרבות, במאבק שמתנהל בחשבות מולנו. אנחנו

רוצים חשבות עצמאית. פנינו לשרים ועיכבו את ההקצבות במשך שלושה שבועות, בגלל

אותו ויכוח על האישור הפורמלי של ועדת ההקצבות. לא כאן מונחת הבעיה.

א' כהן;

ניסיתי להסביר את זה לעובדים והם אומרים: לא איכפת לי מנין בא הכסף. אתה

אומר 15 ספטמבר, אתה מוכן לחכות שמשכורתך תגיע ב-15 בחודש?
אי שלו
השאלה שלך מאד לא רלוונטית. אני עובד משרד החינוך ויש בו סדרי תשלומים

מסוי ימים. כל עמותה ציבורית יכולה לסדר את סדרי התשלום שלה. עד ה-15 בחודש זו

לא עבירה ואפשר לקבוע סדר תשלומים חודשי בתאריך איקס. מה שלא יקרה, משרד

החינוך איננו אחראי לתשלומי משכורות בעמותות מכל סוג שהוא. לנו יש שאיפה,

ואנחנו מנסים להתמודד עם משרדנו ועם האוצר, ולטעון שההקצבה שלנו מיועדת לשכר

ולכן אנחנו רוצים שהיא תעבור עד ה-5 בחודש. ככלל אנחנו ערוכים לזה, כללל אנחנו

עומדים בזה. העיכובים יכולים להיות משתי סיבות. האחת, דבר נדיר, שלמשרד שלנו

אין תזרים. ודבר שני, כתוצאה מכך שמשלב מסויים, דרך כלל מאוגוסט, ועדת ההקצבות

שנדרשת על פי חוק, לא מאשרת את ההקצבה למוסד, ואז חשב המשרד עוצר את ההקצבה.

t
א' כהן
כל סעיף כוח האדם שלי וכל התקציב שלי הוא פרובלמטי. אם נוסף לזה קושי

שמשרד העבודה והרווחה לא מעביר ומשרד החינוך לא מעביר, אני ב"ברוך", כמו שקרה

החודש. יש חודש שאני לוקח מקרן מסויימת ויש לי אורך רוח עד ה-15 בחודש, ויש

חודש שאין.
נ י מסאלחה
איזה אחוז מהתקציב הוא שכר עובדים?



א' כהן;

נ י מסאלחה;

במקרים של קשיים, לא חשבתם על צימצום במקום לסגור בכלל? אופציה אהת היא

להגדיל את התקציב, ואופציה שניה היא לצמצם כוח אדם. זה עדיף על סגירה.

אי כהן;

יש לנו אולפני הקלטה. באים טכנאי הרדיו ונדהמים איך אנחנו עובדים. האולפן

הקלטות ברדיו עובד קריין ומולו שני טכנאים. לנו יש אולפן הקלטה בתל-אביב,

עובדים שלושה תאים, ומפעיל אותם טכנאי אחד. מה נצמצם ממנו? כל הסרטים שאנחנו

מקליטים משוכפלים לקלטות. יש לנו פיגור של 70-80 ספרים. יש לנו משכפל אחד.

איפה אצמצם? בחודשיים האחרונים יצרנו 43 ספרי ברייל. אנחנו יכולים לחסוך

בהעתקת הספר, אנחנו מעסיקים מתנדבים, אבל צריך מישהו שישכפל את זה לעותקים.

בערבית שיכפלנו ביולי-אוגוסט קרוב ל-200 כרכים. הלחץ בענין זה בלתי-רגיל.

נגיד להם לחכות ושאין לנו ספרים ל-1 בספטמבר? במחלקה לספרנות יש ארבעעה ספרנים

שעובדים מול 6000 אנשים ששואלים. יש לנו מזכירה אחת ומנהלת חשבונות אחת. תבקרו

בספריה ותתרשמו. נוסף ל-30 עובדים יש לנו קרוב ל-30 מתנדבים.

עי וינברג;

התרומות בשנה שעברה היו 150% ממה שהיה רשום בתקציב. בשלושת ההודשים

הראשונים של השנה, מאפריל עד יוני, הגענו ל-160 אלף שקל תרומות במקום 250 אל

שהיה צפוי.

הי ו"ר ח' מרום;

כלומר, יש מרכיב תרומות שאתם מנסים ליצור איזשהו צפי של תרומות, ואם לא

עומדים בצפי הזה, יש חסר במערכת. לעתים יכול לקרות שנופל בחלקכם עזבון שמשנה

את המצב הכספי לתקופת-מה ופתאום אתם במצב יותר טוב.

אי שלו;

אני חושב שהבעיה כבדה יותר ממה שאורי כהן תיאר. עשוי היה להתעורר רושם

שהבעיה היא גרעון שרובץ על הספריה בסך 150-200 אלף שקל, וכאילו פיגור בהקצבות,

ואלה הגורמים שמכבידים על הספריה והביאו אותם להחלטה, שבעיני עדיין תמוהה,

לסגור אתה ספריה דווקא החודש. אני חושב שהבעיה הרבה יותר כבדה והרבה יותר

בסיסית. זו ספריה שמוציאה 1.3 מיליון שקל. נאמר שאפשר לצמצם חלק מזה. אני לא

הושב שאפשר להוריד באופן דרסטי ולהגיע לשירות סביר של הספריה אם מצמצמים 50%

מהעובדים. השירות יהיה עלוב ולא ראוי להקרא ספריה. אני משאיר בשוליים ויכוה

שיתעורר בעתיד באשר לצימצום כזה או אחר בהיקף הפעולה של הספריה. ניקח כנתון

שהעלות הזה של השירות הוא 1.3 מיליון שקל.

ה-1.3 מיליון, זה ל-9 חודשים השנה, ולשנה זה 1.8 מיליון. מ-1.8 מיליון

ההקצבה שלנו השנה היתה מגיעה ל-450 אלף שקל, הקצבת משרד העבודה והתרבות עוד כ-

50 אלף, נניח. כלומר, 500 אלף. מהכנסה עצמית עם מתיחת שרירים אדירה, יהיו

לספריה עוד 150 אלף לכל היותר. כלומר, 650 אלף כלומר, חסר לנו כשני שלישים

מהתקציב. חסר סכום של כ-1.2 מיליון שקל.



נכון שיש פעולה יציבה של תרומות לאורך הרבה מאד שנים. זה לא מוסד יחיד

שחי על תרומות. מוזיאון ישראל בתקציב של 10 מיליון דולר, משיג תרומות בגובה של

70% בכל שנה, והוא בצרות גדולות. אני מניה שהיקף מסויים של תרומות יושג מדי

שנה. ההערכה שלי, שהפער הזה הוא בסדר גודל של 400-500 אלף שקל. זה פער שעשוי

לחיות אתנו לשנים הבאות. מעל הפער הזה הצטבר גרעון של 200 אלף ששקל, שלדעתי

הוא לא הבעיה, אס כי הוא מכביד.

המשרד שלנו מטפל בספריות הציבוריות על פי חוק הספריות הציבוריות, ואיננו

מטפל בשום ספריות מסוג אחר. אגב, לא מטפל בספריות בתי הספר. אין לזה בכלל

תקציב.

א' כהן;

אנחנו לא בקטיגוריה הזאת?

