ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 25/06/1991

קייטנות, התשנ"א

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 247

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי, י"ג בתמוז התשנ"א (25 ביוני 1991) ,שעה 00;09

נכחו;

חברי הוועדה; מי בר-זהר - היו"ר

מ' גולדמן

ח' מירום

י י פריו

די צוקר

י' שפרינצק

מוזמנים; ר' כהן - סגן מנהל אגף הנוער, משרד החינוך והתרבות

ר' הלפרין - מהנדס תברואה ראשי, משרד הבריאות

עו"ד אי מישר - משרד הבריאות

עו"ד ז' פיש - מרכז ארצי לבריאות הציבור, משרד הבריאות

א' רשף

שי סלמן - מרכז מפעלי הקייטנות, עיריית ירושלים

י' עמירן - עוזר מנהל אגף הנוער, עיריית ירושלים

ז' סמואל - מנהל קייטנת י.מ.ק.א.

מי שיינברג - מנהל רשת קייטנות "רם און"

מזכירת הוועדה; י י גידלי

רשמה: עי הירשפלד

סדר-היום; קייטנות תשנ"א.



קייטנות תשנ"א

היו"ר מ' בר-זהר;

אני פותח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. בניגוד לנוהל שלנו אנחנו

לא נקיים היום דיון בשאילתות, מפני שמשרד החינוך עורך ימי עיון ונציגת המשרד

שעוסקת בנושא הזה לא נמצאת אתנו.
נושא הדיון שלנו היום הוא
קייטנות תשנ"א. אנחנו רוצים לבדוק השנה את עניו

הקייטנות בעיקר לאור טענות רבות של הורים שהגיעו אלינו על מחירים גבוהים מאד, ועל

אינפורמציה שנמסרת בעתונים לגבי הקייטנות המרהיבות והמקסימות, ואחר-כך הילדים

מאוכזבים שהם לא מקבלים את מה שמובטח להם.

אני מבקש לשמוע קודם-כל ממשרד החינוך מה הפיקוח שלכם על הקייטנות. האם אינם

בודקים מה קורה בקייטנות? בשנה שעברה העברנו את חוק הקייטנות, אבל הוא נוגע

בעיקר בנושאים אחרים של פיקוח על הקייטנות מהיבטים אחרים. האם אינם מפקחים על

המחירים? האם אתם קובעים מחיר מסויים? האם אתם מפקחים על התוכן? מהו היחס שלכם

והגישה שלכם לנושא הקייטנות? מר כהן, בבקשה.
ר' כהן
בעקבות קבלת הוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן-1990, משרד החינוך והתרבות

הקים ועדה שהוציאה תקנות והנחיות בנושא יישום החוק ככתבו וכרוחו. זאת אומרת,

שיהיה פיקוח על הקייטנות, במובן שייושם הנושא של חוק חינוך ממלכתי. בנוסף לכך

קבענו סטנדרדים מינימליים לקיום החוק בשאלות כוח-אדם ומי שמורשה לפתוה קייטנה.

משרד החינוך והתרבות לא מממן כלל את הקייטנות ולא תומך בהן. המשרד גם איננו

מסוגל לפקח על המחירים, מכיוון שרמות השירות הניתנות בקייטנות הן שונות ומגוונות,

ולמשרד לא היתה כל כוונה להגדיל את תחומי העיסוק 'בנושא הזה.
מ' גולדמן
פרט לאי זורים מסויימים.
ר' כהן
אינני מדבר על ישובי קו העימות שבהם יש השתתפות במסגרת תקציבים מיוחדים, אבל

כעקרון הקייטנות לא מתוקצבות בעקבות קבלת החוק.

כתבנו בפירוש שאנחנו לא מתערבים בפיקוח על מחירים. אנחנו לא מסוגלים לפקח

ולכתוב הנחיות שלא נוכל לעקוב אחריהן. בחוזר מנכ"ל המלצנו לפני הרשויות המקומיות

לפתה מגוון של קייטנות בתחומים רחבים ועשירים, על-מנת שכל ילד ימצא בהן ענין,

והצענו לרשויות המקומיות לקיים ועדות עלויות על-מנת שתלמידים שאין להם כסף יוכלו

להשתתף בקייטנות במחירים נמוכים.

משרד החינוך והתרבות מינה לחודשי הקיץ מפקח מיוחד בכל מחוז על-מנת שיעקוב אחר

יישום ההנחיות של חוק הקייטנות מבחינת כישורי מדריכים ותוכניות מדריכים כפי

שנרשמו בחוזר מנכ"ל, ואנחנוו נמצאים בקשר עם הרשויות המקומיות על-מנת לאשר את

הקטע שבו המבקשים ממלאים טופס לקיים את הקייטנה. זה פועל יוצא של חוק הפיקוח על

קייטנות.
היו"ר מי בר-זהר
מר כהן, אתה רוצה לומר לי שאנשים יכולים לגבות כמה כסף שהם רוצים וזה לא

עניינכם. זה שוק פתוח, היצע וביקוש. נכון?



ר' כהן;

נכון.

היו"ר מ' בר-זהר;

אנשים יכולים לתת הבטחה ולא לקיים אותה. גם על זה אין לכם פיקוח. אפשר

להבטיח מסע סביב העולם בכדור פורח והוא לא יקויים. אז מי כן יפקח שאנשים יקבלו

את מה שמובטח להם?

ר' כהן;

יש תרופה חוקית לכל אדם שמבטיחים לו משהו ולא מקיימים את ההבטחה. אנחנו

דורשים מההורים, כמו שהם רוכשים מוצר כלשהו, שירכשו את המוצר הזה בבטחון מסויים,

ושיקבלו מה שהובטח להם. אנחנו בהחלט תבענו שקייטנה תיקרא קייטנה מקצועית רק אם

לפחות 50% מהתכנים שלה הם בתחום המקצוע, והמדריכים יהיו אנשים שהוכשרו והוסמכו

לאותו מקצוע. זאת אומרת, קייטנת מחשבים, אם 50% מהתוכנית לא כוללים ידע במחשבים

והמדריכים הם מדריכים שהוכשרו על'-ידי גוף מוכר שמאשרים שהם מדריכים למחשבים,

הקייטנה לא תיקרא קייטנת מחשבים. או קייטנת טבע, אם 50% מהתוכנית הם לא תוכניות

טבע, והמדריכים לא הוכשרו על-ידי הגוף המוסמך להיות מדריכי לטבע, הקייטנה לא

תיקרא קייטנת טבע אלא קייטנה כללית. על זה יש לנו אמצעים לפקח.

היו"ר מ' בר-זהר;

אתם עברתם על כל התוכניות של הקייטנות?

ר י כהן;

אנחנו עוברים על כל התוכניות. התהליך בעיצומו.
די צוקר
מי מבצע את הפיקוח בפועל?

ר' כהן;

מפקחי אגף הנוער. לצורך זה קיבלנו מפקח מחוזי בכל מחוז ואנחנו נעזרים,

כמובן, גם בנסיון של הרשויות המקומיות, כאשר הן עושות את הסלקציה הראשונה, נפגשים

בישיבה עם מפקחים שלנו על-מנת לתת אישור סופי. גם ביקשנו שיאתרו קייטנות שנראות

על גבול הספק, או שיטלו מהן את הרישיון וייערך ביקור במהלך הפעילות של הקייטנה

כדי לראות אם הדברים מתקיימים לפי הנדרש.

די צוקר;

מאין שואבים את האינפורמציה על קיומן של קייטנות? איך יודע מפקח המחוז איפה

מתקי ימת קייטנה?

ר' כהן;

לפי החוק, כל אדם שרוצה לפתוח קייטנה חייב לפנות לרשות המקומית על-מנת לבקש

רשיון עסק. ברגע שהוא ממלא בקשה לרשיון עסק הוא ממלא גם פרטים על הקייטנה, ומשרד

החינוך והתרבות חייב לחתום על הטופס.
די צוקר
האם הפהוצדורה הזאת מתקיימת במלואה?

ר' כהן;

א. זה פורסם גם בהוזר מנכ"ל של משרד הפנים. אנהנו פירסמנו את זה בעתונות לכל

בעלי הקייטנות והודענו את זה גם לרשויות המקומיות לאהרונה. אנהנו נמצאים בקשר

מתמיד, כל מחוז עם הרשויות שבתחומו, על-מנת לממש את זה.

זו שנה ראשונה שההוק מיושם. אנהנו בוהנים את הדברים מקרוב ואני מקווה שנצליה

לעמוד במשימות. זה רהב, זה גדול וקשה. אני יודע שהרבה קייטנות לא נרשמות כרשיון

עסק, ואז אין לי בכלל מידע עליהן. אני חושב שהשנה אנחנו וגם הרשויות המקומיות

צריכים לעשות מאמצים לפחות על-מנת שיהיו כמה מקרים "למען ישמעו ויראו", כדי שבעלי

קייטנות יגישו בקשות, מכיוון שזאת הדרך היחידה שמאפשרת לנו לפקח על הקייטנות,

משום שאם איננו יודעים על קיומה של ק.ייטנה אנהנו לא יכולים לפקה עליה.

די צוקר;

האם יש לכם חלוקה מספרית, על-פי בעלויות, פרטים על הרשויות המקומיות, ועל-פי

גילאים? כלומר, יש לכם איזה שהם מספרים, הערכות?

ר' כהן;

מאחר שבמשך שנים לא היה לנו כל קשר עם נושא הקייטנות אנחנו יכולים להעריך

כרגע רק על-סמך אומדנים. אני ביקשתי מכל מנהל מחוז שינהל רישום ולאחר הקיץ נוכל

לדעת יותר פרטים. כל הערכה שאתן כרגע תהיה הערכה פרועה. אין לי נתונים

מדוייקים.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אני מבקש מהאורחים שלנו שיתייחסו לנושאים שלהם וגם תגיבו על שאלתו של

חבר-הכנסת צוקר.

יש כאן שאלות שמאד מטרידות אותי ואני רוצי? להפנות אותן לשאר האורחים שלנו. א.

מהירים. מונחים לפני ניירות של עיריית ירושלים, לפיהם עלות קייטנה של 3 שבועות,

בין ה-7 ל-28 ביולי היא בין 240 ש"ח מינימום לבין המקסימום של קייטנה מקצועית -

380 ש"ח. מדובר על 21 ימים, מ-7.30 בבוקר עד 4 אחה"צ, כולל הסעות, ארוחת בוקר

וארוחת צהריים.
י י עמירן
כולל הסעות? זה לא יכול להיות. זה גם לא כולל ארוחת צהריים.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני קורא לכם מה שכתוב בנייר.

י' עמירן; .

זה לא נכון. אנהנן הוצאנו את זה.

היו"ר מי בר-זהר;

ארוחות בוקר וצהריים לא כלולות במחיר?



י' עמירן;

זה כולל ארוחת בוקר. לא כולל ארוחת צהריים ולא השעות. והקייטנה היא משעה

8.00 עד 1.00 בצהריים.

היו"ר מ' בר-זהר;

אנהנו בדקנו את זה בטלפון. אבל אם כך הדבר, זה עוד יותר גרוע.

י' גידלי;

אני בדקתי את זה עם הפקידה בטלפון וזה מה שנאמר לי. אני לא המצאתי את זה.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני מבקש שהמזכירה תתקשר עכשיו לאותו מספר טלפון ותשאל אותם פעם נוספת. אני

רוצה לדעת מה קורה פה.

אני קורא מהכתוב על קייטנות קיץ: צוות מדריכים מיומן, הצגות, סרטים, פעילות,

וכו'. נאמר לנו שהקייטנה נערכת בתאריכים 7 ביולי עד 28 ביולי ועד בכלל, זה בדיוק

21 יום. העלות: לקייטנה עממית רגילה - 240 ש"ה; קייטנה חצי מקצועית - 280 ש"ח,

קייטנה מקצועית - 380 ש"ח.

בעקבות הענין ביקשתי ממזכירת הוועדה להתקשר למקום, בתור הורה שרוצה לרשום את

ילדו. כל הבדיקות שלנו נעשו בתור הורים, ונאמר שהסכום כולל ארוחת בוקר וארוחת
צהריים. השעות
7.30 עד 4.00 אחה"צ, פלוס הסעות.
י י עמירן
לאיזו קייטנה?
י' גידלי
קייטנה עירונית. לא שאלתי על כל אחת ואחת בנפרד.
שי סלמן
יש הבדל עצום. יש קייטנה של ועד העובדים של עיריית ירושלים, שעולה 240 ש"ח,

ביו השעות 8 עד 1 והיא מסובסדת וכוללת הסעות.
י י גידלי
אף אחד לא אמר שזה של ועד העובדים.
היו"ר מ' בר-זהר
לא הוזכר ועד עובדים. פה כתוב: העלות לקייטנה עממית רגילה - 240 ש"ח. חצי

מקצועית - 280 ש"ח. מקצועית -380 ש"ח. מזכירת הוועדה לא צלצלה בתור ועד העובדים

של עיריית ירושלים. היא צלצלה לא כעובדת עיריית ירושלים, וקיבלה אינפורמציה לא

נכונה, וזה לא טוב.

