ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 15/07/1991

הצעת חוק הספורט (תיקון), התשנ"א-1991 -הכנה לקריאה שניה ולקריאה שלישית

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 256

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני, די באב התשנ"א (15 ביולי 1991). שעה 00;09
נכחו
חברי הוועדה; מי בר-זהר - היו"ר

אי אליאב

ה' מחאמיד

די צוקר
מוזמנים
י' אורן - ראש מינהל הספורט, משרד החינוך והתרבות

א' בריק - יועץ משפטי, משרד החינוך והתרבות

י' אוברקוביץ - יו"ר דירקטוריון הפועל, ההסתדרות

ג' בן-ישראל - יו"ר לשכת הקשר של ההסתדרות עם הכנסת

די דרור-הכהן - משרד המשפטים

ב' נסים - משרד החינוך והתרבות

ת' מורג - המועצה לשלום הילד

נ' גולדמן - האגודה לזכויות האזרח

ש' זיסמן - יו"ר הארגון הארצי של שחקני הכדורסל
י ו עץ משפטי
צ' ענבר
מזכירת הוועדה (בפועל)
י י גידלי
קצרנית
אי זכאי
סדר-היום
הצעת חוק הספורט (תיקון), התשנ"א-1991 - הכנה לקריאה שניה

ולקריאה שלישית.



הצעת חוק הספורט (תיקון), התשנ"א-1991 -

הכנה לקריאה שניה ולקריאה שלישית

היו"ר מ' בר-זהר;

אני פותח את הישיבה. חלק מהמוזמנים לא יכלו להגיע. אתמול הם שלחו מברק,

שהגיע הבוקר, שהם לא יוכלו להגיע לישיבה וביקשו לבטל את אותה. המברק נשלח ממרכז

מכב"י ישראל, בו כתוב שהיושב-ראש עסוק בישיבה אחרת, ממלא-המקום חולה וסגן

היושב-ראש בחוץ-לארץ. אני לא יכול לבטל ישיבה ברגע האחרון, מה גם שאנחנו עוסקים

בענייני חקיקה.

אני מציג את הנוכחים. ממשרד החינוך והתרבות - מר יריב אורן, ראש מינהל

הספורט; מר אריה בריק, יועץ משפטי. ממשרד המשפטים - גבי דלית דרור הכהן.

מהמועצה לשלום הילד עורך-דין תמר מורג. מההסתדרות - מר יורם אוברקוביץ, יושב-ראש

דירקטוריון הפועל; מר גדעון בן-ישראל, יושב-ראש לשכת הקשר של ההסתדרות עם הכנסת;

מהאגודה לזכויות האזרח, עורך-דין נטע גולדמן. עורך-דין שמואל ז יסמן, יושב-ראש

הארגון הארצי של שהקני הכדורסל ומר צבי ענבר, היועץ המשפטי שלנו.

אנחנו עוסקים היום בהצעת חוק הספורט (תיקון), התשנ"א-1991, הכנה לקריאה שניה

ולקריאה שלישית. בדיון שהיה בהצעת החוק הזאת במליאה בקריאה הראשונה, רוב

המשתתפים - להוציא משתתף אחד שהיסס ואמר שהוא יצביע בקריאה השניה ובקריאה השלישית

כי הוא חסיד העבר - תמכו בה פה אחד. אם היה קו מנחה בדיון במליאה, הרי היתה

נטייה להחמיר בחוק ולא להקל בו, כלומר להקל על השחקנים אפילו יותר מאשר ציינו

בחוק הזה. ברוב מוהץ של 10, 1 נגד, וללא נמנעים, הועברה הצעת החוק להכנתה לקריאה

שניה ולקריאה שלישית. היועץ המשפטי יסביר איך יתנהל עכשיו הדיון.

צ' ענבר;

בקריאה הראשונה, מלבד הבעת עמדות כללית, היו כמה הערות קונקרטיות. חבר-הכנסת
רובי ריבלין אמר בין היתר
צריך לתת את הדעת לכך שהאגודות תפוצינה על נזקים

שנגרמו להן באמת בעין כתוצאה מכך שהספורטאי מבקש לעבור ממקום למקום. חבר-הכנסת

חגי מירום הציע שעד גיל מסויים לא יהיה צורך בחובת הודעה מראש. לא צריך שתהיה

חובת הודעה על ילד בגיל 15 או 16 כי הוא צעיר ולא יודע מה גורלו ויש לתת לו את

אפשרות הבחירה. חבר-הכנסת מירום חושב שצריך להבטיח שיהיה טופס מפורט דיו, שמבהיר

למשפחה מה הם תנאי ההצטרפות של ילד, מהי הכבילה - אם קיימת כזאת - שקושרת אותו

למועדון מסויים.