אי שלו;

החוק קבע, שכל הספריות הציבוריות מוחזקות על ידי רשויות מקומיות. יש לנו

עימות קשה מאד בספריה בבני-ברק והעיריה לא רוצה להכיר בהם כי היא לא אוהבת את

מה שהם עושים. לפי החוק איננו יכולים לטפל בזה, כי הספריה אינה מוכרת על ידי

הרשות המקומית.

י י קורסיה;

צריך שתי הכרות, של הרשות ושל המשרד.

אי שלו;

המשרד מכיר לפי פרטים מקצועיים שקובעים בחוק. הרשות מכירה בזה כספריה

ציבורית של הרשות. החלוקה בינינו לבין הרשות נעשית כדלקמן; הרשות מממנת את כל

עלות המשכורות ואת כל עלות אחזקת הבניינים. משרד החינוך מתקציב רק חלק מרכישת

הספרים. על פי רוח החוק היינו צריכים לממן את כל עלות הספרים. המדינה לא

מעמידה לרשותנו תקציב לפי תקן שלנו להזין את הספריות בספרים נוספים מדי שנה.

כיוון שכאן מדובר במוסדות מאד דומים, יש לנו קריטריונים מספריים-כמותיים כמה

שקלים משלמים עבור כל נפש ואיזו תוספת ניתנת לעיר זו או אחרת.

התקציב שעומד לרשותנו למטרות תיקצוב הספריות, הוא כ-4 מיליון שקל. אם יש

לנו אלף ספריות, 4 מיליון שקל הוא התקציב שלנו.

אוכלוסית העוורים בארץ היא כ-8500 איש. ישוב בסדר גודל של 10 אלפים

תושבים, יקבל מאתנו 20-30 אלף שקל בשנה. ספריה חדשה מתפתחת הוא פקטור שני,

ועיירת פיתוח מקבלת עוד כ-20%. הממוצע לישוב של 20 אלף תושב הוא כ-30 אלף שקל.

הבעיה של הספריה לעוורים, שאין לה רשות מקומית או אין לה גורם שישלם את

שכר העובדים. הספריה הזאת היא אחת ויחידה בארץ. מתוך הערכה לספריה הזו,

החלטנו להעלות את ההקצבה מעל ומעבר ואנחנו נותנים לכם בערך פי 15-17

מהקריטריון לספריה. אם אורי כהן הציג את הספריה הגדולה והמפותחת ביותר בארץ,

הספריה של חולון, שהתקציב העירוני שלה הוא 1.3 מיליון שקל, אנחנו נותנים לעיר

הזאת 116 אלף שקל לפי קריטריון של גודל הישוב פלוס פרוייקט מיוחד שיש שם של

פיתוח ספריית סרטי וידיאו, שבהתחלנו בו בנסיון לחמש ספריות בארץ, וזה מגדיל את

ההקצבה. אבל רק על הספריה בלי הוידיאו, להערכתי יש הקצבה של 60-70 אלף שקל.

אנחנו מעריכים מאד את הספריה לעוורים וחושבים שהיא חשובה ביותר, ועשינו

מעל ומעבר למענה. אין לנו אחריות ואין לנו תקציב וזה לא תפקידנו לשלם את



המשכורות. איננו משלמים זאת לאף ספיח אחת בארץ, אין לנו גם צינור או דרך לעשות

זאת. יש בעיה מי צריך לשלם את זה.

לפי דעתנו המשרד היעודי שצריך לטפל בבעיה המיוחדת של העיוור בישראל הוא

משרד העבודה והרווחה. הוא צריך לטפל בסיוע לרכוש אביזרים, החל מהליכה ועד לדבר

כלשהו שקשור במאפיינים המיוחדים של העוורים. לצורך ה יש לו תקציבים. אנחנו

חושבים שאת אותו חלק של המשרות או יצור הספרים, צריך לשלם משרד העבודה

והרווחה. לפני כך וכך שנים היינו שקל מול שקל. כל הזמן חיינו בדין ודברים עם

משרד העבודה והרווחה ומשרד הפנים. קיימנו דיונים, כשמטרתנו היתה להעלות שותפות

בין שלושה משרדים, שתפתור את הבעיה.

בדיון שצוטט כאן וסיכם אותו קודמו בתפקיד של שלמה פרקש, ד"ר שיף, שהיה

ראש אגף שיקום, סוכם בין שלושת המשרדים, שכל אחד יעשה מאמץ אמיתי להגדיל באופן

דרסטי את תקציבו כדי להגיע לפתרון הבעיה אחת ולתמיד. סוכם שכל אחד מאתנו יגיע

עם מספרים גבוהים מאד. אנחנו קיבלנו על עצמנו שני דברים: להגדיל את התקציב

שלנו באופן משמעותי ביותר ולעזור למשרד הפנים לפתור את הבעיה.

כיצד נכנס לכאן משרד הפנים? משרד הפנים צריך לשמש במקום הרשות המקומית.

שהרי המשתמשים של הספריה הזו, מפוזרים בכל הרשויות המקומיותב ארץ. בכל עיר

ועיר יש אנשים שנזקקים לשירות הזה. אמרנו למשרד הפנים: קחו קצת כסף מכל הקופה

שתומכת בכל העיריות בארץ, ותעמידו את זה כקופה מיוחדת של שכר עובדים במקום

רשות מקומית, באמצעות עירית נתניה. ראש עירית נתניה הסכים לכך ובירך על כך.

משרד הפנים פרפר הרבה זמן, עד שבנקודת זמן מסויימת - מר דרעי היה מנכ"ל, דב

קהת היה ראש אגף התקציבים - אמרו: אנחנו מוכנים ללכת לסידור הזה, אבל התנאי

הוא, שייעשה הליך פורמלי ומשרד החינוך יכיר בספריה כספריה ציבורית מהבחינה

המקצועית, ומשרד הפנים יכיר בכך כרשות מקומית והכסף יועבר לעירית נתניה.

אנחנו פעלנו בהליך הזה בשתי התחייבויות שלנו. בדקנו תאת חספריה מקצועית,

היא עומדת בתנאים הנדרשים, הוצאנו לה הכרה כספריה ציבורית, והגדלנו את ההקצבה

שלנו ב-200 אלף שקל, והגענו ל-450 אלף שקל. זו הגדלה דרסטית. העברנו זאת

למשרד הפנים. משרד הפנים שילם באותה שנה 30 אלף שקל שכר פיתוח חד-פעמי, ולאחר

מכן הוא הפך את עורו. יש לי מכתבים בענין זה. בסיכומו של דבר השבנו לחבר-הכנסת

נמן רז שהיה פעיל בענין, שיש שלוש אפשרויות וביקשנו את סיוע הוועדה להגיע

לסידור בין המשרדים לפי תפיסתנו. הוא קיבל את תפיסתנו ותמך בסידור הזה שהיה

סידור ג'נטלמני בין המשרדים.

מר דב קהת כתב ברוח זו: תכירו בספריה ואנחנו נדאג שהיא תשולב כמו בכל

מקום אחר. הוא הבטיח שהסיוע הזה יהיה מענק של 22.75 תקנים. לאחר מכן הוא חזר
בו וקיבלנו מכתב מדרעי שאומר
אנחנו מוכנים לשלם את התקנים, מוכנים לתת אותם

לעירית נתניה, אבל שמשרד העבודה והרווחה ומשרד החינוך ישלמו. זה בניגוד מוחלט

לסיכום ולסדר הטוב.

