ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 24/06/1991

היקף הקליטה של עולים וישראלים בעליית הנוער; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי

t



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 246

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני. י"ב בתמוז התשנ"א 24 ביוני 1991). שעה 00;11

נכחו; חברי הוועדה;

מי בר-זהר - יו"ר

חי מירום

מוזמנים;

די גורן - משרד החינוך

ב"צ דל - " " . משנה למנכ"ל

צי בן-זמרה - משרד העבודה והרווחה, השירות לילד ולנוער

אי טנצר - משרד הכלכלה והתכנון. יועץ לנושא קליטת העלייה

די הגואל - הסוכנות היהודית, ראש מחי עליית הנוער

אי עמיר - " " . מנכ"ל עליית הנוער

י י שילה - " " , סמנכ"ל ומנהל אגף הקליטה

עי גרופר - " " , מנהל אגף החינוך של עליית הנוער

י' גיספן - " " . יועץ לראש המחלקה

אי בלאייר - הוועד הפועל, המחלקה לחינוך ותרבות

מזכירת הוועדה; י' ג י דל י

קצרנית; מי טבעון
סדר היום
א. היקף הקליטה של עולים וישראלים בעליית הנוער.

ה. שאילתות.



א. היקף הקליטה של עולים וישראלים בעליית הנוער
היו"ר מי בר-זהר
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. לפני שנתחיל

בדיון אני רוצה לציין שאת הישיבה הזאת נתבקשתי לבנס גם לפי פניית מר דוד הגואל

וגם לפי פניית מר אורי גורדון. הוא גם הבטיח לבוא ולהציג את הנושא לפנינו. מר

הגואל, אתה אמון עלי שאתה יבול להציג את הנושא בצורה יוצאת מן הבלל, אבל אני

חושב שקצת מוגזם להזמין דיון בוועדה, לשוחח עם היושב ראש, להתחייב בפניו לבוא,

ולא להשיב בלל לפניות של מזבירת הוועדה, שפנתה פעמיים ללשכתו ולהזמינו לישיבה.

לא בך נוהגים בוועדת כנסת. אני מקווה שתמסרו את זה לידיעתו, ואני אדאג גם

להעביר את המחאה שלנו בחוסר הבבוד שהוא נוהג בוועדת הבנסת.

נושא הישיבה הוא היקף קליטת עולים וישראלים בעליית הנוער. נגענו בנושא הזה

בצורה קצרה ומתומצת בשדיברנו על קליטת האתיופים בארץ. מר דוד הגואל, אודה לך אם

תציג לפנינו את הנושא.

די הגואל;

אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה במיוחד על ההתייחסות שלו לנושאים של

עליית הנוער. כבר יותר משנתיים אני יושב ראש עליית הנוער ואני ער לכך שנושאים

של עליית הנוער, הפנימיות, הדאגה לפעילותה של עליית הנוער זוכים כאן לתשומת לב

מיוחדת. לכן גם ביקשתי לקיים דיון מיוחד בנושא עליית הנוער.

כפי שגם הצגתי בפעמים קודמות, ואעשה את זה הפעם בקצרה, בסיכומו של דבר

עליית הנוער מנתה שנת 1985 כ-20,000 תלמידים.
היו"ר מי בר-זהר
זה היה השיא?

די הגואל;

זה היה השיא. קרוב ל-20,000 תלמידים סך הכל. משנת 1985 עד 1989-1990, ירדה

עליית הנוער כל שנה באלף עד אלפיים תלמידים - פשוט קוצצו התקציבים וצומצם מספר

התלמידים. והקיצוצים האלה הביאו את עליית הנוער עד לפני כשנתיים למספר כולל,

נכון לתחילת השנה, של 12,500 חניכים. למזלנו, אני אומר את זה קצת בכאב וקצת

בעידוד, בתוך השנתיים האלה - במעט שלוש שנות לימוד - לא צומצם עוד מספרי

החניכים, רק התקציבים קוצצו.

קרה הנס לכולנו והעלייה מברית המועצות באה במסות כבדות והעלייה מאתיופיה,

כולל מבצע שלמה. אבל בין מבצע משה למבצע שלומה הגיעו אלינו העולים מאתיופיה,

ובתוכם אוכלוסייה מבורבת של ילדים ונערים בגילאים של עליית הנוער, 18-11, עד

גמר תיכון - אנחנו קולטים את הילדים בתוך המוסדות. נכון להיום המספר הכולל של

הניכים בעליית הנוער עומד על כ-12,700, והוא כולל קליטתם בתוך השנה של עולים

חדשים מאתיופיה.

היו"ר מי בר-זהר;

ה-2,000 של מבצע שלמה כלולים?



די הגואל;

לא. עד סוף שנת הלימודים הזאת, או לקראת שנת הלימודים הבאה, לקראת 1

בספטמבר. בסוף אוגוסט ייכללו עולים מאתיופיה, עדיין לא ממבצע שלמה, ובסך הבל

יהיו בעליית הנוער ב-12,800 תלמידים. בתובם כלולים כ-800 נערים ונערות מאתיופיה

שהגיעו לישראל לפני מבצע שלמה.
היו"ר מי בר-זהר
אצלך כתוב: עולים מאתיופיה - 3,700.

די הגואל;

אלה הקיימים במערכת, וה-800 כלולים ב3,700.

היו"ר מי בר-זהר!

נגיע ל-5,700 סך הכל. זה למעלה מ-20% מהעולים מאתיופיה בכלל. כל עולי

אתיופיה הם היום כ-30,000 איש, ומתוכם כ-6,000 יהיו בעליית הנוער. כלומר,

כ-20%.

די הגואל;

נהיה זהירים במספרים. ה-2,000 שאמורים להגיע מתוך מבצע שלמה הם 2,000 נכון

להיום. השבנו שיגיעו אפילו 2,500. אתה צודק, שהמספר הכולל של נערים ונערות

מאתיופיה בעליית הנוער צפוי להיות כ-5,700 תלמידים לשנת הלימודים תשנ"ב. אם

נסכם את מספר החניכים מעולי אתיופיה; נכון לסוף שנת הלימודים.הזאת יהיו לנו

כ-3,700 הניכים מאתיופיה, כולל הוותיקים שבהם - כ-3,000. ואנהנו ערוכים לקלוט

עוד כ-2,000 תלמידים שהגיעו במבצע שלמה.

הקליטה של ה-2,000 הנוספים השובה מאוד. אנהנו - הסוכנות, מחלקת העלייה

והקליטה ועליית הנוער - עוסקים בבהינה, במיון, ברישום ובבדיקה של האוכלוסייה

כדי לקבוע לאילו מוסדות של עליית הנוער לכוון אותה. יש לנו תכנית, ואני מקווה

שהיא תתבצע היטב. לקיים בחודשיים הקרובים - בתקופת ההופשה בבתי הספר - במוסדות

של עליית הנוער, כולל בכפרים, אולפני קיץ לאוכלוסייה שלי בערך 2,500-2,000

תלמידים, בשיתוף עם משרד החינוך. הדבר נעשה על דעת שר החינוך, על דעת מנכ"ל

משרד החינוך, והוזכר גם בישיבה הקודמת שהיתה כאן.בין הישיבה הקודמת לבין

הישיבה היום באנו בדברים עם משרד החינוך כדי לקיים את הסיוע הנדרש ממשרד החינוך

לאולפני הקיץ. החלק של משרד החינוך פה הוא נכבד. הדבר כבר נעשה בשנה שעברה,

השנה הוא יהיה הרבה יותר כבד. ראוי לציון שיתוף הפעולה שלנו עם משרד החינוך,

ופעילותו של משרד החינוך ברשויות מקומיות. החלק המתואם בינינו לבין משרד החינוך

צריך להקיף כ-2.000 תלמידים. בעיקרה זו האוכלוסייה שהגיע מאתיופיה במבצע שלמה,

אבל היא כוללת גם כמה חניכים וחניכות מעולי ברית המועצות. המספר שם קטן יותר.