היו"ר מ' בר-זהר;

איזה נוהל אתה מציע לדיון?
צ' ענבר
המשתתפים היום בדיון אמרו כבר את דבריהם בפעם הקודמת. אני מציע שקודם תהיה

התייחסות להערות שהושמעו ואחר-כך נעבור על הסעיפים.
ת' מורג
אני תומכת בשתי ההסתייגויות של חבר-הכנסת חגי מירום. להסתייגות הראשונה: גם

אנהנו מציעים להגביל את הגיל שממנו צריכה לחול חובת ההודעה. אין הגיון להחיל את

החובה הזאת כאשר מדובר בספורטאים צעירים. אולי אפשר לדבר על גיל 16, 15. או 14,

אפשר להתווכח על כך, אבל לא מקובל עלינו שיש לקבוע חובה של הודעה שנה מראש, מהרגע

שהילד נכנס לאיזו שהיא פעילות ספורטיבית. אעביר ליועץ המשפטי את הנוסה שלנו

בנקודה הזאת.



אשר לפירוט התנאים. יש כרטיסים לא ברורים שלמעשה לא כתוב בהם דבר.
אנהנו מציעים את הנוסה הבא
השר, באישור ועדת החינוך של הכנסת, יקבע בתקנות את

המידע אשר הובה על אגודת ספורט לכלול בטופס ההרשמה לאגודה של ספורטאי אשר טרם

מלאו לו 18 שנים. זה יהיה תוספת לסעיף 11, ויהיה סעיף 11ב.

ש' זיסמן;

אנהנו תומכים בדבריה של גבי מורג לגבי אי-מתן הודעה עד גיל מסויים. לדעתנו

גיל 14, 15 הוא גיל סביר.

אשר לפיצוי אגודות הספורט - אין על מה לדבר. המצב עד היום הוא: א. ההורים

מממנים את ילדיהם; ב. היתרה מגיעה מכספי הציבור באמצעות מסים, ואף משקיע פרטי לא

יכול לטעון שהוא השקיע בשהקן ומגיע לו פיצוי.
י' אורן
אשר לטופס ולפרטים שצריכים להיות בו על-מנת להביא לידיעת ההורים את התנאים

וכו' אין הילוקי דעות.

אשר לגיל. אנחנו מדברים בהכללה על המושג ספורטאי, אבל בגיל 14 יש כבר אלופי

עולם או אלופות עולם. אי-אפשר להתייחס לספורטאי או ספורטאית בהתעמלות או בשהייה

או בענפים מסויימים כדבר לא בשל. לכן אני לא הושב שההצעה הזאת טובה. צריך

להוריד מהגג ולא להוסיף לבסיס. גיל 18 הוא גיל מאוהר, רוב הספורטאים בגיל הזה

כבר מסתובבים עם חוזים כספיים של אגודות וזה יכול לעלות בכסף. היה טוב אם היו

מורידים זאת לגיל 17.
נ' גולדמן
אנחנו מיוצגים בוועדה בפעם הראשונה. העמדה העקרונית שלנו היא תמיכה בחוק.

אנחנו מצטרפים גם לעמדה שהובעה על-ידי גבי מורג לגבי האפשרות לעבור מקבוצה לקבוצה

בגיל 14, 15.
א' בריק
אין לי הערות לגבי הנושא של הגיל כי זה ענין מקצועי.

יש לי ספק לגבי הטופס שהשר צריך כאילו להתקין בתקנות. מדובר באיגודים

וולונטריים כשאנשים עושים את העבודה בו מרצונם החופשי ותמיד מתעוררת השאלה איפה

נגמר הגבול בין ההתערבות של המדינה - שלדעתי אינה רצויה - לבין ההתאגדות החופשית

שקיימת במדינה דמוקרטית. אני פוחד שהמצב יגיע לידי כך שיגידו כי השר יתקין את כל

הטפסים בתוך אגודות הספורט.
הי ו "ר מ' בר-זהר
אז מי יתקין את התקנות?
א' בריק
יש סעיף כולל לפיו לאיגודים הספורטיביים יש חופש להתקין את התקנות. אנחנו

קובעים כאן מגבלות רציניות באשר לגיל בו יכול ספורטאי לעבור מקבוצה לקבוצה, דבר

שהיה פרוץ עד עכשיו לחלוטין.
הי ו "ר מ' בר-זהר
היום זה מסחר בנוער. כשהם באים להירשם הם לא יודעים שום דבר. אתה אומר:

אמרנו בחוק, אז מה, קרה משהו?
א' בריק
היום אנחנו קובעים בדיוק מתי ילד יכול להשתחרר ומתי הוא לא יכול להשתחרר.

די צוקר;

התעוררה כאן שאלת האינפורמציה להורים.

אי בריק;

יכולתי להסכים, ובתור משרד ממשלתי שרוצה להשתלט על העניינים אולי זה טוב.