אנחנו לא הספקנו בזה. ניסינו לערב את משרד האוצר. לקחנו את הרפרנטים של

הפנים, של העבודה ושלנו. הודענו לרפרנט שלנו שאנחנו נגדיל את חחקצבה ב-200

אלף. ביקשנו שמשרד העבודה יגדיל גם הוא וביקשתי שילחצו על משרד הפנים. היה לחץ

על משרד הפנים ולבסוף הם הרפו מזה.

השאלה היסודית של מי מממן את המשרות האלה נשארה פתוחה. להשקפתנו זו משימה

שמשרד הפנים צריך להתמודד אתה. אם הוא לא יתמודד עם כולה אלא עם מקצתה ויתן

400-500 אלף שקל במקום 600 אלף, הספריה תוכל להתקיים בצורה נאותה. זה שורש

הדבר. לפי כל סדר ודין ראוי שמשרד הפנים יתן את התקנים שמשרתים את כל הרשויות

העירוניות בארץ.



סדרי התשלומים וועדת ההקצבות הם דברים שוליים כאן. אני חושב שאפשר

להוכיח שלאורך כל הדרך אנחנו את התשלומים שלנו מעבירים מדי חדוש. החשב הכללי

אומר שאם אנחנו מעבירים עד ה-15 בחודש, עמדנו במשימה. אנחנו משתדלים להעביר עד

ה-5 בחודש אך לא תמיד מצליחים. את הוראת התשלום אנחנו מוציאים עד ה-20 בחודש

הקודם. אני אומר בסוגריים שאנחנו בטוחים שאם למינהל התרבות תהיה חשבות נפרדת,

וזה רצונו של שר החינוך והתרבות, זה רצונו של שר החינוך והתרבות הקודם, כך רצו

שלושת המנכ"לים הקודמים, זו הבטחה של שר האוצר מודעי - יעילות השימשו בכסף

ומוסר תשלומים יהיה הרבה יותר קפדני, כי יחיה לנו אדם במשרה מלאה מול המינהל,

ולא אדם שעסוק וטרוד עם אחד המשרדים המורכבים והמסובכים ביותר. אם יהיה דבר

מעין זה, גם תקלה וגם עיכוב יוכל לקבל תיקון. תוך יום-יומיים ולא תוך שלושה

שבועות. כולם מכירים בזח. החשב שלנו עוצר את זה בכל הכוח אך אני מקווה שזה

יגיע. אני לא חושב שיש כאן בעיה אמיתית לקיומה של הספריה.
י י קורסיה
מה משמעות הספריה הלאומית? הספריה של האוניברסיטה היא ספריה לאומית.

א' שלו;

היא ספריה לאומית של מדינת ישראל. אנחנו לא נותנים לה אגורה איות. היא

מתוקצבת על ידי האוניברסיטה ועל ידי תרומות ענקיות.

היו"ר חי מרום;

מה עושה אותה ללאומית?

אי שלו;

היא הספריה הגדולה והחשובה והמרכזית בארץ מכל בחינה מקצועית. היא מחזיקה

הכי הרבה ספרים וכתבי עת מכל בחינה שהיא, היא נותנת שירות לכל אחד שפונה אליה.

היא באמת בית הספרים הלאומי. יש חקיקה שמחייבת כל בית הוצאה בארץ להעביר לה

עותק.

היו"ר חי מרום;

בתוך איזו חקיקה נעוצה המחוייבות להעביר לה שני העתקים מכל ספר?

אי שלו;

זו מחוייבות על פי חוק של המו"לים, כמו שהם חייבים להעביר ספרים לספריית

הכנסת.

די רונן;

גם אנחנו מקבלים את הספרים.

אי כהן;

אני בחהלט מסכים לניתוח שעשה אבנר שלו בתקציב.



די רונן;

לענין העברות הכספים של המשרד, אני מגיש לכם את הרשימה של ההעברות. בשנה

שעברה הכספים הועברו ב-8.5, 6.6, 7.7, 14.8. הבעיות מתחילו בחודש אוגוסט.

השנה היה אותו דבר. מתחילת השנה הספריה מקבלת אוטומטית כמו כל המוסדות.

א' שלו;

עד ה-15 בחודש זו לא הלנת שכר במובן המשפטי. מקובל לשלם עד ה-9 בחודש.

די רונן;

מדוע בחודש אוגוסט יש בעיות? אנחנו פועלים על פי מינהל תקין. התקציב של

הספריה לא עובר את ועדת ההקצבות, ואז מעכבים את ההקצבות. לפי הוראות תקנות

כספים, אי-אפשר להעביר הקצבה ללא א.ישור ועדת ההקצבות. שלושה חודשים ראשונים

אנחנו מעבירים, אבל זה גם כן לא בסדר מבחינת ההוראות, אבל את זה החשב מאשר.

צריך להעביר את התקציב לאישור ועדת ההקצבות. מדוע זה לא עובר את ועדת ההקצבות?

כי התקציב שלהם, על הנייר הוא מאוזן ובחיים הוא גרעוני. יש שם הקצבות שאין להן

בסיס, לא זו של הסוכנות, לא זו של עירית נתניה, לא התרומות שאנחנו משווים עם

שנה שעברה או שנים קודמות. אז בעצם אנהנו אומרים למנהל הספריה, והוא לא רוצה

לקבל את זה, והוא אומר; אני אחראי, הבאתי את זה לפני שנים ואני מצליח לסדר

כספים, אבל אני לא יכול להביא אסמכתות, הסוכנות לא נותנת לי אסמכתא, המשרדים

האחרים לא נותנים את האסמכתא בזמן וגם לא מעבירים את הכסף בזמן, מה אתם רוצים

ממני? אנחנו אומרים לו שהתקציב שלו גרעוני ואנחנו רוצים שלא יהיה גרעון, לכן

או שיוריד בהוצאות או ישיג עוד כספים. לא יכולים להשאיר את זה פתוח כי אם יהיה

גרעון, זה יפול על השולחן שלנו. זה בדיוק מה שקורה.

מה שקרה כעת זה לא כתוצאה מאיחור המשרד שנבע מכך שהחשב סירב להעביר

והצלחנו להוציא את זה בתחנונים. הבעיה היא שיש גרעון בתקציב שלו. אורי כהן לא

אשם כי השנה אי-אפשר להביא תרומה. יש בעיה קשה מאד עם תרומות בכל הארגונים, יש

בעיה קשה בהכנסות קרנות. הוא הבין שאין לו אפשרות לשלם משכורת, כפי שאנחנו

צפינו מראש.

המנ"כל שלנו השיב לו אתמול; תבחן את התקציב שלך, או שתסגור, או שתתפטר,

אבל אתה לא יכול לפעול בתקציב גרעוני. זה מה שאנחנו אומרים בעצם וזה מה שקרה.

התשובה היא לא בהעברות של משרד החינוך. במקרה זה משרד החינוך הוא סופר. מי

שמטפל ונותן - עליו מתנפלים, כי ממנו יש סיכוי לקבל עוד. עם משרד הפנים אין לו

מה לדבר, כי הם בכלל לא עונים לו.