זה יסתכם בכמה מאות בודדות. אלה אולפני הקיץ שאנחנו מתכוננים לערוך בחודשים

יולי ואוגוסט, לקראת תחילת שנת הלימודים, כדי לתת לילדים מעין הכנה מוקדמת

לקראת קליטתם בבתי הספר.

היו"ר מי בר-זהר;

אולפני הקיץ יהיו במקום?

די הגואל;

יהיו במקומות שלנו. יש לנו רשימה ארוכה של מוסדות וכפרים, ובכל מקום יהיו

עשרות תלמידים באולפני קיץ, במקום אחד אולי מאות תלמידים.
היו"ר מ' בר-זהר
עולים ממזרח אירופה ומדרום אמריקה כולם ביחד הם 1,050 לפי המספרים ובמסמך

שלך, אף על פי שיש לנו מארצות אלה רק מברית המועצות כ-300,000 עולים בשנה וחצי

האחרונה. אמנם אני יודע שבעלייה האתיופית יש הרבה יותר ילדים, ואולי חלק מהם

המסגרות המשפחתיות לא מסוגלות להחזיק, אבל איך אתה מסביר את המספר הקטן כל כך

של עולים מהארצות האחרות?

ד' הגואל;

שאר העולים הם בעיקר עולים מברית המועצות. מארצות אחרות יש בודדים -

מארגנטינה, ברזיל ועוד. חניכים מברית המועצות נזקקים פחות לעליית הנוער. יש לנו

קריטריונים לקליטה בעליית הנוער, שציינתי באחת הישיבות, שנוגעים ל"זכאות"

לקליטה, בלי להתייחס אם החניך הוא ישראלי, אתיופי או רוסי, לפי המצב

הסוציו-אקונומי, המצב החינוכי, רמת ההישגים בחינוך, ועוד כמה נושאים בבדיקה

פסיכו-סוציאלית לגבי "זכאותו" של ילד להיקלט במוסדות של עליית הנוער. גם על פי

הקריטריונים האלה נוצר מצב, בהכללה ובזהירות, שבעיקרון החניכים מאתיופיה קופצים

לעדיפות הראשונה בגלל הקריטריונים שהזכרתי. האמת היא שבעניין קליטתם חניכים

מברית המועצות בשנתיים האחרונות, ובעיקר בשנה האחרונה, אנחנו הוגבלנו בגלל

סיבות של תקציב. קבענו לנו את המכסה ולקחנו את ההכרחי ביותר, על פי הקריטריונים

שלנו. הנושא הזה היה ידוע למשרד החינוך.

נחזור לתכנית של השנה הקרובה, שנת תשנ"ב. כאמור, התכנית אנחנו אמורים

לקלוט את 2,000 העולים מאתיופיה שעלו במבצע שלמה, ואני מקווה שנצליח להשלים את

המיון והבדיקה של הילדים שיבואו אלינו ב-1 בספטמבר. מעולי ברית המועצות צפוי

שנקלוט עוד כ-500, כך שמספר העולים מברית המועצות במערכת עליית הנוער יעמוד על

כ-1,200.

התכנית של תשנ"ב חייבת להתחשב במסגרת התקציב של עליית הנוער לשנת 1991.

שנת התקציב של הסוכנות היהודית ב-31 בדצמבר 1991 ושנת התקציב הבאה מתחילה

בינואר 1992, אבל שנת הלימודים מתחילה בספטמבר 1991. בימים אלה, בישיבות

הנוכחיות של חבר הנאמנים, אנהנו דורשים את התקציב הנוסף עבור קליטתם של החניכים

הנוספים כבר מספטמבר 1991; כלומר, דרישת תקציב נוסף לארבעת החודשים של שנת

התקציב 1991, לקליטתם של כ-2,000 חניכים עולים נוספים מאתיופיה.

המספר הכולל של התלמידים אמור לעלות מ-12,600 או 12,700 ל-15,000-14,500

תלמידים. אני אומר את המספרים בזהירות, כי אני חוזר ואומר שהקליטה של אוכלוסיית

העולים מאתיופיה עדיין גמישה.

לעניין האיזון הנכון בין החניכים העולים לבין הישראלים הוותיקים. הבענו

שוב ושוב דאגה עמוקה לסך הכל האוכלוסייה של החניכים הישראלים הוותיקים שאמורים

להיקלט בעליית הנוער. בקיצוצים שהיו בעליית הנוער מ-1985 עד 1989/1990 90% היו

ישראלים - כ-7,000 תלמידים ישראלים לא נקלטו יותר בעליית הנוער בשנים

ב-1990/1989. בתוך המספר הכולל של כמעט 12,500 כלולים כבר 3,000 אתיופים, וגם

אלה באו במקום הישראלים.

לישיבה האחרונה של ועדת עליית הנוער ולישיבה הנוכחית של חבר הנאמנים הוגשה

הצעת החלטה שיש לנו מאבק קשה עליה בחבר הנאמנים. זה התחיל כבר אתמול. ההצעה

אומרת שמספר החניכים הישראלים בעליית הנוער לא יקטן מזה הקיים. נשמור קודם כל

שלא תימשך הנגיסה באותה אוכלוסייה של ישראלים ותיקים בעליית הנוער בגלל קליטת

העלייה מאתיופיה. אנחנו מקווים שבעתיד הקרוב נצליח להגיע ל-15,000 חניכים

בעליית הנוער, לקבל את תוספת התקציב לקליטתם של 2,000 בתחילת שנת הלימודים

תשנ"ב, ולא לרדת במספר הישראלים שקיים היום - 7,980 ילדים ישראלים נכון להיום,

ובתוכם 2,250 הם בתוך מרכזי נוער שאינם פנימיות; מספר התלמידים הישראלים

בפנימיות, עומד על 5,730. אם נצליח לשמור על המספר הזה של חניכים ישראלים, באמת

האוכלוסייה הישרלית הוותיקה ממשפחות מצוקה לא תיפגע, או לא תיפגע יותר ממה

שנפגעה עד עכשיו.



המגמה של מקבלי ההחלטות על התקציבים היא בההלט לנסות לקצץ במספר הזה

בכ-1,000 הנינים. המגמה קיימת בין חברים אמריקאים בחבר הנאמנים, שיושבים בוועדת

הכספיים. אני חושש שבתוצאה מבעיות של תקציב הם יציעו הצעת החלטה נגדית להחלטה

שנתקבלה פה אחד בוועדת עליית הנוער, בדבר שמירה על מספר הילדים הישראלים. אבל

החלטה של ועדה יכולה בהחלט להתהפך במליאה של חבר הנאמנים. הדיון היה אתמול.

היתה הפסקה בדי לנסות להגיע להצעת החלטה, והדיון יהיה בנראה ביום רביעי,

במליאה. אני חושב שיש תמיכה רחבה. הנושא הוא פלורליסטי, הוא לא פוליטי, בהחלט

חינוכי טהור ואני מקווה שכל החברים השותפים בתנועה הציונית זה גם שם, אכן יתמכו

בהצעת הההלטה הזאת, כדי לא לפגוע יותר ממה שפגענו עד עכשיו.
היו"ר מי בר-זהר
לכל הדברים שציינת התקציב מובטח?
די הגואל
לא. כרגע דנים בדרישות שלנו. כל הנושא הזה יהיה ברור יותר ביום חמישי

בערב.
הי ו "ר מי בר-זהר
הספקות שלך הן בעיקר לגבי הישראלים?
די הגואל
הספקות כפולות. קודם כל לגבי מספר הישראלים. כי יש נטייה להגיד שגם אם יש

לי תקציב, המאמץ של התקציב הזה צריך להינתן יותר לעולים ופהות לישראלים. אבל

קיימת בעיה תקציבית כוללת לעליית הנוער, וביצוע האולפנים, קליטת העלייה ממבצע

שלמה בארבעת החודשים הקרובים - האחרונים של שנת התקציב, ספטמבר עד דצמבר -

בהחלט מחייבת תוספת תקציב. על תוספת התקציב הזאת אנחנו מתדיינים ויש ויכוח בין

3 מיליון או 5 מיליון.
הי ו"ר מי בר-זהר
יכול לקרות שמהר תגיד - 500 או 1,000 אתיופים פחות?
די הגואל
זה יכול לקרות אם התקציב לא יענה על הדרישות.