לעומת הדברים הללו מונחים לפני ניירות של קייטנות פרטיות. קייטנת רובוטיקה -

12 יום - 475 ש"ח, מ-8 עד 1, בלי הסעות. קייטנת לאה - 18 יום - מ-7.15 בבוקר עד

2.30 - 3 ארוחות, טיסה בשמי ירושלים, וכו' - 540 ש"ח. קייטנת "רם-און" - 19 יום

- 560 ש"ח. קייטנת "צליל", טבע וצבע - 530 ש"ח ל-17 יום. י.מ.ק.א. יש לה שיא -



19 יום - 596 ש"ח. קייטנת שחמט - 19 יום - 540 ש"ח. יש פה מחירים שחם יותר

מכפולים מהמחיר הרגיל, עם הבטחות שונות לילדים. אני רוצה ללדעת אם באמת מבטיחים

שם את הארוחות ואת ההסעות.

דבר שני, אני רוצה לבדוק את העניו של הפיקוח על הקייטנות. בדרך-כלל, כשבא

הקיץ, הרבה הורים רוצים כמה שאפשר יותר מהר להוציא את הילד מהבית. הם שולחים

אותו לחורשה ליד הבית ושם הוא שוכב על הרצפה, מתפלש בחול - העיקר שהוא לא יהיה

בבית. אני חושב שבהרבה מקרים הילד המסכן יוצא לקייטנה כאילו הוא יוצא למחנה

עבודה. אני רוצה לדעת באיזו מידה, בכל התקנות, בכל החוקים, וכל הגורמים המכובדים

שיושבים כאן גם מגנים על הילד עצמו שיקבל את החופשה ואת ההנאה שהוא ראוי להם

בקי יטנה.

אני מבקש לשמוע את שאר אורחינו בנושא זה, ותתייחסו גם לשתי הנקודות הללו.

חי מירום;

יש קייטנות של תנועות הנוער שנקראות "קייצות" ובשמות שונים. אם אפשר לקבל

אינפורמציה איזה מחיר הן גובות ביחס לקייטנות הרגילות.
ז י סמואל
אלה קצת יותר יקרות, כי הן כוללות לינה ואוכל. באלה המחיר הוא אפילו 600 ש"ח

לשבוע.

די צוקר;

1. האם בתנאי האישור לקי יטנות, לפי חובת הרישום במס הכנסה ומע"מ - מאחר

שאנחנו מדברים על שוק אדיר במשך שני חודשי הקיץ - אני רוצה לדעת אם זו איות מן

החובות שמהוות תנאי לאישור. 2. האם בחוזר מנכ"ל ובהנחיות למפקחי אגף הנוער יש

פיקוח על הענין שהוא יסודי ואלמנטרי בצרכנות והוא מתן מידע מלא להורים? פה זה

אספקט מאד אופייני. מזכירת הוועדה מטלפנת בתור הורה, והיא מקבלת מידע, שאני מניח

שמי שמסר לה אותו, מסר לה אותו בתום לב. המידע איננו מתיישב עם מה שהפרופסקט

מציע. איך אתם מפקחים על הענין הזה שבלעדיו אין שום פיקוח, וזה מידע מלא להורה

שנרשם?

מי גולדמן;

מר כהן, כשהרשות המקומיות מוציאה את האישור לקייטנה, מהי הדרישה המינימלית

ממרכז הקייטנה, או מהמדריכים, שלא ייווצר מצב שנפתחת קייטנה והיא מבוססת רק על

תלמידי כתה י"א.

ר' כהן;

לגבי תנועות נוער, יש פעילות ענפה של למעלה מ-100,000 תלמידים שיוצאים למחנות

שונים, אבל זו לא קייטנה, זה סוג אחר של מחנה. למרות שהוא כזה, הוא צורך רישיון

ואישורים, והמחירים במחנה נעים בין 200 ל-400 ש"ח. זה שונה, וכפי שאמרתי אנחנו

לא מפקחים על המחירים.

לגבי רישום מע"מ, ברגע שקייטנה דורשת רישוי עסקים, זה עסק שהרשות המקומית

אחראית לו, ואני מעריך שאם הוא מקבל רישיון הוא ממילא צריך להירשם בכל מערכת

המיסוי.

די צוקר;

זה תנאי לקבלת הרישיון?



ר' כהן;

לפי החוק, קייטנה זה עסק עם רישוי. כבר בשנת 1973 נחקק חוק על-ידי משרד

הבריאות בענין הזה.

לגבי התקן. יש תקן מחייב, ובחוזר שהוצא כתוב מי רשאי לרכז קייטנה. הוא חייב

להיות מורה מוסמך עם ותק, מה היחס בין בוגרים וצעירים, מי יכול להיות מדריך

ואיזו הכשרה צריכה להיות לכל מדריך.

י י פרח;

וביטוח תלמידים?

ר' כהן;

זה ביטוח צד ג'.
די צוקר
זה אמור גם לגבי הקייטנות הפרטיות? אני שואל על קייטנה פרטית רגילה, או

עירונית.
ר' כהן
מבחינת משרד החינוך והתרבות לילדים יש ביטוח רפואי 24 שעות. גם אם הילד נמצא

בבית בחופש, וקורה לו משהו, מבחינת משרד החינוך הוא מבוטח 24 שעות. הביטוח הזה

כולל טיפול רפואי ראשוני.

אני אתן לכם את חוזר המנכ"ל שבו יש פרטים של התקנים, מי רשאי לפתוח קייטנה,

וכל ההוראות.

י י פרח;

לא קיבלתי תשובה בענין הביטוח.

ד' צוקר;

קיבלנו תשובה שהביטוח לא מכוסה למעשה לגמרי.

ר י כהן;

פרסום. הנושא של הקייטנה, גם בעקבות החוק וגם בעקבות חוזר המנכ"ל, הוא נושא

שוקי. אנחנו ציינו שאנחנו מעודדים את השיווק של הדברים, מכיוון שאם אתה לא יכול

נגדו אתה הולך אתו. כל מי שרוכש שירות חובה עליו לבדוק מה הוא הולך לרכוש.

די צוקר;

זה ברור. אני שואל אם בחוזר מנכ"ל מופיעה חובת הגילוי המלא?

ר' כהן;

לא כתבנו את זה. כתבנו שצריך לפרסם מה הוא רשאי לכלול. זה דבר אלמנטרי, כמו

שלא צריך להגיד שאסור לשקר.



ש' סלמן;

אנחנו מטפלים בסוגים מסויימים של קייטנות. קייטנות פרטיות שמגיעות אלינו

מקבלות את הרישיון בהתאם לתקנון שמסתמך על חוזר המנכ"ל. בנינו תקנון פנימי שלנו,

שמחייב אותם גם בנושא ביטוח לילדים, מבנה החלוקה לקבוצות, גילאי הילדים, הדרך

חפדגוגית, התכנים, באיזו תחבורה לנסוע, כל נושא הבטחון והבטיחות, בריאות, תברואה,

רחצה בבריכה, טיולים, כרטסת לתלמידים, מבנים - האם זה מבנה חוץ או מבנה פנים -

ולמלא טופס מתאים, שאליו מצרפים תעודות, מצבת כוח-אדם, תוכנית הקייטנה, ומביאים

את זה אלינו.
די צוקר
לפי הערכתך, כולם עושים את זה?
ש' סלמן
לא כולם. זה מגיע אלינו, עובר למשרד החינוך, שנותן את הסכמתו בדרך הפדגוגית,

חוזר אלינו, עובר לרישוי, מקבלים אתיהרישיון, מגיעים אלינו, או שאנחנו שולחים את

הרישיוו בדואר. מדובר על קייטנות פרטיות. יש קייטנות שהילדים אוכלים בהן ארוחת

צהריים, יש כאלה שיש להן בריכות, יש כאלה שסתם מפעילות גיגיות מים. כל זה עובר

בדיקות.

בתוך החוזר שהוצאנו יש גם סעיף שבו מנהל הקייטנה מצהיר: הנני מאשר בזה שקראתי

את התנאים ההכרחיים, וידוע לי כי הרישיון מותנה שיינתן בהתאם לחוק הקייטנות

(רישוי ופיקוח).

י י פרח;

מה דינו של מי שאינו פונה אליכם?
ש' סלמן
צריך להעמיד אותו במקום. יש בזה הרבה קטעים לא יפים. אני עוסקת בזה הרבה

מאד שנים. אני רואה את הדברים, אני כבר צועקת הרבה מאד שנים. אני מאד שמרה על

החוק הזה ואני מקווה שנעשה את העבודה בצורה טובה.

קייטנות פרטיות. אנחנו מדברים על קייטנות שהן בחסות ובפיקוח עיריית ירושלים.

זה מודל שקיים רק אצלנו. כל הקייטנות שמופיעות באגרת הן בחסות ובפיקוח העיריה.

כפי שאתם רואים, בדף הראשון מצויין: "הקי יטנות המופיעות באגרת זו הינן בחסות

ובפיקוח עירית ירושלים". באמצעות מחי המים העברנו כ-30,000 עותקים לבתי-אב

בירושלים, וכמובן גם דר-ך תלמידי בית-הספר, כתות אי - די.

די צוקר;

זה לא כולל קייטנות פרטיות?

ש' סלמן;

בעלי הקייטנות הפרטיות לוקחים רישיון ויותר אני לא רואה אותם. קייטנה שרוצה

להיכנס לחסות העיריה, המחיר שמומלץ בפרוספקט מחייב אווזה.

היו"ר מ' בר-זהר;

גבי סלמן, בדקנו את הענין מחדש. המחירים פה הם מומלצים בלבד ולכן הם לא

מחייבים אותם.



שי סלמן;

המחירים מומלצים והם שונים בין קייטנה לקייטנה.

היו"ר מ' בר-זהר;

גם הקייטנות העירוניות למעשה, כל אחת עושה לעצמה שבת.
שי סלמן
העירוניות לא.

היו"ר מ' בר-זהר;

המחירים הנקובים כאן הם מחירים מומלצים על-ידי העיריה. מחיר מומלץ הוא לא

מחיר מחי יב.
ש' סלמן
אני כרשות עירונית לא יכולה לחייב אף קייטנה במחיר, אבל אני יכולה לתת מסגרת.

המסגרת הזאת נקבעה בוועדת הכספים של העיריה.

היו"ר מ' בר-זהר;

אבל מה זה חשוב אם יש מסגרת אם היא לא מחייבת? את כורנבת במסגרת שהקייטנה עולה

380 ש"ח. אני הולך לקייטנה ואומרים לי: אצלנו זה עולה 480 ש"ח. אני אומר להם:

אבל כאן כתוב שמסגרת הקייטנה עולה כך. משיבים לי: זו המלצה. אם כך, מה שווה

המסגרת?
ש' סלמן
בהמלצה הזאת כלול, למשל, אם לקייטנה יש הסעות והיא מוסיפה את עלות ההסעות.

או קייטנה שמוסיפה כלכלה.
היו"ר מ' בר-זהר
אז למה הגענו? שזה לא שווה כלום. כל אחד יגיד: לנו יש גם קוסם, יש לנו גם

בריכה, גם הסעה, וגם לחמניה, וכל זה עולה 600 שייה.
ש' סלמן
אינה צודק בהחלט, יש עם זה בעיה.
היו"ר מ' בר-זהר
ופה אפילו לא כתוב מחיר מומלץ. כתוב: עלות.
די צוקר
העקרון הצרכני אומר שמותר לך לרשום מחיר מומלץ, בתנאי שתגידי שהוא מומלץ

ותיתכנה אקסטרות לאוכל, להסעה, וכדומה. אבל את לא מציינת את זה. כלומר, פה

הבעיה היא שלך, לא של הקייטנה. הקייטנה בסדר, היא גובה על-פי העלויות, אבל מה

תאמרי להורה? זה המהיר המומלץ, אבל תדע לך שיכולים לגבות ממך אקסטרות? אבל את

לא אומרת את זה.



היו"ר מי בר-זהר;

אתם לא כותבים בשום מקום שזה המחיר המומלץ. למה?

ש' סלמן;

אתה צודק, זו טעות שלנו. בשנה שעברה כתבנו מחיר מומלץ.
היו"ר מ' בר-זהר
זאת הנקודה המרכזית.

ש' סלמן;

לקחתי זאת לתשומת-לבי.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מה זאת אומרת? אתם כבר הפצתם את זה. אנשים מצלצלים ורושמים את הילדים.

מ' גולדמן;

אני חושב שלמען הסדר הטוב כדאי שעיריית ירושלים תפרסם במקומונים שלה מודעה

שמבהירה את החוזר בענין הקייטנות.

שי סלמן;

בתוך הקייטנות שהן בחסות ובפיקוח העיריה זה באמת לא רק המחיר אלא גם כל נושא

המדריכים, גיוון והעשרה. הרי הילדים הולכים לבריכות, להצגות ולכל מיני דברים

כאלה. אנחנו הוצאנו חוברת מומלצת של דברים מאד-מאד זולים לקייטנות. הם מגיעים

אלינו, יש לנו אנשים מיוחדים שיושבים מולם, ומשבצים אותם לכל התוכניות במשך ימי

הפעילות בקייטנה. זה בפיקוח, זה מסודר. מחר אנחנו יוצאים לכל המקומות הפתוחים

ולכל הבריכות שהזמנו כדי לבדוק אותם מבחינה בטחונית, בטיחותית וכדומה.