אבל אני מסתכל גם מההיבט של הופש פעולה במדינה. היום אנחנו עושים זאת בשטח הזה,

מחר בשטח אחר וכך המדינה מתערבת בכל נושא.
היו"ר מ' בר-זהר
הרבה אגודות לא פעלו עד עכשיו לפי הכללים שנקבעו. אם כל אגודה תתחיל לנסח את

התקנות והכללים שלה, כל אחת תרצה גם להשאיר את השחקנים הטובים אצלה ולמנוע את

העברתם לאגודות אחרות, והיא תתקין תקנות כאלה, שמלכתחילה, לא יהיה לנער רצון

לעזוב וללכת למקום אחר. מדוע שהנער שנכנס לאגודה לא יקבל טופס לפיו ברור מה

הזכויות ומה החובות שלו?
י י אורן
את הכללים הללו קובעות ההתאחדויות, לא האגודה.

היו"ר מ' בר-זהר;

למה שלא יקבע זאת גורם מרכזי? אם השר אומר; אתם חייבים להודיע לו כמה זמן

הוא יכול להישאר ובאיזה תנאים הוא נכנס - אפשר אחר-כך להתקין את התקנות על סמך

ההנחיות שמופיעות בהפנייה של השר. אנחנו לא נכנסים לפרטי החיים שלהם.

י י אוברקוביץ;

כנציג מרכז, אני מתנגד לכל הדברים האלה. אדוני היושב-ראש, דיברת על מסחר

בנוער. בצורה כזאת המיסחור יתחיל מגיל הרבה יותר צעיר וקיימות תופעות כאלה בעיקר

בענפי הספורט האינדיבידואלי, יש אגודות שמושכות אחת מהשניה ספורטאים, וזה יוצר

מתחים. אני מכיר אגודות מפוארות, גם מהמרכז שאני מייצג אותו כרגע, שזה יהפוך

להיות יוקרתי להתאמן אצלן ויעגנו את זה, מעבר לכל חוק, בהתאם להסכם בין אדם לאדם.

הדברים שהזכרתם יובילו את הספורט הישראלי לכך.

כמו-כן זה יביא לריכוז של ספורטאים טובים באגודות עשירות, לא יהיה פיזור של

ספורטאים כאלה בכל הארץ כי כולם יימשכו לכסף. יש כל מיני שיטות שנבדקות בארץ

לגבי העברות של ספורטאים. כדאי לקחת בחשבון שההתאחדות לכדורגל כבר קבעה ששחקנים

יעברו מקבוצה לקבוצה.

די צוקר;

אתה מדבר על מבוגרים.

י י אוברקוביץ;

כן, אבל בצורה כזאת פותחים פתח לכך.

אני מציע להקטין אולי את תקופת ההסגר ולא ליצור מצב של העברות חופשיות גם עד

גיל 18.
היו"ר מ' בר-זהר
אני מתנגד לכל שחרור של נוער לפני גיל 18, לא בגלל העניו הכספי, אלא שעל-ידי

כך נמנע צמיחתם של אלופים. כאשר המעבר הוא חופשי האגודה תגיד: למה לי להשקיע

כסף בילד - וכפי שציין מר אורן מתחילים לעשות זאת בגיל צעיר מאוד. נניח שמדובר

באגודה קטנה ואחרי חודשיים הילד רב עם המאמן, אומר "שלום" והולך, או שמישהו מגלה

את הילד. יווצר מצב שכל מיני אלופים יסתובבו בארץ, יעברו ממקום למקום ואף אחד לא

ירצה להשקיע בהם את ההשקעה הנחוצה כדי לאמן ולפתח אותם לקראת אליפות.זה יהיה

חסר אחריות לפתוח את הנושא הזה לילדים בני 15. 16. אנחנו נפגע בספורט. אני

חסיד ההיצמדות לסעיף הזה בחוק.

לגבי הפיצוי. אני לא רוצה שיתפתח ויכוח כמה צריך לשלם במעבר מאגודה לאגודה.

אם אגודה תוכיח שיש לח חוזה עם השחקן והוא התחייב לדברים מסויימים, זה נושא

משפטי, זה לא נושא לחקיקה הזאת.

אני מקבל את הדברים של גבי מורג לענין הטופס. את לא מתכוונת לכך שאנחנו ננסח

את הטופס המפורט. את אומרת שבחוק ייקבעו הנחיות לגבי מה שצריך להיות.

די צוקר;

אין לי מה להוסיף לגבי הטופס. להצעה שזה יהיה עד גיל 15, אני תומך בהצעה של

חבר-הכנסת חגי מירום והמועצה לשלום הילד. אם כי אני רואה כאן סכנה מסויימת ולא

אעלה על בריקדות בגלל הנושא הזה.