יש מוכנות של הצד המתנגד להיענות לנושא האתיופי אפילו על השבון הישראלים.

אני מנסה לומר להם שחייבים להיענות לקליטת האתיופים, אבל לא יכולים לפגוע יותר

בישראלים. וכדי להיענות לשני הצרכים והוויכוח הוא על כ-2 מיליון דולר. ואם לא

נקבל אותם, יכול להיות שצמצם את המספרים. אני לא רוצה להסתכן כרגע ולהגיד איפה.

אינני יודע. צריכה להיות רגישות גבוהה ביותר באיזה מספר נרד. אולי נרד ב-100

ישראלים ולא נוכל לרדת באתיופים. ביום חמישי יוחלט סופית מה קורה.
היו"ר מי בר-זהר
מר עמיר, אתה יכול להוסיף?
אי עמיר
אני רוצה להוסיף כמה נקודות חשובות מאוד להבהרת התמונה הכוללת. יש הבדל

מהותי בין העלייה של מבצע משה לבין העלייה של מבצע שלמה, ויש להבדלים האלה

השלכה על החינוך ועל כל המערכת. במבצע משה קיבלנו עולים במשך חודש וחצי 7,500

יהודים מאתיופיה. היום יש לנו 14,000 בתוך יומיים. האוכלוסייה שבאה אז היתה



במצב בריאות ירוד ביותר, 70% היו אנלפבתים, 12% מהם למדו ארבע עד שמונה כיתות.

אפשר לדבר בסד הכל על רמת לימודים נמוכה ביותר. היום אוכלוסיית הילדים, רובה

ככולה קיבלה לפחות מעין בית ספר שהיה באדיס אבבה, שביקרתי בו יחד עם חברי

יחיאל, והיו לנו תכניות להרחיב אותו. מצב הבריאות והלימודים היום הרבה יותר

טוב.
היו"ר מ' בר-זהר
אבל היתה פה מנהלת בית הספר ואמרה שלא לימדו אותם לא עברית ולא קריאה

וכתיבה, אז פה לימדו אותם?
אי עמיר
לימדו אותם מתמטיקה ואמהרית וגם קצת עברית. ראינו במו עינינו. הם קיבלו

מסגרת לימודים קטנה מאוד במשך השבוע, אבל הסך הכל הרבה יותר גבוה ממה שקיבלנו

במבצע משה. יש התחלה ובסיס, אפילו הרגלי למידה, הרגלי ניקיון, רחיצת ידיים,

אכילה מסודרת, יחס למורה.

אז עמדה במרכז בעיית הדת והגיור שהסעירה אותם לגמרי; היום יש רגיעה בתחום

הזה. לא היתה להם אז מנהיגות, הם היו מפולגים בתשעה ועדים; היום יש לקהילה הזאת

קהילה קולטת בטוחה בעצמה, די איתנה ויש בה שני זרמים - הזרם של הקייסים, שחלק

מהם גם קשורים למשרד הדתות, אולי חלק גם מקבל משכורת משם, וחלק אחר שהוא חילוני

ומדבר בצורה אחרת לגמרי.

היו"ר מ' בר-זהר;

אתה יכול להעריך כמה דתיים וכמה חילוניים?
אי עמיר
אני לא יכול להגיד. זו לא אותה חילוניות.
היו"ר מ' בר-זהר
הדתיות לא אותה דתיות והחילוניות לא אותה חילוניות.
אי עמיר
זו מסורתיות, כמו שלי ושל אבא שלי.

הדבר המרכזי הנוסף הוא שיטת הקליטה ועצם העובדה שהם מגיעים במשפחות. אם

הקליטה של מבצע משה היתה רובה ככולה של יתומים, ועליית הנוער היתה צריכה לקחת

אותם ממש בידיים ולהביא אותם מגיל שלוש ומעלה, מפני שלא היה מישהו אחר, היום יש

אוכלוסייה קולטת, ובמרבית המקרים יש אחים ואחיות שהגיעו קודם. התשתית הזאת תקבע

הרבה מאוד.

לדעתי, זה מחייב היערכות אחרת מצד משרד החינוך. בזמנו משרד החינוך נתן לנו

מנדט אפילו להכין עזרי לימוד וחומרי לימוד וספרי לימוד על פי המושגים שלהם.

עשינו את זה בשיתוף עם האגף לתכניות לימודים, אבל חלק מהתפקידים נטלה עליית

הנוער, משום ש-85% מהמתבגרים אז היו בעליית הנוער וגם אוכלוסייה יותר צעירה.

לדעתי, היום, בגלל המספרים, בגלל העניין הרב שבארץ, אפילו בגלל ההאטה של העלייה

מרוסיה, כל האור זורם אל העדה האתיופית. הרגישות הישראלית האדירה, הפריסה בכל

רחבי הארץ, מחייבות היערכות של משרד החינוך שתענה על הצרכים המיידיים של כלל

האוכלוסייה, כולל המתבגרים; אני רוצה יותר אמצעים, יותר עזרי לימוד, יותר

אנשים, מורים ברמה יותר טובה.



היו"ר מ' בר-זהר;

ו

אתה מדבר על שינוי בהיקף, לא בתכנית - בכסף ובכוח אדם.
אי עמיר
עניין נוסף הוא שאי אפשר לשלוח היום את כל הילדים שבאים מאתיופיה לחינוך

דתי. אני יודע שיש חילוקי דעות. למען מצפוני ולמען עמדתי האישית בתחום הזה אני

רוצה לומר שלדעתי חייבים לתת לאוכלוסייה האתיופית להחליט בעצמה.
היו"ר מ' בר-זהר
בעניין הזה קיבלנו החלטה בוועדה הזאת ושר החינוך קיבל את ההחלטה.

אי עמיר;

אני מבקש שהעניין הזה בכל זאת יירשם בפרוטוקול. צריך לתת להם את האפשרות

הזאת. ממילא רובם יילכו לקליטה דתית, גם בגלל שקודמיהם היו שם; אבל צריך להציג

בפניהם את האלטרנטיבות כדי שבעוד שנה, שנתיים, לא יגידו שלקהו את כולם יחד

למקום אחד, כמו שהדבר הזה לא ייעשה כלפי קהילה מקהילות ישראל האחרות. תאר לעצמך

שהיו מחליטים שהרוסים הולכים רק לזרם הכללי, הרי היתה פה מהפכת עולם. צריך

לדאוג לזה גם מבחינת הפרצוף שלנו כלפי עצמנו, מבחינת המצפון שלנו, מבחינת לקחי

העבר ומבחינת העדה האתיופית עצמה. במבצע משה לא קם יושב ההתאחדות שלהם ואמר
ברדיו בציבור
אנחנו רוצים לקבל זכות לבחור, יש אנשים שירצו ללכת למסגרות

אחרות.
צריך להביא בחשבון נקודה נוספת
בחלק מהמוסדות הדתיים של עליית הנוער כבר

היום יש 90% ילדים אתיופים. זאת אומרת שאלה מוסדות בלי אינטגרציה ישראלית, ויש

איזו השלכה לא טובה מכל מיני בחינות, כי הרי בשנה הראשונה, במרכזי קליטה, הם

ממילא נשארים ביניהם.
היו"ר מ' בר-זהר
על איזה מוסדות אתה מדבר?
אי עמיר
למשל נווה עמיאל - כ-85% מהילדים שם אתיופים. זה גם מוסד וגם מרכז קליטה.
היו"ר מ' בר-זהר
כמה ילדים יש שם?
אי עמיר
בין 250 ל-280. המעמסה של קליטת 2,000 ילדים אתיופים תוטל על אותם 45