אין זה עניינו של אורי כהן מי מהממשלה ישלם לו. למה הוא צריך להתרוצץ?

ממשלה, תפקידה לדאוג לעוורים. את הדבר הזה אנחנו צריכים לפתור בעצמ,נו. אני

חושב שצריכה להיות המלצה של ועדת החינוך של הכנסת, שמשרד הפנים, שיש מכתב רשמי

שלו שבו הוא מתחייב, יקיים את המוטל עליו. גם את המכתב של דרעי אפשר לפרש שהוא

מסכים שמשרד הפנים יכלול את כוח האדם בעירית נתניה. הוא לא מוכן רק לתת את

הכסף.

אני הייתי מציע שוועדת הפנים של הכנסת תודיע, שחובת המשרדים, רווחה

ופנים, לתת לפחות את החלק ששווה למשרד החינוך והתרבות או כפי שצריך לתמוך

בספריה. בספריות ברשויות המקומיות, הרשויות משלמות את השכר. אנחנו משתתפים

בסכום קטן עבור רכישת ספרים.

אם יפתרו את בעיית כוח אדם, יהיה פתרון. אנהנו את חלקנו עשינו. צריך

להמליץ שמשרד הפנים ומשרד הרווחה יתמכו. הנימוק של מר פרקש הוא, שתפקידם

לדאוג לצרכים בסיסיים של שיקום הנכים וספרים אינם במסגרת תפקידם, אלא במסגרת



משרד החינוך והתרבות - כמו שהם לא דואגים לחינוך של ילדים. נכון שילד שהולך

לבית הספר אם הוא עוור או חרש מקבל את החינוך המגיע לו ממשרד החינוך. במקרה

הזה מדובר על שרות לעוור. אם מדובר על מכשירי שמיעה לחרש, ספר לעוור הוא סם

החיים שלו, זה הקשר שלו עם העולם. פה הממשלה לא מצליחה למצוא את הכסף? בזה אני

משתתף עם אורי בהן בכל הלב.

צריך ללחוץ על משרד הפנים ועל משרד העבודה והרווחה שיתנו את החלק המגיע

לספריה הזו כדי שהיא תתקיים בכבוד. הם עושים עבודת קודש. מה שעושים שם, מספר

המתנדבים שפועלים וההתלהבות שישנה שם - אני יודע את זה מהצד של דודתי שעלתה

מרוסיה ואיננה רואה והיא מקבלת את השירותים שלהם, וזו הצלה בשבילה.

ש י פרקש;

אני מצטרף לכל אותן הערכות לספריה שנאמרו על ידי קודמי. כמי שאחראי על

נושאים שונים בתחומים שונים בטיפול בעוור במדינת ישראל, אני בהחלט שותף לכל

אותן הערכות. כל המוסיף גו"רע. גם אורי כהן וגם אחרים יודעים כמה אנחנו מעריכים

ומחשיבים את הפעילות שנעשית על ידי הספריה, על ידי המתנדבים ועל ידי כל מי

שנוטל חלק בפעילות הזאת.

היה לי די מוזר שהדיון הזה נערך בוועדת החינוך של הכנסת. אני חושב

שחאחריות הישירה לנשוא זה היא אחריות של משרד הפנים. אני לא רואה שום הבדל בין

כל ספריה עירונית אחרת לבין הספריה המרכזית לעוורים. כיוון שאין סריות

עירוניות לעוורים, ויש רק ספריה אחת יחידה ומיוחדת במדינת ישראל, אותו חלק,

אותה פרופורציה שניתנת, אותו תקציב שניתן לספריות העירוניות לפי מפתח כלשהו

שנקבע על ידי משרד הפנים, צריך להינתן גם לספריה המרכזית. אני לא חושב שזה

הגיוני להטיל את זה על עירית נתניה, וזה לא יכול להיות בתקינה של עירית נתניה.

מי שמכיר את מצבה הכספי של עירית נתיה, מבין שעירית נתניה לא יכולה לקחת על

עצמה את המשימה הזאת. לכן, זה תפקידו של משרד הפנים דרך מרכז השלטון המקומי או

בדרך אחרת.

האחריות של משרד העבודה והרווחה בנושא הטיפול בעוור היא במספר תחומים.

בעיקר בנושא של ניידות, תיקשורת, טיפול סוציאלי שיקומי, הכשרה מקצועית, סיוע

חמרי. לא יעלה על הדעת שבגלל אותה אחריות שיש לנו על נושא הטיפול בעוורים

במדינת ישראל, אנחנו נממן גננות או מורות לחינוך מיוחד וכן הלאה. זו אחריות של

משרד החינוך. כמו שאנחנו לא מממנים את הגננות והמורות, איננו מתכוננים לממן את

הספריות. אני חושב שדינה של הספריה המרכזית לעוורים, דינה כדין כל שאר הספריות

במדינת ישראל.

אותו סכום מזערי שאנחנו מקצים היום לספריה המרכזית, אני מנציע שאנחנו

נראה את זה כאיזושהי הכרה או הערכה שלא עומדת בשום פרופורציה להערכה שלנו

לעבודה שנעשית שם, אבל היא איזושהי תמיכה קטנה לתיפעול המערכת והחזרי, מסים.

במשרד העבודה והרווחה יש תקציב מיוחד להחזרי מסים על נייר ברייל וקלטות וכן

הלאה, ולפי דוחו"ת שאורי כהן מעביר לאינו, אנחנו מחזירים לו את המסים.

אנחנו משתדלים בכל דרך שהיא להעמיד לרשות הספריה מעת לעת תרומות, בין אם

אלה תרומות שמגיעות דרך האפוטרופוס הכללי, בין אם אלה תרומות מקרן זו או אחרת.

אני מבין שהיה לנו חלק בהעברת 300 אלף שקל באמצעות תורם אוסטרלי.
א' כהן
אני מבקש לתקן.



ש' פרקש;

אל תתקן אותי. גם אני לא תיקנתי אותך. אבל אם אתה רוצה שאומר לך, אומר -

כשיש מצוקה תקציבית כל כך קשה, לא בונים סניף נוסף בתל-אביב, לא משקיעים מאות

אלפי שקלים בסניף נוסף. יכולת להסתפק במה שיש לך, וגם אם יש צורך בהרהבה - אתה

יודע שבעקבות השקעה פיסית באות השקעות נוספות בכוה אדם ובהצטיידות. אמרת שאין

לך סניף.

א' כהן;

אין לי סניף.
ש' פרקש
אראה לך אתה הזמנה עליה התום "סניף תל-אביב". אנחנו הגשנו בקשה יחסית די

גדולה לוועדת השופט בן-דרור, הוועדה לענייני עזבונות, בסך 82 אלף שקל, אישרו

60 אלף שקל. גם באמצעות הקרן לפיתוח שירותים של המוסד לביטוח לאומי אנחנו מאד

משתדלים לעזור לספריה. יש מקורות מהם אנחנו משתדלים לסייע לספריה. בטיפול

השוטף הסכום שלנו אכן קטן מאד, ואני חוזר ואומר, אין לנו שום כוונה להגדיל את

ההשתתפות שלנו בסכומים משמעותיים, כי אנחנו חושבים שנושא הספריה איננו נושא

שמסור לאחריות של משרד העבודה והרווחה.