יותר מזה, אנחנו יודעים מה נעשה יום-יום עם כל קייטנה וקייטנה, איפה הילדים

נמצאים. אני מדברת על כל הקייטנות העירוניות, 178 במספר, כאשר בימים הקרובים

יצטרפו אליהן גם גני הילדים, שהן בערך עוד 100.

די צוקר;

מהי הפרופורציה בין קייטנות פרטיות וציבוריות?

ש' סלמן;

קייטנות פרטיות - הגיעו אלינו להתעניין בקבלת רישיון בערך 60. אחר-כך הגיעו

בין 25 ל-30 למלא את הטפסים וקיבלו רישיונות.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

ידוע לכם על אנשים שהקימו קייטנות בלי לבקש רישיון?

ש' סלמן;

לפי הפרסומים בעתון, יש כאלה. יש הרבה קייטנות שלא קיבלו רישיונות.



היו"ר מ' בר-זהר;

האם נקטתם נגדן באיזה שהוא צעד?

שי סלמן;

פנינו לרישוי ופיקוח בעיריה, שהוציא מכתב הזהרה על כך.

היו"ר מ' בר-זהר;

אתם גם פונים לציבור?

ש' סלמן;

אני חשבתי לצאת במקומון, והתייעצתי על כך עם משרד החינוך, לכתוב רק איזה שהוא
משפט להורים, כמו
למען בטיחות ילדיכם, רשמו אותם בקייטנות בעלות רישיון.

ד' צוקר;

אני מוכן "למכור" לך עצה נוספת. להצעת קוראים נציב מס הכנסה.

ש' סלמן;

אני לא יודעת אם אני צריכה לעשות את זה.

די צוקר;

אחת הסיבות שבגינן לא נרשמים היא פדי לעקוף את רשויות המס, ולהם יש אמצעים

משלהם.

היו"ר מ' בר-זהר;

זו מערכת שלמה שלאט-לאט נחשפת. כמו שאת רואה, יש פה קייטנות שמוקמות בלי

לפנות אליכם. הציבור איננו יודע שכשהוא הולך לרשום את הילד הוא צריך לבקש לראות

את הרישיון של הקייטנה.

ש' סלמן;

בפרסום הראשון שהוצאנו לציבור הרחב ציינו להורים שיבדקו את ענין הרישיון.

אבל לפרסם בעתון בסביבות 150 - 170 קייטנות שקיבלו רישיון - - -

היו"ר מ' בר-זהר;

את זה צריך משרד החינוך לעשות, לא אינם. מר כהן, אתם צריכים להוציא מודעה

בעתונים, לפנות אל כל ציבור ההורים שרושם את ילדיו לקייטנות ולתבוע ממנו את

התנאים. כלומר, כל קייטנה שהוא נרשם אצלת צריכה להיות מצויידת ברישיון.

ר' כהן;

אנחנו הוצאנו פרסום בעתון לידיעת כל בעלי הקייטנות, שהקייטנות הן עסק טעון

רישוי, ויש פיקוח וחובה למלא אחר תנאים מסויימים.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אם אני כהורה רוצה לשלוח את הילד שלי ורואה שהמודעה שלך מכוונת לבעלי

קייטנות, היא לא מעניינת אותי.
ר' כהן
אני מקבל את המלצת הוועדה ואנהנו נפרסם מודעה בעתונות שאנחנו מפנים את

תשומת-לב ההורים לכך שיש הוק פיקוח על הקייטנות והם מתבקשים לבדוק אם לקייטנה

רשומה לפי חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח).
ש' סלמן
הקייטנות שבפיקוח העיריה הן גם של החינוך המיוחד, גם החינוך המוכר, גם מזרח

ירושלים, קייטנות של בתי הנוער, מתנ"סים. במקום שאין לנו מתנ"ס אנחנו פותחים

בית-ספר ומכשירים את הצוות. בבית פלאי יש לנו קייטנה גדולה של אמנויות לילדים

ערבים. הכל בחסותנו וכל הדברים גם נעשים דרכנו. כל מערכת האוטובוסים והציוד היא

דרכנו.

לגבי ביטוח, הילדים מבוטחים צד גי דרך עיריית ירושלים.

היו"ר מ' בר-זהר;

לפי מה שאני רואה בפרסומים, התשלום לקייטנה במתנייסים הוא כפול.

ש' סלמן;

אתה צודק. יש בעיה מרכזית בנושא הזה. בכל מתנייס יש הנהלות מקומיות, שלצערי,

הן מחליטות על המחיר. לסכום של 240 שייח הגענו אחרי שלקחנו בחשבון הכל: כוח-אדם,

ציוד, אוטובוסים, בריכות, מבנים, שוקו ולחמניה, ונשארנו עם 10 שי'ח ומשהו.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני מבין שקייטנות בתי נוער ובתי-ספר חייבות לעמוד על המחירים האלה, אבל הן

לא עומדות בהם.

י' עמירן;

אתן לכם דוגמא איזה בית-ספר ששייך לנו ולא עומד במחיר, או איזה בית נוער יכול

לקבל אישור מאתנו - אם יש לו כלכלה. אם הוא נותן ארוחת צהריים, הוא מקבל ממני

אישור לגבות 6 שייח עבור הארוחה, כפול 18 יום עבור ילד. זה אקסטרה. אם הוא מחזיק

את הילד שעה נוספת, זה אקסטרה.

היו"ר מ' בר-זהר;

בחוברת שבידי לא כתוב מה הן שעות הקייטנה ולא כתוב מספר הארוחות.

י י עמירן;

שעות הקייטנה הן מ-7.30 בבוקר עד 1.00 בצהריים.

היו"ר מי בר-זהר;

זה לא מופיע בפרסום שלכם. איזה מין פרסום זה?

ש' סלמן;

אני לוקחת את זה על עצמי. אני מודה באשמה, וזה קרה רק השנה.



י' עמירן;

כשעיריית ירושלים קבעה את המחיר 240 ש"ח ו-380 ש"ח היא העמידה לרשות מטה

הקייטנות סכום סיבסוד לתלמידים הלשים. הילקנו את זה ל-3 קבוצות. 1. ילד מקרה

סוציאלי. הלשכה הסוציאלית קיבלה מאתנו סכום מסויים, שבו היא מסבסדת את הילדים

החלשים ביותר בעיר. היא נותנת את האישור וקובעת כמה כסף לתת לנושא. 2. סיבסוד

שני הוא לילדים שלא מגיעים ללשכה, או ילדים ממשפחות ברוכות ילדים. ועדה מקומית

קיבלה מאתנו איקס שקלים והיא מחליטה בכמה כסף לסבסד את אווזה משפחה שמגיעה אלינו.

3. הקבוצה השלישית היא ילדים שלא מגיעים כלל לקייטנות ואנחנו מוצאים אותם ברחוב,

בין הברזלים, שולחים מדריכים לאותם מקומות ומסבסדים את הפעולה הזאת על-ידי זה

שאנחנו נותנים 2 או 3 מדריכים, בהתאם למספר הילדים שנמצאים באותו אזור. זאת

קייטנה בסגנון של מגרש משחקים, כדי שהילד לא יהיה מוזנח או זרוק באיזה שהוא מקום.

ד' צוקר;

כמה מדריכים כאלה יש לכם השנה, ובאיזה גיל הם?
י' עמירן
אנחנו מפעילים כ-28 מוקדים כאלה. העיריה מטפלת בהם ישירות ומתקצבת אותם

בכוח-אדם. המדריכים הם בדרך כלל תלמידי י"א, מד"צים שקיבלו הכשרה. מד"צ הוא שלב

גי. אם באותו אזור יש יותר מ-3 - 4 קבוצות, אנחנו שולחים גם מדריך מבוגר, שהוא

אחראי על שלושת המוקדים האלה.

בראש כל מגרש משחקים עומד אדם מיוחד, שמטפל במדריכים האלה, משבץ אותם ורושם

את התלמידים.
היו"ר מ' בר-זהר
תודה. אני רוצה לפנות עכשיו למר הלפרין ממשרד הבריאות. מה חלקכם בקייטנות

ומה אתם עושים בעניו זה?

ר' הלפרין;

אנהנו באופו עקרוני מפקחים על המצב התברואי בקייטנות. זה כולל מצב של המבנה,

השירותים, והכנת מזוו - אם בקייטנה נותנים מזון מחומם, כאשר אנחנו מפקחים יותר על

התנאים שיאפשרו את הכנת המזון, אם זה מטבח של הקייטנה או אם זה מזוו שמיובא

מבחוץ, שזה יהיה ממקום מאושר.

אנחנו מפקחים על הקייטנות שהבקשה להו הועברה מהרשות המקומית. אנחנו לא

הולכים לחפש קייטנות שאין להן רישיון.

היו"ר מ' בר-זהר;

אתם גם לא מתעניינים, אני מניח. כלומר, אתם לא כמו עיריית ירושלים שעוסקת

בזה - בודקים בעתון אם יש מודעות, או כרוזים שמחלקים בתיבות הדואר.

ר' הלפרין;

נכוו. כמו בכל נושא של רישוי עסקים, שנמצא באחריות העיריה, אנחנו מטפלים במה

שמועבר אלינו. אנחנו מגלים יותר פעילות בנושא של מחנות נוער, ששם אנחנו נמצאים

בקשר ישיר עם תנועות הנוער ועם משרד החינוך, מקבלים מראש את כל הרשימות של המחנות

שעומדים לקום ומפקחים עליהם מהשלב של לפני הקמת המחנה, מיקומו, השירותים והמים,

לכל אורך הדרך.



היו"ר מי בר-זהר;

זה ברור. עו"ד מישר, האם את רוצה להוסיף משהו בנושא הזה?

א' מישר;

לא. אני רוצה רק להעיר הערה טכנית, שהענין של כל הקייטנות בחוק הוא דבר חדש.

לפני-כן קיבלו אישורים רק הקייטנות הפרטיות, שהיו עסקים. אנחנו מקווים עכשיו

שהעיריות יפקחו על ביצוע החוק וינקטו צעדים נגד אלה שאיו להם רישיון.

היו"ר מי בר-זהר;

מר פיש?

ז י פיש;

אין לי מה להוסיף.

היו"ר מי בר-זהר;

אנחנו נשמע את מנהלי הקייטנות. מר סמואל, מנהל קייטנת י.מ.ק.א., בבקשה.
ז' סמואל
אני רוצה להעיר כמה הערות טכניות, קודם-כל לגבי המחיר שהעיריה גובה. קייטנת

י.מ.ק.א. היא לא קייטנה פרטית. י.מ.ק.א. ירושלים הוא המתנ"ס הראשון במדינת ישראל

לפני שהיתה קיימת, והמטרה שלנו היא לפתח בני נוער באשר הם ללא דעות פוליטיות

והבדלי דת. אנחנו למעשה מפעילים כל השנה תוכניות. יש לנו מחלקת נוער שמונה

כ-2,000 איש. הקייטנה שלנו נחשבת היום לאחת הגדולות בארץ. היא מונה כ-1,200

ילדים, והמטרה שלנו היא לתת שירות לקהילה הירושלמית באשר היא. לכן אני קצת

מסתייג מההצגה שלנו כקייטנה פרטית. נכון, אנחנו מוסד כביכול פרטי, אבל אנחנו

מתנ"ס לכל דבר, פרט לזה שאנחנו לא מסובסדים על-ידי אף אחד.

לגבי המחיר - 280 ש"ח, ואם כתוב או לא כתוב "מומלץ". אנחנו מדברים יום-יום
עם אזרחים. האזרח אומר
אדוני, פה כתוב 280 שקל, למה אתה רוצה ממני 300 שקל?

ואז אותו מפעיל קייטנה חייב לתת לו דין-וחשבון מה כולל הסכום הזה, ואני מוסיף לך.

אבל ברגע שנתת לו דין וחשבון והוא לא קיים את זה, הוא פתוח בפני תביעה, כי הוא

אמר שהוא יעשה והוא לא עשה. והיו דברים מעולם.

יש היצע אדיר של קייטנות. הקהל בודק את ההודעות והפרסומים שאנחנו שמים

בתיבות הדואר.

היו"ר מי בר-זהר;

כלומר, באים אליך ואומרים לך; כך אני מקבל בעיריה, למה אתה רוצה ממני יותר?

ז י סמואל;

נכון. אני מדבר לגבי הקריטריון שהקייטנות בחסות, או פרטיות, ואני לא בא,

חלילה וחס בטענות אל עיריית ירושלים. אני חושב שהיא עושה מפעל יפה מאד. יש בעיה

עם כל הנושא הזה, ולא אכנס לבעייתיות של זה.