מוסדות דתיים שקולטים, הרי המגזר החרדי לא משתתף, ועוד מגזרים לא משתתפים. ויש

החלטה של חבר הנאמנים שלא מאפשרת לנו להרוג ממספר הכפרים והישיבות שאנחנו

עובדים אתם. הסד הזה בעייתי מאוד. הוא יכול לעורר ביקורת ציבורית איומה.
היו"ר מ' בר-זהר
משום שכולם מרוכזים שם?
אי עמיר
ראשית, יהיו מוסדות אתיופיים לחלוטין, וזה לא בריא מכל בחינה שהיא. חוץ

מזה יש עייפות החומר. האנשים האלה מטפלים זה שבע שנים בבעיות קשות מאוד של

אוכלוסייה שאמנם השיגה הישגים אדירים הודות לעבודה של עליית הנוער ומשרד

החינוך, כל אחד בחלקו, אבל אם יביאו בתקופת זמן קצרה עוד אלפיים ילדים על 3,400

הקיימים, יוסיפו 40% לאוכלוסייה. אנחנו השקענו מאמצים אדירים בהדרכה, ברענון,

אבל האנשים מתעייפים.
היו"ר מי בר-זהר
יש מוסדות חילוניים שיקלטו אותם?

אי עמיר;

אין מוסדות חילוניים, יש מוסדות מסורתיים.
היו"ר מי בר-זהר
מספיק בשביל לקלוט אותם?

אי עמיר;

הם רוצים להירתם. יש בכך גם אתגר, גם כסף. המוסד מקבל 6,000 דולר על כל

ילד. לפעמים מוסד מתקיים על עוד 30 ילד או פחות 30 ילד.

היו"ר מי בר-זהר;

אלה הבעיות של בן-שמן והכפרים מהסוג היה?
אי עמיר
של מיטב הכפרים. לפני מבצע שלמה הייתי בכנס, ומנהלי הכפרים הטובים ביותר -

הדסים, נעורים, בן-שמן, שפיה - כולם הודיעו שהם מוכנים לסגל את עצמם למערך

חינוך יהודי-מסורתי לאוכלוסייה האתיופית. אני צופה שיהיו בעיות לא מעטות גם

בדרג של בתי הספר היסודיים - 60% מהעלייה הזאת הם ילדים ויש עוד ילדים מהעלייה

הקודמת שצריכים להיקלט בעליית הנוער. כל דור שגדל בא לעליית הנוער והולך לבתי

ספר רגילים. צריכה להיות היערכות נכונה עם גיוס כוחות הוראה מעולים, עם קורסים

מהירים וגיוס אתיופים בוגרי עליית הנוער שיעבדו כמדריכים - חלק מהם יכול לעבוד

כמורים, ועם טיפול משולב גם במשפחות. היום חובה להידבר עם המשפחות, להסביר להן,

לקחת אותן לבקר במקומות החינוך ולא לקחת ילד בלי שההורים יסכימו ובלי שיידעו מה

האלטרנטיבות, ויחליטו בעצמם.
היו"ר מי בר-זהר
מתי אתם צריכים לעשות את זה?
אי עמיר
יש לנו מספר חודשים, אפשר לעשות את זה בצורה נבונה והדרגתית ומסודרת, עם

צוותים מקצועיים, שיעשו את העבודה כמו שאנחנו רגילים לעשות.
היו"ר מי בר-זהר
ביולי ואוגוסט תקחו את המשפחות לבקר בשני הזרמים?
א' עמיר
בגלל תהליכים שונים שעוד לא הסתיימו במרכזי הקליטה ובבתי המלון ייתכן

שיתחילו ללמוד באוקטובר. אני לא רוצה בזה אבל אני לא נרתע מזה. מחלקת העלייה

והקליטה עושה עבודה יוצאת מן הכלל, אבל זה סיפור מסובך מאוד. עד היום הרישום לא

הושלם, עד היום ההעברה מבתי מלון ומרכזי קליטה לא הושלמה, ואסור לעשות אותה

מהר. מה שקרה בכדורי קרה בגלל החיפזון.

אנחנו מתכננים עוד אופציות. וחוץ מהפנימייה עצמה תהיה פנימייה פתוחה.

החניכים יבואו ללמוד בפנימייה רגילה מהבוקר עד הערב ובערב יילכו לבתיהם. לא

צריך לנתק מהמשפחה כשאין צורך, חלק מהמשפחות יזדקקו לילדים הבוגרים, אבל אין

פתרון יותר טוב מהחינוך בעליית הנוער - זה בדוק. את הפנימייה הפתוחה נוכל לארגן

אם נדע איפה האוכלוסייה הזאת גרה באופן קבוע, כדי להפנות לפנימיות שבאזור.

ח' מירום;

אפשר ליצור פנימיות מקומיות חדשות, למשל שמי שמתגורר באתר כדורי ילמד

בכדורי?

אי עמיר;

אני לא ממליץ על פנימיות חדשות. הפנימייה הפתוחה תהיה פנימייה קיימת, או

ישיבה קיימת, שלומדים בה חינוך פנימייתי, ויוסיפו לה כיתה או שתיים שלומדות שם

ולא לנות שם ולא נשארות בסוף השבוע. לפטנט הזה אנחנו קוראים פנימייה פתוחה. יש

כאלה שקוראים לזה יום לימודים ארוך. בצורה כזאת ילד יקבל את המקסימום.

ואופציה נוספת היא מרכזי נוער. יש לנו 16 מרכזי נוער ברחבי הארץ, ארבעה

מהם דתיים, השאר מסורתיים. מרכז נוער מיועד לסוג מסוים של אוכלוסייה, וגם תכנית

לימודים בו נערכת בשיתוף עם משרד החינוך, כמובן. אנחנו רוצים לקלוט כמה מאות

במרכזי נוער, אבל גם כאן אותו הדבר - נוכל לקלוט במרכז נוער כאשר נדע איפה גרה

האוכלוסייה במגורי קבע. כל הפעולה הזאת מסובכת. וצריך לעשות אותה מהר, נכון

ונבון.
היו"ר מ' בר-זהר
תודה רבה.

מר גורפר, אתה רוצה להוסיף משהו?
עי גרופר
משהו לעניין האולפנים, שחשבנו שהם יהיו תחילתו של ניסיון לבנות תכנית

חינוכית עם קונצפציה יותר קהילתית, מתוך הנחה שהילדים שמגיעים עם המשפחות

זקוקים לתכנית שונה קצת שונה מאשר אלה שהגיעו במבצע משה ורובם היו מנותקים מן

המשפחה. לכן בנינו את הפריסה על תפיסה אזורית, והכל מבוסס על רדיוס גיאוגרפי

שאינו עולה על מרחק נסיעה של מחצית השעה ומודל של יום לימודים ארוך - אנחנו

קוראים לזח "פנימייה מינוס". במסגרת הזאת ננסה לתת את מיטב השירותים והתכניות

החינוכיות שהפנימייה יכולה לתת.
היו"ר מ' בר-זהר
מר דל, בבקשה.
ב"צ דל
אני רוצה להעלות את עניין הילדים מברית המועצות. הנושא הזה מעיק עלינו,

ואין לו פתרון, להבדיל מבעיה, שבדרך כלל יש לה פתרון. אני יודע שעוגת התקציב

נתונה וצריך להסתדר בתוך מה שיש, אבל את המועקה אני חש וצריך לבטא. בקרב עולי

ברית המועצות יש מספר לא מבוטל של משפחות חד-הוריות. יש משפחות בהכרח הפתרון

הבלעדי כמעט בשבילן הוא הכנסת הילדים למסגרת של פנימייה. ברור לי שאם אבקש

מעליית הנוער להגדיל בשנה הבאה את מכסת הקליטה של יוצאי ברית המועצות מעבר

ל-1,000 או 1,200 תלמידים, בו בזמן יהיה עלי להצביע היכן לקצץ - האם מהישראלים

או מהאתיופים. היות שאין לי תשובה לזה, אמרתי שהדבר מעיק עלינו.