אתייחס עכשיו לסעיפים ולא מהאספקט הכללי. יש כאן נושא שהעלינו אותו בישיבה

הקודמת ואמרנו שנשאיר זאת לדיון בקריאה השניה ובקריאה ו-זשלישית. לפי סעיף 12 (א),

אם ההודעה חלה שנה מראש, ייתכן מצב שבו זה יתפוס שתי עונות. נניח שאתה מודיע

באמצע עונה אי, חובת ההודעה של שנה מראש מביאה לזה שגם עונה א' וגם עונה ב'

תחסמנה. אמרנו שנתקן את הסעיף הזה. יש הצעה של עורך-דין זיסמן שזה יהיה הודעה

של שנה מראש, או עונת תחרויות אחת, הקצרה מביניהן.

נקודה אחרת. חשבוע היה מקרח שבו שחקן כדורסל נכנס להסגר בחוץ-לארץ. איגוד

הכדורסל קבע שמאחר וחהסגר הוא בחוץ-לארץ ולא בתחומי מדינת ישראל, לא תיחשב התקופה

הזאת כתקופת הסגר. האם הצעת החוק שלנו כוללת את כל הגלובוס או רק את ישראל.
היו"ר מ' בר-זהר
אני מבקש התייחסות לנקודות שהעלה חבר-הכנסת צוקר.

י' אורן;

ההצעה הזאת הופכת את החוק לפלסתר. אם ארנה אומר עונה, אני מתכנן זאת די זמן

קודם, כולל הסכם עם האגודה האחרת. חודש לפני גמר העונה אני מודיע שאני עובר

וכעבור חודש אני משחק בקבוצה השניה. זו טעות לעשות זאת. לכן אני מציע להיצמד

לשנה.
די צוקר
אולי חצי שנה ואז זה תופס עונה אחת.
ש' זיסמן
הכוונה היא לעונת ספורט מלאה.



היו"ר מ' בר-זהר;

זה שנה.
ש' זיסמן
בכדורגל למשל התקנות קובעות הסגר של שנה, אבל לאחר פרק זמן מסויים. בפועל,

אותו שחקן נמצא בהסגר שנתיים שזה שתי עונות. לכן אנחנו מציעים שבסעיף ההסגר
ההגדרה תהיה אחרת
הימנעות מהשתתפות בתחרויות במסגרת אותו ענף ספורט לתקופה שלא

תעלה על שנה, או עונת ספורט מלאה, לפי המועד הקצר יותר. אני לא רוצה שיווצר מצב

שחודש לפני כן יודיע השחקן שהוא עוזב, כפי שהוזכר כאן.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

האם עונת ספורט מלאה היא זהה בכל אגודת ספורט?

ד' צוקר;

לא.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אני לא מקבל זאת.

י' אורן;

יש רק עונה אחת בשנה וכאשר אומרים עונה מלאה זה למעשה שנה. זה מאפשר את

האימונים שהוא יכול לעשות לקראת המעבר.

היו"ר מ' בר-זהר;

מה דעת היועצים המשפטיים לגבי עונה מלאה?
א' בריק
צריך להגדיר מה זה עונת ספורט מלאה.

צ' ענבר;

בחוק אין הגדרה כזאת.

היו"ר מ' בר-זהר;

אנחנו צריכים לפשט ולא לסבך.

ד' צוקר;

מה יקרה אם איגודי הספורט יתחכמו ויקבעו שאפשר להגיש את ההודעה לאגודה רק

החל מחודשיים אחרי כן. אם תאמר לי שאי-אפשר לתמרן עם זה - אני מוריד את כל

ההצעה.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

כתוב שזה "שנה מיום הכנסת טופס ההסגר".
צ' ענבר
אפשר אולי לומר כי בתאריך שהאיש מכניס את הטופס זה היום הקובע.
י' אוברקוביץ
אז שחקו יכול להתחיל לפעול באמצע עונה כשחקן משוחרר. זה צריך להיות בין סופה

של עונה לבין תחילתה של עונה.

שי זיסמן;

אני מסכים לדעתו של מר אוברקוביץ וכמשפטנים אנחנו צריכים למצוא לכך פתרון.

אין ספק שמדובר בעונה. גם כאשר נאמר בחוק "שנה" הכוונה היינה לעונה. כדאי

שנקבע כי התקופה בה מדובר מתחילה עם תום עונת ספורט אחת ולפני תחילתה של העונה

הבאה.

א' אליאב;

צריך להגדיר מה זה עונה.

די צוקר;

ההגדרה של עונה - על-פי הגדרת האיגוד משום שלכל איגוד יש תאריכים שבהן מתחילה

הפעילות של הליגות שלו.

צ' ענבר;

אם היה לפני תקנון אחד של כדרוגל או של כדורסל, הייתי רואה אם יש בו התייחסות

לעניו הזה. אין לי מושג אם מדובר על חודש או על חצי שנה.