אנחנו מפעילים קייטנות 40 שנה. אני אישית מפעיל 18 שנה קייטנות. המחיר

שלנו, כמו שחבר-הכנסת צוקר אמר, הוא הכי גבוה. זה נכון, אבל אנחנו הקייטנה הכי

מלאה בירושלים, ואנחנו סגורים כבר לפני הודש ימים. במחזור הראשון יש לנו 1,200

ילדים. במחזור השני יהיו בסביבות 600 ילדים.



היו"ר מ' בר-זהר;

כולם משלמים 596 שקלים?

ז י סמואל;

לא. השוק למעשה מחולק לשני פלהים ראשיים. אדם איקס בא, הוא רוצה קייטנה,

הוא מחפש בעתונים ומקבל את האינפורמציה. זה הפלח הפרטי. הפלח השני, שהוא לא פחות

קטן, הוא הפלח המסובסד. אני קורא לזה הפלח של ועדי העובדים. ועדי העובדים

יושבים ובודקים בציציות, ולפעמים זה הופך להיות שוק מחנה יהודה. הועד שואל: מה

אתה נותן לי? יש טיסה או אין טיסה? יש בלון פורח או אין בלון פורח? והם מתווכחים

על המחיר. אני נוטה להאמין שהם בדרך-כלל עושים את העבודה שלהם בצורה טובה. אני

עובד עם ועדי עובדים בסך-הכל שנתיים.

אני בעד פתיחת השוק לכולם. אל תגיד רק קייטנת י.מ.ק.א. תן את כל הקייטנות,

סבסד אותן, יביא לך חשבונית מס, שילם, תן לו את הסיבסוד. אבל אל תגיד: אני רוצה

לתת רק ל- Y ,xאו ,Zכי שם מתחילה שחיתות, מתחילים קרטלים, ואני לא רוצה להיכנס

לזה.

כפי שאמרתי, י.מ.ק.א. איננו מוסד פרטי, אנהנו מתנייס לכל דבר. יש 18,000

Y.M.C.Aבעולם, שניים מהם קיימים גם בירושלים, אבל אני מדבר על י.מ.ק.א. במערב

העיר.

לגבי ועדי עובדים, אני היום עובד עם נציבות שירות המדינה, שזה ועד גדול מאד

הכולל את כל עובדי המדינה. עובד משלם 325 שקלים ב-5 תשלומים. ועד העובדים מסבסד

אותו בעוד 75 שקלים.
די צוקר
ההורה משלם את זה לועד או לכם? אתה מקבל פר-ילד מהועד?
ז י סמואל
הוא מגיש לי טופס עם הוראת קבע. אותו עובד ממלא את הפרטים שלו במשרד הממשלה.

הכל עובר להסתדרות. בהסתדרות בודקים ומאשרים את זה,- ומעבירים את זה לקייטנה

הנדרשת, והם מוכרים את הקייטנות לפי מדדים שלהם. יש איקס קייטנות שרק אליהן אפשר

להירשם. אני מקבל 325 שקלים פר-ילד. אני מגיש את הרשימה לועד, הם בודקים אותה

ומעבירים אלי את ההפרש.
די צוקר
מהי הריבית על המחיר של 5 תשלומים?
ז י סמואל
ללא ריבית. ריבית - אפס, החזרת צ'קים - אפס, עמלות - אפס. מנהל הקייטנה

נושא בכל ההוצאות האלו.
היו"ר מ' בר-זהר
מר סמואל, יש פה שתי נקודות שמפריעות לי מאד. קודם-כל, אהה מוסיף בתוכנית

שלך: בנוסף יתקיימו קומזיצים, ימי לינה בי.מ.ק.א., טיולים מחוץ לשטח י.מ.ק.א.

ואירועים מיוחדים. זה משגע, נהדר. אלא מה? יש פה עוד כוכב שאומר: לתוכניות אלו

ייגבה תשלום נוסף לכיסוי הוצאות בלבד. ההשתתפות אינה חובה. זה חוזר לענין של

אגרת בתי-ספר. כלומר, יש ילדים שלהם יהיה כיף יותר גדול, ולאחרים יהיה כיף פחות

גדול. הוא כבר הולך לקייטנה, בשביל מה אתם מענים אותו גם פה?



ז' סמואל;

מדובר על תוכנית אחר-הצהריים מעבר לשעות הקייטנה. אנחנו נוהגים לעשות פעם -

פעמיים במחזור, בשעות אחר--הצהריים, לאחר שהילדים הלכו הביתה והיו בבית, תוכנית

ערב, שלא שייכת לקייטנה, אם זה קומזיץ, שבו הילד מקבל אבטיח ופלאפל, וזה עולה שני

שקלים. דרך אגב, זה לא בפועל, מכיוון שאנחנו נושאים בהוצאות האלה. אבל אם שאלת,

זה לגבי תוכנית שלא שייכת לקייטנה. הקייטנה היא משעה 7.30 בבוקר עד שעה 2.45.

הילד הולד הביתה, וב-6 בערב אנחנו מזמינים אותו עוד פעם לקומזיץ.

היו"ר מ' בר-זהר;
אתה כותב בעמוד השני
הקייטנה שומרת על הזכות לשנות מחירים. מה זה?

ז י סמואל;

נכון. אם אתם תחליטו מחר בכנסת שיהיה פיחות של 20%, אני לא אשאר עם המחיר

הזה. אם מרור יעלה מחיר התחבורה ואני משלם 200,000 שקלים לאוטובוסים, יבוא מטה
בנימיו ויגיד לי
אדוני, אני רוצה עוד 100,000 שקלים. להזכיר לכבודו שאנחנו

מלכ"ר.

לגבי הנושא של הוועדים, יש פה שוק. אנשים כן בודקים, ותתפלאו לשמוע, דווקא

בגלל שהמצב קשה, אנשים בודקים ושואלים: מה אתה נותן? ואוי לך אם כתבת שתיקח אותם

לאשקלונה ולא לקחת אותם לאשקלונ. הם יתבעו אותך מחר בבוקר, והיו דברים מעולם.

רישיון. אני שמח מאד שנושא הרישיון קיים. אני חושב שיש שם כמה דברים

שצריכים לעבור שפשוף, כי הם אבסורדים.

בנושא הבטחון, כל שעה נוסע אוטובוס ממעלה אדומים לירושלים. ואני עובד במקרה

עם חברה שנותנת לי שירות טוב, אוטובוס ממוגן, ממוזג וכו', והם דורשים ממני ארבעה

מאבטחים עם נשק - "עוזי". אני לא אכניס עוזי לאוטובוס שלי. 4 מאבטחים כפול 5

אוטובוסים, אני צריך להעסיק פה יחידת צבא שלמה. הם אומרים שזה מה שנחוץ כדי לצאת

מעבר לקו הירוק. אם כך, גם פסגת זאב וגם גילה, ואני בכוונה מקצין, הם מחוץ לקו

הירוק. אבל לא ייתכן דבר כזה. פסגת זאב, גבעת זאב, מעלה אדומים, נוה יעקב -

אנחנו לא רוצים לעבור על החוק. קיבלנו את הרישיון ושמחנו על כך, ומשרד הבריאות

סוף-סוף הגיע אלינו לאחר 20 שנה לבדוק את הקייטנה שלנו.

הכל מקובל עלי, אבל יש דברים אבסורדיים שצריך לבדוק אותם לגופו של ענין. אני

צריך להחזיק היום 72 כלי נשק. אני צריך לפתוח נשקייה בי.מ.ק.א. אני לא רוצה את כל

כלי הנשק האלה.
היו"ר מי בר-זהר
אז מה אתה עושה?
ז י סמואל
אני לא עושה. אני לא יכול. יש לי 4 קב"טים נושאי נשק, ובזה נגמר העניו.

אנחנו נמצאים במרכז העיר, אז הם שומרים אותי היקפית.
די צוקר
מר סמואל, איך אתה מגיע למספר כזה של נושאי נשק?
ז י סמואל
לפי החוק על. כל אוטובוס שיוצא מעבר לקו הירוק, לארמון הנציב, למשל, אני צריך

4 נושאי נשק. זה אבסורד. לפי החישוב הזה אני צריך 72 נושאי נשק.

היו"ר מ' בר-זהר;

למעשה אני יכול לדרוש לסגור לך את הקייטנה היום, כי אתה לא מקיים את כללי

הרישיון.
ז י סמואל
בהחלט.

אני רוצה לדבר על הקייטנות העירוניות. אני הושב שזה מפעל יוצא מן הכלל יפה

וטוב, אבל לא הולכים לשם. אם ניקה את המספרים היחסיים, נשאלת השאלה: למה, ומה

אתה נותן לילדים? אני נותן 22 אזורי פעילויות, ששם יושב מורה מקצועי בדרגת מורה

בכיר או B.A.ומעלה. אזור פעילות זה ארכיאולוגיה, ביולוגיה, מדעים וטבע, מחשבים.

כל הדברים האלה עולים הרבה מאד כסף. אני כותב את הדברים האלה ואני עומד בהם. אם
יבוא מחר הורה ויגיד
אדוני, אתה כוזבת מחשבים, ואין לך מחשבים, או שאצלך במחשבים

הם שירקו "באטמן", אז הוא יכול לתבוע אותי. אנחנו נגיע לבית-משפט לתביעות קטנות

ואם השופט יחייב אותי, אני אצטרך לשלם.

כל הקייטנה שלי מחולקת ל-3 תת-קייטנות על-מנת לשמור על פרטיות. כל תת-קייטנה

מחולקת ל-15 קבוצות של 20 עד 25 ילדים, ובכל קבוצה יש שני מדריכים. כל שכבה

מחולקת לכל הגילאים.

לגבי המדריכים, כל נושא הקיץ הוא מפעל לא. רק לילדים הקטנים. יש היום בעיה

רצינית מאד. לכל החבר'ה התיכוניסטים. אין נגה לעשות. אני מעסיק במשך הקיץ קרוב

ל-600 צעירים כאלה, בכל מיני תפקידים, גם בתפקידים שאני למעשה לא צריך אותם. אז

אחד מחזיק את הכדורים והשני עוזר לו.

התפקיד של המדריך בקייטנת י.מ.ק.א. הוא להיות רועה צאן. לקחת את אותו עדר

קטן שלו ולהוביל אותו מפעילות לפעילות, ששם יש מורה מקצועי. כל המורים הם

מבוגרים, מקצועיים, שזה תפקידם. אבל אנחנו צריכים למצוא תעסוקה גם לצעירים.

לכן, כשאינה אומר י "א או י"ב, אני אומר לך שהיום ילד בן 11 לא רוצה לשמוע על

קייטנה. גם אותם צריך להעסיק, אז הם מועסקים כסי יעים. ולכן אנחנו מעסיקים גם

אותם. הם עוברים השתלמויות של סוף שבוע, אנחנו בוחנים אותם, עושים להם סדנאות

עבודה, רואים אותם עובדים בשטח, ורבים מהם לא מתקבלים.
ד' צוקר
י.מ.ק.א. מסבסדת אותך, או שהקייטנה נושאת את עצמה?
ז י סמואל
י.מ.ק.א. לא מסבסדת אותי. הקייטנה היא קייטנת י.מ.ק.א. אני בסך-הכל סמנכ"ל

י.מ.ק.א. ומנהל את הקייטנה. הקייטנה נושאת את עצמה.

אנחנו גם עושים הרבה גמ"ח - גמילות חסד. אנחנו עובדים עם הלשכה הסוציאלית של

עיריית ירושלים. כל שנה אנחנו קולטים במחזור השני בין 20 ל-30 ילדים שגומרים את

בתי האומנה שלהם, שמחזיקים אותם כל השנה, וכשבשבועיים האחרונים בית האומנה צריך

לצאת לחופש, הילדים האומללים חוזרים לבתיהם, ולפעמים פעילות של שנה שלמה נהרסת.

אנחנו התוודענו לנושא הזה לפני 11 שנה ואז החלטנו לקחת 20 - 30 ילדים,

ולפעמים היו לנו גם 35 ו-40 ילדים, תמורת סכום סמלי של 10 - 20 ש"ח.



בנוסף לאלה, דרך ההסתדרות אנחנו מקבלים מכל עובדי הרווחה כל מיני ילדים שיש

להם בעיות, ולא חסרות בעיות. אני אומו- לעובד הרווחה: תבדוק את הנושא לגופו של

עניו ותן את ההמלצה שלך. זה נעשה בלי הלשכה הסוציאלית ובלי 1,500 מכתבים. הוא

מתקשר או אלי או אל מר שיינברג, מנהל קייטנת "רם און", ואומר: יש לי ילד, אני

רוצה לחלק לו את זה ל-10 תשלומים. רבותי, באינפלציה של 1.5%- 2% לחודש, אנחנו

כמעט לא מקבלים שום דבר מזה, ובמקרים אחרים גם המחיר יורד ל-200 או 250 שייח, או

בכלל לא.

זה קיים, כמובן, עם הגופים הגדולים. יש גם כאלה שמגיעים באופו פרטי ומבקשים,

ואנחנו בדרך-כלל מסייעים להם.