היו"ר מ' בר-זהר;

מר הגואל אומר שאין לחץ גדול כל כך מעולי ברית המועצות.

ד' הגואל;

אבל בהחלט יכולים להיות כאלה שיידחו בגלל שאין. תקציב.
היו"ר מ' בר-זהר
על כמה מדובר?
ב"צ דל
אין לי נתונים. ידענו שהדלת נעולה - לא באשמת עליית הנוער, חלילה, גם

ידיהם כבולות.
היו"ר מ' בר-זהר
אבל עובדה ש-1,050 נקלטו וייקלטו 1,200. 1,500 מקומות היו פותרים את

הבעיה? 3,000 מקומות היו פותרים את הבעיה?
ב"צ דל
לא אתן תשובה בלתי בדוקה.
ד' הגואל
כמה נקלטו במערכת החינוך מתוך העלייה הרוסית בגילאים של עליית הנוער? אני

יודע שכל הגילאים יחד הם כ-60,000.
ב"צ דל
סך הכל נקלטו במערכת החינוך 55,400 מהעלייה הרוסית - בגני הילדים - 8,500;

כיתות אי-ו' - 30,000; בחטיבת הביניים 7,600; בחטיבה עליונה - 9,000.
היו"ר מ' בר-זהר
כמה מהם בגילאי עליית הנוער?
ב"צ דל
16,500.



היו"ר מ' בר-זהר;

לכמה מתוכם יש בעיות? מר שילה, אולי תוסיף תוכל להוסיף מידע?
י' שילה
מתוך הניסיון שלנו בעבר, האחוז שעליית הנוער קלטה במסגרותיה נע בין 8%

ל-10% בגילאים של עליית הנוער. אם ניקח את חתך הילדים, גם מכיתות ז'-ח' - מדובר

בכ-1,600. אם בשנה הבעה תקלוט עליית הנוער כ-1,300-1,200, זה לא רחוק מהמספר

שציינתי.
היו"ר מ' בר-זהר
אבל אולי אתה מתעלם מן העובדה שבעלייה הרוסית יש הרבה מאוד משפחות

חד-הוריות, יותר מאשר בכל משפחה אחרת?
י' שילה
משפחות חד-הוריות הן ילד אחד עם אמא. צריך להבין שמצבם לא כמו זה של משפחה

חד-הורית מאתיופיה. אני לא אומר שמצבם קל, אבל בואו לו נציג תמונה שכאילו כל

הילדים שהם במשפחה חד-הורית באוכלוסייה רוסית נזקקים לחינוך של עליית הנוער.
היו"ר מ' בר-זהר
מה ההבדל בין משפחה חד-הורית מאתיופיה למשפחה חד-הורית מברית המועצות?
י' שילה
המשפחה החד-הורית מאתיופיה סובלת מהרבה בעיות - סוציאליות, רקע תרבותי,

כלכלי, חינוכי - האמא לא מסוגלת לעזור בשום דבר. העלייה הרוסית היא אוכלוסייה

מתקדמת, רובם אקדמאים. ילד ממשפחה כזאת מסוגל להתערות בחברה הישראלית הרבה יותר

טוב מאשר הילד האתיופי.
היו"ר מ' בר-זהר
מר עמיר, אינפורמציה נוספת?
אי עמיר
כן. בעבר היה כל עולה זכאי אוטומטית להיקלט בעליית הנוער. אז נקלטו 10%.

זה שנים עליית הנוער קולטת רק ילדים במצוקה, גם עולים וגם ישראלים. וזו אופרה

אחרת. אם לוקחים לאמא האקדמאית או לאבא האקדמאי בני ה45-40 להם את הילד היחיד,

גג ומרים אותם. לא נשאר להם שום דבר. הם נשעים על הבן או הבת היחיד שיש להם,

ואין סיבה מוצדקת להוציא אותם מהבית. גם רמת הלימוד שלהם שונה לחלוטין.

צריך לציין דבר מעניין מאוד - רבע מיליון יהודים מרוסיה והלחץ על עליית

הנוער קטן. כשהיה לחץ והיו מוכרחים לבחור, והיו אתיופים והיו ישראלים, הבחירה

נעשתה סלקטיבית מאוד. אין להתייחס לעלייה הרוסית כאל עליית מצוקה. ייתכן שכאשר

תתחיל עלייה מהחלק האסייתי של ברית המועצות, יקרה מה שקרה בשנות ה-70, עם

משפחות מרובות ילדים. אז ההזדקקות לחינוך פנימייתי תהיה יותר גדולה מזו שקיימת

היום.
היו"ר מ' בר-זהר
חשוב מאוד מה שאתה אומר.

מר הגואל, בבקשה.



ד' הגואל;

הזכרתי קודם את הקריטריונים הקיימים בעליית הנוער, והם נובעים מסך הכל

שיקולים שהעלו חברי. אבל אין שום כוונה ואין שום תכנית ללכת לקחת מישהו

מההורים. אם ההורה לא בא אל עליית הנוער, עליית הנוער לא באה אליו.
ב"צ דל
העניין הוא שעליית הנוער הרגילה אותנו לחיים טובים בעבר. כל ילד שהיה נזקק

ועמד בקריטריונים נקלט. פתאום עומדים בפני מציאות שהחיים הקלים כבר לא נמשכים.
היו"ר מ' בר-זהר
ההוויה בתוך עליית הנוער השתנתה.
ב"צ דל
נכון. והאנשים יודעים שבעליית הנוער הדלת סגורה והלחץ לתת תשובה מופעל על

משרד החינוך. והוא לא מסוגל.
היו"ר מ' בר-זהר
מה לגבי התביעה האחרת שמר עמיר העלה? השתתפות מסיבית של משרד החינוך

במורים ובתקציבים כדי לעזור בקליטת החניכים הרבים שזורמים לעליית הנוער?
ב"צ דל
אני חושב ששיתוף הפעולה היה מוצלח עד חיום, והוא יימשך. ישבנו רק אתמול עם

יחיאל שילה וסיכמנו על תכנית העבודה לא ל-1 ביולי.
א' עמיר
אני רוצה להבהיר שני דברים: בכל כפרי הנוער שאנחנו מסתובבים בהם אנחנו

שומעים שרמת חמורים שבאים ללמד את האוכלוסייה האתיופית היא ירודה - דווקא

לאוכלוסייה שזקוקה למורים הטובים ביותר, המעולים ביותר וגם המצוידים ביותר. אני

מהלל ומשבח את שיתוף הפעולה, אבל בתי הספר הם באחריות שלכם, וזה נושא אחד שצריך

לטפל בו.
הערה שנייה
לדעתי משרד החינוך צריך לפעול הרבה יותר בכל אותו מערך של

שיעורי העשרה וטיפוח של שעות אחר הצהריים, שעות התקן, מספר שעות הלימוד

שמקציבים וכיוצא באלח. מפני שעליית חנוער תעמוד בפני דילמה לקלוט מספר גדול

יותר של ילדים בתנאי שתוכל לחיעזר במשאבים של משרד החינוך בתחומים חללו, או

לקלוט פחות ולנצל את הכסף כדי לתת להם חינוך כמו שצריך. אחרת לא נמלא טוב את

תפקידנו.

אנחנו רוצים ליזום תכנית חדשה גם לאתיופים בדומה לתכנית שילוב שהצגנו פעם

- לקחת תלמידים חלשים למוסדות חזקים מאוד, ללמד אותם שנה בנפרד ואחרי שנה לצרף

אותם לכיתות הרגילות. זה ניסיון שהצליח באופן בלתי רגיל בעליית הנוער.
ד' הגואל
צריך להדגיש שזה לגילאים של חטיבת הביניים.
א' עמיר
צריך לעוגיות את זה עם חניכים אתיופים, משום ואנחנו מוכרחים ליצור בקרבם מהר

מאוד דמויות חיקוי שהן סיפורי הצלחה, זה מחייב, למשל, הרחבה והגדלה של שעות

תקנים.
היו"ר מ' בר-זהר
עוד לא הגעתם להסכם?