די צוקר;

אני חושב שהנוסח של מר אוברקוביץ מינאים.
היו"ר מ' בר-זהר
או שנשאיר את הנוסח הקיים של שנה מיום הכנסת הטופס.
י' אורן
צריך להגדיר "עונה" וזה לא בעיה.

י י אוברקוביץ;

"עונה" היא משיקים סדירים עד גמר המשחקים.

די צוקר;

נקבע את העקרון ואחר-כך ינסחו זאת היועצים המשפטיים.

היו"ר מ' בר-זהר;

מקובל.
צ' ענבר
תביאו בחשבון שזה יכול להיות הרבה יותר משנה, לפעמים גם שנתיים. אם הוא צריך

לחכות עד סוף העונה כדי להגיש את הבקשה,מאז עוברת שנה עד תום העונה שלאחריה.

היו"ר מ' בר-זהר;

אי-אפשר גם לפגוע באגודה ולהגיד שבתחילת העונה הוא מגיש את הטופס. מקובל עלי

שזה יהיה בין סוף עונה לתחילת העונה הבאה, והיועץ המשפטי ימצא את ההגדרה ל"עונה".

אני עובר לסעיפים. (קורא את סעיף 1 לחוק, סעיף 11א(א)}.

ת' מורג;

זה נוגע לאותם ספורטאים שמוכרחים לעזוב אגודת ספורט לא משום שהם נאלצים לעשות

זאת אלא משום שמשפחתם עוברת דירה, אני מדברת על קטינים. אם המשפחה עוברת, למשל,

מאילת לטבריה.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מה קורה כשהקטין רוצה לעבור לאגודה אחרת ועובר לדודה שלו בתל-אביב?

ת' מורג;

יש מצבים בהם יכול להיות ניצול לרעה, מטעם הילד או ההורים, של הוראה כזאת.

אבל אני מדברת על ספורטאים מהרמה השניה והשלישית. אם אותו קטין צריך להודיע שנה

מראש כשהדבר לא תלוי בו, הוא לא יוכל לשחק עקב המעבר של המשפחה ממקום למקום.
י' אורן
בנוסח הקיים היום בחוק, לפני הצעת התיקון, יש פיסקה שבמקרים מן הסוג הזה אותו

ספורטאי יכול לפנות, ואם זה עונה על כעת שמוזכר בתקנות, רשאי השר למנות שופט שישמע

ויקבל החלטה בענין. אם זה מופיע גם בנוסח החדש, זה נותן את התשובה לכך.
י' אוברקוביץ
אין כלל בעיה. כל בעיה שנתקלתי בה מצאה את פתרונה. זה קורה בעיקר בקרב אנשי

צבא.

די צוקר;

בישיבה הקודמת הובהר לנו על-ידי מר בריק שאחד השינויים שיחולו בעקבות התיקון

בחקיקה, תהיה העובדה שיופעל ההסדר המופיע בחוק - שלא הופעל עד היום - לגבי שופט,

לא בורר. עצם מינויו של השופט ישנה את האווירה בנושאים הללו כי אז יהיה ברור שזה

לא בתוך חוג המשפחה. האיגוד או האגודה יתנהגו אחרת אם הם יידעו שהילד או ההורה

יכולים לפנות לשופט.

א' בריק;

בנוסח הקודם היה צריך. לקבוע באילו מקרים ניתן לערור בפני שופט. היום בכל

מקרה ניתן לערור בפני שופט.

צ' ענבר;

בסעיף קטן (א) הייתי מציע להוסיף; אין בהוראה זו כדי למנוע אפשרות של מעבר

בתקופה קצרה מזו. לפי הסעיף, כפי שהוא כתוב כאן, בכל מקרה של פחות מגיל 18 יגידו

שהמחוקק אמר כי צריך הודעה מראש של שנה.



י י אובקוביץ;

אני רוצה להבין, כל מי שמגיע לגיל 17 יודעי אוטומטית שהוא עובר?
צ' ענבר
אין לדברים האלה שייכות לענין.

ראשית, יש לנו את סעיף 10 להוק התקנוני . הסעיף הזה מקנה להתאחדות או לאיגוד

להתקין בתקנון גם הוראות הנוגעות להעברת ספורטאים, כלומר, מותר לכם לקבוע בתקנון

שכאשר ילד עובר עם כל משפהתו למקום שמרוחק למעלה מ-100 קילומטר וכו', מספיק שהוא

מודיע. שנית, במקרה קונקרטי כאשר הנסיבות מצדיקות זאת, יהיה מותר גם לאגודה.

ההודעה מראש של שנה יכולה להיות גם תקופה קצרה מזו.

היו"ר מ' בר-זהר;

אסכים לזה אם יהיה כתוב "בהסכמת האגודה".