לגבי הרישיוו. אני בעד עיריית ירושלים. אני חושב שהעיריה עושה מעשה יוצא מו

הכלל טוב, בהיקף אדיר. אני רק מתנגד לדבר אחד, מכיוון שאני חושב שאם היא רוצה

לעשות דבר טוב, אסור שיהיה ניגוד אינטרסים. אני חושב שעיריית ירושלים לא צריכה

לדאוג לנושא הרישיוו, מכיווו שאם הם מפעילים 178 קייטנות שלהם, יש פה ניגוד

אינטרסים בהנפקת רישיוו.

לאחר ששמעתי את דברי גב' סלמן, שאמרה שהיא לא שמה לב ולכו הטעות, אני יוצא

מתוך הנחה שהדברים נעשו בתום לב. אבל כשאני קיבלתי את הרישיוו היה כתוב שאני

צריך לעבוד עם "אגד". אני לא רוצה לעבוד עם "אגד", אני רוצה לעבוד עם "דו", או

עם "מאונט אוליב". עכשיו אני מבין שזו טעות, אבל יש פה ניגוד אינטרסים.
די צוקר
יש הנחיה לעבוד עם "אגד"?
ז י סמואל
זה היה כתוב באופו לא ברור. אני רוצה להאמין שזו היתה המלצה, אבל היה כתוב

"אגד".
די צוקר
מה פתאום כתוב שם של חברה מסויימת? אינם עוברים על עקרונות כל-כך יסודיים

בצרכנות, שזה ממש מדהים. מה פתאום אתם ממליצים על חברה מסחרית?
ש' סלמן
אנחנו כתבנו שם "אגד" ו"מטה בנימיו", חברות שיש לנו נסיוו טוב אתו.
ז' סמואל
היה גם כתוב כל נושא ההעשרה של העיריה. אני יושב בוועדת החינוך של מתנ"ס

ואני יוצא מתוך הנחה שזה לא נעשה בכוונה תחילה. אבל מכיוון שלעיריה יש ניגוד

אינטרסים, והיא מעסיקה או מפעילה המוו קייטנות שלה, לא ייתכו שהיא ונהיה זו שתחליט

אם אני אקבל רישיוו או לא אקבל רישיוו. לכו, הנושא לפי דעתי צריך לבוא למשרד

החינוך או לכל רשות אחרת שאינה כפופה לעיריית ירושלים.
היו"ר מ' בר-זהר
אני לא בדיוק מזדהה עם הפניה שלך, כי אי-אפשר לחשוד שהם ינסו למנוע רישיוו

כדי לקדם את הקייטנות שלהם. זה לא נראה לי.

אני רוצה לשאול את מר עמירו, האם כל הקייטנות שלכם מלאות?
י' עמירן
הקייטנות שלנו מלאות. אנחנו מגיעים השנה ל-20,000 תלמידים, וזאת בנוסף לילדי

הרחוב שאנחנו לא יודעים מה מספרם.

היו"ר מ' בר-זהר;

הרחוב זה לא קייטנות.

י' עמירן;

בסדר. אלה המספרים בערך.

ש' סלמן;

הקייטנות שלנו הן יותר שכונתיות ואזוריות. מר סמואל הולך לוועדי עובדים שנה

מראש, עושה אתם הסכמים, ואז יש לו 1,200 ילדים.' אצלנו ממדובר בקייטנה בשכונה,

באנשים פשוטים שמגיעים לשם, וזה בהחלט גם ברגע האחרון. בעוד שבוע - שבועיים אני

אדע מספרים מדוייקים. אני לא יכולה להגיד, כמו מר סמואל, שכרגע יש לנו 1,200

ילדים.
היו"ר מ' בר-זהר
זה ברור. מר שיינברג, בבקשת.
מ' שיינברג
אני מבקש לסגור את הענין של הקשר בין העירי.ות. אני מדבר באופן כללי, לא רק

לגבי עיריית ירושלים ובין הקייטנות. הפרטיות. אם אני מחזיק את הדף של עיריית

ירושלים, שנקרא קייטנות מקצועיות, יש פה קייטנות פרטיות פרופר. אין להן שום קשר

לעיריה. אלה קייטנות שהעיריה משום-מה העדיפה להכניס אותן תחת חסותה. אם תרימו

טלפונים לשם ותבדקו את המחירים תראו שהוא מגיע גם ל-500 ש"ח, 480 ש"ח. אלה לא

קייטנות פרופר של העיריה.

שי סלמן;

באמת כדאי לבדוק את זה.
מ' שיינברג
בבקשה, תבדקו את זה.

בשנים קודמות חלק מהקייטנות הפרטיות כן הופיעו בתוך הדף הזה, וזה היה כנאד

נחמד. אנחנו עובדים בשיתוף-פעולה מלא עם העיריה, אבל זה יצר מתחים מאד חזקים בין

ההורים, כמו שהזכיר קודם היושב-ראש, באים אלי הורים עם הפתק הזה ועם המחירים
האלה, ואני אומר להם
אבל המחיר שלנו הוא 590 ש"ח, איך אתה גובה מאתנו מחיר

שהעיריה המליצה? לכן, מיוזמתנו ביקשנו לא לכלול אותנו בחוברת.
היו"ר מ' בר-זהר
מי זה אנחנו הפרטיות, "רם און"? אתה מדבר בשם עצמך.
מי שיינברג
אנחנו מפעילים בירושלים מספר קייטנות. אני חושב שמפעל הקייטנות הוא טוב מאד,

רק צריך לעשות הפרדה חד-משמעית. מטה קייטנות עיריית ירושלים מטפל בקייטנות



שכונתיות", מתנ"סים וכו'. מערכת של קייטנות פרטיות זו מערכת נפרדת שאין לה שום

קשר עם מטה קייטנות עיריית ירושלים. אותו דבר זה בפתח-תקוה, ברעננה ובמקומות

אוזרים שבהם אנחנו מפעילים רשת של קייטנות.
היו"ר מי בר-זהר
גם שם יש המלצה על קייטנות?
מ' שיינברג
לא. שם יש קייטנות פרטיות פרופר. לדוגמא, מפעל הקייטנות ליד פתח-תקוה, שאני

מכיר אותו היטב, הוא נותן את המערכת של הקייטנות שלו, והקייטנות הפרטיות מתרורות

על פלה השוק של הקייטנות הפרטיות.

היו"ר מ' בר-זהר;

אבל לא יפריע לך אם באותה הוברת הוא יפרסם את שמות כל הקייטנות הפרטיות

שקיבלו רישיון.
מ' שיינברג
בההלט. אני גם הערתי את זה קודם.
די צוקר
עיריית ירושלים בעצם עשתה דבר פשוט. היא נתנה לחלק מהקייטנות הפרטיות פרסום

חינם ב-30,000 עותקים שחולקו בכל הבתים. אם העיריה אומרת: אני מפרסמת את כולן,

אני רק אשמה. אגב, הייתי גובה כסף במקום העיריה,מקייטנה פרטית על דבר כזה. אבל

לההליט לפרסם רק חלק מהקייטנות הפרטיות, אני רוצה לדעת על-פי איזה סטנדרדים

מחליטים בכלל?

מ' שיינברג;

אני חושב שלגבי הקטע הזה הוועדה צריכה לקבוע איזה שהם קריטריונים. זה לא

ספציפית נגד עיריית ירושלים. צריך להיות קו מנרה לכל העיריות במדינת ישראל,

שיהיה סקטור עירוני, סקטור ציבורי וסקטור פרטי. זו נקודה אחת.

לגבי הפרסום, אני חושב שזה מאד חשוב שאם יש חוק, שיהיו לו "שיניים", ושיפורסם

בצורה מאד ברורה איזה קייטנות, בירושלים למשל, עומדות תחת פיקוח, ולא לכתוב
מודעה
נא לבדוק איזה קייטנות קיבלו רישיון. כיוון שאז אנהנו נקבל 1,000

טלפונים מהורים שיבקשו לראות אם יש לנו רישיון. אם יש לנו רישיון, העיריה גובה

200 שקלים בעד הרישיון, אז שיפרסמו בעתון שלקייטנות אלה ואלה יש רישיון. לפי

דעתי צריכה לצאת הנהיה לכל הרשויות המקומיות, ואז ההורים יידעו שהם לא

ישלחו את ילדם לקייטנה שאין לה רישיון.

בתהילת הישיבה עלה הנושא של הפיקוה. אני חושב שהפיקוח הטוב ביותר הם למעשה

הצרכנים, וההצבעה היא ברגליים, לא בדיבורים. אם כל השנים הצרכנים שלנו, הן

הפרטיים והן הגופים המוסדיים שמר סמואל דיבר עליהם, חוזרים בהמוניהם, זה הפיקוה

הטוב ביותר, שמה שמבטיחים להם מקיימים, ומה שאנחנו מציעים הם מקבלים, למרות המהיר

הגבוה.

מפה אני מבקש להגיע לנושא של המחיר הגבוה. הפער בין המהירים נובע מסיבה

פשוטה; השאלה מה נותנים בכל קייטנה וקייטנה, אם אנהנו נותנים לילדים דברים

שאחרים לא נותנים, והכל מפורסם בתוך הפרוספקט שלנו, יש מערכת פיקוח אדירה של כל

הוועדים שאתם אנחנו עובדים, והם בודקים אם אנחנו אכן נותנים מה שהבטחנו לתת. אם

הבטחת לינת לחמניה במשקל 80 או 90 גרם, עם סומסום, ובמאפיה לא השיגו לחמניה עם

סומסום, הם ירוצו ויבקשו את זה. אני חושב שזה הפיקוה הטוב ביותר.



אני חושב שבמשרד החינוך יש מקום לשבת גם עם נציגים של הסקטור הפרטי ולברוח את

העניו. אני טוען, למשל, שמדריך אחד לכל 25 ילדים זה מעט מדי, זה מסוכן מדי,

וצריך שיהיה מדריך אחד על כל 15 ילדים, או שני מדריכים על 25 ילדים. וזה מה

שאנחנו למעשה עושים. אני חושב שצריך לבחור נציגות. יש משרד שנקרא "נוה נופש"

שקיים 35 שנה בסקטור הקייטנות, עם כל הגופים. אגב, אנחנו עושים קייטנות לילדי

עובדי הכנסת ולילדי עובדי המדינה ולאנשי צבא. היה מקום לשתף אותנו בשיפוצים של

החוק, או כל מיני הנחיות נוספות. זה מצויין שיש חוק מכיוון שאני מכיר בירושלים

לפחות עוד 10 שמות של קייטנות שמתארגנות בשכונות. תלמידה מכתה י', י"א, עושה

קייטנה ואף אחד לא יודע מה יקרה שם. יש כל מיני מוסדות, תלמודים ובתי-ספר,

ואחרים, שמארגנים קייטנות. נכון שמצד אחד זו תרורות, אבל מצד שני, אם יש חוק,

צריך לאכוף אותו.

תאמינו לנו שהיינו רוצים לגבות הרבה פחות מהמחיר שאנחנו גובים, אבל הבעיה שיש

הוצאות. לדוגמא, במערך ההסעות. יש לנו 3 ילדים מבית--שמש, שאנחנו כבר 3 שנים

נוסעים לשם עם אוטו "ספיישל", מפני שהילדים של משפחת רימון גרים בבית-שמש ואני

צריך להביא אותם. ואם יש ילדים שגרים במישור אדומים או בקידר, או במקומות אחרים,

אנהנו מסיעים אותם ולא גובים מהם תשלום.

יש לנו עוד עקרון מקודש, שהמחיר שהאיש שילם, הוא לא מוסיף אגורה אחת מעבר

למחיר הזה במשך כל הקייטנה. אם אנחנו עושים טיול עם לינה בלילה, זה כלול במחיר.

אם אנחנו יוצאים לטיול של יומיים, זה כלול במחיר. לוקחים את הילדים לדולפינריום,

ואם אני צריך לתת להם עוד משהו שלא היה מתוכנן, הכל כלול במחיר. וההורים יודעים

מראש את המחיר, והם הולכים ובודקים. כך שמבחינה זו אני חושב שנושא המחירים צריך

להיות פתוח, וההוכחות הטובות ביותר הן ששתי הקייטנות המלאות ביותר בירושלים הן

הקייטנות היקרות ביותר, בסקטור הפרטי, ושהמחירים שלנו הם כמעט אותו דבר. הם

נותנים בצהריים יותר אוכל ואנחנו נותנים קצת פחות, וזה ההפרש של אותם 40 שקלים.

נושא הביטוח הוא מאד וקשוב. אני מוכרח להגיד: שלא התבקשתי להציג ביטוח לטובת

הנושא של הרישיון. אני חושב שזה צריך להיות חשוב מאד לא רק בירושלים. יש הרבה

קייטנות אחרות שלא עושות ביטוח. הביטוח שאנחנו משלמים עולה לנו הון עתק.
ז י סמואל
אני חושב שצריך לקבוע את גודל הביטוח.

מ' שיינברג;

צריכים לקבוע קריטריון. לנו יש ביטוח בשיעור 2 מיליון דולר לנושא של

הקייטנות, וזה עולה המון-המון כסף. אי-אפשר להשוות עלות שלנו לילד בנושא של

ביטוח, לעלות של קייטנה "חאפרית" שגובה אמנם 240 ש"ח ועושה ביטוח אולי ב-100,000

ש"ח. זאת אומרת, נושא הביטוח לא נקבע בחוק ובעלי הקייטנות לא נדרשו להציג פוליסת

ביטוח על סכום מסויים. אני חושב שצריך לעודד את הנושא של הביטוח.