ד' הגואל;

הבנה יש; כסף חסר.
היו"ר מ' בר-זהר
משרד החינוך יכסה את הדברים האלה.בשני סוגי הכפרים, גם בזרם הדתי וגם בזרם

המסורתי או החילוני או החופשי, ללא שום הבחנה ביניהם. בלי שום בעיה?

ד' הגואל;

כיתות השילוב נמצאות בכל סוגי הכפרים.
היו"ר מ' בר-זהר
אני מביו ששיעור האתיופים בכפרים הלא דתיים הוא קטן מאוד. איזה שיעור של

אתיופים נמצא היום בפנימיות דתיות ואיזה שיעור באחרות?

ד' הגואל;

כלום באחרות.

אי עמיר;

מאה אחוז בדתיות. יש פח ושם ילד בפנימיות אחרות.

היו"ר מ' בר-זהר;

זה היה בשלב הקודם. מה בשלב הנוכחי?

אי עמיר;

רוב רובם של הילדים יילכו לדתיות.
היו"ר מ' בר-זהר
האם לא ייווצר איזון שונה מזה שהיה בעבר?

אי עמיר;

רק על ידי גיוס יזום. אני יודע איך עושים את זה. כשאני הייתי צריך ליישב

עולים ברמת אשכול אחרי מלחמת ששת הימים ואף אחד לא רצה ללכת לרמת אשכול, אמרתי

לשר הקליטה שיש לי פטנט מאוד פשוט; כל מי שמוכן ללכת לשם יקבל הדר נוסף. אחרי

חצי שנה רמת אשכול היתה מאוכלסת. זה נקרא גיוס יזום. דברים לא קורים מאליהם -

אם רוצים לגייס אנשים, צריך להסביר להם, להביא אותם. אם רוצים שינוי משמעותי,

כמובן, ולא שינוי שיתבטא ב-30 או 40 ילדים.



היו"ר מ' בר-זהר;

פה אומרים העולים הוותיקים לקרוביהם?
אי עמיר
יש כאלה שאומרים כך ויש כאלה שאומרים אחרת. הניסיון שנצבר מהעבר עם עליית

הנוער הוא ניסיון טוב. יש כאלה שבאים לאותו כפר שאחיהם היו בו. אין לי ספק

שהרוב ימליץ על הכפרים הדתיים שהוא למד בו. גם ההיגיון מחייב זאת - אח בכור

שלמד ובא אחיו הצעיר הוא יביא אותו לאותו כפר.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני יודע שיש גם נשירה של כ-25% אחרי שנה או שנתיים. לא בעליית הנוער, אלא

בבתי ספר ביישובים, שעוברים בהם לבתי הספר החילוניים.
אי עמיר
יש מעבר למסגרות הכלליות. גם הבוגרים של עליית הנוער אחרי זמן קצר מורידים

את הכיפה. התהליכים האלה ידועים.
ד' הגואל
אני מניח שבתוך השנה הקרובה יחול איזשהו שינוי. הוא לא יהיה משמעותי מאוד

וחזק מאוד, אבל יחול שינוי. בדיונים הפנימיים שלנו אמרתי שנפתחה הדרך גם

למוסדות הכלליים. אנחנו נכוון את המידע ואת האפשרויות להורים.

אחד המקומות הבודדים שיש בהם זרם דתי וכללי יחד הוא מקווה ישראל. יש לנו

בוגרים, לא חניכים של עליית הנוער - מעל לגיל 18 - שנמצאים במוסדות של עליית

הנוער, אבל הם שייכים למחלקת העלייה והקליטה. הם נמצאים בנעורים, בכנות

ובעיינות. שלושה כפרים כלליים, שיש בהם קבוצות של כ-200 במקום אחד, וכמה עשרות

במקומות אחרים. סך הכל כמה מאות חניכים מאתיופיה, כולם בשלושת הכפרים הכלליים.

והם נמצאים יחד עם חניכים אחרים שגם חם בכפר הכללי. הם מקבלים שם הכשרה

מקצועית.
היו"ר מ' בר-זהר
מה השיעור בין נערים ונערות?

י' שילה;

40% בנות, 60% בנים. אותו שיעור לגבי הישראלים.
היו"ר מ' בר-זהר
גברת בן-זמרה, את רוצה להוסיף משהו?
צ' בן-זמרה
ילדי עולים מטעם שירותי הרווחה מגיעים לפנימיות רק באמצעות הלשכות

המקומיות ועל פי כללי הנזקקות שהם תקפים לגבי לאוכלוסייה הישראלית הוותיקה.

בגילים הצעירים אנחנו נתקלים מדי פעם בילדי עולים לא מהעלייה החדשה, כי זו

עדיין לא נכנסה בכלל לטיפול של לשכות הרווחה המקומיות. בגילים היותר מבוגרים

בדרך כלל עליית הנוער מכסה את הצרכים של אוכלוסיות העולים, גם של העולים היותר

ותיקים.



אנחנו נתקלים בשתי השלכות קשות מאוד של קליטת עולים על האוכלוסיות

הישראליות. ראשית, מבחינת היכולת של עליית הנוער לקלוט נוער ישראלי בפנימיות,

בגלל המכסות; שנית, המכסות שלנו לא גדלו ואנחנו לא יכולים לקלוט יותר ילדים

מאשר קלטנו קודם. גם אותם ילדים שעונים על כללי הנזקקות שלנו, שנזקקים מאוד

וקיימת סכנה להשאיר אותם בבית, וקודם לכן נקלטו בעליית הנוער, אנחנו לא יכולים

לקלוט בגלל היעדר מכסות. יש גם אוכלוסייה של ילדים שעליית הנוער קלטה אותם בגלל

שהקריטריונים שלה בכל זאת מתחשבים גם בנתונים חינוכיים יותר, והם בכלל לא

נכנסים לקריטריונים של הנזקקות של משרד העבודה והרווחה.

אני צופה שיהיה קושי - תהיה אוכלוסייה שלא תיקלט בפנימיות למרות שהיא

זקוקה להן.

היו"ר מי בר-זהר;

מה השיעור בין הנזקקות אצל ותיקים לבין נזקקות אצל עולים?

צי בן-זמרה;

אני משערת שעדיין אין תמונה מלאה לגבי הנזקקות של אוכלוסיית העולים. לעת

עתה אנחנו מקבלים רק שוליים של צרכים, באמת דברים שבולטים מאוד.
היו"ר מי בר-זהר
מר דל העלה פה את הבעיה של המשפחות החד-הוריות מברית המועצות. אתם חשים

בזה?
צי בן-זמרה
לא. אנחנו רואים שבדרך כלל, למרות שחמשפחה הגרעינית היא חד-הורית, יש

משפחח רב-דורית - סבתא או קרובים נוספים שיכולים לעזור. אנחנו משערים שנוצרות

בעיות לא חומריות של נזקקות, למשל, שהאפא לא מסוגלת להשתלט, או שאין לה מספיק

סמכות כדי לטפל בילד, בעיות שנוצרו כאן, בגלל הליבריות היתרה, פחות משמעת. אז

האמא במצוקה. לפעמים אפשר לתת לה עזרה גם בקהילה, לא חייבים להוציא את הילד

מהבית.

מבחינת הישראלים בפנימיות - הלק לא נכנסים בכלל. קודם היתה יותר נכונות

לקלוט את האוכלוסיות הקשות; כשהפנימייה היתה בתת-תפוסה הם היו מוכנים לבוא

לקראתנו ולקלוט את האוכלוסיות הקשות וגם לשנות בפנימייה את השינויים הנחוצים

כדי לקלוט אותן. היום התמונה השתנתה, יש הרבה פהות נכונות לקלוט את האוכלוסיות

הקשות, שאנחנו אחראים עליהן.