י' קורסיה;

היום למדתי שיש כאן שיטת ניהול לפי המזל. הוא מנהל את הספריה על פי מזל,

או שמגיעות תרומות או שלא מגיעות תרומות. אני מצטרף לעמדה שצריך להמצא פתרון

ממלכתי לספריה, שיהיה תקציב מסודר.

יש מגוון שירותים שהשרות לעוור איננו נותן לעוורים, עם זה שהוא שרות

יעודי ואמור לטפל בעוורים. היעד שלנו הוא שיקום העיוור. דיברנו על חינוך,

איננו נותנים את שירותי החינוך לילדים עוורים. גם שם זה חסר. כמה שאנחנו

משתדלים לתת הדרכה שיקומית, שם יש חוסר גדול. נותנים את זה מעט מאד, והילדים

צריכים שרותי שיקום כפולים ומכופלים. אנחנו ידועים שהילדים האלה יגיעו אלינו

בסופו של דבר. גם בקטע משרד הבריאות יש התחברות לא פשוטה. יש מרכזים להתפתחות

הילד, ככל שהילד מאותר מוקדם יותר, זה חשוב לצורך שיקומו.

הקציבים שלנו אינם מספיקים. מדינת ישראל היא בתפיסה שלא כל השירותים

מצויים בשרות לעיוור. אם יהיה מצב שזה יהיה, יחברו אולי את כל התקציבים. נכון

להיום התקציבים אינם במשרד העבדוה והרווחה. הם מצויים גם ברשויות וגם בארגונים

שונים.
אי שלו
אם שאלת הנוהל או הדרך לסידור תשלומים של משרד הפנים עלולה להכביד ויש

שאלה שעשויה להראות כעקרונית, אני רוצה להזכיר שמר קוברסקי, שהיה מנכ"ל המשרד

והתחיל את הטיפול בנושא, קבע באחת מוועדותיו שמשרד הפנים יעביר כספים משלו

למשרדים יעודיים שמטפלים בנושא מסויים והם יעבירו את הכסף על פי קריטריון,

והדוגמא הבולטת היא רשות הספורט. כך שאם תעלה שאלת הדרך - נקבעה דרך והומלצה

על ידי מר קוברסקי בעצמו. אם הם יחליטו שהם רוצים שמשרדנו ישמש כצינור, אנחנו

נשמח ליעד את הסכום שהם יעבירו עבור משכורות, כשהכסף בא ממשרד הפנים.
א' כהן
אתם רואים את הויכוח בין משרדי העבודה, הפנים וההינוך. זה ויכוה שאני

עומד בו שנים. אשר לסניף בתל-אביב - היה תורם מאוסטרליה שרצה לתרום 250 אלף

דולר אלי ישירות. היעוד שלו היה בהתהלה כלבי נחיה, ומסיבות כאלה ואחרות עבר

לנושא הספריה. הוא מצא אותנו יותר אמינים ומצא את הנושא יותר חשוב. הוא אמר

שנקנה אולפנים וכן הלאה. הסכום הזה לא הספיק לנו. האיש נתן חצי מיליון דולר

ובזה קנינו 360 ממ"ר ב"גיל הזהב" כדי להעביר את האולפנים פלוס חדר השאלה

שנמצאים בחור, למקום יותר מכובד.

היו"ר חי מרום;

הוא התנה זאת בכך?

א' כהן;

ודאי. האיש היה חולה בסרטן. הוא מצלצל יום אחד ואמר שתוך שבועיים הוא

יכול לבוא לארץ ושנכין לו פתיחה חגיגית של המקום. אגב, הכסף בכלל לא עובר

דרכנו. ב-11 בחודש מתבצע תשלום ישירות לבנק דיסקונט. הוא ארגן הכל. אמרתי לו

שהאולם יהיה ריק. הוא תיכנן את כל הפתיחה לכבודו של האיש. אומר לו לא?

הי ו"ר ח' מרום;

והחלטות על בניית קומה שניה?

א' כהן;

אני מדבר על הסניף הזה. עשינו פתיחה חגיגית.

עי וינברג;

על זה הוחלט לפני שנים, לפני הגרעון.

היו"ר חי מרום;

זה יצר את הגרעון?

א' כהן;

הוא נתן לי את ה-200 אלף דולר ראשונים לבניה, ורק אחרי חודש שלמתי זאת.

בינתיים חשתמשתי בכסף.

אי שלו;

לקומה הזו גם אנחנו נתנו לך 150 אלף שקל. עד 1987 כשלא בניתם את הקומה,

נעתם עד 73 אלף שקל גרעון. ב-1988 נכנסתם לגרעון וב-1989 165 אלף וב-1990

199 אלף. זה מתוך המאזנים שלכם.

עי וינברג;

אלה קרנות מי ועדות.



א' שלו;

גרעין.

עי וינברג;

יש שם מקרנות.

א' שלו;

זה גרעון שבו גמרתם באותה שנה. ב-1985 גמרתם מאוזנים.

עי וינברג;

רזיה לנו עודףך כספים. הכנסנו לקרנות מיועדות. ב-1987 היה עודף כסף.

שי פרקש;

את השוטף גמרת ב-73 אלף שקל גרעון ב-1987.

עי וינברג;

ב-1987 גמרנו את השנה בפלוס 3000 שקל. ב-1988 גמרנו ב-157 אלף מינוס. זה

בגלל גרעון באותה שנה בגלל הבניה.

אי כהן;

ב-1988 גמרנו לבנות. הבניה היתה של שנתיים.

היו"ר חי מרום;

איך צמח גרעון מאפס ב-1987 למינוס 153 אלף ב-1988.

עי וינברג;

התרומות הצטמצמו. היינו צריכים לנצל את הכסף שהיה מיועד לבניה, להעביר

מקרנות שהיו מיועדות לבניה לתיפקוד שוטף.

הי וייר חי מרום;

אבל סיימתם את השנה הזו בגרעון של 153 אלף. למה? לא בגלל הבניה באותה

. שנה?

אי כהן;

לא. היו לנו פחות תרומות. אנשים יותר תרמו לבניה, ואז לקחנו מהקרן לבניה

ומימנו את השוטף. ככה משכנו.

עי וינברג;

באותה שנה שנה היו לנו 50 אלף שקל פיתוח לבניה.



די רונן;

הם חיו כל הזמן בתת-תיקצוב. כשהם בנו לא היה להם הכסף והם ניצלו את

הקרנות.

א' שלו;

אנחנו העברנו לבניה 150 אלף שקל נוספים כדי לעזור לכם בבניה.

עי וינברג;

באותה שנה גם הובטח שנקבל כסף ממשרד הפנים לצורך כוח אדם. כך שלא היתה

לנו בעיה. יש לנו מכתב בענין לזה.

א' כהן;

שום דבר כאן לא נוגע לסעיף ביטוח. הביטוח הלאומי הוא דבר מיועד בהסכם

חתום וקבלות. האפוטרופוס הכללי - הסכום הראשון שקיבלנו היה לפני שלוש שנים,

וגם אותם 60 אלף שקל מיועדים תמורת קבלות לנושא האולפן בתל-אביב.
היו"ר חי מרום
האם אתם משלמים ארנונה?

עי וינברג;

בעירית תל-אביב כן. בנתניה לא.