באופן כללי אני חושב שאם הולכים לקראת הענין הזה, צריכים לתת משהו ביד. אני

מוכרח להגיד לכם שאני קצת מבולבל מאוסף הניירת בשאלה מה בדיוק אנחנו צריכים

לעשות. אני הייתי מצפה שתהיה חוברת אחת מסודרת, עם קריטריונים ברורים מה קורה עם

חוק הקייטנות. יש לנו חוזר של משרד החינוך וחוזר של עיריית ירושלים. יש מודעה

שהוציא משרד החינוך להתקשר למשרד החינוך. צלצלתי למשרד החינוך והיפנו אותי לאיש

הבטחון של עיריית ירושלים. איש הבטחון של עיריית ירושלים, שאתו שוחחתי אתמול,
אומר לי
סליחה, זו קייטנה פרטית, אין לי עסק אתך, תפנה חזרה למשרד החינוך. כך

שלמעשה יש לנו פה יותר מדי אבות והדברים לא ברורים ולא מוגדרים. אני הייתי מצפה

שיהיה חוק כדי שנדע בדיוק לגבי כל הקייטנות הפרטיות שלנו בארץ מה רוצים ואיך צריך

לפעול.

אני הבנתי שמשרד החינוך הוריד את נושא החוק לרשויות המקומיות, אבל משרד

החינוך עצמו פירסם מודעה ארצית שאנחנו צריכים לפנות למשרד החינוך. פנינו למשרד



ובסופו של דבר אני לא בטוח שאני עומד בכל הקריטריונים של החוק. למשל, בעניו

הבטחון חידשו לי עכשיו שלנסיעה למעלה אדומים אני צריך 4 אנשי בטחון. לא ידעתי על

כך לפני-כן. עד עכשיו חשבתי שנסיעה למעלה אדומים היא נסיעה רגילה באוטובוס ללא

אבטחה. לגבי טיולים, אני עובד כפי שכתוב בחוזר המנכ"ל, כלומר על כל אוטובוס יש

שני מאבטחים.

לסיכום, אני חושב שהיה כדאי לשתף נציגות של בעלי הקייטנות הפרטיות הגדולות,

שיש להן הסכמים עם כל הגופים הגדולים במדינה, לצרף אותנו לוועדה שמחליטה וקובעת,

ונשמח לשתף פעולה בכל מה שצריך בנושא הזה.

שי סלמן;

אני רוצה לומר לחבר-הכנסת צוקר שאין פה קייטנות פרטיות.

היו"ר מי בר-זהר;

קייטנת "רוממה", לזרוס, תקוותנו., הן כולן שלכם?

שי סלמן;

המתנ"סים הם לא שלנו. אלה מתנ"סים.

היו"ר מי בר-זהר;

אבל קייטנות מקצועיות ומחנות ייחודיים מקצועיים, הכל שלכם?

שי סלמן;

חלקם שלנו. אלה שאינן שלנו הן בחסות ובפיקוח של העיריה.

היו"ר מי בר-זהר;

אז למה שי.מ.ק.א. לא תהיה בחסות ובפיקוח העיריה?

שי סלמן;

מפני שהוא צריך לתת את המחירים שלנו.

היו"ר מי בר-זהר;

אבל גם המחירים שלכם לא קבועים, הם מומלצים.

שי סלמן;

אבל אנחנו יודעים אותם.

די צוקר;

מי יודע אותם? אני לא יודע אותם. הצעת לו?

ש' סלמן;

לא. אני לא יכולה לטפל בקייטנות פרטיות.
היו"ר מ' בר-זהר
אני בטוח שאם הוא יעשה את החשבון, שהוא נותן לילד גם ארוחת צהריים, גם

אשקלונה ודברים ארורים, בסוף ייצא שכדאי שמבחינה זאת הוא גם כן עומד בתנאים שלך,

ולמה שלא תתני לו חסות ופיקוח?

שי סלמן;

מאד קל לאנשים לדבר פה, ואני מאד מצטערת שהענין עובר לפסים כאלה, אבל בשנה

שעברה פניתי למר- שיינברג הנכבד שיושב כאן ואמרתי לו: אני לא מכניסה אותך לחוברת

בגלל המחירים הגבוהים, אלה דברים שאנחנו בודקים אותם. והוא הצטער מאד. פתאום זו

היתה יוזמת שלו לא להיכנס לחוברת. זה מאד מעניין.

די צוקר;

את יכולה להקריא לי קריטריונים שעל-פיהם נכנסים או לא נכנסים לחוברת?

שי סלמן;

אני יכולה להעביר אליך רשימה מדוייקת.

ר' כהן;

אני רוצה להתייחס לשני דברים. א, לגבי חוק פיקוח על הקייטנות. בזמן קבלת

החוק היה פה נציג של מרכז השלטון המקומי וסוכם בהחלטה שהחוק הזה יבוצע כפרק מתוך

חוק רישוי עסקים ולא חוק בפני עצמו. כל הדברים חלים על הרשות המקומית, ולכן אמרו

שיגבו את האגרה וכתוצאה מזה יאכפו את רזדברים. זאת אומרת, משרד החינוך והתרבות לא

בא במקום הרשות המקומית אלא בא לסייע לרשות המקומית.

אנחנו קבענו את התקנות ואת ההנחיות הללו מתוך הבנת רוח הדברים שנאמרו פה

בוועדה, שרוצים לתת פלורליזם ולאפשר לכל אזרח למצות את רצונותיו. לכן גם הורדנו

את כל הנושאים של קייטנות ואמרנו: כל תוכנית שתציע, בתנאי שהיא לא סותרת את חוק

רישוי עסקים. כלומר, הכל פתוח ואפשרי, רק הסברנו את הדברים.

החוזר פורסם והופץ. אנחנו פירסמנו בעתון שכל מי שרוצה לקבל את החוזר, יקבל

אותו. הפניה היא דרך הרשות המקומית דרך חוק רישוי עסקים. אף גורם פרטי שפונה

אלינו לא מקבל תשובה אלא דרך הרשות המקומית. אז אם מישהו חושב שהוא יכול לסייע,

לתת לנו עצה - בבקשה. זה היה פעם ראשונה. אנחנו עשינו כמיטב חוסר הבנתנו. אם

נקבל הצעות טובות יווזר, או הצעות לשיפור, נשמח לעשות שינויים.

אשר לביטוח, שמעתי את הדברים ואני באמת מבולבל. אני שוב אומר שזה לא אפשרי

לקבוע גג לביטוח. אם מחר בבוקר אני אקבע גג, וחס וחלילה יקרה אסון גדול, יבואו
ויגידו
אתה קבעת. אני מבקש עצה מהחברים באיזה גבולות לקבוע ביטוח. השאלה במה

לחייב.
ש' סלמן
אנחנו כותבים שיש לבטח את הילדים בביטוח צד גי, לפחות.
די צוקר
מה עושים עם הביטוח בקייטנה שיש בה טיול של יומיים ולילה בחולות עם נחשים,

למשל? זה נראה לי מאד מסוכן.



ר' כהן;

אינני יודע.

הערה נוספת לגבי הבטחון. אמנם קצין בטחון לא נמצא כאן, אבל יש קציני בטיחות

ואפשר לפנות אליהם. אם יש דברים אבסורדיים, הם בהחלט מוסמכים לקבוע בהם.

היו"ר מי בר-זהר;

אני מאד מצטער, יש דברים שקובעים בתקנות. אי-אפשר כל יום לקום ולהגיד מה

אבסורד ולמי הוא פונה. אדם רוצה לקיים את החוק. סליחה, אני לא מקבל את זה.

נשמע כעת את חברי הוועדה. חבר-הכנסת צוקר, ואחריו - חבר-הכנסת גולדמן.
די צוקר
אני רוצה להתחיל עם הגדרה כלכלית של הענין, שלא נגענו בה, אבל לפי הערכתי

אנחנו מדברים פה על שוק בהיקף של למעלה מ-100 מיליון ש"ח. זה שוק ענק, אדיר,

שבמשך חודשיים מזרים בין 100 ל-150 מיליון ש"ח. אנחנו מתעסקים רק באספקטים

הצרכניים של השוק הזה, כלומר איכות וקשירות וטיב השירות להורה, לצרכן, אבל יש לו

גם אספקט כלכלי. לכן הזכרתי את הענין של מס הכנסה ומע"מ, כי מאחר שיש מספר ניכר

של קייטנות שאינן עוברות את כל תהליכי הרישום, המטרה העיקרית שלהן היא לא רק

לפגוע באיכות השירות, היא גם לעקוף את מס הכנסה ומע"מ. לכן סביר שמדובר פה גם

בהעלמות של מיליוני שקלים.

אני רוצה לגעת בעיקר באספקט של איך אפשר, אם בכלל, לפקח על איכות השירות ועל

המחיר. אני מקבל לחלוטין את מה שנאמר כאן, שזה ניגוד אינטרסים ברור, שהגורם

המפעיל הוא הגורם שנותן את הרישוי. ברור שיש פרז קונפליקט מובהק, ולא צריך זדון,

גבי סלמן, כדי שהרשות המקומית תפקח על הקייטנות שלה באופן יותר סלחני. זה מאד

ברור, ובאמת לא צריך זדון בשביל זה. לכן תמיד יש הפרדה. בעקרון צריכה להיות

הפרדה בין מי שנותן את הרישוי, בין הגורם המפקח לבין הגורם המפעיל. אחרת הוא גם

מפעיל קייטנה וגם מפקח על עצמו? גם אם הוא אחד מל"ו צדיקים אני לא יכול לסמוך

עליו.

לכן יש פה בעיה עם החוק, איך יוצרים מצב שבו מונעים את ניגוד האינטרסים הזה.

לפי דעתי, זה ענין לנו לדון בו, לא יושנה, אבל זה בלי ספק ענין שאנחנו צריכים

לעסוק בו, אדוני היושב-ראש.

אני מאד שמח שמדובר פה בשוק פרטי שיש בו תחרות וכו', ופה גורם מפעיל פרטי זו

לא מילת גנאי. יש גורם ציבורי ויש גורם פרטי. זו לא בושה שיש פה כמה סוגי
בעלויות
ציבוריות, עירוניות ופרטיות. הכל טוב ויפה, בתנאי שהפיקוח הוא פיקוח,

ושאת הסטנדרדים קובעת הממלכה, ואתה - הגורם הפרטי או הציבורי עומד בהם.

מר כהן צודק בהערה הכנה שלו שאנחנו, המחוקקים, צריכים לקבוע אמות-מידה לגבי

הביטוח. זה שוק פראי, זו עלות לא קטנה, ולכן אם לא קובעים סטנדרדים - וזה שוב

ענין למחוקק ולמשרד - אי-אפשר פה בלי לקבוע סטנדרדים ולדעת איזה שהוא מינימום.

על המקסימום שההורה יתמקח עם הקייטנה.

אני נשאר אם כך עם גורם מפקח רציני אחד, ואותו אנחנו לא יודעים להפעיל, והוא

ההורים. הגורם המפקח המשמעותי ביותר הוא ההורים. אם כך, זו לא חוכמה, מר סמואל,

כי אתה מקבל את השמנת של העיר, הורים כנאד מעורבים שיודעים איך לפקח ולעשות לך את

המוות, וטוב שהם עושים לך את המוות. אבל ברוב הקייטנות ההורים, או שקיבלו טופס

מן הסוג הזה של העיריה והוא רחוק מלהיות מדריך עבורם, רחוק מלשכנע אותם לפקח

באופן רציני . כי מה אמרו? יש המלצה על 240 ש"ח. זה לא אומר שום דבר, וכבר

דיברנו על כך.



צריך למצוא דרך, וזה לא בחקיקה. אני יודע שזרז ברמה של מודעות ותודעה, אבל

הורים צריכים להתלונן אם לא עומדים בסטנדרדים. במודעות האלה צריך לפרסם שהורים

יתלוננו על קייטנה שאיו לה רישוי ושיתלוננו על כל רוריגה ממה שהובטח להם.

ר' כהן;

שלא יירשמו לקייטנה שאין לה רישוי.

ד' צוקר;

אם הוא כבר נרשם והבטיחו לו פרי בבוקר ובצהריים, והוא לא קיבל פרי, יש מקום

לתלונה. הורים מפקחים רק אם יש סטנדרדים שעל-פיהם מפקחים. אבל אם אין סטנדרדים

בביטוח ואם אין סטנדרדים שהעיריה נותנת, ואם אין סטנדרדים בבטחון, גם אין להם על

מה לפקח.
ר' כהן
נתחיל בזה שהוא נרשם, שיש לו רישוי.

די צוקר;

בסדר. לסיכום, החוק הזה הוא בחיתוליו. מר כהן, אני מבקש שבתום הקיץ הזה

נקבל המלצות שלכם ולקחים שלכם, גם מהקייטנות הפרטיות וגם מהציבוריות, ולדעת איך

מתנהגים עם החוק הזה. זה חוק חדש שבלי ספק יצטרכו לחול בו תיקונים.