נקודה נוספת היא החינוך העצמאי. יש קליטה ואף אחד לא מלווה אותה.
היו"ר מי בר-זהר
איזה תלמידים?
צי בן-זמרה
מסוגים שונים.
היו"ר מי בר-זהר
תלמידים אתיופים נקלטים בזרם העצמאי?
צי בן-זמרה
לא. י
היו"ר מ' בר-זהר
איך זה קורה?

צי בן-זמרה;

בגלל זה עליית הנוער יצאה מהחינוך העצמאי.

היו"ר מי בר-זהר;

בינתיים חוקקנו חוקים בנושא הזה. היום אפליה עדתית זו עבירה פלילית.

חבר-הכנסת מירום יזם את החוק שאם בית ספר מסוים מסרב, מתהמק או איננו קולט ילד,

או מפלה אותו לעומת ילדים אחרים, המנהל הולך לבית סוהר. אז איך קורה שבכל אופן

בחינוך העצמאי לא נקלט אף ילד אתיופי?

צי בן-זמרה;

לא אמרתי שלא נקלט אף ילד.

י' שילה;

לא נקלט אף ילד אתיופי. אפשר לספור אותם על יד אחת, ובתנאי שהם עברו גיור

ממש.

ב"צ דל;

אם אתה יודע שלא רוצים לקבל אותך אתה פשוט לא בא.
היו"ר מי בר-זהר
מה זה לא רוצים לקבל אותך?

ב"צ דל;

זו כנראה התחושה שלהם.
הי ו"ר מי בר-זהר
אולי משום שיש להם ברירה.

צי בן-זמרה;

אבל מהעלייה הרוסית נקלטו בחינוך העצמאי כ-400-300 ילדים.

היו"ר מי בר-זהר;

400-300 מתוך 55,000 - זה לא כל כך הרבה.

צי בן-זמרה;

אני לא מדברת על הישיבות בחינוך העל יסודי, אלא על הגילאים הצעירים יותר.

היו"ר מי בר-זהר;



בכל זאת, 400-300 זה לא הרבה כל כך.
צ' בן-זמרה
לא הרבה, אבל אין מי שילווה את זה.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני חושב ובחינוך העצמאי דווקא מעוניינים לקלוט עולים מרוסיה.

צ' בן-זמרה;

עוד בעיה קטנה שאנחנו מטפלים בה הם ילדי צ'רנוביל שנקלטו בכפר חב"ד, שהם

ללא מעמד משפטי. בתוקף חוק הפיקוח על המעונות מחויבים לפקח על הפנימייה הזאת,

ויש לנו די הרבה התלבטויות.
היו"ר מ' בר-זהר
זו באמת בעיה שנפלה בין שני כיסאות.

מר טנצר, אתה רוצה לומר משהו?
אי טנצר
אני רוצה להוסים כמה מלים בנושא. משפחות חד-הוריות בעלייה מאתיופיה הן

שליש מסך הכל ההורים.
היו"ר מ' בר-זהר
ומהילדים?
אי טנצר
בכל משפחה כזאת יותר מילד אחד. זו בעיה חמורה.

בדרך כלל במשפחות עולי אתיופיה יש הרבה ילדים, אם אני משווה למשפחת עולים

מברית המועצות - משפחה עם שני ילדים זם היא משפחה מרובת ילדים.

בעניין מספר המשפחות החד-הוריות בקרב עולי ברית המועצות יש לי רק השערה:

ההפרש בין מספר הנשים והגברים בקרב העולים מברית המועצות הוא 6% נשים יותר

מגברים. אני עושה חשבון שבראש משפחה חד-הורית בדרך כלל עומדת אשה. אם מביאים

בחשבון שנשים גם היות יותר זמן, מגיעים למסקנה שכ-5% מסך הכל העולים הם משפחות

חד-הוריות. בדרך כלל אשה עם ילד אחד או שני ילדים, והיא לא יכולה להיות בלי

הילד. לכן יש פחות פניות מעולי ברית המועצות לפנימיות.
היו"ר מ' בר-זהר
איך כל הבעיה הזאת מתמקדת במשרד הכלכלה והתכנון. מה אתם עושים בנושא הזה?

למי אתה יועץ במשרד הכלכלה והתכנון?
אי טנצר
אני יועץ למשרד וגם לשר.



היו"ר מ' בר-זהר;

מה המשרד והשר עושים עם העצות שלך? מה הם מתכננים? יש לנו משרד לקליטת

עלייה ויש לנו משרד חינוך ויש לנו משרד שיכון, מה אתם עושים?
אי טנצר
המשרד שלנו מופקד על תכנון לטווח ארוך. אנחנו משתתפים בהרבה דיונים ומנסים

לתרום את החלק שלנו בנושא התכנון. בשביל לתכנן, לא חשוב באיזה תחום, צריך לקבל

תמונה כוללת. ואני נמצא כאן כדי לקבל תמונה כוללת.
היו"ר מ' בר-זהר
מר בלאייר, אתה רוצה להוסיף משהו?
אי בלאייר
אני רוצה לשאול אם בפנימיות מתעסקים בנושא הדמוקרטיה בישראל, בהכרת החברה

הישראלית במסגרת החינוך המשלים, בעיקר לאוכלוסיית האתיופים?

היו"ר מ' בר-זהר;

תכנית הלימודים של משרד החינוך מופעלת בפנימיות.

אי עמיר;

לאתיופים ניתן כל מה שניתן לילד ישראלי ויותר מזה, כולל חינוך לדמוקרטיה,

כולל דברים הרבה יותר בסיסיים, שבשבילנו הם מובנים מאליהם.

היו"ר מ' בר-זהר;

אותי מעניין מה עושה המחלקה לחינוך ותרבות של הוועד הפועל בנושא קליטת

העלייה.
אי בלאייר
אנחנו שותפים בפנימייה בנתניה, ב"נעורים", בנושא של "עולם העבודה". עשינו

פרוייקט משותף לאורך כל השנה במסגרת לימודית שלמדה ניהול עצמי. ניסו להבין שם

את עולם העבודה וגם ליישם את ההבנה במסגרת החיים של הפנימייה. אני חושב שזה היה

לשביעות רצון של שני הצדדים.
היו"ר מ' בר-זהר
אתם סיפקתם מורים, מימנתם?

אי בלאייר;

מדריכים, תכנית, ומימון.

היו"ר מ' בר-זהר;

כמה מורים?
אי בלאייר
הפרוייקט התקיים לאורך כל השנה ומצדנו היו שניים, שלושה מדריכים שליוו

אותו כל השנה.



היו"ר מ' בר-זהר;

שנה ראשונה שקיימתם את הפרוייקט?

אי בלאייר;

כן.

היו"ר מ' בר-זהר;

אתם מתכוונים להמשיך אותו בשנה הבאה? עליית הנוער תמשיך בו?

ד' הגואל;

כן. רוצים להרחיב לפנימיות נוספות.

היו"ר מ' בר-זהר;

רבותי, שמעתי את הדיווחים של כל הצדדים. אני רוצה להביע את ההערכה שלי

כיושב ראש הוועדה הזאת על המאמץ היפה שאתם עושים. הדברים של מר הגואל, של מר

עמיר ומר שילה ושאר האורחים שלנו, מדברים על מאמץ גדול שלא כולו מוכר לציבור.

אני חושב שעמדתם בצורה יוצאת מן הכלל בכל קליטת העלייה, גם בנתונים החדשים

שנכפו עלינו לפתע, ואני שמח לשמוע שבהנהלת הסוכנות יש רגישות לנושא הזה. אני

זוכר את השיחות הקודמות שלנו, אני זוכר את המאבק שניהלנו ביחד לגבי הדסה

נעורים, בתקופה שרצו לסגור אותו, לחסל אותו. אני גם שמח שיש היענות לדברים

שלכם.

אני גם מבין שמשרד החינוך הולך לקראתכם ומשתף אתכם פעולה. הוועדה הזאת

רואה חשיבות רבה בשני האפיקים שדובר בהם; גם לשילוב של ישראלים ועולים חדשים,

וגם בקליטת העלייה החדשה - אתיופים ועולי ברית המועצות.