צ' ענבר;

"בהסכמת האגודה או כפי שנקבע בתקנון".
נ' גולדמן
מבחינת הניסוה אפשר לפתור זאת על-ידי הכנסת המלים "באין הסכמה להעברתו" בסעיף

קטן (א), המופיעות כבר בסעיף קטן (ב). אז יהיה ברור שההודעה מראש של שנה איננה

האפיק היחיד.

היו"ר מי בר-זהר;

זה נכון.

י י אוברקוביץ;

אני מציע להוריד את הגיל ל-16 או 16-5 ולא להגיע לגיל 18. בגיל 18 הספורטאי

מתחיל להיות סופר-מקצוען .

די צוקר;

אנחנו דנים עכשיו בסעיפי החוק. בדיון שהיה במליאה בקריאה הראשונה וגם בקרב

חברי הכנסת אין הצעה האומרת שיש לשנות עכשיו את הגיל של 18 ל-17. דיברנו על כך

כשדנו בהצעת החוק בקריאה הטרומית. אמרנו אז שגיל 18 נקבע מטעמים של החוק האזרחי ,

בלי קשר לספורט.
ש' זיסמן
מר אוברקוביץ מוטרד מכך שבגיל 17 כל אחד יבוא ויצהיר שהוא חופשי. הסיבה לחוק

הזה היא שבמשך 40 שנה היה מצב שבהסתר החתימו הורים והטעו אותם ואז הם לא יכולים

לעבור, למרות שהם רוצים, כי הם לא מסוגלים לממן. הם גרים במעלות ורוצים להגיע

ל"הפועל" תל-אביב ולהשתפר. ההצעה כאן באה לפתור זאת. מר אוברקוביץ, אתה חושש

מאותם ספורטאים מוכשרים שיגיעו לגיל 17 ויעשו את זה. אני טוען שהחוק הזה יביא

למצב בו האגודות יתהילו לדבר עם ההורים ועם הילדים ויסבירו על מה מדובר. לחוק

הזח אין נגיעה להסכמים, אבל יהיו הסכמים והסכמים יש לקיים. צריך להגיע למצב

הקיים בכל העולם כשמגיעים להסכמים בגיל מוקדם יותר אבל תוך כדי הסבר להורים על מה

מדובר.



י י אוברקוביץ;

ניקח את הנבחרות הצעירות ברמות הבכירות שם אפשר לאחר כשרונות. הם מתחילים

כבר בגיל 14.
היו"ר מ' בר-זהר
משום כך אני מתנגד להתרת מעבר חופשי עד גיל 18. גיל 18 הוא גיל קובע ויש

לדבוק בו. מר זיסמן, נכון מה שאמרת שהאגודה תשקיע מלכתחילה יותר מאמץ. מצד אחר

אסור ליצור מצב שילד או ספורטאי ירגיש חופשי ומתי שיתחשק לו הוא יקום ויעזוב.

י י אוברקוביץ;

אני בכל זאת מבקש להוריד את הגיל ל-17.
הי ו "ר מ' בר-זהר
אני מציע שתדבר עם אחד מחברי הכנסת שיש לו הסתייגות לחוק, כי הרוב כאן תומך

בגיל 18.

צ' ענבר;

אני מציע שנבהיר בצורה ברורה שכאשר אומרים "ספורטאי שגילו פחות מ-18", כלומר,

עוד לא מלאו לו 18 ביום שהוא הודיע.

ד' צוקר;

הכוונה ברורה, כאשר הוא מגיש הוא בן 18.

צי ענבר;

בסעיף קטן (א) כתוב: "ספורטאי שגילו פחות מ-18 שנה יוכל לעבור..." הגיל מוצמד

ל"לעבור", ואני מציע שהגיל יוצמד להגשת ההודעה.

אי בריק;

הוא צריך להכניס את טופס ההסגר לפני שהוא בן 18.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מקובל.

סעיף 11(ב) (קורא את הסעיף). אני מציע שאת הנושא של ה"עונהיי נכניס לסעיף

הזה.

סעיף 11(ג) (קורא את הסעיף).

צ' ענבר;

מר זיסמן רצה להגיד "הימנעות" במקום איסור על השתתפות וכו'...

הי ו "ר מ' בר-זהר;

הימנעות זה דבר רצוני, זה לא איסור. הוא יבוא לבית-המשפט ויאמר נמנעתי. לא

אתמוך בניסוח של "הימנעות" כי זו התחכמות. זה צריך להיות "איסור".



ש' זיסמן;

לעומת המצב שהיה קיים במשך 40 השנה, אנהנו מקבלים בברכה את המלה "איסור", אלא

שהקונוטציה של "הסגר" ו"איסור" בספורט היא קצת בעייתית.