מי גולדמן;

מאחר שחבר-הכנסת צוקר אמר כל מה שקשור לחוק,' אנחנו צריכים לפרוש את המציאות

שקיימת בשטח. יש כמה קבוצות וכמה סוגי קייטנות. יש קייטנה שמופעלת על-ידי

רשויות מקומיות. יש קייטנה שמופעלת באמצעות המתנ"סים. יש סוג שלישי של קייטנה

שמופעל באמצעות תנועות הנוער. אבל אנחנו גם יודעים שהציבור מתחלק לקבוצות גם

מבחינת המצב הכלכלי ואזור המגורים, ויש תופעה שעולה ופורחת והיא הקייטנות

הפרטיות, שאני חושב שצריך להסתכל עליהן כחלק מהתמונה החשובה והחיובית בתקופת

הקיץ. אי-אפשר להסתכל על כל הקייטנות הפרטיות דרך אותו חור של אלה שמנסים לעשות

הון כספי ולא להשקיע. אבל יש קייטנות שפועלות עם מסורת של שנים. אני מכיר את

קייטנת "הוד הכרמל" בחיפה, עם מסורת של 30 או 40 שנה, ויש קייטנות במקומות אחרים,

שאנחנו כילדים עוד היינו בהן, ואתה רואה שעדיין יש להן המשכיות. הן מחזיקות מעמד

כתוצאה מכך שמה שהם מבטיחים בחוזר הם מקיימים בשטח, ולפעמים גם יותר.

אבל יש גם תופעה נוספת, של כל מיני אמרגנים, שמשתמשים בשמות של כוכבים.

לוקחים כוכב כדורסל או כדורגל ואומרים: הקייטנה בימות מיקי ברקוביץ, בחסות

מלמיליאן, או אלי אוחנה. ומהי החסות? שהוא הסכים שתמונתו תפורסם במודעה, ובסוף

יביאו אותו לקייטנה ל-10 דקות, במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב יגידו: מצטערים,

הוא הבטיח להגיע אבל בגלל סיבות אלה ואחרות הוא לא הגיע בכלל. ויש ילדים שכדי

להיות בקרבתו של מיקי ברקוביץ הם מוכנים לשלם 100 ש"ח, ולא תמיד אלה הורים שיש

להם אפשרות לשלם.

יש גם קייטנות אחרות שמבטיחות כל מיני להקות עם אמנים-כוכבים. אומרים לך:

יהיו כוכבי צמרת, והם נותנים גם רשימה של שמות, שאם תתרגם את זה לכסף, יתברר לך

שאי-אפשר לממש את זה. קורה גם שהאמן או אמרגנו לא יודעים שהשתמשו בשמו. ומה

התברר בסוף? שהם התכוונו שהוא יופיע בסרט וידאו, ואמרו: אדם יופיע בקייטנה. תקחו

את עתו ני סוף השבוע של המקומונים ותראו את הפרסומים לקייטנות.

יש קייטנות ספורט נוספות, ושם באמת לוקחים שחקני כדורגל ושחקני כדורסל שהם

האמרגנים -כי אז יש גם פגרה של הספורט השנתי - ואז הכוכבים עושים קייטנה-פנימיה

בנהלל, עם תוכנית טובה מאד. אבל יש גם כוכבים שהם וחינוך זה שני דברים שונים.



יחד עם שותף-אמרגן הם מקימים קייטנת ספורט, עם אותו כוכב, והאכזבה והתשלום שנגבה

מההורים הוא כזה... משום שמי איננו רוצה להיות בקייטנה שבה שותף מלמיליאן, או

כוכב אחר? ובסוף מתברר שמלמיליאן נמצא במשרדו בבנין כלל ולא מגיע כלל לקייטנה.

אבל הוא שותף בשם ויכול להיות שתמורת זה הוא מקבל אחוזים מאותו אמרגן.

אני פונה כעת גם למשרד החינוך וגם לרשויות המקומיות ולנציגי הקייטנות

הפרטיות. בסופו של דבר אין מודעות בארץ לרמת צרכנות גבוהה. מתי האזרח מתלונן?

כשמשהו קורה, כשיש "פאשלה", או כשהורה ער לענין והוא מעורר את ההורים האחרים

שהיתה התחייבות לתת דבר זה והם קיבלו דבר אחר. אז יש התעוררות, וועדת החינוך

צריכה לדון אחר-כך, ואחר-כך מקימים ועדת חקירה באמצעות הרשות.

הרשויות בארץ מעודדות קייטנות. אני יודע שיש פרסומים בכניסות לערי הפיתוח

ולישובים אחרים, ותפקידן העיקרי של הרשויות הוא לעזור לישובים החלשים, לשכונות

חלשות, או לערי פיתוח, שאם לא תהיה שם מעורבות של העיריה, לא תהיה קייטנה ולילדים

לא יהיה מה לעשות בשעות הפנאי. כפי שאמרתי, ההורים מוכנים לשלוח את ילדיהם לכל

קייטנה וגובה התשלום לא מעניין אותם. לכן, תפקיד הפיקוח הוא לא לאפשר לנצל גם את

אלה שמסוגלים לשלם וגם את אלה שאינם יכולים להשתחרר מעבודתם ולהיות צמודים

לילדיהם בתקופת החופש. אני יכול רק להגיד שאיפה שיש תנועות נוער שם אין בעיה

כזאת, משום שהילדים פעילים במשך חודש מתוך החודשיים, ובנושא הזה תנועות הנוער

עושות עבודה נהדרת.

צריך להרחיב את הפיקוח. אני חושב שעיריית ירושלים צריכה לפרסם במקומונים שלה

הבהרות בקשר להודעות הקודמות. אני מבקש ממשרד החינוך שיפרסם מודעה בכל העתונים

הארציים, להעיר את תשומת-לב ההורים לרישיון של הקייטנה, ולכל הדברים שעליהם

דיברנו כאן. החוזר יגיע למערכת החינוך, אבל צריכה להיות מודעה של משרד החינוך

והרזרבות בעתונים הארציים שמזהירה את ההורים.
היו"ר מי בר-זהר
אני מסכים עם כל מלה שאתה אומר, אבל זה קצת מאוחר עכשיו. ההורים כבר רשמו את

ילדיהם.

מי גולדמן;

אבל זה לפחות יחייב את אלה שהתחילו כבר להתארגן, לדעת שיש פיקוח.

חי מירום;

בשנה שעברה חוקקנו את חוק הקייטנות שקבע שהשר הממונה על ביצוע החוק הוא שר

החינוך והתרבות, והוא רשאי להתקין תקנות לעניין קייטנות. לא הותקנו תקנות כלשהן.

יש חוזר מנכ"ל, אין לו תוקף תקנה, ואני חושב שצריך להתקין תקנות. אני אומר

את זה לך, מר כהן, מפני שיש הבדל בין חוזר מנכ"ל, שיש מי שרואה עצמו מחוייב

על-פיו, יש מי שאינו מחוייב, לבין תקנות אשר מחייבות כל מי שמציג קייטנה כקייטנה.

על-כן אני אומר את זה לצד המשפטי. אני חושב שמוכרחים לעבור לתקנה. החוק התכוון

לכך וגם אנחנו.

נקודה שניה. יש שאלה של פיקוח על מחיר, ויש לכך היבטים לכאן ולכאן. יש

קייטנות מאד יקרות שהן לעשירים, ויש קייטנות גם מאד זולות שאיש אינו יכול להתחרות

אתן, ואני מתכוון במיוחד לקייטנות החרדיות. זה פשוט לא ייאמן. מי שמכיר פרטים

על קייטנה ביקנעם שמשלמים בה 25 ש"ח ל-19 יום, מה שמשלמים בירושלים 600 ש"ח, אתם

מבינים את כללי המשחק. שום הורה מן הישוב, שהפרוטה אינה מצוייה בכיסו, לא ישלח

את ילדו לקייטנה שהיא קייטנה ציונית, עם כל מה שקשור בזה, אלא יכוון אותו ישר

לקייטנות של "אל המעין".



אבל הם קיבלו את הסיבסוד מהכנסת.

שי סלמן;

מה אתה מציע? זאת בעיה.

חי מירום;

אנחנו הרי יודעים מאין זה בא. אני חושב שאין מנוס מפיקוח על מחירי קייטנות.

להבדיל מחבר-הכנסת צוקר, שרוצה שוק חופשי, תחרות על הקייטנות, דבר שנותן תמיד

יתרון לציבור בעל היכולת, אני חושב שמערכת הקייטנות צריכה להיות מפוקחת. לא יכול

להיות שתהיינה קייטנות יקרות מאד ומצד שני קייטנות במחיר נמוך מאד.

בטחון. אני מסתכל על ההוראות שלפני. אין תקנות, אבל יש חוזר מנכ"ל שמפנה

להוראות הבטחון בחוזר אחר, וכך הולכים מחוזר לחוזר. מר כהן, מערכת החינוך לא

יכולה לקרות צ'אנסים. היא רוצה להבטיח את עצמה מפני כל אירוע שיכול להיות, אבל

היא גם מוכרחה להיות סבירה בהנחיות שלה. כשאני מסתכל על מה שפה צריך לשים סביב

קייטנה, זה כאילו אין משטרה ואין גורמים חיצונים כלליים של בטחון אלא בעל הקייטנה

צריך להציב במקום נגמ"שים, שחפ"צים וכיוצא באלה כדי לצאת מן הענין הזה. לפי דעתי

הענין הזה מצריך בדיקה. ודאי שאני מגזים, ולא במקצת, בתיאור שלי את הענין, אבל

אני חושב שהנושא של הוראות הבטחון מצריך בדיקה מחודשת.

אני זוכר את הסיור שוועדת החינוך ערכה בירושלים ביוזמת יושב-ראש הוועדה, כדי

לעודד טיולים בעיר. אחד הדברים שהטרידו אותנו היה מת היו הוראות הבטחון סביב כל

טיול שצריך להיכנס לירושלים. הוראות הבטחון היו כאלה שבתי-ספר היו אומרים: עזבו

אותי מהסיור הזה לירושלים. אם אנחנו צריכים לסי'ור הזה 18 מאבטחים, עוזים, ליווי

וכל התיאומים האפשריים, ו-3 מכשירי קשר מלפנים ומאחור, עזבו אותי מסיור בירושלים.

במקום זה ניסע לחוף הים באשקלון. אותו דבר לגבי הקייטנות. לפי דעתי הוראות

הבטיחות כאן הן מוגזמות.

יש שאלה מי אחראי, וזה קצת נופל בין הכסאות, בין משרד החינוך ובין העיריה.

לפי דעתי ההוראות צריכות לרדת משר החינוך, כי הוא השר הממונה, אבל לארור שהוא

הורה, יש פה שני דברי חקיקה., יש פה חוק הקייטנות וחוק רישוי עסקים. בסופו של

דבר צריך למקד את זה אל תוך המערכת העירונית ולעשות גורם מאשר משותף, של מי שעוסק

ברישוי ושל רשות החינוך בעיר, ואלה ביחד צריכים להיות הגורם המאשר.

שי סלמן;

בירושלים זה עובד כך.
מ' שיינברג
העיריה היא שנותנת את הרישוי.

חי מירום;

אינני יודע אם אני יכול להשאיר את זה רק בידי גורם הרישוי, כי הוא ישאל: מה

עם תברואה ומה עם הדברים האחרים, ובזה הענין יסתיים.

הערה אחרונה. חבר-הכנסת צוקר אמר שהקייטנות בישראל נעות סביב 100 מיליון

ש"ח. הסכום הזה נראה לי מאד מוגזם. מר כהן, כמה ילדים יש בקייטנות בארץ?



ז' סמואל;

יש 300,000 ילדים בחתך הזה.

ר' כהן;

לפי הנסיון שלנו עד לפני 5 שנים, המועד שבו בוטל הסיבסוד של מדינת ישראל

לנושא הקייטנות, היו משתתפים בסביבות 120,000 עד 130,000 תלמידים.

הי מירום;

החשבון שלי מראה שזה בערך חצי מהסכום, אבל זה עדיין סכים גדול מאד.

היו"ר מ' בר-זהר;
כעת קיבלתי לידי טופס שכותרתו
בקשה לרישיון לניהול ולהפעלת קייטנה.