א' כהן;

בנתניה זה בכל פעם עולה ואני משכנכע אותו שלא יגבה מאתנו. בשנים האחרונות

לא גובים מאתנו לא ארנונה ולא מים.

נ י מסאלחה;

היחס שלי שונה מהיחס של נציגי המשרדים השונים. יכול להיות שכל אחד מכם

תרם את תרומתו והוא חייב להגן על משרדו. אני לא מסכים שהספריה הזו היא כמו יתר

הספריות. אני ואתה מר פרקש רואים טלוויזיה, אתה ואני רואים וידיאו, אני ואתה

נוהגים ואנחנו משתכלים על נוף. בשבילם הספריה היא כל חייהם. אני מסיר את

הכובע בפניכם. אני שמח שמר כהן חרג מתקציבו. הוא לקח קרן של בנין והשתמש לבנין

ולא נשארה לא רזרבה לכסות גרעונות.

אני התרשמתי שמשרד החינוך הגדיל את ההקצבה. מה תפקידו של משרד העבוה

והרווחה? אני מדבר על סדר עדיפויות. איזה סדר עדיפות יש לך לפני העוורים? או

שהעוור יישאר כל החיים שלו תוסכל כי אין לו ספריה כזאת, והוא יהיה נטל על

החברה ונטל על עצמו והמשפחה, או שנתמוך בספריה הזאת שבה הוא יקבל סיפוק עצמי

ויהיה עם פחות תיסכול.

מה סדר העדיפויות של משרד העבודה והרווחה? אני הייתי מציע שתעסוק בכך

ועדה משותפת של ועדת הפנים, ועדת העבודה והרווחה וועדת החינוך והתרבות. שיבואו

האחרים. שיבואו המנכיילים ויגידו שאין להם כסף לעוור. אתה אומר שמשרד הפנים הוא

הכתובת. זה לא בדיוק כך. הכל מאותה עוגה קטנה. או משרד הפנים או משרד העבודה

והרווחה - ואני לא מזלזל בשום דבר שעושה משרד העבודה והרווחה - אבל לא בא

בחשבון שהוא יגיד שהוא פטור. יש 22 תקנים שהיה סיכום לגביהם, לא משנה מי ישלם



את זה. חשוב לנו שמשרד הפנים יקחאת הלק הארי בנושא הזה, אבל שאתם תגידו שמשרד

העבודה לא יכול לתת - חס וחלילה, עלי זה לא מקובל. משרד העבודה והרווחה חייב

להיות מאד רגיש לענין זה. אמרת ש"אין לנו שום כוונה", לא שאין שום אפשרות,

להגדיל את חלקכם. אתה לא נותן להם לא מסר ולא סיכוי ולא תקווה, אלא שיילכו

למשרד הפנים.

הסוגיה הזאת חייבת להיפתח. אנחנו חייבים לפעול כדי שכל מוסד יגדיל את

חלקו. יכול להיות שצריך להיות פיקוה על מר כהן. אבל קודם תנו את הכסף, שהספריה

תיפתח מחדש ותשרת את ציבור העוורים, ואחר כך, אם מר כהן או ההנהלה שלא לא

מתפקדים, תבוא וועדה שתבדוק את הנושא ותראה. אני מדבר על העתיד.

אני מאד מצטער שהספריה הזו נסגרה. אני חייב לומר לפרוטוקול, זה לא שייך

למפלגה שאני שייך אליה. אם זו היתה ישיבה על יחודיים - היה להם מספיק כסף?

ראינו אלף ואחד יחודיים. לעירית חדרה נתנו כסף כדי שישלם לישיבה ונתנו לנתניה.

אבל לעוורים ישירות בלי הסוואות, אי-אפשר לשלם? ליהודיים אפשר לשלם ולעוורים

אי-אפשר לשלם? איזו חברה של צדק סוציאלי אנחנו בונים? אוי ואבוי לנו אם נמשיך

כך.

שי פרקש;

כאשר אמרתי שאין לנו כל כוונה, התכוונתי לומר שבסדרי העדיפויות, במצוקות

הגדולה של משרד העבודה והרווחה, אם זה בנושא של השמת ילדי בפנימיות, אם בנושא

של השמת מפגרים - יש לנו למעלה מ-700 מפגרים שמחכים למוסדות - אם זה בנושא של

השמת ילדים נכים במעונות וגני ילדים, והרשימה ארוכה מאד - המצוקות כל כך

גדולות, שעם כל הכבוד לספריה, ואני מכיר בספריה ואני רוחש לה הרבה כבוד, גם

אילו היה עומד לרשות אגף השיקום איזשהו סכום נוסף לתיגבור הפעילות הקיימת היום

באגף , לא הייתי מעמיד את התקציב הה לרשות הספריה. כשבסדר העדיפות שלך עומדים

ילדים נטושים בבתי-חולים, כשאין מכסות למשפחות אמנה ואין הצעות תקציביות

לפנימיות, עם כל . הכבוד לספריה, בסדרי העדיפות שלנו זה לא יעמוד בסדר עדיפות

גבוה.

היו"ר חי מרום;

שמעתי הבוקר שהאישור של ועדת הכספים להעביר חצי מיליארד שקל למשרד השיכון

והבינוי, עלה למדינת ישראל 70 מיליון שקל שיעברו למסודות חרדיים שקשורים

לאגודת ישראל. רק ממשלה עוורת יכולה להיות אדישה לסגירת ספריה שמשרתת את

העוורים ולהעביר את הסכומים האלה ליהודיים. אלה אנשים אטומים שאינם רואים מה

שנעשה סביבם. רואים ספריה לעוורים סגורה מחוסר תקציב, ומעבירים 70 מיליון

למוסדות שקשורים לאגודת ישראל כאתנן פוליטי. זו קהות חושבים שאין כדוגמתה

בכלל.

אנחנו צריכים לנסות להביא לתוצאות מהישיבה הזאת. אני חושב שצריך לפתוח את

הספריה. זה ראשית. אני מבין את החלטת ההנהלה. קשה להמשיך להחזיק מוסד כזה באין

לו תקציב. יחד עם זה, אנ מכיר מן העבר מוסדות שונים, שגם בהעדר תשובה תקציבית

מיידית, החזיקו אותם פתוחים עוד קצת, דיברו על לב הצוות שעובד בהם ואיפשרו

לגורם כמונו לטפל בענין, תוך ידיעה שאיננו עוזבים את הענין שלכם וממשיכים לטפל

בו עד מציאת הפתרון.

לכן אני רוצה לפנות אליכם לשנות את החלטת ההנהלה, בידיעה שוועדת החינוך

של הכנסת מקבלת על עצמה ללוות את הענין מכאן עד שייפתר. אינני יודע כמה זמן זה

יקח ומה יעלה בידינו ומה לא. אנחנו מבטיחים לכם שאנחנו נכנסים לעובי הקורה,

יוקם צוות מלווה לענין. אני מקווה שגם ההצעה של חבר-הכנסת מסאלחה תהיה מקובלת

על יושבי-ראש הוועדות האחרות, ונעשה עבודה משותפת ולא נרפה מן הענין עד שיבוא

פתרון.