נ י גולדמן ;

הבר-הכנסת צוקר העלה שאלה לגבי הטריטוריאליות של ההסגר. על-פי הנוסח כאן אני

מניו-וה שמדובר רק על הסגר בישראל.

די צוקר;

מר ענבר, nrהל על כל הגלובוס?
צ' ענבר
החוק חל בתחומי המדינה.

די צוקר;

מקרה קונקרטי שקרה לפני שבוע כאשר הוא נכנס להסגר ונסע לארצות-הברית. אפשר

להגיד שזה לא הסגר?

צ' ענבר;

אם רוצים שזה יחול גם מחוץ לישראל, כדאי לומר זאת בצורה מפורשת: בין בארץ

ובין מחוצה לה, אחרת יהיו על כך ויכוחים.

י י אורן;

בספורט יש הסדרים, התאחדויות, התאחדות בי נלאומית והתאחדו י ות לאומי ות. בלי

שההתאחדות הלאומית מאשרת שיתופו של ספורטאי מארץ אחרת על-פי החלטת ההתאחדות של

אורנה מדינה, בכל ענף, הוא לא יכול להשתתף.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אם כך זה יחול בין בארץ ובין בחוץ-לארץ.

שי זיסמן;

זה בעייתי כמו המקרה של דניאל מוסקוביץ בכדורסל. אין כוונתנו שזה לא יחול

בחוץ-לארץ באותן התאחדויות הקשורות עם איגוד הכדורסל. אבל אם ארנה משחק במכללות

בארצות-הברית, שאינן קשורות לשום אגודה, מה קורה?

היו"ר מי בר-זהר;

אותנו לא מעניין עם מי קשורות המכללות בארצות-הברית, השחקן הישראלי הוא

שמעניין אותנו.

ש' זיסמן;

אז הוא לא יוכל לשחק בארצות-הברית?
היו"ר מ' בר-זהר
נכון.

שי זיסמן;

אבל התחולה של החוק צריכה להיות במסגרת פיב"א, במקום שמסונפים אליו.
הי ו "ר מ' בר-זהר
לא מקובל עלינו. אחרת הבחור יכול לארגן לו קבוצה במקום אחר ויגיד שהוא נכנס

להסגר.
די צוקר
יש בעיה כי זה ימנע התקדמות מקצועית של הספורטאי, שום קולג' לא יקבל אותו.

צריך להשאיר זאת כך ושיילכו לשופט.
היו"ר מ' בר-זהר
שופט יתחיל לבדוק עכשיו כל קולג' באמריקה או באנגליה? אני לא רוצה שמראש

נקבע בחוק את כל הפרצות.

ש' זיסמן;

אנחנו לא רוצים שהוא ייכנס להסגר בישראל ב"הפועל" תל-אביב וישחק ב"מכבי"

תל-אביב. את זה אנחנו רוצים למנוע. מה שמפריע לנו הוא שבארצות-הברית הוא ילמד,

יקבל תואר, ישחק בכדורסל, יחזור לנבחרת בישראל, מה הוא יעשה?

י י אוברקוביץ;

שייכנס להסגר אחרי שהוא חוזר מהקולג'.
היו"ר מ' בר-זהר
אם הוא לא נכנס להסגר, הוא יכול לשחק בקולג'? נניח שהוא משרק ב"הפועל"

תל-אביב, אחר-כך הוא נוסע לשלוש שנים לאמריקה ללמוד, הוא משחק?

י י אוברקוביץ;

בוודאי, אין בעיה, הוא מבקש שחרור מההתאחדות.

די צוקר;

בפעם הקודמת עמדה לנגד עינינו הדוגמה של נמרוד ברקוביץ. אם נאמר "הן בארץ

והן בחוץ-לארץ" אנחנו משמיטים את היכולת הספורטיבית של הספורטאי. יכולה להיווצר

פגיעה קשה.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אנחנו פורצים כאן פירצה לא נעימה.

י י אוברקוביץ;

לאגודות הספורט עלה כפול כסף כאשר שתי שחקניות כדורסל צעירות ששיחקו שנה

בקולג' חזרו לשחק במדינת ישראל.
ד' דרור-הכהן
אני לא בטוחה שאם נכתוב "הסגר בארץ ובחוץ-לארץ" זה יעזור, כי תחולתו של החוק

היא בתחומי מדינת ישראל.

צ' ענבר;

אם זה ייאמר בחוק, פירושו, שהאגודות בארץ תוכלנה, מכוח התקנונים שלהן, להגיד

לו: הפרת את הנאמר בחוק ולכן תיענש. הוא לא יוכל להגיד שהחוק לא חל.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני מציע שנגיד; "בארץ ובחוץ-לארא".

די צוקר;

אם כך אני מגיש הסתייגות.

י י אוברקוביץ;

יש לי עוד בקשה; להוסיף שזה לא יהיה במשחקים ולא יחיה באימונים.