ר' כהן;

זו בעצם הגדלה של מה שמופיע בחוזר המנכ"ל.
היו"ר מ' בר-זהר
אין פה לא בטיחות, לא ביטוח, לא בטחון.
ר' כהן
זאת התוספת שנדרשה מחוק הפיקוח על קייטנות.
היו"ר מ' בר-זהר
זו תוספת מאד מאד חלשה לדעתי. לא מופיעים פה כל הדברים הללו. ביטוח, למשל,

לא מופיע.
ר' כהן
אמרתי שביטוח לא מופיע כאן.
היו"ר מ' בר-זהר
ומה עם בטחון? כל אחד יכול למלא לך טופס כזה. זה רק כדי לצאת ידי הובה.
ר' כהן
חבל שלא נמצא כאן נציג הבטחון שמטפל בנושא הזה, אבל החוזר בנושא הבטחון הוא

קטע שמורכב מפאזה אחרת לגמרי ושותפים בו משטרת ישראל - מחי מבצעים,

צה"ל/מטכ"ל/אג"א וגוף נוסף. משרד החינוך והתרבות הוא גורם שמביא את הענין

לתודעה.
היו"ר מי בר-זהר
מר כהן, חבל להתחיל הכל מחדש. לאורך כל הדיון אתה כל הזמן מסביר לנו, אבל

ככל שההסברים מתארכים זה אומר שהטיעון למעשה יותר חלש. אין פה שום דבר לא על

מדריכים ולא על שום דבר אחר. כתוב: שם המדריך הראשי, תעודת זהות, דרגה.
ר' כהן
ונסיון.

היו"ר מ' בר-זהר;

נסיין בחינוך. למדריך הראשי יש נסיון בחינוך. מה עם 600 המדריכים האחרים?
ר' כהן
זה מופיע בסעיף 4: סה"כ המדריכים.... מזה בוגרים, וכו'.

היו"ר מ' בר-זהר;

600 מדריכים, מזה 400 בוגרים. זה אומר משהו?
ר' כהן
בוודאי.

הי ו "ר מי בר-זהר;

אני מצטער. אנחנו חוקקנו חוק לא בשביל לקבל מעין שאלון שהוא מאד-מאד רדוד.

ר' כהן;

זה מול החוזר נותן לך את תמונת המצב בקייטנה.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אתה לא אומר פה מה הן הדרישות שלך.

ר' כהן;

הדרישות מופיעות בחוזר מנכ"ל. אני לא צריך לפרסם פה את הדרישות.

הי ו "ר מי בר-זהר;

מה שארנה דורש למלא פה זה למעשה דברים כלליים לחלוטין, שאין בהם משקל. אני

יכול ללכת הביתה יחד אתו, ולקבל רישיון בלי שום בעיה.

ר' כהן;

אם אתה עונה על הדרישות, מגיע לך רישיון. אם סתם פיברקת מספרים, לא תקבל

רישיון.

היו"ר מ' בר-זהר;

אין פה מה לפברק. לפי הדברים שנדרשים פה, כל אדם יכול לקבל רישיון להפעיל

קייטנה.
ר' כהן
לא. זה צריך להלום את ההנחיות.
היו"ר מ' בר-זהר
הבנתי. אני אומר לך שוב שלפי התנאים האלה, שאני כגורם מאשר מקבל את הטופס

הזה מלא, אני צריך לתת לו חותמת באופן אוטומאטי.

ר' כהן;

למה?

היו"ר מ' בר-זהר;

אם אינך מבין, אדוני - - - -
שי סלמן
אנחנו הוצאנו כאן תקנון בנושא הקייטנות בעיריית ירושלים, שאליו מצורפות

הוראות שנרגעות לבטחון.
חי מירום
ועד התורים הארצי לא מיוצג פה היום.

היו"ר מ' בר-זהר;

ועד התורים היה בדרך לכאן. אני מבין שקרח משהו בדרך.
חי מירום
אני נדהם מזה. אני רואה אורזם כאן בהרבה ישיבות, אבל בישיבה כזו, שהיא ישיבה

קלאסית לנושא הזה, לא לראות אותם פה, זה לא מובן לי.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני רוצה לסכם את הדיון. א. יש חובה להפריד את הרישוי מהניהול. גבי סלמן,זה

לא יכול להיות שאת תהיי גם אחראית על הקייטנות בדרך זו או אחרת בעיריה, ובאותו

זמן גם תתני רישוי לקייטנות האחרות.
י י עמירן
יש פת אי-הבנה. משרד הבריאות נותן חותמת שזה בסדר. אנחנו רק מרכזים את

הנושא.

ש' סלמן;

אני רק מפיצה את זה. זה הכל. כולל הקייטנות שלי שדורשות רישוי.

היו"ר מ' בר-זהר;

יש הבדל עם הקייטנות שלך.
ש' סלמן
אנחנו לא נותנים את הרישיון.
היו"ר מ' בר-זהר
את סיפרת לי על שיחותייך עם מר שיינברג.
שי סלמן
זרז לא קשור לרישיון בכלל. זה משהו פנימי של עיריית ירושלים.

היו"ר מי בר-זהר;

זה לא משהו פנימי של עיריית ירושלים כשהוא יוצא ב-30,000 עותקים. אני מאד

מצטער, זה לא רציני. כך זה לא עובד.

א. צריכים להפריד בין המוסד שנותן את הרישיון לבין המוסד שמפקה ושעושה
קייטנות. לא אתם תגידו להם
דבר כזה צריך להיות. ודבר כזה לא צריך להיות. צריכות

להיות שתי רשויות נפרדות. זו אחת המסקנות שנגיע אליה, שבמערכת הניהולית צריך

למצוא דרך להפריד בין שני הדברים, כדי שהגורם העירוני יפקח על הקייטנות העירוניות

כמו שהוא מפקח על הקייטנות החוץ-עירוניות.

י י עמירן;

נכון. כך זה נעשה.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני אומר שכך זה לא נעשה, כי יש קייטנות שהן שלכם, ושלכם זה שלנו העיריה,

ומשום-כך יש סכנה, ואני בטוח שזה גם יכול לקרות, שהיחס לקייטנה שלך הוא יוחס יותר

סלחני, כי זה שלי.
ש' סלמן
אני מזמינה אתכם לאחד הסיורים שאנחנו נערוך.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אנחנו נערוך סיורים ואנחנו נבדוק את הדברים, גם לאחר-מכן. גם אם אתם לא

רוצים להיות יותר סלחנים, זה שלכם.

ח' מירום;

למה אתם לא מפקחים על הקייטנות הפרטיות?

י' עמירן;

משרד הרישוי, שנותן את הרישיון, הוא מפקח.

חי מירום;

תסלח לי, או שאתם לוקחים על עצמכם את התפקיד, או שאינכם לוקחים על עצמכם את

התפקיד.
ש' סלמן
זה לא תפקידנו, זה התפקיד של הרישוי והפיקוח. משרד החינוך צריך לאכוף את

החוק ולא מטה הקייטנות בעיריית ירושלים. אנחנו מטה קייטנות, אנחנו אוספים הכל,

כולל הקייטנות שלנו, מעבירים למשרד החינוך; משרד החינוך מאשר או לא מאשר; מה שהוא

מאשר מועבר לרישוי ופיקוח.



היו"ר מ' בר-זהר;

ומשרד החינוך מאשר לפי זה.
מ' גולדמן
אני מבקש להעיר הערה. חשוב מאד לא ליצור פה מצב כאילו הרשויות המקומיות

צריכות לפקח על הקייטנות הפרטיות. אם תשים לב, גם לגבי בתי-ספר פרטיים כתוב:

בית-ספר אי בי בי בפיקוח משרד החינוך והתרבות. אותו דבר גם לגבי הקייטונות. לגבי
הקייטנות הפרטיות כתוב
א' בי גי, בפיקוח משרד החינוך והתרבות, ולא הרשות

המקומית, משום שברגע שהרשות המקומית תהיה מעורבת בקייטנות פרטיות, אנחנו יוצרים

פה מצב לא בריא.

זה נכון גם לגבי גני הילדים.' הכל במסגרת משרד החינוך ולא העיריה. למה

הקייטנות צריבות להיות נפרדות מזה?
היו"ר מי בר-זהר
נושא הפיקוח לא נראה לי, וגם לא השתכנעתי מדבריו של חבר-הכנסת גולדמן, מפני

שהרשויות המקומיות לא רוצות להתעסק בזה. משרד החינוך לא מסוגל להתעסק בזה. הקשר

ביו הרישוי והניהול לא נראה לי, ולא נראה לי העניו של הפיקוח.
מי גולדמן
הפיקוח צריך להיות של משרד החינוך.
היו"ר מ' בר-זהר
זה מה שאתה אומר, ואתה ראש רשות מקומית. דיברנו כבר על ניגוד אינטרסים.

אנא ממך.

נקודה שניה, פרסום. חייב להיות מחיר מומלץ לקייטנות ושיהיה מוזכר שהמחיר הוא

מומלץ לקייטנות עירוניות בלבד, ועם הפירוט המלא מה זה נותו ומה זה לא נותו. לפי

החוזרים שלכם שום דבר לא ברור ולמעשה אפשר להוליך שולל את כולם. מהפרסום הזה

אי-אפשר לדעת לא שעות, לא מקום, הסעות, אוכל, לחמניה 80 גרם, סומסום, וכו' -

כלום. זה פשוט לא בסדר ואתם צריכים לתקו את זה מיד.

דבר נוסף. חבר-הכנסת מירום, אני לא בדעתך בעניו הפיקוח על המחירים. אני

חושב שצריך לתת. לאנשים חופש. אם אני בערב רוצה ללכת למסעדת יוקרה ומוכו לשלם

עבורה חצי משכורתי, זו זכותי, אני אדם חופשי. אי-אפשר לשים פיקוח על המחיר. אם

אני רוצה לשלוח את ילדי לקייטנה בטימבוקטו ומוכו לשלם בעד זה, שיסע לטימבוקטו.

אני לא יכול לתת מחיר מקסימלי לקייטנה.
חי מירום
זה מוליד חינוך אינטגרטיבי בימי השנה.
היו"ר מ' בר-זהר
על חינוך דיברתי, אבל תו לאדם חופש. אני אחריף יותר מזה. אדם עובד כל-כך

קשה והוא רוצה שלמשפחתו יהיה טוב. מחר תגיד שאסור לאדם לרכוש טלוויזיה מעבר

למחיר מסויים, ומכונית מעבר למחיר מסויים.



ח' מירום;

חלילה. לא צריך להגזים.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני מצטער, אני רוצה שלאדם יהיה גם קצת חופש לנשום.

חבר-הכנסת מירום, אתה ציינת בעיה מאד רצינית, דבר שאין לנו תשובה עליו.

כלומר, אתה לא יכול לפקח על המחיר המינימלי. אני מפיר בעיה שיש באילת ובקיבוץ

אילות. קיבוץ אילות עושה מאמץ כביר ומקיים קייטנה משגעת שעולה 620 שייח, ולידו

באילת עושים אנשי חב"ד קייטנה, יותר ימים ב-240 ש"ח.

עניו הביטוח איננו מוסדר ואנחנו חייבים להסדיר אותו וגם לקבוע אותו באופן

חד-משמעי בתקנות. חשוב לקבוע תקנות על-פי החוק, שגם יסדירו את נושא הרישוי

והפיקוח.

את נושא הבטחון אנחנו חייבים לבדוק מחדש, כי לפי מה שציינתם זה דבר שהציבור

לא יוכל לעמוד בו, ולמעשה כולכם עבריינים בגלל השיטה הזאת, כולל העיריה עצמה. אני

בטוח שגם בקייטנות העירוניות אין הבטחון שאינם דורשים אותו, ואם יש בטחון, אינני

יודע איך אתם מקיימים אותו.

אשר למודעות, משרד החינוך חייב לפרסם בכל מקום רשימה של קייטנות בעלות

רישיון. זו רשימה שמתפרסמת אם מטעם משרד החינוך ואם מטעם העיריה, כדי לדעת מה

קורה כאן. מי שלא קיבל רישיון, הקהל יוכל לפתוח את העתון ולדעת אם המקום שאליו

הוא שולח את ילדיו קיבל רישיון או לא.

בהכנה של התקנות האלה ובדיון לקראת השנה הבאה אנחנו חייבים לשתף גם את בעלי

הקייטנות הפרטיות. שתבוא נציגות ותביא את הנסיון שלה, כי פה אי-אפשר ללכת בשני

כיוונים נפרדים. חייבים בעלי הקייטנות הפרטיות לומר את דברם לפני שנקבעים הכללים

והתקנות לשנה הבאה.

אנחנו נצטרך לקיים דיון בנושא הזה בתום עונת הקיץ, במהלך הקיץ ננסה לבקר

בכמה קייטנות. בתום העונה נקיים דיון, עם הפקת כל הלקחים, כדי לקבוע כללים

מדוייקים, שלצערי לא נקבעו, כדי שלקראת השנה הבאה מלכתחילה יהיו מודעות ברורות,

יהיו כללי הרשמה ברורים, לא תהיה התערבות של גורם אחד בגורם שני ולגורמים הפרטיים

יהיה מה לומר. פה למעשה הנחיתו עליהם תנאי אישיון, ואם הם לא יהיו מוכנים לקבל

חלק מתנאי הרישיון, לא יהיה להם אפילו גורם לערער בפניו, כי אלה כללי רישיון

כלליים שאי-אפשר לעמוד בהם.

בעיריית ירושלים יש כמה תופעות מצערות, אבל אני חושש שהן קרו גם במקומות

אחרים בארץ. זו תופעה קשה שנצטרך להתמודד אתה גם לגבי השנים הבאות ולדאוג לכך

שזה לא יקרה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 11:30

קוד המקור של הנתונים