אנחנו נכנסים לליווי שלכם. אני רוצה לבקש שהחלטת ההנהלה תשונה ושבחגים

יעמוד הציוד הזה לרשות המשתמשים בספריה. זה יהיה בשבילנו מקור לאוירה נוחה

יותר לטיפול בענין. תמיד עומדת לרשותכם אופציית הסגירה. אני רוצה לקבל מכם

תשובה בענין זה.

לפי דעתי לא יכול להימשך יותר שאתם בונים תקציב שנתי על תרומות שאלוהים

יודע אם יבואו או לא יבואו. אי-אפשר כך לחיות ואי-אפשר כך לפעול. אני רוצה

שהתרומות שיבואו יאפשרו לכם פיתוח ושלא ישמשו לקיום. אי-אפשר לעבוד כך. מה עוד

שנושא התרומות איננו בסימן התרחבות שיגשוג כרגע. כל העולם במצוקה כספית קשה

מאד.

אם העלות הראלית שלכם היא 1.8 מיליון שקל בשנה, צריך למצוא לכך תקציב

ממשרדי הממשלה כדי שתוכלו לעבוד. הגרעונות שלכם נובעים מן העובדה שאתם בניתם

על הכנסה שלא באה. לא שלא באה ממשרדי הממשלה. בעקרון לא יכולתם להצביע על סעיף

תקציבי מגדר. היו איזשהן התחייבויות.

שוחחתי עם מנכ"ל משרד החינוך. אנחנו צריכים לבקש הקמת ועדת מנכ"לים,

המנכ"לים הם ממשרד החינוך והתרבות, משרד הפנים, משרד העבודה והרווחה ומשרד

הבטחון. חלקו של משרד הבטחון קטן. שלושת המשרדים הצריניים - עבודה ורווחה,

פנים וחינוך ותרבות, חייבים להיות בצוות. מנכ"ל משרד החינוך הבטיח שהוא יעשה

כל מאמץ להקמת צוות כה כדי לדון בנושא של תיקצוב הספריה.

אנחנו רוצים לדעת שהתקציב השנתי שלכם מגובה ולא שאתם בנויים על סעיפי

תרומות. תראו איזה גיחוך, מדברים על 70 מיליון כחלק מעיסקה פוליטית ולא יכולים

למצוא פתרון למיליון שקל לספריה במתכונת שיש לה הקצה שנתית ואז גם ההוכחה

התקציבית כלפי אגף התקציבים תהיה פשוטה יותר, כי יהיה ברור מנין בא הכסף.

אני לא רוצה לבוא חשבון עם משרד העבודה והרווחה. אני יודע באיזה בעיות

אתם נתונים. אבל משרד העבודה והרווחה יחד עם משרד הפנים ויחד עם משרד החינוך,

יכולים למצוא. אם כל אחד היה נותן את החלק משרד החינוך נותן, היינו על הסוס.

אם כל אחד היה נותן 450 אלף שקל, גמרנו את הענין.

הספריה הזו היא ספריה לאומית לעוורים. היא לא רק ספריה במועצה מקומית.

גישתה של עירית נתניה תמוהה בעיני. לא הייתי משאיר את עירית נתניה חפה מכל

אשם. בגבולות העיריה מתברכים בקיומה של ספריה כזו, אבללא תורמים לה דבר וחצי

דבר לקיומה. אני מכיר פרנסים שמכתתים את רגליהם, רואים בספריה כזו ספינת דגל

בתוך עירם, אינם נותנים למישהו אחר להקים דבר כזה, שומרים מכל משמר, ומתברכים

בזה. אתמול שוחחתי עם ראש עירית נתניה והוא אומר: זו לא ספריה שיש לנו אחריות

לגביה, אנחנו גם לא נשלח לוועדה נציג כי איננו רוצים שיטילו עלינו אחריות

כלשהי. הייתי מחפש ראש עיר שמוכן לקבל את האכסניה הזו ומוכן לעזור לה, ואינני

בטוח שאל הייתי מוצא.

גם עמדת משרד הפנים נראית לי מאד משונה. יש כאן מכתבים שהם ממש כתב

התחייבות. אני לא בטוח שאי-אפשר להצליח בעתירה בבג"צ על יסוד מכתב שהוא ממש

התחייבות של ראש אגף במשרד. פתאום בהבל פה פוטרים את עצמם מהענין. אבל את זה

אני רוצה להשאיר לוועדת המנכ"לים.

אורי, אנחנו מצפים מכם להחלטה מיידים להפעיל את הספריה. צריך לאסוף את

העובדים ולהגיד להם שהם נדרשים לטיפת אחריות. אחרי הכל זה גם מקום עבודתם.

מעבר לזה אני בטוח שגם את נשמתם הם נותנים לעבודה הזו. אני רוצה לבקש שעד

נשעבור את החגים תהיה פתיחה מחדש של הספריה. דבר שני, החלטת ועדת החינוך של

הכנסת תדבר על כך שהוועדה תובעת מהממשלה להקים ועדת מנכ"לים אשר תדון בנושא

תקציב הספריה ותאפשר לה לקבל את התיקצוב הראויה לפחות מתוך שלושה משרדי

ממשלתיים, אם לא ארבעה, באופן הוגן והולם.



דבר נוסף, הוועדה תקים צוות מתוכה ללווי הענין, ובמידת הצורך תקיים ישיבה

נוספת עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ועם ועדת הפנים כדי למצוא פתרון לענין.

לפחות לגבי משרד החינוך והתרבות, אני רוצה לקוות שהגישה היא מאד מאד

אחראית. מנכ"ל משרד החינוך והתרבות אמר לי במפורש שיקבל החלטה שלנו על הקמת

ועדת מנכ"לים והוא יתבע את הקמתה ויעמוד בראש הצוות שידון בכך. לכן יש יסוד

להניח שהגישה תהיה רצינית. נבקש שהתוצאה של הענין תהיה כזו שתהיה לכם תקציב

מהמשרדים ולא מעזבונות ותרומות שאינם ברורים.

נ' מסאלחח;

במקרה קיצוני אולי אפשר לחשוב על חוק. אבל אל נתייאש מהתחלה. אי רוצה

להצטרף לענין של ישיבת ההנהלה. קודם כל כדי לשרת את העוורים. הכנסת בפגרה. על

ידי פתיחת הספריה אתם נותנים מרווחה לעבודה. סגרתם והתרעתם וזו נורה אדומה

ויותר מזה. תאפשרו לנו להתמודד עם הנושא.
א' כהן
אין שמח ממני לפתוח את הספריה. אני צריך לשכנע את ההנהלה ואת העובדים.
אי שלו
בדיון השתתפו ארבעה חברי הנהלה.
אי כתן
קיבלנו אישור טלפוני. אני צריך לשכנע את העובדים. אני מציע שתקבעו זמן.

בעיה להעביר מיקדמה של 100-150 אלף שקל? להפעיל ספריה זה אומר לשלם כסף. יש לי

מכתב מהבנק.
שי פרקש
לעובדים צריך לשלם גם כשהספריה סגורה.
אי שלו
פיטרת את העובדים? לא. אם לא פיטרת אותם, אתה צריך לשלם להם משכורת. הם

יישבו בבית ויקבלו משכורת, זה יותר טוב?
אי כהן
אני צריך לשכנע את העובדים.
עי וינברג
אין כסף. יש לנו מכתב של הבנק. עיקלו לנו את המחשב.
א' כהן
עובד יאמר שאם הוא לא מקבל משכורת הוא לא עובד. זו לא הפגנה.
א' שלו
מוסדות בקשיים תקציביים גדולים משלכם המשיכו לתפקד. המסר עבר.