היו"ר מ' בר-זהר;

כבר דנו בכך בעבר והחלטנו שאנחנו לא מקבלים זאת. אולי הוא רוצה לשחק בחצר

ביתו?

די צוקר;

ההגיון מאחורי זה הוא לא להשבית אותו ולאפשר לו לשמור על כושר.

היו"ר מ' בר-זהר;

אם הוא לא מתאמן במשך שנה שלמה הוא לא יכול להמשיך להיות ספורטאי.

אנחנו עוברים להצעתה של גבי מורג להוסיף את סעיף11ב. מה הנוסח?

ת' מורג;

"11ב. השר, באישור ועדת החינוך של הכנסת יקבע בתקנות את המידע אשר חובה על

אגודת ספורט לכלול בטופס ההרשמה לאגודה" - כאן אפשר לכתוב "בכלל" - או "של

ספורטאי אשר טרם מלאו לו 18 שנה."

צ' ענבר;

להתאחדויות מותר. להתייחס בתקנו נים לנושא של העברת ספורטאים. כאשר מדובר על

העברת ספורטאים נכללים במסגרת הזאת המידע וכל יתר הדברים בטופס ההרשמה. התקנונים

יסדירו את הניהול התקין של הענף או הענפים, לרבות משמעת, שיפוט פנימי וכו'. מצד

אחר, השר ממונה על ביצוע החוק ורשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לאחר

התייעצות עם ארגוני הספורט. אם יראה השר לנכון שמן הראוי שהוא יקבע תקנות בנושא

הזה - הוא ודאי יעשה זאת.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני לא בטוה שהוא יעשה זאת. אני מציע שנכניס את הסעיף כי יש כאן גם אמירה של

הוועדה. אנחנו לא חייבים לכתוב "שטרם מלאו לו 18 שנה".



צ' ענבר;

אם כך, יש למחוק מההצעה "שטרם מלאו לו 18 שנה".

היו"ר מ' בר-זהר;

יהיה "ספורטאי באגודת ספורט".

ת' מורג;

צריך לכלול גופים אחרים מלבד האגודה.
י' אורן
זו לא רק אגודה, גם התאחדות ואיגוד.

היו"ר מ' בר-זהר;

אגודה, התאחדות ואיגוד.

לסעיף 12 לא היו ערעורים.

צ' ענבר;

בסעיף 12 נאמר "אסרה או הגבילה אגודת ספורט את העברתו של ספורטאי, בהתאם

להוראת סעיף 11א". בסעיף 11א(ב) נאמר; "ספורטאי שגילו מעל 18 שנה יוכל , באין

הסכמה להעברתו, להיכנס להסגר...", כלומר בכל מקרה שהוא מבקש העברה ומסרבים לו -

הוא יכול לפנות, בוודאי ובוודאי אם לא משחררים אותו אחרי שנה.

היו"ר מ' בר-זהר;

כן.

ד' דרור -הכהן ;

בסעיף המוצע כתוספת 11ב אני מציעה לשנות ולא לומר; את המידע שהוא חייב לכלול

בטופס ההרשמה, אלא; את המידע שהוא חייב למסור לספורטאי, כי יש כאן התערבות.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אני מתנגד לזה. אני רוצה שתהיה התערבות וזה יופיע בטופס.

ד' דרור-הכהן;

יום אחד לא יקראו לזה טופס הרשמה ואז הסעיף לא יחול. אינה קובע חובת גילוי,

אתה לא מתערב בחופש החוזים, אלא מהי חובת הגילוי לפני ההסכם.

די צוקר;

ברגע שמעגנים את זה בטופס זה מונע את הפיקטיביות של הענין.

ד' דרור-הכהן;

יותר אמיתי לומר באיזו מידה חייבים למסור, ובכרנב, ולאו דווקא להיצמד לטופס

ההרשמה, שהוא המינוח המקובל היום.
היו"ר מ' בר-זהר
אני לא רוצה כי אחר-כך הוא יגיד שהוא לא קיבל את המכתב וכן הלאה. זה יהיה

בטופס עצמו.
צ' ענבר
מה זה מידע שהיא חייבת לכלול?
ד' צוקר
שהאגודה חייבת לכלול, למשל, מה היה בגיל 7. בגיל 18 וכן הלאה.
צ' ענבר
מה עם תהילת תוקף ההוק? אני עוד לא יודע מה זה "עונת ספורט".
ד' צוקר
אפשר באמצע אוגוסט.
י' אורן
1 בספטמבר עונה על כך.

היו"ר מ' בר-זהר;

1 בספטמבר.
צ' ענבר
אני מבקש להמציא לי כל תקנון בו מוזכרת "עונת ספורט".
הי ו "ר מ' בר-זהר
אני מודה לכל האורהים.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00

קוד המקור של הנתונים