משום כך אני רוצה לומר לכם שנעמוד לרשותכם - אנשי עליית הנוער, אנשי משרד

החינוך והגם הגורמים האחרים - בכל דבר שתבקשו בו את עזרת הוועדה הזאת. לדענתו

הנושא הוא בעל חשיבות עליונה וגם בשם חברי ועדת החינוך שאינם נוכחים פה היום

אני מוכרח לומר שנקעה. נפשנו מנאומים. אנחנו יודעים שקליטת עלייה בקרב חלק גדול

מתושבי המדינה הזאת, בעיקר בפוליטיקה, מתמצה בנשיאת נאומים חוצבי להבות בכל

מסגרת - עוברים אחד אחרי השני על הדוכן, גומרים לשאת את הנאומים, ובזה הם תרמו

לקליטת העלייה. אנחנו מנסים לסייע קצת יותר, ומשום כך נשמח מאוד אם גם תטילו

עלינו דברים מעשיים - לא רק הבעת דעות דרמטיות ומלים יפות, אלא גם דברים שאפשר

לעשות אותם.

בזה תם החלק הראשון של הישיבה. אני מודה לכם.



ב. שאילתות
היו"ר מי בר-זהר
גברת גורן, אני אפנה אליך את השאילתות שלנו. בדרך כלל אני מקבל עליהן

תשובה בתוך שבוע ממנכ"ל משרד החינוך. אנחנו נוהגים להעביר שאילתות בנושאים

אישיים בלי להזכיר שמות, ובשאילתות יותר כלליות אנחנו מציינים במה מדובר:

יש פה פנייה של הורים לגבי ילדים בגני ילדים.

יש לי פנייה על בחינת בגרות בנושאים טכנולוגיים של מזון, שנוסחה בצורה

מוזרה מאוד ולא על ידי משרד החינוך אלא על ידי המוסד עצמו. אנחנו רוצים לדעת אם

הבחינה הזאת אמנם עומדת בתקנים.

שאילתה לגבי ועדות ערר בנושא החינוך המיוחד. זה נושא שמדאיג אותנו מאוד.

מועצה להשכלה - יש פנייה של חבר-הכנסת רן כהן.

אני גם רוצה להודיע לוועדה שבעקבות הדיון שהיה בוועדה בפתח תקווה הושג

הסכם בעניין אגרת הבריאות. הדיון הזה עזר, מפני שחלק גדול מהסכום נמסר להם שהם

לא יצטרכו לשלם אותו.

יש פה פנייה על תלמיד בצפת, ויש תלונה של אביו.

פנייה של הורים לילד בגן חובה מקומי בשבי ציון.

יש פה גם שאילתה לגבי בית ספר באבו גוש. היתה הבטחה זה מכבר לבנות בית

ספר, ואין תשובה לכך. אני רוצה לקבל תשובה, מה גם שאנחנו דנים עכשיו בתכנית

החומש של משרד החינוך והדבר מציק לנו שהדברים לא נפתרו.

בכמה עיתונים היתה היום ידיעה על כך שמנהלי בתי ספר בנתניה אינם משתפים

פעולה עם משטרת נתניה בנושאי סמים. מר דל, אני מבקש שגם אתה תיתן יד, כי אנחנו

רגישים לנושא הסמים.

יש פה דרישה לחקירה בקשר לשליפת אקדח בתחנת משטרה ברחובות. דבר מטריד

מאוד.

טיפול בבעיות משמעת בבית ספר תיכון מקיף באשדוד.

עוד שאילתה על בעיה פרטית.

יש פה פנייה של ראש עיריית אום-אל-פאחם על יחס לא טוב של המשטרה לתלמידים

בפארק הירדן. זה דבר מטריד מאוד. הם אזרחי המדינה ויש להם זכות כמו לכל אחד

אחר.

הגשתי פה שאילתה חוזרת בקשר להומוסקסואלים והלסביות. עדיין לא קיבלתי

תשובה. את זה את צריכה להפנות לרשות השידור. זו תכנית שבה הם תוחקרו,

הומוסקסואל עמד להופיע בתכנית, וברגע האחרון התכנית נפסלה. מנהל הטלוויזיה

הסביר לי שהיא לא נפסלה, אלא שהוא הסביר למנהל התכנית שזה לא מעניין, ומנהל

התכנית השתכנע וביטל את ההשתתפות של אותו אדם - הוא הבין שזה נושא לא מעניין.

אני מבין שהדברים לא כל כך מתקבלים על דעתם של אלה שהיו נוכחים באותה ישיבה.

נשאלתי שאילתה חוזרת גם בעניין הכתוביות בתכניות הטלוויזיה. גם על כך עוד

לא קיבלתי תשובה. אני מחזיר את זה אליכם שוב. חבר-הכנסת האשם מחאמיד שאל מדוע

שונו הכתוביות בסרטים ובתכניות מערבית לרוסית. התשובה של מר הראל היתה שהוא בדק

את הנושא ונמסר לו כי הדבר נעשה רק בתכניות נבחרות שיש בהן עניין מיוחד לעולים.

כך הוחלט ביום בהיר אחד שהסרטים לא מעניינים את הערבים, ומשום כך משנים את



הכתוביות מערבית לרוסית. מרגע זה צריך להודיע לערבים שסרטים זה לא בשבילם. לא

קיבלתי תשובה מדוע הדבר לא נפתר. אני מבקש לקבל תשובה איך הדבר ייפתר ושלא

יסבירו לי בל מיניי הסברים מצוצים מן האצבע.

תזמרות סמפונית של רשות השידור. מצב התזמרות קשה מאוד. אני רוצה לדעת אם

אפשר לעשות משהו כדי לסייע לה, מה גם שעכשיו יש תוספת של כספים למוסדות תרבות.

פיטורים של מורה.

כללי סיוע הדשים במינהל הסטודנטים שמדאיגים אותנו מאוד.

שאילתה חוזרת לגבי העברת כספים. יש פה סיפור ארוך מאוד. בזמנו השגתי הסכם

בין משרד החינוך לבין משרד העבודה והרווחה. כל אחד מהם תורם 150,000 שקל

למוסדות לילדים. משרד החינוך העביר מיד את חלקו. משרד העבודה והרווהה העביר

בשלב מאוהר מאוד, אהרי פניות חוזרות ונשנות שלנו. בסופו של דבר הם העבירו את

הכסף. אבל הלק לא מעבירים את הכספים לבתי הספר. יש עוד מספר נקודות במכתב של

גברת לובוכינסקי, ממלאת מקום יושב ראש המועצה לילד ההוסה. אני מעביר לכם את

המכתב כולו.

הגננת נעלה את הילד והלכה הביתה. זו אהת מה"הגיגות" שאנהנו שומעים עליהן

מדי פעם, על מישהו שהרביץ, על מישהו שקפץ מההלון.

יש פה נושא שיידון בישיבה מיוהדת של הוועדה, על הסכינים בבית הספר בהדרה,

בבית הספר הטכנולוגי מנשה.

מדענים מברית המועצות.

מר קדמן טוען שילדי פנימיות שנשלהו במלהמה הביתה היו בסכנת מוות מהוריהם.

מפני שהם באו מבתים הרוסים. אני מבקש לבדוק איך דברים כאלה מטופלים גם בעתיד.

ביטול משמרות הבטיהות בחולון. זה דבר מטריד.

אלה השאילתות שלנו. אני מקווה לקבל מכם תשובות בזמן הקרוב. גברת גורן,

אנחנו הטרחנו אותך מפני שאנהנו חוששים שאם נעביר את השאילתות רק ביום רביעי, כל

הטיפול יתעכב בשבוע, ואנהנו הייבים את התשובות לציבור שפונה אלינו בזמן הקרוב

ביותר. תודה רבה לך.

בכך אנהנו נועלים את הישיבה. תודה רבה לכם רבותי.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:30)

קוד המקור של הנתונים