א' כהן;

כלומר, תוך חודש ימים יימצא פתרון לענין.
עי וינברג
אקרא לכס את מכתב הבנק מ-7.8. "השבונכם הנ"ל מראה יתרת חובה בסך 180 אלף.

ש"ח? למרות פניותינו המרובות טרם כוסה החוב. הרינו להודיעכם כי לא נוכל לאפשר

חריגות נוספות". נוסף לכך היה עיקול של המחשב של הנהלת החשבונות. לקחו את

המחשב. הביטוח הלאומי לקח לנו את המחשב.
אי שלג
הביטוח הלאומי לקח את המחשב?

עי וינברג;

יש לי אישור על כך שלקחו את המחשב. הם הוציאו את המחשב. היום צלצלו אלי

ואמרו לי שהולכים להעביר אותו לתל-אביב ויעלה לנו אחסנה וכן הלאה. אז התרעתי

בפני דן רונן וביקשתי ממנו לתת לי מקדמה. הם הוציאו אותו ב-14 באוגוסט.

א' כהן;

מזל שהוצאנו את הדו"ח לפני כן.

א' שלו;

אנחנו יכולים לעזור לכם בענין הביטוח הלאומי. יתכן שיתרצו. אני לקח על

עצמי לדבר עם מר ציפורי. הוא איש מתחשב. יש גבול לאטימות של חכמולוג שם. הבנק

יעצור כרגע את ההקצבה ותוך חודש ימשכו. נקודה מכרעת היא שהעובידם את משכורתם

יקבלו, בין שהם עובדים ובין שהם לא עובדים. הם רוצים לשבת בבית ולקבל משכורת?

היו"ר חי מרום;

אנחנו היום ב-5 בספטמבר. העובדים קיבלו משכורת אוגוסט?

אי כהן;

לא.

א' כהן;

העלתם בדעתכם שאינם משלמים לעובדים משכורת אוגוסט?

א' כהן;

דיברתי עם דן רונן על הקמת שתי הקצבות.

אי שלו;

אין לכם גרוש. אין שום עזבו ואין שום דבר בדרך ולא תשלמו משכורת.



אי כהן;

לא שילמנו ולא נשלם. אין לנו כסף.

אי שלו;

אתה מקבל את הקצבתנו הרגילה. בהנחה כזאת, האם תשלם משכורת?
אי כהן
במצב שאני נמצא בו היום, לא. אם תיפול מחר מעטפה עם 20 אלף דולר, אומר

לבנקים שיש לי כסף ושישחררו לי כסף? אם לא תיפול, אני לא משלם.

אי שלו;

ואם הם יישבו בבית, ייטב להם? אנשים יושבים בבית, שכר אתה יכול לשלם, מה

ההבדל אם הם יושבים בבית ומקבלים שכר או עובדים ומקבלים שכר דחוי?

היו"ר חי מרום;

ביקשתי שההנהלה ואתם תיפגשו את העובדים ותסבירו שנכנסים לטיפול בנושא הזה

ואנחנו מבקשים לתת את השרותים ולאפשר לנו במשך החודש הקרוב לעשות עבודה בצוות

מנכ"לים ובוועדת החינוך של הכנסת כדי לאפשר לכם חמצן בשלב ראשון ואחר כך

סידור של קבע למשך כל השנה.

אי כהן;

ביום רביעי אאסוף את העובדים עם ההנהלה וננסה להעביר את זח. ההחלטה היא

שלהם. יש סיכון שלא יקבלו גם את משכורת ספטמבר.

היו"ר חי מרום;

מר פרקש, אתם נותנים להם 40 אלף שקל בשנה. העברתם בסך הכל 7000 שקל עד

כה.

ש י פרקש;

אעשה מאמץ להעביר להם עוד 20 אלף שקל, אם אקבל את הדו"ח.

אי שלו;

כמה אתם חייבים לביטוח הלאומי?

עי וינברג;

30 אלף שקל.

א' שלו;

בגלל זה לקחו לכם את המחשב? בושה. אנחנו מצדנו נעשה מאמץ גדול להעביר לכם

מקדמה.



אי כהן;

אז אני מקבל הקצבת חודש אוגוסט, חודש כפול. זה מעמיד לרשותך 70 אלף שקל.

מר פרקש יעשה מאמץ ואתה מקבל יותר מהמשכורת.

היו"ר חי מרום;

משרד החינוך יעשה מאמץ ונוסף להעברת חודש אוגוסט ישיג לכם מקדמה נוספת

כדי לתת לכם חמצן לחודש הקרוב. משרד העבודה! והרווחה יעשה מאמץ להעביר סכום של

23 אלף שקל מיד, כדי שנוכל לאפשר לך לשלם לעובדים את משכורת אוגוסט. במקביל

שניכם תפנו למר צפורי בענין המחשב. אני אשוחח עם מר אורלב כדי שיוקם צוות

מנכ"לים ואנחנו נלווה את הענין.

נעבור את חודש החגים ונוכל להכנסת לחודש אוקטובר וללוות את המשך

ההתייעצויות בין משרדי הממשלה. אני גם אפנה לשרים, גם לשר המר, גם לסגן השר

פורוש, גם לשר דרעי. עם משרד הבטחון המצב קשה יותר כי חלקו קטן מאד. אני לא

חשוב שהם פרטנר של ממש. נהיה אתכם בקשר. אבל דבר אחד נראה לי ודאי אחרי הישיבה

הזאת - שפעולת הספריה צריכה להתחדש. על פי הבטחות של נציגי המשרדים יש לכך

מקורות. לפחות לגבי החודש הקרוב אפשר לראות זאת כמסודר.

א' כהן;

אני אקבל את הכסף, ורק אז אני יכול לשכנע.

היו"ר חי מרום;

לא.

אי שלו;

אם זה המצב, אני לא אטפל בהקדמת הקצבה. שיהיה ברור. זה לא ביזנס שלנו

שאתה זורק את התינוק אלינו.

א' כהן;

ביום רביעי, או שאשכנע את העובדים או לא.
א' שלו
אני בטוח שתשכנע אותם, אם תרצה. ראיתי מנכ"לים ששיכנעו במצבים יותר קשים.

היו"ר חי מרום;

יש תנאי אצל שני המשרדים. גם מר שלו שמציע גיוס של מקדמה, מדבר על כך

שהתנאי למאמץ הוא פתיחת הספריה. הוא הדין עם מר פרקש. כך הם רואים את הענין,

ובצדק. קצת רצון טוב מצד עובדי המוסד גם הוא צריך לבוא לידי ביטוי.



א' כהן;

אפנה לרצונם הטוב ביום רביעי.

היו"ר חי מרום;

אני משוכנע שאם ההחלטה תהיה להפעיל את הספריה, המשרדים יעמדו בהתחייבותם

ויעבירו מה שהבטיחו בזמן קצר ככל האפשר. אני חושב שזה סיכום הוגן.

- הישיבה ננעלה בשעה 17.20 -

קוד המקור של הנתונים